PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 154>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 11:40

<הצעת חוק החלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>
הצעתם של חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיכל בירן

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

נחמן שי

>
עו"ד דבי ספיר אליעזר - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד סיגל מרד אברג'יל - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד איה דביר - משרד המשפטים

צור גינת - רשות המסים, משרד האוצר

ברוך משולם - רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר

עו"ד דן כרמלי - סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר

עו"ד שלומי לויה - היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר

הילית נעמת מרילוס - סגנית דוברת איגוד לשכות המסחר

עו"ד סיגל סודאי - איגוד לשכות המסחר

עו"ד רונן סולומון - איגוד לשכות המסחר

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד, מרכזי זכויות בקהילה

הרב ניר ורגון - צוות צהר לחקיקה, ארגון צהר

אלי רייף - ארגון צהר

גדעון בן ישראל - הסתדרות הגמלאים

מלכיאל רחמים - קבוצת הלמן-אלדובי

נעה בן שבת

וילמה מאור

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק החלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>
הצעתם של חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק החלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013, הצעתם של חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב.
עכשיו אני מקבל הודעה דרמטית. היועצת המשפטית שמרית גיטלין שקד ילדה בן זכר בבריאות טובה. ליולדת ולילוד שלום. אנחנו מאחלים לה מכאן הרבה מזל טוב, הרבה בריאות והרבה נחת. הקטן הזה גדול יהיה. שיזכה לחופה ולמעשים טובים.

אמת. כמו שאמרנו חז"לינו, בימיו יבוא הגורל.

לפני שנעבור לדיון בהצעת החוק, אנחנו רוצים למנות ועדת משנה לעניין פנסיה בקיבוצים ואנחנו מציעים כחברי הוועדה את רינה פרנקל, שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי, מיקי רוזנטל ואילן גילאון. אנחנו מציעים שאילן גילאון יעמוד בראש הוועדה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד.
הבקשה למינוי ועדת משנה לעניין פנסיה בקיבוצים נתקבלה.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים כאן ויש להם זכות הצבעה, אישרו את הרכב הוועדה.

אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק של חברי הכנסת נחמן שי ורוברט אילטוב. הכנה לקריאה הראשונה. רוברט אילטוב עסוק ולא היה יכול להשתתף בדיון.

הוא ייפה את כוחי לייצג אותו ובמידה שיתעוררו קשיים, הוא ישמח לבוא. הוא יושב בוועדה אחרת, דבר שבדרך כלל קורה.

תודה רבה אדוני היושב ראש ושלום לכולם. אנחנו עוברים דרך ארוכה מאוד עם הצעת החוק הזאת אבל אני מקווה שאנחנו מתקרבים לסיום חיובי שלה.

גם הבדואי אומר אחרי ארבעים שנים שזה הגיע מהר ומתוק.

נכון. ראיתי שכמה חוקים עברו אצלך מהר ולא ראיתי שסבלת במיוחד, למשל החוק הזה על ה-25 קילוגרם ואני עכשיו מתאמן בהרמת 25 קילוגרם וחמישים. העברת את זה בשבועיים.

הוועדה הזאת העבירה בכנסת הקודמת 127 חוקים, חלקם עצומים ומעולם לא היו עלי כל כך הרבה השמצות כמו בחוק הזה. אמרו שאני עובד אצל לוביסטים שלא דיברתי אתם מעולם, שאני מונע יבוא לארץ ובכלל מייבאים בתפזורת. סביב החוק הזה היו המון אינטרסנטים. כל כך הרבה ברכות קיבלתי. היה כאן אחד שאמר שהוא רוצה לראות את כל הגברים שמתנגדים, שהם ירימו חמישים קילוגרם. כמה פריצות דיסק וכמה ברכיים הלכו בגלל זה. חוץ ממלט, הכול ירד ל-25 קילוגרם ובאירופה זה ירד ל-23 קילוגרם. החוק עבר לאט, במיוחד שזה כבקשה של פועל בניין ערבי, דבר שבכלל הרגיז את כולם.

היושב ראש אומר שזה טעם טוב כשהחוק מגיע אחרי שהוא מבשיל בהדרגה.

גם החוק לגבי אלמנות צה"ל שיכולות להינשא ולקבל את הגמלה עבר אחרי 62 שנים וזה שדיבר עליו בחוק הראשונה כבר לא היה בכנסת ואולי לא היה בין החיים.

זה היה עוול ארוך טווח.

בכל מקרה, אנחנו סבורים שהמילה מעביד, יש בה קונוטציה שלילית גזורה מהמילה עבד. אני חושב שבאופן טבעי אני מבחין בשינוי בהרבה מקומות כאשר אנשים מרגישים לא נוח להשתמש במילה הזאת ומחפשים לה תחליף. המילה שאנחנו הצענו כאן היא המילה מעסיק במקום מעביד. אני יודע שזה מתחרז פחות טוב כי בדרך כלל אומרים עובד-מעביד, מעביד-עובד, אבל יתרגלו גם למילה אחרת. כמו שאנחנו יודעים זה היה גם כרוך בשינוי גדול בחוקים והחלטנו על דעת היועצת המשפטית של הוועדה – ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לה ולצוות שלה – להסתכל קדימה. כלומר, בקבוצת חוקים בכל זאת יהיה בא שינוי אבל רוב השינויים יהיו קדימה כי אחרת זאת תהיה עבודה בלתי אפשרית ואני לא רוצה להעסיק את היועצת המשפטית.

לכן זה לא עבר בכנסת הקודמת.

כי היה צריך לעשות את כל השינוי הגדול. נכון. אני יודע.

זה העוול הקטן. העוול הגדול הוא שהעברנו את החקיקה של הפנסיה שעוברת לוועדת העבודה והרווחה במקום לוועדת הכספים, בגלל היועצים המשפטיים של הוועדה דאז שאמרו שזאת עבודה גדולה לעבור בכל החקיקה ולתקן. לכן העברנו לכאן רק את הקרנות הוותיקות וזה עוול גדול לחוסכים.

למה?

כי היה צריך להעביר גם אותם כי שם זה לא. זה לא.

זאת לא האכסניה.

זה חוק שיש בו הכרזה מסוימת. יכול להיות שיהיו אנשים שילעגו לו ויגידו שהוא מצחיק וכולי וישאלו מה זה בעצם ישנה, אבל אני חושב שזה ישנה. שיח ציבורי הוא וחשוב מאוד, הוא מעצב תפיסות ודעות ומציאות ועדיף שהמילה מעביד תצא מהמילון, תישאר שם אבל דחוקה, והמילה מעסיק תיכנס במקומה.

אני מודה לכל מי שיתמוך בחוק הזה. תודה רבה.

מישהו כאן רוצה לומר משהו?

איגוד לשכות המסחר. אדוני היושב ראש, אני אעשה זאת מאוד בקצרה. אני באמת רוצה להודות בשם איגוד לשכות המסחר גם לחבר הכנסת דוקטור נחמן שי ולחבר הכנסת רוברט אילטוב על הצעת החוק הזאת. אדוני היושב ראש, בהחלט אנחנו כארגון המעסיקים הגדול בישראל חושבים שיש תרומה אדירה למלים לשיח הציבורי. יש בכך באמת חשיבות אדירה. אנחנו קיבלנו שתי חוות דעת, גם מרבני צהר לחקיקה וגם מהאקדמיה ללשון עברית, שהועברו לחברי הכנסת, למציעי ההצעה ולוועדה, שתומכים בעניין. יש לזה חשיבות אמיתית כבדת משקל כדי ליצור יחסים טובים.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות ליועצת המשפטית.

זה עוד לא נגמר.

נכון, אבל אני רוצה להודות על העבודה הגדולה שעשתה היועצת המשפטית של הוועדה הזאת והצוות שלה בעניין הזה, שכן הושקעו כאן באמת הרבה מאוד משאבי זמן כדי להגיע לפורמט הנכון והמתאים ביותר כדי להחדיר לשיח הציבורי את המלים האלה.

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל בירן.

אני אתחיל מהסוף. אני אצביע בעד. עכשיו אני רוצה לסייג. צריך לקחת בחשבון שהמצב היום בשוק העבודה בישראל, הוא לא כמו העבדות עליה דיברנו פעם, אבל יש בה עדיין כמה מאפיינים. אם חשוב לכם שתשתנה התפיסה של הציבור כלפי המעסיקים, אפשר שאתם לא רק תנסו לשנות את המלים אלא תנסו לשנות את ההתנהגות של חלק מהמעסיקים שקרובה מאוד לעבדות. לראיה, הדיון הבא שיש לנו על סדר היום בו מעסיק יוכל לשלוח את עובדו לבדיקה רפואית בכפייה. זה למשל היה יכול להסתדר די טוב עם מאפייני העבדות.

אני אומרת שאני אצביע בעד, זאת יוזמה ברוכה, אבל אני אומרת שנחמן כמחוקק ואילטוב עושים את חלקם בניסיון לשנות את התודעה הציבורית אבל אתם ממש לא עושים את חלקכם.

לפני הישיבה הייתה לי שיחה עם אוריאל לין, חבר הכנסת לשעבר, והוא אמר לי שהוא ניסה ביום המגזר העסקי לקיים דיון על תנאי עובדים מול תנאי מעסיקים.

איזון.

לפני חמש דקות ניגשה אלי חברת הכנסת שולי מועלם ותגידי את מה אמרת לי.

שאתמול לצערי בוועדת שרים לחקיקה לא עברה הצעת חוק שלי, הצעת חוק חשובה וערכית מאין כמותה, של גמלת אבל לעצמאים ואני מרגישה שהשינוי בשיח הוא חשוב אבל המהות היא באיזה תוכן אנחנו ממלאים את זה. כל מי שנוגע בהעסקה של עובדים – המחוקק, הממשלה, המגזר הפרטי, המגזר הציבורי.

אומרת לי וילמה שאנחנו אישרנו במקום מה שביקשת, דמי אבטלה לעצמאים. זה יהיה הדיון ב-21 לחודש.

אני ביקשתי דיון בנושא הרבה יותר רחב והרבה יותר עקרוני. לא בבעיה ספציפית אחת.

נתחיל את הדיון ונראה איך הוא גולש.

אדוני היושב ראש, כשמחליטים בכנסת ישראל לקיים את יום המגזר העסקי, לדעתי צריך לעסוק בנושאים מרכזיים, נושאי רוחב. הצעתי נושא רוחב ואני חושב שהוא חשוב מאין כמוהו, איזון נכון בין זכויות מעסיקים לזכויות עובדים. אני לא רואה מה פסול בכך ואני אגיד לך את האמת, אני גם משתומם על כך שלא אימצתם את ההצעה הזאת.

הייתי עכשיו בביקור בגרמניה וסיפרו לי שאנגלה מרקר, שאי אפשר להתבלבל, היא שמרנית, בדיוק היא הייתה ביום כזה יחד עם המעסיקים ואמרו לה שהיא חייבת לכת לקראתם ולהגמיש קצת את תנאי ההעסקה כי הם לא יכולים להסתדר כך. אמרה להם אנגלה מרקר לא. אמרה להם שכל פעם שהלכו לקראתם והגמישו את תנאי ההעסקה, הם ניצלו את זה לרעה. זה נכון גם לגביכם.

רבני צהר. אני מברך גם את נחמן שי וגם את איגוד לשכות המסחר בעבודה הזאת. נכון שכפי שאמרה מיכל המצב לא אידיאלי אבל יש לנו כלל ביהדות והוא שאחרי המעשים, יימשכו הלבבות. לאט לאט אתה עושה עוד פעולה, אתה משנה אתה מינוח, אתה משנה את המושג, את השיח ובעזרת השם לאט לאט אנחנו מקווים שגם הלבבות יימשכו לכיוון הזה של לא מעביד. מעביד יש לנו בתנ"ך רק פעם אחת "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך". זה מה שאנחנו מכירים. בתורה כתוב כי "עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, עבדיי הם ולא עבדים לעבדים". בן אדם צריך להיות עבד לאלוקיו, לערכיו, למצפונו, לזה הוא צריך להיות משועבד. ברגע שאנחנו משנים את המינוח ממינוח של עבדות, אנחנו בעצם יוצרים מהפך בתפיסה ובעזרת השם אני מקווה שמתוך המהפך המינוחי נגיע גם למהלך של מהפך במציאות בשטח.

רונן סולומון, הפעם אין לך מה להגיד?

אין לי מה להגיד. סומך על האחרים.

פעם ראשונה אני שומע שלעורך אין מה להגיד.

אני יכול להגיד שאני תומך.

אנחנו לא נוגעים כאן בחוקים שהם מעבר לרשימת חוקי העבודה שמופיעה כאן בתוספת. זה לא ישנה את המינוחים האלה כי שם יישאר המונח מעביד.

רשות המסים. הנקודה שאנחנו נפגשים בה. הפקודה כולה מבוססת על מעביד ועובד וגם חוק הפיקוח על קופות גמל. הבעיה היא שהמונח מעביד ועובד הולך כחוט השני לאורך הפקודה ולחוק הפיקוח על קופות גמל. כל הדוחות שמתקבלים על ידי העובדים מתקבלים עם מרכיב עובד.

אתה במס הכנסה הקשבת למה שאמר חבר הכנסת נחמן שי?

בהחלט שמעתי.

מעכשיו ואילך. אנחנו לא הולכים לשנות. נחמן, תהיה רגוע, זה יעבור. בקריאה ראשונה זה יעבור. אני לא יודע מה יהיה הלאה.

אני שמעתי את הדברים וגם התעמקתי בדברי ההסבר, אבל עדיין נשאר העבד בתור עובד. כלומר, עובד עדיין נשאר. תוציא את ה-ו' ויש לך עבד. לא פתרנו את הבעיה. אנחנו מסתכלים ואני מניח שאחרי המעסיק היה צריך להיות עוסק, אבל עוסק כבר תפוס בדיני המס.

אנחנו לא פוסלים את המונח עבודה. גם בעבודה אותו שורש. אנחנו לא אומרים שה אמור למחוק גם את מפלגת העבודה ולהפוך אותה למפלגה אחרת. יכול להיות שבזה אתה תומך, אבל אני לא מרחיק לכת, אני צנוע, אבל אין לי ספק שהמילה מעביד, מעבר לחוק אני שומע את זה מאנשים שעיסוקם בתחום, שהמילה מעוררת אצלם אי נוחות ולא סתם. אני לא מתכוון לפגוע, ואף אחד לא רוצה לפגוע, לא בחוקי העבודה של מדינת ישראל, לא בתנאי העובדים, לא בזכויות העובדים. ההפך.

גם לא בזכויות המעסיקים. צריך להגיד שבוועדה הזאת אנחנו רואים בזכויות המעסיקים משהו חיובי.

אנחנו רוצים לשמור על זכויות העובדים.

הסתדרות הגמלאים תומכת ברעיון הזה. אמנם לא כל דבר נמדד בצד המעשי שבו אבל השיח הציבורי הוא חשוב. אני מבין שכאן השורש שעובד בא מעבודה ונדמה לי שצריך לבדוק אם זה לא מחייב גם משהו בנושא הזה. אני חושב שנחמן שי עלה על רעיון נכון ואני מחזק את ידיו ותומך בהצעת החוק.

קראנו בזמנו בעיתון שהצעת החוק הזאת נולדה אי שם בצפון על ידי מישהו שפנה לליאה שם-טוב. היה על זה עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות" עם תמונה של הבן אדם.

זאת שגיאה.

אני פניתי לעיתון ואמרתי להם שאני חושב שהם מפספסים כי זה פשוט לא היה ולא נברא. אז הם עשו תיקון כאילו אבל התיקון נועד להוכיח שהם לא טעו.

בהיררכיה של מדינת ישראל יש כמה גורמים שלא טועים.

הם התכוונו לתקן אבל התיקון לא היה. החברים שיושבים כאן, הם אלה שיזמו את זה והאשראי הוא שלהם.

אותו מעסיק זעיר שהיה שם.

הוא כתב את זה על מפית ויש לו כבר את הצילום של המפית. פשוט המצאה.

זה עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות".

יכול להיות שהיו לו מחשבות.

זה לא היה עמוד אבל היה בהבלטה. פניתי לעיתון ואמרתי שלפחות ישאלו.

כשביטלתי את המס על אלה שהפרישו לפני 2008, המבוגרים, עשינו להם תיקון ונתנו להם אופציה, מישהו אחר כך כתב שהוא סידר את זה באי-מייל.

גם לא היה נכון.

לא מיני ולא מקצתי, אבל הוא סידר את זה באי-מייל.

טוב שהזכרת לי. אני כבר שכחתי את זה.

אני רוצה להדגיש שאין שום בעיה עם המונח עובד. עבודה במסורת שלנו היא מונח בעל ערך. עבודה נחשבת לאחד הערכים החשובים ביותר גם במסורת היהודית.

יש גם שם של מפלגה.

לא שמעת שהיא הולכת ונעלמת?

זאת לא מילה שמסמלת גנאי אלא היא בהחלט מילה שמסמלת ערך.

אנחנו העברנו בזמנו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שם נאמר לבסס את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. העלו מיד את השאלה האם שני הערכים האלה יכולים להתמזג ביחד. האם אין בעצם התנגשות בין יהודית לבין דמוקרטית. אנחנו ניסינו במשך שנים להסביר שהערכים האלה הם ערכים תואמים. אני קורא כאן משפט יוצא מן הכלל שכתבו רבני צהר ואני מוכרח לצטט לכם משפט קצר: "היהדות שמה דגש רב על השפה כמכוננת את התודעה החברתית וממילא כמשפיעה על הנורמות ההתנהגותיות" וזה מאוד מאוד נכון. המילה מסמנת משהו, זאת לא שאלה מה אכפת לך אם יקראו מעביד. המילה מעביד היא מילה בזויה. היא לא נכוננה במסגרת יחסי עבודה בישראל שאנחנו שואפים ואני שמח לשמוע שגם ההסתדרות – בכל אופן, בן ישראל הוא נציג מאוד מאוד מסורתי וותיק של ההסתדרות - מבינה שאת המונח הזה צריך לשנות. אני מאוד מתפלא שבאה רשות המסים, שפעם הייתי בה, ומעלים קשיים טכניים מתוך סיבה שלא לשנות שינוי ערכי בעל ערך רב. גם אני הייתי במערכת המסים, אז בגלל בעיות טכניות שברשות המסים כותבים מעביד אנחנו לא ניצור שינוי ערכי כשאנחנו חושבים שכן רוצים ליצור שינוי ערכי?
למילה יש חשיבות עצומה. כאן מדובר על תפיסה ערכית שונה שבאה לבסס את יחסי העבודה בישראל כפי שהיינו רוצים אותה.

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

סמנכ"ל עמותת ידיד. אני רוצה לברך את חבר הכנסת נחמן שי ואת חבר הכנסת אילטוב על הרעיון שלהם שהוא רעיון מצוין. אני חושב שמה שצריך לזכור זה איך בסופו של דבר מגיעים למושג של מעסיק נאור. עמותת ידיד בשנת 2013 טיפלה בלמעלה מ-9,500 תיקים של זכויות עובדים, רובם מול מעסיקים.

כמה?

9,500. רובם מול מעסיקים גדולים וקטנים, דווקא קטנים יותר, שאולי מאוד רוצים להיקרא מעסיקים אבל המילה נאורות לא כל כך הייתה נר לרגליהם כאשר הם פיטרו עובדים בלי חובת שימוע, לא שילמו זכויות של עובדים כמו שצריך וכולי.

אתה חושב שחובת שימוע זה בסדר?

אני חושב שכל עוד היא קיימת בחוק, צריך לקיים אותה.

היא לא בחוק.

כל עוד היא קיימת, צריך לקיים אותה.

אתה לא יכול לחשוד בי כמי שלא רוצה את טובת העובדים. השימוע הוא פיקציה. אם תבדוק כמה אנשים הלכו לשימוע ובעקבות השימוע נשארו בעבודה, באחוזים, במדינת ישראל, אין כאלה. זאת בושה.

אני מסכים אתך. בהקשר הזה אני אגיד עוד משפט. נפגשתי בשבוע שעבר עם הנהלת הביטוח הלאומי. לאחרונה יצא פסק דין של בג"ץ שקבע שביטוח לאומי, לפני ששול קצבאות, צריך לבצע שימוע לאנשים. אומר איש בכיר בביטוח הלאומי באותה ישיבת הנהלה שהם לא מבצעים שימוע. שאלנו למה אתם לא מבצעים שימוע ונאמר לנו: כי אין לנו זמן לזה. אתה יודע אדוני שיש חובת שימוע בלשכת התעסוקה לפני ששוללים לאדם קצבת אבטלה או דמי אבטלה? גם זה לא נעשה. אפשר לחסל לגמרי את חובת השימוע בכל מיני דברים. אני מסכים אתך ואני אומר את זה היום גם כמעסיק, הרבה פעמים חובת השימוע מטרידה, היא לא נוחה, אבל צריך לעשות אותה אלא אם כן יוחלט באמת לא.

אני חוזר ברשותך לנושא נאורות של מעסיקים.

אתה לא חושב שהשימוש היא פיקציה?

אני חושב שבמקרים רבים השימוע יכול להיות פיקציה.

לא במקרים. ברוב המקרים.

אני חושב שבמקרים רבים השימוע יכול להיות פיקציה.

הרוב המוחלט.

אני אגיד מקרים רבים. לא ננתח. אני באמת רוצה לדבר על הנושא שחבר הכנסת לשעבר אוריאל לין דיבר עליו. הוא דיבר על זה שהוא רוצה לראות את המילה מעסיק הופכת להיות שיח חדש ביחסי העבודה או ביחסים בכלל בחברה הישראלית. אני מסכים אתו אלא שצריך לקחת את זה לעוד שלב אחד.

אמרה את זה מיכל בירן.

אמרה את זה מיכל בירן בדברים שלה ואני רוצה להצטרף.

אני חושב שהחוק הוא נכון אבל אני חושב שצריך לזכור שבפועל לא משפרים בהכרח את היחס של המעסיק לעובדים שלו או למועסקים שלו וצריך לאט לאט לנסות וליצוק לזה תוכן. אדוני, אתה מייצג של סקטור מאוד גדול.

אני חייב לתת מחמאה לוועדת העבודה שהעבירה הרבה מאוד חוקים שמגינים.

כמייצג של גוף גדול של עסקים ומעסיקים, אתה צריך לקחת את החוק של היום ולהתחיל לפתח אותו לחוקים הבאים.

אני רוצה לברך, במיוחד שהיוזמה באה מארגוני המעסיקים. אני חושב שזה דבר נכון וחשוב. הדיון נראה אילו הוא יותר סמנטי. יש כאן חכמה שהתמקדנו והתמקדו המציעים לגבי המונח מעסיק. לכן כל החששות וכל השאלות. אכן אחרי המלים נמשכים המעשים וכולנו תקווה, לאור כל מה שנאמר, שבאמת, זה יימשך. אף אחד לא רוצה שזה יהיה חד צדדי. לא אוהבים להכביר מלים וברכות, אבל ברכות להתחלה טובה ונמשיך הלאה.

נעבור להקראה.

הממשלה תמכה בהצעת החוק. הצעת החוק נוגעת לשינוי מונח ולא לשינוי מהות הדברים הכתובים בחוקים. אם מנסים לשנות תודעה ולקרוא למעבידים מעסיקים, אין כוונה כאן, כפי שאני מבינה מחברי הכנסת, לשנות את מהות החוקים כך שמעסיק יהיה מעסיק, מעסיק בפועל יישאר מעסיק בפועל. אין כאן כוונה לשנות ממהות החוקים.

נאמר לפרוטוקול. נעבור להקראה.

אם אפשר להשלים וגם להסביר מה שכתוב כאן. בהמשך למה שנאמר כאן לגבי העניין של שינוי. כיוון שנכנס כאן הנושא של מעסיק, כמובן כל השיקול העסקי עלול לזלוג, אחד הסיכומים היה מלכתחילה שאנחנו לא נכלול את הנושאים של ארגון מעבידים והוא יישאר ארגון מעבידים, כדי שלא ישנו את הפסיקה שדיברה על החשיבות של הצד של היותו מעביד, הצד הדומיננטי בפעילותו.

לפני ההקראה, יש עוד מישהו שביקש לדבר ולא נתתי לו?

רבני צהר. אני מבקש לברך את ארגון המעסיקים. אני חושב שהמילה הזאת היא בעלת משמעות רבה כי מעסיק ומועסק היא שותפות. הם חלק בעסק.

לא שינו את מועסק.

לא אמרתי ששינו את המועסק, אבל המינוח מעסיק מתייחס לאדם העובד אצלו כשותף, כסוג של פרטנר. שפה מחוללת תודעה ואילו עבד לעולם לא פרטנר אצל האדון שלו. יש אדון ועבד, אבל אין בכלל מצב של איזשהו איזון ביניהם. אם דיברת על צורך לייצר דיבור על איזונים, כסבר השימוש במילה, שזאת יוזמה שלכם, היא תחילה של שפה שמדברת על חיפוש של איזה שהם איזונים.

תודה. נעבור להקראה.

בטורים בצד הסעיפים מופיעים סעיפים בהם משמש המונח מעבידים כחלק מהביטוי ארגון מעבידים ולכן בהם לא תבוצע החלפה. התיקון נעשה רק בדיני עבודה, רק בחוקי עבודה, בהם אנחנו נוכל תמיד לתת את הדעת מתי אנחנו משתמשים במונח מעסיק ומתי מעביד, נוכל לדבר על מתי ההעסקה היא העסקה ביחסי עובד ומעסיק, יחסי עבודה ולא במצבים אחרים. בחוקים אחרים ראינו שהביטויים מתקיימים זה בצד זה ולכן זה עלול לבלבל. לכן הצטמצמנו לחוקי העבודה בלבד. יצטרכו לעשות את ההתאמות כדי להבטיח ששאר החקיקה תהיה מותאמת, זאת אומרת להגיד שמעביד הוא המעסיק באותם חוקי עבודה.

שזה מחייב תיקונים נוספים. לזה הייתה ההתייחסות שלי. כלומר, צריך לראות את הראייה הרוחבית. כלל החקיקה היא בסוף מקשה אחת. אנחנו ניזונים מפיצויי פיטורים, ניזונים מחוק פיקוח על קופות גמל, ניזונים מהרבה חוקים אחרים וכשאין חפיפה במושגים, מזה יכולות להיווצר פרשנויות שמחייבות התאמות. אין התנגדות למונחים. לא באנו במקום שמתנגד אלא אנחנו במקום שמבטיח שיהיה רצף חקיקתי.

אולי זה ייבדק לקראת הקריאה השנייה והשלישית ולא כרגע.

בסדר.

הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014

1. החלפת מונח

(1) במקום מעביד יבוא מעסיק.
(2) במקום למעביד יבוא למעסיק.
(3) במקום ומעביד יבוא ומעסיק.
(4) במקום המעביד יבוא המעסיק.
(5) במקום במעביד יבוא במעסיק.
(6) במקום כמעביד יבוא כמעסיק.
(7) במקום שמעביד יבוא שמעסיק.
(8) במקום ממעביד יבוא ממעסיק.
(9) במקום והמעביד יבוא והמעסיק.
(10) במקום שהמעביד יבוא שהמעסיק.
(11) במקום שלמעביד יבוא שלמעסיק.
(12) במקום ולמעביד יבוא ולמעסיק.
(13) במקום מהמעביד יבוא מהמעסיק.
(14) במקום מעבידו יבוא מעסיקו.
(15) במקום למעבידו יבוא למעסיקו.
(16) במקום ממעבידו יבוא ממעסיקו.
(17) במקום כמעבידו יבוא כמעסיקו.
(18) במקום שמעבידו יבוא שמעסיקו.
(18א) במקום ושמעבידו יבוא ושמעסיקו.

(19) במקום ומעבידו יבוא ומעסיקו.
(20) במקום מעבידה יבוא מעסיקה.
(20א) במקום ומעבידה יבוא ומעסיקה.

(20ב) במקום ממעבידה יבוא ממעסיקה.

(21) במקום למעבידה יבוא למעסיקה.
(22) במקום כמעבידה יבוא כמעסיקה.
(23) במקום ומעבידם יבוא ומעסיקם.
(24) במקום למעבידם יבוא למעסיקם.
(25) במקום העבדה יבוא העסקה.
(26) במקום להעבדה יבוא להעסקה.
(27) במקום העבדת יבוא העסקת.
(28) במקום להעבדת יבוא להעסקת.
(29) במקום כהעבדה יבוא כעסקה.
(30) במקום להעבדתו יבוא להעסקתו.
(31) במקום העבדתם יבוא העסקתם.
(32) במקום העבדתו יבוא העסקתו.
(33) במקום להעבדתו יבוא להעסקתו.
(34) במקום להעבידו יבוא להעסיקו.
(35) במקום להעביד יבוא להעסיק.
(36) במקום שהעבידו יבוא שהעסיקו.
(37) במקום העבדתה יבוא העסקתה.
(38) במקום העבדתן יבוא העסקתן.
(39) במקום שהעביד יבוא שהעסיק.
(40) במקום להעבידה יבוא להעסיקה.
(41) במקום העביד יבוא העסיק.
(42) במקום שהעבדתו יבוא שהעסקתו.
(43) במקום מעבידים יבוא מעסיקים, למעט בסעיפים המפורטים בטור ב' בתוספת.
(44) במקום המעבידים יבוא המעסיקים, למעט סעיפים המפורטים בטור ב' בתוספת.
(45) במקום שמעבידים יבוא שמעסיקים.
(46) במקום והמעבידים יבוא והמעסיקים.
(47) במקום ומעבידים יבוא ומעסיקים, למעט בסעיפים בטור ב' בתוספת.
(48) במקום למעבידים יבוא למעסיקים.
(49) במקום המעבידים יבוא שהמעסיקים.
(50) במקום במעבידים יבוא במעסיקים.
(51) במקום הועבד יבוא הועסק.
(52) במקום שהועבד יבוא שהועסק.
(53) במקום הועבדה יבוא הועסקה.
(54) במקום מועבד יבוא מועסק.
(55) במקום המועבד יבוא המועסק.
(56) במקום כמועבד יבוא כמועסק.
(57) במקום שמועבד יבוא שמועסק.
(58) במקום מועבדים יבוא מועסקים.
(59) במקום המועבדים יבוא המועסקים.
(60) במקום המועבדות יבוא המועסקות.
(61) במקום מועבדת יבוא מועסקת.
(62) במקום יועבד יבוא יועסק.
(63) במקום שיועבד יבוא שיועסק.
(64) במקום יועבדו יבוא יועסקו.
(65) במקום תועבד יבוא תועסק.
(66) במקום העביד יבוא העסיק.
(67) במקום שהעביד יבוא שהעסיק.
(68) במקום שהעבידו יבוא שהעסיקו.
(69) במקום יעביד יבוא יעסיק
(70) במקום יעבידנה יבוא יעסיקנה.

תוספת

(סעיף 1)

טור א'






טוב ב'
1. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951
למעט סעיף 25(א)(2), סעיף 33.
2. חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951

למעט סעיף 37
3. חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953

למעט סעיף 26(ב), סעיף 30(ב)
4. חוק החניכות, התשי|ג-1953


למעט סעיף 15(ב), 15(ד) רישא, 26(ב), 27(ג)
5. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954
למעט סעיף 8ד(ז), 10(ב), 28(ב), 34
6. חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954

למעט סעיף 21
7. חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958

למעט סעיף 24(ה), 32
8. חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963

למעט סעיף 32
9. חוק שירות עבודה בשעת חרום, התשכ"ז-1967 למעט סעיף 3(ד), 28(ב), 39(ב)(5)
10. חוק בית דין לעבודה, השתכ"ט-1969

למעט סעיף 11א, 16(א)(ב)(5), 18(ה), 25(2)
2(ב1), 30(ב), 31(א), 34

11. חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976
11א. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג,

התשנ"ח-1998.

11ב. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה),

התשנ"ד-1993.
11ג. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד),
למעט סעיף 2

התשנ"ג-1993

11ד. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה

של בת זוג), התש"ס-2000.

12. חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

למעט סעיף 6ב(ב), 18(ג)
13. חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

למעט סעיף 1ח(ג)(1), 6ב
14. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני

למעט סעיף 10א(ב) ו-(ג),
כוח אדם, התשנ"ו-1996


10א(ב) ו-(ג)

15. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996
16. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות)

פרט (8) לתוספת

ופגיעה בטוהר המידות או במינהל
התקין), התשנ"ז-1997
17. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.

18.חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

18א. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
למעט סעיף 9(ג), 17(ד)(2)

התשנ"ח-1998

19 חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות,
למעט סעיף 10(1), 13(ב)

ולהתפטרות, התשס"א-2001.

20. חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

21. חוק הגנה על עובדים בשעת חרום,

התשס"ו-2006.

22. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

למעט סעיף 2, 19(א)(2)

התשע"ב-2011

לקראת קריאה שנייה ושלישית אפשר לדון גם בפקודת הבטיחות בעבודה ובחוק שירות התעסוקה. כמובן יכול להיות שבינתיים יהיו עוד דברים נוספים.
כשאני אומרת למעט, אני מתכוונת רק כשמופיעות אותן מלים כמו המעבידים, באותו הקשר של ארגון מעבידים.

לאור העבודה שעשית, אנחנו יכולים להעביר גם את חוק הפנסיה. אני מקווה שהאפקט יהיה אותו אפקט.

תמיד העבודה שלך כל כך מרשימה.

אנחנו עוברים להצבעה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק החלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 נתקבלה.

ההצעה אושרה פה אחד. ארבעה חברי כנסת שיש להם זכות הצבעה תמכו בהצעת החוק והוא עבר בוועדה כהכנה לקריאה ראשונה. אם הוא יעבור במליאה, אנחנו נשמח לקדם אותו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>