הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 191>
מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ג' באדר א' התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 08:30

<תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
ג'וש פדרסן - עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד להגנת הסביבה

דוד כהן - יועץ השר להגנת הסביבה

ענת זוהר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אורן תמיר - עו"ד, משרד המשפטים

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

גמליאל ברזילי - סמנכ"ל איכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

יזהר קנה - יושב-ראש הוועדה לתקני ביקורת, סגן נשיא לשכת רואי החשבון

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון

סמי זאקריה - מנהל אקרם סביטאני ובניו, יבואן ויצרן ציוד אלקטרוני

אופיר פינס-פז - חה"כ לשעבר, שותף, גרין סנטר, מפעלי השבה ומחזור

מירב מיכאלה טביב - יועצת משפטית, טביב גרין סנטר, מפעלי השבה ומחזור

אמנון שחרור - מנכ"ל מ.א.י תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל, מפעלי השבה ומחזור

דן הלמן - מנכ"ל משותף מ.א.י. תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל, מפעלי השבה ומחזור

אביעד לחמנוביץ - עו"ד, מ.א.י. תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל, מפעלי השבה ומחזור

אבישי רוטשטיין - מנכ"ל פל"א, פתרונות לפסולת אלקטרונית, מפעלי השבה ומחזור

חיליק רוזנבלום - מנכ"ל מלר"ז, ארגונים להגנה על הסביבה

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

רומן גרביץ - לוביסט, חב' "פוליסי", מייצג את לשכת רואי החשבון

זכריה רייך - לוביסט, חב' "פרילוג", מייצג את איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

ליאור רותם

- דובר הוועדה

אתי בנדלר

אביגל כספי

לאה ורון

טלי רם

<תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"ג-2013>

רבותי, בוקר טוב לכולם. הנושא על סדר-היום הוא תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"ג–2013. מי יפתח? גברתי, עורך-דין בנדלר.

אדוני, אני אזכיר היכן היינו, לאן הגענו.

אני רק רוצה להזכיר – ועורך-דין בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, מייד תבהיר את זה בצורה עוד יותר חדה – שמדובר בתקנות לחוק שעוסק בטיפול בציוד אלקטרוני, בעיקר מכשירי חשמל, מחשבים וכדומה, סוללות, גם מצברים, כדי להפחית את כמויות האשפה האלקטרונית שהיא מזהמת ולא מתכלה. זאת באמצעות מחזור של ציוד אלקטרוני וכללים מיוחדים לפינוי האשפה הזו.

העיצומים הכספיים במסגרת החוק – לא התקנות – יכולים להגיע עד 150,000 שקלים.

התקנות עוסקות במקרים בהם ניתן להפחית את העיצום הכספי, למשל בנסיבות אישיות, בקשר של התנהלות של פרטים ולא חברות.

בנוסף, יש הפחתה של עיצומים על מלכ"רים, מוסדות ללא כוונת רווח, על עסקים קטנים, פחות מ-10 מיליון מחזור.

בנוסף, יש אפשרות לפרוס לתשלומים את העיצום הכספי. עורך-דין בנדלר, בבקשה.

אני רוצה לתקן הערה אחת. ודאי שיש אפשרות להפחית מהעיצומים גם לתאגידים שאינם מלכ"רים – תאגידים, בין שהם מלכ"רים ובין שאינם מלכ"רים – יש הוראות מסוימות בקשר לכל אחד מהם.

ובכן, הוועדה אישרה את תקנה 1, למעט ההגדרה "אישור רואה חשבון", מאחר שנציג לשכת רואי החשבון העיר לגבי האישור שנתן רואה חשבון מבקר. משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה היו בקשר אתם, בדקו את הטענות, מייד הם יעירו את הערותיהם לגבי העניין הזה והוועדה תחליט איך לאשר את ההגדרה הזאת.

מר קנה נמצא כאן?

כן.

כן, הוא ביקש רשות דיבור.

תקנה 2 אושרה במלואה. תקנה 3 אושרה במלואה עם שינוי מסוים, ובקשר לתקנה 4 התקיים דיון. מייד אחרי שהוועדה תדון בנושא אישור רואה חשבון, אני אזכיר מה היה בתקנה 4.

בבקשה. אם כך, מי קורא?

בוקר טוב. עורך-דין ג'וש פדרסן, המשרד להגנת הסביבה. אני מדבר יחד עם משרד המשפטים, בחנו את ההערות של עורך-דין קנה מטעם לשכת רואי החשבון, אפשר להגיד שקיבלנו את ההערות בחלקן, היו לו מספר הערות. ספציפית לגבי ההגדרה של "אישור רואה חשבון" אנחנו מציעים להשאיר את זה בנוסח המוצע של אישור, שהוא יכול לכלול גם התייחסות אחרת. אם עורכת-דין זוהר רוצה להתייחס.

עורך-דין ענת זוהר, משרד המשפטים. אנחנו לא רואים מניעה להשאיר את ההגדרה כפי שהיא. נראה לנו שמתן אישור, לפחות בנסיבת ההפחתה של מחזור עסקאות, הוא דבר שנמצא בתחום המומחיות של רואה חשבון. אין סיבה שהוא לא יוכל לתת אישור לגבי מחזור העסקאות של מפר, שזה נמצא בלב העיסוק שלו, ואנו לא מוצאים הצדקה להחליף את האישור בחוות דעת.

רואה חשבון קנה, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. כאשר חותמים על מאזנים של בנקים, רואה החשבון לא מאשר אותם, הוא נותן עליהם חוות דעת; כאשר הכנסת מוציאה דוחות כספיים, רואה החשבון נותן חוות דעת, הוא לא מאשר; כאשר גוף אחד של המדינה מדווח נתונים לגוף אחר ומבקשים שרואה החשבון יבדוק אותם, רואה החשבון לא מאשר, הוא מדווח.
זה המינוח המקצועי. המינוח המקצועי הוא פשוט חוות דעת מיוחדת ולא אישור. זה פשוט המינוח.

מר פדרסן, מה אתה אומר? האם אפשר להגיע פה לאיזה הסכמה בנושא הזה?

יש מקרים שיוכל רואה חשבון להשתמש במונח "אישור" לגבי התאמת נכונות הנתונים, ולכן יציין רואה החשבון את המסמכים ואת הרשומות האלה בהתבסס באישורו. יש מקרים שבהם אישור הוא המונח המתאים.
אני כבר אקדים ואומר שכן קיבלנו את ההערה, מה שמוצע לגבי אישור רואה חשבון לגבי פריסת תשלומים, אנחנו את זה כן מקבלים.

תציין באילו מקרים נדרש אישור של רואה חשבון ולא חוות דעת, אם קיימים מקרים כאלה בחקיקה.

אם ייאמר: או אישור או חוות דעת, בנסיבות העניין, אפשר לחיות עם זה.

יפה. אם כך, זה בסדר? מקובל, עורך-דין בנדלר?

אישור או חוות דעת, בנסיבות העניין.

ומי מחליט?

ב-95% זה חוות דעת, ב-5% אישור.

אנחנו לא יודעים מה זה חוות דעת בנסיבות העניין ומי יחליט מהן נסיבות העניין שמצדיקות את זה או את זה.

אז ב-99% מהמקרים זה יהיה חוות דעת. אלה הם הדברים.

99% זה דבר לא מוגדר. אתם יכולים למצוא פה, בחכמתכם המשפטית כי רבה, איזו נוסחה?

אולי כדאי להבהיר למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים אישור. היות שאנחנו קיבלנו הערה אחת של עורך-דין קנה לגבי - - -

עורך-דין או רואה חשבון?

אני רואה חשבון.

אל תעלי אותו בדרגה.

מצד שני, אל תביכי אותו.

אני נשוי לאחת כזאת, אז צריך להפריד.

בוקר טוב. מי כל החברים שהגיעו?

קורס צוערים של משרד החוץ.

משרד החוץ, נהדר, ברוכים תהיו. באתם לדיון שאין בו יותר מדי דרמות, אני מצטער שאין לכם דרמה על הבוקר.

אבל זה דווקא דיון חשוב.

חשוב מאוד.

להיות בוועדה שאתה מנהל זה כבר דרמה וזה כבר כבוד.

חבר הכנסת והשר לשעבר, אופיר פינס, בוקר טוב. בבקשה, שב בשולחן הזה.

לא, זה של חברי כנסת.

דרך אגב, אופיר, אצלנו – אני ציינתי – למרות שכתוב חבר כנסת, בדרך כלל אתה יודע שחברי כנסת לא כל כך מגיעים.

הם לא השתנו? חשבתי שמשתנים.

לא השתנה, אבל כל אחד יכול לשבת איפה שהוא רוצה. רק אם מגיע חבר כנסת ויש לחץ, אז מפנה את מקומו מי שאיננו חבר כנסת. תודה. סליחה, מר פדרסן, עורך-דין זוהר.

אני חושבת שכדי לצאת מההתלבטות אם "חוות דעת" או "אישור", אנחנו נבהיר במה מדובר. היות שאנחנו קיבלנו הערה אחת של רואה חשבון קנה לגבי מתן אישור לצורך פריסת תשלומים, וכאן אמרנו שאנחנו מקבלים את עמדתו שלא נכון לבקש אישור של רואה חשבון לצורך פריסת תשלומים, מה שאנחנו נשארנו אתו זה אישור רואה חשבון אך ורק לצורך מחזור העסקאות של המפר. כלומר, הוא צריך לתת למעשה את האישור שלו, את הנתונים שלו, לומר מה לפי המידע שמצוי ברשותו, מחזור העסקאות של המפר.

הבנתי. זאת אומרת, הלכתם לכיוונו של רואה חשבון קנה בדרך ארוכה, בנושא הזה אתם לא חושבים.

נכון, ואנחנו אומרים שזו דרישה מאוד מינימליסטית.

עורך-דין בנדלר, מה המלצתך?

ככל שהאישור מבוסס על נתונים ומידע שמצויים בידי רואה החשבון, אני לא חושבת שיש איזושהי בעיה שהוא יבסס על אותם נתונים את האישור.

רואה חשבון קנה, קיבלת חלק ממאווייך, חלק לא תקבל. יש לך הערה אחרונה, ואנחנו מתקדמים. אולי תסתפק בזה בכל זאת ותגיד מקובל?

ברשותך, כשנגיע ל-6(ב), אני רוצה להסביר את זה שם.

אוקיי. בבקשה.

תודה.

האם הוועדה מאשרת את האישור?

תודה רבה. מר כהן, עוזרו של השר פרץ, אתה רוצה להתבטא עכשיו או בזמן ההקראה? בבקשה.

קודם כול, אני שמח שאם החוק הזה יועבר היום, יעביר אותו ידידי הטוב אבישי ברוורמן – שהוא נכנס לתפקיד, כשהתמודד להיות חבר כנסת בראש מעייניו היה הנושא של איכות הסביבה, והדבר הטוב שיש בזה.
היינו בוועדה הקודמת, היושב-ראש לא היה, היה ממלא מקומו והוא התלונן למה עד היום הדבר הזה לא עבר. אז שוב אני רוצה להדגיש – זה לא בגלל היושב-ראש, אלא כנראה בגלל המשרד שלנו.
היום זה צריך לצאת, לקבל את הגושפנקה הסופית, ושלא ידחו את זה אפילו לרגע אחד. אני מסתובב בכל הארץ כעוזרו של השר עמיר פרץ ואני רואה ברחובות נזרקים מקררים, טלוויזיות, מחשבים, מיקרוגל וכל הדברים האלה, והגרוע מכול שילדים קטנים משחקים בזה. עד כדי כך אנשים לא מודעים לדבר הזה, לפעמים אוספים אותם לגני ילדים ולא בודקים אם יש קרינה.

ולכן, אני גאה על כך שבראש הוועדה עומד ידידי הטוב אבישי ברוורמן, שהיום יעביר את החוק הזה, זה בעיקר ייזקף לזכותו כמי שהעביר את זה וסיים את כל הסאגה הנוראית הזאת של נושא הציוד האלקטרוני.

אם יש היבטים כאלה בין המשרד שלנו לבין רואה החשבון ומשרד המשפטים, חשוב מאוד לפסוח על הדברים האלה – ונמצא כאן ידידי הטוב אופיר פינס שהיה השר להגנת הסביבה.

לא, לא הייתי השר.

הוא היה שר הפנים.

שר הייתי, אבל לא להגנת הסביבה.

היה. הגנת הסביבה הייתה בראש מעייניו.

זה נכון.

עבדתי יחד אתו בנושא. ולכן, אני אשמח מאוד – לא רק אני; עם ישראל, הציבור, כולם ישמחו שהחוק הזה היום יצא.

תודה, דוד ידידנו. החוק הזה יעבור היום, נצטרך לעשות כמה תיקונים, אנחנו עוד נשמע את האנשים.

אני מציע, אם כך, שאנחנו נתחיל עם ההקראה. עורך-דין בנדלר.

ההגדרה "אישור רואה חשבון", אדוני רוצה לאשר אותה או לחכות לתקנה 6?

נחכה לתקנה 6. אני כבר אומר – אנחנו נאשר אותה אבל ניתן עוד זכות מילה כשנקרא את זה, לרואה חשבון קנה. בבקשה.

ובכן, תקנות 2 ו-3 שאושרו על-ידי הוועדה דנות בנסיבות ובעילות שבהתקיימן, יופחתו העיצומים הכספיים. קודם כול, אני רוצה להזכיר – וכאן אני אבקש התייחסות לפרוטוקול של נציגי משרד המשפטים – בתקנה 2 שאושרה נאמר: "המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה", ושוב, בתקנה 3 נאמר: "ראה המנהל, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית."

קודם כול, בקשר שהיה לי עם משרד המשפטים, נדמה לי שהנושא עלה כאן גם בישיבת הוועדה, שאלתי מדוע משתמשים כאן במילה "רשאי" ולא בנוסח שיבהיר שאם מתקיימות הנסיבות, חובה על המנהל להפחית את העיצום הכספי, שזה לא עניין של שיקול דעת.
וכל כך למה? כי אכן, הפסיקה הרבה מאוד פעמים במקרים רבים מפרשת את התיבה "רשאי" כחייב, בנסיבות העניין, אבל כאן נתקלנו – וכך סברנו כל הזמן ולכן לא הערנו לגבי זה בעבר – נתקלנו בפסק דין שניתן על-ידי בית-משפט שלום ואושר בבית-המשפט המחוזי ובו נפסק שהמונח "רשאי" במקרה הזה של תקנות הפחתה בעניין אחר, רשאי פשוטו כמשמעו, עניין של מתן שיקול דעת.
לפיכך, עמדתי בקשר עם משרד המשפטים ואני מבקשת שהם ימסרו את תגובתם בעניין.

בבקשה. עורך-דין זוהר, פדרסן? מי?

אני אגיב. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאת הצגת ואמרת. אכן, "רשאי", אנחנו מפרשים אותו במשמעות של חייב, שברור שכאשר מתקיימת אחת מעילות ההפחתה, הממונה נדרש להפחית בעילה המתאימה, והדבר הזה נגזר מהצורך להפעיל את שיקול הדעת המינהלי בצורה אחידה ושוויונית כלפי כל המפרים. לא ייתכן מצב שבו כלפי מפר אחד הוא יתחשב בעילות מסוימות של הפחתה וכלפי מפר אחר הוא ינהג אחרת.

תקנה 3 אושרה כבר.

כן. בסדר, התייחסנו לזה ואמרנו שנשוב להתייחס לזה. מכל מקום, מה שהובטח לי על-ידי משרד המשפטים זה שייעשה ניסיון – הם צריכים לעמוד בקשר כמובן עם המשנים ליועץ המשפטי לממשלה כדי לברר את ההליך, אם זה מקובל עליהם – אבל ייעשה ניסיון להגיע לכל הרגולטורים שהוסמכו להטיל עיצומים כספיים ולהפחית אותם בהתקיים נסיבות מתאימות, כדי להבהיר - - -

אני לא רוצה לדבר על כל הרגולטורים. חלק מהבעיה באמת בישראל, שיש יותר מדי רגולטורים, אבל זה שיחה אחרת.

והתיאום ביניהם.

והתיאום ביניהם, רגולטור א' מול רגולטור ב'.

על כל פנים, ייעשה ניסיון להבהיר לכל הרגולטורים שזו הפרשנות של המדינה, של משרד המשפטים, לעניין הזה.

יפה. אוקיי.

ובכן, תקנה 4 דנה במקרה שבו מתקיימות במפר מספר נסיבות שמצדיקות הפחתה, ובהתאם למה שהוצע על-ידי המשרד, מדובר היה בהגבלה שלא ניתן יהיה להפחית יותר מ-50% מהעיצום הכספי.

אני ביקשתי מאדוני – בדומה לתקנות אחרות שהוא אישר – להגיע לגג של 85%. אדוני ניסה להציע איזושהי פשרה. כשעשינו חישוב אריתמטי של האחוזים המצטברים, ראינו שכך וכך אנחנו מגיעים למחסום של 85%.

ולכן, בשיחה עם עורך-דין אורן תמיר ממשרד המשפטים סוכם שפשוט נשאיר את הנוסח כפי שהוא, רק שבמקום 50% יהיה 85%.

מקובל. אם כך, הדבר הזה מקובל וזה מאושר עם ה-85%.

תקנה 4 אושרה.

אז תקנה 4 מאושרת, אנחנו מגיעים לתקנה 5. עורך-דין פדרסן, בבקשה.

"5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות

(א) המנהל רשאי להפחית למפר שהוא אחד מן המפורטים להלן את סכום העיצום הכספי, כך שהעיצום הכספי יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לתאגיד שאינו מלכ"ר ושמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – 20 אחוזים ממחזור העסקאות השנתי של המפר;

(2) למלכ"ר שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים – 10 אחוזים ממחזור העסקאות השנתי של המפר;

(3) לאדם אחר – 10 אחוזים מההכנסה בשנת הכספים שקדמה למועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.

(ב) תקנת משנה (א) תחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנות 2 ו-3 ובאין אם לאו."

האם יש פה איזו הערה, נקודה? אדוני.

זאב ברל, משרד הכלכלה. אנחנו הסכמנו ואנחנו מסכימים להפחתה הזאת. אנחנו רק רוצים לציין לפרוטוקול, שהסוכנות לעסקים קטנים בוחנת את הנושא הזה וכשיהיו לה מסקנות היא תגיש אותן לממשלה.

אדוני הוא מהסוכנות לעסקים קטנים?

לא. אני מהמשרד, אבל אני מייצג את העסקים.

אוקיי. רק כדי להזכיר לוועדה במה מדובר. בישיבה הקודמת הייתה כאן נעמי הימיין-רייש מהסוכנות לעסקים קטנים, אולי אני אקרא כי היא כתבה מכתב שמסכם את הטענה שלה באותה ישיבה.

בבקשה.

"תקנה 5(א) לטיוטת התקנות קובעת כי ניתן להפחית את סכום העיצומים הכספיים לתאגיד שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים, כך שסכום העיצומים לא יעלה על 20% מהמחזור, וכן לאדם אחר להפחית לגובה של 10% מההכנסה בשנת הכספים שקדמה למועד מסירת הודעה בדבר בכוונה להטיל עיצום כספי.

בהתאם להגדרות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, עסק קטן הוא עסק עם מחזור עסקי של עד 10 מיליון שקלים. הרווחיות של עסקים אלו עומדת בדרך כלל על 3%-7%, ובמקרה בו יושת על העסק עיצום כספי בשיעור שעומד על 20% מהמחזור בתאגיד, או 10% מההכנסה ביחיד, עשויה להיות פגיעה ברווחיות, ובאיזון הכלכלי של העסק.

אנו סבורים כי גם עסק שעבר על החוק בשוגג או בזדון, צריך לקבל הזדמנות לתקן דרכיו. לפיכך, כדי שהסנקציה תהיה בעלת אופי חינוכי ולא קטלני אנחנו מציעים לקבוע כי ניתן יהיה להפחית את סכום העיצומים כך שלא יעלה על 5%-7% מהמחזור."

ולכן?

אני מזכירה שוב את העניין, במה מדובר. מטרת העיצום הכספי שמושת על אדם על-ידי גוף מינהלי היא להביא אותו לתיקון דרכיו. דהיינו, המפר הפר הוראת חוק. לא הולכים להליך פלילי, לא מפעילים מנגנונים גדולים מדי, מטילים עליו עיצום כספי שמטרתו היא שהדבר יכאב לו מאוד בכיס ויביא אותו לתיקון דרכיו.

ברור.

המטרה אינה להביא להתמוטטות או לקריסת עסקים.

ולכן?

ולכן הייתה השאלה מהו השיעור הנכון לעיצום כספי לגבי תאגידים מסוימים, לשים גג לעיצום, למחזור העסקאות.

כיוון שהשיעורים שמדובר עליהם כאן, בהתאם להצעת המשרד להגנת הסביבה, בעצם הם שיעורים אחידים שמקובלים בשורה ארוכה של תקנות הפחתה, והטענה הזאת הועלתה לראשונה על-ידי הסוכנות לעסקים קטנים, ומדובר בעצם בסוג של מדיניות ממשלתית – הממשלה צריכה להחליט מהו השיעור הראוי ולא לעשות שינוי - -

במקום אחד.

- - במקום אחד בלבד. על רקע הדברים האלה ניתנה כאן ההצהרה שהם יבדקו את הנושא הזה יותר לעומק ויביאו את המלצותיהם בפני הממשלה.

תמיר.

עורך-דין אורן תמיר, משרד המשפטים. אבל למעשה, למען ההגינות נגיד שאכן הטענה הזו היא טענה חדשה שטעונה בירור ברמה הפנים-ממשלתית, כפי שציינה עורכת-הדין בנדלר, אבל בתקנות אחרות שגם הן עוסקות בהפחתה, על-פי חוק אחר של המשרד להגנת הסביבה, הייתה נכונות של המשרד להגנת הסביבה להתגמש כבר בשלב האישור ולהפחית את השיעורים הללו, והמשרד להגנת הסביבה, בהגינותו, הסכים לעשות כן גם בהקשר הנוכחי.
בעצם, התיקון המדובר הוא בתיקון בתקנות 5(א)(1), כך שהסכום יעמוד, במקום 20 אחוזים, על 10 אחוזים ממחזור העסקאות.

אוקיי.

ובתקנה 5(א)(2), במקום 10 אחוזים, על 5 אחוזים.

יפה. עורך-דין תמיר, אני גם אומר שמכיוון שכל נושא העסקים הקטנים והבינוניים כחוק על שולחננו, אני חושב שזו הזדמנות לממשלת ישראל כדי לעשות דברים בצורה אחידה ורצינית ולשמור על העסקים הקטנים והבינוניים.

המודעות לעניין גוברת.

אנחנו צריכים נבוט גדול למען יראו וייראו, אבל לא במקום הזה שלפעמים אתה משתמש בנבוט לזבוב, והפיל רץ לדרכו.

מה זה בפסקה (3)?

בפסקה (3) נשאר 10 אחוזים?

להבנתי, הבקשה של הסוכנות הייתה לגבי תקנות 5(א)(1) ו-5(א)(2).

אוקיי.

אם כך, אנחנו מתקדמים?

כן. עם סיום הבדיקה הזאת, אני מבקשת שההמלצות יועברו גם לוועדת הכלכלה.

עורך-דין תמיר, מדברים אליך. כל ההמלצות האלה לוועדת הכלכלה. זה ברור?

בסדר.

נרשם.

בשלב זה אני מבינה שהוועדה מאשרת את התקרה הזאת - -

מאשרת.

- - בכפוף לכך שבאמת הנושא ייבדק ונדע מה ההמלצות.

בהחלט.

אבל כבר יש תיקון בתקנות.

כן, כן, אבל עדיין זה לא מגיע - - -

עורך-דין תמיר, אני רואה שאתה בשיחה עם פדרסן. מקובל?

כן, אכן.

נרשם בפרוטוקול. הלאה.

אדוני מאשר את תקנה 5, בתיקונים?

כן. אנחנו מאשרים את זה, מה שנקרא – חבר הכנסת פינס לשעבר – פה אחד. הלאה.

זה תוקן עם 10 ו-5.

10, 5, 10.

"6. מסמכים מצורפים לבקשה

(א) מפר המבקש הפחתה של סכום עיצום כספי לפי הוראות תקנות אלה, יגיש למנהל, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, מסמכים המאמתים את העובדות שעל יסודן מתבקשת ההפחתה כאמור.

(ב) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), מפר המבקש הפחתה לפי הוראות תקנה 5 יצרף לבקשתו אישור מאת רואה חשבון, לעניין גובה מחזור העסקאות או ההכנסה של המפר, לפי העניין, ולעניין תקנה 5(א)(2) - גם תעודה מאת מנהל, כהגדרתו בחוק מע"מ המעידה על רישומו כמלכ"ר לפי החוק האמור."

רואה חשבון קנה, אתה כבר התבטאת, אז אנא עכשיו בקצרה.

על מנת לפתור את הבעיה בסעיף 1, אפשר לפתור אותה בסעיף 6. פשוט להגיד שזה יהיה הצהרה של המפר, מלווה באישור רואה חשבון. אין היגיון שרואה החשבון ייתן אישור מבלי שהמפר עצמו יצהיר על המחזור שלו. המפר יצהיר על המחזור, ורואה החשבון יאשר.

ההצעה הזאת, אותי היא לא הייתה מספקת, בוא נגיד ככה.

תדע לך. בעניינים המשפטיים, בשבילי זה האינסטנציה מספר אחת בכנסת. אם זה לא מספק אותה, זה לא מספק אותי.

לצורך אישור הצהרה או תצהיר לא צריך אישור רואה חשבון. יכול להיות אפילו עורך-דין, שזה אחד מתפקידיו. אני חושבת שלרואה חשבון, בהקשר של בדיקת מחזור עסקאות, יש תפקיד הרבה יותר משמעותי מאשר רק בדיקה ורק אישור הצהרה.

אין ויכוח, לא הסברתי את עצמי טוב.

אוקיי. בבקשה.

תהיה הצהרה שלו ויהיה אישור שלנו, לא שהוא הצהיר בפנינו, אישור של הנתונים, אבל נוהל העבודה, כמו שאמרנו, כמו בדוחות כספיים. כשיש דוח של בנק, המנהלים חותמים על הדוח, ורואה החשבון מאשר או נותן חוות דעת.

עוד פעם, קטונתי מלהיות רואה חשבון או עורך-דין, אבל נראה לי שיש בזה היגיון, מה שהוא אומר. מר פדרסן, זה נראה לי פשוט.

בסדר. יכול להיות שאם יש טעם בהערה לגבי "אישור רואה חשבון", זה באמת במנדט של רואה חשבון. לעניין התצהיר - - -

סליחה. אז מסתבר שהוא לא מדבר על תצהיר.

הצהרה.

הוא מדבר על הצהרה לגבי - - -

המחזור.

זה מעבר להצהרה. הוא רוצה שהאישור יבוסס על נתונים – לאו דווקא על הצהרה – על נתונים שמסר לו המפר.

עורכת-דין בנדלר, אני מציע להסתפק בעניין הזה מהצד של מה המבקש מגיש לעניין שמפורט ב-6(א). המפר יגיש בקשה, כולל על בסיס מסמכים המאמתים את העובדות שעל יסודן מתבקשת ההפחתה כאמור. זה הנוסח, שהוא אמור לתת מענה לסוגיה הזאת מבחינת מה הוא מגיש ומה בסיס העובדות שהוא מסתמך עליהן. הוא יגיש בקשה עם המסמכים המאמתים את העובדות שעל יסודן מתבקשת ההפחתה כאמור ב-6(א), בלי להשתמש בביטוי "תצהיר" שלא נמצא בתקנות הפחתה אחרות.

מה הנוסח שאתה רוצה בסופו של דבר, אני לא הבנתי. מה השינוי, אם בכלל, לעומת הנוסח המוצע?

מציעים לא להוסיף את העניין של תצהיר או הצהרה. להשאיר את רואה חשבון, כאשר ב-7 אנחנו משמיטים את העניין של "אישור רואה חשבון".

אנחנו עוד לא הגענו ל-7, אנחנו ב-6.

בסדר. אנחנו מקבלים את העמדה - -

מקבלים את העמדה של רואה חשבון קנה.

- - לגבי 7, למחוק את הבקשה לאישור רואה חשבון.

יפה.

ב-6(ב) להשאיר "אישור רואה חשבון", ואנחנו ממליצים שלא להכניס עניין של תצהיר לעניין המבקש.

אוקיי.

אני רוצה להסביר.

בואו ניקח את זה בדוגמה, כללי אני לא מבין. קח דוגמה ותראה לי מה הגישה שלך אומרת ומה הגישה של מר פדרסן אומרת.

דוגמת הבסיס בעבודת ראיית חשבון אומרת שהאדם שמדווח - יהיה זה א' או ב' או ג' – נותן דיווח וחותם עליו, ורואה החשבון בודק. יש לו כללים מפה ועד הודעה חדשה איך הוא בודק, ואז הוא מצהיר: בדקתי וזה בסדר.

יפה.

הבסיס הוא שרואה החשבון לא חותם לפני שהמצהיר חותם.

נכון.

כדי שלא ייווצר מחר מצב שאני אאשר ללקוח פלוני-אלמוני שהמחזור שלו 30 מיליון שקלים, בסוף יתברר שזה 20, והלקוח יגיד: מה פתאום.

למה כוונת אדוני במצהיר? בזה שאתה שולח אותו לעורך-דין על מנת שיצהיר?

לא, לא, הוא רק חותם על נייר.

הוא יביא הצהרה, הוא פשוט יצהיר בפני רואה החשבון שאלו הנתונים?

הוא מגיש את הבקשה למשרד להגנת הסביבה, הוא יגיד: לכבוד המשרד להגנת הסביבה, הריני מצהיר שמחזור - - -

בקשה חתומה על-פי נוסח שייקבע, עם המסמכים המאמתים, אבל לא - -

בקשה חתומה עם מחזור העסקאות, בסדר.

- - להכניס תצהיר, את המילה הצהרה.

רבותי. השר לשעבר פינס, 20 מיליארד עוברים – אתה יודע, לא שמים לב בכלל – אבל על הוויכוח הזה, רבע שעה.

אדוני היושב-ראש, צריך לאמץ את החלטת העובדים מהמשרד.

יש לי דעה בנושא אבל משום שאני לא חבר כנסת, אני לא מתערב.

רבותי, גמרנו.

הנוסח המוצע, ברור שהבקשה תהיה חתומה.

בהחלט. מקובל.

ויהיה נוסח, יקבעו מתכונת להגיש את הבקשות האלה מבחינה מנהלית.

תודה, עורך-דין פדרסן. תודה, רואה חשבון קנה.

אוקיי. מה השינוי, אם כך? מה אתה רוצה?

אין שינוי.

לא לשנות את הנוסח.

אין שינוי. הם לא מציעים שום שינוי. אוקיי, הבנתי.

הם מודיעים שהבקשה תהיה חתומה.

רשום בפרוטוקול - הבקשה תהיה חתומה. כולכם מסופקים, חכמת השולחן. הלאה.

לפני אישור התקנה, רק להגיד שאנחנו אולי נבקש תיקון ב-6(א), בהתאם למה שנקבע ב-7. אם אנחנו משמיטים שם, אולי זה ידרוש התאמה ב-6(א).

בסדר. אוקיי. אנחנו מאשרים את זה.

אדוני מתבקש לא לאשר בינתיים את תקנה 6 כי הוא רוצה לתקן.

6(א).

את תקנה 6(א). מייד יוסבר מדוע.

אוקיי.

"7. פריסה של תשלום עיצום כספי

(א) המנהל רשאי להחליט על פריסת תשלום עיצום כספי, לפי בקשתו של מפר" – ופה אני קורא את הנוסח המקורי המוצע – "שצורף לה אישור רואה חשבון המעיד על כך שאין ביכולתו, לפי תזרים המזומנים הצפוי, לשאת בתשלום האמור, בין אם החליט המנהל על הפחתת סכום העיצום הכספי לפי תקנות אלה, ובין אם לאו, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 10 תשלומים חודשיים ומועד התשלום הראשון לפי תקנה זאת יהיה כאמור בסעיף 53(א) לחוק.

(ב) התשלום החודשי כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מעודכן למועד תשלומו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המנהל לעניין פריסת התשלומים לפי תקנת משנה (א) כבטלה ויחול על יתרת התשלום האמור סעיף 54 לחוק."


אני רק אגיד בעיקרון. הנוסח הוא דומה לתקנות הפחתה אחרות, הוא נוסח - -

אחיד ומקובל.

- - מקובל. ההערה שלנו, בעקבות ההערה הזאת, זה בסעיף 7(א), למחוק את מה שמתחיל ב"שצורף לה אישור רואה חשבון המעיד על כך שאין ביכולתו, לפי תזרים המזומנים הצפוי, לשאת בתשלום האמור" – עד לפה למחוק את הביטוי הזה – ואז זה משמיט את הדרישה לאישור רואה חשבון, ולהוסיף ב-6(א): מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי או פריסה של תשלום עיצום כספי, וכו', יגיש, וכו', מסמכים המאמתים את העובדות שעל יסודן מתבקשת ההפחתה או הפריסה כאמור.

תודה. אני מאשר.

זה ב-6(א).

6 אושר ו-7 אושר.

ב-7(א) התיקון היה של מחיקת המלים, החל מ"שצורף" עד "בתשלום האמור", וב-7(ב)?

אין צורך לתקן.

לא, יש צורך. סיכמנו שיש צורך.

אנחנו סבורים שהנוסח בהיר בהקשר הזה.

אם עורך-דין בנדלר אומרת לא, אז אתה הולך לפי בנדלר, תמיר.

אני אומר מה הבעיה כדי להבהיר את הדילמה שהתלבטנו בה. כידוע, בהתאם לכל החוקים שמדברים על עיצומים כספיים, יש אחת לשנה עדכון של הסכומים שנקבעו בחוק הרלוונטי.
לצורך העניין, אם עיצום מרבי הקבוע בחוק הוא 10,000 שקלים, אחת לשנה הוא מתעדכן בדרך שנקבעה, בדרך כלל זה הפרשי הצמדה, ואז לצורך העניין נניח שזה 105,000 שקלים. זה המשמעות של עיצום שהוא מעודכן למועד תשלומו או הטלתו.

נניח שבמועד הטלת העיצום, העיצום היה 10,000 שקלים ופרסו לו את זה ל-10 תשלומים, כל תשלום הוא 10,000 שקלים. לצורך העניין, שילם את נובמבר-דצמבר. בינואר הסכום התעדכן ל-105,000 שקלים. החלק העשירי של זה הוא 10,500.

עכשיו השאלה כמה הוא צריך לשלם מינואר ואילך – 10,500 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לכל חודש, או את ה-10,000 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

כפי שזה מנוסח עכשיו, התיבה של "יהיה מעודכן למועד תשלומו בחוק" זה תמיד העדכון של סכום הבסיס, ולכן אני הערתי ואמרתי שאם אתם רוצים שזה ישולם – אותם 10,000 שקלים, התשלום החודשי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית – תגידו את זה בעברית.

תכתבו את זה.

במהות זה מוסכם.

אז תכתוב את זה.

בסדר, אדוני.

גמרנו. סגור.

ולכן, הניסוח כאן הוא פשוט לא נכון.

ייכתב לפי בנדלר. בעצם אני מאשר את זה. בזה סיימנו, יש רק נושא אחד.

חבר הכנסת והשר לשעבר אופיר פינס הביא לתשומת לבי את הנושא, ואני אתן לו להתבטא. מכיוון שאנחנו רוצים תחרות גם בנושא המחזור, וכרגע על הפרק יש שתי חברות, אבל יש עוד שתי חברות – למען הגילוי הנאות, חבר הכנסת פינס לשעבר, גם הוא מייצג, הקים חברה – אני אתן לו להתבטא כי יש פה חשש, אנחנו רוצים כבר במהירות האפשרית שכמה שיותר חברות תתחרינה. אנחנו הלוא יושבים פה בכל הדיונים – יוקר המחיה, הגז – אנחנו כל כך רוצים תחרותיות, והתחרות היא פונקציה של מספר החברות. חבר הכנסת לשעבר פינס, בבקשה.

החוק נתן לזה מענה.

הוא יציג את עמדתו.

אני שותף בחברה שקוראים לה "גרין סנטר", שחברה לחברת טביב, ואנחנו הגשנו בקשה להיות גוף יישום מוכר, על-פי החוק.

קודם כול, אני מברך את המשרד על החוק, אני מברך את הכנסת שקידמה את החוק ואת התקנות. אני חושב שזה באמת דבר נחוץ, ואני אומנם לא הייתי השר להגנת הסביבה, אבל הייתי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאמת אני מאוד מעריך את כל הפעילות הזו, וגם אני שמח להצטרף אליה, אני עושה את זה בשמחה.
הכנסת החליטה שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 במרס.

עורך-דין פדרסן, עורך-דין תמיר, אני מבקש שתקשיבו עכשיו. אנחנו בחמש דקות האחרונות, יש פה הערה מאוד מהותית, בבקשה, לפעולה גם כן.

הכנסת אישרה את כניסת החוק לתוקף ב-1 במרס, שזה ממש מחר בבוקר.

בדיוק עוד חודש.

במהות החוק בעצם רצו לייצר תחרות בין גופי היישום. אגב, בניגוד למשל לחוקים אחרים שעסקו במחזור, שהיה שם שחקן אחד, בדרך כלל – חוק האריזות, חוק הפיקדון, וכדומה, תקופות ארוכות - פה, המשרד מראש רצה ללכת לתחרות, כנראה הוא ידע למה, ואני חושב שהוא גם צודק, זה ישרת את המטרה. בסוף, אסור לשכוח שהמטרה היא מחזור.

שתי חברות שכבר הגישו, אושרו, ואני מברך אותן. יש עוד שתי חברות לפחות שהגישו, ועדיין לא אושרו. נכון, הגשנו יותר מאוחר, ואנחנו לא מבקשים שום הקלות בתהליך האישור – שלא תהיה אי הבנה – אלא מה? נוצרת מציאות בשטח – וזה אני חושב שכדאי שהמשרד ידע וגם שהכנסת תדע – שבעצם, מבחינת השטח יש תחושה כאילו הכול נגמר ב-1 במרס. זאת אומרת, גם המסר ליבואנים והמסר לכולם הוא שבעצם יש שתי חברות, איתן תתקשרו.
זה לא שהמשרד אומר – יש יותר משתי חברות ועוד מעט ייתכן שיאושרו עוד חברה או שתיים, וכדומה.

ולכן, אנחנו נמצאים באיזושהי מציאות שאפילו אם המשרד יאשר אותנו או את החברה השנייה – נדמה לי שהיא גם מיוצגת כאן, הם נמצאים כאן.

אדוני, שב ליד השולחן. מי אדוני?

כבוד היושב-ראש, שמי כשמך – אבישי.

אבישי מה?

אבישי רוטשטיין, אני מנכ"ל של פל"א, פתרונות לפסולת אלקטרונית. אני אשמח לשאת דברים אחרי אופיר.

תודה.

אנחנו באים ואומרים שגם אם המשרד יאשר את החברות האלה – אני מדבר בשם החברה שלי – בעוד חודש, חודשיים, שלושה, ייתכן שזה יהיה מאוחר מדי. ייתכן שזה יהיה כאילו לא אישרו אותנו.

אם אני מחדד את מה שאתה אומר, מר פינס, אתה אומר: מבחינת העניין, הצו, כניסת החוק לתוקף תהיה לפי בקשת השר, מר כהן, ב-1 במרס, וזה הצו שהעביר השר ואישרה הוועדה. לכן, הוועדה בשלב זה לא יכולה לעשות דבר, אבל היא יכולה לפנות, מר פדרסן, שבין ה-2 בפברואר ועד ה-1 במרס אתם תתנהלו במהירות כדי שתהיינה ארבע חברות מתחרות, כי אנחנו כולנו פה בעד תחרות.

השאלה, מר פדרסן, האם אתם מסוגלים להחיש את התהליך הביורוקרטי כדי שב-1 במרס תתחרינה ארבע חברות ולא שתי חברות. האם אני הצגתי את השאלה בצורה ברורה?

אני רוצה לחדד, כבוד היושב-ראש.

בבקשה, מר רוטשטיין.

לא בדיון האחרון, בדיון הקודם שאותו ניהלת, ביקשת לדחות את החוק. לא הסתפקת בחודשיים, אתה כיוונת יותר לארבעה חודשים ולשישה חודשים, אם אני אומר נכון.

אבל תראה, השר פרץ ביקש את זה בדחיפות.

גם אתה רצית שהחוק ייכנס לתוקף מהר ככל האפשר.

אתה לא מצטט נכון, למה לא? לי הפריע – הלוא אמר את זה בהתחלה מר כהן, ואמר ברצינות – העסק הזה כבר יושב הרבה מאוד חודשים, ועדת הכלכלה מצפים, ולצערי, לא משנה מה היה, המשרד להגנת הסביבה נתנו את זה בזמן מאוחר מדי. כשביקשו - אתה רואה, אנחנו באים פה מוקדם בבוקר, מפנים את הכול כדי שזה יקרה, כי חשוב לנו שהנושא יצא לדרך.

לכן, הדרך היחידה שאני חושב עכשיו – מכיוון שהצו ייכנס לתוקפו – זה פנייה לשר באמצעות עוזרו, למנהיגות של המשרד, שמה-2 בפברואר עד ה-1 במרס יחישו את התהליכים כדי שארבע חברות תתחרינה ולא שתיים.

היושב-ראש, אני מתחייב להעביר לשר את המסר שלך - -

תודה.

- - רק שזה לא ייעצר, אפילו לשנייה אחת.

לא עוצר כלום. ב-1 במרס, 1 במרס.

המסר של היושב-ראש, נעביר את זה עוד היום למשרד ושיעשו ככל שביכולתם.

תודה.

אני רק רוצה לציין – בעיקרון, אין צורך להוסיף ברמה של המדיניות, אבל רק לדייק שבסך הכול הוגשו שבע בקשות של חברות לגופי יישום מוכרים.

יפה.

שתיים ראשונות עוד ביולי, האחרות אוקטובר, ורובן ממש יחסית לאחרונה, בדצמבר, אז חוץ מהנציגים פה יש עוד. יש שבע בקשות.

אז מה שאנחנו מבקשים, The more the merrier, אבל תעשו את זה. קחו את זה, אם תהיה תחרות זה טוב. אנחנו כל הזמן זועקים שאנחנו רוצים תחרות.

זאת הכוונה, להחיש את התהליכים.

תודה. אני אשמח אם תדווח לי, מר פדרסן, באמת על ההתקדמות בנושא הזה. אני מאוד אשמח, וגם מר כהן, אם נקבל דיווח שהשר באמת פועל בעניינים האלה בנחישות, ונקבל את האינפורמציה תוך שבוע-שבועיים, באמצע פברואר.

אוקיי.

תודה רבה.

על-פי החוק יש שלושה חודשים לתת מענה לבקשת הכרה, זה מבחינה פורמלית של החוק.

כן, אבל נוצר כאן מצב שהוא יותר מורכב.

את הפורמליקה עזבתי.

לכן אני אומר שאנחנו לא עומדים על הפורמליקה.

בדיוק.

אנחנו עושים את המאמץ של צוות היישום.

אני מאוד מודה לך, כי בפורמליקה אתה צודק, אבל פה יש את ההזדמנות שתהיה תחרות, שאחרי כן לא יבואו ויגידו: יש דואופול, יש את הדברים האלה.
רבותי, אני מאשר את זה, עם הבקשה. מי אדוני?

סמי זאקריה, מנהל מחלקת מכירות של חברת אקרם סביטאני ובניו. אני רוצה לבקש מהיושב-ראש לתת את דעתו על נושא מאוד חשוב.

בבקשה.

כרגע אנחנו מוסרים את הדוח בזמן, לפי חוק ולפי הדרישה. יוצא אפוא, שמייד אחרי הדוח שמאושר, אנחנו משלמים את הכסף, למעשה מזומן, כאשר המוצרים שאני מוכר אותם הם מוצרים שאורך חייהם הוא 20 שנה, אולי 30 שנה, אולי 15 שנה.

נושא התשלום והתעריף הוא מאוד חשוב בעניין הזה מפני שאני משלם מזומן, אני צריך - - -

אדוני, אני נאלצת לקטוע אותך משום שהוועדה את החוק אישרה.

אישרה כבר.

לפניה יש רק תקנות בנושא של הפחתה בעיצומים. לכן, אין לוועדה שום אפשרות לתת לך מענה כלשהו. יכול להיות שמתחייב תיקון לחוק.

אני כן חושב, לפני שייבחרו פה הקבוצות – ארבע קבוצות או שתי קבוצות שיזכו במכרז הזה – ייתנו את דעתם לגבי תשלומים במזומן, כאשר הפינוי של המוצר יהיה בעוד 15 שנה, 20 שנה.

זה מופנה אליהם, לנציגי המשרד. תודה רבה.

אולי שיפנה בכתב לשר.

אני מבקש ממך, מר זאקריה, תוציא מכתב לשר, עם העתק אלי ולוועדה, ואנחנו נתייחס. רבותי, אני מודה לכם ובהצלחה.

רגע, רגע.

עד שעורך-דין בנדלר לא אומרת את המילה האחרונה, אני לא מסיים.

אני מזכירה לאדוני שבהתאם לחוק יש שלושה סטים של תקנות. סט אחד של תקנות הוועדה אישרה בשבוע שעבר; הסט השני אלה תקנות ההפחתה, שכניסת הפרק של העיצומים הכספיים מותנית בהתקנת התקנות האלה שהוועדה מאשרת עכשיו, ויש עוד סט של תקנות שעדיין לא הובאו לפתחה של הוועדה.

אתה שומע, מר כהן? יש עוד סט של תקנות.

זה לא נוגע לו, אבל הוא מכיר את זה.

רק שידע.

יש עוד סט של תקנות שעדיין לא הובאו לפתחה של הוועדה, ואלה מתייחסות לאופן פרסום שמות של מפרים שהוטלו עליהם עיצומים כספיים.
החוק קבע כי לגבי תאגיד, משך הפרסום יהיה ארבע שנים, ולגבי אדם שהוא יחיד – שנתיים, והפרסום נעשה באתר האינטרנט של המשרד.

בניגוד לעבר, ששמות היו מפורסמים בכל מיני מקומות, באתר האינטרנט כידוע, גם אם החוק יקבע שהפרסום יהיה לדקה, מרגע שזה נכנס לאינטרנט זה בעצם חסר משמעות להגביל את משך תקופת הפרסום אלא אם כן הפרסום נעשה בדרך כזאת שתמנע את אחזור המידע לאחר תום תקופת הפרסום.
ולכן, הוכנס סעיף לחוק – לא רק לחוק הזה – שאומר שהשר יתקין תקנות, בהתייעצות נדמה לי עם שר המשפטים.

שר המשפטים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.

שר המשפטים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה בדבר אופן הפרסום.

אכן, כניסתו של החוק בכלל, ושל פרק העיצומים הכספיים בפרט, לא הותנתה במועד התקנתן של אותן תקנות, אבל היה ברור שבלי אותן תקנות, שמים פלסתר את הוראת החוק שמדברת על משך תקופת הפרסום.

נכון.

ולכן, אני עמדתי בקשר גם עם משרד המשפטים, גם עם המשרד להגנת הסביבה, תקופה של חצי שנה לפחות, מתוך מגמה להאיץ בהם להתקין אותן תקנות ולהביא אותן לאישור הוועדה.
לאחר שהתהליך הזה לא הסתיים, אני מבקשת לקרוא לפרוטוקול את מכתבו של השר להגנת הסביבה אליך, אדוני.

בבקשה.

מכתב מה-26 בינואר שקובע לאמור, אני קוראת אותו: "לכבוד חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, הכנסת. שלום רב, הנדון: החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב–2012 – הבהרה. בהמשך לדיון ועדת הכלכלה בתקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע"ג-2013, מיום 23 בדצמבר 2013" – אלה התקנות שהוועדה דנה בהן עכשיו – "הריני להודיע כלהלן: אנו רואים את סוגיית העיצומים הכספיים לפי פרק ט' לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן – החוק) כמכלול, נוכח ההיסטוריה החקיקתית ודרישות הוועדה. לפיכך, הריני להבהיר כי לא יוטלו עיצומים כספיים לפי פרק ט' לחוק, עד לקביעתן של הוראות לעניין אופן הפרסום של עיצום כספי לפי סעיף 56(ו) לחוק."
זה מכתב שמופנה אליך, ואני מניחה שאדוני מברך.

אני מברך.

שגברתי דאגה לטפל בו ולהביא אותו למצב הזה.

אני מאוד מברך. הוא נרשם. הדברים ברורים – איך אומרים, כתובים.

ומודים לעורכת-הדין בנדלר.

אני מודה לעורך-דין בנדלר.

ועוד הערה אחת, שחלה טעות בתקנה 5.

עורך-דין פדרסן, טעות בתקנה 5.

תקנה 5, להזכירך אדוני, זו התקנה שמדברת על השיעור המקסימלי מתוך מחזור העסקאות של העיצום הכספי שיוטל על גורמים שונים במטרה לא להביא להתמוטטות העסק אלא רק לכך שהוא באמת ישוב ויציית להוראות החוק.

מה שאושר בפסקה (1), שזה לא יעלה על 10 אחוזים כשמדובר בתאגיד שאינו מלכ"ר; בכל מקרה שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים. גם בפסקה (2) מדובר על מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון שקלים, אבל כאן מדובר על מלכ"ר, וכאן זה הופחת ל-5 אחוזים. ול"אדם אחר", הושאר 10 אחוזים, כשבמונח "אדם אחר" נכלל בעצם גם בעל המכולת הקטן, כי אדם זה גם תאגיד וגם יחיד.
לכן, צריך בפסקה (2) לכתוב: למלכ"ר ולאדם שאינו תאגיד, שמחזור העסקאות שלהם אינו עולה - - -

יבוצע ומקובל.

זו פשוט הייתה טעות במה שקראנו.

אני מאוד מודה לך, עורך-דין בנדלר – בור סוד שאינו מאבד טיפה.

תודה.

אני מודה לצוות הנהדר של פדרסן, תמיר וזוהר. אני מודה למר כהן. זה כבוד גדול שחבר הכנסת והשר לשעבר פינס אתנו. אני מודה לכל המשתתפים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:25.>