PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, א' באדר ב התשע"ד (03 במרץ 2014), שעה 10:00

<סקירת מפכ"ל המשטרה לנוכח התגברות הטרור הפלילי בערים>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

משה זלמן פייגלין

דוד צור

נחמן שי
עפו אגבאריה
יצחק כהן

איציק שמולי

>
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו
נצ"מ מוטי שיף - ע' מפכ"ל, המשרד לביטחון פנים

ניצב מני יצחקי - ר' אח"מ, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ שלומית לנדס - ע' ראש אח"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק יוסי בנצקי - ר' תחום תיאום וארגון, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ דניאל ניסים - רמ"ח חבלה אג"מ, המשרד לביטחון פנים

פקד לינס חמד - ק' תיאום וארגון, המשרד לביטחון פנים

רפי יפה - ר' חטיבת דובר המשטרה, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברציק - דוברות המשטרה, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ סיגל טולדנו - דוברת לשכ"מ, המשרד לביטחון פנים

טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון פנים

נטע מלין - מתמחה, המשרד לביטחון פנים

רז נזרי - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד היועץ המשפטי לממשלה

נדים עבוד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גולן מימון - קמצ"ר, משרד הביטחון

אלעד מחלב - ע' קמצ"ר, משרד הביטחון

סרן יואב דגני - יועץ משפטי, משטרה צבאית, משרד הביטחון

סא"ל שרון זגגי - סגן התובע הצבאי הראשי, משרד הביטחון

סרן נאור יחיא - נציג דובר צה"ל, משרד הביטחון

פיני קבלו - סמנכ"ל, רווחה, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון, מרכז השלטון המקומי

יוסף בכר - ראש עיריית בת ים, מרכז השלטון המקומי

דוד ביטן - סגן ראש עיריית ראשון לציון, מרכז השלטון המקומי

יוסי גרינפלד - קב"ט עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

דניאל מדלי - עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

אלכסנדר לאוטין - בעלה של הנרצחת מרגריטה ז"ל

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

לאה קריכלי

מוריה אביגד
<סקירת מפכ"ל המשטרה לנוכח התגברות הטרור הפלילי בערים>

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בסקירת מפכ"ל המשטרה. אני מודה לך, דנינו, שהגעת לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שלשמו המפכ"ל הוזמן הוא כמובן האירועים האחרונים שפקדו את המדינה בסוגיית הפשע, אבל אנחנו ביקשנו ממנו גם להרחיב על נושאים נוספים. מדי מספר חודשים מגיע המפכ"ל ונותן סקירה בוועדת הפנים, יש כמה נושאים שהוא הבטיח לחזור עם תשובות לגביהם ולעדכן את הוועדה אז כמובן שאתה מוזמן לעשות זאת. נמצאים כאן גם: מני יצחקי, שהוא כמעט אורח קבוע בוועדה בשלושת החודשים האחרונים, ברוך-הבא, רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ידידי משכבר הימים קמצ"ר, קצין משטרה צבאית, גולן – מזל טוב ובהצלחה בתפקידך – שייתן את הזווית הנוספת לסוגיית הפשע והמטענים, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, ידידי חברי הכנסת, כמובן גם ראשי הערים, אריה נעים.
הנושא הזה שאנחנו פותחים בו היום הוא סוגיה לא פשוטה. סוגיה שבה העברנו הרבה מאוד ביקורת על המשטרה וזה לא סוד. התפקיד של הוועדה הזאת הוא כמובן לפקח על פעילות המשטרה, לדאוג שלמשטרה יהיה את בניין הכוח הנכון, שיהיו לה את הכלים הפרלמנטריים והתקציביים כדי שהמשטרה תוכל לפעול כי אין לנו משטרה אחרת. לפעמים יוצא שעם כל הביקורת שלנו על המשטרה אנחנו שוכחים את הדברים שהיא עושה במשך היום במהלך השנה כולה אז אני מבקשת לפתוח ולהגיד למפכ"ל שאני מאוד מעריכה את העבודה שלכם. אני יודעת שאתם, השוטרים והשוטרות, עושים כמיטב יכולתכם כדי לשמור על הביטחון האישי של אזרחי המדינה.

עם זאת, לצערנו זאת המדינה שלנו וזה חלק מהיכולת שלנו לפקח – אנחנו מזמינים בדרך כלל לא כדי להגיד רק את הדברים הטובים אלא בדרך כלל כדי להראות ולהצביע על אותם דברים שצריך לפקח עליהם. לכן נוצר מצב שכשהמשטרה מגיעה לוועדה היא כמעט לא מגיעה כדי לסקור רק את הנושאים החיוביים – ויש הרבה מאוד נושאים כאלה – ויכול להיות שצריך לעשות את זה. יכול להיות שצריך אחת למושב להביא סקירה של המפכ"ל על סוגיות שונות שבאופן עקרוני הוועדה והציבור לא כל כך מתעניינים בהם אבל זה חלק מפעילות המשטרה והיא עושה את זה, היא משקיעה כוח אדם, היא משקיעה תקציבים, היא משקיעה חשיבה ויכול להיות שצריך לעשות את זה. אבל לצערי אנחנו נפגשים פה בוועדה כשיש בדרך כלל בעיות וכשיש אתגרים שאנחנו רוצים לפתור אותם.
אחד הנושאים העיקריים שעסקנו בהם בחודשים האחרונים הוא סוגיית הפשיעה וצריך להודות באמת: הפשע הפלילי הרים ראש, במהלך ימים, לא לילות. ארגוני הפשע מפוצצים מכוניות לאור יום בשבת באזורים עמוסי אזרחים והמסר לציבור הוא מסר של חשש. האם המשטרה מבצעת את תפקידה? ואם המשטרה מבצעת את תפקידה, איך זה יכול להיות ששבוע אחרי שבוע הדבר הזה קורה? גם אם ברמה סטטיסטית ישנה ירידה – תכף אתם תוכיחו את זה – אבל האזרח לא שופט אותנו ברמה סטטיסטית, האזרח שופט לפי מה שקורה ליד הבית שלו. שלשום פגשה אותי חברת הכנסת מיכל רוזין, שמעניין אותי למה היא לא הגיעה לדיון הזה, ואמרה לי: תראי מה קורה בפתח תקווה, תראי מה קורה.

צריך את מיכל רוזין כדי להגיד מה קורה בפתח תקווה?

אותה מעניין פתח תקווה, לא משנה. אותה מעניין פתח תקווה כי היא גרה בפתח תקווה אבל כל אחד מסתכל על האזור מצומצם שלו. השאלות שצריך לשאול כאן הן שאלות רבות ואני שמחה שהמפכ"ל הגיע לכאן כדי לבוא ולתת לנו הבהרה ומסר ברור איך אנחנו מחזירים את ההרתעה של משטרת ישראל לאותם ארגוני פשע ואיך אנחנו מחזירים את אמון הציבור במשטרה.

אני יודעת שזו לא עבודה רק של המשטרה, יש כאן גם היבטי חקיקה, ואני אמרתי את זה גם בדיון הקודם עם מני יצחקי. הקראתי את המכתב שהוציא השר לביטחון פנים ליועץ המשפטי לממשלה עם מספר חוקים, כולל כל סוגיית המעצר המינהלי – שמאפשרים לשב"כ ולא למשטרה – כולל זה שמחייבים את המשטרה לבוא עם ראיות מוצקות וכשיש להם מודיעין כזה ואחר הם לא יכולים לקחת את אותו עבריין ולשים אותו בכלא. המצב הזה יוצר חוסר אונים של המשטרה בעצם בגלל אי יכולת חקיקתית וצריך לאפשר להם לפעול כדי למנוע את אותו פשע או כדי לעצור את אותו פושע. בעניין הזה לכן נמצא כאן רז נזרי, להגיד לי איך הדברים התקדמו ואיך אנחנו יכולים לסייע יותר באותם כלים חקיקתיים מול המשטרה.

הדבר האחרון, ופה אני חייבת התנצלות, היא סוגיית המטענים, גולן. כשהמפכ"ל הודיע שהוא מגלגל את סוגיית הפשע לכיוון המטענים אני כמובן יצאתי בגיחוך ואמרתי: עם כל הכבוד למפכ"ל עכשיו צה"ל אשם. אז קודם כל, אני חוזרת בי. אני לא הבנתי את האמירה שאמרת. אחרי הישיבה החסויה שהיתה אצלי בוועדת הפנים – יחד, דרך אגב, עם שני החברים הנוספים שהיו פה – היה נציג שלך, גולן, שאמר שאכן יש בעיה עם מטענים שזולגים, ואני לא אציג איזה מטענים הם אבל תכף אתה תדבר על זה.
הרי השינוי בשיטת העבודה של אותם עבריינים היא שלא משתמשים באותו אקדח או באותם אמצעים שהיו בעבר אלא משתמשים במטענים כי פחות קל לזהות אותם עם המטענים – הם יכולים לעשות את זה מרחוק – ורוב המטענים שזוהו הם מטענים שנמצאים בידי צה"ל. אנחנו לא נגיד איך אנחנו יודעים את זה אבל אנחנו מבינים את זה מתוך אותה ישיבה שהיינו. זאת אומרת שהמטענים שמגיעים לאותם עבריינים כן מגיעים מצה"ל והשאלה מה צה"ל עושה: א', כדי לוודא שהמטענים לא ייצאו מצה"ל; ב', האם יש לכם סימון על אותם מטענים? אני מבינה שאין לכם סימון בכמות כזאת של מטענים כדי לדעת מאיפה זה יצא ואיפה המטענים האלה נמצאים; ומה מצ"ח כן עושה כדי לעשות משהו עם המפקדים כדי שאותם אמצעי הלחימה לא יצאו החוצה? בעניין הזה אני מבקשת מצה"ל לתת הסבר.

גם אם מה שאני אומרת בסוגיית המטענים הוא אכן צה"ל, וצה"ל יגיד כאן מה עושים, האחריות למניעת פשע ברחובות המדינה היא של משטרת ישראל, נקודה. זה לא משנה מאיפה הגיע המטען. משטרת ישראל לא יכולה להיות מופתעת, או צריכה לא להיות מופתעת וצריכה למנוע את אותו פיצוץ מכונית הבא, ועל כך בוודאי נשמע סקירה מהמפכ"ל. אז אני מציעה שנפתח עם הדברים שלך, המפכ"ל, לאחר מכן נעבור להתייחסות חברי הכנסת וגורמים שנרשמו ואז נשאיר כמובן גם זמן לשאלות ותשובות. גם אתה כמובן, רז נזרי, תתייחס לסוגיות האלה וגם אתה, קמצ"ר. המפכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לך, יושבת-ראש הוועדה, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני הוזמנתי על ידי יושבת-ראש הוועדה וחשבתי שנכון בעת הזו לבוא ובאמת לתת סקירה על מה שקורה בתקופה הזו ולהמשיך בעצם את מה שסיפרתי לכם בפעם הקודמת. כשהייתי כאן נתתי סקירה על הדברים שמשטרת ישראל עומדת לעשות ואני אתן פחות או יותר דין וחשבון על מה עשינו ומה אנחנו עומדים או מתכננים להמשיך.
אני סיפרתי כאן על תוכנית המפנה. תוכנית המפנה שלנו היא תוכנית תלת-שנתית ובעצם על המהות שלה את דיברת בתחילת הדברים. על מה דיברת? על הביטחון האישי ועל אמון הציבור. אלה שני הדברים המרכזיים של תוכנית המפנה. אנחנו הכנו תוכנית מאוד מאוד מפורטת שמטרתה להעלות את אמון הציבור במשטרה ולהעלות את רמת הביטחון האישי של האזרח. בשני הדברים אנחנו במהלך שלוש השנים האלה הגענו להישגים רבים כמו שאני אפרט.

אני לא מקל ראש באירועים של התקופה האחרונה. האירועים של התקופה האחרונה, מטבע הדברים, יצרו הד תקשורתי כזה או אחר שפגע בתחושת הביטחון, ובואו נפריד – פגע בתחושת הביטחון. זה משהו שאנחנו צריכים לטפל בו, ואנחנו מטפלים בו, והמטרה של כולנו, בלי יוצא מן הכלל, זה לראות איך מחזירים את תחושת הביטחון. אבל אני רוצה כאן לדבר על דברים שהם יותר – נקרא לזה עובדות.
אנחנו דיברנו על שלושת הנושאים איך אנחנו מעלים את הביטחון האישי ואיך אנחנו מעלים את אמון הציבור: הנושא הראשון הוא הגברת ההרתעה. איך אתה מייצר הרתעה? הדבר המרכזי שיכול להשפיע על הרתעה הוא העלאת סיכויי העבריין להיתפס. ומה זה להיתפס? זה לא מספיק לעצור אותו, צריך להגיע אליו, לעצור אותו ולמצות אתו את הדין – להגיש כתב אישום וברגע שהוא מורשע בעבירות חמורות לוודא שהוא גם נכנס לכלא. ואם הוא מסוכן והעבירות שמיוחסות לו הן מסוכנות לשלום הציבור וביטחונו הוא גם יישאר במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט מחליט אם הוא מסוכן לציבור, בית המשפט הוא זה שמשאיר אותו במעצר עד תום ההליכים, אני מזכיר. ולכן, הגדלת סיכויי העבריין להיתפס וההרתעה נמצאות במקום מאוד מרכזי בתוכנית המפנה.
הדבר השני, לא פחות חשוב, הוא השירות לציבור – האזרח שרוצה לראות משטרה, האזרח שרוצה לקבל שירותי משטרה, וגם את זה שמנו במקום מאוד מרכזי כי הוא משפיע על אמון הציבור במשטרה.
הדבר השלישי היה להציב את השוטר ובני משפחתו במרכז. אני חושב שהיום, אחרי שנתיים – אם אנחנו מסכמים את השנתיים הראשונות של המפנה שהן 2012 ו-2013 – אני חושב שההישגים הם מרשימים ואני גם חושב שבראייה היסטורית התקופה הזאת תיחשב מהתוקפות היותר מוצלחות של משטרת ישראל. לכן אני אומר לכל המלעיזים: לכו ללמוד את העובדות כי לצערי אנחנו בהרבה מקומות נוהגים בשטחיות והעובדות פחות מעניינות אותנו, ודאי וודאי כשיש אירוע. כשיש אירוע חמור כולנו סביב האירוע, כולנו בלי יוצא מן הכלל, אבל בואו לא נשכח את העובדות.

איך בודקים משטרה בכל מקום בעולם ואיך צריך לבדוק גם את משטרת ישראל? שני דברים: הסיכוי שלך כאזרח להיות קורבן עבירה – את עכשיו דיברת על זה – ברחובות עיר או במקום אחר, הסיכוי שלך להיות קורבן עבירה, אם זה התפרצות ואם זה שוד ואם זה אלימות. זה צד אחד של הסקאלה שבה בודקים משטרה. הדבר השני שאתה בודק משטרה אחרי שהתבצעה העבירה זה כמה מהר הצלחת לשים יד על העבריין, מה הסיכוי של העבריין להיתפס. אלה שני הפרמטרים המרכזיים שאתם בודקים כל משטרה בעולם ושאתם אני רוצה שתבדקו אותנו, שתבדקו את משטרת ישראל בשלוש השנים האלה, בעיקר בשנתיים שאנחנו התחלנו את תוכנית המפנה, 2012-2013.
אני אתן לכם כמה עובדות מאוד מאוד רלוונטיות למה שאמרת. לפי כל הנתונים יש שיפור מאוד גדול בשני הפרמטרים האלה: הסיכוי להיות קורבן עבירה והסיכוי של העבריין להיתפס. אני אתן דוגמה: תיקי רצח. רצח זו העבירה החמורה ביותר בחוק העונשין, זאת עבירה שמבחינתו אנחנו נותנים לה הרבה מאוד קשב. אגב, ההשפעה שלנו היא על חלק מתיקי הרצח, צריך להבין שכשרצח מתבצע בתוך ארבע קירות, נניח בתוך המשפחה, כשאין לנו מידע קודם אז ברור שההשפעה של המשטרה היא שולית. ההשפעה של המשטרה היא דווקא על ארגוני הפשיעה, דווקא על סכסוכים בתוך הפשיעה החמורה, דווקא על המקומות שבהם אנחנו באמצעות מודיעין יכולים למנוע. וכאן תיראו מה קרה: במהלך השנים האלה, 2012-2013, אנחנו ירדנו מ-280 אירועים ל-50 אירועים פחות. זאת אומרת, ירדנו ב-50 אירועי רצח בשנתיים האחרונות פחות.

ממה ירדנו? מכמה?

באירועי רצח, בתיקי רצח. ירדנו מ-280 ל-232. כמעט 50, 48.

בדו-שנתי?

בדו-שנתי. אבל לא סתם, מספר אירועי הרצח של שנה שעברה, 2013, היה הנמוך ביותר כמעט בשני העשורים האחרונים מזה 18 שנה. הנמוך ביותר היה בשנה שעברה. אגב, עיקר ההשפעה – אם נראה במה ירדנו שם, ירדנו בתיקי הרצח שיש למשטרה השפעה בהם. ואם אנחנו משווים את עצמנו בסיכוי שלך להיות קורבן, המצב פה הרבה יותר טוב ממדינות מערביות כמו קנדה, בלגיה, פינלנד, מדינות שאנחנו בהרבה דברים מנסים להידמות אליהן.

מאחר ואירועי הירי מאוד רלוונטיים, הירי הפלילי מאוד רלוונטי לתחושת הביטחון האישי אז אני אתן לכם נתון שבטוח יפתיע אתכם. אני באמת אפתיע אתכם: אנחנו בשנתיים האחרונות ירדנו בלמעלה מ-500 אירועי ירי פחות. ירדנו מ-2,193 אירועי ירי ל-1,669 אירועי ירי. תיראו בכמה אירועים. כל אירוע ירי כזה - - -

בשנה?

בשנתיים. אני בודק את השנתיים של המפנה. שנת המפנה הראשונה היתה 2012 ושנת המפנה השנייה היתה 2013. אנחנו ירדנו ב-500 אירועים. כל אירוע כזה, תחשבו איך הוא יכול להיגמר, אירוע ירי פלילי.

מזה אמל"ח? ייצור, מסחר, מכירה, העברה, שימוש, נשיאה והחזקת כלי נשק, חומרי נפץ, תחמושת, חומרי חבלה שלא כדין או ללא רישיון. אנחנו בשנים 2012-2013 ירדנו ב-23% בהשוואה לשנתיים שקדמו לכך. ירדנו מ-6,279 אירועים ל-4,873 אירועים.
אני יכול להמשיך, עבירות משפיעות: סמים, פע"ר, אמל"ח. למשל, בעבירות שקבענו שהן משפיעות – למה קראנו להם משפיעות? כי הן משפיעות על הביטחון האישי של האזרח: כשפורצים אליך הביתה, כשגונבים את הרכב. תסתכלו, גם כאן היתה ירידה של 10,000 עבירות פחות בשנתיים האלה. 10,000 עבירות פחות.

הנתונים האלה הם לא מקריים, מה שהוביל לנתונים האלה זו עבודה נחושה ומקצועית של השוטרים והמפקדים לפי תוכנית המפנה. אני מזכיר לכולם שבפעם הקודמת אני אמרתי שאנחנו הולכים להגדיל את סיכויי העבריין להיתפס ואני אמרתי איפה, אני אמרתי גם באיזה עבירות, והנתונים נמצאים בהלימה - - -

באיזה עבירות?

העבירות שעכשיו דיברתי עליהן.

כן, אבל בעבירות כמו פשע כזה לא כל כך הצלחתם.

מה אני הקראתי עכשיו?

בסדר, הקראתם רשימה. אבל בסופו של דבר איך פספסתם סוג כזה של שבוע אחרי שבוע - - -

לא פספסנו כלום, אני כבר אסביר שלא רק שלא פספסנו כלום. תראו, אנחנו באמת מנסים להיות הכי מקצועיים כמו שמשטרה צריכה להיות וברור שכל אירוע מבחינתי הוא אירוע אחד יותר מדי וכל אירוע, לא משנה איזה, הוא אירוע שאנחנו צריכים להתמקד בו ולעשות הכול כדי לשים יד על המבצעים, אבל בואו גם נהיה ריאליים. אני יודע להשוות את עצמי למשטרות אחרות בעולם ביכולת של משטרה להגיע לכל מבצעי עבירה. אין אף משטרה בעולם – ואגב, אני נורא אשמח אם תמצאו לי כזו – שיודעת להגיע לכל מבצעי העבירה. אין אף משטרה. החוכמה הגדולה היא להרתיע על ידי כך שאתה מגדיל את הסיכוי שלך. איך אתה מייצר הרתעה? אתה מגדיל את סיכויי העבריין להיתפס. זה מה שעושה תוכנית המפנה וזה מה שעכשיו הקראתי שעושה משטרת ישראל – לרדת ב-500 אירועי ירי. עכשיו אני אגיד איך עשינו את זה.

אז לא נחזיר את סגלוביץ'? אז לא נחזיר את סגלוביץ' למשטרה אם כך?

את לפעמים מתבלבלת בתפקיד הקודם שלך. סגלוביץ' עכשיו מטייל ואנחנו לא נפריע לו.

לא נחזיר אותו, לא נפריע לו לטייל.

לגבי איך עשינו את זה, וכאן אני מזכיר איך עשינו את זה – איך אתה מצליח להוריד פשיעה, איך אתה מצליח לייצר הרתעה, איך אתה מגדיל את סיכויי העבריין להיתפס. כאן, אמרנו, אנחנו רוצים להגיש יותר כתבי אישום בכל 100 עבירות. אני מזכיר מה זה אומר "בכל 100 עבירות יותר כתבי אישום": אנחנו לקחנו את האחוזים של כתבי האישום בממוצעים בעולם הרחב ואם נניח מכל 100 עבירות במדינות ה-OECD מגישים 20 כתבי אישום – אגב, זה לא יעד רק של משטרת ישראל, זה יעד שבעיני צריך להיות יעד לאומי, לא פחות – אם במדינות ה-OECD מכל 100 עבירות מגישים 20 כתבי אישום פליליים, לדעתי זה גם היעד שמדינת ישראל צריכה לשאוף אליו. ואכן, משטרת ישראל שמה את זה כאחד מיעדי המפנה שלה ואנחנו עלינו מ-11% בערך ל-13.4%. זה אלפי כתבי אישום. אבל זה לא רק כתבי אישום - - -

למה לא נפתחים כתבי אישום? על מי האחריות, על הפרקליטות?

לא, לא, אני אמרתי, עלינו בכתבי אישום.

על בית משפט.

אבל איפה הבעיה? אתה צריך תוספת של שופטים, אתה צריך תוספת של פרקליטים, אתה צריך תוספת של מקומות כליאה. זה לא רק משטרת ישראל. אגב, אחד מהדברים שקרו זה - - -

אתה נמנע מלהגיש כתבי אישום בגלל שאין פרקליט שיטפל בזה, בית משפט שידון בזה או אין כלא להכניס אותו?

אני עוד לא נמנע, להערכתי - - -

אם יש לך יכולת להרשיע עבריין אז - - -

אני הסברתי. מאחר וקבענו את זה כיעד משטרת ישראל רצה קדימה. אנחנו בשנתיים האלה הגשנו אלפי כתבי אישום יותר. עכשיו אני אגיד כך: אם אתה היום תתקשר לשופטים ולפרקליטים ולשירות בתי הסוהר ותדבר אתם, אתה תגלה את מה שקורה עכשיו. אנחנו הצפנו אותם בכתבי אישום, הם כרגע לא עומדים בעומס. הם צריכים יותר שופטים והם צריכים יותר מקומות כליאה.
אני אתן לכם דוגמה: מעצרים עד תום ההליכים. מי נעצר עד תום ההליכים? עבריין מסוכן. ניקח מעצרים עד תום ההליכים: כמה עצורים עד תום ההליכים נעצרו יותר בשנתיים האלה? הרי מה את רוצה ממני, מה דרשתם ובצדק? שנשים יד על העבריין, שנכניס אותו בכלא. אני נותן לכם עכשיו כאן נתון שאני הייתי מופתע ממנו: 9,000 מעצרים עד תום ההליכים יותר היו בשנתיים האחרונות, 2012 ו-2013, ביחס לשנתיים שקדמו. 9,000. אני נותן לכם את המספר המדויק כדי שתבינו. אנחנו ב-2010 ו-2011 עצרנו 36,029 עצורים עד תום ההליכים, בשנים 2012-2013 עלינו ל-45,215 מעצרים עד תום ההליכים. זה מעל 9,000 יותר.

בכל בתי הכלא במדינת ישראל, עצורים ואסירים, יש קצת למעלה מ-12,000. זה הנתון. תבינו מה המשמעות של נתון כזה. גברתי היושבת-ראש, המשמעות של נתון כזה היא שהגברנו בצורה משמעותית את ההרתעה במדינת ישראל.

או שפשוט היתה הרבה יותר פשיעה.

בכמה מתוכם הוגשו כתבי אישום?

מעצר עם תום ההליכים זה חייב להיות עם כתב אישום.

אפשר לראות את זה הפוך – שהיתה הרבה יותר פשיעה, היו הרבה יותר דגים שרצו לרשת. אני לא רוצה לקלקל שום הצגה אבל אפשר גם להבין את הנתונים האלה בצורה הפוכה, שהיתה פשוט הרבה יותר פשיעה.

אבל איך היתה יותר פשיעה? הרי איך אתה בודק פשיעה? באותו זמן – אני אפתיע אותך, ואני לא עושה כאן הצגה אלא אני מביא את מה קורה.

אני לא טוען את זה, אני רק אומר שקיימת גם האפשרות להבין את הנתונים האלה בדיוק הפוך.

אבל מה לעשות שהעובדות הן שיש ירידה בפשיעה במדינת ישראל. זה נורא נחמד – אגב, מה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו שאנחנו לא רוצים להשתחרר מתפיסות שאנחנו מחזיקים בהן כבר המון שנים. המפנה הזה תפקידו סוף סוף לשחרר אותנו מתפיסות שאנחנו כל הזמן חוזרים עליהן: יש עליה בפשיעה. מה אומרים לנו? אתם יודעים למה אצלכם יש ירידה בפשיעה? כי לא באים לדווח. אז אנחנו אומרים: אתם יודעים מה? אוקיי, אנחנו לא רוצים לבדוק דיווח, לכו תבדקו אתם דיווח, חברה חיצונית שתבדוק דיווח למשטרה.
עשינו את זה בתחילת 2013, ומה גילינו? משהו שאנחנו מאוד לא מופתעים ממנו: יש עליה של 15% בדיווח למשטרת ישראל על עבירות, על פשיעה. התקשרו ל-5,000 אזרחים. חברת "דיאלוג", חברה חיצונית, אפשר ללכת לבקש מהם את הנתונים, התקשרו ל-5,000 אזרחים ושאלו אותם – אגב, עושים את זה בכל העולם, ככה בודקים סקר קורבן עבירה – האם היית קורבן לעבירה פלילית? האם פרצו לך? האם גנבו לך? האם היית קורבן לעבירת אלימות? אם הוא אומר "כן" השאלה הבאה ששואלים אותו - - -

מי עשה את הסקר?

חברת "דיאלוג".

לפי בקשתכם?

לפי בקשתנו, לפי בקשת המשרד לביטחון פנים, אבל זה סקר שעושים אותו בכל העולם המערבי.

ברגע שהוא אומר שהוא היה קורבן עבירה השאלה הבאה ששואלים אותו היא: האם פנית למשטרה? ואותי, אגב, מעניינות דווקא התשובות כאשר הוא אומר שהוא לא פנה למשטרה למה הוא לא פנה למשטרה. על זה עשינו את תוכנית המפנה, רצינו לדעת למה הוא לא פונה למשטרה ולמה אין אמון. בחלק מהמקומות זה בגלל שאין אמון.

אבל מה גילינו בסקר שהיה עכשיו ב-2013? עליה של 15% בדיווח למשטרה וירידה במספר המדווחים על נפגעי עבירה. זאת אומרת שיש ירידה ריאלית בפשיעה וזה מתאים למספרים שלנו. אנחנו יודעים שיש ירידה בפשיעה. הירידה בפשיעה לא באה סתם. אתה לא תכניס 9,000 עצורים עד תום ההליכים – בית משפט מכניס אותם, אנחנו רק מגישים את בקשת המעצר עד תום ההליכים עם כתב אישום, בית משפט מכניס אותם למעצר עד תום ההליכים, מתי? כשהוא אומר שהם מסוכנים לשלום הציבור. אם אנחנו הכנסנו לכלא 9,000 יותר מהשנתיים שקדמו לכך, כשאני אומר שכל מספר האסירים בסך כל בתי הכלא - - -

לא הכנסת לכלא, הכנסת למעצר עד תום ההליכים.

מעצר עד תום ההליכים, לא משנה, זה בכלא.

זה לא אומר הרשעה.

אבל זה לכלא, הוא חייב להיות בכלא.

אבל אחר כך יש הליך משפטי, לא כל ה-9,000 נכנסים לכלא.

הם כולם נעצרו עד תום ההליכים, זה אומר שהם הורחקו מהרחובות. הם הורחקו מהרחובות.

ונגד כולם הוגשו כתבי אישום?

ונגד כולם. לעצור עד תום ההליכים – אתה חייב להגיש כתב אישום עם בקשת מעצר.

נחמן, אתה ראשון הדוברים מבחינת חברי הכנסת, אני מבקשת לאפשר לו לסיים את הסקירה.

אני צריך להבין את ההליכים.

אין בעיה. כשמדברים על האמון בכלל צריך לעשות באמת איזשהו מפגש ולהביא גם את חברת "דיאלוג".

תביאו אותם.

כי כשאתה מדבר על מדד האמון – מה זה מדד האמון? לדוגמה, האם עשיתם מדד אמון אחרי פרשת ניסו ארביב וברכה? האם זה פגע באמון הציבור במשטרה או לא?

קודם כל, זו שאלה רטורית. אני מניח שזה פגע ואני אגיד לך יותר מזה, התפקיד שלנו זה להסתכל רחוק קדימה. הרי אמרתי איך צריך לבדוק אותנו. כשיש לנו אירוע כמו האירועים שדיברת עליהם קודם אנחנו צריכים לוודא ולהציג למדינת ישראל שלמשטרת ישראל יש דרך מאוד ברורה: מי שהולך בדרך הזו – יהיה אתנו, מי שלא הולך בדרך הזו – לא יהיה אתנו. התפקיד שלי כמפכ"ל ותפקיד פיקוד משטרת ישראל זה להבטיח לאזרחי המדינה משטרה נקיה, משטרה שפועלת על פי נורמות, ערכים וסטנדרטים הכי גבוהים בעולם. אני אומר שזה מה שאנחנו נמשיך לעשות וזה מה שאנחנו נציג.

זה מצוין. דרך אגב, אני רואה את זה באמת בהתנהלות אבל לדוגמה לגבי פרשת ארביב, אילולא היועץ המשפטי הכריח אותך או וידא שארביב יתפטר הוא לא היה מתפטר מתפקידו.

זה לא נכון.

אתה לא היית מבקש ממנו גם להתפטר.

נמצא כאן נציג היועץ המשפטי לממשלה, תשאלי אותו, העובדות שתיארת עכשיו לגמרי לא מדויקות ולא נכונות.

אני אתייחס אחרי זה.

אתה לא העברת מסר למשטרה שאם ארביב לא יתפטר אתם תדאגו לזה שהוא יתפטר?

אני אתייחס אחרי זה.

אז תתייחס לזה, מעניין אותי לדעת.

אני אתן לרז להתייחס אבל זה ממש לא כך, זה ממש לא כך.

מאה אחוז, אני אשמח לשמוע שזה לא כך.

ואני מזכיר שמנשה ארביב עוד לא נחקר ובואו ניתן לרז לענות על כך.

אוקיי, הלאה. תמשיך, בבקשה.

אני חושב שאם נסתכל על החודשיים הראשונים של השנה הזו, שנת המפנה השלישית, ינואר ופברואר, אני רוצה לומר שאנחנו רואים את המשך המגמה שתיארתי קודם. אנחנו רואים ירידות גדולות מאוד. אני אתן לכם דוגמה: מתחילת השנה אנחנו ירדנו ב-1,000 התפרצויות פחות לבתי דירה, 1,000. היו 4,657 בשנה שעברה בחודשים ינואר ופברואר – אחרי שגם אז זאת היתה ירידה גדולה – ירדנו ל-3,698 אירועי התפרצות לבתי דירה. למעלה מ-1,000 דירות נפרצו פחות בינואר-פברואר.

אולי האזרחים לא דיווחו?

אז אמרתי, האזרחים מדווחים, האזרחים מדווחים.

הוא אומר שכן.

ואותם אזרחים שדיווחו בשנה שעברה מדווחים גם השנה. ולא רק שאני אומר שכן, חבר'ה, אני אגיד לכם יותר מזה: תזמינו את החברות, שהן באמת חברות חיצוניות, אני ממליץ שתזמינו את חברת "דיאלוג" לפה, הם זכו במכרז פשוט, אני לא עושה להם שום – שיבואו ויספרו על הסקר של אמון הציבור שהם עשו, שיבואו ויספרו על הסקר של שביעות רצון הציבור מהשירות לאזרח שהם עשו וחשוב מאוד שהם ישמעו.

אז הכול אידיליה? אין משהו שהסקר אומר שצריך לתקן, משהו?

הסקר אומר שצריך לתקן אבל מה לעשות שמתוך כל 10 אזרחים 7 היו שבעי רצון.

מי הזמין את הסקר?

גם אנחנו עשינו סקרים פעם.

כן, נכון.

כן, נחמן, זוכר את הסקרים.

אגב, אני מדבר בנתונים, את הסקרים השארתי לסוף כי הם פחות חשובים. מה שחשוב זה באמת המספרים הקשים שדיברתי עליהם קודם, כמה עצורים. אנחנו משטרה שבודקת את עצמה כמו משטרות אחרות בעולם. אני רוצה להגיד שחשוב ללא ספק שכל ההישגים האלה יגיעו לידיעת הציבור, חשוב שהוא יידע שיש לו על מי לסמוך, ואמרת את זה בתחילת הדברים, גברתי היושבת-ראש. אני חושב שיש לו שוטרים ומפקדים שעושים את עבודתם יום יום, שעה שעה, עבודת קודש ממש.
אני רוצה להגיד שאפילו בימים האלה, בימים האלה שבאמת היתה ביקורת – שאגב, אני בעד ביקורת בונה ואני בעד ביקורת שחשוב שתהיה אבל אני נגד השתלחות, אני נגד ביקורת לא עניינית. אני חושב שכשצריך צריך לדעת לקבל ביקורת ואני חושב שצודקים אזרחים שאומרים שהם לא מוכנים שיהיה פיצוץ מתחת לבית שלהם או באמצעו של רחוב. בוודאי, זה הרי א'-ב' אלמנטרי של ביטחון אישי וחובתנו כמשטרה להילחם, חובתנו כמשטרה לטפל בזה חובתנו כמשטרה להחזיר את תחושת הביטחון וכשיש אירוע כזה הוא פוגע בתחושת הביטחון. אין על זה מחלוקת. אבל אני אומר, צריך לדעת להבחין. כמו שאמרתי, יש כאן משטרה אחת שעושה עבודה כל השנה וצריך לראות שאנחנו נותנים לה לעשות את העבודה ולא באמת פוגעים שלא לצורך בשוטרים שעושים עבודת קודש.
בשבוע שעבר היה דיון אצל ראש ההמשלה יחד עם כולם כשהנושא המרכזי היה לראות איך משפרים. אני רוצה להגיד שגם ראש הממשלה, גם השר לביטחון פנים, גם שרת המשפטים, גם שר האוצר, כל מי שיש לו נגיעה בעניין, נתנו רוח גבית כדי להמשיך ולקדם את הנושאים שיסייעו לנו. וכמו שאמרתי בשבוע שעבר, אנחנו לא מקלים ראש באירועים האחרונים. אנחנו נמצאים במאמץ גדול מאוד של כל יחידות המשטרה לשים יד.
אני רוצה להגיד כאן, אני שמעתי הרבה מאוד אמירות שלא הצליחו לפענח ולא שמו יד, אז אני יכול להגיד לכם כאן באחריות שבחלק ניכר מהאירועים אנחנו נשים יד ובקרוב על חלק ממבצעי העבירות של האירועים האחרונים. אנחנו גם משקיעים בנוכחות ובולטות. אני אתמול הייתי בפתח תקווה, ואני מבין את תושבי פתח תקווה, אני גם מבין את דרישות ראש העיר שם ומנהיגי הציבור שם. אנחנו כרגע נמצאים שם במערכים יותר מוגברים כשהמטרה שלנו היא לתת ביטחון אישי ולהקנות ביטחון אישי. זה לא שיש לנו עכשיו שוטרים שאני יכול להביא מתוך מאגר סודי.

האם ראש הממשלה הנחה לתת לך כלים נוספים כדי להגביר את ביטחון הציבור?

ראש הממשלה הנחה. אני עכשיו אדבר על הכלים שאני חושב שאלה הכלים שגם הוועדה יכולה לסייע בהם.

אוקיי, זה בחקיקה. האם יש כלים נוספים? נניח תקציב?

יש גם כלים, אני אתייחס.

האם יש כלים נוספים שראש הממשלה התייחס אליהם בדיון שעשיתם בסוגיית פשיעה?

אני ממש עכשיו נוגע בזה ומסכם. תראו, אני חושב שתפקידנו ואחריותנו, ותפקידי ואחריותי כמפכ"ל, זה קודם כל להחזיר את תחושת הביטחון. וכשיש רצף, מקרי אמנם, כמו שהיה בפעם האחרונה – הרצף הזה, אגב, זה רצף שיגידו לכם, יש פה כמה ותיקים שמסקרים את המשטרה עשרות שנים, זה רצף שקורה אחת לכמה זמן ואין עליו שליטה. זה לא משהו שבאמת מישהו יודע להגיד מתי הוא קורה. התפקיד שלנו כשקורה רצף כזה זה א' לקטוע אותו, לראות איך עושים הכול כדי למקסם את ההשפעה ולא לתת לכלי רכב להתפוצץ, וזה מה שהמשטרה עושה בימים אלה. אנחנו עושים את זה בשקט, אנחנו לא יוצאים פה בהצהרות פומביות. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לנסות למקסם את ההשפעה. ברור שההשפעה שלנו היא מוגבלת אבל למקסם אותה. זאת אומרת, לראות כמה אני מצליח לעשות הכול כדי שיהיה עכשיו שקט וזה מה שאנחנו כרגע עושים.
הנושאים שאנחנו רוצים ודיברנו עליהם זה קידום חקיקה. ארבעת החוקים המרכזיים שאני ארצה אחר כך שרז יגיד עליהם כמה מילים הם: תזכיר חוק חיסיון חומרי מודיעין כחומרי חקירה, הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) ההצעה לתיקון חוק הגבלת שימוש במקום שמשמש לביצוע עבירות וחוק החיפוש. אגב, יש עוד רשימה ארוכה אבל לקחנו את ארבעת הנושאים המרכזיים שיכולים מאוד לקדם אותנו מבחינת כלים.

למה אתה לא מכניס לתוך זה את הצעת חוק המאבק בארגוני הפשיעה?

יש חוק כזה, אין עדיין הצעה.

אבל אנחנו רוצים לטפל בעניין.

זה חוק קיים.

אבל אנחנו רוצים לעשות כל מיני תיקוני חקיקה בעניין הזה.

אני אתייחס, זה שיפורים שאנחנו נעשה.

שיפורים של חקיקה בעניין הזה.

בעניין הכלכלי.

בכל העניין הכלכלי כדי לפגוע בעצם בעסקים של אותם פושעים – איפה זה עומד?

אני אתייחס.

אני בנוסף רוצה לבקש מהוועדה לסייע לנו בשני נושאים.

תכף אני אבקש שגם היועץ המשפטי של השר לביטחון פנים יתייחס לסוגיות החקיקה כי חלק מהחוקים האלה לצערי לא עולים בוועדת הפנים, זו ועדה חוקה, ומשום שיושב-ראש הוועדה והשר הם מאותה מפלגה בוא תגיד לנו אתה איך זה מתקדם, כי גם לכם יש אינטרס לסייע למשטרה, כך אני מבינה, אז אחר כך אתה תגיב לעניין הזה.

אני רוצה לבקש מהוועדה שתסייע לנו בעוד שני נושאים, ואני שמח שנמצאים פה ידידי מצה"ל. אגב, בואו נעשה סדר, אנחנו והצבא יחד מנסים לטפל בתופעת זליגת אמל"ח. יש כאן את רמ"ח חבלה של משטרת ישראל שאם תרצו הוא אחר כך יכול להגיד משפט או שניים כי לכל אירוע של אמל"ח הוא מגיע, אנשיו מגיעים והוא יכול לתת תמונה, הוא יכול לתת תמונה סטטיסטית מה מקור המטענים האלה.

אבל מה אתה מציע לעשות עם זה?

דקה. יש כאן כמה רעיונות שאנחנו אמורים לשבת יחד עם הצבא. מדובר פה בהשקעה, תבינו, זו גם השקעה תקציבית. יש פה הרבה מאוד נושאים שצריך פשוט להעלות אותם בסדר-העדיפות. אני אמרתי, צריך להתייחס לזה בראייה לאומית כי אני חושב שנכון הרבה יותר - - -

אבל אם ראש ממשלה מכנס דיון בעניין הזה אז - - -

מירי, את קודם ביקשת שלא נפריע למפכ"ל והוא לא מצליח להוציא משפט.

אז בוודאי ראש הממשלה יכול לתת הנחיה לצה"ל לטפל בזה.

הוא לא מצליח להוציא משפט. אנחנו מכבדים את המפכ"ל ואת לא. יש לנו גם כן להעיר כמה הערות, תאמיני לי.

הנושא עלה בדיון אצל ראש הממשלה וראש הממשלה אכן מינה צוות שיטפל בעניין יחד עם הצבא. צריך להבין, אין לנו ביקורת כאן על צה"ל, יש לנו בקשה ורצון לעשות עבודה משותפת – ויש הבדל גדול בין השניים – לעשות עבודה משותפת כדי למנוע זליגה, כי הרבה יותר קל לעצור את זה במקום שממנו זה יוצא מאשר לנסות לרדוף אחרי זה כשזה מסתובב בשוק, וההיגיון ברור בעניין הזה.

הדבר השני הוא החמרת הענישה. החזקת אמל"ח – מה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו שכשתופסים מישהו עם מטען ביד אז איכשהו נוטים להתייחס אליו בסלחנות, אומרים: טוב, בסדר, הוא החזיק מטען, מה כבר קרה כאן? ואנחנו רואים שרמת הענישה היא יחסית נמוכה. היא כמה חודשי מאסר, במקרה הטוב, ואם יש לו מאסר על תנאי בר הפעלה זה יכול להיות שנה או שנה וחצי. אבל תבינו שאם הוא היה ממשיך עם המטען הזה למקום שאליו הוא תכנון או ייעד אותו זה היה יכול להיות ניסיון לרצח, רצח או פיצוץ בלב עיר. ולכן חייבים פה, חייבים פה להתייחס להחזקת אמל"ח בצורה הרבה יותר מחמירה מרמת הענישה שבה אנחנו מתייחסים היום.
אני רוצה לסכם ולהגיד: תראו, אני אשמח להגיע לכאן ולהציג כמה נתונים נוספים שמדברים על סקירת המשטרה בכל הנושאים הנוספים, כמו למשל תאונות דרכים, כמו למשל הנוער וכמו למשל פרויקט מיל"ה שאנחנו עושים. יש לנו עוד הרבה מאוד נושאים. אני כן הייתי רוצה שיראו אותם כי יש פה עבודה באמת מדהימה שנעשית כל השנה, אבל מאחר ופה התכנסנו בעיקר סביב הנושאים האחרונים אז אני רוצה לסכם ולהגיד שאנחנו – אני אולי אגיד משפט על הנורמות.

מן הסתם אתה עוד תצטרך להגיב לאנשים אז בוא נסיים כאן ואז אולי לאחר מכן תוסיף?

בסדר, נשאיר את זה לסיכום.

אנחנו נאסוף פה מספר שאלות. רז, אני מציעה שגם אתה תמתין רגע כי אני מתארת לעצמי שיהיו כמה שאלות בעניינים שלך. אני כבר שואלת אותך בעקבות הסקירה שלך ואחר כך תענה: כמה שוטרים חסרים לכם? אני רוצה לדעת האם השת"פ ביניכם לבין השב"כ בסוגיות הטכנולוגיות הוא פורה או שעדיין צריך כאן איזה סיוע של ראש הממשלה בסוגיה הזאת? אחר כך שאלות נוספות שלא קשורות לעניין הזה, הר הבית וכדו', אבל את זה נשאל יותר מאוחר. ראשון הדוברים, נחמן שי, בבקשה. לאחר מכן אבי נעים.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות למפכ"ל על הסקירה המעניינת וגם לניצב מני יצחקי על תדריכים אחרים שמסר לנו לאחרונה ושבהחלט סייעו לוועדה להבין את הנסיבות המיוחדות שבהן פועלת המשטרה.

תראה, המפכ"ל, אני מבין את מה שאתה אומר ואני מכבד את כל הנתונים ואין לי ספק שכולם נתוני אמת, זה לא משחרר אותי מהתחושה שמשהו רע נפל או מתחולל במלחמה בפשע. תחושה כזאת, גם אם זה ריכוז האירועים, גם אם זו עליית מדרגה כזו או אחרת, יוצרת בהכרח בציבור – במידה ואנחנו מסוגלים לבטא איזושהי עמדה ציבורית – תחושה של אבדן שליטה בזירה הציבורית. וזה לא אומר שום דבר על מה שאתם משקיעים. אני משוכנע שאתם והקצינים שיושבים פה, ואחרים שעכשיו מתרוצצים ברחובות, משקיעים את המקסימום שהם יכולים. באיזשהו מקום ההרגשה מאוד לא נוחה מפעילות המשטרה עם כל ההישגים של תוכנית מפנה, שאני בטוח, ואתה ממשיך להצביע על ירידה, או עליה, תלוי באיזה פרמטרים.

אתה הבאת את פתח תקווה כדוגמה, עוד מקומות בישראל, לא הזכרת בכלל את המגזר הערבי, שהוא בעיה בפני עצמה. בעיה בפני עצמה. באותו יום שהיה אירוע, נדמה לי בתחנה המרכזית, נרצח אדם ברהט בתחנת הדלק. נדמה לי באותו יום. באופן טבעי אנחנו שוכחים את הג'ונגל שמתחולל במגזר הערבי, שם זה עובד אחרת, פשוט פחות בעין הציבורית, פחות חשוב. נקודה מאוד חשובה. אני אומר לך מנקודת ראותי, אתם באיזשהו מקום צריכים לבדוק את עצמכם מחדש, האם התוכנית טובה, אם לא, ולעשות בהתאם איזושהי היערכות חדשה.

אמרה יושבת-ראש הוועדה, ובצדק, היא רוצה לדעת מה היו הסיכומים אצל ראש הממשלה. אתה מספיק זהיר בשביל לא לדווח על מה שמסכם ראש הממשלה, הבנתי. לזה, מירי, אנחנו צריכים להזמין את ראש הממשלה בהזדמנות ולשאול אותו האם הוא שינה משהו בעדיפויות או בסדרי החשיבות. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, אני רוצה להמשיך, הפרשיות שאירוע בפיקוד הבכיר של המשטרה מטילות צל כבד – ואני לא אומר את זה, חס וחלילה, על הנוכחים פה או על ניצבים אחרים שאינם פה. שני ניצבים בשנה שהולכים הביתה – תגיד לי עכשיו שהם עוד בפני משפט ואחד עוד לא וכו', בסדר, אני מקבל את כל ההסתייגויות – רע מאוד. רע מאוד. זו הצמרת ואחד מהם היה אמור להוביל את נושא המלחמה בפשע, הוא היה צריך להיות ה-FBI הישראלי, לא יודע מה זה אבל הוא היה צריך להיות. זה מחייב בדיקה. והשני, שעכשיו הולך למשפט, אומר שזו נורמה במשטרה, שהדברים שהוא עומד עליהם למשפט הם נורמה.

ואנחנו אמרנו שזה - - -

ניסו, ניסו אמר: זו נורמה במשטרה שכך מתנהגים אל קצינים.

חבר'ה, אנחנו הוצאנו הודעה מיד שזאת לא היתה נורמה, זאת לא תהיה נורמה.

יפה, יפה.

מצוין, מאה אחוז.

אני לא מבין, חבר'ה – אז אמרו. אז אמרו.

אני אומר על עצם הסיטואציה. הוא יעמוד למשפט והרבה דברים עוד יתגלו תוך המשפט.

נכון, נתעורר לאיזושהי מציאות - - -

חבר'ה, אנחנו לא חוששים מכלום, יש לנו את אחת המשטרות היותר נקיות בעולם המערבי. אני אומר את זה כקריאת ביניים, כי אתם יודעים מה - - -

חס וחלילה שנשרוף את הבית שאנחנו מתגוררים בו, כולנו מבינים את החשיבות.

אבל יש תחושה לפעמים - - -

אבל אני אומר ששני ניצבים זה כמו שני אלופים בצה"ל, תאר לעצמך ששני אלופים בצה"ל היו הולכים בשנה בנסיבות כאלה – זה רע.

אני לא רוצה להתייחס לשום ארגון אחר, אני משווה את עצמי לארגונים מקבילים אחרים.

אוקיי. זה דבר שאני לא יודע אפילו איך אפשר להתמודד אתו כי משטרה היא גוף גדול והיררכי וכדו' אבל זה ברור שזה מקרין על היחס הציבורי למשטרה.

עוד משהו שנוגע לנוכחות המשטרה בשטח. אני מרגיש, עוד פעם, יש פחות מדי שוטרים בשטח. אני מבין שלחימה בפשע היא לא בהכרח שאתה שם שוטר בפינה. אולי תדבר על הפרופורציה, איך אתה מחלק, או אולי ריכוז מאמץ, או אולי לתקופה מסוימת לרוקן תחנות. אני יודע, כולנו יודעים לתת עצות, אף אחד מאתנו לא יושב היום בראש איזשהו מרחב וכן הלאה, נכון, אבל יכול להיות שנוכחות בשטח היא יותר מרגיעה ומשדרת. בכבישים אני רואה, בכבישים ללא ספק אתה רואה את משטרת התנועה בכל מקום, היא עומדת.

נחמן, עוד דקה דיבור.

אוקיי. עכשיו לגבי תקציב. אם יש לך בעיה תקציבית בבקשה תציג אותה כי אני שמעתי מהשר לביטחון פנים שאין בעיה תקציבית אז יכול להיות שטעיתי. אם יש הציבור צריך לדעת, הציבור צריך לדעת לאן הכסף הולך. האם יש בעיה בארגונים שכנים לכם? כלומר, אמרת בתי משפט, פרקליטות – האם הם לא מצליחים "לעכל את החומרים"?

השב"כ – לשב"כ יש יכולות שאין לכם, אנחנו יודעים את זה. יהיו לכם. אני מבין שאתם בונים יכולות כאלה עכשיו, אני יודע, מצוין. כרגע יש פה חור, אמרה יושבת-הראש, יש פה חור. האם אפשר יהיה לקבל את עזרתם?

גם רז נזרי יתייחס לזה וגם המפכ"ל.

זה נושא שבהכרח יש מאמץ גדול. גם פתיחת המשטרה לכוחות מבחוץ – אני יודע שאתה רוצה לטפח מבפנים אבל היו שנים כאלה שהמשטרה אמרה: ביטחון פנים הוא אתגר, כמו ביטחון בכלל, תזמינו סטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות אחרים שיצטרפו למשטרה.

למה שהם יצטרפו כשאתם באמת – אתם יודעים מה? אני אומר לכם כמנהיגי ציבור - - -

מה, אנחנו ממציאים את המציאות? סליחה, אנחנו ממציאים את המציאות? אנחנו אלה שגורמים למכונית להתפוצץ? אנחנו אחראיים לראיון של ניסו?

לא, אנחנו. אנחנו. נו, באמת.

לא אתם ולא אנחנו אבל זאת המציאות. צריך להתמודד אתה.

אבל קצת פרופורציות, קצת פרופורציות.

מה זה פרופורציות? לא לדון בזה?

אני לא רוצה לחזור להכרזה שלך בקשר למה שאמרת על התקשורת.

כן, נו, באמת, מה? הכול אידיאלי - - -

זו הבעיה, שאתם לוקחים שורה שהוצאה מהקשרה והחליטו גם מה אני אמרתי על התקשורת. הרי תבין, שלוש שנים מאשימים אותי שאני איש יחסי ציבור, שאני כל כך כל היום תקשורת – פתאום אני שונא תקשורת, פתאום אני לא אוהב תקשורת. חבר'ה, תאמינו לי - - -

תלוי באיזה אירוע, תלוי באיזה אירוע. באירוע חיובי אתה אוהב תקשורת.

אני הבנתי שזה נאמר לשוטרים ובמקום סגור – לא צריך להגיד את זה.

זה לא עניין שזה נאמר לשוטרים, זה נאמר לשוטר שאמר שהוא לא יכול היה לשמוע יותר רדיו כי הוא לא מצליח לתפקד בבוקר אז נכנס הכתב כשהוא שמע את התשובה. אני, אחרי שהוא שאמר את זה, מה אמרתי לו?

נחמן, סיימת את דבריך, זהו.

כן, אני מסיים עוד משפט.

אני לא יכולה, יש לנו ח"כים שרוצים לדבר.

אני אומר, היו שנים שהמשטרה נפתחה. אני יודע שזה יוצר גם איזשהו - - -

אבל המשטרה נפתחה. אתם יודעים כמה גייסנו בשנתיים האחרונות? תראו, מה הבעיה שלכם? הבעיה שלכם היא עובדות. אחת מן השתיים: תראו, אני עם תחושות - - -

אז תציג.

אז תציג, תציג.

אבל אני מציג ואתם לא רוצים לשמוע אותן.

שמענו את הכול.

אנחנו שומעים.

כמה אקדמאים הצטרפו למשטרה בשנתיים האחרונות? מספר שיא. מספר שיא. תלכו לשמוע את המספרים האלה, אני לא אביא לכם עכשיו את כל הנתונים, תבינו אותי.

מאה אחוז, את המפגש הבא אנחנו נעשה רק על העניין הזה. בבקשה.

אני רק רוצה להסב את תשומת לבך שמול הסקר שהצגת של חברת "דיאלוג" – אגב, חברה מאוד אמינה, באמת אולי חברת הסקרים הטובה ביותר – יש סקר אחר שמציגה אוניברסיטת חיפה: מדד שלטון החוק במדינת ישראל, והוא אומר שבניגוד להצהרות המפכ"ל - - -

ממתי זה?

הידיעה הזאת היא מ-4.8.2013, לפני כמה חודשים.

8.2013, נכון. מאז הם הוציאו עוד סקר. אפילו בסקר הזה, של עיתון מאוד מסוים - - -

מה אומרים בעיתון "הארץ"?

הוא אומר שנכון שבשנה האחרונה חל שינוי לטובה בשיעור של 1% בלבד, כאשר 21% מכלל המשיבים בחברה היהודית הכללית איבדו אמון במשטרה, לעומת 36% ב-2003.

נכון.

אנחנו נביא את חברת "דיאלוג" ונבדוק את זה.

המדגם כאן היה של 400 אזרחים, המדגם של חברת "דיאלוג" הוא 9,000 אנשים: 5,000 מהסקר הקודם ו-9,000. אגב, שווה שתשמעו גם את המכון הישראלי לדמוקרטיה שמלווה אותנו כבר 12 שנה: 1,500 - - -

אני אומר עוד פעם לסיום, אנחנו לא באנו לפגוע במשטרה. אנחנו צריכים את המשטרה, מכבדים את המשטרה ורוצים לסייע למשטרה, אבל יחד עם זאת לעקוב אחרי מה שקורה בה וכשקורים דברים שליליים להציף אותם.

תודה רבה. אבי נעים, נציג השלטון המקומי, יושב-ראש ועדת הביטחון, בבקשה, 3 דקות. לאחר מכן חבר הכנסת דוד אזולאי.

אסור שהדיון באמת יתדרדר להתנצחות בין המשטרה לביננו, זאת המשטרה שלנו, צריך לגבות אותה, צריך לחזק אותה, צריך לתמוך בה. אגב תמיכה, דווקא בשעות הקשות. בשביל שהמשטרה תעשה את העבודה יותר טוב נדרשים שני דברים, את שניהם ציינת, גברתי היושבת-ראש: אחד זה גיבוי גם בחקיקה וגם גיבוי ציבורי, הדבר השני זה משאבים. המפכ"ל פה דיבר על תוכנית מפנה, לאור הנתונים נראה לי שאולי אני טועה אבל מספר השוטרים פה במדינה ביחס לאזרחים הוא הנמוכים במדינות המערב, ואני מפנה אותך למאמר - - -

תכף אנחנו נשמע את המפכ"ל שאולי יחזק את דבריך או לא.

למאמר שכתבתי ב"ישראל היום" על הדבר הזה. אבל, אדוני המפכ"ל, מה שאני מציע זה לא להתבצר, ולי יש תחושה פה בדיון שאנחנו מתבצרים סביב איזשהם נתונים מחברות שמלוות. חברות שמלוות תמיד נותנות לנו – אני אומר "לנו" הפוליטיקאים, אני מדבר על עצמי – את הנתונים שאנחנו רוצים להציג בסופו של דבר. אנחנו יודעים לנתח סקרים ולהציג אותם בצורה שמתאימה לנו. התחושה בציבור, אני אומר לך את זה כראש רשות והתחושה היא גם של הקולגות שלי, התחושה בציבור שיש בעיה. זאת התחושה.

מה זה קולגות שלך?

ראשי רשויות.

ראשי רשויות שמרגישים גם מהאיומים כלפיהם לדוגמה, גם מהאיומים כלפי סגני ראשי ערים וראשי ערים.

בוודאי, בוודאי, אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר עכשיו על הביטחון האישי ברחובות. תושבים לא מדווחים. גם אם יש עליה בדיווח יש עליה גם באי הדיווח. אני אומר לך, יש מאות אירועי ירי במגזר הערבי, ששיעור הפשיעה בו אגב הוא כפול מהאחוז שלהם באוכלוסייה, שלא מדווחים. אני מדבר על יישובים סמוכים כמו כוכב יאיר, יש שם תחושת אי ביטחון קשה בקרב ילדים באזורי תעשיה. אני מדבר על מושבים שיש עשרות פריצות בלילה שלא מדווחות. התחושות הן התחושות.

אתה צריך להגיד, אפילו לי זה נשמע – במושב עשרות פריצות בלילה?

כן, כן.

תגיד איזה מושב.

במושב נחלה היו 8 פריצות בלילה.

איפה?

מושב נחלה. שאלת איפה, נתתי לך את התשובה.

מתי?

לפני חודשים.

לפני שנתיים?

לא, פחות, פחות.

חבר'ה, 1,000 דירות פחות נפרצו מינואר-פברואר בחודשיים. אם תמצאו לי עוד ירידה כזאת בהיסטוריה של מדינת ישראל תבואו אלי.

אני אומר לך שתושבים שיש להם בעיה היום מחייגים 106 ולא 100. מחייגים אלינו.

למה אתה אומר את זה? יש לנו עליה של מיליון אזרחים השנה שהתקשרו 100, מיליון.

ויש עליה של מיליון וחצי שלא התקשרו, נו, מה?

אין, אין, זה מספרים.

אני אומר לך, ואגב לא רק התושבים מתקשרים אלינו, גם השוטרים מתקשרים אלינו, כי כשתושב מתקשר ל-100 ומדווח על בעיה השוטר לפעמים מתקשר אלינו למוקדים שאנחנו נצא לטפל בבעיה.

אבי, יש אפשרות לדוגמה למושב הבא להציג את כמות העלייה ל-100 או 106 בענייני ביטחון אישי?

את יודעת, זה ניתוח שצריך לעשות.

אני יודעת לדוגמה מה קורה מתחת לבית שלי כשאני מתקשרת לעירייה עם רעש אחרי השעה 23:00 בגנים ציבוריים. תעזוב את זה כרגע, אני שואלת - - -

תלונה אגב שאת צריכה להתלונן למשטרה, לא לעירייה, והנה את הדוגמה שאת מתקשרת לעירייה ולא משטרה. זו דוגמה. אז אני אומר, אני רוצה לחזק את מה שחבר הכנסת נחמן שי אמר, אין שוטרים ברחובות.

יש פער, יש פער.

אין מספיק שוטרים ברחובות, אדוני המפכ"ל. זה גם גורם שנותן ביטחון לתושבים, זה גם גורם שהוא מרתיע ומונע.

על זה אין ויכוח.

אין ויכוח. אני לא ראיתי, אני אומר לך בשנים האחרונות, או אתה יודע מה? בחודשים האחרונים, שוטר שעומד בלי ניידת או אופנוע צמוד אליו. לא ראיתי שני שוטרים עומדים בקרן רחוב עם מדים ונותנים תחושת ביטחון. לא ראיתי וזה חסר.

תודה רבה. חבר הכנסת דוד אזולאי ולאחר מכן אלכסנדר. מי זה אלכסנדר? שלום, ברוך-הבא.

גברתי היושבת-ראש, אדוני המפכ"ל, אני קודם כל שמח שאתה מופיע פה בוועדה ואני רוצה להגיד לך בפתיחת דברי, אל תיקח את הדברים שנאמרים פה ככוונה לפגוע חלילה במשטרה. אני חושב שבסופו של יום צריכים לדעת: אין לנו משטרה אחרת, זה מה שיש לנו ועם זה אנחנו צריכים להתמודד. כשיש פה ביקורת צריך להפנים אותה ולראות איך מתקנים.
כאשר מבקר המדינה – מבקר המדינה, אני חושב, לא חשוד שהוא פוליטיקאי, בכל זאת הוא בא מאיזו מערכת מכובדת, הוא היום מבקר המדינה, הוא מכיר את המערכות – כשהוא אומר שיש חוסר ביטחון לאזרחים, אני חושב שבמקום להתגונן ובמקום לתקוף את זה צריך להפנים את זה ולהגיד: כן, אוקיי, בואו נפתור. אני רוצה שתבין, אדוני המפכ"ל, כשבפתח תקווה קורה אירוע כזה המשמעות בשביל האזרח זה לא אחוז אחד, בשביל האזרח זה 100% כי זה קרה לו פה בבית, אצלו. אני אתן לך דוגמה נוספת ואני מעלה אותה, כאשר היה ניסיון חיסול בראש עיריית עכו, אנחנו כבר עוד מעט שנה אחרי - - -

אבל פוענח.

סליחה, תרשה לי. היו מעצרים, לא היה פענוח.

מה זאת אומרת? הוגש כתב אישום, האנשים בכלא.

זה פוענח, מצאו את זה. אני יודע, עקבתי אחרי זה.

אני חושבת שאתה מתבלבל אולי עם אורן סודאי, סגן ראש עיריית נהריה?

לא, לא, אני דיברתי על ראש עיריית עכו, הבאתי את הדוגמה. קודם כל, אם אכן הוגש כתב אישום, אדוני המפכ"ל, אני מברך על כך ואני שמח.

היתה שם עבודה לעילא ולעילא עם מעקבים, עם - - -

כל הכבוד, כי אתה יודע בדיוק מה היה שם. אז אני רוצה שתדע, כאשר מדובר במקרה של ראש עיר אחד, בשבילי זה מאה אחוז, זה לא אחוז אחד. אדוני דיבר כאן על מעצרים עד תום ההליכים שבסופו של דבר מגישים נגדם כתבי אישום אבל יש נתונים אחרים. יש נתונים אחרים שמדברים על מעצרים ומתוך כל המעצרים רק 40% אולי מגיעים לכתב אישום. האם אין פה יד קלה על ההדק במקרה הזה של מעצרים מיותרים? אתה יודע מה זה לדבר על נתונים כאלה של רק 40%? אני כבר לא מדבר על השלב שאחר כך, שאולי כן נעצר, כן הורשע או לא הורשע. 60% - לא הוגשו נגדם כתבי אישום.

מהעצורים?

אני לא מדבר על עד תום ההליכים, אני מדבר על מעצרים רגילים. זה צריך להדליק נורה אדומה באיזשהו מקום.

הנושא האחרון שהעלו פה החברים ואני רוצה גם להתייחס אליו זה הנושא של המגזר הערבי, ולא פעם עלה הנושא הזה פה בוועדה הזאת. יש תחושה - - -

אפרופו, דוד, אני מזכירה לך שאחרי הסיור שעשינו במגזר הדרוזי סגרנו עם המשטרה, והם אמרו שהם יעשו את זה בשמחה, סיור במגזר הערבי עם משטרת ישראל. אני רק מחכה ללו"ז של מי שאמר שיוביל אותנו. אמרתי אפילו שמי שיוביל את הסיור, שיגיד לנו באיזה מקומות, זה חנא סוייד. אמרנו ואנחנו אמורים לעשות סיור במושב הבא במגזר הערבי עם המשטרה.

אין שום בעיה, נעשה את זה בשמחה.

כי יש שינוי אבל עדיין צריך לעשות דברים.

בשמחה.

אבל התחושה היא שמסתובב הרבה נשק במגזר הערבי וכנראה שהמשטרה לא עושה מספיק, ואני אומר את זה בלשון עדינה, בקטע הזה של המגזר הערבי. ואתה יודע מה? לא אני אמרתי. חברי כנסת מהמגזר הערבי פה שיושבים אתנו טוענים את הטענה הזו יותר מאשר אנחנו ואני מסתמך על מה שהם אומרים. הם אומרים כי הם יודעים את זה. נשאלת השאלה פה, אדוני המפכ"ל, למה הזירה הזו מופקרת אצלכם ולא מטופלת?

תעצרו אותי בסקירה שלי כי יש פרק שלם.

תכף, תענה, המפכ"ל. אני מזכירה לך שיש לנו עוד כמה גורמים שצריכים לדבר, מילת סיכום.

אני אסיים בדבר אחד והוא הנושא של השלטון המקומי שדיברתי עליו. רבותי, השלטון המקומי בגדול מאוים. אתם רואים את זה לאורך כל הדרך. עיקר הפגיעות הן בנציגי השלטון המקומי, אם זה ראשי רשויות, אם זה סגנים, ופה אני מבקש שהמשטרה תתמקד יותר בתחום הזה על מנת לאפשר דמוקרטיה תקינה במדינת ישראל ושראש עיר לא יחשוש למלא את תפקידו מפני שהוא מאוים. הוא מחזיק בידו עוצמה בלתי רגילה ולכן יש סיבה טובה למה הוא מאוים.

מאה אחוז, תודה רבה לך. אלכסנדר, ממש 3 דקות בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת פייגלין, ואני כבר אומרת לך שאין לך יותר מ-3 דקות דיבור.

זה לא יספיק.

יספיק, יספיק. אחרי הנאומים הארוכים שלך במליאה זה בהחלט יספיק. בבקשה, אלכסנדר.

שלום לכולם, שמי אלכס, אשתי נרצחה בחוף הים בבת-ים ב-2008 ואני רוצה להתייחס לכמה דברים שהמפכ"ל דיבר עליהם. הוא דיבר על סיכוי שזה יקרה – לי זה קרה כבר פעם אחת וזה כמעט קרה לי פעם שנייה כשהייתי בדרך לתחנה עם הילדים שלי. זאת אומרת, זה לא קורה במקרה, זה יכול לקרות כמה פעמים וזה יכול לקרות לכל אחד.
עכשיו לעניינים החשובים. כשהמפכ"ל אומר: אין לנו שליטה, אנחנו לא יודעים – זה ממש לא נכון. במקרה שלנו המשטרה היתה על חוף הים, הם היו בזירת הרצח ולא עשו שום דבר, לא מנעו את המקרה. במקרה נוסף בפתח תקווה לפני שבועיים, כשהיה את הפיצוץ של המכונית, המשטרה הגיעה לבית משפט ואמרה: היו לנו הקלטות שהבן אדם הזמין מטען חבלה. למה בן אדם שהזמין מטען חבלה מסתובב חופשי ברחוב? מה, מחכים שהוא יקבל את מטען החבלה? או שמסתכלים איפה הוא יפוצץ אותו? אז במקרה הוא התפוצץ בעצמו והתפוצץ בלילה, אז בסדר, לא נפגעו ילדים. ואם היו עוצרים את זה לפני זה? למה לא עצרו אותו? למה הוא לא יושב במעצר? למה כשהמשטרה יודעת שיעקב אלפרון מאוים ורוצים לרצוח אותו, באים ליעקב אלפרון ואומרים לו: תיזהר, ואני, שצריך לשבת בבית קפה ליד יעקב אלפרון, לא יודע שרוצים לחסל אותו ואני יכול להיות זה שיהיה קורבן. למה הבן אדם הזה צריך להסתובב חופשי? למה המשטרה לא יכולה למנוע מאנשים, מפצצות מתקתקות להסתובב?
אני חושב שהפתרון הוא פשוט. המשטרה, כמו שהמפכ"ל אומר, מנעה 1,000 פריצות לדירות, עצרה הפגנה של חרדים, יכול להיות שהם צריכים להתמודד עם הבעיות האלה ולא עם הבעיות האמיתיות של פשע מאורגן. מבקר המדינה ב-2008, בדוח מבקר המדינה במפורש אמר: המשטרה נכשלה בטיפול בפשע המאורגן. כנראה שצריך להעביר את זה לשירות הביטחון הכללי שייתן ביטחון כללי לאנשים והמשטרה תטפל בפשע של פריצות לבתים והפגנות.

אלכסנדר, תודה רבה. באמת לבי אתך, שלא תדע יותר צער. אני מבקשת מהמפכ"ל לא להתייחס לסוגיה ספציפית כזאת או אחרת אלא לדבר ברמה המערכתית בלבד ואם יש לך נושא נקודתי בעניין של רצח כזה או אחר אני אדבר אתך אחרי הוועדה ונעביר את זה בצורה מסודרת להתייחסות המשטרה. תודה רבה לך. חבר הכנסת פייגלין, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת עפו אגבאריה ולאחר מכן נעבור להתייחסויות של רז נזרי וקמצ"ר. בבקשה, פייגלין.

תודה, גברתי. ראשית אני מבקש להצטרף לדברים שנאמרו לפני לגבי תחושת הסולידריות, התודה למשטרה על העבודה החשובה שהיא עושה והתחושה שכולנו באותו צד של המתרס. פה אין שני צדדים, זה לגמרי ברור.

לעצם העניין, כשדיברת, המפכ"ל, התחושה שלי היתה שיש פה איזשהו פיל באמצע החדר שאתה לא רואה אותו. כלומר, אתה רואה את הפרטים הטכניים, ואין לי ספק שהנתונים שאמרת הם נכונים והכול מבוסס עובדתית, אתה עובד לפי תוכנית עבודה וכו', אבל ככל הנראה הניתוח מצליח אבל החולה גוסס או במצב קריטי, וצריך לנסות להבין מדוע כי התחושות של הציבור הן תחושות נכונות והן מובעות פה מכל הכיוונים, לא רק מאדם שנפל קורבן בצורה איומה ונוראה אלא גם מראשי רשויות, גם מחברי כנסת. אתה רואה את הקולות, אתה שומע את הדברים, איפשהו זה לא מסתדר ואני אנסה לתת תזה איפה הנקודה, או איפה העניין העקרוני, האסטרטגי, שכאן מתפספס.
תראה, כולם פה נורא מודאגים מהפיצוץ – איך יכול להיות שיש פיצוץ בפתח תקווה? – אני לא מודאג מהפיצוץ, פה ושם יש פיצוץ, בסדר. אותי לא מטריד הפיצוץ, פיצוץ זה באמת דבר נקודתי. אני מוטרד ממה שהפיצוץ הזה מייצג. מה שהפיצוץ הזה מייצג הוא מלחמה על טריטוריות, מלחמה של עולם תחתון. אני רוצה לספר לך על אנשים שמגיעים אלי, אני אספר לך סיפור משבוע שעבר, מגיע אלי קבלן קטן שפרצו לו למכולה של הדברים שלו ברחובות, בפתח תקווה, זה קורה בכל הארץ, והוא הבין בסופו של דבר שאין לו ברירה אלא להפסיק לשלם ביטוח ולהתחיל לשלם לעולם התחתון. תקשיב טוב, אדוני המפכ"ל, שאלתי אותו: זה יותר זול? הוא אומר לי: זה יותר טוב מחברת הביטוח. אבל שאלתי אותי: מה אם יגנוב לך מישהו לא מאותה חבורה? אני מניח שאתה יודע את התשובה, לי נודע רק בשבוע שעבר, הוא אומר לי: לא, אין מצב, אם אני משלם לעולם התחתון אז יש לכם טריטוריות, זה סגור ביניהם. יש חוק בעולם התחתון.

הוא מקבל קבלה רסמי.

הוא יודע שהוא באמת מבוטח. הוא יודע שהחוק של המדינה לא רלוונטי אבל החוק של העולם התחתון כן רלוונטי. הוא בטוח שאצלו לא תהיה פריצה וזה יותר זול מחברת ביטוח. אתה מבין את המשמעות, אדוני המפכ"ל? המשמעות היא איומה ונוראה כי כל המדינה קיימת בזכותכם. אין מדינה בלי משטרה. אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. ואין יותר מלכות, אין יותר מורא מלכות. מורא של מה יש? מורא של עולם התחתון. אתה מבין את המשמעות, אדוני המפכ"ל?

תראה, איך להתמודד עם זה – אתה יכול להציג פה נתונים שמדווחים יותר, מדווחים פחות, הכול נכון. אבל למטה, התחושה הכללית היא שיש פחות ופחות מדינה ויותר ויותר חוקים אחרים, בטח כשמדובר בנגב וכשמדובר בנושאים של המגזר הערבי והבדואי, שם בכלל הדברים פרוצים, המדינה נגמרה לא רק לבעלי העסקים אלא גם לאנשים הקטנים.
לטעמי התשובה– אני רוצה פה גם לנסות לתת כיוון לפתרון – היא התשובה שנתן אדם בשם ג'וליאני, כולכם מכירים, בניו-יורק. הריצה אחרי העבריינות והבריונות הקטנים שמקרינה שבעל הבית חזר. זה אומר שכשיש חבורה של בריונים בקניון שמפחידים עוברים ושבים אז אין מצב שהם לא מטופלים עד הסוף. אם רצים בכבישים אחרי מי שנוסע על 120 או 130 ולא אחרי מי שעושה את הסלאלומים האלה המטורפים – כלומר, התחושה ששום דבר הוא לא קטן מדי בשביל שהמשטרה תטפל פה. להחזיר את הטיפול בנושאים הללו של בריונות, בנושאים של הטרדות, בנושאים הקטנים, בנושאים הכי הכי טריוויאליים שאנחנו כבר לא מתעסקים אתם. אנחנו מתעסקים עם – הבאת נתונים של רצח, של אחרים - - -

פייגלין, משפט סיום.

משפט סיום. הבעיה היא משילות, אדוני. הבעיה היא לא הנתונים המוצלחים יותר או מוצלחים פחות. אתם צריכים למקד את העניין בלהחזיר פשוט את המדינה, להחזיר פשוט את מוראה של מלכות. תודה.

תודה רבה. עפו, בבקשה. לאחר מכן רז נזרי וקמצ"ר.

אני מתנצל שאני צריך לצאת.

רוב הדוברים לפני הזכירו את המגזר הערבי ואני מייצג את המגזר הערבי, אני אחד הנציגים בבית הזה של 20% מהאוכלוסייה. לצערי, אדוני המפכ"ל, הנתונים שהבאת, יכול להיום שהם נכונים למגזר היהודי אבל הם בכלל לא נכונים למגזר הערבי, ולא רק אני אומר את זה, אמרו את זה גם החברים לפני. אני קודם כל, אני שמח על זה שאתה היום פה ואנחנו צריכים לדבר, ואני אדבר אתך על הפן המקצועי ולא על הפן הפוליטי, כפי שזה מתבטא לפעמים כשהשר לביטחון פנים פה.

אנחנו באמת חיים כאילו בג'ונגל, מישהו פה הזכיר, מבין כל התופעות האלימות, ברובן כמעט ולא רואים פיענוחים, מעט מעט מאוד. אם אתה רוצה אני אזכיר לך הרבה - - -

אתה יודע שהיו יותר פיענוחים במגזר הערבי שנה שעברה מאשר בכלל הארץ בתיקי רצח? שנה שעברה, 2013.

אני יודע, הביא את זה השר לביטחון פנים, התיקים המפוענחים והפיענוחים הם אלה שלא היו צריכים פענוחים – זה רצח במשפחה, כבוד המשפחה, לא דברים שבאמת צריכים לפענח. מבחינה סטטיסטית זה נכון שזה יותר גדול אבל מבחינה מעשית הדברים הקשים עוד לא פוענחו.

יש באמת נשק בלתי חוקי, אני לא יודע בשביל מה צריכים נשק חוקי במגזר הערבי, אני נגד זה, אבל יש המון נשק בלתי חוקי ואתם יודעים את זה. אנחנו מבקשים כל הזמן כי אנחנו לא רוצים את הנשק הבלתי חוקי הזה – איך האנשים האלה מגיעים לנשק? טילי לאו – מי מייצר טילי לאו? אני בטוח שברשות הפלסטינית לא מייצרים טילי לאו.

לא, ברשות בכלל לא מייצרים אמל"ח, הם גם לא מבריחים אמל"ח.

לא, הם מבריחים.

מבריחים? חשבתי שהם לא מבריחים.

אבל טיל לאו – מי מייצר? לא הרשות הפלסטינית וזה מגיע לעבריינים. יש לי עוד שאלה, איך יכול להיות שאותו נשק שכבר בוצעה בו עבירה ורצח ונתפס, הגיע שוב פעם לסיבוב שני של רציחות? איך? איך זה יכול להיות? הרי בוצע פשע בנשק הזה, הנשק הזה נתפס והבן אדם נשפט - - -

משפט סיום, בבקשה.

סליחה, עוד כמה דברים שבאמת אני רוצה לומר.

תקצר כי אני רוצה עוד לשמוע תשובות.

תראה, למשל על רשלנות המשטרה, גם במישור הפלילי וגם במישור הפוליטי. במישור הפלילי, אם אתה זוכר, כבוד המפכ"ל, כשהיה הרצח בדבורייה, אתם הודאתם שזה בגלל איזושהי רשלנות שלא נמנע רצח של 5 אנשים.

הזכרת, חבר הכנסת, ראש עיר, אני מזכיר את ראש העיר נצרת. ראש העיר נצרת, ראמז ג'ראיסי, שהיתה ממש התקפה על הבית שלו, פיצוץ בתוך הבית שלו – עד היום לא נמצאו הפושעים. היום, אחרי הבחירות, ראמז ג'ראיסי מסתובב עם שני מאבטחים, זה איום ונורא. אין לי כל כך הרבה זמן לפרט עוד הרבה דברים אבל כשהמשטרה רצתה להיאבק בארגוני פשע אז היא נאבקה, בנתניה היא כמעט חיסלה אותם, אבל בטייבה זה נמשך פי כמה יותר זמן ועד עכשיו לא חוסלו משפחות הפשע. רק להזכיר לך, המפכ"ל, שבטייבה נהרגו מעל 50 פושעים במלחמות בין הכנופיות, מתוך ה-50 אחד היה יהודי, מי שהרג את היהודי יושב בכלא, השאר – אף אחד לא, לא פוענח הרצח עד היום.

תודה רבה, עפו. אני מבקשת מרז נזרי להתייחס למספר נושאים: א', לסוגיית ארביב, לגבי החוקים, לגבי מעצר מינהלי, לגבי החמרת ענישה בסוגיית החזקת אמל"ח, בנושא חקירות של אישי ציבור, מדוע אין חקירות של אנשי ציבור, והדבר האחרון, קשר עם השב"כ וכל הסוגיות הטכנולוגיות, מה שאתה יכול לפרט כמובן בוועדה הזאת ולא בוועדה החסויה. רז, בבקשה.

בסדר גמור, אני אתייחס לדברים. תודה, גברתי היושבת-ראש. מפכ"ל המשטרה הציג את העבודה המשטרתית המאומצת, אנחנו כמשרד משפטים, גוף אחר אמנם אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה בהרבה עניינים. אני רק יכול להזדהות עם התחושה של המפכ"ל, סוג של תחושת תסכול שאני מבין אותה מאוד בהקשר הזה כי מדברים מתחושות ואווירה ציבורית ובסופו של דבר אנחנו מכירים את העבודות מקרוב. אווירה ציבורית נוצרת גם מדיונים כאלה. בסופו של דבר זו אחריות של כולנו להיצמד לעובדות ולא רק לדבר על תחושות. אני אציג את הנושאים, כפי שביקשה יושבת-הראש, שאנחנו מטפלים בהם יחד עם המשטרה בהקשרים של חוקים שאנחנו מקדמים וגם בהקשר הכללי.
קודם כל, לפני החוקים הספציפיים, אני אומר שבשנים האחרונים ובתקופה האחרונה בפרט יש עבודה יותר משותפת של משרד המשפטים יחד עם המשטרה, יש גם צוות על בראשות היועץ שחברים בו פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה וועדה מתמדת בראשות ראש אח"מ, כשהרעיון של כל הצוותים הללו הוא בעצם ליצור סנכרון בין הגופים השונים שמטפלים בנושא של פשיעה מאורגנת בכלל ופשע חמור בפרט. יושבים בעצם סביב שולחן אחד גם נציגי פרקליטות, נציגי משטרת ישראל, נציגי רשות ניירות ערך ותוקפים למעשה את אותם ארגוני פשיעה לא רק בכובע הפלילי, שלעתים כידוע זה יותר קשה. זאת אומרת, לתפוס עבריין פלילי שיש לו כל מיני חיילים שבסופו של דבר גם בחקירות מגנים עליו ולא בהכרח מדברים זה לעתים קשה, הרבה פעמים אנחנו מנסים לעשות את זה דרך תקיפה בכיוונים אחרים, תקיפה בכיוונים אזרחיים, רשות המסים שבודקת האם אותם עסקים "לגיטימיים" משלמי מסים כדין, וגם המישור האזרחי, חילוטים וכיוצא באלה. אלה נושאים שמקודמים על ידינו בשיתוף עם המשטרה.

יש גם נושא של שולחנות עגולים. שבוע שעבר היה דיון אצל היועץ ביחד עם מפכ"ל המשטרה וסוכם גם כן על עבודה משותפת של פרקליטי מחוז ביחד עם הממ"זים הרלוונטיים, כששוב הרעיון הוא לא להתמקד רק בתחום הפלילי. התחום הפלילי הוא כמובן חשוב ואסור לזנוח אותו אבל הרעיון הוא לעשות טיפול משולב במובן הזה בגלל מוגבלותו של האפיק הפלילי – שאני תכף אומר משהו בהקשר הזה – להילחם בתופעה הזאת גם דרך כלים של חוקי עזר עירוניים, גם דרך כלים, כמו שאמרתי, של מסים, חוקי תברואה וכיוצא בזה. אלה דברים שכבר נעשים ויש תוצאות יפות שאפשר בהזדמנות אחרת לפרט יותר. הרעיון הוא להעצים יותר את הכלים הללו. זה ברמה הכללית.
ברמה הפרטנית, החוקים שגברתי יושבת-הראש הזכירה מתוך מכתבו של השר לביטחון פנים וגם המפכ"ל הזכיר אותם אלה חוקים שאנחנו ביחד עם משרד הבט"פ והמשטרה מקדמים בשנה האחרונה בצורה מאוד מאומצת והגענו לידי מיצוי יחסית בהרבה חוקים בשבועיים - - -

כן, אבל הפושעים לא מחכים והעבריינים לא מחכים עד שתקדמו את זה. אפשר לקדם חוקים יותר מהר. אנחנו יודעים שבכנסת אפשר תוך 3 ימים לקדם הצעות חוק מאוד מורכבות כמו חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. אם החליט ראש הממשלה ומינה את הצוות שהוא עומד בראשו כדי לקדם ולטפל בסוגיית הפשע, מה הבעיה לקחת את ארבעת החוקים האלה ולקדם אותם בצורה יותר רצינית? למה שנה? המשטרה בסוף יושבת ולא מסוגלת לעשות כי בעצם קושרים לה את ידיה.

את אומרת שהעבריינים לא מחכים, אני אענה.

מעצרים מנהליים זה לא חוקי.

אני אתייחס גם לזה.

דווקא מעצר מינהלי הוא פחות מורכב מהחוקים האחרים.

גברתי היושבת-ראש, אני אענה לדברים. אני, כמשנה ליועץ, אחראי על התחום הפלילי ועל חקיקה פלילית, אני האחרון שיזלזל בחקיקה פלילית. מטבע הדברים, אני חושב שזה דבר חשוב, אני חושב שלחוקים שאנחנו מקדמים יש חשיבות גדולה במאבק, אבל לבוא ולומר שהעבריינים לא מחכים לחוקים, העבריינים גם לא – אמרתי את זה בהקשר אחר – לפני שהם שמים מטען צד במכונית או ברחוב, הם לא הולכים לבדוק באתר הכנסת האם החוק הזה עבר או לא עבר. לא זה מה - - -

נכון, אני יודעת. זה לא בשבילם החוק.

אז בואי ניקח פרופורציות.

החוק הוא בשביל שהמשטרה תוכל ללא ראיות כבדות, כמו שאתם מבקשים מהם, לבוא עם עבריין ולשים - - -

את מדברת על מעצר מינהלי, זה משהו אחר.

לא, אני מדברת על הרבה מאוד דברים, לא רק על מעצר מינהלי, גם על חיסיון חומר מודיעיני וגם האזנות סתר.

אני אעזור ליושבת-ראש. אנחנו רוצים להיות משוכנעים שאותה תחושת דחיפות שהעברנו עכשיו למפכ"ל, שאולי הוא לא זקוק לה, הוא מבין - - -

המפכ"ל מבין אותה וגם הוא מכיר אותה.

שגם במשרד המשפטים וגם אצל היועץ המשפטי יש את אותה הבנה, תאתגרו את הכנסת.

נכון.

תאתגרו את הכנסת.

אני אענה לך, אדוני חבר הכנסת שי, לגבי אותה תחושת דחיפות, אני יכול לבוא עם מסמכים, נתונים ותאריכים, גם ישיבות שהיו אצל היועץ וגם ישיבות שהיו אצלי בחוקים הספציפיים הללו התחילו עוד לפני. אתם נזעקתם, בצדק מבחינתכם, ככנסת, כרשות מבקרת, בעקבות הגל של השבועיים-שלושה האחרונים, אבל הדברים האלה עברו מיצוי אצלנו בתהליכים בישיבות שהיו אצל היועץ ואצלי לפני כן, ולראיה הם הגיעו בחודש האחרון במקביל, או אפילו עוד לפני האירועים. ב-24 בנובמבר הם עברו בוועדת שרים לחקיקה. ב-24 בנובמבר עברו גם חוק חיסיון חומר מודיעיני שהמפכ"ל הזכיר, גם חוק בנושא הגבלת שימוש במקום. לפני כשבועיים זה עבר סוף סוף קריאה ראשונה בכנסת ולכן תחושת הדחיפות נמצאת אצלנו ובהרבה מובנים. אנחנו מנסים לקדם - - -

אני יודעת שבוועדת שרים בנובמבר עובר חוק – למחרת הוא נמצא בכנסת. מה קרה מנובמבר עד היום?

אני לא אחראי על העברת הדברים בין - - -

אז מישהו נרדם בשמירה, או במשרד לביטחון פנים או אצלכם.

לא, לא נרדם בשמירה.

משהו קרה פה.

החוקים הללו כבר מונחים על שולחנה של ועדת חוקה, אני דיברתי גם הבוקר עם ועדת החוקה והחוקים האלה של חיסיון חומר מודיעיני והגבלת שימוש במקום אכן הגיעו אליהם. הם מתכוונים להידרש לכך בהקדם מבחינתם, אני מקווה שזה אכן יהיה ככה. כשאתם מדברים, אדוני חבר הכנסת שי, על חוקים וכו', הממשלה יוזמת לא מעט חוקים שלצערי לא פעם – אני לא אומר כרגע בוועדה ספציפית – מעוכבים בכנסת בתהליכי חקיקה. זה טבעו של תהליך חקיקה.

נכון.

אומרים בוועדות: אצלנו זה מונח ויש עוד לפתור הרבה דברים.

אז מה אתה אומר, שזה מעוכב בוועדת חוקה?

אני לא אמרתי שזה מעוכב בוועדת חוקה. החוק הספציפי הזה עבר לפני שבועיים.

לא, תסביר לי. אם החוק הזה מעוכב בוועדת חוקה אז נעביר את זה – נעשה אנחנו.

החוק הספציפי הזה של חיסיון מודיעיני התעכב לא בוועדת חוקה, הוא עכשיו עבר לכנסת, לפני כשבועיים-שלושה.

העברנו אותו, אבל העברנו אותו.

נכון, אבל זה מתעכב בוועדה.

לא העברתם אותו, הוא כרגע מגיע. העברתם אותו קריאה ראשונה. זה חוק חיסיון חומר מודיעיני.

אוקיי, זה לא חוק - - -

נכון, זה לא חוק פשוט. זה חוק שאנחנו ניהלנו ויכוחים קשים מול הסנגוריה הציבורית, זה נושא שגם בבתי המשפט יש מחלוקת בהקשר הזה, אפשר להגיד כותרת ולמה זה לא עובר אבל אני מניח, בצדק מבחינתכם, שכשזה יגיע לדיון בכנסת יפרסו כל ההיבטים וכל הצדדים של זה. זה לגבי חיסיון חומר מודיעיני, כך גם לגבי הגבלת שימוש במקום.
לגבי התיקון לחוק האזנות סתר, זה דבר שעובר רציפות השבוע ויגיע לשולחנה של הכנסת. חוק החיפוש זה חוק חשוב נוסף שמקנה למשטרה כלים של חיפוש סמוי ומקנה גם אפשרות חיפוש במחשב, זה כלים חשובים ביותר שהמשטרה מדברת עליהם. זה כלים, אגב, שקיימים בידי השב"כ ולמשטרה עכשיו אנחנו מצמצמים פערים בהרבה בקשרים, גם בהקשר הזה. זה חוק שעבר ביום ראשון שעבר בוועדת שרים לחקיקה, חוק החיפוש. שוב, זה חוק של 140 סעיפים, זה לוקח זמן ותהליך עבודה ממשלתי לעשות עליו אבל זה עבר ועדת שרים לחקיקה ביום ראשון שעבר, זה עכשיו יגיע לשולחנה של הכנסת. יש דברים מסוימים שהם לא חוקים, שאנחנו מקדמים אצלנו ברמה הממשלתיים. נושא של מרשם - - -

ומה לגבי המעצר המינהלי?

אני אדבר על המעצר המינהלי מיד, כי זה הדבר היחידי שאנחנו במחלוקת אתכם או עם אחרים, אבל את כל השאר הדברים אנחנו מקדמים במשותף.
הנושא של שימוש במידע מרשם פלילי כלפי גורמים שמתחרים במכרזי מדינה: אנחנו גילינו שלא מעט ארגוני פשיעה – הרי ארגון פשיעה, חוץ מפשיעה הוא גם צריך לכלכל את עצמו, הוא צריך בעצם לקיים עסקים לגיטימיים והעסקים הלגיטימיים לפעמים, באופן אבסורדי מתקיימים גם דרך כך שבעצם ניגשים למכרזים מטעם המדינה. מכרזים מטעם המדינה, בא ארגון לגיטימי לכאורה או חברה לגיטימית שרשומה כדבר לגיטימי ומתמודדת. אז אנחנו עכשיו מקדמים ביחד עם משרד האוצר תקנות – וגם יש דיון אצל היועץ בהקשר הזה – שיאפשרו למשרד האוצר בשעה שיש ועדת מכרזים ששוקלת אם לקבל חברה כזאת להסתכל במרשם הפלילי. כלומר, אם יש רישום פלילי לאחד מהאנשים בחברה הזאת או לאדם שמתמודד יהיה אפשר לשקול את זה ובעצם לפסול את אותה חברה מלהתמודד במכרז של המדינה. זה כלי חשוב ביותר ומתמודדים בהקשר הזה.

זה חשוב.

כנ"ל גם אנחנו מקדמים את צו הנש"מים בנושא של נותני שירות המטבע ובנושאים של סעיף 220 כעבירות מקור בפקודת מס הכנסה. אלה חוקים שכל המערכות מדברות עליהן כנושא חשוב, ביחד עם המשטרה והבט"פ אנחנו מקדמים את זה. הנושאים הללו, כפי שאמרתי, הגיעו בתקופה האחרונה לידי מיצוי לא בעקבות השבועיים האחרונים. אדוני חבר הכנסת שי, זה לא שאפשר לקדם משהו תוך שבועיים, זה דבר שדורש עבודה מאומצת, יצא שלפני חודשיים זה עבר ועדת שרים ובחודש האחרון זה הגיע לידי הליך חקיקה ואנחנו מקווים מאוד שגם בכנסת זה יעשה בצורה מהירה.
בנושא ששאלת, גברתי יושבת-הראש, הנושא של מעצרים מינהליים. זה אכן נושא שאני אומר פה בגלוי ברחל בתך הקטנה, השר לבט"פ פונה אלינו פעם אחר פעם ואנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שצריך אכן להילחם בפשיעה אבל הכלי הזה של מעצרים מינהליים כלפי גורמי פשיעה הוא כלי לא מידתי ולא נכון ואני אסביר למה. אנחנו העברנו לשר לבט"פ חוות דעת של 10 עמודים בהוראה משפטית של סעיפים, פסקי דין וכו', אני מניח שלא זה המקום והזמן לפרט את זה, אני אסביר את זה בדקה אני מקווה, בשפה שווה לכל נפש.

מעצר זו פגיעה בחירותו של אדם, זה הדבר הכי בסיסי שבעצם אתה שולל חירות מאדם. ככלל, כשנעשה בהליך פלילי רגיל, האדם שאותו אתה עוצר, האדם שאותו אתה מעמיד לדין רואה את החומר כנגדו, החומר מוצג ויש לו אפשרות להתמודד עם הראיות נגדו. מעצר מינהלי זה בעצם חומר שמוצג במעמד צד אחד לשופט והאדם לא יודע לכאורה מה יש נגדו. הדבר הזה קיים בישראל בהקשרים של עבירות ביטחון, בהקשרים של עבירות טרור, גם זה לא פשוט. אנחנו במדינת ישראל, גם אנחנו לא – דרך המלך היא להעמיד לדין גם עבריינים של טרור - - -

אני לא אומרת שעכשיו תעשה את זה לכלל אבל אם באה משטרה ואומרת לך לגבי נושא מסוים, לגבי אדם מסוים.

אני, אגב, לא שמעתי את המשטרה אומרת לנו שזה צורך שלה, אני שומע את השר לבט"פ.

השר לבט"פ מייצג את המשטרה.

בהחלט זכותו לומר.

אבל יבוא המפכ"ל או יבוא מני יצחקי, יגיד לך: תקשיב, רז, לגבי שניים-שלושה האנשים האלה תן לנו חריג מעצר מינהלי.

מירי, תני לי להשלים את הדקה ואני עונה, אני מקווה שגם דעתך תנוח בהקשר הזה. מעצר מינהלי כלפי גורמי טרור זה דבר שאנחנו מול בתי המשפט בישראל מזיעים קשות כשמסבירים את זה. זה לא קל. עושים את זה במקרים חריגים ביותר בהקשרים של טרור. בעולם בכלל אנחנו נאלצים להסביר את זה הרבה יותר קשה, אנחנו מסבירים: מה לעשות, מדינת ישראל, אנחנו לא נמצאים ביבשת אחרת - - -

אבל אי אפשר כל הזמן לפעול לכיוון ז'נבה, בכל זאת היועמ"ש זה של מדינת ישראל. ז'נבה כל הזמן - - -

אבל, מירי, תקשיבי לי ברשותך דקה. אני רוצה דקה ברצף ואני אענה.

הבנתי, אבל אם אפשר - - -

אבל היושב-ראש עדיין חלוקה על כך, חשוב לי שגם היא תבין.

בין מעצרים מינהליים, שזה מאוד מאוד קשה, אני מבין ואני מבין גם למה, יש עוד איזה דרגות בוודאי שנותנות יותר חופש פעולה למשטרה.

זה מה שאני אומרת. בוא נגיד שחריג בעניין הזה, המשטרה באה ואומרת: תשמע, יש לנו פה את אחד הדגים השמנים ביותר, אין לי ראיות – הרי יכולים להוכיח את זה, לא?

ויש גם דברים שלזמן קצר אתה יכול להבין אותם ולא לאורך זמן. אין להם כלים.

אני אענה, אני רוצה להשלים. תראו, אנחנו לא פוסלים את ז'נבה, אנחנו באיזשהו מקום גם חלק מהעולם, גם צריכים להסביר שם אבל - - -

מאה אחוז, לא אמרתי שתפסול את ז'נבה.

בהקשר של טרור ביטחוני אנחנו יכולים להסביר את הייחודיות של מדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, אנחנו חיים פה בשכונה מאוד מסוימת עם שכנים מאוד מסוימים.

ופשע לא?

לעומת זאת, בהקשר של פשיעה פלילית, אמר המפכ"ל היום, אמר ראש אח"מ בדיון הקודם אצלך, ואלה העובדות – אני מבין שציבורית לא רואים את זה אבל אלה העובדות - מדינת ישראל נמצאת יחסית במקום טוב מאוד גם לעומת מדינות אחרות. אנחנו לא מצאנו בעולם, גם במדינות אחרות – טרור פלילי ופשע פלילי יש גם בעולם – אנחנו לא מצאנו בעולם תפיסה כזאת של מעצר מינהלי. ואגב, אם זה תיקון חקיקה שהכנסת כל כך רוצה היא יכולה לקדם תיקון חקיקה כזה לבד, אנחנו חושבים שזה לא נכון. אנחנו חושבים שברמה של פרשנות חוק זה לא נכון וגם חושבים שלעשות את זה בתיקון חקיקה זה לא נכון והסברתי למה. בעולם זה לא קיים למרות שהמצב בעולם בהקשר הזה לא יותר חמור מישראל ואדרבה להפך.

רז, תן לי את הסטטוס לגבי ארביב.

אני אתן לך לגבי השב"כ.

ולגבי ארביב אני רוצה סטטוס.

לגבי ארביב אני גם אתייחס. לגבי שיתוף הפעולה בין השב"כ למשטרה, אכן לשב"כ יש כלים נוספים ברמה הטכנולוגית. המשטרה בשנים האחרונות, בהשקעה גם כספית וגם חקיקתית ביחד אתנו, מצמצמים פערים בהקשרים האלה. גם עם חוק נתוני תקשורת המשטרה צעדה הרבה צעדים קדימה וגם בהקשרים אחרים. יש גם נושא שנמצא בדיונים אצלנו שהוא נושא של חוות דעת משפטיות שאנחנו נותנים – אני לא יכול להיכנס בפורום הזה לפרטים – ברמה של כלים שיאפשרו למשטרה יותר להיעזר במידע שיש בידי השב"כ. גם זה כמובן בגבולות חוק השב"כ הקיים ופקודת המשטרה.
לגבי הנושא של ארביב וניסו וכו', אמר חבר הכנסת שי שזה רע מאוד, אני מניח שגם המפכ"ל יתייחס לזה, ודאי שזה רע. אני גם צריך לומר בזהירות ששניהם בהליכים משפטיים כאלה ואחרים. אבל אני רוצה רגע להציג את הפן החיובי שבזה, אני חושב שחוסנה של חברה נמדד גם ביכולת שלה להתמודד עם תופעות כאלה.

זה ברור.

גם כלפי נבחרי ציבור בכירים וגם חוסנה של משטרה נבחן ביכולת להתמודד ודין ניצב כדין פקד. בהקשר הזה, גם מצד מפכ"ל המשטרה, בהליכים שהוא עושה ברמה של השעיות ומה שבסמכותו, וגם בהקשרים פליליים, שזו סמכות שלנו, אני חושב שאפשר – אנחנו כמובן לא מעודדים תופעה כזו ונשמח אם זה יהיה הניצב האחרון ונשמח גם אם זה יהיה חבר הכנסת האחרון בחקירה וכו', אבל עדיין נצטרך לזכור שחוסנה של חברה נמדד ביכולת שלה להתמודד גם אם זה קורה עם אנשים בכירים.

אבל אני שואלת אותך שאלה אחרת: האם אתה אילצת את ארביב לפרוש?

אני לא אילצתי שום דבר.

לא אתה, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בעצם הביאה לכך שארביב יפרוש?

אני אענה בהקשר הזה למרות שזה לא נושא הדיון. תראי, הנושא, קודם כל צריך לומר, עדיין בעיצומו. אנחנו הודענו לפני כ-3 שבועות שבנושא של ארביב תתקבל ההחלטה בבוא העת, היועץ הודיע לגבי החלטות בעניין פינטו, הנושא עדיין בעיצומו, לכן צריך לדבר על הדברים האלה בזהירות. עם פתיחת הבדיקה שהיתה לפני כחודש וחצי, בתיאום עם מפכ"ל המשטרה, מפכ"ל המשטרה שוחח עם ניצב ארביב עם פתיחת הבדיקה הגלויה שהודענו עליה אחרי שהוסר צו איסור הפרסום, ניצב ארביב יצא לחופשה. כפי שפורסם, התנהלה בדיקה במסגרתה מח"ש – זה בהקשרים של מח"ש, זה לא משטרה כי מאחר ומדובר בשוטר זה שייך לפרקליטות. מח"ש, בהנחיית פרקליט המדינה, עסקה בבדיקה של חומרים שהתקבלו מהרב פינטו, במסגרת זו נבדק האם באמת יש בסיס לחקירה פלילית כנגד ארביב. כפי שהודענו, חלק מהממצאים שקיבלנו הראו שלכאורה יש מקום להמשך טיפול וחלק נמצא כדבר לא נכון.
באותה נקודת זמן היועץ החליט שיוגש כתב אישום נגד פינטו. הנושא של ארביב עדיין לא הסתיים, הנושא של ארביב עדיין בבדיקה ואנחנו לא אלצנו את ארביב לעשות שום דבר. כמובן שבמשך הבדיקה היתה בדיקה גם אצלנו, ואני מניח גם במשטרה, לגבי השאלה המינהלית האם הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו, כי זה בלי קשר לעניין פלילי – כאשר יש בדיקה שמתנהלת כנגד ניצב במשטרה עולה השאלה של השעיה מתפקיד של כל קצין בכיר. בהקשר הזה ניצב ארביב קיבל את החלטתו. אני יכול לומר לך שאנחנו בעצמנו לא ידענו, לא דיברנו עם ניצב ארביב, לא דיברנו עם עורך דינו.

אבל דיברת עם המפכ"ל.

ודאי שאנחנו בקשר עם המפכ"ל בשאלות האלה.

המפכ"ל דיבר בטח עם ארביב.

ודאי שאנחנו בקשר עם המפכ"ל ועם אנשיו בשאלות של השעיה כי בסופו של דבר המפכ"ל, מתוקף סמכותו בחוק, יש לו סמכות להחליט על השעיה או לא השעיה ובהקשר הזה הוא מקבל, והוא צריך לקבל, את ההתייחסות מהיועץ והפרקליט.

מאה אחוז, אין לי בעיה עם זה, רק לא להגיד שהוא החליט לפרוש אלא היועץ המשפטי דיבר עם המפכ"ל והמפכ"ל דיבר עם ארביב והחליטו שנכון שהוא יפרוש מתפקידו.

מה המפכ"ל דיבר עם ארביב – אני מניח שהוא יתייחס.

זה לא נכון, זה לא נכון.

טוב, הדבר האחרון שאני רוצה לשאול: האם ארביב לדעתך ייחקר?

זו שאלה מעניינת ואני יכול לומר שהתשובה תינתן, בכל הכבוד, לא במסגרת הזאת אלא אחרי שאנחנו נמצה את הבדיקות שמתקיימות גם בימים אלו.

מאה אחוז, תודה רבה לך. קמצ"ר, שאלה אחת קצרה, תענה לי בכן ולא: א', האם אתם מודעים למטענים שיוצאים מצה"ל לכיוון שטח המדינה וזו הופכת להיות בעיה אחר כך של המפכ"ל? ב', מה אתם מתכוונים לעשות בנושא והאם אתם שותפים לעבודת המטה אצל ראש הממשלה?

שני משפטים לרקע ואז מה אנחנו עושים.

קצר כי אנחנו צריכים לסיים.

מאוד. ההחזקה של האמל"ח בצה"ל היא בידי המפקדים. יש תמיד מתח בין הצורך להחזיק את אמצעי הלחימה קרוב לקווי המגע, אצל החיילים, בפלוגות, במאהלים שלהם, לבין הרצון להחזיק את זה בבונקרים מאובטחים בתוך בסיסי צה"ל.

הנה יושב-ראש ועדת משנה להר הבית הגיע.

ממש אחלה תפקיד ראיתי שקיבלת.

אחלה תפקיד הוא קיבל.

דווקא אחריך - - -

סליחה, דוד, שב. אתה עשית כניסה, קיבלו אותך, ראינו. בבקשה, קמצ"ר.

צור קיומנו, סלע קיומנו הר הבית.

ואת המתח אנחנו מנהלים בצבא באמצעות פקודות ונהלים ובקרה מאוד צמודה. אנחנו יודעים וזוכרים בכל רגע נתון שכל הוצאה של לבנת חבלה וכל נשק זה אמצעי פוטנציאלי לפגיעה בנפש. אנחנו מנהלים את זה. אני אומר לגבי הפעולות שאנחנו עושים ונעשה, אז קודם כל, לידיעה, כל אירוע - - -

מה שעשיתם, ראינו שזה לא מספיק כי עובדה שהמטענים זלגו, אז מה שעשיתם לא מעניין, מה שמעניין אותי זה מה שתעשו כדי שלא יחזור על מה שעשיתם עד עכשיו.

בדיוק, אני רוצה להתייחס פחות למה שהיה, זה לא מקדם אותנו, אז אנחנו נתייחס למה שאנחנו עושים ונעשה בפועל. קודם כל מבחינת הפעולות של הצבא, יש כניסה לפעולות מנע, זאת אומרת, מסייעים למפקדים באמצעות יצירה של פעולות שיראו להם, יתנו להם תמונת ראי למה שמתרחש ולתקן. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בהסברה - - -

ידעתי שזה יגיע. כבר דיברנו על ההסברה בפורום אחר.

זה לא מספיק. קמצ"ר, ההסברה ממש לא מעניינת עכשיו בעניין הזה.

כנראה הסברה לא מעניינת את אותו אדם שרוצה לגנוב לבנת חבלה ולהוציא אותה החוצה. הוא לא קהל היעד של ההסברה. איך אתם מוודאים שלבנות חבלה לא זולגות מהמאגרים הצבאיים החוצה? הם לא של המשטרה, זה ברור. מסמנים אותן, עוקבים, מדווחים למשטרה ששתיים-שלוש לבנות חבלה נעלמו כדי שהם ידעו.

זה הדבר הכי חשוב, האם אתם מסמנים אותן או לא?

כי זה מצחיק שאמצעי החבלה הכי משמעותיים באים מבית.

נחמן, שניה. האם אתם מסמנים את המטענים היום בצה"ל או לא?

זה לבנות חבלה, הן מסומנות, הן מוחזקות. רק אם היתה לי עוד הזדמנות לסיים את המשפט הייתי אומר שההסברה נועדה עבוד המפקדים שבידיהם מצויות לבנות החבלה כדי לשמור עליהן ולוודא שהן לא מגיעות לידיים שלא צריכות להגיע. זו הכוונה. זה שמתכוון לגנוב – ההסברה לא תעזור לו מלכתחילה.

סוגיה שאנחנו מתעסקים אתה הרבה מאוד זו סוגיה של מודיעין, וסוגיה חשובה בצבא זו סוגיית הענישה. אני שמעתי כאן מה שנאמר, רק לידיעה - - -

אבל אני רוצה לשאול שאלה: האם המטענים האלה מסומנים או לא?

יש סימון לכל הסדרות.

לכל הסדרות?

אין מטענים, בואו נדייק רק בטרמינולוגיה, זה לבנות חבלה.

לבנות חבלה, יש לכם סימון לכל הסדרות?

יש סימון לכל סדרה. הבעיה שיש לנו עם אמצעי לחימה זה הרצון או הצורך לשמור - - -

לכל הסדרה יש? גם באלפים יש לכם סימון? זה בוודאות, מה שאתה אומר לי עכשיו?

הכניסה הזאת עכשיו היא פחות רלוונטית לדיוק - - -

זה מאוד רלוונטי כי בלי זה הם לא יכולים - - -

לדיוק הזה של הפעולות שאנחנו עושים כדי למנוע מהם, כמו שאתם מציינים, מלצאת החוצה. אני מדבר בכל מקרה לאו דווקא - - -

האם אתה צריך סיוע של סוכנים משטרתיים לתוך הצבא שיעזרו לך לפתור את הבעיה הזאת?

אני לא צריך. א', אנחנו לא צריכים סיוע של סוכנים של משטרת ישראל. ב', מה שחשוב לומר כאן, במיוחד כשמשטרת ישראל נמצאת כאן, שיש לנו שיתוף פעולה, אנחנו גם מתכננים שיתוף פעולה הדוק יותר עם נקודות עניין מאוד מאוד ספציפיות כדי לעשות - - -

גולן, יש לך מזל שזה סוף הדיון, התשובה שלך ממש לא מספקת, היא לא טובה. צה"ל לא עושה מספיק ואני מקווה שאתם נערכים לעימותים עם סוריה בצורה טובה יותר ממה שאתם עושים בעניין של המטענים. המפכ"ל, בבקשה, תענה לדברים העיקריים כי אנחנו צריכים לסיים את דיון ואני רוצה לסכם.

אני חושב שהבאתי את הנתונים באמת כדי לשמור על הפרופורציות. הרי לבוא להגיד לי שאני לא רואה – חבר הכנסת פייגלין עזב אבל להגיד לי פיל, לא פיל – חבר'ה, אני שמח סוף סוף שמדינת ישראל על נבחריה, כנסת ישראל, לוקחת ברצינות את הנושא שמשטרת ישראל מתעסקת אתו יום יום שעה שעה ואנחנו מוצאים את עצמנו לבד כל השנה. אני שמח שכולם עכשיו שמו לב לעניין. אני שמח שכולם רוצים יותר שוטרים. אני שמח שכולם רוצים מלחמה יותר רצינית בפשיעה. ואתם יודעים מה? אני הוכחתי, וזה תפקידי כמפכ"ל, לעשות עם השוטרים שלי הכי טוב. אם כנסת ישראל וממשלת ישראל סבורה שצריך יותר שוטרים, ואם אתם שואלים אותי ברמה שלי כאזרח: צריך כאן יותר שוטרים במדינת ישראל.

לא כאזרח, כמפכ"ל.

וכמפכ"ל שיודע לעשות השוואות: צריך יותר שוטרים במדינת ישראל, וכמה שוטרים צריך – אני אף לא אגיד את זה כתירוץ לאירוע חמור שקרה כי זה לא נכון.

מאה אחוז, אבל עזוב את האירוע, אנחנו עכשיו במרחק מהאירוע. כמה שוטרים אתה צריך?

תני לי. המספרים שבהם מדובר זה בערך שוטר לכל 1,000 תושבים, שזה אומר משהו כמו 8,000 שוטרים, אבל – וכאן אני רוצה להגיד משהו חיובי – הממשלה בראשות בנימין נתניהו, השר לביטחון פנים שהיה גם בקדנציה הקודמת וגם עכשיו, הצליחה ביחד בקדנציה שלי, אני מדבר על ה-3 שנים האחרונות, הוספנו נטו משהו כמו 2,000 שוטרים למשטרת ישראל. אחרי שהוספנו 2,000 שוטרים אנחנו נמצאים פחות או יותר באותו מספר שוטרים שהיינו בשנת 94', לפני 20 שנה. זה הנתון. האוצר מכיר אותו, כולם מכירים אותו. אני שמח שהכיוון של הממשלה הזאת זה לחזק את המשטרה, אני שמח שהצלחנו להוסיף 2,000 שוטרים, יש כאן כרגע בקנה עוד תוספת של 1,000 שוטרים עד סוף השנה הזו, נגיע ל-3,000 שוטרים בשנים האחרונות, זה יפה מאוד. חסרים עוד שוטרים. אני לא אתן את זה אף פעם כתירוץ. התפקיד שלי הוא לעשות עם השוטרים שיש לי הכי טוב, ואני רוצה להגיד שאנחנו עושים.
אם יש משהו שבאמת לא הצלחתי אולי להעביר, ואני רוצה עכשיו להגיד את הדברים: משטרת ישראל כל הזמן עושה במלחמה ובמאבק בפשע המאורגן ובשחיתות הציבורית ובפשיעה החמורה. אנחנו עצרנו, אנחנו חיפשנו ותפסנו, ואגב המספרים הם מספרים אחרים.
נאמר כאן משהו על העניין הזה של התחושה הציבורית, כמו מנהיגי הציבור שיושבים כאן, גם אני מסתובב בקרב העם ובקרב הציבור. אני מסתובב, טוענים שאני מסתובב יותר מדי, אתם יודעים מה? אף פעם זה לא יותר מדי. אני מסתובב בין השוטרים, אני מסתובב בקרב האזרחים, חבל שאני לא מקליט ומשמיע לכם כאן – וזה לא מנחמדות ולא מרצון טוב – כולם מחזקים ומעודדים. הם רואים את המשטרה כל השנה, לא רק בשבועיים האחרונים. הם מרגישים את המשטרה בכל השנה האחרונה. אני מוכן ללכת אתך למושב נחלה ונסתובב יחד, נראה מה יגידו תושבי נחלה למפכ"ל לידך. אתה יודע מה? בוא נעשה את זה. תביא טלוויזיה אתך כדי שיראו כל עם ישראל.

המפכ"ל, אתה מנותק מהשטח.

אני לא רוצה לעמת אותך עם הנתונים שקיבלתי על הפריצות של מושב נחלה, אני לא רוצה. אני רוצה להגיד שהמספרים והנתונים מדברים בעד עצמם. אני לא אמרתי אותם וחשוב לי שהדברים יאמרו, לא נתתי כאן את הנתונים כדי להגיד לכם שמעולם מצבנו לא היה טוב יותר, הרי לא זאת היתה הכוונה. הכוונה היתה להראות מה אנחנו עושים כל השנה ומה עשינו בשנים האחרונות. באים ומקריאים לי תוצאות של סקר, אתם יודעים מה, תבחרו אתם את הסקר, אתם תשמשו הסקר, אתם תבדקו מה מרגיש הציבור, אתם יודעים להרגיש את הציבור לא פחות טוב מאתנו.

אני חושב שהכיוון שהמשטרה הולכת פה הוא כיוון נכון. הכיוון שהובלתי את המשטרה בשנים האחרונות הוא כיוון נכון. אני מתכוון להמשיך בכיוון הזה, אני מתכוון להמשיך להכניס יותר עבריינים מסוכנים לציבור לכלא. עשינו את זה בשנתיים האחרונות, נמשיך לעשות את זה בשנה הזו. אני מתכוון להציף את בתי המשפט בבקשות מעצר עד תום ההליכים במקומות שבהם יש הצדקה. אנחנו נמשיך לעצור את מחזיקי המטענים, אנחנו נמשיך ונגיע למניחי המטענים. אנחנו נמשיך לעשות את הפעילות עם הצבא כדי למנוע את זליגת המטענים החוצה. אנחנו נמשיך לקדם את הליכי החקיקה כאן בכנסת שיסייעו לנו.

אנחנו לא צריכים את המעצר המינהלי. אני באופן אישי, אגב, לא ביקשתי את המעצר המינהלי. השר לביטחון פנים, וזו זכותו, חשב שזה נכון. הוא העלה את זה כצורך, כדרישה, וזה לגיטימי, זכותו המלאה והוא שמע את התשובות מהיועץ המשפטי. אני מכיר את היכולות המשפטיות ולכן גם חשבתי להשקיע במקומות שבהם אפשר לקדם הליכי חקיקה וחשבתי שלמעצר המינהלי אין סיכוי.

רמת החיסיון על - - -

על חיסיון חומרי מודיעין כחומר חקירה ונושאים נוספים. לגבי החברה הערבית ישראלית, אנחנו הצבנו את זה – הלך מפה חבר הכנסת, אני מזמין אותו, נדמה לי שבשבוע הבא או בעוד שבועיים אני נפגש עם המנהיגות הערבית, גם חברי הכנסת, גם ראשי הרשויות וגם מנהיגות ערבית, ועל הפרק זה חיזוק שירותי המשטרה בקרב הציבור הערבי ישראלי. עשינו, ואני מזמין את הוועדה להסתובב איפה שתבחרו, אתם תראו את השינויים שקרו בשנים האחרונות. זה נכון שחסרים לנו הרבה מאוד שוטרים שם. יש לנו מקומות בלי תחנות משטרה שם.

צריכים לגייס גם שוטרים ערביים.

אנחנו משתדלים. יש לנו בעיה גדולה מאוד לגייס שוטרים ערביים מוסלמים. אני קיוויתי וציפיתי שהמנהיגות הערבית ישראלית תסייע לנו לגייס יותר שוטרים ערבים ישראלים. אני ביקשתי מהם לצאת אתנו בקריאה, אמרתי להם – אתם יודעים מה? לאגף התנועה, להילחם בתאונות דרכים. 40% מההרוגים בשנה שעברה היו אזרחים ישראלים ערביים בתאונות דרכים. 40% מההרוגים. אני חשבתי שזה נכון שכולנו נתאמץ כדי להילחם בתופעה הזו ואנחנו עושים את זה מבחינה זו. ולכן עם החברה הערבית הכנו תוכנית ל-2014, אנחנו ממש מציגים אותה למנהיגות בחודש הבא. אנחנו צריכים לעשות יותר אבל, שוב, אנחנו עושים את המקסימום עם מה שיש לנו.
משפט אחרון לעניין של הנורמות והערכים. אני מקבל. אגב, מי שחושב שאני לא מסכים עם האמירה של חבר הכנסת נחמן שי על העניין שאירועים האלה הם לא טובים, של שני הניצבים האחרונים בהקשרים ההם, אני מקבל. הרי תבחנו טוב את הדרך שבה נקטתי, מה קרה כשהאירוע של ניסו יצא מהרגע שנודע לנו. תראו איזה הודעה ארגונית הוצאתי לכלל שוטרי משטרת ישראל, איזו נחישות ואיזה אמירות נורמטיביות. תבואו אתו עכשיו לסגל הפיקוד של משטרת ישראל, אתם תראו במה אנחנו עוסקים כל היום. אנחנו הקדשנו את כל היום הזה לערכים ולא סתם. אנחנו לא עושים את זה סתם, אנחנו מאמינים בזה. ואני אומר, לטפל בערכים, לשים את הערכים ואת הנורמות במקום הראוי להם, לטפל בזה כך שלמדינת ישראל תהיה משטרה נקיה, משטרה גאה, משטרה מקצועית, משטרה שעושה את עבודתה נאמנה. היא עושה את זה כל השנה.
לי היה חשוב לשמור על הפרופורציות כדי שעם ישראל יבין שיש לו את אחת המשטרות הטובות בעולם. אני אתמול קיבלתי מכתב מהמפכ"ל ההולנדי שהוא מבשר לי שהוא הולך ליישם חלק גדול מתוכנית המפנה בהולנד. הולנד – על מה אנחנו מדברים? הם הולכים ליישם חלק גדול מתוכנית המפנה, הם יודעים לבחון בעין מקצועית מה זו תוכנית המפנה, מה עשתה פה תוכנית המפנה במדינת ישראל. אני לא אומר, אני רוצה שיהיה כאן ברור: משטרת ישראל לא מקלה ראש באירועים האחרונים, משטרת ישראל היא משטרה חזקה, מי שרוצה לראות את העוצמות של המשטרה שיסתובב בבתי הכלא, שילך לראות מה המשטרה עשתה בשנים האחרונות. תסתובבו בבתי הכלא, תראו את העבריינים שמהם פה שמעתי על החשש גדול, לכו לראות כמה עבריינים נכנסו לכלא, באיזה עבירות, מה המשטרה עשתה והמשטרה תמשיך לעשות, המשטרה תמשיך לבצע את תפקידה.

אם מדינת ישראל תחליט שהיא רוצה להשקיע ולהשקיע בביטחון האישי, אני חושב שכך היא צריכה. אני חושב שצריך לשים את הביטחון האישי בסדר עדיפויות גבוה יותר בסדר היום הלאומי, אני חושב שצריך הרבה יותר שוטרים במדינת ישראל. כל הדברים האלה לא סותרים כהוא זה את מה שאמרתי עד עכשיו. אני מודה שוב ליושבת-ראש הוועדה לגיבוי שאנחנו מקבלים כל השנה ולא רק בימים האחרונים.

הוא אמר את זה בציניות כמובן, אם אתם לא מבינים. יש לכם נבחרת כדורגל? גם אותם מאמצת הולנד או לא?

יכול להיות, נחשוב על זה.

אני רוצה לסכם את הדברים שעלו כאן מהדיון. קודם כל, אני מודה לך, המפכ"ל, שהגעת, אני אשמח לראות אותך יותר בוועדה הזאת, וכמו שאתה רואה, הוועדה לא אוכלת את המפכ"ל ואפילו המפכ"ל מתבטא לא רע.

אני מאוד מודה לך.

ואנחנו אפילו מקבלים חלק מהעובדות שלא ידענו עליהן. מה היה קורה אילו היית בא יותר? תדמית המשטרה היתה עולה בוועדות האלה.

הייתם רואים שגם המספר של אלימות שוטרים ירד השנה ב-200%, 300%.

נכון, אז תדמית המשטרה היתה עולה ואילו היית מגיע יותר ומאמץ שיטות אחרות אני חושבת שזה היה עוזר לך.

אתם יודעים מה? אני מוכן להרים את הכפפה.

יפה, אז זה כבר טוב. אני קודם כל רוצה להגיד לך שאני שמחה שאתה לוקח את זה ברמה האישית, אני אוהבת את זה, גם אני כזאת. זה מראה שאכפת לך.

אם אני לא אקח את זה - - -

זה מראה שאכפת לך.

אתם רוצים שאני אקח את זה ברמה הזו.

זה מראה שאכפת לך, זה מראה שזה חשוב לך.

נכון, ודאי.

זה מראה שאתה רואה לעשות יותר. אתה שומר על המשטרה, וטוב שכך. אני חושבת שכך באמת אתה יכול לקדם את הארגון. אני חושבת שיש המון דברים שאנחנו שומעים עליהם פה לראשונה, ושוב חבל, כי אם היית מגיע לכאן יותר היינו יודעים יותר. אני יודעת שאתם משקיעים אבל יש פער. יש פער בין מה שאתם עושים לבין מה שהציבור יודע ואנחנו צריכים לנסות לצמצם את הפער הזה. איך? דרך הדיונים האלה, דרך אמירות שלנו, דרך סיורים בשטח ודרך באמת זה שאנחנו מטפלים בדברים ולא מסתירים אותם. אני חושבת שהדבר הזה נעשה וזה חשוב.
במושב הזה, מנהלת הוועדה, אנחנו נזמן דיון על אמון הציבור, על אותם דברים שאתה רוצה להגיד. אנחנו נזמין את חברת "דיאלוג" שעשתה את הסקר ונראה איך אנחנו יכולים בעניין הזה לעזור במה שאפשר. לגבי החקיקה, רז, אני בהחלט מקבלת את כל מה שאמרת כאן לגבי החקיקה אבל בכל זאת הדברים צריכים להתקדם בהילוך גבוה יותר. היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, צריך לראות איך מקדמים את זה יותר. אם אתם רוצים תעבירו את זה לוועדה שלי, אני אעשה את זה בפגרה.

זו החלטה של הכנסת. באיזו ועדה זה נמצא זו החלטה של הכנסת, לא ממשלה.

אני לא יודעת מה אבל בואו באמת נראה איך עושים את זה יותר כי צריך לתת פה את הכלים. כל חברי הכנסת התייחסו לזה כאן. בואו נראה איך אתם לוחצים בעניין הזה, אנחנו מוכנים גם להעביר מכתב לוועדות הרלוונטיות אבל בסופו של דבר זו אחריות של המפכ"ל ואחריות המשטרה, נקודה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסייעים להם במה שאפשר לסייע להם וחקיקה היא חשובה. שנה זה הרבה וזה ארוך מדי, לכן בואו נראה איך אנחנו מקצרים את העניין הזה. אני רוצה לשלוח מכתב גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר וכמובן לשר לביטחון פנים לגייס יותר אנשים למשטרה. יש פער מאוד גדול בין קצב גידול האוכלוסייה לבין השוטרים שקיימים. ולכן צריך בעצם להגדיל את כוח האדם של המשטרה. אי אפשר לבוא ולעשות – זה טוב וזה חשוב, ואני מברכת את ראש הממשלה שהוא נכנס לזה באופן אישי ומקיים דיונים בסוגיית הפשיעה, אבל אי אפשר לטפל בפשיעה בלי כוח אדם ובלי חוקים ובלי כלים. ולכן צריך כאן לקרוא גם לשר האוצר וגם לראש הממשלה להגביר את כמות השוטרים.

דבר נוסף, שדיברנו על זה בעבר, זו הסוגיה של שכר השוטרים. אתם הבטחתם להציג לנו את שכר השוטרים ולראות איך אפשר ללכת בעניין הזה להגדיל את שכר השוטרים. גם את העניין הזה נעלה במושב הבא.

המפכ"ל לא העלה את שכר השוטרים וטוב שהוא לא העלה כי זה לא שייך לדיון שלנו.

לא, אני אומרת, סליחה, צריך להעלות את שכר השוטרים ללא קשר.

הכי גרוע שעכשיו יגידו שעל רקע כל מה שקרה - - -

אני לא אמרתי שעל רקע מה שקרה, אני רק מעלה את זה ופותחת סוגריים.

זה לא טוב.

בנושא האמל"ח, גולן, אנחנו נשלח גם מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון שגם פה אתם צריכים לסמן את אותן סדרות של מטעני החבלה. אתם לא מסמנים אותן ולכן אתם לא יודעים מאיפה זה יצא. הסברה לא מספיקה בשביל לבנות החבלה. הם לא מסמנים אותן בצבא. לא יעזור כלום. זה הנתונים שאנחנו יודעים, אם יש נתונים אחרים תודיע לי, אני אוציא את זה לטובת הפרוטוקול.

איך מהתייחסות של 40 שניות הסקת את כל המסקנה הזאת? זה מופלא בעיני.

כי אני אגיד לך, פה מתייחסים מיד: כן, לא, לא, כן, איפה אפשר לקדם.

לא שטוח, לא שטוח, לעומק.

ההפך, לעומק. כמו שהצבא אוהב עבודת מטה.

ב-40 שניות אי אפשר לעשות שום דבר ובטח לא כזאת אמירה על צה"ל, קשה לי אתה.

קמצ"ר, אז בבקשה תן לי תשובה אחרת אם אתם מסמנים את אותן אלפי לבנות חבלה. אני לא יודעת שאתם מסמנים אותן.

לגבי החמרת הענישה לא התייחסת, לגבי החזקת אמל"ח, מה שהמפכ"ל ביקש. תוכל להתייחס לזה?

החמרת ענישה על העבירות הקיימות?

על עבירות הקיימות של החזקת אמל"ח.

אם תתני לי המשך.

לגבי המגזר הערבי, אני מקבלת את מה שאמר פה המפכ"ל, זה תואם את מה שנאמר לנו גם בישיבות הקודמות. אנחנו נקיים סיור משותף יחד עם המשטרה במושב הבא שיוביל אותו חנא ונראה איך אנחנו ביחד נעשה את מה שניתן בנושא הזה.
לגבי הסיכום של ראש הממשלה, אני מבקשת שמזכיר הממשלה, מה שהוא יוכל להעביר לוועדה, אפילו לוועדה החסויה, אני רוצה לדעת במה אנחנו יכולים להתערב כוועדת פנים שמפקחת על הנושאים האלה. אני מצטרפת פה לקריאה של נחמן וזו בקשת הוועדה.
לגבי השלטון המקומי, אני חושבת שצריך לשנות את סל האבטחה לראשי הרשויות. אמר את זה חבר הכנסת אזולאי, אני חושבת שזה נכון. צריך לבוא עם סל אבטחה שונה לראשי רשויות ולסגנים, צריך לראות איך אנחנו מקדמים את זה. אנחנו נעשה על זה גם חשיבה ונביא איזו הצעה.

המפכ"ל, לא דיברנו על הפרוטקשן, לא נפתח את זה פה אבל הסוגיה הזו ידועה לנו גם מהמגזר הבדואי, שמשום שחלק מהחברות לא סומכות על המשטרה הם עושים פרוטקשן.

נדבר על זה בפעם הבאה.

אז אני מבקשת שנציג את זה בדיון הבא. לגבי מעצר מינהלי, אם המפכ"ל אומר שהוא לא נדרש לזה והשר אומר שהוא כן נדרש לזה, אני בכל זאת חושבת, רז נזרי, שתבדקו את הנושא של החריג. האם במקרים חריגים שבהם השר לביטחון פנים בא ואומר: אני מבקש שבנושאים האלה והאלה - - -

כל המעצר המינהלי הוא חריג, גם בתחום הביטחוני זה דבר חריג, זו לא שגרה. אנחנו נעביר לך את חוות הדעת שהוצאנו ואני מקווה שאז תנוח דעתך.

אוקיי. הדבר אחרון, אין לי ספק, המפכ"ל, שבנושא ערכים ומוסר אתה מעביר מסר ברור לקצינים ולפורום הבכיר שלך, ועם זאת, אני לא אפתח את זה פה, מספר קצינות אנונימיות העבירו לי אחרי הראיון עם ניסו שאמירות שהוא אמר הן לא מופרכות. אני מציעה לך, כמו שאתה עושה סקרים בנושא אמון הציבור, תבדוק בקרב הקצינות במשטרה - - -

אנחנו הקמנו יוהל"נית, תזמיני אותה לכאן.

עזוב את היוהל"נית.

למה לעזוב?

כי יוהל"נית עובדת אצלך, אני לא רוצה יוהל"נית.

לא, לא. הקמנו יחידה שתפקידה בדיוק הנושא שלך ובואו ניתן לה לעבוד. היא רק התחילה לעבוד. אגב, זה בין היתר בגלל האמירות האלה אבל, אני לא יודע אם ראית את כתב האישום שמיוחס לניסו ועם כל הכבוד לאמירות האנונימיות, זו לא נורמה בארגון הזה. לא נורמה בארגון הזה.

מצוין, עלא כיפאק. אני קודם כל מקבלת את מה שאתה אומר מראש, ועם זאת, לאור הפניות שנעשו אלי, אני מבקשת ממך: או שתנחה את היוהל"נית, שקודם כל זה יפה ומבורך שהקמת את זה - - -

כבר עשינו את זה, עשינו את זה.

שבצורה אנונימית תפגשו קצינות שהן על סף קידום ומה קורה להן כדי להתקדם בדרך, ואם אני טועה אז הלוואי שכולנו טועים.

אני חושב שאת - - -

לא, אני לא רוצה להיכנס לזה. בגלל זה אני אומרת, פנו אלי - - -

אבל את רמזת כאן.

לא רמזתי על כלום. אני מקבלת את האמירה שלך.

אז אני דוחה מכל וכל את הרמז שהיה בדברים שלך, לא קיים, לא היה ולא יהיה. נו, באמת.

מעולה. אז א', אני מקבלת את זה, לטובת הפרוטוקול אני מקבלת את זה. אני שמחה שאתה בודק את זה ואני אשמח להזמין גם את היוהל"ן שעושה את זה בטח באופן סמוי שתוכל להגיד לנו האם האמירות האלה מנותקות מהמציאות או לא.

נכון.

הדבר האחרון שאני רוצה לעדכן אותך, המפכ"ל, שאנחנו מחר נאשר ועדת משנה בראשותו של דוד צור, בהשתתפותם של חברי הכנסת נחמן שי וזבולון קלפה בכל סוגיית כניסת יהודים להר הבית ומדוע המשטרה לא מצליחה כל יום לאפשר 3.5 שעות לאזרחים היהודיים לעלות להר הבית על פי הנחיות הדרג המדיני. על זה בוודאי נדון גם במושב הבא. אני מודה לך על הסקירה.

היית צריכה להוסיף "האם".

והאם, והאם. אני מודה לך על הסקירה.

לא, היא אומרת "מדוע המשטרה לא מצליחה" – המשטרה מצליחה.

אז אני אומר האם, האם.

לא, אני יודעת ששם המשטרה לא מצליחה.

בואי תחכי לחבר הכנסת צור.

אני מודה לך על הסקירה ואני מזמינה אותך לקחת בוועדה חלק יותר פעמים. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>