PAGE
3
ועדת החוץ והביטחון
09/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום חמישי, ח' בשבט התשע"ד (09 בינואר 2014), שעה 11:30

1. מינוי האלוף (במיל') יצחק בריק לנציב קבילות החיילים, בהתאם להוראת סעיף 543 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – הצבעה
2. צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשע"ד-2013 – הצבעה
3. הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ד-2014
4. צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (מס' 2)(תיקון), התשע"ד-2013 – הצבעה

חברי הוועדה: בנימין בן-אליעזר – היו"ר
צחי הנגבי

נסים זאב

מרדכי יוגב

שאול מופז

מאיר פרוש

עפר שלח

יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
אלוף במיל' יצחק בריק - נציב קבילות החיילים, משרד הביטחון

חיים בלומנבלט - רמ"ט שר הביטחון, משרד הביטחון

אל"מ שרון ניר - רמ"ח בירור ומפקדת יחידת נקח"ל, משרד הביטחון

סא"ל שרון עוז - היועצת המשפטית של הנציב, משרד הביטחון

אוהד ולנר - משפטן, משרד הביטחון

סא"ל אופיר קבילו - ראש עתכ"מ, אכ"א, צה"ל

רס"ן ג'וליה אינדיק - רמ"ד תכנון מילואים, אכ"א, צה"ל

סרן רינה פיינרמן - רמ"ד מילואים, אכ"א, צה"ל

רס"ן עדי אברהם - רמ"ד חתומכ"א ונפגעים, פצ"ר, צה"ל

סא"ל רונן עזריה - תקשוב, רע"ן חוגרים, צה"ל

רס"ן עדי פלג - תקשוב, רמ"ד מילואים, צה"ל

סג"מ לידי וייס - מ"מ רמ"ד צפון אמריקה, דובר צה"ל, צה"ל

אריאלה קלעי - יועצת משפטית, משרד המשפטים

ברק פרנק - מתמחה, משרד המשפטים

מיכל תותחני - מתמחה, משרד המשפטים

שלמה יצחקי - עו"ד, ממונה על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

אל"מ במיל' אבי סייג - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

מירי פרנקל-שור
עידו בן-יצחק (עוזר ליועצת המשפטית)
יפתח שבת (מתמחה)

שמואל לטקו

אור שושני
מינוי האלוף (במיל') יצחק בריק לנציב קבילות החיילים, בהתאם להוראת סעיף 543 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – הצבעה

צהריים טובים. לפי הפתגם הידוע, עדיף מאוחר מלעולם לא. אנחנו מתכנסים כאן, בוועדת החוץ והביטחון. אני, כמו כל חברי הכנסת, מביע צער על ההפסקה בדיוני הוועדה. הנושאים שידונו בהם היום מראים שהשבתת ועדת החוץ והביטחון לא מאפשרת אפילו פעילות שוטפת. נציב קבילות החיילים הוא לכאורה נושא טכני, אבל זה דבר חריג ביותר שכבר שבועיים הוא לא מאויש. גם בשאר הנושאים הייתה לנו בעיה לקבוע את סדר היום, כי יש הצטברות של עשרות נושאים שדורשים טיפול מיוחד.
אני קורא עוד פעם לקואליציה ולממשלה לא להגיע בתום 45 יום לאותה נקודה חלילה, ולא להתחיל לחפש פתרונות זמניים עוד פעם, אלא לנצל את פרק הזמן הזה למינוי יושב-ראש קבוע לוועדת החוץ והביטחון. במהלך הימים האלה אנחנו נעשה מאמץ מקסימלי לפיקוח נאות וטיפול בנושאים שונים.

היום ביקשתי מחברנו, שר הביטחון לשעבר בנימין בן-אליעזר, פואד, לקיים את הישיבה. אני קיימתי התייעצויות לא פורמאליות עם מספר חברי הוועדה, במיוחד המנוסים שבהם, לראות איך אנחנו מתארגנים. מגיעה גם מילת תודה לצוות המקצועי של הוועדה – למנהל, ליועצת המשפטית ולשאר הצוות. אני מאוד מקווה שאנחנו נדע לתפעל את הוועדה בתקופה הזאת, כדי שהדברים החשובים ביותר יבואו לידי ביטוי.

זה לא תחליף למינוי יושב-ראש קבוע, שיקבע את המדיניות, יקבע סדר יום לטווח ארוך ולא אד-הוק. אנחנו ניתן בינתיים מענה איפה שצריך ולפי מה שנדרש. עד כאן דבריי, ואני מעביר, כפי שהתקנון דורש, את ניהול הישיבה לאחד מחברי הוועדה, במקרה זה לבנימין בן-אליעזר.

תודה רבה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על היוזמה – אכן טוב מאוחר מאשר לעולם לא. אני חושב שהוועדה הזאת, מה שמייחד אותה הוא שאין בה קואליציה ואופוזיציה, אלא כל עניינה הוא במרכז, בביטחון מדינת ישראל. הוועדה צריכה הייתה להמשיך ולהתקיים ברציפות, ולכן אני מברך על היוזמה שלך, ואני רוצה להצטרף לקריאה שלך שהקואליציה תמצא מהר מאוד את הדרך לקבוע יושב-ראש קבוע. מי כמונו בחדר הזה – יש פה שני שרי ביטחון ל שעבר – מבינים מה החשיבות של יציבות של ועדת החוץ והביטחון.

אני מקווה שגם הממשלה תהיה יציבה. עוד 45 יום גם היציבות של הממשלה מוטלת בספק.

עזוב אותי מהממשלה, אני רוצה לדבר על הוועדה.

אני רוצה להצטרף ליושב-ראש הכנסת: יש כאן צוות של הוועדה שעושה עבודה ומלאכה שראויה לכל הערכה.

חברים, הנושא הראשון שאנחנו רוצים לדבר עליו ולהביא אותו לכאן הוא הארכת המינוי של נציב קבילות חיילים לחמש שנים נוספות – הארכת הכהונה של האלוף יצחק בריק. לפי שניתן לאל"מ חיים בלומנבלט לומר כמה מילים על האלוף בריק, אני רוצה לומר לכם שהתקשר אליי הבוקר שר הביטחון והתנצל על כך שהוא לא יכול להגיע. מי כמוני יודע מה זה יום חמישי – יום חמישי זה יום מאוד עמוס של שר הביטחון, יש בו הערכות מצב ודברים אחרים. ולכן, הוא הודיע לי, חיים יבוא ויציג את העניין. בבקשה.

בוקר טוב. שמי חיים בלומנבלט, אני ראש מטה שר הביטחון. כמו שנאמר, שר הביטחון מתנצל בפני הוועדה שלא יכול היה להגיע, משום שימי חמישי הם ימים עמוסים בדיונים מבצעיים ואחרים. השר ביקש ממני לייצג אותו פה, ואני אעשה כמיטב יכולתי לעשות את זה בצורה עניינית וקצרה.

ראשית, בצד הפרוצדורלי השלמנו את כל התהליכים: שר הביטחון אישר והמליץ לנציב שירות המדינה; כמו כן, מולאה חובת ההתייעצות עם שרת המשפטים; ועכשיו השלב האחרון על פי החוק והנוהג – לקבל את אישור הוועדה המכובדת הזאת למינוי.

בצד המהותי אני רוצה להדגיש את ההערכה הרבה מאוד שיש לשר הביטחון לאלוף במילואים בריק – גם לפועלו הצבאי והאזרחי לאורך השנים, ולא פחות מכך, לפועלו כנציב קבילות חיילים בחמש השנים האחרונות.

אני מכיר את האלוף בריק למעלה מעשור, דווקא בעניינים אזרחיים, בפיתוח הפריפריה; ומאז שהגענו ללשכת שר הביטחון, גם בתור הנקח"ל. אני חושב שגם בעיסוק האזרחי שלו וגם בעיסוקיו הצבאיים המגוונים, ובוודאי בתפקידו כנקח"ל, באים לידי ביטוי גם האישיות שלו, גם יכולותיו וגם דרך פעולתו.

אני רוצה להגיד לכם בקצרה מאוד את הקריירה הצבאית המרשימה של האלוף במילואים בריק: מלחמת ששת הימים כמפקד טנק בקרבות אבו עגילה; מלחמת יום כיפור כמ"פ בסיני – כאן ראוי לציין שהאלוף במילואים בריק הוא בעל עיטור העוז במלחמת יום כיפור; אחר כך היה מפקד חטיבה סדירה; מפקד חטיבת מילואים; מפקד אוגדת שריון במילואים; מפקד אוגדת הגולן, שהיא אוגדה סדירה; סגן מפקד המפח"ש, מה שקרוי היום מז"י; ותפקידו האחרון: מפקד המכללות ובמקביל מפקד גייס של צה"ל. אכן קריירה ארוכה, מגוונת ומפוארת.

האלוף בריק עסק שנים ארוכות, מטעמם של גופים פרטיים ומטעמה של הממשלה, בפיתוח הפריפריה, בעיקר בגליל, וגם בנגב. הוא עבד בצמידות עם ראש הממשלה שרון בחלקים נרחבים של העשייה הזאת. אני רוצה להגיד שהרקע שלו הוא עשיר ומאוד מגוון, עובדה שבעיני שר הביטחון מסייעת בידיו רבות למלא את תפקידו כנקח"ל באופן הטוב ביותר.

יש באלוף במילואים בריק, מעבר לאישיותו המיוחדת, מזיגת ניסיונות מתחומים שונים, שנותנת לו נקודת מבט ייחודית על הדברים שהוא פוגש בתור נקח"ל. ובתור מי שמקבל את הדברים האלה לעתים בלשכת שר הביטחון, אני אומר לכם שהאלוף בריק ואנשיו נתקלים בסוגיות אנושיות ופיקודיות מורכבות מאין כמותן.

בנוסף, אני רוצה לומר שהאלוף בריק מביא לתפקיד הזה מנהיגות אישית ומקצועית יוצאת דופן. הוא פיתח בצורה מאוד מיוחדת ומרחיקת לכת את השיח עם מפקדי צה"ל, ועסק רבות מאוד בחמש השנים האחרונות בנדבכים פיקודיים-ערכיים. אני רוצה להגיד שלא יקל הדבר בעיני הפורום המכובד פה, מכיוון שחיזוק השותפות עם צה"ל הוא מהלך לא קל – במשך הרבה מאוד שנים מוסד הנקח"ל נתפס בעיני המפקדים כאיום, כטרדה, כמשהו שצריך להתנער ממנו. וצריך להגיד פה בחדר שזו תגובה אנושית טבעית של מפקדים כשמישהו בא לדון בטרוניות נגדם. בתקופתו של האלוף במילואים בריק הדבר הזה התהפך, ומטרדה נהייתה שותפות יוצאת דופן על בסיס פיקודי-ערכי, דבר שמאוד מסובך להשיג אותו והאלוף בריק עשה את זה בצורה יוצאת מן הכלל.

לסיום, אנחנו מקבלים הרבה מכתבי הערכה, החל מחיילים, דרך מ"פים, עבור במג"דים ועוד. אני רוצה להקריא לכם משהו שחתום עליו אלוף שי יניב, שהוא נשיא בית הדין הצבאי לערעורים: "כהונתך הנוכחית", הוא כותב לבריק, "היא בעלת חשיבות רבה לעוצמתו של צה"ל. אני סמוך ובטוח שכבעבר, גם בכהונה זאת תהווה מפות ותטביע את חותמך למען שמירה על כבוד החייל, מתוך אכפתיות ודאגה כנה לפקוד ולפיקוד, למען צה"ל ולחיזוק עוצמתו". אני רוצה להגיד שכל מה שהאלוף שי יניב קיווה לו, התמלא במלואו.

לסיכום, אני מבקש שוב בשמו של שר הביטחון מהוועדה המכובדת לאשר את המינוי. תודה.

תודה רבה. האלוף בריק.

תודה. אני רוצה לדבר על התפיסה שלי, על המדיניות שניהלתי בחמש השנים האחרונות, וכיצד אני מתכוון להמשיך במידה שהוועדה תאשר את המינוי שלי.

לפני כחמש שנים, כשפנה אליי שר הביטחון לקבל את תפקיד נציבת קבילות החיילים, החלטתי לקחת את התפקיד הזה משום שראיתי בתפקיד הזה אתגר אדיר, כי הוא עוסק בערכים ונורמות של חיילים ומפקדים בצה"ל.
הדבר הראשון שהבנתי כבר בתחילת דרכי זה שאני לא הולך להתעסק רק בקבילות החיילים, כי אני יכול להתעסק באלפי קבילות ביום מבלי לפתור שום בעיה מהותית אם אני לא אתעסק בסיבה, במהות – בשאלה מה מביא חייל לקבול את מפקדו. והסיבה המרכזית שאני מוצא לכך שחיילים קובלים את מפקדם היא אובדן האמון של החייל במפקד. כי אם הוא מאמין בו הוא לא צריך אותי, הוא יכול לגשת למפקד.

אבל כשחייל מאבד את אמונו במפקדו קורים לו עוד כמה דברים. הדבר הראשון, אובדן מוטיבציה. וכשמאבדים מוטיבציה מאבדים גם את היכולת לבצע את המשימה. הדבר היותר חמור כשחייל מאבד את האמון במפקד היא שיש סכנה שהחייל לא ילך אחרי המפקד הזה במצבים של סיכון חיים. כי חיילים מוכנים לסכן את חייהם בגלל שני גורמים מרכזיים. הגורם הראשון זה המפקד, שהוא נותן בו את האמון וסומך של שיקול דעתו, והגורם השני זה החברים, החיילים ביחידה. אנחנו קוראים לזה גיבוש יחידתי, רעות, חברות, ערבות הדדית איש לרעהו. רק מפקדים שמבינים שבצד הדרישה מהחיילים לבצע את משימתם בצורה מיטבית, הם צריכים גם לעסוק בגיבוש היחיד, בטיפוח הלוחמים, ביצירת האווירה, ביצירת רוח הלחימה – אלה המפקדים הראויים להיות מפקדים בצה"ל.

כתוצאה מהתובנה הזאת אני החלטתי כנציב להיפגש הרבה מאוד עם מפקדים וחיילים, ולא להתעסק איתם רק בקבילות אלא להתעסק איתם גם בפיקוד ומנהיגות, כי משם הכול מתחיל.

כשאני מגיע היום לביקורים אני אומר את הדבר הבא: פיקוד ומנהיגות זה לא רק פקודות ומשימות, פיקוד ומנהיגות זה דוגמה אישית, זה מקצועיות, זה אמינות ונחישות. אבל לא פחות חשוב מכך – בצד הדרישה שלך כמפקד מחייליך לבצע את משימתם בצורה מיטבית, אתה צריך לעסוק בטיפוח החיילים שלך, ליצור אצלם מוטיבציה, ליצור אצלם את היחד, את הרגשת השייכות והשותפות. רק אם תנהג כך תוכל להוביל את החיילים שלך להצלחה גדולה בשגרה ובוודאי להצלחה גדולה במלחמה.

מה זה בעצם טיפוח של חייל, שאותו אני דורש ממפקד? לטפח חייל זה להקשיב לבעיה שלו, לנסות לעזור לו כשיש לו בעיה. מפקדים שרק נותנים פקודות אבל לא מקשיבים לבעיות של החיילים מאבדים את האמון של החייל בהם. חייל לא יעשה משימות מסכנות חיים כשמפקד לא מקשיב לבעיות שלו. לטפח חיילים זה להגיד להם מילה טובה כשצריך. מה שבונה מוטיבציה זה לא רק מילות ביקורת, זה גם טפיחה על השכם, זה מילה טובה לחייל שעושה דברים טובים. זה נותן לו דרייב אדיר.
לטפח חיילים זה להגיד להם את הערך המוסף של התרומה שלהם לצבא. יש לנו אוכלוסיות של חיילים שהם נהגים, טבחים, אנשי מינהלה – וכל חייל הוא טבעת מרכזית בביטחונה של המדינה. צריך להגיד להם את זה, להגיד להם שהם לא שואבי מים וחוטבי עצים, אלא הם חולייה מרכזית ובלעדיהם צה"ל לא ינצח. ואת זה צריך להגיד לחיילים על מנת לרומם את רוחם ושירגישו שותפים.
לטפח חיילים זה לעשות להם ראיונות. זה דבר נורא בנאלי אבל גם נורא חשוב. לא רק ריאיון של לשאול אותו איפה הוא גר, אלא לשאול את החייל מה שלומו, מה נשמע בבית, איך הוא מרגיש בצבא, איך אפשר לעזור לו עם בעיות שיש לו. חייל כזה אומר לעצמו שיש לו מפקד שלא רק נותן פקודות, אלא מפקד שהחייל חשוב לו. אתם לא מבינים מה זה עושה למוטיבציה שלו.

לטפח חיילים זה שיכירו את המורשת של היחידה ויהיו גאים בה. לטפח חיילים זה שיכירו את המולדת שעליה הם הולכים להילחם ולסכן את חייהם. שיאהבו את המולדת שבה הם חיים. לטפח חיילים זה לעשות ערבי מפקד, ערבי גיבוש. זה דבר שבונה את הדבק, בונה את היחד. לטפח חיילים בתוך יחידה זה שקיפות ופתיחות, ולא קשר של שתיקה. כשיש תקלה מתקנים אותה, מסתכלים לה בעיניים ולא מסתירים אותה.
כאמור, רק מפקדים שנוהגים כך – מצד אחד נותנים פקודות ודואגים לביצוע המשימות על קוצו של יו"ד ומצד שני מטפחים את היחידה ואת חייליהם – אלה המפקדים שאתה רואה באופן נחרץ שיש להם יחידה למופת, אלה המפקדים שהחיילים ילכו אחריהם באש ובמים.

כתוצאה מהתובנה הזאת, אני כנציב החלטתי להיות הרבה מאוד ביחידות הצבא. לא רק לדבר אלא גם להקשיב ולהיפגש עם חיילים ומפקדים. בחמש השנים שאני נציב אני עברתי מעל 600 יחידות – בכל יחידות הים, האוויר והיבשה, לוגיסטי, טכנולוגי, וקרבי. אני כבר בסבב שני בכל היחידות של הצבא. בבא"חים – צנחנים, גולני, כפיר ואחרים – אני מגיע כל ארבעה חודשים, כל מחזור גיוס, כדי לדבר עם המפקדים הצעירים, שהם חוד החנית של צה"ל.

מה אני עושה בפגישה כזאת ביחידה? קודם כול, אני מגיע פעמיים או שלוש בשבוע, לארבע או חמש שעות, וזה בנוסף לכל מה שאני עושה במשרד, שאני עובר כל יום על 50 קבילות אישית וחותם על כל המלצה שלי. כל קבילה וקבילה עוברת דרכי, סך הכול 7,000 בשנה. אני גם עושה דיונים על נושאים מערכתיים. ובכל זאת אני מוצא את הזמן להיות שלוש פעמים בשבוע, חמש שעות בכל יחידה שאני מבקר.

מה אני עושה בביקור כזה? אני מגיע ליחידה, ובשלב הראשון נותן שיח לכל המפקדים של היחידה – מרמת המפקד הזוטר ועד רמת המפקד הבכיר ביותר. בבסיס חיל אוויר למשל יושבים מולי בשיח הזה 800 מפקדים, מהנגד ועד תת-אלוף. כל מפקדי הטייסות. אם אני מגיע ליחידת שריון, אז מהמח"ט ומטה.

בשעתיים הראשונות אני מדבר איתם על פיקוד ומנהיגות בשדה הקרב ובשגרה – איך בונים מוטיבציה, איך בונים הנעה, איך מובילים חיילים במצבי קיצון, זאת מתוך הניסיון שלי בקרבות ישראל ומתוך הניסיון הפיקודי שלי. לאחר השיח הזה עם המפקדים, אני לוקח את המפקדים הבכירים של אותה יחידה – בחילות השדה זה ממ"פ ומעלה, ובחיל האוויר זה ממפקד טייסת ומעלה – ועושה איתם שיח סביב שולחן עגול איך הם מבינים מה זה לפקד, איך הם מבינים מה זה מנהיגות, איך הם יוצרים מוטיבציה. ומתוך השיח הזה עולות תובנות מדהימות. השיח הזה בונה תובנות גם אצל הצעירים שאני יושב מולם, מתוך הניסיון שלי. אני משוחח איתם על איזה כלים צריך לתת למפקדים בקורסים הפיקודיים של צה"ל – כלים פיקודיים שבאמצעותם המפקד הצעיר שגומר קורס קצינים ידע להתמודד עם חייל בגילו. זה לא רק מקצועיות, זה לא רק הפעלת כלים טכנולוגיים, אלא גם איך להתמודד ואיך ליצור מוטיבציה. הנושאים האלה עולים בשיחות שלי, ואני מצליח לתרום תרומה מכרעת בעניין הזה.

אני מדבר איתם גם על מה קורה לקצין צעיר שמגיע מקורס קצינים ליחידה, למה המפקד הבכיר צריך לחנוך אותו, להדריך אותו, לא רק לתת לו פקודות. כי אחד התפקידים המרכזיים של מפקדים בצה"ל זה להעביר מניסיונם לצעירים וללמד אותם. זה דבר מאוד חשוב.

אני מדבר איתם גם על רוח לחימה. אני אומר דבר נורא פשוט: בעולם הטכנולוגי, שבו טילים פוגעים במטרת נקודה בטווח של מאות קילומטרים, שבו יש לנו מטוסים מצוינים וטנקים – לא זה מה שמנצח מלחמות. זה עוזר לנצח, אבל מה שמנצח את המלחמה זה האדם שמאחורי המכונה. ואם אנחנו לא נטפח את הרוח שלו, את רוח הלחימה, את המוטיבציה, את הערבות ההדדית בין החברים, את האמון במפקדים, אז בזמן שנצטרך להסתער עם הטנקים הכי טובים, אם החיילים לא יאמינו במפקד ובחברים שלהם, שום דבר לא יזוז. ולכן לרוח הלוחם יש חשיבות עליונה גם בעולם טכנולוגי שבו יש לצה"ל את האמצעים הכי חדישים.

דבר מרכזי נוסף שאני הכנסתי כנציב קבילות חיילים הוא הדבר הבא: כשהיום יש קבילה, אני משתף את המפקדים הבכירים ביחידה בתהליך של התחקיר וההחלטה. אני לא נותן להם לברוח, אני לא מוכן שהם יעמדו בצד ויהיה איזה גורם חיצוני שעושה להם את העבודה. טיפול בבעיה זה מנהיגות. אני נותן למפקד הבכיר לטפל בבעיה, ואני מלווה את כל התהליך. במידה שהוא עושה את זה ראוי אני איתו, ובמידה שהוא עושה את זה לא ראוי, אני נגדו. ואני יכול לקחת מפקד שבכלל לא נִקְבַּל אבל הוא היה צריך לעשות את התהליך ולא עשה את זה נכון וראוי, ואז אני מתעסק איתו, וגם יש מפקדים שאיבדו את קידומם לא בגלל שהם נִקְבְּלוּ אלא בגלל שהם לא טיפלו בצורה ערכית ונורמטיבית בנושאים שהם היו צריכים לטפל ביחידות שלהם.
הדבר הנוסף המאוד מרכזי שאני מוביל בנציבות ולא נעשה לפני כן זה הנושא המערכתי. בעבר, כשהייתה קבילה, טיפלו בחייל שקבל. אבל אני מהר מאוד למדתי שטיפול בקבילה של חייל לא פותרת את הבעיה אם יש בעיה מערכתית. ואני יודע ללמוד מתוך קבילות בודדות אם יש בעיות מערכתיות. אני נכנס לשטח ולומד את הבעיות, למשל כמו שהיה לי במערך התצפיתניות, שהיו בו קבילות מאוד קשות, או כמו מערך כיפת ברזל, שהיו בו קבילות מאוד קשות. יצאתי לשטח, למדתי, והבאתי דוח מאוד קשה למטכ"ל, עם המלצות לביצוע. הצבא יישר קו, ביצע, והתהליך השתפר בצורה יוצאת מהכלל. ככה אני עושה במערכים רבים מאוד שיוצאים בקבילות בודדות.

אני מוציא אגרות לצבא מדי חודשיים. אפשר למצוא את זה ב"גוגל". באתר נציב קבילות חיילים אפשר לראות מה קורה בצבא, אירועים ערכיים חמורים. אני נותן שם את תפיסת עולמי והמלצות מה צריך לעשות.

אני רוצה לומר עוד דבר, ובו אני אסכם. יש לנו צבא טוב – יש לנו מפקדים טובים, יש לנו חיילים טובים, יש לנו צבא טכנולוגי, צבא מאוד מקצועי. אבל יש גם פערים, ובפערים האלה צריך לטפל. ואני רואה את עצמי בחמש השנים הקרובות ממשיך באותו להט להיפגש עם החיילים והמפקדים בשטח ולא להתעסק רק עם הקבילה, שהיא הסימפטום, אלא להתעסק גם בסיבה – בפיקוד והמנהיגות. אני מרגיש שאני יכול לתרום הרבה מאוד מהעבר הקרבי שלי והפיקודי שלי.

השיתוף עם הצבא הוא מצוין. אני מאוד חד. לעתים אני לא חוסך את שבטי בדברים מסוימים, ואני יורד לעומקם של דברים גם אם לעתים זה לא נוח לשמוע ולעשות. אבל הצבא מקבל את זה, כי הם מבינים שאני עושה את זה בהגינות, ביושרה ולטובת הצבא. תודה רבה.

אני מודה לך. חבר הכנסת מופז, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לומר מספר משפטים על חשיבות התפקיד. חשיבות התפקיד הזה היא גדולה מאוד, כי בסופו של דבר התפקיד המרכזי של נציב קבילות החיילים זה לשמור על הערכים של צה"ל כפי שתיאר אותם כאן בריק, והדבר השני הוא להיות אוזן קשבת לחיילים ולמפקדים הזוטרים.

אני חושב שמה שבולט בתפקיד של האלוף בריק הוא קודם כול המסלול הפיקודי שלו. הוא היה מפקד שנלחם במלחמות ישראל, הוא בא מהשדה ומכיר היטב את המערכת הצבאית וגם מקובל עליה. והדבר הבולט מאוד בחמש השנים האחרונות – כפי שגם שמענו מדיווחים בפני הוועדה – הוא שאין אח ורע לנוכחות שלו בשטח. אני מכיר כמה וכמה אנשים שעשו את התפקיד הזה מצוין, אבל מה שבולט אצל בריק, לצד הערכיות והעובדה שהוא לוחם, הוא שאין אח ורע להיקף הנוכחות שלו בשטח.

אני רוצה לברך אותך על זה ולהצדיע לך על המסירות בתפקיד. אני חושב שאם שר הביטחון המליץ ואם האלוף בריק מוכן לשאת בעול הזה חמש שנים נוספות, אני מאוד ממליץ שהוועדה תאשר את המינוי כמובן. אני מאחל לך בהצלחה.

תודה רבה.

חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

אני רוצה לומר שאני מכיר את האלוף בריק קרוב ל-30 שנה. המפגש בינינו היה חד ובהיר, וגם מקשיב ומשיב. ההיכרות הייתה, נדמה לי, בקורס מג"דים, כשהאלוף היה מח"ט 211. זה היה שינוי משימה בתרגיל באש בנבי מוסא בשתיים בלילה. קר. עומדים שלושת או ארבעת אלה שמונו למג"דים ואולי עוד מישהו, במעגל צמוד, ב-20 דקות אולי של מעין קפ"ק 2 של סגירת קצוות של התחלפות בעלי תפקידים. זה היה הקפ"ק אולי הכי בהיר שעברתי בצבא. שאלתי שאלה אחת ונעניתי בבהירות מדהימה. הלכנו לכלים והרגשתי שהכול ברור לי. וזה היה בעמידה, בשתיים בלילה, ביום השלישי לתרגילים יבשים ורטובים בנבי מוסא.

אז בהחלט אני אומר שכל מה שאמר פה האלוף בריק לגבי איך צריך להיות מפקד – זה אתה. אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, אז אני אעצור פה, למרות שיש לי עוד הרבה לומר. אני חושב שבהחלט נוספת לכל מה שאמרתי גם האנושיות הגדולה, ולצד זאת האיזון של כל הנושאים הללו והיכולת המערכתית לשמור על ערכי צה"ל ולחזק את רוח הלוחם.

בתפקיד הזה, בזכות ניסיון החכמים וחוכמת החיים, הגיל רק מועיל. הניסיון וחוכמת החיים האלה מועילים גם למטה הכללי על אגפיו השונים. כמובן שאני שמח ואתמוך במינוי הזה.

תודה. עוד מישהו?

יש משפט "ראה מעשה ונזכר הלכה". כתוב פה בנייר "על כהונתו של אלוף בריק יצחק כנציב", שזה ראשי תיבות אבי"ך: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". לכן, כפי שאמר מוטי, הניסיון העשיר שיש לאלוף במילואים יצחק בריק זה דבר שמשפיע על כל המוטיבציה של חיילי הצבא. יישר כוחך, ואנחנו מאחלים לך אריכות ימים ושנים.

חברים, אחרי ששמענו את מה ששמענו, אני לא חושב שיש מישהו יותר ראוי ממך להמשיך את השליחות שלקחת על עצמך לעוד חמש שנים. מי בעד המינוי?

הצבעה

בעד אישור הארכת הכהונה – פה אחד

ההארכה אושרה.

הצבעה פה אחד.

צריך לומר שמדובר על חמש שנים מהיום, לא מהתאריך שכתוב בנייר.

בסדר. ואני גם מבקש להביא לתשומת לב משרד הביטחון, לגבי השיחה שלי היום עם שר הביטחון, שצריך לעשות לחקיקה בדבר קיצור אורך המשרה של נציב קבילות כמו במבקר המדינה. אני מאחל לך הצלחה ובריאות.

תודה רבה.

אחרי שאושר המינוי, יש לי הערה, שאיננה קשורה לאיש בכלל. אני אריאלה קלעי, ממשרד המשפטים. בזמנו, כשקומם התפקיד של נציב קבילות חיילים, בוועדת החוץ והביטחון הלכו אחרי הדוגמה של נציב קבילות בחוק מבקר המדינה.

אמרתי את זה עכשיו.

יש לי תוספת. אז אפשר היה לעשות שתי תקופות כהונה, ולימים שונה החוק. אבל החוק שכאן לא שונה. משרד הביטחון צריך לתקן את החוק לגבי נציב קבילות חיילים, באחת משתי דרכים: או יעשה תוספת קצובה לכהונה, או יעשה כהונה שנייה. אבל את החוק צריך לתקן.

גברתי, הבוקר דיברתי על הנושא הזה עם שר הביטחון, ואני משוכנע ובטוח שבמהרה ובימינו נראה תיקון חקיקה.

צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשע"ד-2013 – הצבעה

הנושא השני זה חידוש בשנה נוספת של צו איסור ההתאגדות של עובדי המוסד. מי מציג את זה?

אני שלמה יצחקי, הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה. בפטור של שר הכלכלה... היושב-ראש בזמנו כשר התמ"ת נתן איזה שלושה אישורים כאלה. מדובר בצו שפוטר את המוסד מחוק הסכמים קיבוציים לגבי נושא של התארגנות.

לגבי מוסדות אחרים – משטרה, שב"כ וכדומה – יש חוקים, אבל לגבי המוסד אין. ולכן נדרש על פי החוק כל שנה – לפי המלצת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הקודם, חבר הכנסת הנגבי – לתקן את החוק ולהאריך את התקופה. ואכן, בתקופת השר בן-אליעזר ניסינו לעשות את הדבר הזה, אבל יש מחלוקות לגבי התקופה. אנחנו לא הרמנו ידיים לגבי תיקון החוק, כדי שלא נבוא כל שנה לוועדת החוץ והביטחון לקבל אישור, אבל אני מקווה שאולי יהיה חוק מוסד ואז זה יפטור אותנו.

תודה רבה לך. יש מישהו שרוצה להתייחס לזה? מי בעד?

הצבעה

בעד חידוש הצו – פה אחד

חידוש הצו אושר.

הצו אושר.

הצו הוא מ-1 בינואר 2014.

אני מבקש אישור רטרואקטיבי שזה יחול מ-1 בינואר.

זה מה שהיא אמרה עכשיו.

אנחנו צריכים לבקש אישור.

בסדר.

הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 6), התשע"ד-2014

הנושא השלישי זה הצעת חוק תשלום לחיילים – סעיף שמאפשר לוועדה הרפואית סמכות לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר. הסעיף הוא הוראת שעה שמבקשים להפוך להוראת קבע. מי מציג את זה?

אני רינה פיינרמן, רמ"ד קצבאות ותגמולי מילואים באכ"א. חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים בעצם נועד לתת פיצוי לחיילי מילואים שנפגעו או נהרגו עקב שירותם במילואים, להם או לשאריהם. הוראת השעה בעצם מעניקה סמכות לוועדה התפקודית של צה"ל לתת מעל מחצית מאחוז הנכות הרפואית שמעניקה ועדה של משרד הביטחון.

אוקיי. אבי, בבקשה.

שלום. שמי אבי סייג, אני אלוף משנה במילואים ויושב-ראש מג"דים-מח"טים-טייסים בעמותת המילואים. אנחנו יזמנו לפני כעשר שנים את התיקון הזה, וקיבלנו אישור לחמש שנים. אחרי חמש שנים התייצבנו בכנסת וביקשנו עוד חמש שנים. אנחנו כבר שנה לוחצים על הצבא ועל משרד הביטחון לחדש את זה, ומשום מה הם שכחו לחדש את זה, למרות כל התזכורות שלנו. כל הזמן יש כאן מעין עצלנות כזאת.

אנחנו נשמח מאוד אם תאשרו את זה, אבל אנחנו נשמח מאוד אם זה ייכנס לחוק המילואים ולא נצטרך לעמוד פה ולהזכיר כל הזמן לצבא שצריך לחדש את זה. פשוט צריך להכניס את זה לחוק המילואים, כמו שעשינו עם הביטוח ויתר הסעיפים. נכון להיום כל חיילי המילואים נמצאים באי-כושר עבודה, ואם לא תאשרו את זה כאן רטרואקטיבית, אז גם חייל שקרה לו משהו... אני מזכיר לכם שזה הפסיק במרץ שנה שעברה, וכתוצאה מזה שלא הייתה כנסת אז יש עוד חודשיים חסד, ואין לנו. עכשיו מדברים פה על רטרואקטיבי, אבל למה לעשות את זה? למה לא להכניס את זה פעם אחת לחוק המילואים וגמרנו?

אני חושב שצריך להכניס את הדבר הזה כהוראת קבע.

צריך לחדד: צריך להפריד בין שאלת הוראת שעה או ההחלטה להאריך את זה כהוראת קבע, לבין מיקום הסעיף. המיקום של הסעיף הזה צריך להיות בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים, זה המסד הנורמטיבי המתאים, ולא חוק המילואים.

לגבי השאלה האם מדובר בהחלה רטרואקטיבית, הוראת שעה, הוראת קבע – זה עניין אחר. זאת אומרת, גם במסגרת חוק תשלום קצבאות אפשר לקבוע כך או אחרת. לא חוק המילואים הוא האכסניה המתאימה לכך.

אני מבקשת להתייחס לסוגיה של הוראת השעה. כאשר חוקק החוק הזה, לפני 12 שנה, היה חשש – ולכן עוגן הסעיף הזה כהוראת שעה – מתביעות רבות והחרגות של תביעות של חיילי מילואים. אבל המציאות מראה שהמגמה היא... אני לא חושבת שמישהו בעצם הוכר על ידי... בחריג הוכרו?

ישנם מספר מקרים.

מקרים בודדים.

אנחנו אמורים להציג את הנתונים בשבוע הבא בוועדת משנה.

אבל זה מקרים בודדים. השיטפון שהיה צפוי לא הגיע, ואנחנו חושבים שאחרי 12 שנים נכון שהסעיף הזה יהיה הוראת קבע ושלא נצטרך כל פעם לתזכר – זה לא יוזמה של הממשלה, זה בא לאחר תזכורים וישיבות בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון שניהל חבר הכנסת עמר בר-לב. אנחנו בהחלט בעמדה לעגן את זה, במקום הוראת שעה לעוד חמש שנים, כהוראת קבע.

יופי. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור תיקון מס' 6, כהוראת קבע – פה אחד

תיקון מס' 6 כהוראת קבע אושר.

אושר. תודה.

כהוראת קבע, כן?

כן, כן, נדבר על הוראת קבע.

חשוב לנו גם לבקש שיחודד שזה יחול באופן רטרואקטיבי ממועד סיום ה...

בוודאי.
צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל)(מס' 2)(תיקון), התשע"ד-2013 – הצבעה

הסעיף הבא זה חידוש צו המתייחס לחוק המילואים וקובע שלמרות שגיל הפטור משירות המילואים הוא 40, יש לשר הביטחון סמכות להאריך את גיל הפטור במקצועות מסוימים שבהם יש חוסר בכוח אדם. הצו הזה פקע ב-31 בדצמבר, ויש בקשה להאריכו עד 15 באוגוסט. אני רק אזכיר לכם שחבר הכנסת איתן כבל עסק בסוגיה הזו, והוא ביקש להכשיר צעירים במקצועות אלה כדי שתהיה עתודה. בוא נשמע התייחסות של הצבא.

אני אופיר, ראש עתכ"מ מילואים באכ"א. אני מתייחס לחידוש מקצוע המת"מ – מפעיל תקשוב מבצעי. לצד התהליך של חידוש ההארכה של המקצוע הזה עד לאוגוסט 2015 והחלה שלו בגיל הפטור, אנחנו מורידים את מקצועות המג"ח.
אנחנו מבקשים להחריג את מקצוע המת"מ עד גיל 45. אני רוצה לציין שבהמשך לוועדה קודמת שעסקה בהארכת צו המקצועות, אנחנו התקנו בפקודות שכל מי שחורג מגיל הפטור מביצוע מילואים מקבל תגמול על כך. זה דבר חדש. זה הועלה כהערה של חבר הכנסת כבל, אם אני לא טועה, בעבר, ועדכנו את זה.

אני רוצה להתייחס למספר פעולות שאנחנו עושים כדי לצמצם את הפערים ולייצר מקורות בצבא. אנחנו עושים "הכשרות סדיר בראיית מילואים" – לפני שחרורם אנחנו לוקחים חיילים מעולם תוכן דומה ועושים להם הסבה של מספר ימים, ולמעשה נותנים להם מקצוע אחר לשירות המילואים. אנחנו עושים את זה במקצועות קריטיים שיש בהם פערים. עוד אחד מהצעדים הוא החרגת גיל הפטור. אנחנו גם עושים איתור פרופסיונלי: אנחנו מסתכלים על אנשי מילואים שרכשו מקצוע כזה או אחר באזרחות, רואים את המקצוע, ועושים לו הסבה למקצוע שהוא רכש באזרחות, למשל, מהנדסי בניין לפיקוד העורף, מהנדסים לתקשוב, שמאים ועוד מקצועות כאלה ואחרים. בנוסף, יש כמובן הכשרות במילואים, ובנוסף אנחנו גם בוחנים כל הזמן את נושא התקינה בצבא, בעיקר במקצועות הקריטיים, ובכלל. זה נעשה כדי לראות איפה אפשר לקצץ תקינה ולאייש פחות.
בהתייחס למפעיל תקשוב מבצעי, אני רוצה להגיד שהמערך הסדיר בנוי על כך ש-50% ממנו נשים ו-50% גברים. לא שיש עם זה בעיה, להפך – שילוב הנשים הוא חשוב, הוא תורם לאיכות הצבא. העניין הוא שתהליך ההזנה והפער הם בעיקר מול היקף המקורות שאנחנו צריכים בשנה כדי לאייש את המקצוע הזה. אנחנו מדברים על היקף של 860 מקורות כוח אדם שצריכים לאייש את המקצוע, והפער מול מה שמשתחרר זה חצי, כלומר, 50% מזה משתחררים. ולכן, אוטומטית, בזה שאני מאייש את המערך, אני כבר נמצא בפער מול הצרכים שלי.

כיום אנחנו מבקשים החרגה של 270 חיילים. אמנם כל חייל חשוב כשלעצמו, אבל אנחנו לא מדברים על היקפים גדולים. המקצוע הזה הוא מאוד חשוב ומורכב, וצריך להזכיר שהצבא צועד קדימה בהיבט של מערכות, כמו הצי"ד למשל, ומדובר בחיילים שמאיישים את המערכים האלה. וכיום לרדת בהיקף כזה של חיילים זה דבר שהוא מאוד משמעותי עבורנו, במיוחד במערכים האלה. כיום אנחנו עומדים על 96% איוש, והפער הוא של 280 חיילים. ולכן אנחנו מייחסים חשיבות רבה בעצם זה שאנחנו מציגים את זה – 280 חיילים זה מאוד משמעותי עבורנו.

אני רוצה להתייחס להיבט המקורות. אנחנו מאיישים קודם כול את הגדודים שלנו בייעוד 0 ו-1 במערכים, גם גברים וגם נשים. זאת העדיפות הראשונה לאיוש, הגדודים הלוחמים והמערך המתמרן. ההחרגה של האנשים זה בייעוד 2 עד 5, שזה יותר אוגדות, בצ"פים – הבסיסים שמטפלים בציוד. שם יש חשיבות שנשמר מצבות כוח אדם על 100%, כדי לאפשר את המענה שנותנים בכל מה שקשור לצי"ד ולהיבטים תקשוביים אחרים. אני רוצה לציין שאם לא תהיה לנו החרגה בייעוד העורפי, אנחנו נצטרך להסיט מקורות מייעודים קדמיים יותר – ואנחנו לא רוצים לעשות את זה.

חשוב לי להגיד שבפעולות שאנחנו עשינו כדי לקדם את הנושא הזה, אנחנו איחדנו מספר מקצועות תחת המקצוע שנקרא "מפעיל תקשוב מבצעי". איחדנו כמה מקצועות שדומים בהכשרה, כדי לייצר מקורות חדשים. לצד זאת, קבענו הכשרה לפני השחרור.

חשוב לי לציין שההחרגה לא מדברת על הגדודים. כלומר, גדוד שעושה תעסוקה, חייל שנמצא בו לא נכלל בהחרגה.

במרוצת השנה האחרונה אנחנו ביצענו ל-25 חיילים "סדיר בראיית מילואים". זה המתכונת החדשה, ושנה הבאה אנחנו רואים גידול בהיקף שאנחנו רוצים להכשיר במתכונת הזאת. זאת מתכונת שהיא הרבה יותר טובה – היא חוסכת לנו כסף לעומת מילואים, חוסכת בימ"מים. את ההסבה לחייל אנחנו עושים רק חצי שנה לפני שחרורו.

לגבי מילואים, אנחנו עושים הסבות ל-178 חיילים. חשוב לי להדגיש ולעשות הפרדה בין יחידות שעושות הצבות למערכות תקשוביות, לבין חיילים שעושים פרטנית. כי פה זה נוגע למה שחבר הכנסת כבל אמר לגבי הגילאים. חשוב להגיד שברמת יחידה שמבצעת את ההסבה, בסוף, מפקד היחידה מנהל את ההיקף שהוא רוצה; למשל, מג"ד בגדוד קשר, הוא כבר יודע מי האנשים שהוא מזמן. וחוץ מזה, אם אותו אחד רוצה להתנדב להישאר במילואים – ויש הרבה כאלה בקרב בעלי התפקידים האלה, וטוב שכך, כי הניסיון שלהם תורם לנו תרומה משמעותית. ולכן, בהקשר הזה, המפקד הוא זה שיחליט מי יעשה את ההסבה.

לגבי האוכלוסייה של החיילים שאנחנו בוחרים לעשות להם הסבות, מדובר על גילאים 37, 38. אני מסכים עם ההערה שבגיל 38, אם הוא לא מוחרג, אז לא צריך הסבה. אבל אם הוא כן מוחרג לגיל 45, אז יש לי אותו לשבע שנים, שזו תקופה ארוכה ומשמעותית למערך המילואים. וכמו שכבר אמרתי, לצד זה אנחנו עשינו גם ממש איתור פרופסיונלי, שזה איתור בעלי מקצועות מהאזרחות ושינוי המקצוע שלהם.
לסיכום, לגבי המת"מ בקשתנו מהוועדה היא להאריך את הצו עד אוגוסט 2015 ולהחריג את גיל הפטור במקצועות המת"מ לגיל 45.
לגבי צוותי אוויר, כיום כל צוות האוויר, שזה בעיקר הטייסים, לא מוחרגים לגיל 49, אלא למעשה הם בהתנדבות. והתפיסה שלנו היא שאתה לא בונה מערך על התנדבות. נכון ליישר קו עם כל מערך הקצונה של צה"ל שמוחרגים עד גיל 49. אני חושב שזה נכון כלפי האוכלוסייה הזאת, וזאת הבקשה שלנו.

לא כל המערך מוחרג עד גיל 49.

הוא דיבר על כל הקצינים שמוחרגים.

טוב, זה משהו אחד.

חברי הוועדה, יש מי שרוצה להתייחס?

דבר ראשון, אני מבין שאין בעיה של התנדבות. דבר שני, מה שרוצים זה דבר מאוד מצומצם. רק בזה יש בעיות מבחינת הצבא?

לא הבנתי.

אמרתי שמה שרוצים להחריג פה בצו זה אך ורק מקצועות קשר ואוויר. זאת אומרת שבכל היתר אין שום בעיה?

היתר הוחרגו כבר. זה עובד בשיטת הסלאמי.

היתר הוחרגו בצו אחר.

אז זה מה שנותר.

עוד מישהו?

אני רוצה להגיד שאנחנו כארגוני המילואים רואים פה כל הזמן נגיסה בחוק המילואים. חוק המילואים לא בא לפתור רק את הבעיות של הצבא, הוא בא לפתור גם את הבעיות של חיילי המילואים. ואם קבעו את הגיל על 40, אז אנחנו רוצים שיעמדו על 40. נכון שקשה לעמוד בגיל הזה, אבל מדובר על חוק שחוקקנו אותו כבר בשנת 2008.

אבי, הגיל הוא דווקא בחוק שירות הביטחון ולא בחוק המילואים.

אז הוא עוד יותר ותיק.

חבר הכנסת יוגב, אתם הארכתם הרבה מקצועות, אלה לא המקצועות היחידים שאתם הארכתם. מדובר גם על גיל, מדובר גם על משך, מדובר גם על צו המטרות. אנחנו נשב פה עוד שבוע-שבועיים על צו המטרות, כי יש בקשה של שר הביטחון.

ברור לנו שלצבא יש בעיה עם הגיל, אבל אנחנו מבקשים לדעת מתי הצבא... אנחנו רוצים שהצבא ייתן תאריך, יגיד "עוד שנתיים אנחנו מסיימים עם זה לגמרי", ולא ייקראו יותר חיילי מילואים מעבר לגיל 40. מדובר בעיקר על מקצועות הקשר, לא המקצועות של צוותי האוויר. בואו נשחרר את מקצועות הקשר, למה אנחנו צריכים להחזיק אותם כל כך הרבה שנים?

ראינו דוגמה יפה מאוד בחיל האוויר-קשר, ואני רוצה לחבר את זה לוועדה לשוויון בנטל. אני מדבר על דוגמאות יפות מאוד של כניסת חרדים לשני העולמות. בחיל האוויר, כפי הנראה, גם הצליחו לייצר להם שירות באופי שנדרש להם – גם ב"נצח", כמפעילי ציוד כבד, וגם בשח"ר, כמקצועני קשר. ונדמה לי שאם ניקח את המגמה הזאת לכיוון הזה, נוכל אולי לרדת יותר מהר בגיל ולהציף את המערך הזה. ראינו בסיור בתל-נוף שתי דוגמאות מאוד חיוביות – גם את חבורת "נצח", קרי גילאי 21-18 כמפעילי ציוד הנדסי כבד, ששם יש שחרור של זקנים; וגם את שח"ר כמפעילי ציוד קשר, באוטונומיה של מעבדה שהיא רק שלהם. ונאמר לנו שם על ידי כולם, שכולם מרוצים. אם זאת תהיה המגמה, אז אולי לא נצטרך להאריך את הצו עוד פעם.

אנחנו משלבים חיילי טכני בשח"ר, גם במערך המילואים. אנחנו לא מאבדים את המקורות האלה, ואני חושב שזה חשוב מאוד. בנוסף, מול המגמות שקורות בחקיקה ובשטח, באמת צריך להרחיב את היעדים למערך המילואים.

אני חייב להתייחס למה שנאמר על ידי מר אבי סייג, שאיתו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ביום-יום, כך שאני יכול להבין מאיפה באות האמירות.
מערך התקשוב בצה"ל התעצם בהרבה מאוד מערכות, בטח במערכת הצי"ד, בכל הדרגים. דבר נוסף שקורה שהוא שאנחנו משלבים במערך הזה הרבה מאוד נשים. 50% מהסד"כ הסדיר שלנו זה נשים, שזה טוב. אבל כשהן עוברות למערך המילואים, אז בגיל 28-25 – הורוּת, ואז הן יוצאות לפטור. ברור שאני הייתי רוצה שיהיה לי תכנון מדויק מתי אותן נשים עוזבות את המערך, אבל...
אני משלב אותן בסדיר ומשלב אותן גם במילואים, גם כי אני רוצה, גם כי אין לי מקורות אחרים למערך, גם כי זה חשוב, וגם כי הן תורמות תרומה משמעותית – אבל אני לא יכול לתכנן על זה כשאני מאבד את האישה שמגיעה להורוּת ויוצאת לפטור. אני לא יודע לתת לזה מקור אחר. לכן אנחנו עושים במקביל את המהלכים שציינתי, כדי לגשר על הפערים. אבל הצרכים מאוד גדולים כל שנה.

המילואימניקים האלה שהם מעבר לגיל הפטור, הם מתוגמלים באופן ספציפי?

כל חייל מילואים שמוחרג, מקבל 100 שקלים ליום.

זו דרישה של הכנסת.

זה כבל.

אתם יכולים לפרט לגבי מקצועות צוות אוויר?

מְכוֹנָן, טייס ונווט.

מכובדיי, הגיעו אליי פניות רבות של חבר כנסת, ובכללן גם פנייתו של חבר הכנסת איתן כבל, לדחות את ההכרעה בדיון הזה לשבוע הבא. לכן את כל מה שקשור לנושא של הקשר אני משאיר להמשך הדיון על ידי חבר הכנסת איתן כבל, שאני מקווה שיהיה בשבוע הבא.

כרגע אנחנו נצביע רק על בקשת התוספת של צוותי אוויר.

יש גם בקשה נוספת: למחוק את מכונאי טנק מגח ואת התוספת.

לאור המגמה, אני מבקש שאותם מקצועות שאישרנו... יש פה המון מקצועות שיתאימו להכשרתם של חרדים ויוכלו לשחרר את הגיל המבוגר של המילואימניקים. הרבה מאוד מקצועות שיתאימו לעולם החרדי ואפשר לעשות אותם גם באוטונומיה. זה יכול להיות מקור נוסף של כוח אדם.

אוקיי. מי בעד?

אנחנו מצביעים על צוות אוויר?

רק על צוות אוויר.

אנחנו מצביעים על מחיקת "מכונאי טנק מגח" ועל הוספת "מכונן, טייס ונווט".

הצבעה

בעד חידוש הצו במתכונת חלקית, כהחלטת הוועדה – פה אחד

חידוש הצו במתכונת חלקית אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.