PAGE
2
ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה ללקחי הסופה
19/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת המשנה של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ללקחי הסופה
יום ראשון, י"א בשבט התשע"ד (12 בינואר 2014), שעה 9:00

<היערכות מד"א, זק"א ואיחוד והצלה במקרה של סופה>

חברי הוועדה: >
יפעת קריב – מ"מ היו"ר
ישראל אייכלר

אורי מקלב

>
שמעון אבוטבול - סגן מנהל מרחב ירדן, מד"א

אבי חובב - סגן מנהל מרחב ירושלים, מד"א

גיל מושקוביץ - מנהל אגף מבצעים, מד"א

יהודה גבאי - אגף מבצעים, מד"א

חיים וינגרטן - קצין מבצעים, זק"א

אליעזר היימן - מנהל אגף, איחוד הצלה

שי קוניץ - מנהל אגף, איחוד הצלה

שוקי קופלביץ - ר' חטיבת תקציבים משק וכלכלה, המשרד להגנת העורף

רומן גרביץ - לוביסט, חב' "פוליסי"

דוד זוהר

יפה שפירא

הדס צנוירט
<היערכות מד"א, זק"א ואיחוד והצלה במקרה של סופה>

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של ועדת המשנה של ועדת הפנים בנושא לקחי הסופה. נבדוק הבוקר את הנושא של היערכות מד"א, זק"א ואיחוד והצלה, והשלטון המקומי, שעדיין לא נמצאים פה. יש פה נציגים מכל שאר הארגונים, כך שנערוך בדיקה. חבר הכנסת אייכלר אמור להיות כאן. הוא מתעכב, והוא יגיע.
למעשה, הסופה הכתה בישראל בין 10 ל-14 בדצמבר 2013, כשהשלג החל לרדת ביום חמישי, 12 בדצמבר, והפסיק לרדת במוצ"ש, 14 בחודש. הסופה גרמה להצפות, לקריסה של מערכת החשמל במקומות רבים, לחסימה של צירי תנועה חשובים, לסגירת בתי עסק, חוסר אספקה של מזון וצרכים חיוניים לבתי אב רבים. בלילה שבין חמישי לששי נתקעו מאות מכוניות ואוטובוסים על צירי ההגעה לירושלים, ונזקקו לחילוץ של יושביהם, ובין השאר, היה צריך להגיע לכינוס לאנשים שנתקעו שם, ולא היו תושבי ירושלים. בימים ראשון-שני הצטברה קרה על הכבישים, שגרמה לתאונות רבות ולחסימת צירים.
נוצרו הרבה מאוד בעיות – אתייחס לחלקן. קודם כל, אני מבינה שהקריאות שנוצרו היו שונות מהקריאות הרגילות. חלק מהקריאות, קריאות רגילות, ובנוסף, קריאות שקשורות ללחץ, לחרדה, טיפול לאנשים שהיו צריכים, שהיו תקועים ללא חשמל, תרופות שהיו צריכות להגיע לאנשים. זה שהרבה מאוד אנשים נתקעו על הצירים. חולים כרוניים שהיו אמורים להגיע לטיפולים שגרתיים ולא יכלו להגיע, פגיעות מיוחדות כמו היפותרמיה, כוויות קור. בנוסף, היו בעיות שקשורות להתניידות, רכבי 4 על 4, אם היו מספיק או לא היו מספיק. שימוש ברכבים פרטיים.

ניהול כוח אדם – גם, מצד אחד, דיברו על כך שהיו הרבה מאוד מתנדבים שרצו להגיע להתנדב, אבל השאלה, אם היו יכולים להגיע להתנדב; אם אנשי צוות יכלו להגיע לעבודה או לא יכלו להגיע. התייחסות נוספת לנושא של זמני פינוי של אנשים, הנסיעות האיטיות, עומס הקריאות העצום.

מה שחשוב לי לבדוק בשיחה הזאת, זה קודם כל פערים עיקריים שהיו לכל אחד ואחד מהארגונים; האם היה צורך להכריז על מצב חירום בין הארגונים; האם יש צורך בהכנת מערך שלג לאומי, שכולל ציוד מיוחד, כולל רכבים צבאיים, להצמיד אותם או לא, גיוס רכבי 4 על 4 מאזרחים, או אין צורך בזה; הנושא של ההיערכות – האם היא היתה מותאמת, מבחינת לוגיסטיקה, המינהלות, תיאומים; חשוב לי שתדגישו את הפערים, עד כמה היו פערים; התיאומים בין כל הגופים – בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי; האם עיריית ירושלים היתה זו שהיה צריך לתאם רק אתה, או היה צריך לתאם גם עם הארגונים הארציים; ותוך כדי הסופה עצמה, הבנת היקף הבעיה, היערכות למצב תוך כדי, בזמן אמת, היערכות מחדש; האם היה תיאום מתמיד עם המשטרה, עם העירייה; נשמח אם תתייחסו להיקף הבלגאן שנוצר כתוצאה מזמן הגעה לחולה – האם ניתן היה לצמצם את זה, האם אנחנו יכולים להיערך לזה אחרת, לידות שהיו בצירי תנועה; והאם נעשה הליך של הסקת מסקנות בכל אחד ואחד מהארגונים; שיתוף פעולה בין הארגונים עצמם – ביניכם, בין זק"א לאיחוד ההצלה לבין מד"א; האם שיתוף הפעולה שלכם הוגדר מראש ודיברתם על כך כהיערכות למצב מהסוג הזה, או תוך כדי שהיו צוותים שעבדו בתיאום פעולה, והיתה היערכות בזמן אמת; בנוסף, מרכז השלטון המקומי לא נמצא כאן, אבל נתייחס להתנהלות השלטון המקומי - האם השלטון המקומי התנהל מבחינת מפלסות רכבי מלח; האם התכונן לנושא של השלג; האם היו מקלטים לחסרי בית ולאנשים שנתקעו; אני יודעת שכל המרכז שהוקם בבניני האומה הוקם בחיפזון וללא תכנון מראש. האם כן היה תכנון מראש? האם היתה שם אספקה של שמיכות, מזון, חימום, אספקה נאותה לאנשים מבוגרים ולתינוקות ולילדים קטנים, מזרנים וכל מה שדרש מרכז הסיוע שנוצר.

מבחינת השלטון המקומי, אספקת מזון, בתי מרקחת לאוכלוסיות. איך פעלו מוקדי העיריות, ושוב, שיתוף פעולה בין כל הארגונים – האם מרכז השלטון המקומי תכלל את שיתוף הפעולה בין כל ארגונים? האם סייע למי שנתקע; ונושא הפסקת החשמל, כי הרבה מאוד משפחות ובתי אב היו מנותקים מחשמל. איך מרכז השלטון המקומי התמודד עם זה?

לסיכום, מאוד חשוב שנוציא מסקנות עיקריות של כל אחד ואחד מהארגונים, ומסקנות משותפות, והיערכות למקרה כזה. הלא אחד הדברים שאנחנו אומרים – חבר הכנסת אייכלר מצטרף אלינו.

אני מתנצל על הפקקים פה באזור.

אמרתי שלסיכום, מסקנות עיקריות של כל אחד ואחד מהארגונים ומסקנות משותפות. נשמח אם כל ארגון יעבור על הנקודות.

אוסיף משהו לתיאור המצב הכללי באותו ערב. ביום חמישי בצהריים, כשכבר היה מדובר שבערב תפרוץ מלחמת שלג, קודם כל אמרו שזה יהיה ב-18:00 בערב וזה היה ב-11:00 בבוקר, אבל למעשה הכשל הכי נורא שאני חושב שהיה שם – ב-20:00 בערב, כשהחל כבר השלג, ומשום מה משטרת ישראל סגרה את כביש מספר 1, והשאירה פתוח את כביש 443, כולם ברחו שעדיין פתוח ל-443, ונכנסו למלכודת. מניסיוני, פניתי ללשכת שר המשטרה. אמרתי: הולכת להיות פה קטסטרופה. לא צריכים להיות פה מומחה גדול, כי הכבישים. חסומים. צריך להתחיל לפנות את האנשים, ואולי אפילו לפרוץ בכביש, ולפנות אחורה בחצי התחתון, שילת מודיעין ובירושלים – כביש מספר 1 היה סגור כבר קודם, ולהתחיל לפנות ציר אחד, חירום, כאילו יש פיגוע, ולאפשר על-ידי זה – חייב להיות ציר פתוח. אמרו לי: איך עושים את זה? אמרתי: פשוט מאוד: טרקטור קטן של 2.5 מטר מזיז קצת את המכוניות שחסמו את הכביש ימינה, שכולם ילכו ימינה. מי שלא יכול – נעזור לו להזיז. מה, אנחנו נעמוד בפני תביעות אדירות של פגיעה במכוניות ללא צורך? תוך שעה-שעה וחצי אמרו ראשי מתנ"א – כלומר לי אמרו בלשכת השר בשם ראש מתנ"א, שתוך שעה-שעה וחצי יוציאו את כולם מכביש מס'1 ל-338, ואין צורך לפגוע במכוניות. אמרתי: אני אומר לכם כמי שלא נמצא שם, שאם אתם לא תוציאו את המכוניות, יהיו לכם מצבים שלא תוכלו להביא גם את המפלסות, גם אם תרצו. לא, זה סתם היסטריה. השעה 10:00. שוב פניתי. ישראלים לא ממושמעים - אומרים להם לעמוד בצד ימין, והם כולם - אם אני לא יכול לנסוע, שאף אחד לא ייסע. עוד מעט זה יהיה בסדר. קודם גומרים את כביש מספר 1, עוברים לכביש 443. בינתיים כביש בגין נתקע, ושוב אותה שיטה. עיריית ירושלים רצתה לשלוח מפלסות – לא יכולים, כי המכוניות חוסמות. תזיזו מכוניות – לא בא בחשבון, כי חברות הביטוח, יעלה להם קצת פח? פה מדובר בהצלת נפשות. עד שקלטו שזה הצלת נפשות – 02:00 בלילה. ואז זה מגיע למחלקה שלנו – איפה היו הארגונים הממשלתיים. אני מבין מכל הדוחות שקיבלנו, שהארגונים הממשלתיים לא היו – לא בעלי ג'יפים ממשלתיים, חוץ ממד"א, איחוד הצלה, מתנדבים פרטיים, בעלי ג'יפים פרטיים. הממשל, השלטון לא היה. בשבת ראיתי שהיה צבא במקומות שונים, פיקוד העורף.
עד כאן ההקדמה שלי. אם ברגע הראשון, שעה-שעתיים ראשונות היו מזיזים את המכוניות כאילו יש פיגוע - חס וחלילה יש פיגוע – מד"א יעמוד עם האמבולנסים ויגיד שהוא לא יכול להיכנס? מייד ישלח מישהו שיפנה להם את הציר בכל מחיר כדי להציל פצועים. עכשיו לאלה שכן היו בשטח, וזה האנשים שהוזמנו לכאן.

אני כן רוצה בפתיחת הדברים, לפני שאנחנו נכנסים למסקנות ונתעמק בדברים הקשים ובמסקנות העתידיות, לומר שבסך הכול הכוחות והארגונים עבדו בצורה יוצאת מן הכלל. האנשים קמו ויצאו לעבודה, עזבו את הבתים, את המשפחות, את הילדים, והיתה התייצבות גדולה מאוד של אנשים שבאו לעבוד ממקום מאוד ערכי של אמונה, של עזרה לאדם ועזרה לזולת. בסך הכול הסופה הזאת הפתיעה את כולנו, היא התנהלה ברמת המקרו בצורה טובה. מכוניות היו תקועות, לאנשים היה קצת קר, אבל לא שמענו על מקרים מאוד קשים של אנשים רעבים או קופאים מקור למרות הפסקות החשמל ולמרות כל מה שקרה. אני רוצה לומר להחמיא ולחזק את כל הארגונים שעבדו בצורה יוצאת מן הכלל. אבל כאן היום חשוב לנו להתעמק, להסיק מסקנות, ולראות איך אנחנו נערכים, גם בשיתופי הפעולה בין כולם, לפעם הבאה טוב יותר, כי הפעם הבאה תגיע. האקלים בעולם משתולל. כולנו ערים לזה. זה יכול להיות רעידת אדמה, סופה נוספת או מכת חום בקיץ הקרוב. אנחנו לא יודעים מה הטבע מכין לנו ומה עומד לקרות. נכון, אנחנו רוצים שיהיו שיתופי הפעולה, המסקנות וההיערכות.

עוד גוף שחייבים לציין בשבחים לפני שנתחיל בביקורות – השוטרים של משטרת התנועה בשטח, שעמדו בשלג שעות ארוכות. אני טענתי שאפשר היה למנוע את זה, אבל השוטר עצמו שעמד בשטח כל הלילה בקור, גם אותו צריך לשבח. זה הרבה שוטרים.

אני לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל מה זה נקרא, שלא שמענו על לקפוא מקור? כשאמא מתקשרת אליי ב-03:30 לפנות בוקר, אמא באשדוד ששתי בנותיה נמצאות בתוך אוטובוס בגשר מבשרת ציון מ-19:00 עד 03:00 לפנות בוקר. הילדה הגדולה בת 14 אומרת שהילדה בת 8, שהיא כבר אפתית. דלתות האוטובוס פתוחות, אין חימום, והמנוע כבוי ב-03:00 לפנות בוקר מ-19:00 בערב. מה זה נקרא, שלא שמענו שקופאים מקור? אם מכונית בכביש 443 בירידה מול גבעת זאב, משפחה עם ארבעה ילדים ברכב קטן, כל השלג מכסה אותם, אין מנוע, אין שום דבר, הילדים רטובים, אין שתייה. הם מחכים שש שעות, מה זה נקרא?

התחלתי בדברים מאוד קשים. אמרתי שאני רוצה לומר גם מילה אחת טובה, כדי שלא יישמע שאני אומרת רק דברים קשים. אתה פספסת את כל הפתיחה שלי.

התייחסתי לזה שאת אומרת שאנשים לא סבלו.

סבלו מאוד. התכוונתי שלא מתו מקור. אני מכירה את הסיפורים.

מ-20:00 בערב עד 09:00 בבוקר, למעלה מ-12 שעות – נשים בהיריון בסיכון, אנשים בסיבוב מוצא, גברים ונשים בטנדר אחד 13 שעות עד שחילצו אותם. איזה דברים אלמנטריים אנשים צריכים, איך עושים את זה כשבחוץ סערה, ונמצאים במקום אחד 12 שעות. זה נקרא שלא סבלו? זקנים בני 90 ארבע יממות ללא חשמל. נשים בודדות, מבוגרות, הכול חשוך, השכנים - חשוך, בלי חשמל, אין טלפונים. זה נקרא שלא סבלו? הנכדים שלי ארבעה במספר היו מיום ששי עד יום ראשון בבוקר – לא אמרתי שאלה הנכדים שלי - היו בדירה, ישנו כולם יחד ללא חשמל, ללא תאורה, שום חימום, כולל שבת בפנים, זה נקרא שלא סבלו? מניסיון שלי, סבלו מאוד.

נתפסת למשפט אחד מתוך רבע שעה של דיבור.

נציין רק שאף אחד לא מת.

נשים ילדו בדרך.

רציתי להגיד לארגונים מילה טובה על איך שעבדו. אני מצדיעה לכל האנשים שיצאו לעבוד ולא נשארו בבתים שלהם בדאגה למשפחה האישית שלהם, ויצאו לדאוג לזולת ולהגיש עזרה לאחר.

רובם היו מתנדבים, ללא שכר.

זה עוד יותר. כבני אדם וכאנשים שיצאו לקור העז, לעזור אחד לשני, הם עשו עבודה נהדרת. עכשיו נשאלת השאלה של התיאום בין הארגונים. בוא נצלול עכשיו לפערים. מד"א, בבקשה.

בוקר טוב. גיל מושקוביץ, מנהל אגף מבצעים במד"א. מבחינת ההיערכות שלנו, נערכנו בצורה מחמירה יחסית, למרות שתחזית מזג האוויר היתה פרווה. אף אחד לא צפה את כמויות השלג. ההיערכות המוקדמת, תפקוד מד"א הוא תוצר של פעולות למידה והפקת לקחים ממערכות מזג אוויר קודמות – גם מזג האוויר הסוער שהיה בינואר שנה שעברה וגם מערכות שלגים בעבר. כבר בנובמבר היתה פקודת היערכות מסודרת בארגון, עם תחילת הגשמים הראשונים, כולל בדיקה של כל התחנות, רכבי הצלה, גנרטורים. כל ציוד החורף נבדק, רוענן, כולל הנחיות רפואיות רלוונטיות.

ב-8 בדצמבר, עם קבלת ההתרעה הראשונית על אפשרות למזג אוויר סוער, היתה הנחיה ראשונית מסודרת. יצרנו קשר עם השירות המטאורולוגי והתחלנו לעבוד מולם באופן שוטף כדי לקבל תחזיות מעודכנות. ההתרעה לא דיברה על כמויות כאלה של שלג. היו פערים בין ההתרעות, אבל אנחנו מתייחסים לשירות המטאורולוגי. ברגע שדיברו על שלג, מבחינתנו זה היערכות לשלב. בשלבים הראשונים אנחנו לא מתייחסים לגובה השלג אלא להיערכות הכללית.

מה זה היערכות לשלג? כמה מכוניות יש לכם עם שרשראות?

שרשראות יש לנו לכל רכבי ההצלה בגזרת ירושלים, בגזרת צפת, בגזרת רמת הגולן, כל גזרה שצפוי להיות בה שלג, כולל באיו"ש, כולל בנצרת עלית. כל מקום שיש בהר בגובה מעל 500 מטר, בעיקרון אנחנו מחזיקים שרשראות שלג בשביל הרכבים ועוד מאגר של שרשראות שלג מעבר לזה.

אם השירות המטאורולוגי היו מדברים על שלג כבד יותר, הייתם נערכים אחרת?

יכול להיות שבשלבים מוקדמים יותר היינו מעלים יותר רכבי 4 על 4 לירושלים, אבל העלינו 20 רכבי 4 על 4 לירושלים ממערכות קודמות.

מאיפה מגיעים רכבים 4 על 4?

אנחנו מחזיקים 64 רכבי 4 על 4 ברחבי הארץ, שבעיקרון משמשים בשגרה לחילוצים באזורים – למשל, תאונות רכבת שנדרש לעבור בשטח הוא לא שטח, חופי ים, מדבר וכו'. אנחנו מנווטים את הרכבים האלה בהתאם לצרכים הארגוניים. מסתכלים על הכול בראייה לאומית. כשמדברים על שלג בהרי הצפון, אנחנו מתגברים את צפת ורמת הגולן. גם בירושלים - אנחנו מעלים ממרכז הארץ לירושלים. תגברנו גם את מצפה רמון במקרה הזה – דיברו על שלג גם שם, למשל. איו"ש, באריאל שמנו רכבי 4 על 4. בכל מקום שבו צפוי שלג, אנחנו מתגברים. ירושלים וצפת הן הערים המרכזיות שיש בהן כמות, אותן אנחנו מתגברים ובהן אנחנו מרכזים יותר מאמץ, כי מהן אנו גם משגרים סיוע לגזרות של איו"ש, שעוטפות אותן.

קרה לכם שבאתם למקום, והדרך היתה חסומה לשני כלי רכב בשני הצדדים?

אנחנו לא אמורים לפלס את הדרך אלא להגיע לאן שאנחנו יכולים להגיע. מקסימום יורדים ופועלים רגלית, אם צריך. פונים לרשות המקומית, שיסייעו לנו. אני לא מדבר על רחוב סצתיפי או על נקודה ספציפית אלא על המענה בכלליות. בירושלים פעלו 20 רכבי 4 על 4 של מד"א בשלב הראשוני. עם התגברות הסופה, וכשהבנו שזה מתגבר, תגברנו את ירושלים והגענו שם ל-40 רכבי 4 על 4 כבר ביום ששי בערב.

באיזו שעה התחלתם לפעול עם הרכבים האלה, שהיתה לכם דרך פנויה להגיע?

בלילה שבין רביעי לחמישי כבר עברנו ל- - -שלג. ביום רביעי בלילה העלינו את הרכבים. ירושלים וצפת היו מתוגברות. הסד"כ כבר היה בתוך העיר. בין חמישי לששי, בכל מקום שהיו בו נפגעים או יולדות, הגענו לכל מקום שהיינו צריכים להגיע אליו עם הרכבים האלה, אם זה רכבים שהעלינו מכיוון מודיעין דרך 443 והורדנו חולים לכיוון אסף הרופא ותל השומר, או מירושלים, שירדנו למטה והעלינו. כשהדרך היתה חסומה, בשלבים האלה רכבי 4 על 4 עברו, יכלו לעבור. אם היו רכבים שחסמו את הציר, אני לא יכול לטפס מעליהם; אף אחד לא יכול לטפס מעליהם.

אני שואל עובדתית, האם הצלחתם לעבור?

הצלחנו לעבור לחולים שהיינו צריכים להגיע אליהם ויולדות - הגענו אליהם. דיבר פה חבר הכנסת מקלב על אירועים של אנשים שהתקשרו והתלוננו שהם תקועים ברכבים בשלג. שוב, כל עוד לא היה חולה בתוך הרכב, שנדרש פינוי ופנה למד"א, לא חתרנו למגע אתו. אין לנו מה לעשות אתו; זו משימה של משטרת ישראל או על 443.

היו חולים כאלה שפיניתם?

היו יולדות שפינינו, היו ילדים עם חום גבוה שפינינו, מקרי היפותרמיה, מקרים בודדים סך הכול שנדרשו לטיפול רפואי. הגענו אליהם, פינינו אותם. במקביל תגברנו את הנקודות שאליהן תיאמנו בלילה עם משטרת ישראל – היה לנו קשר רציף בחפ"ק עם משטרת ישראל. הגענו לבנייני האומה, הגענו למבשרת, הגענו למחנה עופר. תגברנו שם בחובשים, והמתנו לאותם מחולצים שהם הביאו. ביצענו כל הזמן הערכות מצב פנים ארגוניות.

היו לידות באמצע הדרך?

היו מקרים של יולדות.

אז מה זה אומר? לא קראו למד"א?

גם בלי מזג אוויר סוער יכול להיות מצב שיולדת, יולדת באמצע הכביש.

ב-443 יכולתם לעבור?

בשבוע שעבר היתה לידה על הכביש.

כן, זה קורה.

שם הם היו הרבה זמן בפקק.

היה דבר כזה בשלג?

היו שני מקרים של יולדות שפינינו; אחת בוצעה בתוך הרכב שלה, והשנייה בוצעה בתוך האמבולנס. העדיפות היא לבצע את הלידה בתוך רכב חם, כי העובר יוצא ממקום חם מאוד. הוא חייב לצאת לסביבה חמה ולמקום חם מאוד. אגב, זה לא קשור למזג אוויר זה או אחר. לידות ברכבים פרטיים ובצירים קורות. יולדות לפעמים ממתינות ממש לרגע האחרון, ואז הן נוסעות עם רכב פרטי. יולדות לא יודעות הרבה פעמים, אבל ביטוח לאומי מממן פינוי באמבולנס מהבית לבית חולים במקרה שבאותו יום יש הלידה, כך שזה אפילו לא עולה להן כסף.

העלינו את רמת הכוננות כבר ביום רביעי. תגברנו בכל הארץ. אנחנו מדברים על השלג שהיה בירושלים ובצפת, אבל בכל הארץ דובר על מזג אוויר סוער, על גשם, על חשש להצפות, שרובו לא התממש, אבל ההיערכות שלנו היתה כלל ארצית, מערכתית, ולאו דווקא נקודתית.

הצפות זה המזל, שזה לא התממש.

נכון. אילון – היו קטעים מסוימים שנסגר, למרות שאנשים כמעט לא יצאו מהבית בגלל האזהרות האלה. ריכוז המאמץ שלנו היה כאמור בירושלים ובצפת, שאלה הערים הבעייתיות מבחינת התנועה.

יש לנו תוכנית מגירה ארצית מובנית מראש לתגבור מרחב ירושלים. כל הזמן עקבנו ותגברנו בהתאם לצרכים. יש לנו בראייה הלאומית, למשל, תכנון מחדש של כל המענה שלנו למצבי חירום בנתב"ג. במצב חירום בנתב"ג יש תוכנית שמופעלת, אם יש חשש לנחיתת חירום - חלק מהמענה זה, למשל, אמבולנסים שאמורים לבוא מירושלים ולתת מענה לנתב"ג. מראש הורדנו, למשל, את ירושלים מהסד"כ הזה, ותכננו אחרת את המענה לנתב"ג. אנחנו כל הזמן מסתכלים על האירועים העתידיים ועל אפשרות למצבי חירום נוספים גם במהלך מזג האוויר הסוער.

מבחינת מרכזי השליטה שלנו, המוקד הארצי שלנו מאויש 24/7, כולל בשבתות ובחגים. הוא תוגבר גם בקציני משמרת נוספים וגם במנהלים מהמטה. אני עצמי הייתי יום ששי כל הלילה במשל"ט הארצי שלנו. המנכ"ל היה כל הלילה בירושלים. היתה חלוקה של הנהלת המטה, שתגברנו גם את התחנות.

באיזו שעה היה הפינוי הראשון מ-443 או מכביש 1?

אני לא יודע לומר לך. היו פינויים בשוטף.

אין לכם רישומים?

יש רישומים – אני לא מחזיק אותם פה. אם תרצה, אוציא לך. היו פינויים כל הזמן, גם בציר 443 וגם בציר 1, אם זה אמבולנסים שעלו מכיוון מודיעין, רכבי 4 על 4 שהוצבו מראש במודיעין ועלו דרך 443 להגיע מצד אחד, ואם זה רכבים שירדו מירושלים מהצד השני. כנ"ל ציר אחד.

החידוש, אתה אומר, שכן אפשר היה לעבור.

אני לא אומר שאפשר היה לעבור לגמרי מצד לצד; יכולנו להגיע עד נקודה מסוימת בחלק מהמקומות, ולהמשיך רגלית. אני לא מכיר אירוע של חולה שלא הצלחנו להגיע אליו בכלל. לא היה כזה דבר מבחינתנו. יש מקומות שהציר עצמו חסום ברכבים - חתרנו למגע. לחולים הגענו. אני לא מכיר אירוע שלא הגענו לחולה ולא פינינו מי שצריך לפנות לבית חולים.

מכל בית? מכל מקום?

גם כביש בגין?

מכל מקום הגענו בסופו של דבר לחולים, אם אתה מדבר על כלל הסופה, כולל בשבת בלילה, שזה היה השיא.

אז היה הרבה יותר קל.

זה לא היה הרבה יותר קל.

אבל היו כבישים חסומים לגמרי.

אני יכול לספר לכם על מקרים שבהם אמבולנסים הגיעו לנקודה מסוימת, דיווחו שהם לא יכולים להמשיך, ושלחנו כלים יותר קטנים. אני יכול לספר לכם על משפחה חרדית שנתקעה, הרכב שלה פשוט הפסיק להניע בשלב מסוים. חילצנו אותם – אמבולנס דיווח שהוא לא יכול להמשיך הלאה. המיול כן הצליח להשתחל שם. זה היה באותו לילה. מיול שחרר אותם. מיול זה רכב קטן, טרקטורון. בגלל שהוא לא סגור ולא מחומם, המיול הזה נכנס לתחנה, הכניס את האנשים האלה לתחנה, נתנו להם שם שמיכות, חיממנו אותם וכו'.

אחרי כמה שעות שהם היו? זו לא אשמה שלכם, אבל אחרי כמה שעות?

בלילה שבין חמישי לששי?

מה זה 443? 443 זה עד מחנה עופר. ממחנה עופר יש ישר, שזה כביש 45, נדמה לי, ואם זה ימינה לכיוון גבעת זאב- - -

לא משנה. איפה שהיה שלג.

התחלתם בלוגיסטיקה. תתייחסו למינהלות, לתיאומים, לציודים. תתייחסו לכול, ואז נשאל שאלות. נעשה את זה מסודר.

בלוגיסטיקה אפשר לגמור את השעתיים, מניסיוני.

אתם יודעים כמה זמן לקח? אם יש מקרים שלא הצלחתם להגיע או שלקח הרבה זמן, עשיתם סיכום, כמה זמן לקח? אותנו גם מעניינות המסקנות – מה אתם חושבים שצריך להיות בפעם הבאה מבחינת משטרה, תיאום, איך אתם עובדים? ובנוסף, האם תמיד היה מענה במוקד? היתה קריסה של המוקד.

אסיים לדווח על מרכזי השליטה. מוקד הטלפון 101 שלנו. המוקד אויש מלא גם במרחב ירושלים וגם במוקד הארצי שלנו בקריאון. יש לנו מוקד שיודע לקבל כל שיחה. אם מוקד ירושלים לא מצליח לענות תוך 7 שניות, המוקד הארצי שלנו בקריאון מושך את השיחה אוטומטית, וכל השיחות שלנו נענו כמו בשוטף. היו 57 אלף פניות בימי הסופה לעומת 5,000 ביום רגיל. היו פי שניים תורני מוקד גם בירושלים וגם במוקד הארצי בקריאון. גם מוקד ירדן תוגבר. קריאון – שיחות טלפון. 17 אלף מתוכם זה רק קריאות שהגיעו ממרחב ירושלים. כל השיחות קיבלו מענה מצוין. המוקד הארצי בקריאון היה מאויש בפי שלושה אנשים מאשר השגרה. קיבל מענה בזמן אמת לכל הפניות. במוקד ירושלים בשגרה יש שלושה אנשים. הפעם היו כמעט שמונה אנשים במוקד ירושלים. המוקד הארצי בקריאון, המוקד מגבה – במשמרת לילה יש שמונה אנשים. היו 24 אנשים במוקד. המוקד בקריאון, מבחינת הטכנולוגיה, כל שיחת 101 – לא משנה אם סופה או שגרה - שלא מקבלת מענה תוך 7 שניות, מכל סיבה שהיא, באחד המוקדים שלנו בארץ, השיחה זולגת אוטומטית לשם. שם יש מוקדנים שמקבלים את השיחה. מבחינת האזרח – אין הבדל; הוא לא מרגיש אם השיחה הזאת נענתה בירושלים, בצפת או באילת. השיחה מועברת בצורה ממוחשבת לקצין המשמרת, שמנהל את האירוע - בירושלים במקרה הזה.
כל 11 המוקדים המרחביים שלנו תוגברו במוקדנים נוספים. זה יישום לקחי עבר שלנו. בשעות הערב פתחנו מוקד נוסף, ביום ששי. שרת הבריאות פנתה למנכ"ל מד"א. היו מקרים של קשישים ומשפחות עם ילדים שהיו בבתים ללא חשמל. חששו שהם ייכנסו למצב של היפותרמיה. בני משפחה שלהם פנו וביקשו שהקשישים האלה יגיעו אליהם, משכונה לשכונה בירושלים. העברנו גם את הקשישים והילדים האלה משכונה אחת בירושלים לשכונה אחרת. חלקם זה חולים – הם לא חולים אגב; הם קשישים. זו פעילות הומניטרית נטו.

בשלב הזה, נניח, עוד לא היה אדם שצריך פינוי או פצוע או הוא נמצא באירוע.

אתה מדבר בשבת? כי אם בשבת, למשל, זוג זקנים בני 85 חולי סוכרת שנמצאים בבית, וזה היה, בלי חשמל, היפותרמיה זו שאלה של זמן.

אבל מי היה צריך לטפל בזה? מי שמחלץ אותם. אתה אומר נכון, שאותו זוג עוד שעה, עוד שעתיים, עוד שלוש יכולים להגיע למצב סכנה. אם מדברים על היערכות של כוחות חירום – מגן דוד לא צריך לטפל. כוחות חילוץ - משטרה אפילו יכול להיות. שלטון מקומי, משטרה – לחלץ אנשים שלא נמצאים במצוקה לפני משהו רפואי כדי לחלץ אותם.

חבר הכנסת מקלב, אני חושבת שאתה נוגע בנקודה הכי חשובה שאליה אנחנו רוצים להגיע - זה התיאום בין כל הארגונים, ומי עושה מה, ואם כל ארגון תפס בעלות וניהל את הסופה הזאת כאילו הוא בעל הבית. מי בעצם לקח אחריות על הסופה הזאת, מי היה צריך לקחת. הלא גם לא הוגדר מצב חירום, וזה נשאר תחת השלטון המקומי. זה לא היה תחת השלטון המרכזי. מי היה בעל הבית של הסופה הזאת?

ניקח קשישים, ילדים שנמצאים ברכב, ב-443, המנוע לא דולק, ילדים קטנים, רטובים, אבל עדיין לא היה צריך פינוי לבית חולים אלא לבית, למקום חם. זה לא תפקיד של מד"א, בעיניי.

של מי התפקיד?

של כוחות חילוץ, אם זה פיקוד העורף במקרה הזה, אם זה משטרה. מי מחלץ?

המשטרה הפעילה רק את כוחות התנועה.

יש שתי לבנות בסיס מבחינת המוכנות, בטח כל עוד לא הופעל מל"ח: אחת זה הרשות המקומית והרשות שאחראית על כל התושבים והמענה לתושבים; שתיים, משטרת ישראל כגורם הפוקד. לגבי צירים, למשל, ציר מספר 1 הוא באחריות משטרת ירושלים, וציר 443 הוא באחריות משטרת יו"ש. הם לא ידעו לדבר בעצמם לגבי פתיחת צירים באזור ההוא.

משטרת התנועה הארצית לא שולטת ב-443?

כן, אבל ש"י זה הגורם הפוקד על הציר הזה, בגלל שזה כבר בתחום אחר. מעבר למסקנות שצריך להגיע, מבחינת ההפעלה- - -

מי אמור להוציא זוג קשישים חולי סוכרת בליל שבת, שנפסק להם החשמל? הרשות המקומית?

לא מדבר בכביש. הרשות המקומית, כל עוד לא הופעל מל"ח. בשגרה זה רשות מקומית.

יכול להיות שניר ברקת היה שם עם צוות והם עבדו. ניר בעצמו היה.

עיריית ירושלים הפעילה את החמ"ל שלהם, שכולל בתוכו מכלול אוכלוסייה, שזה מכלול שמתופעל על-ידי מחלקת הרווחה.

היה לה רכב אחד להוציא קשישה אחת, לעיריית ירושלים?

כן, היה להם. הייתי בדיון של השלטון המקומי שם.

הם יודעים לזהות את אותה קשישה.

עד כמה שידוע לי, לא. חוץ מהג'יפ של ראש העיר, לא שמעתי.

נציין לפרוטוקול שנציגי עיריית ירושלים לא הגיעו לדיון. שלטון מקומי הוזמן, אז היה צריך לדאוג שלטון מקומי.

אולי היו צריכים להזמין את עיריית ירושלים ולא את השלטון.

הייתי בישיבה של דוד אזולאי ביום רביעי או שלישי. עיריית ירושלים שלחה נציגות בדרג מאוד נמוך. התרענו על כך, ואמרנו שלא ייתכן ששולחים נציגות שיודעת לענות תשובות מאוד מצומצמות על חלק ממזרח ירושלים, בקושי יודעת להגיד משהו. היתה זילות. הערנו על זה. הייתי גם בוועדת המשנה המקבילה אליך, בראשות דוד אזולאי, שגם לא הגיעו. אם זה חוזר על עצמו, אני חושב שזה צריך לקבל ביטוי.

יש פה חלל גדול מאוד. נניח שעיריית ירושלים מכירה מקרה סוציאלי, אבל אני מדבר על אנשים שאינם מוכרים בכלל לעובדות הסוציאליות, כי הם אנשים שחיים בזכות עצמם. אני יודע את זה ממקרים, ההורים שלי, שני אנשים בני 85, אף פעם לא נרשמו ברווחה, אף אחד לא מכיר אותם בעיריית ירושלים, אבל כשהפסיקו החשמל וההסקה, אמי חולת סוכרת, במוצ"ש היה מצב שהוריי כבר לא רצו לצאת מהבית, אז אמרתי לאחותי: זה כבר מסוכן. שכבו כל השבת בקור אימים, יצאו לשירותים בתוך שמיכה, אבל אם לא רוצים להתפנות, סימן שהם במצב של קצת אפתיה. בכוח הבאנו מתנדבים, מתנדב פרטי עם 4 על 4, לשכונה אחרת שבה היה חשמל. כמה אלפים כאלה היו? ולא עיריית ירושלים ולא אף אחד, לא פינה אותם.

תתייחסו לציודים – תרמי, שמיכות, אוכל, והתיאומים.

הכול בסקירה – אסיים אותה. כאמור בששי בערב שרת הבריאות זיהתה את הפער הזה. פנתה למנכ"ל מד"א, ופתחנו מוקד מיוחד שטיפל רק בנושא של קשישים ומשפחות עם פעוטות שנותרו ללא חשמל, מזון, שתייה וכו'. היו מקרים של חולים סיעודיים שנמצאים בבית, וכל הפער שלהם, בגלל הצורך בחשמל, הם צריכים להתאים את הסוללות של המנשם, ואז יש שני פתרונות: אחד, את חלקם העברנו לבתי חולים כי לא היתה ברירה, ובמקרים אחרים לקחנו את הסוללה הרזרבית, למי שהיה, הבאנו אותה לתחנת מד"א, הטענו את הסוללה, ועשינו סיבובים כאלה של החלפת סוללות.

אבל איך ידעתם למי להגיע?

פתחנו מוקד מיוחד. פרסמנו אותו בתקשורת.

אבל אם אין חשמל, גם אין פלאפונים.

יש רדיו. יש אנשים שיש להם טרנזיסטור בבית. הם חייגו למוקד שפתחנו, בני משפחה שלהם פנו. חלק מבזק פעל, ובני המשפחה שלהם – היו לנו מקרים של בני משפחה שביקשו שניצור קשר עם בן המשפחה המבוגר, קשיש שנמצא בביתו. הגענו, והעברנו על בסיס של הבן, שנמצא בשכונה אחת בירושלים, שסיפר על אבא שנמצא בשכונה אחרת. הגענו אליהם, והבאנו את האבא לביתו של הבן, לצורך העניין. אגב, הוא לא חייב להיות חולה. זה מקרה ספציפי כדי למנוע מצב של היפותרמיה, שיוכל להיות בשבת עם בני משפחתו.

אתה רואה את זה כתפקיד של מגן דוד אדום?

אני רואה את זה כפעולה מניעתית.

בשעת חירום אתם צריכים להתעסק עם זה או להתעסק עם העברת חולים?

חבר הכנסת מקלב, יש לי רכבים שהם לאו דווקא אמבולנסים; שהם טנדרים 4 על 4 וג'יפים 4 על 4 שהם של הארגון. ככל שהמשאב הזה פנוי, ואני יכול להשתמש בו לטובת המשימה הזאת – עשיתי בו שימוש לטובת המשימה הזאת. האנשים שלי המקצועיים נתנו מענה במקביל. זה לא פגע במענה. המענה היה במקביל, גם לזה וגם לזה.

אנחנו מבקשים שתתמקד בסעיף שרשמה אותו חברת הכנסת קריב, של תיאום עם המשטרה והעירייה, צירים ודרכי גישה לבתי חולים. זה הסעיף הכי חשוב.

היו נציגים של מד"א שהוצבו 24/7 גם בחמ"ל שנפתח בזמן אמת על-ידי פיקוד העורף בלטרון, החמ"ל שטיפל בצירים ב-443 ובציר 1 באותו לילה ואז תכלל את כל הפעילות מול פיקוד העורף. יש מנמ"ל, מרכז ארצי של משטרת ישראל. בשגרה הוא פועל בירושלים במטה הארצי. הם פתחו מנמ"ל חלופי ברמלה. נציגות 24/7 של בכיר של מד"א שנמצא שם כל הזמן לתיאום שיתוף הפעולה בין מד"א למשטרה ולגורמים האחרים. יושבים שם נציגים של פיקוד העורף, של משטרת ישראל, של מד"א, של כיבוי אש, של הרשויות המקומיות, יושבים כולם יחד תחת הגורם הפוקד, שהוא משטרת ישראל, ומתאמים את הפעילות. היה נציג מד"א- - -

בשטח הם היו אתכם – לא רק בהערכה. למשל, אתה הרמת טלפון למשטרה: אני צריך שתפנה לי ציר X?

כן. אני אישית דיברתי בחמישי בלילה עם צ'יקו אדרי, מפקד אגף התנועה של משטרת ישראל, שהיה בשטח בציר 1 וציר 443. מולו עשיתי את התיאומים.

הוא פינה לך צירים?

כל משימה שביקשתי ממשטרת ישראל, ביקשתי לתעדף מקרה של אמבולנס שצריך להגיע לנקודה מסוימת, קיבלתי ממנו מענה בתעדוף, כולל, ברגע שהגיעו כלים כבדים לצירים האלה, ואני הייתי צריך שימוש בכלי כזה, הכלי הזה פתח לי בעדיפות את הציר לפני משימות אחרות.

באיזו שעה זה היה בפעם הראשונה?

במהלך הלילה. השיחה הראשונה שלי אתו היתה ב-01:15 בלילה, שהוא היה בשטח.

נאמר לי שהוא פתח צירים הרבה יותר מאוחר.

אני לא יודע מתי הוא פתח את הציר. שוחחתי אתו ב-01:15 בלילה. אני לא יודע לומר לך באיזו שעה הגיע הטרקטור הראשון או מתי הגיעה המפלסת הראשונה, אבל זה לא רלוונטי. מבחינתי, כשהייתי צריך סיוע מסוים מהם או מהצבא, הם ידעו לתת לי אותו וידעו לתת לי תשובות.

היה נציג שלנו בחמ"ל עיריית ירושלים 24 שעות. אם היינו צריכים סיוע בפילוס צירים בתוך העיר, קיבלנו את המענה. במחוז צפון של המשטרה היה נציגות קבועה שלנו שם, ובמשטרת ירושלים. עיריית צפת - היינו בקשר שוטף אתם, כולל הצמדת טרקטור למשימות מד"א.

ברמה הארצית, השתתפנו בהערכות מצב איטיות. כל הזמן היו הערכות מצב. אני אישית הייתי בהערכת מצב אצל השר לביטחון הפנים ביום ששי ב-08:00 בבוקר. שרת הבריאות היתה בקשר שוטף עם מנכ"ל מד"א. היינו בהערכות מצב עם היערכות אלוף פיקוד העורף והרלוונטיים מתחתיו. מחוזות משטרת ישראל, רשויות מקומיות, מטה ארצי של המשטרה וכו'.

מבחינת הפיקוד והשליטה, ששאלתם, היה ברור לכולם שמשטרת ישראל היא הגורם הפוקד, והמשרד לביטחון פנים מתכלל את הפעילות כולה. השר העביר לנו את המידע הזה כבר כשקיבל את האחריות על זה. זה היה ברור לכולנו. היו פה שני מאמצים עיקריים ברמה הלאומית: היה המאמץ המבצעי, שזה הצלת החיים של משימה של מד"א יחד עם הגורמים האחרים – כמובן, בפיקוד משטרת ישראל; והיה המאמץ האזרחי במקביל, שפעל כדי לתת מענה למשימות האזרחיות.

ברמה הארצית, הפעלנו 3,000 אנשי צוות – עובדים, מפקדים, מתנדבים, בפריסה ארצית. במד"א יש 800 רכבי הצלה שאנחנו מחזיקים בפריסה הארצית. 600 מתוכם אוישו ברמה הארצית. מתוכם קרוב ל-80 נט"נים ו-520 אמבולנסים; מהם 49 אמבולנסים בעלי הנעה קדמית 4 על 4, חוץ מג'יפים וטנדרים, שזה בנוסף. ביקשנו מפיקוד העורף, וקיבלנו מהם נגמ"ש – קיבלנו נגמ"ש עם נהג ומפקד לצורך העניין. אנחנו ציוותנו בו פרמדיקים וציוד רפואי שלנו. הנגמ"שים מהצבא הגיעו ב-14.12 בירושלים ב-18:00 בערב, יום ששי בערב. הצבא לא עובד מעכשיו לעכשיו.

24 שעות אחרי שזה התחיל.

ובצפת הגם הגיעו אלינו בין ששי לשבת בלילה. נגמ"שים ואבירבולנסים. יש לנו קשר שוטף עם פקע"ר- - -

היו צריכים לפנות לצבא בשעה 20:00 בערב, ראש הממשלה והשרים שלו; לא ראש העיר ירושלים מצלצל לרמטכ"ל ומד"א מצלצל לרמטכ"ל.

ראש העיר עשה את הפנייה שלו בציר האזרחי. בציר המבצעי כבר בלילה בין חמישי לששי שוחחנו עם פקע"ר. אנחנו בחירום, בתיאומים וגם במוכנות אנחנו פועלים בשוטף עם פקע"ר ועם אמ"ץ צה"ל. זה לא קשור. הצירים האלה פועלים במקביל.
אגב, לתקן לפרוטוקול את מי שאמר ש-443 הוא באחריות מחוז ש"י של המשטרה. ציר 443 הוא ציר שהוא ת"פ פיקוד מרכז של הצבא; הוא לא ת"פ משטרת ישראל. ציר 443 הוא ציר שהוא באחריות הבט"פ - משטרת ש"י עובדת במקרה הזה מבחינת האחריות תחת פיקוד מרכז. היא לא הגורם הפוקד. הגורם הפוקד הוא צה"ל.
סך הכול טיפלנו בקרוב ל-12 אלף מקרים ברחבי הארץ, מתוכם 3,100 רק בגזרת ירושלים. רק לסבר את האוזן, בשגרה אנחנו ביום רגיל מטפלים בסביבות 330 קריאות בירושלים.

כשאתה אומר שטיפלתם ב-12 אלף מקרים, מתוך כמה מקרים שהיה צריך לטפל בהם? הפערים מעניינים אותנו. אתה אומר שטיפלתם ב-100 אחוז פניות?

כל מי שפנה, קיבל מענה ממד"א.

תוך כמה זמן?

בשלג אתה נוסע יותר לאט מאשר בשוטף.

אתה אומר: 12 אלף. הרי לא הובלתם 12 אלף אנשים. כנראה, היו פניות שעניתם להם.

לא. פניות היו 57 אלף טלפונים. 12 אלף אנשים שפנו וביקשו סיוע. חלקם טופלו בבית. יכול להיות מצב שהגענו למקרה, הפרמדיקים שלנו טיפלו והחולה נשאר בבית, כי הוא לא צריך להתפנות לבית חולים. הגענו ל-12 אלף אירועים. מתוכם רק 250 בעיר צפת. פינינו 500 יולדות במהלך הסופה הזאת – קרוב ל-300 בגזרת ירושלים. ביום רגיל אנחנו מפנים 20 יולדות. יולדת שנמצאת בבית שלה, ביום שגרתי מגיעה עם הרכב שלה לבית חולים. פה הסתייעו יותר באמבולנסים בגלל היכולת של התנועה עם רכבי 4 על 4 בעיר.

איך אתם חושבים לצמצם את הזמן שהיה בשלג הזה לשלג הבא? מה אתה חושב שצריך לעשות כדי שלא יקרה מצב שאמבולנס לא יכול להגיע בגלל שהציר חסום?

יש תיאום עם העירייה ויש תיאום עם פקע"ר, שגם סייעו בשלב מסוים בעיר. אמבולנס 4 על 4 שעובד בעיר, נוסע בשלג, קצת קשה לו לפלס אולי בגלל גובה השלג, בגלל רכבים שנמצאים בצירים. אם מראש האזרחים היו נענים לרשויות המקומיות, ולא עולים לירושלים ומעמיסים את העיר ובאים לבקר בעיר, למרות שביקשו מהם לא לעשות את זה, ואזרחים בתוך העיר ירושלים, כשהתחיל לרדת שלג, והעירייה פנתה אליהם לא לצאת החוצה – אנשים פשוט יצאו החוצה עם הרכבים ונתקעו.

היא לא פנתה. ב-08:00 בבוקר עוד אמרו שהילדים יכולים ללכת לבית ספר ביום חמישי. בבוקר הכביש להדסה היה חסום, למשל.

בבוקר כן, אבל אמבולנס 4 על 4 הגיע להדסה. הצירים המרכזיים, עיריית ירושלים כל הזמן פילסה אותם, את הצירים המרכזיים לבתי החולים. היה פילוס מלא. צירים פנימיים בתוך שכונות מסוימות, בחלק מהמקרים היה קצת קושי להגיע.

כביש בגין היה פנוי לכם כל הזמן, לאמבולנסים?

כביש בגין בחלקו בקטעים מסוימים נחסם על-ידי רכבים. היו מצבים שחובשים יצאו החוצה ודחפו את הרכב כדי לעבור, והסתייעו בכבלים. בסופו של דבר היתה עבירות, גם אם מאוד קשה.

מה התשובה שלכם לשאלה, איך למנוע בפעם הבאה- - -

אני סומך על הרשויות, שפונות לאזרחים, ושהאזרחים יעשו כמו בכל מקום אחר בעולם – אומרים להם: הולך לרדת שלג, תישארו בבתים, אל תסתובבו. אנשים נסעו עם רכבים פרטיים ונתקעו. אני לא מאשים את תושבי ירושלים, שעלו לירושלים חזרה. אני ירדתי מירושלים ביום חמישי ב-18:00 בערב, כשהתחיל שוב השלג. אני לא ידעתי שהולך להיות מה שהולך להיות. אף אחד לא ידע. ברגע שהציר החל להיחסם, והמשטרה סגרה אותו במקום מסוים, לדעתי, המשטרה עוד הצילה חיים, שהם החליטו לסגור את הציר ולמנוע מרכבים נוספים לעלות. אלה שהיו תקועים קיבלו מענה. נכון שבחלק מהמקרים המענה לחלץ את הרכבים לקח יותר זמן אולי ממה שאזרח מצפה, אבל אני חושב שבסך הכול- - -

אם היו סוגרים חצי שעה קודם את 443 וחצי שעה קודם- - -

אני חשה שאתה מתאר שליטה מוחלטת, שכל המענים נענו, שהיו לכם מספיק רכבים, מספיק ציוד, מספיק מוקדנים, מספיק אנשים, מספיק שמיכות, מספיק תיאום בין כל הארגונים. מבחינתכם, הסופה נוהלה ב-100 אחוז הצלחה מבחינת היעדים שהצבתם לעצמכם - זה מה שאתה מתאר.

הוועדה שלנו פה היא לא רק חקירה על מה שהיה; אנחנו בעצם רוצים להסיק מסקנות כדי להקל עליכם.

לא היה קל. אנחנו יותר מ-48 שעות לא ישנו.

זה שלא היה קל, זה לא מה שמאתגר אותנו; אנחנו רוצים לדעת איך מדינת ישראל מתארגנת לסופה הבאה, שסביר להניח שתגיע. זו מטרת הדיון כאן.

אני חושב שהמחוקק צריך לקבוע איך היא מתארגנת.

לא, המחוקק לא יקבע את זה כדבר פופוליסטי; המחוקק רוצה להקשיב למד"א, ולעזור למד"א להתנהל נכון יותר.

אתם הייתם בשטח. אנחנו רוצים לדעת מה הייתם עושים.

אולי גם המחוקק יתייחס. אני רוצה לתת דוגמה על הצעת חוק שעולה לי בראש - אני לא יודע איך ליישם אותה – יכול להיות, הטלת קנסות כבדים מאוד על נהגים שיצאו – מי שייצא – לכן מה שאתה אומר לי, או סמכות לפנות רכב, גם אם ייגרם נזק לרכב.

בהחלט כן. האמירה החד-משמעית של לא לצאת לרחובות היתה מאוחרת מדי. לא ידעו.

בחו"ל אנשים שתקועים עם הרכב, לא יעזבו את הרכב באמצע הכביש, בשונה מפה. פה הוא עזב את הרכב באמצע הכביש. הוא לא התאמץ לסחוב. בדבר הזה למחוקק יש מה לומר, אם תגיעו לו.

במערכות שלג קודמות בירושלים, בגלל שידעו שהולך לרדת שלג קשה יחסית, מראש הודיעו לאוכלוסייה להישאר בבית בשלבים מוקדמים יותר. פה אולי בגלל הספק הזה- - -

אני לא יכול לחלוק עליך על שום דבר. אני גם מכבד את מה שאתה אומר, ואני לא מכיר אותך, ואתה מקצועי. דבר אחד אני יכול לחלוק עליך: זה שאמרת שלא היתה מספיק היערכות - אני לא זוכר – ואני כבר לא בחור צעיר - היערכות כל כך גדולה והתרעה כל כך ממוקדת על שלג ועל סופה שמגיעים, שבוע שלם.

אף אחד לא הפנים.

אני אראה לך את הכותרות הראשיות של כל העיתונים. אראה לך את כל מה שדיברנו, ותגיד לי אם יש יותר מזה. לא אמרו אם השלג יהיה מטר או לא, אבל שיהיה מזג אוויר סוער, על שלגים שצפויים.

משפט סיכום מד"א.

אני מבקש לסיים את הסקירה – זה יהיה מהיר. למד"א יש גם משימה של בנק הדם המרכזי של מדינת ישראל, הוא במגן דוד אדום. היתה לנו תמונת פתיחה מצוינת עם 8,000 מנות דם. מראש עם קבלת ההודעה על הסופה תגברנו מראש את בתי החולים גם בצפת וגם בירושלים במנות דם, כדי שלא נצטרך לעסוק במשימה הזאת, כולל בתי חולים ברשות הפלסטינית, במזרח ירושלים וכו'. היתה כל הזמן בדיקה של רמות המלאי בבתי החולים בארץ, בדגש על ירושלים וצפת. ביצענו התרמות דם במקומות אחרים, שלא היו תחת סופה.

סופקו לצוותי מד"א חרמוניות וחליפות סערה מבעוד מועד. שרשראות שלג נוספות- - -

אתה אומר שהיה מספיק לכולם.

אנחנו לא מכירים פער של צוותי מד"א בחרמוניות וחליפות סערה. אגב, כבר אנחנו מבצעים רכש נוסף לתגבר, כי חלק מזה נהרס בסופה הזאת, מן הסתם.

גם שרשראות שלג תוגברו ונופקו שרשראות נוספות. חובשים וציוד למרכזי הסיוע, שדיברתי עליהם קודם, שנפתחו על-ידי משטרת ישראל. קשישים וילדים ללא חשמל הועברו לבית קרוב.

פתחנו בבית מרכז מד"א בית מפלט לפליטים חסרי בית, ופליטים שסופקו להם שם אוכל ושתייה בתל-אביב, אוכל ושתייה חמה באולם שפתחנו בבית מרכז מד"א כדי לסייע גם להם, שיהיה להם מחסה לאותו סוף שבוע.

היו ישובים שהיו מנותקים, במיוחד ביהודה ושומרון. יצרנו קשר עם החובשים שהם מתנדבי מד"א, ונמצאים בישובים האלה, לחלקם עם האמבולנסים של הישובים. אתם נתנו את המענה בתוך הישובים. בחלק מהמקומות שהיינו צריכים חילוץ, השתמשנו למשל במסוק של חיל האוויר, שפינה יולדת מיצהר לבית החולים, אבל החובשים שלנו נתנו מענה במקום, הגיעו אליה. אם היו צריכים, היו מבצעים גם לידה במקום, ומסוק של חיל האוויר סייע בפינוי.

היה מענה רציף לטלפונים במוקד 101. המוקד הארצי שלנו בקריית אונו, מבחינתנו זה לקח לשימור יכולת שליטה ארצית שלו, שכל הזמן ראינו את כל האירועים, וכל הזמן וידאנו שיש מענה בזמן אמת לכלל הקריאות ברחבי הארץ.

יש לנו גנרטורים בכל המוקדים המרכזיים ובתחנות המרכזיות שלנו. יש גם גנרטור חליפי- - -

אתה מעלה את נושא הגנרטורים, וכל כך הרבה שמענו תוך כדי הוספה על בית אבות שאין לו גנרטור, על מקום שמחלק אוכל שאין לו גנרטור. כלומר דווקא הגנרטורים עלו וחזרו כל הזמן בגלל הפסקות החשמל, שפגעו בכל כך הרבה בתי אב, מוסדות ובתי חולים.

היו המון גנרטורים במחסנים שלא הופעלו - לא שלכם, אבל היו.

בתחנות מד"א, כל תחנות מד"א שיש בהן מוקדים וכל תחנות מד"א הגדולות, יש בהן גנרטור שמספק את כל צורכי התחנה – גנרטור שלנו. מראש מוצב בתחנה בהיערכות המקדימה.

בסך הכול היה שת"פ טוב עם צה"ל ועם חיל האוויר ועם מסוקי חיל האוויר. בסך הכול השת"פ עם הגופים האחרים, גם עם משטרת ישראל, גם עם פיקוד העורף, גם עם הרשויות המקומיות, גם עם כיבוי אש, גם במוכנות לסופה, ובכלל מהפקות לקחים ממזג אוויר קודם, וגם בסופה עצמה- - -

שאלה אחרונה: מבחינת מד"א, מי מבחינתכם ניהל את האירוע?

משטרת ישראל כציר הפיקודי המבצעי, והשר לביטחון פנים, מבחינתנו, ניהל את האירוע.

תודה. נעבור לאיחוד הצלה. בבקשה.

אני אליעזר היימן, אני מנהל מרכזי הציוד הרפואי של איחוד הצלה בכל הארץ, בכל המרכזים.

ארגון שכולו מבוסס על מתנדבים ותרומות, נכון? חשוב לציין את זה לפרוטוקול.

נכון מאוד. פעילים בו מעל 2,000 מתנדבים. לקראת הסופה ובסופה עצמה גייסנו אזרחים רבים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים, גם בירושלים וגם במזרח העיר. גייסנו במהלך הסופה עצמה 163 ג'יפאים, רכבי 4 על 4, אזרחים שהגיעו ופעלו. כמובן, הפעילות היתה באזור ירושלים, בצפון, בעליות לכיוון ירושלים, כלומר ישובי עוטף ירושלים וצפון ירושלים כמו ישובי בנימין וגוש עציון וביתר וכו'.

עיקר עבודתכם, להגיע ולעזור. אתם לא מפנים. אתם מגיעים ומסייעים בשעת אמת.

אנחנו נותנים את המענה הראשוני, עד שמגיע אמבולנס. היות שאנחנו נמצאים בקהילה - זה לא שהמתנדבים מרוכזים במוקד מסוים. נכון שיש לנו בכל עיר מוקד של ציוד ומוקד לאזעקת המתנדבים, אבל המתנדבים, כל אחד נמצא בעבודתו. השיטה שלנו, שמה שפועל בשגרה, פועל בחירום. אנחנו בשגרה כל אחד מפוזרים בעבודתו, בביתו, ואוטומטית גם בעת השלג כל אחד נמצא בשטח, איפה שהוא שנמצא.

163 אזרחים עם רכבי 4 על 4 באו על חשבונם, על חשבון הדלק שלהם?

ממש כך.

או נתתם להם משהו?

מי קלט את כל המתנדבים שהגיעו, כל הג'יפאים שהגיעו. מי שהתקשר למוקד שלנו או למוקד זק"א, אנחנו הכנסנו אותם למערך ההסעות שאנחנו פתחנו.

המשטרה נתנה לעבור לג'יפים האלה?

כן. אני ישבתי בחמ"ל של לטרון, וישבנו שם עם המשטרה, עם פיקוד העורף, ופתחנו את הצירים.

כי שמעתי במשך הלילה שיש הרבה ג'יפאים שרוצים להגיע, והמשטרה לא מאפשרת להם להיכנס לשטח.

אנשים במקומות מסוימים, כמו ב-443, שלא יכלו לעלות משם. אחד הלקחים שלנו, לשתף עוד יותר פעולה, שנוכל לדעת, שלא לעלות מ-443 אלא רק מציר 1, כי מציר 1, למשל, יכולנו לעלות. הוא הגיע ללטרון. אני אישית גם הגעתי ללטרון. היינו במבשרת.

זה מידע חשוב מאוד – לא ידעתם את זה?

לא.

זה מחזיר אותנו לתיאום ומי צריך להעביר את המידע. זה ממש חשוב, לדעת שהציר הזה סגור וזה פתוח. זה משמעותי מאוד לארגון.

נכון. מצד שני, כשהזכירו פה את הנושא של נפגעים, פניות שהגיעו לעירייה - נציג שלנו ישב בחמ"ל העירייה מהרגע הראשון במהלך כל השבת גם כן. פניות שהגיעו לעירייה, העבירו אותן אלינו, וכך הצלחנו לתת את המענה.

מתי הגעתם באותו לילה ל-443 או לכביש מספר 1?

תלוי לאיזו פנייה, אבל היו מפוזרים כל הזמן. כל פנייה לגופה, אבל היינו בשטח. יש לנו מתנדבים גם בבית חורון, מתנדבים שהגיעו ממודיעין לכיוון, ממודיעין העלו אותם עם רכבי 4 על 4 עד חורון.

מוקד החירום של איחוד הצלה פעל 24 שעות גם בשבת עצמה. 10 מוקדנים היו בכל משמרת, כולל במהלך השבת עצמה. למעלה מ-600 מתנדבים התגייסו למשימה. היום יש 163 רכבי חירום, רכבי 4 על 4 שגייסו מאזרחים. לא כל המתנדבים שלנו הם עם רכבי 4 על 4.

זה גויס כי הרגשתם שיש צורך בשטח?

קיבלנו פניות.

קיבלתם פניות שלא נענו. חשוב לומר, כי כרגע הבנו שהכול נענה והכול טופל.

ביום רגיל אנחנו באזור 1,500 מקרים. קיבלנו פה פניות מהמערכת, מעל 12 אלף פניות במהלך הסופה. הרגשנו שצריך את זה. זה פורסם גם בכלי התקשורת, והאזרחים נענו. אנחנו עכשיו ממסדים את הנושא הזה, מקיימים בצורה מסודרת את כל נושא היחידות למענה, כדי שנוכל במקרי חירום להקפיץ אותם ולעבוד בצורה עוד יותר מסונכרנת. לזה נגיע בשלב המסקנות.

אתם קוראים להם תוך שעת החירום, או יש לכם קבוצה שאתם מארגנים היום, שהם אזרחים מתנדבים לקראת שעת חירום, שאתם מעבירים להם קורסים, מכירים אותם? או שקראתם בכלי התקשורת: מי שיכול להתנדב? אחת המסקנות שאני רואה, אנשים שיש להם 4 על 4 אמרו לי: רק תן לי מקום מסודר, שאוכל לנסוע, להתנדב, להירשם, שיפעילו אותי. אבל מה, אני אסע בכביש הלוך-חזור? כשטלפנתי, אמרתי: תעביר את האוכל לכאן, והוא עשה את זה בהתנדבות. אבל אני לא כתובת של שעת חירום.

אנחנו ארגון ורסטילי, כלומר לנו יש המתנדבים שלנו, מעל 2,000 מתנדבים. אנחנו יכולים לקלוט מיידית. אנחנו קלטנו 163 מתנדבים מבחוץ.

כשהייתי בעיריית ירושלים, עיריית ירושלים, אחת המסקנות של השלג, ארגנה קבוצה של אנשים בעלי 4 על 4, שהיו מוכנים להתנדב. נפגשו שם פעם-פעמיים. עשו להם מפגשים. הדריכו אותם, דיברו אתם, הכירו אותם. זה היה לפני שנים. אני כבר שש-שבע שנים לא נמצא בעיריית ירושלים. אני מדבר אתך על משהו כמו לפני 15 שנה. המנכ"ל הלך, גם לו היה 4 על 4, הם ידעו איך- - -

אנחנו למתנדבים שלנו נתנו, ואנחנו מאורגנים לגייס אותם בכל רגע נתון דרך קבוצת המירס וכו'. אנחנו מאורגנים בכל לחיצת כפתור, בכל קריאה לעזרה. אנחנו מגיעים מייד לקצה, למתנדב עצמו, והוא פועל לפי ההנחיות. בעקבות הסופה, וכשראינו שהצלחנו גם להפעיל אזרחים, אנחנו ממש בימים אלה עובדים על הקמת מערך מסודר של מתנדבים בכל רחבי הארץ.

מול מי עבדתם? מטרידה אותי שאלת התיאום כדי להיערך לפעם הבאה. מי ניהל אתכם? מי אמר לכם: אל תגיעו לאזור הזה, כי זה עיריית ירושלים, זה מד"א, או כן תגיעו לאזור הזה? מי היה הגוף למעלה, שאמר לכם לאן לצאת, איך לצאת, איך להתנהל, מה לעשות?

היתה לנו נציגות, אם זה שי, אם זה נציגים אחרים בחפ"ק המרכזי בלטרון, חפ"ק של פיקוד העורף. בנוסף, נציגות קבועה היתה לנו בחמ"ל של עיריית ירושלים. היה לנו קשר רציף עם המל"ל במשרד רה"מ, קשר עם משרד הבריאות.

מה זה מל"ל?

משרד רה"מ, הם עומדים בקשר אתנו גם בשוטף, כדי לדעת מה קורה בשטח. הם מקבלים את המענה. כמובן, זה הדדי - מידע שהיה להם, הם העבירו גם לנו.

נדמה לי שמל"ל זה מועצה לביטחון לאומי. הם היו בשטח?

עמדנו בקשר אתם, קשר רציף.

קיבלנו משימות מהם, מאגף לשעת חירום. שי אולי יסקור את זה.

במקביל, ביום ששי לסופה, היה גם מבצע חיסונים. יום לפני כן ילדה נפטרה בפסגת זאב, והיו צריכים לבצע מבצע חיסונים למשפחה ולכל הקרובים. ג'יפים שלנו לקחו את סגנית הרופאה ללשכה, ועשו את זה.

באשר לשאתכם, לא היה מישהו אחד, שתכלל את הראייה המערכתית. גם פיקוד העורף בסופו של דבר תפקידו הוא לסייע לרשות המקומית, תפקידו לסייע לכל מערך החירום. הוא עשה את זה, אבל הוא לא היה היוזם, הוא לא הפוקד. לכן היה פער.

כל זמן שלא הוכרז שעת חירום, הוא לא יכול גם לפעול.

ההכרזה היחידה שאני יודע, שהכול בסדר - ראש הממשלה הגיע במוצאי שבת – הכול תחת שליטה, עם המפכ"ל ועם ראש העיר. לא היתה שום בעיה בכלל.

אני הייתי בישיבת סיכום עם מפקד מחוז ירושלים, שפיקד על כל האירוע. זה לא משימתנו. אנחנו אמורים לסייע לרשויות, אנחנו אמורים לסייע למדינה. עשינו את זה כי ביקשו מאתנו, אבל מי שהיה אמור לעשות את זה, לא עשה את זה. כנראה, עוד לא מוגדר, מי אמור לעשות את זה. אמנם משטרת ישראל אמורה להיות הגורם המתכלל והמנהל, אבל בסופו של דבר היא יכולה להתעסק בכל הנושא של צירים, היא אמורה להתעסק בכל הנושא של ניהול, אבל בסוף צריך מישהו מעליה, שיתכלל גם את משרד הבריאות, גם את מד"א, גם את פיקוד העורף- - -

נכון. זה מבצע צבאי, זה מבצע של שלטון מקומי, זה מבצע בריאותי, זה מבצע של שלטון מרכזי. מי הגוף?

לגבי האחראי, שאת זה אנחנו יודעים מעוד ארגונים – לא אתה צריך להגיד את זה; אתם בסך הכול ארגון מתנדב, אבל אנחנו יודעים את זה. אבל אין לכם הפקת לקחים? גם אצלכם הכול בסדר?

עכשיו סיימנו לומר מה עשינו. אנסה לתמצת. המסקנה הגדולה שעלתה, זה שמה שעובד בשגרה, עובד בחירום, לכן צריך לעשות תיאום בין כל הארגונים, כדי, אל"ף, מבחינת ההכרה של כל ארגון והיכולות שלו, ובי"ת, היכולת להפעיל אותם. ההמלצה שלנו זה לעשות מוקד אחד ארצי, שיתכלל את כל קבלת הקריאות, כפי שיש בארצות הברית, סטייל 911, שגם יעשה אחרי זה את ההפעלה ויצירת תמונת המצב.

כמובן, צריך לעשות את שיתוף הפעולה ולראות איך משלבים את כל נושא ארגוני המתנדבים למענה משלים, למענה של מד"א. ההמלצה שלנו, ואנו מקדמים את זה עם זק"א מול המשרד להגנת העורף – הגנה של צח"מ, צוות חירום מקומי. היום לעירייה יש איזושהי בעיה מבחינת יכולת הוצאת הכוחות לשטח. יש להם החמ"לים שלהם ויש להם הידע, אבל אין לכם היכולת לצאת לשטח. אנחנו מציעים להם את השילוב – שיהיה, מצד אחד, השליטה של החמ"ל שלהם עם הידע, להגיע לכל אדם ואדם, את מוקד 106, ובנוסף, את האנשים שלנו, את המענה המשלים מבחינת כוח אדם מוכשר, כוח אדם זמין, עם ציוד, עם אמצעי ניוד. השילוב הזה ייתן לעירייה את המענה הראשוני, עד שתתייצב המערכת. המזל של האירוע פה, שאירוע השלג היה בסוף שבוע, שמערך הרפואה בקהילה לא היה פתוח. קופות החולים לא היו פתוחות, בתי המרקחת היו כבר במתכונת שבת. אם נצטרך להפעיל גם את המערך הזה, אין להם היום מענה.

המזל הזה לא עבד בימים ראשון, שני, שלישי. לא יכלו להגיע. לא פילסו דרך לקופות החולים. קשישים לא יכלו לצאת מהבית שלהם. לא יכלו לעבור כדי להגיע. לא הגיעו אחיות, לא הגיעו רופאים, לא הגיעו מעבדות. המערך הרפואי, שרגיל ביום ראשון, מערך רפואי מאוד דומיננטי וחזק, בתחילת השבוע היה משותק כמעט לגמרי בחלק מהמקומות, ובחלק מהמקומות לגמרי. מערך הרפואה, שהוא דיבר עליו, שהמזל היה שזה היה בסוף שבוע, אבל אסור לנו לשכוח שלמקרה הזה היו שלושה שלבים בעצם: היה ליל השלג, חמישי בלילה, ששי או שבת, שהיה בתוך האירוע, אבל לא בסופה, והיו עוד שלושה ימים מינימום שהיו בעיות קשות. אני לא מדבר על חוסר נוחות. כשהוא דיבר עכשיו על המערך הרפואי הקהילתי, קופות חולים, הסניפים לא פעלו לא בראשון, לא בשני. גם חלק מהעובדים לא יכלו להגיע. יש מקומות שהיו נצורים. כשאני באתי לחברות התחבורה הציבורית: למה לא הפעלתם – הכבישים היו פתוחים, אומר לי: מי יביא לי את הנהגים מגילה? שכונות שלמות היו נצורות. קשיש לא יכל לצאת מביתו. אני קיבלתי מהאחות של הכנסת, במתודלה, בקופות חולים – לא בימים ראשון, שני, שלישי; ביום חמישי עדיין עצים היו בפתח של המרפאה של קופת חולים, ולא יכלו להיכנס לקופת חולים.

נגעת בנקודה נכונה, אבל בסוף זה אחריות הרשות המקומית ולא שלנו.

מתי אתם הייתם בשטח?

מתחילת האירוע, מיום רביעי בערב, חמישי כל הלילה וכל השאר. עבדנו 24 שעות. המוקד שלנו היה מאויש כל הזמן. ברגע שנכנסה משימה- - -

אתה מודע לכך שהמוקד שלכם, לא היה לו מענה בחמישי בלילה למשך הרבה שעות? לא נסתיר את הדברים. אתם בסך הכול מתנדבים, עושים את המקסימום. אני התקשרתי, התקשרתי גם לאנשים שלכם, ולא היה מענה. הכול היה בקריסה. אני לא מדבר על כך שחברות הסלולר בימי ששי קרסו, סלקום לא עבד כמעט שמונה שעות, ואם מתנדב מחזיק, תמיכה של סלולר - מה היה? יכולת לדבר לעצים ולאבנים. לא היה שום מענה, וזה היה. אלה דברים שאנחנו צריכים לדעת. אתם צריכים להגיד את הדברים – לא אני. בלילה אף אחד לא עבד. אני לא מדבר על מגן דוד אדום – אני לא מכיר את הפעילות מולם. אני לא פניתי למד"א בשביל חילוץ, בשביל חשש; בשביל קבוצת ילדים בני 12, כיתה ז', היו בקבר שמואל הנביא. מהערב נתקעו שם, עד הבוקר הם הלכו ברגל לרמות – סכנה הכי גדולה. ילדים מפתח תקווה. חשבו שיבואו לראות שלג – חוסר אחריות. בסוף אף אחד לא הצליח להגיע אליהם, אף אחד לא עזר להם. הם היו אתי בקשר. לא יכולתי לעזור להם. ביקשתי, מה לא? הגיעו אליי דרך חברת מע"צ, היום נקרא דרך ארץ. הגיעו עם איזה ג'יפ, וההוא גם נשאר תקוע שם עד ראשון-שני למעלה, ולא יכל לחלץ אותם. ילדים בני 12, הם הלכו ברגל מקבר שמואל הנביא עד שכונת רמות. ביום רגיל זה בעיה.

אתה אומר שהם לא היו זמינים. אני רוצה לציין דוגמה. היתה אשה שתרמה כבד לבת שלה, והיתה אחרי ניתוח כפול. היא נתקעה ב-443. היא לא חולה. למד"א לא היתה סיבה, כי היא לא היתה חולה. דווקא אנשי איחוד הצלה הגיעו באמצע הלילה, ב-03:00 לערך, אספו אותה, והעלו אותה בכביש שממול, לירושלים מהכביש שממול. זה מקרה שהיא לא חולה, לא צריכה להתפנות לבית חולים, אבל היא לא יכולה להישאר. מה יקרה לאשה כזאת עד הבוקר?

איחוד הצלה עוזר לקהילה להעביר אבא של כלה ביום חופתה, להעביר מקריית ארבע לאזור המרכז, שם היתה החתונה. הוא היה נצור. איך מביאים כלה לחופתה? גם ברית צריך לעשות. תינוק בן חמישה ימים, המקרים שאני ביקשתי, איחוד הצלה, ממי שיכולתי לבקש, לבקש ממגן דוד להעביר יולדת שנמצאת בבית בלי חשמל עם תינוק בן חמישה ימים לאמא שלה באותה שכונה אפילו. איחוד הצלה עשה את זה.

מענה הומניטרי רחב לגמרי. אחד הלקחים שלנו, הקמת הצח"מ, שיתכלל את כל הגופים כדי שנוכל להתפזר ולעשות את כל ארגוני ההתנדבות יחד, לתת את המענה לתושב. כמענה עזרה ראשונה רפואית, אני חושב, ברוך השם, שעמדנו במשימה בצורה מצוינת. נתנו את המענה. האזרחים התרגלו, ובצדק. אנחנו נותנים את המענה כמה שיותר בשגרה. לכן גם פנו אלינו בדברים כאלה, אבל לקחת 12 ילדים משמואל הנביא, ייתכן שבאמת היה קשה לעשות את זה.

40 ילדים.

כמובן, אם אנחנו מקימים את מערך הצח"מ הזה, יעזור לנו להתבסס על כל כוחות הרפואה של כל הארגונים - רופאים, פרמדיקים לטובת מענה רפואי ראשוני. אין ספק שאמבולנסים לא יכלו להגיע בזמן לכל מקום. אם בשגרה לא תמיד מצליחים להגיע, בפרט בעת שלג לא יכלו להגיע. כמובן, כשאנחנו מקימים מערך כזה, זה עבודה מקדימה עם כל החברות הפרטיות. יש מאות אמבולנסים של חברות פרטיות, שיכולים גם לתת מענה.

ראית אותם בשטח, את האמבולנסים הפרטיים?

לא.

למה?

הם מתנדבים?

אבל למד"א יש אלפי מתנדבים שלא באים בשביל כסף.

הוא מפעיל מערך מתנדבים. אמבולנס פרטי רוצה כסף.

חברת הכנסת קריב, יש עוד אנשים פרטיים שלא שייכים לגופים, ולא הגיעו הנה, אבל יש פה אחד הפעילים – דוד זוהר. הוא מייצג תופעה שהיתה באותו לילה – הכי פעילה, לדעתי, שזה אזרחים, כמו הרב בן-דהן, שיש לו ג'יפ, והוא החליט לבוא ולעזור. הוא עבד קשה. וראש העיר. בבקשה.

זק"א, איחוד הצלה – מכירים את שמם. יש ארגון שנקרא ארגון השומרים. זה ארגון התנדבותי שכונתי, שנמצא בשכונות הצפון בירושלים, עובד בממשק מלא עם המשטרה בימי שגרה. הוא הוקם עקב פריצות נרחבות מאוד בכל שכונות הצפון. לא ניתן מענה. הארגון פעיל כבר חמש שנים יחד עם המשטרה באופן מלא, כלומר יש מכשירי קשר- - -

מה עם עשו בסופה?

אני מגיע. מכשיר קשר משטרתי, בעצם נמצאים בקשר כל הזמן עם מוקד 100 של המשטרה. זה, לדעתי, דבר ייחודי – אין ארגונים שיש להם כזה ממשק עם המשטרה.

בלילה הזה הבהלה הגדולה – הכרת השטח ומתנדבים שגרים בתוך השכונה, שבימים שבשגרה עונים לכל קריאה ולכל פנייה. בדרך כלל זה קריאות משטרתיות, אבל כאן זה גם פניות אזרחיות לכל דבר, החל מפינוי אנשים, חילוץ אנשים שנמצאים בשטח – דברים קטנים שאנשים לא יודעים, אבל אדם היה יכול להיות תקוע כל הלילה, אשה נתקעה בכניסה לעיר, רצתה להגיע לרמת שלמה, לא יכלה להגיע לשם.

היו מקרים של החזרת יולדות מבית החולים – היתה צריכה להגיע לשבת הביתה.

לקחו אותה ארגונים למשפחה בתוך הקהילה, כלומר המון דברים שבדברים הגדולים, כשאתה מתקשר למשטרה או דברים כאלה, לא יכולים להיות להם מענה. פה עבדו 40 איש במרווח שכונות של 10,000 משפחות. הבעיות המהותיות הגיעו לרמת אפס. אני מדבר על חוט חשמל קרוע שהיו בסביבתו ילדים, והמשטרה לא יכולה להגיע. המשטרה באותו לילה, מנמ"ר מרחב ציון היה בקשר ישיר עם היושב-ראש בקשר המשטרתי. הם לא יכלו להגיע לקריאות סתם – חשד לפורצים, המון דברים. זה מכלול דברים שהמשטרה, עם הכול המוגבל שלה, לא יכולה לעשות, ואנשים שנמצאים בשטח, שמכירים את השטח בימי שגרה - היושב-ראש, המעלה שלו, שהוא מכיר, יורד לפרטים הכי קטנים, כי הוא גר שם.

הארגון עובד רק בירושלים?

כן. יש משהו דומה במרכז, אבל לא ברמת ממשק כזו. בנו פה מערכת אמון מאוד גדולה עם המשטרה. מנמ"ר ציון יכול להיות בקשר משטרתי עם המתנדבים שלנו בשטח, זה אומר משהו על זה. היום היושב-ראש לא יכול היה להגיע, כי הוא הוזמן להחלפת מפקדים במרחב ציון.

יש פערים שאתם ראיתם במסקנות שלכם מהאירוע, שאתם רוצים לדווח לנו עליהם?

הנקודה הזאת, של לדאוג להקמה כזאת – אני חושב שהארגון שלנו יכול להיות דוגמה לדבר הזה באופן מופתי. יחידות שכונתיות, איזשהו גוף שיתכלל את כל הדברים האלה – יכול להיות דרך מינהל, יכול להיות דרך אזרחים כאלה. הבן אדם הזה בנוי מתרומות נטו. התושבים הבינו את הצורך שיש להם בו, הוא פעל 24 שעות ארבעה ימים, כולל שבת, פעלו שם אנשים. לא היו קריאות מצוקה שאנשים לא נענו.

המסקנה לעניין הזה, להקים מיני ארגון כזה או ארגונים כאלה רק לשעת חירום.

מה שהיה פעם המשמר האזרחי במובן היותר סוציאלי של הדבר.

צריך לקחת בחשבון שהשכונות בירושלים זה כמו עיר במקום אחר. זה 50 אלף תושבים. זה מסות אדירות, להגיע ממקום למקום. לצורך השקיפות, דוד הוא עוזרי החדש. הוא מגיע לכאן בכובע - זה, כנראה, החלק ההתנדבותי שלו. ברזומה לא כתבת לי את זה...

ואת הדבר הכי חשוב לא אמרת - הוא הבן של הרב אורי זוהר. אבל במקרה אתה מתנדב. לא יודע למה, אולי קיבלת חינוך כזה... לא ידעתי שאתה מתנדב בארגון הזה. כמה שנים אתה שם?

עזרתי לך בהלוויה של הרב עובדיה.

לא שמתי לב.

בכל אופן, אורי דיבר על קבלנים של טרקטורים. לא היו מפלסות. האדם הזה, הארגון הזה שכר טרקטור ב-2,400 שקל. כל הצירים המרכזיים בשכונת רוממה היו נקיים. מעבר לזה, הוא מכיר את השכונה, כלומר הוא יכל לסגור רחוב - לא נכנסים עכשיו לרחוב. חצי שעה המפלסת עובדת. אין מכוניות, אין בלגאן.

זאת פעולה שכדאי שכל אזרח ילמד ממנה. בארצות הברית כל אזרח צריך לפנות את השלג מליד ביתו. הארגון הזה שכרו טרקטור על חשבונם ברחובות של השכונה שלהם, ופינו את השלג, כי הם ידעו שאם יחכו למפלסת של העירייה, זה יגיע בעוד שבוע. פינו מורד גדול שם.

סיוע בפתיחת בתי ספר, קופות חולים כל המקומות האלה – לא היתה בהם בעיית נגישות. המשטרה ידעה שיש לה שם גוף שמטפל. זה גוף שהיא מכירה אותו מימות שגרה, כל הזמן עובדת אתנו, אבל בעיקרון היא היתה רגועה. המקום היה מסודר. ניגשו גם לפניות משטרתיות - גם חשד לפורצים, תקיפות, בעיות. כל הדברים האלה קורים גם בשלג – טיפלו גם בהם, וגם בסיוע לאזרחים – רכב תקוע, אדם תקוע.

הייתם רק בשכונות החרדיות או כלל השכונות בירושלים?

בשכונות הצפון. זה כ-10,000 משפחות שנעזרו. יש לי פה פירוט. מבחינת משטרה, גם מבחינת העירייה, היה רוגע – ידעו שיש להם לאן לפנות. מבחינת משטרה ועירייה, היה רוגע, וידעו שיש להם לאן לפנות. יש להם מוקד שעובד גם בימים של שגרה, שאנשים פונים אליו על כל בעיה. תודה.

תודה רבה. זק"א.

לפני כן אני רוצה לציין, שכאשר פנו אליי מבית אבות, שלזקנים אין חלות לשבת, אנג'ל הכין חלות, והיה מוכן לתת את זה חינם; רק לא היה מי שיעביר את החלות מאנג'ל, וזק"א, שדואג למתים, פתאום היה צריך לדאוג לחלות. בבקשה.

שלום, שמי חיים וינגרטן, אני ראש אגף המבצעים בזק"א. אני רוצה להדגיש שהמעבר מלכודים להרוגים היה מאוד קצר. זה שאין הרוגים, זה לא דבר פשוט ולא דבר מובן מאליו. עצם העובדה שיש משפחה עם ילדים קטנים בכביש מספר 1 מספר שעות, וצוות מגיע לחלץ אותם, והתינוק כבר כחול, ולמזלנו הוא חי, אבל אנחנו צריכים לבדוק, איך לא להגיע למצב כזה.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות בדיון הזה.

אנחנו התחלנו את הערכות המצב שלנו. גם אנחנו קראנו עיתונים ושמענו את תחזיות מזג האוויר. הבנו שהולך להיות שלג. בדרך כלל בשלג המשימה שלנו זה אירועים חריגים. עיריית ירושלים יודעת להתקשר אלינו רק באירועים חריגים של חילוצים שאי-אפשר להגיע למקום, ואנחנו לא משתתפים כל כך בנושא שלג. הפעם בצהריים, ביום חמישי, אחרי השלג של הבנוקר, הבנו שהולך להיות שלג יותר רציני. בהערכת מצב במשרדי זק"א הוחלט להביא לירושלים את כל רכבי 4 על 4 המקצועיים יותר, רייזרים עם אפשרות לפינוי, טרקטורונים מיוחדים יותר. בערב - חבר הכנסת אייכלר סיפר שהמשטרה חסמה את כביש מספר 1 לכביש 443, אבל כביש 443 גם משעה 20:00 עד 23:30 גם היה חסום, כי קארי היה צריך להגיע לארץ, וזה מה שסגר והכניס את כולם לאמבטיית שלג.

גם מפקד המשטרה אמר לי את זה: לא רק שסגרו בשביל קארי, אלא אדון קארי גם איחר. הוא אומר שאם הוא לא היה מאחר, היו מספיקים להתארגן לשלג. בגלל שהוא גם איחר, הכול נתקע.

כל אלפי המכוניות שנסעו ב-443 נתקעו.

זה מתחבר לתיאום. אם היה תיאום והיתה היערכות, לא היו סוגרים את הכביש, או היו משכנים אותו במלון בתל-אביב, נגיד.

בגין נסגר – הכול בגלל קארי, וזה מה שנתן את החסימה של העיר.

ביום חמישי בלילה, ב-21:00, התחלנו לקבל מאות קריאות. הבנו שיש פה משהו חריג. העלינו את מצב הכוננות שלנו. בשעה 22:00 בלילה אנחנו קיבלנו מאות קריאות. אנחנו הבנו שאנחנו בקריסה, לא יכולים להיענות לכולם. הבנו שמדובר פה במשהו חריג ביותר. בהערכת מצב החלטנו לגייס את כל יחידות הג'יפים. בפריסה ארצית יש לנו יחידות ג'יפים, מתנדבים שהמשימה שלהם בשגרה, לחפש נעדרים - בארצי בסביבות 180 ג'יפים. נתנו קריאת חירום לכולם. יצרנו קשר עם ראש אגף התנועה, מר צ'יקו אדרי, ב-23:30. הוא נתן לנו הוראה להביא את כל הרכבים 4 על 4 לכיוון ירושלים. בשעה 01:00 של יום חמישי בלילה יחידת הג'יפים, 60 במספר, פרצה לירושלים דרך שער הגיא. עברו רכב-רכב, אספו את כל האנשים שהיו לכודים בתוך רכב לכיוון מבשרת. חבר הכנסת אייכלר אמר שאנשים שהיו שעות ללא צרכים מיוחדים, גם כשפינו אותם למבשרת - החשמל קרס שם, לא היו שם שירותים, כלומר כל האנשים שהיו תקועים כל הדרך בלי מים, קופאים מקור, גם כשפינו אותם למבשרת, גם שם- - -

בואו נתמקד במה שאתם עשיתם. אתם פיניתם מהכבישים?

כן, פינינו מהכבישים את כל מי שנלכדו.

היה תיאום ביניכם?

יש פה שתי משימות שונות. אנחנו מדברים על חולים ונפגעים; הם מדברים על משימה שונה לגמרי. אגב, לדעתי מדברים פה על אותם ג'יפים, כי הוא הציג שזה הג'יפים של זק"א.

לא.

אם נעבור למוצ"ש, בכביש 443 היתה לנו בעיה לעבור לג'יפאים שלנו. היה קשה מאוד מול המשטרה, מול מחוז ש"י. במוצ"ש גם היו משימות. כל אשה זקנה שהיתה, או כל מי שהיה בבית ללא חשמל, היו צריכים להעביר אותם.

פעלתם כרגיל בשבת?

פעלנו. בגבעת זאב עזרנו לצוות מד"א – שלחנו שני טרקטורונים.

הג'יפאים והמכוניות מטעמכם עבדו בשבת?

רק בדברים של פיקוח נפש.

אתן דוגמה קטנה. אני תושב שבנימין. בשבת בלילה סגן ראש מועצת בנימין התקשר למוקד איחוד הצלה בשבת. אני אחראי גם לתפעל את הסניף בבנימין. הפנייה הגיעה אליי מייד. היה להם מקרה, שמנהל מרחב מד"א אמר למועצה: אין לי מענה כרגע. תנסו להסתדר, תפעילו את הצבא. הם ניסו להפעיל את הצבא, ובמקביל- - -

מאיפה אתה ממציא את זה? כדאי שתבדוק לפני שאתה מציג פה משהו.

תבדוק את זה עם ישראל גנץ. במקביל פנו אלינו, כדי שניתן את המענה ונוציא את החולה. אז ברור שפועלים ופעלו בשבת, בשגרה ובחירום בטוח.

לגבי הטיעון שחברת הכנסת קריב מדברת, כשמד"א הוציאו את האנשים ממבשרת ציון ביום ששי החוצה, כי לא היה להם כלום, היתה בעיה, שבשער הגיא לא היו אוטובוסים לפנות את האנשים האלה.

הבאנו לשם אוטובוסים, והם פינו לשם את האזרחים.

אני רוצה לציין שפנו אליי, כי לא היו אוטובוסים לפני זה. פניתי למנכ"ל משרד התחבורה, והוא העמיד אוטובוסים. אין קו שלוקח אנשים משער הגיא באמצע שום מקום למרכז הארץ. אני רוצה לציין לשבחו של עוזי יצחקי, שאמר: אשים אוטובוסים איפה שצריך, ואז הוא העמיד את האוטובוסים האלה.

אנחנו פעלנו לבד. היה חסר גורם מתכלל, שיראה את התמונה. יכול להיות שלאותו אירוע גם הגיע זק"א, גם הגיע איחוד הצלה וגם עזר מציון, וגם יד שרה, שעבדו ולא מוזכרים פה, אבל ראו אותם עובדים בשטח, את כל הגורמים האזרחיים. היה חסר הגורם המתכלל שיקבל את התמונה- - -

ושיגיד: זה מקרה חירום.

בדיוק. מבחינתנו, מאות מתנדבים פרוסים בשטח, והיה צריך לתת למתנדבים שלנו חליפות הצלה או שרשראות, דברים כאלה. אנשים, אפילו עם רכבי 4 על 4, אם נתקעו, אנחנו יוצאים עכשיו לרכישת שרשראות. אפילו 4 על 4 בהרבה מקומות לא עזר בשלג כזה.

הקטע, שנקנה שרשראות וחליפות הצלה, והאירוע הבא הגדול יהיה רעידת אדמה. כלומר אנחנו צריכים להיות ערוכים לאירוע הבא באופי אחר, אירוע טבע. אף אחד לא מבטיח שהאירוע הבא יהיה סופת שלגים. האירוע הבא יכול להיות מכת חום בקיץ, ויכול להיות רעידת אדמה, אם מסתכלים על התחזיות המטאורולוגיות האקלימיות של האזור שבו אנחנו חיים. לכן אני אומרת, שלפני שרצים לקנות חליפות, בואו נתארגן על מה צריך להתארגן לאירוע חירום הבא.

לפי הטיפול בשלג, אני מאחל לישראל שלא תהיה רעידת אדמה בכל, כי אנחנו לא ערוכים.

לכן אנחנו מהדקים את הקשר שלנו עם המשרד להגנת העורף. אנחנו הולכים להקים יחידות בכל מקום בארץ, שייתן את המענה. אנשים יעברו קורסים ייחודיים. ראינו בשטח, שמה שיעבוד בשגרה, יעבוד בחירום. בשטח אם האזרח הקטן, שנמצא בכל מקום, יידע לקחת עליו את הפיקוד, ובמקום לצעוק הצילו, הוא יידע להציל, יירד הלחץ.

יש מקרים שהמשטרה לא נתנה לכם לעבור – לכם, לאיחוד הצלה?

מה שקשור למתנ"א היה בסדר גמור; מה שקשור לכביש 443 היה קשה מאוד. היינו צריכים הרבה טלפונים, הרבה תיאומים. זה לא עבד כמו שצריך.

כלומר הצבא היה יותר בעייתי, משטרת התנועה היה יותר בסדר. המשרד להגנת העורף.

מבחינת המשרד להגנת העורף- - -

הגנת העורף ופיקוד העורף זה אותו דבר?

ממש לא.

שאלתי את זה לצורך הפרוטוקול, כי אני יודע שזה לא אותו דבר, וזה לא בסדר שזה לא אותו דבר.

רק היום בעיתון יש על זה כתבה.

זה חייב להיות.

המשרד להגנת העורף - אני מדבר על משק לשעות חירום במשרד להגנת העורף. היום משק לשעת חירום נמצא במשרד להגנת העורף.

עם כל הסמכויות וכל התקציבים?

לא כל הסמכויות ולא כל התקציבים. היינו משויכים למשרד הביטחון. אנחנו עובדים כרגע על חוק- - -

בסופה הקודמת הייתם קיימים איפה?

אתאר את המצב. ביום רביעי בלילה כבר עשינו הערכת מצב, ונכנסנו לכוננות מלאה. ביום חמישי לפנות בוקר פתחנו כבר את החמ"לים שלנו בכל האזורים. פעלנו משם.

צריך להבין שעל מי שהוטלה משימת ההצלה – הוטלה על המשרד לביטחון פנים ועל המשטרה נושא ההצלה, אבל בנשימה שנייה ראש הממשלה היה צריך גם להכריז על תקופת הפעלה של מל"ח. זה לא נעשה.

למה זה לא נעשה? למה השר לא פנה?

זה לא השר אלא זה ראש הממשלה. ראש המשלה החליט ואמר שכל האופרציה של הנושא הזה תהיה על המשרד לביטחון פנים ועל המשטרה, כל נושא הצלת החירום. הוא היה צריך גם לומר שמופעל תקופת הפעלה של מערך מל"ח, ואז היינו פועלים גם מבחינה משפטית.

אבל ללא שום קשר, הצדענו והיינו תחת הפיקוד של המשרד לביטחון פנים. פעלנו בכל העיריות ופעלנו בכל המועצות. הבאנו מים, הבאנו שתייה, הבאנו מזון, הבאנו שמיכה גם לבנימין, גם לירושלים וגם לגוש עציון. פתחנו את מרכזי החירום גם בבנייני האומה וגם במודיעין, לשם פינינו אזרחים.

אתם פתחתם או העירייה פתחה? העירייה סיפרה לכולם- - -

זה מל"ח בעירייה, זה אנחנו. זה משק לשעת חירום.

מרכזי הפינוי הראשונים, שהיו בלילה והיו ביום במבשרת ציון, שעליהם מדברים, ובמחנה עופר – היו שני מרכזי- - -

המשטרה פתחה. אנחנו אלה שהבאנו את הציוד לשם, הבאנו את השמיכות, אנחנו הבאנו את עמדות המזון. אנחנו דאגנו לכל המחסור שהיה.

למה לא הבאתם מים לציבור בכביש מספר 1 ו-443? זה ג'יפ אחד עם כמה בקבוקים. זה לא עולה הרבה.

כל מה שביקשו מאתנו, הבאנו ועשינו. גם בלי שביקשו מאתנו.

בפעם הבאה, משק לשעת חירום צריך להיות- - -

משק לשעת חירום, ודאי. בנשימה אחת, ברגע שיש מצב חירום כזה או אחר, צריך להכריז. אבל אנחנו פעלנו, בלי שום קשר, אנחנו פעלנו מלא.

למשל, ראשון, שני, שלישי, אפילו רביעי הנזקים שהיו למשק בעקבות כך שאנשים לא יצאו לעבודה עד השעה 10:00, 11:00, הפקקים הגדולים שהיו, וחזרו כבר ב-14:00 הביתה- היינו בשלושה-ארבעה ימים שההפסדים וההשלכות הם נוראיים. פיזור מלח בכבישים בלילה היה מונע חלק גדול- - -

הבאנו גם מלח לחברה הלאומית לדרכים. היא פיזרה מלח על הכבישים. ועוד איך הבאנו.

הדבר הכי חשוב לנו זה התיאום ביניכם לבין כל גופי ההצלה – אתם מייצגים פה את השלטון המרכזי- - -

הייתי שם, הייתי בצוות שניהל את המבצע הזה. אין לנו במה להתבייש. התיאום היה יוצא מן הכלל בין כל גופי ההצלה. היתה פעילות גם עם המשטרה, גם עם פיקוד העורף. אנחנו לא משחקים משחקי ברוגז.

עם מד"א ואיחוד הצלה הייתם מתואמים?

ודאי.

מבחינתכם מי ניהל את האירוע?

מבחינה רשמית זה המשרד לביטחון פנים עם המשטרה. הם קיבלו את המנדט מראש הממשלה, אבל ללא שום קשר, הצדענו – היו לנו נציגים גם בחמ"ל של המשטרה וגם בחמ"ל של העיריות. הפעילות היתה ללא דופי.

לסיכום, כמו שאמרתי, יש לנו גם מסקנות ואנחנו פועלים לאורן – זה נושא הקמת צוותי חירום יישוביים יחד עם כל הישובים. אנחנו מקימים היום בכל הארץ צוותי חירום יישוביים כדי שלא נגיע למצב הזה, שנחכה רק לשלטון המרכזי שיגיע, כולל ציוד, כולל הכנה, כולל קורסים, כולל כל מה שצריך.

אני חושב שהמסקנה, מה שהם צריכים להגיש בכתבה לוועדה - הפקת לקחים. לא רק מה שעשו. כל ארגון צריך להגיש מסקנה כזאת, שיהיה לנו בכתב. אני מציע לכם, שיגישו לכם ניירות. מתוך זה תעבדו. אני גם חושב שיש דברים שלא נאמרו, שצריך לחוקק חוק שאומר איזה מיני שעת חירום.

יש הרבה צוותים ו-וועדות. המסקנה של כולם, שצריך להיות דירוג של חירום – או חירום מוחלט או- - -

אבל דירוג של חירום פעמיים: פעם בהיערכות ופעם תוך כדי, כי בהיערכות אין שום קשר באיך שנערכו לאירוע הזה ואיך שהבנו אותו באמצע הלילה של יום חמישי או ששי לפנות בוקר.

מקומי זה יכול להיות מצב מיוחד. לא צריך על כל הארץ. נראה ששלג כזה אולי יהיה עוד הרבה שנים, אבל יש כל מני שעות חירום. גם יכול להיות רעידות אדמה, גם יכול להיות מתקפת טילים כזו או אחרת, שזה לא כל הארץ.

אבל אז הצבא לוקח פיקוד על המדינה. אם זה מתקפה טרוריסטית, הצבא מתנהל. אנחנו מדברים עכשיו על אירועי טבע.

גם בזה, אין תרגיל יותר מעשי, מי שהיה באירוע האחרון, דהיינו נפילת מוקדים – ראינו שהיתה נפילה.

גם חסימת העיר ירושלים. ירושלים היתה נצורה.

חסימה אחת של טיל אחד יכולה לחסום את כל הכביש. איך מפנים את כל האנשים האלה. מוקדי הפינוי שלא תפקדו טוב – מבשרת ציון ובעופר. היה קר, לא הגיעה אספקה. היו שם ילדים קטנים. העסק שם, פתחו אבל לא תפקד. הפסקות חשמל ממושכות יכולות להיות גם בשעת חירום אחרת. זה יכול להיות חברות הסלולר שקרסו, זה יכול להיות דברים אחרים. יש כמה וכמה פרמטרים. זה יכול להיות לנו תרגיל, של איך המערכות האלה תפקדו. זה לאו דווקא בשעת שלג אלא בעוד אירועים.

כל מצב חירום צריך לעבוד תחת מצב משפטי מסוים, כלומר אם יש מצב אזורי, זה מצב מיוחד בעורף, אם זה יותר גדול, זה תחת צווי החירום- - -

מדברים על העיקרון.

בדיוק, שכן יופעל. יופעל מצב משפטי.

ניקח את כל החומרים שעלו פה בדיון, ונוציא מסקנות לוועדה. אם אתם רוצים להעביר לנו משהו נוסף, נבקש שתעבירו לנו עוד היום, כדי שזה ייכנס לסיכום של הדיון שלנו. מד"א, אם אתם רוצים להעביר לנו עוד משהו, נשמח, על הפערים ועל הדברים העתידיים.

אני רוצה להדגיש: מד"א לא מקבל ממדינת ישראל שום תקציב להיערכות לחירום.

זו נקודה משמעותית. תעלו אותה כאן. לכן אנחנו מכנסים את הדיון.

כל התקציב שלנו להיערכות לתרחישים השונים הוא תקציב שאנחנו משיגים מתרומות.

אני חושבת שזה מאוד משמעותי, איך מדינת ישראל רואה אתכם בשעת חירום. אם ההגדרות, כמו שאמרת, יהיו ברורות להתנהלות ברמות שונות של שעות חירום, ייתנו לכם תקציבים מותאמים. כרגע אין נוהל שמגדיר את המצב שהיה כאן בסופה האחרונה.

בנוסף, מבחינת ההפעלה של הגורמים הרפואיים בחירום, משרד הבריאות הגדיר נוהל ברור מאוד, שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר. כל המוקדים שכל ארגון פותח לעצמו, מוקדים רפואיים, כולם אמורים להיכנס תחת המעטפת של מוקד 101 של מד"א. מוקד הכוננים יפעיל את כל הארגונים, כולל איחוד הצלה. 911 הוכח כפתרון רע במקומות מסוימים בעולם. אנחנו מדברים על המוקד הרפואי, שאמור להפעיל את הכוננים של כל הארגונים כולם תחת מוקד הכוננים של מגן דוד אדום, תחת ארגון הגג הלאומי של הצלחת החיים. מ-1 בפברואר הנוהל הזה ייכנס לתוקף. משרד הבריאות, הרגולטור הבין שיש פה פערים בנושא הזה. הכול יעבוד תחת מד"א במענה הרפואי הזה.

עדיין, אם יש דברים נוספים שתרצו שנכניס לסיכום שלנו, בבקשה.

עדיין הבעיה היא המענה ההומניטרי, שלא התקבל דרך המוקד הזה. צריך לעשות מוקד לאומי.

זה מה שגיל ממד"א אומר שיקרה.

בסוף מדברים פה על המון אנשים כאילו קטנים. זה מחזיר אותנו למה שאנחנו עושים, שאנחנו המודל הכי מוצלח לדבר הזה – זה היכרות של פרטי-פרטים, של שכונות.

זה צח"מ. הגנת העורף דיבר – בסדר גמור.

לא קיבלנו מהם שום פנייה. הם לא יודעים עלינו.

אלה המסקנות. הנקודה הזאת הובהרה.

ניקח את כל מה שנאמר פה, נכין סיכום מסודר לוועדה. זה יקרה ב-48 השעות הקרובות. אנחנו נכתוב את הסיכום. זה יגיע אליכם במהרה. תודה רבה לכל מי שהגיע והשתתף.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>