PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 156>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ז' בשבט התשע"ד (08 בינואר 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר

>
פנינה אורן - מנהלת מחלקת מספוא בשו"ט, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נדב גלאון - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש פיגנבוים - הלשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר בועז לב - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

נילי דיקמן - יועצת משפטית, משרד הבריאות

אלי גורדון - מהנדס, מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר יוני ינון - מנהל המחלקה הווטרינרית שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר רינה ורסנו - ממונה על מזהמי מזון, משרד הבריאות

ד"ר אלי מרום - סגן מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

יותם זעירא - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעות בינג - עו"ד, משרד המשפטים

ד"ר שלמה קפואה - ראש אגף אגרואקולוגיה, המשרד להגנת הסביבה

אוריה ברזל - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

שרית כספי-אורון - ראש תחום כימיקלים ובריאות, אדם טבע ודין

יעל נוי - תזונאית, לשכת מכוני התערובת "מילובר"

רן סולומון - תזונאי, מכון תערובת "אמבר"

רעות הורן - מנהלת פעילות ציבורית עמותת "אנונימוס" לבעלי חיים

שייקה פורת - פורום מרכזי המזון

מאיר צמח - תערובות

יהל עמית - לוביסט, חב' "פוליסי", מייצג את פיורינה

נעה ברודסקי לוי
יובל יעקובי (מתמחה)

וילמה מאור

קובי סימן-טוב; הילה מליחי
<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, ז' בשבט, 8 בינואר 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים. אנחנו ממשיכים את הדיון האחרון שהיה לנו. אתם זוכרים? בפעם שעברה הקראנו את החוק וכל אחד אמר מה שהוא רוצה. הייתה לו זכות לאוטונומיה. כל מה שהוא אמר התקבל. היום, כנראה שזה לא יהיה ככה. אנחנו מתחילים לקרוא את החוק, ונדבר ונקבל החלטות ימינה ושמאלה. אנחנו נתחיל לקרוא את החוק מההתחלה.

"הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד-2013.

מטרת החוק –

מטרה –
1. מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרי פיקוח על ייצור מזון לבעלי חיים ושיווקו, לשם הגנה על בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחתם, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת".

את אמרת מתנגדת.

כן, אני גם נימקתי גם - - -

עזבי מה שעשית. עכשיו את מנמקת, מסבירה לנו למה את מתנגדת.

אנחנו חוששים שהכנסת "הרווחה" ככה, כפי שהיא, בלי לקשור אותה בתוך המשפט לנושא המזון עלול במעלה הדרך להרחיב את התחום שבו החוק הזה אמור לעסוק, כשנושאי הרווחה האחרים של בעלי החיים שהחקלאים מגדלים לצורך ייצור מזון לבני אדם מטופל בחקיקה אחרת. הצענו להשאיר את המילה "רווחתם". אני מבינה שאפשר לעשות לה איזשהו קשר, אבל כדי שאנחנו נחשוש קצת פחות, להוסיף: "ככל הנוגע להזנתם".

לפרוטוקול, איך קוראים לך? שכחת להגיד. שיהיה רשום, שיידעו מאיפה את, מה את עושה.

קוראים לי רחל בורושק. אני הכלכלנית של התאחדות חקלאי ישראל.

אתה גם רצית להגיד משהו? לפרוטוקול, חבר הכנסת לשעבר.

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ומהיועצת המשפטית של משרד החקלאות להבהיר אם הכוונה פה כשאני קורא את זה – ואני רוצה לשמוע את זה לפרוטוקול, כי זה חשוב – "מטרתו של חוק זה לקבוע הסדרי פיקוח על ייצור מזון". כלומר, גם הרווחה פה בהגדרה מתייחסת לייצור המזון. האם זה נכון?

גברתי בבקשה, לפרוטוקול, שם ותפקיד.

אפרת אביאני, מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות. החוק הזה כולו עוסק בייצור מזון, שיווקו, ובהיבטים מסוימים של השימוש בו להזנה. ולכן, רק בהקשר הזה מדברים על רווחתם של בעלי החיים. לא צריך לומר את זה במפורש. זה ממילא חוק שעוסק רק בזה.

לא, אני מבקש שזה יאמר במפורש לפרוטוקול.

אמרתי.

נאמר.

לא, היא אמרה - - -

נאמר.

כן גברתי.

בוקר טוב. רעות הורן מעמותת "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים. אם דיברנו לפרוטוקול, החשיבות להשאיר את העניין של רווחת בעלי חיים זה בגלל שמזון, כמו שהוא משפיע עלינו – אם אנחנו אוכלים משהו חריף, משהו מקולקל, זה עושה לנו כאב בטן, עושה לנו בעיות – אותו דבר בעלי חיים.

זה עושה להם כאב בטן. בסדר.

זה גם יכול להיות הרבה יותר מזה. אם מאכילים אותם צואה.

אוקיי. הסברתי לכם. השם –זה רוח החוק. אנחנו נמשיך בהקראה, אבל על הסעיף הזה, בשביל שנבין, אנחנו הולכים להצביע כפי שהוקרא. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור פרק א' – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף נתקבל.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה אישרו את זה כפי שכתוב. מה שנאמר לפרוטוקול, נאמר לפרוטוקול. תודה רבה. אנחנו ממשיכים, הסעיף הזה אושר. אנחנו עוברים לפרק ב', הגדרות.

אתה רוצה שנחזור על מה שכבר אושר, או שאני אדלג?

על מה שאושר את מדלגת.

אוקיי. אני חוזרת להגדרת זיהום. אושרו פסקאות 4-1. לגבי פסקה 5, ביקשנו שהנושא הזה יובהר לפרוטוקול, לגבי הנושא של החומרים, לגבי חומצה ארסנלית, וכדומה.

הרשימה שהופיעה בפסקה 5 בנוסח הקודם כוללת חומרים שיטופלו בחוק הזה במסגרת חומרים מזיקים, בתקנות, או חומרים שהחוק מטפל בהם כחומרי גלם. לכן אין צורך להוסיף אותם במפורש בהגדרת זיהום.

מישהו רוצה להגיב? אז תמשיכי.

אני מקריאה את ההגדרה של חומר גלם. עמ' ראשון, בתחתית. ""חומר גלם" – חומר או תערובת של חומרים המיועדים לשמש רכיב במזון לבעלי חיים, למעט תוסף".

אם יש למישהו הערה, ירים את היד וידבר.

""חומר גלם אסור" – חומר גלם המנוי ברשימת חומרי הגלם האסורים בשימוש שקבע השר לפי סעיף 8(א)".

בבקשה גברת.

שרית כספי-אורון, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין". נעשה פה תיקון לנוסח המקורי שהוגש. הם הפכו את הרשימה של חומרי הגלם מרשימה פוזיטיבית – זאת אומרת רשימה של כל הדברים שמותר לעשות בהם שימוש להזין בעלי חיים – לרשימה נגטיבית. המשמעות של הדבר הזה, שכביכול, האופציות שעומדות בפני מגדלי בעלי חיים להזין את החיות הן אין סופיות. הרשימה היא אין סופית. נכללים בתוך זה דברים שמעולם לא נבדקו, לא מוכרים למשרד הבריאות או למשרד החקלאות. אנחנו רואים בכל התחומים של הכימיקלים וחומרים שאנחנו נחשפים אליהם ביומיום כבעייתיים. כי המדע לאט-לאט מגלה שביספינול למשל הוא בעייתי. אלו חומרים שנמצאים בכל דבר ודבר. אנחנו חוששים שהמקרה הזה יקרה גם פה. העדיפות הראשונה היא להחזיר את זה לרשימה פוזיטיבית. כך אנחנו יכולים לדעת שכל מה מזינים את בעלי החיים הם חומרים שנבדקו - - -

ואם המחוקק רוצה להיצמד לחוק שלו? הוא מחוקק, לא את. בא המחוקק ואומר זה החוק שאני רוצה. אנחנו צריכים לעשות שהוא יהיה מאוזן, אבל הוא לא רוצה בדרך שלך. הוא אומר אני רוצה את הרשימה הזאת. אני רוצה לקבוע את זה בדרך הזאת. ואנחנו צריכים לדאוג שזה יהיה בסדר.

יש לנו עוד אופציה. מה שחשוב לנו לדעת, שמה שמזינים בו את בעלי החיים נבדק והוכח כבטוח להאכלה. איכשהו יש איזשהו צורך לסגור את הרשימה הזאת. אפשר לעשות רשימה נגטיבית של דברים שהוכחו כמזיקים, הם יאסרו בהחלט, וכל מגדל – גם שיש לו משהו שלא נאסר לשימוש, אבל זה נכנס לאיזשהו מרשם - - -

תסכמי. אנחנו רוצים להתחיל ולסיים.

אבל זה הולך להשליך על הרבה סעיפים בתוך החוק.

זאת אומרת, עכשיו את מדברת בשביל הרבה סעיפים.

כן.

אוקיי, דברי.

אם אפשר לקבל איזושהי שיחה בעניין הזה. אם לא הולכים על הרשימה הפוזיטיבית, שזו הדרך הכי טובה להגן על בריאות הציבור – הכי טובה והאידיאלית – אז כן צריך להיות מאגר סופי של החומרים שידועים למשרדי הממשלה, למפקחים, לרגולטורים, מה הם, מה רמת הבטיחות שלהם, ולוודא שהם בטוחים לשימוש.

משרד החקלאות רוצה להגיב? לפרוטוקול, שם ותפקיד.

בוקר טוב. שמי פנינה, אני מנהלת האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות. קודם כל, אנחנו אימצנו חקיקה שקיימת באירופה. גם שם דואגים לבריאות ובטיחות הציבור. במשפט אחד, אנחנו מאמינים – וכן נפרסם רשימה פוזיטיבית. היא לא תהיה בחקיקה, זו תהיה המלצה, כמו שקיים בכל העולם, שתזונאים, חקלאים, ישתמשו בה והיא תהיה להם לעזר. מה שאנחנו כן רוצים להגן עליו, על מה שאסור, תהיה לנו רשימה סגורה, וזה יופיע בתקנות. נכון שהמציאות תתפתח, וככל שנידרש, נעדכן את הרשימה הזאת. יש ועדה מייעצת, ואנחנו חושבים שבהסדר הזה אנחנו נוכל להבטיח את בריאות ובטיחות המזון המוגש לבעלי חיים.

תודה רבה. את רוצה להגיד לה משהו?

אני אשמח להגיב. אני חושבת שזה צעד לכיוון הנכון, אבל שהרשימה הפוזיטיבית תהיה סגורה. זאת אומרת שכל חקלאי שעושה שימוש בחומר X כמזון לבעלי חיים שהוא לא אסור, שזה פשוט יכנס לאיזשהו מרשם, רשימה. שמשרד הבריאות ומשרד החקלאות יהיו מודעים לכל החומרים שנעשים בהם שימוש, ואז הם ידעו גם מה דורש מחקר נוסף, מה דורש בדיקה לוודא שזה בטיחותי וטוב לבריאות שלנו.

מאה אחוז. תודה. כן, אתה.

שייקה פורת, פורום מרכזי מזון בישראל. בתשובה לבקשתה, הלא אנחנו יכולים להשתמש רק בחומרים שיש להם היתר. ולכן, מכיוון שאנחנו יכולים להשתמש רק בחומר שיש לו היתר, זה פותר את הבעיה הזאת.

לא חשוב, משרד החקלאות אמר שהם יפרסמו רשימות, שכולם יהיו שמחים מהעניין. אוקיי, רשמנו את זה. אמרת, נרשם הכול. הם הגיבו, וככה זה יהיה. אוקיי, אנחנו ממשיכים.

תאשר את זה?

לא, בסוף נאשר את הכול ביחד.

""חומר מזיק" – חומר המנוי ברשימת החומרים המזיקים שקבע השר לפי סעיף 7(א)". אני מדלגת למזון לבעלי חיים כי ההגדרות האחרות אושרו כבר.

באיזה עמוד זה?

עמ' 2, כמה הגדרות מתחת, באמצע העמוד. מזון לבעלי חיים.

מתחת "מזון לאדם". אם אנחנו רואים "מזון לאדם" – "מזון לבעלי חיים".

""מזון לבעלי חיים" – כל חומר או תערובת של חומרים המשמשים להזנת בעלי חיים, לרבות חומר גלם ותוסף ולמעט צמח הנאכל על ידי בעלי חיים במרעה טבעי או אחד מאלה כשאינו מעורב בחומר אחר;–

(1)
מים;

(2)
סם מרפא ותכשיר רפואי".
אחר כך מחקנו את "מזון רפואי לבעלי חיים". אני רק רוצה להבהיר, השינוי בהגדרה של מזון לבעלי חיים נועד להבהיר שכשמדובר בסם מרפא ותכשיר רפואי כשלעצמם, זה לא ייחשב כמזון לבעלי חיים, אבל אם הם מעורבים במזון, אז יחולו עליהם גם הכללים של החוק הזה, כפי שחלים על כל מזון לבעלי חיים, וגם יחולו עליהם כל הכללים לפי פקודת הרוקחים בנושא של שימוש בסם מרפא ותכשיר רפואי. אני עוברת להגדרה האחרונה בעמ' 2:

""המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר
"סם מרפא" כהגדרתו בפקודת הרוקחים;
"פקודת מחלות בעלי חיים" - פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985;
"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981
"צמח" - כהגדרתו בחוק הגנת הצומח;
"רופא וטרינר" – כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א–1991 ;

(1) מכירה, גרם מכירה, הכנה או החזקה לשם מכירה, הצעה למכור; (2) פרסום, הצגה, שמירה, הובלה, משלוח או מסירה לשם מכירה; (3) העברה, החלפה, המרה או הספקה בדרך אחרת, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; (4) יבוא ויצוא".

סליחה. יותם זעירא, משרד המשפטים. אני רק רוצה להבהיר שהגדרות ייצור ושיווק – גם ייצור שאושר בפעם הקודמת וגם שיווק שיאושר הפעם, אני מניח – לא כוללות הגשה של מזון בבית לחיות מחמד.

לא, הן לא כוללות.

רק להבהיר את זה לפרוטוקול. גם לגבי עבירות בהמשך, רק שזה יהיה ברור.

סליחה. יעל נוי, מלשכת מכוני התערובת, תזונאית. בסעיף קטן (2) כתוב "פרסום". אני מציעה למחוק את המילה "פרסום", כי זה יכול להיות גם בעיתונות. המושג לא מקובל.

בסדר. אמרת. מאה אחוז. בבקשה.

זה מקובל עלינו. אפשר למחוק.

למישהו מפריע שימחקו את המילה "פרסום". אם לאף אחד זה לא מפריע, אז תמחקו את המילה "פרסום". אוקיי.

""השיעור המרבי המותר" – השיעור המרבי המותר להימצאות חומר מזיק במזון לבעלי חיים, שקבע השר לפי סעיף 7(א);
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר;
"תוסף" - כל חומר המוגש לבעלי חיים, בין כתוספת למזון אחר לבעלי חיים או למים ובין בנפרד, אשר נועד להשפיע על העניינים המפורטים להלן, לרבות ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, מיקרואורגניזמים וחיידקים פרוביוטיים וכן תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת שלהם, ולמעט תכשיר ותרכיב:
(1) הצרכים התזונתיים של בעל חיים, בריאותו או רווחתו;
(2) המאפיינים או התכונות של מזון לבעלי חיים; (3)
המאפיינים או התכונות של בעל חיים או של מזון המופק ממנו, לרבות ביצועי בעל החיים ותפוקתו; (4) ההשלכות הסביבתיות של גידול בעלי חיים והפקת מזון לאדם או לבעל חיים מהם;
"תוסף רשום" – תוסף שנרשם לפי סעיף 9(א);

(1) סם מרפא ותכשיר רפואי לרבות מזון לבעלי חיים המכיל אחד מהם" – (3) הופך להיות (2) –
"(2) תכשיר לפי פקודת מחלות בעלי חיים;
"תרכיב" – נסיוב, תרכיב, וכל מוצר ביולוגי שהופק מחיידק, נגיף או טפיל שהם מחוללי מחלה.
"תכשיר רפואי" – כהגדרת תכשיר בפקודת הרוקחים".

עד פה יש למישהו הערות? אז אנחנו מצביעים על פרק ב'. מי בעד פרק ב', ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור פרק ב' – פה אחד
נתקבל.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה, והם אחד במספר – אנחנו מבקשים ממשרד החקלאות להבהיר בסעיף 4, לפרוטוקול.

לפרוטוקול, לגבי הורמונים, אנחנו נבהיר, אחרי שבדקנו, הורמונים הם תרופות, ולכן הם מוסדרים בפקודת הרוקחים ולא בחוק הזה, הם נכללים בהגדרה של סם מרפא ותכשיר רפואי. אז זה לא צריך התייחסות מיוחדת.

אנחנו עוברים לפרק ג', אחרי שאישרנו בהצבעה את פרק ב'. בבקשה.

"פרק ג': ייצור ושיווק –
3. חובת קבלת היתר –
(א) לא ייצר אדם מזון לבעלי חיים ולא ישווקו, אלא בהיתר מאת המנהל ובהתאם לתנאיו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) ייצור חקלאי ראשוני של מזון לבעלי חיים שאינו חומר גלם אסור, אינו טעון היתר;
(2) ערבוב של לא יותר משני חומרי גלם שאינם חומרי גלם אסורים מייצור חקלאי ראשוני, עם מזון לבעלי חיים שניתן היתר לייצורו, לשם הגשה מידית לבעלי חיים, אינו טעון היתר; מזון כאמור לא יכלול תוסף.
(3) ערבוב של לא יותר משלושה חומרי גלם שאינם חומרי גלם אסורים מייצור חקלאי ראשוני, לשם הגשה מידית לבעלי חיים, אינו טעון היתר;
(4) מהילה או ערבוב של תוסף רשום/ בהתאם להוראות השימוש שבתווית האריזה, במי שתיה, לשם הגשה מידית לבעל חיים, אינם טעונים היתר;
(5) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם הוועדה המקצועית המייעצת, לקבוע סוגי מזון לבעלי חיים ששיווקם אינו טעון היתר, ובלבד שיוצרו בהתאם להוראות חוק זה".

כן גברתי.

כאן, בהמשך להערה של - - -

על איזה סעיף את מדברת?

3(ב) באופן כללי. בגלל שיש דברים שהם לא טעוני היתר, שהדבר הזה לא יחול על כל החומרים שניתן להזין בעלי חיים. אנחנו בכל זאת נשמח שיהיה מרשם. לא דורש אישור, לא דורש שום דבר, רק שחקלאי מדווח על החומר שהוא נותן לבעלי החיים שלו, ושזה יכנס לרשימה שפתוחה למשרדי הממשלה ולציבור, שכולם ידעו מה מכלול החומרים שנוגעים לזה. דבר שני, הערה שנייה, לגבי סעיף 3(ב)(4), זו שאלה למשרד החקלאות – איך מתנהל הפיקוח על כך שהשימוש בתוסף, כשמערבבים אותו עם מי השתייה של בעלי החיים, נעשה לפי הוראות התווית?

כן, אתה.

לא ברור לנו אילו מזונות נכנסים בהגדרה של מזון מייצור חקלאי ראשוני.

משרד החקלאות עוד מעט יענה לכם.

לטעמי יש שלושה פוטנציאלים – שחת, קש ותחמיץ, וצריך להבין בדיוק מה מהם הוא פטור.

כן אדוני, לפרוטוקול, שם ותפקיד.

פרץ שורק, התאחדות מגדלי הבקר. אנחנו חושבים שצריך להוריד את סעיף (5), את הנושא של התייעצות עם שר הבריאות. יש שר אחד, יש לו ועדה מייעצת, יושב שם נציג של שר הבריאות בתוך הוועדה המקצועית. זו מטרת הוועדה.

יש גם אגו לאנשים. פה בוועדה, אתה יודע כמה פעמים היו מריבות – השר הזה והשר הזה, ואם השר הזה, אז למה לא השר הזה? אחר כך הם מתווכחים מי יישב ליד מי, ואם הכיסא יזוז ימינה או יזוז שמאלה.

אני חושב שתפקידו של החוק הוא לתת הנחיות איך לפעול ולא לעסוק בענייני אגו.

אני חושב שאתה חושב בסדר. תודה.

דווקא לאור הדוגמה שנתת – רציתי לדבר על זה. התייעצויות בין שני שרים בנושאים מקצועיים פרופר, בדרך כלל מונעות ממאבקי אגו, ולא דיון מקצועי. בסדר, נער הייתי וכבר ראיתי את כל החוכמות האלה. אלו כנראה פשרות פוליטיות. לגבי הדרישה, חקלאי יודע מה אסור. יש רשימות שהוא לא משתמש. ומה שמותר, מותר. הוא לא פקיד שילך וידווח על מזונות שמוכרים, הרשימות – הרי אין גבול לזה. אני רוצה להגיד לך שבשנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, החקלאים מסתובבים עם לפ-טופ צמוד ועם רואי חשבון ועורכי דין ברקע. כי במקום לעבוד הם כל הזמן צריכים לדווח. אז יש כללים, בשביל זה החוק, פה נקבע מה מותר ומה אסור. ואת הדיווחים נשאיר ל - - -

מאה אחוז. משרד החקלאות. מה יש לך להגיד? היא שאלה אותך שאלות, את לא זוכרת?

אני כבר איבדתי את זה, לצערי.

אז מה אנחנו נעשה עכשיו? תשאלי עוד פעם.

היה עניין של רשימה מוגדרת סופית שנדע מה נחשב מזון לבעלי חיים, גם אם זה לא דורש אישור. דבר שני, איך אתם מפקחים על סעיף (4), על השימוש בתוספים לפי התווית? איך מבטיחים שזה באמת נעשה לפי התווית בשטח?

כפי שאמרתי, תהיה לנו רשימה פוזיטיבית שתפורסם, ותהיה המלצה לכולם להשתמש. אני לא מניחה שמגדלים ישתמשו בחומרים – כולם עובדים מול תזונאים, והרשימות האלה יהיו ברורות. חוץ מזה, גם מי שפטור, עדיין יהיה עליו פיקוח. פיקוח של מפקחים של משרד החקלאות שיסתובבו, ובין היתר, יפקחו שגם אנשים שמשתמשים בתוספים שהם רשומים, משתמשים בהם בהתאם להוראות התווית, ממתינים את ימי ההמתנה כפי שנדרש על-ידי החוק. זה אמור להיות מעבר להיתר. לפיקוח יש כמה רמות – פיקוח ברמת ההיתר, ופיקוח בשטח.

כמה מפקחים שמסתובבים ובודקים שזה לפי התווית יש לכם?

743. תמשיכי.

אני לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי.

אני אענה לזה. מה זה ייצור חקלאי ראשוני? זה מוגדר בחוק, בסעיפים שכבר קראנו. זה הגידול של הצמח עד האסיף. זה ייצור חקלאי ראשוני, עד הקטיפה שלו.

אוקיי. קיבלת. אני לא יודע אם אתה אוהב או לא, אבל קיבלת.

"(ג) אין באמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) כדי לפטור מהוראות בדבר ייצור חקלאי ראשוני, ככל שנקבעו לגבי אותו סוג של מזון לבעלי חיים לפי סעיף 36(ב)(2) ומהוראות אחרות בחוק זה.
4. מתן היתר –
(א) המנהל רשאי לתת היתר לייצור ולשיווק של מזון לבעלי חיים, לסרב לתתו, להתנותו בתנאים או לשנותו, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף 36(ב)(1). (ב)
דחה המנהל בקשה להיתר, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב. (ג) תוקפו של היתר הוא לחמש שנים מיום נתינתו, או לתקופה קצרה יותר שקבע בו המנהל בהתאם לסוג המזון לבעלי חיים, עמידת מבקש ההיתר בהוראות לפי חוק זה, ושיקולים נוספים הנוגעים למאפייני המזון לבעלי חיים, והוא יינתן ויחודש במועדים ובתנאים שנקבעו לפי סעיף 36(ב)(1)".

כן גברתי.

בגרסה הקודמת של שבוע שעבר הייתה אופציה של שלוש שנים, ואנחנו מעדיפים להיצמד לזה.

אבל אני חשבתי על זה – אתם הייתם מעדיפים גם שנה. זה היה נותן לכם יותר עבודה, יותר להתעסק - - -

זה לא לנו, אלו עניינים - - -

שקלתי את זה. ישבנו, שקלנו, דיברנו, חשבנו. אני חושב שחמש שנים זה בסדר. במקומות אחרים זה יותר.

"5.
תנאים למתן היתר –
(א) לא יינתן היתר לייצור מזון לבעלי חיים, אם קיים חשש לאחד מאלה:

(1)
הוא ייוצר מחומר גלם שהוא חומר גלם אסור;


(2)
הוא יכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר;


(3)
במהלך ייצורו הוא יזוהם.
(ב) לא יינתן היתר לשיווק מזון לבעלי חיים אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1)
הוא מזוהם;


(2)
הוא מכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר;


(3)
הוא מיוצר מחומר גלם אסור.

(ג) לא יינתן היתר לייצור או לשיווק של מזון לבעלי חיים, אלא אם כן –

(1) מתקיימים תנאי בטיחות נאותים, בהתאם לתקנות לפי סעיף 36(ב)(10) ו-(12), במבנה, במקום, במיתקנים ובמכונות לייצור ולאחסון המזון לבעלי חיים ובאמצעי האריזה והתובלה שלו;

(2) מתקיימים במבנה, במתקנים ובתהליך לייצור של המזון לבעלי חיים תנאים נאותים, לרבות נהלים לזיהוי כשלים ולניתוח סיכונים בתהליך הייצור ככל שנקבעו תנאים כאמור לגבי אותו סוג של מזון לבעלי חיים לפי סעיף 36(ב)(3);

(3) המזון לבעלי חיים יוצר בהתאם לנהלי בקרת איכות, ככל שנקבעה דרישה לקיומם של נהלים כאמור לגבי אותו סוג של מזון לבעלי חיים, לפי סעיף 36(ב)(13).
(ד) המנהל רשאי להתנות מתן היתר בביצוע בדיקות למזון לבעלי חיים במעבדה שהוכרה לפי סעיף 34".

כן.

לגבי סעיף (ד) יש לנו הערות. עמדתנו הינה שאם אנחנו רוצים לקיים את סעיף 5(ב), להבטיח שלא יינתן היתר לשיווק מזון אם יש שם חומר מזוהם או משהו כזה, אז חייבים בדיקת מעבדה, אחרת אי-אפשר לבצע את הניטור והפיקוח לדבר הזה. ולכן (ד), בעינינו, צריך להיות סמכות חובה ולא רשות של המנהל. שהמנהל יתנה מתן היתר בביצוע בדיקות מזון לבעלי חיים, ושהבדיקות האלה יהיו מדגמיות, אחת ל – אני לא יודעת איך תקופות הייצור המקוריות של המזון, אבל שיהיה מדגם של אספקת המזון שעובר בדיקת מעבדה, ואנחנו בטוחים שהוא בסדר.

משרד החקלאות.

כל שיטת הפיקוח פה מבוססת על הנושא של אחריות יצרן. המשמעות היא שיצרן ממילא מחויב – על מנת להבטיח שהוא מייצר, חובה עליו כשהוא מוכר מזון, שהמזון הוא בטוח ובריא לבעלי החיים. ולכן על מנת לעמוד בתנאי אס"פ ותנאי GMP, שהם מוכתבים פה, הוא יהיה חייב לבצע בדיקות בכל נקודה ונקודה קריטית. במשלימה, אנחנו כמשרד, בפיקוח שלנו, נבצע דגימות ונבצע דגימות במעבדות. ככל שנמצא שיש חשד לביצוע עבירה, או שיש איזושהי סכנה לבריאות הציבור או לבריאות בעלי חיים, אנחנו נפעיל עליהם חובת בדיקות נוספות. המודל הזה הוא מודל שעובד בעולם. הנושא של אחריות יצרן זה חקיקה מתקדמת.

בארצות-הברית או באירופה?

באירופה.

וגם בארצות-הברית.

אוקיי. כן אדוני.

אני מבקש להוריד בסעיף 5()ג)(1) את המילה "תובלה". אנחנו כיצרני מזון, פעמים רבות משווקים בפתח המפעל, ואנחנו לא יכולים להיות אחראיים להובלה של המוצר.

אז מי אחראי?

מי שבא לקנות.

לא. הוא מספק לך את המשאיות? הוא מוביל את זה לבד?

יש מקרים רבים שהוא בא ולוקח לבד את המזון.

ומקרים אחרים?

יש מקרים שלא, שאני אחראי, שאני מספק את ההובלה.

ואז אתה מבקש להוריד ממך את האחריות.

לא.

למה לא? אתה אומר להוריד את התובלה. אם אני מוריד את התובלה, אני מוריד ממך את האחריות.

אבל אם הוא לא מוביל, אני לא יכול להיות אחראי על זה. איך אני יכול להיות אחראי על בן-אדם שהוביל לבד את המזון? הוא קנה ממני בפתח המפעל.

יש טעם בדבריו, לפחות בקטע שבן-אדם מוביל לבד. מה אומר משרד החקלאות?

משרד החקלאות אומר שכל חוליה בשרשרת חייבת להיות בפיקוח.

מצוין, אבל אני קניתי אצלו, ואני מוביל את זה לבד.

גם הובלה נחשבת חלק מתהליך הייצור, ולכן היא חייבת בפיקוח. יש המון מקרים שלאותו יצרן יש גם מערכת הובלה עצמית, ולכן הפיקוח יהיה ממילא גם על הייצור וגם על ההובלה.

את לא עונה למה שאני שואל.

רגע. ישנם יצרנים שמכניסים למגרש הזה שחקן שלישי, שהוא המוביל, וגם עליו חלה אחריות.

אבל אני קניתי לבד. אני בא לבד ולוקח לבד. בא עם משאית שלי, מחליט שזה זול יותר. למה הוא אחראי על ההובלה שלי?

ברגע שהמזון הוא בחזקת המוביל, שבמקרה הזה הוא המגדל העצמי, האחריות חלה עליו.

על מי?

על המגדל. מרגע - - -

את לא מקשיבה למה שאני אומר לך. אני באתי למפעל – המגדל הוא מגדל הבקר, לצורך העניין.

נכון.

אז האחריות של ההובלה חלה עלי.

על המגדל, כן. במקרה הספציפי הזה.

במקרה ספציפי שמישהו מוביל - - -

אבל למה עלי?

לא עליך.

לא עליך.

זה לא כתוב.

זה לא כתוב.

זה לא כתוב. כתוב שאני אחראי.

על מי שמוביל.

לא, זה לא כתוב. אני אסביר. הסעיף הזה לא מדבר על האחריות של היצרן, הוא מדבר על שיקול הדעת של מי שנותן את ההיתר. כתוב פה: "לא יינתן היתר אלא אם כן". זאת אומרת, כשמנהל השירותים הווטרינריים נותן את ההיתר, הוא צריך להתרשם שמתקיימים תנאי בטיחות נאותים בכל השרשרת, וגם בתובלה, ככל שהיא באחריותו של מי שקיבל את ההיתר.

אבל זה לא כתוב כאן.

זה בדיוק הסעיף. אלו תנאים - - -

הסעיף, בסדר. אבל איפה כתוב? איך זה כתוב?

כתוב: "לא יינתן היתר, אלא אם כן מתקיימים תנאי בטיחות נאותים (...) ובאמצעי האריזה והתובלה שלו". זאת אומרת, כשמנהל השירותים הווטרינריים נותן את ההיתר ליצרן הזה, הוא בודק גם את אמצעי התובלה שלו ככל שהם קשורים ליצרן הזה. אם יש לו אמצעי תובלה, הוא נותן לו היתר. אם מישהו משתמש באמצעי תובלה לא שלו, זה לא אומר שהוא אחראי. זה רק אומר מה הוא בודק כשהוא נותן לו היתר.

אני מקבל את מה שהיא אומרת, רק שזה לא מה שכתוב.

זה בדיוק מה שכתוב.

זה לא משתמע מכך. ממש לא.

זאת הכוונה.

אם זאת הכוונה, אז תכתבי את הכוונה. תנסחו את זה שיהיה ברור.

אוקיי.

תנסחו את זה שיהיה ברור. זה שאת אומרת שזאת הכוונה – את עורכת דין, נכון? אחר כך באים לבית המשפט עורכי הדין. התכוונתי, לא התכוונתי. אלה שהתכוונו – עורכי הדין גם נוטים לשכוח לפי הלקוח.

אפשר לומר משהו בהקשר הזה? כדי להכניס דברים לפרופורציה, הנוהג הרגיל הוא שחקלאים הם לא בעלי משאיות או לא שוכרים משאיות כדי להוביל את המזון לתוך האתרים שלהם. כשמדובר במרכזי מזון של בקר, של רפתות חלב בדרך כלל, מה שנקרא תובלה זה שמרכז המזון הוא על-יד המושב או בתוך המושב. החקלאים נוסעים עם הטרקטור שלהם, מעמיסים להם, והם נוסעים 500 מטר, קילומטר וחצי, ושמים את המזון בתוך הרפת. השאלה, אם מחפשים עד הרגע האחרון איפה תהיה האחריות, אם גם על כל רפתן כזה תהיה אחריות - - -

לא, ממש לא. הם ינסחו את זה. אתם תנסחו את זה. הבנתם את רוח הדברים, נסחו את זה.

אנחנו נגיד משהו כמו – שזה יחול על כל הנושא של אמצעי האריזה והתובלה ככל שהיצרן או המשווק הם אלה שמובילים. משהו כזה, אנחנו ננסח.

מאה אחוז. אנחנו עוברים הלאה.

סעיף 6.
השעיה או ביטול של היתר. סליחה, זה אושר כבר. אני עוברת לסעיף 7.

"7.
חומרים מזיקים –
(א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם הוועדה המקצועית המייעצת, יקבע רשימה של חומרים מזיקים ואת השיעור המרבי המותר שלהם במזון לבעלי חיים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים מרביים מותרים שונים לסוגים שונים של מזון לבעלי חיים. (ב) לא ייצר אדם מזון לבעלי חיים, לא ישווקו ולא יעשה בו שימוש להזנת בעלי חיים, אם הוא מכיל חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר". להמשיך?

את ב-(א). הרמת את היד על (א).

לא, רציתי גם על (ב).

בסדר, דברי גם על (ב).

לגבי (א), אנחנו בעמדה שצריך פה הסכמה של שרת הבריאות ולא רק התייעצות. כל הנושא של המשך שרשרת המזון, שזה אנחנו, שאנחנו אוכלים את בעלי החיים, החשיפה שלנו לחומרים, היכולת שלנו להיחשף לחומרים כאלה ואחרים וההשפעה על הבריאות – הידע הזה נמצא בידי משרד הבריאות, ואנחנו חושבים ששני השרים חייבים להסכים בדבר הזה. זה דבר ראשון.

ואז לא ייצרו מזון.

זה לא נכון, יש הרבה - - -

לא נכון זה בסדר. מאחר ואת נמצאת כל הזמן בבירוקרטיה הזאת, ואת רואה את שיתוף הפעולה בין השרים – אני כבר שלוש פעמים קבעתי תקנות ל"מגן דוד אדום", שלשרים לא היה זמן לחתום, והדיון נדחה. ונכנסים לגירעונות כי משרד הבריאות ומשרד האוצר – שהם במקרה במפלגות שונות – לא מגיעים להסכמות.

שניהם בקואליציה.

שניהם ממפלגות שונות.

לא הבנת מה הוא אמר.

אז אפשר להעביר את הסמכות למשרד הבריאות, אין לנו שום בעיה עם זה.

אוקיי, נעביר את זה למשרד הכלכלה.

זה מצחיק, אבל זה לא מצחיק. חייבים פה את הפיקוח ואת הדעה של משרד הבריאות. דבר שני, לגבי החומרים המזיקים, אנחנו היינו מעדיפים שדברים כאלו יהיו בתקנות, רשימה של חומרים מזיקים, את הרמות המרביות המותרות. אני מבינה שזה מוסיף בירוקרטיה, וזה פוגע בגמישות של המשרדים להכניס משהו מהר לתוך הרשימה. אם יש התנגדות מוחלטת להכניס את הנושא הזה לתקנות, אנחנו מציעים מנגנון אחר של שיתוף ציבור, שזה לפרסם את הרשימה המוצעת, לתת חודש לשימוע ציבורי להגיש הערות, ולדון בזה, כמו שלמשל רשות המים עושה עם כללי מים. יש איזשהו מערך שימוע.

הצפצוף הזה הוא לאלה שבאים לוועדות, שיידעו שבעוד רבע שעה מתחילה המליאה. זה מה שזה אומר. עוד רבע שעה. חמש דקות לפני יהיה עוד פעם צפצוף. אחרי זה, אם אני אמשיך את הדיון אחרי שהמליאה מתחילה, אז אני מועמד לפיטורים. תמשיכי.

לכן לגבי ההצעה שלנו היא להכניס את רשימת החומרים המזיקים ואת הרמות המרביות לתוך התקנות. לחילופין, מערך של איזשהו שימוע ציבורי, ליצור שקיפות בעניין הזה ושיתוף ציבור.

היועצת המשפטית תענה.

השר יקבע – בעיקרון, זה אמור להיות בתקנות.

זה אמור להיות בתקנות, וייקבעו תקנות. תהיי רגועה. הכול יבוא על מקומו בשלום.

הנוסח של השר - - -

- - - לא ב-36 אני חושבת.

אז יכול להיות שצריך לתקן את 36.

בוודאי שכן. דפנה טיש, משרד החקלאות. כתוב ב-36(ב)(5): השר יקבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, "הוראות לעניין חומרי גלם אסורים וחומרים מזיקים".

אבל זה לא רק ההוראות, זה גם הרשימה. לזה היא מתכוונת.

הרשימה עם הרעלים, עם הרמה המרבית המותרת.

אפשר להוסיף גם רשימה.

אפשר להוסיף. הנה, את מקבלת. אדוני, כן.

קודם כל, אני מציע, בהמשך להערה שלך, שאם לא מספיק להתייעץ עם שר הבריאות, אני מציע להתייעץ גם עם ראש הממשלה. אין גבול לאבסורד, דיברנו על זה. עכשיו ברצינות, יש פה סעיף מאוד בעייתי שחוזר ב-7, 8 ו-9. הכוונה: "לא ייצר אדם מזון לבעלי חיים ולא ישווקו ולא יעשה בו שימוש". אנחנו מציעים להוסיף את המילה "לא יעשה בו שימוש ביודעין להזנת בעלי חיים". אחרת, תקשיב מה קורה מבחינה משפטית, תאר לך – סתם, דוגמה ציורית – שהאסון שקרה, שנתנו את אבקת החלב "רמדיה" לתינוקות, שהכילה חומר קטסטרופלי.

לא הכילה. היה חסר. זה היה 1B, נכון? לא הכילה 1B.

מי שהשתמש בו לא יכול לדעת את זה. ולכן אי-אפשר להעמיד פה לדין. זו דוגמה קיצונית. בחקלאות צריך להיות כתוב במפורש, כדי שמה שאורי נעמתי אמר בישיבה הקודמת – לא צריך לבנות בתי כלא, לא אלמן ישראל. אבל זו בדיוק הדוגמה לניסוח קיצוני שעלול להפוך בפוטנציאל את כל החקלאים לעבריינים על לא עוול בכפם. זה לא שמישהו קונה משכם איזה חומר בלתי נסבל. שיעמוד לדין וישלם, כולל מאסר, אין לי שום בעיה עם זה. אבל פה, מזון שהוא קנה, רכש כחוק, כדין, כל הרשימות, והיה מזון מקולקל, הוא מכיל חומר מזיק בשיעור העולה – הוא לא יוכל לדעת את זה, והוא יועמד לדין. זה לא הגיוני. ולכן המילה "ביודעין" פותרת את הבעיה.

וההוא מ"רמדיה" ידע?

ודאי שהוא לא ידע, אבל - - -

אבל הוא עמד לדין.

לא, ההוא ב"רמדיה" התרשל.

לא, היצרן הועמד לדין. אני בכוונה נתתי לך דוגמה קיצונית. אבל זו בדיוק הבעיה. יהיו פה אלפי חקלאים, זה החשש שלנו. על זה אורי נעמתי דיבר בפעם הקודמת. בוא אני אעשה לך את החיים קצרים, משרד החקלאות אמר שאין לו בעיה עם המילה "ביודעין". למי שיש בעיה זה משרד המשפטים. מה אנחנו מחפשים פה, חקלאים עבריינים?

אני רוצה לחזק את דבריו של אבו.

לא צריך.

בסעיף (ג) כתוב במפורש את מה שאבו אומר.

למה אתה צריך, הוא לא אמר מספיק? מה שאתה אומר עכשיו, שאבו לא הציג את העמדה כמו שצריך. אתה רוצה לתת לו תמיכה כי היסודות רעועים.

לא.

זה מה שאמרת.

אני אומר שמה שהוא אומר כתוב בהצעת החוק. כתוב.

יש לי רק שאלת הבהרה.

משרד החקלאות.

דפנה ממשרד החקלאות. לעניין היודעין, אנחנו באמת הצגנו את הבקשה ואת העמדה הזאת למשרד המשפטים. העמדה שלנו מבחינה מקצועית וניסוחית היא שהמילה "ביודעין" מיותרת. כבר לא משתמשים בה בחקיקה היום, אלא אם כן כתוב אחרת – כוונה או רשלנות. כשכתוב סעיף עבירה, אי-אפשר להעמיד לדין אם אין הוכחה של ידיעה.

משרד המשפטים.

רעות בינג ממשרד המשפטים. אני סומכת את ידי על מה שדפנה אמרה. ממילא מדובר במודעות.

מי שייצר הוא לא מי שהשתמש.

ממילא צריך מודעות. הוספה של המילה "ביודעין" היא מיותרת לכאורה. גם משיקולי - - -

אז מה מפריע לכם שהיא תהיה? אם היא מיותרת, היא לא מזיקה. אז למה זה מפריע לכם שיהיה?

זה יוצר בעיה - - -

יש כלל גדול בתורה, כתוב: זה נהנה וזה לא חסר. אם הם נהנים ולך זה לא מפריע, אז מה אכפת לך?

לא, זה מפריע משיקולי רוחב.

איזה רוחב?

זה לא נוסח מקובל היום.

אבו, תעשה דיאטה אמרתי לך. הרוחב מפריע.

לא, אלו שיקולי רוחב של חקיקה. אנחנו לא משתמשים במונח הזה.

מי זה "אנחנו"? אתם המחוקקים?

לא, זה יכניס בעיות בפרשנות.

אמר ראש הממשלה בזמנו, מר מנחם בגין, משפט מאוד חשוב: גם המובן מאליו צריך להיאמר. במקרה דנן, כדי שלא - - -

אבל את מה שביקשת היא אמרה לפרוטוקול. זה נאמר, יש לך את זה, וזה כתוב. אני מדבר עכשיו לפרוטוקול. לא מוסיפים את המילה "ביודעין" למרות שזאת הכוונה. אם הוא לא עשה במזיד והוא לא ידע, הוא לא בר ענישה.

ברווחה לא התווכחתי אתך. הרי לא יבוא כל אחד ברווחה – אני אשלח לפרוטוקול ישיבת העבודה והרווחה את עורך הדין שלי. אבל פה זה לא מקרה אחד. פה עלולים להיות מאות מקרים, חס וחלילה, ואז כל עורך דין יבוא עם פרוטוקול הוועדה?

למה לא? אז הוועדה תהיה חשובה.

צריך את זה בחקיקה ראשית.

כמו שחקלאי שקונה מזון מוכן צריך עורך דין.

אני מציע ליו"ר הוועדה לשכנע את חברי הכנסת בצדקת טיעוננו.

טוב, אני אדבר איתם אחר-כך.

אפשר שאלת הבהרה? ראיתי שזה הוסף לרשימת התקנות שבאות לאישור ועדת הכנסת. זה מבורך מאוד בעיננו.

לא ועדת הכנסת, ועדת העבודה והרווחה.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הבנתי שבגלל שאנחנו מדברים על רשימה נגטיבית, על מה שאנחנו אוסרים - - -

אמרת שדיברת על זה בהתחלה ואת לא תחזרי על זה כל הזמן. אז קיבלת בהתחלה הרבה זמן.

אמרתי שזה משליך על כל החוק.

בסדר, אבל אמרת. קיבלת תגובות.

מה שאני רוצה לדעת, אם משרד החקלאות חושב להסיר חומר מהרשימה הזאת, האם גם הסרת חומר תעבור לאישור הוועדה של הכנסת?

כן. כן.

כן, כל שינוי.

מאה אחוז. כן גברתי.

שלום. אוריה מהמשרד להגנת הסביבה. זאת הערה גם לגבי סעיף 7(א) וגם 8א).

קראנו את 8(א)?

לא, אבל זו אותה הערה.

בשביל מה? תעירי אותה, ונזכור שאמרת שזה גם לגבי 8(א).

אומנם לעניין קביעה של רשימת החומרים המזיקים, לגבי הוראות לעניין חומרים מזיקים, נקבע בסעיף שמתייחס לתקנות, סעיף 36, שזה יהיה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.

נקבע בחוק?

זה נקבע בהצעת החוק, אבל אנחנו מבקשים שמבחינת הנוסח זה יהיה ברור. זאת אומרת שגם בסעיף 7, אם כתוב "לאחר התייעצות עם שר הבריאות", אז שיהיה כתוב - - -

לא יהיה. מה שכתוב בכל סעיף, זה מה שיהיה.

מבחינת - - - שיהיה ברור - - -

אנחנו לא ניקח אפילו את הצעתו של אבו, שהציע גם עם ראש הממשלה. מישהו מהקהל פה הציע שנעשה את זה עם קרי. הוא עכשיו פופולרי יותר מסיפות ההתייעצות. נו, באמת.

אני אומרת שכבר קבועה חובת התייעצות, רק חשוב שזה יהיה ברור מבחינת הנוסח.

אז מה שקבוע, קבוע. זה ברור. מאה אחוז.

אדוני, אפשר להעיר? יש לי בכל אופן בקשה ממך. המילה "ביודעין" לא משנה ולא מורידה, היא רק מבטיחה שלא ייבנו בתי כלא חדשים. אני באמת חושב שצריך להוסיף את המילה, ואני מציע לך לשקול את זה שוב.

אמרת, שמעתי, בסדר. הלאה.

האם לחבר כנסת לשעבר מותר לבקש רביזיה?

אני לא זוכר שהצבענו. הצבענו?

לא.

אז על מה אתה רוצה לבקש רביזיה?

אני כבר רואה לאן הרוח נושבת.

"(ג) נמצא במזון לבעלי חיים חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר, חזקה שמי שייצרו היה מודע להימצאות החומר המזיק במזון לבעלי חיים ולשיעורו, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע הימצאות חומר מזיק בשיעור העולה על השיעור המרבי המותר במזון לבעלי חיים.
(ד) סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי מזון לבעלי חיים שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא יוצר שלא לצורך שיווקו;
(2) הוא נועד להזנת בעלי חיים שאינם משמשים לייצור מזון".
אני רק אבהיר שיכול להיות שאנחנו נעביר את סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לחלק של העונשין מבחינת נוסח החוק. אנחנו עוד - - -

אנחנו נצביע על הכול עד סעיף 7, להוציא את הסעיף, שהוא היה 7(ב)?

עם יעשה בו שימוש. לא ייצר, לא ישווקו ולא יעשה בו שימוש. אנחנו מבקשים "ביודעין".

להוציא סעיף 7(ב), אנחנו רוצים שהמשרדים – משרד החקלאות ומשרד הבריאות והיועצת המשפטית – יישבו ויישקלו אם לייתר את המילה או לקבל בראש. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה

בעד אישור סעיף 7 (פרט ל-7(ב)) – פה אחד
הסעיף נתקבל.

תודה רבה. כל סעיף 7, להוציא סעיף 7(ב), אושר. אנחנו נמשיך את הדיון בהזדמנות אחרת. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>