PAGE
2
ועדת המשנה לפריפריה והתיישבות
08/01/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכספים
ועדת המשנה לפריפריה והתיישבות
יום רביעי, ז' בשבט התשע"ד (08 בינואר 2014), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 08/01/2014
מעקב אחר תשלום הפיצויים לחקלאים לאחר מבצע "עמוד ענן".
פרוטוקול
סדר היום
<מעקב אחר תשלום הפיצויים לחקלאים לאחר מבצע "עמוד ענן">
מוזמנים
¶
>
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
יואב מורג - מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מירי סביון - סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, משרד האוצר
דוד רוטנברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים, נזקי בצורת ונזקי רשות המסים, משרד האוצר
רמי יצקן - מנהל תחום סגן מנהל מח' פיצויים ונזקי איבה רשות המסים, משרד האוצר
משה ראש - ממונה על הנזקים, משרד האוצר
אמיר דהאן - מנהל תחום בכיר פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
ירון סולומון - נציג האיחוד החקלאי, התאחדות חקלאי ישראל
אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
ליאור קטרי - רכז ועדה חקלאית, מועצה אזורית אשכול
אלי אהרון - מזכיר, ארגון מגדלי הירקות
עופר ליברמן - מנכ"ל ניר עם, חקלאות
אמנון חניה - מנכ"ל חברת "יהל"
שלמה שרף - שמאי, חקלאי
אסף עסיס - חקלאי גני טל
שלמה עופר - חקלאי
גל שלמה - חקלאי
דוד ברוך - חקלאי
היו"ר זבולון קלפה
¶
בוקר טוב לכולם, ברשותכם, אני רוצה לפתוח את הישיבה. ביקשתי לכנס את הישיבה הזו היום כדי לבדוק את העניין של הפיצויים לחקלאים בנושא של נזקי "עמוד ענן". אני שמח על כך שגם שר החקלאות מצטרף אלינו, וחבר הכנסת ליצמן, שמכבד אותנו בשותפותו.
מטרת הישיבה היום לברר את תמונת המצב, כי בחודשים האחרונים במסגרת סיורים רבים שאני עורך בכל מיני מקומות, אני נתקל כל הזמן בשאלות, בקשות, סביב העניין הזה של הפיצויים של נזקי עמוד ענן. אני לתומי חשבתי שזה אירוע פשוט, כי בהגדרה בזמנו של רשות המסים, אדוני השר, וחבר הכנסת ליצמן, הייתה הגדרה מאוד פשוטה, היו מסלולים ברורים – ירוק, אדום. ירוק, משמעותו שבעצם יש פה איזשהו מין הדדיות בין המדינה מחד לבין החקלאים מאידך. בפועל, הטענות שאני שומע בחודשים האחרונים כל הזמן, אמרו את זה בלשון ציורית שירוק הפך מזמן להיות לשחור, ובעצם כמעט ואין מעבר.
היו"ר זבולון קלפה
¶
הבנתי, לכתוב את זה בהגדרות בצורה אחרת בעצם. לצורך כך התכנסנו כדי לדבר, לא לדבר על הצבעים, לדבר על התוכן ועל המהות.
סדר הדיון יהיה כדלקמן, אני אבקש מכבוד השר שיפתח, ולאחר מכן התייחסות של חבר הכנסת ליצמן.
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
¶
הסתובבתי גם כן בשטח אשכול בעוטף עזה, שמעתי חלק מהטענות של האנשים, לכן אמרתי שאני אגיע גם לכאן, אני כמובן נפגעתי שנים אחרי הארוע. שני דברים צרמו לי, או הייתי אומר הדבר המרכזי שממנו נגזרות כמה דברים יוצאים מתוך הנחה שהחקלאי הוא עושק המדינה, רוצה לתפוס ולחמוס, השד יודע מה. האי גמישות, והאי רצון להבין וללכת לקראת, בפרט שאנחנו מדברים על ארוע מלחמה, נראה לי דבר שלא מתאים, אז יכול להיות שבגלל מרחק הזמן שהיה בין הארועים הצבאיים שאז הייתה אולי איזה סימפטיה וזה הפך לאפתיה, כולל ההתעקשות על 7.0, ואם זה 7.1.2 אז זה כבר פשוט - - -
אני חושב שעל רוב הדברים בסוף עם שכל ישר ורצון טוב התגברנו. ועוד דבר שהפריע לי, הקטע של סחר סוסים, לפחות איך שהציגו את זה החקלאים מכוער, אתה רוצה במזומן, רק 15%, אתה רוצה על תביעה של סכום עתק, נותנים לך כמה מאות שקלים.
אני הייתי מציע אחרי שייקבע מסלול ירוק, מסלול אדום, שיתנו את הטיפול ל"קנט" ולא למס רכוש, זו דעתי לפחות. אנחנו מכירים את האנשים, יש לנו מערכת יחסים איתם לא חד פעמית ומזדמנת רק בימי משבר כשאחד רוצה לקבל יותר, ואחד רוצה לשלם פחות, ובמידה מסוימת, אני יכול מבחינה רציונלית, אמוציונלית, אני יכול להבין את פקיד מס רכוש, הוא רוצה לשלם הכי מעט, זה תפקידו בכוח, לפחות על פי תפיסתו.
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
¶
>
עוד לא סיימתי את המשפט. אמרתי, כביכול התפקיד של פקיד מס רכוש הוא להיות הגון, לשלם בדיוק את מה שנדרש, כי החוק כאשר אנחנו חוקקנו את החוקים האלה, חוקקנו אותם תוך ראייה ברורה של מה המדינה נותנת לאזרחיה ולא ההיפך, ולכן פה היטשטשו הגבולות. לדעתי, חבר כנסת זבולון קלפה, אם היינו לוקחים את זה ל"קנט" שיש להם יחסים מתמשכים איתם, אם פעם אחת הוא סידר אותם, בפעם השנייה הוא יחטוף אותה, כלומר, לא לעומת פקיד מס רכוש שזה מפגש חד-פעמי, לא יראה אותו יותר, ולא ישמע ממנה יותר.
איך עושים את זה, אני לא יודע בדיוק. לא מדובר פה על אלפי אנשים, אני חושב שהבעיות הקשות היו עם עשרות.
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
¶
>
מה שהייתי מבקש לראות דרכים כדי להוריד את רמת החיכוך, את רמת המתח, וכן למצוא מנגנונים יותר פשוטים מאשר זה ייקח שנים. יש כאלה שעד היום לא קיבלו מה שמגיע, לפחות, מה שאמר לי השר פרץ שלשום אמר לי יש לו שמות של אנשים, הוא העביר אותם, שעד היום לא קיבלו פיצויים. אני מאחל לכם הצלחה.
יעקב ליצמן
¶
שני דברים, אני מציע קודם כל עצה בלי תשלום. נעשה כבר ישיבה על הפיצויים על השלג ועל הנזק שהיה, אם לא תעשה את זה עכשיו, אז זה יהיה כמו עמוד ענן.
דבר שני, לאחרונה ראינו, נדמה לי שהיה פסק דין בבג"צ על פיצויים לפני 22 שנה.
יעקב ליצמן
¶
אם אתה לא רוצה לחכות 22 שנה לפיצויים תסדר את זה עכשיו. ברור לי, אחד הדברים שטענתי בישיבה הקודמת, ואני חוזר על זה גם עכשיו - חבל שמירי לא כאן - היה נזק ברור. אין כללים אחידים בדיוק איך לעשות, יכול להיות שלגבי נזקים בחקלאות יותר קשה לעשות כללים. לעומת זאת, צריך לדעת דבר אחד. בינתיים החקלאים הפסידו כסף, אני מתייחס בעיקר על האחרון, אבל זה משליך גם על העבר. הפסידו כסף, עד שיהיה שמאות, עד שיראו בדיוק מה היה, ועד שייכנסו לכל הדברים האלה, הרי המדינה, בין כך יש סיוע וסבסוד וכל מיני דברים עם החקלאים, אז אפשר להתחשבן איתם כל הזמן, אז למה שלא ישלמו מייד אחרי הנזק פיצויים על הנזק? אם שילמו מדי הרבה, לוקחים את זה חזרה, לוקחים את זה כל הזמן. המדינה יודעת בדיוק את הכתובת לעשות פיצויים באמצעות המחשב, ברגע אחד הם מוצאים חברות חדשות.
אם שילמו מדי פחות יוסיפו, אבל בינתיים תנו להם לחיות. עד לרגע זה אלה שמקבלים תשלומים, עובר המון זמן, יורדים לחייהם.
היו"ר זבולון קלפה
¶
מה דעתך על הרעיון של השר, שהציע להעביר למסלול של ה"קנט" – הקרן לנזקי טבע שמטפלת בחקלאים במשך כל השנה בעצם.
יעקב ליצמן
¶
אני לא יכול להגיד לך שאני מבין את זה בדיוק מה הוא הציע, אני לא מצוי בבתים. אבל אם זה מקובל עליך ועליו, אז אין סיבה שאני אתנגד לזה. למה אני אומר עליך ועליו? כי אתם שני כובעים כאן. אני לא יכול להגיד לך שאני ממש הבנתי את ההצעה, אני אומר דבר אחד, צריך להיות מצב שצריך להיכנס למסלול מהר, צריך לתת להם זמן, גג תקופה של השמאות. אין סיבה ששמאות על חקלאות ייקח חודשים, ויהיה בוויכוחים, אין דבר כזה, אסור שיהיה, לכן אני מציע ומעדיף שיהיה מנגנון לשלם מייד, ואחר כך להתחשבן.
היו"ר זבולון קלפה
¶
תודה רבה.
יואב, אתה רוצה להגיד כמה מלים לגבי ההצעה שהשר הציע?
לצורך מי שלא מכיר פה, יואב מורג, מנהל אזור דרום במשרד החקלאות כבר 7 שנים.
יואב מורג
¶
כבר מעופרת יצוקה ובעמוד ענן כל המנגנון של הפיצויים שמס רכוש הבין את הבעיה של החקלאים, והלך יחד איתנו בעופרת יצוקה במסלול ירוק שלא היה בתקנות, ובעמוד ענן על מנת לתקן את התקלות - - -
יעקב ליצמן
¶
דרך אגב, בעמוד ענן תיקנו את זה. אם אתה זוכר, הוכנס בתקנות גם העניין הזה של המקדמות, והמקדמות בפועל כמעט ולא בוצעו. בשביל הדוגמה, אדם שתבע בערך 260 אלף שקל, הציעו לו מקדמה של 4,000-5,000 שקל, זה לא מקדמה.
הרעיון הוא לבסס או לקבוע את התקנות יחד עם מס רכוש, את התקנות במסלול הירוק לטובת החקלאים שיקבלו את הפיצוי מה שיותר מהר.
היו"ר זבולון קלפה
¶
כשאתה משתמש במושגים, לא כולם פה מיושרי קו. כשאתה אומר מסלול ירוק, משמעותו לפי נוסחה שאומרת?
יואב מורג
¶
לפי נוסחה שאתה לוקח את הוצאות הייצור, מנקה שם את ההוצאות על הנאות, עושה שם נוסחה כלשהי, ומתוך זה אתה נותן אחוזים מסוימים, למשל, לגידולים שהיו בקטיף נתנו 70% מאותה נוסחה, ולגידולים שרק היו בעבודות ולא היו בקטיף פיזי, עבודות שנמנעו כתוצאה ממלחמה ופגעו ביבול העתידי, ניתן, אם אני זוכר נכון, רק 20%. הכוונה עוד פעם לתת את זה מהר, אם אנחנו לא ניתן את זה מהר, החקלאים פשוט יקרסו.
יעקב ליצמן
¶
עברו כבר שלושה שבועות מאז השלג. כמייצג אותם, אני שואל לגבי הנזק האחרון. אתה אומר לגבי הנזק האחרון שלא קיבלו כלום, אנחנו שלושה שבועות אחרי, ואני אם יכולתי – זה לא נראה שיהיה בשבוע הקרוב.
יואב מורג
¶
אני מניח שזה יהיה בזמן הקרוב, היום יש ישיבה עם המנכ"ל יחד עם קרן "קנט", על מנת לזרז את העניינים האלה.
יעקב ליצמן
¶
חצי לשלם, אחר כך להתחשבן איתו. בינתיים הוא מפסיד כסף, ואחר כך אתם צריכים לשלם את הנזק הרבה יותר.
יואב מורג
¶
אין שום ספק, שהמנגנון דרך "קנט" הרבה יותר מהיר מהמנגנונים שהיו מול מס רכוש בעמוד ענן ובעופרת יצוקה, ולכן ההצעה שלנו, ברגע שקובעים את התקנות ואת המסלול, הביצוע יהיה על ידי קנט. אני חושב שבכל אירוע הסלמה וביטחוני, הקנט צריכה לעשות את הדברים האלה, ממילא גם הקנט מבטחת, למשל, את כל ענף הירקות, יש שם ביטוח חובה, היא מכירה את השטחים ברמה פרטנית, לא צריך להיכנס ולעשות את הסקר של השטחים מההתחלה. יש להם קשר ישיר עם החקלאים, אפשר לעשות את הדבר הזה לפי דעתנו במהלך מהיר מאוד, בטח מקדמות, ואחר כך את החשבון הסופי.
אלי אהרון
¶
כארגון מגדלי הירקות, אני מנהל אגף המקצועי שם. אני ממושב עמיעוז שבמועצה אזורית אשכול. הייתי סגן ראש מועצה, כפי שאבו ציין, עד חודש ינואר האחרון, וליוויתי גם את העניין הזה של הפיצויים, וכן, כמובן יחד, ובצמוד ובתיאום עם יואב מורג שיושב כאן ממשרד החקלאות.
אתחיל מהסוף, בגלל השאלה ששאלת את חבר הכנסת ליצמן, אני רוצה להגיד, אחרי ששמעתי בדקה אחת את שר החקלאות, אני מבין עוד יותר שיש אנשים שבאמת מסתכלים על העניין בצורה הגיונית, ויש להם את היכולת לתפוס איפה הבעיה, ולתת לה גם מענה. במקרה הזה, לשאלה שלך, סומך את ידי על העניין. פה אמרו לי כן חוקי, לא חוקי, לא יודע מה, צריך להסדיר את זה, הלוואי וזה היה קורה. למה, תיכף תבינו.
אלי אהרון
¶
כן, בהחלט, אני חושב שזאת הצעה טובה, שיכולה לתת מענה למה שאני עומד להגיד עכשיו, כי זאת הבעיה, אני רוצה לשים את האצבע על הבעיה, ופשוט להציף אותה.
במהלך עמוד ענן, ממש לפני סוף המבצע, התנהל כנס במועצה אזורית אשכול, למה שם, כי שם זה עיקר הבעיה. דרך אגב, מועצה אזורית אשכול, זה עם כמות החקלאים הגדולה ביותר מבין יישובי עוטף עזה וכו', שם התנהל כנס שהיו שותפים לו שלטונות המס. למעשה מטרת הכנס הייתה להסביר לנו החקלאים, לכל החקלאים, והיה כנס עם החקלאים, בנוכחות החקלאים, להסביר לנו מה שאני כבר ידעתי, כי הייתי מעודכן באופן אישי מיואב מורג לאורך כל הדרך, שהיה שותף מלא בניהול המשא ומתן והסיכומים עם האוצר, אבל היה כדאי שכולם ישמעו, כל החקלאים זאת הייתה המטרה, לא מפינו, ולא מפי משרד החקלאות, רצינו לשמוע את זה מפי הגבורה, מה שנקרא, מפי אנשי האוצר. ואכן, הם הציגו לנו עם מצגת יפה ומסודרת, שבו נאמרו הדברים הבאים.
רבותיי, יש שני מסלולים, יש מסלול ירוק, יש מסלול אדום. מסלול אדום זה מסלול שבו בן אדם חקלאי יילך בו, אם ירצה ללכת בו, הוא מסלול ארוך. אבל חקלאי שחושב שהטבלה כפי שהוצגה לנו הטבלה של הסכומים כמה אחרי התחשיבים שאותם ציין עכשיו יואב מורג, וכו', כמה אמור חקלאי לקבל על כל דונם לפי סוגי הגידולים השונים וכו', זה לא, המדובר על הוצאות הייצור, לא כל הוצאות הייצור, אלא סדר גודל של בין 60%-80% של הוצאות הייצור, תלוי איזה גידולים וכו', זה מסלול שנקרא מסלול ירוק, ככה הסבירו לנו, הסבירו לחקלאים, מסלול ירוק שבו לא צריך להוכיח נזק, לא כלום.
אלי אהרון
¶
כן, אני חושב הם היו שם. הסבירו לנו מהו המסלול הירוק, מהו המסלול האדום, במסלול הירוק נאמר לנו בצורה מאוד מפורשת, גם על ידי משרד החקלאות קודם, אני ידעתי את זה כבר, גם שמענו את זה מפי אנשי שלטונות המס, שאומר, מסלול ירוק לא צריך להוכיח נזק, המסלול הוא קצר, ומהיר, ומה שצריך להוכיח, זה בסך הכול שאתה גידלת חשבונית שיש לך על ההוצאה על השתילים, מועד השתילה וכו', כי יש קשר בין מועד השתילה לבין גובה הפיצוי וכו', בטח יסבירו.
היו"ר זבולון קלפה
¶
יש תקרה לדבר הזה או שזה פתוח? אם אני מגדל על פני 100 או 200 דונם, אז גם כן אין לי מגבלה?
אלי אהרון
¶
לא, אין את המגבלה, פר דונם. אם אתה שואל אותי, המגבלות היחידה לסכום הרשום בטבלאות, הייתה מועד השתילה שלך. כמובן מי ששתל יום לפני עמוד ענן וכו', איננו זכאי לקבל את הסכום שקיבל מי שהיה בשעת קטיף, גם לזה נקבעו קריטריונים וכו', כך העניין הוסב.
חבר הכנסת זבולון קלפה, אני רוצה להגיד לך, שהיו לא מעט חקלאים שטענו כנגד הטבלה הזאת שהיא איננה מכסה את הנזקים שלהם, ובכל זאת החליטו שלא ללכת על המסלול האדום, אלא לקבל את זה בכדי לחסוך את הזמן, ולחסוך את הטרחה, ולחסוך את כל הבלגן. בתוך עמי אני חי, ואני שומע את זה ביום יום, דרך אגב, עד היום, ובכל זאת החליטו ללכת על המסלול הירוק.
עוד יותר אני רוצה להגיד לזכותם של אנשי משרד החקלאות, יואב בראשם, כי הוא טיפל בעניין הזה, למדו לקחים כבר, ניסו להציב את הלקחים האלה במסגרת המשא ומתן מול האוצר מעופרת יצוקה. למשל, העובדה היא שאנשי האוצר שהיו בשטח וליוו את המהלך הזה, ובדקו אותו, וניסו לקדם אותו, עשו הכול בכדי לתקוע את הדברים, עשו הכול בכדי להתעלל בחקלאים. חקלאים כבר היו חנוקים, היינו עדים אז בעופרת יצוקה למצב שבו חקלאי הסכים במסגרת "מסחרה", משא ומתן לא נקי של האוצר, הסכימו לקבל 50% ו-60% מהסכום שהיה מגיע להם, רק תנו את הכסף, תפסיקו לעכב אותנו.
מה עשו במשרד החקלאות שהיו ערים לעניין הזה במסגרת עמוד ענן, קבעו יחד עם האוצר שתוך 45 יום חייבים לשלם חלק מן הכסף. מדוע? בכדי לא להכניס את החקלאים ללחץ של צורך כספי שעלול לגרום להם להסכים על כל מיני הסכמות בלתי הגיוניות וכו', והכניסו את זה לתוך ההסכם, דרך אגב, זה לא קרה.
נכון הוא שהאוצר, שאנשי המס שילמו בסופו של דבר את הריבית על פרק הזמן הזה, אבל זה יצר מצב אצל החקלאים שכבר סבלנותם פקעה, והיו לחוצים מאוד בכסף. לצערי הרב, על אף הנסיון ליישם את הלקחים של עופרת יצוקה, קרה לחקלאים מה שקרה היום. אני לא מכיר הרבה חקלאים שקיבלו את כל מה שמגיע להם. המסחרה הזאת התקיימה במסגרת עמוד ענן לצערי.
אלי אהרון
¶
יש לנו ריכוז נתונים, אנחנו יכולים להביא אותם. נכון לרגע זה אני יכול להגיד שאחרי שנה, לשמחתי, כל אלה שהיו במסלול הירוק פחות או יותר, אולי בשוליים מספר מועט של אנשים, אלה שהיו במסלול הירוק, בסופו של דבר סגרו עניין, לא קיבלו את כל מה שמגיע להם, אבל סגרו עניין עם רשות המסים.
אלי אהרון
¶
כן, סגרו עניין, הסכימו בדרך כזו או אחרת, בלית ברירה הסכימו. לגבי המסלול האדום יש לא מעט, אני בקשר עם האנשים שמטפלים בזה ביום יום, יושבים פה על ידינו שמאים, גם מהם תשמע שלמה שרף וגם מאמנון שהגיע לה, בשטח תקבל נתונים יותר מדויקים. במסלול האדום אנחנו כרגע לא נמצאים במצב שאנחנו יכולים להגיד שהבעיה סגורה או תפורה, אתה תשמע את זה מהם, אני אתן להם גם כן את זכות הדיבור.
ירון סולומון
¶
יש לנו גם יישובים בכל רחבי הארץ, בחלק ניכר מהיישובים שלנו נמצאים, מה שנקרא, במועצה אזורית אשכול בעוטף עזה. אני רק רוצה לומר פה דבר אחד. החקלאים עובדים כל השנה, משלמים את המסים שלהם כדת וכדין, פעם אחת, או לצערי יוצא מספר פעמים בזמן האחרון, מה לעשות, יש מאורעות, יש אירועים. כשהחקלאי צריך לקבל משהו מהמדינה, מוציאים לו מה שנקרא את המיץ, וכל העניין הזה זה בושה וכלימה, לדעתי, לגבי הנושא הזה של המסחרה שנעשה עם החקלאים. יש מסלול ירוק, כשמו כן הוא, ככה אנחנו מבינים אותו, אנחנו מבינים שבמסלול ירוק בכדי לא להיתקל בכל הנושא הביורוקרטי הזה, הוא בא, מגיש אתה קבלות, מה שצריך להגיש, את השתילים, את הזרעים, ואת המים, וכל מה שהוא עשה, פלוס העניין הזה של החישובים של משרד החקלאות, ופה אין מלים על הקטע של משרד החקלאות, כיצד הוא ליווה את העניין, עשו את הדבר הזה, עשו עבודה מקצועית, באמת עשו עבודה מקצועית, והוציאו את המסקנות, מה שנקרא, מאירועים קודמים. אני לא מוצא שום סיבה שבעולם שיבואו ויתקעו את העניין הזה גם במסלול הירוק.
אני חושב שצריך לחקור בעניין הזה כיצד עשו את המסחרה עם החקלאים, והם פשוט ויתרו, לא היה להם כסף. תבינו, העסק הזה מי שמכיר את החקלאים זה עניין מתגלגל, אומרים לו, בוא תיקח 50% וגמרנו. הוא חייב לכל הספקים, ולכל ספקי התשומות שלו וכו', וגם כך הוא נמצא בבעיה, אז הוא ויתר. הוא נכנס פנימה לתוך העניין הזה, לקח הכסף והלך. אני חושב שגם בעניין הזה, צריך לפתוח את התיקים מחדש, וצריך לשלם בדיוק לפי מה שמגיע להם במסלול הירוק.
אבשלום וילן
¶
בקצרה ממש. לפני שבועיים נחתם הסכם בין האוצר לארגון מגדלי פירות על נזקים מלפני 22 שנה, האוצר שילם עשרות מיליוני שקלים.
אבשלום וילן
¶
נקודה שנייה, בתחילת שנות ה-90', היה מבצע גדול בלבנון, דומני ב-93', רק לפני שנה – נעשה חשבון, 19 שנה גמרו את הסיפור הזה. אדוני, אם אין פה שיטה, מי מרוויח מזה? בסוף הם משלמים, אחרי 20 שנה, חלק מהחקלאים הולכים לעולמם...
היו"ר זבולון קלפה
¶
היהודים המציאו את הבדיחה, או הפריץ ימות, או הכלב ימות, או משהו יקרה בדרך, נראה לי שמישהו אימץ את זה.
אבשלום וילן
¶
במדינה שלנו, יש להתחיל לעבוד בהיגיון, פשוט הדעת אינה תופסת את זה. אתן לך דוגמה, הסתדרות חקלאי ישראל חתמה על הסכמים עם המדינה על עובדים זרים. אתה יודע שבשנה, שנתיים האחרונות, בוא נראה חקלאים שלא קיבלו עובדים, הגישו תביעות. תקשיב טוב, אדוני היושב ראש, הפרקליטות של מדינת ישראל תבעה את התאחדות חקלאי ישראל שהיא חותמת על ההסכם. אבל כל חקלאי שנפגע, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק חופש העיסוק, מאפשר למי שחושב שהוא נפגע, שהמדינה לא עמדה בהסכם איתו, לתבוע נזקים, תבעה את התאחדות ישראל ב-54 בתי משפט, על עצם העובדה שחקלאים מעזים לתבוע אותה, אצל פוטין לא ראיתי דברים כאלה – זה לפרוטוקול שיידעו.
אני פניתי לוינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שהוא אחראי על הפרקליטות, אמרתי לו נעשה פה מעשה בל ייעשה ברמה הציבורית. אני גוף ציבורי, אני מייצג את ציבור החקלאים, אין לי שום רכוש, אבל אפשר לשרשר את זה עליהם, כי הם משלמי המסים שלי, זה דבר שבתולדות מדינת ישראל לא קרה, שבוע אחר שבוע ביקשנו תעשה עם זה משהו, זה לא הגיוני, זה תקדים. לא ראיתי שפעם אחת תבעו את עיני שחתם הסכם בשם העובדים, או את ברוש בתעשיינים, זאת חוצפה רק נגד חקלאים, אז פעם אחד זה עמוד ענן, פעם אחת בשני הסכמים שאחרי 20, 22 שנה חותמים, ופעם שלישית תובעים את הארגון היציג בגין העובדה שהוא חתם על ההסכם, שהמדינה תחתום עם 15 אלף חקלאים, ואז נראה מה יצא.
אדוני היושב ראש, כנסת ישראל יש הפרדת רשויות, אבל לדברים האלה מפקחת על הרשות המבצעת, אי אפשר עם 20 שנה, גם לרשות המחוקקת מותר להגיד שבמדינת חוק יש דברים שאינם נעשים, גם אם אתה פרקליט מדינת ישראל המסיים.
מאור מויאל
¶
ברשותכם, אני רוצה לאזן את התמונה. המשרד שלנו טיפל במאות תביעות מול מס רכוש, והוא טיפל בשנים האחרונות באלפי תביעות מול מס רכוש.
באופן כללי, אני רוצה לומר, ברוב התביעות בכל המסלולים, לאו דווקא בחקלאות, טופלו בצורה מהירה ועניינית. כל מה שהיה תחת מנהל המוקד – יושב פה, ומקצת שבחו בפניו – משה רוש, מה שהיה בסמכותו דפק, עמידה בלוח זמנים. היו ויכוחים, ויכוחים תמיד יש בין פקיד למייצג, ובין פקיד למי שניזוק, אבל בסופו של דבר, העסק עבד, בוצע ונגמר הסיפור.
אנחנו נתקלים בבעיה שהיא אחרת לגמרי. בעצם ההבנה מה זה מסלול ירוק, מס רכוש מפרש שמסלול ירוק זה מסלול שנתון למשא ומתן, זאת אומרת נתון להוכחת נזק.
מאור מויאל
¶
יפה. זה דבר שצריכה להבהיר הרשות המחוקקת, ופה אתה מייצג אותה. צריכים להבהיר להם חד משמעית, שמסלול ירוק כזה ראה וקדש. נקבע שזה המסלול, הפיצוי פר דונם, זה החישוב 500 שקל לדונם עגבנייה כפול 10 דונם, זה מה שצריך לשלם, אין שיקול דעת, 80% כמו שיש לנו פה.
מאור מויאל
¶
זה לו"ז העניין. הדבר השני, אולי אני אעביר את השרביט לשלמה אצלנו במשרד, כי הוא בעצם מטפל בנושא, זה לוחות הזמנים שנקבעו בתקנות. לוחות הזמנים אינם המלצה, וזה חשוב שייאמר מהוועדה, שלוחות הזמנים אינם המלצה. לא יכול מאן דהוא להחליט שהוא בסדר, הוא ישלם בסוף פיצויים בדמות ריבית והצמדה, אבל הוא יכול למשוך את זה מעבר לזה, מה שנקבע זה כזה ראה וקדש.
שלמה שרף
¶
אני שמאי חקלאי וכלכלן, אני מלווה את החקלאים כמו שמאור אומר כבר המון שנים במשרד מויאל. הנושא של המסלול הירוק מהווה את הקושי העיקרי בטיפול בתביעות, אני מדבר על חקלאות. המסלול הזה נוסד במלחמת לבנון השנייה, מי שלא זוכר, בצפון, שם היה מסלול הירוק, הוא עשה אבחנה בין אזורי הספר השונים, לאזור הגדר ולאזור יישובי הגבלה שהיו מרוחקים מאה קילומטר מקו הגבול של לבנון. אני שומע 07, ואני יודע ששם פיצו עד 100 קילומטר, אבל אני לא אכנס לזה עכשיו. המסלול הירוק בעצם מצריך הוכחה של הנכס שכתוב בטבלה, כמה דונם, כמה שתילים, באיזה תאריך, ואז הפיצוי צריך להיות מחושב, יש לפעמים גם בנושא הזה מספיק ויכוחים ודיונים. אבל ברגע שזה כתוב, זה כתוב. הוויכוח שלהם בדיונים, או מה שעולה בדיונים, שהם לצורך בקרה מסתכלים על נתונים נוספים, זאת זכותם. אני מסכים שאם במשק יש מחזור של חצי מליון בשנה, והוא תובע מליון שקל, זה לא סביר, אבל זה לצורך בקרה, לא לצורך חישוב, כי הנזק מגלם בתוכו, כמו שאמר יואב, אני נכנס לחידוד מקצועי, הוא אמר זה מגלם 70% ועוד 20% עתידי, אבל הם מסתכלים על הניירות מה היה המחזור בנובמבר. הם עוברים לכלים שבתקנות הם נחותים. הרי התקנה של המסלול הירוק יצאה בגלל שהגיעו למסקנה שמסלול מחזורים לא מתאים, אז למה אתם בודקים את המסלול עם הדונמים בעזרת המחזורים, שנמצא שזה כלי נחות? זה עיקר הבעיה.
הבעיה השנייה זה ההתמשכות, ואני מסכים עם ירון שאומר מכאב ליבו, מושכים ומוכים, ואז בסוף החקלאים נכנעים, ובניגוד להמלצות שלנו הם מסכימים לפשרות. אני המלצתי לא להתפשר, אבל הם פשוט חנוקים, כשבוכה לי החקלאי שאין לו ממה לשלם, אני אומר לו אז אנחנו נסגור ונתפשר, ותסתכל קדימה, לא נסתכל יותר אחורה, זה מה שאני יכול כמייצג לעשות. לכן אני חושב שהנושא של המקדמות שלא שולם, ועוכב, וניתנה שם פרשנות משפטית שהריבית מכסה את הצורך החוקי של המסלול הירוק, פרשנות שלא הצליחו להתגבר עליה.
לכן אני חושב שיש לצאת מפה בהנחיה מיידית לשלם מקדמות למי שלא שולם עד היום בתביעות. יש לנו פה רשימה של קיבוצים, אני מדבר אתכם – אלומים, ניר עוז, בארי, ניר עם, כל הקיבוצים שיושבים על הגדר. אני מחזיק פה שורה של תביעות, נכון מסלול אדום, אז מה? אז מה, אם הם חטפו פגיעה ישירה בקו נועה, אז הם יכולים לדחות אותם שנה כמסלול אדום? זה חמור בעיני. פה צריך לשלם מקדמות באופן מקדמי, אני מציע שתינתן מקדמה מיידית. שנית, כל מי שהיה במסלול הירוק, תצא מפה החלטה להשלים לפי התקנות שהיו, כולל ריבית והצמדה על הסכומים מלכתחילה, כי גם בזה עשו איפה ואיפה. חלק קיבלו את הריבית וחלק לא. זה גם היה נתון, עד שעלינו על הנקודה, התחלנו לרשום במכתבים כולל שיערוך כחוק - הצטרכנו כל הזמן להיות ערניים.
אמנון חניה
¶
אני רוצה להודות לך יושב ראש הוועדה, שזימנת ועדה בעקבות דרישות חוזרות ונשנות, אז יישר כוח.
אני אמנון חניה, אני מנהל של חברת יהל. חבר יהל הגישה בעמוד ענן, בעופרת יצוקה אלפי תביעות. לאחרונה כ-300 חקלאים מטופלים על ידינו במסגרת עמוד ענן.
כל נושא התקנות, כל נושא הוראות השעה, כל נושא הביצוע, יש המון תקלות, וזה עובדות, ואין מה לעשות. פניתי גם לאמיר דהאן, ממס רכוש, והוא הצדיק אותי בהרבה דברים, גם ליועץ המשפטי. אז יש תקנות, יש הוראות ויש תקלות, צריך לחיות עם זה.
אנחנו ניסינו כל הזמן להגיע לכל מיני פתרונות של דרך המלך, מה שנקרא, שהמנהל יקבל החלטות ויקדם דברים. הנושא של המסלול הירוק, אגיד בשני מלים, בצורה הגונה ואמיתית. במשך כל התקופה, עשיתי מאמצים מרובים לנסות להגיע למסקנות כדי לגמור את התיקים. החקלאים במצוקה קשה, שנת 2013, מי שלא יודע, יש חקלאים בסף פשיטת רגל, יש שפשטו רגל, ולצערי, יש גם חקלאי שהתאבד.
נושא המסלול הירוק, הפך להיות שחור זה נכון, למרות שאצלי כמעט כל הירוקים הסתיימו לאחרונה. נאלצנו בצורה אמיתית, נחתמו הסכמים – נחתמו. אני מקבל תלונות אחרי החתימה מהחקלאים, אני מסביר להם, יש התנהלות בייצוג, ברגע שיש הסכם, לא חוזרים אחורה. כמו שאמר שלמה שרף, יש כאן איפה ואיפה, יש חקלאים שאכן קיבלו ירוק מלא, ויש חקלאי קיבלו בהפחתות. כל הסיבה של הפחתות נבעה משני סיבות. באו מנהלי מס רכוש, בלי שמות, והחליטו שהם לוקחים את הירוק, והם מפרקים אותו להוכחת נזק. שאלתי ואמרתי, מסלול ירוק נועד למסלול מהיר, מסלול של טבלת אקסל, שותלים נתונים ואז תוצאה, כמובן בדיקה לאימות הדברים.
אומר לי אחד המנהלים הבכירים, אדוני, לא, התקנה הראשית במס רכוש אומרת שנזק צריך להוכיח, לכן אני מבקש פה הוכחות. בעצם מה עשינו? עשינו את הירוק ללא ירוק, לשחור. פעם אחת זה במחזורים, פעם שנייה במחלוקת בסיסית בהבנה, האם הטבלה כשקיבלו אותה וכיוונו אותה חכמים מאתנו, והכינו טבלה שמחולקת לגידולים בפעילות, ולגידולים בקטיף, יושב מנהל בכיר שאומר לי לא, מה שהתכוונו בפרחים, שאלתי מדריך, זה 15% מהפיצוי. עשו כאן תספורת, התספורת בצורה לא הוגנת, למרות שנחתנו הסכמים.
חברים, אומר לכם, אין לי שום דבר נגד אף אחד, אבל זה פשוט לא נכון. התוצאות של התחשיב הם באו אחרי הכול, כי דונם פרחים עולה 50 אלף שקל, ואם הדונם הזה לא נקטף, אז הנזק הוא 50. המסלול הירוק קבע 5,000 שקל בדונם, זה בתחשיב, זאת אומרת, חישבו כבר את הכול.
אני לא ארחיב בנושא הירוק, רק בקשה אחת, אם יוחלט כאן בכל וריאציה שהולכים לתקן את הנושא של הירוק, וחוזרים לטבלת אקסל גזור הדבק, כמות דונמים כפול פיצוי, למרות ההסכמים אני מבקש, זה בקשה, שיתוקנו כל התיקים שגם הגיעו להסדר, זה בנושא הירוק.
הנושא השני זה התיקים האדומים. התיקים האדומים בעצם בתקנה נקבע שיהיה פיצוי ויש תהליך ויש לוחות זמנים. כתוב במפורש – "רשאי המבקש מקדמה של עד 50% מסכום התביעה", כתוב פשוט. באים לבקש מקדמה, אני אומר את האמת, עשרות פעמים בפקסים, במיילים, הייתה התהוות של פקיד שומה, מנהל מס רכוש, המנהל המשפטי, היינו בישיבה. סיכמנו באוגוסט שכל התיקים יקבלו מקדמה תוך 10 ימים. עבר אוגוסט, עבר ספטמבר, עבר אוקטובר, ניסיתי, הסכמתי. עוד שבוע, ועוד שבוע, היה קשה מאוד למישהו ללכת ולשלם, הוא הבין את הערך המוסף של המקדמות שבעצם הוא כבר יהיה אנוס בשלב הבא של ההסכם, למרות שהתקנה אומרת, "המקדמות יהוו מקדמות בלבד". היה והסתבר שלא מגיע, יחזרו הכספים, לצערי, זה לא בוצע.
בשלבים סופיים לאחרונה כל מיני כאלה מקדמות. בתיקים האדומים, אם אני קורא נכון את התקנה, 50% מהתביעה, בן אדם תבע 8 מליון מקבל חצי, אך לא יותר ממליון. אתם יודעים כמה קיבלתי מקדמה? - 4,000 על תיק של 290 אלף שקל זה בושה. על תיק של 2.5 מליון, 100 אלף שקל, זה בושה. ריבונו של עולם, אתם רשות המסים, כל הכוח בידיים שלכם לדרוש את הכסף חזרה, אני נגד לקבל 50% בלי לבדוק, יש הגיון. מעולם לא ביקשתי את החוק, אבל בואו, מבקש קיבוץ אור הנר מקדמה על נזק של מעל מליון וחצי, תן לו 300 אלף, - 100 אלף. נזק של מגדל פרחים שבעמוד ענן, עופרת יצוקה לא קיבל כסף בגלל שהתקנה, משרד החקלאות, משרד האוצר, בטבלה איפשהו מישהו אולי שגה, הבן אדם היה בקטיף, יש לו הוכחות שבקטיף, דחו אותו, יהודי מסכן מעין הבשור, בקושי יודע לדבר. אני בא ואומר לו, בוא נפצה אותו, נקדם – 4,000 שקל מקדמה. התיקים האדומים חייב להיות לוח זמנים מסודר.
הנושא העיקרי, אתם יודעים שחקלאים מ-7 – 40 קילומטר אין להם פיצוי בחוק. המחוקק לא נתן להם פתרון, המסלולים שנתנו לנו, הם מסלולים לא רלבנטיים, אנשי מס רכוש מודים בזה, שאין אפשרות לפצות את החקלאים מ-7-40. נמצאים פה חקלאים, יבולי שלמה, חקלאים שמגדלים באלפי דונמים, נמצא פה עוד יהודי שגם כן מגדל, ועוד חקלאים שאמורים להגיע, אין פתרון לחקלאים 7-40, ניסינו להגיע להסכמה, לא הלך, התיקים נדחו. זה אומר 110 חקלאים לא מקבלים שקל, המסלולים שהציעו בחוק, בתקנה, הם לא עומדים, לא מסלול עובדים כי התאילנדים אין להם ילדים בבתי ספר, לא מסלול הוצאות שהמסלול הזה נכשל בכל המוסדות, ומסלול מחזורים חוזרים חלילה, מי שהמחזור שלו לא זכאי, מתחיל לנבור מאיפה זה נבע. חייבים לתת פתרון לחקלאים האלה, כאן ועכשיו, כי אם הכנסת לא תתערב, לא יהיה לנו פיצוי.
מלה אחרונה. לא יכול שרופא שיניים בגדרה קומה 14 שמע מלחמה, הניע את האוטו, טס לתורכיה שבועיים, חזר קיבל 50 אלף שקל, חקלאי כזה שמגדל בעשרות מליונים, משלם מסים, מס אחיד, משכנתא, מס עובדים, פיצויים הוא לא מקבל, אין לו מיגון, הוא לא ערוך ויש לו נזקים.
עופר ליברמן
¶
אני מקיבוץ ניר עם, אני מנהל את ענף החקלאות. אני מכיר את האנשים שיושבים מולנו שנים רבות, ואני רוצה להתחיל בזה שבכל ההיסטוריה שלנו, בכל הנושא של נזקים ישירים, באמת קיבלנו פיצוי בזמן, ובאמת הנושא טופל ברמה הכי טובה. העסק מתחיל להסתבך כאשר אנחנו מגיעים לימי מלחמה, כמו שהיה לנו בעמוד ענן. עיקר הנזק שלנו במסלול האדום, אנחנו מגדלי חיטה גדולים. כל קיבוצי הנגב מגדלים אלפי ועשרות אלפי דונמים של חיטה.
היו"ר זבולון קלפה
¶
זה גילוי נאות, סליחה. זה עובדה, נבדק פה כבר בכנסת, אין לי ניגוד עניינים בעניין. לא, כי מישהו כבר העלה את זה באחת הוועדות שהיינו, היועץ המשפטי של הכנסת בדק את העניין, ואמר שמבחינתי זה בסדר.
עופר ליברמן
¶
אחת הבעיות היא שבחיטה אין בכלל מסלול ירוק. כל הנושא של חיטה אמור להיות רק במסלול אדום. לנו, לניר עם יש תביעה של מליון מאה אלף שקל, עד היום אני חייב לציין שעוד לא דיברו איתנו. אתה מדבר על 4,000 שקל מקדמה, אנחנו גם את זה לא קיבלנו.
עופר ליברמן
¶
אני חושב שפה זה משהו שחייב להיות מטופל. לא יכול להיות ששנה וחודש אחרי עמוד ענן, לא נקבל שקל על הדבר הזה. לא יכול להיות, גם היום, כשאנחנו יושבים פה, מדי שבוע, לפחות פעם בשבוע, יש שטחים שאומרים לנו לא להיכנס לשעתיים, שלוש, כי יש ירי, על הדברים האלה אנחנו בכלל לא תובעים. אבל בשבוע שיש מלחמה, ואנחנו לא יכולים להיכנס לשטחים, אני חושב שמן ההגינות, שבאמת מדינת ישראל, מבחינתי, זה משרד האוצר, מס רכוש, מדינת ישראל שתבוא ותגיד, אנחנו יודעים שנגרם לכם נזק, בואו נפצה אתכם.
אסף עסיס
¶
אני מגני טל, השטח שלי נמצא בחולות מבקיעים, גני טל שהיה בגוש קטיף, הפכו ממנו "גני ז"ל", אבל הוא בכל אופן הצליח להתקיים, להקים את עצמו עוד פעם, חי ובועט אפילו עם פרוטזה.
בקיצור, אני הגשתי תביעה לפי מסלול אדום.
אסף עסיס
¶
חולות מבקיעים, זה למעשה מדרום לאשקלון, במקביל לתחנת הכוח של רוטנברג שיש לשם ירי, בדרך כלל כאשר מפקששים נופל עלינו.
בקיצור, אני הגשתי תביעה לפי מסלול אדום, במשך 9 חודשים ראיתי שאף אחד לא מתייחס, התחלתי להרים טלפונים וללחוץ מה קורה, כי הייתי לחוץ מאוד, ובאיזשהו שלב כבר מרוב לחץ שהייתי לחוץ, הייתי מוכן לסגור לפי מסלול ירוק. שלחו לי הצעה מגונה של 50% ממסלול ירוק, כמובן שלא הסכמתי להצעה הזאת. אבל השיטה שעובדת פה, ואני מספיק שנים בחקלאות, ומספיק ארועים שעברתי, השיטה שעובדת פה היא שיטה של דחייה, ולא כמו שאמרתי, אם הפריץ ימות, הפריץ מת, מתו הרבה פריצים כבר. אם היום יבואו לחלק את הכסף של אותם חקלאים, מגדלי הפרות, חלק גדול מהם לא ימצאו, חלק גדול מהם כבר נטשו את החקלאות. אותם פקידי אוצר, פקידי מס רכוש, שחושבים שהם עושים טובה למדינה בזה שלא נותנים כסף, הם עושים נזק עצום למדינה, הרבה עסקים סגרו בגלל זה. כמה נזק נגרם למדינה בגלל הדחיות בתשלומים האלה. מקרה אחד שהבאתי דוגמה, אנחנו מגוש קטיף, פיצויי מס רכוש מ-2003, 2004, לאחר שבית משפט החליט שמגיע לנו מס רכוש דוחף לערער, והעסק במצב ערעור.
אסף עסיס
¶
אני רוצה להראות את השיטה, שהשיטה היא דחייה של התשלומים, והדחיה הזאת היא לא חסכון למדינה, היא נזק למדינה. שלא נדבר על החקלאי הפרטי, האדם הבודד, אנחנו יודעים היום את המצב של החקלאות, שהמצב של החקלאות הוא יותר דומה ל"חקלמות", מאשר לחקלאות. להוסיף על זה, אנחנו לא יכולים להוסיף על זה נזקים שהם לא מהחקלאות הישירה, יש לנו מספיק בעיות עם פערי מטבע, יש לנו מספיק צרות, אנחנו לא צריכים את הצרה הזאת. התשלום צריך להיות לפי התקנות, 50% צריך להיות משולם לאחר 6% חודשים במסלול אדום, לא יכול להיות שרק אחר שנה וחודש אני מקבל הפניה של איזשהו שמאי מטעמם שלפי הפניה הזאת רואים שהשמאי או אף אחד לא קרא את התביעה שלי, כל המסמכים שהוא מבקש נמסרו כבר, זאת אומרת, שאף אחד לא הסתכל בכלל, מבקש עוד פעם את הניירות. זה מראה על עריצות שלטונית, זה הכול. אתם מדברים פה על מדינה יהודית ודמוקרטית, תהיו קודם כל דמוקרטיים עם היהודים, אחר כך תרוצו הלאה.
ליאור קטרי
¶
אני מסכים עם הדברים שאמרו פה כל העמיתים שלי, גם שלמה, גם אמנון. אני לא רוצה לחזור על הדברים, אני רוצה אולי להגיד אותם בשפה שהיא שפת עמך אמיתית מה קורה בשטח.
ליאור קטרי
¶
אני מרכז את הועדה החקלאית באשכול, שהיא מרכזת בעצם את הצרכים ואת כל הדברים של כל חקלאי אשכול, אני עושה את זה במשך חמש שנים, גם בעופרת יצוקה, גם בעמוד ענן, אני הייתי בתפקיד. את העניינים של הפיצויים ומסלול ירוק מסלול אדום אני מלווה מתחילת הלחימה, מרגע שעורכים את הטבלאות, מה הנתונים שצריכים, אנחנו עושים את זה. בעופרת יצוקה עוד הגדלנו ועשינו, פתחנו את המשרדים שלנו בפני אנשי מס רכוש, עשינו חצי מהעבודה כשהבאנו את ההצעות המלאות, כל סימון של חלקה איפה היא נמצאת, חתימות של מזכירה, חתימות של יישובים, אמרנו ובא לציון גואל, כי באמת רצינו שהדברים האלה ירוצו.
ליאור קטרי
¶
זה לא אותו דבר מבחינת סוג החקלאות. עלה העניין הזה של מסלול ירוק, אנחנו בשכל שלנו אמרנו בואו נרתם לעניין הזה, כי באמת, החקלאים בדרך כלל - - -
ליאור קטרי
¶
יצא שגם בעופרת יצוקה וגם בעמוד ענן, זה היה בקטעים באמת קשים לחקלאות, וכמו שגם אמר שלמה ואמר אמנון, החקלאים היו חנוקים כבר לפני זה. זאת אומרת, הצורך בפיצויים האלה, היה צורך לזרז את העניינים. אמרנו, יקבלו קצת פחות אבל יקבלו מהר. אנחנו עשינו את רוב העבודה, את התוצאות ממש, תצ"א של כל יישוב עם כל החלקות, הכול היה כתוב.
בעופרת יצוקה עוד אמרתי לחקלאים שלי מה אתם צריכים את שלמה בכלל, מה אתם צריכים לדבר איתו, מה אתם צריכים את אמנון, תעזבו את השטויות יש לכם מסלול ירוק, 2 טפסים, 3 טפסים, תוכיחו גידולים, תביאו חשבוניות, שתילים, יבוא שמאי, יראה שהחלקות קיימות ובא לציון גואל. בעמוד ענן התחלנו, בעופרת יצוקה עשינו. בעמוד ענן בהתחלה עוד חשבתי שלמדנו את הלקחים כי זה לא היה כך, ותיכף אני אגיד איך זה היה. בהתחלה של עמוד ענן עוד המלצתי לחקלאים לעשות את זה, ואחר כך תשאל את שני החברה האלה כמה תביעות הם מייצגים ורצים במסלול ירוק, תבין כמה זה הזוי שבמסלול ירוק, שהחקלאי היה אמור למלא טופס להגיש אותו וזה הכול. אני כבר אומר לחקלאי, לך, תיקח איתך מישהו כי אתה לא יכול להתמודד עם זה.
עכשיו אני אגיד בשפת העם מה אני חושב שקורה פה. העניין הזה של מסלול ירוק הפך לסחר סוסים, לא מלה אחרת. סחר סוסים הוא הפך למסלול אדום, לא שחור ולא בטיח. הוא מסלול אדום, שפשוט הגג שלו הוא כבר נקבע. הגג שלו זה מה שכתוב בטבלאות, זה המקסימום שתקבל. עכשיו בוא תתחיל לעשות משא ומתן שלא ענייני ולא שום דבר, ולא משנה איך יצבעו לי את זה פה. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, האמון של החקלאים בכל המערכת, ואנחנו פה זה המערכת, אני המערכת, אתם המערכת, יואב מורג שיושב לצדכם הוא המערכת, מנהל מחוז. האמון שלהם בנו הוא נפגע. המשמעת של החקלאים בעיתות כאלה של לחימה הולכת ומתדרדרת, ויגרום לאחד מהשניים, או שבסבב הבא יהיו יותר פצועים וחס וחלילה הרוגים, כי אני מלווה את הפצועים האלה מחדרי מיון שהם יוצאים ועם השגריר התאילנדי, אפילו את הפעולות של העזרה הראשונה האלה, שאנשים עושים כדי שלא יהיה טוטלוס, אז או שהם לא יעשו אותם יותר, ובאמת, פעם הבאה שטחים שלמים יילכו קפוט, באמת יילכו, או שיהיו יותר פצועים, אבל המשמעת של החקלאים והאמון שלהם הולך ופחות, ואני לא יודע, צריכים לעשות פה משהו כדי ליישר קו, השיטה הזאת לא עובדת.
גל שלמה
¶
אני מייצג את משפחת שלמה, שם החברה שלנו זה "יבולי שלמה", אנחנו חקלאים בסדר גודל של 10 אלף דונם, מתחיל מאשקלון ועד קריית גת.
גל שלמה
¶
בעיקר גידולי ירקות, בשנים האחרונות גם פלחה, בין 4,000 ל-7,000 גידולי פלחה, חיטה, חומוס, וכל מיני, זה תלוי בעונות. אנחנו מגדלים גם שטחים פתוחים, גם חממות.
אתן לך דוגמה, בשבוע שעבר, היה התחממות ברצועה, באו, שמו כיפות ברזל בתוך השטח שלי, סגרו לי את הכביש למשך 10 שעות. כמו שאמר חברנו, אנחנו לא באים וכמו ילדים בגן שבוכים כל הזמן לגננת, תן לי את המשחק. אני בוכה על מה שבאמת נפגעתי, לא על דבר כזה שסגרו לי הכביש ל-10 שעות, אני לא יכול לקטוף סחורה. בינתיים יש לי הזמנות, כולל עם משרד הביטחון שזה צבא, כולל השוק הסיטונאי, כולל רשתות שיווק, אני לא יכול לקטוף. המשאית שלי במקום בשעה חמש, מגיעה בעשר בלילה. במקום לגמור יום עבודה נורמלי, זה אני לא מבקש, אבל אני מבקש שכנסת ישראל, או העומד בראשה, שקצת קצת - הפקידים הם יושבים, הוא יודע לשבת בשולחן פה, הוא לא יודע מה הולך בשטח. הוא לא יודע מה זה לראות גשם, הוא לא יודע מה זה לראות שמש, הוא לא יודע מה זה לראות שטרקטור קורה לו פנצ'ר. אנחנו עובדים בעצמנו, בידיים שלנו. יואב מכיר אותי אישית מגיל 15, שהייתי מסתובב עם אבא שלי זכרונו לברכה, ועד היום. זה לקום בלילות למכור את הסחורה, מזג האוויר, הכול, ברגע שמדינת ישראל באה ומפריעה לי, והיא מצווה אותי לא לצאת לעבוד, אז מי אני שאני אוכל לצאת לעבוד. אני רוצה לצאת לעבוד, כמו להילחם במזג האוויר, בגשם, ובשמש, אבל פה אני לא יכול להילחם כי המדינה מצווה אותי, הצבא אומר לי לא לצאת לשטח, לא לקטוף, לא לעבד, לא לטפל.
נהיה לי נזק, פקידי מס הכנסה, אני קורה לזה רשות מסים, תקרא לזה מדינת ישראל. אם אני לא משלם פנקס מקדמות מה קורה לי? בבוקר למחרת יש לי עיקול בחשבון. למה את זה הם יודעים לקחת, למה שצריך לתת לנו הם לא נותנים?
עופר שלמה
¶
אנחנו 7 אחים שעובדים יחד, וגם אנחנו סיטונאים. אם המשק שלי היום שמעסיק קרוב ל-100 עובדים, גם עובדים תאילנדים, יש לנו משק גדול, הקיצוץ שלנו הוא מאוד גדול. מתמודדים, אם התאילנדים לא היו מוכנים בבוקר לקום לעבודה – כאשר יירטו על קריית גת, פשוט היירוט היה ממש מעל החממות שלנו, התאילנדים לא רצו בבוקר לקום לעבודה. אני מזמין את החברים לבוא אלינו למשק, אם משק כמוני נופל, המדד של הירקות יותר מטפס למעלה. אני חושב שהפיצוי שמגיע לי מחזיק את המשק שאנחנו נמשיך להתקיים. מאות משפחות – אני שומע מפעל נסגר 25, 30, 100 עובדים, הפגנות, המדינה קמה, איך נותנים לו מענקים, איך מורידים לו במסים, כדי לעזור לו. מה שמגיע לנו באמת, מקשים ולא נותנים לנו.
היו"ר זבולון קלפה
¶
תודה רבה.
רשות המסים, הייתי מבקש, אם תוכלו לתת איזושהי הקדמה קצרה להבין. אני אומר גלויות, אני קצת הלכתי לאיבוד פה. כי מצד אחד הבנתי שהייתה איזושהי כוונה ליצירה של מסלול ירוק, שבעצם כשמו כן הוא. זאת אומרת מסלול ירוק, שהוא בעצם בא ואומר לצורך העניין, אתה מראש ציפית להרבה, תקבל פחות לפי נוסחה מסוימת, אבל זהו, נגמר הסיפור, אתה נוסע קדימה. לחילופין, אתה רוצה לבוא ולתבוע, כנס למסלול האדום. ראשית, התייחסות אחת לגבי המסלולים. שנית, לגבי הנושא של תשלום מקדמות, שלישית, לגבי הנושא של התקרה, יש תקרה, אין תקרה, כי לצורך העניין, בעיניי, בתור אחד שמכיר קצת את ההוויה החקלאית, יש לא מעט שותפויות כאלה ואחרות, בין אחים, בין חברים באותה אגודה, וממילא כשאתה יוצר תקרה של מליון שקל, אולי, בעיניי, בתור אדם פרטי זה נראה הרבה מאוד כסף, אבל בעיניי חקלאי שמגלגל מחזור גדול מאוד, מליון שקל לא משקף, אולי נציג אחד מתוך 4 או 6, או 10 שותפים שקמים באותה התאגדות.
נקודה נוספת, הנושא של הטווחים. לכאורה אם קיימת חקלאות באזור מסוים, וקיימים נזקים בגין התוצאות, אז אני מבין על הצורך ליצור מדרגות, אבל מצד שני, לא יעלה על הדעת שלא תהיה התייחסות בעצם, זו זהה מקבילה בדרגה נמוכה יותר, נניח, מה שנקרא לטווחים היותר מרוחקים טיפה מאותו איזור איום. דבר אחרון, המקדמות בעצם שלובות בנושא הזה של הגדרה של לוחות זמנים. יש לוחות זמנים, יש איזושהי מחויבות, כי אני אומר לכם בכנות, השר לא סיפר פה, לפני מספר חודשים היינו בסיור בדרום ביחד, השר ואני, ובאותו היום היינו אמורים להגיע למושב שקף. יום קודם ביטלו לנו את זה, כי ביום קודם אחד החקלאים שם פשוט התאבד, בגלל מציאות כלכלית. אני מכיר את המציאות שם, האנשים האלה בסוף כל פרט שם מתמודד באופן מאוד מורכב עם סיטואציה מאוד מורכבת, כי מחד הוא נדרש להיות מגדל מעולה, מצד שני, מדי פעם הוא נדרש להיות גם עורך דין, הוא גם כלכלן, גם מנהל צוות עובדים, באותו זמן יש לו גם משפחה לנהל על הראש, יותר מדי כישורים לאדם אחד, לא כולם הכי מתאימים, אבל מגדלים טובים, חלקם הגדול, אני בטוח שהם מגדלים מצוינים. אז אם הם נדרשים גם באותו זמן לעסוק בעוד אלף ואחד דברים מסביב, אז בסוף הם לא עסוקים במשימה שלשמה בעצם הם נמצאים.
לכן, הייתי שמח לשמוע מכם, איך התהליך הזה עובד, ולאחר מכן גם נתונים מספריים. כמה תביעות הוגשו בסך הכול, כמה שולמו עד היום ביחס לכל מסלול ומסלול, כמובן בהפרדה ביחס לדברים האלו.
אמיר דהאן
¶
כמו שביקשת, אני אתן רקע קצת מאיפה התחלנו. עד 2006, כל פעם שהיה מבצעים במדינת ישראל, ארועים מלחמתיים, לא פוצו, לא היה מסלול של נזקים עקיפים. נזקים עקיפים בחוק, הם מוגדרים ל-100, 120 יישובים שמוגדרים יישובי הספר. פעם ראשונה שזה התחיל, זה התחיל ממלחמת לבנון השנייה.
אמיר דהאן
¶
יכול להיות. במלחמת לבנון השנייה הוחלט פעם ראשונה על ידי מדינת ישראל לתת נזקים עקיפים, התקנו תקנות משום מקום, מעולם לא פיצינו נזקים עקיפים. בעצם, הרחבנו את רשימת יישובי הספר מהיישובים של מטולה וקרובים לגדר עד חיפה, וקצת יותר פנימה, זאת הייתה הפעם הראשונה שפיצינו נזקים עקיפים. פעם שנייה שזה היה, זה היה בעופרת יצוקה בדרום, בעצם יש כאן איזה מטרה של המדינה, ואני חושב שהיא נכונה, להשוות את מי שנפגע בצפון עם המרכז והדרום, ואותו דבר מהדרום כשיש פגיעה לצפון.
בעצם התקנות קבעו שמישהו במסלול האדום, שיש לו יישוב ספר, הוא רשאי להגיש לפי התקנות העיקריות שאין צורך לתקן תקנות מיוחדות, והוא יכול להגיש תביעה. בעצם התקנות שנוצרו גם במלחמת לבנון, גם - - -
אמיר דהאן
¶
אני אסביר. מסלול האדום אתה זכאי לתבוע גם אין תקנות מיוחדות. במלחמת לבנון, עופרת יצוקה ועמוד ענן, תיקנו תקנות מיוחדות שבעצם כל המסלולים הם מסלולים ירוקים, זה לא רק מסלול ירוק בחקלאות, גם מסלול מחזורי נקרא מסלול ירוק, גם מסלול - - -
אמיר דהאן
¶
נכון, לבעלי עסקים. גם מסלול שכר הוא מסלול ירוק, גם מסלול הצהוב הוא מסלול ירוק. בעצם כל המסלולים שיש הם מסלולים ירוקים. אבל הרישא של התקנות, וזה גם היה כאן בוועדת הכספים שהיא רצתה שלא יהיה את הרישא כמו שטענו כאן החברים, יש נוסחה, תכניס אחד כפול אחד, מה שזה ייצא, זה התוצאה תפצה. היינו כאן בוועדת כספים אחרי מבצע עמוד ענן, דרך אגב, הצלחנו להציג תקנות שלושה ימים מיום שהמבצע נגמר שזה דבר לא פשוט.
אמיר דהאן
¶
זה נגמר בנובמבר, אנחנו כבר בדצמבר היינו כאן עם תקנות שהגשנו לוועדת הכספים, עשינו את זה תוך 3 ימים והגשנו תקנות. ועדת הכספים רצתה להוריד את הסעיף הזה שאומר מה זה שווי של נזק עקיף שהוא נגרם בעקבות המצב הביטחוני. אני זוכר שאני הייתי כאן, והסברתי למה אי אפשר להוריד את הסעיף, נתתי דוגמה פשוטה, וזה אותו דבר גם לגבי החקלאות, ואני אתן כמה דוגמאות בנושא הזה.
נניח שיש חברה במסלול מחזורים, דרך אגב, זה קצת שונה מהחקלאות, אבל הוא מסלול ירוק, זה נובמבר של שנה קודמת מול נובמבר של השנה, הירידה שהייתה לך כפול איזה משלים של הוצאה נחסכת, כי אם לא עבדת יש לך משלים של הוצאה נחסכת, יש תוצאה, זה בדיוק אותו דבר כמו המסלול הירוק, זה נקרא גם מסלול ירוק. אבל, נניח שיש חברה שיש לה שני לקוחות, זה מה שהצגתי כאן, וכל לקוח קונה ממנה סחורה במליון שקל כל חודש, וכמה חודשים לפני הלחימה לקוח אחד הפסיק לקנות סחורה, הוא הלך לספק אחר. במידה ואנחנו ניתן לו לפי ירידת מחזורים, יש לו ירידה של מליון שקל, אבל היא לא נבעה מהלחימה. אז אם אתם רוצים שאנחנו נבטל את תנאי סף שהנזק שנגרם לך הוא בעקבות המצב הביטחוני, זה לא הגיוני, אנחנו נשלם מיליונים שהם לא קשורים לנזק, והוכחנו את זה גם במסלולי החקלאות.
הייתה לנו תביעה עכשיו, ואני לא נכנס לשמות, אמרו פה שמות, ואני לא חושב שזה המקום. הייתה תביעה על 2.5 מליון שקל במסלול אדום – חקלאי שמגדל אותם גידולים שנה קודמת והשנה הזאת. המחזור של השנה הקודמת 700 אלף שקל, איך תביעה על 9 ימים, 2.5 מליון שקל, איזה נזק נגרם לך ב-9 ימים. בסופו של דבר החקלאי הסכים בפשרה על 70 אלף שקל, האם זה סביר? אנחנו לא לחצנו אותו, הוא יכול ללכת לבית משפט, לוועדת ערר, לכל אחד מהתיקים האלה. אנחנו נתקלנו במקרים שבמסלול הירוק בחקלאות, נתקלנו בהמון מקרים שהנוסחה, כפי שהסבירו כאן, היא בנויה על הוצאות ייצור לדונם לפי תחשיבי משרד החקלאות, לא לפי מה שהחקלאי עושה בפועל. בעצם, נניח, שיש חקלאי שלפי משרד החקלאות דונם עגבניות רשום שזה 10 אלפים שקל לדונם. יש לו 10 דונם, זה צריך להיות 100 אלף שקל הוצאות בחודש. כשאתה מסתכל בדוח רווח והפסד שלו, אותם גידולים שנה קודמת, אותו דבר, יש לו הוצאות של 20 אלף שקל, איך יכול להיות? יש עיוותים.
בסופו של דבר, המחוקק קבע שהפיצוי צריך להיגרם בשל המצב הביטחוני, לא, יש נוסחה, יש תוצאה בנוסחה, אבל זה צריך להיות בשל המצב הביטחוני. גם בית המשפט במספר פסיקות כחוט השני בעקבות מבצע עופרת יצוקה, הוא קבע שיש נוסחה, אכן יש נוסחה, הנזק צריך להיגרם בשל המצב הביטחוני, לא בגלל שהנוסחה נתנה תוצאה, ונתתי דוגמאות אבסורדיות, ואנחנו ונתקלים בזה יום יום. בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לבוא ולבטל את תנאי סף שהוא קשר סיבתי. בסופו של דבר צריך להיות קשר סיבתי.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אני רוצה לחדד, כדי שכולנו נבין. אתה בעצם בא ואומר, גם במסלול הירוק שנקבעה פה נוסחה, הצד לצורך העניין תובע, צריך להוכיח קשר סיבתי שבעצם התוצאה היא - - -
אמיר דהאן
¶
ככלל, אנחנו לא מבטלים את הקשר הסיבתי. לא משנה אם זה חקלאי, או במסלול מחזורים שזה חנות מכולת, או פלאפל, או מפעל בתעשייה או שירותים, זה ממש לא משנה, כולם מסלולים ירוקים.
אמיר דהאן
¶
ככל, לא צריכים להוכיח, אבל מה, אנחנו עושים בדיקות נוספות, והבדיקות הנוספות שלנו, אנחנו באים – סתם לדוגמה, בחקלאות אנחנו בודקים איך התנהלו המחזורים שלו גם לגבי רבעון, גם לגבי נובמבר לגבי כל השנה, ולגבי כמות הדונמים שהיתה לו בשנה הקודמת והשנה הזאת, בעצם יש לו אותם גידולים. אם אנחנו רואים עליה, אנחנו לא אומרים לך בוא, אנחנו לא נותנים לך את המסלול הירוק. בוא תסביר לנו, ואמרנו את זה למייצגים, בוא תסביר לנו למה העלייה, יכול להיות שזה עליית מחירים, אני יכול להסכים. עגבניות עלו 2 שקלים - - -
אמיר דהאן
¶
באמת יש עליית מחזורים. אמרנו, בואו, תסבירו אנחנו נלך למסלול הירוק. אנחנו לא מבקשים ככלל את הקשר הסיבתי, אבל אם אנחנו רואים דברים שקופצים לנו לעיניים, ורואים שהפיצוי הוא לא הגיוני, האם ועדת הכספים, האם אנחנו פיצוי שמגולגל - - -
היו"ר זבולון קלפה
¶
בוא נחלק את העסק לשניים. בא אדם חקלאי, הלך על המסלול הירוק, שני אפשרויות בפניו. מבחינתכם, אתם כמערכת רואים לכאורה הכול בסדר גמור, או לכאורה יש פה כמה דברים שצריך לברר, וצריך לגשת לחקלאי, לשאול לברר. רגע, נחזור למקרה הראשון, הוכח שהכול בסדר, ואז?
אמיר דהאן
¶
אני אסתכל על כלל המבצע הזה. ביקשת נתונים, הוגשו בו 4,300 תביעות, אנחנו עמדנו בכל המבצע הזה. בסך הכול, מחזורים, שכר, חקלאות, והכול. סליחה 14,371 תביעות.
היו"ר זבולון קלפה
¶
שאתה כולל בתוך זה גם את בעלי העסקים, אין לך את הבידול כרגע. אני אשמח לקבל את זה יותר מפורט, עם דגש על החקלאות.
אמיר דהאן
¶
בחקלאות היו 534 תביעות בסך הכול. אנחנו בעצם תמיד עמדנו על 80% גמר טיפול, השתדלנו לעמוד, בשונה ממבצעים אחרים, גם בעופרת יצוקה זה לקח לנו קצת יותר זמן, פה בהנחיה של מנהל הרשות, תגברנו את המוקד בעוד עובדים, השתדלנו לשחרר, אין משהו צורם לעין בצורה מהירה יותר, וכן לעבוד איתו כמסלול ירוק ומהיר, כי זאת הייתה המטרה. נכון להיום סך הכול נשארו 61 תיקים שלא גמורים מתוך ה-14,371, שזה פחות מחצי אחוז בערך.
אמיר דהאן
¶
מה-14,371, בחקלאות נשארו לנו 42 מתוך ה-500 ומשהו תיקים שהיו, זאת אומרת, סיימנו כמעט את הטיפול בכל התיקים. נכון, הטיפול בחקלאות התעכב טיפה יותר, בגלל שנתקלנו בבעיות כאלה שהצגתי אותן כאן, וזה בעיות קטנות. מצד שני, צריך לזכור שהחקלאים והמייצגים דורשים שאנחנו נעמוד בנוסחה ולא נבדוק דברים אחרים. אבל אם משרד החקלאות קבע שיש 2,000 שתילים לדונם, והם אומרים שהחקלאי מגדל בצורה אחרת, והוא השביח את הגידול, או שהוא שם רק 1,500 שתילים לדונם, הרי אם אתם טוענים מצד אחד תלכו לנוסחה ואל תשנו אותה, אז אל תבואו אלינו בבקשות כאלה. למרות זאת, הלכנו, בדקנו, ואיפה שהוכח לנו שיש פחות שתילים לדונם, זאת אומרת, שיש יותר דונמים, כי אנחנו יודעים לפי שתילים יש כמה יש בדונם, פיצינו אותם בנושא הזה. אז בעצם אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות ולהגיד, אל תגעו בנוסחה, אבל איפה שזה לא נוח מבחינת השתילים בואו תראו את זה, זה שני דברים לשני הכיוונים. אם לא היו נוצרים אבסורדים כל כך גדולים, אז לא היינו נוגעים בנוסחה כל כך הרבה. לטעמי, הדבר העיקרי כאן, שהוא המחשבה לפעם הבאה, זה למצוא נוסחה שהיא טיפה יותר טובה, לא טיפה, הרבה יותר טובה מהנוסחה הזאת שכנראה יוצרת עיוותים יותר מדי גדולים, וזה חלק מהמטרה שלנו לפעם הבאה.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אני מציע כזה דבר, עד שבעזרת השם נתמודד עם הפעם הבאה, אני מקבל את מה שאתה אומר, כולנו מקווים שלא יקרה, אבל בתוך עמנו אנו חיים, והשכונה שלנו לא מי יודע מה. לגבי הפעם הבאה, נשאיר את זה בצד. אני רק רוצה להבין מבחינת התהליך עצמו, הנושא הזה של התקרה שעלה פה תוך כדי הדברים, זה קיים או לא קיים?
היו"ר זבולון קלפה
¶
ואז מה קורה באירוע כזה לצורך שישנם או חקלאי גדול, או כמה חקלאים שבאמת יש נזק, ובפועל - - -
אמיר דהאן
¶
אם הוא חקלאי גדול, והנזק שלו הוא מעל מיליון שקל, והוא גר ביישוב ספר שילך במסלול האדום. המסלול האדום אין לו תקרת פיצוי.
היו"ר זבולון קלפה
¶
כן, אבל המסלול האדום משמעותו מבחינת לוחות זמנים, בעצם מול בתי משפט. המסלול האדום משמעותו התנהלות של החקלאי או אותו תובע מולכם בלבד, או שהוא בעצם הולך לבית המשפט כדי להוכיח.
היו"ר זבולון קלפה
¶
מיד נגיע. אני רוצה עוד פעם להבין. המסלול האדום, אתה אומר לצורך העניין, מהרגע שאדם הגיש תביעה במסגרת המסלול האדום, תוך חצי שנה אתם חייבים בעצם לתת התייחסות תגובה חיובי, שלילי.
אמיר דהאן
¶
מובן שאנחנו כבר מתנהלים מולו לפני, ודורשים מסמכים ואומרים לו, תראה, דרך אגב, אני חייב לתת נתון, שרוב התיקים באדום הוגשו במהלך חודש מאי ויוני. כלומר, חצי שנה אחרי - - -
אמיר דהאן
¶
רוב התביעות במאי ויוני, רוב התביעות במסלול האדום. ביישובים שהם מעבר ל-7 קילומטר מרצועת עזה, לא הייתה תביעה אחת מעל מליון שקל. זאת אומרת, שהתקרה ששאלת לא הגבילה אף אחד, מעבר ל-7 קילומטר לא היו תביעות כאלה מעל מליון שקל, כי זה גם תשעה ימים, צריך לזכור שזה מאוד נדיר שהנזק הוא מעל מליון שקל בתשעה ימים האלה, ובסופו של דבר המחוקק קבע את התקרה הזאת שקבענו את התקנות באישור ועדת הכספים. כשאתה קובע תקנות, אתה מסתכל ברמת המאקרו על תקציב המדינה. צריך לזכור שזה תקנות מיוחדות וקובעים תקרה, גם מלחמת לבנון הייתה תקרה, גם בעופרת יצוקה הייתה תקרה, בעופרת יצוקה התקרה הייתה 2.5 מליון, אבל זה ארוע של חודש. פה זה 9 ימים, אז התקרה הייתה יותר קטנה. מעולם לא הייתה בעיה עם התקרה, ובסופו של דבר המחוקק קובע את התקרה כדי לעמוד ביעד של התקציב שלו.
אמיר דהאן
¶
זאת אומרת, היום זה הזמן לתת להם את המקדמות, אפריל לא. תראה, אני לא יכול להתייחס לתיקים פרטנית, אני לא מכיר אותם, ואני לא חושב שזה המקום.
היו"ר זבולון קלפה
¶
לכאורה אני רוצה להבין. כי אם אתה אומר שהמסלול האדום עובד בצורה מאוד סיסטמתית, אז לכאורה היה אמור לבוא בצורה סיסטמתית, לא הייתי צריך להגיע לפה.
אמיר דהאן
¶
אלא אם דרשנו מסמכים, פתחנו את התיק איתם, וראינו שהתביעה לא מבוססת לחלוטין. היו לנו עשרות תביעות במסלול האדום שהוגשו בצורה הזאת, נזק 1.5 שקל, דוח רווח והפסד בפנים. האם אני יכול להניח שיש פה נזק של מיליון וחצי?
אמיר דהאן
¶
תסביר איך הגעת. במקום שאנחנו בתור מס רכוש נוציא דרישת מסמכים, או נדחה את התביעה על הסף, נתנו אפשרות נוספת, בואו, תסבירו לנו את התביעה. היו תביעות שהוגשו במסלול אדום, במקום שהוא לא זכאי למסלול אדום, ויכולנו לדחות את זה על הסף, אז בסופו של דבר באנו ושינו את המסלול, אמרנו, בוא נשנה לך את המסלול. דרך אגב, במסלולים אחרים, לא שינינו את המסלול, וגם בתי המשפט לא מרשים לאף אחד לשנות את המסלול, בחרת מסלול, זה המסלול שלך, ויש החלטות של בתי משפט. למרות זאת, בחקלאות, אישרנו להם לשנות את המסלול, הלכנו לפנים משורת הדין, ושינינו את המסלולים, למרות שהם הגישו מסלול שהם לא זכאים לו – לכאורה, אנחנו אמורים לדחות את זה על הסוף, אנחנו לא אמורים לטפל בזה, אבל בסופו של דבר נתנו להם את המסלולים, דרך אגב, זה גם אחד העיכובים במקדמות במסלולים הירוקים. קודם כל הייתה דרישה של כל המייצגים במסלולים הירוקים, אל תתנו לנו מקדמות, בואו תתנהלו עם התיקים בשלב הראשון. ברגע שהם כן ביקשו מקדמות, פתחנו את התיקים, אנחנו רואים שהתביעה בכלל לא הוגשה במסלול הנכון, הוא לא זכאי למסלול האדום. הוא הוגש באדום, בטופס תביעה סימנו אדום שהוא לא זכאי לאדום, או שהוא זכאי לאדום לא תביעה מבוססת – מיליון וחצי שקל בלי שום מסמך. האם אתם רוצים שאנחנו נשלם מיליון וחצי ללא מסמכים?
היו"ר זבולון קלפה
¶
בסופו של דבר, קל מאוד לקחת מקרה או שניים ולהשליך מזה על השאר. אני מתאר לעצמי שלא כולם עשו את אותו דבר, היו מן הסתם רבים שהגישו את כל המסמכים, אני שואל לגביהם, למה לכאורה אז זה לא עבד. הייתה מציאות תוך חצי שנה סיימנו ארוע, או העברנו מקדמות, כל הפעולות שבעצם נקבת בהם לפני רגע.
אמיר דהאן
¶
יכול להיות שבתיקים הספציפיים האלה דרש מסמכים, לא שוכנענו שהנזק נגרם לך בתביעה במסלול האדום, ונתתי לך את הדוגמה מקודם, תביעה של 2.5 מליון שקל לחוות דעת שם, המחזור שלו 700 אלף שקל, האם זה סביר? איך זה מסתדר, ב-9 ימים נגרם לך נזק כל כך גדול.
היו"ר זבולון קלפה
¶
ברשותכם, אתם תוכלו להעביר אלינו לוועדה איזשהו ריכוז של התביעות שהוגשו במסלולים השונים סביב הנושא של עמוד ענן. אנחנו נשמח לקבל את הדוח, שהוא כולל בתוכו כמות התביעות שהוגשו עם לוחות זמנים מרגע הגשת התביעות. כמה שולם ביחס לכל מסלול, מקדמות ששולמו כדי לראות את התהליך. אני קצת ריאלי, להערכתי, אנחנו נידרש פה במסגרת ועדת הכספים בעצם לגבש תקנות, כמו שאתה אומר שיהיו באמת ירוקות יותר, כי הרי המדינה עשתה את כל מה שעשתה מתוך מגמה לסייע לחקלאים, לא עשתה את זה כדי ליצור פה בעצם איזוהי משוכה שקשה לעבור אותה ולהתמודד. כל המגמה פה הייתה פה כדי ליצור פה הליך שהוא מפושט יותר, ברור יותר וקל יותר. זה ביחס לעתיד, לכן חשוב לי המידע של העבר כדי שנדע להסיק ממנו מסקנות. אני אשב עם חבריי חברי הכנסת, ונגבש איזושהי עמדה פה, ומן הסתם נזמן פה דיון בעניין.
אמיר דהאן
¶
שותפים מלאים גם שלנו, כשהצגתי לו את הבעיות ואמרתי לו שבסוף שאנחנו נציג להם דוח, אנחנו צריכים למצוא פתרון אחר, כי גם אנחנו רוצים שבגדול רק בשוליים אנחנו ניגע בתביעות, זאת המטרה, לא רק במסלול הזה, גם במסלול המחזורים אנחנו רוצים לעשות את זה.
אמיר דהאן
¶
זה קצת משהו משפטי שהוא מאוד קשה, זה בתוך חוק מס רכוש, ויש כנראה ניגוד עניינים, ואני לא רוצה להיכנס לזה. ודווקא שתי הדוגמאות שהצגתם מ-1993, והציגו עוד דוגמה של ריבית, זה לא אצלנו, זה למשרד החקלאות, אז אתם צריכים לשאול איפה המקום הנכון. אני לא רוצה להיכנס לנקודות האלה וזה לא המקום. אני לא חושב שזה משהו משפטי שצריך לבדוק אותו, אנחנו ביחד מגבשים את הנוסחה, אבל אנחנו יודעים שיש לנו בעיה גם במסלול הזה שכנראה זה כבר לא הלך לשוליים, וזה היה מרכז הבעיות שנוצרו, בגלל זה נוצרה בעיה במסלול הספציפי הזה לגבי המרחקים ששאלת. המחוקק קבע מרחקים, הוא קבע שעד 7 קילומטר זכאי למסלול ירוק, כל חקלאי מעבר ל-7 קילומטר מרצועת עזה זכאי למסלול מחזורי או שכר.
אמיר דהאן
¶
הגיעו ל-40 קילומטר בעמוד ענן, במלחמת לבנון זה היה כמעט 100 ומשהו קילומטר. דרך אגב, גם בעמוד ענן היה פסק דין גני חוגה, שכביש הפריד בין התקנות, זה הגיע לבית משפט עליון, בית משפט עליון אמר שהמחוקק צריך לשים קו איפשהו, לא יכול כל פעם עוד מטר ועוד מטר, אין לזה סוף.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אני רוצה לתת לך דוגמה. יש מצבים לפעמים, במיוחד באזור של אשכול, כדוגמה, מה שאני מכיר. ישנם יישובים שנמצאים מעבר לקו של 7 קילומטר, אבל כביש הגישה היחיד שלהם הוא בעצם מתוך ה-7 קילומטר, אז ממילא כל היישובים המערביים לצורך העניין, סליחה, המזרחיים יותר של מועצה אזורית אשכול, או לא כולם, נניח חלק מהם לפחות, בעצם יושבים מהצד של מעבר לכביש, מצד מזרח, אז ממילא אתה בבעיה. כשהאזור במלחמה, אותו יישוב החקלאי לא יכול להגיע למשק, לא יכול לקטוף, לא יכול לשווק, תשומות לא יכולות להגיע, פועלים לא יכולים לצאת.
אמיר דהאן
¶
הוא יכול להגיש במסלול האדום, כי כל היישובים של מועצה אזורית אשכול הם יישובי ספר לפי חוק מס רכוש, לפי התקנות העיקריות.
אמיר דהאן
¶
התיקון היחיד שהיה זה ב-2006, זה היה לצפון ולא תוקן. הדבר הנוסף, כל ההנחיות האלה של 7 קילומטר, 40 קילומטר זה בשיתוף עם פיקוד העורף, זה ההנחיות של פיקוד העורף. ההנחיות של פיקוד העורף אמרו לא לעבוד בתחום של ה-7 קילומטר, בגלל זה גם הלכנו לתקנות מסלול הירוק בחקלאות.
היו"ר זבולון קלפה
¶
סליחה, היה לי ויכוח גדול אתכם במישרין או בעקיפין על מושב אחד שנפל בתוך – מושב תקומה, למיטב זכרוני, שהתחלתי להתווכח על המטרים, הייתי צריך לבוא למדוד פיזית בשטח.
אמיר דהאן
¶
נכון, זה אחרי פנייה שלי. פיקוד העורף בעמדה הראשונה, תראו את התקנות, הנה, בואו ניקח את התקנות, רשום פה תקומה – 9 נקודה משהו קילומטר מרצועת עזה, תקנות, פרסום של פיקוד העורף. אז פנו אלינו החקלאים, אמרו, רגע, יש הנחיה אחרת של פיקוד העורף, אמרתי להם תחליטו. בתקנות נתתם לנו רשימה של מעל 7 קילומטר, פה אתם אומרים לנו עכשיו שיש איזה מכתב שהוא פחות, תחליטו. בסופו של דבר שהם החליטו שהם בפנים, כי הם נתנו להם הנחיות כמו ליישובים ב-7 קילומטר, פיצינו אותם. איפה שיש לנו הנחיה כזאת פיצינו, בסופו של דבר תקומה נכנסו לפיצוי.
היו"ר זבולון קלפה
¶
לא מה שראיתם בעמוד ענן, החלוקה הזאת בין 0-7, ו-7-40, להערכתכם מתוך הנסיון שלכם, היא הייתה נכונה, צודקת, שיקפה את המציאות בשטח.
אמיר דהאן
¶
אנחנו תוך כדי המלחמה שלחנו עובדים שלנו שיסיירו. היו כאן כאלה שאמרו שאנחנו לא בשטח, אנחנו לא רואים את הבתים גם במלחמת לבנון, וגם במבצעים האלה אנחנו נמצאים 24 שעות. למי שמכיר אותי כאן יודע, מכיר גם את הגישה שלי, ואנחנו מסתובבים בשטח תוך כדי נפילות הטילים, כשכולם נמצאים במקלטים, אנחנו נמצאים בשטח. אנחנו ברמת סיכון הכי גבוהה, ואנחנו עושים את זה גם בנזק הישיר, 4,000 תביעות שהסתיימו לחלוטין, בהן תביעה אחת פתוחה, ואפילו מבקר המדינה הסתובב תוך כדי המבצע, וחשוב לציין את זה, שהוא נתן מחמאות לקרן הפיצויים, לרשות המסים על ההתנהלות, ותוך כדי הלחימה. בנושא הזה אני אפילו חושב שעם ה-7 אנחנו בהתחלה שעשינו סיורים, חשבנו שמי שעבד הכי פחות ואצלו הנזק של האי קטיף, זה היישובים שנמצאים ממש 3 קילומטר מהרצועה. אבל לאור ההנחיות של פיקוד העורף שהם אמרו, אל תעבדו עד 7 קילומטר, נצמדנו להנחיות, והלכנו ל-7 קילומטר. בשאר המקומות לא הייתה הנחיה כזאת לא לעבוד, הייתה הנחיה כן ללכת לעבודה, זה חלק מהמדיניות של מדינת ישראל, רציפות והמשיכות של המשק. אם אנחנו ניתן הנחיה לכל ה-40 קילומטר אל תלכו לעבוד, זאת לא המטרה של המדינה - אנחנו רוצים רציפות והמשכיות.
אמיר דהאן
¶
בסופו של דבר צריכים לזכור שגם היישוב באר שבע קיבל מסלול מחזורים שזה גם סוג של מסלול ירוק, גם הוא יכול להגיד, תראה, הנזק שנגרם לי הרבה יותר גדול אם תתן לי את המסלול האדום, אבל, זה המסלול, זה מה שקבע המחוקק בסופו של דבר. יש גם איזשהו גבול תקציבי שעל פיו אנחנו עובדים.
יואב מורג
¶
אני רוצה להתייחס לעניין הזה של המרחקים. ה-0-7 נולד כתוצאה מעבודת מטה של צה"ל על הסיכונים כתוצאה מיכולת הירי של החמאס, ובהתחלה מי שזוכר זה היה 0-4, אחרי זה הגדילו את זה ל-7, אחרי זה הולך וגדל. צריך להבין שיש פה פער שהעליתי את זה גם תוך כדי המבצע גם על ידי אנשי אשכול העלו את זה, גם לשר להגנת העורף ובכל פורום אפשרי. ההנחיות שהצבא נותן, שפיקוד דרום, אוגדת עזה נותנת לחמ"לים שבמועצות האזוריות, הם לדוגמה, חברה מעכשיו, במשך השעתיים הבאות, או שלוש השעות הבאות לא יוצאים לעבודה, או נשארים במרחבים המוגנים, וזה כולל יישובים, גם לדוגמה קיבוץ אורים או קיבוץ צאלים, שצאלים חטפו לא מעט. עכשיו כשבאים ואומרים, פיקוד העורף הכריז רק על 0-7, הצבא נותן הנחיות אחרות, יש פה פער בין הדברים האלה, ולא יכול אחרי זה שאנחנו באים ורוצים לעשות מנגנון פיצוי או כל דבר אחר, אומרים, רגע אנחנו מתייחסים רק להוראות פיקוד העורף, בעוד שההוראות של הצבא המידיות היו הצלת חיים, וכתוצאה מזה נמנעה עבודה גם בקיבוצים שבמרחק 15 ו-20 קילומטר.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אתה אומר כזה דבר. אתה אומר בעצם ההנחיות של פיקוד העורף מבחינתך הם הגורם, אם הם מאשרים אני אחריהם.
אמיר דהאן
¶
נכון, הם תיקנו את ההנחיות תיקנו. היום הם עושים הפקת לקחים בין פיקוד דרום לבין פיקוד העורף, את זה אני יודע.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אני מציע, בואו, תיקחו את האחריות רגע, שבו עם אנשי פיקוד העורף. קודם כל לראות מה אפשר לסגור ולסכם שם. אם צריך את העזרה שלנו בעניין הזה, אנחנו נעשה את זה בשמחה. אני מציע, בואו, קודם כל אם צריך וראוי ונדרש לעדכן שם חלק מהיישובים, אז בוא נעדכן את זה קודם כל.
אמיר דהאן
¶
אני חייב לציין, שיש החלטת ממשלה בנושא, זה היה במרץ 2012, פיקוד העורף סגר את בתי הספר לשלושה ימים ב-11 למרץ 2012, הוא סגר את בתי הספר ביום ראשון, שני שלישי, ואז ימים רביעי, חמישי, ראשי הערים בבאר שבע, ובאשדוד החליטו שהם סוגרים על דעת עצמם את בתי הספר. בסופו של דבר הוחלט על פיצויים, ועלתה כאן שאלה בוועדת הכספים וזה עלה אחר כך לכנסת, מה עושים, יש גוף אחד שמנחה ואז מגיע ראש עיר והוא מנחה הנחיה אחרת. איך המדינה צריכה לפצות, בסופו של דבר פיצינו על החמישה ימים, והתקבלה הנחיה שמי שמנחה זה פיקוד העורף, אנחנו כפופים להנחיות הביטחוניות האלה, אין לנו דרך אחרת.
יואב מורג
¶
דבר נוסף, בטווחים של מעבר ל-7-40, צריך להבין שיש פה גם דברים גם אם ההנחיות של פיקוד העורף הם כן לצאת לעבודה, גם חקלאי שיוצא לעבודה, ולמשל, הוא קוטף ומנסה לשווק את זה לשוק המקומי, השוק המקומי סגור. זאת אומרת, בקריית גת שהיית הולך בטווח של בין 40 או בקריית מלאכי, ובטח בבאר שבע, השווקים היו סגורים, החנויות היו סגורות, האנשים לא יצאו, אז גם חקלאי שלכאורה יכול לעבוד, יכול לקטוף, יכול להביא תוצרת, אין לו מה לעשות איתה אז הוא נפגע, אז גם פה צריך לראות איך עושים את התקנות ואיך משווקים.
אמיר דהאן
¶
אתה יכול לקחת את זה לשני הכיוונים, חקלאי לא מחכה שהלקוח יגיע אליו, החנות מכולת גם אם העובד יגיע לעבודה, אם לא הגיע הלקוח, אז הוא לא מצליח, לכל אחד יש את הבעיות שלו. אנחנו טוענים ברשות המסים היום שהמסלולים לא משקפים נכון את הנזק שנגרם.
אמיר דהאן
¶
אנחנו רוצים לחשוב על נוסחאות חדשות. פעם קודמת זה יצר מצב שאמרו לנו תלכו במקרה של עופרת יצוקה, בגלל זה הגשנו תקנות.
אמיר דהאן
¶
זאת הייתה ההנחיה תלכו במתווה, והלכנו באותו מתווה. אנחנו היום בהנחיית מנהל רשות המסים, ומירי נמצאת כאן, וזה בהנחיה שלהם, לחשוב על מסלולים שבעצם גם אנחנו רוצים, כמו שהחקלאים רוצים, כמו שהמסחר רוצה, שהמסלול הירוק, אנחנו ניגע בו רק בשוליים במקרים בעיתים. היום התחלנו לעבוד על זה, יש לנו ישיבות בחודש הבא, אנחנו מנסים דווקא היום לא בתקופת לחץ. אם נצליח היום לגבש תקנות עם כל הארגונים - - -
אמנון חניה
¶
אני חייב להגיד, הדברים נאמרים כאן עם פינצטה, מכאן מידע, מכאן מידע. אמיר, כל השאלה באדום נשאלה בתיקים שהוגשו כדין, חלילה, אם תיק לא הוגש כדין אתה צודק, זה מה שאומרת התקנה 7 עד עמוד 20, על זה אנחנו לא מדברים. שהדברים יהיו עם פרופורציה לגבי מקדמות אדום.
עיקר הטענה שלי, עיקר הקיום שלנו פה היום, הדיון שביקשתי שהתקיים הוא החקלאים 7-40, ריבונו של עולם, אתה יודע, וכולכם יודעים שכל המסלולים בתקנות לא רלבנטיים אמת או לא לחקלאים 7-40? אמת. אתם אישרתם את זה בזה שהגשתם לנו הצעת טיוטה, הצעת פשרה שיש בה הצעה – אני אגיד את זה במלה פשוטה. הציעו 15% פיצוי לחקלאים, כמו משה עמר, עופר שלמה, ואחרים עם תנאי סף שאף אחד לא עובר אותם, אם מישהו יקרא את תנאי הסף, זה פשוט לא מכובד. גם אם יתנו 100 אחוז בתנאי הסף כאמור, אף אחד לא עובר. אבל חברים, מפעלים בקריית גת ניזוקו, לא קיבלו כסף. חקלאים, ריבונו של עולם, אני מתחנן, תתנו פתרון, והפתרון בידיים שלך. זה שאתם אומרים שאין תקנה, תתקנו את התקנה, אבל למה העיוות הזה? מה אשם משה עמר שהוא יושב 8,9 קילומטר מהגבול, המרחק שלו 8,1. כיפת הברזל יירטה במושב חלץ, מושב מסלול ורנן נזקים במאות אלפי שקלים, החקלאים לא פוצו כי לא ידעו מה עושים בכלל, הם פונים אחרי יום יומיים הנזק הישיר. אני מתקשר, אף אחד לא הגיש תביעה, אף אחד לא טופל. יש שם נזקים, פניתי והתחננתי, רדו לשטח, תעזרו לציבור הזה.
אמנון חניה
¶
לא טופלו במושב רונן, פניתי לבני שיבדוק את זה. הם לא יודעים, אבל נזק ישיר הם רוצים לטפל בו, זה הנורמלי שהיה. בן אדם פעם ראשונה חוטף טיל, מאיפה הוא יודע מה חוקי, מה הוא מחוקק? אני ניסיתי לבדוק.
אמיר דהאן
¶
יש, החוק קובע שלושה חודשים. אם יש נזק, אני לא יכול לבוא אחרי שנה, איך אני אדע שמה שהוא טוען זה קשר סיבתי, לא הגישו תביעות. אני חייב להגיד, שגם במושב רונן היו נזקים בעבר, והם יודעים את זה, אם לא החקלאי הספציפי הזה, חקלאי אחר, כולם חיים בתוך הדרום, הם יודעים איך להגיש תביעות. אם לא הגשתם תביעות אחרי שנה וחצי, אתה בא היום - - -
אמיר דהאן
¶
זה לא המטרה הזאת, זבולון, אני רק מספר דוגמאות של המציאות. אמיר, תן פתרון לחקלאים 7-40. אני רוצה פתרון.
אמיר דהאן
¶
כולם יודעים איך מגישים תביעות, גם בנזק הישיר במבנים, גם בחקלאות, זה לא כל כך רציני לבוא ולהגיד.
היו"ר זבולון קלפה
¶
בנושא הזה של הפרסום של התקנות וההנחיות, מבחינת משרד החקלאות, הוא עושה מספיק פעולות בעניין הזה?
יואב מורג
¶
ברגע שיש לנו תקנות אנחנו מפרסמים את זה מול כל החקלאים. בפיצוי הישיר, אמיר צודק פה מאה אחוז, הם מגיעים לפני כולם, והם מפצים מה שיותר מהר. פיצוי ישיר אני חושב שבכל המלחמה, וכל עמוד ענן, וגם לפני זה ממש אין בעיה להוריד את הכובע - ושפו לעבודה שלהם.
היו"ר זבולון קלפה
¶
בנושא הזה של התמודדות 7-40, בצד של אותם נזקים עקיפים מה שנקרא, מה שמציג פה אמנון לגבי איזשהו נייר.
אמנון חניה
¶
אני באתי להחמיר פשוט, פשוט להחמיר את הנזקים שהיה ביישובים. עזוב את הנזק הישיר, ויתרו על הכסף.
יואב מורג
¶
אני לא מכיר את המשא ומתן שהיה ביניכם ולהצעת הפשרה של 15% מהמסלול הירוק. אבל אין שום ספק שצריך למצוא פה פתרון ל-7-40, זה בעיה שצריך לתת לה פתרון שלא ניתן לה עד היום.
דוד רוטנברג
¶
יש פה קצת עיוות שלא מן הצדק. כמו שמס רכוש לא נולד אתמול, כלומר, אנחנו הרבה מאוד בשטח, וגם אנשי גוש קטיף זוכרים, וגם החקלאים עוד כל שנה אנחנו מטפלים בבצורת, אנחנו באוריינטציה תמיד לבוא לקראת, ולבוא ולמצוא את הפיצוי הנכון שמגיע.
צריך לזכור, גם במלחמת לבנון השנייה, וגם בשאר המלחמות, במסלולים הירוקים שלא היו קודם לפני מלחמת לבנון השנייה כמו שאמיר אמר, נתפרו חליפות שלא תמיד מתאימות לכל אחד ואחד, יש מי שיקבל יותר, מי שמקבל פחות. המטרה של החליפות האלה, של המסלולים הירוקים, בכל שלושת המסלולים, ואני אגיע לחקלאות, היא לתת פיצוי כמה שיותר מהר, להזרים את המזומנים למשק כדי שנוכל לחזור לפעילות.
המטרה של המסלולים הירוקים להזרים כסף. אבל לאחר מלחמת לבנון השנייה, נעשתה בדיקה גם, בדיקה לאחור, כמו שוועדת הכספים הציעה, והיינו פה בוועדת הכספים. לקחנו ביקורת של רואה חשבון, הייתה גם פסיקה של בתי המשפט, ואמרו, תבדקו מה עכשיו אחרי ששילמתם במסלולים ירוקים כמה באמת הנזק היה. התגלה ששילמנו מעל ל-50 מיליון שקל יותר, היה מסלול מהיר שקראו לו מסלול מחזורים אוטומטי, שתוך ארבעה ימים מה-1 לאוקטובר עד ה-4 לאוקטובר שולם רק מי שיש לו הפרש מחזורים, אוטומטית קיבל כסף לחשבון הבנק. התגלה לנו שהפיצוי היה מיותר.
בא בית המשפט ואומר בשורה של פסיקות, ואמר את זה אמיר קודם, יש לכם את החובה, את הסמכות לבדוק האם נוצר נזק, ואם לא נוצר נזק בגלל המלחמה, ואם מסיבה אחרת אנא תתערבו. עכשיו בחקלאות, אחד מהמסלולים בחקלאות לאורך כל המלחמות, המבצעים שהיו, תמיד, ופה היה באוריינטציה, ויעידו את זה גם החברים הנכבדים שישבו פה בוועדת הכספים בעמוד ענן, תמיד היה יחד ובשיתוף עם החקלאים ועם משרד החקלאות, בכדי למצוא את המסלול הכי נכון, והכי מתאים שיש. מלחמת לבנון השנייה היה אי קטיף, התברר שזה לא מדויק כי יש קטיף. יש קטיף, זה לא תמיד נתן פיצוי, למשל מישהו שהקטיף שלו התבצע יום, יומיים אחרי המלחמה, וזה לא תמיד נותן לך את הפיצוי המתאים. עברנו למסלולים אחרים בעופרת יצוקה, למסלולים יותר מעודכנים בעמוד ענן, זה מה שאמיר אומר, אנחנו מנסים לשבת על מסלול יותר נכון, אבל תמיד זה באוריינטציה מהחקלאים.
המטרה פה לנסות ליצור מצב שבו החקלאי באמת מקבל את מה שמגיע לו בתשעה ימים שהייתה לו הפסקה, וזה לא יכול להיות מצב שבו כשאין ירידת מחזורים, או אי פגיעה, או קטיף מלא, או פעילות מלאה יש לו נזק כזה משמעותי.
בהתייחסות לפני 7-40, התייחסות למסלול הירוק שהיה. המסלול הירוק בחקלאות מ-0-7, הוא מסלול ירוק באמת כמו שהוועדה רצתה, וכמו שהחקלאים פה באו והיו בוועדת כספים בעמוד ענן על המסלול הירוק כפי שהוא ניתן. הנוריות האדומות שמאפשרות לנו להסתכל, כשאנחנו רואים בעצם שעוסק בחקלאות אין לו שום ירידת מחזורים, זה לא שבאנו ואמרנו רגע הוא נדחה. באנו ואמרנו למייצגים תן טיפה הסברים. אני חשבתי המון שיחות גם עם כל אחד מהמייצגים פה, זה לא להביא ראיות חדשות, ודווקא שלמה שרף שהיה שמאי מטעמנו במלחמת לבנון שנייה, זה חלק מרעיונות שלו היו דווקא. הוא בא בצורה הזאת לבוא ולבדוק, לבוא ולהגיד לנו, אתה תסביר לנו אם אין ירידת מחזורים מדוע אתה חושב שעדיין יש נזק. כמו שאמיר אמר לא יכול להיות שמיליון וחצי ייתבע על תשעה ימים כשהמחזור שלו הוא 700 אלף שנתי, לכן זו הייתה הבדיקה.
7-40, אמרו גם החקלאים, וגם ועדת הכספים, למעשה מ-7-40, הפיצוי יהיה לפי מסלול מחזורים ירוק. לא מסלול מחזורים, אין מ-7-40 מסלול מיוחד לחקלאות, יש שכר, מחזורים והוצאות שוטפות.
דוד רוטנברג
¶
עם זאת, כיוון שכל שאר החקלאים, במקרה הזה מ-7-40, ושוב, בראייה תקציבית, ובראייה מציאותית האם יש נזק או אין, וכמובן שיש יוצאי דופן כמו שאמרנו על היישובים המסוימים של חבל אשכול שהכנסנו אותם. אם יש ראייה תקציבית וראיה מציאותית האם יש נזק, הם מתאימים למסלול מחזורי. מאחר ובתוך עמנו אנו יושבים ואנו נמצאים בשטח, ובאו מייצגים ואמרו לנו, אנחנו רוצים מסלול יותר מתאים, או משהו יותר מובנה, או משהו שתבואו לפנים משורת הדין מ-7-40 למסלול החקלאות, באנו וניסינו להציע להם מסלול שמותאם יותר והוא לא קיים בתקנות, הוא לפנים משורת הדין. אמרנו אבל הוא צריך להיכנס בסף של התנאים המינימליים להיכנס למסלולים הירוקים.
דוד רוטנברג
¶
ירידה במחזורים, נכון, כי יש מסלול מחזורים, תראה לי שיש ירידה במחזורים. היה ואתה נכנס למסלול המחזורים, קרי, ירידה מהמחזורים, אני בונה לך מסלול תפור בשבילך לפנים משורת הדין, אתה לא חייב להסכים, 15 אחוז מהמסלול הירוק שיש מ-0-7, כלומר, אתה צריך להיכנס לפחות בדלת.
דוד רוטנברג
¶
אנחנו פה מבקשים תקנה, אתם עושים טובה, כאילו שנותנים תרומות, אף אחד לא עובר את המסלול הזה, באמת.
דוד רוטנברג
¶
גם בשבוע שעבר ישבנו, וגם אתמול דיברתי עם שמון כהן, ואנחנו יושבים, התיקים נסגרים ונסגרו כבר, ואין תביעות, ואנחנו ראינו שכל אחד באמת, אנחנו מכירים את החקלאים באופן שוטף מעבודה, אפרים שלמה מטפל איתם כל השנה, יש קשר יציב לחלוטין עם החקלאים עצמם, לאו דווקא דרך מייצגים, וכמו שאמיר אמר נכון, הם ביקשו שלא לקבל מקדמות, אז כלומר, דברים פה הוצאו מהקשרם ולא בכדי. אני חושב שרשות המסים וקרן הפיצויים, וזה לא סתם, קיבלו הרב מאוד תשבחות על כל הפעילות, גם הפיצויים הישירים וגם בשאר המסלולים, וגם בחקלאות עם כל הלובי שחשוב והקיים שיש פה, אנחנו פועלים מעל ומעבר לפנים משורת הדין בראיית האזרח, ועם זאת אנחנו עדיין עושים בדיקה לאחור למסלול.
אמיר דהאן
¶
7 ומעלה, הם זכאים למסלול שכר או מחזורים. אנחנו הכנסנו תנאי סף במסלול המיוחד שהצענו שיהיה ירידה במחזורים, כי אם אין ירידה במחזורים, הוא לא זכאי לפיצוי, זה כמו כל ענף אחר במשק. אנחנו לא יכולים לתת להם מסלול אחר שהוא לא לפי המסלול שבחוק, אם בחוק היה מסלול מחזורי, והם היו צריכים להוכיח ירידה, ויש להם עלייה, אני לא יכול לתת להם, זה תנאי סף מינימלי כדי שתכנס למסלול שהוא לפנים משורת הדין, אחרת, יבואו הקבלנים, יבוא כל מסלול אחר, יגיד, רגע, גם לי אין ירידה, אבל בוא תמציא לי מסלול אחר, תן לי פיצוי בלי תנאי סף זה. אנחנו לא יכולים, התנאי סף הוא חובה הוא בתקנות. התקנה אומרת שצריך מסלול מחזורי, זה מה שהם זכאים להגיש תביעה, אנחנו לא יכולים לבטל את התנאי.
אני חייב לציין, יואב דיבר כאן, בישיבה שהצענו את זה גם, היה נציג סמנכ"ל משרד החקלאות, הוא היה משותף בכל הנושא הזה, צביקה. היה בישיבה אתנו, ישב אתנו בישיבה, ידע מה אנחנו הולכים להציע, אבל תבינו, אנחנו בסופו של דבר לא יכולים לחוקק מחדש. אנחנו ניסינו לקחת את מה שיש בסעיף, אפילו הרחבנו אותו בגלל שזה חקלאות, ואני יודע שאתה גם מתחום החקלאות. הרחבנו את ירידת מחזורים לא חודש מול חודש, נתנו 4 חודשים, בוא נראה ארבעה חודשים. רבעון של השנה, או היינו מוכנים לקבל גם יותר מארבעה חודשים, או כל דבר, אבל תראה לנו למשך תקופה שיש ירידה כדי להיכנס לכלל.
היו"ר זבולון קלפה
¶
אני מברך על הנכונות מצדכם, אבל מצד שני אני שומע פה את הטענות, אומר פה אמנון, אם אני מבין נכון, אומר שאותם הגדרה של התנאים שלכאורה הם באו באמת מתוך מגמה כדי לפתור את העניין, עדיין יש בעיה, זה מין משוכה כזאת שהוא מרגיש שאי אפשר לעבור אותה.
אמיר דהאן
¶
זה החוק, זה התקנה. מה התקנה אמרה? אתה זכאי להגיש תביעה מסלול מחזורים. מסלול מחזורים אתה צריך שיהיה לך ירידה במחזורים. אני מציע לך סעיף קצת שונה, אבל בוא, קודם כל תראה לי איזה ירידה במחזורים. אני לא יכול לתת לך משהו שלא מגיע. יבואו מחר הקבלנים, יגידו, תשמע גם לנו אין ירידה במחזורים, אבל בוא, תמצא לנו נוסחה, אני לא יכול לעשות את זה, אי אפשר, המחוקק לא נותן לנו.
היו"ר זבולון קלפה
¶
גיבוי של תקנות בעצם הוא עבודה משותפת של שני המשרדים חקלאות ואוצר, רשות המסים.
ועדת כספים דנה פה לאחר מכן, את המסמך אנחנו מקבלים משני המשרדים הללו.
אמיר דהאן
¶
אתם מאשרים את זה בעצם. התקנות הגיעו לכאן עם כל החקלאים שהיו כאן, והם ידעו מראש מה התקנות אומרות. הם ידעו ש-7-40, זה הולך להיות מסלול מחזורים. הם יכלו להגיד אז לא, יכלו לטעון טענות אחרות, יכול להיות שגפני שישב כאן היה במשרד האוצר מגיע גם לאיזה מסלול בין 7-40 אבל זה התקנה.
טמיר כהן
¶
הדיונים האלה מ-0-7 היה את המסלול החקלאים הרגיל המלא, ובאמת, הועדה הייתה רגישה אז בזמנו מה-7 ומעלה. קיבלנו אפילו התחייבות מיוסי ישי שהיה בזמנו מנכ"ל, ובאמת, הדברים שלכם היו נכונים לגמרי.
אמנון חניה
¶
אבל שכר לא יכול תאילנדי להגיש תביעה, באמת, אמיר, בוא תודה שהתקנה לשכר צריך שהתנאי שהילדים לא ילכו לבית הספר, אין את זה בתאילנדים, אין הוצאות ואין מחזורים.
טמיר כהן
¶
אני פשוט רוצה לשקף פה את הרגישות של הוועדה כלפי כל הצדדים שהיו. באמת, אפשר היה להגיד 7 קו גבול ועוצרים. באמת, הועדה רצתה ונדרשה להתמקד מעבר ל-7 קילומטר, אז היה עד 40, אני לא יודע כבר לאן זה מגיע. יכול להיות שצריך באמת לשכלל את הדבר הזה, למעשה נראה לי טיפול תוך כדי תנועה, כמו שאתם חושבים על הדברים האלה, בגלל זה הדיון הזה ניזום בדרך הזאת של לבוא לתת מענה לצרכים שלא חשבו עליהם אז.
דוד רוטנברג
¶
טמיר, הדברים מדויקים, וכך, למשל, בשל רגישות העניין, בשל פניית הוועדה, מה שאז אמרנו בדיוני ועדת הכספים דאז, באמת יצרנו לפנים משורת הדין, את המסלול הנוסף הזה מ-7-40. אבל, כיוון שאנחנו חייבים לעבוד לפי התקנות, יצרנו אותו בדלת של מסלול מחזורים. כלומר, יש דרישה מינימלית של בוא, תראה לנו שנכנסת במסלול מסוים, אני לא יכול להכניס אותו בדלת שלא קיימת. בדלת של מסלול מחזורים, תראה לי ואני אתן לך את האפשרות לקבל פיצוי לפי המסלול הירוק חקלאות בגזירה מסויימת של רמת הנזק, אבל הוא חייב להיכנס בדלת.
היו"ר זבולון קלפה
¶
לסיכום. הייתי מבקש לקבל מכם, מרשות המסים, את הנתונים לגבי העבר, קרי, לגבי עמוד ענן. מספר החקלאים שהגישו, עוד פעם לא בעל פה, אלא ברמה של דוח כתוב. מספר החקלאים שהגישו תביעות בגין פיצויים לפי המסלולים השונים. כמה שולם בסך הכול, בסופו של דבר, כמה בצרוה של מקדמות. רצוי גם להצמיד לזה תאריכים כדי שנלמד מתוך הדבר הזה לקראת הדיון שהתקיים בתקנות החדשות שיבואו, שאני מתאר לעצמי שבמהלך שנת העבודה 2014, נדרש למן הסתם, ולא נעשה את זה צמוד כמו שהיה פעם שעברה, מה שנקרא חופף מיד לאחר האירוע, אלא בוא נשתדל להקדים בנחת דיון עקרוני וענייני כדי להגיע לפתרונות של הדברים.
אבל הייתי מבקש גם, לאור הסיטואציה מה שאני שומע מתוך הדברים, מצד אחד שיש רצון אמתי וכן כדי להתמודד עם העניין, ולספק כן פתרונות בשטח. אני אומר לגבי הסוגיה הזאת שאני רואה שהיא בעצם אולי ליבת העניין שנותרה בבעיה, בעצם ההתמודדות עם מציאות של מה שנקרא מעל 7 קילומטר, שבעצם הדבר הזה במידה מסוימת מצד אחד, אני מבין את ההגדרה שאתם באים ואומרים צריך איזושהי הוכחת נזק כזו או אחרת שעל בסיסה אני יכול להתמודד עם התביעה עצמה. אני לא מכיר את הנייר הזה שאתה מציג פה אמנון, אני אשמח לקבל אותו, אבל אני אשמח שבמהלך השבועות הקרובים, שבועיים, שלושה הקרובים, תנסו כן להגיע פה לאיזשהו מתווה, או מוסכם.
כדי לנסות לראות פה, ובהנחה שלא נצטרך פה עוד דיונים נוספים סביב העניין הזה, אם נצטרך, עשה, אנחנו לא מפחדים מדיונים, אתם כמובן לא מפחדים מדיונים. אני משבח על ההרכב הגדול שהגעתם פה היום. אבל כן לנסות לראות פה איך להתמודד עם הדבר הזה. אני מזכיר עוד פעם את הסיטואציה, בסופו של תהליך, כל חקלאי שנמצא ולא משנה היכן שהוא לא נמצא, הוא מתמודד עם הרבה מאוד דברים. לצערי, דיברו פה קצת ביטויים קשים מאוד כלפי החקלאות. אני מוחה על הביטויים האלה, אני חושב, אסף, שהחקלאות היא לא במקום הזה של "חקלאות", בכלל לא, יש לו עוד הרבה מאוד מה לעשות, והיא עושה, ברוך השם, דברים גדולים ויפים.
היו"ר זבולון קלפה
¶
כמובן שתוך התמודדות ואתגרים, זה כנראה מה שנגזר עלינו בנחלת הארץ הזו. אבל מצד שני, כן לנסות לכנוס פה את העסק לאיזשהו כיוון של כן להתמודד.
אמיר דהאן
¶
עובדים לפי הנחיית פיקוד העורף היה עד 40 לא לפתוח את בתי הספר, קו חייב להיות קו בסופו של דבר.
דוד רוטנברג
¶
אנחנו תמיד רצינו לעבוד, וגם פה אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. ה-7-40 זה בגלל פיקוד העורף. ה-7-40, האפשרות היחידה שלהם כרגע לפי התקנות, זה להיכנס באחד המסלולים הקיימים. במידה והם ייכנסו באחד המסלולים הקיימים, קרי, מחזורים, אני יכול לתת להם את מה שהצעתי לפנים משורת הדין. כרגע, כל אלה שלא נגשו בשלושת המחזורים האלה הם נדחו, ואני לא יכול לטפל בהם, הם רק בוועדת ערר יכולים לטפל. להערכתי של 99.9 גם שם הם יידחו, גם המחוזי ידחה אותם. אין לי ספק, כי כך היו במלחמות הקודמות. יש להם מה שהמחוקק נתן להם, ובמלחמה הבאה אם המחוקק רוצה לעשות אחרת, צריך לעשות חשיבה, אני לא יכול לטפל בהם אחרת. אין לי שום אפשרות חוקית לטפל מ-7-40, מלבד 3 מחזורים האלה.
מיכל בירן
¶
אני רוצה לומר מספר מלים. זה לא היה עד עכשיו תחום עיסוקי, ואני קצת לומדת את הנושא. יצא לי להיות פה בחודשים האחרונים עם הרבה מאוד גופים שמייצגים את המדינה, ואני חייבת להגיד שההתייחסות פה של מס רכוש נראתה מאוד רצינית, ויחסית דיאלוגית, יחסית לגופים אחרים – המדינה, שנמצאים בדיאלוג הזה, זה ברור מהצד השני האמירה שאנחנו מאחוריכם, אלה לא דברים שקרו בגלל שיקול דעתו של חקלאי כזה או אחר, או הימור שמישהו לקח, אלא כחלק מזה שאתם חלק ממדינת ישראל על בעיות האקלים, ועל הבעיות הביטחוניות והמדינה צריכה לקחת אחריות על זה. אנחנו כאן בוועדת הכספים, אני אתן לכם את מלוא הגיבוי כדי לוודא שהיא אכן עושה את זה ובזמן סביר.
אלי אהרון
¶
בניגוד למה שהוצג פה, ובאמת אמיר דיבר בצורה יפה ונחמדה. בניגוד למה שהוצג שמס רכוש בעניין הזה הלך, ולפנים משורת הדין וכו', אני רוצה להגיד שלא תמצא חקלאי אחד שיגיד שלא עשו לו קשיים.
היו"ר זבולון קלפה
¶
ברגע שנקבל מהם את הרשימה, זה אמור לצוף למעלה. זאת אומרת, לצורך העניין, אני אראה את התביעות, תאריך ההגשה. אני רואה את התשלום, כולל המקדמות, כולל תאריך התשלום, ואז ממילא אני רואה את היחסיות. יש מקרים שיינתן הסבר טוב, שיגידו התביעה הוגשה אמנם על סכום איקס, התשלום היה על סכום וואיי, הפער הוא שבגלל הייתה כך או אחרת. דרך אגב, יכול להיות גם לשני הכיוונים ההפוכים. דרך אגב, יש מצב כזה? שאדם הגיש תביעה על מאה וקיבל על מאתיים בסוף?
היו"ר זבולון קלפה
¶
אין מצב כזה, חשוב לי להדגיש. בסך הכול אנחנו יושבים פה בהרבה מאוד דיונים בכנסת, בין ממשלה מצד אחד, לבין אזרחים מצד שני, ואנחנו בתווך. ישבנו פה באולם הדיונים גם ועדת כספים, גם ועדת הפנים, בחודשים האחרונים זה זיקים, ברקים ורעמים סביב כל מיני חוקים, בעיקר החוק להסדרת התיישבות הבדואים, ואתה רואה תמיד אדרנלין ומתח באוויר. אנחנו יושבים פה קרוב לשעתיים בלבד, מתקיים פה דיון מאוד ענייני, יש פה שיח שוטף כל הזמן, ואני מצטרף לדברים של חברת הכנסת בירן, אני אומר שבאמת גם לכם מגיע יישר כוח על הפעילות השוטפת.
אלי אהרון
¶
אנחנו גם יודעים לפרגן. בניגוד למה שהיה ניתן להבין פה, בנזק ישיר הם עובדים מצוין. מצוין, וזה ייאמר לזכותם. בנזק ישיר הפתרונות הניתנים הם מהירים ובסדר. אני מבקש שאותה התייחסות תהיה גם לגבי הנזקים העקיפים במסלולים השונים, זה מה שאני מבקש, וזה לא כפי שהוצג לצערי.
היו"ר זבולון קלפה
¶
יש פה מורכבות, כי בנזק הישיר זה מאוד פשוט במידה מסוימת עם כל הכאב, כי הנזק הוא מוכח בעיניים. בנזק העקיף אדם נדרש להתחיל פה איזושהי - - -
שלמה שרף
¶
נשלחו 40, 50 הודעות בכתב, נא לבדוק נזקים עקיפים גדולים, הגיעו שמאים ל-4 מתוכם. היו הודעות, יש מגמה להמעיט בעבודת השמאים, לחסוך את העבודה שלהם, וגם כשזה מגיע אחרי שנה, זו המלצה, תביאו לנו ראיות נוספות, התהליך הוא קשה התהליך האדום.
אסף עסיס
¶
אנחנו שומעים פה דברים יפהפיים מהחברים שנמצאים פה. אני יושב ומדבר בסופו של דבר מול שלמה, והדברים אחרים לגמרי. בחקלאות נזק הוא לא רק נזק של הקטיף באותו רגע, יש הרבה נזק עתידי, החלק של הנזק העתידי בתוך הנזק הוא חלק גדול מאוד. נזק כזה משפיע לשנה שלמה, ולא אם תגדיל את העניין של המחזורים חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה, אתה צריך לקחת את זה על כל השנה, כי נזק, זה נזק טוטלי. אני אומר, בדבר הנוסף שרציתי לומר, לגבי כל החקלאים, לא הסתכלו, אתם חתכתם את המסלול הירוק לא לפי הסתכלות בתיק. כשאני דיברתי, אומרים לי כל מגדלי הגרניום חתכנו להם ב-50%, לכן אנחנו נותנים לך לפי 50%. לפי מה, אמרתי לו? ככה החלטנו, וככה סגרנו עם כולם. אז לא הסתכלו פרטנית כפי שאתם מציגים את זה פה, אלא היה חיתוך גורף.
ליאור קטרי
¶
אני באתי לכאן, ואני הבטחתי שאני לא מזכיר שמות, ואני אעמוד בדברים שלי. לדעתי, הבעיה שלנו היא לא מול אמיר, ולא מול כל החבר'ה שיושבים, בשטח זה נראה אחרת. אני הייתי ממליץ לכם, ברגע שביקשת את הנתונים, ואמרת אני אשווה מה הגישו מה עשו, אני בשביל הספורט, הייתי מבקש, ממליץ, תרימו כמה טלפונים לאנשים שכתובים שם, מדגמית, תשאל אותם איך הורידו להם ואיך חתכו, ולמה, ואם באמת זה נעשה בצורה שהוצגה פה, או בצורה כמו שאסף אומר עכשיו, לשכן הורדתי, ואני אוריד גם לך, או נחתוך דברים כאלה, ואתה תגלה עולם אחר מה שקורה בשטח.
עופר ליברמן
¶
למגדלי הפלחה אין פתרון מ-0-7, אין פתרון גם למגדלי הפלחה. לא ניתן עד היום פתרון, וכשהוא אומר שהגשנו תביעה במאי זה נכון, אבל זה מה שהמלצתם.
היו"ר זבולון קלפה
¶
זה תם ולא נשלם.
אני מבקש אותם רשימות שביקשנו כדי לסייע בעניין. שנית, לגבי אותן תקנות שאתם מובילים כרגע על גיבושם, ייצגו בפנינו בעוד פרק זמן. אני הייתי מציע, אולי בוא ניזום פה איזשהו דיון מקדים בעניין הזה כדי שנעשה את הכיוונונים הנדרשים כדי באמת בסופו של דבר לחסוך מכולנו את הדיונים הללו. באמת, אין לי ספק שזה גם אינטרס שלכם ורצון שלכם ליצור הליך שהוא פשוט יותר וברור יותר, כי בסוף אתם רוצים לנגוע בשוליים של העניין. לגמרי לחלוטין, הדברים פשוטים וברורים, חוסך לכם כוח עבודה, זמן, התרוצצות והכול. הייתי שמח אם שני הדברים האלו יהיו בפנינו, יועברו לטמיר בהנהלת הוועדה. במהלך השבועות הקרובים אנחנו ניזום דיון המשך ביחס לדברים האלה לראות איפה אנחנו עומדים, כי ממילא האירוע הזה כפי שכולנו מבינים פה, לצערי, המציאות הביטחונית בסביבה שבה אנחנו חיים כנראה נמצא בסיטואציה כזו דומה בהמשך עוד.
אני מודה לכולם שהגיעו. אני מתנצל, כי התחלנו פה בזמן כמעט.
משה עמר
¶
ההתייחסות ל-0-7 לא תמיד היא מציאותית, ולא תמיד מדויקת. כי מי שנמצא קילומטר אחד מהגבול, לא נופלים עליו לא קאסמים, לא גראדים ולא מרגמות, הם פוחדים שזה ייפול עליהם, אז הם מוגנים יותר מאשר מ-7-10 למשל, אצלי נפלו 4 גראדים ו-6 קאסמים, אצלי בשטחים שלי בחממות שלי כשהיו עובדים בפנים, אז ההתייחסות לא חייבת להיות כזה ראה וקדש של 0-7, 7 ומעלה.
משה עמר
¶
בסדר, אני מבין שאתם הולכים להתקין תקנות חדשות לגבי ההמשך, אז זה חשוב להמשך.
יש דבר מאוד חשוב שתבינו אתם בנושא שאתם מאשרים. יש המון דברים שאנחנו בכלל לא טובים. אני לדוגמה מעסיק 192 עובדים, ובעופרת יצוקה כדי להקטין את הנזק מזה שעובדים לא מגיעים בגלל פחד, בניתי 12 ממ"דים בעלות 1,200, אז אני לא יכול לתבוע אתכם על ממ"דים, אבל לפחות במה שמגיע, 12 ממ"דים, ואני לא צוחק, לא קיבלתי. אז השאלה היא אם אתם מתחשבים באותם נזקים שאנחנו בכלל לא תובעים.