PAGE
2
ועדת הכלכלה
21/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 181>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' בשבט התשע"ד (21 בינואר 2014), שעה 8:30

<תקנות המועצה לענף הלול (אגרת שירותים), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
חנא סוויד – מ"מ היו"ר
יצחק וקנין

איציק שמולי

>
אורי צוק בר - מנהל תחום אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תניב רופא - סגנית בכירה למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מעין נשר - רפרטנית חקלאות באג"ת, משרד האוצר

יותם זעירא - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

תומס טומי מנור - יועץ משפטי המייצג את המועצה, המועצה לענף הלול

תלי נפתלי כלפון - חשב, המועצה לענף הלול

מרדכי אלקבץ - מזכיר ארגון מגדלי עופות, ארגון מגדלי עופות

שמואל טל - מנהל מ.לסר, יצרני ומשווקי ביצים

מיכאל לסר - סמנכ"ל מ.לסר, יצרני ומשווקי ביצים

מרב תורג'מן

לאה ורון

אתי אפלבוים
<תקנות המועצה לענף הלול (אגרת שירותים), התשע"ד-2013>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מברך את כל אלה שהקדימו להגיע לישיבת הוועדה. על סדר-היום: דיון ואישור תקנות המועצה לענף הלול (אגרות ושירותים), התשע"ד-2013, כפי שנשלחו לוועדה ממשרד החקלאות.
יש כאן מכתב שחתום עליו שר החקלאות יאיר שמיר.

כידוע, מדובר בתקנות של המועצה לענף הלול, על-פי סעיף 50א לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), סעיפים 36 ו-37.

עברתי קצת על החומר וראיתי מה היה עד שהגענו למצב שאנחנו דנים ולאשר את התקנות ואת התעריפים הכלולים בתקנות הללו. אנחנו ניגש למלאכה שלנו.

על פי סעיף המסמיך 50א האגרות האלה הן בהתייעצות עם הוועדה ולא האישור הרגיל ובאישור שר האוצר. קיבלנו את אישור שר האוצר לאגרות האלה.

משרד החקלאות, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות.

תנו הקדמה ותסבירו, בבקשה.

התקנות האלה באות להסדיר את הגבייה עבור שירותי בריאות העוף ושירותי הפיקוח במשחטות, שמועצת הלול עושה עבור ענף הלול. על-מנת שאפשר יהיה להפעיל את אותם שירותים, הן במשחטות, כלומר, לפקח על המשחטה, שזה רופאים ופקחים בעיקר והן במעבדות המועצה לצורך ביצוע הבדיקות, יש לגבות מהמגדלים או מהמשחטות, בהתאמה, את העלות הנדרשת על-מנת לממן את אותן בדיקות.

אם תרצו הרחבה נוספת, אני מציע שמועצת הלול יפרטו.

אני רוצה להעיר הערה להתייחסותם הראשונית ואח"כ גם כשנעבור סעיף סעיף. בשבילי המספרים שאתם נותנים הם סתומים. גם העליות בסכומים של האגרות השונות הם בשבילי גם מספרים שאני לא יודע ממה נובעת כל עלייה. יש עליות שהן לדעתי סבירות ויש עליות של 350% שלגביהן אבקש הסברים. יש עליות סבירות של 20% עד 50% וכשאנחנו מדברים על תקופה של 5 שנים שהמספרים לא עודכנו, לעומת עלייה של 350% שאני לא יכול להסביר ואתם תסבירו.

אני רוצה להסביר משהו עקרוני. הגבייה הזאת בסופו של דבר באה לידי ביטוי במאזן המועצה. אנחנו בודקים את המאזן בכל שנה ואנחנו גם מאשרים את התקציב כל שנה. כל הנושא הזה בא לידי ביטוי בתקציב המועצה ובמאזן המועצה והוא נבדק. המצב שנוצר עכשיו הוא שיש גירעון בגבייה, בגלל חוסר העדכון הארוך. חלק מהעדכון הוא בשביל לכסות גם את החוסר המצטבר שנוצר.

יש הערה של היועצת המשפטית לגבי תקציב המועצה והקשר שלו עם האגרות שאנחנו מדברים עליהן.

אם כבר עסקינן בתקציב המועצה, אקדים ואומר שקיימנו מספר דיונים משפטיים עם גורמי הממשלה. ישנן שתי תקנות שמבקשים להתקין שנדרשת הבהרה לגביהן. האחת היא תקנה 4 שעניינה מס ערך מוסף כי לסכומי האגרות יתווסף מס ערך מוסף. בעניין זה אני סבורה שראוי להסביר מה מקור הטלת המע"מ? האם המועצה היא סוג של תאגיד או מלכ"ר? אני אשמח לשמוע.

מדוע לא לקבוע סכומים כוללים את המע"מ? מבחינתי, התקנה היותר משמעותית היא תקנה 5, שעניינו, "סכומי האגרות לפי תקנות אלה יהווה חלק מתקציב המועצה".
כעיקרון יש לציין שהחוק המסמיך אינו נוקט בלשון מפורשת בעניין הזה. לא נאמר במפורש שהאגרות יהוו חלק מתקציב המועצה. בהתאם לפרשנות ששמעתי ממשרד החקלאות וממשרד המשפטים, סעיף 50א לחוק, שהוא בעצם הסעיף המסמיך, כפי שאמרנו בתחילת הדיון, יחד עם סעיף 3 שעניינו תפקידי המועצה, הפרשנות שלהם יחד הביאה את המשרדים הרלוונטיים לקבוע שהאגרות משולמות למועצה ולכן הן גם מהוות גם חלק מתקציבה.
אני סבורה שאם כך הפרשנות, וזאת עמדתה של הלשכה המשפטית, שאין מקום לקבוע את ההוראה כפי שמוצע בתקנה 5. אם זאת ממילא פרשנות של המשרדים ואם ממילא אתם קובעים שהחוק בעצם אומר שהאגרות האלה מהוות חלק מתקציב המועצה, ממילא גם אין צורך לקבוע את זה בתקנות. אם זאת לא הפרשנות המקובלת, ברור שאין כאן סמכות לקבוע שהאגרות יהוו חלק מתקציב המועצה.

"השר רשאי בכללים לקבוע אגרה בעד מתן שירותים כאמור בסעיף 3,2, 6 ו-7, למעט אגרה בעד שחיטה". הסעיף הבא קובע ש"כללים מכוח סעיף קטן, ייקבעו בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת. אין כאן שום התייחסות לעניין תקציב המועצה, כלומר, שהאגרות האלה יהוו חלק מתקציבה. כך גם לגבי סעיף התקציב שקבוע בחוק. גם שם אין התייחסות בעניין הזה. אשמח לשמוע התייחסות המשרדים הרלוונטיים.

השאלה כאן מאוד ברורה. האם האגרות האלה מהוות חלק מתקציב המועצה או לא?

מכיוון שהמועצה היא גוף שמתוקצב והתקציב שלו מבוקר על-ידי השרים, אז כל כסף שהיא גובה צריך לתת לו ביטוי במסגרת התקציב שלה. אם זה טריוויאלי וברור ואין צורך לכתוב, זה כבר עניין משפטי. אבל מבחינה מהותית כל מה שהיא גובה וכל מה שהיא מוציאה זה חלק מתקציבה.

כך פעלתם במהלך כל השנים. השאלה היא מה המקור המשפטי לעניין הזה?

לשאלה של המע"מ. כמו שראינו בשנתיים האחרונות, המע"מ השתנה פעמיים. את התקנות האלה, לצערנו, לקח 5 שנים לעדכן.

אפשר לקבוע הוראת עדכון.

מה זה שייך למע"מ?

קובעים את הסכום ללא מע"מ וכותבים בתקנות שזה בתוספת מע"מ. אם המע"מ משתנה אז משנים בהתאמה את המע"מ ולא צריך עוד פעם לעשות סבב אישורים.

אם יבואו כל שנה ויעדכנו את האגרות אז לא תהיה להם בעיה. אני לא חושב שצריך לעשות את הדבר הזה.

ואם באמצע השנה שונה המע"מ אז חצי שנה אנחנו צריכים - - -

אני לא יודע מה הכלל באגרות האחרות. היועצת המשפטית, את יכולה להגיד לנו מה הכלל. אנחנו צריכים ללכת לפי הכלל, לא לפי מה שאתם רוצים.

אני ממשרד המשפטים.

שתי השאלות האלה אכן במקומן והן חוזרות לאותה נקודה: האם אפשר לקבוע שהאגרה תלך למועצה? כמו שאנחנו מפרשים את סעיף 50א ואת ההפניה שלו שהיא החשובה לסעיף 3, שקובע מה הם תפקידים המועצה, אנחנו מפרשים את זה שאכן השר מוסמך לקבוע שהאגרות האלו ישולמו למועצה. הדבר הזה עונה בעצם על שתי שאלות המשנה ששאלה היועצת המשפטית. לעניין השאלה של גביית המע"מ. מכיוון שהמועצה היא גוף שמשלם מע"מ - - -

חבל על הזמן שלך. מה הכלל באגרות?

באגרות אפשר כך ואפשר כך.

מה הכלל ברוב האגרות? אתה יודע כמה אגרות אנחנו מאשרים פה?

אגרות שמשולמות לאוצר המדינה לא משולם עליהן מע"מ. אגרות שמשולמות לתאגיד שמשלם מע"מ, אפשר כך ואפשר אחרת ויש דוגמאות.

למה צריך לפתוח את זה פה?

יש דוגמה גם מתקנות אחרות בהן זה נקבע בעבר. מבחינה משפטית אין מניעה לקבוע סכומים כוללים. זאת בחירה של משרד החקלאות לעשות את זה כך. שיקול הדעת של הוועדה, במסגרת ההתייעצות, להגיד שהיתה התייעצות או לא.

זאת פעם ראשונה שאני נתקל פה, שמתווסף מע"מ על האגרות. אני לא זוכר שאישרנו פה.

נכון שזה יחסית חריג מכיוון שרוב התקנות שמגיעות לפה הן תקנות שמגיעות לאוצר המדינה.

יש אבל זה מאוד נדיר. אנחנו לא נתקלים בזה.

על-פי מה שאתם אומרים, אם מוסיפים מע"מ, אז זה לא הסכומים הסופיים. זה יבלבל את כולם. תוסיפו עוד 18% לכל מה שיש פה, נקבל פה תוצאה שנצטרך הסבר על אגרה למה היא עולה בצורה כזאת. גם אם נוסיף את כל המדדים, אני לא יודע – רבותיי, מי שמשלם בסופו של דבר זה החקלאי.

חבר הכנסת וקנין אני רוצה להעיר הערה לגבי תוספת המע"מ. מדובר בסכומים שנגבים מעוסקים, שבעצם מזדכים על המע"מ. מה שמעניין את העוסק זה הסכום ללא מע"מ.

אז תיתן לי את הסכום כולל מע"מ פה באגרה כדי שאני אדע מה אתה מעלה לי.

גם העוסק לא משלם את המע"מ, הוא מתקזז על המע"מ. מה שמעניין את העוסק זה הסכום ללא מע"מ.

אני מחלק את הדיון לשני חלקים. אנחנו שאלנו בחלק העקרוני: האם באגרות אפשר לכלול מע"מ או לא? נשמעה כאן תשובה משפטית שאפשר כך ואפשר כך ונעשתה אבחנה בין משרד ממשלתי לבין גוף כמו המועצה ואני מוכן לקבל.

מצד שני, החלק השני של ההערה שלי מתחברת למה שאמרתי קודם. על איזה סכומים אנחנו מדברים כאן? העניין של הסקלה, סדר הגודל של הסכומים שננקטו כאן תוסיפו לזה עוד 20% זה יביא לעליות עוד מעבר 350%.

תיתנו לי תשובה אחת ואני סוגר את העניין. אתם יכולים לי בגדול כמה כסף יכניסו האגרות למועצה? אתם יכולים להגיד לי?

בוודאי.

אנחנו רוצים להשוות את ההערכה שתגידו עם התקציב השנתי של המועצה ואני רוצה לדעת על כמה הוא עומד.

ההשוואה תהיה אותה השוואה כיוון שגם בעבר, לאורך כל השנים, ההוראה הזאת היתה.

אנחנו רוצים לקבל סדר גודל. אנחנו מדברים על עשרות מיליונים? על מאות מיליונים?
מר לויט, בבקשה.

אני אענה על כמה שאלות של אדוני ברצף אחד. לנו זה נוח שזה יופיע בסכום ללא מע"מ ושתהיה הוראה כללית שמע"מ כחוק יחול במועד שבו יחול לפי שיעורו החוקי, כי אז לא צריך כל לקפוץ ולתקן את התקנות. זה נוכח לנו מאוד.

לגבי הסוגיה הכספית - - -

אתה יודע שנוחות זה לא הקריטריון היחיד בעולם. יש עוד קריטריונים נוספים שהם לא פחות חשובים מנוחות.

זאת גם פחות רגולציה.

אדוני עוד לא התנסה בתיקון תקנה מהצד של זה שמבקש להתקין.

בזה אתה צודק. בכל אופן נוחות זאת לא - - -

בכל אופן, לוועדת הכלכלה התקנות האלה הגיעו לאחר ה-19.12.

ועדת הכלכלה היא הגורם הכי יעיל בכל המערכת. את זה אני יכול להגיד.

אחרי שהרמתי להנחתה, קיבלנו את המחמאות הרלוונטיות ואפשר להמשיך הלאה.

ההיקף הכספי של כל המערכת לבריאות העוף, על מה שהיא עושה, הוא בין 16 ל-17 מיליון שקלים בשנה ואת זה מכסות האגרות. ההיקף הכספי של המערכת הווטרינרית שאנחנו נותנים למדינה כקבלן, מה שנקרא קבלן כוח אדם עבור השירותים הווטרינריים במשחטות, זה היקף כספי שיכול להגיע בשנה הקרובה ל-30 מיליון שקלים. אלה ההיקפים.

זאת אומרת שהתקציב של המועצה זה חיבור של שני המספרים?

התקציב של המועצה הוא 120 עד 130 מיליון שקלים בכל הפעילות.

יש גירעון?

לא, אין גירעון. אסור לנו להיות גירעוניים. לצערנו, בגלל העיכוב שנגרם בגין משרדי הממשלה ולא בגין ועדת הכלכלה בתהליכי האישור, אנחנו במשחטות אנחנו נקלעים במשחטות ככל שהאישור מתעכב.

המערכת לבריאות העוף זאת קופת החולים של העופות. יש לנו שתי מעבדות מרכזיות, אחת בצפון ואחת בדרום. המעבדה הצפונית היא מעבדה שעומדת ברמה בינלאומית. זאת אומרת, היא ברמת הבטיחות הביולוגית מהגבוהות באירופה. היא נחשבת למעבדה מתקדמת מאוד. גם המעבדה הדרומית שנמצאת בבאר טוביה, עומדת לעבור שדרוג בשנתיים הקרובות. המעבדות שלנו משתתפות בטסטים בינלאומיים. כל שנה עושים מבחנים של מעבדות באירופה והמעבדות חייבות לעמוד בתקנים בינלאומיים והן בהחלט עומדות בהן בכבוד.

לכן, חלק מהתקנים - - -

מי עושה את ההסמכה? מי בודק?

הרשות הלאומית להסמכת מסמיכה את המעבדות על-פי תקן ISO17025 וההשתתפות ב-ring test של האיחוד האירופאי, נעשית מידי שנה בשנה. מאחר ואנחנו חייבים לעמוד בתקנים, אז אנחנו חייבים לרכוש גם חומרים שמקובלים על-פי התקנים הבינלאומיים ולכן בחלק מהבדיקות יש פה עלויות חומרים שנקנים בחוץ לארץ והם כפופים לשינויים מאוד מהותיים למחירים בחו"ל. לכן יש גם שינויים במחירים. אתה תראה שמחירי כמה מהבדיקות עלו באופן משמעותי. חלק מהבדיקות ירדו המחירים כי היתה הוזלה בטכנולוגיה. בחלק מהבדיקות אין לנו רפרנס בעבר כי אלה בדיקות חדשות שנכנסו. למשל, בדיקת REAL TIME PCR. אם בעבר היו בדיקות שמכניסים למעבדה והתוצאות היו מתקבלות אחרי 48 שעות, היום אתה מכניס למעבדה והבדיקות מתקבלות אחרי 6 או 8 שעות. אלה בדיקות שבאופן טבעי משתמשות במכשור הרבה יותר יקר וכמובן בחומרים הרבה יותר יקרים. אבל כשהתשובה מגיעה למגדל יום לפני מה שהיה נהוג, היא מאפשרת לו להתחיל את הטיפול יותר מוקדם ויכולה לחסוך למגדל עשרות אלפי שקלים מהנזק שהיה נגרם אם הטיפול לא היה מתחיל.

לכן יש שונות גדולה מאוד ויש בבדיקות האלה בדיקות חדשות לגמרי, בדיקות שבהן עלה המחיר באופן משמעותי וגם בגלל שינויים טכנולוגיים, בחלק מהבדיקות ירדו המחירים.

יש כאן סדרה ארוכה של שירותים, עשרות. האם מדובר בבדיקות שכיחות? איזה מהן הכי רלוונטיות או הכי תדירות, במובן זה שמכניסות יותר. אולי יש חלק שהוא סתם נמצא כאן כי אולי צריך אותו פעם בשנה? איך אתה מחלק את התדירות?

בנוסף, תוך כמה זמן אתה חושב שסביר לעדכן את התעריפים האלו?.

חלק מהבדיקות יש להן ביקוש גדל ועובר. אלה הבדיקות של REAL TIME PCR.

מה זה PCR?

בדיקת תגובת שרשרת של פולימרז. זה בודק ונותן את התשובה בזמן יותר מהיר. הביקוש מצד המגדלים לבדיקות האלה הולך וגובר. אם לפני שנתיים הן לא היו קיימות, היום הביקוש הולך וגובר. מצד שני, יש בדיקות שמשתמשים בהם פעמיים בשנה או 10 בדיקות בשנה.

המחיר שלהם נמוך או גבוה?

אין קשר למחיר, זה כן צריך או לא צריך.

בדרך-כלל בדיקות שלא צריך אותן הרבה מעלים את המחירים.

אני אתן עוד הסבר קצר כדי להיות שקופים כלפי המגדלים שלנו וגם כלפי המערכת. לפני 3 שנים לקחנו משרד רואי חשבון חיצוני, ליאון אורליצקי, והוא עשה לנו את ניתוח העיסוקים. הוא קבע כמה זמן אורכת כל בדיקה, בכמה חומרים משתמשים ועל-סמך הבדיקה הזאת אלה התעריפים. אנחנו בעניין הזה רוצים להיות שקופים כלפי המגדלים. אין לנו עניין לכאן או לכאן או בעד בדיקה כזאת או אחרת.

לא הבנתי. כל אחד מהעופות צריך לעבור בדיקה שעלותה היא 440 שקלים? 543 שקלים? מתי העופות עוברים את הבדיקות.

אני אסביר. אני רואה כאן דבר שלצערי אני לא יודע לאן הוא יגיע. אני מדבר במלוא הרצינות, מולי. אני לא יודע עד כמה אנחנו לוקחים את השיקולים לעומק.

למשל, לי עכשיו יש הודעה של חשש ל"ניו קאסל". לפי הדבר הזה, כל המגדלים במושב יערה צריכים לקחת את העופות שלהם לבדיקה, נכון? אני אומר מה שקורה בפועל. אנחנו צריכים לקחת את העופות וכל חקלאי יצטרך לשלם עבור הבדיקה שלו. זה לא ספציפי לכל המושב, זה ספציפי לכל חקלאי. כל חקלאי ישלם כ-400 או 500 שקלים לפני מע"מ.

זאת בדיקה מדגמית של כל הראשים או של כולם?

בדרך-כלל כשלוקחים בדיקה למעבדה לוקחים מדגם. הרופא הווטרינארי מדריך אותך מה אתה צריך לעשות. שוב אני אומר, מדובר פה על כל חקלאי. לא מדובר פה על מאסה. מי שיש לו לול מבוקר, זה אותו דבר לגבי הפטם. יש פה בדיקות שלא היו בעבר. המחיר הוא די גבוה. זה הפך להיות כמו אבוקדו. כשאני לוקח אותו לבדיקה אני משלם 300 שקלים על בדיקה של 5 דקות כדי לבדוק כמה חלבונים יש בו. זאת המציאות. בשנים האחרונות יש מצב של עלייה באגרות. זה בכל התחומים, לא רק בתחום הזה. החקלאי בסופו של דבר משלם יותר מידי אגרות. בסוף זה עלול להיות בומרנג מצד החקלאים. בשבוע שעבר היתה ישיבה של הלובי החקלאי. אני חייב לומר פה: כל העניין זה האגרות שמטילים על החקלאים כל היום. זה שם אותך למטה למטה. אל תשכחו שזה לא כולל את מה שאני משלם למועצה על כל ביצה שאני משווק.

לא. רק בשביל להעמיד דברים על דיוקם. קודם כל, אין אצלך חשש ל"ניו קאסל" כי היה חשש אני הייתי יודע מזה. יכול להיות שבדיקות שגרתיות של השירותים הווטרינריים הם מאתרים את רמת החיסון שנמצאת בכל משק ובמקומות שיש רמת חיסון נמוכה הם אומרים למגדל לחסן על-מנת שרמת החיסון תעלה. אין אצלך חשש ל"ניו קאסל", אחרת הייתי יודע.

לא, אני סתם אמרתי איך התהליך מתבצע.

כן, אבל הדברים יכולים להתפרש.

אין פה עניין של כפל. שלוחת ההטלה, לדוגמה, היא בהסדר שבו אתה לא משלם אלא זה במסגרת ההיטלים שלך. זה יורד מההיטלים ואתה לא משלם את זה פעמיים. יש שלוחות שהגיעו להסדר מהסוג הזה ואין לך פה כפל תשלומים.

מה כוח האדם שמעורב בפעילות המועצה לצורך הספציפי הזה? מה גודל "הצבא" שאנחנו מדברים עליו.

במועצה יש באופן כולל כ-220 עובדים.

מה עיקר ההכשרה שלהם?

חלק מאוד משמעותי הם דוקטורים אבל אני אעשה את ההפרדה. כ-110 עובדים אין לנו שליטה, זה הפקחים והרופאים במשחטות הווטרינריות. השירותים הווטרינריים קובעים כמה רופאים וכמה פקחים יהיו בכל משחטה. לנו אין שום אמירה בעניין הזה כי זה עניין של השירותים הווטרינריים לקבוע. אנחנו רק מעמידים את כוח האדם לעניין הזה. מצידי, אם המדינה היתה מחר בבוקר לוקחת ומעבירה את זה לשירותים הווטרינריים, אני הייתי שמח. בעניין הזה היינו שמחים. אני לא יודע מה מעיין תגיד בעניין הזה, אבל אני לא צריך את הצבא הגדול הזה אצלי. כמחצית מעובדי המועצה מתעסקים בנושא של הפיקוח הווטרינרי במשחטות.
עוד 36-37 זה במערכת לבריאות העוף בשתי המעבדות ובמחסן המרכזי. גם פה אנחנו כפופים לעבודה לפי תנאים שמוגדרים בתקן 17025, כמה אנשים עובדים בכל בדיקה.

110 פקחים ורופאים מתעסקים אך ורק בעוף?

רק במשחטות של עופות והודים.

אני רוצה לשאול שאלה בעניין של הפקחים והרופאים. יש פה אגרות שלמעשה מהוות את השכר של הפקח והרופא, נכון?

נכון.

השאלה שלי, עבור איזה היקף משרה משולמת האגרה? זה במשרה מלאה? איך אתם יכולים להבטיח שהאגרה משולמת עבור מתן שירות מלא בהיקף של משרה מלאה לאותו מגדל?

בוודאי.

לא בטוח שהבנתי את התשובה.

החשש שלי הוא, שלמעשה הפקח או הרופא ייתן שירותים לשני מגדלים - - -

זה לא למגדלים, זה למשחטה.

סליחה, למשחטות. הם יתנו שירותים לשתי משחטות ואותם שני בעלי משחטות ישלמו את האגרה המלאה ואז ייצא כפל. כמובן שהמועצה לא משלמת כפל שכר לאותם פקחים או רופאים. האם זה מסונכרן? האם האגרה משולמת עבור אדם אחד שהוא נותן עבודה בהיקף של משרה מלאה עבור אותו בעל משחטה.

כמובן, זה back to back.

יש עוד מישהו שרוצה להעיר הערה?

אני הערתי את ההערות. צריך לבחון את זה כי חמש שנים הם לא הביאו את הדבר הזה לפה. צריך לבחון את זה במשך שנה אחת ולראות. יכול להיות שבשנה הבאה הם יבואו ויגידו שחלק מהאגרות צריך לתקן. אני סומך על מולי כאדם שהוא נאמן בדברים הללו.

מאז שעשינו את הבדיקות עם ליאון אורליצקי והגשנו את המסקנות של הבדיקה למשרד האוצר ולמשרד החקלאות, נוספו כבר 7 בדיקות חדשות, שלא כלולות כאן. היום אנחנו לא יכולים לגבות עליהן כסף. בתקווה שהיום יאושר, אנחנו כבר נתחיל את העבודה על העדכון הבא. אם נגלה שצריך לעלות או להוריד חלק מהבדיקות פה, זה ייכלל בתיקון הבא.

רק לא בעוד 5 שנים, מולי.

לא, זה ב-2014.

בסופו של דבר, אנחנו כל שנה בודקים את המאזן. אם אנחנו בשירות העוף יש גבייה של 30 מיליון והעלות תהיה רק 29 אז ברור שאנחנו נטפל בתיקון האגרות כלפי מטה.

כלומר יש מצב שתראו שהתעשרתם ואז תוכלו להוריד.

זה עוד לא קרה אבל אם יקרה נעשה.

ניגש להקראה.

"תקנות המועצה לענף הלול (אגרת שירותים), התשע"ד - 2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 50א(א) לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד - 1963 (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985, ובהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה -

"המועצה " - המועצה לענף הלול שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק;

"התקנות" - תקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח - 1968;

"משק עופות" - מקום המשמש לגידול עופות לרבות לולים ומבני עזר המהווים יחידה אחת ובה עופות מסוג אחד ובגיל אחד;

"עופות" - למעט תרנגולים ולרבות פרגיות;

"פרגיות" - תרנגולות שגילן עד שישה חודשים, המיועדות לשמש להטלה;"

אני רוצה להשכיל. כשהולכים למסעדות ומבקשים פרגיות - - -

זה לא פרגיות.

למה כתוב שהן משמשות להטלה? זה שהן להטלה זה משביח אותן?

יש שני ענפים שונים. יש גזע קל ויש גזע כבד בתרנגולות. הגזע הכבד משמש לבשר. מה שאתה מקבל פרגית במנה זה חלק מהשוק שלוקחים מהתרנגולת הגדולה. זה לא באמת פרגית. הפרגית שאנחנו מדברים עליה פה זאת אותה פרגית שאחר-כך תגדל להיות מטילה ותטיל את הביצים. זה הגזע השני.

אני מודה לך, מידע קולינארי מצוין.

""תקציב המועצה" – תקציב שנקבע לפי סעיף 59 לחוק."

תשלום אגרות בדיקה


2.
בעד שירותי המועצה לפי סעיף 3(6) ו- (7) לחוק כמפורט בטור א' להלן, ישלם לה מגדל, לפני מתן השירות, האגרות שפורטו לצדם בטור ב': "

צריך לקרוא את הכול?

אין צורך.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה לגבי תקנה 2 לפני שאדוני מעלה את זה להצבעה. כתוב כאן: "ישלם למגדל לפני מתן השירות". האם פרקטית יש לזה היתכנות? הבדיקות מבוצעות במעבדה? מבוצעות בלולים?

יש לנו הסדר תשלום עם המגדלים. יש גם מגדלים, למשל, מישהו שהוא בעל פינת חי ורוצה לבדוק את הציפור שלו או את היונה שלו ואז הוא משלם מראש. הוא מגיע למעבדה ומשלם עבור הבדיקה.

נאשר את סעיף 1. יש הערות לגבי תקנה 1?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

התקנה אושרה.

תקנה 1 אושרה.

אני לא יכול להצביע. אני משתדל לא להצביע בכל הדברים של ענף הלול. אני משתדל לעזור.

לגבי תקנה 2.

דרך אגב, ועדת האתיקה אישרה לי להצביע על כל מה שיש, אבל אני לא רוצה להצביע.

מכובד מאוד.

האם יש הערה ספציפית בקשר למחירים?

לי יש תיקון טעות סופר בבדיקה מספר 7. במקום 440 שקלים זה צריך להיות 276 שקלים.

אנחנו מאשרים שהתייעצנו לגבי תקנה 2.

"תשלום אגרות פיקוח


3.
בעד פיקוח וטרינרי של רופא או פקח במשחטה לפי פרק ג'1 לתקנות, ישלם למועצה בעל המשחטה אגרה כמפורט בתוספת, בתוך 7 ימים מקבלת חשבון המועצה."

התוספת "בתוך 7 ימים מקבלת חשבון המועצה", אתה חושב שזה חומר לתקנה? זה סידור עבודה, לא?

זה דווקא חשוב לנו.

גם במועדים וגם התקנות של המועצה קובעות מה קורה במקרה שלא משלמים. זה מאוד חשוב שהדבר הזה יהיה סגור.

אני מעלה את זה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

מאושר.

"מס ערך מוסף


"4.
לסכומי האגרות שיוטלו בתקנות אלה, יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975."

אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

אושר.

"תקציב המועצה

5. סכומי אגרות לפי תקנות אלה יהיו חלק מתקציב המועצה".

פה יש הערה ליועצת המשפטית.

כפי שציינתי בתחילת הדיון, אני סבורה שאין מקום לקבוע את ההוראה הזאת. אני מבקשת מחברי הוועדה להמליץ, בגדר חוות ההיוועצות, לא לכלול את ההוראה הזאת בתקנות.

אותי האוצר יתייחס. זה שאנחנו כותבים את זה פה, זה מוודא שזה חלק מהתקציב. אם זה ברור לאוצר וזה ברור שזה חלק מהתקציב, אז שיגידו.

אז אנחנו נשאל את נציגת האוצר. מה דעתך לגבי העניין הזה? מדובר בתקנה 5, שסכומי האגרות לפי תקנות אלה יהוו חלק מתקציב המועצה. היועצת המשפטית סבורה שאין מקום לכלול את התקנה הזאת.

אנחנו מקבלים את חוות הדעת. לנו זה לא משנה אם זה יהיה לכאן או לכאן.

זה בכל מקרה יהיה חלק מהתקציב.

כן, אבל אין צורך לרשום את זה.

אז אנחנו מורידים את תקנה 5 והיא לא מאושרת.

תקנה 6 הופכת להיות תקנה 5.

וגם נוריד בהגדרות.

"תחילה


5.
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הוצאת שירותים מתכולת החוק), התשע"ג-2013."

לי יש בקשה בעניין הזה. אמרתי שאנחנו על סף גירעון במשחטות בגלל הפיגור בעדכון ומאחר ועדיין לא הוצאנו חשבוניות על השירותים של ינואר גם במעבדות וגם במשחטות - - -

אתה רוצה את זה רטרואקטיבית?

אני רוצה שהתחולה תהיה מ-1.1.2014.

זה לא יכול להיות.

אם אתה מקבל את זה מהיום, מה זה משנה לך?

לא מקובל לקבוע העלאת אגרות רטרואקטיבית.

אז לפחות שיהיה מהיום.

הרי אגרות שנגבות היום הן לפי צו הפיקוח. אתם מבקשים לבטל את צו הפיקוח. כתבתם כאן שתחילתן של התקנות האלה ביום תחילתו של צו הפיקוח. התאריך כאן לא ברור. אני סבורה שכדאי לקבוע שצו הפיקוח יבוטל מיום מסוים. זאת אומרת, אלה ייכנסו לתוקף ביום מסוים, כפי שהוועדה תמליץ, ובהתאמה בפרסום של צו הפיקוח אתם תקבעו גם כן מועד לביטולו. אתם יכולים לקבוע 1.2.2014.

ראשית פברואר.

בהנחה שתספיקו לפרסם את התקנות עד אז.

זאת באמת הבעיה. אם התקנות יפורסמו לאחר המועד שנקבע אז זה רטרואקטיבי ואז צריך אישור מיוחד לעניין הזה. לכן אנחנו מעדיפים שזה ייכנס לתוקף ביום הפרסום ולדאוג לכך שגם הביטול של הצו וגם התקנות ייכנסו לתוקף באותו יום. אני לא רוצה לקבוע תאריך רחוק מידי, אבל אני גם חוששת לקבוע תאריך שלא נוכל לעמוד בו מבחינת הפרסום.

צריך לעשות מאמצים שהפרסום ייכנס כמה שיותר מהר.

אנחנו לא נוטים לאפשר התניה של תחילה של תקנות בביטול של תקנות אחרות, שאין להן מועד ברור. אין פה מועד ברור, אנחנו לא יודעים מה הוא המועד. מאיזה יום זה נכנס לתוקף ומאיזה יום זה מבוטל.

לכן אני סבורה שראוי בכל זאת לקבוע איזה תאריך שיהיה מוסכם על כולם ושאפשר לעמוד בו. שיהיה ברור למגדלים ולבעלי המשחטה מתי - - -

אני רוצה לעזור לכם. רבותיי, הביטול הוא טכני בלבד, נכון?

כן, אבל הוא כפוף לחתימות.

זה רק פרסום, זה טכני.

הם כבר כתבו את זה והעבירו לי עותק.

שר האוצר חתם על הביטול.

מהבחינה הזאת זה תלוי רק בזמנים שלנו ובפרסום. אז נלך על 1.2.

אם כך, תחילתן של תקנות אלה ביום 1.2

אולי אפשר לכתוב "לא יאוחר מה-1.2".

אם זה יפורסם לפני כן, אז זה יחול לפני כן.

אין לנו בעיה שזה יחול יום או יומיים קודם.

אבל הוועדה מבקשת מכם לקבוע מועד מדויק. לוועדה יש בעיה.

אנחנו מבקשים מועד מדויק משום שמדובר באגרות.

זה לא תלוי בנו.

"תחילה
5.
תחילתן של תקנות אלה ביום א' באדר א', התשע"ד (1 בפברואר 2014)"

אני מעלה להצבעה. קבענו שהתחילה הוא ב-1 לפברואר.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

מאושר.

התוספת זה כל האגרות במשחטות. אמרנו שלא מקריאים.

כן, אבל רק נעיין בזה. אני נזכר בשאלה של היועצת המשפטית לגבי ה-46,000 ונתתם תשובה עליה.

לא הבנתי מה הכוונה בסעיף 2: "תוספת לשעת עבודה בשעות הלילה, כשהיא בתחום שעות העבודה הרגילות". למה הכוונה? שעות לילה זה לא שעות רגילות.

יש משחטות שמתחילות את העבודה לפעמים ב-2 בלילה. שעות העבודה הרגילות הן מ-6 בבוקר אבל יש משחטות שמקדימות את תחילת השחיטה ואז זה נחשב לשעות לילה.

לגבי התקציב. הסכמנו לזה שזה לא יירשם בתקנות, אבל אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שמבחינתנו אין פרשנות אפשרית אחרת כיוון שהשירות הוא שירות של המועצה. האגרה היא בעד שירות של המועצה והסעיף אפילו קובע שניתן לנכות אותה מסכומים שהמועצה חייבת למגדלים. מבחינתנו, רק מבחינת הפרשנות המשפטית, אין פרשנות אחרת.

בסדר, זה בפרוטוקול.

אני מעלה להצבעה את התוספת.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

מאושר.

להמשיך?

לא, אלה הגדרות טריוויאליות לדעתי.

אני קובע בסיום הישיבה שקויימה חובת ההתייעצות בתקנות עם הוועדה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:20.