PAGE
21
ועדת הכלכלה
28/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 187>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בשבט התשע"ד (28 בינואר 2014), שעה 09:00

<תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
חנא סוייד – מ"מ היו"ר

>
יורם הורוביץ - סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

ג'וש פדרסן - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

טל שוחט - ראש אגף אריזות, המשרד להגנת הסביבה

רונית אברהמי - רו"ח, ממונה ביקורת חשבונאות, אגף אריזות, המשרד להגנת הסביבה

רועי שינדלר - יועץ לשר להגנת הסביבה

רונה ברגמן נוה - עו"ד, יועצת למשרד להגנת הסביבה בנושא פסולת אלקטרונית ואריזות, גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', עו"ד

לירז שרהבני - עו"ד, יועצת למשרד להגנת הסביבה בנושא פסולת אלקטרונית ואריזות, גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', עו"ד

שאול צבן - כלכלן, יועץ למשרד להגנת הסביבה בנושאי אריזות ופסולת אלקטרונית, משרד צנובר

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

נעמי הימיין רייש - מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יוסי חזאי - יועץ לשר גלעד ארדן

רז הילמן - מנהל תחום החשמל והאלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר

סמי זאקריה - מנהל מחלקת יבוא, חברת אקרם סביטאני ובניו, יבואן ויצרן ציוד אלקטרוני

דן הלמן - מנכ"ל מ.א.י. תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל, מפעלי השבה ומחזור

אמנון שחרור - מנכ"ל מ.א.י תאגיד מחזור אלקטרוניקה לישראל, מפעלי השבה ומחזור

יעקב בר-לב - עו"ד, יועץ משפטי לתאגיד מ.א.י, משרד פרופ' יובל לוי ושות'

אבישי רוטשטיין - מנכ"ל פל"א - פתרונות לפסולת אלקטרונית, מפעלי השבה ומחזור

עדי בלזיצקי - מנהלת תפעול, פל"א, מפעלי השבה ומחזור

צחי עין גל - מנכ"ל חברת אי קומיוניטי תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית, מפעלי השבה ומחזור

גבי רוזינגר - מנכ"ל "גאיה", מפעלי השבה ומחזור

גדי רייכמן - מנכ"ל אולטרד, מפעלי השבה ומחזור

אמיר טייכמן - סמנכ"ל כספים, אולטרד, מפעלי השבה ומחזור

גלעד אוסטרובסקי - ראש תחום פסולת ומחזור, אדם טבע ודין

אסף רוזנבלום - עו"ד, מנהל מחלקה משפטית, אדם טבע ודין

חיליק רוזנבלום - מנכ"ל עמותת מלר"ז

ערן זיני - מנהל תפעול ורכש, "המשקם"

מרב ניר - מנהלת מקצועית – סביבה וקיימות, המועצה לישראל יפה

עידית שבתאי סידס - לוביסטית, חב' "פוליסי", מייצגת את HP

עמוס טל - לוביסט, עו"ד, כהן רימון כהן, מייצג את Yes

חיים ישר - לוביסט, יועץ משפטי, מייצג את חברת אי קיומיוניטי, משרד רון גזית רוטנברג

יובל יפת - לוביסט, מייצג את "אדם טבע ודין"

זכריה רייך - לוביסט, מייצג את "איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה"

ליאור רותם - דובר הוועדה

אתי בנדלר
אביגל כספי

ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

טלי רם
<תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי), התשע"ד-2013>

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, היום יום שלישי, 28 בינואר 2014, כאשר המשימה שלנו היום היא לדון ולאשר תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי), התשע"ד​​–2013.
כפי שאני מניח כולם יודעים, מדובר בחקיקה משלימה לחוק העיקרי. יש לנו כאן פנייה מהשר להגנת הסביבה, שמבקש מהוועדה, על-פי חוק, לאשר את התקנות.
אנחנו נדון בתקנות לפני האישור שלהן. בראשית הישיבה, אני מבקש, מי ייתן לנו את הרקע הכללי, מי יסביר לנו כללית במה מדובר?

שמי יורם הורוביץ, אני סמנכ"ל לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה ואני מוניתי על-ידי השר להגנת הסביבה כמנהל על-פי החוק הזה.
אני אגיד כמה דברי פתיחה ואחר כך הצוות המקצועי שיושב פה אתנו מהמשרד יציג במידת הצורך את הפרטים.
התקנות הללו הן תקנות שמתנות את כניסת החוק לתוקף, ולכן מאוד חשוב לנו, לוועדה, לציבור, שאנחנו נשלים את הדיונים, נאשר את התקנות ונאפשר את כניסת החוק לתוקף. על-פי הצו שהשר קבע ואושר בוועדת הכלכלה, כניסת החוק לתוקף תהיה ב-1 במרס 2014, ועד אז אנחנו צריכים להשלים את הדיון בתקנות.
התקנות האלה קובעות מהו הרף המינימלי שמתחתיו יצרן, יבואן ומשווק לא יהיו חייבים בחובות שנקבעו להם על-פי החוק. הרף הזה הוא רף שאנחנו קבענו אותו לאחר עבודה מקצועית כלכלית מאוד מאוד יסודית, ובמידת הצורך אנחנו נוכל להציג את המתודולוגיה ואת הממצאים פה. בהתאם לכך אנחנו קבענו רף שהוא מינימלי משום שאנחנו חושבים שלא ראוי לפטור פטור רחב יצרנים ויבואנים מהחובות על-פי החוק, וזאת משום שככל שאנחנו נפטור יצרנים ויבואנים בהיקף רחב יותר, אנחנו נטיל את העלות הסביבתית של יישום החוק על כלל היצרנים האחרים.
ולכן, הפטור הוא מינימלי בכל זאת כדי ליצור איזשהו מנגנון יעיל ולא לחייב כל יצרן או יבואן זעיר לעמוד בחובות שהן מסורבלות ומקשות, אבל מצד שני הן חיוניות ליישום החוק.

לקחנו בחשבון במדד הסביבתי - אנחנו קוראים לזה אקו-אינדיקטורים – את ההשפעה הסביבתית של המוצר, כמה הוא משפיע על הסביבה, מה עלות הטיפול בו, מה משקלו ופרמטרים נוספים שבסך הכול יוצרים איזושהי תמונה כמה אותו מוצר, יש לו השפעה על הסביבה.
כתוצאה מזה הגענו לרף שהוא כאמור נמוך, של 1,000 קילוגרם בשנה. זאת אומרת, יצרן ויבואן שמכניס לשוק מתחת ל-1,000 קילוגרם לשנה של מוצרים אלקטרוניים, לא יהיה חייב באותן חובות שהחוק קבע – להתקשר עם גוף יישום מוכר; לשלם את דמי העלות של הטיפול שלו; דיווחים מסוימים שהוא חייב לתת, הוא יהיה פטור מהם, וכו'. זה הרף שקבענו.
יש מתחת לרף של ה-1,000 קילוגרם גם קבוצות סיווג. קבענו כמות של מוצרים לפי קבוצות סיווג שונות. למוצרים הגדולים, הכמות של המוצרים, בנוסף למגבלת 1,000 קילוגרם, היא 25 מוצרים, ולעומת זאת למוצרים היותר קטנים, 200 מוצרים.

ביחד? במצטבר?

כן, במצטבר. זאת אומרת, אם הוא מכניס פחות מ-1,000 קילוגרם ולא יותר מ-25 מוצרים גדולים, הוא פטור מהחובות, וכנ"ל לגבי המוצרים הקטנים, 1,000 קילוגרם ו-200 מוצרים קטנים.

25, שזה רף, ו-200 שזה - - -

זה הרף למוצרים מקבוצת הסיווג השנייה, שזה בעיקרון מוצרים יותר קטנים.
אלה עיקרי הדברים. אני מציע להתחיל בהקראה, ובמידת הצורך אנחנו ניתן את ההבהרות לגבי הנושאים השונים.

שאלה. 1,000 קילוגרם, טונה אחת, כמה היא מההיקף הכולל של פסולת אלקטרונית שאנחנו מדברים עליה? באיזה מספרים אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על כ-130,000 טון לשנה פסולת אלקטרונית.

כלומר, מי שתורם קצת פחות מ-1%, הוא פטור.

זה נכון, בגדול.

- - -

עוד פרט אחד חשוב לגבי הפטור. הוא איננו ניתן ליצרנים, יבואנים, של סוללות, מצברים ומנורות. אנחנו ראינו שהמוצרים האלה, מצד אחד יש להם השפעה סביבתית חזקה, מזיקה, ולכן אנחנו לא רוצים שהם יצאו מתוך החובות שיש בחוק, ומצד שני, העלות, הטיפול בהם והאיסוף שלהם וכל התשתיות שנדרשות כדי ליישם את החובות על-פי החוק, אינם סבוכים, לא מטילים עול כבד על אותם יצרנים, יבואנים ומשווקים, ולכן אין סיבה לפטור אותם.
אני עוד רוצה להדגיש בפני הוועדה שהפטורים הללו לא קיימים בחקיקה המתקדמת באירופה. אנחנו פה מקלים על בעלי העסקים הקטנים, אבל הפטורים האלה הם בהחלט לא מקובלים, ופה עשינו כברת דרך בגלל גורמים שביקשו זאת, ולכן אנחנו צריכים לשמור על פטור מינימלי כפי שאנחנו מציעים פה.

האם יש לכם הערכה באיזה היקף מדובר של יבואנים, יצרנים ומשווקים שיופטרו מהחובות? כמה הם בסך הכול? 10%? ה-Free Riders, מה שנקרא, כמה הם בסך הכול?

ה-Free Riders, על-פי החוק. הם יהיו Free Riders על-פי החוק, לא במובן השלילי.

בסדר גמור. בכל זאת הם Free Riders.

אנחנו מניחים שבודדים. עשרות אולי, אני חושב שפחות מכך.

אוקיי. מי הגיש כאן את המצגת? האם רוצים להציג?

יש לנו מצגת, היא נכנסת לפרטי פרטים, ואני לא בטוח שהיא חיונית. אני רוצה להגיד עוד דבר שהוא מאוד חשוב.

מאחר שיש כוונה לעשות הכול על מנת לסיים את התקנות, מה שהוחלט – גם בהידברות עם האנשים במשרד – זה שלא לעשות מצגות, אלא אם כן יהיה חיוני להסביר משהו שהיושב-ראש יבקש.

ממש לגופו של עניין.

כן. ובהקשר זה אני רוצה להגיד שהתקנות, בסך הכול ההוראות המרכזיות שלהן לגבי הרף של הפטור הן מוסכמות על כל הגורמים. אין אף גורם שבא ואמר – המספרים האלה הם לא נכונים, אנחנו רוצים להציע מספרים אחרים. לא קיבלנו הערות מהסוג הזה, ולכן בסך הכול אפשר להתקדם עם זה ללא כניסה לפרטים יותר מדי מפורטים.

אוקיי. אני פותח להערות כלליות במידה שיש, לא חייבים. אם יש הערות כלליות לגופו של עניין, אני מוכן לשמוע. חיליק רוזנבלום.

אני אתייחס אם יהיה צורך. שוב, בעצת מנהלת הוועדה, כדי לאפשר לוועדה לרוץ, אני אחכה עם התהליך.

מצוין. כל הכבוד.

יפה מאוד. מי מקריא?

בוקר טוב, היושב-ראש. עורך-דין ג'וש פדרסן מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, ואני מתכבד להקריא את התקנות:
"תקנות לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ומשווק בגודל מזערי), התשע"ד-2014


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(א) ו- 67(א) לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012 (להלן- החוק), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות

בתקנות אלה-


"אדם קשור" - כל אחד מאלה וכן כל תאגיד הנשלט בידי אחד מהם:
(1)


אדם השולט ביצרן, ביבואן או במשווק;
(2)


תאגיד הנשלט בידי יצרן, יבואן או משווק;


"במישרין או בעקיפין" - לרבות בכל אחד מאלה:
(1)


באמצעות שלוח או נאמן;
(2)


יחד עם אחר בשיתוף פעולה לפי הסכם;
(3)


באמצעות זכויות המוקנות לפי הסכם;
(4)


באמצעות החזקה או רכישה בידי חברת נאמנות, חברת רישומים או קרוב, כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;


"החזקה"– כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;


"היקף מכירות שנתי" – כלל המכירות בשנה של ציוד חשמלי ואלקטרוני שעשה יצרן, יבואן או משווק, ואדם הקשור לו, והכל במישרין או בעקיפין;


"מכירה" - לרבות מכירה סיטונאית;


"ציוד חשמלי ואלקטרוני" – למעט מנורות;


"שיעור מזערי"- ציוד חשמלי ואלקטרוני במשקל שאינו עולה על 1,000 קילוגרמים ובלבד שמספר המוצרים אינו עולה על אחד מאלה:
(1)


25 מוצרים מקבוצות סיווג 1 ו- 4;
(2)


200 מוצרים מקבוצות סיווג 2, 5 ו-6;


"שליטה" – היכולת לכוון, במישרין או בעקיפין, פעילותו של תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, חזקה על אדם שהוא בעל שליטה בתאגיד –
(1)


אם הוא מחזיק ביותר ממחצית הזכות להצביע באסיפה הכללית של חברה או באורגן מקביל לאסיפה כללית של תאגיד אחר, או מהזכות למנות דירקטורים בחברה או מהזכות למנות בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה;
(2)


אם הוא מחזיק בזכות למנות לתאגיד מנהל כללי;
(3)


אם הוא מחזיק ביותר משלושים אחוזים מזכות בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק יותר ממחצית מאותה זכות;"

תודה.

אני מציעה שתסביר את המונחים העיקריים, או אם אתה רוצה, בכל תקנה שאתה קורא ויש בה מונח שמוגדר, תסביר את זה בהקשר הזה, איך שנוח לך יותר.

אני אעבור על מספר הערות לגבי ההגדרות, לפי סדר. לגבי "אדם קשור", להבהיר שזה נועד רק להקשר של התקנות של חישוב היקף מכירות שנתי לעניין התקנות. זה לא הרחבה שנוגעת לחובות המהותיות שקבועות בחוק אלא רק לעניין חישוב היקף מכירות שנתי במסגרת התקנות.
ב"אדם קשור", הכוונה היא שיש את הרובד של יצרן, יבואן ומשווק, זה רובד אחד; ואז יש הרחבה לרובד אחד מעל של אדם השולט ביצרן, יבואן ומשווק, או ברובד נמוך יותר של תאגידים הנשלטים על-ידי יצרן, יבואן ומשווק, או תאגיד הנשלט בידי אחד מהם, כולל על-ידי האדם השולט שזה הרובד העליון, זאת אומרת חברות או תאגידי אחיות לרמה הזאת של יצרנים, יבואנים ומשווקים.
זאת הכוונה, להרחיב לשלושה רבדים, מעל ומתחת לרמה של יצרן, יבואן ומשווק.

כאשר הם באמצע. יצרן, יבואן ומשווק הם באמצע.

הם בכל מקרה באמצע.

רובד אחד מעל, רובד אחד מתחת.

ובעצם, גם לצדדים, של חברות אחיות. לגבי "היקף מכירות שנתי", הדגש הוא שהוא מתייחס למכירות של ציוד חשמלי ואלקטרוני שעשה יצרן, יבואן או משווק, ואדם הקשור לו, והכל במישרין או בעקיפין.

זה כולל מע"מ או לא כולל מע"מ?

זה לא מתייחס למחיר אלא לכמות של הציוד, ולכן באמת זו הבהרה חשובה, שקודם כול אנחנו מדברים על ציוד חשמלי ואלקטרוני, שזה למעט מנורות. כמו שאמרנו, אנחנו לא קובעים פטור או שיעור מזערי למנורות.

מנורות וסוללות.

וסוללות ומצברים, נכון, והמכירות מתייחסות רק למכירות של ציוד חשמלי ואלקטרוני. זאת אומרת, אם יש יצרן או יבואן, או משווק, שיש לו מספר תחומים שהוא מוכר בהם, גם אם יש מישהו שזה רק עיסוק משני, המכירה של ציוד חשמלי ואלקטרוני, אנחנו מבודדים רק את המכירות של ציוד חשמלי ואלקטרוני מסך כל מכלול הפעילות העסקית שלו ומחזור העסקים. זה מבודד את המכירות של הציוד החשמלי והאלקטרוני גם למצבים שיש מישהו שזה רק העיסוק המשני שלו, וזה נותן את ההתייחסות המתאימה.

תן לי להבין. ההיקף הזה הוא קילוגרמים בסופו של דבר, כפי שאתה הבהרת כרגע. זה לא כסף.

בדיוק.

וכמות מכשירים. שתי המגבלות – 1,000 קילוגרם וכמות מכשירים לפי הסיווגים השונים.

כן, ההבחנה בין הקבוצות השונות.

לגבי שיעור מזערי, יש את הרף לפי משקל, לפי קילוגרמים, אבל בגלל שאנחנו רואים שזה כולל קבוצות סיווג רבות, תחומים רבים של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים – ממקררים ומוצרים כאלה בגודל, ועד טלפון נייד או מחשבים קטנים או מוצרים אלקטרוניים קטנים – נוצרה הבחנת משנה לפי מספר פריטים, מספר מוצרים.
קבוצות סיווג 1 ו-4 אלה קבוצות סיווג של המכשירים הגדולים, לפי משקל ממוצע של מכשיר הגענו ל-25 מוצרים, לדוגמה קבוצות הסיווג של מקררים, ולקבוצות הסיווג של המוצרים הקטנים יותר, 200 מוצרים, שזה יכול להיות כמו מחשבים.

אוקיי. יש לי אליך שאלה, כן או לא. אחד שמוכר 999 קילוגרמים, 24 מוצרים מקבוצות סיווג 1 ו-4, ו-199, מה דינו?

הוא פטור.

הוא פטור. אתם לא מכניסים איזושהי סיבולת מסוימת? מודדים מכשירי חשמל בקילוגרמים, בכל זאת זה לא עסק קל. זה לא חד-חד ערכי, מה שנקרא.

אבל ההנחה היא שכל מוצר, הוא מיוצר לפי מפרט.

אוקיי. אני רק רציתי להבין שהצירוף הזה הוא Free Rider על-פי חוק, כן?

הוא פטור.

וגם אם נקבע סף של סיבולת, הרי גם הקו של הסיבולת יהיה נתון לוויכוח לאחר מכן.

בסדר גמור. אני גם שם לב, 3 נעלם כאן. סיווג 3 הוא לא משמעותי?

סיווג 3 זה המנורות.

אוקיי. לא קראתי מספיק.

שאלה נכונה.

הערות? אני רואה שכולם - - -

האמת היא, אדוני, שאנחנו היינו בקשר עם הלשכה המשפטית וליבנו את כל ההערות מראש.

יפה.

והם עשו עבודת הכנה עם כל הגופים קודם.

כל המוסיף גורע.

כן. אני חושבת שנעשתה כאן עבודה מאוד יפה, וזה באמת נדיר שאנחנו יושבים בשקט, אבל זה מסיבות טובות.

כבוד היושב-ראש, אז נציין לרקורד, כפי שנכתב בדברי ההסבר, זה מתואם עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומשרד הכלכלה, שנציגים שלהם נמצאים פה.

מצוין.

גם עם איגוד לשכות המסחר שנציגים שלהם נמצאים פה.

למרות מזג האוויר, שכולם הגיעו בשעה מוקדמת זו, זה מראה שכולם להוטים לאשר, והם שמחים על העשייה. יפה.

אדוני, אולי עוד משפט אחד כרקע. אני רוצה להגיד שהחוק למעשה קובע מטלות שונות לגופים השונים. בין השאר, אנחנו צריכים להכיר בגוף יישום מוכר או בגופי יישום מוכרים לצורך ביצוע התפקידים על-פי החוק, והתהליך הזה, אנחנו כבר התקדמנו בו. פרסמנו נוהל קבלת בקשות, הוגשו בקשות, שני גופים מוכרים כבר הוכרו על-ידינו, ויש לנו עוד חמישה בבדיקה, כך שאנחנו מתקדמים במקביל עם כל הפעולות לצורך יישום החוק.

יפה, מצוין. בהיעדר הערות והארות, אני מעמיד את זה להצבעה.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 1 נתקבלה.

כחבר כנסת יחידי שיושב כאן, אני מאשר, יש לי את הכבוד לאשר. הלאה, 2.

"2. יצרן או יבואן בהיקף מוגבל


(א) יצרן או יבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני יהיה יצרן או יבואן בהיקף מוגבל, אם היקף המכירות השנתי שלו אינו עולה על השיעור המזערי."
לגבי סעיף קטן (ב) יש לנו הצעת נוסח חלופית, שהיא רק הבדל בנוסח, וברשותכם אני אקרא את הנוסח המוצע, שזה בתיאום עם משרד המשפטים:

"(ב) על יצרן או יבואן בהיקף מוגבל ימשיכו לחול" – ומפה זה בהמשך לסעיף המקורי – "סעיפים 3, 4, 5, 7 ו-8 לחוק לגבי הסוללות והמצברים והמנורות שמכר."
הביטוי "סוללות ומצברים" זה הביטוי בחוק, לכן איפה שכתוב "סוללות", זה צריך להיות "סוללות ומצברים".

למה היה צריך לשנות את הנוסח?

כי הנוסח הזה פשוט לא ברור.

להבהרה.

זה אומר אותו דבר, זה פשוט מנוסח יותר נכון.

זה סעיף 2, ומבחינת המהות בסך הכול זה בעצם עיקר ההוראה המהותית של התקנות, ואז אם מישהו מוכר בהיקף המוגבל שדיברנו עליו קודם מבחינת הקילוגרמים ומספר הפריטים, הוא יצרן או יבואן בהיקף מוגבל.
סעיף קטן (ב) מדגיש שבעצם אין פטור, או אין היקף מוגבל לעניין סוללות ומצברים ולעניין מנורות.

בסדר. הערות?

זה ממש מדהים.

זה מורה על עבודה מקדימה שהיא מאוד יסודית. בכל זאת אני אשאל שאלה. אחד שמוכר בכל זאת מנורות וסוללות – בהיקף קטן, לא גדול – מה דינו? כל אחד שמוכר מנורות וסוללות הוא - - -

צריך להבדיל בין יצרנים ויבואנים, לבין משווקים.

משווק. אני מדבר על משווק.

על משווק. בעיקרון, התשובה היא כן.

שהוא פטור.

הוא לא פטור. לגבי סוללות ומצברים, החובה היא בכל מקרה יחסית בסיסית. נקודת מכירה שמוכרים גם סוללות ומצברים מהסוג הרגיל שאנחנו מכירים לשימוש ביתי, ניידים, בסך הכול הוא צריך לשים מכל אצירה, שהציבור יוכל לבוא ולשים סוללות ומצברים שהוא לא רוצה.

אוקיי. זו החובה שלו.

זו החובה שלו, ואחרי זה הוא יתקשר עם גוף יישום מוכר לעניין הפינוי. ברגע שזה מתמלא, הוא אמור ליצור קשר עם גוף יישום מוכר שיבוא ויפנה, על חשבון גוף יישום מוכר ויצרנים ויבואנים. למשווק אין עלות, הוא לא נושא בשום עלות, הוא מקבל שיפוי העלויות שלו.

יפה.

לגבי מנורות, זה יהיה מצב דומה, שמי שמוכר מנורות לגופי תאורה, זה כבר מישהו שמתמחה בתחום הזה, אבל הוא גם יצטרך לשים מכל אצירה ייעודי לעניין של מנורות. אני רק מזכיר שחלק מהמנורות, בפנים יש חומרים לא פשוטים, שאם זה נשבר – הגזים שבפנים – יש לכך תוצאות. צריך לנקוט זהירות יתרה לגבי מנורות לעומת מוצרים אחרים, בעיקר בגלל שזה נשבר, ואז זה גם מכוון למצב, גם אם זה בכמויות קטנות, שיהיו מכלי אצירה ייעודיים שאפשר לקבל חזרה את המנורות למיניהן אחרי שימוש, שהציבור לא רוצה אותן.

מר פדרסן, האם אתם תצאו באיזשהו פרסום לגבי מנורות, כי אני חושבת שהיום כמעט כולם יודעים כבר שסוללות משומשות הן מוצר מזיק ושיש מכלי אצירה, נתקלים בזה במקומות שונים. לגבי מנורות, רוב הציבור לא מודע בכלל לכך שמנורות משומשות, יש בהן חומרים רעילים ואסור להשליך אותן לאשפה.

התשובה היא שבוודאי, אבל במובן מסוים זה נושא אחד מתוך, לא יודע, 20–30 פעולות נדרשות בכל צוות היישום במשרד ועם גופי היישום המוכרים ושאר הגורמים בשוק, לתת הסברים, הוראות ומידע על הרבה מאוד גורמים, שהמנורות יהיה אחד מהם. יש עוד כל מיני דברים שהציבור לא מספיק מודע להם בכל מיני נושאים שקשורים לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני בסוללות.

אתה יכול לפרט?

אני אומר שבעצם הציבור כולו יצטרך לשנות חלק מההרגלים. כמו שראינו בחוק האריזות, עכשיו לומדים מה זאת אריזה, הציבור לומד איך להפריד סוגי אריזות שונים, מה שלא היה קודם לכן, עם מכלי אצירה מתאימים והסדרי הפרדה שמתאימים, אז יהיה תהליך דומה.

במקומות שזה כבר מתבצע.

היום, יכול להיות שיש חלק מאתנו שמודעים לצורך שלא לזרוק ציוד חשמלי ואלקטרוני מכל מיני סוגים בפח הרגיל, אבל לא כולם מספיק מודעים לזה. זה תהליך שלם שעכשיו כולנו נצטרך כציבור במדינת ישראל לעבור אותו בהתייחס למוצרים האלקטרוניים והחשמליים.

לא, אני התכוונתי על אלו מוצרים אתם שמים דגש בהסברה, שיש לכם כוונה לצאת אתה לציבור.

אני חושב שסוללות, מצברים ומנורות זה העיקר. רוב המכשירים האחרים, כמכשיר, כל עוד לא מפרקים אותו, הוא יחסית סביר. הכי חשוב זה לא לשים אותו עם שאר הפסולת, להפריד אותו מהפסולת האחרת ולשים אותו רק במכלי אצירה ייעודיים. אני חושב שסוללות, מצברים ומנורות זה הדבר העיקרי.
אחרי כן, במתקנים שבהם מפרקים את הציוד החשמלי, יש כל מיני דברים. יש את המסכים עם ציפויים מיוחדים בחלק ממסכי הטלוויזיה היום, יש מקומות שיש כספית בתוך חלק מהמוצרים ומתכות אחרות, צריך לשים לב, ואולי דגש אחד – אבל זה לא לציבור – כל הגזים, גזי קירור למיניהם שהם גזי חממה, אם זה נפלט זה מהווה גורם משמעותי. גזי קירור כמו שיש במקררים, מאוד חשוב לשאוב אותם, לשמור אותם במכלי אצירה ייעודיים ולא לשחרר אותם. זה ברמה של הפירוק, הציבור עצמו פחות מעורב בזה.

הציבור אבל צריך לדעת שתחול חובה על מי שמשווק לו, שממנו הוא רוכש ציוד חשמלי ואלקטרוני, שתחול עליו חובה לפנות את הציוד המשומש מביתו כי זה חידוש שאני חושבת שהציבור לא מודע לו.

אנחנו כמובן נפרסם את כל ההיבטים שמשפיעים על הציבור, עם הדגשים לאותם נושאים שהם רגישים והם מהווים סיכון סביבתי – נורות, הוזכר פה – אבל צריך לזכור שגם לגופים המוכרים, ליצרנים, ליבואנים ולגופים המוכרים מטעמם, יש חובת קיום פעולות הסברה. בתוך תנאי ההכרה שאנחנו ניתן לאותם גופים מוכרים יש להם חובה להסביר, כך שנסגור מכל הכיוונים את העובדה שהציבור יקבל את המידע שהוא צריך לקבל.

הגופים של הצרכנים, הם שותפים בתהליך הזה? כי בסופו של דבר, חלק חשוב מהיישום המוצלח זה העצמה של הצרכנים עצמם, שידעו מה הזכויות שלהם. בכל זאת כשאתה קונה ממישהו, העסקה הזו, על-פי החוק הזה ועל-פי התקנות האלו, כאילו היא לא הסתיימה. אולי היא תסתיים עוד 10 או 15 שנה, כשאתה צריך לזרוק את המקרר.

השאלות הן באמת בדברים שדנו בהם פה במסגרת החוק, בדיונים על החוק עצמו. נקבעו בחוק עצמו הוראות מפורשות לעניין פרסום לציבור, בכמה רמות. ראשית, למשווק עצמו, הוא חייב לפרסם בחנות שלו וגם אם זה אתר אינטרנט שלו, בכל מקום, את העניין הזה שהציבור רשאי לעשות את ההחזרה של הציוד.

החובה הזאת, איפה היא מעוגנת?

בסעיף 30(ג) לחוק: "משווק יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, את אפשרות ההחזרה של פסולת ציוד אלקטרונית מהמגזר הביתי בלא תשלום או תמורה אחרת."

יפה. מצוין. תקנה 2, אין הערות.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 2 נתקבלה.

אני מאשר את תקנה 2. הלאה.

"3. משווק בגודל מזערי


חובת קבלת פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף 30 לחוק תחול על משווק אם התקיים אחד מאלה-
(א) היקף המכירות השנתי שלו הוא השיעור המזערי או גבוה ממנו.
(ב) הוא מוכר סוללות ומצברים ניידים או מנורות."
בעצם, אני חושב שעברנו על הדברים.

בהחלט. הערות?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 3 נתקבלה.

מאושר. קדימה.

"4. מסירת מידע ומסמכים
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה, רשאי לדרוש מיצרן, יבואן או משווק להמציא לו כל מידע ומסמכים הנוגעים להיקף המכירות השנתי שלו; נדרש היצרן, היבואן או המשווק להמציא מידע או מסמכים כאמור, ימציאם במועד ובאופן שצוינו בדרישה."
בדומה להוראות אחרות שיש, שיאפשרו למשרד להגנת הסביבה, למנהל, לעשות את הבקרה המתאימה על כל הגורמים הרלוונטיים בחוק, מוצע שתיקבע הוראה שיהיה ניתן לקבל את המידע בשביל לבחון מהו היקף המכירות השנתי של משווק או יצרן או יבואן, לבחון האם הוא באמת עומד בהיקף המכירות השנתי או לא.

מר פדרסן, אתם בדקתם לגבי השאלה של הסעיפים המסמיכים, האם הם מאפשרים להתקין את התקנה הזאת? השתכנעתם שהדבר במסגרת הסמכות?

בנקודה הזאת אני אשמח להשלים. אני רק מזכיר, התקנות האלה מתייחסות לשתי קבוצות, היצרנים והיבואנים המשווקים. לגבי היצרנים והיבואנים, החוק קובע הוראות מאוד מפורשות שמסמיכות את המנהל, את הרגולטור במשרד להגנת הסביבה, לפנות ולדרוש את המסמכים הרלוונטיים לגבי היקף המכירות המזערי, או היקף המכירות בכלל.
לא כך לגבי המשווקים. לגבי המשווקים, למעשה החוק שתק. הוא מדבר רק על סמכות לדרוש מידע ונתונים לגבי היקף הפסולת שמועברת למתקנים או לחברות, להסדר בעצם שיוצר החוק.

בנקודה הזאת בעצם מתחדדת השאלה האם יש סמכות לקבוע את ההוראה הזאת, ובעינינו זאת שאלה קשה ולא פשוטה כי אנחנו משקיפים על סמכויות לדרוש מידע ומסמכים כסמכויות פוגעניות, בעיקר כשמדובר במידע שהוא רגיש, כמו היקף מכירות.
אבל, בנקודה זו נזכרנו בעצם בהיסטוריה החקיקתית, כלומר מה היה פה בדיונים בוועדה בשלב אישור הכנסת, בשלב הדיונים בוועדה. ובדיונים בוועדה, כמו שהזכיר הסמנכ"ל מהמשרד להגנת הסביבה, הנושא של הפטורים שניתנים גם ליבואנים והיצרנים וגם למשווקים, עלו פה לבקשת חברי הכנסת בוועדה.

לגבי היבואנים והיצרנים הנקודה הזו עלתה בשלבים די מוקדמים של הדיונים, ולכן היה לנו זמן, ואורך רוח כנראה באותו שלב להסדיר את הסעיפים המסמיכים, ולגבי המשווק המזערי, ההערה ממש עלתה בסוף, רגע לפני האישור.

נכון.

ובנקודה הזו לא היה לנו הזמן כנראה לחשוב על כל ההסדר ולתפור אותו.

כל ההשלכות.

כשאנחנו חושבים על הדבר הזה, בעצם אנחנו מבינים שהייתה כאן איזושהי קונסטלציה של אישור ההסדר לגבי המשווקים המזעריים ברגע האחרון, בלי שהייתה לנו הסדרה, מאחר שהמשרד להגנת הסביבה מדגיש שלמעשה אם נותנים פטור בלי סמכות לדרוש את המידע לגבי היקף המכירות, זה מעקר את הפטור, זה נותן בעצם פתח עברייני.

נכון.

בנקודה הזאת אנחנו משקיפים על זה כמשהו שהוא באמת כמעט השמטה – השמטה מהחוק המקורי, ולכן למרות שאנחנו מכירים בקושי ואני משקף אותו פה לפרוטוקול, אנחנו חושבים שאפשר להתקדם עם אישור התקנות.

אני רק מדגיש שבמסגרת הסיכומים שלנו בממשלה, במסגרת הדרישות שלנו של משרד המשפטים, אנחנו מבקשים מהמשרד להגנת הסביבה בהזדמנות הראשונה לפעול לתיקון החוק - -

נכון.

- - ולהסדיר את הנושא של הסמכות, ואנחנו כבר חושבים על הזדמנות מסוימת של תיקון שאנחנו מקיימים כרגע בחקיקה סביבתית אחרת, להכניס את השילוב הזה, אבל אני רק משקף את זה כדי שיהיה ברור לוועדה. אנחנו חושבים שיש קושי, אנחנו משקפים אותו בוועדה, ואנחנו חושבים שאפשר יהיה לפתור אותו בהמשך. בהינתן הדבר הזה, אנחנו מבקשים לאשר את הסעיף.

אוקיי. אני חושבת שהתשובה היא מספקת כי אני ביני לביני התלבטתי בשאלה הזאת וביקשתי מהם לשוב ולבחון את הנושא הזה בלי שקבעתי עמדה נחרצת בעניין הזה שהנושא אפשרי או בלתי אפשרי. ייתכן גם שזה במסגרת סמכויות העזר כדי לבצע את ההוראה, אז בעצם בלי הסמכות הזאת – אפילו אם היא לא הייתה מופיעה באופן מפורש בתקנה, ייתכן שכדי לבצע אותה הייתה להם סמכות אינהרנטית, הייתי אומרת, לקבל את הפרטים האלה, אבל כיוון שהדברים הם לא חד-משמעיים, אני חשבתי שראוי לברר את השאלה הזאת ולהציף אותה כאן בוועדה ואני שמחה על התשובה הזאת, לרבות - -

ההבטחה שיהיה שינוי חוק.

- - ההבטחה להביא לתיקון החוק כדי להבהיר את הנושא, למנוע ספק כלשהו.

יפה. מצוין. כן, אדוני.

גלעד אוסטרובסקי, אדם טבע ודין. אנחנו כמובן מברכים על התהליך של האישור ועל העבודה המקצועית ועל זה שכולם מצטרפים ומשנסים מותניים.
יש לנו הערה. מכיוון שהנושא של החזרת ציוד משומש למחזור אצל המשווקים הוא אבן יסוד של החוק, והוא בעצם הפנים העיקריות של החוק מול הציבור, ומכיוון שאנחנו יודעים שהיו הרבה בלבולים בנושא חוק הפיקדון והיו בעיות בכך שחלק מבתי העסק לא קיבלו בקבוקים, על מנת להקל על הציבור אנחנו הצענו שמשווק שיהיה פטור בגלל שהוא עומד בסף המזערי, יהיה צריך להודיע באופן אקטיבי על כך שהוא מבקש את הפטור הזה, מכיוון שאנחנו מעריכים שיהיו מקרים כאלה ויהיו גם מקרים שתושבים, אזרחים, יבואו להחזיר ציוד, ויכול להיות שיפטרו אותם משווקים בטענה שהם פטורים.

לכן, על מנת להקל, אנחנו חושבים שמשווקים שמעוניינים לקבל את הפטור, יצטרכו להודיע באופן אקטיבי למשרד להגנת הסביבה, וזה יפורסם באתר האינטרנט על מנת שהציבור ידע.

שמשווק פלוני פטור.

כן. אני אומר שוב, זה לא איזושהי דקדקנות אלא זה על מנת להקל באחת מהחוליות היסודיות של החוק, של החזרת הציוד האלקטרוני.

קודם כול, המשווקים הגדולים גם, אין להם חובה אקטיבית בחוק. יש להם חובה לאסוף, אבל אין להם חובה להודיע למנהל שום דבר, אין להם חובה לדווח למנהל, יש להם חובות רישום שלהם, שאותן אפשר לבדוק.
משווקים זעירים, כמו שאמרנו, זה משהו מאוד מינימלי למישהו שמוכר משהו מזערי מאוד, על פריטים בודדים בשנה, ודווקא עליו להחיל חובה אקטיבית של דיווח למנהל, זו איזושהי חובה שאנחנו לא רוצים להטיל עליו.

זה עניין של פרופורציה.

בדיוק.

אבל אולי אפשר שדווקא הרשימה הפוזיטיבית של מי שכן בתוך זה תהיה מפורסמת מאחר שאנחנו צופים שעלולות להיות בעיות בקבלה, בחזרה של מוצרים.

השאלה היא כזאת. אני פונה עכשיו למשרד, לאור הערתו של מר אוסטרובסקי. נניח שאני כצרכנית מבקשת להחזיר לו איזשהו ציוד אלקטרוני והוא אומר: אני פטור, איך אני יכולה לדעת אם הוא באמת זכאי לפטור על-פי הקריטריונים שנקבעו במשרד?

זה מחזיר אותנו לסעיף הקודם, שאנחנו יכולים לבדוק.

זאת אומרת, את מצפה שהצרכן יפנה במקרה הזה אליכם, ואתם תודיעו לו אם אכן אותו משווק פטור?

כמו שאנחנו רואים את זה, בגדול, החובה קיימת והפטור הוא באמת מאוד מאוד מזערי, ואם צרכן שיבחר לקנות איזשהו מוצר דווקא בחנות שיש לה מספר מוצרים בודד בעניין הזה - - -

ודווקא באותה חנות שטוענת שהוא פטור.

כן. קודם כול, אנחנו לא בטוחים שגם מי שפטור לא ירצה לעשות את זה כי הזכות עדיין קיימת לו כן לעשות את השירות הזה לצרכן מכיוון שזה נותן לו איזושהי עדיפות מול הצרכנים, כך שההנחה שלנו שמראש זה יהיה מאוד רחב, ומבחינת המשווקים זה משווה אותם תחרותית לאחרים, כך שאנחנו צופים שכולם יקבלו חזרה. אם יהיה מצב כזה, באמת זה מחזיר אותנו לסעיף 4 שאנחנו כן יכולים לבדוק.

אני שואלת לגבי התהליך. אני באה לחנות מסוימת, מוכר לי פריט, אני מבקשת להחזיר לו פריט אחר, הוא אומר לי: אני פטור, אז מה אני אמורה לעשות? אני אמורה לפנות אליכם, ואז אתם תבדקו ותחזרו אלי בתשובה - -

בדיוק.

- - אחרי חודש-חודשיים אם הוא היה פטור או לא, ועד אז המוצר ישב אצלי?

זה במידה שאין פרסום. אני מניחה שהגופים המוכרים – ויושבים פה נציגים שלהם – גופי היישום המוכרים מפרסמים את אלה שקשורים אתם, גם היבואנים והיצרנים, ואני מניחה שגם את המשווקים כי זה חלק מהפנים שלהם לציבור ולכולם, ואז אני חושבת שהמידע הזה יהיה נגיש.
גם אנחנו נוכל לפרסם בעצם מי קשור עם הגופים המוכרים, איזה יצרן ויבואן קשור, איזה משווק קשור, והמידע הזה יהיה נגיש לציבור, גם באתר של המשרד ואני מניחה שגם באתרים של הגופים המוכרים. לפני שאת רוכשת את הציוד, את תוכלי לבדוק.

אבל זה לא הולך. כשמישהו נכנס לקנות איזשהו מכשיר, הוא לא נכנס לאתרים של המשרד להגנת הסביבה ובודק אם החנות הקטנה הזאת קשורה, לא קשורה. זה לא ריאלי.

אז התשובה היא שאנחנו נוכל לבדוק תלונה ספציפית מכיוון שזה לא אקטיבי. הרי אנחנו לא נותנים פטורים לכולם, ואם היינו נותנים פטורים לכולם אז היינו מפרסמים את הפטורים, ומכיוון שזה לא המנגנון שנקבע בחוק, אנחנו נוכל רק לבדוק תלונה ספציפית.

אני רק אוסיף שכשאת נכנסת לחנות באופן אקראי, את בדרך כלל לא סוחבת אתך את הציוד שאת רוצה להחזיר.

זה נכון.

ואז, האופציה שלך קיימת גם ברשות המקומית שאמורה לתת לך מענה גם למצב כזה. לא נשאר ואקום ליכולת שלך להשליך את הפסולת.

את יודעת מתי הציוד אתי – כשאני באה לתקן ואז משכנעים אותי לא לתקן אלא לקנות חדש.

אז הם לא זורקים את זה, הם משמישים את זה מחדש וזה לא פסולת.

אנחנו כאן דיברנו על אפשרות שעסק קטן כזה, בכל זאת אם הוא מעוניין, הוא רוצה לתרום למאמץ מתוך מודעות, אז שיתלה שלט ליד הקופה או בכניסה לעסק, בנוסח שהמשרד יקבע, שיעודד את האנשים, שיידע את האנשים מה הם יכולים לעשות ומה הם יכולים לצפות.

לגבי הפטוּרים אתה מדבר?

כן.

כי לגבי הלא פטוּרים יש חובה בחוק להציג את האפשרות לקבל - - -

לא.

אדוני, פה גם מתעוררת איזושהי שאלה. ככל שההצעה של אדוני היא הצעה לחייב את המשווקים המזעריים, אנחנו שוב נכנסים לבעיה.

לא, לא, אני לא מחייב, אני לא רוצה לחייב. לא לזה התכוונתי. מי שרוצה, אולי תקבעו לו איזה נוסח סטנדרטי.

אם אתם מוכנים לעשות דבר כזה.

המנהל יכול לעשות את זה.

בוודאי, אנחנו נוכל לעזור באופן וולונטרי לכאלה שהחוק לא חל עליהם.

מתוך סמכויותיו האדמיניסטרטיביות הוא יכול לעשות את זה.

זה אפילו לא עניין של סמכות.

המנהל – כבר אנחנו מכירים מי המנהל.

אדוני מאשר את תקנה 4.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין

תקנה 4 נתקבלה.

אני מאשר את תקנה 4. ולסיום, תקנה 5.

"5. תחילה


תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014)." – זה תוקן בהתאם לדחייה של הצו, של החוק.

ברור. הערות?
הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנה 5 נתקבלה.

תודה רבה, מאשרים.
אני רק רוצה לבקש משהו, בעצם להציב איזשהם קריטריונים של ביצוע. אני מניח שיש לכם היום תמונת המצב הקיים – היקף הפסולת האלקטרונית, איזה חלק ממנה בעצם עובר, חוזר.

על מנת לבדוק את האפקטיביות ואת התפקיד שהתקנות האלה יעשו, כדאי לקבל תמונת מצב עכשוויות, וכעבור שנה-שנתיים, כי אני מניח שיש פה הרבה הנחות והרבה מושגים שהם לא ממש – לך תכמת בדיוק את ההשפעה של LCD על מחלות – אני מניח שזה לא עסק קל.

בכל זאת אני חושב שמן הראוי לצלם מצב נוכחי, על-פי פרמטרים מסוימים – אחוזים מסך הכול – ולבדוק כעבור שנה, שנתיים, שלוש, מה באמת התקנות האלה עשו מבחינה כמותית, ולא רק מבחינה ערטילאית תיאורטית, מכיוון שבהרבה מקרים אנשים חושבים שחקיקה היא בעצם רק בשביל להעסיק עורכי-דין וועדות בכנסת, וצריך להוכיח, חובת ההוכחה היא על היוזם להגיד: לא, זה בעצם תורם לגופו של עניין.

אני מסכים לחלוטין עם דברי אדוני. אני מזכיר שבסעיף 69 לחוק יש חובת דיווח של השר לוועדה מדי שנה על יישום הוראות החוק, לרבות על יעדי המחזור וההשבה.

זה רק מראה שאני לא קראתי את כל החוק.

מי שקורא את כל החוק בלי להכיר את הרקע, אדוני, זה חומר נהדר להירדם, לא יכול להגיע לסעיף 69 בכל מקרה.

ובהחלט הדיווחים שלנו מתבססים על הפרמטרים שאתה אמרת – על תמונת המצב, על ההתקדמות בכל אחד מההיבטים השונים.

אז קלעתי לדעת חכמים. יפה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>