PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 209>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ג' באדר א התשע"ד (03 בפברואר 2014), שעה 13:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "זיהום הסביבה ממפעל פיניציה באזור התעשייה ציפורית בגליל"

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – מ"מ היו"ר
טלב אבו עראר

תמר זנדברג

דב חנין
עפו אגבאריה

באסל גטאס

מסעוד גנאים

חנין זועבי

>
צור גלין - ראש אגף אויר, המשרד להגנת הסביבה

רם גרינוולד - תעשיות, מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה, כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

אסעד חסן - עו"ד וחבר במועצה המקומית משהד, משרד הפנים

איזבלה קרקיס סוקמט - מנהלת תחום בריאות הסביבה, משרד הבריאות

נתנאל היימן - מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדות התעשיינים

מג'אהד עואודה - ראש המועצה, מועצה מקומית כפר כנא

ערן חיימוביץ - מנכ"ל מפעל "פניציה"

ניצן הלוי - מנהל איכות, מפעל "פניציה"

עמאד דחלה - ראש מועצת טורעאן

מוחמד יוסוף חסאן - ראש המועצה משהד

רדואן חסן - ראש הוועדה העממית במשהד

עימאד דחלה - ראש המועצה, טבע תעשיות

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

עימאד חסן - משהד

סלאמה חסן - ריינה

אחמד סלימאן

ורד קירו זילברמן

יפה שפירא

רויטל יפרח

"זיהום הסביבה ממפעל פיניציה באזור התעשייה ציפורית בגליל"

רבותי, אני פותח את הדיון של ועדת הפנים. הנושא שעומד על סדר היום: הצעה לסדר היום של חבר הכנסת מסעוד גנאים בנושא: זיהום הסביבה ממפעל “פניציה” באזור התעשייה “ציפורית” בגליל. אני מבקש מחבר הכנסת מסעוד גנאים להציג את הנושא ואחר כך, ניכנס לדיון. בבקשה אדוני.

תודה אדוני היושב ראש. תחילה, אני מברך את כולם, מברך במיוחד את חברינו ממשהד ומטורעאן. ראש מועצת משהד, אבו יוסוף, אהלן וסהלן. ראש מועצת טורעאן, אבו אל אמין, ומברך את כולם. הדיון הזה בא אחרי הצעה לסדר שהצעתי בכנסת ובה השר להגנת הסביבה השיב להצעה שלי, והנושא הועבר לוועדת הפנים. הנושא הוא מפעל “פניציה” באזור התעשייה “ציפורית”, הזיהום שהוא גורם לסביבה.

העלאת הנושא באה בעקבות איזה מחטף ששלחה הממונה על מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה לוועדת התקנון והבניה "מבוא העמקים", ובה יש הנחיה שהאנשים במקום, במשהד, בכפר כנא, בריינה, כל האנשים שסובבים את אזור התעשייה “ציפורית”, שהם צריכים לבנות במרחק של 2 קילומטרים מהאזור בגלל שיש זיהום ויש סכנה ממפעל “פניציה”. העליתי את הנושא. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, אמר שהמשרד מפקח אחרי אחוז הזיהום במפעל ושהעניין תקין פחות או יותר אבל הוא אמר גם שכל המפעל יעבור מהמזות לגז טבעי ואז, אם מפעילים אותו בגז טבעי אחוז הזיהום יורד.

השר, בזמנו, אמר חודש, חודשיים. אני רוצה לשמוע האם באמת זה נכון. כמו כן, אני רוצה שכולנו נבין את כעסם ואת הדאגה של האנשים. דאגתם באה ממקום שלא רק שהאדמה שנבנה עליה כל אזור התעשייה “ציפורית” מופקעת מאנשי משהד וכפר כנא, וגם הזיהום הוא עליהם - -

לקחו את האדמה, השאירו רק את זיהום האוויר.

- - זהו. וגם הרווח, חבר הכנסת דב חנין, אזור התעשייה “ציפורית” מבחינה מוניציפאלית שייך לנצרת עלית. לכן, כל הרווח מהארנונה הוא לנצרת עלית. יעני, האדמה והזיהום עלינו, כערבים, הרווחים לרשויות הסובבות היהודיות, במיוחד לנצרת עלית. אז צריך להבין את האנשים.
אני חושב שאנחנו, כוועדה, צריכים להתערב, צריכים לדעת תחילה מה באמת קורה שם. 2. לשמוע את הרשויות ואת התושבים של המקום, שהם רואים שאחוז התחלואה הוא בעליה, במיוחד סרטן ומחלות אחרות והמפעלים שסובבים אותם, במיוחד מפעל "פניציה", גורם לזיהום. אשמח אם זה לא נכון.

אדוני רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

אני רוצה באמת להסביר את הבעיה שלנו: אני ראש המועצה המקומית משהד. לגבי ענין הזיהום והמסמך הזה שיצא מהמשרד לאיכות הסביבה - אנחנו מכותרים מספיק. מצד אחד, אנחנו מכותרים באזור התעשייה "ציפורית", הצד הצפוני. מהצד המזרחי אנחנו מכותרים בשכונת הר יונה, ומהצד המערבי מצפה הושעיה. אני אומר שלפי הזכות ההיסטורית, האדמה, השטח שהוקם עליו אזור התעשייה “ציפורית”, לפי הזכות ההיסטורית זה שייך למשהד ואין רצף טריטוריאלי בין נצרת עלית לבין אזור התעשייה, שהיום קוראים לו “ציפורית” והוא שייך לנצרת עלית. אני אומר שאנחנו מקופחים, אנחנו בכעס, זועמים כל הזמן. מצד אחד, למשהד אין אזור תעשיה. הנושא שגרעו את השטח הזה מתחום שיפוט משהד וסיפחו אותו ועשו אותו לשטח שיפוט של נצרת עלית, היום אני אומר שאין יותר יקר מחיי אדם. כל הזמן במשהד יש דאגות והאנשים סובלים וכמו שאמר חבר הכנסת, יש עליה במחלות ובמיוחד בסרטן, ואנחנו לא יודעים איזו תשובה לתת לתושבים שלנו. עוד פעם אנחנו מקופחים, אנחנו מכותרים ולא נוכל לסבול יותר כיתור, ובמיוחד המסמך הזה, שאומר שבמרחק של 2 קילומטר אסור לבנות. אז כל משהד היום היא ברדיוס של ה-2 קילומטר. אז מה אנחנו נעשה? מצד אחד, אנחנו לא שותפים בחלוקת הכספים. אנחנו מבקשים שתהיה ועדה לחלוקת הכספים מהארנונה של אזור התעשייה. מצד שני, היום אכפת לנו, והכי חשוב זה חיי בני אדם, למנוע את הזיהום. אם לא, שתוקם ועדת גבולות כי השטח הזה, ועוד פעם אני אומר, לפי הזכות ההיסטורית זה שייך למשהד. זכותנו היום לדרוש ועדת גבולות או חלוקת כספים. אנחנו סובלים מזיהום, אנשים חיים בפחד כל הזמן ועוד פעם, יש לנו רק עליה במחלות.

כמה זמן אזור התעשייה “ציפורית” קיים? הרבה שנים.

אדוני, הוא קיים משנת 95.

מ-91.

אני שאלתי במשרד הבריאות האם יש עליה במחלות? התשובה היתה מעל לממוצע.

תודה רבה אדוני. ראש מועצת טורען, עמאד דחלה, בבקשה.

שלום לכולם. לי זו הזדמנות ראשונה שאני משתתף בוועדת הפנים. יש לי את הכבוד לבוא ולייצג אבל בנושא מאד מצער, כשמדברים באמת על מטרד סביבתי מהמדרגה הראשונה. מדברים על שנת 95 כשנה ראשונה שהוקם בה "פניציה" - -

93.

- - 93. זו לא שנת הלידה שלו, זו שנת המעבר שלו. “פניציה” היה באזור חיפה ובגלל הבעיות הזיהומיות שהיו שם הוחלט להעביר אותו ולאן? למקום כזה, צפוף תושבים, שלושה כפרים סובבים אותו: משהד, כפר כנא וטורעאן. פשוט מאד, אני מצטרף לחברי, ראש המועצה המקומית משהד, ואני אומר שיש את המונח של הקטל בדרכים, יש את הקטל בישובים. המפעל הזה מכה יום יום. אני, כראש מועצה חדש, 3 חודשים בתפקיד, כבר הספקתי להוציא את כל הנתונים. הנתונים מצערים מאד. בענין הזה החלטתי להקים כנס, שאני מזמין אליו נציגים של משרד הבריאות, כל הרופאים, כדי לשים את הענין הזה על השולחן. עשרות ואפילו מאות מקרים של סרטן בשנים האחרונות, והסיבה העיקרית והישירה והמוכחת זה הזיהום שעושה מפעל “פניציה” לאזור. נכון, אני לא שותף בארנונה כי זה אדמות משהד וכפר כנא אבל מן הצדק לספח את תחום השיפוט. גם לא ארנונה וגם אנחנו סובלים, דבר שלא ייעשה. כאן נעשה קיפוח.
אנחנו באים ומבקשים את חיזוקו של השלטון המרכזי לשלטון המקומי, לחזק את ידינו כראשי רשויות חדשים לעשות את השינוי כמו שצריך אחרת, אם זה לידינו ולא נעשה, פשוט מאד יהיו הפגנות. מדברים על הגליל, שרוצים לפתח אותו ולעשות אותו המקום הטבעי. פוגעים בטבע, פוגעים בסביבה, פוגעים בחיי בני אדם. מאד רציתי להעלות את הקריאה שלי ולהגיד שהענין הזה הוא דבר שצריך לעצור אותו.

בענין של הגז, רציתי להוסיף – אם ממירים את ההפעלה של המפעלים בסוג אחר של אנרגיה, של הגז, אז איפה יעבירו את קו הגז? באדמות כפר טורעאן וכפר כנא. זה פגע בבריאה הטבעית של כפר טורעאן וכפר משהד, קו גז שחצה שם את השדות, הגביל את ההתפתחות של כפרים. הגביל אפילו גידולים בשדות שם ואנחנו סובלים במקום שהמשרד ידאג לטיפוח ושיפור וקידום הכפרים הערביים בגליל, אנחנו מקבלים יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, עוד מגבלות ועוד מטרדים ופשוט מאד שמים אותנו בזווית שאין לנו מנוס. תודה רבה.

תודה רבה אדוני, אני מודה לך. אני מבקש נציגים של המשרד להגנת הסביבה.

אני ראש אגף איכות אוויר.

אני מבקש שתתייחס לדברים שנאמרו פה, ואם אתם, כמשרד להגנת הסביבה הוצאתם דוח בענין הזה ואתם מודעים לסיכונים שנאמרו כאן.

ברשותכם, אני אתייחס לדברים שקשורים למשרדי ולא לבעיות שנאמרו פה על ארנונות, שזה לא מתחום עיסוקי. אני רוצה קודם כל לדבר לגבי המפעל - -

הנושא של הארנונה הוא לא על סדר היום. אני מדבר על נושא הזיהום בלבד.

אבל כ"חצר אחורית", כמו שאומרים, צריך להזכיר את זה.

ברשותכם, אני אדבר על הקטע של הזיהום. קודם כל, מפעל “פניציה” עובד כעת מכוח חוק רישוי עסקים, יש לו רישיון עסק. בבדיקות שאנחנו עושים הפליטות שלו עומדות בדרישות של רישיון העסק.

מי מנטר? מי עושה את הניטור?

את רוב הבדיקות עושה המפעל כמו שאת רוב דוחות מס הכנסה מגישים האזרחים. אנחנו עושים ביקורות פתע במפעל אבל מבחינתנו, כל המפעלים בישראל עושים בדיקות על פי חוק - -

אבל גם את הניטור שלנו אתם מאשרים, צור.

ברור, אבל בפיקוח שלנו. אני לא מדבר על זה. אני אומר דבר כזה: גם בבדיקות שאנחנו עשינו וגם בבדיקות שהמפעל עשה, לא מצאנו חריגות לרישיון עסק. - -

באף יום בשנה?

אנחנו לא עושים כל יום. אנחנו עושים מתי שאנחנו מגיעים.

תרשה לי לקטוע אותך: כשעבר המפעל, אני הייתי מנכ"ל אגודת הגליל שעתרה פעמיים לבג"ץ נגד העברת המפעל. כל השמת ה - - - שם, זה היה תוצאה של אותו בג"ץ מפורסם. אנחנו ביקשנו, והיה הסכם בין מפעל “פניציה” לבין איגוד ערים חיפה, שיהיו 3 או 4 תחנות ניטור און-ליין, ושהתוצאות שלהם יועברו און-ליין לאיגוד הערים. אני אומר לך שהתגלו במשך כמה יממות, לא כל הימים בשנה וזה כתוצאה מתנאי מזג אוויר מסוימים, חריגות מרחיקות לכת, באנוקסיה וגם ב-CO2. אז אל תגיד שאין. הניטור שלכם הוא ניטור כללי, כמובן, הוא לא מגלה אם המפעל חרג.

אדוני, נציג המשרד להגנת הסביבה, דיברת על רישוי עסק. יש לכם גם היתרי פליטה?

השנה מפעל “פניציה” קיבל את היתה הפליטה שלו. אני דיברתי על החריגות בעבר אבל מהשנה הוא אמור להיות תחת הדרישות של היתר הפליטה. - -

איזה סוג מזות הם שורפים?

- - היתר הפליטה במדינת ישראל מוכתב מהדירקטיבה האירופאית. זה לא היתר פליטה נחות, זה היתר פליטה שמגבילים מפעלים באירופה. אני מדבר על מערב אירופה: גרמניה, צרפת, אנגליה. כל מדינות מערב אירופה הן תחת אותם סטנדרטים שאנחנו מחייבים במדינת ישראל. לכן, מפעל “פניציה” עובד כעת לפי הדירקטיבה האירופאית.
הנושא של הגז, שייכנס ל"פניציה", כמובן שייטיב עם כולנו. אני רק רוצה - -

מתי זה אמור לקרות, אדוני?

- - כעיקרון, היו צריכים להיות שני שלבים. השלב הראשון - זה היה צריך להיות מובל במכליות כביש. משרד התחבורה עדין לא נתן רישוי למכליות הכביש לנוע אבל בשיחות שהיו לי הבוקר עם מינהל הגז, דובר על זה שלקראת הקיץ הקרוב ייסלל הצינור, וזה דבר שיביא את הגז ישירות. אחד האנשים דברו פה שזה יעבור דרך הקרקעות, אז קודם כל, אנחנו מנסים להחזיק את המקל משני הקצוות. מצד אחד אנחנו רוצים אוויר נקי, שיהיה גז אבל מצד שני, כדי שיהיה גז, צריך שיהיה צינור, והצינור צריך לעבור דרך איזה מקום.

אנחנו לא רוצים בכלל.

- - אוקי, בסדר, זו גם שיטה, זה גם נכון - -

ההבדל הוא בין מי שנותן את הקרקע ומי שנהנה מהגז. מי שנהנה מהגז זה "ציפורית", זה "פניציה". מי שנותן את הקרקע זה טורעאן, כפר כנא, משהד. יש פה א-סימטריה.

זו הצגה לא נכונה של הדברים.

אם יורשה לי, מי שנהנה מהגז הטבעי במדינת ישראל זה כלל אזרחי מדינת ישראל. הגז הטבעי משפר את הפליטות לאוויר בצורה דרמטית. כל מה שדובר פה, סוקסים, חלקיקים, כל הדברים האלה יופחתו בעשרות אחוזים כאשר הגז הטבעי ייכנס, וזה לרווחת כל התושבים בסביבה. הגז הטבעי רק יהיה בשורה לתושבים מבחינת זיהום אוויר. גם היום, לענין הבדיקות, עשינו בכפר כנא, היינו פעמיים, ב-2005 ו-2010. אנחנו עתידים להגיע עוד פעם ב-2014 לכפר כנא עם ניידת למשך חודש. במשהד היינו פעמיים, ב-2009 ו-2010 וברומת אל-הייב היינו גם פעם אחת. בא נגיד שמבחינת ניטור, נכון שזה לא מקביל לניטור בחיפה שיש תחנות קבועות אבל יחסית למקומות שאין אזור תעשיה צפוף כמו ברמת-חובב או מפרץ חיפה, ביצענו לא מעט ניטורים שם, בתוך הכפרים. לא מצאנו אף פעם ריכוזים שאמורים - -

אם הבדיקה שלכם היא רק פעמיים שלוש בשנה, איך אתם יכולים לקבל אינדיקציה מדויקת?

הלוואי שהיה לי תקציב לשים ניטור בכל כפר ובכל עיר.

סליחה, יש פה חבר כנסת שהיה שותף להסכם ואומר שבאותו הסכם שסוכם על העברת המפעל מחיפה לאזור "ציפורית", דובר שהיינו צריכים לעשות עמדות ניטור קבועות וזה לא קורה.

יש לי הרגשה שאתה מדבר בשם המפעל, לא בשם הסביבה או בשם המשרד לאיכות הסביבה.

אדוני, אני לא יודע איפה נאמרו הדברים האלה כי בתנאי הרישוי של המפעל לא מופיעות תחנות. אני לא מכיר שום צו או שום דרישה - -

באיזו שנה באת למשרד לאיכות הסביבה?

אני באתי רק לפני שנתיים.

אני אומר לך שההסכם הזה היה ב-93.

יפה, אבל גם הזיכרון הארגוני שלנו לא מכיר את הדרישה הזאת. אם אדוני יראה לי את הדרישה הזאת, אני אשמח מאד.

אני אראה לך. קצת דפדוף בתיקים אצלך ותראה את הפלט של אותן תחנות. היתה תחנה במשהד, היתה תחנה בכפר כנא והיתה תחנה באזור “ציפורית”. ליד היישוב היהודי-דתי מעל... הושעיה. זה מאבק שעשינו באגודת הגליל גם עבור הושעיה, לא רק עבור משהד, ריינה ונצרת. זה היה פתרון גם מבחינה ציבורית, שהקהילה שהתנגדה, בסוף מצאנו את הצורה איך לנטר את "פניציה". ברגע שעברו הרמות המותרות, "פניציה" היתה אמורה לשרוף דלק יותר טוב עם פחות גופרית. אני לא יודע איזה דלק הם שורפים היום.

היום הם שורפים מזות אבל - -

כמה אחוז גופרית?

אחוז אחד, דל גופרית.

שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה, בבקשה.

רק שאלת הבהרה לגבי האזור כולו: עכשיו, אחרי שחוק ה-PRTR, מה שנקרא הדיווחים על זיהומים לסביבה שאמורים להתקבל מהמפעל עצמו, אני יודעת שהמשרד הוציא דוח, דוח 2012, ופרסם למשל, שבאשדוד היתה חריגה מאד גדולה ב-VOC מנתוני המפעלים עצמם. האם ידוע לך מה הנתונים לגבי האזור של מפעל "פניציה"?

תראי, כעיקרון, ברגע שמפעל שורף מזות, הערכים האלה יהיו גבוהים. אותו דבר יש לנו בתחנת הכוח "אשכול" באשדוד. כל תעשיה שעובדת על מזות, בהכרח הפליטות יהיו גבוהות. לכן אני כל הזמן חוזר ואומר שהבשורה שלנו זה גז טבעי. ברגע שהגז הטבעי יגיע ל"פניציה" - -

אבל עד אז מה קורה? הרי הבטיחו שזה יהיה בתחילת השנה ואתה עכשיו מדבר אתנו על אוגוסט, ואני לא יודע מה יקרה עד אוגוסט.

- - גם מנהלת מחוז הצפון לחצה אישית בוועדות התכנון לקדם גם את המפעל באלון תבור שדוחס את הגז, גם את ההגזזה בתוך המפעל. אנחנו דוחפים את הכל. מבחינת המשרד, הוא עשה את הכל כדי שזה ירוץ מהר יותר. כבר קיבלו שני המתקנים של סופר-גז, גם באלון תבור וגם ב"פניציה", קיבלו טיוטה של תנאי רישיון עסק ומבחינתנו הם יכולים להתחיל לעבוד.

אני רוצה לשאול אותך, אדוני, האם הוועדה יכולה לקבל את הנתונים של הניטור שעשיתם במשך השנתיים, שלוש האחרונות?

ודאי. זה מפורסם באתר אבל לתשובת הגברת - -

אין שום בעיה.

אני מבקש שהוועדה תקבל את הנתון הזה על מנת שנדע עד כמה הנזק הזה באמת גדול.

אנחנו נעביר לך את כל הדוחות שעשינו.

אני מבקש שהוועדה תקבל את זה. חבר הכנסת סוייד רוצה לשאול שאלה.

אני רציתי לשאול שאלה פשוטה וישירה: אני הבנתי שכאילו הוצא איסור על התרת בניה באיזה שהוא רדיוס מסוים שכולל את הישובים משהד, כפר כנא וכל הסביבה שם. איך אפשר לחיות עם הדבר הזה? מה זאת אומרת? מה זה להקפיא ישובים בשביל “פניציה” או "ציפורית" או גז או זיהום? מה זה? זה ישובים שצריכים להתפתח. איך יכול להיות מצב כזה?

מי הוציא מסמך כזה?

המתכננת של המשרד להגנת הסביבה לוועדת התכנון והבניה מבוא העמקים. יש את המסמך אצל הוועד הציבורי של רדואן חסן.

אני יושב ראש הוועדה העממית במשהד. אני רותח מזעם על הדיון ועל התשובות. אנחנו יודעים שיש זיהום ולא צריך להוכיח את זה גם אם המפעל קיים או לא קיים, יש זיהום. כשמתכננת מחוז הצפון לאיכות הסביבה מוציאה דרישה כזאת, לא לתת היתרים, היא יוצאת מנקודת הזיהום. אם זה היה משרד הביטחון, הייתי מבין שיש מוקשים שם, עד שהוא יפרק אותם ואז ייתן לאנשים לבנות. אז פניתי במכתב לשר לאיכות הסביבה עמיר פרץ וגם למחוז הצפון לקבל תשובה, ושניהם ענו אותה תשובה: תחכה, יהיה גז. אבל אני דרשתי הסבר, למה הוצאת הנחיה כזאת? תנו לנו את המידע. אני מבין שלפי הדברים של עמיר פרץ, הנכד שלי הולך לחיות בסדר, אוויר נקי, אבל הבן שלי הולך למות מסרטן על מידה שהם מסתירים, על מידה שהמשרד הזה מסתיר. סליחה, אדוני, במדינת ישראל זה נקרא עבירה פלילית, ואני מניח שצריך להגיש תלונה במשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד המשרד. הוא לא ענה. אתה יודע מה, אני לא רוצה חקירה פלילית, אני רוצה שיענו לי: טעינו.

תודה רבה.

אני חושב שזה לב הענין, אדוני היושב ראש, כי אם אנחנו עכשיו נתחיל לדבר על מודלים של פיזור מזהמים וכיווני רוחות... אנשים, אסור להם לבנות והישובים פורחים.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב ואסור שהוא ילך לנו לאיבוד ויתפספס. אני רוצה, אדוני היושב ראש, ברשותך, בכמה מילים לומר שהסיפור זה של אזור התעשייה “ציפורית” הוא סיפור עם היסטוריה ארוכה. סביב אזור התעשייה "ציפורית" התנהלו מאבקים של התושבים לאורך שנים רבות. אגב, לא רק מפעל “פניציה” אלא נגד כל הקונספט של אזור התעשייה "ציפורית", כפי שהוא התפתח. גם הוועדה המחוזית לתכנון ובניה קיבלה בזמנו החלטה שאמרה שבאוזר התעשייה "ציפורית" אי אפשר יהיה לבנות כל סוג של תעשייה מכיוון שיש ישובים קיימים שנמצאים מסביב. נקודת המוצא לא יכולה להיות שמתעלמים מישובים קיימים, מחליטים על הקמת אזור תעשייה ועכשיו, הישובים שהיו קיימים עוד לפני אזור התעשייה יצטרכו להסתדר עם אזור התעשייה שבא אחריהם. זה פשוט היפוך של כל הסדר ההגיוני.

אני חושב שההנחיה של המשרד להגנת הסביבה שהוצאה לוועדה המחוזית, היא הנחיה שמחייבת אותנו לבירור יותר מעמיק. אם המשרד להגנת הסביבה חושב שיש בעיה בבתים שיהיו קרובים יותר מ-2 קילומטר, אני לא טוען שהמשרד להגנת הסביבה ממציא פה טענות. אם הוא חושב שיש בעיה עם בתים שקרובים יותר מ-2 קילומטר, סימן שיש פה בעיה אמתית. השאלה בבעיה האמתית הזאת היא מאיזה כיוון פותרים את הענין? האם אומרים שהישובים שהיו קיימים עכשיו יצטרכו להתפנות אולי, אולי 2 קילומטר זה מתאים היום אבל אולי בעתיד אנחנו נגיע למסקנה שזה 3 קילומטר, אולי 4 קילומטר, אולי 5 קילומטר, אולי כיוון הרוחות, 6 קילומטר או שאנחנו צריכים להבין שמשהו באזור התעשייה "ציפורית" לא מתאים לקרבה כזו למגורים של בני אדם.
אם זה הענין, ואני מבין מבלי שאנחנו יודעים את כל הנתונים, שזו כנראה העמדה בשורה התחתונה של המשרד להגנת הסביבה, המסקנה מזה צריכה להיות לטפל באזור התעשייה “ציפורית”. לטפל באזור התעשייה "ציפורית" זה אומר בהחלט לבחון את האזור הזה בגישה מאד מחמירה שאומרת שיש פה מסביב בני אדם, עקרונות של זהירות מקדימה, בדיוק כמו שהמשרד להגנת הסביבה מציע לפעול אבל רק קחו את המסקנות לכיוון הנכון. זהירות מקדימה אומרת שיכול להיות שהאזור הזה לא מתאים או חלק מהמפעלים בו לא מתאימים. במקור הרי דובר על תעשיות קלות. אני חושב שזה לא תעשיות קלות, אם אנחנו מדברים על זיהומים כאלה.

הותאם התקנון בשביל מפעל "פניציה". המפעל הזה, אתה יודע שהמנכ"ל שלו היה עודד טירה, שהיה חבר אישי של כל ראשי הממשלות. אני אומר לך, בהצהרה שלהם לבג"ץ, הם התחילו לעבוד ללא רישיון, הם בנו ללא רישיון, ללא היתר בניה. המפעל הזה קם ללא היתר בנייה ובא ראש הממשלה וחנך אותו. זה משהו מדהים.

רבותי, אני מציע, בדיון של שעה, אל תצפו שעכשיו נפתור את כל הבעיות של אזור התעשייה "ציפורית".

אבל איך אפשר, אדוני היושב ראש, לא לבנות בישובים? ומעבר לכך, ניחא שלא יוציאו היתרי בניה אבל יש אנשים שגרים שם. מה אתם? מה עושים להם?

אדוני היושב ראש, אני רוצה לסכם ולומר שהחטא הקדמון בסיפור הזה נמצא בזה שאזור התעשייה הוא לא בשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות. זה לא רק ענין של כסף. אם הרשות המקומית, זה בתחומיה, היא יכולה להחליט, היא יכולה לקבוע: זה מתאים לנו או לא מתאים לנו. רשויות מקומיות יכולות לפתח, רוצות אזורי תעשייה אבל הן גם יכולות לשלוט במה נעשה ומה לא נעשה. כאשר הפרידו את אזור התעשייה מהישובים הסמוכים, יצרו פה את החטא הקדמון שאנחנו מתקדמים אליו בכיוון הלא נכון.
אדוני היושב ראש, הצעה שלי לסיכום: אני מציע שאנחנו נדרוש ממשרדי הממשלה לבחון מחדש את אזור התעשייה “ציפורית” כולו בכל מישורי הזיהום: זיהום אוויר, זיהום קרקע, זיהום מים, כל נזק פוטנציאלי שקיים סביב האזור הזה. שאנחנו נדרוש הקמת ועדת-גבולות, שתבחן מחדש את השיוך המוניציפאלי של האזור הזה, לא רק בהיבטים של כסף אלא קודם כל בהיבטים של הגנה על החיים והבריאות של התושבים.

תודה רבה אדוני. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה אדוני. אני רוצה להתחיל מהנקודה האחרונה של חבר הכנסת דב חנין, שאני מצטרפת לדברים שלו: יש לנו מקרה נדיר, הנושא הזה של חלוקת הגבולות המוניציפאליים, אנחנו מכירים אותו מהרבה מאד מקומות בארץ. בדרך כלל מועצות אזוריות וישובים כפריים דללי אוכלוסייה ורבי שטח, מקבלים אזורי תעשייה שנהנים מהארנונה שלהם ומההכנסות שלהם על חשבון ישובים מוחלשים יותר בפריפריה. אנחנו מכירים את זה מהנגב, מהגליל ומהרבה מקומות. בדרך כלל החלוקה היא אתנית, פנים-יהודית, אני חייבת גם את זה להגיד כאן. והנה, כאן אנחנו מגלים מקרה הפוך. יש לנו עיר שקיבלה את אותו אזור תעשייה שנמצא בשטח הישובים הערביים, במקרה הזה, רק שזה לא שישוב עם רוב אשכנזי קיבל על חשבון מזרחי אלא על חשבון הישובים הערביים. היה לנו היפוך. שרשרת ה"מזרוח", תמיד יש מישהו נחות ממך ובתחתית השרשרת הזאת ונמצאים הישובים הערביים, שהאזור שנמצא בשטח שלהם הופקע מהם וקיבלה אותו עיר, שבדרך כלל זה קורה הפוך - -

אמת, אמת.

- - מסתבר שתמיד יש מישהו פחות. וככה, אם אנחנו רואים למשל בים המלח, שערים ששולחות את עיקר העובדים, סובלות מעיקר זיהום האוויר אבל ההכנסות ניתנות למישהו אחר, אז כאן הפוך. יש כאן יישובים שסובלים מזיהום האוויר אבל את ההכנסות מקבל מישהו אחר. גם הפתרון כאן הוא פתרון הפוך. אני מתגאה יחד עם מספר חברי כנסת להשתייך לאלה שחשובה להם גם הסביבה, וחשובה להם העבודה. אנחנו לא רוצים אף פעם לסגור מקומות עבודה, חשוב לנו עידוד התעשייה וחשוב לנו גם השוויון והצדק. רק מה? במקרים אחרים באים אלינו, חברי הכנסת הסביבתיים, כאן, בוועדה, ואומרים לנו: למה אתם נגד סגירת מפעל מזהם? זה לא לוקח מקומות עבודה. כאן אנחנו עוד פעם היפוך היוצרות: המפעל המזהם, חובה עליו, חייב, אומרים נציגי הממשלה, להישאר אבל הבנייה, אלה שסובלים מהזיהום, הם צריכים להסיג את עצמם ולהגביל את הבנייה. יש כאן איזה היפוך יוצרות בלתי מתקבל על הדעת ושוב, כנראה שהשאלה היא הזהות של האוכלוסייה שסובלת מזיהום האוויר, זהות המפעל והמיקום שלו והחלוקה של כל הדבר הזה.

אני משוכנעת, כמו במקרים קודמים גם במקרה הזה, שאפשר להגיע לפתרון שיספק עבודה בכבוד, שיספק סביבה בריאה ונקיה מזיהום אוויר. שיספק פתרון דיור ובניה על הקרקעות בישובים, וזה מתקשר לדיונים הקודמים שניהלנו כאן, בכל ישראל ובמיוחד בגליל, וייעשה איזה שהוא תיקון שמתחייב כאן. וכאן, אני מצטרפת לנקודה האחרונה של דב חנין - אנחנו חייבים בכל פעם לדעת מאיזה כיוון אנחנו מסתכלים על הבעיה הזאת. במקרה הזה, אי אפשר להפריד את סוגיית בניית יחידות הדיור בישובים הערביים מהסוגיה של הסבל מהזיהום, מהסוגיה של חלוקת הגבולות המוניציפאליים ושטחי השיפוט, ולדעת מי מרוויח ומי מפסיד מאותו דבר בדיוק, שנמצא בלב הענין. לכן, אני מצטרפת להצעה של דב חנין לקיים את הדיון ביחד, במשותף.

תודה רבה. נתנאל היימן.

לצערנו, זה הולך לפי פוליטיקה.

זה ממש לא ייאמן.

לוקחים ממני ונותנים לאחר.

נתנאל היימן, נציג התאחדות התעשיינים. בבקשה אדוני.

אני לא מכיר את היישובים מסביב, אני רק רוצה להסביר שהבעיה פה, ושוב אנחנו חוזרים לנושא של בירוקרטיה. המפעל, הידיים שלו די קשורות ורק בגלל בעיות מול הרגולטורים, מול משרדי הממשלה השונים. מצד אחד, לפני מספר שנים הגיע כיבוי אש וביקש מהמפעל לעשות פעולות מסוימות. עברו 3 שנים, הגיע המשרד להגנת הסביבה והבין שהדרישות של כיבוי אש בעצם גורמות לזיהום מחוץ למפעל. מהצד השני, הדרך להוריד את הזיהום בפועל, בואו נהיה פחות צודקים ויותר חכמים – הדרך להוריד את הזיהום בפועל זה על באמת על ידי הנושא של הגז הטבעי. - -

אבל בינתיים יש כל מיני הנחיות מכל מיני משרדים.

- - אבל הנושא של הגזר הטבעי מעוכב לא כי מפעל "פניציה" לא רוצה. מפעל “פניציה” צמא לגז טבעי כי זה מוריד לו את העלויות והופך את המפעל ליותר רווחי ויותר כלכלי אלא שיש ויכוחים - -

העיקר שיהיה פחות מזהם.

אני מסכים. אני אומר שמי שכרגע מונע - -

אתה מתכוון להון-שלטון אדוני. טייקון אצלך זה סיפור אחר. בינתיים זה על חשבון החיים שלנו, והמשרד של איכות הסביבה לא ענה. למה? בשביל זה התכנסנו, למה הוציא הנחיה כזאת? שייתן תשובות או שמחר בבוקר - -

אני מנסה - - -

למות מזיהום זה גם פרקטי. זה מאד פרקטי.

- - אני מסביר, אני יכול לדבר? מי שכרגע מונע את ההגעה של גז טבעי למפעל "פניציה" ולעשרות מפעלים אחרים זה ממשלת ישראל. בגלל שיש בעיות בירוקרטיות בין משרד האנרגיה למשרד התחבורה, שלא החליטו ביניהם איך אפשר להביא משאיות של גז טבעי ל"פניציה". החלוקה של הצינור תקועה בעשרות וועדות סטטוטוריות של ועדות תכנון מקומיות וועדות תכנון פנימיות אז הצינור גם מתעכב. היתה החלטת ממשלה של ממשלת ישראל שאמרה שהיא הבינה את החשיבות של הגז הטבעי גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה כלכלית. החלטות ממשלה מאד קל לכתוב אבל אף גורם בממשלה ישראל לא קידם אותן ולא בדק באמת שהן גם יבוצעו.

אז הכי פשוט להוציא הנחיה לוועדת לתכנון ובניה לא לאשר בניה ברדיוס כזה או אחר. זה הכי פשוט להתנער מכל...

זה מה שקורה כאן.

הוא מסביר את זה בבירוקרטיה.

במקום להרחיק את סיבת המחלה מרחיקים את החולה.

הנציגה של משרד הבריאות נמצאת פה? בבקשה. אתם מודעים לכל מה שאנחנו שומעים כאן?

אני אפידמיולוגית סביבתית של משרד הבריאות. אני אתייחס לכמה נקודות מבחינת התחלואה והנתונים שקיימים בידינו: אנחנו בדקנו את נתוני הסרטן כי זו התופעה שמדאיגה את כל הציבור וגם אותנו כמובן. אנחנו ריכזנו את הנתונים של 5 שנים, שהדיווח אפשר לנו לסכם אותן. מדובר על תקופה בין 2005-2009. בדקנו בנשים ובגברים בכפר כנא ספציפית ובמשהד, ביחס לכלל האוכלוסייה הערבית של מדינת ישראל. התייחסנו לנתוני מחלות הסרטן החדשים ולכלל מחלות הסרטן בישובים האלה ביחס לאוכלוסייה הערבית במדינה. - -

למה רק ערבית?

- - אני אסביר: בנתונים כמו של מחלת סרטן, מכיוון שזו מחלה שהיא בעלת מספר גורמי סיכון, אנחנו צריכים לתקנן את הנתונים שלנו בהתאם לאופי האוכלוסייה. אנחנו מתקננים גם לפי הנתונים של האוכלוסייה הערבית, אנחנו משווים עם האוכלוסייה הערבית ונתונים של אוכלוסייה יהודית עם אוכלוסייה יהודית, ומתקננים גם התפלגות של הגילאים כי אנחנו יודעים שהתחלואה קשורה גם לגיל.

בהשוואה של הנתונים האלה, אנחנו ראינו שבתקופה של 5 שנים האלה אין עודף תחלואת סרטן בישוב - -

איזה ישוב? זה אמתי?

- - יש חובת דיווח של נתוני הסרטן ואנחנו מדברים על כלל תחלואת הסרטן וגם לפי סוגי סרטן שונים. למשל, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן במעי הגס. אנחנו יכולים לראות, שוב, שמדובר על מחלה שהיא לא בסדר גודל של המונים. מדובר על מספרים קטנים כך שזה מחייב אותנו להתייחס לתקופה של מספר שנים כדי לתת איזו שהיא עמדה שתהיה מבוססת על מספר מספיק לצורך ההשוואה. מבחינתנו, אנחנו עומדים אחרי הנתונים האלה, ומדובר על נתונים אמתיים. אני יכולה להקריא לך מה בדיוק הנתון כך שביחס להשוואה לכלל נתוני הסרטן במדינת ישראל, אין עודף תחלואה במחלות סרטן.

בדקתם מחלות דרכי נשימה למשל?

אמרתי שמלכתחילה אתייחס למספר נקודות. שוב, לפי החוק, בידינו קיימים נתונים ויש חובת דיווח לגבי מחלות סרטן. לגבי מחלות בדרכי הנשימה – קיימים נתונים של האשפוזים במשרד הבריאות. יחד עם זה, חשוב לציין שמכיוון שלא מצאנו ולא ראינו בדוחות של המשרד להגנת הסביבה עליה בריכוזי מזהמי אוויר, לא מצאנו לנכון לרכז את הנתונים של האשפוזים עקב מחלות בדרכי הנשימה ואין לי כרגע את הנתונים האלה מכיוון שלא היתה סיבה מוצדקת מבחינתנו לסקור את הנתונים האלה.

רק רגע. גברתי, איך המשרד להגנת הסביבה הוציא הנחיה כזאת לוועדה לתכנון ובניה? אתם מעבירים את הנתונים האלה למשרד הפנים? העברתם אותם?

אנחנו, בתור משרד הבריאות, אנחנו לא יכולים לבקר את העבודה של - -

לא לבקר רק להעביר את הנתונים האלה, שידעו.

בדוחות של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו משתמשים בהם לצורך הערכת החשיפה וההבנה של תחלואה פוטנציאלית באוכלוסיות. מכיוון שלא היתה - -

איך תעשי בדיקה מקיפה אם פעם ב-3 שנים עושים בדיקה?

שוב, אני אחראית על סיכום ממצאי התחלואה. מכיוון שלא ראינו עודף או עליה בחשיפה של אוכלוסייה ספציפית אז לא מצאנו פה אינדיקציה לסיכום של נתוני האשפוז. אינדיקציה של נתוני סרטן אכן היה לנו חשוב כדי להרגיע את האוכלוסייה ולתת נתונים אמתיים. אנחנו סיכמנו והוצאנו ויש לי נתונים מספריים, אני יכולה לתת לכם.

תודה.

אתה יכול להירגע, אבו יוסוף, אין בעיות. תלכו הביתה רגועים, אין בעיות.

אבו יוסוף, בבקשה, תציג את הדברים שלך. תציג את עצמך.

נוכל לקבל את הדוח הזה?

כמו שאמרתי, אני יושב ראש הוועד העממי במשהד. לאחר ההוראה של לכאורה הדברים של איכות הסביבה לא לתת היתרי בניה ברדיוס של 2 קילומטר, פניתי לשר וגם למשרד בנצרת לקבל תשובה למה.

מתי יצאה ההנחיה הזאת, לפני כמה זמן?

לפני 4,5 חודשים.

לא, יותר.

לא, הם דרשו, הם ישבו עם הוועדה במבוא העמקים לפני 3 חודשים. הוועדה ענתה להם: הכפרים קיימים לפני, תזיזו את המפעל, אי אפשר לבוא לאנשים ולהגיד להם לא לבנות. ואז דרשנו מהם – מה הסיבה שלכם? אני חוזר ואומר: אם זה היה משרד הביטחון שאומר: אני מפרק מוקשים, מפרק מחנה ותחכו עד אז, בסדר, הייתי מבין אבל כשיוצאת דרישה מאיכות הסביבה, יש להם משהו מבחינת זיהום שהם לא מגלים אותו. השר התחמק מתשובה לחבר הכנסת מסעוד גנאים בכנסת, והדוברת שלהם ענתה לי כמעט אותה תגובה של השר ולא ענו למה הוציאו הנחיה כזאת. כתבנו להם מכתבים, על פי חוק חופש המידע שיתנו לנו את הנתונים וגם לא ענו. זאת אומרת, הם מסתירים מידע ולא נשארה לנו ברירה אלא רק לפנות לבית המשפט ולהגיש תלונה במשטרה על עבירות פליליות של פקידי ממשלה, שיושבים כדי לשרת אותנו ולעזור לנו ולשתף אתנו פעולה. הם עושים עבירה פלילית. הם מסתירים מידע. לפי התורה, אדוני, פעם קראו לי "הרב רג'ואן" במאה שערים, זה כאילו רצח שהם מסתירים מידע. יגידו מה המידע כדי שאעבור לגור בנגב כדי לשמור על החיים שלי.

הנגב לא ממומלץ, לא מומלץ הנגב.

אני שואל את מנכ"ל מפעל "פניציה" ערן, מתוך ידידות, בעברית אומרים: איך החתול יכול לשמור על השמנת? הם עושים את הבדיקה והאדון בא פעם ב-3 שנים ובודק אם נכון או לא נכון. הם צריכים לפקח על הזיהום?

זה לא נכון מה שאתה אומר.

זה מה שאמר האדון.

לא, הוא לא אמר פעם ב-3 שנים.

אני מיד אאפשר לך אדוני. רק דקה.

פעם בחצי שנה, בסדר?

אל תגיד דברים לא נכונים.

לא, סליחה. פעם ביום. אתה, אסור לך לעשות את הבדיקה על עצמך, אתה לא בודק את עצמך, אני בודק אותך.

אני לא בודק את עצמי, גם זה לא נכון.

מנכ"ל "פניציה", בבקשה.

אני רוצה להגיד כמה דברים, האמת ששתקתי רוב הזמן והתאפקתי אבל לדעתי רוב האנשים פה מדברים, ויש פה חוסר ידיעה די גדול, כמו שטוען רדואן. קודם כל, אני קובל על השם של הישיבה הזאת בכלל. אני חושב שהשם הזה לא נכון. “פניציה” פועלת מתוקף חוק עם רישיון עסק והיתר פליטות, וזה לא מערב פרוע, בתשובה לגברת ששאלה קודם ואני לא יודע מי היא ומה תפקידה.

הגברת היא היועצת המשפטית של הוועדה, אדוני.

נעים מאד, ערן.

עצם הדיון על "פניציה" הוא פסול?

לא, בכלל לא.

אז למה יש הגבלת בניה מסביב?

רגע, אני אגיד הכל. ממש לא פסול. קודם כל, השם ""פניציה" מזהמת את הסביבה" כנושא לישיבה, בלי לדעת, להגיד את זה, זה לא נושא לישיבה.

צריך להגיד “פניציה” מטייבת את הסביבה.

הרדיוס של 2 קילומטר זה - -

רגע, רבותי חברי הכנסת, דקה. אתם יודעים מי קובע את השם ואת הנושא, זה נשיאות הכנסת קבעה ולא אנחנו.

קודם כל, על מנת למנוע הטעייה וגם למנוע את הישיבה הזאת, שאני חושב שברובה היא בזבוז זמן - -

מה זה? מה, אתה בא ללמד אותנו פה?

תסלח לי.

אתה מזהם את כל האזור והמשרד לאיכות הסביבה פעם בשנתיים עושה בדיקה.

אדוני, מנכ"ל "פניציה", חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש המועצה, כשמדובר בחיי אדם ובפיקוח נפש על סמך עובדות ולא סיפורים, אני חושב שזה לא בזבוז זמן. בכל הכבוד, זאת - -

תדע לך שנלך ונביא את הציבור הערבי לתוך הכפר. שים את זה בראש שלך. אל תגיד שטויות. תכבד את עצמך.

אני מבקש ממך שתירגע אחרת יוציאו אותך.

שידבר באופן הוגן והגון.

אתה אל תקבע איך לדבר, עם כל הכבוד.

הוא לא חושב באופן הגון אז איך ידבר הגון, זה מה שהוא חושב.

אבל אדוני היושב ראש, תסכים אתי שפה היתה אמירה - -

עצרתי את הדיון, הערתי את מה שהערתי.

קודם כל, אם נעלבתם ממשהו, אני אומר אל תפגעו, אני מתנצל. הייתם צריכים לשמוע את המשך המשפט אז אולי הייתם מבינים את הדברים אחרת. מדביקים תוויות ומזה חושבים שיצאו מסקנות חכמות. אני מציע להקשיב עד הסוף. הקשבתי לכם, ואני חושב שאחרי שנשמע את הכל יהיה פה קצת יותר רגוע.
אני הצעתי למסעוד גנאים, שלחתי לו מייל מיד אחרי הדיון שלו בכנסת והזמנתי אותו ל"פניציה" על מנת לראות הנתונים לאשורם, לראות את הבדיקות, לראות איך אנחנו עושים את הבדיקות, מי מאמת אותם, איזו חברות. אני לא בודקת את עצמי, אני חייב להזמין חברות שהם מאשרים לי. - -

- - -

- - שניה, אני לא בודק את עצמי, אף מפעל לא בודק את עצמו במדינה הזאת. אני חייב להביא חברות שהם מאשרים לי אותן והם בודקים את הכל. אני בעצם עובד עבורם בענין הזה, ואני עושה כל מה שהם אומרים לי. אין פה מערב פרוע, המדינה מסודרת בענין הזה ומחויב בבדיקות כל חצי שנה ומחויב בדיווח על הדבר הזה, ו"פניציה", אין לה חריגות בהתאם לרישיון העסק ואין לה חריגות בהתאם להיתר פליטות. זה דבר ראשון.
דבר שני, לפני 5 שנים, כשהיה ראש המועצה הקודם, הזמנתי אותו לאחר שקיבלתי איומים אישיים על חיי, שאם אני לא אעסיק קבלנים מהכפר אז הם יפגעו בי באופן אישי על זיהום מכיוון שמקרי הסרטן בכפר מאד עלו - -

זה לא רלוונטי.

אתה הבטחת שיהיה יותר טוב ויותר מובן אבל אתה מלבה לא רק את הענין - -

- - -

זה מסכסך ומחרחר.

רבותי חברי הכנסת, אנא מכם, בואו נשמור על הסדר.

אתה והמפעל שלך יושב על האדמה שלהם.

- - -

אני שומע את הדברים. בבקשה, אדוני המנכ"ל. אני יכול לבקש שקט?

מה שאני הצעתי לכל האזור, ומי ששיתף פעולה זה כפר כנא והושעיה במקרה הזה, שנקים איזה שהוא פורום, ומכיוון שקשה לקרוא את התוצאות - -

בגלל שהיתה ועדה קרואה בכפר קנא.

אולי תשתוק?

- - הצעתי שנקים פורום אזורי, ששותפות בו כל המועצות עם משהד וכפר כנא וטורעאן והושעיה וערב אל-הייב וכל הכפרים מהסביבה, ונשב פעם בחצי שנה ואני אציג לכם את התוצאות כי קשה לקרוא אותן באתר, אני מסכים אתכם. אני אראה לכם איזה פעולות אנחנו עושים, ואיפה שאני צריך להשתפר, אני אשתפר. אין לי שום אינטרס לפגוע בסביבה. אני חי בסביבה הזאת בדיוק כמוכם ואני רוצה לחיות בשלום עם הסביבה הזאת. אני רוצה להיות אחראי. בסוף, כל העובדים ב”פניציה” נושמים בדיוק אותו דבר, והם עובדים שם כל הזמן. אז קודם כל, זה העיקרון של העבודה ואני מציע לכם את זה גם היום. אני מציע לך ולטורעאן ולכפר כנא – כפר כנא והושעיה שיתפו פעולה ובאו. משהד לא הסכימו לבוא וטורעאן, אני לא זוכר מה, אני מודה.

לא ידעתי שזומנו.

- - זה היה לפני זמנך, אתה צודק. אליך לא היתה פניה, “פניציה” ב-2012 פשטה את הרגל והתחילה את חייה מחדש. אני מצטער, אליך באמת לא היתה פניה.

לגבי המקור של ה-2 קילומטר: קודם כל, אני לא מכיר 2 קילומטר, אני מכיר 750 מטר. יצאה תקנה חדשה במשרד להגנת הסביבה לפני שנה או שנתיים, אני לא יודע מתי זה יצא - -

מרחקי הפרדה?

- - מרחקי הפרדה. מתי זה יצא? ב-2012 יצאה תקנה חדשה שתוספת לכלל מדינת ישראל על מרחקי הפרדה מחומרים מסוכנים באזורי תעשייה. כתוצאה מהתקנה הזאת הגדילו תחום של 750 מטר מרצפטורים מסוימים. כיום, הבית ספר של משהד נמצא במרחק של 750 מהגדר של אזור התעשייה, לא זוכר, משהו כזה. לכן, מכיוון שרציתם להתקרב עד הגדר של אזור התעשייה, וזה לא קשור בהכרח דווקא ל"פניציה" - -

אין לנו לאן ללכת.

אני מבין. אבל אני מסביר מאיפה זה מגיע, אני לא אחראי על שטחים, אני מנהל מפעל. - -

תסגור - - -

בסדר, בא נסגור. אני אבוא אתכם לוועדות, אני יודע מה אני יודע - -

לא, אבל היא אמרה 2 קילומטר - -

יכול להיות שיש פה טעות.

אז תגיד טעות.

אני לא יודע אבל. אני מסביר מאיפה זה מגיע.

הוא לא הוציא את ההנחיה הזאת. המשרד להגנת הסביבה הוציא 2 קילומטר וזה נושא שצריך להיבדק.

- - מרחקי הבטיחות - -

אדוני, אני חושב שאמרת פה דבר שאותו ראוי שנאמץ, ואני אגיד לך למה אני מתכוון: - -

אבל שניה, כבוד היושב ראש, שייתן לי תשובה אם זה 2 קילומטר או 750?

דקה. יש פה אדם שקיבל את המכתב הזה והוא אומר שהוא מדבר - - ואני מאמין לו.

כבוד היושב ראש, עוד הפרדה מסוימת שהיא חשובה כי ערבבנו פה בין מרחקי הפרדה לחומרים מסוכנים לבין זיהום אוויר. בואו נפריד בין שני הדברים, אין קשר בין הדברים. זיהום אוויר זה זיהום אוויר והפרדת מרחקים לחומרים מסוכנים זה משהו אחר. אין קשר בין הדברים. על מנת למנוע זיהום אוויר, רק גז טבעי יעזור. השתדלנו ועברתי כמעט את כל ההתנגדויות באזור. אני אומר לכם שהשתדלנו לדלג ולעבור ולקדוח מלמטה ולעבור ברצועת הביטחון של מע"צ, ובטורעאן זה מה שעשינו. עברנו ולא הפקיעו שם שטחים, לא הופקע שם שום שטח - -

זה מה שאתה עושה או רשות הגז עושה?

רשות הגז עושה אבל אני מעדכן, שלא תהיה הטעייה.

זהו, רשות הגז עושה את זה על חשבוני.

לא, אבל יושבים פה אנשים ששמעו וזה הטעייה.

סליחה, אתה מדבר בשם המדינה.

נכון.

אני מכיר אותך, אתה בן אדם טוב אז אל תדבר בשם המדינה.

אבל אני רוצה לעזור ליושב ראש כדי שיידע שהמידע שהועבר פה הוא מידע אמתי. לא הופקעה קרקע, הצינור עבר ואין שם הפרעות וזה עבר בתוך רצועת הביטחון של הכביש והולכים לעשות שם הרחבה של הכביש, אגב. בסופו של דבר, באמת השתדלנו. אולי אני מדבר בשם המדינה ואני לוקח כובע שהוא לא שלי אבל אני ידוע שנעשו שם מאמצים לגבי כל - -

- - -

אדוני, אני רוצה להודות לך. אני חושב שהיתה פה אמירה ואותה צריך לאמץ. דיבר כאן מנכ"ל המפעל על איזה שהוא פורום של ראשי רשויות שצריכים להתכנס ולשמוע נתונים ממקור ראשון. אני הייתי מציע שלפורום הזה נצרף גם את משרדי הממשלה השונים, כלומר את המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד הפנים. לגבי ההנחיה הזאת, אדוני, נציג המשרד להגנת הסביבה, אתה מכיר את ההנחיה הזאת?

אני יכול לענות: אני מהמשרד להגנת הסביבה, מחוז צפון ואני מייצג את הרשות המפקחת על המפעל. קודם כל, אני רוצה להגיד שפניות מהסוג הזה חיוביות והן נותנות לנו את המוטיבציה והלגיטימציה לעמוד מול המפעלים עם כל הרגולציה והתקנים הכי מחמירים שאנחנו נותנים למפעלים. אני לא אדבר על נושא התכנון, אני אדבר על נושא הפיקוח. מה שיעשה סדר פה זה הפרדה בין שני דברים וזה גם בלבל את - -

לא, לא. השאלה שלי, האם ההנחיה הזאת לוועדה לתכנון ובניה לא לבנות מעבר ל-2 קילומטר, האם היא הנחיה שלכם?

אני עונה על זה: יש פה ערבוב בין שני נושאים. יש חוק חומרים מסוכנים. מתוקף חוק חומרים מסוכנים הוצעה מדיניות של מרחקי הפרדה. מרחקי הפרדה זה ענין בטיחותי, שיש חומר מסוכן במפעל, צריך אמצעי מיגון מסוימים ובהתאם לאמצעי המיגון, יש מרחק שאפשר לבנות מהסיכון הזה. זה קטע בטיחותי וזה לא קשור לזיהום אוויר. יש קטע אחר של זיהום אוויר, שאותו אנחנו מפקחים הן בניטורים על המפעל ואני המפקח על המפעל. אני הייתי שם בשנה שחלפה לפחות 3 פעמים. בדיגום ארובה אני הייתי שם, אני פיקחתי על החברה הדוגמת. החברה שדוגמת את הארובה היא חברה מוסמכת על ידי הרשות להסמכת מעבדות. אני מאשר את התכנית. כל הבדיקות נעשות לפי שיטות שמאושרות לפי מדיניות המשרד. זאת אומרת, זה לא מפעל עושה את הבדיקות לעצמו, המפעל מממן ועושה את הבדיקות כי אנחנו מחייבים אותו לפי תכנית שלנו.

אבל עדין לא ענית לשאלה מה פשר ה-2 קילומטר. אל תמרח אותנו, לא צריך. אתה לא צריך להרצות כאן על איך עושים דגימה. תגיד 2 קילומטר זה חי או מת, זה נכון או לא נכון?

אם אתה תקשיב בסוף תבין.

מה בסוף? מתי?

המרחק 2 קילומטר נובע ממדיניות מרחקי הפרדה ולא מזיהום. מדיניות מרחקי הפרדה זה קטע בטיחותי.

זה ברור, תתקדם.

עניתי לך. יש הנחיה כזאת - -

2 קילומטר ממה?

מהמוקד של הסיכון.

מ"פניציה". אז איך זה נמדד?

זאת אומרת, כל משהד בתחום ה-2 קילומטר.

יש מודלים להערכת סיכונים. יש את המוקד של החומר, במקרה הזה זה מיכל SO2. כל הדברים האלה ידועים - -

איזה מוקד?

אתה אומר לי לעוף משם כדי לשמור על החיים שלי?

זה לא פליטות - -

אני יודע, אני דוקטור בהנדסה סביבתית.

מיכל SO2.

SO2 נמצא בתוך המפעל וממנו אתה מודד 2 קילומטר ואסור להתקרב.

זאת אומרת, כל משהד.

כל הכפר.

לפי מודל מחשבים את המרחקים האלה - -

אדוני יודע איפה נמצאת משהד?

תוציא את החומר המסוכן משם, לסגור את המפעל.

לא, הוא רוצה לסגור את משהד.

בואו נסגור, גם לא צריך צינור גז.

אתה המנהל של "פניציה", אתה שם לעצמך חומר מסוכן כי זה חלק מתהליך הייצור. אתה מקבל את הקומונסנס הזה ש-2 קילומטר מזה אסור לבנות?

לא, זה לא הגיוני. זה לא היה גם לפני זה.

- - בשביל לצמצם את המרחקים האלה,- -

רבותי, בואו נפסיק עם הדו-שיח הזה, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. - -

אז הוא גילה את הסיבה, גילה את הסוד. צריך לרשום את זה ולתעד את זה - - -

- - אני חושב שמי שהוציא את ההנחיה הזאת לא יודע איפה נמצא הישוב טורעאן, כמעט בטוח, אחרת לא היתה יוצאת הנחיה כי המשמעות היא שה-2 קילומטר זה אחרי טורעאן - -

זה אחרי הכפרים.

להוציא את החומרים המסוכנים. מה, אנחנו צריכים לחיות בפחד?

מרחיקים את החומר המסוכן ולא את התושבים.

מרחיקים תושבים.

רבותי, הנושא הוא נושא רציני, הנושא הוא נושא חשוב ואני חושב שלא יעלה על הדעת שמשרד מוציא הנחיה מבלי לדעת ההשלכות שיש להנחיות כאלה מפני שמדובר פה על ממה נפשך? אם המקום מסוכן, אז בבקשה, תפנו את כולם. אם לא מסוכן ואפשר לבנות, תוציאו את ההנחיה הזאת, זה פשוט בניגוד לכל הכללים.
לכן, הצעתי – דבר ראשון, אנחנו דורשים, אם ישנם אי אלו ממצאים שהמשרד להגנת הסביבה יודע עליהם - -

את המידע שיש להם בוועדה.

- - שהם באמת גורמים מסכנים, אנא מכם, העבירו את הנתונים האלה. הפניה שלנו היא גם לחברת "פניציה". תעבירו את המידע הזה אלינו, לפה, על מנת שאנחנו גם נדע. יש לנו אנשי מקצוע שיבדקו את הנושאים האלה ונוכל גם להתרשם מקרוב.

דבר שני - אני מאמץ את הרעיון של פורום של ראשי רשויות, ראשי המועצות כולל המשרד להגנת הסביבה, שהם יהיו שותפים לפורום הזה כיוון שזה פורום של הידברות שתמיד יכול לטפל ולהעלות את הנושאים האלה ביחד ולא להשאיר אותם כדברים פתוחים.

דבר אחרון – הייתי מבקש לגבי ההנחיה של 2 קילומטר, אני מציע לכם, המשרד להגנת הסביבה, תקפיאו את הנושא הזה ותעשו בדיקה חוזרת כי יש פה משהו לא ברור. יושבים פה אנשי מקצוע, אם זה חבר הכנסת חנא סוייד, אם זה חבר הכנסת גטאס, שהם באמת אנשי מקצוע בתחום הזה והם יודעים על מה הם מדברים, אז כדאי שתבדקו את עצמכם לפני שמוציאים הנחיות מפני שהכי קל זה להוציא מכתב. אני לא יודע איך ההנחיה הזאת כרגע מיושמת או אינה מיושמת, זה סיפור אחר.

לגבי הנושא של הגז הטבעי - אני לא יודע מתי הגז הטבעי יגיע למפעל "פניציה", אני מניח שנעשות הכנות אבל הדברים ודאי יכולים להימשך עוד הרבה זמן. ופה אני פונה למשרד להגנת הסביבה: עד אז, מה יקרה עם אותם גורמי סיכון של התושבים שגרים בסביבת המפעל?
מכובדי ראשי המועצות, אני רוצה להגיד לכם שכל הנושא של הארנונה, זה לא המקום. אנחנו נעשה דיון אחר. תשאירו את זה, יש פה מספיק אנשים שיעלו את הנושא הזה. הוא נושא חשוב, אני מסכים אתכם. לא יעלה על הדעת שמישהו נהנה ומישהו משלם את המחיר על כך.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:31.>
18/02/2014

09:12