PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 143>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בשבט התשע"ד (20 בינואר 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ג-2013, הצעתו של חבר הכנסת שמעון אוחיון>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

>
משה זעפרני - מנהל אגף מורשת, משרד החינוך

ד"ר אורנה כץ אתר - מנהלת תחום דעת היסטוריה, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

עו"ד מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

צפורה גולדברג - מנהלת המחלקה למכוני מחקר תורניים, מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט

עו"ד שירה שושן - הלשכה המשפטית, משרד התרבות והספורט

דניאל מרון - ראש חטיבה, משרד החוץ

עו"ד דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורי שחר - מנהל תחום פרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

עו"ד סורל הרלב - יועץ משפטי, המשרד לאזרחים ותיקים

נועה בלכר אורנשטיין - ראש תחום קשרים בינלאומיים, המשרד לאזרחים ותיקים

עו"ד יעלה לשם - עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לאזרחים ותיקים

עדנה ויינשטוק גבאי - הקונגרס היהודי העולמי ישראל

ד"ר חיים סעדון - מנהל אקדמי, פרויקט "והגדת לבנך", מכון בן-צבי והאוניברסיטה הפתוחה

שלמה ישי - מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי, הסתדרות המורים

לינדה מנוחין - ארגון צדק ליהודים יוצאי ערב

ד"ר צבי גבאי - מורשת יהדות בבל

מאיר כחלון - יו"ר ארגון יוצאי לוב

לבנה זמיר - יו"ר ארגון יוצאי מצרים

ד"ר אדי כהן - יו"ר עמותת יוצאי לבנון

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ג-2013,>
הצעתו של חבר הכנסת שמעון אוחיון

שלום לכולם. הדיון הוא בהצעת חוק לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, התשע"ד-2014, הכנה לקריאה ראשונה. יוזם הצעות החוק הוא חבר הכנסת שמעון אוחיון.

שלום לכולם ותודה רבה אדוני היושב ראש על קיום הדיון במהירות רבה. אם היה עיכוב, זה בגלל שגם המשרד לאזרחים ותיקים שעשה עבודה יסודית, נאלץ כמובן לטייל בין כמה וכמה משרדים כדי לגבש את הצעת החוק. הייתה כאן עבודה יפה ואינטנסיבית עד שמצאנו את הנוסחה הנכונה שמייצגת מצד אחד את עיקר הרעיונות בהם רצינו, לציין גם את הגירוש וגם את היציאה כי לא בכל מקום גורשו. הרעיון הוא גם לציין ולקיים טקסים מרכזיים והשר לאזרחים ותיקים בוודאי יהיה אחראי לנקודה הזאת. הנקודה השנייה היא שנוכל באמצעות משרד החוץ להגביר את המודעות בקשר לסוגיית הפליטים היהודים מארצות ערב.

נדמה לי שהיה ניסיון לבדוק תאריך אחר בהקשר להחלטת הליגה הערבית, תאריך כמו ה-17 בפברואר. מאחר והתאריך הוזכר בדיונים או בוועדות שונות אבל לא היו לנו ממש מסמכים, תוך כדי התייעצות מומחים, המשרד לאזרחים ותיקים פנה למומחים, אבל מאחר ולא היה לנו מסמוך של התאריך הזה, חזרנו אל התאריך שהיה בהתחלה, ה-30 בנובמבר כדי לציין את יום היציאה והגירוש. נראה לי שההצעה המגובשת כאן באמת עונה על הצרכים של מטרת החוק ולכן אני מבקש שהוועדה תאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

תודה. מי שרוצה לדבר, אני מבקש שיירשם. שיעביר פתק רשום למנהלת הוועדה. לבנה זמיר, יושבת ראש ארגון יוצאי מצרים.

תודה רבה. אני לא בטוחה על מה דנים היום. האם דנים על המילה פליטים או מורשת?

דנים על הצעת חוק ספציפית.

הפליטות, אם הוא קצת בחילוקי דעות, אני רוצה לחזק אותה על ידי מסמך. את המסמך הזה הבאתי לאו"מ ב-21 לנובמבר עת הוזמנתי על ידי ה-World Jewish Congress לתת עדות ולדבר כדי שגם האו"מ יכיר במיליון יהודים מארצות ערב כפליטים. הם נדהמו כשביקשתי להקרין על המסך את הסרטיפיקט לפליטים שהוצא ליהודי מצרים כאשר גורשו או עזבו מרצונם הטוב אבל בוטלה להם אזרחותם המצרית או שבכלל לא הייתה להם אזרחות כזאת למרות שאבות אבותיהם נולדו במצרים, הגיעו לצרפת או לאיטליה וקיבלו תעודת פליט שהונפקה להם על סמך אמנת ניו יורק משנת 1954, כי הגירוש הגדול היה ב-1956, ועל ידי מנדט של הנציג העליון של האומות המאוחדות. זאת תעודה שמוכיחה שיהודי מצרים היו פליטים וככאלה הם התקבלו לא רק בישראל וקיבלו אזרחות שלא הייתה להם אלא גם בצרפת, גם בארצות הברית כאשר 10,000 יהודי מצרים הגיעו לשם. אני לא מדברת רק על יהודי מצרים אלא גם על יהודי עירק שעזבו או גורשו, נשארו ללא נתינות עיראקית וללא נתינות בכלל והפכו לפליטים. אמריקה קיבלה 10,000 יהודים ממצרים כפליטים ונתנה להם אזרחות כי אחרת הם היו נחשבים למהגרי עבודה. כנ"ל בצרפת, באנגליה, באיטליה, באוסטרליה, בארגנטינה ועוד. קיבלו אזרחות חדשה. גם בישראל קיבלנו אזרחות חדשה אבל מצד משפחתי אנחנו אלפיים שנים במצרים, אז מה זה אם לא היינו פליטים? זה לא חלם אלא זה אמיתי.

המילה פליטות היא היסטוריה של עם ישראל והיא חלק ממנו. יכול להיות שהכנסת הזאת וגם ממשלת ישראל צריכה להחליט אם פליטות יהודית היא פוליטיקה או האם זאת היסטוריה כי ציפי לבני טוענת שזאת היסטוריה ולא פוליטיקה ולכן היא לא מעלה את זה במשא ומתן, והיא אמרה את זה קבל עם ועדה בכנס של פרלמנטרים אירופאיים של ה-World Jewish Congress. היא אמרה שזה לא קשור, זאת היסטוריה של יהודי ארצות ערב וזאת לא פוליטיקה וכאן אומרים שזאת פוליטיקה ולא היסטוריה. בואו נחליט. תודה.

תודה רבה. מאיר כחלון, בבקשה, יושב ראש מרכז ארגוני יוצאי ארצות ערב ולוב.

אני שמח שסוף כל סוף מתקיימת ישיבה של ועדת החינוך ואני רוצה לברך את חבר הכנסת שמעון אוחיון על שהביא את הנושא הזה כאחד הסעיפים שמרכז הארגונים קיים דיון עם מדינת ישראל, עם ממשלת ישראל, עם שר החוץ במספר נושאים ובין הנושאים היה גם יום הזיכרון לגירוש. אנחנו קראנו לזה גירוש. יש הצעה לתקן את זה ולומר יציאה וגירוש יחד. נשמח אם יאשרו את זה כיציאה מהגירוש כדי שהיום הזה באמת יהיה יום בו כל עם ישראל ידע שהיו יהודים בארצות ערב והם חיו שם, התפתחו שם והייתה להם מורשת מצוינת, ו-65 שנים אחרי קום המדינה אנחנו דנים על יהודי ארצות ערב, מה קרה אתם ולמה הגיעו למה שהגיעו.

בנושא הזה של יהודי ארצות ערב, אנחנו תובעים. התקבלה כבר החלטה בכנסת שהזכויות של יהודי ארצות ערב שוות לוויכוח שמתקיים לגבי זכויות הפליטים הערבים שעזבו את הארץ הזאת או גורשו ממנה, אנחנו רוצים להבטיח שכל הסדר או כל משא ומתן ייקח בחשבון את זכותנו, היהודים שגורשנו משם, 850 אלף יהודים שעזבו ללא שום דבר. השאירו רכוש פרטי ורכוש רוחני ותרבותי שלהם אחרי שחיו שם אלפי שנים.

אני שמח שוועדת החינוך דנה בעניין הזה. אני גם יודע שמשרד החינוך לקח על עצמו את הפרויקט והוא מתחיל להזיז אותו בבתי הספר. אנחנו רוצים שביום הזה יתקיים דיון ארצי גם בכנסת וגם בכל מקום במדינת ישראל כדי שיהודי ארצות ערב ייזכרו בעשייה שלהם ובבנייה שלהם ושהגיעו לארץ הזאת. אנחנו לא כמו הפליטים הערבים שיצאו מכאן, שארצות ערב מנצלות אותם לפוליטיקה. היהודים שעזבו מארצות ערב ללא לחם הגיעו לארץ שלנו מתוך ציונות, מתוך גירוש, מתוך כל הבעיות והם בנו ונבנו אבל השאירו אחריהם הון ואת ההון הזה אנחנו תובעים ולא מוותרים עליו.

אני שמח שהתקבלה ההחלטה ואני שמח שאת ההחלטה הזאת נקבל גם היום. ב-30 בנובמבר, ביום הזה בלוב נשחטו 133 יהודים כתוצאה מההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הערבים לא ויתרו לנו בשום מקום ובשום מדינה ערבית. הם תמיד ראו בנו ככלי לשימוש לכל דבר. לכן אנחנו רואים בעניין הזה חשיבות גדולה מאוד ואני מבקש מכולנו יחד כאן לאשר את התאריך הזה.

אני רוצה להודות לכל הגורמים שתרמו ועשו ובראש וראשונה למשרד החוץ שהוביל אתנו מהלך כבר לפני חמש שנים. אני רוצה להודות לחבר הכנסת נסים זאב שעשה עבודת קודש להוביל את המהלך בהחלטה בכנסת לגבי זכויות יהודי ארצות ערב ואני רוצה להודות לכל חברי הוועדה שנוכחים כאן ולכל נציגי המשרדים. אני רוצה להודות למשרד לאזרחים ותיקים שהיום יהיה הגורם שיוביל את המהלך. אני מקווה שהמשרד יעמיד אנשים מתאימים לטפל בנושא הזה של יהודי ארצות ערב וייתן להם תשובות לא רק במלים אלא גם בכספים כך שתהיה אפשרות לעשות את הפעולה בכל ארגון וארגון. תודה רבה.

אני נציג יוצאי לבנון בארגון. אני רוצה לומר לכם שכאשר אומרים פליטים, לפעמים נזכרים באירועי הפרהוד בשנות ה-50, ה-60 וה-70, אנשים שנפטרו ואנשים שעדיין בחיים. אני גורשתי מלבנון בשנת 1991. לא מדובר במאות שנים או בחמישים או בשישים שנים. ארגון חיזבאללה חטף יהודים, רצח יהודים, רצח את יושב ראש הקהילה בלבנון, בין היהודים היה אבא שלי חיים כהן זכרונו לברכה שחטפו אותו ורצחו אותו. בעקבות ההתנכלות אנחנו עזבנו את לבנון, אכן מרצוננו, נכון, לא רצינו להישאר שם.

מה שנקרא מרצונכם החופשי.

נכון. רצון חופשי. לקחו לנו את הבית, את הרכב, את הרהיטים ואני מדבר על שנת 1991. עכשיו יש לי הכול, יש לי את התמונות של היהודים שמופיעים בעיתון אל-נהר, בעיתון אל-ספיר. כלומר, אלה לא שנות ה-50 או ה-60.

הייתי רוצה לשקול להוסיף בהצעת החוק את צאצאיהם או יורשיהם כי יגידו לך שפליטים נפטרו. ההערה שלי היא להוסיף בהצעת החוק את המילה צאצאיהם או יורשיהם של הפליטים.

אני מבקש שמרכז הארגונים יהיה קשור להצעת החוק כי הוא הנציג הרשמי. כלומר, השר רשאי, בהתייעצות עם מרכז הארגונים.

אלה שתי ההערות שאני מעלה ואני מבקש לשקול אותן בכובד ראש.

אדוני היושב ראש, החסרתי מילה אחת ואני רוצה לומר אותה כי חשוב שכולנו נדע. הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב מקיים בחודש דצמבר 2014 יחד עם ממשלת איטליה ועם כל הקהילה היהודית באיטליה – גם לובית וגם יהודית – חמישה ימים של הצגה ומופע על הפליטות, על הגירוש. ההצגה של דוקטור דוד ג'רבי והיא תיעשה במימון ממשלת איטליה, בשיתוף שלנו ובשיתוף יהודים טובים. אני רוצה שנדע על כך. אני חושב שאירופה חייבת לעשות זאת, ולא רק איטליה. איטליה היא דוגמה לכך שנותנת תמיכה. היא גם קלטה 5,000 יהודים שגורשו מלוב בשנת 1969 אחרי מלחמת ששת הימים ונתנה להם אפשרות קליטה כפליטים והיום כאזרחים.

אני איש משרד החוץ לשעבר, יוצא עיראק. אני מברך על הדיון הזה. אחרי 65 שנים שמדינת ישראל חיה ותוססת, סוף סוף זוכרים שחצי האוכלוסייה של מדינת ישראל באה לכאן – תקראו לעצמכם איך שלא תקראו, האו"מ קרא ליהודים שבאו לכאן ממדינות ערב פליטים. הנציב העליון לפליטות של האו"מ, ב-1957, יש החלטה, הגדיר את היהודים שבאו ממדינות ערב כפליטים. הסבל שסבלו היהודים במדינות ערב הוא ארוך ומגוון. מדובר ב-12 מדינות ערביות בהן סבלו יהודים בתאריכים שונים ולכן כל תאריך שייקבע הוא תאריך טוב. לא צריך להתווכח. יהודי עיראק סבלו ב-1 ביוני 1941 כאשר בפרהוד נרצחו 180 אנשים. זאת הטרגדיה הגדולה בעיקר ממנה סבלו יהודי עיראק. שאלו לא עושים את זה בתאריך זה, אבל מסתבר שהפעולה הייתה בחג השבועות ובחג השבועות אי אפשר לעשות אזכרה. במורשת יהדות בבל עושים את זה שבוע אחרי או שבוע לפני. לכן אני מציע שלא נתווכח על התאריך. התאריך שנקבע הוא תאריך טוב והוא תאריך שצריך להיות כך שכולם יזכרו אותו במשך הדורות הבאים.

במקרה ליהודי עיראק כיום יש עוד תוצאה של הפליטות שלהם. הארכיב של יהודי עיראק שנלקח בעיראק והובא על ידי האמריקאים לארכיון הלאומי בוושינגטון, מטרתו היא לטפל בארכיון הזה שנשדד מבתי כנסת ומבתי ספר של יהודים בעיראק על ידי סדאם חוסיין והיה במרתפים שם למשך תקופה כל כך ארוכה, דבר שגרם לו להירקב. כיום עיראק דורשת להחזיר לה את הארכיב הזה כי היא אומרת שהיא רוצה לזכור את המורשת של יהדות עיראק. כשהיהודים חיו שם, היא לא רצתה לזכור את היהודים שם. למזלם של כל היהודים יוצאי ערב, לא נשארו כיום יהודים בארצות ערב. מי שאומר למה אתם לא חוזרים למדינות ערב, אילו היהודים היו במדינות ערב, הם היו בראש וראשונה שעיר לעזאזל לכל המריבות במדינות ערב.

אני רוצה לברך על היוזמה לקיים יום זיכרון. זה יום זיכרון לא רק עבורנו, עבור אלה שסבלו, אלא עבור הדורות הבאים כי לא נשארים יהודים במדינות ערב. בעיראק היו 150 אלף יהודים וכיום יש חמישה יהודים בלבד בבגדד. כנ"ל בכל הקהילות. לא נשארו יהודים ואם אנחנו לא נזכור אותם – ומרבית היהודים ממדינות ערב נמצאים כאן – הדורות הבאים גם הם לא יזכרו.

את אבי בזמנו חטפו בעיראק, ב-1972, והרגו אותו. רציתי להציע חלק שבזמנו נשמט מהחוק שעבר בכנסת לגבי הזכויות של הפליטים היהודים מארצות ערב, חלק שמתייחס להטמעת תכנית לימודית בתוך משרד החינוך לכל בתי הספר. מאחר ואנחנו נמצאים כרגע בדיון של ועדת החינוך, רציתי שוב להעלות את הנושא הזה כי לא יתכן שבארץ גדלים ילדים שלא יודעים חמישים אחוזים מההיסטוריה של ההורים שלהם. זה נראה לי תמוה.

רציתי להציע סרט שאמנם נעשה עלי – וזה לא כקידום יחסי ציבור שלי כי הסרט מצליח מצוין בארץ – שקוראים לו "צל בבגדד". הסרט מתאר את הטרגדיה המשפחתית שלנו שהיא חלק מהרבה סיפורים, גם של אדי בלבנון. גם בעיראק היו כמאה מקרים בהם אנשים נחטפו או חוסלו ואני לא מדברת על הפרהוד אלא זה חוץ מהפוגרום.

אני מודה לוועדה על שהצלחנו להגיע עד הלום ואני מקווה שהנושא יטופל גם במסדרונות משרד החינוך.

סגן מזכ"ל הסתדרות המורים. שלושים שנים אני איש חינוך ומנהל בית ספר. במשך כל השנים האלה הנושא הזה היה חסר מאוד במערכת החינוך. אני חושב שהמקום החשוב ביותר לעסוק בנושא הזה הוא במערכת החינוך. אני יליד טוניס, עליתי ארצה ב-1956 כתוצאה מעליית הערבים לשלטון, המוסלמים שקיבלו את השלטון בטוניס ואז באמת הייתה בריחה גדולה מאוד לצרפת וגם לכאן. ממש בריחה. פוגרומים גדולים לא היו אבל היו הרבה צרות.

כולנו כאן דור של מבוגרים ואם אנחנו לא נדאג לכך שמערכת החינוך תקבל על עצמה את התפקיד הזה כמו שהיא מקבלת על עצמה תפקידים רבים אחרים בנושאים של מורשת ושל מסורת ושל שמירה על הצרכים האלה, אני חושב שבזה, עם כל הכבוד למשרד לאזרחים ותיקים, זה נחמד מאוד, הם יטפלו באזרחים הוותיקים אבל צריך לטפל באזרחים החדשים, באזרחים הצעירים שלא שמעו על זה ולא ידעו על זה. צריך להכין תכנית מגובשת ומסודרת לא ליום אחד אלא אולי לשבוע בתוך לימודי ההיסטוריה כי אחרת העניין הזה יישכח.

אני ממשרד החוץ. אני רוצה לברך על קיום הישיבה הזאת ואני במיוחד רוצה לברך את חבר הכנסת שמעון אוחיון שמיום שנבחרת לכנסת, לקחת על עצמך לקדם את החוק החשוב הזה. אנחנו במשרד החוץ תומכים בחוק הזה ומובילים בהנחיית סגן ראש הממשלה ושר החוץ ליברמן פעולה בזירה הבינלאומית בנושא הזה. כל שנה אנחנו עורכים באו"מ כנס – הגברת זמיר סיפרה שהשתתפה בו – שמציף את הנושא הזה בזירה הבינלאומית.

למה הניסוח הזה "שר החוץ רשאי"? למה לא שר החוץ יורה? גם משרד החינוך.

אנחנו לא הכנסנו את המילה רשאי. אנחנו יכולים לומר שאנחנו מבצעים ואנחנו מבצעים כבר כמה שנים.

אני שמח שמשרד החוץ מסכים. אני מקווה שגם משרד החינוך יורה.

לפרוטוקול, אנחנו בהחלט מסכימים. אני רוצה לספר ליושב ראש ולכולם שזה לא סוד ולא הפתעה ששכנינו הערבים, והפלשתינאים במיוחד, השתלטו על סדר היום, על הנרטיב הבינלאומי. כל שנה ב-29 בנובמבר, כ"ט בנובמבר, יש אירוע גדול באו"מ לא לחגוג את תכנית החלוקה שהכירה בכך שתהיה מדינה יהודית בארץ ישראל אלא בזה שהם מדברים על הנכבה הפלשתינית, על מה שהם קוראים הגירוש של הפלשתינים מארץ ישראל וחסר בזירה הבינלאומית הנרטיב היהודי, הנרטיב הישראלי שמדבר על גירוש יהודי מדינות ערב ביוזמה מתואמת של הליגה הערבית ושל ההנהגה הערבית שבכוונה גירשה אותם בתגובה להכרזת העצמאות של ישראל. אנחנו רוצים לספר את הסיפור הזה.

רק לסבר את האוזן. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה באו"מ בה הכריזו על שנת סולידריות. שנה שלמה של סולידריות של האו"מ והעולם עם הנכבה הפלשתינית. זאת אומרת, שנה שלמה הם עכשיו חוגגים את זה שיש את הגירוש הפלשתיני ואנחנו חייבים להיות שם בזירה הבינלאומית, ואנחנו עושים את זה ונעשה את זה, כדי לספר את הסיפור שלנו, את הסיפור של איך גירשו את היהודים, איך לא התירו לנו להקים מדינה יהודית ואיך מאז ועד היום אנחנו נלחמים על הכרה במדינה יהודית בארץ ישראל.

משרד החינוך. אני מברך על הצעת החוק. משרד החינוך נערך מזה הרבה שנים ואנחנו מבצעים דברים רבים בנושא הזה. הדבר הראשון, הוזכרה כאן תכנית לימודים ואכן זה נמצא בתכנית לימודים חובה. נמצאת לידי המפקחת על ההיסטוריה ותכף היא תדבר על כך. הדבר השני, ליום עצמו הקמנו, בלי כל קשר, צוותים. אני יושב כחבר בוועדה משותפת למשרד לאזרחים ותיקים, לארגונים, למכון בן צבי ואחרים ואנחנו הצענו את עזרתנו בשילוב הנושא בקרב תלמידים, בפעילויות חלק של תלמידים, והנושא מבוצע. אנחנו הקמנו צוות שישב ויעבוד על הכנת חומרים לקראת היום הזה. זה נעשה יחד עם שתי המפמ"ריות להיסטוריה ויחד עם מכון בן צבי.

רכשנו זכויות לסרט שעוסק בנושא הזה של הפליטים היהודים והסרט הזה הולך להיות מופץ ב-5,000 בתי ספר.

אותה שאלה ששאלתי את נציג משרד החוץ. למה זה רשאי ולא יורה?

אני לא יכול לדבר על הניסוח המשפטי אלא על מה אנחנו עושים ואנחנו עושים.

אני רוצה להזכיר דבר נוסף ואני מזמין את נציג הסתדרות המורים לרכוש את הסדרה. משנת 2000 אנחנו הוצאנו סדרה על קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20. הפצנו אותה לבתי הספר ונשמח אם המורים ירכשו אותה ואם הסתדרות המורים תיתן אותה כשי לחג.

מנהלת תחום דעת היסטוריה בחינוך הממלכתי, מה שנקרא מפמ"ר. אצלנו זה נמצא בתכנית הלימודים בשנתיים האחרונות כנושא חובה לבחינות הבגרות, כפרק חובה, והראיתי קודם את הבחינה. צריך להבין שכאשר זה בשנתיים האחרונות, לוקח זמן עד שזה מופנם אצל כל המורים וכל התלמידים לומדים את זה.

לא כולם רוצים בזה.

נכון. יש קצת התנגדויות של מורים אבל אנחנו עושים הרבה מאוד דברים כדי למתן את זה. בין היתר אנחנו מכינים יחידות לימוד מתוקשבות שהן רב תחומיות עם קטעי סרטים. מי שמאוד מאוד עוזר לנו כאן הוא כמובן דוקטור חיים סעדון יחד עם יד יצחק בן צבי, מת"ח, כי יחידות מתוקשבות הן יחידות שהן מאוד מאוד אטרקטיביות וכתוצאה מכך אנחנו מצפים שיותר ויותר מורים יתמחו בנושא הזה. עשינו הרבה מאוד השתלמויות למורים.

לגבי החינוך הממלכתי דתי, הם מכניסים עכשיו תכנית לימודים חדשה וגם אצלם זה ייכנס בצורת נושא שהוא חובה.

כדאי לציין שלקראת ה-30 בנובמבר שנה הבאה אנחנו מתכוונים לעשות שיעור סינכרוני, כלומר שיעור מתוקשב שמתרחש בעת ובעונה אחת, לכל בתי הספר שיירשמו. מהניסיון שלנו נרשמים אלפים ולפעמים עשרות אלפים, תלוי באיזה נושא. היחידות המתוקשבות האלה תהיינה מוכנות לפי הערכה לקראת סוף מרץ שנה זאת. כלומר, לשנה הבאה אנחנו כבר מוכנים לחלוטין. אני גם הודעתי לכל המורים שהנושא הזה של יהודי ארצות המזרח הוא חובה, הוא לא יורד בשום ניקוד וכל מיני דברים מהסוג הזה, הוא נכנס בתוך נושאי החובה גם לפי התכנית החדשה של שבעים אחוזים ושלושים אחוזים, כך שכדאי למורים להתמחות בנושא. אם כן, נכון שפעם היה פחות, אבל עכשיו זה נמצא ואנחנו עושים הרבה מאוד.

יש מישהו ממשרד המשפטים? אתה יכול להסביר את המונח "רשאי"?

המונח רשאי היה על פי בקשת המשרדים.

היועץ המשפטי, המשרד לאזרחים ותיקים. קודם כל אני רוצה להודות לחבר הכנסת אוחיון על הברכות. במקרה הזה נעשתה כאן עבודת תיאום בין כל המשרדים ואז הגענו לחבר הכנסת אוחיון וקיבלנו גם את הערותיו. לאחר מכן גם הייעוץ המשפטי של הוועדה התייחס, כך שאנחנו מגיעים היום לוועדה הזאת אחרי שעברנו את כל סבבי ההערות.

לנושא ציון פליטות בשם החוק. אני חושב שבנוסח שלנו, של הממשלה, הופיעה במקור פליטות אף כי הייתה בקשה של כמה שרים, כולל השר לאזרחים ותיקים. פליטות היה במקור בשם ולאחר מכן חבר הכנסת אוחיון ביקש שייאמר יציאה וגירוש. אני חושב שהסיבה לכך הייתה שלא רוצים לחגוג את הפליטות ולקיים יום לציון הפליטות. יש אולי משהו לא ראוי לבוא ולחגוג פליטות. בכל מקרה, גם בנוסח הנוכחי של החוק, בסעיף 1(א)(3) הפנינו לנושא הפליטות. יש חוק אחר ששומר על זכויות לפיצוי של הפליטים.

צריך לזכור שהחוק הזה הוא עוד נדבך בהעלאה למודעות של הנושא ואני חושב שבשנים האחרונות יש התקדמות רבה בנושא הזה. זה עוד נדבך ואני חושב שהחשוב הוא העלאת המודעות. אותו סעיף 1(א)(3) לפיו משרד החוץ יקיים בנציגויות ישראל את ההעלאה למודעות הבינלאומית, זה אחד הסעיפים החשובים ביותר וזאת המהות. אני חושב שכדאי להיצמד למהות בהיבט הזה.

לגבי "רשאי". אכן, זאת הייתה בקשה מהמשרדים. רשאי בדרך כל זה עניין כספי, להבדיל מחייב. כשכתוב רשאי בחוקים, זה אומר שהשר חייב לשקול. בדרך כלל ברמה הפרקטית למיטב הבנתי זה כמעט חייב.

אולי "יורה" בלי "חייב".

"יורה", זה אומר לא חייב. אם משרד החוץ מסכים, אבל למיטב הבנתי בדיונים הוא לא הסכים.

עכשיו הוא הודיע שהוא מסכים.

בדרך כלל לגבי תכניות לימודים אנחנו משאירים את זה כ"רשאי". אנחנו מעדיפים שבחקיקה לא יהיה ביטוי של חובה לגבי תכניות לימודים. לכן "רשאי", ברגע שזה מצוין, כמו שאתם מבינים זה קורה בפועל.

ברגע שהוא רשאי, הוא יכול כן לעשות ויכול לא לעשות. אני חושב שבנושא הזה חובה לעשות.

זה נכון, אבל החוק הזה כן מעלה על נס את הפעילות החינוכית בנושא הזה. זה משהו שלא קורה לגבי נושאים אחרים.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי למה אין את הצאצאים והיורשים.

זה לא חוק של זכויות. אני לא חושב שזה דרוש.

את זה אנחנו עושים בנושא של מורשת ויש עניין של זכויות.

חבר הכנסת אוחיון ואני אסכם.

אני מציע שנקבל את ההערה החכמה של היועצת המשפטית, שאנחנו נאשר את הצעת החוק כפי שהיא עכשיו, נקבל את הערת היושב ראש לגבי "יורה". ננסה לנהל משא ומתן עם משרד החוץ שאני מבין שהוא מסכים ולכן נשאר משרד החינוך לגבי הקריאה השנייה והשלישית כי הרי זה יחזור לוועדה.
אנחנו רוצים להתקדם. נעבור את הקריאה הראשונה, זה בוודאי יחזור לוועדה ואני מקווה שבינתיים אולי נקבל את הסכמת משרד החינוך לגבי המילה "יורה".

אנחנו נבדוק.

אני מציע במקום "יורה" או "רשאי" לומר ששר החינוך ידאג.

אדוני היושב ראש, מילה אחת שאני חייב לציין לגבי עזרתו הגדולה של הקונגרס היהודי העולמי בנושא. התרומה שלו לפעילות של מרכז הארגונים בנושא יהודי ארצות ערב והוא עושה עבודת קודש ואני רוצה להודות לו. אני אומר את זה כי אנחנו היום עובדים במשותף להקמת הבית הספרדי בירושלים בו יתרכז כל נושא יהודי ארצות ערב.

תודה רבה. אני רוצה לומר מלים בשבחו של חבר הכנסת שמעון אוחיון שהוא חבר כנסת פעיל והוא חבר ועדה מאוד פעיל.

מחיאות כפיים.

אפשר.

כמנהלת הוועדה אני חייבת לציין כי חבר הכנסת מצנע נבחר כפרלמנטר המצטיין.

אין קשר בין אחד לשני. אני באמת חושב שהחוק הזה, פשוט ככל שהוא נראה ונשמע, הוא חשוב. הוא חשוב באספקטים רבים שבאים לידי ביטוי וזה קודם כל באמת חינוך, שורשים, והדבר השני הלא פחות חשוב הוא להביא בפני העולם את עניין גירוש יהודי מדינות ערב שנעשה כחלק מהקמתה של מדינת ישראל. אני חושב שזה באמת דבר שלא מונח מספיק קודם כל על שולחננו ואחר כך על השולחן הבינלאומי.

אני מצטרף להצעה שאנחנו נאשר את ההצעה לקריאה ראשונה ולאחר הקריאה הראשונה אני מבקש ממך, חבר הכנסת אוחיון, שבתיאום עם משרד החינוך, עם המשרד לאזרחים ותיקים, עם משרד החוץ ועם משרד המשפטים להשמיט את המילה "רשאי". אני אומר לכם שרק מהיבט של רצינות החוק, לחוקק חוק ובתוכו להכניס את זה שהשר לאזרחים ותיקים רשאי, שר החינוך רשאי ושר החוץ רשאי, למה צריך חוק? אם כולם רשאים, לא צריך לחוקק את זה. אם הם רשאים, שיעשו את מה שהם רשאים ואני גם שומע שעושים את זה. החוק בא לתת מעמד וכשאתה מוסיף את המילה "רשאי" בתחילת כל משפט, זה שומט את הרעיון המרכזי שיש לחוק להיות חוק בספר החוקים של מדינת ישראל. אני בטוח שהנציגים שיושבים כאן, של משרד החוץ, של משרד החינוך ושל המשרד לאזרחים ותיקים, יוכלו לסכם ביחד עם משרד המשפטים. גם אם הופכים את ה"רשאי" ל-ינחה, יפעל, עדיין אין לזה משמעות תקציבית אבל יש לזה משמעות ברורה וחשובה.

היועצת המשפטית של הוועדה תקריא את החוק ואנחנו נצביע עליו.

הצעת חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, התשע"ד-2014

1. יום ציון – יהודי ארצות ערב ואיראן

(1) אחת לשנה, ביום 30 בנובמבר, יקוים יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן. ביום זה -
(1) השר לאזרחים ותיקים רשאי להורות על קיום טקס מרכזי לפתיחתו.

(2) שר החינוך רשאי להודות על קיום פעילות חינוכית בקשר ליום האמור.

(3) שר החוץ רשאי להורות על קיום פעילויות, לרבות באמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ, להגברת המודעות הבין לאומית בקשר לפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, כהגדרתם בסעיף 2 לחוק לשמירה על זכויותיהם של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, התש"ע-2010 ולזכותם לפיצוי.
(4) הכנסת תקיים דיון מיוחד. הדיון יתקיים במועד האמור או במועד סמוך.

המילה "רשאי" נשארת?

מבחינת הפרוצדורה, זה עולה לקריאה ראשונה בנוסח הזה וזה חוזר אלינו לוועדה לקריאה שנייה ושלישית, אז יהיה השלב, אני מקווה, לעשות את התיקון של רשאי.

אדוני היושב ראש, אנחנו ממליצים שהכותרת תהיה יהודים מארצות ערב בלי לציין את איראן וזאת מסיבות מדיניות. קהילה גדולה וחשובה עדיין מתגוררת באיראן. אנחנו מדברים על כל היהודים אבל אנחנו מדגישים את מדינות ערב. זאת הייתה עמדתנו כבר משנים ואני חושב שאין התנגדות לזה.

זה יום לציון וכן יש משמעות גם לחיים הלא פשוטים של יהדות איראן. הרי איראן הוצאה מהמילה יהדות ערב כי היא איננה מדינה ערבית. לכן אני חושבת שלא ניתן להוציא אותם. מדובר כאן ביום לציון.

קודם כל צריך להקשיב לאנשי משרד החוץ שאולי חוששים.

אפשר לכתוב ארצות האיסלם.

אני מציע לקבל את זה כרגע כך.

אני מציע שנשאיר את זה ובדיון בקריאה שנייה ושלישית נתלבט.

(2) חל 30 בנובמבר ביום שישי או שבת, יקוים היום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן ביום חמישי שלפניו.
2. ביצוע

השר לאזרחים ותיקים ממונה על ביצוע חוק זה.

אנחנו מצביעים על אישור החוק.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק קביעת יום לציון הפליטות היהודית ממדינות ערב, התשע"ד-2014 אושרה.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

לא נמצא כאן נציג האוצר. אני חייבת לציין אם יש עלות תקציבית או אין עלות תקציבית.

הם הודיעו היום בשעה 10:00 שהם לא באים.

מבחינתי בשלב הזה אין עלות תקציבית.

לפרוטוקול. אסור היה להכניס את איראן. כבר דיברנו על זה שנים. איראן לא כלולה. היא לא גירשה יהודים ולא יצאו ממנה יהודים. להפך. איראן הצילה אלפי יהודים עיראקים שיצאו מעיראק באופן בלתי לגלי והגיע לאיראן ושהו בה מספר שנים עד שעלו ארצה.

נבדוק את זה.

כשזה יחזור לוועדה לקריאה שנייה ושלישית, נעלה את הדברים האלה ונחליט עליהם.

אני רוצה להודות לכם. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>