PAGE
2
הוועדה למלחמה בנגעי הסמים והאלכוהול
20/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 12 >
מישיבת הוועדה למלחמה בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שני, י"ט בשבט התשע"ד (20 בינואר 2014), שעה 12:50

סקירת המשטרה: סיכום שנת 2013 ומגמות בתחום המאבק בסמים

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר

עפו אגבאריה

>
סנ"צ אהוד וולף - ר' מעבדה אנליטית, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אראלה פל כנפו - ר' חוליית מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

פקד אפרת בניטה - קמ"ד מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

פקד איילת סוטו - קמ"ד מחקר סמים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד עדי ריבק (חביב) - ע' היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

ד"ר מיקי אריאלי - מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצבטי, משרד הבריאות

שבתי גרברצין - דוברות משטרת ישראל

עו"ד אתי כהנא - עו"ד, ראש אגף אכיפה ברשות למלחמה בסמים

אהוד אורטל - ראש מדור בכיר יחידת מבצעים, מטה סמים, המכס

ציון אפרתי - המכס

אירינה לוית - עמותת "אליס" - אמהות למען ילדים בסיכון

אלונה חודקובסקי - עמותת "אליס" - אמהות למען ילדים בסיכון

ענת יערה פלדמוס - המשמר החברתי

נופר סלמן - בוגרת מועצה ארצית

בת שבע פנחסוב

י.ר. – חבר המתרגמים

סיכום שנת 2013 ומגמות בתחום המאבק בסמים

צהריים טובים, רבותיי, ברוכים הבאים. ראשית, אני מתנצל אישית שהייתם עדים למחזה לא נעים שהישיבה לא התחילה בזמן. אני לא ארחיב במילים על הסיטואציה הזו, זה יטופל במקום אחר אבל אני חשבתי לאור אי-ההקפדה על לוחות הזמנים, לפזר את הישיבה. אבל אחרי שהתערב מנכ"ל הכנסת, בשליחות יושב-ראש הכנסת וגם מפאת הכבוד שאני רוחש לכם כולם ואנחנו לא פעם ראשונה שנפגשים ולא פעם אחרונה, בכל זאת, אנחנו נקיים את הישיבה ואת העיכוב שהוא בלתי סביר לחלוטין, יטופל על-ידי יושב-ראש הכנסת ועל-ידי ועדת האתיקה ולכן אנחנו מקיימים את הישיבה, ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול.
הנושא שנקבע להיום הוא שמיעה או סקירת המשטרה, סיכום שנת 2013 ומגמות בתחום המאבק בסמים. אנחנו כמובן נשמע את הסקירה הזו ללא חומר רקע ואני רוצה להגיד בהתחלה שהמרכיב של האכיפה הוא מרכיב אחד בכל המאבק בנגעי הסמים והאלכוהול והוא אותו פן שמתחיל אחרי שאנחנו נופלים בתוך הבעיה. זאת אומרת, אם זה הברחה, אם זה מסחר או הפצה ואם זה שימוש, לכן לפני שאנחנו נשמע כל דו"ח, אני רוצה לברך את כל העוסקים במשימה, אם זה במשטרה ואם זה במכס ואם זה בכל מקום, על-מנת למגר את התופעה של הפצת והברחת ושימוש בסמים ועל אף שהציפייה שלנו תמיד היא ליותר, לעשייה מואצת יותר, אפקטיבית יותר, כי כל עוד שיש את הבעיה הזו, בעצם הבעיה של שימוש בסמים ושל הברחת סמים, בעצם אנחנו מפגרים במשהו אחרי הצרכים של החברה שלנו.
אני מבקש מסגן ניצב אהוד וולף, ראש המחלקה האנליטית, להתחיל את הדיון. בבקשה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. הייתי שמח אם אפשר היה להתחיל עם הסקירה של אנשי המודיעין ואני הייתי מתייחס אחר-כך לפן אחר, אם זה לא איכפת לך.

אז תחלקו את העבודה ביניכם, בסדר. בבקשה.

צהריים טובים, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני רפ"ק אריאלה פל כנפו, ממחלקת המחקר באגף חקירות ומודיעין. בפתח הדברים, ברצוני להקדים ולהגיד מספר אמירות לאפיון תופעת הסמים בכלל ואחר-כך, בהמשך, אעבור להתייחס לשינויים שחלו במהלך שנת 2013 בגבולות ולנסות דרך הדברים לאפיין למעשה את השינויים שחלו במגמות בפנים בתוך ישראל בשוק הסמים ולהציג את אותם אתגרים שמשטרת ישראל ורשויות האכיפה האחרות, נאלצים להתמודד עימם.
ישראל ממשיכה להוות מדינה צרכנים ויבואנית של סמים ממעגל המדינות השכנות וממדינות מעבר לים. למעשה, הברחות סמים מבוצעות בדרך הים, היבשה והאוויר. קיימות מגמות של ביקוש והיצע למגוון סמים רחב בישראל. הסמים הנצרכים הם על-ידי כל מגזרי האוכלוסייה, כאשר הצעירים ובני הנוער הם הפגיעים ביותר.
המשטרה פועלת לצמצום תופעת השימוש בסמים בכל הרבדים הנוגעים לתופעה. מדובר בעבירת חשיפה וחשוב להדגיש, עבירת חשיפה משמעותה פעילות יזומה. היוזמה היא בידי רשויות האכיפה לחשוף את אותן עבירות הקשורות בתופעת הסמים, כאשר נדרשים מאמצים ומשאבים רבים לביצוע העבודה. הפעילות הזו כוללת עבודת איסוף מודיעין, ברוב המקרים, וביצוע פעילות אופרטיבית לאיסוף ראיות, פתיחה בחקירה והבאת החשודים למיצוי הדין עמם.

הפעילות הזאת מבוצעת במשטרה בכל הרמות, מרמת התחנה, המרחב ועד לרמת היחידות המרכזיות הארציות, המחוזיות והארציות. קיימות גם יחידות ייחודיות שפועלות לטיפול בתופעה של סחר וייבוא סמים וכמובן קיימות יחידות ייעודיות.

סליחה, למה את קוראת לזה ייבוא?

ייבוא מחו"ל לארץ, של סמים.

זו הברחה, לא? ייבוא?

בהגדרה של העבירה על-פי החוק, מדובר בסחר וייבוא של סמים. הברחה, כמובן, בראייתנו אנו.

אוקיי. גם בראייתי אני.

אבל מאיזה מקומות הייבוא יותר? דרך נתב"ג?

בעוד דקה או שתיים אני אתייחס בפירוט, לאפיין את העבירות.

לצד אותן יחידות ייחודיות שפועלות, בחלקי הנוער במחוזות, יחידות סוכנים, למעשה אנחנו מפעילים גם את היחידות הייעודיות בגבולות, כאשר יש לנו את יחידת מגן, היחידה שאמונה על הטיפול בדרום דרום, גבול מצריים ויחידת יג"ל בגבול הצפון, וכמובן יחידה 747 בנתב"ג, המעבר האווירי של ישראל. אותן הברחות ממוקדות דרך הגבולות למעשה נתונים להשפעות של אותם שינויים שאנחנו זיהינו במהלך השנה החולפת בגבולות.

עכשיו אני אנסה קצת להיכנס ולאפיין את השינויים הללו. גבול מצריים, בעקבות הקמת הגדר במהלך השנה וכמעט השלמתה, למעשה לצד פעילות של אותה יחידה ייעודית של המשטרה ויחידות אחרות הפועלות שם, הביאה לשינויים בדפוסי ההברחות שהיינו עדים להם שנים עברו, כאשר אנחנו מדברים על סמים וטובין ממצריים. היא הפכה את הברחות החשיש והמריחואנה למורכבות יותר ואולי אפילו רווחיות פחות, ביחס לסמים אחרים, המוברחים.
החל מסוף שנת 2012 ותחילת 2013, למעשה אנחנו זיהינו מעבר חדש שנפתח, נתיב חדש, של הברחות קוקאין דרך הגבול הדרומי לתוך ישראל. אותו קוקאין שמגיע מדרום אמריקה, נכנס לישראל.
גבול ירדן באופן ישיר מושפע מאותה סגירה של גדר בגבול הדרומי וכמו שאנחנו פעמים רבות משתמשים במונח של אפקט הבלון, ברגע שנסגרים הגבולות האחרים, אנחנו צופים שהפוטנציאל להברחות הסמים יהיה דרך גבול ירדן. במהלך השנה הזו המגמה מוכרת לנו משנים עברו, נמשכה, של הברחות חשיש, קוקאין והרואין דרך גבול זה, כאשר היינו עדים גם למספר הברחות של סם הנקרא אמפטמין, תחת השם קפטגון, המגיע למעשה מערב הסעודית, שם נצרך במדינות המפרץ בעיקר. מהזיהוי שלנו, מדובר בהעברה של טבליות, ככל הנראה לשטחי הרשות הפלסטינית או למדינות ערב אחרות.
גבול סוריה למעשה בשל המצב הביטחוני, מאופיין במיעוט תפישות. השנה הזאת לא נרשמו כלל תפישות בגבול הזה. התפישות הן, ההברחות הן מסובכות יותר לביצוע, בשל המתיחות הקיימת ואותה היערכות, גם של כוחות הביטחון ובכלל זאת המשטרה בצד גבול זה. גם בעיתות של שגרה אפשר לציין שגבול סוריה מאופיין בתפישות קטנות ומעטות, אם ישנן כאלה.
גבול לבנון, היינו עדים השנה הזאת למעשה לתפישות בודדות של אירועים בגבול הזה. הגבול הזה מאופיין בהברחות של סמים ואמל"ח, השנה הזאת היו מעט תפישות סמים.

נתב"ג. הברחות סמים דרך נתב"ג מחו"ל, שמגיע למעשה באמצעות בלדרים על גוף, בתוך גוף, בכבודה, מטענים, משלוחי דואר מגיעים לשם, בעיקר אנחנו מסמנים את אותה מגמה המוכרת לנו כבר משנת 2012, של בלדרים זרים שמגיעים מדרום אמריקה, טעונים בקוקאין או מוסלקים בכבודתם. היחידה האמונה שם על הגבול הזה, 747, מבצעת את הפעילות בהתאם לאותו כוח שקיים בידיה, גם באמצעות מודיעין, גם באמצעות כוחות הבילוש הממוקמים במקום.

הכלבנים?

כמובן, כלבנים בשיתוף המכס, הקולגות היושבים לצידי.

נמלי הים, שער כניסה מרכזי בהנחה שלנו לכניסתם של סמים, להברחות סמים לתוך ישראל. במסגרת הוועדה כאן לפני כשנה אנחנו קיימנו דיון נרחב בסוגיה הזו, היה גם ביקור שהתקיים בנמל אשדוד להכרה זה מקרוב של הסוגיה. מההיכרות שלנו בממוצע נרשמת תפישה בשנה. במהלך שנת 2013, לא נרשמו כלל תפישות של מטענים על מכולות בנמלי הים.
בהתייחס לסוגי סמים, שוק הסמים בישראל, אותם סוגי סמים מוכרים לנו, המגיעים דרך הגבולות השונים, למעשה מריחואנה וחשיש, אנחנו מאפיינים את השנה החולפת ביובש. אמרתי את זה קודם, הודות להקמת הגדר ואותה פעילות של היחידות, יחידות המשטרה, לצד הצבא בגבול הדרומי, היתה למעשה ירידה בתפישות בגבולות, כאשר באופן כללי אנחנו כן מסמנים עלייה בחשיש ובמריחואנה.
"היובש", האפיון הזה של "היובש", למעשה משליך על סמים חלופיים אחרים, כמו אותם תחליפי סם שאגיע בהמשך ואדבר עליהם ושוק "ההידרומריחואנה", בתוך ישראל, שתפש תאוצה. ארחיב על כך בעוד מספר דקות.

מה זה "הידרומריחואנה"?

הידרו זו טכניקה של גידול על מצע, למעשה, שהוא על מצע מים. בטכניקה הזאת, כאן בישראל, כמו שבעולם, התופעה מוכרת ותופשת תאוצה בעיקר לנוכח היובש שיש בגבולות לחשיש ומריחואנה, יותר ויותר אנחנו עדים להפעלת מעבדות בתוך דירות, בתוך מרתפים, בתוך בתים פרטיים, של כל מיני מערכות מאובזרות, אוטומאטיות, של אוורור, של מיזוג, של השקיה, שבתנאים אופטימאליים, כולל דישון, למעשה מגדלים את אותם צמחי קנאביס ומגיעים לאיכות של סם גבוהה יותר, הן מבחינת כמות התפרחות, ריבוי תפרחות, והן מבחינת החומר הפעיל בסם. האחוזים, ריכוז החומר הפעיל הוא גבוה יותר בהשוואה לקנאביס שמוברח דרך הגבולות.
התייחסתי קודם לכן לאותן טבליות אמפטמין שנתפשו בגבול ירדן, שלמעשה לאחר כשלוש שנים של הפסקה, שלא נתקלנו באותן טבליות, למעשה במחצית הראשונה של 2013, נתפשו כמה עשרות, כמה אלפי טבליות אמפטמין, אותו סם ממריץ שמכונה קפטגון. קצת לאפיין את הכדורים האלו, למעשה בעבר הם שימשו כתרופה דומה לריטלין, לטיפול בבעיות של קשב וריכוז, במדינות ערב, ערב הסעודית, מדינות המפרץ. לפחות על-פי משרד הבריאות וחומרים שאנחנו קראנו, היום אין ייצור של התרופה הזו יותר. אותם כדורים שנתפשו לפחות ממה שעלה אצלנו, לא מיועדים לתוך ישראל, ככל הנראה מעבר למקומות אחרים, הערכה שלנו למדינות ערב.

למה דווקא דרך ישראל? לא ברור. ישראל היא מקום קטן, יחסית לאזור כולו, למה דווקא כאן?

ישראל מהווה צומת דרכים.

זה מקום של ייצור או מקום של מעבר?

מעבר. ישראל מוכרת בתפישה, במעמד שלה בתחום הברחות הסמים, היא מהווה צומת דרכים, מעבר של סמים ממדינה למדינה, בעיקר למדינות השכנות שסובבות אותנו. ההנחה היא שגם כאן, ככל הנראה, הטבליות האלה אמורות לעבור.

ישראל עם מידת הקפדה יותר גדולה, גם בהיבט הביטחוני של גבולות שמורים וכו', או מאוישים. אני עדיין לא תופש, יכול להיות שיש למישהו תשובה יצירתית, למה דווקא מכאן? למה דווקא מכאן? המעבר מלבנון לסיני, יכול להיות דרך ירדן, דרך סעודיה, דרך הים האדום וכל מיני דברים. למה דווקא צריכים את המעבר הזה?

לי יש תשובה. אני לא בטוחה במיליון אחוז, אבל אני חושבת.

כניחוש או ידיעה מבוססת? הערכה?

מדינת ישראל יושבת על צומת של יבשות, בין אפריקה לאסיה ושנים מעבירים בה לא רק דברים רעים, גם דברים טובים, דרך המלך היא דרך מדינת ישראל. חולשת מבחינה גיאוגרפית.

המיקום הגיאוגרפי של ישראל, אני יודע איפה הוא, פחות או יותר. השאלה, מדינה שידוע שהגבולות מכל מיני סיבות, יש בהן איוש של צבא ויש מערכות בקרה והתראה ויש גדרות וכו' וכו'. למה דווקא דרך כאן?

אנחנו עשינו דווקא די הרבה עבודה על קפטגון. החומר האמיתי, לפני כמה שנים טובות, היה מכיל מה שהיה בזמנו נקרא פיטון, פנדטאלין. היו משתמשים בזה באמת ל- ADD ו- ADHD, לא משתמשים יותר. לפי המחקר שאנחנו רואים כרגע, רוב הייצור היה גם בלבנון וגם בסוריה. כל השיווק הגדול, ויש לי קצת קשר גם עם המקבילים שלי בירדן, הוא מה שנקרא היום אמטמין. היום, גם לפי הספרות וגם לפי מה שאנחנו מקבלים, הוא מה שנקרא חומר מס' 1 לשימוש לרעה בארצות-ערב. לדעתי, הם משמשים גם נשים לצורך דיאטה, גם כל נהג משאית, כדי להישאר ער על הכבישים. אני חושש, אני לא יכול להבטיח את זה, אני חושב, אם כבר אנחנו רואים את זה במיוחד בארצות המפרץ וכו', יכול להיות ברשות הפלסטינית, ואני לא יודע באמת מה השימוש אצלם, יכול להיות שיש שימוש ברשות הפלסטינית, בעלייה, ואם כן, יכול באמת להיות שבסופו של דבר זה ישפיע גם עלינו. זו ההשערה שלי.

התזה שלך לא חזקה. מה אפשר לעשות? כן, בבקשה, תמשיכי.

ברמת מגמה שזוהתה במהלך השנים האחרונות אבל התרחבה בשנת 2013, היא אותה מגמה של תפישות משלוחי דואר שמכילים סמים. למעשה, אנחנו מזוהים היום יותר ויותר עם משלוחי דואר שההזמנות נעשות באמצעות האינטרנט, המגיעים לארץ. הם מכילים סמים מסוגים שונים, בעיקר זרעי קנאביס, פטריות הזיה, קוקאין, ועוד כהנה וכהנה סמים והתופעה הזאת תופשת תאוצה.
למעשה, היחידות בשטח, אותם מחוזות שפועלים לצמצום או מיגור התופעה הזו, פיתחו לעצמן, כל יחידה ויחידה, את המודל שלה, כדי לנסות להתמודד ולטפל במשלוחי הדואר. מההיכרות שלנו במקומות שבוצעה פעילות, אכן הצלחנו להניב תוצאות. הרבה פעמים משלוחי דואר שנתפשו, נתפשו עם זרעי קנאביס, אשר מאחורי אותו משלוח דואר עמדה אותה מעבדת הידרו שדיברנו קודם לכן, מעבדה גדולה, מכובדת, עם תפוקות מאוד יפות של צמחים.
בהתייחס לנתונים של שנת 2013 מבחינת היקף תפישות, אני רוצה לציין מריחואנה, אנחנו עמדנו למעשה על קצת מעל טון מריחואנה שנתפשו. חשיש, עלייה יפה היתה של מעל שניים וחצי טון.

תפישות?

כן, היקף התפישות. בסך-הכל, של הסמים בישראל.

בתחילת הדברים הצבעת על ירידה.

בגבולות.

כן.

בסך-הכל, כמה נתפש בארץ? סך-הכל התפישות של משטרת ישראל, בישראל.

כמה זה מהווה, להערכתכם, למה שמסתובב בשוק, מה שאתם תופשים?

זו הרי שאלת השאלות.

זו שאלת השאלות. התפישה בעולם בכלל אומרת שכלל התפישות הן 5%, אולי עד 10%, ממה שקיים. זו התפישה.
אני רוצה להמשיך ולציין שבקוקאין אנחנו ראינו עלייה יפה בתפישות, 147 קילו נתפשו סך-הכל, כאשר כשאנחנו מסתכלים על שנים עברו ומשווים זאת, חשוב להגיד שהשנה הזאת לא היתה תפישה של אף מכולה עם קוקאין בנמלים, כאשר בשנים עברו אותן תפישות של מכולות למעשה הן שנתנו את ההיקף הגבוה של התפישות. אם אני משווה את זה לשנת 2012 - - -

מי השתכלל כאן, התפישות או ההברחות?

אני חושבת שהתפישות.

למה?

כי המכולות הגיעו באקראי. לפחות חלק מאלה שנתפשו, הגיעו באקראי.

רוב רובן מגיעות באקראי. כשאנחנו מדברים כאן על תפישות של הקוקאין ומיקוד של פעילות לתפישה של אותם אלה או אותן דרכים שמבריחים את הקוקאין פנימה, אז אפשר להגיד שהתפישות.
בהתייחס לנתונים נוספים, בסך-הכל אנחנו מדברים על עלייה בתיקי סמים, סך-הכל תיקי הסמים לשנת 2013.
סמי הפיצוציות. סמי הפיצוציות זה אותם חומרים סינתטיים המשמשים לתעשיית תחליפי הסם הנמכרים לצעירים, בני נוער, בפיצוציות, בכל מיני בתי עסק. לאחר עבודה אינטנסיבית שביצעה המשטרה יחד עם רשויות האכיפה בשיתוף פעולה מלא, הצלחנו לקדם אי-שם בחודש אוגוסט, חוק חודש, חוק המאבק בחומרים מסכנים שעבר ונכנס לתוקפו ב- 13 באוגוסט. החוק הזה, למעשה, חולל שינוי.

חוק שקובע את התרכובות? לזה את מתכוונת?

חוק שבא לטפל בכל התופעה הזאת שנקראת חומרים מסכנים, אותם חומרים סינתטיים שמגיעים לישראל ומשמשים לתעשייה של תחליפי הסם. הוא קובע את אופן הטיפול, באילו מסלולים המשטרה ורשויות האכיפה, יוכלו לטפל בתופעה הזאת, כאשר הוא מופנה לאפיק האזרחי המנהלי ולאפיק הפלילי. הגדולה של החוק הזה, למעשה, שבא והגדיר איזה שהוא שלב ביניים להכנסת חומרים אסורים בהפצה, איזה שהוא שלב מקדים לפקודת הסמים המסוכנים, המאפשר ליצור כאן איזה שהיא מערכת מהירה וזריזה בשיתוף הרשות למלחמה בסמים, משרד הבריאות וראש המעבדה האנליטית מטעם המשטרה, כאשר במהלך ארבעה חודשים נעשו, הוכנסו שלושה עדכונים לאותה רשימה של חומרים אסורים בהפצה. במסגרת אותם עדכונים, כ- 50 חומרים הוכנסו לאותה רשימה ולמעשה, אנחנו מביאים את אותם יצרנים, מצמצמים את טווח הפעילות, אותו מרחב פעילות שהיה להם קודם לכן, מצמצמים אותו לאיזה שהוא זמן מינימאלי בהכנסת חומרים חדשים לשוק.

אנחנו רואים שהחוק הזה מוכיח את עצמו במסגרת הפעילות שמבוצעת כל הזמן על-ידי המשטרה ורשויות האכיפה, במסגרת מבצעים ופעילות שוטפת. למעשה, דפוסי הפעילות השתנו, שיטות ההפצה וגם דרכי ההסלקה והסחר באותם תחליפי סם השתנו ממה שהכרנו קודם לכן. מה שחשוב להגיד, שעוד נדרשת כאן, נדרש המשך עבודה, גם של הרשויות, יחד עם המשטרה, להמשך קידום ההתמודדות עם התופעה, כדי למצות ולהביא למיגורה עד תום.
צפי לשנת 2014. בהמשך לכל ההצגה שנתתי קודם לכן, אנחנו צופים שנמשיך לראות צמצום בהברחות חשיש ומריחואנה בשל הקושי בגבול הדרומי. עם זאת, אנחנו מצביעים על כך שיימצאו נתיבי הברחה חלופיים בדגש על גבול ירדן. העלייה בתופעת ההידרומריחואנה וסמי הפיצוציות, כסם חלופי למריחואנה וחשיש בשוק. המשך כניסת חומרים חדשים שישמשו לתעשיית תחליפי הסם וכמובן כאן חשוב להדגיש את השימוש באינטרנט שנעשה ומנוצל לטובת אותן הברחות סחר בסמים.
מבחינת הדגשים שלנו, אולי במילה אחרונה לבוא ולהגיד שהיום אנחנו מתמודדים עם משהו אחר לגמרי ברמת התחכום של הצד השני, שוק דינאמי, פעיל מאוד, משדרג את עצמו כל העת ובהתאם לזאת נדרשים כמובן כל הזמן העדכונים, מקצועיות, וכמובן שדרוג האמצעים הטכנולוגיים ושיתוף פעולה ברמה הבינלאומית והמקומית בין הרשויות.

תודה. מי עכשיו?

אני רוצה להתמקד בנקודה אחת שאני חושב שהיא עשתה את קפיצת המדרגה ואת השינוי המשמעותי בשנת 2013, וזה הסיפור של חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים שנתן פיתרון או התחיל לתת פיתרון מערכתי ומשמעותי לתופעת סמי הפיצוציות.
השינוי הראשון התחיל כבר לפני שלוש שנים בסוף שנת 2010, כאשר האופן שבו הוספנו חומרים לפקודת הסמים, היה לא בצורה פרטנית, כלומר חומר-חומר לפי מה שראינו בשוק ולפי מה שצפינו שיגיע, לפי מה שקורה בעולם, אלא הכנסנו כמה משפחות. הכנסנו ארבע ואחר-כך חמש משפחות, דהיינו רשימה של חומרים שאנחנו לא רק מגדירים אותם כאסורים, אלא גם את הנגזרות הכימיות שלהם, כחומרים אסורים והתמודדנו עם הדברים האלה בבתי-המשפט וזה קרה בערך שנתיים-שלוש אחר-כך, כולל השנה וזאת ההוכחה האמיתית לחוזק של החוק, שלא רק מחוקקים אותו, לא רק משתמשים בו, אלא אחר-כך גם אפשר להתמודד אתו בבית-המשפט ולהצליח.
ושינוי משמעותי היה באמת השנה, כאשר חוקק החוק הזה של המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, כי כמו שאריאלה אמרה, יש לחוק הזה שתי רגליים, הוא נסמך על שתי רגליים, האחת זה הרגל המנהלתית, שמאפשרת לשוטר להחרים את החומרים האלה שלא מסומנים וחשודים כחומרים מסכנים ונטל ההוכחה עובר אל הצד שכנגד, דהיינו אל החשוד, והוא צריך להוכיח ולהגן על עצמו, שהחומרים שהוא החזיק, הם לא כמו שאנחנו חושדים בהם, שהם חומרים אסורים ומסכנים.
והדבר השני הוא ההיבט הפלילי ובהיבט הפלילי, באה לעזרתנו ההכרזה המהירה שמוכרזת על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים, משרד הבריאות ואנחנו, המשטרה, כאשר אני יכול לתת דוגמה ממבצע משטרתי שנעשה ביום חמישי, נתפשו חומרים, ביום שישי הם הגיעו אלי למעבדה וזוהו, ביום ראשון בבוקר התחיל ההליך של הכללת החומרים האלה כאסורים להפצה וביום שני בערב, דהיינו בתוך פחות מ- 48 שעות, אחרי שנועצנו עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות, עם האנשים של הרשות למלחמה בסמים, עם גורמים בחוץ לארץ שמכירים את החומרים האלה ונתנו לנו את האישור שהחומרים האלה הם אכן מסוכנים, בשמונה בערב ביום שני – כבר החומרים האלה פורסמו ברשומות, בילקוט הפרסומים, כמובן גם באתרי האינטרנט של המשטרה, של הרשות למלחמה בסמים ושל משרד הבריאות, כחומרים אסורים בהפצה ויצאנו ידי חובתנו בהכרזה הציבורית על הדברים האלה.
כלומר, ביום שלישי בבוקר, ניתן היה באופן עקרוני לתפוש את אותם חומרים בדיוק, שלפני כן היינו חסרי אונים כלפיהם ועכשיו להגיע אתם לבית-המשפט, כשהעונש המקסימאלי לגביהם יכול להיות עד שלוש שנות מאסר.

היום אנחנו נמצאים במצב שבו עברו ארבעה חודשים מהרגע שהחוק הזה חוקק ואנחנו נדרשים בתוך חצי שנה, דהיינו בעוד כחודש וחצי, לבוא שוב אל הכנסת, לוועדת העבודה והרווחה, ולספר להם מה עשינו עם החוק הזה, עם הכלי המצוין הזה שניתן בידינו. הכנסת נתנה בנו אמון בזה שהאכיפה תהיה מידתית, היתה כאן מערכת של איזונים מאוד משמעותית, הן בענישה והן בפרק הזמן שהחומרים האלה הוכללו ברשימה השחורה הזאת כחומרים אסורים להפצה, זה שנה, ובינתיים במשך הזמן הזה, התכנסה פעמיים כבר הוועדה לבחינת חומרים פסיכו-אקטיביים ברשות למלחמה בסמים והמליצה על הכללה של חלק גדול מאוד מהחומרים האלה שנרשמו בשלוש ההכרזות האלה, שהיו בספטמבר, אוקטובר ונובמבר, כסמים מסוכנים. דהיינו, אנחנו כבר בתהליך שהחומרים האלה ייגרעו מדרגת הביניים של חומרים אסורים בהפצה ויהפכו להיות סמים מסוכנים, וזה אחרי שעשינו בחינה מדוקדקת לעומק וראינו שהם אסורים במקומות אחרים בעולם, שהם ממשיכים לתפוש אותם, שהם מסוכנים, שהם גרמו לתופעות מסכנות וכו'. יש לנו חומרים בדרגת ביניים שעדיין לא אספנו מולם מספיק מידע ויש חומרים שאנחנו חושבים שמנענו את הכניסה שלהם לארץ, בכוח החוק הזה. ואז נצטרך לתת את הדעת עד שתעבור שנה מיום ההכרזה עליהם ולהחליט האם החומרים האלה יצאו לגמרי מן הרשימות, עם הסיכון שהם יחזרו אל השוק או שהם יוכללו בשיקול דעת של הוועדה, כחומרים, כסמים מסוכנים לכל דבר ועניין.
שוב, חשוב להדגיש שכל הזמן מערכת האיזונים הזאת עומדת לנגד עינינו, בין המידע שיש לנו על החומרים האלה, לבין חומרת הדין של הכללת חומר בפקודת הסמים. פקודת הסמים היא פקודה חמורה מאוד. אפשר להגיע עליה ל- 20 שנות מאסר וכל פעם שאנחנו מכניסים חומר לפקודה, אנחנו חושבים אלף פעמים, האם החומר שעליו אנחנו דנים ראוי לעמוד בשורה אחת עם הרואין וקוקאין וחומרים מסוכנים אחרים וסמים מסוכנים אחרים שיודעים עליהם המון בעולם והם גורמים לנזק בעולם ואנחנו רוצים למנוע את ההכנסה שלהם לארץ, האם זה מידתי להכליל אותם בפקודת הסמים והחוק הזה מאפשר לנו את המערכת הטובה הזאת של האיזונים, בין אכיפה מהירה מצד אחד ומצד שני – ענישה שהיא מופחתת, שרק שלוש שנים, שלוש שנות מאסר במקסימום ועל נושא של שידול קטינים – חמש שנות מאסר, שזה גם כן היבט מאוד מאוד משמעותי. שהחוק הזה נועד בעיקרו מול המפיצים, מול היצרנים, מול הספקים, ופחות מול הצרכן הבודד, למעט כמובן מקרים של סחר וכמובן המשטרה נרתמה לעניין הזה, עם כל שאר גופי האכיפה ועושה הרבה מאוד מבצעים, בעיקר בסופי השבוע, מול הפיצוציות, מול מועדונים, מול מקומות של בליינים, כדי למגר את התופעה והיום אנחנו רואים רחובות אחרים.
היום, כפי שאריאלה אמרה, אנחנו רואים שהסחר עבר להיות אינטרנטי, על-ידי הפצה על-ידי שליחים בטוסטוסים ובקטנועים, על-ידי רישום דרך האינטרנט, שזה מקשה, שזה מייקר, שזה מגביל מאוד את הדברים האלה.
אבל מעבר לכל מה שזה עושה, הרחובות נראים אחרת והרחובות היום נראים יותר בטוחים ואין סחר מתחת לשולחנות של פיצוציות וכאלה דברים, בחומרים האלה או לפחות על פניו נראה שיש פחות.

כאן צריך גם לציין שוב את השילוב של גורמי האכיפה, לאו דווקא מאלה ששותפים כאן ונמצאים כאן, שזה כמו הפיקוח העירוני, כמו גורמי אכיפה אחרים.

יש סמכות לפיקוח העירוני?

יש להם סמכות לסגור עסקים או להגביל רישיונות עסק וההיבט הזה של האכיפה דרך הכיס, היא מאוד משמעותית, כי לא תמיד צריך לנפנף בחרב הפלילית. לפעמים האכיפה דרך הכיס של סגירת עסק וסגירת קו טלפון והגבלת העיסוק - - -

זה הוכיח את עצמו בעניין של האלכוהול.

הוכיח את עצמו וזה עובד יפה מאוד.

חשבתם בוודאי באיזה שהוא שלב על כלי ביניים בין התפישה לבין ההגדרה או בין הפרסום ברשומות? זאת אומרת, אני כמובן לא דוגל בתחולת חוק באופן רטרואקטיבי. אבל מי שהכניס את החומר כשעוד לא נכנס לרשומות ולאיסור, הוא יודע מה הוא עושה, הרי הוא יודע שהוא עושה משהו פסול, שהוא רוצה להפיץ חומר ממכר או סם כלשהו. זאת אומרת, אין כלי ביניים שיכול לכסות את זה? למה צריך לחכות ליום שלישי? למה לא ביום שישי, אי-אפשר לייצר כלי ביניים?

יש אפשרות לתפוש את החומר מיום שישי עד יום שלישי, בתפישה המהירה. כלומר, בתפישה להשמדה, שזה הסמכות המנהלית. הסמכות המנהלית היא לא כרוכה בהכרזה ברשומות, אלא למעשה חומרים שחשודים להיות ככאלה שהם סמי פיצוציות, מבחינת מהותם, וזה אנחנו לומדים על-פי החזקות של, שהם לא מסומנים, שהם נפוצים בשוק למטרה שיהיה להם השפעה כמו של סמים, השפעה פסיכו-אקטיבית. את החומרים האלה אפשר לתפוש.

אני הבנתי, עצם העובדה שתפשו את זה ביום חמישי, אי-אפשר היה - - -

להעמיד לדין פלילי – אי-אפשר יהיה, עד שלא תהיה, כי החוק הוא כזה שאין, אין עונשין באין מזהירין. חייבת להיות איזה שהיא רמה של אזהרה ועושים את זה כמה שיותר מהר.

אני מודע למידת הזהירות. אבל אני גם מודע למידת הצורך באותו מרדף שיש לעבריינים.

ברשותך, אדוני. אחד מהדברים שלגביהם אנחנו תופשים את הסמים, או את החומר החשוד כסם הסינתטי הספציפי הזה, זה הצהרה כוזבת. דהיינו, כשאני מעביר לאודי לבדיקת חומר חשוד כסם, שהוא מגיע מסין והוא ארוז כאבקת כביסה וכתוב אבקת כביסה וזה לא מוצהר כאבקת כביסה או משהו אחר, יש כאן חשד ועל-סמך זה אנחנו תופשים את זה בשלב ראשוני לבדיקה.

השימוש באמת בפן המנהלי הוא מאוד משמעותי. בגלל שבהיעדר איזה שהיא אכיפה אחרת פלילית, אז אנחנו יכולים גם כאילו רטרואקטיבית, בגלל שהחומרים שנתפשו טרם החלת החוק או טרם הכללת החומרים האלה ברשימה, הם לא היו מסומנים כראוי ולא נכתב עליהם מה הם מכילים באמת, אלא כל מיני שמות של האפיונים ההשפעתיים.

שוב, זה לא לפי פקודת הסמים.

לא לפי פקודת הסמים. פקודת הסמים זה תותח גדול ופה צריך לירות באקדח קטן.

תותחים גדולים, צריך להשתמש בהם בזהירות.

נכון.

טוב, בסדר. מיקי, בבקשה.

אנחנו מרגישים, אלה השותפים שלנו, באמת כולנו ואני חושב שהיה מוצלח.

ברשותך, אם יורשה לי. אני מהמכס. אנחנו מצטרפים לסיומת של ידידתי מהמשטרה שאמרה שהראייה לשנה הבאה זה להגביר שיתוף פעולה. אנחנו בטוחים ששיתוף פעולה, במיוחד שלנו כמכס, עם המשטרה, ובטח ובטח גם עם הרשות וגם עם מיקי, זה הצורך הנכון ביותר כדי שנגביר את התפישות. להבדיל מהמשטרה, שדיברו על גבולות שהם לא אתרי מעבר בינלאומי, אז אנחנו רק באתרי הפיקוח של המכס יכולים לתפוש, זה לא אם זה סוריה או לבנון או דברים כאלה, אבל אנחנן כן זיהינו בשנה האחרונה, גידול מבחינת מספר התפישות. הגידול הזה הוא גם תפישות של המון המון כמו שהוסבר – זרעים ודברים כאלה, שהם תחליפים להברחות הגדולות של החשיש ממצריים, אבל לא רק ואנחנו מובילים בגידול בזכות הפעלה נכונה יותר של הכלבים.
במהלך השנה, וזה גם התחיל באמצע שנת 2012, אנחנו נערכנו יותר נכון להפעלה של הכלבים שלנו, שאמנם במספר הם יחסית קטנים, יש שם בסך-הכל, בכל המערך הארצי עשרה כלבים וזה מעט מאוד, אנחנו טעונים כבר שנים, אבל בעזרת הפעלה נכונה יותר של הכלבים והכלבנים, אנחנו הגענו לכמות של יותר מפי שניים בתפישות של סמים או חומרים חשודים שנכנסים כסמים במעברי הגבול המוכרים, שם אנחנו נמצאים.
לעניין סמי הפיצוציות, אני רוצה להזכיר. אנחנו תופשים הברחות של קילוגרמים שלמים של חומרים כאלה, וכל מה שהוסבר פה אכן נכון, אנחנו עושים את כל התהליך הזה והקילוגרמים האלה, בסופו של דבר אנחנו גם מזהים שהופכים להיות כדורים בפועל, כי מביאים גם כדורים ריקים ומביאים מכונה למילוי כדורים. זו תופעה שצריך שנבין שאנחנו נחשפנו אליה לא פעם ולא פעמיים. זה בתוספת לכל מה שאמרו, חשבתי שצריך שנדע.

תודה.

אני שמח להודיע שלפחות ב- 2014, בתוכנית העבודה שלנו, ואני מקווה מבחינה תקציבית גם כן, אנחנו נעשה Outsourcing לחברה לעשות באמת מעקב על כל האינטרנט, על הנושא של סמים, סמים נרשמים וגם סמי פיצוציות, כל המידע שלנו יהיה שותף באמת עם השותפים שלנו כאן שאנחנו נקבל.

מצוין. כן, בבקשה, גברתי.

סליחה, אני מדברת עברית לא כל-כך טוב. אני יושב-ראש עמותת אליס, אימהות למען ילדים בסיכון.
(אומרת דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי ע"י חבר הכנסת עפו אגבריה וגב' אלונה חודקובסקי)

ב- 10 בנובמבר הסתובבו בתחנה המרכזית מספר חברי כנסת וגם אנשים מהרשות למלחמה בסמים, ממשרד הבריאות וממשרד הרווחה. אנחנו הסתובבנו בתחנה המרכזית ושאלנו את הנרקומנים שמסתובבים שם מה אתם צריכים או מה אנחנו יכולים לעזור ואיך אתם משתמשים. יש לנו חוק, אבל הוא לא עובד. חוק מצוין. החוק לא עובד. מבינים שאי-אפשר את החגיגה, הכל לא אפשר את הסמים, בטח בדיוק. בחנויות האלה אין סמים, אבל מאחורי החנויות האלה – יש. כל נרקומן, אם הוא רוצה, הוא יכול לקנות את זה בתחנה המרכזית. בכל יום שישי, המתנדבים שלנו עוברים ורואים. אנחנו רואים את אותם המוכרים. אנחנו רואים גם את הנרקומנים, אותם נרקומנים. וגם בחורים יותר צעירים. אנחנו רוצים להציע איזה שהיא עזרה למשטרה, אולי אנחנו יכולים לעזור למשטרה. החוק טוב, אבל הוא לא עובד. עד עכשיו, הוא לא עובד.

מישהו רוצה להגיד משהו, לפני שנסכם?
ראשית, כפי שאמרתי בהתחלה, כמובן אנחנו מברכים בוועדה על המאמצים וגם על החקיקה וגם על התפישות. אני חושב שכל הצלחה בעניין הזה, גם במניעת הברחות וגם במניעת הפצה וגם במניעת שימוש, היא בסופו של דבר רווח נקי לכלל החברה בישראל. מצד שני, הנושא הזה הוא לא נושא מקומי, כידוע. אנחנו קיימנו דיון לא מזמן עם נציג האו"ם והיום קיבלתי מכתב מהרשות שמודיעים לי שאת הסיכומים שהעברנו לו, מעמידים על השולחן של האו"ם כהמלצות שיש לפעול על-פיהן וכולכם הייתם שותפים להמלצות ואני באמת גאה על כך שיכולנו לתרום גם במאבק הלוקאלי המקומי וגם במאבק הבינלאומי למלחמה בסמים.
השאלה שעומדת על השולחן במשך שנים רבות היא אותה שאלת אגב ששאל חבר הכנסת אגבריה והיא הנושא של ה- 5%, 10%, שזה שיעור התפישות, שמהוות 5% - 10% מהיקף השוק. ואני הצעתי בזמנו לנסות ולחבר איזה משוואה או איזה סט של קריטריונים, על-מנת לעמוד על גודל הבעיה ועל מימדיה, אם זה מבחינת כמות ההברחות ואם זה מבחינת כמות השימוש. אני חושב שזה יכול להוות כלי חשוב כדי לראות, כדי לבחון את עצמנו. זאת אומרת, אם אתם אומרים שהחשיש והמריחואנה הן פחות בגלל הגדר וכו' וכו', הן פחות ובאותה נשימה אומרים שתפשנו שני טון וחצי, זה עדיין אומר שאנחנו לא יודעים את ההיקף האמיתי של התופעה.

שניים וחצי טון שזה 10%, אז זה 25 טון?

כן, זה סמיטריילר מלא חשיש שמסתובב בארץ.

אני לא יודע איך אפשר.

יש ביקוש.

אנחנו צריכים להילחם בביקוש. אני חושב שאולי צריך להתעמק בה, מישהו מהמשטרה למשל, להתעמק בה, או מהמכס. חוץ מהנושא של המיקום הגיאוגרפי, שאני לא חושב שזה הדבר המרכזי, למה מדינת ישראל מהווה תחנת מעבר. זאת אומרת, אם זה בין אסיה לבין אפריקה, אז יש מקומות אחרים דרך הים והם הרבה יותר נוחים, ואם זה בין לבנון והמפרץ, יש דרכים אחרות. אלא אם יש גורמים בתוך ישראל, שמעורבים מאוד חזק בתוך העניין ואז יכול להיות שצריך לעשות את הטיפול לא רק באותה רמה של לתפוש בנקודות הגבול, אלא לנסות למפות את המפה בתוך הארץ, איך זה קורה ואיך זה מתרחש, שישראל הופכת לתחנת מעבר, אבל מטבע הדברים, גם בתחנת המעבר מטפטפים כל מיני סחורות וזה נשאר הרבה כאן.

יש לי שאלה. האם באמת יש מחשבה שקיים במדינת ישראל בלדרי סמים, כמו שלמשל קיימים בדרום אמריקה?

כמובן.

אז אולי זה הכיוון.

לא יודע, אני פשוט, לא יודע.

מבקשת להעיר. מילה אחת לא שמעתי פה – חינוך. הרתעה.

אנחנו לא דנים בכל התופעה של הסמים, הישיבה היום מוקדשת לשמיעת סקירה על פעולות המשטרה, על העבודה של המשטרה, ל- 2013. אנחנו מאז ומתמיד אומרים שהמאבק בנגע הסמים הוא לא רק אכיפה, אלא מניעה דרך החינוך וכו' וכו'. הנושא של הדיון הוא מאוד מוגדר היום. השאלה של החינוך תמיד עומדת על סדר יומה של הוועדה.

אני באמת רוצה להודות לכם שוב, נקווה שהנתונים של שנת 2014, לאור האתגרים שהצבעתם עליהם, שההישגים יהיו יותר גדולים, על אף ששוב, אני מצטער שאני לא יכול למדוד הישגים, כי הישגים נמדדים ביחס לנפח או גודל הבעיה. אנחנו לא יודעים מה גודל הבעיה. תודה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>