PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 207>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 11:00

<1. התוכנית לייהוד הגליל>
<2. יוזמת הממשלה להקמת יישובים חדשים לייהוד הגליל>
<3. הקמת ישובים חדשים בגליל ואי הקצאת משאבים לישובים קיימים>
<4. הקמת יישובים חדשים בגליל במקום תמיכה בישובים קיימים>
<5. הקמת ישובים חדשים בגליל ואי הקצאת משאבים לישובים קיימים>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר

דוד אזולאי

תמר זנדברג

חמד עמאר

רינה פרנקל

זבולון קלפה

יפעת קריב

חנא סוייד
חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

עפו אגבארייה

באסל גטאס

מסעוד גנאים

דב חנין

>
עדי טאיטו-פרנקל - מרכז באגף פנים, משרד ראש הממשלה

איריס האן - ראש אגף תכנון במשרד, המשרד להגנת הסביבה

מיכל גולדשטין - מנהלת אגף בכיר מינהל מונציפאלי, משרד הפנים

אלכס שפול - ממונה מחוז מרכז, משרד הפנים

יעל סלומון - מנהלת תכנון, משרד הפנים

דורית הוכנר - מנהלת תחום בכיר תכנון פיסי, המשרד לתשתיות לאומיות

אדוה אסתר ספיר - ראש ענף נהלים, משרד הכלכלה

אסנת קמחי - מנהלת אגף אכלוס ופרוגראמות, משרד הבינוי והשיכון

בני דרייפוס - יועץ השר, משרד הבינוי והשיכון

ירון שיינין - מנהל חטיבת תכנון, ההסתדרות הציונית

אנה בר-אור - רכזת תא, מגמה ירוקה

אלעד הוכמן - מגמה ירוקה

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת, מוזמנים שונים

גיתית הרש - החברה להגנת הטבע

שמוליק ציד - שתי"ל

איה בן עמוס - קרן אברהם

נדאל עותמאן - מרכז מוסאווא

רואי בן דוד - המטה למאבק בגזענות בישראל

ליבי בייקין - פעילה, מוזמנים שונים

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי
התוכנית לייהוד הגליל

בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור, היינו בדיון אחר. הנושא שעל סדר היום, נושא ייהוד הגליל, יוזמת הממשלה להקמת ישובים חדשים לייהוד הגליל. בקשו להעלות את זה לסדר היום מספר חברי כנסת, ביניהם חנא סוייד, חנין זועבי, איתן כבל מיכל רוזין וניצן הורביץ. חבר הכנסת חנא סוייד יפתח בדברים. אני אבקש לקצר בדברים מכיוון שב-12:15 אני חייב ללכת לנהל ועדה נוספת, יכול להיות שחבר הכנסת אזולאי יחליף אותי.

הערה לסדר, לא עולה על הדעת להגביל בזמן נושאים כאלה חשובים. ראינו מה שהיה בדיון עם המשטרה. אני מבקש להעביר את המסר ליושבת ראש הוועדה.

אני מקבל את מה שאתה אומר ומיד מפיק לקחים, לכן אתן לך לנהל את הדיון מהרגע שאלך.

אני גם צריך ללכת.

אנחנו ננהל, מי אמר שהאופוזיציה לא יכולה לנהל דיונים?

גם אני מהאופוזיציה.

סליחה, חברי לאופוזיציה, אתה צודק.

תודה אדוני היושב ראש, אני שמח על כך שהרבה חברי כנסת הצטרפו לדיון וראו בנושא נושא חשוב, ששווה לדבר עליו ולדון בו בוועדת הפנים. אני בהחלט מצטרף להערה של עמיתי, חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב ראש הוועדה לשעבר, שצריך לתת יותר זמן לדיון בנושאים חשובים אלו. לנושא הזה יש השלכות לגבי הקמת ישובים, לגבי אורח החיים, ההתפתחות של אזור שלם. אין מקום להגזים בחשיבות העניין ולכן צריך לספק לו יותר זמן.
כוונתי בהעלאת הנושא הייתה קודם כל לקבל אינפורמציה מהגופים האמונים על תכנון והקמת ישובים במדינה. כי בכל פעם יוצאות הודעות או קוראים בעיתונים על יוזמה כזו או אחרת. במיוחד בתקופה הזו שיש לנו שר שיכון שיש לו אובססיה להקמת התנחלויות בכל מקום.

זו ממשלת תקשורת. אין כלום.

אדוני היושב ראש אתה חבר בקואליציה שבחרה הממשלה, שיש לה אובססיה להקמת התנחלויות. אנחנו קודם כל רוצים לדעת עובדות, בכמה ישובים מדובר? היכן יוקמו? איזה סוג ישובים? מי דוחף את היוזמה הזו?

בגליל זה עדיין לא התנחלות.

דברתי על שר השיכון, שיש לו אובססיה להתנחלויות, על זה אנחנו לא מתווכחים. הבקשה, כפי שנוסחה כאן, מדברת על הקמת ישובים בגליל, כך שאנחנו לא צריכים להתחיל לשים מקלות בגלגלים לגבי האפקטיביות והיעילות של הדיון הזה. אני מתכוון לכל מילה שאני אומר ועד עכשיו אנחנו מסכימים לעובדות שהעליתי כאן. אני רק לא יודע בכמה ישובים מדובר ובאיזה סוג. אתה יודע, אדוני היושב ראש, אם מחליטים להקים ישובים קהילתיים, זה אומר שמקימים ישובים רק ליהודים, ערבים לפי תיקון החוק, לגבי ישובים קהילתיים, ההסתברות שאזרח ערבי יצליח להיכנס לגור בישוב קהילתי כמעט אפסי. לכן יש משחק באיזון העדין שקיים בגליל ולא לטובת העניין.
אני חייב לציין, שזו לא פעם ראשונה שיוזמה כזו, של הקמת ישובים בגליל עולה. אני יודע בוודאות, שמוסדות התכנון והבנייה דחו בעבר חלק מהישובים שעכשיו מדברים על ההקמה שלהם. למשל רמת ארבל, הגיעה עד המועצה הארצית לתכנון ובנייה והייתה החלטה לא להקים את הישוב. הישוב שיבולת, מעל טורעאן, הוא לא ישוב חדש והיו אלף סיבות למה לשלול אותו ולא להקים אותו. אני יכול למנות עוד ישובים.
כלומר, העמדה של מוסדות התכנון, כפי שנגזר מתמ"א 35, היא לא להקים ישובים חדשים. יש די והותר ישובים בארץ, מיש חסרים לו ישובים זו דווקא האוכלוסייה הערבית. אבל המדיניות התכנונית של תמ"א 35, שלא מבחינה בטקסט שלה, מדברת על זה שאין צורך, שצריך לחזק את הישובים הקיימים ואין צורך להקים ישובים חדשים.

למיטב ידיעתי זו גם המדיניות של משרד הפנים.

אני רק מחדד את הדברים, למה הריבאונד הזה? אם מוסדות התכנון ומשרד הפנים כבר פסל את הישובים האלו, למה עכשיו רוצים להקים אותם? חשוב לציין, המתקפה ההתיישבותית הזו מתקיימת תחת המושגים של ייהוד הגליל ושל שינוי המאזן הדמוגרפי בגליל. זה כבר נאמר בפירוש, לא מתביישים להגיד את זה. זה הפך להיות המיינסטרים לייהד את הגליל ולשנות את המאזן הדמוגרפי הקיים בגליל. צריך קצת בושה מהממשלה, מהשרים האחראים, לדבר במונחים האלו. מה זה לייהד את הגליל? למה לייהד אותו?

הגליל לא יהודי? מה זה לייהד את הגליל?

צריך לייהד אותו יותר.

אני לא מצליחה להבין מה הוא אומר? מה השאלה? הגליל לא יהודי?

אנחנו לא מצליחים להבין מה את שואלת.

הגליל לא יהודי? למה צריך לייהד אותו?

רבותי, היא לא באמת התכוונה לשאול את זה. הגליל הוא לתושבי ואזרחי מדינת ישראל.

אני חייבת להבין מאיפה המושג של הייהוד הזה, מאיפה זה מגיע?

אני לא מתווכח אתך. אני מתווכח עם מה שפורסם ועל מה שמדברים בעניין. את קופצת במקום לא מתאים. מדברים על ייהוד הגליל ואני שואל למה צריך לייהד את הגליל. זו שאלה לגיטימית לחלוטין ונכונה.

בוא נשמע אם יש מגמה כזו.

מדברים על שינוי המאזן הדמוגרפי. למה צריך לשנות את המאזן הדמוגרפי בגליל? מי צריך את זה? מי חושב שזה הכרחי? בכל הזמנים, לרבות בזמן הזה. הבהרתי ואמרתי, גם כשאנחנו מנטרלים את הגורמים הפוליטיים, מדיניות התכנון היא לא להקים ישובים חדשים, במיוחד כדי לשמור על שטחים פתוחים. אני יודע שארגוני איכות הסביבה והגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע וכל הגופים שעניינם בשימור הסביבה הם נגד הקמת ישובים. הם הביאו לביטוי אלת הדעה הזו והיא הוטמעה בתמ"א 35 בתכניות מתאר מחוזיות וארציות.

או שיש מדיניות תכנון שנוהגת ושצריך לכבד אותה, או שבעצם, הקמת ישובים זה כבר קפריזה של שר אחר או ממשלה כזו ושצריך להתנגד לה. כל אזור המרכז בשבתות ובסופי שבוע בא לצפון, בגלל המרחבים הפתוחים, אז עכשיו רוצים למלא את זה בישובים יהודיים על מנת לסגור את האזור ולהפוך אותו כמו מרכז הארץ? אני לא מבין את החוכמה התכנונית שקיימת כאן.

אני מסכם את דברי ואומר, היוזמה הזו של ייהוד הגליל, של המשחק במאזן הדמוגרפיה עדין, שיכולות להיות לו השלכות רבות, שמתקשרות גם לדיון הקודם אדוני היושב ראש, כי זה מביא התנגדות טבעית מצד האוכלוסייה הערבית.

מה הסיבה להתנגדות? יש דו קיום, מה הסיבה?

הבנתי את הכול מלבד הסיפא, אתה מתנגד להתיישבותם של יהודים בגליל באשר הם?

מתנגד להקמת ישובים יהודים בגליל? שיגורו כולם בתל-אביב?

אני מתנגד להקמת ישובים ובמיוחד לישובים יהודים, כי יש די ישובים יהודים והוקמו משנות ה-80 עד עכשיו יותר מ-150 ישובים בגליל. אני מתנגד בגלל שני טעמים עיקריים: הטעם הראשון הוא מדיניות התכנון שדברתי אליה, שהיא מאד ברורה והטעם השני, אתה יודע איפה מקימים את שיבולת? שיבולת יושבת על ישוב בשם טורעאן, יושבת לו על הראש, על האדמות שלו , היא חונקת אותו.

יש הבדל בין להתנגד - - -

היית שם?

אני מכיר היטב.

לא בטוח שאתה מכיר את היחס בין שיבולת לבין טורעאן. הישובים האלה לא מוקמים באוויר הם מוקמים על הקרקע. הקרקע הזו נמצאת בסמיכות לישובים קיימים, שהם משוועים לפיתוח, משוועים להתפתחות.

זה טיעון.

אני אומר, שלא צריך להקים את הישובים האלה. הם חונקים, חוסמים ומונעים את ההתפתחות של הישובים הקיימים.

תודה. אני מבקש שתי התייחסויות ממשרד הפנים, אחת לעניין תמ"א 35, האם המדיניות של משרד הפנים כעיקרון היא לאמץ את תמ"א 35, שאומרת חיזוק ישובים קיימים ולא הקמה של ישובים חדשים? דבר שני, האם יש מגמה, כפי שנאמר כביכול, לצבוע את עניין הקמת הישובים בייהוד הגליל? שאלה שלישית שעולה מתוך הדברים של חבר הכנסת סוייד, האם מתוכנן, אם בכלל, הקמה של ישוב ערבי חדש בגליל? האם יש תכנון כזה.

המועצה הארצית לתכנון ובניה גיבשה את נוהל הקמת ישובים חדשים.

מקובל שכל היוזמים מדברים אחד אחרי השני. היוזמים שופכים אור על הנושא עם נקודת המבט שלהם ואז מתחילים אתה ידון.

אני מסכים, אבל חבר הכנסת סוייד דיבר בפירוט רב. אני אתן לכם לדבר בין הדוברים. אתה רוצה לדבר?

אני לא יוזם, אבל אחרים, אולי חברת הכנסת זועבי.

רק היא, והיא ויתרה.

לא ויתרתי אבל אני מוכנה לדבר בסוף.

המועצה הארצית, עוד בשנת 2005 גיבשה את המדיניות שלה בנוהל עבודת המועצה הארצית לעניין ישובים חדשים. על פי הנוהל הזה ולפי תכניות המתאר הארציות והמחוזיות המאושרות, ישנה באמת העדפה מובהקת לחיזוק ועיבוי של ישובים קיימים וזאת כמובן על פני הקמה של ישובים חדשים, למעט במקרים חריגים.

כל ישוב חדש, שמגיע לפתחה של המועצה הארצית במוסדות התכנון נשקל בראייה רחבה בין השאר, שיקולים סביבתיים, שיקולים חברתיים, בחינה של הישובים באזור ועוד מכלול של שיקולים. אבל המדיניות, בתמ"א 35 במחוזיות, היא עיבוי וכמובן חיזוק ההתיישבות.

ספציפית לישובים שדובר כאן, יש תכנון כרגע להקים ישובים חדשים כאלה?

בפתחה של המועצה הארצית נמצאת תמ"א 44, תכנית מתאר ארצית לנדבך עירוני ערבי חדש בהיקף של 40,000 נפש.

בגליל? את מתכוונת לעיר הערבית?

כן. עיר ערבית שנמצאת בסמוך לישוב ג'דידה מאכר. בנוסף, ישנן יוזמות שהוזכרו כאן, בישוב שיבולת, רמת ארבל, שהמועצה הארצית דחתה אבל בית המשפט העליון פסק שזה ישוב לדיון חוזר במועצה הארצית בגלל פגמים פרוצדוראליים, זה ישוב נוסף וישנה יוזמה נוספת לישוב דרוזי חדש. זה מה שמונח על שולחן מוסדות התכנון.

לגבי מדיניות, כדאי להגיד, למרות שזה מובן מאליו, לגבי הנושא של ייהוד הגליל, יש מגמה כזו? הנחיה? מדיניות כזו?

אין מגמה כזו ואין הנחיה כזו. כל נושא נבחן לגופו של ענין.

בטח, הדברים האלה הולכים דרך הסוכנות.

חברת הכנסת זועבי, ויתרה באצילות רבה על זכותה לדבר ואת לקחת את הזכות? היא הראשונה לדבר אחרי כן.

היא לא מוותרת, היא יותר חזקה ממני. אדוני היושב ראש, השאלה של חברת הכנסת קריב היא שאלה במקומה, האם הגליל לא יהודי? כנראה שלא.

זה דיון, בואו נדבר על זה.

כאשר מדברים על ייהוד הגליל, מדברים על שליטה יהודית, מדברים על בניה ליהודים על חשבון הערבים. מדברים על לדחוק את הערבים. פה אנחנו מדברים גם על מדיניות וגם על פרקטיקה, שהיא גזענית ומפלה. זו פרקטיקה שלא נמדדת בשיקולים של צורך. לא מדובר בצורך. מדובר בצורך לשלוט באדמה ובאדמתם של הערבים.

- - - גם בנגב וגם בגליל - - -

שאלת, אני עונה לך. מדובר בצורך לשלוט באדמה ובאדמתם של הערבים. אם מדברים על צורך, בואו נמדוד את הצורך שלה ערבים. האוכלוסייה הערבית גדלה פי 7 מאז קום המדינה והיא נשארה באותו השטח, שלא מאפשר בנייה ציבורית. אזור הבניה לערבית כמעט ולא השתנה מאז 60 שנה. המכשול העיקרי הוא שאין שטח. אין תכניות מתאר. אם כבר מקימים ישובים, במחצית הערים הערביות והכפרים הערביים אין תכניות מתאר. זה יותר מ-20 שנה שאין תכניות מתאר. לא מדברים על צורך של אוכלוסייה, מדברים על אידיאולוגיה. לא מדברים על גזענות כצורך, לגזענות אף פעם אין צורך, היא אידיאולוגיה של שליטה. זה חזון. להשתמש בכותרת הזו "לייהד", זה כבר מושג גזעני.

אבל אין מדיניות כזו.

יש. מדובר בהקמת ישובים - - -

עכשיו שמענו מנציגת משרד הפנים שאין מדיניות כזו.

מדובר בהקמת ישובים יהודים על קרקעות של ערבים. לכן אני חושבת שזה המקום, אם משרד הפנים רוצה לתכנן, אז התכנון מתחיל מהצורך, יש צורך לאוכלוסייה הערבית, באישור תכניות מתאר של הישובים הקיימים ובבחינת הצורך להקמת ישובים ערבים חדשים. זה הצורך, אבל פה לא הולכים על צורך אלא על חזון של מדינה יהודית, שזו השליטה. גם בערבים, גם באדמת הערבים וגם בסגנון החיים של הערבים, כי הורסים את סגנון החיים הכפרי ובונים ישובים כפריים ליהודים. לכן אני חשובת שזו תכנית גזענית.

אדוני היושב ראש, חברי חבר הכנסת חנא סוייד, אני מתפלא עליך, אתה ידוע כאדם רציני שמבין בנושאים של תכנון ובנייה. זה שאתה עושה מהממשלה הזו ממשלה גדולה, של בניה, של עשיה, אני מכיר את המוזג הזה של ייהוד הגליל כבר הרבה שנים. לא ראיתי כזו בנייה מאסיבית בגליל, לא ראיתי כל כך הרבה ישובים.
לצערי הרב, ממשלות ישראל לדורותיהם, חטאו בעניין הזה. דברו אבל לא עשו. אם היה לך ספק, שמעת עכשיו דברי חיזוק לדברים שלי. שבעצם, יש דיבורים, יש כותרות, זו הממשלה, שהידע הרב שלה הוא בעיקר בתקשורת.

רק לפני חצי שנה דברת אחרת, כשהיית בממשלה.

לא שמעת אותי, אמרתי ממשלות ישראל לדורותיהם. בעניין הזה, של ייהוד הגליל, כשלו. לצערי הרב לא עשו. כל הזמן רק דיבורים ודיבורים. אתה רוצה לדבר עכשיו על כרמיאל ומעלות ונהריה ועל עכו?
אדוני היושב ראש, אני קודם כל חשוב שמן הראוי היה שנקבל רשימת ישובים, שאכן קמו בגליל. כמה עיבו את הישובים האלה? אנחנו מכירים את המציאות במקום הזה, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה בגליל. לכן, עם כל הכבוד, ואני בטוח שתשמע את הדברים האלה לא מאנשי המקצוע, אין בניה וחבל שאין בניה.

אין בניה בישובים היהודים אתה מתכוון?

בכול.

זה עניין של צורך.

אבל זה אותו דבר גם בישובים היהודים.

מדיניות ייהוד הגליל היא דבר שלא צריך להוכיח אותו, הוא נמצא במדיניות אפילו אם לא כותבים אותו. פעם, בשנות ה-80 וה-90 ייהדו את הגליל בלי לדבר על זה, והיום, כמו שאמר חברי, כבר לא מתביישים להגיד את זה. אני רוצה להגיד לכם, שכשנעשה - - - המדינה הגדירה שחור על גבי לבן את המוסד הזה, שנקרא, מסמך שיצא ממנהל התכנון. למתכננים הוגדו מספר בעיות: הבעיה הראשונה שהוגדרה כבעיה - רצף טריטוריאלי של ישובים ערבים, זה הוגדר כבעיה שצריך לפתור אותה. המאזן הדמוגרפי - לשנות את המאזן הדמוגרפי בגליל ועוד ועוד.

תרגמתי את זה לאנגלית, כתבתי מסמך על העניין הזה באנגלית ועשיתי סימולציה. במקום יהודים וערבים, כתבתי שחורים ולבנים. שלחתי את זה לכמה ארגונים בארצות הברית. כשכותבים את זה באנגלית, בשפה שנכתבו בה רוב מסמכי זכויות האדם, הגזענות יוצאת מהנייר. תתארו לעצמכם שמדינת לואיזיאנה או מדינת ג'ורג'יה עושה במנהל התכנון שלה מדיניות להביא יותר לבנים לאטלנטה. למנוע רצף טריטוריאלי של שכונות של שחורים בישוב מסוים, מה היה קורה? או אם היו מדברים דבר, רק הפוך, שקהילה יהודית בעיר מסוימת מהווה איום דמוגרפי שצריך לפתור אותו.

אני אומר לכם, אני בן הגליל, רוב היושבים כאן הם בני הגליל. מיליארדים נשפכו בגליל כדי להביא לשינוי במאזן הדמוגרפי.

איפה? איפה?

הייתי ילד כשהתחילו הדחפורים לעבוד בכרמיאל. אני אומר לכם, עד היום 54% מהתושבים של הגליל הם ערבים וכל פעם בא גל חדש ויישאר רוב ערבי בגליל כי הגליל בשבילנו הוא לא הפריפריה. הגליל בשבילנו הוא המרכז, מרכז החיים שלנו.

מה זה "בשבילנו"?

בשביל הערבים.

אתה אזרח מדינת ישראל.

בשביל הערבים כשאנחנו בגליל, אנחנו לא בפריפריה. אנחנו שם בגלל שאנחנו חלק מהמקום, זו האדמה שלנו, זה הנוף שלנו, זה המקום בו אנחנו מתפתחים ומפתחים. הגיע הזמן לחשוב באמת על מה שאתה אומר, שהגליל יפותח ויתפתח לטובת כל האזרחים שגרים בו. אבל כשאת משקיעה בלהביא יהודים לישובים האלה, את מפתחת נגדי.

מה פתאום, זה לא נגדך, זה דו קיום, לא כולם רוצים לגור בתל-אביב יש עוד אזורים בארץ.

רשות הדיבור לחבר הכנסת אגבאריה.

אותי מטריד הוויכוח שמתנהל פה, שלצערי הרב, נבחרי ציבור בכנסת הזו, כבר התחילו לדבר גלוי בצורה מאד פופוליסטית ומאד גזענית, בכנסת ובכלי התקשורת.

או חברי כנסת שלא יודעים כלום.

מה שלא היה קיים בכנסות קודמות. אפילו בגין, שהיה ממקימי המדינה הזו, לא אמר את הדברים שאת אומרת כי היה לו לפחות קצת כבוד לזולת. מה שכבר לא קיים. אתה, יושב ראש הישיבה, אמרת שאנחנו אזרחי מדינת ישראל. נכון, אנחנו 20% ממדינת ישראל. הייתי מצפה מהמוסדות של המדינה, מהכנסת מהוועדה הזו לחשבו האם אנחנו באמת מפתחים ונותנים את אותם דברים לאותם אנשים באותה מידה של 20% מהפיתוח של מה שאנחנו מתכוונים לעשות לאזרחים האחרים?

שאלה טובה.

בגליל יש 54% אזרחים ערבים. האם באמת אנחנו נותנים לאזרחים הערבים את הזכות להתפתח כמוש אנחנו נותנים לאזרחים היהודים בגליל? מדוע אנחנו מוציאים את האנשים שחיו על אדמות כרמיאל, מוציאים אותם מכרמיאל, מהאדמות שלהם, בגלל שהם ערבים וההתפתחות של כרמיאל כבשה אותם.

זה נושא הדיון שיהיה מיד אחרי זה.

זה רק מראה, שהמדינה לא הולכת לעשות בשביל האזרחים שלה. הלוואי שהייתה חושבת, כמוש אמרת, שאנחנו גם אזרחי המדינה. חוץ מזה, עצם הפיתוח שעושים, שהוא לטובת רק ה-46%, לא לטובת ה-54%, זו הגזענות. לא אזורי תעשייה, לא שטחי שיפוט.

זו הבעיה, אזורי תעשייה ותעסוקה. תודה הערת נקודה חשובה, אני רוצה לשמוע את משרד השיכון. לגבי המדיניות, דובר על נושא ייהוד הגליל ככותרת, האם יש מדיניות כזו? איזה ישובים, אם בכלל, הולכים לקום. שמענו על מדיניות הנוהגת במשרד הפנים, שכנראה לא בדיוק נוהגת במשרד השיכון.

יש נציגים של ההסתדרות הציונית?

כן.

נשמע גם אותם.

שמי בני דרייפוס, יועץ לשר השיכון. לנו, במשרד השיכון היום, יש מדיניות של הגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ - - -

אנחנו דרייפוס.

אנחנו עושים את מירב המאמץ להגדיל את היצע יחידות הדיור כחלק מהפתרון, לטעמנו, שהוא הפתרון האמיתי להורדת מחירי הדיור. המאמץ מתבטא, הן במרכז הארץ והן בערים, גם בכפרים הערבים וגם בערים היהודיות, אנחנו משתדלים ועושים מאמץ ניכר, להוציא יחידות דיור בעכו, בכרמיאל ובישובים הערבים. הרבה מהמכרזים שלנו לצערי, דווקא בישובים הערבים חוזרים - - -

אבל לא זה הדיון.

אני אומר מה משרד השיכון עושה.

תן דוגמה למכרז שחזר.

כפר קרע חזר כמה פעמים.

זה לא בגליל.

גם בסכנין, עד שהקרקע נלקחה, עשינו כשלוש פעמים.

למה נלקחה בסוף?

עשינו מסע שיווק ומיתוג.

כי הותאמו תנאים לצורכי האוכלוסייה.

אני אשמח לפתח על זה דיון. לכל ישוב יש את הצרכים הייחודיים שלו. אני רוצה להזכיר שיש החלטות ממשלה מטיבות להגדלת הסבסוד דווקא בישובים הערבים, אני מתכוון לסבסוד פיתוח.

אבל זה לא הדיון. אני רוצה לשמוע ממך דברים חדשים.

משרד השיכון מנסה לקדם את ההקמה של הישוב שיבולת.

כמה יחידות זה?

400 יחידות דיור. מדובר על כפר שיקומי, זה לא ישוב קהילתי. משהו שמותאם לעבודה של משרד העבודה והרווחה. כמובן שאם בסוף מוסדות התכנון יגידו שזה לא תואם את המדיניות שלהם - - -

הם אמרו כבר שהוא לא טוב, הוא נדחה.

לגבי שיבולת, עשינו התאמות ושינויים ואנחנו מקווים שהוא לא יידחה. אנחנו כפופים למועצה הארצית בדיוק כמו כל אחד אחר.

מה האלטרנטיבה? להיצמד לישוב אחר?

השינוי בשיבולת הוא לאור הדרישה לעניין של הכפר השיקומי, שיקום של נכים שרוצים להשתלב בקהילה. זה סוג מסוים של התיישבות, שאין לא פתרון ואין לו מענה בישובים הקיימים ואנחנו חושבים שהוא נחוץ וראוי. אותו דבר יש גם ישובים כאלה בנגב.

אף פעם לא שמעתי על שיבולת כישוב שיקומי. זו המצאה.

כמה יחידות דיור?

400.

על כמה דונם?

אני לא יודע.

אני רוצה לקחת את הדיון הזה למקום אחר ולא למקום של מאבקים בין יהודים וערבים, שם מנסים לקחת את זה. בתפקידי האחרון הייתי ראש אגף במשרד לפיתוח הנגב והגליל. עבדתי המון בגליל, שם עסקתי ופעלתי עם אוכלוסיות של צעירים הן במגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי וכמובן במגזר היהודי.

כשנכנסנו לעבוד בגליל לא הייתה שום אפליה ושום הבדל בשום ישוב. כל פיתוח של תכניות, היה בכל המגזרים ובכל מקום. הגליל זה אזור שצריך ליישב אותו ולחזק אותו. אחת הבעיות שיש לנו היום במרכז הארץ, שצעירים שגרים כאן ומדברים על זה כל הזמן, לא יכולים לקנות דירות, אין איפה לקנות דיור. כך שהגענו במגמה מאד משמעותית, לחזק גם את הנגב וגם את הגליל.

נפגשתי עם קבוצות של צעירים בכל הארץ, קראתי להם ללכת לגור בגליל. אמרתי להם שנעזור להם ונאפשר להם לגור בגליל וגם בנגב. חלק מהעובדים בפרויקטים היו ערבים, אפשר לעבור על שמות, כפרים ישובים והשקעות תקציביות, אפשר לתת את כל הנתונים. אין שום הבדל.
אנחנו צריכים לחזק היום את הגליל ולדאוג שעוד אנשים ממרכז הארץ יגיעו. אגב, גם אני נגד המילה פריפריה, מבחינתי הגליל והנגב צריכים להיות חלק ממדינת ישראל וצריך לחזק את נושא התחבורה והתשתיות, שיהיה קל. בעיית הדיור קיימת בכל הישובים. היא קיימת בחצור הגליל, היא קיימת בצפת קיימת בעכו וקיימת בכל ישוב. זו בעיה כללית, שקשורה למנהל מקרקעי ישראל ואיך בונים ומה בונים.

כשנכנסים לערים כמו עכו, שרק שבוע שעבר קיימתי בה סיור, שגם עסק בנושא הדיור, הדיור בעכו הוא היינו הך ליהודים וערבים, בלי שום הבדל.

באמת?

חד משמעית כן. אתה מוזמן לבוא לסיור.

גם בשיבולת?

על שיבולת קבלתם תשובה.

מה עם שגב, יודפת, צורנית - - -

את לא חיה במדינה, את מדברת על מדינה אחרת.

אפשר לבדוק עובדות, שמות של עובדים, נתונים ואפשר גם לסייר. צריך להקים יותר ישובים בגליל ובנגב ושיותר צעירים יבואו לגור שם.

חברת הכנסת חנין זועבי העלתה את העניין של היעדר תב"עות בכלל במגזר הערבי. האמירה הזו חוזרת על עצמה כל הזמן. האם כך או לא?

היא לא אמרה "בכלל", היא אמרה שיש מחסור.

בגדול, מנהל התכנון כן מקדם להרבה ישובים במגזר הערבי תכניות מתאר לכל הישובים.

ב - - - אין תכניות מתאר.

אין לי עכשיו את הנתונים.

לנו יש, 50%.

לרוב אין?

לחצי.

עשינו לפני שבוע דיון על הדרוזים. הממונה על המחוז בבקשה.

אני אומר במלוא האחריות לכל חברי הכנסת, אין ישוב ערבי מוכר שאין לו תכנית לפיתוח.

מה זו תכנית לפיתוח?

תכנית לפיתוח זו תכנית שממנה אפשר לקבל היתר בניה. יכולים לדבר פה עד מחר, אני אומר את זה במלוא האחריות.

כמה תכניות מתאר מאושרות יש?

לכולם.

יש הבדל בין אם הגישו בקשות, הצעות להתרחבות, לבין אם הם אושרו. עדיין יש הרבה כאלה שלא אושרו.

אני חוזר ואומר, שיש תכניות מתאר לכל הישובים. יש ישובים שתכנית המתאר כבר לא נותנת מענה. למספר ישובים, פחות מ-20%. רק משנת 2006 עד 2013, ועדה מחוזית מחוז הצפון, אשרה 92 תכניות מתאר. חלק ניכר, יותר מ-70% במגזר הערבי. יש בעיות אחרות שאתם צריכים להבין, לא כל בעלי הקרקע - - -

חבל שחבר הכנסת קלפה עזב, היה שומע שהיהודים מקופחים בגליל.

שם לא היה צורך.

הוא אומר 70%.

אבל זה לא נכון, למה יש כל כך הרבה צווי הריסה?

צווי הריסה זה משהו אחר.

זה לא הנושא, נושא הדיון הוא לא על תכניות המתאר.

ממתי בכנסת מדברים רק על הנושא?

אני מציע, שיהיה דיון נפרד רק על תכניות המתאר בישובים הערבים משום שזה נושא חשוב מאד.

בכל הגליל, למה רק בכפרים הערבים? בוא נדבר על כל הגליל. אני חשובת שיש עוד ישובים ללא תכניות מתאר.

בקשר לנושא החשוב היום, אני מהעיר סכנין, השר סילבן שלום, לפני 3 שנים, אומר שהיעד שלו לייהד את הגליל.

הוא אומר להביא 300,000 תושבים לגליל. אני מכירה את זה בעל פה, עבדנו על זה קשה מאד.

ש-300,000 יהודים יבואו לגליל. מה אני כערבי, אמור להבין?

300,000 תושבים.

אפילו ניסיתי לעשות מקבילה למילה "ייהוד" לערבים. אילו הייתי רוצה שכל הגליל יתמלא ערבים, זה ערוב, סערוב? אין מילה כזו. לא תפרשי את זה כך? מדינת ישראל התעוררה היום, אחרי 65 שנים, להקים עיר ערבית אחת, זו לא אפליה? זה לא אומר ששי מדיניות לייהד את הגליל, כי הם רואים בערבים אויבים או סכנה דמוגרפית. זה חדש? למה להיתמם?

מדינת ישראל שיאנית העולם במספר הישובים לנפש. למה? כי במהלך עשרות שנים, לרבות שנות ה-70 וה-80, הוקמו ישובים מסיבות פוליטיות, לא מסיבות תכנוניות. הסיבה הייתה, כי זה היה האתוס, במשך הרבה שנים, במיוחד בפריפריה, ישובים, מטרתן היא לא לספק יחידות דיור או תעסוקה, מטרת הישובים היא לשמור עלה גבולות.

בשנות ה-90 מדינת ישראל שינתה כיוון עם המסמך המכונן של תמ"א 35, שהצביע על הנזקים המשמעותיים של המדיניות הזו. קודם כל הנזקים הסביבתיים, ישובים חדשים לא רק מוקמים על הישובים הפתוחים, הם לא רק זוללי תשתיות של בניה ושל כבישים, הם לא רק מוטי רכב פרטי, באופן שגם זולל תשתיות ומזהם בפני עצמו, אלא הם פוגעניים מאד למרקם החברתי של מדינת ישראל.

חבר הכנסת אזולאי, אתה גר בעכו, אתה גר בישוב, שאם הוא מצליח לפתח אוכלוסייה חזקה, שיכולה להעלות אותו כמה אשכולות במדרג הסוציו-אקונומי, הם עוברים לקורנית ולכמון ולכל עשרות הישובים בגליל, שערבים לא גרים בהם, חברת הכנסת יפעת קריב, הם גרים בישובים שמיועדים אך ורק ליהודים, באמצעות ועדות קבלה, שמיועדות להבטיח את זה. הן ממשיכות בפרקטיקה הזו, גם אחריש זה נפסל על ידי בג"צ.

כמה ערבים גרים בבניין שאת גרה בו?

מדובר על ישובים חדשים משנות ה-70 וה-80, שמוקמים על אדמות שהיו עתודות הקרקע של סכנין, של ערבה, על מה אנחנו מדברים? הישובים החדשים האלה, הם מה שמרוקן את הערים, גם בגליל, את כרמיאל למשל, שגם היא הוקמה מהסיבה הזו. הם מרוקנים את טבריה, את עכו, את בית שאן, הערים הללו לעולם לא יוכלו לעמוד על רגליהן ולהתקדם אם כל הזמן יקימו אחריהם ישובים חדשים במטרה לקחת אדמות מערבים. זו לא מדיניות בת קיימא. מדינת ישראל כולה, לא ליהודים ולא לערבים, לעולם לא תצליח לחיות כך.

למה ואיך קורה הדבר הזה? אחרי שיש לנו חוקי איסור אפליה ואחרי שמדינת ישראל מבוססת על עיקרון השוויון והצדק ועל פיתוח לכל תושביה וכל המילים שכולנו יודעים לדקלם, מכיוון שהמדיניות הזו לא מתקדמת דרך משרדי הממשלה. יש לנו חטיבה עוקפת, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות, שמקבלת את המחלקת למשימות מיוחדות. מה שמדינה לא יכולה לעשות, יש מישהו שכן יוכל לעשות את זה.

זה מפלה, זה פוגעני, אבל יותר מהכול, זה הרסני למדינת ישראל. זה לא פותר את בעיית הדיור. זה לא מוריד את מחירי הדיור, להפך, זה מעלה את מחירי הדיור. יש נתונים שאין מחסור תכנוני ביחידות דיור. קיימות יחידות דיור על הניר שכבר מתוכננות, הן לא נמצאות באזורי ביקוש, הם לא נמצאים באזורים שיש בהם תעסוקה, הן נמצאות במקום שמפורר את המרקם החברתי. אנחנו מקימים עוד ועוד ישובים ועוד ועוד שכונות פרבריות במום לספק את יחידות הדיור במחיר נכון ובמקומות שהן דורשות. כך, לא המגזר הערבי יזכה לתיקון שהוא זקוק לו, ומחירי הדיור גם לא ירדו.

אנחנו דנים היום, בעקבות הפרסום ב"הארץ" על הקמת ישובים חדשים. המחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית פנתה בדרישה לבנות חמישה ישובים חדשים. המטרה, כך נאמר, שחור על גבי לבן, מתן ביטוי לריבונות הישראלית בדרך של עשייה התיישבותית. כלומר, יש כאן מטרה אידיאולוגית, אין כל קשר לתכנון ולצורכי תושבי הארץ, יש מטרה של תפיסה קולוניאליסטית. אין מדינה בכלל, יש ארגון, גוף קולוניאליסטי, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, שמפעילה את המדינה.
הדרישה המינימאלית שלנו הוא אזרוח מוסדות התכנון. מוסדות התכנון אינם מוסדות אזרחיים אלא מוסדות אידיאולוגיים. המוסד הכי אידיאולוגי בארץ, הוא מוסד התכנון. כאשר הוא משתמש בסוכני משנה כמו ההסתדרות הצינית כדי להפעיל את משטר האפרטהייד. זה משטר אפרטהייד.

בגליל מתקיים פרדוקס. ישובים ערבים נחנקים מרוב צפיפות ומחסור בקרקעות ולידם מצפים עם קרקע פנויה, 15, 20 משפחות במצפה וזה יוצר פרדוקס. באה החטיבה ואומרת, הצלחנו, על פי תפיסתם, לשנות את הגיאוגרפיה על ידי הקמת המצפים ותפיסת הקרקעות בשנות ה-80, עכשיו רוצים לשים תושבים, שחס וחלילה אזרחים ערבים לא יגישו בקשות או ירחיבו ישובים ערבים בדרך זו או אחרת.

המטרה היא לפזר את היהודים ולכווץ את הישוב הערבי. הם לא המציאו את הגלגל, כל גוף קולוניאליסטי עשה כך. ככה עשה משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אותן שיטות. אני חשוב שהם למדו שם, זה אותו דבר. הגליל נכבש ב-48? הנכבה נמשכת עד היום, עד היום ממשיכים לכבוש את הגליל, משתמשים באותם כלים. הגיע הזמן, שלפחות יתנו לנו את המינימום.

הערה אחרונה לעניין תכניות המתאר. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, שבישובים הערבים אין תכניות מתאר מעודכנות שעונות על צורכי האוכלוסייה. זה שיש תכנית מתאר, לפעמים תכנית מתאר חונקת. יש תכניות מתאר, למשל תכנית של טייבה, שכל הישוב קם נגדה, לא עושה עלי רושם שיש תכנית מתאר. יכול להיות, שלפעמים בלי תכנית מתאר יותר טוב.

זה נכון גם לגבי ישובים ידועים. זה שלא מרוצים מתכנית מתאר מסוימת.

העניין הוא לא שלא מרוצים. אתה לא יכול להכחיש את מה שאמרתי, באותו מרחב, למשגב יש 6,000 תושבים, אולי 10,000 על 200,000 דונם. עכשיו מתכננים עיר ערבית חדשה, 40,000 תושבים על 2,500 דונם. זה מחנק, זה גטו, בונים לנו גטאות. לא רוצים גטאות, הגליל הוא שלנו, רוצים לחיות בגליל, לא מגיע לו יותר קרקע ממני.

הגליל לא "שלנו".

הגליל הוא של מדינת ישראל.

הוא קולוניאליסט, הוא גזען, אני רוצה לחיות ולהתפתח בגליל.

הגליל של מדינת ישראל, הגליל של כולם.

את לא ישרה, תחשבי על הערבים בגליל.

יש גם יהודים בגליל.

אם היית ישרה, לא היית אומרת ככה על הישובים הערבים. יש לך תפיסה קולוניאליסטית שלערבים לא מגיע וליהודים מגיע. זו התפיסה שלך.

מאיפה הבאת את זה?

חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקש ממך, עוד לא הוצאתי אף אחד מדיון ואני לא רוצה להוציא אותך.

אני זועק מכאב.

אני שם לב אבל אני מבקש לשמוע את נציג הריאה הירוקה, ואת חבר הכנסת דב חנין.

מה עם החטיבה להתיישבות, שהושמצה כאן.

אני רוצה בבקשה להוציא את העניין של ערבים ויהודית ולהסתכל על הפריזמה הסביבתית. כמו שאמרה חברת הכנסת זנדברג, החל משטחים פתוחים, דרך תחבורה מקיימת ודרך המרקם החברתי, אני רוצה לדבר על השיקול הכלכלי שלא עלה פה. לפי מחקר של הכנסת ולפי מחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה, קיים פער של 29% בין עלות הקמה של יחידה בישוב כפרי חדש לבין הקמה של ישוב כפרי קיים. השקעות הממשלה פי 113%, קיים פער של 188%. כלומר, המדיניות - - -

אתם בעד תמ"א 35.

מעבר לזה, אני חושב שצריך לערוך פה דיון, איך יכול להיות, שמוסדות התכנון ואמרה יעל נציגת משרד הפנים, אנחנו רואים כיום, למעלה מ-30 ישובים חדשים קמים, למעלה מ-21 ישובים גם בנגב ובגליל, ישובים חדשים שקמים חדשות לבקרים. אי אפשר להבין את הדבר הזה לאור העובדה - - -

זה דיון אחר.

זה הדיון.

אנחנו בסך הכול עושים את התכנית שנתבקשנו לעשות בכדי לפזר את תושבי מדינת ישראל בכל הפריפריה.

היהודים.

בכל אזור הפריפריה של מדינת ישראל, אם יבואו קבוצות של יהודים, ערבים, מיפו, ירושלים ומקומות אחרים וירצו להתיישב בגליל - - -

מתי הישוב הערבי האחרון שהקמתם בגליל?

הישוב החדש היחידי שעכשיו אנחנו מתכננים ומקימים, הוא ישוב דרוזי. אנחנו פועלים במועצות אזוריות, גם הערביות, בתשתיות ובפיתוח. ההסתדרות הציונית פועלת גם בישובים, ובמועצות האזוריות באזור הגליל.
אנחנו לא מדברים על הקמת ישובים חדשים, אני לא יודע מאיפה זה בא, זה סתם ספין של עיתון "הארץ" שחברי הכנסת הערבים רצו על זה. לא מדברים על הקמת ישובים חדשים כרגע.

כמו שאמרתי, הממשלה מדברת לתקשורת. זו המסקנה. לא עושים כלום.

שמעתם פה הצהרה ברורה.

אנחנו מדברים היום על ישוב אחד. כל התכנית שלנו זה לעיבוי ההתיישבות בישובים הכפריים, שזה המנדט של החטיבה להתיישבות על פי החוק. על פי ממשלת ישראל נותר לנו לפתח ולעבות את הישובים שהוקמו בשנות ה-80 לצורך כל מדינת ישראל.

הבקשה שלהם הייתה לקחת כמה ישובים ולהפוך אותם לישובים סמי עירוניים, כלומר לפתח מה שקיים. יש נקודות עם עשר משפחות ורוצים לשים שם 20,000 אנשים.

אם תמ"א 35 מאפשרת לי, אז יהיו שם 400 משפחות. אני הולך לפי תמ"א 35, לעבות את הישובים בהתאם לתמ"א 35.

שמי עדי טאיטו פרנקל, מרכזת באגף פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. בהמשך למה שנאמר פה על ידי ירון מהחטיבה להתיישבות, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הנחה וביקש מהחטיבה להתיישבות לבחון אפשרות לפיזור אוכלוסין לפריפריה במסגרת הרחבה ועיבוי של ההתיישבות הקיימת.

מתי יקום הישוב הערבי שמדובר בו?

אני לא - - -

למה אתם לא עובדים דרך מנהל התכנון ודרך משרד השיכון? למה החטיבה להתיישבות?

הצפי הוא - - -

תבדקי בחוק המעמד - - -

חברת הכנסת זנדברג, אני מבקש לא לענות. יעל בבקשה.

למה הממשלה מקדמת את המדיניות שלה דרכך?

תשני את החוק.

השאלה הזו לא מופנית אליך, אני מפנה שאלה לנציגת הממשלה.

חברת הכנסת זנדברג, אני קורא אותך לסדר פעם שניה. יעל, תעני תשובה ברורה בבקשה.

הצפי לדיון במועצה הארצית הוא במהלך החודשים הקרובים, מרץ-אפריל. לאחר מכן תכנית מתאר ארצית עוברת להערות ועדות מחוזיות. אנחנו מניחים שעד סוף השנה תכנית המתאר הארצית תאושר ואז יצטרכו כמובן להגיש תכניות מקומיות.

אדוני היושב ראש, אני מציע לכולם לראות את הדברים מערב למסכי העשן וההטעיות שמאפיינים את הממשלה הזו. אני קובע פה, על שולחן הוועדה, שיש תכניות להקמת ישובים חדשים בנגב. דובר על 10 ישובים, עכשיו 15 ישובים. אני מבין שגם בגליל יש מכרז של משרד הבינוי והשיכון, אני מבין שיש אפילו זוכה במכרז הזה. אבל הממשלה, כדרכה, ממשיכה לרמות, גם את הציבור וגם את הכנסת. זה מקומם.

גם את היהודים וגם אתה ערבים. את כולם.

גם את היהודים וגם את הערבים. בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי. כל המהלך הזה של הקמת הישובים החדשים, הוא מהלך שהוא כמובן נגד הערבים, ברור, כי כמו שציטט חבר הכנסת זחאלקה את הציטוט המצמרר: לממש את ריבונותה של המדינה באמצעות התיישבות.

מתן ביטוי לריבונות הישראלית.

איפה זה כתוב?

דבר מצמרר.

למה זה מהלך רק נגד הערבים, למה זה לא מהלך נגד הצעירים הישראלים היהודים שגרים בתל-אביב?

חברת הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר, אני מבקש לא להפריע לו.

זה מהלך נגד הערבים בגליל ובנגב, אבל זה גם מהלך נגד היהודים בגליל ובנגב. אתמול הייתי בירוחם, תושבי ירוחם ממש לא צריכים עוד ישובים חדשים, הם צריכים שיחזקו את ירוחם. דימונה ובערד צריכים גם חיזוק. זה מהלך נגד החברה הישראלית, כי אתם מדברים על צעירים שצריכים פתרונות דיור, הם צריכים פתרונות דיור קודם כל בתל-אביב ובירושלים, למה אתם לא עושים את זה? למה אתם בונים בכל מיני מקומות שאנשים לא רוצים בהם דירות.

אנשים רוצים לגור בנגב ובגליל וגם בירוחם. נתנו וחיזקנו את מרכזי הערים.

זה מהלך אנטי כלכלי. כמו שנאמר, הבניה בישובים החדשים עולה הרבה יותר כסף, התשתיות יותר יקרות, אתם מבזבזים כספי ציבור שאין לנו. זה מהלך נגד הסביבה, כי אתם הורסים עתודות קרקע יקרות וירוקות ולא אכפת לכם.

הם אומרים לך שזו לא המדיניות שלהם להקים ישובים חדשים.

משפט לסיום, לכן, המהלך הזה, מכל בחינה הוא מהלך גרוע. הוא מהלך נגד החברה הישראלית, נגד היהודים, נגד הערבים, נגד הכלכלה, נגד מערכות תחבורה מודרניות, הוא מזיק מכל בחינה. נאמר אדוני היושב ראש, שלאומנות היא מפלטו האחרון של הנבל, אבל כנראה שהיא קודם כל מפלטו האחרון של הטיפש.

אדוני היושב ראש, כל פעם שההסתדרות הציונית ומשרד השיכון מכריז על תכנית חדשה לייהוד הגליל, בעצם זה מחזיר אותנו לריבוע הראשון. מתחילים יהודים נגד ערבים ושואלים את נציגי משרד הפנים, האם בתכנית כתוב, שמטרתה ייהוד הגליל? אם נגיע לנקודה הזו, אז אנחנו כבר בנקודת האל-חזור, אז אנחנו מתדרדרים במדרון חלקלק שלא נצא ממנו, כולנו.

אני רוצה להגיד לגבי העניין של הקמת ישובים, לא ייתכן שיהיה מהלך לוחמני אידיאולוגי. מקימים ישובים כי צריכים אותם. בעצמי הגשתי הצעת חוק על מנת להקים ישוב אחד לפחות, שיהיה דוגמה ומודל לישובים דמוקרטיים. זה עוול גדול להקים ישובים יהודים ולמנוע מערבים, על פי חוק, להיכנס אליהם.
אני חושב שמה שהגליל צריך זה שדרוג, זה פיתוח. פיתוח הגליל הוא לא על ידי ייבוא צעירים יהודים ממרכז הארץ. ה לא יקרה וזה לא יצליח. מה שצריך זה לשדרג, זה לפתח, זה ליצור מקומות עבודה ולהקים ישובים דמוקרטיים. במובן הזה, מי שרוצה לגור בגליל, אהלן וסהלן, אבל לא במהלך אידיאולוגי לוחמני על מנת לכופף את הערבים ועל מנת לייהד את הגליל.

אני מציע שהוועדה תקרא לממשלה ליישם את הכותרות.

תם ולא נשלם. הדיון הבא יהיה דיון המשך לנושא הזה. עלו הרבה נושאים, לטעמי חלקם סוג של אוויר חם, בגלל כתבה עיתונאית, שכשאני שואל את הרשויות המוסמכות, אני מקבל תשובות אחרות. יכול להיות שחבר הכנסת חנין ואחרים אומרים שהם לא מאמינים לשום מילה, אבל אני כן מאמין. אני שומע ומאמין. תפקידנו לעקוב ולראות, שמה שנאמר - - -

לא ממציאים דברים - - -

אני מנצל את זכותי כיושב ראש לסכם את הדיון הזה. לכן, המדיניות הנוהגת לחיזוק הגליל ולהרחבת ההתיישבות בגליל היהודית והערבית, על פי המדיניות הנוהגת של היצמדות לתמ"א 35, כי יש בה היגיון של פיתוח, של היעדר בזבוז משאבים, של ניצול תשתיות קיימות של ישוב קיים ולא הקמה של ישובים חדשים, היא מדיניות נכונה.

יחד עם זאת, אני חושב, שלא די בהצהרות והגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים, שתקום העיר הערבית המדוברת ולא תהיה סתם עלה תאנה שמניפים בכל פעם שעולה הנושא הטעון הזה לדיון. כן צריכה לקום עיר ערבית, שתוכל לתת פתרונות למצוקות דיור של ערבים בגליל.

· - -

חברת הכנסת קריב, שמענו את דבריך, תני לי בבקשה לסכם. באותה מידה, אם יש מגמה להקים עיר יהודית נוספת בגליל, הרי זה רק מבורך ולא צריך לצבוע את זה בצבעים של יהודים וערבים, אלא לתת את האפשרות להתפתח.

למה עיר יהודית?

אמרתי שצריך להיצמד לעיקרון של תמ"א 35. היא יכולה להיות גם עיר מעורבת.

אבל לא קמה גם עיר יהודית?

פתוח לכל, מאיפה אתה בא?

תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30