PAGE
3
ועדת הכלכלה
04/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 197>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ד' באדר א התשע"ד (04 בפברואר 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

יעקב אשר

גילה גמליאל

חנא סוייד

ראובן ריבלין

>
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ

עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שרית זוכוביצקי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי זיסקינד - ראש ענף מכס, רשות המיסים, משרד האוצר

יערה למברגר - משרד המשפטים

שלמה שקד - מפקח ארצי למקצועות הרכב, משרד הכלכלה

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום מדיניות ייבוא, מנהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

פרופ' דיויד גילה - ממונה רשות ההגבלים העסקיים, רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד עידית פרוים - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים, רשות ההגבלים העסקיים

מארק שון - דובר הגבלים עסקיים, רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא איגוד ייבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד ייבואני הרכב

עו"ד אודי שניידר - יועץ משפטי, איגוד ייבואני הרכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT רשת מוסכים, חברות להשכרת רכב וליסינג

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן עו"ד הר אבן - עו"ד, איגוד המוסכים

רפאל שחוח - נציג חברת יוריס בישראל, מתווכים לייבוא רכב

טל דרורי - איגוד ייבואני הרכב הדו-גלגלי

עו"ד זאב ש. פרידמן - יועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות

מרדכי ברנס - יו"ר, אגודת אשכול

גל גרנות - יועץ איילון מוטורס, ייבואני כלי רכב

ניל סמולט - יועץ משפטי, איילון מוטורס, ייבואני כלי רכב

עו"ד יורם בונן - מייצג את כלמוביל, ייבואני כלי רכב

דניאל עיני - מנכ"ל חברת המזרח לשיווק מכוניות, ייבואני כלי רכב

זוהר כהן - מנהל, איילון מוטורס, ייבואני כלי רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון להשכרת רכב וליסינג

חי מאמליה - נציג נהגי מוניות עצמאיים

אתי בנדלר

איתי עצמון

לאה ורון

יפה קרינצה

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013>

רבותי, השר כץ מתעכב אצל ראש הממשלה ואני מקווה שלכן בעוד שעה נשמע על פריצה דרך מדינית, אז כרגע אני משחרר אותו.

אנחנו פותחים את הישיבה בנושא הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. קיבלתי הערות של מר יקי אנוך לגבי מתן רישוי ליייבוא ישיר לרכב. העברתי את זה לחברי הוועדה, שכולם יושבים כאן... את ההערכה שלי איך כנסת צריכה לתפקד אכתוב בסופו של דבר בספר מאוד ברור וממוקד.

לגבי הנושאים שעל הפרק אנחנו מתקדמים. הגישה שלי היא שיש דברים שיש מהותיים, עליהם יש ויכוח ונכריע; יש דברים שהם טכניים לחלוטין ויש עליהם הסכמה, אז נרוץ עליהם מהר. אני מתכוון שיש בהם יורידיקה, יש בהם שינויים של נוסח - - -

אין בהם מחלוקות גדולות.

אין בהם מחלוקות. יש מספר דברים שיש בהם מחלוקות, ואני רוצה להעלות קודם כול את הדברים המרכזיים שיש בהם מחלוקות, להכריע ואז לעבור לדברים האחרים במהירות.

בוא נעסוק ביייבוא לשימוש אישי, סעיף 31.

עורכת דין זוכוביצקי, בבקשה.

"31. ייבוא לשימוש אישי

(א) המבקש לייבא רכב המיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק, הרכב הוא מדגם שאינו מייבוא על-ידי ייבואן רכב מסחרי ומיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר לצורך עסקי, זכאי לקבל רישיון ייבוא, לייבוא רכב אחד, בהתקיים כל אלה:
(1) חלפו לפחות 24 חודשים ממועד ייבוא רכב על-ידי המבקש לשימוש אישי לפי סעיף זה.

(2) לא חלפו 24 חודשים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;

(3) (א) לעניין רכב מדגם שיובא על ידי ייבואן ישיר או ייבואן עקיף ונרשם בישראל- הרכב כשיר לרישום במדינות הקהילה האירופאית או בארה"ב. (ב) לעניין רכב מדגם שאינו מיובא כאמור בפסקת משנה (א) – הרכב" – ופה אני רוצה להוסיף כמה מילים שאינן רשומות בנוסח – "כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי או ארצות-הברית עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין; הרשות המוסמכת תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את הדרישות לפי פסקת משנה זאת.

(4) הוא הצהיר כי קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב;

(5) הרכב הוא מתוצר המיובא לישראל על-ידי ייבואן רכב ישיר" – אמנם זה כתוב בנוסח, אבל אני מוחקת את המילים, ותיכף נסביר – "או ייבואן רכב עקיף;"

בפסקה (5)?

בפסקה (5). זאת אומרת, זה יסתיים במילים "ייבואן רכב ישיר".

"(6) הוא מסר הצהרה כי לא קיימת לגבי הרכב תקלת בטיחות סדרתית או אם התגלתה ברכב תקלת בטיחות סדרתית - שהיא תוקנה על פי הוראות יצרן הרכב;

(7) הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר יייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

(8) הוא מסר הצהרה האם קיבל שירות ממתווך בייבוא רכב, ואם קיבל שירות כאמור - מסר את שמו וכתובתו של המתווך ואת מספר הרישיון שלו.

(9) הרכב עומד בהוראות סעיפים 29 (3) עד (4).

(10) הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב." – אנחנו מוחקים את המילים "או קנדה" למרות שמופיעות בנוסח, ונסביר.

"(ב) בסעיף זה "רכב"- רכב מהסוגים 2M שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,000 ק"ג המיועד לאדם עם מוגבלות פיזית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו; L,M1 T3, או N1 כמשמעותם לפי פקודת התעבורה;"

עד עכשיו קבענו מי הם האנשים שיכולים להביא רכב – אמרנו שייבואן רכב מסחרי יכול להביא רכב ואמרנו שגם אדם יכול לייבא רכב לשימושו האישי. כאן אנחנו כבר נכנסים לתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב על-ידי הרשות המוסמכת. זאת אומרת, לא מדברים על הרישיון לעיסוק אלא מדברים על הרישיון לפי צו ייבוא חופשי - - -

למוצר.

למוצר עצמו. ברישה של הסעיף אנחנו כן מגבילים את הייבוא האישי, כאשר אנחנו רואים פה - - -

מה שחשוב לי - בצורה מאוד פשוטה כי אני רוצה את ההתייחסות פה - זה מצב שיווי משקל נוכחי; עם השינוי הזה, מה יהיה שיווי המשקל החדש, במה הוא יותר טוב ובמה הוא יותר גרוע.

בפרט, מה מספר כלי הרכב שמותר לייבא ביייבוא אישי היום, מה ההצעה שלכם ומה הסיבה לשינוי, ככל שיש שינוי.

ומה היה בעבר.

ומה הצפי.

לעניין הכמות יתייחס אבנר. אני רוצה להתייחס לרישה כדי להסביר מי יכול לייבא לשימוש אישי ומי יוכל לייבא לפי ההצעה שלנו. היום, לפי סעיף 4 לצו ייבוא חופשי, הכלל אומר שאדם יכול לייבא רכב לשימושו האישי או המשפחתי בכמות סבירה, ולא על-ידי עוסק. לכלל הזה, בסעיף 4 עצמו, יש רשימה של חריגים. בין היתר, מחריגים סוגים מסוימים של עוסקים. למשל, מורי דרך.

מה היא כמות סבירה לעניין הזה? מה המצב היום מבחינת האכיפה שלכם?

היום זה שניים בשנה.

אבנר, בבקשה.

המצב הקיים היום הוא שני כלי רכב בשנתיים.

איפה זה מעוגן?

זה מעוגן במסגרת הוראת נוהל שבתוך - - -

כלומר, זאת הפרשנות שלכם לכמות סבירה?

אני אומר שני כלי רכב בשנתיים. אתה יכול אחד בכל שנה.

שניים בשנה.

שניים בשנה - זה מה שכתוב, טבין ותקילין? אבנר, תביא יועץ משפטי שיבדוק.

מכוח נוהל.

ומה אתם מציעים עכשיו, אחד בשנתיים?

אבהיר. יש תקופת מעבר לשנתיים, ויש אחרי תקופת המעבר. בתקופת המעבר, עד סוף 2015 או תקופה אחרת שתיקבע, זה רכב אחד בשנה.

רכב אחד בשנה בתקופת המעבר של שנתיים. ולאחר השנתיים?

לאחר תקופת המעבר זה רכב אחד בשנתיים.

יש הסבר למה בהתחלה זה אחד בשנה ואחרי זה אחד לשנתיים?

מה הרציונל?

מבחינת המהלך עצמו, כל הנושא הזה נגזר במסגרת החלטת ממשלה מאפריל 2013, שם העלו את הבעייתיות בנושא של ייבוא אישי בכללותו, בעיקר במה שקשור לנושא האכיפה. מה שהוצע שם - - -

אז בהתחלה אמרת לראות את האכיפה, איך זה עובד, ואם זה מסתדר – לשחרר יותר.

כן.

מקובל עלי. הבנתי.

אבל הם מורידים. במקום להעלות הם מורידים.

אתם מגבילים את הרכב לאדם שקנה אותו לשנה, ומצד שני אתם אומרים לו שהוא יכול להביא רק רכב בשנתיים. זאת אומרת, אם הוא רוצה להביא לעצמו רכב כל שנה אתם לא מאפשרים לו לעשות את זה.

זה בהמשך.

זה לא עניין של המשך, זה עניין שמורידים את הדבר. סגירת בן אדם מלהביא רכב - אחרי שהרכב שהגבלתם את המכירה שלו נגמרת - גורמת לזה שהוא יוכל להביא רכב רק פעם אחת בשנתיים. כל מה שרוצים זה לעשות תחרות, אבל אם לעומת זה הוא הולך לייבואן המסחרי הוא יכול לקנות היום רכב, לקנות מחר וגם מחרתיים לקנות עוד רכב. אז לפחות תנו לו אפשרות שבזמן שהוא מוכר את הרכב שלו שיוכל להזמין עוד פעם רכב ביייבוא אישי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף עוד משהו לגבי זה שפתחנו יחסית למה שקיים היום. כמו ששרית הציגה, היום המצב בצו הוא רכב נכים או מורי דרך והרחבנו את זה בסעיף 31א, בלי קשר לתקופת המעבר, גם לעוסק רכב מדגם שאיננו מיובא, גם לרכב מסחרי שמיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין לצורך עסקי. המצב הזה לא פתוח היום, הוא פתוח רק לרכבי נכים או למורי דרך.

כלומר, היום אדם פרטי שרוצה לייבא דגם רכב שלא מגיע לארץ באמצעות הייבואנים המורשים לא יכול לעשות את זה?

היום לא. אם זה לצורך הסעת נוסעים בשכר הוא לא יכול לעשות את זה.

לא הסעה בשכר.

היום רק מורי דרך יכולים. פתחנו את זה.

אני מדבר על צורך פרטי.

ייבוא אישי הוא יכול כל רכב שאתם תאשרו.

בסדר, אבל פה זה לצורך עסקי. לצורך עסקי הוא לא יכול. לצורך פרטי הוא יכול.

אז תבהירו את ההבחנה בין צורך פרטי לצורך מסחרי. לצורך פרטי אפשר.

כדי שכולנו נהיה מרושתים אתן את המצב הקיים היום לגבי כל הנושאים. הכנו טבלה מסודרת של המצב הקיים - - -

אפשר לקבל אותה לחברי הכנסת?

ראש הממשלה שיחרר את השר כץ. השר כץ, יש פריצת דרך מדינית?

החוק הזה יותר קשה, תאמין לי. החוק הזה ייטיב עם אזרחי ישראל על בטוח.

חבר הכנסת סוייד, אנחנו מתגעגעים אליך. בבקשה.

אני רוצה להסביר מה המצב שקיים היום ומה הפתיחה שעשינו.

מה אנחנו מציעים לפתוח.

מה שמציעים לפתוח. במסגרת ההצעה אנחנו רוצים לאפשר ייבוא אישי. היום היייבוא האישי הוא לשימוש אישי-משפחתי, שאפשר לייבא אך ורק רכב מסוג 1M או רכבי נכים – 2M עד חמישה טון – או מורה דרך שיכול לייבא רכב למטרת עסקו. מה שאנחנו רוצים לפתוח בהצעה זה שהוא יוכל לייבא רכב לשימוש עסקי גם ביייבוא אישי, ולאו דווקא למורי דרך אלא בכלל. זו ההצעה שלנו.

מה עם נהגי המוניות?

גם זה ייכנס לפה – לצורך עסקי.

אנחנו מרחיבים את זה.

אבנר, לסיכום, מה אתה רוצה עוד להוסיף?

עוד משהו שפתחנו – היום ניתן לייבא רכב מסוג 1M. אנחנו פותחים את זה גם לרכב מסחרי מסוג 1N, שהיום לא קיים. זה רכב מסחרי קל, עד 3.5 טון. בנוסף, היום בחלק גדול מהמקרים נדרש אישור ממוסך, ומקבלים את האישור הזה בעלות גבוהה. פה הצענו שהוא יוכל להצהיר לנו שקיימת תשתית תחזוקתית.

תודה. שירה ברגמן, באוצר מקובלת הנקודה הזאת? אפשר לגבות מסים, אפשר לעשות הכול?

יש, כמובן, דאגות ולכן אנחנו עושים את ההרחבה הזאת באופן זמני ונבדוק אחר כך - - -

ונבדוק מה יקרה בשנתיים האלה, ולכן גם הנקודה של אחד לשנתיים. אני מבין.

בדיוק. אנחנו מוכנים ללכת ביחד לכיוון הזה, לבדוק - - -

אבל כתוב שם שבהסכמת שר האוצר ניתן להאריך את זה, נכון?

תיכף נגיע לסעיף.

הרעיון היה שאם יהיו בעיות. ההנחה שלי שלא תהיינה בעיות.

מר השמשוני, לא סיימת?

לא, לא קיבלתי תשובה מאבנר פלור מה קורה עם בן אדם שהביא רכב בייבוא אישי ואחרי שנה רוצה עוד פעם להביא. יש לו אפשרות למכור את הרכב הישן ואין לו אפשרות להביא רכב חדש, אלא אם ילך לסוחר ויקנה אצלו רכב.

תודה. תרשום את השאלה. מי אדוני?

מוטי ברנס, מייצג אגודת אשכול ואגודת מורי הדרך.

בבקשה, במשפט.

אתם, בוועדה, לא שמים לב שהרפורמה הכי גדולה שתצא מהחוק הזה היא הסעיף הזה. הרפורמה הכי גדולה של תחרות בשוק הרכב במדינת ישראל, ואתם מתעלמים מזה.

תסביר. אתה תאיר את עינינו ולא נתעלם. בבקשה.

אני חושב, כמו שאמר כבוד השר כץ, שעם כל הכבוד לבעיות המדיניות, קשה לנו לחיות במדינה. אני עוסק עצמאי קטן, המחזור שלי 500,000 שקל בשנה. אני צריך לקנות אוטו שעולה 300,000 שקל, שאם הייתי יכול להביא אותו בעצמי הייתי קונה אותו רק ב-200,000 שקל.

אז מה ההמלצה שלך?

ההמלצה שלי היא לאפשר יייבוא אישי לצורך עסקי עצמי פעמיים בשנה. כמו שאמר כאן האדון נכבד, אתה תקוע עם רכב – יש לך תאונה, אתה רוצה להחליף אותו. איך תעשה את זה?

לא רק זה. מעבר לנושא של היייבוא יש עוד הרבה תקנות ותקנים שמפילים עלינו, שמקשים עלינו. אני מבקש מכבודך לשים כאן דגש מיוחד, כי מכאן תבוא הישועה לגבי תחרות ברכב בישראל, לא מהיייבוא המקביל ולא מאף יייבוא אחר. אם יאפשרו לעשרות אלפי העוסקים העצמאיים הקטנים, כמוני, לעשות יייבוא אישי החיים שלנו כאן ישתפרו, לפני שנעשה הסכם מדיני.

תודה רבה.

לא התכוונתי להמעיט בנושא המדיני, רק להדגיש את חשיבות הנושא הזה.

עורך דין שניידר, בבקשה.

אם לא היו מטילים על ייבואני הרכב הישירים את האחריות גם לאותם כלי רכב שמיובאים ביייבוא אישי, כפי שנראה בהמשך, לא הייתי אומר דבר מפני שזה עניין של משרד התחבורה כמה כלי רכב יכולים להביא ביייבוא אישי – אם זה אחד בשנה או שניים בשנה. לפי הוראת השעה, נדמה לי שאפשר להביא שניים בשנה, לפחות אפשר לבקש כבר באותה שנה יייבוא של רכב נוסף.

היייבוא האישי, מטרתו – כפי שהוא וגם כפי שזה מוגדר בצו יייבוא חופשי – זה לצורך שימוש אישי או משפחתי, וזה לא לצורך מסחרי. מה שאנחנו יודעים היום, גם בעקבות דוח רשות המסים וגם בעקבות דוח ועדת בלנש, שהיייבוא האישי הפך ליייבוא מסחרי לכל דבר ועניין. החוק הזה נועד להסדיר את זה על-ידי כל מיני יועצים. אבל אם ישאירו את עניין ייבוא כלי רכב ביייבוא אישי - אחד בשנה או שניים בשנה – אז המצב יימשך.

אתה בעצם מקבל את מה שקראה עורכת הדין זוכוביצקי, שבהוראת המעבר זה יהיה רכב לשנתיים, תוך בדיקה של כל הגורמים – רשות המסים ומשרד האוצר – ואם זה יהיה טוב זה יהיה אחד, ואם לא - כמו שאמר גם השר כץ – יאריכו את זה. זאת אומרת, אנחנו שמים את זה כרגע למבחן המעבדה.

יש פה נציג רשות המסים? תגיד מילה אחת בנושא הזה.

רק להשלים. שיעשו כמה כלי רכב ביייבוא אישי בשנה שרוצים, אבל שלא יטילו עלינו, הייבואנים הישירים, את האחריות לאותם כלי רכב.

זה בסעיף אחר. מר אנוך שלח את זה, שלחתי לכל חברי הוועדה, ונדון בסעיף. פרה-פרה. רשות המסים, מקובלת עליך ההצעה שעורכת הדין זוכוביצקי העלתה?

כן. כמו שאמרו פה כבר, בתקופת הוראת השעה זה נועד לבצע מעקב ובקרה על ההרחבה הנוכחית.

שאין שימוש לרעה ביייבוא האישי כדי שאנשים יעשו בזה יייבוא מסחרי, כאילו אישי.

הבעיה היא לא אם זה מסחרי, אלא שזה יהיה תוך הקפדה על כללי יושר. זה מה שמטריד את רשות המסים.

זה מה שאני מתכוון.

אוסיף עוד מילה בנושא. ליייבוא רכב משומש, בין אם במסגרת של יייבוא אישי ובין אם במסגרת של ייבואן זעיר שבהמשך גם יעלה בהצעה, יש השלכות תקציביות.

אתה יכול להסביר לי את ההשלכות התקציביות במשפט? כמה כסף?

יש הערכות לפה ולשם, זה תלוי כמובן במאפיינים של ייבוא הרכב המשומש במסגרת - - -

ולאחר מכן, על מה מדברים? על אילו סכומים?

מהניסיון שלנו, ההשלכות הן משמעותיות מאוד, הן יכולות להיות עשרות מיליונים וגם מעבר לזה, תלוי כמובן כמה זה יתרחב. בין היתר, ההשלכות נגרמות גם מתופעות שהן חשבוניות, שציינו כבר בדיון הקודם.

ההערה הזאת נרשמה, לכן גם היתה הערת המעבר של רכב אחד לשנתיים. אבל יש פה את נציג מורי הדרך – מה לגבי אלה שזאת פרנסתם והם יכולים לייבא? איך ההתייחסות אליהם?

אני חושב שניתן במסגרת החוק כמו שהוא עכשיו.

הנוסח הזה הוא על דעת שר האוצר.

אני שואל כדי להבהיר לשולחן.

אם יורשה לי להבהיר בהיבט הזה. לבקשת הוועדה בדיון הקודם, בחנו את הסוגיה של יייבוא של עוסקים גם אחרי תקופת הוראת השעה. לכן נוספה בנוסח הנוכחי אמירה שגם אחרי הוראת השעה עוסקים מורשים שמביאים רכבים להסעת נוסעים בשכר או סחורות בשכר יוכלו להמשיך לייבא. לכן, לא רק שאנחנו שומרים על מעמדם של מורי הדרך אלא גם עושים את זה בצורה שוויונית ושקופה.

למה שלושה כלי רכב בשנה ולא יותר? משגעים אותנו, לא נותנים לנו לעשות יייבוא אישי באופן קל. מגבילים אותנו בכל מיני מגבלות. אל תשאל כמה תקינה מפילים עלינו, אין לך מושג. על כל רכב שאנחנו מייבאים הם רוצים שנעשה תקינה בנפרד. אני מבקש מאדוני לאפשר יייבוא אישי לצורך עסקי לא רק למורי הדרך, גם לאחרים שמתפרנסים מכלי רכב.

רונן לוי, רצית להוסיף משהו לנושא הזה?

הערה לסדר. צריך לעשות הבדל בין השימוש של הרכב לבן אדם הפרטי - לא קשור אם הוא מביא שניים או שלושה כלי רכב בשנה אם הוא בן אדם פרטי – לבין התיווך, הייבואן. נראה לי שיש בדיון קצת אי סדר. יש הבדל אם הייבואן מביא אוטו למישהו ביייבוא אישי או בן אדם פרטי, מבחינת המס. אלה שני דברים שונים.

תודה. אבנר, בבקשה.

יש עוד חלופה, שנראה אותה גם בהמשך, לגבי ייבואן זעיר. זאת אומרת, שיוכל לייבא עד 20 כלי רכב בשנה ויוכל לתת מענה מעבר לאחר.

זה יענה למר ברנס. תודה.

עוד נקודה חשובה, אדוני היושב-ראש, הסרנו פה המון חסמים, וזה כתוב ברחל בתך הקטנה, שלא נחייב כל מיני תקינות שלא קיימות.

תודה. בבקשה, כבוד השר.

התאריך הזה, כמו שאמרנו, נכתב מתוך הנחה שהחוק ייגמר קודם. צריך לעדכן ל-2017.

זה ברור.

אפשר אולי לקבוע תקופה – שלוש שנים מיום התחילה.

עורך הדין פרידמן, את מי אתה מייצג? אני יודע, אבל תגיד לציבור.

המועצה הישראלית לצרכנות. ראשית, אני מאוד שמח שמאפשרים ומרחיבים את התחום של היייבוא האישי, הן בשל התחרות והן בשל תועלתם של אותם אנשים שרוצים להביא את הרכב בצורה הזו. אבל צריך לזכור, הייתי חבר בוועדת בלנש והתופעות שהתגלו שם הן תופעות קשות. אני חושב שבחוק, כנוסחו, צריך לעשות עוד איזו סגירה קטנה - אם רק נסמן בצבע צהוב את המקרים שבהם הייבואן האישי מצהיר שיש לו את היכולת לטפל ברכב, הוא מצהיר שתוקנו ליקויי ה-recall והוא מצהיר שיש לו אפשרות ומתחייב שיעשה – יש כאן יותר מדי דברים. אין כאן מספיק דוקומנטים, אין כאן מספיק וידוא.

מה אתה מציע? עורך דין פרידמן, אתה אף פעם לא מבקר בלי לתת הצעה.

מה לא מוודאים?

מבקשים מהבן אדם שימסור הצהרה כי לא קיימת ברכב תקלת בטיחות. אתה מצפה שבן אדם שמייבא רכב באופן אישי יוכל להצהיר שאין ברכב תקלת בטיחות?

בגלל זה אנחנו מעבירים את זה תקנה 309. נו באמת, אתם מחזירים אותנו אחורה. מידע לא נכון נמסר פה.

מה התיקון שהיית מציע פה?

אני מבקש שבמקום "מסר הצהרה" יהיה "יוכח להנחת דעתו של המשרד". האחריות תהיה על המשרד, שהמשרד יידע.

זה לתחקר אזרחים, זה לא לפתוח לתחרות.

תקשיבו. עורך הדין פרידמן, עד היום, בכל הישיבות האלה, מנסה תמיד לעזור לצרכן והוא מקשיב. אני חושב שתקשיבו למה שהוא אומר.

אבנר, אתה רוצה להוסיף משהו?

תסביר איך מבחינתנו הדברים האלה פתורים, כי ועדת בלנש היתה, קבענו מדיניות בעקבותיה, דברים טופלו כבר מאז.

נכון, אימצת את ההמלצות שלה, קבענו תקנה - - -

המלצנו והחמרנו את הבדיקה ואת העונש על רמייה ואת האכיפה.

היום רכב ביייבוא אישי עובר בדיקה בטיחותית מאוד רצינית ומשמעותית, כמו רכב שעבר תאונה. יתרה מכך, בהצעת החוק פה כבר מוסדר עניין המתווכים. כלומר יש פה גם אחריות ואפשרות להסתייע באותם מתווכים לקבל את המידע, והם יעשו את זה בצורה טובה. אני חושב שיכולים להעיד על זה אנשים שנמצאים פה.

עוזי, אתה מדבר בלהט כי אתה תמיד כל כך מחויב.

אמרתי לך, זה מלידה.

זה נהדר. אני מבקש מעורך דין עצמון שיגיד, מעבר להצהרות, מה קורה. בבקשה.

יש לי כמה הערות פרטניות. אבל כהערה כללית, כשקראתי את הסעיף, זאת אחת השאלות שעלו אצלי: איך בן אדם פרטי יוכל לדעת, למשל, אם לא קיימת לגבי הרכב תקלת בטיחות סדרתית? או, אם התגלתה – שהיא תוקנה לפי הוראות היצרן? איך הוא יכול להצהיר כי קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב? אנחנו מדברים לא רק על עוסקים, אלא אנשים פרטיים. אני חושש, אדוני, שזה יכול ליצור איזשהו חסם. אני מדבר עכשיו על אנשים פרטיים.

אם מדובר על רכב מדגם שמיובא לכאן על-ידי ייבואנים מסחריים, אני מניח שלמשרד התחבורה יש את הידע לגבי recall או לגבי עמידת הרכב בתקינה. מדוע יש צורך להצהיר או לברר כי הרכב עומד בתקינה, כי קיימת תשתית תחזוקה, כי לא התגלתה ברכב תקלת בטיחות סדרתית? אני מדבר על האדם הקטן.

אבל כולנו כאן נגד עודף רגולציה על האזרח הקטן.

כאן זה מכיוון אחר, זה להקל על האזרח.

כן, אבל זה לא יוצא. השאלה היא אם עורך דין פרידמן אמר את זה כדי להקל על האזרח או להכניס עוד מגבלה.

לא, להיפך. אני חושב על הצרכן.

אמרתי לך: עד היום כל התיקונים של פרידמן היו - - -

אם הבדיקה מתקיימת, למה הוא צריך להצהיר?

אבנר, אתה מבין שיש פה בעיה.

כן, כן. אתה אוהב תמיד מצב קיים ודוגמאות, אדוני היושב-ראש. במשך עשרות שנים יש ייבוא אישי ולא קיבלנו תלונות על אדם שהגיע למוסך ולא טיפלו בו. הרכב טופל, יכול להיות שזה טיפה התעכב עד שהחלק הגיע מחו"ל. ככל שנתקדם עם השנים הטכנולוגיות הן יותר פתוחות, יש טכנולוגיות מחשוביות שמקבלים און-ליין מהיצרן מידע, חומר והכול. יחד עם זאת, לשאלתו של איתי – והוא צודק – הכנסנו במסגרת החוק גם את המתווך. יש אדם שלא מבין ביייבוא רכב - - -

הפתרון הוא שאשלם עוד כסף למתווך?

למה שלא תורידו את זה?

המצב הקיים היום הוא כשמייבאים את הרכב אותו אדם עושה את הבדיקות שלו מול ה-Carfax או מול כל מיני אתרים לביצוע recall, הוא מתעניין אם ישנם - - -

זאת אומרת שמה שאתה אומר, למרות שאתה קורא את זה הא לישנא, זה לא נראה הגיוני שיבקשו. אתה אומר שבפועל, דה פקטו, זה לא קורה.

זה לא קורה. היום אנחנו מחייבים את המייבא האישי להביא אישור מוסך של אחד הייבואנים או מוסך בכלל. מה שאנחנו עושים את ההקלה פה, שהוא יצהיר שהוא בדק וראה שיש מקום שיוכל לתת טיפול ושירותי תחזוקה.

אתה מקל עליו.

כן, אני מקל עליו. אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר מלפני מספר ישיבות, יש לנו גם מוסכים מומחים ואנחנו מרחיבים, שיהיו עוד מוסכים כאלה שיוכלו לטפל.

רונן לוי, אני רוצה להשתמש בך: אתה חושב שזה הגיוני או לא הגיוני.

בזמנו נקראתי למשרד התחבורה אחרי ועדת בלנש כדי לעשות את המסמך של המוסך. לדעתנו בכלל לא צריך להצהיר שום דבר. בן אדם רוצה להביא אוטו, הוא לא צריך להצהיר. אתה צריך להגיד לו אם יש תקלות סדרתיות באוטו הזה ואם אותו דילר שהוא קנה ממנו בחו"ל ייתן לו את פירוט ההיסטוריה של ה-Carfax, אם זה נעשה או לא. זה שירות שהמשרד צריך לתת לו. הטופס הזה, לדעתנו, הוא מיותר. בואו נביא את האוטו בלי הטפסים האלה.

הבדיקה ב-309 פותרת את - - - ?

זה ברור. 309 עשינו כי התחילו להביא לכאן מכוניות טוטל לוס או מכוניות אחרי גניבות. בהתחלה, כשהתחיל ייבוא אישי, הביאו לכאן מכוניות גנובות, הביאו מכוניות אחרי טוטל – אובדן להלכה – מארצות-הברית. עשינו יייבוא של צרה משם. לכן עשו את 309 ועשו עוד מערכות בקרה.

לגבי העניין של הצהרה של צרכן פרטי – אין לה שום משמעות. אפשר לוותר עליה.

זאת אומרת, עורך דין פרידמן, שמה שמדובר כאן – למרות שאני קורא את זה כמוך, ואני קורא את זה טבולה ראסה – נראה שזה מכשולים, דה פקטו זה לא ככה.

בבקשה, איתי. אני רוצה להתקדם.

אדוני, אני מבקש להוסיף. אנחנו שומעים שיש איזו מציאות בפועל, אבל כרגע אנחנו עוסקים בחקיקה ראשית והעקרונות נקבעים בחקיקה ראשית.

אתה אומר שלא צריך את התצהירים?

אני לא אומר מה צריך ומה לא. אני אומר שצריך לראות האם אנחנו לא מכבידים כאן על האזרחים ודורשים מהם משהו שהם לא יכולים לעמוד בו. זאת השאלות. איך אני יכול להצהיר על משהו שאין לי כלים לברר?

מבחינת התצהיר, מידי פעם נעשה גם בדיקות מדגמיות של אותם תצהירים.

השאלה היא כזאת: פרידמן מייבא רכב והוא לא בקי בדברים האלה. אין לו את החוכמה והניסיון של רונן לוי. איך הוא חותם על כל הדברים שהוא מבין בהם בכלל?

אף אחד גם לא נתבע. אלה מסמכים שאף אחד לא עושה אתם כלום.

זה סתם. מה שאתה אומר זה שיש פה הרבה תצהירים, אבל אף אחד ממילא לא מבין אותם. אז זה סתם.

היום, בלי קשר ליייבוא אישי, איך האזרח יודע ללכת למוסך לטיפול ב"פורד"?

ואם יהיה כתוב שלפי מיטב ידיעתו זה המצב? זה פשוט כדי למנוע מצב שאנשים בזדון עלולים לעשות דברים.

אני מבין. אנחנו רוצים למנוע את אלה שעושים בזדון, אבל לא להכביד על התמימים שלא מבינים.

אז אולי לכתוב "לפי מיטב ידיעתו". בכל זאת הוא קונה רכב - - -

פה צריך תיקון. בשביל מה יש פה 30 יועצים משפטיים? שימצאו איזה תיקון.

אדוני, אם יש דגמים שמיובאים לארץ, כמו שאמרתי, על-ידי ייבואנים מסחריים ישירים והמידע כן נמצא אצלכם במשרד, מדוע לא להקל לפחות לגבי הדגמים האלה?

בכל תצהיר אתה מבקש שתהיה פרוצדורה - - - ?

המידע של ה-recall מפורסם כבר באינטרנט.

אבל השאלה היא מה נדרש ממני – לחתום על דברים שאין לי מושג איך - - -?

למיטב ידיעתו, לפחות למנוע זדון.

עורך דין פרידמן בזכות דיבור, בבקשה.

העלית בעיה. יש לך פתרון.

אני מניח שאף בן אדם לא קונה רכב סתם. הוא לפחות את ה-Carfax, יעשה את בדיקת הרכב, יעשה את הדברים.

אז אתה אומר "למיטב ידיעתי"?

אדרבה, שייקח את המסמכים האלה, יצהיר שלמיטב ידיעתו - - -

אז הצהרה "למיטב ידיעתי". תוסיפו "למיטב ידיעתי" ופתרנו את הבעיה. לא צריך להגיש מסמכים. הרעיון שלי הוא פשוט להשאיר את זה בתצהיר רק להוסיף "למיטב ידיעתי". זאת אומרת, לא ללכת בהצהרה כאילו עכשיו הוא בטוח, אלא למיטב ידיעתו.

פרידמן, עד היום, כשהיתה בעיה בא עם פתרון.

בסדר.

גמרנו. עורך דין פרידמן, אתה לא נופל, בכל פעם אתה נון לנו פתרון.

אני רוצה להבין מה ההחלטה. בכל מקום שבו נדרשת - - -

להקל, להקל.

לעומת זאת החמרנו בבדיקה.

בדיוק. אנחנו בית שמאי בבדיקה ולצרכן בית הילל.

רונן לוי, בבקשה. אחר כך יקי אנוך.

יש כאן עוד הערה, שאנחנו דנים בזה בעניין התקנות של 309.

תסביר מה זה 309 מפני שהציבור לא מבין.

תקנה 309 לא בודקת את מצב כריות האוויר. אם לרכב היתה, למשל, תאונה קלה ונפתחו כריות האוויר, אותם סוחרים בארצות-הברית – זה קורה הרבה בארצות-הברית, זו לא המצאה ישראלית – מכניסים את כריות האוויר ותופרים אותן פנימה. אז יכול להיות מצב שהאוטו, מבחינת השלדה שלו, תקין ונייבא לפה מכוניות שיש להן כאילו שש כריות אוויר, אבל הן לא פועלות. צריך להוסיף בתקנה, כמו שהצענו גם לתקנה הכללית בישראל, גם את הבדיקות של כריות האוויר.

הוספנו את זה.

הבדיקה כבר תהיה כוללת, שהגיע אוטו בטיחותי לארץ.

זה נוסף, רונן.

זה קיים, אבנר?

זה נוסף עכשיו, בתיקון.

תודה רבה.

זה חייב להיות אצל מוסך מורשה ייבואן.

תודה רבה רונן. יקי אנוך, ראש איגוד ייבואני הרכב, בבקשה.

אני רוצה לתקן, כי אולי מישהו הבין לא נכון. 309, עוזי, לא בודקת recalls. אז אם רוצים שהאחריות על ה-recalls תיפול ל-309 צריך להכניס את זה לתוך הבדיקה.

לא אמרתי על ה- recalls, אמרתי בדיקה טכנית בטיחותית.

כן, אבל זה לא עונה לגבי recalls. Recalls זה דבר מהותי. הנושא של ה- recallsצריך להיסגר באיזה מקום, כי recalls - - -

באיזה סעיף עולה הנושא של ה- recalls?

בהמשך.

נעשה את התיקון בסעיף ה- recallsכי פה יש בעיה.

אתה דורש מהמייבא שיצהיר שהאוטו עבר recalls והכול בסדר. אני לא מדבר על ההצהרה, אם היא בסדר, אלא זה בסדר לוודא שאין recalls או recalls נעשו. לדעתי, המייבא לא תמיד יכול בכלל לדעת אם נעשו recalls או לא נעשו. בחלק מהמקומות בארצות-הברית אפשר לדעת באמצעות ה-Carfax, באירופה קשה יותר לדעת. גם בארצות-הברית לא הכול מדווח ל-Carfax.

ולכן, מה אתה מציע?

אני מציע שיכניסו ל-309 את הנושא של בדיקת recalls.

זה לא פה כרגע. נדון בזה אחר כך.

רבותי, אני מתקדם. יהיו הערות פרטניות של עורך דין עצמון ואעבור להצבעה על הסעיף.

יש לנו עוד דבר אחד להוסיף.

בבקשה, שרית זוכוביצקי.

אני רוצה להוסיף שתי הערות לעניין הנוסח. קיבלנו הערה ואנחנו חושבים שהיא נכונה. סעיף 31, הכותרת שלו הוא "יייבוא לשימוש אישי", כאשר בפועל אנחנו גם מסדרים לא רק את היייבוא לשימוש אישי אלא גם יייבוא לעוסקים.

לכן אנחנו מבקשים לעשות בסעיף שני תיקונים. הראשון, בשם הסעיף; זה יהיה "יייבוא לשימוש אישי או עסקי עצמי"; וכן להוסיף אחרי המילים "או להובלת טובין בשכר לצורך עסקי" את המילה "עצמי".

"או להובלת טובין בשכר" – איזו פסקה זו?

ברישה של סעיף קטן (א).

זה סעיף קטן (א), שורה שלישית, קצה הקטע המסומן.

האם יש הובלת טובין בשכר שהיא לא לצורך עסקי?

כשהוא מייבא הוא מביא לעסק שלו. המשמעות היא שהוא לא מוכר, הוא מייבא לצורך עסקי עצמי, שהרכב מיועד לעסק שלו.

Self-business – שלי.

כדי למנוע בלבול עם ההגדרה של ייבוא אישי בפקודת היייבוא והייצוא אנחנו מוסיפים - - -

מה ההגדרה בפקודת היייבוא והייצוא?

זה בצו יייבוא חופשי. זה מגדיר את זה רק לשימוש אישי או משפחתי, ומכיוון שיש פה הסדר ספציפי - - -

פה הרחבנו, אז אנחנו מעדיפים שתחול ההוראה הזו.

אבל ההוראה הזו תחול מכיוון שעכשיו היא אמורה להחליף את ההוראות בצו יייבוא חופשי, לא?

צו יייבוא חופשי ממשיך לחול לגבי כלל המוצרים.

אבל לא לגבי רכב, לגבי רכב זו הוראה ספציפית. אז למה אנחנו צריכים לקבוע עכשיו שההגדרה שם - - -

אנחנו בסך הכול רוצים להגיד שלעניין יייבוא לפי סעיף זה לא תחול הגדרת יייבוא אישי לפי פקודת היייבוא והייצוא.

אנסה להסביר. ברישיון יייבוא אנחנו נסמכים על פקודת היייבוא והייצוא. זה רישיון שאנחנו יוצקים לו תוכן, אבל המסגרת הכללית שלנו זה פקודת יייבוא ייצוא וצו יייבוא חופשי. לגבי יייבוא אישי אנחנו עושים פה הגדרה אחרת, זה לא רק אישי או משפחתי. ולכן אנחנו לא רוצים שיהיה בלבול, אנחנו להבהיר שלעניין יייבוא לפי סעיף זה לא תחול הגדרת יייבוא אישי לפי פקודת היייבוא והייצוא.

תודה רבה. עוד הערות של עורך דין עצמון, אחרי זה הערה נוספת של השמשוני וברנס ונעבור להקראה והצבעה.

בסעיף 31(א)(3) כתוב: "הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי או בארצות-הברית". קנדה הושמטה מכאן?

רוב הוועדה הציעה להוסיף את קנדה.

הצעתי להוסיף - בכל מקום שיש ארצות-הברית שיהיה קנדה, וזה לפני הנאום של הארפר, שהיה כזה פרו-ציוני.

אפילו אבנר אמר שמקסיקו זו בעיה, אז נאשר את קנדה.

תוסיפו: איפה שיש ארצות-הברית נוסיף גם את קנדה.

שאלה נוספת – כתוב: הרכב כשיר לרישום. מה לגבי כלי רכב שאינם חייבים ברישום?

כל מקום שיש ארצות-הברית להוסיף קנדה. כל מקום.

מה לגבי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין שחל באותן מדינות?

זה בסעיף 10.

לא הבנתי, כי הוספנו החרגה כשדנו בסעיף 29. השאלה היא אם לא צריך להגיד את זה גם כאן. כתוב: הרכב כשיר לרישום.

היייבוא האישי מוגבל לסוגים של רכב. כל כלי הרכב האלה – M, 1M – הם כלי רכב שנרשמים, לא כלי רכב שלא נרשמים. שם זה רחב מאוד, לגבי כל רכב באשר הוא. פה היייבוא האישי מתייחס רק לרשימת כלי הרכב שמפורטים בפסקה (ב), לכן לא מתעוררת השאלה הזאת.

לגבי פסקה (10), כתוב: "הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת ממדינות האיחוד האירופי וארצות-הברית". גם כאן להוסיף קנדה?

כן, זו החלטת הוועדה.

זה לא צריך להיות 309?

זה לפני, כדי שלא יכניס לפה.

איך הוא יכול לדעת אם הרכב לא ניזוק? גם כאן הוא צריך למסור הצהרה? כי ניסחתם את זה כאן כאמירה – הרכב לא ניזוק. מי בודק?

מבקש צריך להוכיח את התנאים, ולכן עליו - - -

אבל בחלק מהמקרים אמרנו שהוא מסר הצהרה למיטב ידיעתו ובחלק מהמקרים לא. השאלה שלי היא, למשל, לגבי פסקה (10) - אני אמור, כמי שמעוניין לייבא ביייבוא אישי, להצהיר כי הרכב לא ניזוק?

אפשר גם תצהיר.

למיטב ידיעתו. שלא יהיה זדון.

לא קיבלנו הסבר להשמטה בסעיף 31(א)(5): "או ייבואן רכב עקיף". החלטתם להוריד את המילים האלה והשארתם ישיר.

אדוני היושב-ראש, בהמשך החוק אנחנו מטילים על הייבואנים הישירים את הנושא של מימוש אחריות וביצוע recalls. לכן, מבחינתנו הייבואן הישיר הוא היצרן, ולכן לא ניתן לאפשר יייבוא אישי של רכב מתוצר שמיובא על-ידי הייבואן העקיף, כי הייבואן העקיף לא יבצע recalls או מימוש הכרעות כי מבחינתנו הוא לא נציג היצרן. לכן השמטנו מפה "על-ידי הייבואן העקיף".

היייבוא האישי חייב להיות חופף ליייבוא הישיר?

כן, מבחינת התוצר.

עורך דין עצמון, בבקשה.

אני מבקש, אדוני, לקרוא אמירה מפסק דין שנתן בית-משפט לעניינים מנהליים בתל-אביב. לרגע אני מנתק מההקשר של המקרה הספציפי שנדון שם. בית-המשפט אומר: במציאות העכשווית, כאשר שוק הרכבים בעולם מציע מגוון רחב של רכבים אשר חלקם אינם מיובאים לישראל, אין הצדקה למנוע מהצרכן את יכולת הבחירה לרכוש את הרכב ההולם ביותר את צרכיו ואת טעמו האישי ולכפות עליו לייבא אך ורק באמצעות הייבואנים המורשים המהווים שוק ריכוזי סגור."

כפי שאנחנו יודעים, מטרת הצעת החוק היא לעודד תחרות, ההצעה כאן מאוד מאוד מגבילה את היייבוא האישי – רק לתוצר שמיובא על-ידי ייבואן רכב ישיר.

ומי יתקן אותו?

בנוסף לזה, ייבואן רכב עקיף יכול להביא רכב מתוצר שאיננו מיובא על-ידי ייבואן רכב ישיר. אז למה להשמיט?

אבל אז זה נותן את התשתית.

אתם לא סומכים על הייבואן העקיף? שאני אבין. זאת הסיבה, בגלל שלא סומכים על הייבואן העקיף?

מה אנחנו עושים, עורך דין פרידמן?

מה הבעיה? תוסיף את זה. אם הוא רוצה תחרות, תן לו עוד יותר.

יש לי הצעה. האזרח אמור לדעת שמדובר פה ברכב שלא יהיה מישהו שיממש לו את האחריות בביצוע ה-recalls. לכן, אם רוצים לאפשר את מה שאתה אומר, בעקבות אותו פסק דין, ניתן יהיה לאפשר גם תוצר של ייבואן עקיף, אבל האזרח צריך לדעת שלא יהיה לו מימוש אחריות ו-recalls.

לא, לא בטוח. יכול שלא יהיה לו.

זאת אומרת, לא יטפלו לו במימוש האחריות.

אבל מצד שני, עורכת הדין זוכוביצקי אומרת שזה בלתי אפשרי. זה בסדר או לא?

צריך להבין שהיייבוא האישי נסמך על התשתית הקיימת לעניין recalls, לעניין תיקונים וכו'. נראה לי לא אחראי לאפשר פה יייבוא של דגמים שאין את התשתית הזאת.

אבל זה בית משפט קבע.

לא על דגמים, על - - -

את קונה מקרר, את לא חייבת לקבל אותו עם אחריות.

סליחה. עורכת הדין למברגר ממשרד המשפטים – היתה פסיקה, מה עושים?

הפסיקה לא מחייבת. אמרתי את זה כאמירה, כדי להסב את תשומת לב חברי הכנסת.

אבל היא עדיין מאירה את תשומת לב.

שהאזרח יעשה את החשבון לעצמי, אני לא רואה בזה בעיה.

אבישי, אני בעד.

רונן לוי, פרידמן לא מדבר. מה אתה אומר? אני מאמין בחוכמת השולחן, יש פה מספיק אנשים נבונים.

אנחנו עושים הרבה מהומה על לא מאומה. מהניסיון שלנו אין שום בעיה להביא גם "פורד מוסטנג", ובאותם תוצרים גם דגמים אחרים שלא מיובאים ולפתוח.

זו לא תשובה לשאלה. אנחנו מדברים על תוצר שלא מיובא על-ידי ייבואן ישיר.

מה למשל?

תוצר שמיובא רק על-ידי ייבואן אחד. זה מה שכתוב פה. למשל, "טסלה".

אתה יודע לטפל ב"טסלה"?

אני אדע לטפל ב"טסלה". מה זה בעיה? אני אדע לטפל ב"טסלה". אני מקבל מכוניות שאני צריך ללמוד עליהן, ואנחנו לומדים ומתקנים. זה לא כל כך מסובך. זו לא בעיה.

תורידו את המגבלה הזאת.

בלאו הכי זה פיילוט לשלוש שנים. נראה תוך כדי גם את הדברים האלה.

זה לא פיילוט.

אדוני השר, חשוב שקיפות לאזרח, אבל - - -

אתם מדברים בטור. אבנר, תסביר את הנקודה. מה אתה מציע?

התיקון שמוצע כאן בסעיף (5) הוא שניתן יהיה לייבא ביייבוא אישי אך ורק תוצר של רכב שהייבואן הישיר מייבא.

ואם תוסיף "או עקיף", אז מה הבעיה?

שהם לא סומכים על העקיף. משרד התחבורה לא סומך על העקיף.

שניידר, תן לו לסיים. חבר'ה, אתם לא מקשיבים לאבנר. בסופו של דבר הוא האחראי על הנושא הזה.

אם נוסיף גם ייבואן עקיף לתוצר שהייבואן הישיר לא מייבא, תהיה בעייתיות לייבואן שייתן לאותו לקוח, לאותו מייבא אישי, את מימוש האחריות וביצוע ה-recalls. הצעתי את זה במסגרת הדיון כאן, אבל לא תיאמתי עמדות במסגרת הבין-משרדית. עכשיו עליה איזה רעיון יצירתי, שאמרתי שאם כן רוצים לפתוח צריך שבחוק יהיה סעיף שאומר שאותו אזרח שמייבא מודע לכך שלא יהיה מי שיממש לו את האחריות וביצוע ה-recalls, אבל שירותי תחזוקה מישהו ייתן לו.

קיבלתי. פרידמן, תנסח לי את זה.

כאן אני לא מקבל את עמדת המשרד, משום שאני לא מוכן שבן-אדם ייקח על עצמו אחריות שהוא יידע שלא יבצעו לו את ה-recalls ושלא יהיה לו מי שיתקן, ואם ילכו פייפן הברקסים אז הוא ייסע עם ברקסים - - -

אז מה אתה מציע לי?

אני חושב שההצעה להשאיר את זה דווקא - - -

אני לא מאמין, יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת ריבלין.

אני פשוט מכיר היטב את השר ואני יודע שהוא לא עושה דברים שאסור שיעשו אותם. אז אני בא לנסות לעזור לו.

עורך דין עצמון הציע פה רעיון של פשרה. תקרא אותו, עורך דין עצמו. זו פשרה שאנחנו חושבים שהיא נבונה.

אני מציע, אם אפשר להסמיך את שר התחבורה, באישור הוועדה, לקבוע תוצר אחר ולקבוע תנאים לעניין יייבוא תוצר אחר, נוסף על תוצר שמיובא על-ידי ייבואן רכב ישיר, כדי לא לחסום לחלוטין את האפשרות.

יפה.

ומי ייתן אחריות?

או תוצר אחר שקבע השר, באישור הוועדה ובתנאים כפי שקבע.

חבר הכנסת אשר, ברוך הבא.

הצעת יושב-ראש הוועדה - אנחנו הולכים בדרך שהיתה קודם ומוסיפים או תוצר אחר שקבע השר, באישור הוועדה ובתנאים כפי שקבע.

מה זה "קבעה באישור הוועדה"? את הכללים?

תקנות. יהיו תקנות.

אבל אם מביאים מקרים ספציפיים כל פעם, השר מסמיך את הממונים כדי לאפשר יייבוא.

"שקבע השר" משתמע שהוא חייב לקבוע.

ואם אין?

אז נסחו אחרת.

אז מה ההצעה שלכם?

"ואולם השר רשאי לקבוע".

השאלה היא אם במקרה כזה השר יעשה בכלל שימוש בסמכות שלו.

היום אין תוצרים כאלה, אז מה - - - ?

"רשאי". גמרנו את הסעיף הזה.

עוד הערות, איתי? בבקשה.

"רשאי" זו מילה מאוד מסוכנת בשפה משפטית.

אנחנו יודעים ש"רשאי" זה "חייב". אנחנו יודעים.

לפעמים כך ולפעמים כך.

אדוני, אני רוצה להבין מה החלטת הוועדה לגבי הוראת השעה. מה התקופה שבה תחול הוראת השעה? כי הבנתי שהיא כרוכה בסעיף 31. אבל כרגע זה אמור להתאשר יחד.

שלוש שנים, עד חקיקת החוק.

הדבר הנכון הוא לדון בהוראת השעה יחד עם הסעיף העיקרי, עם הוראה קבועה. שנתיים מיום תחילת החוק?

שנתיים מתחילת החוק.

שלוש שנים, אמרו שלוש שנים.

דיברנו פה על שנתיים כל הזמן.

כל הזמן דובר על שנתיים.

שנתיים קלנדריות, אבל הרי מזמינים דגם רכב. תאר לעצמך שאתה מסיים את החוק עוד חודש, הדגם הזה כבר מתקדם.

לכן אנחנו מסכימים שזה לא יהיה קלנדרי.

נגדיר שנתיים מלאות.

אם זה מסתיים עכשיו, זה יתחיל בתחילת 2015.

שנתיים מיום תחילת החוק, מיום שהחוק נכנס לתוקף.

שנתיים מלאות הכוונה שבאמצע שנה כבר לא מייבאים.

נתרגם את זה ל-24 חודשים.

שנתיים מרגע היייבוא הבא.

הזמנת רכב היא בתחילת שנה.

מחקיקת החוק 24 חודשים.

לא, שתי שנות דגם מה שנקרא, שאם נגמר ב-2014 הספירה מתחילה מ-2015.

24 חודשים החל מיום 1 בינואר שלאחר יום התחילה?

שירה, מה את רוצה?

הצעת החוק המקורית כללה שנים קלנדריות של 2013 ו-2014. אנחנו מבינים שזה לא משהו שהוא רלוונטי, ולכן אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לקחת צעד קדימה ולעשות 24 חודשים מתחילת החוק.

אבל תחילת החוק יכולה להיות גם ב-1 בספטמבר.

שנתיים מלאות – 24 חודשים.

אז צריך להגיד: מ-1 בינואר שלאחר יום התחילה.

למה 1 בינואר?

כי זו שנת הדגם הקרובה שלאחר החקיקה.

אין כזה דבר "שנת דגם".

אנשים לא מביאים באמצע השנה דגם.

השר, אני חושב ששנתיים זה יכול להסתדר. שנתיים מיום התחילה.

אני מציע שעורכת הדין זוכוביצקי תקרא את הוראת השעה.

ברנס, אתה רוצה להעיר משהו לפני שאנחנו קוראים?

בסעיף (ב) צריך להוסיף "רכב מסוג 2M ורכב מוארך לימוזינה.

שאלה מקצועית, לגבי האנשים שמשתמשים.

מה הסיבה? אתה יכול להסביר את הסיבה.

אבנר, מה תשובתך?

תתייחס לסוגי הרכב שכרגע ביקשו.

מר ברנס אמר 2M ולימוזינות.

כמו "סוואנה", כמו "פורד" – רכבי ואן, ולימוזינות, שכרגע מותר לנו לייבא. זה לא רשום פה. צריך להוסיף 2M ולימוזינות או רכב מוארך.

בפסקה (ב).

תנו לאבנר, האחריות היא עליו. כולכם הולכים והוא אחראי. הוא יחשוב והוא יעשה.

אבל לא פתוח לכול, לא בכל משקל.

2M כתוב עד חמישה טון.

בסדר, כמו שכאן כתוב. הבנתי.

יש בעיה עם 24 חודש, כי אז שזה יתחיל באמצע השנה, ייגמר באמצע השנה. הדיונים מול שר האוצר לקראת תקציב - - -

שירה, תסבירי לשר.

זה דבר קטן, של כמה חודשים. מטבע הדברים, לקראת תקציב יושבים בין שר התחבורה לשר האוצר ומביאים כל מיני דברים והערכות. למה שזה ייגמר באמצע שנת דגם? אפילו שזה יייבוא אישי.

שירה תסביר. אולי יש לך פה אי הבנה.

זה לא כזה קריטי, אז למה - - - ?

יש לזה סיבה. שירה, תסבירי.

הסיבה היא שרשות המסים רוצה כמה שפחות. זו פשרה.

יש כאן באמת תהליך של פשרה.

אתה מייצג את הממשלה פה, אדוני השר.

אבל אנחנו מחפשים סיכומים בהגינות.

רובי, זה לא כיפוף ידיים פה ולא לפי רוב. אני בעד חוכמת השולחן. הגענו לפשרות קודם.

אני רוצה רק בהסכמה.

בהסכמה, אבל מה הבעיה?

שתי שנות דגם מלאות, זו הכוונה.

שירה, תסבירי לי איך שני דגמים, אחד אחרי השני - - -

שתי שנות דגם בתקופה שלאחר סיום החוק.

ששני דגמים אפשר לקנות – שנה א' ושנה ב'.

שתי שנות דגם מלאות מתום החוק.

אבל אין דבר כזה "שנת דגם".

אז אנחנו נגדיר מושג חדש.

שנתיים, 24 חודש, כשהדברים ברורים, מיום תחילת החוק. תקראי את הוראת השעה ונצביע.

רגע, מה עם 2M ולימוזינה מוארך?

נכון.

מה הבעיה? אם זה מקובל היום - - -

אבנר, מה עם ברנס?

לגבי הנושא של לימוזינה מוארך, זה מאושר גם היום; לגבי 2M שהוא מציע, זה נושא מאוד מורכב. 2M זה כבר אוטובוס, לאוטובוס יש עוד משמעויות.

זה לא אוטובוס, זה מיניבוס. זה אוטובוס זעיר, עד 14 מקומות. יש נוהל היום שמותר לנו לייבא. אתה רוצה לראות את הנוהל? אתה הוצאת את זה.

אבנר, מה הבעיה? למה לסגור?

הוא יצא בתאריך 2 בינואר 2012.

עד 14, וזו כבר אחריות יותר גדולה.

אך אמר השופט? העולם פתוח. מה הבעיה.

רבותי, 2M ולימוזינה.

אני רוצה להבין מה ההחלטה.

השר מבקש לכלול גם את 2M.

אז 2M, חמישה טון ו-14 נוסעים.

כן. איתי עצמון צריך לנסח את החוק הזה, להבין מה לכתוב בו ואנחנו נבוא להקראה והצבעה.

עורכת הדין זוכוביצקי, מה התיקון שנדרש בסעיף קטן (ב)?

מכיוון שכבר התייחסנו ל-2M רק בהקשר של נכים, ואנחנו רוצים לפתוח את 2M לא רק לנכים אז צריך להשאיר את המילים: "2M שמשקלו הכולל המותר הוא עד 5,000 ק"ג" – כי זה רכב לשימוש אישי. ולעניין רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר – עד 14 מקומות.

אם אפשר, להוסיף ל-6,000 ק"ג.

ברנס, אתה לא עוצר. כל פעם אתה לוקח עוד נקודה ועוד נקודה.

אני מבקש להוסיף ל-6,000, כי היום כלי הרכב הם יותר כבדים ופשוט נעשה דאבל - - -

אבנר, פה המילה שלך.

זה הופך אותו כבר לסוג אחר, ל-3M.

לא, נגמר. שרית, תקראי את התיקון ואנחנו מצביעים.

אמרנו: לעניין רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר – עד 14 מקומות.

רק להסעת נוסעים בשכר? לא להובלת טובין?

לא. טובין זה משהו אחר.

אני מבקש שוב לחזור לפסקה הדורשת מאדם להצהיר כי למיטב ידיעתו קיימת - - -

כבוד השר, אם לא ייתנו לאיתי לנסח לא תהיה הצבעה ואז אצטרך להזמין את גילה גמליאל באמצע הלילה שתחליף אותי.

אני רוצה לחזור לפסקה שדורשת מאדם להצהיר כי קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב. הצהרה למיטב ידיעתו. אני רוצה לוודא שאדם לא יידרש להתחייב לתקן את הרכב במוסך מסוים כדרישה. נוסח ההצהרה ייקבע על-ידי אגף הרכב.

נכון, זו לא הדרישה.

אז מה הדרישה? מה אני אמור להצהיר, כייבואן אישי?

שלמיטב ידיעתו, יש מוסך שיוכל לטפל ברכבו. אבל לא ספציפי, לא אמרתי לו מוסך X, Y או Z.

אתה לא רוצה להכניס את זה לסעיף?

מה שאתה רוצה תגיד לי, בדברים הטכניים. אני צריך יועצים שיגידו לי בעניינים המשפטיים, במהות אנחנו נכריע.

ברגע שכתוב שהוא הצהיר, אני מניח שאגף הרכב הוא זה שייתן את כתב ההצהרה.

נכון.

ואני לא יודע מה הדרישות שתדרשו שם. זה מאוד כללי: הצהיר כי קיימת תשתית תחזוקה.

שהוא יודע שיש לו מוסך שיטפל בו.

הוספתם: הוא הצהיר כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה.

הוספנו בכל הפרק.

ובלבד שלא יידרש - - -

לתקן את הרכב במוסך מסוים.

לא אכפת לי, אבל זה לא קשור להצהרה.

ובלבד שלא יידרש לתקן במוסך מסוים.

או במוסך של עוסק מסוים.

הקראה והצבעה.

דוד גילה.

דיוויד יש לו את החוכמה. הוא יודע שמים שקטים חודרים עמוק, והוא מתבטא כשהוא מתבטא. עד עכשיו הכול בסדר, נכון דיוויד?

כן, לא ראיתי שום בעיה תחרותית.

תודה רבה. בבקשה, שרית, קראי את הוראת השעה.

אקרא את הוראת השעה בהתאם למה שדיברנו.

"הוראות שעה

(א) בתקופה - - -"

בתקופה של 24 חודשים החל מיום התחילה.

" בתקופה שתחילתה 24 חודשים מיום התחילה -
בסעיף 29(7)(ב), לא יקראו את הסיפה החל במילים "ומספר הקילומטרים שהרכב נסע אינו עולה על 150";" – זה תיקון שעשינו בסעיף 29 ופה אני מתייחסת לתיקון הזה.
"יקראו את סעיף 31(א) כאילו –
(א) ברישה, במקום "ואם הוא עוסק - הרכב הוא מדגם שאינו מיובא על-ידי ייבואן רכב מסחרי ומיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין לצורך עסקי עצמי" ייבוא: "ואם הוא עוסק - הרכב מיועד לצורך עסקי עצמי";
(ב) במקום פסקה (1) ייבוא:
"(1) הוא לא ייבא יותר מרכב אחד בשנה שבה מוגשת הבקשה לרישיון;";

בסדר. אם כך, אנחנו הולכים להקראה - - -

אדוני היושב-ראש, יש לי הערה לגבי סעיף (ב). את שמה את שר האוצר באישור ועדת הכלכלה.

באיזה עמוד, אבנר?

זה היה בהסכמת שר האוצר, לא היה כתוב באישור ועדת הכלכלה. לא שיש לנו בעיה עם הוועדה, אבל לפרוצדורה.

זה נכנס לחוק שעבר בקריאה, הכנסנו באישור ועדת הכלכלה.

זו טעות. זה לא בגלל שיש פגיעה בוועדה, אבל אם יש הסכמה בין השרים למה - - -

כתוב בכחול "באישור הוועדה".

אבל אפשר לתקן את זה.

הסיכום היה "בהסכמה".

אתם חושבים שזה צריך את אישור ועדת הכלכלה?

בשביל מה? אין לך מספיק עבודה?

אדוני, ברגע שמאריכים הוראה שקובעים בחקיקה ראשית זה תמיד מגיע לאישור ועדה. זה מה שמקובל.

אבל כאן זה בכוונת מכוון. היתה כאן פשרה עם האוצר.

סביר שלא אהיה פה כשהחוק ייושם, ומה שחשוב לי זה מה שטוב לאזרחי מדינת ישראל ולתפקוד טוב. איתי עצמון בשבילי זה כמו עורכת הדין אתי בנדלר, רק צעיר יותר.

זה נגד סרבול.

זה מעמדה של הכנסת, הפיקוח של הכנסת על הממשלה. לי אין כל ספק שכל מה שהשר יבקש אנחנו נאשר, אבל יכול להיות שייבוא מישהו אחר במקומו, שלא נאשר.

כאן היתה פשרה עם משרד האוצר, שהיא בכלל על רקע זה שרשות המסים חוששת שהרכבים יימכרו בזול מדי ויהיו לה פחות הכנסות. זו הסיבה. זה גם דבר מוזר, לא נדון בו כרגע. אבל אנחנו, שרוצים תחרות, קבעו כאן הוראת ביניים. למה היה צריך להגביל, אגב? אתה עושה חוק, אתה עושה אותו לתמיד. הסכמנו להגביל, ועכשיו מדקדקים ב-24 חודש – אני מכבד את ההסכמות, אבל אם שר האוצר, כשבוחנים אתו את המציאות, משתכנע שאין בעיה והוא מסכים, ממשיכים פשוט את מה שוועדת הכלכלה כבר אישרה עכשיו, את החוק. זו הכוונה.

יש עוד שיקולים.

זו הארכת תוקפה של תקופת ההגבלה.

זו חקיקה ראשית, אי אפשר.

לא, הוא יכול לבטל על ההתחלה.

רשאי בצו להאריך את תוקפה של הוראת השעה. זה מה שאומר הסעיף.

ישראל, על זה מדברים. רבותי, אני מאוד מכבד את השר כץ, אני שונא עודף ביורוקרטיה.

אגב, זה לא היה הסיכום. אולי ניסחו אותו ככה. הסיכום היה שאם שר האוצר מסכים אז זה ממשיך.

יושב פה חבר הכנסת ריבלין, שהוא האדם שמגן על כבודה של הכנסת. ישראל, אנחנו נעביר את זה ככה.

הוא מקבל.

אין לך שום בעיה לקבל.

השר מקבל.

רשות המסים מאוד תומכת בהוזלה של רכבים.

הוראת השעה לא היתה צו. אם זה היה צו, זה באמת מגיע לוועדה.

ניסוח אחרון, כי אני רוצה להתקדם. ב-13:00 אני סוגר את הישיבה, אני רוצה להצביע על הנושא הזה.

אני רוצה להציע: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפה של הוראת השעה לתקופה נוספת שלא תעלה על – איזו תקופה? אני לא חושב שראוי בחקיקת משנה להאריך את תוקפה של חקיקה ראשית ללא הגבלה.

זה לא להאריך את התוקף. יש פה בלבול מסוים. זה לא כמו החוקים, כמו שהיה לנו בהיטל בצורת, שמאריכים את תוקפו של חוק. יש פה הרחבה מסוימת, זה לא כמו חוקים שבהם אנחנו - - -

למה? אנחנו קובעים תקופה בחוק ונותנים סמכות לשר, באישורנו, להאריך את התקופה.

זו הקלה, זה להאריך את ההקלה.

רבותי, הקראה והצבעה.

"השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף קטן (א) לתקופה נוספת".

"אישור" אומר שאני לא מכיר דגם כזה, שמאריכים ללא תקרה.

אני לא מכיר חוק שמגבילים בו באופן מלאכותי, משיקולים שהם לא שיקולים של - - -

זו הקלה.

נשקול את זה - - -

רבותי, יהיה בג"ץ – נדון בו.

לא יהיה שום בג"ץ.

אני צוחק, אבל הפרוטוקול לא יודע שאנחנו מדברים בצחוק.

נעבור להצבעה.

חבר הכנסת ראובן ריבלין מצביע במקום חבר הכנסת צחי הנגבי.

רבותי, מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה, נתקבל פה אחד.

אני נותן לכם עשר דקות לסעיף הבא.

אנחנו עוברים לסעיף 39, לתחרותיות.

אדוני, הנושא של התיקון לנוסח של סעיף 39, שמתייחס גם לסעיף הריכוזיות, שהוא נושא כבד, הנוסח הזה הופץ אתמול בערב. אנחנו מבקשים, אם זה אפשרי, לאפשר להתארגן לעניין הזה, לטעון בצורה מסודרת. זה לא נראה לי רציני, בכל הכבוד.

אז ניקח סעיף אחר, שלא יאשימו בגניבת הדעת.

נעבור לסעיף 13(א)(7), זו השלמה. הצבענו על כל סעיף 13, חוץ מסעיף (7) שדיבר על פגיעה בתחרות. הוועדה העירה, בצדק, שדיברנו באופן כללי על פגיעה בתחרות ולא על נושאים קונקרטיים. אז עשינו עבודה, בעזרה רבה של הרשות להגבלים עסקיים. הממונה על ההגבלים העסקיים קבע לפי סעיף 43 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי סעיף 29א רבא לאותו חוק, או הטיל עליו עיצום כספי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 50ד(א)(1), (3), (4) - ואנחנו רוצים להוסיף גם (5) ו-(6) לחוק האמור.

אני חושב שמבחינת ההפנייה צריך לכתוב 43א(1) ו-(5). אתם מדברים על קביעות הממונה על הגבלים עסקיים לפי הפסקאות האלה.

אוקיי, תתקנו. תודה.

ובסיפה 50ד(א)(1), (3) או (4) ואנחנו רוצים להוסיף (5) ו-(6) בנוסף למה שכתוב פה.

זו עילה לביטול התלייה או הגבלה של רישיון.

ואת (2) לעניין הפרת תנאים.

נשמטו סעיפים קטנים (5) ו-(6).

שמשמעותם?

הפרת הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז והוראת צו מוסכם. כמו כן, צריך להוסיף את הסיפה של סעיף (2) שמדברת על הפרת תנאי שקבע בית הדין או הממונה ביחס למיזוג.

באחת הישיבות הקודמות הגרסה הקודמת של סעיף 13א(7) נמשכה על-ידי הממשלה, בהמלצת היושב-ראש. מה שמביאים לנו כאן זו הגברת בשינוי אדרת. אני רוצה לחדד נקודה אחת, ויושבים כאן כבוד השר והממונה על ההגבלים העסקיים – השאלה בפני הוועדה איננה האם התנהגות שהממונה קבע שהיא הסדר כובל היא בסדר או לא בסדר. אין שאלה בכלל. דרך אגב, הממונה קבע בקביעה אזרחית, אין פה אפילו דרישה להרשעה פלילית, והשאלה היא האם זה מצדיק את שלילת הרישיון שלו.

בישיבה הקודמת אמרתי שכל חברות הביטוח, או לפחות הגדולות שבהן, הורשעו בבית דין על קרטל, לפי חוק ההגבלים העסקיים. מישהו העלה על דעתו לקחת להן את רישיון המבטח? אם ייקבע מחר שיש תיאום ריביות בין הבנקים, חלילה, מישהו מעלה על דעתו שייקחו להם את הרישיון לפי חוק הבנקאות? הממונה מטפל כרגע באפשרות לקביעה שבעלי רישיונות לפי חוק הנפט הם צד להסדר כובל. הממונה מעלה על דעתו שאם הוא יקבע את הדבר הזה הוא ייקח להם את רישיונות החיפוש? האם הממונה מכיר עוד דוגמה אחת בחקיקה של מדינת ישראל שהוא קבע בקביעה אזרחית שיש הסדר כובל, שלוקחים את הרישיון לבעל עסק? מי סוגר עסק על דבר כזה? יש בית דין להגבלים עסקיים, יש סמכויות לממונה.

עורך דין בונן הטענה שלך היתה מנוסחת נפלא, נתת את כל הדוגמאות, ורצה הגורל שלימינו של עורך דין עצמון יושב פרופ' גילה, הממונה על ההגבלים. מה תשובתך, דיויד?

אני חושב שמכיוון שהמטרה של החוק הזה היא בעיקר עידוד התחרות ומניעת פגיעה בתחרות והרתעה של בעלי רישיונות, ומדובר רק בשיקול דעת של משרד התחבורה – זאת אומרת, זה לא שהרישיון יבוטל אוטומטית, אלא אחד מהשיקולים שיש למשרד התחבורה כדי לבטל רישיון, להתלות רישיון או לחדש רישיון זה גם השיקולים התחרותיים האלה – זה מתמצה אך ורק במצבים של פגיעה בתחרות. כלומר, איזושהי הפרה טכנית של החוק לא מופיעה שם, אלא רק מצבים שבהם הקביעה של הממונה מעידה על איזושהי פגיעה בתחרות. נראה לי לגיטימי שהמחוקק יוסיף את זה כעילה, שנמצאת בשיקול דעתו של משרד התחבורה.

פרופ' גילה, תודה. והנקודה השניה שלך, בקצרה.

אני רוצה להשלים את הטיעון, אדוני. אני מניח, למשל, שהתחרות בתחום הסלולר לא פחות חשובה, ועדיין אין בחוק התקשורת סעיף שמסמיך את שר התקשורת. במה מתייחד ענף הרכב?

הנימוקים שלך נהדרים. השאלה שלך היא למה עושים ברכבים מה שלא קורה במקומות אחרים.

נכון.

נתתי לפרופ' גילה את הזכות להגיב. הוא אמר שהוא, בשיקול דעתו, חושב שזה ככה. עורך דין עצמון, רצית להוסיף?

כן. רציתי להזכיר לוועדה שבגרסה הקודמת של הסעיף, כפי שהוצע על-ידי הממשלה, נאמר כי הממונה על ההגבלים העסקיים קבע כי בעל הרישיון פגע בתחרות. הסוגיה שעלתה בדיון היתה מה המשמעות של התיבה "פגיעה בתחרות". הצעת הממשלה כרגע, בעיניי, נותנת מענה לקושי הזה מכיוון שהיא מפרטת מה היא פגיעה בתחרות וקושרת את המונח הזה לעילות שקבועות בחוק ההגבלים העסקיים, ועילות מפורטות כפי שהקריאה עורכת הדין זוכוביצקי.

אתה מחזק את מה שאמר פרופ' גילה.

ברמה המשפטית, כרגע אני מבין את ההצעה. השאלה אם לקבוע עילה כזאת זו גם שאלה של מדיניות, כמובן. אבל ברמה המשפטית, עכשיו ההצעה הרבה יותר ברורה.

ברשות אדוני, אעבור לנקודה הבאה. אני מבקש גם שהוועדה תשקול שלהבדיל מהדוגמאות שנתתי, לא מדובר כאן ברישיון להשתמש במשאב מדינה. רוב הרישיונות הקלאסיים, יש גם הצדקה מהטעם הזה שהמדינה היא זו שנותנת לגוף פרטי להשתמש במשאב מדינה. כאן לא מדובר על זה, וזה בוודאי שיקול, אם כבר הבחנה, להבחנה בכיוון ההפוך.

דיבר הממונה על זה שזה לא דבר פעוט ערך. להבנתנו, הדבר הזה לא בא לידי ביטוי בנוסח של הצעת החוק. אני בוודאי לא אסביר לממונה, אבל קביעה לגבי הסדר כובל, קביעה אזרחית, יכולה להיות גם בדברים שגם הממונה לא חושב שהם יורדים לשורשו של עניין. אין פה שום רף של מהותיות, אין פה שום דרישה. דוגמאות יכול בוודאי לתת הממונה לגבי דברים שהוא קבע לגביהם שהם הסדר כובל. אני חושב שגם שר התחבורה לא חושב ברגע הזה שעל דבר כזה הוא היה מעלה על דעתו לשלול רישיון. אז איפה החיבור הזה של רף המהותיות?

אני שואל פעם אחרונה את פרופ' גילה: מה שאומר כאן עורך דין בונן בצורה ברורה הוא שיש הרבה מאוד נושאים שהם גם בתחום שיפוטך, יש אפילו משאבי טבע גדולים, שיכול להיות שהמשמעות שלהם היא רבה. במקרים האחרים אין את אותה שלילת רישיון וכאן יש. מה מייחד את נושא הרכב והתחבורה, שבנושא הזה אתה יותר חמור מאשר במקרים האחרים? אתה יכול להסביר את זה?

קודם כול, אם היה את זה במקרים האחרים הייתי תומך גם במקרים האחרים.

זאת ההערה הכי חשובה.

מה שנאמר פה על-ידי פרופ' גילה זה דבר מאוד מאוד חשוב. עורך דין בונן שאל למה כאן שוללים רישיון ובכל הדברים האחרים לא. אומר פרופ' גילה שהוא חושב שגם במקרים האחרים צריך לשלול רישיון והוא מפנה את האצבע אליך, אדוני השר, כדי שתעביר את המסר לראש הממשלה והשרים. זאת התשובה, נכון?

פחות או יותר, כן. אני רק אומר שאם היה עולה דבר כזה בשווקים אחרים – ריכוזיים או שווקים שיש להם בעיות תחרותיות – הייתי תומך בזה.

הערה מאוד מאוד חשובה. רבותי, לכן אני מגיע להקראה. יש עוד מישהו?

אני עורך דין ניל סמולט מטעם "איילון מוטורס". אני חייב לחדד דבר אחד. נאמר כאן מספר פעמים שהסעיף הזה, כביכול, הוא סעיף ששולל רישיון. זה לא נכון. הסעיף נותן אפשרות, במקרים מסוימים, לשקול אם המקרה הזה מוצדק או לא מוצדק. חברים, האם יעלה על הדעת שישללו רישיון? יש מקרים שיעלה על הדעת, יש מקרים שלא יעלה על הדעת. אני לא רוצה לפרט את המקרים, אפשר לחשוב על המקרים והם שונים מכל הדוגמאות שהוא נתן, שמנסים לחסל את התחרות, למנוע כניסה של גורמים נוספים לתחרות.

אנחנו מכירים הרבה מאוד מקרים שחזקים לא נותנים לחדשים להיכנס.

חלילה, יהיו מקרי קיצון – יכול להיות שיצדיקו.

תודה רבה. עורך דין בונן, משפט אחרון.

הבקשה שלי אדוני, ואני רוצה לקחת את המשפט האחרון של הממונה – אם הממשלה באמת חושבת שצריך לשנות את הכללים, אז שהיא תעשה בצורה מסודרת על כלל הענפים.

כשהמשיח יגיע הממשלה תעשה את כל הדברים הטובים.

שזה יחול גם על הענפים האחרים.

מילה אחרונה לעורך דין שניידר.

כשאנחנו מדברים על הסדר כובל, למשל, שמזכיר הסעיף הזה, הסדר כובל יכול להיות גם לא במקרה של פגיעה בתחרות אלא בגלל שהממונה על ההגבלים העסקיים הגיע למסקנה שזה עלול היה לפגוע בתחרות. לא צריך להוכיח שהיתה ממש פגיעה בתחרות.

סליחה, זה תמיד היה המקרה. כל הסמכויות לפי חוק ההגבלים העסקיים זה פגיעה מסתברת בתחרות. בלתי אפשרי להראות פגיעה בתחרות.

אין דטרמיניזם, הכל זה פרובביליטי, הכול זה בהסתברות.

בהגדרה, כל המקרים האלה שהוזכרו הם מקרים בוטים. הממונה לא יוציא קביעה על משהו זניח או איזוטרי. אם הם הוציא קביעה סימן שההסדר עלול לפגוע בתחרות או שבעל מונופולין ניצל מעמדו לרעה בצורה שעלולה לפגוע בתחרות או בציבור. כל המקרים האלה, בהגדרה, הם מקרים בוטים של פגיעה בתחרות.

אוקיי. רבותי, סיימנו. קראת את הסעיף, אז אני מעלה אותו להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
הצעת החוק נתקבלה.

אושר פה אחד.

את רוצה להעלות את סעיף 13(ה)? בבקשה לקרוא.

"אדם שהמנהל ביטל את רישיונו למקצוע לפי סעיף זה לא יגיש בקשה לקבלת רישיון חדש אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד הביטול".

אסביר מה כוונת הסעיף. כשאנחנו מבטלים רישיון בעילות לפי סעיף 13 אנחנו רוצים שיהיו תוקף ומשמעות לביטול, שאדם לא יוכל מיד למחרת לחדש את הרישיון.

זה לגבי המקצועות.

אולי תוכלי להזכיר מה הם המקצועות.

יש לנו שלושה מקצועות: שמאי רכב, מתווכים בייבוא רכב ומנהל מקצועי של מוסך.

האם התקופה של שלוש שנים רלוונטית לכל אחד מהמקצועות האלה? מה הרציונל בקביעת התקופה?

רק להודיע לכם, היתה בשורה בישראל היום – העברנו את כל החוק לגבי חברות דירוג של אשראי, והוויכוח היה תמיד מתי קובעים שלוש, ארבע או שבע שנים. למה שלוש?

סקרנו את החקיקה, יש הוראות דומות בחוקים רבים של תקופות צינון כאלה. מצאנו את המספרים אחת, שלוש, חמש ושבע.

עשיתי פשרה היום – במקום שבע ארבע, בחברות הדירוג.

לכן לקחנו את המספר שלוש, שראינו אותו בחקיקה דומה.

השאלה היא אם אין צורך לסווג כאן בין המקצועות השונים.

אנחנו לא יודעים. גם לא ראינו בחקיקה קווים - - -

יש איזו בעיה?

ההוראה היא כללית. יכול להיות שצריך לקבוע תקופות שונות לגבי כל אחד מהמקצועות. שמאי רכב הוא לא כמו מנהל מקצועי של מוסך והוא לא כמו מתווך לגבי ייבוא אישי.

אני, מבחינה מקצועית, לא מסוגל לקבוע. נקבע שלוש. אבנר, יש לך תיקון? לא. יש הערות? אין.

אנחנו מצביעים על הסעיף. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה, אושר פה אחד.

אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:04.>
26/03/2014
11:37
24/03/2014

09:20