ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 06/01/2014

הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לקידום מעמד האישה בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012., הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013, הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה-2014, הצעה לסדר-היום בנושא: "תאגידי האפוטרופסות", הצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?", הצעות לתיקון תקנון הכנסת., בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק, לפני הקריאה הראשונה, נאום ראש ממשלת קנדה בשפתו במליאת הכנסת , אישור הרכב הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכנסת
06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 61>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 11:00
סדר היום
<1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ד-2014, לפני קריאה ראשונה>
<2. נאום ראש ממשלת קנדה בשפתו במליאת הכנסת>
<3. הצעה לתיקון סעיף 106 לתקנון הכנסת בעניין יושב ראש ועדה – דיון בהסגות

4. אישור הרכב הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת>
<5. הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לקידום מעמד האישה בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012>
6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק


7. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום
נכחו
חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
רוברט אילטוב

באסל גטאס

יריב לוין
דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

איילת שקד

אבישי ברוורמן

ניצן הורביץ

איתן כבל

עליזה לביא

שמעון סולומון
מוזמנים
>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט
חשב הכנסת חיים אבידור

גיא הרמתי

משרד האוצר

שמואל לטקו

מנהל ועדת חוץ וביטחון
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
אתי בנדלר
מנהל/ת הוועדה
אתי בן יוסף
רישום פרלמנטרי
איה לינצ'בסקי
1. <בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ד-2014, לפני קריאה ראשונה>
היו"ר צחי הנגבי
שלום לכולם, מתנצל על האיחור.
באסל גטאס
כבוד היושב ראש, שאלתי שאלה שאני מבקש עליה תשובה, מה קורה לישיבה מבחינת התקנון כשהיושב ראש מאחר?
היו"ר צחי הנגבי
כשיושב ראש הכנסת קורא ליושב ראש ועדה, זה לא נחשב איחור. אני מתנצל על העיכוב, נקראתי ליושב ראש לכמה עניינים, שנוגעים גם לישיבה של היום. נתחיל בתוספת לסדר היום, במסגרתה נדון בבקשה הממשלה, שמונחת לפניכם, להקדים את הדיון בחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), נציג הממשלה בבקשה.
גיא הרמתי
גיא הרמתי ממשרד האוצר, הבקשה מוגשת בגלל שתחולת החוק של השינוי של הפרשות מעסיקים לביטוח לאומי מתחילה מינואר 2014.
איתן כבל
אדוני היושב ראש, אפשר קודם כל שיסביר מה זה, לפני מה שהוא מבקש.
היו"ר צחי הנגבי
תסביר קודם מהו החוק.
גיא הרמתי
החוק הוא צמצום הפרשות מעסיקים לביטוח לאומי מ-7% ל-6.75%. החוק אומר, שהשינוי של 6.75% יהיה החל מינואר 2014. הממשלה מבקשת להקדים את הדיון, בגלל שאם הוא יאושר במסלול הרגיל, כנראה בפברואר, אז המעסיקים יידרשו לשלם לביטוח לאומי על פי השיעור הישן ואז ביטוח לאומי יידרש לזכות אותם ולהחזיר להם את ההפרש בגין 0.25% עבור רטרו. כדי להימנע מהתסבוכת הזו, שיש לה גם עלויות בירוקרטיות וגם קושי למעסיקים מבחינה תזרימית, מבוקשת ההקדמה של הדיון.
באסל גטאס
אולי הכנסת לא תאשר בכלל את ההורדה הזו?
גיא הרמתי
זה עדיין נשאר בדיון, פשוט להקדים את הדיון הו יוחלט האם לאשר או לא לאשר.
יריב לוין
אני מוכרח להתייחס במשפט אחד קצר. אנחנו עושים מעשה חריג, ואני אומר מתפקידי כיו"ר קואליציה, אני אומר את זה לממשלה. מאחר שמדובר בחוק שבאמת מטיב, הסכמנו למצב שבו אנחנו דנים בעניין, אני מניח שאני אומר את זה גם על דעת יושב ראש הוועדה, בשים לב לכך שלא רצינו למנוע את ההטבה הזו. לא יכול להיות שתביאו לנו את החוק היום בבוקר. זה פשוט לא בא בחשבון. תדעו שמכאן ולהבא זה לא יעבור. אני מבקש שהמסר הזה יעבור. היה סיכום בקדנציה הקודמת, שחוקים שמבקשים לגביהם פטור, באים יום קודם, כדי שחברי הוועדה יוכלו לראות אותם והכנסת תעבוד בצורה רצינית.
דוד רותם
אם זה מטיב עם הציבור, שיבואו 5 דקות לפני.
יריב לוין
הקפדנו על זה ואנחנו נמשיך להקפיד על זה. לא רצינו לעצור את המהלך כרגע, כי מדובר במשהו שמיטיב. אבל אני מבקש שהמסר הזה יועבר, זה פשוט לא יקרה שוב.
היו"ר צחי הנגבי
אפשר להיטיב ולהתארגן מוקדם יותר.
איתן כבל
אני רוצה להודות לחבר הכנסת יריב שהוא מעלה את זה. אני אומר את זה גם לידידי, יושב ראש ועדת החוקה, שלהיטיב זה תלוי איפה אתה עומד. בחיים, גם הטבה היא עניין יחסי.
היו"ר צחי הנגבי
מה שטוב למישהו אחר, רע למישהו אחר.
איתן כבל
אנחנו בנקודה, בוודאי אם זה משהו בהסכמה, יכול ויהיה שזה אחד העניינים שהם חוצי מפלגות ואנחנו תומכים בהם, אבל זה לא ייתכן שאני צריך לשבת פה, כבר בדיון בוועדת ההסכמות אצל יושב ראש הכנסת, וחצי הממשלה עוד לא יודעת. אני מבקש, אדוני היושב ראש, שנעמיד את זה ככלל. הממשלה כל פעם מכופפת אותנו, בקטנות, זה כבר לא משנה אופוזיציה קואליציה, זה מעמיד אותנו במצב מביך. בסוף אנחנו גם כנסת.
היו"ר צחי הנגבי
גם אני מצטרף להדגשת חריגות הבקשה. ברוח זו נצביע, מי בעד?

הצבעה
בעד – 8
נגד –3

נמנעים –אין

הבקשה התקבלה.
2. <נאום ראש ממשלת קנדה בשפתו במליאת הכנסת>
היו"ר צחי הנגבי
על סדר היום, פנית יושב ראש הכנסת לקבל את אישור הוועדה לנאום ראש ממשלת קנדה בשפתו במליאת הכנסת. מזכירת הכנסת בבקשה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
בוקר טוב. ראש ממשלת קנדה יבקר בארץ וצפוי להגיע לכנסת, לפי התכנית ב-20 לינואר, יום שני לקראת השעה 17:30 או 18:00. בהתאם לכך נקבע את סדר היום. נדרש אישור חברי הוועדה, שיוכל לשאת את נאומו במליאה בשפה האנגלית.
היו"ר צחי הנגבי
אם אין התייחסויות, נעלה את הנושא להצבעה. בקשת יושב ראש הכנסת לאפשר לראש ממשלת קנדה, מר סטיבן הארפר, לשאת דברים בשפתו במליאת הכנסת, ביום שני י"ט בשבט התשע"ד 20 בינואר 2014. הנאום יהיה בשפה האנגלית וילווה בתרגום סימולטני. מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

הבקשה התקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
הבקשה אושרה פה אחד.

3. <הצעה לתיקון סעיף 106 לתקנון הכנסת בעניין יושב ראש ועדה>
היו"ר צחי הנגבי
הנושא הבא על סדר היום הוא הסגה על פי סעיף 106. הרקע מוכר לכולם, יושב ראש הכנסת יזם מהלך, שנועד לאפשר את כינוס מליאת ועדת החוץ והביטחון. המליאה תכונס כבר השבוע, חבר הכנסת איתם כבל נאות לבקשה לכנס את הוועדה לאחר שהבקשה תאושר כאן ותאושר במליאה.
דוד רותם
חבר הכנסת כבל יהיה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון?
איתן כבל
אם אתה יכול להיות יושב ראש ועדת חוקה, אני יכול להיות הכול.
רוברט אילטוב
השאלה אם הוא חבר לקואליציה?
איילת שקד
למה צריך את התיקון הזה?
היו"ר צחי הנגבי
לפני שבועיים, בדיון חפוז, עשינו תיקון, שמאפשר לפתור את הבעיה באופן כללי ולאו דווקא את הסיפור של ועדת חוץ וביטחון. השינוי שעשינו לכל הוועדות מכאן ולהבא זה 45 ימים, זה כולל את השבועיים הראשונים, עד שיושב ראש הכנסת מטיל על מי שהוא מטיל, ואז 30 ימים. אנחנו נמצאים היום, ביום שהתיקון הזה יאושר, אני מניח במליאה, ואנחנו רוצים שיהיו 30 ימים, כמו בכל הוועדות האחרות, מרגע זה ואילך. כלומר, השוואה של כלל הוועדות למצב של ועדת חוץ וביטחון. למעשה, זה כבר חודשיים מה-6 בנובמבר עד היום, היו 60 ימים ועדיין יש עוד 30 ימים למציאת פתרון כזה או אחר. אבל פשוט שכל הוועדות תהיינה באותו סדר גודל, זה תיקון אחד.

התיקון השני, בעצה של הלשכה המשפטית, לא קבענו כיצד ייקרא אותו "מורם מעם" שינהל את הישיבות ברגע שיושב ראש הכנסת מטיל עליו את הניהול. הוא לפעמים צריך לקבל החלטה ואחרי זה לחתום על ההחלטה בשמו. השם שהוצע על ידי הלשכה המשפטית הוא "יושב ראש זמני", לכל מי שינהל את ישיבות הוועדה במהלך אותם 30 ימים.

תיקון נוסף, לא היה ברור מהטקסט מהפעם הקודמת, האם יושב ראש הכנסת יכול להטיל על מישהו לנהל? אנחנו מסתכלים על זה מנקודת מבט של חוץ וביטחון אבל זה לא רק, אלא בכל פעם שתהיה בעייתיות כזו בכל ועדה, האם הוא חייב בכל ישיבה לתת את הפטיש למישהו מסוים או שהוא יכול להטיל לנהל מספר ישיבות, כנ"ל בוועדות המשנה. לכן גם בעניין הזה הבהרנו את מה שהתכוונה הוועדה, ניסוח של הלשכה המשפטית. אלה ההערות והתיקונים.
באסל גטאס
מה התכוונה הוועדה?
היו"ר צחי הנגבי
שלא יהיה רק לישיבה אחת. אם היושב ראש רוצה רק לישיבה אחת, הוא אומר שזה רק לישיבה אחת. אבל אם הוא רוצה להטיל על מישהו לנהל שתי ישיבות, או שלוש ישיבות, אז זה לא שהוא לא יכול.
באסל גטאס
צריך לקרוא לזה " יושב ראש זמני מתחלף".
היו"ר צחי הנגבי
מדובר רק על המליאה, כי ועדות משנה למעשה מתכנסות, למעט ועדה אחת, שגם לגביה יושב ראש הכנסת יכול להטיל את ניהולה על יושב ראש לישיבה אחת או למספר ישיבות.
ניצן הורוביץ
שתי שאלות לגבי הנוסח: כתוב פה שיהיה רשאי יושב ראש הכנסת לכנס את הוועדה ולהחליט מי מבין חבריה. מה הפרוצדורה? הוא מכנס את הוועדה ומחליט במהלך הישיבה או שהוא מראש מטיל על מישהו להיות יושב ראש זמני?
היו"ר צחי הנגבי
הפרוצדורה שהוא גיבש, הייתה שהוא לא צריך פיזית לבוא ולכנס. הוא למעשה זימן את מנהל הוועדה, שנמצא אתנו ואמר לו, איתן כבל ינהל את הישיבה. זה מה שהוא יעשה.
איילת שקד
מה עמדת יושב ראש הכנסת על התיקון ומי הציע אותו?
היו"ר צחי הנגבי
אני הצעתי אותו.
איילת שקד
למה לתקן אותו?
היו"ר צחי הנגבי
כי הסברתי שיש שלושה דברים, שלדעתי, כמי שמוביל את העניין, צריך לתקן. הסברתי שלכל הוועדות נתנו 30 יום מחלוף השבועיים. פה זרקו חודשיים, חודש, עד הפגרה ובסוף החלטנו על 45 יום. זה לא היה קוהרנטי לכלל הוועדות האחרות, לכן אני בעד לצמצם את זה לאותם 30 ימים.
איילת שקד
מה עמדתו של יושב ראש הכנסת?
היו"ר צחי הנגבי
הייתי אצלו עכשיו, הוא לא הביע עמדה שוללת. הוא רצה שאסביר לו והסברתי לו בדיוק, כמוש הסברתי פה. הוא לא ידע על מה מדובר, לכן היה חשוב לי לפני הישיבה להסביר לו את המטרה. זה לא פוגע באף אחד, זה לא עוזר לאף אחד, ליושב ראש הכנסת יש את אותם 30 ימים כמו בכל הוועדות האחרות לאתר חלופה לכאן ולכאן.
דב ליפמן
היה פה דיון, התחלנו עם 60 יום והגענו להבנות ופשרה על ה-45. אני לא רואה שום סיבה לשנות את זה. קיימנו דיון והסכמנו.
היו"ר צחי הנגבי
אתה מדבר על ועדת חוץ וביטחון, כי על כל הוועדות האחרות דברנו על 30 יום. אולי לא היית פה.
דב ליפמן
לא היה דיון על ה-30 יום.
ארבל אסטרחן
בפועל זה 30. זה 45, אבל היושב ראש יכול להפעיל את הסמכות שלו רק אחרי שעברו שבועיים, בעצם נותרו לו, להפעיל את הסמכות, אחרי שבועיים, עד 45 ימים. בפועל זה 30 יום.
היו"ר צחי הנגבי
גם פה, זה 30 יום, מהרגע שהכנסת תחליט על הסמכות.
שמעון סולומון
אני חושב שהנושא כל כך סבוך, הוועדה חשובה ודברים מבולבלים. לדעתי 45 יום הוא זמן שמאפשר מספיק זמן לדון לעומק ולמצוא פתרון. להיות חפוזים, להגיד 30 יום ואחר כך להאריך עוד קצת, ואני בטוח שתהיה הארכה.
היו"ר צחי הנגבי
אתה מדבר על כלל הוועדות, או רק על הסיפור של חוץ וביטחון?
איתן כבל
יש בכלל אופציה להארכה?
היו"ר צחי הנגבי
לא.
מאיר שטרית
אז מה יהיה אז?
היו"ר צחי הנגבי
ועדת הכנסת חייבת להתכנס ולקבל החלטה. היא יכולה לא לבצע את המלאכה המוטלת עליה על פי התקנון. זה לא דבר שבדרך כלל קורה.
באסל גטאס
היום זה יבוא לאישור המליאה?
היו"ר צחי הנגבי
זה יבוא לאישור המליאה אחרי שהוועדה תאשר.
באסל גטאס
מה היה המצב לפני?
היו"ר צחי הנגבי
לפני זה הייתה לאקונה בחוק. החוק לא אפשר את כינוס המליאה, מכיוון שהייתה תחושה שזה ייפתר. זה לא נפתר ואז היושב ראש יזם את התיקון.
איתן כבל
אני רוצה לבוא ממקום הפוך, לא רוצה להתערב בעניינים הקואליציוניים, אבל דווקא בעניין הזה אני רוצה לחזק אותך. אם הנחת העבודה היא שבתום ה-30 יום או ה-45 יום אמור לצאת עשן לבן, אז כדאי להקדים את העשן הלבן ל-30 יום.
אברהם מיכאלי
רציתי להציע 15 יום.
איתן כבל
לא רוצה להביא את זה לכדי הפרזה.
היו"ר צחי הנגבי
אתה גם מסתכל רק על ועדת חוץ וביטחון, אני מנסה להסתכל על כך שהחלטנו 30 ימים על כל הוועדות, אז אני לא רוצה לקצר פה, כמו שאני לא רוצה להאריך.
איתן כבל
למה אדוני מקלקל לי? יכולתי להגיד, שיותר פשוט להעביר את כולם גם ל-45 יום. אבל ההפך, לקחתי את הטיעון שאומר, אם ההחלטה היא שלא יוצאים עד שיוצא עשן לבן, אז עדיף כמה שיותר מהר שיהיה העשן הלבן.
היו"ר צחי הנגבי
אני מבין, אבל שוב, רציתי להסתכל על הראייה הכוללת.
איילת שקד
אפשר להביא לדיון בהנהלת הקואליציה?
היו"ר צחי הנגבי
אין בעיה. לא נקבל החלטה בנושא.
מאיר שטרית
יש לי הצעה, לנוכח העובדה שישנו בלבול בקואליציה, אני מציע שנעזוב, נשאיר את זה 45 יום.
היו"ר צחי הנגבי
יש לי הסגה חשובה בכמה נושאים, אני מקבל את הבקשה שהנושא ישתהה. הנהלת הקואליציה תתכנס ונכנס את ועדת הכנסת באחד הימים הקרובים. אני רק מבקש להיות מוזמן להנהלת הקואליציה כשיהיה דיון, כדי להציג את ההסגה. אנחנו לא מביאים את התיקון היום, עד שהכול יגמר.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורביץ
אני מורידה את זה מסדר היום.
שמואל לטקו
אז אין מחר דיון?
ארבל אסטרחן
אי אפשר, כל עוד לא עבר תיקון התקנון.

4. <אישור הרכב הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת>
היו"ר צחי הנגבי
הנושא הבא הוא אישור הרכב הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת. הונחו ונשלחו קורות חיים של 3 מועמדים, זו הצעת יושב ראש הכנסת. יושב ראש הכנסת נטל על עצמו את המלאכה להציע לוועדה, למרות שלא נזכר בתהליך בתקנון, ועדת הכנסת בוחרת, אבל כך היה בעבר וכך גם במקרה הזה הוא עשה תהליך של התייעצות והביא בפנינו 3 מועמדים, אשר בעיני מאד ראויים. הוועדה הזו, לאחר שתבחר על ידי ועדת הכנסת, אמורה להיות, מה שקראנו בעבר ועדת גרונאו, אם אכן יאושרו האנשים, זו תהיה ועדת לוי. היא צריכה להיבחר במליאה, לאחר אישורה של הוועדה. אני פותח את הנושא לדיון.
מאיר שטרית
צריך לזכור, שהוועדה רק ממליצה, מי שמחליט בסופו של דבר זו ועדת הכנסת. הוועדה הציבורית ממליצה לוועדת הכנסת.
ארבל אסטרחן
כמה מילים על ההרכב. זה הליך שלא נעשה הרבה שנים בוועדה. לפני כעשור, תוקן חוק הכנסת ונקבע אז, שוועדת הכנסת תוכל לקבל החלטות בענייני שכר ותשלומים לחברי הכנסת, רק לאחר קבלת המלצה של ועדה ציבורית. בפועל היו הרבה ועדות ציבוריות גם לפני שתוקן החוק, אבל החוק הפך את זה לחובה. אומר החוק, שאותה ועדה ציבורית תגיש המלצה לוועדת הכנסת, ועדת הכנסת יכולה לקבל את ההמלצה ואז זה הופך להחלטה, או לדחות את ההמלצה ואז זה חוזר לוועדה הציבורית, שיכולה להגיש המלצה נוספת ואז, בהמלצה הנוספת, יכולה ועדת הכנסת להחליט מה שהיא רוצה, לקבל או לדחות. אבל אין אפשרות לקבל החלטה בלי שקבלה המלצה.

יש פרק בחוק הכנסת על העניין הזה והוא קובע את הרכב הוועדה הציבורית. בוועדה חברים שלושה חברים, בראשה עומד חבר, שהוא חבר בסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה ועוד שני אנשי ציבור ועוד קובע החוק, שלא יכולים להיות בוועדה מי שהחלטות הוועדה יכולות להשפיע על השכר או הגמלה שלו. זאת אומרת לא יוכל להיות חבר כנסת לשעבר או שופט, או מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה. בדקנו את המועמדים המדוברים, שלא מתקיימים הדברים האלה.

הוועדה מתמנה ל-5 שנים, אפשר להאריך את כהונתה פעם אחת, כך אכן נעשה עם ועדת גרונאו, היא מונתה ב-2003 ל-5 שנים וב-2008 הוארכה כהונתה ולא ניתן להאריך יותר את הכהונה שלה, לכן נדרשת כעת הוועדה להמליץ למליאה, על הרכב חדש של הוועדה.
דוד רותם
האם פרופסור חיים לוי, בגלל הפעילות במשק שלו, אין לו עניין של ניגוד עניינים? הוא יועץ למשרד התקשורת, לאוצר ולכל מיני גופים.
ארבל אסטרחן
לא חשבנו שהפעילות הזו יוצרת ניגוד עניינים, יותר עניין אותנו אם יש קשרים פוליטיים, מפלגתיים. לא ראינו בזה בעיה. לדעתי גם פרופסור גרונאו ייעץ למשרדי ממשלה.
היו"ר צחי הנגבי
אף אחד מהחברים אינו חבר מפלגה.
באסל גטאס
לא כתוב בן כמה חיים לוי.
ארבל אסטרחן
יליד 1939.
יריב לוין
אדוני היושב ראש, אני חושב שזו אחת ההחלטות החשובות שאנחנו צריכים לקבל כאן, שיש לה השפעה מכרעת על אופן עבודת חברי הכנסת לטווח ארוך. בקדנציה הקודמת, כאשר ישבתי בתפקיד יושב ראש ועדת הכנסת, הייתה לי התמודדות, שאני יכול לומר בלשון עדינה, מאד לא פשוטה עם הוועדה הקודמת, שעשתה בוודאי את העבודה למיטב שיפוטה והבנתה. אבל אני חושב שחטאה לתפקידה, משום שהתפקיד של הוועדה הציבורית הוא תפקיד כפול. הוא לא רק להיות שומר סף, שמונע מהחתולים השומרים על השמנת לעשות כל מיני מעשים שלא צריכים להיעשות, זה בוודאי תפקיד חשוב ומרכזי. אבל יש לה תפקיד חשוב לא פחות והוא לוודא, שיעמדו לרשות חברי הכנת, הכלים המתאימים שיאפשרו להם לבצע את עבודתם כפי שצריך ושלא נימצא במצב שבו הפרלמנט נחלש ואין לו את יכולת הפעולה והעבודה כפי שאנחנו נמצאים.
במובן הזה, אני חושב שהוועדה הקודמת שגתה והחזיקה בקו, שהתעלם לחלוטין מהחובה שלה בנושא הזה. לכל אורך הקדנציה הקודמת היא לא יזמה אפילו פעם אחת מהלך של בחינה מעמיקה של הסוגיה הזו והיא הסתכלה על הדברים הרבה פעמים מתוך ראייה שהיא כלכלית גרידא ומנותקת לחלוטין מצרכי העבודה כאן בכנסת.

אני אתן רק דוגמה אחת כדי להמחיש למה אני מתכוון. בראיית הוועדה הקודמת, המדד היחיד לעניין אופן עבודת העוזרים הפרלמנטאריים, הייתה שאלת שעות העבודה שלהם ומידת המחויבות שלהם, האם הם עובדים רק בכנסת או מקדישים את כל זמנם לכנסת וכן הלאה. זו בניגוד לגישה, שבעיני יותר נכונה, שהדבר הזה הוא רק מרכיב אחד מתוך מכלול ואולי חשוב הרבה יותר, למשל הניסיון והידע של אותם עוזרים, שהרי אם אתה זקוק ליועץ משפטי, לעוזר משפטי, ברור שאם תיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ותק של 15,20 שנה בתחומים בהם אתם עוסק כחבר כנסת, זה ייקח לו הרבה פחות שעות ויכול להיות שהתוצר יהיה יותר מקצועי מאשר עוזר אחר שנמצא בשנה א' משפטים ועומד לרשותך 24 שעות.

הניסיון הזה, בשורה ארוכה של תחומים, להביא לקביעת מדדים אמיתיים, שלפיהם תיבחן העבודה ויותאמו הצרכים למציאות המשתנה מאד שישנה כאן בעבודת הכנסת לא הצליח מול הוועדה הקודמת לחלוטין.

אני לא יודע מה עמדתם של חברי הוועדה המוצעים כאן בסוגיות האלה. אני חשוב שהיה אמד חשוב לשמוע אותם ולא פחות מזה, שהם ישמעו אותנו, שנדע ונבין היכן הם עומדים וכיצד הם רואים את הדברים. אני רוצה להאמין שגם יושב ראש הכנסת וגם אתה באמת ישבתם אתם וראיתם שמדובר - - -
היו"ר צחי הנגבי
אני לא פגשתי מעולם אף אחד מהם.
יריב לוין
זה ברור שאדם שמגיע מבחוץ ומעולם לא ישב כאן בכנסת ולא מכיר את עבודת הכנסת, יש פערים ולא תמיד התפיסה, כפי שרואים את הדברים מהזווית הזו, באמת מתאימה לבעיות היום-יומיום ולאופן בו אנחנו צריכים להתנהל.

לכן, אני לא יודע אדוני אם נכון לדחות את העניין ולבקש לשמוע את האנשים, כי משעה שכבר נקבע הדיון, זה עלול להתפרש בצורה לא טובה. אבל לדעתי חשבו שננסה לקיים אתם מסגרת של הידברות.
היו"ר צחי הנגבי
לפי מה שאני מבין, הייתה פעם אחת ועדה, ועדת גרונאו, שכהונתה הוארכה מ-5 ל-10 שנים. הם לא הועמדו לשימוע בפני הוועדה לפני שהם נבחרו, אבל לאחר מכן קיימו דיאלוג ונפגשו עם הוועדה, שמעו את חברי הכנסת.
רוברט אילטוב
עם מי הם נפגשו? אני 8 שנים בכנסת, 3 קדנציות, מעולם לא ראיתי אותם.
ארבל אסטרחן
הם היו בוועדת הכנסת. כל חבר כנסת שביקש להיפגש אתם, הם נפגשו אתו.
רוברט אילטוב
הם לא שמעו את חברי הכנסת באופן פרטני, מעולם לא הוזמנתי או השמעתי את עמדתי. זו הייתה ועדה והם החליטו החלטות. אני לא יושב ראש סיעה קטנה, לכן אני אומר שהוועדות האלה חשובות, חשוב שיהיה דיאלוג, חשוב שישמעו אותנו וידעו לקבל את ההחלטות הנכונות.
באסל גטאס
מי הציע את השלושה?
היו"ר צחי הנגבי
יושב ראש הכנסת.
באסל גטאס
הציע לפי מה? הייתה ועדת איתור? אולי יש עוד טובים מהם?
יריב לוין
היושב ראש מציע על פי סמכותו. אני חושב שאין כאן מקום להתערב. היה פה עניין חוצה מחנות לחלוטין, של עניינים של הבנת אופן העבודה. הגענו למצב, שהיינו צריכים באופן חסר תקדים לקבל החלטה בניגוד לעמדת הוועדה, שאפשרה לחבר כנסת נכה על כיסא גלגלים לקבל נהג, מבלי שיצטרך להמציא מסמכים רפואיים שיוכיחו את העבודה שהוא מרותק לכיסא גלגלים. זו הייתה רמת האמון שהיה בתפיסת הוועדה דאז כלפי הכנסת וכלפי ההתנהלות כאן.
אדוני היושב ראש, זה מאד חשוב, בעיקר דרכך, כמי שאמון על הוועדה השוטפת מול הוועדה הזו ברגע שהיא קמה, שישבו ויראו איך העסק הזה עובד, מה נדרש כאן וכן הלאה, כי שי המון דברים שצריך לתקן. הרבה כשלים ובעיות ודברים, שיגיד חבר הכנסת שטרית ממרום 30 שנות ניסיונו, שמצריכים תיקון.
מאיר שטרית
הדברים שאומר חבר הכנסת לוין, הם נכונים לחלוטין ונכוחים. מאז הוקמה הוועדה, לפני 10 שנים, ניהלתי אז מלחמה בכנסת ועמדתי על כך, שההחלטות של הוועדה לא תהיינה החלטות מחייבות הכנסת, אלא מחייבות לבוא לאישור ועדת הכנסת. למרות שחלק מחברי הכנסת התחמקו, לא רוצים להיות אחראים. אני טענתי בדיוק הפוך, חברי כנסת צריכים להיות אחראים על התנאים שלהם, הם צריכים להיות הקובעים האחרונים בעניין הזה.
בזמנו, חבר הכנסת יריב לוין עשה דבר אמיץ מאד כיושב ראש ועדת כנסת והקים ועדת משנה, בראשותי, שלא הייתי חבר ועדת הכנסת, על בסיס דיון שהתקיים בוועדת הכנסת, כדי לטפל בתנאי העבודה של חברי הכנסת.

בישיבה הראשונה לא הגיע אף אחד חוץ ממני ומנציגי העובדים בכנסת, שם ניסיתי לראות איך אפשר לתקן את המצב של חברי הכנסת, כי המצב היום הוא קטסטרופה, ואני אומר את זה בצורה הכי עדינה שאפשר.

אני ותיק בעניין הרבה שנים ואני רוצה להזכיר לחברי הכנסת, שבזמנו, לנו חברי הכנסת הוותיקים היה עוזר אחד לכל חבר כנסת, שקיבל 3,000 ₪ לחודש. היו יושבים שני חברי כנסת, עם שני עוזרים בחדר אחד. עליזה יכולה להעיד על כך. ניסינו לשפר את זה ופעלתי כדי לשפר את המצב הזה ועובדה שיש היום שני עוזרים וששכרם עלה - על זה אני אחראי. העובדה שיש תקציב קשר עם הציבור - אני אחראי. העובדה שיש לשכה פרלמנטארית - אני אחראי.
תקנתי את כל הדברים האלה בחקיקה. כמו כן אסרתי על חברי כנסת לעשות עבודה אחרת, תיקון 13 זו עבודה שלי, האיסור על חבר כנסת לקבל הכנסה כלשהי או עבודה כלשהי מכל מקור אחר, כדי למנוע ניגוד אינטרסים. אבל באותה מידה העליתי את שכר חברי הכנסת ב-33% בחוק. כי אז היה מותר לחבר הכנסת להרוויח עד 50% משכרו.

אני מספר את כל ההיסטוריה הזו, כדי להבין, שאנשים חושבים שחברי כנסת צריכים לשלם בשביל להיות חברי כנסת. יש אנשים כאלה בציבור שחושבים כך. לפי זה, ייבחרו רק אנשים עשירים שיכולים לשלם. זו טעות גדולה. לא מבינים שהציבור מפסיד מזה שלחבר הכנסת אין כלים לבקר את הממשלה. אני אומר את זה בצער, כמי שהיה גם בממשלה וגם בכנסת, בשני הצדדים של השולחן.

הממשלה יכולה למרוח את הכנסת והיא עושה את זה כל יום. לחברי הכנסת, לצערי, אין היום כלים מתאימים כדי להתמודד עם הממשלה. בארצות הברית, כל חבר בית נבחרים, אם הוא איש פשוט ולא ראש ועדה, יש לו צוות של 18 איש בשכר מלא. לכל סנטור יש צוות של 44 איש בשכר מלא. לכן הממשל שם לא יכול למרוח את הפרלמנט. הממשל עומד בבקרה הדוקה, קרובה. כי אם חבר כנסת, שפועל בוועדת הכספים, לא יכול לקחת כלכלן ותיק עם תואר שני ושלישי, שעומד לרשותו, לצורך עבודתו בוועדת כספים, אחרת איך הוא יכול לבקר את ועדת כספים? לפי מה שהלוביסטים אומרים?

הציבור חושב, שבזה שלא נותנים לחבר הכנסת כלים , כאילו חוסכים כסף לציבור. אני אומר שמבזבזים כסף לציבור, כי אם אין בקרה של הכנסת על זה, התוצאה שהממשלה יכולה לבזבז אין סוף כסף בלי בקרה של אף אחד, בלי שמישהו עומד בשער.
באסל גטאס
אבל זו שיטת הממשל.
מאיר שטרית
גם בלי שינוי שיטת הממשל אפשר לתקן את זה. ניסינו לעשות ועדת משנה, כנסנו אותה כמה פעמים וחברים פחדו לבוא, כי אחרי הישיבה הראשונה, הכותרות בעיתון היו, למרות שאמרתי שאני לא מטפל בשכר חברי הכנסת, הכותרות למחרת היו ששטרית רוצה לשפר את שכר חברי הכנסת, כשאמרתי בדיוק ההפך.

אני אומר בצער, שחברי כנסת אחראים לכך שהדימוי שלהם בציבור הוא כזה. חברי כנסת מפחדים, אולי באופן טבעי, מתקשורת מ"עליהום" ועושים רע לעצמם ולאחרים. לכן הדברים של חבר הכנסת לוין נכונים, אני חשוב שגם האנשים שיושב ראש הכנסת בחר הם אנשים ראויים וטובים ואני בעד לבחור אותם. יחד עם זאת, אני חושב, שאחרי שייבחרו, שווה להזמין אותם לוועדה, לשמוע את החברים, לשמוע מה מציק, כדי שגם להם תהיינה תובנות לטפל בסוגיות הללו. עד היום ועדת גרונאו לא טפלה בזה.

כשכינסנו את הוועדה אז והם פחדו שאנחנו הולכים לקבל החלטה, גרונאו רץ מהר ליושב ראש הכנסת, זומנתי אז ליושב ראש הכנסת, חבר כנסת ריבלין, יחד עם גרונאו והוא אמר, אתם לא יכולים להחליט ואני אמרתי לו, מי שם אותך להחליט, עם כל הכבוד. לא אתה מחליט, אתה יכול להמליץ. אנחנו יכולים כן להחליט ואני גם לא חייב לקבל את דעתך ויכול לבוא לוועדת הכנסת ולקבל החלטה בניגוד לדעתך.

הפרשנות של השלכה המשפטית בכנסת, שעלי לא מקובלת, אומרת, שהוועדה יכולה להמליץ, רק אם יש המלצה של ועדת גרונאו. אני חולק על זה וחושב שזה לא נכון. ועדת הכנסת יכולה להחליט מה שהיא רוצה, זו הסמכות שלה.
ארבל אסטרחן
אחרי קבלת המלצה. היא יכולה לקבל אותה או לדחות אותה.
מאיר שטרית
אני חושב שוועדת הכנסת יכולה לקבל החלטה גם בלי קבלת המלצה. לדעתי. זו פרשנות שלכם, זה לא כתוב בתקנון.
ארבל אסטרחן
זה כתוב בחוק.
מאיר שטרית
אז אולי צריך לתקן את החוק. כי הגוף שאחראי על ועדת הכנסת זה הגוף הזה, לא גרונאו ולא אף אחד אחר. מי שנותן את הדין לציבור זה אנחנו, לא גרונאו.
ארבל אסטרחן
אבל אתם תקנתם את החוק לפני 10 שנים. הקמתם ועדה ציבורית שתפעלו לפי המלצותיה.
מאיר שטרית
מאה אחוז, אז אפשר לתקן אותו מחדש.
אברהם מיכאלי
חבר כנסת כל הזמן פוחד מהצל של עצמו.
איילת שקד
צריך לדון האם ועדת הכנסת יכולה להביא המלצה משל עצמה?
ארבל אסטרחן
התשובה היא לא.
מאיר שטרית
יכול להיות שצריך לתקן את החוק. אני חושב שהכנסת שמטה מידיה את הכלים לטפל.
אברהם מיכאלי
זה נקרא פופוליזם, שכל אחד מפחד מהצל של עצמו.
מאיר שטרית
אני רוצה לספר לכם, לא שאני רוצה להתייהר, אבל בלעדי, בחיים לא היה נבנה האגף החדש של הכנסת. ניסינו לפני לבנות 20 חדרים לחברי כנסת, כשחברי כנסת ישבו בקרוונים שנים, שני חברי כנסת בקרוון. סגרו כל פינה וכל מסדרון עם כל מיני מחיצות. זה היה בושה. הייתי אז באופוזיציה ובורג ביקש ממני לטפל בהקמת הבניין. אמרתי לו, אני מוכן בשני תנאים: אני רשאי לפתוח הכול, לעשות תכנון כולל לכנסת, דבר שני, אתה אומר אמן אחרי כל מה שאני עושה. הוא הסכים.

נגשתי לתכנון, הרצתי את כל התכניות, עשיתי את המכרז בשיטת PFI זרקתי את האוצר החוצה. למה לא בנו? כי האוצר היה אומר, הכנסת רוצה 20 חדרים, אין לנו כסף. אז לכנסת אין ברירה, אין לה כסף, היא לא בונה. בישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי אמרתי לנציג האוצר, יואל אופיר, סגנו של החשב הכללי, אמרתי לו, מהיום אתה פטור מלבוא, אני לא צריך אותך, לא רוצה ממך כסף. עשיתי את זה בשיטת ה-PFI , זה הפרויקט היחיד בארץ שנעשה כך. אתה לוקח חברה, אחרי מכרז, שהיא בונה, ממממנת, מתחזקת 25 שנה והתחרות היא על מה התשלום השנתי. 25 תשלומים שנתיים. נגיד שהבניין הזה עלה 250 מיליון ₪, תחלקי ל-25 שנה, זה 10 מיליון ₪ לשנה, תוסיפי מימון, יעלה 20, 25 מיליון ₪ לשנה. זה תקציב שהכנסת יכולה לעמוד בו. אני מקבל את הכנסת עכשיו ומשלם לאורך 20 שנה, אי אפשר לסגור את הכנסת.

אני חשוב שצריך לעשות פרויקטים בארץ בשיטה הזו, אבל בלעדי זה לא היו לחברי הכנסת חדרים. גם אז, מישהו הלך לוועדת גרונאו? עשינו לבד, לפי החלטת הכנסת, כי זו סמכותה. אני מניח שאם היום הייתי צריך לבנות בניין כזה, הייתה הוועדה אומרת, אין לכם סמכות לשפר את תנאי העבודה שלכם. אני חשוב שזה לא תנאי העבודה שלנו, זה של כל הציבור. הכנסת היום נראית אחרת ולא בונים כנסת כל שנה, בונים כנסת כל 50 שנה.

אדוני היושב ראש, לדעתי ראוי לבחור את האנשים, הם אנשים ראויים מכל בחינה שהיא. קראתי את קורות החיים שלהם, הם אנשים ראויים מנוסים, באים מתוך השוק, שווה להזמין אותם לוועדה אחרי שייבחרו ולנהל אתם שיחה.
איתן כבל
כמו שאמר קודמי, חבר הכנסת שטרית, מדובר באנשים ראויים מאד מלבד דבר אחד, אני לא יודע אם נבדק העניין, שי להם סוג של התייחסות או הבנה של כנסת ישראל. אולי אנחנו לוקחים יועצים, שהם אנשים מהשורה הראשונה, אבל אין להם מושג באמת מה זו כנסת ומה הנרטיב שלה. אז יוצא לעיתים שכרנו בהפסדנו.

ברמת העיקרון אני אתמוך, אבל אני מסכים עם חבר הכנסת שטרית שאמר, שאנחנו צריכים לקבוע את עתידנו, לטוב ולרע, אנחנו הנסחרים. העובדה שאנחנו מתחמקים, גם לא עוזרת לנו. זה לא משנה שהשכר שלנו נקבע היום על ידי מנגנונים חיצוניים, אבל יש קמפיין בכל פעם שמעלים לנו את השכר. אותו אלמנט, שנדמה לנו שאנחנו מרחיקים מאתנו את ה"צרה" הזו, נדמה לנו שבכך הכנסת פוטרת את עצמה ולא תמצא את עצמה בכותרות, היא דבר לא נכון. בסופו של תהליך, לטוב ולרע, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות ולהתמודד אתם. אם נתמודד בצורה פרועה, שיזרקו אותנו לכל הרוחות. אם נהיה צדקנים בצורה קיצונית, אז כנראה גם לא נדע לתת את אשר נבחרנו לו.
מאיר שטרית
אגב, בכירי הכנסת מרוויחים הרבה יותר מאשר חברי כנסת, שיהיה ברור לכולם, למרות שהצעקות נגד חברי הכנסת.
איתן כבל
מאז שקמה ועדת גרונאו, שמישהו יראה לי פעם אחת שלא כיכבנו בכלי התקשורת. אז מה עשינו? גם אוכלים דגים מסריחים וגם מגורשים מהעיר.
יפעת קריב
הכול זה עניין של דימוי. אם נלך מהמקום הזה, שמאז קמה מדינת ישראל, 120 אנשים משרתים את הציבור ואין פרופורציה בין גודל האוכלוסייה למספר החברים בכנסת. בואו נדע לדבר את הסיפור הזה. אומר חבר הכנסת שטרית, שכל כך הרבה שנים נמצא כאן ומכיר את המערכת ומכין לנו, לחברי הכנסת הצעירים יותר, את הקרקע. אז אני חושבת שצריך לדעת לספר את הסיפור, החברה הישראלית פחות משורתת, בכך שיש רק 120 אנשים.
אורי מקלב
לא בטוח שזו פונקציה של גודל אוכלוסייה.
איתן כבל
אני לא רוצה לפתוח את הדיון הרחב, זה דיון ענק, כל כך הרבה אנשים מתפרנסים משאלת השיטה, אז לא נפתח את זה. הקרב הגדול הוא על נראות הכנסת אל מול הציבור, מה מערכת היחסים. יושב ראש הכנסת רוצה לקחת את חברי הכנסת לאושוויץ, אז יש מיש אומר, הגנבים האלה, הגזלנים האלה, ואני לוקח את זה למקום מעט קיצוני, איך הם לא מטפלים בניצולים.

זה שאנחנו חושבים, שאנחנו מעבירים את הבעיות שלנו, שאנחנו אמורים לקבל, באומץ כזה או אחר, את ההחלטות כלפי עצמנו, מעבירים אותם כאילו לחדר אחר, שם יש מי שדן בנו ואני צריך בכל פעם להתנצל. אז ממה נפשך?

אדוני היושב ראש, בכל הכבוד לוועדה, היא אמורה להיות כלי. זה סוג של מקווה, של מה שנוגע אלינו, אמור לעבור דרך המקווה ואחריש יצא מהמקווה אז הכול אמור להיות טהור ובסדר. אז גם אתה מכניס אותנו למקווה, גם קר לנו במקווה וגם אתה יוצא ואומרים לך שאתה לא טהור. בתפיסה העקרונית שלי, אני מעדיף לשבת פה, להתווכח ולהתמודד ולהקים את ועדות המשנה ולהסתכל החוצה ולראות מה נכון לעשות ומה לא נכון ולקבל החלטות באומץ. בסופו של עניין, בתהליך שנבנה, נצליח להגיע להישגים, לשיפור תדמיתנו ומעמדנו בציבור, הרבה יותר מאשר נדמה לנו שאנחנו פותרים.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. חבר הכנסת מיכאלי בבקשה.
אברהם מיכאלי
הדיון התקיים כבר בקדנציה הקודמת כמה פעמים וועדת המשנה שחבר הכנסת שטרית דיבר עליה, אכן צריך לחדש אותה. אדוני היושב ראש, תפיסת העולם שלנו, שמיש נכנס לבית הזה כחבר כנסת, צריך להתנצל על כל יום וכל דקה שהוא נושם פה. התדמית שלנו כל כך גרועה, שום ועדה ציבורית לא תכשיר אותה. התדמית היא שאלה הבטלנים והגנבים וכל השמות שקוראים לנו. אמר פרופסור בן ישראל שהתיישב על הכיסא ביום הראשון שלו בקדימה, פתח את האינטרנט וכבר הייתה כותרת ענקית, הגנב וכו'. עוד לא נכנס לכנסת ועוד לא התיישב.
הכינויים האלה נובעים מהרבה דברים ואולי לא עכשיו אנחנו צריכים להרחיב על כך, אבל יחד עם זאת, הפסוק שאומרים על המרגלים: "ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם", זה בדיוק מה שקורה עם חברי הכנסת. כל אחד מנסה להיות פופוליסט כביכול, בגלל השקיפות. אנחנו שקופים לגמרי, לא נשאר לנו מה להסתיר, בבית הזה הכול שקוף.

אבל יחד עם זאת, הוועדה הציבורית לא יכולה לבוא בלי ללמוד עלינו, על העבודה שלנו. אחד הדברים שהערתי בזמנו להנהלת הכנסת, אף אחד לא יודע כמה חברי כנסת עובדים בבניין. השעון שמתפרסם על ידי החשבות משקף 23 שעות. מתפרסם דו"ח חודשי כמה היית נוכח בכנסת ואתה יכול להגיע לממוצע של מקסימום 23, 24 שעות וזה לא נכון, כי חברי כנסת נמצאים פה מראשון עד חמישי, ועדות כאלה, ועדות אחרות והוותיקים של הכנסת יודעים גם מי סוגר את הבניין. השעון סופר רק ימי מליאה, לא סופר ימים אחרים. אני לא צריך את השעון הזה כדי שיספרו לי שעות. אבל הציבור לא מבין ואחר כך הוא רואה שחבר כנסת עובד רק 23 שעות בשבוע וזה מה שמתפרסם.
אורי מקלב
גם אם מליאה מסתיימת ב-19:00, חבר כנסת נשאר גם עד 21:00 ועד 22:00.
היו"ר צחי הנגבי
השעון גם לא לוקח בחשבון סיורים בימי כנסת.
אברהם מיכאלי
הציבור מודד אותנו לפי הנתונים האלה ויכול להיות שצריך לשפר הרבה דברים. הוועדה הציבורית לא יכולה לדון בתנאים כאלה ואחרים של חברי כנסת ושל העוזרים בלי להיכנס לעומק. צודק מי שאמר, שלא יכול, שפרופסור לכלכלה, שהוא בעל שם, הוא לא יכול לדון בדבר מבלי להכין שיעורי בית. ממנים אותו, איך הוא יכול לדון בדבר לפני שהוא יושב עם כל מי שצריך לשבת כדי ללמוד את החומר?

כולנו מסכימים לחידוש של ועדה כזו או אחרת אבל אני כן חשוב שצריך לדון, במסגרת הוועדה הזו, במסגרת הוועדה הראשית או ועדת המשנה, לחברי כנסת מותר לדבר על תנאי שכר של חברי כנסת. אף אחד לא דן רק על עצמו, מדובר גם על הדורות הבאים.
באסל גטאס
אני מצטרף לכל מה שנאמר. אני חושב שלא צריך, בשום מצב, לקבל החלטה לגבי אנשים, לפני שהוועדה תשב אתם. צריך לעשות תיאום ציפיות לפני. מה יהיה אם אלה אנשים הכי טובים והכי מוכשרים ויום אחריש אתה ממנה אותם אתה מגלה שהם חשובים בצורה אחרת לגמרי, אפילו יותר קיצוני ממה שהיה גרונאו.
דוד רותם
אנחנו רוצים לראות אם הם טובים לנו ואז נחליט?
באסל גטאס
אתה צריך לתאם ציפיות.
דוד רותם
הציפיות שלי הן שהם יחליטו בשבילי.
היו"ר צחי הנגבי
הציפיות שלו הן מינוי על תנאי. נמנה, נראה את ההחלטות ואז נשנה? זה מה שאתה מציע?
באסל גטאס
אני אומר שצריך לתאם - - -
היו"ר צחי הנגבי
בשביל זה יש יושב ראש הכנסת. הוא אמון על זה.
באסל גטאס
הוא עשה תיאום ציפיות? אתה בטוח?
היו"ר צחי הנגבי
חזקה על יושב ראש הכנסת, שמינה אנשים שמבינים.
באסל גטאס
עובדה שהייתה לכם ועדה, שאתם מתלוננים עליה.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא אותו אישיו. בכל מקרה אני חשוב שאתה אומר דבר נכון. נדרש דיאלוג, שיתחיל מרגע שהקבוצה הזו תמונה.
איתן כבל
תיאום ציפיות לא בהכרח ממקום רע.
היו"ר צחי הנגבי
ברור. להביא בפניהם מה שאנשים מרגישים.
באסל גטאס
אבל תיאום ציפיות לפני המינוי ולא אחרי המינוי.
שמעון סולומון
הוותיקים ספרו עד כמה צריך שיהיה שינוי ואני מסכים עם זה, במיוחד על העוזרים. כל פעם שהם באים אתי, אני מרגיש עם זה לא נוח שהשכר והתנאים שלהם כל כך נמוכים. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחד ספציפי, שהיה בשבועות האחרונים וכתבתי מכתבים גם ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש הוועדה וליושב ראש ועדת הכספים. דווקא מאותה סיבה של שמירה על התדמית של נבחרי ציבור ושל חברי כנסת, אני חושב, שלמרות המצב, עד שהדברים יסתדרו, אני חושב שזו לא העת להעלות את השכר. השכר הולך להתעדכן ב-25 לחודש ואנחנו יודעים מה המצב. דברנו על תדמית של נבחרי ציבור, איך זה ייתפס וזה לא פופוליסטי.

גם כשאנחנו מדברים על דוגמה אישית, אני חושב שזה לא נכון ואנחנו צריכים למנוע את ההעלאה בשכר, את העדכון של השכר שהולך ומתקרב. כל אחד היה רוצה לעדכן, אבל אני אומר את זה מהסיבה שבעמדה שאנחנו נמצאים בה, מתוך שמירה על התדמית הציבורית שלנו, אני חושב שלא נכון להעלות עכשיו, צריך לחכות, להביא את זה לדיון עומק ולהחליט שלא צריך להעלות את השכר של חברי הכנסת.
יריב לוין
העמדה שלך היא גם לגבי שכר השופטים אני מניח, לא רק לגבי חברי הכנסת? אני מבקש גם שתודיע, שאתה מצטרף ליוזמה שלי, לקבוע האחדה של השכר של כל שלושת הרשויות. אני מציע גם שיוצמדו לכנסת, מהסיבה הפשוטה, שפה זה הכי נמוך. אז אני אאמין לך שזה לא פופוליסטי.
שמעון סולומון
עשיתי כבר את הצעדים שלי כדי שזה יהיה פופוליסטי, באופן אישי. אבל אני מדבר על משהו אחר. זו הייתה הטענה גם בפעם הקודמת, שהועלה רק ב-1%. אני חושב, שמן הראוי, גם אם צריך להפריד, הרי הטענה שזה שזור, נבחרי ציבור ונושאי משרה בכירה.
יריב לוין
לא. אני אגיד לך בדיוק מה הטענה. הטענה היא, שבדמוקרטיה יש שלוש רשויות שוות. השוויון ביניהם צריך להיות לכל אורך הקו, לרבות בנושא של תנאי שכר. כי כאשר אתה נותן ברשות אחת תנאי שכר הרבה יותר גבוהים מאשר ברשויות האחרות, אתה בעצם משדר, שהיא עומדת מעל הרשויות האחרות.
היו"ר צחי הנגבי
הדיון הזה יימשך בוועדת חוקה חוק ומשפט.
יריב לוין
אני אוסיף ואומר לך גם, שאתה תסכים אתי, שזה לא יכול להיות, שישבו אנשים עם משכורות של 55,000 ו-60,000 בשירות הציבורי, שאנחנו אחראים לאשר להם את התשלום דרך ועדת הכספים.
שמעון סולומון
אני אומר משהו אחר. אני אומר, לא יכול להיות, שבמשק, יש אנשים שלא גומרים את החודש, יש מצב קשה ואנחנו, חברי כנסת, נעלה את השכר.
יריב לוין
ולשופטים אנחנו יכולים להעלות את השכר?
שמעון סולומון
עזוב את השופטים, הם לא נבחרי ציבור. הם לא נבחרי ציבור.
יריב לוין
אבל אנחנו מעלים להם את השכר.
היו"ר צחי הנגבי
תודה. חבר הכנסת פייגלין בבקשה.
משה זלמן פייגלין
מכיוון שחבר הכנסת לוין גנב לי את רוב הדברים שרציתי לומר, אני אומר רק דבר אחד. יש לי הצעה פשוטה שגם תחסוך את הצורך בוועדה ותחסוך לנו את הדיונים ואת הוויכוחים. בואו ונצמיד את שכר חברי הכנסת ל-45% הפנסיה התקציבית של יועץ משפטי לממשלה לשעבר. נורא פשוט.
היו"ר צחי הנגבי
נעלה את זה להצבעה.
משה זלמן פייגלין
אני מוכן להתחייב שלא תהיינה לי שום דרישות מעבר לזה.
היו"ר צחי הנגבי
כולם יהיו מרוצים.
שמעון סולומון
אם אתה לא רואה את ההבדל בין נבחרי ציבור לבין אנשי מקצוע, זה חבל מאד. אתה נבחר ציבור.
יריב לוין
אני לא רואה איך יכול להיות ששופט מחוזי מרוויח יותר מראש ממשלה. זה לא יכול להיות.
מאיר שטרית
תנדב אנשים שיעבדו פה בחינם.
שמעון סולומון
מי שישמע אותך, מה אתה מדבר, על ההעלאה הזו אנשים הולכים - - -
יריב לוין
זה לא מכובד מה שאתה עושה. מכיוון שלא יכול להיות שאתה ביד אחת מציע ששופט מחוזי ירוויח יותר מראש הממשלה ויוצא לציבור ואומר לא להעלות שכר חברי כנסת.
שמעון סולומון
אני מפריד בין אנשי מקצוע לנבחרי ציבור.
יריב לוין
תהיה עקבי. מה שאנחנו אחראים לאשר, נעשה שוויון לכולם.
שמעון סולומון
אני מפריד בין נבחרי ציבור לבין אנשי מקצוע.
היו"ר צחי הנגבי
זה לא ויכוח פרטי.
יריב לוין
כי הם עובדים יותר קשה ממך? יש להם קביעות ופנסיה תקציבית.
שמעון סולומון
המצב יורד ואתה מעלה, זה נראה לך הגיוני? המצב הולך ומתדרדר, זה נראה לך הגיוני?
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת סולומון, אני מבקש ממך.
יריב לוין
ויש להם שנת שבתון והרשימה עוד ארוכה.
שמעון סולומון
זה לא פופוליסטי, אני אומר לך את זה מכל הלב.
יריב לוין
לא מתאים לך.
שמעון סולומון
אני אומר לך - - -
היו"ר צחי הנגבי
חבר הכנסת סולומון. די. אני לא רוצה להוציא אותך. הסתיימה רשות הדיבור שלך.
שמעון סולומון
אתה יכול להוציא אותי, אתה לא יכול לצעוק עלי.
היו"ר צחי הנגבי
אז אני מבקש ממך לצאת.
שמעון סולומון
אין בעיה. כשזה מגיע לכיס שלנו זה כואב לנו.
היו"ר צחי הנגבי
תודה רבה. האם יש חברי כנסת נוספים שרוצים לדבר? אם אין, אני רוצה לסכם את הדיון. להערכתי שי קונצנזוס בין כמה וכמה דוברים. לא מצאתי הרבה סתירות. החוק עבר בקונצנזוס רחב מכיוון שהיה צורך להוכיח לציבור, שאנחנו לא נהיה הגוף היחיד, שקיים למעשה בשירות הציבורי, שקובע את שכרו. זה לא היה אמור לעסוק בכלל בתנאי עבודה בתחילת הדרך. תנאי עבודה, מן הראוי היה שנעסוק בהם, ללא שיש אורקל שמכתיב.

אבל, בהזדמנות החגיגית הזו, שכבר היה דיון בענייני השכר, נכנסו נושאים נוספים, רכב, עוזרים, כל אלה נכנסו בבלילה אחת והכנסת העבירה למעשה את הסמכות בנושא הזה, אבל לא באופן מוחלט, כפי שצוין על ידי היועצת המשפטית ועל ידי חבר הכנסת שטרית. בסופו שלד בר ישנו איזון, שיש ועדה ציבורית, שרק היא יכולה ליזום החלטות. כלומר, דיון יכול להיות ניזום על ידי כל אחד אחר, חברי כנסת, ציבור, תקשורת, ועדה, יושב ראש הכנסת, אבל אנחנו צריכים להמתין להכרעת הוועדה הציבורית ומעת לעת מועברים אליה נושאים.
האיזון בזה שהוועדה הציבורית, לאחר שהיא מעבירה את החלטה לכאן, יש סמכות לוועדה לאשר או לדחות. זה חוזר לוועדה הציבורית ולאחר מכן, יש סמכות לוועדת הכנסת לקבל החלטה עצמאית. למעשה, יש סוג של בלמים ואיזונים. אכן חריגים מאד המקרים ב-10 השנים האחרונות, שנעשה שימוש בעניין הזה מכיוון שהתחושה הייתה שזה דבר נכון מבחינה ציבורית, אפילו שהביקורת עדיין קיימת ומחטיפים לחברי כנסת מכל הכיוונים. עדיין, בהקשר הזה של עיסוק בשכר ובתנאים הנלווים, הייתה תחושה שזה להסיר מכשול בפני עיוור, מסירים מאתנו את העניין הזה. אם יש דברים בלתי נסבלים, זה ממילא חוזר לוועדה.

יש אכן תחושה, גם אצלי היא קיימת, שאין לי שמץ של מושג מה טיב השיקולים שהנחו את יושב ראש הכנסת בהמלצתו על השלושה. אבל מהיכרות עם יושב ראש הכנסת וגם בהנחה שאכן מדובר על פי קורות החיים באנשים מאד רציניים, מנוסים ומאד כשירים לתפקיד, נדרש תהליך, שלאחר המינוי יהיה סוג של דיאלוג. כפי שהם ישמעו בוודאי ביקורות וכהנה וכהנה אנשים יפנו אליהם בהקשרים, שרוצים לצמצם את מרחב הפעולה של חברי הכנסת, אז לכנסת, לחברי הכנסת, לוועדה, לישוב ראש הכנסת, גם לחברי כנסת שאינם חברי הוועדה, שמורה הזכות להביא בפני הוועדה, דברים שלדעתם מן הראוי לתקן. לכן הדיאלוג הזה טבעי והוא יהיה ואם הוועדה חושבת שצריך גם בפועל ליזום מהלכים שיקיימו את הדיאלוג הזה, אז אנחנו נתייעץ לאחר הדיון ונחשוב איך לעשות את זה. נראה את דרך הפעולה בעבר ונוכל לחדש חידושים.
אני מציע שנעבור להצבעה על ההרכב. חברי הוועדה הציבורית לבחינת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת הם פרופסור חיים לוי-יושב ראש, , עו"ד חגי סיטון-חבר, פרופסור איוון פרידמן-חברה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1

ההרכב התקבל.
היו"ר צחי הנגבי
ההרכב אושר.
באסל גטאס
אני נמנע, כי אני לא יכול לאשר מישהו שלא בדקתי. האם הייתה מניעה תקנונית, שהוועדה תפגוש אותם לפני שהייתה מחליטה?
היו"ר צחי הנגבי
זה לא היה בעבר, אני חושב שזה גם לא לדעתנו, אם אתה שואל אותי, בלשון המעטה.
ארבל אסטרחן
אני בטוחה שהם יסכימו להיפגש עם כל אחד. גם הוועדה הקודמת עשתה את זה.
אורי מקלב
אם לצטט את מה שנאמר פה, זה אומר שבאה אותה ועדה ודנה בחיי היום-יום של הכנסת, הם לא מכירים את העבודה של הכנסת ואין מי שמציג בפניהם את הצרכים לפני המסקנות. הם יושבים מנותקים מכל העבודה שנעשית פה. השאלה אם אנחנו יכולים ליזום שינוי חקיקה, של נציג של יושב ראש הכנסת, שבא לייצג את כל מה שנדרש בעבודת הכנסת. אולי היושב ראש בעצמו יהיה נציג, שישב באופן קבוע בוועדה הזו. אולי במעמד של משקיף, אבל שישב. דהיינו כשמעלים דברים, לכן יש לנו חוסר אמון, שמישהו, בהתחלה כשהעלו טענות, מישהו יענה להם בעניין והם יקבלו בסוף החלטה.
ארבל אסטרחן
יש פרוטוקולים, הם פתוחים, אני יושבת שם וגם החשב יושב שם.
אורי מקלב
הפרוטוקולים הם אחרי זה. השאלה היא תוך כדי, שיהיה נציג של הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
אתה יכול להציע באופן אישי את התיקון לחוק. יהיה תיקון, יגיע לוועדה, נדון בו.
אורי מקלב
חשבתי שנכון שהוועדה תציע תיקון בחוק הזה, לשתף את הכנסת.
היו"ר צחי הנגבי
אני לא חושב שזה נכון, אז אני לא יכול להציע. אבל זה ראוי אם אתה תציע וזה יבוא לדיון ואז אביע את דעתי. אני חושב ש"שומר נפשו ירחק", יש דברים שאם אתה מרחיק את עצמו, אתה רק שומר את נפשך. אחד הדברים הכי בולטים בעניין הזה הוא שכר חברי כנסת. שום הסבר לא יצדיק את העניין הזה, אם יהיה שם מישהו יגידו שזה פוליטרוק שהכנסת שלחה לוודא שלא פוגעים בתנאים שלה.
ארבל אסטרחן
הרעיון הוא של הפרדה. יש את הוועדה הציבורית ואחר כך זה מגיע לוועדה הכנסת.
אורי מקלב
אבל הם דנים בעוד דברים. יש עוד אמרה שאומרת "אל תהיה צדיק הרבה".
היו"ר צחי הנגבי
אני מסכים אתך. זה מאד נכון. נעבור לנושא הבא.

5. <הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לקידום מעמד האישה בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012.>
היו"ר צחי הנגבי
הנושא הבא שעל סדר היום, הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לקידום מעמד האישה בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. ההרכב שמוצע מטעם ועדת הכלכלה: חבר הכנסת אבישי ברוורמן הציע עצמו כיושב ראש, מיכל רוזין, איילת שקד, משה פייגלין וארונן הופמן. מטעם הוועדה לקידום מעמד האישה: חברי הכנסת עליזה לביא, שולי מועלם-רפאלי, דוד צור, דב חנין וחיליק בר. יש הסתייגויות?
אברהם מיכאלי
למה אין לנו נציג?
עליזה לביא
לצערי אין לכם חבר בוועדה לקידום מעמד האישה.
אברהם מיכאלי
יש בוועדת הכלכלה.
איתן כבל
אני מציע שתבוא בדברים עם יושב ראש ועדת הכלכלה ואם צריך, נביא לפה ונעשה תיקון. זה כנראה נבנה באיזון בין ועדת כלכלה לוועדה לקידום מעמד האישה.
היו"ר צחי הנגבי
נעבור להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
ההרכב התקבל.
6. <קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק>
<הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>
היו"ר צחי הנגבי
הנושא הבא, קביעת ועדות בהצעות חוק. הראשונה, הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013. של חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי כנסת. ההמלצה של הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת חוקה חוק ומשפט, זאת גם העמדה של חבר הכנסת יריב לוין.
מאיר שטרית
השר ביקש להעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה.
היו"ר צחי הנגבי
נשמעה הצעה להעביר את ההצעה לוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו נצביע ביניהן.

הצבעה

בעד ועדת חוקה חוק ומשפט– 6
בעד הוועדה לקידום מעמד האישה – 6

נמנעים – אין
היו"ר צחי הנגבי
שוויון. נעשה תיקון בתקנון, שברגע שיש תיקו, יש 45 ימים ליושב ראש הכנסת, לנסות ולהטיל על מישהו באופן זמני.
דוד רותם
אני לא אוותר לך, זה חוק חשוב.
יריב לוין
חבר הכנסת שטרית, אתה מעכב את חבר הכנסת צור, כי אתה מעכב לו את החוק.
עליזה לביא
זה לא הוגן מה שאתה עושה.
יריב לוין
זו האמת. חבר הכנסת דוד צור ביקש ממני - - -
עליזה לביא
זה לא הוגן מה שאתה עושה.
יריב לוין
על האופן שבו את פעלת פה לא אדבר לפרוטוקול. אומר דבר אחד, חבר הכנסת דוד צור ביקש לא להיות קורבן לוויכוחים האלה וביקש שהחוק שלו יקודם וילך כמה שיותר מהר. דברתי אתו, והוא הסכים אתי, שמבחינתו מקובל עליו שהחוק ילך לוועדת חוקה. לכן אני אומר את זה לחבר הכנסת שטרית כי הוא איש סיעתו ואני מניח שהוא לא רוצה להעמיד אותו במצב שהחוק שלו מתעכב. זה הכול.
באסל גטאס
אם זה ילך לוועדה לקידום מעמד האישה, זה יתעכב?
יריב לוין
לא, אבל כשיש שוויון בהצבעה, החוק מתעכב וחבל.
באסל גטאס
אז תצביע אתנו.
יריב לוין
אני לא יכול, כי היה סיכום ואני לא רוצה להיכנס לוויכוח שלי עם חברת הכנסת לביא על הפעולה שהיא בצעה פה כרגע.
איתן כבל
אני רוצה לומר אמירה עקרונית. תמכתי להעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה, אבל אין דעתי נוחה. אני אומר את זה בעיקר לך, מה שקרה הוא, שנשברו הכללים. הקואליציה, כשנוח לה, משתמשת בכוחה כדי להעביר, ופתאום נקלעת למצוקה.
יריב לוין
לא נקלעתי למצוקה, נתתי חופש הצבעה. אם רוצים לריב, שיריבו, חבל שחבר הכנסת דוד צור ישלם את המחיר.
איתן כבל
עכשיו מבחינתך זה יריבו, כי זה פחות מעניין וחשוב מבחינתך. אנחנו חוזרים וחוטאים בזה פעם אחר פעם. יש כללים איזה נושא נדון באיזו ועדה. זה אמור להיות כמעט כמו טייס אוטומטי.
מאיר שטרית
מתי קבעו את הכללים האלה?
איתן כבל
בטח בתקופתך, כשבנו את הבניין.
עליזה לביא
הכללים נקבעו לפני שקמה הוועדה לקידום מעמד האישה.
איתן כבל
אני לא מתווכח אתך, הצבעתי אתך, אז ברשותך תני לי לומר את דברי. אני מבקש לקיים דיון על זה. לי, כאופוזיציה, יותר קל לפעול בעניינים האלה בדיוק בהתאם לכללים הקבועים בכנסת. יש את הייעוץ המשפטי, הוא יודע לשקלל מה נכון ומה לא נכון.
יריב לוין
זו ועדת חוקה, אין פה בכלל שאלות, זה ברור לחלוטין.
היו"ר צחי הנגבי
מה אתה מציע?
איתן כבל
אני מציע, שאם תהיה מחויבות, של יושב ראש הקואליציה ושלנו, שהפוסק בעניינים האלה יהיה היועץ המשפטי.
יריב לוין
התשובה היא, שאתה יודע שזה בלתי ניתן.
מאיר שטרית
אני בהחלט מבין שיושב ראש ועדת חוקה רוצה שזה יהיה אצלו, כי זה חוק משפטי.
דוד רותם
זה חוק שעוסק במערכת בתי המשפט.
מאיר שטרית
אבל, בדיון בכנסת, לא נשמעה שום הצעה אחרת. הייתה הצעה של שרת המשפטים, גם היא משפטנית למיטב ידיעתי, וגם היא מייצגת את משרד המשפטים והיא הציעה להעביר את החוק לוועדה לקידום מעמד האישה. אף אחד לא הציע משהו אחר, הכנסת אישרה את זה. חבר הכנסת דוד רותם הגיש ערר על החלטת השרה לוועדה להעביר את החוק אליו, כי הוא לא מוכן לוותר על זה, שהוועדה שלו לא תדון בחוק ששייך למשפט. אפשר לחשבו שלוועדת חוקה יש כישרון גדול יותר מאשר הוועדה לקידום מעמד האישה.
יחד עם זאת אני מסכים עם חבר הכנסת רותם, יכול להיות שלא צריך ועדה לקידום מעמד האישה. כשעשו את החוקים האלה, לא הייתה ועדת המדע, לא הייתה הוועדה לקידום מעמד האישה, לא הייתה הוועדה לקידום מעמד הילד. אגב, לעניות דעתי, הוועדות האלה מיותרות. אם היו מחדדים את הבעיה ואם פעם יתקיים דיון בהרכב הנכון, על ועדות הכנסת, יש לי תיאוריה שלימה מה צריך לעשות, אבל זה לא קורה.

במצב הנוכחי, כאשר כבר קמו ועדות, הרי זה לא הגיוני, שיושבות ועדות, שלא יכולות לעבוד. אין להם מה לעשות. הייתי שנתיים ראש ועדת מדע, הלכתי בכוונה לשם, בחרתי את הוועדה הזו בכוונה, כי היא הייתה ועדה מתה ורציתי להחיות אותה. ניסיתי, נלחמתי להעביר חוקים לוועדת מדע, שיש להם נגיעה למדע, כמו למשל את החוק הסלולארי מוועדת כלכלה, החליטו שזה לא יעבור והיה ויכוח על זה. שנה וחצי דנו ולא התחילו את הדיון על הסלולארי.

לכן, גם לא הגון להגיד, אני לוקח את כבשת הרש, מוועדה, שבמקרה עבר לה חוק אחד, כי הרי ועדת חוקה עמוסה מעל הראש, לא יקרה שום אסון בעיני, אם הוועדה לקידום מעמד האישה, שהיא פנויה מעבודה, תדון בדבר שנוגע לנשים, לא רק למשפט. לא סתם שרת המשפטים אמרה את זה. לכן גם הצבעתי בעד ההעברה.

אני חושב שחבר הכנסת רותם יהיה הגון אם יגיד, בסר, אני מבין שזה משפטי, אבל בכל זאת מוותר ומעביר. אני חושב אגב, שצריך לשנות את חלוקת התפקידים בוועדות ולקבוע סדרי עבודה לוועדות האחרות, שהיום אין להם עבודה. יושבים עדת חברי כנסת, שאין להם שום דבר לעשות ומחפשים נושאים, יושבים ודנים על השפעת קרני השמש על החתול. דנים בכל מיני נושאים שאין להם עניין, כשבאמצע, המון חוקים שלחברי כנסת תקועים בוועדות. למה. אפשר לעשות חלוקה אחרת.
יפעת קריב
אני רוצה להצטרף לדברי חבר הכסת שטרית, בעיקר בדברים האחרונים ובאמת לפנות לחבר הכנסת רותם ולומר לו, הוועדה למעמד האישה, שהיום בדיוק מאשרת הצעת חוק שלי, זו בדיוק הוועדה שדנה בהצעות החוק האלה, שקשורות לכל הנושאים של הטרדות מיניות ולתת מקום משמעותי למקומה של האישה. זה חלק מהדברים החדשים שאנחנו רוצים להביא לכנסת הזו, ראייה מגדרית. זו לא הצעת חוק משפטית, זו הצעת חוק שטומנת בחובה ראייה מגדרית. אני מבקשת ממך, לכל הצעת חוק יש היבטים משפטיים, הלא זה הרעיון של הצעת חוק. אבל דווקא המקום המגדרי, שהוא מאד משמעותי היום להרבה חברות כנסת ונשים בחברה הישראלית. אני שואלת שוב, האם אתה מוכן הפעם להסיר את ההתעקשות ואת הבקשה שלך ולאפשר להצעה הזו להיות נדונה בוועדה לקידום המעמד האישה. הוועדה פנויה לדיון, יש לה זמן.
היו"ר צחי הנגבי
אין הסכמה. נעשה הצבעה, לפי ההכרעה, זה מה שיהיה. אנחנו מצביעים על ההעברה של הצעת החוק של חבר הכנסת דוד צור לוועדת החוקה חוק ומשפט או לוועדה לקידום מעמד האישה.
הצבעה

בעד ועדת החוקה חוק ומשפט – 6

בעד הוועדה לקידום מעמד האישה – 6

נמנעים – אין
היו"ר צחי הנגבי
נשאיר זאת לשבוע הבא.
<הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ג-2013 של חבר הכנסת רוברט אילטוב>
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - מוסר תשלומים), התשע"ג-2013 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ
היו"ר צחי הנגבי
מדובר בשני נושאים, שיש להם סמיכות נושאים. הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה של חבר הכנסת אילטוב והצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - מוסר תשלומים), של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. יושב ראש הוועדה אמר שיש לו הצעה מוסכמת.
אבישי ברוורמן
אני מקווה. כמו שידוע לאדוני, החוק לגבי עסקים קטנים ובינוניים ניתן עכשיו בוועדה, זו סמכותה של ועדת הכלכלה. המשנה ליועץ המשפטי יכולה להופיע כאן ולומר, שוועדות משנה צריכות להיות בתחום העיסוק של הוועדה. עורך דין בנדלר תסביר, שכשהיו ניסיונות בעבר , ואדוני בקי יותר מכולנו, לוועדות משנה, שלא בתחום הוועדה, כי אמרו שיש להם נושא תקציבי, הייתה פסיקה מאד ברורה בנושא.
מכיוון שאנחנו מתכוננים לחוקק את החוק של עסקים קטנים ובינוניים, לחבר הכנסת אילטוב יש יוזמה מבורכת, גם לחברת הכנסת שלי יחימוביץ ויריב לוין, אמרנו, שהדבר הזה יבוא במסגרת החוק והוועדה שמטפלת בזה.

חבר הכנסת אילטוב אומר שבעבר הייתה ועדת משנה לכספים, כנראה זה לא בסדר, שהוא בראשה - - -
רוברט אילטוב
לא הייתי בראשה.
אבישי ברוורמן
שמישהו היה בראשה. אין בעיה, מכיוון שאני מכבד ומעריך את חבר הכנסת אילטוב ואנחנו גם עובדים ביחד, שוועדת המשנה תעבור לוועדת הכלכלה, כל הדיונים יהיו שם, אבל החקיקה חייבת להיות במסגרת הוועדה הראשית.
היו"ר צחי הנגבי
מה ההצעה האחרת שיש?
רוברט אילטוב
ההצעה האחרת, בהסכמה שקיימתי כדי להתחיל לקדם את הצעת החוק, שהצעת החוק תעבור לוועדת הכספים. זה לא קשור לוועדת משנה, זה לא רלוונטי. ההסכמות שלי, כדי שהצעת החוק הזו תתקדם. ההצעה של חברת הכנסת יחימוביץ נצמדה להסכמות שלי, אחרת האוצר פשוט יתנגד להצעת החוק. לכן הצעתי שהצעת החוק תעבור לוועדת הכספים.
אני מקבל את עמדתו של חבר הכנסת ויושב ראש ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן ואין לי בעיה עקרונית להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה, רק אני לא רוצה שהצעת החוק תפגע ותופסק התקדמותה. אני חייב לסכם את זה קודם עם האוצר. אני מבקש לדחות את הדיון בהצעת החוק לשבוע הבא, יכול להיות שתהיה הצעה מוסכמת ונעביר את זה לוועדת הכלכלה. חברת הכנסת יחימוביץ נצמדת להצעת החוק שלי.
אתי בנדלר
אני רק לא מבינה איך הקשר בין הצעת חוק ממשלתית, שתוגש או לא תוגש לעניין הזה - - -
רוברט אילטוב
יש לי הסכמות מול האוצר וברגע שלא אעמוד בהסכמות - - -
אתי בנדלר
הסכמות מול האוצר הן להמתין לסיום עבודתה של ועדת מיכל עבאדי, שדנה בנושא הזה של אשראי ספקים מטעם המדינה. הדברים נאמרו גם לוועדה שלנו במהלך הדיונים בהצעת החוק הממשלתית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים.
רוברט אילטוב
זה לא העניין, לא הבנתם. יש לי הסכמות מול האוצר.
היו"ר צחי הנגבי
אני מציע כך. חבל לעשות דיון נוסף. אנחנו נקבל החלטה בכפוף לכך שתודיע לנו על ההחלטה שלך מול האוצר. בינתיים אנחנו מקבלים החלטה עקרונית שזה יעבור לוועדת הכלכלה. אם תאמר לי שהייתה בעיה עם האוצר, נחדש דיון.
אבישי ברוורמן
אני מודה לך חבר הכנסת אילטוב.
היו"ר צחי הנגבי
נצביע.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

הצעות החוק עברו לוועדת הכלכלה.
היו"ר צחי הנגבי
אני אעכב את ההודעה למליאה לשבוע הבא, עד שנקבל תשובה מחבר הכנסת אילטוב.

7. <קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום>
האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול
היו"ר צחי הנגבי
ההצעה האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול, של חבר הכנסת משה פייגלין. ההצע ההיא להעביר את הנושא לדיון לוועדת הכלכלה, או לוועדת העבודה והרווחה. מה אתה מציע חבר הכנסת פייגלין?
משה זלמן פייגלין
אני מציע ועדת הכלכלה. אני רוצה להסביר שהדיון המהיר עבר לוועדת העבודה והרווחה. כאן מדובר בהיבט הכלכלי, כששם היה מדובר בהיבט הרפואי. מכיוון שכאן מדובר בהיבט הכלכלי, אני מבקש שיעבור לוועדת הכלכלה.
היו"ר צחי הנגבי
מי בעד ההצעה להעביר לוועדת הכלכלה.

הצבעה

בעד להעביר את ההצעה לסדר לוועדת הכלכלה– רוב

נגד – אין
נמנעים –אין

ההצעה להעביר את ההצעה לסדר לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
ההצעה לסדר עברה לוועדת הכלכלה.

"תאגידי האפוטרופוסות"
היו"ר צחי הנגבי
ההצעה לסדר הבאה היא בנושא: "תאגידי אפוטרופוסות" – של חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון, משה זלמן-פייגלין ואורי מקלב. ההצעה היא להעביר את זה לוועדת חוקה חוק ומשפט. מי בעד?
הצבעה

בעד להעביר את ההצעה לסדר היום לוועדת חוקה חוק ומשפט –רוב

נגד – אין
נמנעים –אין

ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום לוועדת חוקה חוק ומשפט, נתקבלה.
היו"ר צחי הנגבי
ההצעה לסדר תועבר לוועדת חוקה חוק ומשפט. תודה לכולם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:35.>

קוד המקור של הנתונים