PAGE
3
ועדת הכלכלה
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 193>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013 (מ/784), בהשתתפות שר התקשורת גלעד ארדן>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
מיקי רוזנטל

שר התקשורת גלעד ארדן
אבי ברגר - מנכ"ל משרד התקשורת

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

רועי ברית - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

ניר אוגולניק - יועץ השר, משרד התקשורת

זיוה איגר - ראש מטה השר, משרד התקשורת

קובי אלנבוגן - יועץ השר, משרד התקשורת

שמרית צוברי - יועצת השר, משרד התקשורת

חגית פרידמן - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מימון שמילה - מ"מ יו"ר המועצה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסניאנו - יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אבי אזוז - כלכלן, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

יצחק הלוי-לוין - ראש ענף פיקוח, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

נתי שוברט - סמנכ"ל אגף ספקטרום, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

לילך כהנים - עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אילן אבישר - יו"ר מועצה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

שי באב"ד - מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

הילה שמיר - יועמ"ש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אילת מצגר - משנה למנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

גילה ורד - עו"ד, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ביתן אופיר - עוזר מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ביתן אופיר - ועד עובדי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

ביתן אופיר - ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

מזל ששון - ועד עובדים, ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

אביבה בן אסולין - יו"ר ועד ת"א, ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

רונית בן טל - יו"ר ועד עובדים ירושלים, ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

זאב קידר - ועד עובדים ת"א, ועד עובדי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

טל רוטשטיין - עו"ד במחלקה המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

שני רפפורט - עו"ד במח' המשפטית, רשות ההגבלים העסקיים

ליאור קרול - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

זיו גלעדי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

דוד ימין - עו"ד, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

רפי יהושע - סמנכ"ל טכנולוגיות, רשות השידור

מיכל פליישר - מנהלת מערך רגולציה, חברת הוט

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

נועה גבע - עורכת דין, חברת יס

אבי צבי - מנכ"ל, שידורי רשת

אילאיל לבנת - יועמ"ש, שידורי רשת

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, שידורי רשת

יערה ליבנה - עו"ד, שידורי קשת

אמיר וונג - עו"ד, שידורי קשת

טלי גורן - סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, שידורי קשת

סיוון כרמון - מנהלת רגולציה, שידורי קשת

דבורה קמחי - יועצת משפטית וסמנכ"ל רגולציה, ישראל 10

אמיר רוזנברג - יועץ משפטי חיצוני איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

שחר בוצר - מנכ"ל שח"ם איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

עפרה אייבר - אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

יריב הורובץ - יושב ראש איגוד הבמאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

לי זינגר - דוברת שח"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

ירמיהו קדושי - מפיק ויוצר, הפקות המזרח, ארגוני יוצרים ומבצעים

אורי יניב - חבר ועד מנהל, שח"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

אמנון סופר - חדשות מקומיות בדרום, נציגי אולפנים

נילי בן גיגי - וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

דיקלה שירה צדוק - רכזת, האגודה לזכות הציבור לדעת

תהילה שוורץ אלטשולר - ראש פרוייקט רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

יוחאי רוטנברג - יו"ר האגודה לתקשורת קהילתית

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

תמר אברמוביץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את קשת

אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 57) (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013 (מ/784), בהשתתפות שר התקשורת שר התקשורת שר התקשורת גלעד ארדן>

רבותיי, כבוד השר גלעד ארדן, מכובדי כולם. הצעת חוק התקשורת (הרשות והמועצה לשידורים מסחריים), התשע"ג-2013. ב-28.10.2013 ההצעה עברה קריאה ראשונה. הוועדה מכינה את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית.
אני שומע לאחרונה המון פעמים את המושג "מדינה מתוקנת". אני לא יודע מה זו מדינה מתוקנת. באותו רעיון של מדינה מתוקנת צריכות להיות כמה שיותר רשויות סטטוטוריות שמנותקות מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים, בוודאי ברשות שמפקחת על גופים עוצמתיים כל כך כמו אלה של הטלוויזיה המסחרית והרדיו המסחרי.
בהצעת החוק שלפנינו מוצע שהגוף המאוחד של הרגולטורים יהיה גוף פנים ממשלתי לא ברמה הגבוהה ביותר אלא במודל הדומה לזה של הרשות להגבלים עסקיים. אני מבין שלהצעה הזאת יש נימוקים טובים וגם תמיכה של חלק מהגורמים. ההצעה הזאת תיבחן כאן בזהירות ובכובד ראש.
הטלוויזיה המסחרית עומדת לעבור בשנים הקרובות שינויים משמעותיים. יש לנו שר שנפלה בחלקו ההזדמנות ההיסטורית להוביל את השינויים האלה. לגוף המאוחד יהיה תפקיד מכריע בתהליך הזה. הגופים המשדרים נוהגים להתלונן על הרגולציה שמוטלת עליהם. עם זאת, מהמעט שאני צופה בטלוויזיה, להוציא סרטים ודברים מיוחדים, אני מבין שיש צורך ברגולציה שאולי פחות קטנונית אבל יותר מסמנת את הכיוונים הראויים. למרות שהגופים המשדרים לעיתים לא אוהבים את זה, יש להם אחריות ציבורית. הם מעצבים את תמונת המציאות וההוויה של הציבור הישראלי. האחריות הזאת היא אחריות כפולה בהעדר רפורמה משמעותית בשידור הציבורי. אני אשמח אם שר התקשורת יצליח במשימה המורכבת הזאת ויביא את הרפורמה ברשות השידור לדיון בוועדת הכלכלה בקרוב. הגוף המאוחד צריך להיות רגולטור יעיל, משפיע ונטול פניות. הוא יצטרך לבחון מה הגוף האופטימאלי והמבנה הנכון שאכן יהיה כזה.

שתי הערות אחרונות לגבי הפקה מקורית, יוצרים. כבודנו מלא עולם באמצעות ההפקות המקוריות והיוצרים. אנחנו צריכים להיאבק, להמשיך להיאבק ולחזק אותם, כי לא רק שהם מייצגים אותנו בכבוד, אלא זה חלק מהתוכן האמיתי, התרבותי. לא כל דבר זה כוכב נולד, ריאליטי וכל הדברים האלה שממלאים את הטלוויזיה, שלצערי הרייטינג שלהם גבוה, הכסף גבוה. אני לא בטוח שהם מעשירים את המין האנושי באמת.

יש סעיפים שעניינם בעובדי הרשות ובמועצה. הבטחתי למר קרני ולמר יעקבי, שנבחר מחדש ליו"ר איגוד ועדי המדינה, שאנחנו לא נדון בסעיפים האלה.

אין סעיפים בחוק שעוסקים בעובדים.

אדוני צודק. הדיונים ביחס לעובדי הרשות והמועצה לא יתקיימו היום, הם יתקיימו במועד הבא. ישתתפו בהם נציגי העובדים.

תודה, אדוני היושב ראש על דברייך. בוקר טוב לכל האורחים. תודה, אדוני היושב-ראש, מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית וכל המשתתפים. כפי שאתה ציינת, לתחום התקשורת יש חשיבת מרובה בחברה הישראלית, בתרבות הישראלית, בכלכלה הישראלית. הוא משפיע על השיח הציבורי, על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. במצב הקיים כיום, בגלל החשיבות שהמחוקק והממשלה ייחסו לתחום הזה, הוא מאופיין בריבוי רשויות שמאסדרות אותו. המועצה לשידורי כבלים ולוויין מסדירה את תחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מסדירות את תחום שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים. זה לא רק ערוץ 2 ו-10, זה גם הרדיו האזורי. כפי שציינת, ובצדק, מוסדותיה של רשות השידור פועלים כגוף מבצע ומסדיר כאחד בתחום שידורי הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים. בקדנציה הזאת ניתנה לי הזכות וגם ההזדמנות לנסות אולי לעשות איזה שהוא סדר במובן החיובי בכך שמי שרואה את האסדרה בתחום המסחרי, רואה באותו זמן את האסדרה העתידית בתחום הציבורי. עוד חזון למועד לגבי התחום הציבורי. בסוף החודש הזה ועדת לנדס צריכה להגיש את המלצותיה. כמובן שאני אשמח ברגע שיהיו ההמלצות לבוא ולהציג אותן לחברי הכנסת, לוועדה ולדון בהן. כל שמחה בשעתה, אדוני היושב-ראש.
היום יש לנו הזדמנות לדון בהצעת חוק – תיכף אני אחבר את זה בהמשך הדברים – שמבוססת על המלצות שדומני הומלצו פעם ראשונה בוועדת סמסונוב בזמן כהונתו של רובי ריבלין כשר התקשורת. ההמלצות היו לאחד ולהקים גוף רגולטורי אחד שירכז תחת כנפיו את סמכויות האסדרה שנמצאות בידי הרשות השנייה ובידי מועצת הכבלים והלוויין.

אומרת לי לאה ורון שרובי המציא את השם "ברית המועצות". אני לא מוצא בזה שם טוב.

כמה שנים לאחר הגלסנוסט, לאחר קריסתה ממשלת ישראל החליטה לקרוא להצעת החוק הזאת ברית המועצות. אני שוב אומר שההצעה הזאת הייתה תקועה מסיבות שונות ומשונות למעלה מ-10 שנים. יש לנו את ההזדמנות היום, גם אם באיחור. זה נכון שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא, אבל עוד מעט נסביר איפה הבעיה במועד שהוא מאוד מאוחר ביחס להמלצות שניתנו.
בעבר, כפי שאמרתי, בגלל החשיבות חשבו שיש הצדקה להפריד בין הגורמים שעוסקים באסדרה בגלל המאפיינים הייחודיים. שידורי הכבלים והלוויין ממומנים באמצעות דמי מנוי, ערוץ 2 ו-10 ממומנים באמצעות פרסומות. כיום, וזה לא רק כיום אלא למעלה מעשור, בהמשך לכל מיני רפורמות שנערכו בתחום התחדד הצורך לראות את שוק השידורים המסחריים כשוק אחד שבו פועלים גורמים שונים שמשפיעים אחד על השני, להסדיר אותו מתוך ראיה כוללת של כלל הגורמים בו. אנחנו נתקלנו בעבר בסיטואציות שהקיום של שני רגולטורים שעוסקים באסדרה של אותו תחום יוצר כפילות מיותרת. מיותרת זה אומר שגם המימון והעלויות של האסדרה הזאת יקרות יותר. כידוע, חלק נכבד מהאסדרה הזאת, בעיקר הרשות השנייה, ממומנת באמצעות הכספים שמשולמים על ידי השחקנים בתחום, קרי ערוץ 2 וערוץ 10. מעבר לעניין של היעילות וכוח האדם, גם כללים שונים בשידורים עצמם, בין אם זה אתיקה, פרסומות או הגנה על קטינים. הכללים האלה מיושמים באופן שונה. כל אחת מהמועצות שהיא עצמאית מיישמת אותם ומפרשת אותם במסגרת החירות שניתנה לה לשמור על אינטרסים ציבוריים. לעיתים היא מפרשת אותם באופן שונה, לכן נוצר צורך של אחידות באסדרה. כפי שאמרתי, האיחוד של מנגנוני הרגולציה יביא לאחידות בהחלטות עקביות וליעילות כלכלית תקציבית. על פי הצעת החוק תוקם רשות לשידורים מסחריים שבמסגרתה תפעל מועצה לשידורים מסחריים. יהיו לה את כל הכלים לאסדר את תחום השידורים המסחריים, בין אם הם ממומנים על ידי דמי מנוי ובין על ידי פרסומות. זה יהיה גוף אחד שרואה באופן כולל את הענף ונותן מענה לצרכים הייחודיים.

אני מסכים עם אדוני שבנושא מסוים לא טוב שימלכו שני מלכים בכתר אחד. האיחוד הזה ברוך. אדוני ציין את החיסכון הכלכלי שהוא ברור. יש לאדוני איזו הערכה מה החיסכון הכלכלי שנובע מהאיחוד?

לא. קודם כל, אנחנו מכירים את הכנסת שהיא דעתנית וסוברנית להחליט. אנחנו לא יודעים מה יצא בסוף מהליך החקיקה. יש לשם כך גורמים ממשלתיים שמתמחים בכך. הוקם כבר צוות של מנכ"ל משרד התקשורת, יחד עם משרד האוצר, הממונה על השכר, כל הגורמים הרלוונטיים. כמובן שיהיה חייב להתקיים תהליך מול העובדים, מול הארגונים היציגים בהשתתפות ההסתדרות, כדי לגבש שם את האיזון הנכון בין היעילות לזכויות העובדים.

אני רוצה להעיר הערה חשובה, כי אני מניח שיעלו כאן הרבה שאלות וטענות. אני כבר מראש אומר שהן מוצדקות. אני אסביר למה אני מתכוון. ההמלצות לאחד את המועצות הן המלצות לפני למעלה מעשור. אם היו מיישמים את זה לפני 10 שנים, היינו מרוויחים כמה החלטות שהיו לא אחידות בין אלו לאלו, אולי גם התייעלות מוקדמת יותר. אני חשבתי שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לשוק השידורים העתידי באיחוד הזה אין מענה לטווח ארוך, כי כשאנחנו מסתכלים על שוק השידורים העתידי אנחנו מבינים שהאינטרנט עומד לשנות את חיינו בגידול בקצב העברת הנתונים. הצגנו כאן את רפורמת השוק הסיטונאי, את פתיחת הפס הרחב לתחרות, את היציאה לדרך של פרויקט הסיבים האופטיים לכל בית. כל הדברים האלה אמורים להאיץ את קצבי הגלישה. המדיניות שלי היא לעשות הכל כדי להכניס עוד שחקנים בתחום הטלוויזיה, כדי להתחרות בטלוויזיה הרב ערוצית על בסיס השידורים על גבי האינטרנט. ייווצרו שאלות חדשות בתחום האסדרה. ברגע שהתוכן יכול להגיע בכל זמן, מכל מקום, לכל אחד, על פי מודלים כלכלים שיכולים לשנות את כל הבסיס העסקי שהיום השידורים בישראל מבוססים עליו, בין אם זה דמי מנוי ובין אם זה פרסומות, אני מניח שיצוצו שאלות חדשות גדולות מאוד לגבי האסדרה, לגבי היקף האסדרה, היכולת לאסדר שידורים על גבי האינטרנט.
המודל הזה כאן הוא מודל שהיה צריך לעשות אותו. מוטב לעשות אותו היום מאשר לא לעשות אותו, כי אנחנו לא יודעים באיזה קצב השידורים על גבי האינטרנט ייכנסו ובאיזה מהירות זה יתפוס וישפיע על משפחות רבות במדינת ישראל. אנחנו בעניין הזה עוסקים ונביא את המודל ברגע שיהיה לנו. מדינות רבות מתחבטות היום בשאלה הזאת של אסדרת השידורים על גבי האינטרנט. אנחנו עוד לא שם. בשאלות שיעלו כאן לגבי ההשפעות העתידיות של שידורים על גבי האינטרנט איננו פטורים מלעסוק. אנחנו נעסוק בהן בהרחבה ולעומק. כרגע הדבר הנכון הוא לא לעכב את החוק הזה, לקדם אותו מהר ככל שניתן, כדי לעשות אסדרה מקיפה שרואה את כלל השחקנים הקיימים היום בשוק וכדי לעשות את זה במודל יעיל וחסכוני יותר.

אני מודה לאדוני. אנחנו בתוך תהליך דינאמי, מורכב שבו העולם משתנה. אנחנו נדון בזה. המטרה שלנו בוועדה הזאת היא לקבל החלטות, לא לגרור. קודם הערות כלליות, אחר כך הקריאה. תוך כדי תנועה, כמו שאנחנו עושים בנושאים אחרים, נגיע לחוכמת השולחן שבה נמצא את הדרך להוביל את העגלה הזאת שאני מקווה שעתידה יהיה יותר טוב מאשר עתיד "ברית המועצות".

עשינו אתמול ישיבה מקדימה עם היועצת המשפטית לוועדה. אני מציעה שנתחיל את הקריאה דווקא מסעיף 29 להצעה, כי כל ההתחלה של ההצעה היא תיקונים עקיפים וטכניים.

מדברים ברמה הכללית.

יש כמה נושאים כלליים שהם על הפרק.

אני אציג ממש בקצרה את העקרונות של ההצעה. כמו שהשר הציג, זאת הצעה שמתגלגלת מזה שנים. הפיתוי לעשות תיקונים כשאנחנו פותחים פה שני דברי חקיקה הוא מאוד גדול. אנחנו הצטמצמנו בתיקון הזה כך שהוא יהיה תיקון טכני במובן זה שלא נכנסנו למהות של הרגולציה אלא רק להקמת הגוף החדש והביטול של הגופים הקיימים. זה מאוד חשוב. למה? אין סעיף כמעט בתוך החוק - -

מהצד שהיא רואה את הדברים זה טכני, מהצד שלי כשר יש פה תיקונים מהותיים. צריך לשים לב שמוציאים את סמכות המינוי של חברי המועצה מידיו של השר. יושב פה שר שמגיש לך תיקון שבעצם מוציא מידיו את הסמכות למנות את חברי המועצה. אולי אצל דנה זה טכני. יש כאלה שיגידו שזה טכני מהותי.

אני מקבלת את הערתו של השר. אני מתנצלת.

רבותיי, ככל שהמינויים לא היו על ידי השרים שיעור הרשויות העצמאיות - -

תלוי באיזה תחום.

ברוב התחומים.

לא השר ממנה, הממשלה ממנה.

תיכף נדבר מי האתר, מי המאתר ואיך מטפלים.

אני אתקן את עצמי בעקבות ההערה של השר. הטכניות של ההצעה מתבטאת בזה שהיא לא נכנסת למהות של הרגולציה. ככל שיעלו הרבה טענות כלפי הרגולציה עצמה - נכון לדון בהערות האלו שאני מניחה שהמוזמנים יעירו - ההצעה לא נוגעת למהות של הרגולציה. אלה נושאים שיכולים להיות נדונים במסגרת אחרת. הם לא נידונים בהצעה הזאת. במובן הזה זה טכני.
השינוי המשמעותי ביותר הוא שאנחנו מאחדים את שני הרגולטורים - המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין והרשות השנייה והמועצה של הרשות השנייה. הם הופכים לרגולטור אחד.

תסבירי על מי אחראית כרגע המועצה של הרשות השנייה, על מי - -

יש היום חלוקה של הפיקוח בין הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שמפקחת על שני הזכיינים בערוצים המסחריים בטלוויזיה המסחרית.

2, 10 והרדיו האזורי.

נכון. קשת, רשת וערוץ 10.

2 זה שני בעלי זיכיון.

שני ערוצים, 3 זכייניות. היא מפקחת גם על זכייניות הרדיו האזורי. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין מפקחת על בעלת הרישיון לשידורי כבלים, שזה הוט, על בעלת הרישיון לשידורי לוויין - חברת יס וגם על בעלי רישיון מיוחדים שנמצאים בתוך החוק, שאלה הערוצים הייעודים ובעלי רישיון מיוחד כמו ערוץ הקניות, ערוץ הכנסת. היא מפקחת על הטלוויזיה החינוכית בהיבטים מסוימים. לכל אחד מהרגולטורים האלה יש מערך שונה משלו, מערך מקצועי. ברשות השנייה יש סגל של הרשות השנייה. במועצה לשידורי כבלים ולוויין יש מינהלת אסדרת השידורים, שדודו הוא היועץ המשפטי שלה. גם שם יש עובדים. ההצעה מבטלת את שני המפקחים האלה, את שני הרגולטורים האלה. היא יוצרת רגולטור אחד מאוחד חדש שלמעשה מקבל את הסמכויות שהיום מוענקות בנפרד לשני רגולטורים. ההצעה הזאת יוצרת סוג של משפך ששופך מחוק אחד את הכללים שחלים על המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין. המשפך מחוק הרשות השנייה יישפך לרשות אחת חדשה שתקבל את כלל הסמכויות שהיום מוענקות בנפרד. זה הדבר הכי משמעותי.

הרשות הזאת תהיה רשות פנים ממשלתית. הרשות השנייה היום היא תאגיד סטטוטורי. המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין היא בתוך משרד התקשורת. אנחנו למעשה הופכים אותה לרשות אחת פנים ממשלתית. אם נעבור אחר כך על הסעיפים תוכלו להיווכח שהרשות הזאת היא רשות עצמאית, מוענקות לה סמכויות עצמאיות נפרדות ממשרד התקשורת, הן לא קשורות לשר התקשורת ולא למנכ"ל משרדו. אני מקווה שתשתכנעו בסוף הדרך שאכן כך עשינו. העצמאות שלה היא עצמאות תקציבית. עצמאות במובן זה שיש יו"ר שהוא גם המנכ"ל שמוענקות לו סמכויות הניהול של הרשות הזאת. הוא זה שמנהל את העובדים ואחראי להם. הוא זה שמנהל את התקציב, הוא זה שחותם בשם הרשות על עסקאות ועל חוזים מיוחדים.

ברשות הזאת, מלבד גורמי המקצוע, יש מועצה ציבורית שיש בה 11 חברים . 8 מהם נציגי ציבור בעלי כשירות וידע וניסיון בתחומים שרלוונטיים לתחומי האסדרה של הרשות, 2 שהם נציגי ממשלה, ועוד יו"ר שהוא עובד מדינה במשרה מלאה.

במסגרת ההצעה יבוטלו דמי הזיכיון שהיום הערוצים המסחריים משלמים לרשות השנייה ובכך מממנים את פעילותה. תחת זאת יוטלו אגרות שאמורות לממן את פעילות הרשות. הן יוטלו על כלל המפוקחים. היום המצב הוא שזה מוטל באופן חלקי רק על הערוצים המסחריים. מעבר לזה, וזאת עוד נקודה שהשר הזכיר, השר ממנה בנציגות הרשות השנייה את חברי המועצה. מה שההצעה הזאת מבקשת לתקן זה שאותם מועמדים לכהן כנציגי ציבור יאותרו על ידי ועדת איתור שמונה 3 חברים. השר ממנה רק את היושב-ראש, החברים האחרים מתמנים על ידי גורמים אחרים . אחד על ידי מנכ"ל משרד התרבות, אחד על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כך שהכוח של השר למנות מצטמצם. מי שממנה את הגוף הזה זאת הממשלה. כך נהוג לגבי כל הרגולטורים. הרגולטור הזה לא שונה. אגב, גם היום חברי מועצת הרשות השנייה מתמנים על ידי הממשלה. כך גם חברי המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין. זאת החלטה של הממשלה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אורחים נכבדים. הניסיון מלמד אותנו כמה וכמה דברים בקשר להפיכת רשויות ממשלתיות וזכויות עובדים. אם ניקח למשל את הנושא של סחר הוגן, אז ברשות עד היום העניינים לא הוסדרו, ההסכמים עם העובדים לא נחתמו. הייתי מציע שלפני שנחוקק את החוק בקריאה אחרונה יגיעו להסכם עם העובדים.

אמרנו שבישיבה הבאה העובדים מגיעים לכאן.

אני יודע, אבל מהניסיון הקודם עם תהליכים מסוג הזה התהליכים נתקעים ומככבים אחר כך בדוחות מבקר המדינה. חבל על הכסף של כולם, חבל בעיקר על עוגמת הנפש. ראוי שלפני שאנחנו מכריעים בגורלו של החוק יובטח הדבר הזה.
לסוגיית העצמאות של הרשות. יש ניסיון בעולם בתחום הזה. יש את הניסיון העגום שלנו שהפוליטיקאים הכניסו את ידם לרשות השידור וחיסלו אותה פחות או יותר. אני מבין את החשיבות של ניתוק הזיקה, אבל אני לא משוכנע שסעיף 29 מבטיח באמת שתהיה עצמאות של השידורים מזיקה פוליטית, בעיקר מהשפעות פוליטיות. אני חושב שאת הדבר הזה אנחנו צריכים להבטיח. הוועדה צריכה לבקש מהמ.מ.מ את המודלים שקיימים בעולם בתחום הזה. יש מודלים חדשים של פיקוח על השידורים.
נקודה נוספת מאוד משמעותית היא שהפיקוח היה עד היום לא אפקטיבי. אני לא רואה בחוק הזה שום שיניים או אפשרויות שהפיקוח יהיה. אני כמובן צריך לברך על המהלך. הייתי צריך לפתוח בדברים ולהגיד ששני הגופים שיש היום זה בזבוז כספי ציבור. אין בכלל שאלה שצריך לאחד. אני לא אמרתי את זה, אז אני מתקן ואומר. המהלך לכשעצמו חשוב, אבל הפרטים בתוכו חשובים שבעתיים.
הסוגיה של הפיקוח הלא אפקטיבית הביאה למצב כדלקמן: הוט, שהייתה אמורה להיות פרוסה בכל הארץ, לא עשתה כן וויתרו לה. בשידורים המסחריים הרגולטור ויתר עוד ועוד ועוד לטובת הגופים המשדרים. התוצאה היא שפרצופה של הטלוויזיה המסחרית לא ממש עומד בקריטריונים של החוק. החוק עוות לטובת האינטרסים המסחריים. ברגל גסה נכנסו תכנים מסחריים לתוך השידור. הרגולטור לא אפקטיבי, הוא לא עומד בפרץ בעניין הזה. אם כבר עושים שינויים צריך לדאוג - -

אתה מדבר על פרסומת סמויה?

גם על פרסומת סמויה, על תכנים מסחריים.

תוכן שווקי במכבסת המילים.

נכון. זאת רק דוגמה. אנחנו לא דנים עכשיו ברשות השנייה. אם אנחנו מייצרים עכשיו גוף חדש, ראוי שהוא יהיה אפקטיבי, שניתן לו כלים כדי שיוכל להתמודד אל מול גופים די מתוחכמים. אין פה מספיק שיניים, אין פה מספיק התייחסות. קראתי את החוק. אין כלים לאכיפה אפקטיבית. צריך לדאוג גם לזה. כבוד השר גם מינה ועדה בעניינה של רשות השידור. הייתי רוצה לדעת אם אפשר יהיה באותה הזדמנות לא לעשות רק "ברית המועצות", אלא לעשות ארגון כלל עולמי, כי אחר כך נדרש פה לשינויים נוספים.

בהזדמנות זו נגמור את הכל.

אני יודע שלשר יש כוונות מאוד טובות, אני מכיר אותו. אם כבר דנים בסוגיות כל כך מורכבות, ראוי שנעשה את זה בתמונה הכוללת. אני לוקח את הערתו של השר לגבי האינטרנט. אתה בא ואומר שאלה כללים שהיינו צריכים לחוקק לפני 10 שנים ושאין לנו תשובות לגבי הטכנולוגיות המתחדשות. אני לא בטוח שכדאי לחוקק את זה בצורה הזאת, אלא ראוי שנתמודד עם כל השאלות. אני אתייחס בהמשך לנקודות ספציפיות.

אין בקיא ממך בנושאים האלה.

אנחנו מאוד מברכים על ההצעה. אנחנו חושבים שההצעה היא הצעה נכונה. אני לא אחזור על דברים שהשר אמר, אבל אנחנו מקבלים הכל.
התייחסות לשני דברים שאני חושב שיעלו פה במסגרת הדיונים. התייחסות ראשונה היא לנושא של העצמאות של הגוף, האם הגוף הוא גוף פנימי או חיצוני. לפחות מבחינת הראייה שלנו ההצעה טובה כל עוד נשמרת העצמאות המלאה של הגוף. זה כולל עצמאות מהתערבות פוליטית כזאת או אחרת, עצמאות בנושא של תקציב באופן מלא כך שהוא ינוהל בנפרד, שלא יהיה חשב מלווה וכל מיני הסדרים כאלה שהמדינה מנהלת את העניינים ולא הרשות מנהלת בפני עצמה.

נקודה שלישית שהיא מאוד קריטית זה כל הנושא של ההסכמים עם העובדים. אני אגיד את זה כהערה כללית, אני לא אכנס לזה. אני חושב שברגע שנכנסים להסכם עם המדינה כל הנושא של גמישות ניהולית והיכולת לנהל גוף היא מאוד מאוד בעייתית. כתאגיד סטטוטורי שעובד מבחוץ לא חלים עליך הסכמי המדינה, היכולת שלך לנהל גוף מול ההסדרים וכל העובדים היא שונה. יש לזה השפעות מאוד מאוד קריטיות על הניהול.
מילה אחרונה שאני רוצה לציין, וזה בהמשך לדבריו של חבר הכנסת רוזנטל, היא בנושא הפיקוח והאכיפה. אני חושב שהבעיה היא לא הכלים. החוק הוא חוק טוב, הנושא מוסדר. יש מספיק כלים לצורך האכיפה והאסדרה. אני חושב שהבעיה – אני מדבר בשם הרשות השנייה - היא בזה שלפעמים יש עיבוי של כלים טכניים, אין מספיק עיבוי של כלים מהותיים שכתוצאה מהם האכיפה לא מתבצעת בצורה מלאה ונכונה. יש את הכלים, יש את היכולת. השאלה אם אוכפים ועושים את זה זאת כבר שאלה אחרת. אני לוקח את זה כביקורת עצמית, אני לא מבקר אף אחד חוץ מאת עצמי. דווקא במסגרת הזאת יש הרבה מאוד כלים. יש יותר כלים מאשר יש במקומות אחרים בעולם. יש הרבה יותר כללים מאשר יש במקומות אחרים בעולם בנושא של האכיפה, האסדרה והפיקוח על גופי הטלוויזיה ועל הגופים המסחריים, השאלה רק איך משתמשים באותם כללי הפיקוח והאכיפה האלה, עד כמה הכללים האלה הם טכניים והופכים להיות מהותיים.

אני מייצג פה את עמדת המועצה. אני לא הרבה זמן ממלא מקום, רק לפני כשבועיים שלושה. אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת רוזנטל ולמה שאמר שי. אני חושב שההצעה מבורכת ונכונה.
אחד מהדברים שאנחנו דנים בהם במשרד ואדלר המנכ"ל פועל בהם הוא הנושא של הגנת הצרכן. כרגע הצעת החוק איננה מכילה את נושא הגנת הצרכן. זה יצא החוצה. צריך לבדוק איך מחזירים את זה פנימה. זה יידון במשרד. יש ועדה שמתעסקת בזה. אני מקווה שנגיע לתוצרים הנכונים.
הדבר השני זה סוגיית העובדים. יש עננה כבדה מאוד על העובדים אצלנו במועצה. יש עליהם המון משימות ומטלות. גם בחדשות המקומיות שלא מזמן סיימנו צריך לאשר את התכניות. יש עננה מעל ראשם של אנשים שמחר בבוקר עלולים למצוא את עצמם במקום אחר. נכון שאנחנו לא דנים כרגע על העובדים, אבל צריך להסיר את העננה הזאת ולקבוע פה שהעובדים יישמרו על פי כל חוק ודין.

אם זה על פי חוק ודין לא צריך לקבוע את זה. הממשלה מחויבת לחוק ולדין.

רק לוודא שזה אכן קורה, כדי שיהיה נוח לאנשים לפעול ותהיה להם הרגשה נוחה. אני מלווה את זה בשבועיים האחרונים. יש קושי לנהל עובדים כשיש מעל ראשם עננה שכזו.

הדבר האחרון הוא בנושא הפיקוח והאכיפה. לא רק צריך להכניס פה שיניים, צריך להכניס פה מלתעות. מה שקיים היום לא מספיק.

מימון, אנחנו אלופי העולם בחקיקה. בעידן המודרני בכנסת ישראל מי שהכי מצטיין זה מי שיש לו 1000 הצעות חוק. זה להבדיל מבריטניה. מה קורה? בסופו של דבר לא אוכפים את החוק. היה פה גז בישול שהתפוצץ וגרם לאסון. הבאנו לכאן את האנשים. כששאלתי כמה מפקחים יש בארץ ישראל כולל בהתנחלויות, אמרו לי ש-4. בכל הנושאים יש המון חוקים, יש המון דברים. אפשר לעשות אכיפה באמצעות מדגם, אבל המדגם צריך להיות נבוט למען יראו וייראו או באמצעות מפקחים אם צריך לפקח.

אני רוצה להתייחס למשפט שנאמר פה על כך שכבר 10 שנים מנסים להעביר את החקיקה הזאת. אני חושבת שהיא הנותנת. חקיקות כאלו במדינת ישראל לוקחות בדרך כלל עשורים. מפת התקשורת משתנה, כל יום היא משתנה. תמיד טכנולוגיה משתנה לפני הרגולציה. עושים פה הצעת חוק שכהרגלה כהצעה ממשלתית מתעסקת במריבות של כן רשות, לא רשות, כן עצמאית, לא עצמאית, מי יממן, כמה עובדים, האם יש מספיק סמכויות. רק לדבר אחד היא לא מתייחסת, שזה המהות, התוכן, על מה מפקחים, מה מטרות הגוף הזה. בונים פה את האורווה, לא בודקים אם יש סוסים, אם הסוסים ברחו, אם רוצים שהסוסים יהיו, איזה סוסים יהיו. אנחנו שומעים כל הזמן שהולכת להיפתח פה תחרות, שחברות הסלולר הולכות להיכנס לשידורים. האינטרנט הוא כבר עולם שידורים מלא. חלקנו משדרים גם שם. איפה הדברים האלה באים לידי ביטוי תחת כל המסגרות? מי ישלם את האגרות? כמה עובדים יהיו? האם יש שיניים או שיש מלתעות? יסלח לי ידידי, שמילה, שהגיע הנה לפני שבוע, אבל אנחנו מפוקחים על ידי מועצה שאני לא רוצה להגיד שהיא ממררת את חיינו. זה גוף קטן - לצערי הוא גם יעיל מאוד - שמוציא לנו את הנשמה.

את אומרת שאת בעד הדבש והעוקץ.

למה צריך מלתעות? יש שם אנשים שעושים את עבודתם, מפקחים עלינו מהיקב ומהגורן והרבה יותר מידי. לא שמענו פה אף אמירה.

לא שמעת?

לא שמענו אמירה על מי הם יפקחו. בנו פה מסגרת, אבל איפה המהות? ב-10 השנים הבאות יעשו עוד חקיקה? אלו חקיקות שלוקחות עידנים. צריך לעשות את זה עכשיו.

את אומרת שהגיע הזמן לעשות את זה, לא צריך לעשות את זה על פני 10 שנים.

אל תסדירו את המפקח, תסדירו את השוק. פה מסדירים את הפיקוח, לא את השוק.

אולי שהיא תציג קצת את הטענות שלה כלפי השוק, אם זה העניין שיש עליה חובות להפקת מקור ישראלית. תבקש ממנה קצת דוגמאות על מה הזעקה, כדי שלא תישאר באוויר רק האמירה הכללית.

אדוני השר, אני לא זועקת על הרגולציה עלי, אני זועקת - -

את זועקת בכאב. מיכל, תפרטי במה מדובר, במה ממררים את חייך במועצה. מה, שדורשים הפקות מקור ישראליות?

לא באתי הנה להלין על עודף הרגולציה עלי. לא מזמן היית אצלנו בפגישה. 4 עמודי A4 לא יספיקו לתאר את הנוקדנות של הרגולציה עלינו. לא התכוונתי לדבר על זה, התכוונתי לומר שנכנסים שחקנים חדשים ואף אחד עד היום לא אמר - אני יודעת שכבוד השר מתכוון לעסוק בזה - מי יפקח עליהם, כמה יפקחו עליהם, אם יפקחו עליהם, מה יהיו תנאי הכניסה.

את רוצה את מבנה השוק.

אין לי מושג אם הגוף הזה יהיה רשות או מינהלת, אם יהיו לו 20 עובדים חכמים או 40 עובדים עצלנים, מי יממן אותם. יש לי הרבה הערות לגופה של ההצעה, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. אני רוצה לדעת האם חברות הסלולר יהיו מפוקחות שם, או שאולי חברות הסלולר מפוקחות על ידי אגף פיקוח של משרד התקשורת שלא מבין בהפקות מקור, שלא מבין בחובות. אין לי מושג מי מפקח עליהן.

המפקח לא בונה את הפיקוח על פי מה שהמפוקח מצפה או מבקש ממנו. יש פה איזה ניגוד עניינים מסוים. לא נעסוק בזה עכשיו.

אני רוצה להודות לכבוד השר על כך שהוא תומך בטלוויזיה הקהילתית וסייע כנגד כל סיכויים בשנת 2013 ולשנת 2014. יחד עם זאת, כמי שעוקב משנת 2002 אחר השינויים והרצון לאיחוד המועצות, כשנפגשנו בעבר עם מנכ"ל משרד התקשורת נאמר לנו מפורשות שסעיף הטלוויזיה הקהילתית יוכנס ויישמר, ששום דבר לא ישתנה. בהצעת החוק הנוכחית אין אמירה מה תפקידי המועצה שתהיה לגבי הטלוויזיה הקהילתית שעוסקת בתחומים ציבוריים, דמוקרטיים עם יוצרים. אני מבקש שזה כן יהיה. באיזו צורה שלא תהיה, באיזה איחוד שלא יהיה אני מבקש שזה יוכנס, שיהיה לזה תקצוב, תמיכה, פיקוח, כמו שזה נעשה היום.

שלחנו חוות דעת שאני מקווה שעיקריה הונחו בפני הוועדה, בפני שר התקשורת והייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. אני רוצה לדבר על 4 היבטים שבעיני הם היבטים משמעותיים. אנחנו חושבים שאיחוד רשויות הפיקוח על תכני השידורים המסחריים הוא הכרחי, אפילו לא צריך להגיד ראוי. אני רוצה לענות לשאלתו של חבר הכנסת רוזנטל שרצה להפנות למ.מ.מ שאלה איך נראות רשויות רגולציה טלוויזיה. התשובה שלי מאוד מאוד פשוטה, חבר הכנסת רוזנטל. בשום מקום בעולם המערבי שאנחנו רוצים לדמות אליו רשויות הפיקוח על התקשורת הן לא חלק מהממשלה. אלה תאגידים סטטוטוריים.

כשאת מדברת על שום מקום בעולם, למה את מתכוונת? למערב אירופה? לארצות הברית?

אני מדברת על מערב אירופה. ארצות הברית נראית קצת אחרת.

אני חושב שכן ראוי שהמ.מ.מ יעשה מחקר, למרות שאני מכיר חלק מהגופים.

ארגון הרגולטורים האירופי סירב לקבל את ישראל במעמד של משקיפה לדיון בגלל שאין אצלנו רשות תקשורת עצמאית. זה דבר שצריך לשים אותו על השולחן. עם זאת, ופה אני רוצה להיות כנה ואמיתית, אני חושבת שהדיון בשאלה האם מדובר בגוף שיהיה רשות פנים ממשלתית או חוץ ממשלתית הוא דיון שיש לו פנים לכאו ולכאן. יש בפירוש יתרונות בהצעה של משרד התקשורת, אבל אפשר לחשוב על החסרונות שיש בה. אני רוצה לדבר על החסרונות שיש בהצעה לא לגופה של רשות רגולטורית אלא לגופה של מטרה.
אני רוצה לחזור על מה שאמרה פה מיכל רפאלי. אין היום הבנה על מה צריך לפקח. יש כאן בניית כלי לפני שיש בנייה של תוכן שהכלי הזה אמור לממש. לדבר הזה אין אח ורע בשום היבט רגולטורי. תחשבו על מצב שבו היינו מתחילים לבנות רשות פיקוח על הבנקים בלי שיש הבנה על מה בכלל צריך לפקח. הדבר הזה מתבטא לא רק במבוכה ששר התקשורת ציין אותה בצדק, שהיא מבוכה בכל העולם המערבי על מה צריך לפקח בתחום השידורים, הדבר הזה מתבטא בהצעת החוק עצמה. להצעת החוק אין מטרה. אמרה פה עו"ד נויפלד "משפך". אני מצטערת, אבל אני חושבת שאי אפשר להקים גוף רגולטורי מתפקד ויעל כשאין לו אתוס, כשלא ברור לו מה צריך לעשות. בלהגיד שניקח את זה מכאן וניקח את זה משם אנחנו משמרים את הכפילות שקיימת. אם אנחנו משמרים את הכפילות שקיימת, ממילא לא השגנו דבר.

צריך שהרשות הזאת תישאר עצמאית, צריך לאפשר את הדבר הזה. אני מרגישה שהצעת החוק עדיין לא בשלה. שאלת קודם את שר התקשורת מה תהיה העלות של האיחוד. שר התקשורת אמר, ובצדק, שהם עדיין לא יודעים. זה גם כתוב בהצעה מלפני שנה.

הוא אמר שזה תלוי במו"מ עם העובדים.

מה הם כן יודעים שפורסם בתקשורת? שההצעה תחסוך 40 מיליון שקל בשנה לזכייניות. אין לי דבר וחצי דבר נגד הזכייניות. להיפך, הן מחזיקות על עצמן את שוק התוכן הגווע שלנו במדינת ישראל, אבל צריך לשים לב את מי אנחנו משרתים כאן. הדבר הזה צריך להיות בלב הדיון.

אנחנו תומכים מאוד בחוק הזה. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שיעשו את זה. מזמן היו צריכים לעשות את מועצת השידורים ואת איחוד הרגולטורים. אנחנו חושבים שהבעיה היא שהרגולטורים הקיימים היום נכשלו בתפקידם כי אין לנו טלוויזיה מגוונת. יש המון אמנים בפריפריה שאין להם את האפשרות ליצור ואת האפשרות להשמיע את קולם בגלל שאין גיוון בתקשורת. אחת הבעיות שאין גיוון בתקשורת זה בגלל החסמים שהרגולטורים מציבים לקמת ערוצים נוספים, זאת אומרת, עלויות גבוהות של מה שנקרא להקים רישיונות. מי שרוצה להקים היום תחנת טלוויזיה קטנה יותר שפונה אולי למגזרים שונים בארץ עם פרסומות, לא יכול כי יש לו עלויות והתחייבויות מאוד גבוהות. זה גורם לחסמים. חשוב שמועצת השידורים תיקח את זה בחשבון.
הדבר השני שאני רוצה להעיר בתור יוצר ואמן הוא שמאוד חשוב שהרגולטור לא יתערב בתוכן. ברגע שהוא מתערב בתוכן זה גורם לכך שאין גיוון תרבותי. כמו שמשטרה לא מתערבת כמה קילומטרים אנשים ייסעו בשנה, כמו שההגבלים העסקיים לא מתערבים איזו סחורה יקנו ואיזו לא, אין סיבה שפה יתערבו. צריך תחרות חופשית ואמיתית בכדי שיתנו במה לכל המגזרים בחברה הישראלית, לא למגזר אחד.

מה התקציב של הרשות? מה כוח האדם של הרשות? מה התקציב של מועצת הכבלים והלוויין? מה הוא כוח האדם של מועצת הכבלים והלוויין?

התקציב של הרשות השנייה עומד על כ-37,38 מיליון שקל בשנה, כאשר כוח האדם של הרשות מונה כ-70 תקנים במשרה מלאה שכולם מאוישים. הם כוללים חלק גדול מהמשאב. הרשות השנייה, מעבר לפיקוח שהיא עושה, מפעילה את עידן פלוס ואת המשאב שמפיץ את כל שידורי הטלוויזיה של ערוץ 2, של ערוץ 10, של ערוץ 1. חלק מהצד ההנדסי של ההפעלה - -

המינהלת יחד עם המועצה זה 13 עובדים.

כמה כסף?

סדר גודל של 4.4 מיליון שקל.

אני מבקש מכבוד השר להתייחס. הנקודה המרכזית שנאמרת פה זה נושא האתוס והתוכן. האם אדוני, שהוא רפורמטור ובנושאים האלה ליברל, לא חושב לעשות אולי את הצעד הכל כך משמעותי כמו במערב אירופה, של הוצאת הרשות לגמרי החוצה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן, חלקם נכונים ומוצדקים. אני רוצה לבקש ממך ומהוועדה לעשות משהו שלפעמים קשה לעשות. כשרוצים בכנסת לדון במשהו שהוא יותר מעניין, אז דנים בו גם אם הוא לא מונח לפתחה. יש את כל נושא התוכן של הרגולציה. בצדק אמר חבר הכנסת רוזנטל, ציינה ד"ר אלטשולר, ציינת אתה וציינו אחרים. אנחנו עוברים היום לעידן של שינויים דרמטיים בתחום השידורים. זה לא רק במדינת ישראל, זה בכל מדינות העולם. יש את החדירה של השידורים על גבי האינטרנט. כולם יודעים כבר להגיד נטפליט, הולו וכן הלאה. החדירה הזאת משנה ותשנה עוד יותר את כל הדרך שבה אנחנו צופים בטלוויזיה. היא תשנה את המודלים הכלכליים, היא תשנה את יכולת הפיקוח או את רמת הפיקוח של המדינות. אני אומר בצער רב שאין לנו עדיין תשובה על כך. דרך אגב, למדינות רבות אין עדיין תשובה על כך והן מתחבטות בכך. הנושא הזה יותר מדי גדול, יותר מידי חשוב ויותר מידי רחב שאני אגב תיקון שני ליקויים של חוסר יעילות וחוסר אחידות בין שני רגולטורים מסחריים, אעכב את זה עוד כמה חודשים או שנים מעבר ל-10, 11 השנים שזה מעוכב, אינני יודע, ויתנה את זה בזה. אני לא חושב שזה הדבר הנכון. אני מראש ידעתי. אני גם נפגשתי עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. כשד"ר אלטשולר אמרה את הביקורת שלה אמרתי מיד שאני חושב שהביקורת מוצדקת. אינני פוטר את עצמי מהעיסוק הקשה והמורכב בתוכן הרגולציה עצמה. בימים הקרובים, השבוע אנחנו נודיע על תוכן הוועדה הציבורית שתוקם כדי לייעץ לממשלה בנושא הזה. הכיוונים הם שונים. הכניסה של האינטרנט יכולה לעורר שאלות, כמו אם אנחנו רוצים רגולציה על האינטרנט, ואם אנחנו לא רוצים, איך זה משפיע על המשדרים הקלאסיים – 2,10, כבלים, לוויין. אני מברך את מיכל כדורי שהצטרפה למשפט הידוע "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", כי היא הייתה יושבת ראש מועצת כבלים והלוויין בעברה.

זה לא סותר שום דבר שאמרתי.

ההערות הן נכונות. השאלות האלו הן שאלות אדירות ממדים. השאיפה היא באמת שבוועדה הציבורית הזאת שתוקם יהיו מיטב המומחים בתחום הזה. לאחר מכן היא תציע לי ולממשלה מה השינויים הרגולטוריים המתחייבים מהשינוי הזה שעובר על עולם התקשורת. אני מניח שאז נצטרך לכתוב ויהיו פה דיונים מאוד ארוכים ומאוד מעמיקים על התוכן הזה. שאלתי את עצמי אם נכון לחכות עם דבר שממילא מעוכב כבר שנים, שמטיל נטל לא נכון לטעמי על הגופים המשדרים היום. יש נטל כלכלי ונטל רגולטורי של שני גופים שלפעמים ההחלטות שלהם הן לא מסונכרנות אחת עם השנייה כי הם גופים עצמאיים. אמרתי במפגשים וגם מעל דוכן הכנסת שאני לא מחויב למודל הזה, אני פתוח לחלוטין לשמוע יתרונות וחסרונות שלו. מצד שני, להגיד באופן אוטומטי שגוף פנים ממשלתי הוא לא עצמאי וגוף שהוא חוץ ממשלתי הוא כן עצמאי, יש לנו פה דוגמאות. יש גופים פנים ממשלתיים, בן אם זה ההגבלים העסקיים או ניירות ערך, שאנשים כאן מיד יאמרו שהם מאוד עצמאיים, ויש גופים חיצוניים שהוזכרו כאן, כמו רשות השידור שאפילו ממומנת במימון ישיר מהאזרחים, לא דרך הממשלה, כדי לשנות את המימון הזה צריך לעבור 3 קריאות בכנסת. חבר הכנסת רוזנטל ואחרים לא ציינו שהוא גוף שבעיניהם הוא עצמאי ומבודד מהפוליטיקה.

להיפך, אמרתי שהפוליטיקאים השתלטו עליו.

זה גוף חוץ ממשלתי שממומן ישירות על ידי הציבור. זה סותר כרגע את מה שאמרתם.

אני לא במקרה לא אמרתי אם זה צריך להיות פנימי או חיצוני. אמרתי שצריך לדאוג שהזיקה תהיה כזאת - -

יותר מאשר האמירה שהיא לא מספיק מכסה של חיצוני או לא, יש שם את הסמכויות, מי יכול להגיד מה. בזה הוועדה תדון. יש כאן הצעה שלא אני ולא אף פוליטיקאי כתב אותה. את התכנים של העצמאות כתבו משרדי התקשורת והמשפטים. אני לא חושב שהם חשודים בכך שהם מחפשים שזה לא יהיה במודל עצמאי. אני מבין את הצורך שהתקשורת במדינה ליבראלית מערבית מודרנית תהיה תקשורת עצמאית.

לגבי השאלה על רשות שידורים, רשות תקשורת. אם אתה שואל אותי האם אחרי שבעזרת השם נשקם את השידור הציבורי ונביא לשידור ציבורי בעזרת הוועדה חזק, עצמאי, עם יכולת להשקיע את רוב כספו בתוכן ולא בעלויות אליהם הוא נועד, האם לאחר מכן צריך שתהיה רשות מפקחת שרואה גם את השידורים המסחריים והציבוריים ביחד, אז כן, זה היעד שאני מכוון אליו. מה, אני אגיד שאני אחכה עד ועדת לנדס, עד שיהיה לי חוק שיעבור בכנסת ורק אז נעשה? אני חושב שצריך לקדם את הכל כמה שיותר מהר, כשבסוף לראות איך משלבים את הדברים יחד, לא כמו שקרה בעבר, לחכות ולחכות ולחכות ובינתיים יתחלפו הממשלות, הכנסת והדברים יהיו תקועים. המבחן שלי הוא לא אחרי 10 חודשים לכהונתי, אלא בתום כהונת הממשלה. אני לקחתי על עצמי כמטרה להסדיר את שוק השידורים הישראלי הציבורי, המסחרי והמקוון.

אני תומך לחלוטין במדיניות השר. הוא אמר את זה, וגם דנה יודעת את זה, שיש פה את חוכמת השולחן. כל דבר שמביאים היום הוא דבר שכולנו רוצים לבנות. אני חושב שיש פה מספיק בגרות בנקודות המבט על-מנת שנוציא מתוך הדברים האלה חוק טוב. אני לא מתכוון להגיד כרגע שיש גיהינום, אבל אחד המשפטים זה שכשאתה בגיהינום אתה צריך להמשיך לזוז. הדבר הכי גרוע זה להגיד שלא זזים, שנחכה לראות שהמשיח יבוא. צריך לזוז, צריך להתקדם עם מה שיש פה במקביל עם הרשות. תוך כדי תנועה נשתמש בחוכמת השולחן להגיע לתוצאה הטובה ביותר במסגרת המגבלות. אנחנו ניאבק פה כולנו פה אחד לגבי הפקה מקורית, יוצרים, שהם התוכן והכבוד למדינת ישראל, ואם תרשו לי, גם התרבות של מדינת ישראל.

אני מאוד מודה לך. באופן כללי אנחנו תומכים במהלך הזה. אני חושב שזה מהלך נכון. זה כמו הדימוי מכדורגל שבו בחצי מגרש יש שופט אחד ובחצי השני יש שופט אחר. זה לא סביר. אנחנו תומכים בדבר הזה. אנחנו חושבים שחשוב ביותר שהוא יהיה עצמאי. לא ברור אם זה בחוץ עושה את זה יותר עצמאי. אנחנו תומכים ומן הסתם הפרטים הקטנים חשובים. אנחנו חושבים שכן צריך, ודובר על זה שנים, יותר כלים לאכיפה. שי, אני רוצה להעיר לך על זה. אני לא רואה סיבה שכשרוצים לתת למנכ"ל עוד כלים לאכיפה הוא יגיד שיש לו מספיק כלים לאכיפה. לא נראה לי שזה משהו שמישהו שרוצה לאכוף צריך להגיד.

אגב האכיפה שאסף העלה, והעלה את זה קודם גם חבר הכנסת רוזנטל, כשהייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה היו לי טענות ליושבי ראש המועצה. היו כאן מחלוקות משפטיות אם אפשר או אי אפשר. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית להוסיף כאן פרק של עיצומים כספיים שיהיו בסמכות ברורה, חד משמעית של הגוף המאוחד. בהתאם להתקדמות הדיונים נעביר במצוות מנהלת הוועדה והיועצת המשפטית את הנוסח שלנו. אתם תפיצו אותו לכולם.

אנחנו מבינים שלא צריכים לחכות עם זה עד שנביא. זה ברור. המצב הזה כבר מכרסם. האינטרנט, השידורים באינטרנט כבר מכרסמים, הם מאיימים. בואו ניזהר שלא נגיע למקום של שוקת שבורה שהדבר כבר קרה. אם אני יס או הוט ומישהו משדר באינטרנט לא רגולציה, אז אני עושה כל מיני פעולות משפטיות להגיד שאני שווה בפני החוק. הדבר הזה זאת עננה שמאיימת על התוכן, על עידוד תוכן, על קיום תוכן ועל רגולציה. אני רוצה להזכיר שזאת מחויבות לציבור, לחברה. זה משהו שהמדינה הטילה. רגולציה זאת לא איזו מילה מגונה. אני חושב שבדבר הזה חשוב להתקדם ומהר, כי אם נחכה תהיה בסוף שוקת שבורה וכל הרגולציה ששמנו פה תהיה על משהו שהוא כבר לא רלוונטי.

השר אמר שהוא רוצה להתקדם. אני יכול להגיד לך בשמי שאני רוצה להתקדם כמה שיותר מהר. יש פה נטייה להגיד שיש פה את כל הידע. 12 שנה לא מעבירים את חוק ניתוקי מים. היה העניין של קלאב הוטל.

לא קשור לחוק הזה, קשור לעובדה שאנחנו מאוד דואגים. אנחנו יודעים שכשאתה מוציא סרט, למחרת כל אחד יכול - -

אנחנו יודעים את זה.

אני חושב שלמישהו שהולך לשדר למסך של הטלוויזיה בסלון צריך להיות אותו דין כמו מי שמשדר דרך 2,10, הוט או יס.

אסף, הדברים ברורים, נעשה מה שאנחנו יכולים. דנה, תתחילי לקרוא.

הוספת פרק ב'3
29. אחרי סעיף 6סב לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ב'3: הרשות והמועצה לשידורים מסחריים

הקמת הרשות והמועצה לשידורים מסחריים,

סמכויותיהן ותפקידיהן
הקמת הרשות

6סג
(א) מוקמת בזה הרשות לשידורים מסחריים.

לשידורים



מסחריים, תפקידיה

(ב) הרשות תהיה אחראית על אסדרת תחום השידורים


וסמכויותיה


המסחריים, ובכלל זה על קיום שידורים מסחריים לפי חקיקת





התקשורת ועל הפיקוח עליהם, וכן תמלא כל תפקיד אחר





המוטל עליה בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.





(ג) לשם ביצוע תפקידיה תפעל הרשות בהתאם לסמכויות





הנתונות לה בחקיקת התקשורת ובכל דין אחר.





(ד) במילוי תפקידיה ובהפעלת סמכויותיה, תפעל הרשות





בהתאם למדיניות ולקווי הפעולה שהתוותה המועצה לפי





סעיף 6סז.





(ה) הרשות תפרסם באתר האינטרנט של הרשות ובכל דרך אחרת





שתמצא לנכון –

(1) בתחילת כל שנת פעילות – את יעדי הרשות
והמועצה לאותה שנה;

(2) עד חודש אפריל בכל שנה – דין וחשבון שנתי
המסכם את פעילות רשות והמועצה בשנה קודמת.

הסעיף הזה הוא הסעיף המכונן, הוא הסעיף שמקים את הרשות לשידורים מסחריים. היא הרשות שתחליף את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, את המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ואת המינהלת. הסעיף הזה הוא הסעיף שמסביר בדיוק מה התפקידים שלה, על מה היא אחראית ועל היחס בין הרשות למועצה שתוקם. הרשות הזאת אחראית על אסדרת כל תחום השידורים המסחריים ועל הפיקוח. היא קובעת את הכללים ומפקחת על ביצועם. סעיף קטן (ג) הוא סעיף המשפך, הוא מעביר את כל הסמכויות והתפקידים שהיו לפי חוק התקשורת ולפי חוק הרשות השנייה לרשות כזאת שתוקם.

שזה המונח - -

גם שידורים מסחריים. אני מבקשת לחזור לסעיף 1.

1(6)

"חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור" – חוק


השידורים המסחריים הניתנים לציבור, התש"ן-1990"

זה השם החדש שיהיה לחוק הרשות השנייה. הוא משנה את שמו. לא יהיה יותר חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יהיה חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור.

אמרנו שעל המילים "הניתנים לציבור" נדבר. אני מבקשת לא לאשר את זה בינתיים, רק שיובן על מה מדובר.

"חקיקת התקשורת" – חוק זה וחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור; זה השם העתידי של חוק הרשות שנייה.

הסעיף הזה יונק את הסמכויות משני החוקים האלה שעכשיו אנחנו קוראים להם חקיקת התקשורת.

יש הגדרה נוספת בפסקה (8)?

כן.

"שידורים מסחריים" – שידורים, וכן שידורים כהגדרתם בחוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור;".

אנחנו לוקחים את ההגדרות משני דברי החקיקה הרלוונטיים. אנחנו גוררים אותן לחוק הזה. סעיף (ה) הוא סעיף מאוד חשוב. זה הביטוי הראשון לעצמאות. נדבר עוד הרבה על עצמאות. אנחנו רוצים להגביר את השקיפות של הרשות. השקיפות שלה באה לידי ביטוי בזה שהיא כל שנה מפרסמת את היעדים שלה ביחס לאותה שנה.

דנה, מה היא שנת פעילות?

כל שנה.

מדוע לא בתחילת כל שנה? למה שנת פעילות?

למה הפרוטוקולים לא? בית המשפט כבר אישר את פרסום הפרוטוקולים.

יש התייחסות לפרוטוקולים ולהחלטות בהמשך.

זה צריך להיכנס כאן.

זה נכנס בהמשך ההצעה.

חוץ מאשר הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים, מבחינת בית המשפט אפשר לפרסם כל פרוטוקול בעולם, ובצדק.

את אומרת שהסעיף של השקיפות של הפרוטוקולים יופיע כאן.

אני רוצה להגיד רגע לעניין הפרוטוקולים. אולי נגיע לזה כשנגיע לדיון. גם בפסיקת בית המשפט אין חשיפה אוטומטית של פרוטוקולים, זה עובר דרך מסננות מסוימות. ההחלטות כולן תפורסמנה. זה גם כתוב. הדין הכללי ממשיך לחול. אנחנו נגיע לסעיפים האלה בהמשך.

אפשר גם את סדר היום של המועצות לפני? אם הכנסת מפרסמת את סדר יום הוועדה, אפשר גם שהמועצות יפרסמו את זה?

חוק חופש המידע יחול כאן.

למה אני לא יכולה לדעת כגוף מפוקח?

אפשר להכניס לפה את פרסום ההחלטות. לעניין פרסום הפרוטוקול ופרסום סדר היום אני מציעה שיחול הדין הכללי. הדין הכללי מטיל כל מיני כללים ביחס לפרסום.

אני לא בטוחה שהדין הכללי מתייחס לפרסום סדר היום.

לא. יחול הדין הכללי.

את אומרת במילים אחרות שזה לא יפורסם.

אנחנו מחוקקים עכשיו חוק חדש. ראוי שניענה לרוח הציבורית שאומרת שתהיה שקיפות, להוציא כמובן עניינים של סודות מסחריים שהם יכולים לבקש. הכלל יהיה שמפרסמים, שהכל מפורסם, להוציא פגיעה בפרטיות וסודות מסחריים. יהיה בהליך הזה עידוד הפרסום, לא ההיפך.

דנה, זה מקובל? אם כן, אני מצטרף לשני האנשים הגדולים האלה בהצעת חוק בנושא הזה.

חשוב לי לבוא ולהבהיר, אולי גם דפנה תוסיף, שאין חובה של פרסום פרוטוקולים מלאים אוטומטית לגבי שום רשות ושום גוף. כמובן שאני לא מתנגדת לפרסום פרוטוקולים, אבל בכפוף לכל כללי הדין הקיים. אני חושבת שמה שחשוב לפרסם מבחינת השקיפות שאתה מדבר עליה זה את החלטות הרשות. ההחלטות שמבטאות את המדיניות שלה חייבות להיות מפורסמות.

מתחיל להיות פה דיון בו את מדברת בחיטים והוא בשעורים. אתי, תסבירי.

דנה מפנה אותנו לגבי הפרוטוקולים ולגבי סדרי היום להוראות הכלליות שחלות על פעולות המינהל. ההוראות הכלליות אינן עונות על בקשתו של חבר הכנסת רוזנטל.

אמרתי שאין חובה.

הוא מציע שייאמר במפורש, אם הבנתי נכון, שסדרי היום והפרוטוקולים של המועצה ושל הרשות יתפרסמו בכפוף לסעיף 9(א) ו-(ב).

הכוונה לשנות את ברירת המחדל?

זה בדיוק העניין, להתייחס לזה מפורשות בחוק עצמו.

אני רק רוצה להבין על מה אנחנו מדברים. היום המסגרת של מסירת מידע ושל פרסום מידע לפי רצון הרשות או לפי בקשה של גורמים מוסדרת בחוק חופש המידע. בתוכו יש כל מיני הוראות שאומרות מתי הרשות אינה חייבת או לעיתים אינה רשאית לפרסם מידע. יש פסיקה מאוד מאוד ענפה של בית המשפט שמפרשת את החוק הזה בצורה מאוד מאוד מרחיבה. היא מחייבת את הרשויות למסור מידע במקרים רבים מאוד. האם אנחנו מדברים על ניסיון לשנות את ההוראות האלו, או על ניסיון לשנות את ברירת המחדל כך שהכל יפורסם אלא אם - -?

התשובה היא כן.

שלא יהיה צורך בפנייה.

מאחר ומדובר בנושא של שידורים אין שום מניעה, חוץ מדעות קדומות, לפרסם את כל הפרוטוקולים של הגוף החדש, להוציא שני עניינים: פגיעה בפרטיות וסודות מסחריים. ברירת המחדל תהיה פרסום.

היום חופש המידע רחב יותר.

חוק חופש המידע איננו עומד לפני, אבל כדי לקבל פרסום לפי חוק חופש המידע המבקש צריך לנקוט פעולה. הוא צריך לפנות, הוא צריך לשלם אגרה. כאן מדובר בפרסום באתר האינטרנט של הרשות של הפרוטוקולים וסדרי היום.

אני רוצה להוסיף ליועצת המשפטית דבר מהותי. בית המשפט כבר נדרש במסגרת חוק חופש המידע לסוגיית הפרוטוקולים של הרשות השנייה. הוא הורה לפרסמם.

לא נכון.

מה הייתה הפסיקה של בית המשפט?

הפסיקה הייתה - -

הנטייה שלי, בהתאם לנושאים שעלו כאן, היא לחייב פרסום פרוטוקולים של המועצה הזאת, כי יש טענות מהעבר לגבי האיזון בין מה שהציבור אמור לקבל על המסך ובין מה שלפעמים פחות רוצים שהוא יקבל. כדאי שהשיקולים שהמועצה שוקלת יהיו שקופים לציבור. אני רוצה לשמוע את אלה שחושבים אחרת, ואיך זה ישפיע. הנטייה שלי היא להכניס חובת פרסום פרוטוקולים. אני מבקש שאדוני יאפשר לי לחזור עם תשובה לוועדה בדיון הבא.

רבותיי, שמענו. אנחנו מקבלים את הבקשה שלכם לחזור.

הממשלה תיתן תשובה בדיון הבא לסוגיה הזאת.

אבל כן לקבל את ההצעה של חבר הכנסת רוזנטל - נצרף את זה גם לפה - שההחלטות יפורסמו.

ההחלטות בכל מקרה יפורסמו. לגבי פרוטוקולים וסדרי היום - -

אני חושב שיש פה 3 רבדים. יש את הרובד של ההחלטות שמפורסם היום בכל מקרה, יש רובד של פרוטוקול מצומצם שאומר את הנושא, את הדעה של כל אחד ובסופו של דבר את ההחלטה, ויש את התמליל המלא של כל ישיבת המועצה. פה צריכים לקבל החלטה - -

לא פה. הממשלה תקבל החלטה.

במה שנאמר פה יש היגיון לכאן ולכאן. בתור אדם שישב בלא מעט דירקטורים בחיים שלו אני בעד שקיפות, אבל לפעמים כשמפרסמים כל תמליל זה גורם לאנשים לא להיות עם חוש הומור, לא להתבטא. חלק מהצמצום של הפרוטוקול זה שמציגים את הדעות של כל אחד ואת הדברים, אבל לא כל בדיחה וכל מילה שבעידן התקשורת המודרנית יכולות להיות כותרת ראשית. גם פה צריך איזו שהיא חוכמת צמצום מסוימת. אנשים ידברו מצונזרים. כל אחד יגיד: אם כותבים, אני לא אומר ככה ולא אומר ככה. גם פה שקיפות זה דבר טוב, אבל במידה. אנחנו נדון על זה בפעם הבאה.

אני לא יודעת מה זה בתחילת כל שנה. האם לא ראוי לקבוע עד איזה מועד יפרסמו את יעדי הרשות לאותה שנה?

את רוצה להציע מועד?

מחודש ינואר עד סוף חודש פברואר. תגידו אתם, אני לא יודעת מה ריאלי לצורך העניין הזה.

לגבי תחילת כל שנה, עד חודש אפריל - -

חודש אפריל - -

עד סוף ינואר..

מקובל מה שהשר אמר.

עד 31 בינואר בכל שנה.

בעולם הפרטי עושים את זה עד 31 בדצמבר.

מה שכתוב ברישה זה שהרשות תפרסם באתר האינטרנט. צריך לוודא שזה פרוטוקולים וסדרי היום של הרשות ושל המועצה.

רק של המועצה.

אני לא נכנסת לעניין של הפרוטוקולים והשקיפות הציבורית, אבל הציבור הוא עם ישראל וציבור המפוקחים. יש היום מצב שאנחנו, הגופים המפוקחים, לא יודעים מה נמצא על סדר היום של המועצה שמפקחת עלינו. יש על שולחנה בקשות שלנו. אצלנו זה יכול להיות אישורים לערוצים, דברים שמאוד מכתיבים את התפקוד שלנו. אנחנו צריכים לגשש ולחפש.

זאת אומרת, ההתנהגות שמצפים.

את תומכת בזה.

אני לא חושבת שבהכרח מעניין את הציבור סדר היום. אנחנו חיים מסדר היום הזה.

קיבלנו את הערתך.

וגם שקיפות בתקציב.

אני מצביע על סעיף 29.

חוץ מסעיף קטן (ה).

בנושא הפרוטוקולים, לא בנושא העברת סדר היום מראש.

האם מדובר על סדר יום או לא?

לא. עם כל הכבוד, המועצות הציבוריות האלו פועלות מכוח חוק. מה שמותר להם להחליט בלי שימוע עדיף שיחליטו בלי לחצים, לגבי מה שאמור לפגוע במישהו יש להם חובות של שימוע.

אני מבקשת להצביע בסעיף 1 על ההגדרה "חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור", למרות שאני מבקשת מנדט מראש לשנות את המילים "הניתנים לציבור". אינני יודעת אם צריך או לא.

איך אנחנו מצביעים על משהו שלא הוחלט?

אנחנו מתאימים את זה.

תיקון סעיף 1
1.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק העיקרי),

בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "בעל רישיון לשידורי כבלים" יבוא:
"בעל רישיון לשידורי לוויין" – מי שקיבל רישיון לשדר שידורי

טלוויזיה באמצעות לוויין לפי פרק ב'2;";

(2) בהגדרה "בעל רישיון לשידורים", המילים "לפי פרק ב'2" – יימחקו;
(3) אחרי ההגדרה "בעל רישיון לשידורים" יבוא:
"בעל רישיון לשידורים מסחריים" – בעל רישיון לשידורים, וכן

מורשה לשידורים כהגדרתו בחוק השידורים המסחריים הניתנים

לציבור;";

(4) אחרי ההגדרה "היתר כללי" יבוא:
"המועצה" – המועצה לשידורים מסחריים שמונתה לפי פרק ב'3;";

(5) אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:
"הרשות" – הרשות לשידורים מסחריים שהוקמה לפי פרק ב'3;";

(6) אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא:
"חוק השידורים המסחריים הניתנים לציבור"

"חקיקת התקשורת"

"יושב ראש המועצה" – יושב ראש המועצה ומנהל הרשות שמונה

לפי פרק ב'3;

"כללי המועצה" – כללי המועצה או הרשות, לפי העניין, שהותקנו





לפי הוראות חוק זה;";

(7) אחרי ההגדרה "פעולת בזק" יבוא:
"קרוב" – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, ילד וילדו של ילד, אחר, ובן זוג של כל אחד מאלה;";

(8) אחרי ההגדרה "שידורים" יבוא:
"שידורים מסחריים" – שידורים, וכן שידורים כהגדרתם בחוק השידורים המסחריים הניתנים ציבור;";

למה מתייחס העניין הזה של קרוב?

ההגדרה הזאת קיימת כבר היום בחוק, פשוט הזזנו אותה להגדרות. אנחנו נגיע לזה גם אחר כך בעניין של ניגודי עניינים. זאת הגדרה מאוד מרחיבה. כאשר מתייחסים למילה "קרוב" אנחנו מתייחסים - -

ניגודי עניינים של מי? במינוי של חברי המועצה?

כן, הרחבנו את - -

אני מצביע על סעיף 1. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 1 אושר
אנחנו חוזרים לסעיף 29, סעיף 6סג (א), (ב),(ג), (ד). אנחנו לא מצביעים על פסקה (ה). מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 6סג(א), (ב),(ג) ו-(ד) אושר

מינוי המועצה

6סד.
(א) הממשלה, לפי הצעת השר, תמנה לרשות מועצה לשידורים
לשידורים מסחריים

מסחריים ובה 11 חברים; הצעת השר לעניין מינוי חברי המועצה,





למעט יושב ראש המועצה ונציגי הממשלה, תינתן לאחר קבלת





המלצות הוועדה לאיתור מועמדים לפי סעיף 6סו.





(ב) ואלה חברי המועצה:

(1) יושב ראש המועצה שייבחר בהתאם להוראות סימן ב';
(2) שני נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה; אחד שימונה לפי המלצת השר ואחד שימונה לפי המלצת שר התרבות והספורט;
(3) שני נציגי ציבור בעלי מעמד ובעלי ניסיון של חמש שנים לפחות, בתחום הכלכלה והניהול;
(4) שני נציגי ציבור בעלי מעמד ובעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום היצירה הטלוויזיונית או הקולנועית;
(5) ארבעה נציגי ציבור בעלי מעמד ובעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בזיקה לעבודת המועצה, בתחום התרבות, החינוך, התקשורת או מדעי החברה, כל נציג מתחום שונה.



(ג) הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.

יפה. אני חושב שזה מדבר בעד עצמו.

צריך להיות שם גם נציג מהפריפריה החברתית.

חלק מאלה יכולים להיות מהפריפריה החברתית.

חשוב שזה יהיה בחוק, כי ברגע שזה לא נמצא בחוק אוטומטית נמצאים שם אנשים שונים.

איך מתמנת הוועדה?

זאת המועצה. אנחנו נגיע יותר מאוחר - -

הוועדה ממליצה על מועמדים.

הסעיף שקראנו עכשיו זה חברי המועצה, זה לא הסעיף שדן בחברי הוועדה. עוד שני סעיפים נגיע לסעיף שדן בוועדה.

את אומרת שהחברים ימונו לפי המלצות הוועדה. אני שואל איך ימנו את הוועדה. אני לא יכול להצביע על זה לפני שאני יודע איך ממנים את הוועדה.

אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת רוזנטל. בואו נתקדם לגבי הוועדה, רק אז נחזור לכאן.

האם בפסקה (3) זה הכלכלה והניהול, או כלכלה או ניהול?

אפשרי גם זה וגם זה.

מה אתם מעדיפים?

מתחום כלכלה או מתחום ניהול. נעשה אחד לפחות מכל תחום.

או אחד מכל תחום?

כן.

אני רוצה להבין איך הגעתם למספר 11. למה לא 7? למה לא 13?

דווקא קיבלנו טענה לגבי גודלה של המועצה. תמיד יש שאלה מה הוא ההרכב הטוב ביותר. כשיש יותר מידי חברים זאת בעיה מכיוון אחד, כשיש מעט מידי חברים זו בעיה מהיבט של קוורום ומהיבט של ריבוי דעות. אין תשובה מתמטית. זה היה נראה נכון לראות את ההרכב כך שלא יהיה גדול מידי. נהוג ומקובל בין 9 ל-11, שזה גודל טוב.

הייתי מבקש מסמך מהמ.מ.מ - לא סתם ביקשתי שיהיה מסמך - לגבי כמה חברים יש בוועדות כאלו בעולם. אין לנו בסיס עובדתי לקבל החלטות מעניינות וחשובות כאלו. הייתי שמח אם היה מסד עובדתי שעל פיו היינו פועלים.

ד"ר אלטשולר, יש לך נתונים בדברים האלה, או שלא בדקת?

בדקתי, אבל זה לא נמצא תחת ידי ברמה של מספרים.

תבדקי ותשלחי לכולנו.

ודאי. צריך לשים על השולחן את העניין שמועצות ציבוריות ברשויות רגולטוריות בישראל זה מוסד שנכשל. כך לפי הספרות. את הדבר הזה כדאי להגיד. יש פה יצירה של דבר שדומה למה שקיים היום. עדיין זה דבר בעייתי. הרעיון של הייצוגיות הוא רעיון נכון וראוי, מצד אחד. מצד שני, קשה בפועל לייצר דינמיקה טובה בתוך המועצות האלו ברמה שמאפשרת לקבל החלטה.

השאלה שלי מאוד פשוטה. העסק לא עובד בהמון דברים במדינת ישראל, בעולם. מה ד"ר אלטשולר מציעה כדי לשפר? לי יש חוק. אני לא מבקר עד שיש לי הצעה.

יכול להיות שההצעה לא מחייבת מועצה ציבורית. יכול להיות שהעניין של יושב-ראש ומנכ"ל שהם אותו אדם זה דבר שעשוי לפתור בעיות.

אני מבקש שתשלחי לי הצעה ספציפית. עכשיו אני מצביע.

אם אתה מצביע, בשביל מה אנחנו צריכים את ההצעה? אני מציע שלא נצביע על זה. זה לב העניין.

בואו נעבור לוועדה ונחזור. אני יושב פה בוועדת יוקר המחייה. אני יושב פה עם כל הצוות הנהדר והמסור הזה מהבוקר עד הלילה כדי לקדם לעם ישראל. אני לא מנסה לעשות גימיקים פופוליסטיים בשום מקום. אני רוצה להתקדם, כי בכל זאת אני רוצה שהחוקים האלה יקרו.

אולי כדאי להסביר את התהליך, מה היא הוועדה לאיתור מועמדים, על מה היא ממליצה, על כמה מועמדים היא ממליצה.

דנה, תסבירי עכשיו מי ממנה את הוועדה, את התוכן. אחרי זה נלך לפרוצדורה.

המועמדים לכהן כחברים, נבחרים על ידי ועדה לאיתור מועמדים. בוועדה הזאת יש 3. את הוועדה הזאת ממנה הממשלה. כיו"ר הוועדה עומד אדם שנבחר על ידי שר התקשורת. הוא אמור להיות נציג ציבור שיש לו מעמד ציבורי והוא בעל ידע בתחום שידורי הטלוויזיה המשודרים על פי דין. הוא יושב ראש הוועדה. מדובר במישהו שמבין בתחום, שיש לו - -

בוועדה לאיתור מועמדים לא יכול להיות שר, סגן שר, חבר כנסת, ראש רשות לשעבר, סגנו, חבר בהנהלה של מפלגה או בגוף בוחר, מי שב-3 שנים אחורה הייתה לו איזו שהיא זיקה אישית, עסקית או עסק באיזו שהיא פעילות פוליטית.

כמו שאמר השר, ניסינו לנטרל את הוועדה מכל מיני השפעות שיכולות להשפיע על שיקול דעתה. אמרנו שבתור יו"ר יש לנו מישהו שיש לו מעמד ציבורי והוא מכיר את תחום השידורים. הנציג השני הוא נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התרבות או החינוך, כשמי שבוחר אותו הוא המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט. הנציג השלישי הוא נציג ציבור, חבר הסגל האקדמי במוסד להשכלה גבוהה, כשמי שבוחר אותו זאת המועצה להשכלה גבוהה. הניסיון הוא שהוועדה לא מתמנת על ידי גורם אחד. יש פה 3 גורמים ממנים. כל גורם ממנה חבר אחד בוועדה. שר התקשורת ממנה רק את היו"ר. זה לנסות ולפזר את ההשפעה. זה אומר שזה מפזר את ההשפעה כך שלא כל חברי הוועדה מסתכלים לכיוונו של השר, אלא כל אחד מתמנה על ידי שר אחר.

יש פה 3 שרים שמעורבים.

לא. הגורם השלישי זה המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר במועצה להשכלה גבוהה הוא שר החינוך.

באיזה שהוא מקום בקצה תמיד תהיה ממשלה, אין מה לעשות. יש פה גוף חוצץ שהוא מפוזר.

מה יקרה אם המשרדים יאוחדו שוב באופן כזה שיהיה שר החינוך, התרבות והספורט? שר אחד ימנה 2?

איך הגעת לזה?

זה המועצה להשכלה גבוהה.

מועצה היא גוף עצמאי.

אם זאת העצמאות של המועצה החדשה אנחנו בבעיה.

היא הכירה באוניברסיטת אריאל? לא. זאת ההוכחה שהיא עצמאית. הם נאלצו ללכת למל"ג יש"ע. סימן שהמל"ג עצמאית תחת גדעון סער כשר חינוך.

אני לא רוצה לפתוח פה דיון פוליטי, אבל מהניסיון שלי אני אומר לך שיש השפעה של שר החינוך על המל"ג.

אם השר הוא נורמאלי צריך שתהיה לו השפעה. השאלה אם יש איזונים נגדה.

שאלו אותך על 3. השאלה הייתה טכנית. אמרו לך שאם ממשלת ישראל תצמצם את השרים ויהיה שר החינוך, התרבות והספורט, אז אותו שר יהיה - -

לא, יש פה את שר התקשורת, את שר החינוך ואת המועצה להשכלה גבוהה. על המועמדים שלהם יש את כל המגבלות שהחוק מטיל.

יכול להיות ששר התקשורת יהיה גם שר החינוך, התרבות והספורט.

אפשר להשאיר את המצב הקיים.

גם במצב הקיים המינויים הם ממילא בדיוק אותו דבר.

גמרנו. תציעי לי הצעות קונקרטיות. קיבלתי את ועדת האיתור של השלישיה הזאת.

ועדת האיתור בוחרת מועמדים ומציעה אותם לשר. יש הליך של איתור. היא בוחרת אותם ומעלה אותם הלאה. יש פה כל מיני כללים.

לשר התקשורת?

לשר התקשורת. הוא מגיש את זה לממשלה. הממשלה צריכה לקבל את זה מידי שר. מי שמגיש את זה לממשלה זה שר התקשורת.

עדיין בעניין התהליך הזה. ועדת האיתור מאתרת מועמדים וממליצה עליהם לשר התקשורת. שר התקשורת ממליץ עליהם לממשלה. בסופו של דבר ממונים 11 חברי מועצה. על כמה מועמדים היא ממליצה? האם בסופו של דבר ההמלצה שלה מחייבת או לא?

הכוונה הייתה שהוועדה ממליצה על המתאימים ביותר, כלומר על 8. אני מזכירה 8 מתוך 11, כי יש לנו 2 שהם נציגי ממשלה ועוד 1 שהוא היו"ר שנבחר בדרך אחרת.

היא ממליצה על 8 מועמדים?

אם היא ממליצה על 8, שיהיה כתוב 8.

כתבנו שהיא תעבוד לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה.

היא מגישה 8 לממשלה.

יש סעיף נוסף שאומר שהכללים הם הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי העבודה של ועדת האיתור, לכן היא יכולה להמליץ גם על יותר.

הממשלה תבחר 8.

אנחנו לומדים מניסיון לגבי כל מיני ועדות. השאלות האלו הן לא סתם כדי להטריד. האם היא חייבת להמליץ על יותר? אם נניח היא תמליץ על 8, האם השר יכול להגיד: אני לא רוצה, תביאו לי 36 מועמדים?

כן. התהליך הזה חייב להיות כתוב במפורש.

תסכמו ביניכם. אתם זוכרים את הבחירה של הדירקטוריון של בנק לאומי, איך בחרו אנשים, איך לא בחרו אנשים? בדברים האלה מתחילים כל הדברים. תנו תהליך מאוד ברור איך הוא קורה.

אני יכולה להסביר לגבי מספר המועמדים לפי הכללים של נציבות שירות המדינה. ועדות איתור רשאיות אך אינן חייבות להמליץ על יותר ממועמד אחד למשרה. כשאנחנו מדברים על מועמד אחד למשרה בהקשר של מכסה, זה מועמד אחד פר תקן. השר רשאי לקבל ולהגיד שלא מקובל עליו. כשלא מקובל עליו זה חוזר לוועדת האיתור שעושה המלצה מחודשת. המלצה מחודשת לא חייבת להיות ליותר ממועמד אחד.

האם המועצה יכולה להחליט שהיא ממליצה על 36 מועמדים?

כן, היא רשאית.

השאלה אם רוצים להשאיר מנעד כל כך רחב, כן או לא. אינני מביעה עמדה, אבל צריכים - -

בדרך כלל ועדות איתור לא כך עובדות. אנחנו מדברים על מקסימום 3 מועמדים.

אנחנו לא מדברים על בדרך כלל, דפנה. יש כאן איזה שהוא מתווה כדי להבטיח מינויים מקצועיים וחוסר פוליטיזציה, לכן אני חושבת שיש חשיבות בהתייחסות לנושאים האלה.

הרעיון היה לתת מרחב של שיקול דעת לגורם הממנה. בואו נחזור למה שהוועדה נועדה לעשות. הוועדה נועדה לאתר את המועמדים הראויים ביותר, לבדוק שלאנשים שיהיו מועמדים לכהן כחברי מועצה יהיו את הכשירויות, את הידע. הקראנו את הרשימה של הדרישות.

ושלא יהיו להם זיקות שאנחנו לא רוצים.

נכון. יש פה גם עניין של ניגודי עניינים מסחריים.

עד כאן ברור. מה לגבי שאלתה של אתי?

יכולה הוועדה להציע יותר מועמדים, ובלבד שכולם מתאימים וכשירים לכהן כחברי מועצה.

ברור שאם יהיו 100 מומלצים ההמלצה תהיה חסרת משמעות.

אי אפשר לחוקק כל דבר. אתם מכירים חוק שאומר שמגישים רק 8? אין חוק כזה.

אפשר להגיד שלא יהיו יותר מ-x מועמדים, מה שהוועדה מחליטה.

יש פה איזו שהיא בעיה בין האחריות הציבורית שיש לי כשר תקשורת. אני מתנגד שהחוק ייתן מתכון למה זאת החברה הישראלית: אם זה עולים בני העדה האתיופית, הרוסית, הערבית, פריפריה. בסוף השר צריך להגיש לאישור הממשלה איזה שהוא תמהיל שהוא עומד מאחוריו ושמול הציבור הוא נושא באחריות. אי אפשר לעשות מתכון. בזה אבישי צודק. כדי שלא יהיו שם אנשים עם פעילות מפלגתית יש פה מסננת כפולה או משולשת. פעם אחת זה לא השר ישירות מבצע את הסינון, אלא גוף מפוזר שלא הוא ממנה את כולו. פעם שנייה מכניסים כאן כל מיני דרישות יותר רחבות ממה שהיה קודם. פעם שלישית הם יצטרכו לעבור את ועדת ברנר שמורכבת מסוג מסננת אחר של חוק החברות הממשלתיות שמוחל על זה. בסוף יש תוצאה שאם היא עברה את כל המועצות האלו השר צריך לעמוד מאחוריה ציבורית.

עמדתי ברורה בנושא הזה. פה צריכה להיות חוכמה. השר הסביר את הדברים. זאת גם עמדתי.

הוא שר נאור, אבל מחר כאני אהיה השר אני אגיד שלא נראים לי כל המועמדים שמביאים לי.

מה אני אעשה? זו הממשלה.

צריך שהחוק יענה - -

תן לי הצעה. איך הוא יכול לענות על זה?

כשמישהו יעתור לבג"ץ תצטרך להסביר למה לא נראה לך. אתה צריך שיקולים סבירים למה לא נראים לך האנשים הראויים שנבחרו.

לא תוכל למנוע את זה.

זה המצב הנוכחי היום. ועדות האיתור פועלות היום באותן הדרכים.

האם יש לכם התנגדות בסעיף 6סד(ג) על כך שהודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות?

אני מצביע על 6סד. מי בעד?
הצבעה

בעד – 1
נמנעים – 1
סעיף 6סד אושר

סייגים למינוי חבר
6סה.
לא ימונה לחבר המועצה –

המועצה



(1) מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל;

יש המון אנשים שהם אזרחים ישראלים אבל לא תושבים. אני חושב שחייב להיות תושב ישראל. יש המון ישראלים שחיים עשרות שנים בגולה ובאים לפה יום בשנה.

אזרח ותושב.

אני מצטער. אתם רוצים נוכח נפקד, בקשה.

אנחנו לא רוצים שהוא יהיה אזרח ולא תושב.

הוא רוצה את ו' החיבור, מי שאינו אזרח ישראל ותושב.

הוא יכול להיות כאן בעל מניות בערוץ ולא להיות - -?

חבר מועצה?

אני עדיין ציוני במובן הישן של המילה. במועצה המפוקחת צריך שיהיו אנשים שיגורו פה.

הכוונה של הוועדה לחייב שיהיה תושב?

אזרח ותושב.

מכיוון שתושבי מזרח ירושלים אינם אזרחים, מקובל להגיד או או. אין התנגדות לחייב תושב, אבל בנקודה הזאת - -

זה יהיה מי שאינו תושב ישראל? מוחקים את האזרח הישראלי?

לא יכול להיות – הוועדה מחליטה - שאזרח ישראלי שחי בחו"ל יהיה חבר מועצה.

בנושא התושבות יש היגיון. מבחינתי אפשר גם מי שתושב ואינו אזרח.

למה? מי זה יכול להיות?

יש תושבים שאינם אזרחים.

למה מישהו שהוא לא אזרח יהיה?

השאלה היחידה היא ערביי מזרח ירושלים?

זאת שאלה אקוטית.

אני מעדיף אזרח ותושב. אפילו אם קונים את כל הרשתות אזרחים זרים אני לא רוצה שהם יהיו במועצה הציבורית. אני רוצה אזרח ותושב. רבותיי, יש לנו בעיה של ערביי מזרח ירושלים. תנו לי פתרון. אני רוצה שהאדם יגור פה ויהיה אזרח ישראלי.

הם לא במועצה.

לפי סעיף 41 לחוק הרשות השנייה, השליטה בבעל זיכיון צריכה להיות בידי מי שהוא תושב ואזרח.

רבותיי, אני יכול להצביע על תושב ואזרח?

אני מבקשת לבוא לדיון הבא עם פתרון.

אני נותן לך. אם לא, אנחנו נצביע על תושב ואזרח. אנחנו לא מצביעים על סעיף (1).

(2) מי שהוא שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית
או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959, וכל אדם אחר שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או מי שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית;

3) מי שהוא חבר הוועדה לאיתור מועמדים;

4) מי שהוא עובד של בעל רישיון לשידורים מסחריים או בעל עניין בתאגיד שהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים, ולעניין חבר המועצה שאינו יושב ראש המועצה – גם מי שהוא עובד הרשות;

ואם הוא סיים לעבוד שם לפני חצי שנה? הוא רוצה לחזור לעבוד אצל בעל רישיון אחר. אין כמה שנים?

הוא לא יכול לפי הסעיף שאומר שמי שהוא עובד של בעל רישיון לא יכול להיות חבר - -

הוא יקבל שם החלטה שטובה לבעל הרישיון, הוא יתפטר ואז יהיה עובד רם דרג שלו.

זה נכון לגבי כל חבר מועצה.

למי שעבד שם יש יותר קשר אליהם. למה מי שהיה בפוליטיקה 3 שנים צריך להיות נקי מפעילות ציבורית כי משרד המשפטים חושב שפעילות פוליטית זה דבר גס, אבל אם הוא היה עובד של ערוץ 2 או 10 הוא יכול מיד להיכנס יום אחרי זה? איך זה ייראה ציבורית?

צריך את אותה תקופת צינון. אני מסכים עם השר.

זה לא בא להחליף את - -

לא 3 שנים, שנתיים.

רבותיי, השעה 13:00, יש לי עוד ישיבות. אני מבקש את העניין של אזרח ותושב לשבוע הבא, אחרת נצביע על אזרח ותושב. אנחנו נמשיך בפעם הבאה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>