PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 135>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 11:00

<היערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה בתשע"ה- לציון יום מיוחד לשנת השמיטה בכנסת>

חברי הוועדה: >
רות קלדרון – מ"מ היו"ר
משה גפני

>
משה זעפרני - ראש אשכול מורשת, משרד החינוך

רס"ן ארז מדמון - רב אכ"א, משרד הביטחון

יכין אפשטיין - חברה ורוח, מט"ח - מרכז לטכנולוגיה חינוכית

יעקב גבע - רכז על יסודי בהסתדרות המורים, ארגוני מורים

ירון קנר - מנכ"ל "פנים" - איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל

מיכל ברמן - "פנים" - איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל

נעמי צור - "עיר עלייה לרגל ירוקה", ו"טבע עברי"

עדי אפל טל - מנהלת אגף החינוך בתנועה הרפורמית

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ד"ר נירה נחליאל - מנהלת אגף החינוך, המדרשה באורנים

אפרת וקסמן - רכזת קבוצות ופיתוח תוכן, "עלמא" - בית לתרבות עברית

אמנון מגיד - מנהלת תחום תרבות ישראל, עמותת חל"ד מפעלים חינוכיים

מרדכי בר אור - מנכ"ל "קולות"

נתן איתן - מנכ"ל "נאות קדומים"

יוליה בן משה - קואליציית הורים לילדים עם מוגבלות ומנהלת עמותת "קול הזכויות"

טל שרי - רכז ארגוני

עמיטל בראלי - מכון התורה והארץ

אשר רוכברגר - המשמר החברתי

הרב צבי רימון

יהודית גידלי

יעקב סימן טוב
<היערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה בתשע"ה - לציון יום מיוחד לשנת השמיטה בכנסת>

טוב, חברות וחברים, ברוכים הבאים לישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא היערכות מערכת החינוך לקראת שנת השמיטה תשע"ה. והיום יום ציון השמיטה, יום מיוחד בכנסת. המליאה היום תעסוק בשמיטה. מכל סיעות הבית יהיו דוברים על השמיטה. והוועדה הזאת תנסה להיכנס פחות בממד הטקסי, שאתמול עשינו פתיחה חגיגית בכנס של השמיטה, והיום ננסה להיכנס ממש לתוך המעשה החינוכי שאנחנו מבקשים להתחיל להתכונן אליו לקראת שנת השמיטה.

אני מבקשת להתחיל בדבר שלא הצלחתי אף פעם לשכנע את יושב ראש הוועדה, והיום שהוא הרשה לי להיות יושבת ראש אז אני מבקשת להתחיל בסבב של שמות. אם אפשר אבל מאוד לקצר – להגיד את השם ומאיזה מקום כל אחד, ואז נדע עם מי אנחנו יושבים ושיש באמת נציגות של כל המוזמנים שלנו. אז שמי רות קלדרון, ואני חברה בוועדת החינוך, התרבות והספורט. זאת הגברת יהודית גידלי והיא - -

מנהלת הוועדה.

- - מנהלת הוועדה. מי שרוצה להירשם לדבר – פתק לגברת יהודית גידלי.

ארז מדמון, רב אגף כוח אדם, נציג צה"ל.

נעמי צור. עד לא מזמן סגנית ראש עיריית ירושלים, ונשיאת "ירושלים – עיר העלייה לרגל". היום אני - - - "טבע עברי".

לורן פוריס. אני מנהלת קשרי כנסת של התנועה ליהדות מתקדמת. מעבר לזה אני גם בוועד ההורים הארצי, וסגנית יושב ראש ועד ההורים של ירושלים.

עדי אפל טל, מנהלת אגף החינוך בתנועה הרפורמית.

ובוגרת "עלמא".

יכין אפשטיין, ראש צוות תרבות ישראל במט"ח.

יוליה בן משה, חברה בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וגם מנהלת עמותת "קול הזכויות". בדרך כלל במערכת החינוך בארץ נזכרים בילדים עם מוגבלויות בסוף התכנית, כל תכנית, וככה באתי לראות איך גם מכילים אותם בפנים, מההתחלה ולא מהסוף.

משה זעפרני, אני מנהל אגף מורשת במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

יעקב גבע, נציג הסתדרות המורים.

אפרת וקסמן בצוות "עלמא", בית לתרבות עברית.

נתן איתן מ"נאות קדומים".

אשר רוכברגר, נציג המשקיפים החברתיים - - -

ואתה דיברת אתמול על תרגום הפרויקט לרוסית, נכון?

כן, כן.

עמיטל בראלי, מכון "התורה והארץ".

מרדכי בר אור, "קולות".

ירון קנר, מנכ"ל "פנים" – איגוד ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל.

ברוכים הבאים. ומי מצטרף אלינו? רוצה להציג את עצמך?

שלום. אמנון מגיד מעמותת חל"ד.

ברוך הבא.

אני אגיד כמה מילים לפתיחה כדי שנהיה כולנו, נתחיל מאותו מקום. אולי נתחיל עם הארגונים להתחדשות יהודית, כמו שהפרויקט הזה התחיל, ונלך אל הצבא, משרד החינוך, ונשאל איך אפשר לעבוד ביחד.

שמיטה, כידוע לכולם, קיימת כבר אלפי שנים, אבל אנחנו מנסים לממש בשנה הבאה רעיון שחי כבר, בעולם ההתחדשות היהודית מדברים עליו כבר כמה שמיטות, אני חושבת, לנסות לעשות שמיטה חברתית, סביבתית וחינוכית בשנה הבאה מעבר למה שנעשה בחקלאות, וב"אוצר בית דין" ובמכירה, דברים נוספים לציבור הישראלי, כדי שהמילה שמיטה והמושג שמיטה יהיה מושג משמעותי לכל אדם בישראל. ובמובן שלנו – אני אוהבת איך ששר החינוך אומר: ששר חינוך זה לא רק לילדים. אז קודם כל לילדים, מכל הסוגים, בכל הגדלים, אבל גם למבוגרים, ולחברה, ולמרחב הציבורי, ולצבא וכולי.
הרעיון של שמיטה, כפי שדיברנו בו אתמול, הוא רעיון שהוא מעבר לרק מה שבא לידי ביטוי בחקלאות. רעיון של הגבלת הבעלות או הבעלתנות, רעיון של שום דבר לא בעצם בבעלותנו, וזה תרגול של האדם: כמו שהשבת עושה מימי השבוע, השמיטה עושה בשנים – לעשות שנה אחת בהרפיה, קצת ללכת אחורה, קצת להתעסק יותר ברוח, בפרטי, במשפחה, לא במרוצים, לא בחומר.

המהלך הזה הוא מהלך חינוכי קודם כל, כי דברים כאלה אי אפשר לחוקק ולהכריח אנשים לעשות. ובפרויקט שאנחנו חושבים עליו כאן, של שנת השמיטה, יש לו שלושה מהלכים: אחד, סביבתי. יש כאן פחות נציגות מהארגונים הסביבתיים, אבל יש, יחד עם המשרד להגנת הסביבה אנחנו חושבים על כמה ביטויים בשנת השמיטה: גם פתיחת גנים בחינם, כי הכול של כולם, אבל גם הפסקת הדגה לשנה בחופי ישראל כדי לאפשר לדגים שכמעט נכחדו מיתר דיג להשתקם.
המהלך הכלכלי חברתי שדיברנו עליו, בעיקר אתמול, מהלך של ניסיון לשיקום 10,000 משפחות שנמצאות בחובות. לעבוד שוב עם העמותות מהמגזר השלישי: "פעמונים", "ידיד", "מקימי" וכולי, לחינוך לניהול כלכלי יותר נכון ולעזרה להעמדת המשפחות על הרגליים. ואז, אחרי שנה של עבודה, מהלך של הסדר חוב שמאפשר להן לא להיעצר בחובות האלה, ולחזור אל המעגל הבריא של משפחות שחיות כלכלית יחד עם כולנו.

המהלך השלישי, שאתמול היה יותר קשה לדבר בו, והיום אני מקווה שניכנס יותר לעומקו הוא המהלך החינוכי. יש לנו בערך חצי שנה של הכנה, אבל בניגוד לשמיטה של החובות או ההסדרים הכלכליים שהם לסוף שנת השמיטה, כלומר בתשרי, אחר כך ספטמבר 15, המהלך החינוכי צריך להתחיל בתשרי הזה, בספטמבר הקרוב, וזה לא כל כך הרבה זמן – חצי שנה. אם כי ראינו שמשרד החינוך, אתמול שר החינוך הגיע כבר עם חוברת. אני לא יודעת אם המשרד התאושש לעכל אותה, אבל אני רואה שאתה - - -

- - -

אתם הכנתם. כל הכבוד לכם. זה היה מאוד מרשים.
אז בואו נתחיל לשמוע את הארגונים של ההתחדשות היהודית, איזה רעיונות מסתובבים בחללם, ואחר כך נראה האם הארגונים הממסדיים יותר מתאים להתחבר ולעבוד ביחד. השר עוד לא דיבר על תקציבים אז אנחנו לא יודעים איך לבטא את זה, אבל בואו נתחיל עם הרעיונות ונגיע לחומר.

אני מבקשת להתחיל דווקא עם "פנים". ירון קנר, בבקשה.

תודה. תקציבים זו מילה חשובה.

בוא נתחיל בה.

נתחיל בה. בה תלויים הרבה דברים. "פנים" זה איגוד של 47 ארגונים שכוללים פחות או יותר את רוב תחומי ההתחדשות היהודית, ומחולקים לפי סוגי הפעילות: ארגוני בתי מדרש, ארגוני קהילות, וארגוני בתי ספר או ארגונים חינוכיים, שהם אלו שרלוונטיים – החלק השלישי – הם אלו שרלוונטיים לפרויקט הזה, לדעתנו. אם כי אפשר למצוא גם בארגונים האחרים, ובייחוד בארגוני בתי המדרש, כוחות שיוכלו להצטרף בייחוד בעבודה מול מכינות או בחינוך הבלתי פורמלי.

אני הייתי רוצה לחשוב שבינתיים כולם שותפים, - -

שכולם קשורים.

- - רק צריך למצוא באופן יצירתי במה.

נכון. כל מי שרוצה ויכול לתרום, ומתאים למה שנתווה.
אני רוצה לומר עוד מילה על הפרויקט הזה בהיבט החינוכי, בשונה אולי מההיבטים האחרים: את הזכרת את ההבדל מבחינת מתי מתחיל החינוכי מתי מתחיל השאר, צריך גם להסתכל מתי זה מסתיים. זאת אומרת, הזרעים שאנחנו זורעים עכשיו הם יהדהדו, לדעתי, אמורים להדהד לפחות לעשור או שניים קדימה מבחינת התפיסה של שנת השמיטה במערכת החינוך, ואולי גם להשפיע - - -

אנחנו מנסים לחדש פה דבר שנשאר, שפעם בשש שנים יש שנת שמיטה, וכל שש השנים, כן, מתכוננים אליה.

מתכוננים לקראת שנת השמיטה. אבל זו מהפכה מחשבתית – להתייחס למושג דתי, ואני מקווה שזה ישליך. לנו בהתחדשות היהודית זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות. אני מקווה שזה ישליך על מושגים דתיים אחרים כדי שנוכל לראות בהם רלוונטיות הרבה יותר רחבה לציבור, ולחפש את העקרונות או את הערכים שבסיסם, שבהם אנחנו יכולים להשתמש.

אז מה הם הערכים שבסיס השמיטה? ואיך אנחנו כארגוני התחדשות יהודית יכולים להשתלב בהם? אז דובר על הערכים המיידים שזה הערך הסביבתי. הרי מדובר במקור על מנוחת האדמה. והפרויקטים הוצגו וכולי. וכאן באמת אני חושב שנוכל לספר על מנוחת האדמה, ולחנך את התלמידים לערכים אקולוגיים וסביבתיים מההקשר היהודי, של הזווית היהודית, מה יש ליהדות לומר, לא רק בהקשר של שמיטה אלא במגוון רחב מאוד של מצוות והלכות שקשורות ליחס האדם לעולמו בכלל. למה שנקרא: תיקון עולם. במובן של צדק חברתי בוודאי יש ליהדות לומר הרבה, לא רק בהקשר הספציפי של שמיטת חובות אלא בכלל ביחס לניהול כלכלי של החברה ושל האדם. וכאן אנחנו היינו רוצים מעט להרחיב את זה. השר חילק את זה למעגלים ראשונים – מעגל ראשון, שני, שלישי, ובמעגל השני ציין חינוך פיננסי. חינוך פיננסי - - -

שר החינוך נתן אתמול חוברת של מימוש לקראת השמיטה, איזו הם מתכוונים.

לקראת שמיטה ישראלית, - - - ראשונה.

אני חושב שהאתגר הגדול ביותר שלנו הוא דווקא בהקשר הזה, של חינוך פיננסי, כי הוא הדבר הרלוונטי ביותר והחשוב ביותר לבני נוער. וחינוך פיננסי, בדרך כלל מדברים עליו בשיעורי אזרחות, וזה איך לנהל חשבון בנק ואיך לא להיכנס לאוברדרפט אחרי הצבא, ופחות נוגעים במה שקשור לתלמידים עצמם, בחיים שלהם כבר היום: לתרבות הצריכה שלהם, לתרבות המותגים, איך הם תופסים את מושג הכסף, לתרבות השפע, צריכה - - -

בר-מצווש.

בת-מצווש, בכלל תרבות האירועים. זה חלק מתרבות הפנאי הכללית של בני הנוער שלנו, ושל איך שאנחנו רוצים שהם יתייחסו בכלל לחומר ולאיזון בינו לבין רוח בצורה שהיהדות מלמדת אותנו.

מר ירון קנר, אנחנו צריכים להתחיל להתכנס לזמנים של ועדה.

כן. אז זהו. זה באופן כללי שני הנושאים שאני חושב שנוכל לתרום בהם, ארגוני ההתחדשות היהודית. כמו שאמרתי אתמול, אני חושב שנוכל לעבוד במגוון גילאים. זאת אומרת, גם מול בתי הספר היסודיים, גם מול התיכונים, וגם מול המכינות או אפילו מבוגרים בחינוך הבלתי פורמלי או סדנאות הסמינרים.

כשאתה רואה את משרד החינוך, האם התכנית הזאת מתאימה? כלומר, יש כאן מבחינתך תואם.

אני לא חושב שארגונים, וזה איזשהו כלל מנחה שלנו בעבודה מול בתי הספר, של כל הפרויקטים שלנו: של בארי, של - - -, של גשר, - - - מחליפים את משרד החינוך. אנחנו מסייעים בדברים שמשרד החינוך. אנחנו גם, בדרך כלל, לא עובדים ישירות מול תלמידים, אנחנו מנחים צוותי הוראה. למרות שבפרויקט הזה יכול להיות שמתאים גם להשתלב בסדנאות ובימי עיון שבהם דובר על - - - ילדים בנושא שמיטה, עינת דיברה אתמול וכולי. אז יכול להיות שפה גם יש משמעות לקשר ישיר עם התלמידים בפרויקטים ספציפיים. אני חושב שלפחות בחלק מהנושאים שהשר ציין, במעגל הראשון והשני יש לנו רלוונטיות מאוד גדולה ונשמח להשתלב. הכול תלוי כמובן גם במתווה המדויק ובתקצוב.

כן. תודה רבה.

מר מרדכי בר אור.

בוקר טוב. המוקד של "קולות" בשמיטה זה עיסוק עם בעלי הברכה הגדולים, וזה אנשי העסקים ואנשי העושר שאליהם עיקר השמיטה מופנית. זה הגרעין הכי קשה לפצח אותו, ואני חושב שזה גרעין שצריך להשתדל מאוד לפצח אותו. השמיטה היא לא מצווה שכולם מחויבים בה ברמה המקרית. זה בעיקר מופנה לאנשים שזכו להתברך. אני חושב שהשמיטה היא דרישה מאנשי הברכה ללכת פנימה. זה אזור המיקוד שלנו.
אני מסכים עם מר ירון קנר. אני חייב לומר שהנושא - - - את זה - - - ישר עם משרד החינוך – אני חושב שתאוות הממון הוא נושא שצריך לעסוק בו בשמיטה. אני חושב שנושא שבין דתי, בין חילוני, לא חשוב איפה אתה חי זה יצר מרכזי באדם. אגב, יצר מאוד בריא ביסודו. אני בעד היצר הזה. אבל הגבולות שלו, העבודה איתו, אני חושב שזה דבר שאפשר לחשוב עליו בצורה פשוטה, לא בצורה מעמיקה. פה צריך אנשי שיווק – איך משווקים את צמצום היצריות של מותגים וכולי וכולי.

תראו, איכות הסביבה הוא נושא שכל השנים צריכים לעסוק בו. שמיטה, כמו השבת, אומרת שהיא לא כל הזמן. שש שנים אתה נמצא באיזשהו מרוץ לאשליה, ושנה אחת אתה עושה. את התזוזה הזו צריך לחדד בשמיטה. ואני מסכים, אני חושב שאם צריך לחדד את הכול, לא הייתי משקיע דווקא בניקיון ארץ ישראל בשנה הבאה, זה רעיון שעלה. הייתי מנסה לחשוב איך אפשר בעולם שהמרוץ אחר הקניינים והממון הוא כזה מרכזי, איך עושים בו תפנית קטנה. אם משהו כזה יקרה בשנה הבאה אני חושב שעשינו המון. אבל זו הצעה שלי, ואני אומר שוב: היצר הזה הוא בעיניי אחד היצרים של המאה ה-21, והשמיטה אמורה לגעת בעידון היצר הזה.

אני מאוד אוהבת את זה. אני רוצה רק להוסיף שנדמה לי שמבחינה חינוכית אנחנו בדיוק נמצאים בפרשת דרכים בין ישראל פרוטסטנטית, שהתייחסה אל עשירים כאל: אם הם עשירים בטח עשו משהו רע - - -

או שהאל בחר בהם.

לא, סליחה, אתה צודק. היינו עד עכשיו קתולים. בכל אופן, היינו עד עכשיו בתפיסה שהעניים, להם ניתנה הארץ, והעשירים הם חטאים מסוג מסוים. ואנחנו עוברים באמת לתפיסה פרוטסטנטית אמריקאית, שאם הם עשירים כנראה הם עשו משהו טוב. והמהלך הזה אצל הילדים, יש לנו כאן אפשרות להתערבות חינוכית לעשות כאן איזה איזון, שעושר הוא, כמו שאתה אומר: יצר טוב, אבל העשיר הוא לא בהכרח. נורא חשוב. האמת שזו חשיבה מאוד מקורית.

זו ברכה.

בבקשה. אני חושבת שאתם באמת, מכון התורה והארץ, הייתם ראשונים בעניין השמיטה בפעם שעברה, ונתתם לנו הרבה השראה. אז בבקשה תספר קצת, גם על המכון וגם על מה שעשיתם, וגם את שמך בשביל הגברת יהודית גידלי.

שמי עמיטל בראלי, אני ממכון התורה והארץ. מכון התורה והארץ עוסק בשמיטה. הזכרת לפני כן ממתי התחילו להתארגן. אנחנו עסוקים בשמיטה קרוב לשנתיים-שלוש לפני השמיטה. הזווית שאנחנו עסוקים בה, אולי בניגוד לרוב הנמצאים בו, היא זווית קודם כל הלכתית. הנושא של החינוך הוא נושא מסוים, חלק מסוים מתוך התפיסה הכוללת של מכון התורה והארץ. אבל אם מדברים על השמיטה בערכים הנוספים שיש לה, שכמובן גם זה נמצא בתוך הסל של השמיטה, אנחנו, בראש ובראשונה, מתעסקים בצדדים הפשוטים של אנשים שיהיה להם, שמעוניינים בכשרות, בשנת השמיטה איך לאכול את הפירות ואיך לאכול את הירקות. אנחנו מדריכים את החקלאים. אנחנו שולחים להם חוברות הסברה, כמובן בתיאום עם משרדי הממשלה. ואנחנו מסתכלים על השמיטה כמכלול, ובראש ובראשונה בצד הפשוט של השמיטה. וכאן אולי באמת חשוב להעיר שאני לא בטוח שכל ילד בישראל יודע מה זו שמיטה בערך המובן, שמי שיקרא את הדברים בשמיטה, את הדברים בפרשות, אז יש מובן מאוד פשוט לשמיטה: שמיטת קרקעות כפשוטה. כמובן, עם הצדדים, איך שמתנהלים הדברים כיום.

וכאן אני אכנס לצד החינוכי – מה מכון התורה והארץ עוסק בצדדים החינוכיים בנושאים של השמיטה. אנחנו בשיתוף עם הנהלת חמ"ד, קודם כל, כותבים חומרי לימוד במשרד החינוך לנושא השמיטה.

זה מכון פרטי? של מי המכון הזה?

המכון זו עמותה, כן? עמותה שקיימת 25 שנה, והיא מתעסקת בנושאים של מצוות התלויות בארץ ככלל.

אני קצת אדגיש: אנחנו בשמיטה מסתכלים גם על השמיטה במכלול הרחב של הדברים. מאוד חשוב לנו שטובת החקלאים תהיה בשמיטה, לכן אנחנו רואים איך - - - משמעותי שהחקלאות תוכל להימשך בשנת השמיטה.

היום אנחנו מדברים על הצד החינוכי. אז במה המכון שלכם יכול להיות רלוונטי למשרד החינוך, לצבא?

אנחנו כבר עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך בנושאים של כתיבת חומרי לימוד, חומרי הוראה, לבתי ספר, לכיתות א' עד ז'.

יש לך דוגמאות במקרה פה?

יש לי במחשב.

אז אנחנו נגיע לזה במחשב.

אז זה עובד בשיתוף פעולה עם הנהלת חמ"ד, ואנחנו כבר קרוב לשנה סביב הנושא הזה.

זאת אומרת, רק ילדים דתיים בעצם מקבלים את החומר הזה.

את החומר הזה שאנחנו – כן. זה בעיקר לאוכלוסייה הדתית.

- - - לחינוך הדתי.

מה?

התכניות – יש חלוקה בחינוך הדתי בין שני המכונים: אחד, לבתי הספר היסודיים, ואחד לעל יסודיים. כלומר, אין כבר. זה מופיע בתכנית שהשר הביא.

אני פשוט חושבת על הילדים שאינם בחמ"ד.

זה אנחנו. נגיע אליי.

אז יש לנו גם תכנית - - -

אז אוקיי. תיכף אתה. אתה תדבר הבא ואתה תסביר לנו.
כן.

בנוסף, אנחנו גם כן מקימים באזור הכפר הירוק מתחם שבו אפשר יהיה לראות את הדברים, את הנושאים של השמיטה – איך הדברים התנהלו בעבר, איך הדברים היו. זה משולב עם אטרקציות בנושאים של השמיטה. זה דווקא - - -

אתה בקשר עם הרב רימון? זה אותו פרויקט?

לא, זה פרויקט - - -

אתם יודעים אחד מהשני?

אני כן. אנחנו מכירים את הרב, ואת הפרויקט של הרב רימון.

לא, את הפרויקט של הגן הבוטני.

כן, כן, זה משהו אחר. לכן אמרתי, זה משולב עם אטרקציות. כלומר, זו למידה פלוס חוויה, וכאן זה מיועד לאוכלוסייה הכללית, לאו דווקא לאוכלוסייה הדתית.

הפרויקט הזה בא לנגוע גם בערכים נוספים של השמיטה, של לגעת בטבע: לצד החקלאי ובצד של בעלי חיים, וזה פרויקט שאנחנו עובדים עליו עכשיו.

גם זה עם משרד החינוך?

- - - מהפרויקט. זה לא הופיע עדיין בתכנית של השר – מה שהוצע פה לפני כן. כל עוד שלא היינו סגורים על הנושא לא רצינו - - -

אני שואלת האם משרד החינוך מזמין אתכם לעשות את זה?

אנחנו לא עובדים לפי הזמנות של משרד החינוך. אנחנו פועלים לקדם. אנחנו עובדים בתיאום עם משרד החינוך.

אני אשאל בצורה יותר גסה: מי מממן את זה?

זהו, זו שאלה טובה. טוב שאת שואלת את השאלות ואני עונה את התשובות. כרגע, אנחנו מקימים את היוזמה. אין לנו כרגע גוף מממן לנושא הזה.

מעניין. אמיצים.

עוד נקודה נוספת שאנחנו עובדים עליה זו מדרשה ניידת שמסבירה את נושא השמיטה. אם אנחנו מגיעים לבתי הספר – בתי ספר שאין להם יכולת לשלוח תלמידים אלינו, אנחנו מגיעים אליהם עם משאית – אפשר לקרוא לזה ככה – עם חומרים בנושא של השמיטה. כמובן גם פה אנחנו מדגישים יותר, זה מיועד יותר לאוכלוסייה הדתית כי - - - מדגישים את הצדדים ההלכתיים.
ודבר אחרון שאנחנו עובדים עליו, שגם פה אנחנו מאוד-מאוד נצטרך סיוע – אנחנו מפיקים סרט שמשלב ציונות ושמיטה, התמודדות של העלייה הראשונה עם כל נושא השמיטה ונושא המושבות. סרט מלא באורך של 60 דקות. הדבר הזה, כמובן, הרציונל, התוכן, המהות קיימת. אנחנו גם בנושא הזה מחפשים שותפים.

תודה רבה. אני מעבירה את רשות הדיבור למשרד החינוך. אני רק רוצה לומר מאוד באופן שקוף: מאוד חשוב לי שהשמיטה הזאת לא תהיה רק של דתיים. מאוד חשוב לי קודם כל מצד העניין והתוכן, שלא נאבד אנחנו, חלק גדול מהעם, את הרעיון הנפלא הזה, וכמובן שהתקציבים לא ילכו לחצי העם. משהו פה לא מוסרי.

אוקיי. ברור לך שכיוונו, קודם כל. אני רוצה, קודם כל, להתחיל עם האגף שלי. אצלי באגף יש את כל לימודי היהדות: תנ"ך, תורה שבעל פה ומחשבת ישראל – גם ממלכתי וגם ממלכתי דתי. ואצלי יושבים גם לימודי האיסלם, הנצרות, מורשת דרוזית ועוד. כלומר, כולם יושבים ביחד, בכפיפה אחת, וכולם מדברים האחד עם השני, והדיון הוא דיון פדגוגי. וזה מה שאנחנו עושים במזכירות הפדגוגית – אנחנו מחפשים לתת מענה לכל תלמידי ישראל, לא משנה מאיזו דת, מאיזה לאום, ולא משנות השקפות עולם. מה שמעניין אותנו זה להגיע לכל תלמיד, שהלמידה תהיה למידה משמעותית, שהלמידה תיגע לחייהם. אנחנו מדברים גם על חינוך פורמלי וגם על חינוך לא פורמלי. אנחנו רואים את התלמיד מבוקר עד ליל. ותחת תפיסות העולם האלה אנחנו ניסינו לבנות תכנית שנוגעת בשמיטה. אגב, אני רוצה לומר לך שישבתי שלשום עם מנהל החינוך הערבי כדי לראות אולי אנחנו יכולים גם בנושא השמיטה למצוא משהו משותף, לא רק למכור את הפירות לערבים ושהם ימכרו את זה ליהודים. רצינו לנסות תחת הערכים שהשמיטה מבטאת, לנסות למצוא נקודות משותפות, ואנחנו נושיב על זה צוות.

מצוין.

אוקיי? עכשיו, מה אנחנו הולכים לעשות במשרד החינוך, מעבר ללמידה הבסיסית של מהי שמיטה שהתחילה אצל כולם. אנחנו מדברים על כמה מעגלים: המעגל האחד עוסק בלמידה הפורמלית. זה צריך לנגוע בכל תכניות הלימודים הרלוונטיות. את הזכרת את החינוך הפיננסי. אני אזכיר גם את הנושא של מדעי הסביבה, אני אזכיר גם את הנושא הזה של חקלאות. מעבר לזה שיילמד בתנ"ך, ובמחשבת ישראל ובתורה שבעל פה, גם בתפיסות אחרות - - -

תרבות ישראל.

כמובן. שיילמד בתפיסות אחרות. אנחנו נביא דילמות לתלמידים בנושא שוויון – שחרור העבדים, למשל. הנושא הזה של שוויון – שנה שביעית שמשחררים עבדים או נותנים הזדמנות לעני, הוא נושא מאוד חשוב בעינינו. צריך להדגיש אותו. אז אנחנו נדגיש את זה בכל מערכת החינוך.

בכלל אנחנו עובדים כבר שנה וחצי על שילוב ערכים בלמידה, ולצורך זה הכשרנו מנחים שעוברים בבתי ספר ומשלבים את הנושא הזה של הערכים בכל תכניות הלימודים: גם בלימודי המדעים, גם בלימודי השפות. שנת השמיטה היא הזדמנות מאוד גדולה בשבילנו לשלב את הערכים שהשמיטה מבטאת בתוך הלמידה וגם מחוץ ללמידה.

ותסביר לי דרך מי זה יגיע. אם עד עכשיו לא לימדו, אז איך המורים יידעו ללמד?

זה יגיע על ידי זה שאחרי שאנחנו נסגור את כל התכניות עם המפמ"רים, ויושבים צוותים, גם אתמול וגם שלשום וגם יישבו מחר – זה יעבור עוד למורים דרך השתלמויות. זה יעבור למורים דרך השתלמויות, זה יעבור למורים דרך המפמ"רים – מפמ"רים: המפקחים האחראים על המקצועות – זה יעבור דרך מינהל חברה ונוער שאחראי על החינוך הלא פורמלי.

זאת אומרת, אתה תעשה השתלמויות למפמ"רים וכולי, והם יעבירו את רעיון השמיטה.

אני יושב עם המפמ"רים. כלומר, מפמ"רים הם חלק מהצוות שלי, ואנחנו אחר כך נעביר את זה בהשתלמויות לאגפים.

אנחנו מדברים על דוגמה של דיון שהיה אתמול. אנחנו מנסים להכין שבעה סרטים שיעסקו בנושאים שונים, ערכיים: הזכרתי שוויון, הנושא הזה של חירות. שבעה סרטים – אנחנו פשוט עובדים על זה כרגע – שאלה דיונים שיהיו בכיתות סביב הנושא הזה של שמיטה. אז אנחנו רוצים שזה יהיה מאוד משמעותי, וסביב זה אנחנו נביא גם את הקטעים מן המקורות, גם דילמות מהחיים – שתלמידים יוכלו להתמודד ולהביע עמדה ולצאת עם זה מהכיתה, עם מסר לחיים, שזה מסר משמעותי - - -

אתה מרגיש שזה אפשרי מעכשיו לתשרי להכין תכנית לימודים משמעותית בשמיטה?

קודם כל, אנחנו לא הולכים להכין את כל החומרים עכשיו – יש חומרים שנבנו, יש חומרים שאנחנו עובדים עליהם במהלך השנה, יש לנו מדפים מתוקשבים, אנחנו הולכים לפתוח אפשרויות. היום אנחנו עובדים הרבה בצורה מתוקשבת. ומורים מציעים, ואנחנו מעלים את זה על מדפים וירטואליים, וזה יכול לעבור מבית ספר לבית ספר בצורה מאוד קלה. אינסוף תכניות נעשות. זה אפשרי. בהחלט אפשרי.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את מט"ח, ואחר כך לראות אם יש אפשרות לקשר בין - - -

מט"ח, אגב, שותף שלנו - - - הווירטואלי.

כן, בבקשה.

מט"ח כבר בתכנית של 2014 היה לו ברור שהוא הולך לפתח חומרים עבור השמיטה. נעשתה ישיבה – כמו שנאמר – במשרד עם כל ראשי התחומים שקשורים לנושא הזה: זה אזרחות, וגאוגרפיה, ותרבות ישראל וגם חינוך לשוני, מתוך מטרה שכל תחום ייקח וייפתח מערכי שיעור, פעילויות.

ובדיוק השאלה ששאלת את מר משה זעפרני לגבי המהירות: היום אנחנו עובדים בהרבה מאוד דברים מעכשיו לעכשיו. זאת אומרת, תוך שלושה-ארבעה שבועות עולים מערכי שיעור, עולות פעילויות אינטראקטיביות, ומפותחות השתלמויות. ברור שבשביל לעשות פעולה משמעותית ומקיפה יש לעבוד בשיתוף עם משרד החינוך, כמו שאנחנו עושים כל הזמן, והמטרה שלנו היא באמת לפנות למפמ"רים בשביל לעשות כבר בקיץ השתלמויות להכשרת מורים בתחומים האלה ולמקד. כמו שהמשרד דיבר על יום בחודש או איזשהו משהו יותר מוגדר בתוך בתי הספר שיועד לשמיטה, אבל בתוך תכניות הלימודים הקיימות. מה הכוונה? אם בגיאוגרפיה לומדים היום על גלובליזם ועוסקים בתנודה של אנשים ובחוסר החיבור לקרקע, פה אנחנו מנסים לדבר מה המשמעויות; פותחים את הדברים – מה המשמעויות של החיבור לקרקע, מה הערך של קרקע, מה הערך של אדמה, מה הערך של מחצבים ודברים דומים; או נעבור לדברים בתחום האזרחות שהם מאוד-מאוד ברורים, אזרחות וחינוך אזרחי – אזרחות זה בתיכון. חינוך אזרחי זה בגילאים היותר נמוכים – שברור גם במעמדו של האני בנושא הזה של חלוקת נכסים, בנושא של שוויון בעיני החוק ובעיני אנשים. באמת, איזשהו נושא של פריסה אבל מתוך הבנה שאין פה מטרה לשנות את תכנית הלימודים for good, אלא ללכת ולבחור בתוך תכנית הלימודים ופשוט לצבוע את זה באור המיוחד של שנת השמיטה ולהגיד: הנה, אתם יודעים, מה שאנחנו לומדים, מה שאותה כיתה למדה בשנה שעברה, בדיוק אותו דבר, אבל בואו, נחבר את זה לעוד כמה מקורות, עוד כמה דברים, ונראה מאיפה זה יוצא ולאן זה הולך, וזה מניסיון לעשות פעם, כל בית ספר פעם בשנה, בשנה הזאת, איזשהו אירוע שאוסף את הכול, וכל כיתה תביא ותדגים אחד מהערכים בכמה דברים.

ישבתם כבר, מבחינה ערכית מה זאת השמיטה? במט"ח החלטתם על איזה ערכים?

המטרה היא שכל תחום ייקח את הערכים שנמצאים אצלו. תרבות ישראל יכולה לקחת את הכול, ואזרחות. החיבור לקרקע פחות נמצא היום בתכנית הלימודים של חינוך אזרחי לאזרחות, אבל מצד שני שוויון נמצא שם, אז הם יותר ידגישו. ניסיון שלישי: בואי נגיד, חלוקה – איזשהו ניסיון שכל אחד ייקח וכל אחד יפתח, וזה פחות יהיה תכנית אחת כוללת שתשנה - - -

אבל המילה הזאת קיימת בחומרי הלימוד של מט"ח לתלמידים חילונים? הם יודעים מה זו שמיטה בכלל?

היום, נכון להיום לא.

בוא נתחיל מהמורים.

זה היה לפני תכנית תרבות ישראל.

מה היה בשמיטה הקודמת?

אני לא יודע מה היה בשמיטה הקודמת. אני לא חושב שפותח חומר ייעודי. פותחו חומרים אז למורשת. היו לימודי מורשת. יש שם חומרים - - -

משרד החינוך טיפל בזה בשמיטה הקודמת?

בחמ"ד, נראה לי.

עוד לא היה מקצוע - - -

עוד לא היה תרבות ישראל בשמיטה - - -

אבל עסקו בשמיטה.

לא, זה לא שייך לתרבות ישראל. זה מופיע בתכנית הלימודים, גם בתנ"ך וגם בנושאים אחרים, - -

עוד לא עסקו בזה - - -

- - אבל לא עסקו בזה כנושא. לא עסקו בזה כנושא. אנחנו מתכוונים - - -

למה עכשיו? למה עכשיו כן ואז לא?

כי יש פתיחות וגמישות בציבור החילוני לעסוק בנושא הזה - - -

אני שואל, אבל - - - למה משרד החינוך בפעם הקודמת לא ועכשיו כן?

שהוא מתפתח. הוא מתפתח בצורה חיובית.

רק שאם היה איזה שינוי דרמטי משהו.

שי פירון קוראים לתשובה.

קודם כל, זה מאוד מסתנכרן לנו עם הפרויקט של השר – "האחר הוא אני", והנושא של השמיטה מזמן יחס גם לאחר. ויש רוח השר גם כן. אי אפשר לבוא ולהגיד ש-. וברגע שנושא עולה המשרד יושב ברצינות ומנסה לקדם אותו. אישית אני חושב שזה נושא מאוד חשוב שיכול - - -

טוב, גם אני חושב שזה נושא חשוב. לא זאת הייתה השאלה. השאלה מה קרה מהשמיטה הקודמת לשמיטה הזאת?

הרבה דברים.

אם אני אהיה חבר כנסת אני ארצה לדעת – לא ערכים, מה קרה?

אני לא טיפלתי בזה בשמיטה הקודמת, לכן אני לא יודע להגיד לך למה לא עלה בשמיטה הקודמת. מה שאני יכול להגיד לך שאנחנו חושבים שזה נושא חשוב, לכן הוא עלה עכשיו.

ברוך השם.

אני רוצה לשאול את הצבא ואחר כך נמשיך. כמובן, חבר הכנסת משה גפני, מתי שאתה רוצה.

לא, לא, התעניינתי, באתי. אני באמצע ועדות אחרות.

אני שמחה שבאת.

כן, בבקשה. מה עושים בצבא? אני קיוויתי שיבוא גם מישהו מהחינוך, כי הרי רבנות וחינוך זה שתי ידיים של הצבא. תגיד מה אתם עושים בשמיטה.

כן, כן, אבל אני רב אכ"א ששייך גם לחיל החינוך, אז נראה לי שזה בסדר.

יפה. אז אתה אחד מהם. שניים במחיר אחד. כן, בבקשה, מה עושים בצבא?

מה התפקיד שלך?

רב אגף כוח אדם. ארז מדמון, רב אגף כוח אדם.

אז קודם כל אני אתחיל מזה ש"קרבה שנת השבע שנת השמיטה", זה מה שהתורה אומרת, וברוך השם שנאספים כולם יחד כאן כדי לדבר ולנסות להנחיל ערכים לכל העם. ובהקשר הזה של "איזשהו עשיר? השמח בחלקו", אז אולי מבינים את זה שאדם עני טוב להיות שמח בחלקו, אבל אפשר להסביר את זה גם: "איזשהו עשיר?" – גם העשיר שהוא עשיר צריך להיות שמח בחלקו, וזו חוכמה אולי יותר גדולה מאשר העני בהקשר הזה של היצרים בכל מה שדיברו פה, ואני מסכים באמת עם כולם.

עשיר השמח בחלקו זה די נדיר, אבל זה רעיון טוב מה שאמרת.

חבר הכנסת משה גפני, זה ראש הישיבה שלי בשיעור על פרקי אבות היה אומר את זה: "איזשהו עשיר? השמח בחלקו". הוא אמר: אפשר להיות עשיר אבל להיות שמח בחלקך. זה מאוד חשוב.

נדיר, נדיר, אבל כן, יכול לקרות.

"מרבה נכסים מרבה דאגה".

"יש לו מנה רוצה מאתיים".

נתחיל עם היערכות צה"ל, ואולי ניכנס אחרי זה קצת לצבא - - - וכל מה שקשור בזה. אז כמובן שצה"ל נערך מבעוד מועד, כבר מהשנה שעברה, לכל הסיפור של שנת השמיטה. יש לנו הרבה משמעויות בהקשר של האוכל. בסוף אנחנו צבא העם. יש לנו את כל האוכלוסיות בצבא ההגנה לישראל, ברוך השם. אנחנו צריכים לתת פתרון בכל הדברים וגם בזה, וכמובן יש את עניין האוכל. כל אחד שיהיה לו, בהקשר הזה שיוכל לאכול כמו שצריך, ושלא יחפש דרכים אחרות כדי לקבל ארוחת צהריים או ארוחת בוקר או ערב.

וגם בהקשר כמובן של הגינון, בכל מה שקשור במחנות הצבא, אז אנחנו נערכים מבעוד מועד, מוציאים הנחיות, מוציאים פסקי הלכה לצבא ההגנה לישראל בכל מה שקשור בעניין הזה, וכמובן כולם שותפים. אנחנו נעזרים בכל מיני גופים כדי לקבל חוות דעת, כדי לקבל פתרונות, לכל מה שקשור בעניין הזה של תוך הצבא: אוכל, גינון וכל מה שקשור בזה.
לדעתי, בהקשר הצבאי גם אולי אפשר להכניס הסברה לחיילים. אני לא בטוח שזה נעשה, אבל אני אציע את זה לממונים עליי. אני חושב שזה מאוד חשוב, בכל ההקשרים שדיברנו פה: הרוחניים, הגשמיים, הערכיים. אני חושב שזה חשוב. גם משרד החינוך נכנס לזה; וגם אנחנו בצבא, אני חושב שצריכים להיכנס לזה, בהקשר של ההסברה לחיילים על שנת השמיטה בכל - - -

אני חושבת שלחיילים ההלכתיים אתה כבר רגיל לדאוג. לחיילים הלא הלכתיים השמיטה צריכה להיות בעלת משמעות. כאן באמת יהיה יותר נכון שתפעיל את צד החינוך, כי זה יבוא מאנשים לא דתיים, ויבינו שזה פשוט ערך יהודי לכולם.

נכון.

כמובן גם עם אנשים דתיים, אבל זה לא יכול להיות רק מהרבנות.

התחלתי בתחילת דבריי שאני גם פה וגם פה.

אתה גם וגם.

ואנחנו צבא העם, ואנחנו מטפלים בכולם, ובכל הנושאים האלה. וגם בסוף חייל שנכנס לחדר האוכל וחשוב לו מהיכן הגיע האוכל, מה הכשרות שלו – אז לחייל שאולי לא מבין בזה או לא כל כך מעניין אותו, הוא נכנס ואוכל, אבל גם לו אנחנו צריכים לתת את הכשרות. ובהקשר הזה של השמיטה חשוב לדבר עם כולם, עם כל החיילים, לתת להם הסברה, כדי שיבינו מה זאת שנת השמיטה. וכל אחד ייקח את זה לכיוונים שלו: הערכיים, הרוחניים וכל מה שקשור בזה.
בהיבט השני של צבא-חברה, אני אומר שוב, אני אציג את זה לממונים שלי, אבל תראו: צבא ההגנה לישראל עוזר לכל השכבות, חלשים וחזקים כאחד, ויודע לעשות את זה מצוין, ברוך השם – עולים חדשים, אוכלוסיות חלשות וכל מה שקשור בזה.

אני חושב שפה נכנס עוד איזשהו רבד – בשנת השמיטה להגביר את המודעות של הדבר הזה, במיוחד בשנת השמיטה, בהקשר של צבא-חברה: לעזור למשפחות נזקקות, לעזור בכל מיני מקומות. אנחנו עושים את זה, ברוך השם. הצבא עושה את זה טוב מאוד, אבל אני חושב שאולי אפשר להגביר את זה במיוחד בשנת השמיטה. יש לנו הרבה ערכים שאנחנו לומדים מהם משנת השמיטה, וזה דבר חשוב. כמובן, נשמח לשיתוף פעולה בכל ההקשרים שדיברנו עכשיו.

השאלה הבלתי נמנעת: מה היה בשמיטה הקודמת בצבא?

בהקשר ההלכתי, חבר הכנסת משה גפני, היה - - -

רק בשמיטה. לא האוכל של החיילים.

אז מה?

האם היה חינוך, הסברה? מה שדיברת עליו עכשיו.

הרעיון של השמיטה.

תראה, בהיבט ההלכתי היה הכול בשנת השמיטה. בהסבר החינוכי, כמו ששאלת אותו דבר את משרד החינוך – אני לא מכיר.

במשרד החינוך יש שינוי. הם אומרים.

יפה. אז גם בהקשר הזה אני חושב שגם בצבא צריך להיות שינוי. אני אומר שוב: אני לא מכיר שהיה משהו. אני לא בטוח להגיד את זה במאת האחוזים. בסדר?

היה, היה.

אני צריך לבדוק את העניין הזה, אם הייתה הסברה לחיילים. זו דוגמה. אבל אם לא הייתה, אני חושב שחשוב מאוד להכניס את זה.

הייתה, הייתה.

מה?

הייתה.

מה אתה זוכר שהיה?

חיל החינוך והנוער פיתח מערכי הסברה מאוד מפורטים בנושא השמיטה לכלל חיילי צה"ל. אני חושב שגם - - -

וב"נאות קדומים" אתם הדרכתם את זה?

בוודאי, חיילים גם כן. חבל שנציג חיל החינוך והנוער לא נמצא פה כדי להציג את התכניות. אני חושב שיש לו תכניות גם השנה, רק חבל שהוא לא בא.

התהליך שחבר הכנסת משה גפני מצביע עליו, שאנחנו רואים שינוי, - -

שינוי לטובה.

- - באופן פשוט שאומרים לצבא: שמיטה – שולחים מישהו הלכתי. אבל יש לזה צד שצריך - - -

נכון, באופן אוטומטי - - -. ולצערי הרב כנראה הם לא הפנימו את השינוי שרוצים לחולל פה.

אוקיי, אנחנו בתהליך. בסדר. אז אני רואה שיש לנו כאן שותף. תודה רבה.

הגברת נעמי צור, בבקשה.

אז אני עוסקת בשמיטה, כי שואלים את כולם מ-2009, שאז ארגוני או"ם מינו צוותים של כל דתות העולם וביקשו מהם לחבר עמדה בנושא משבר האקלים. אני הייתי בצוות הבינלאומי היהודי ועלה גם נושא השמיטה, ומאז עוסקת בזה. ואני הייתי בין המקימים בגלל שהייתי בין המקימים של התנועה של יהדות וסביבה והצורך לחבר ביניהם, מתוך עבודה בחברה להגנת הטבע באותה העת – בין המקימים של "טבע עברי", שבעצם אותם אני מייצגת פה. ועלינו על הבעיה שבעצם המצווה הזו שהיא מצווה לקהילה – אולי העשירים צריכים במיוחד לתרום, זה נאמר פה. ואגב, הקתולים שאמרו את העמדה הזו, נהנו מאוד-מאוד מהמצב הזה – לרכז את העושר ולעבוד על העניים, שהם יירשו את גן עדן ושיהיו בשקט. והבעיה הסביבתית בכלל שלנו שממצוות הארץ היינו מנותקים 2,000 שנה, וזה לא עניין פשוט בכלל. אולי האבסורד שהגענו אליו עם השמיטה מבטא את הניתוק הזה הכי הרבה. הגענו למצב שזה איזה ירק אני קונה, איזה הכשר, איזה זה, איזה הוא, ולא המהות.
אני רוצה להציע מוצרים שבעצם קיימים, וזה דבר שעלה, ואיך לבטא את זה, ואיך להביע את זה במערכת החינוך עם חומרים שקיימים, ואני רוצה ללכת לנושא הגינה. אז כולם יגידו: גינה לא נוכל לעשות בשנת שמיטה, וזה נכון. אנחנו מציעים פה - - -

סליחה, רגע, זה לא נכון. יש אפשרות לעשות שמיטה עם גינה.

סליחה, סליחה, אם תרשה לי.

גינה במובן הרגיל, הבלתי מוגבל, לא נוכל לעשות. אבל צריך לנצל ולחבר כמה מגמות ביחד. הרי יש רצון להחזיר את החקלאות לבית הספר – זה דבר שנעלם. כל גינה יכולה להיות עם בית ספר. זה רעיון שהוצע בזמנו למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שלדעתי צריך להיות בשולחן הזה. הגינה הבית ספרית מחנכת להצניע לכת, לספק מזון מקרוב ולא מרחוק. אלה ערכים מאוד בסיסיים. והרעיון הוא שבאותה שנה של השמיטה ללמוד ולתכנן את הגינה הבית ספרית, ללמוד על ערכי השמיטה, וגם ליהנות מהפליאה מן הטבע, שזו עוד מצווה חשובה שאנחנו אולי זונחים אותה, ובזמן הזה ליהנות ממתנות הטבע ולהתכונן לשנה הבאה, שאנחנו ניטע, ואנחנו נהנה, ובעצם כך יוצרים מעגל. ואני חושבת שפה הפגם בכל מה שנאמר בכל השולחנות שהייתי בהם, ששמיטה לא יכולה להיות עיסוק של שנה אחת. צריך לבנות מעגל של עיסוק, של הכנה, של ציפייה, של הבנה מה האחריות המוטלת על כולם, כדי שנגיע לסוף הדרך, לאותה שנת שמיטה, ולא נהיה מופתעים. כי חבר הכנסת, הרב משה גפני שאל בצדק: איפה אתם הייתם? בפעם הקודמת היו דיונים, בערך שבועיים לפני התחלת שנת השמיטה; והיה איזה פורום של רבנים שאמר: טוב, נעשה את ההיתר הזה ונעשה היתר אחר ואז נהיה בסדר. אבל על מי אנחנו עובדים?

עכשיו, תכנית לגינה בית ספרית קיימת. ארגונים וגופים שיכולים לעשות סיורים ולהנגיש את הטבע. מקומות שאפשר לבקר בהם וללמוד – קיימים. צריך פשוט לבנות את החבילה, וגם להנגיש באמצעות הגינות הקהילתיות, החקלאות המקומית, ולהכין את כולם למעגל הראוי.

תודה רבה.

כן, בבקשה.

מר יעקב גבע, נציג הסתדרות המורים, בבקשה.

אני מבקש להדגיש את הערך החברתי של שמיטת כספים. הוזכרה כאן ברמז, אבל המצווה הזאת קיימת בשנת השמיטה. אמנם, בימינו היא לא כל כך נוהגת, אבל אם נשים לב בפסוקים שהיא מוזכרת בספר דברים, פרק ט"ו: "אפס כי לא יהיה בך אביון". "כי יברך יברכך ד' בארץ אשר ד' אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה". ובסופם של דברים: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון".

אם כן, במיוחד בארצנו המצווה הזאת קיימת. לפי הרמב"ם היא נוהגת בעיקר בארץ ישראל. בתקופה שבה זוג צעיר לא מצליח לרכוש דירה, גם אם שני בני הזוג עובדים - - -

סליחה, אני קצת מאבדת את הכיוון שלך. אתה נציג הסתדרות המורים.

כן.

אנחנו בדיון על איך נביא את ערכי השמיטה דרך המורים לתלמידים.

אני אסיים את המשפט.

אתה יכול בבקשה להסביר לנו איך עושים את זה?

הסתדרות המורים חרטה על דגלה את הטבת תנאי השכר והעבודה במיוחד לצעירים.

הסתדרות המורים?

ובמסגרת תכנית "אופק חדש" הדבר הזה קיים.

למה זה שמיטה? זו סוגיה אחרת, חשובה, אבל למה זה שמיטה?

הערך החברתי שנלמד ממצוות שמיטת הכספים הוא הדבר שאני מקווה שיעודד גם יוזמות חקיקה בכיוון, וחוק הדיור הציבורי הוא דוגמה טובה לכך.

זה נושא מאוד חשוב, ויש כאן בוועדת החינוך, התרבות והספורט דיונים רבים על שכר המורים ועל מעמד המורים, אבל אני בטוחה שאתה לא מתכוון שנלמד את הילדים את זכויות המורה ב"אופק חדש".

לא, אני מדבר - - -

עכשיו, אתם אחראים, כי אתה הסתדרות המורים. מבחינתי, אתה המורה, כל המורים. אנחנו מנסים להבין איך אפשר לחנך את הילדים שאינם רואים במצווה שמיטה, כי הם לא אנשים שומרי מצוות, להבין את ערכי שנת השמיטה לכל עם ישראל.

אני מדבר על הערך החברתי שיש בשנת השמיטה, ובעיקר בשמיטת כספים. כאשר אנחנו רואים היום שמיטת כספים רק של מי שחייב הרבה ולא מי שחייב מעט, ואנחנו מקווים שגם הדבר הזה יוכנס לתכניות הלימודים.

תודה רבה.

מר אשר רוכברגר, אתה רוצה לדבר על הקהילה דוברת הרוסית.

כן. תודה רבה. אני פה במקרה נמצא בשני הכובעים. מצד אחד, אני באופן רשמי פה כנציג עמותת "המשמר החברתי" שפועלת בכנסת, אבל בעייתי גם שייכת לקהילת דוברי הרוסית, וכדובר רוסית פה, היחיד בין כל הנוכחים, אני רוצה להגיד כמה מילים. אתמול זכיתי להיות בכנס שחברת הכנסת, דוקטור רות קלדרון ארגנה, וזה היה מאוד מרשים, ואחר הצהריים שיתפתי כמה חברים שלי, בין דתיים, בין חילונים, על הנושא הזה. התגובה היחידה הייתה: רגע, בשביל מה כל זה? זאת אומרת, הציבור הדתי ידע את הפן ההלכתי, כאילו כל אחד לפי דרכו; והציבור החילוני יודע שהשמיטה זה משהו, זו איזו רעה תקופתית שבאה פעם בשבע שנים.

ובאמת אם כל עם ישראל, כמו שאמרו פה, היינו מנותקים כ-2,000 שנה מכל מה שקשור לארץ ולמצוות התלויות בארץ, בקהילה דוברת הרוסית זה נמשך עוד כמה עשורים. והיום מאוד חשוב גם שארגונים שעוסקים בזה, כל אחד לפי דרכו, וכל אחד יבורך על פעולתו, ישימו לב שיש פה ציבור מאוד רחב שאין לו שמץ של מושג ששמיטה זה לא רק עליית מחירי ירקות ופירות, אלא כל הערכים החשובים שכבר יומיים מדברים עליהם פה, במשכן.

תודה רבה. יופי שאתה פה. ככה זה מתחיל.

הגברת יוליה בן משה.

אני טיפה רוצה לאתגר את הדיון מהמקום שאני שומעת שהוא - - - לדבר על וללמד את, ואני רוצה לדבר על לעשות עם. כמו שהצגתי את עצמי בהתחלה אני בעצמי אימא לילד עם מוגבלות קשה. אני חברה בקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ומנהלת עמותה קטנה שנקראת "קול הזכויות".
קודם כל, נתחיל עם 10,000 משפחות שהולכות לעבור תהליך שיקומי, ואני רוצה לדבר על ההיבט החינוכי. משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים הן עניות בעל כורחן. כלומר, זה בדרך כלל משפחות צעירות, שהנכות של הילד תופסת אותן באיזשהו תהליך של הבניה. ויש פער מאוד-מאוד גדול בין מה שהמדינה נותנת בסל השירותים ותמיכה כספית לאותה משפחה, לבין ההוצאות על הילד, ולכן יש קריסה כלכלית כמעט מיידית.

ואחת המצוקות הכי גדולות של הורים זה שהם לא מצליחים לעבוד. והמצוקה הכי גדולה של הורים זה פעילויות אחר הצהריים. אז הילדים או שנמצאים בחינוך המיוחד או משולבים בחינוך הרגיל, אבל אחר הצהריים אין צהרונים, אין חונכים, ואין שום דבר. לראייה, אתמול התקשרה אליי אחות של ילד, ילד בן 16, שרצה הגורל והוא גם עם אוטיזם וגם שיתוק מוחין, לא על כיסא גלגלים, ואין לו מה לעשות אחר הצהריים.

שוב, סליחה, זה דיון מאוד חשוב שאנחנו עוסקים בו רבות כאן. תגידי לי מה אפשר לעשות בשמיטה עם הקהילה שאת רוצה לייצג.

יש לי עוד שלושה נושאים, אז זה הראשון. אני מזמינה - - -

את יודעת, בכנסת מדברים שלוש דקות.

בסדר, אני אקצר.

אני מזמינה פה את אנשי תנועות הנוער, את אנשי החינוך הפורמלי, לראות איך הם מצמידים למשפחות חונכים. לשם היה כל ה-speech הארוך. כי אז אם גם - - -

גם את חושבת שמקומות כמו "נאות קדומים" ומקומות כמו הפארקים שהוצעו פה בהחלט יכולים להתארגן?

- - -

או הצבה. אני יותר מציעה, פחות יודעת למקם. זה אחד.

שניים, בנושא של מערכי פעילויות שעלה פה, חשוב לוודא שהם מונגשים לילדים המשולבים: העיוורים, החירשים וכולי. אם יוצאים לפעילויות שטח והילד על כיסא גלגלים, אז לוודא שהדבר מונגש, והוא לא פתאום מוצא את עצמו בבית בשנת השמיטה. כלומר שהוא לא יישמט בתוך הדבר הזה.

ואחרון פה אליך, לראות אם יש שיתוף פעולה באגף לחינוך מיוחד, איך מעבירים את התיאוריה לילדי החינוך המיוחד ולילדים המשולבים. כי הסייעות של הילדים המשולבים הן לא נשות חינוך, הן כוח אדם עזר, ובדרך כלל בפעילויות חורגות שכאלה הילדים המשולבים מוצאים החוצה, ומוצאים להם כל מיני כאלה. אז בסדר?

תודה רבה.

אני רוצה לומר משהן כללי: אנחנו, כרגיל בחינוך, טסים במטוס שאנחנו בונים בזמן הטיסה. זאת אומרת, המושג שמיטה עוד לא לגמרי הונחל והתקבל, ובמהלכו אנחנו כבר מנסים לתקן. אז ברור שבהתחלה עוד יתייחסו אל זה. זאת אומרת, הארגונים להתחדשות יהודית כבר רגילים בזה וכבר מדברים את זה, אבל בצבא זה עוד רבנות או חיל החינוך והנוער, ובמשרד החינוך זה עוד חמ"ד. אז אנחנו בתהליך. צריך כאן סבלנות.

הגברת נירה נחליאל.

אני נירה נחליאל מהמדרשה באורנים. התפקיד שלי, בין השאר, זה מנהלת אגף החינוך, שאנחנו פועלים במערכת החינוך הממלכתית בעיקר, והגשנו בקשה כבר לפני כמה חודשים למטה לתרבות ישראל לתכנית לקראת שנת השמיטה. היא כוללת מספר חלקים. גם ערכות במידה, ככה שהן לא מוותרות על המפגש פנים אל פנים, אבל גם בשאיפה להכניס חלקים מקוונים, מתוקשבים, אבל בעיקר למידה בכיתה בעזרת ערכה שכל בית ספר או כל - - -

תגידי משהו על התוכן.

התוכן מחובר לתכנים של תרבות ישראל. הערכות מכוונות לכיתות ה'-ו', ולז'-ח', כאשר כיתה ה' עם הנושא המרכזי של תרבות ישראל, של המקצוע תרבות ישראל ומורשתו זה ארץ ישראל, אז כמובן יש קשר ישיר לשמיטה. בכיתה ו' הנושא המרכזי זה מחויבות ואחריות, אז אנחנו מקשרים לזה. כיתה ח', לדוגמה, זה תיקון עולם. זאת אומרת, זה מאוד פשוט. אפילו לא היה צריך להכריח שום דבר כדי למצוא לכל כיתה את החיבור התוכני לשמיטה.
התכנית שהגשנו כוללת לא רק ערכות של לימוד בכיתה אלא גם הכנה בשנה השישית של מורים. מצד אחד, השתלמויות מורים כדי שיוכלו בעצמם להכיר את הנושא ולהעביר אותו הלאה. וחלק מהתכנית זה מעבר ללמידה בכיתות של הנושאים האלה שקשורים כאמור למקצוע של תרבות ישראל, אבל הנקודה המיוחדת של השמיטה. גם פרויקט בית ספרי או כיתתי שייעשה בהקשר לזה. אנחנו נשמח מאוד אם מטה תרבות ישראל ידבר עם האגף שלך וכמובן גם עם מט"ח, לשתף פעולה בחלקים המקוונים.

יופי. תודה רבה. בינתיים אתם עובדים על תקציבים שלכם ואתם מקווים - - -

נכון. בינתיים עוד לא קיבלנו אישור אבל אנחנו - - -

יש כאן חוטים שעוד לא לגמרי נקשרו, וגם פה אנחנו צריכים להרגיל את החוטים מעוד סוגים, שיהיו באמת לכל הקהילות.

בבקשה, הגברת עדי אפל טל.

שלום לכולם. אני עדי אפל טל מהתנועה הרפורמית. בהמשך לדברייך, הגברת נירה נחליאל, ולשאלתך לגבי בתי הספר הממלכתיים אני חושבת שהאחריות שלנו כתנועה רפורמית זה להרחיב ולפרש את המושג שמיטה, ולשוחח עליו בהקשר הערכי שדנו בו רבות אתמול, אז אני לא אאריך ואומר.

אני רוצה לציין כמה מפעלים ותכניות שאנחנו מתכננים לקראת שנת השמיטה: המפעל הראשון – שלושה כנסים - - - לימוד שיעסקו בנושא השמיטה ויופנו לציבור הרחב. בתי מדרש שיופעלו בקהילות התנועה הרפורמית ויהיו פתוחים לציבור הרחב בנושא שמיטה. שם כמובן נלמד מקורות מסורתיים לצד מקורות מודרניים, הכול בניסיון להפוך את הנושא לרלוונטי ומשמעותי לציבור החילוני בישראל.
החל משבועות נוציא אחת לשבוע אגרת של לימוד מכוון בנושא השמיטה, שתציע עיסוק פרשני במסכת "שביעית" לצד מקורות בני ימינו.

אני עושה את זה מבזקי.
בהרבה מקהילות התנועה הרפורמיות פועלות גינות קהילתיות. אנחנו בהחלט ננצל את שנת השמיטה כדי לבקר בגינות האלה ולהשתמש או לצאת מעבודת האדמה לעבודה שבלב.

גם יחידה בתרבות ישראל, בדומה למה שהגברת נירה נחליאל הציגה, וגם תכנית שמיועדת לגיל הרך, לגנים, עם יחידה לחינוך משפחתי בנושא שעד כה לא הועלתה ההתייחסות בהקשר הזה, אבל חינוך משפחתי בהקשר של שמיטה הוא בעינינו מבורך והכרחי.

בנוסף, בדומה לתכנית "פעמונים" אנחנו מפעילים תכניות של עמותת בת של התנועה הרפורמית שנקראת "קרן בכבוד". אנחנו מלווים משפחות שנמצאות במצוקה כלכלית, ומייצרים תכנית להעצמה אישית וקהילתית, תוך טיפוח מיומנויות החיים. בשנת השמיטה נרחיב את התכנית לעוד משפחות.
אחד הדברים שמאוד מהותיים בעיניי לדון בהם בהקשר של שנת השמיטה זה המיעוטים שחיים בישראל, האזרחים הישראלים הערבים. אנחנו פיתחנו בשנה שעברה תכנית שנקראת תכנית "שכנים" שמצדדת בדו קיום ואחווה; ושנת שמיטה, כל הסיפור הערכי – לוותר על אדנות ולייצר התנהלות בענווה היא לא רק בהקשר הסביבתי אלא כמובן גם בהקשר החברתי. ותכנית "שכנים" תועצם לקראת שנת השמיטה, ונאפשר הכרות ודיאלוג בין משפחות ישראליות יהודיות לישראליות ערביות.

ועוד מישור שחשוב לנו להמשיך ולפתח קשור בכל התכניות של Jewish people – אדמיות יהודית. אמנם, מצוות השמיטה היא מצווה שתלויה בארץ, אבל יש לנו קהל גדול של יהודים שחיים מחוץ לארץ הזאת ומתעניינים בנושא, ומחפשים את הדרכים של חיבור ליהדות ישראלית, ודרך השמיטה אנחנו נבקש לחבר בינינו לבינם בתכניות של - - - שנלמדות כבר עכשיו בבתי ספר, ונפתח יחידה נוספת שתעסוק בשמיטה.
תודה.

תודה רבה.

צריך להיזהר מלעשות בשמיטה את כל מה שבמילא עושים אבל להגיד בסוף: שמיטה. זאת אומרת, באמת יכולות קהילות מחוץ לארץ לעזור בקרן שאנחנו אוספים כדי להוציא משפחות. זאת אומרת, לעשות משהו באמת. לא לעשות את הכול אותו דבר ולהגיד: השנה עושים את זה כי זאת שמיטה. אבל העיקר שעושים. תודה רבה הגברת עדי אפל טל.

הגברת לורן פוריס.

אני רוצה ממש לברך שהדיון הזה נערך כל כך הרבה חודשים לפני, מכיוון שבעבר זה באמת לא התקיים. אבל התכנית המיוחדת ששר החינוך הוציא לתלמידי ישראל, בעיקר לזרם הממלכתי, שבעבר לא באמת קיבל תכניות מיוחדות.

מעבר לזה, חשבתי שזה יהיה נהדר אם באמת יפתחו את שמורות הטבע והפארקים למשפחות ולילדים או חינם או במחירים מסובסדים. זה יכול להיות הזדמנות מיוחדת להרבה ילדים שידם אינה משגת להגיע למקומות האלה.

אני חושבת שהדיון הערכי גם בבתי הספר היסודיים וגם בתיכונים הוא חשוב במיוחד. בשנה שעברה אני זוכרת את הדיונים שהיו על מסיבות סיום בבתי ספר. אני חושבת שהנושא של הצניעות, של הערכים, הוא באמת משמעותי השנה במיוחד. וזהו. ואני באמת חושבת שהדיון הזה היה ממש ראוי וחשוב.

תודה רבה.
כן, הרב צבי רימון, בבקשה.

טוב, שלום וברכה. אני עוד פעם מברך באמת על זה שכולם ביחד פה. דבר נפלא.

אנחנו כבר שנה בערך עובדים - - -

מי זה "אנחנו"?

אנחנו זה מרכז "הלכה והוראה". אנחנו עובדים – כבר לפני שבע שנים עבדנו על שמיטה, אבל בשנה האחרונה אנחנו עובדים רבות על שמיטה לציבור הרחב, הכללי ולציבור הדתי, ואני אגיד בקצרה את הפרויקטים שאנחנו עושים: אז דבר אחד שהזכרתי אתמול, בעזרת השם אנחנו פותחים מרכז חווייתי לשמיטה בגן הבוטני בירושלים. המרכז הזה נעשה בשיתוף של צוות דתי וצוות לא דתי. נעשה ביחד. הרעיון שהולך להיות שם – כל הגן הבוטני בעזרת השם יהיה שמיטה, כאשר הכול הולך להיות בצורה חווייתית מצד אחד, ואינטראקטיבית, ועם אפליקציות, וכל מיני דברים מודרניים, ומצד שני לחבר אנשים לערכים של השמיטה בימינו. החלק הראשון שם יהיה מסע במנהרת הזמן, שאדם ירגיש, חקלאי לפני אלפי שנים, את כל הדברים הטובים והקשים, והוא יעבור את החוויה הזאת, הוא יהיה חלק מאותו סרט, מאותם דברים. החלק השני יהיה לקחת את ערכי השמיטה ולראות איך מיישמים אותם במציאות מודרנית, כשאנחנו מדברים על עולם חברתי ועל עולם רוחני וערכי, ועל עולם הטבע – איך מיישמים אותם במציאות מודרנית. חוץ מהדבר הזה יהיו שם גם חלקים שיעסקו בעניינים של שמיטה במטבח ודברים אחרים שבצורה טבעית יהיו מן הסתם יותר לציבור דתי או שמתעניין בדבר הזה. זה דבר אחד.

הדבר הזה הולך להיות בעזרת השם, אנחנו מקווים לכל התלמידים בארץ, דתיים ולא דתיים, סטודנטים, חיילים במסגרת יום א'. אנחנו דיברנו עם המון מקומות, ויש התלהבות מאוד גדולה.

זה יהיה בתשלום?

אנחנו מקווים מאוד שאנחנו נוכל. תראי, מדובר על משהו שההיקף שלו להקמה הוא בערך 15 מיליון שקל. מדובר על דבר ענק, שהוא באמת מיוחד אבל הוא אמור להיות משהו שנותן מענה מיוחד, שמייצר מענה מיוחד לכולם. אנחנו מקווים שנצליח בתוך הדברים האלה להשיג גם תורמים וגם מקומות כאלה שנוכל לעשות את הדברים במחיר הכי זול שאפשר. זו בוודאי השאיפה. אם יהיה אפשר לעשות בחינם אז זה יהיה מצוין. ברור שזאת השאיפה, אבל קשה לתת תשובה על זה עכשיו. ברור שזאת השאיפה.

דבר שלמדתי מהספר שלך על פח שמיטה מתחבר מאוד יפה לקומפוסט שאנחנו מתחנכים לעשות במילא, ואפשר כאן לעשות איזה פרויקט.
אני חושבת שחלק ממה שאני שמחה בישיבה הזאת זה שאנחנו כולנו יודעים מי עוד עובד, ואפשר להשתמש בחומרים אחד של השני או לעשות שיתופי פעולה, ושהצבא, משרד החינוך ומי שמחפש פרויקטים ידע שהם קיימים.

אז באמת ערכים שהולכים - - - למשל: יש ערכים שקשורים לטבע. טבע זה לא רק לשים באורגני. למשל: שמיטה מחנכת אותנו לאכול עד הסוף. אל תזרוק סתם דברים שלא צריך לזרוק.

יש דברים שקשורים לערכים של חברה. שמיטה מלמדת אותנו לא רק לעזור בצורה סוציאלית ולתת. שמיטה מלמדת אותנו שאין בעל בית – כולם נותנים וכולם מקבלים. שמיטה נותנת לנו כוחות.
יש לנו מיזמים שאנחנו הולכים לעשות בעקבות הדבר הזה, כמו, למשל, מיזם של בנק שעות הפקר שהזכרתי אתמול, שכל בן אדם במדינה יפקיר שעה בשבוע. יהיה בנק גדול שיהיה בצורה לאומית - - -

אולי בנק זמן.

בנק זמן.

כמו בנק זמן אבל לא בצורה פרטית. לא בצורה פרטית של קהילות, אלא בצורה כללית. אנחנו רוצים בכוונה לאחד: לאחד דתיים, את החילונים, לאחד את כולם. השמיטה זה גורם שצריך לאחד, לא להפריד. וזה דבר שאם נעשה אותו בצורה חכמה הוא גם יכול לאחד ולעזור הרבה.

זה למשל דבר שאפשר לעשות עם מט"ח. מי עושה לך את הצד המחשבי של זה? את הצד האינטרנטי?

יש לנו כמה אנשי הייטק, דתיים וחילונים, שאנחנו עובדים איתם - - -

אבל לא חבל לעשות מחדש אם יש לנו משרד חינוך ויש לנו. פשוט תכירו.

אני אשמח לעבוד בשיתוף פעולה עם כל אחד שרוצה - - -. עשינו קצת עבודת שטח על הדבר הזה. בהיקף שאנחנו מדברים עליו זה לא נעשה עד היום. יש דברים מקומיים, אנחנו מדברים על היקף ענק. אם יש דברים שאפשר להתחבר, תמיד אני אשמח להתחבר לכל מי שאפשר להתחבר. יש לנו בינתיים כמה גופים שהתחברו אלינו כבר. כלומר, יש דברים שלפני חודשיים חשבתי שאני עושה את זה בצורה אחת, בינתיים התחבר אחד פה ואחד שם, ואתמול בכנס התחבר עוד מישהו. כל הזמן מתחברים אנשים.
הדבר הבא זה חומרים לבתי ספר, גם לציבור הכללי וגם לציבור הדתי. לציבור הדתי אנחנו עובדים על החומרים לבגרות ולתיכון, שיעסקו בשמיטה. אנחנו עובדים גם על חומרים לציבור הכללי, ודיברנו עם יושבת הראש, חברת הכנסת רות קלדרון כבר לפני כמה זמן, לראות איך אפשר לחבר עוד אנשים יחד איתנו גם בהקשר הזה. ככל שנעבוד בשיתוף פעולה זה יהיה יותר טוב. כתבתי כמה ספרים על השמיטה, ואנחנו עכשיו עובדים איך לעשות את הדברים בהתאמה נכונה לציבור הכללי ולציבור הדתי.

הדבר הבא שאנחנו עובדים עליו זה חידון כללי שיהיה בסוף השמיטה גם לציבור הכללי וגם לציבור הדתי. שיהיה איזה חידון שמקיף את השמיטה, שיהיה אפשר לאחד ביחד, לחבר ביחד בבנייני האומה את כולם בצורה משולבת.

הדבר הבא זה סדנאות בבתי ספר, גם לדתיים וגם לחילונים. אמנם בפארק השמיטה יהיה אפשר לעשות הכול, אבל יש כאלה שלא יגיעו לשם, וצריך לעשות דברים שיהיו במקומות אחרים.

הדבר הנוסף זה להעביר את ערכי השמיטה לכל העולם. יש לנו גם חומר ברוסית, אם שאלת. ולעבור גם בארץ וגם לכל העולם, להנחיל את הדברים האלה.
באופן כללי, אם אני אגיד את המגמה הכללית שלנו: 90% מהדברים בשמיטה מאחדים את כולם – דתיים וחילונים וגם חרדים. הייתי עכשיו בפגישה עם חרדים – הרב אפרתי. 90%. אפשר בכל השמיטה לריב על ה-10%, והשמיטה תהיה גורם מאוד מעולה להפרדה. אפשר לקחת את ה-90%, להפוך את השמיטה, שכולם יחכו כבר מתי תבוא השמיטה הבאה. זה גורם מאחד. אבל אתה אמרת בצדק: אבל זה יהיה אחרת. לשמיטה הזאת כולם יחכו כבר. כמו שמחכים לשבת, יחכו לשמיטה הבאה כי זה יהיה גורם שנותן עוצמה: עוצמה חברתית ועוצמה של טבע, וחיבור למשפחה, וחיבור לעצמנו, ודברים שכולם מזדהים איתם, אבל פתאום יקבלו קומה נוספת בגלל ערכים יהודיים שמתחברים כאן, ועוד חיבור לערכים היהודיים שכולנו רוצים להתחבר אליהם תמיד.

בהצלחה רבה. כשאתה מדבר אני מאמינה שאתה יכול לעשות 15 מיליון שקל מעכשיו לשמיטה.

אנחנו עובדים על זה כבר שנה, אבל בעזרת ד'.

יש עוד בקשת דיבור? הכול בסדר? רק פנים חדשות ומירי, ואנחנו נתחיל לסיים.

כן.

שלום, אמנון, מחל"ד מפעלים חינוכיים. חברים גם ב"פנים", אבל פועלים גם בתחומנו. חל"ד - - -שהיא מתמקדת בעיקר בבתי ספר יסודיים, כשהמטרה מעבר לפיתוח חומרי לימוד היא בעצם העצמת היכולות הבית ספריות. ופה אני חושב שאפשר לבקש שני דברים ששווה לציין: אחד, אני חושב ש"פנים" פועלת כבר הרבה מאוד זמן בניסיון לארגן את כל, להסדיר את כל הכניסה של הגופים שעובדים מחוץ למערכת החינוך. איך אנחנו נשתלב לקבל בעצם תמיכה גם של מימון וגם תמיכה של השתלבות פורמלית כדי לבוא ולעזור לבתי הספר. אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שאנחנו רואים זה שתכניות יש למכביר, חומרים יש למכביר, שלל שפות, שלל פורמטים, ואז זה מגיע למורים שמוצאים את עצמם אבודים תחת עומס אדיר של תכניות, לא רק בתחום הזה, כי באים אליהם בהרבה מאוד תחומים וגם עם הרבה מאוד דיסציפלינות, והקושי הגדול הוא ליצור משהו שהוא אינטרדיסציפלינרי. אני חושב שאחת ההזדמנויות הגדולות זה לראות בבית ספר כמוקד לחינוך קהילתי, שהוא מפתח. שיש גם הורים לתלמידים, שהם חלק מאוכלוסיית היעד, ומסתכלים על חינוך מעבר - - - ותלמידים. אני חושב שצריך להסתכל לכיוון הזה.
אז בעצם בקשה אחת שאני רוצה להעלות לשולחן זה העניין של לקדם את ההסדרה של הארגונים הבלתי פורמליים שעובדים עם מערכת החינוך בתחום הזה. והדבר השני הוא להסתכל בפרספקטיבה של באמת איך יוצרים תכניות שמגיעות לבתים ולא להביא את האנשים למקומות, שזה דבר שהוא אחד בפני עצמו. זה בעצם איך אנחנו מסוגלים להגיע דרך פיתוח של ערכות, משחקים, הפעלות או דברים שבעצם מגיעים לאנשים. זה משהו שאנשים - - - להם. אני חושב שצריך לחבר את זה מעבר לפיתוח דמיון ויצירתיות, שאני רואה שאנשים מגיעים לחנויות המשחקים לקנות, אפשר גם להכניס את התכנים האלה.

תודה רבה. אני רוצה להזמין את כולנו להיפגש שוב בעוד חודשיים או שלושה. אנחנו מתקרבים אל שנת השמיטה, ואני רוצה לשאול אתכם איזה דברים מדידים אנחנו רוצים לדעת שהגענו אליהם עד הפגישה הבאה.

כמה כסף אנחנו מקבלים?

- - - ממשרד החינוך. תקצוב זה משרד החינוך - - -

זאת אומרת, תקציבים ממשרד החינוך. בשביל זה צריכים אנשים להציע הצעות למשרד החינוך, ומשרד החינוך לשקול ולתת תשובות.

תקצוב הקצאת משאבים. זאת אומרת, אם זה השתלמויות, אם זה שעות הוראה.

כן, נכון.

משאבים.

משאבים, זה - - -

אבל קודם כל המשרד להגנת הסביבה - - -

- - - המשרד לאיכות הסביבה, גם עבודה עם קצין חינוך ראשי, והרבנות הראשית והצבא. אתה מוכן לקבל גם הצעות ולקבל תשובות.

יש עוד איזה דברים בחיבורים בינינו?

אני חושב שארגוני "פנים" יוכלו לגבש תכנית להשתלבות במערכת החינוך, ועל בסיסה יהיה אפשר - - -

ולתת מענה לעניין הזה. אבל זה בדיוק צריך להיות בשיחה קבועה עם משרד החינוך.

רציתי לומר אם אפשר: אני שמעתי כמה קולות מסביב לשולחן שאני רוצה להביא את ארגוני הסביבה להתחבר איתם. הגינון הקהילתי שזכיתי ליזום אותו במדינת ישראל, ושכל כך פורח, ולמצוא דווקא בשנת שמיטה את הטבע והגינות בעיר, גם לצאת אבל גם מה שקרוב לבית, ולייצר איזשהו פורום של מי שיעסוק בדבר הזה לאגם את המשאבים: מה שמתפתח בגן הבוטני, מה שמתפתח בתנועה הרפורמית, מה - - -

אז את מוזמנת, כשאנחנו נסיים, לפנות אל האנשים ולחבר חיבורים נוספים.

אז אני מקווה שנוכל לדווח ביחד.

כן.

אולי זו משימה בלתי אפשרית, ואני חושב שחשוב שתהיה הבנה פשוטה מה זו שמיטה. כלומר, יש פה פיזור אינסופי. כל דבר הופך להיות שמיטה – צדק חברתי. כל דבר שטוב. יכול להיות שככה זה כשהולכים לציבור, אבל אני חושב שיש פה פספוס. שמיטה זה גדר מדהים מבחינה רוחנית ומעשית, ואני חושב שצריך טיפה-טיפה לדייק לפני שמתפזרים לכל עבר. ותאמיני לי, אני כבר כמה שנים עוסק בזה. זה נורא קשה להוציא את עיקרי התמציות הפסיכולוגיות של הנושא הזה. הייתי רוצה שבעוד חודשיים יהיה פה איזשהו דיוק יותר ברור מה זה הדבר הזה, מה גבול הגזרה של הנושא הזה, ולא שכל צדק חברתי וכל בעיית בנייה של צעירים. שיהיה משהו יותר ברור. אחרת, זה יהיה תחליף לצדק חברתי, ואני חושב שזה פספוס מסוים.

וגם שנדע מה עושים בשמיטה הספציפית הזאת.
איני רק רוצה להגיד שמצדי אנחנו מנסות לקדם חקיקה, שהוועדה שמייעצת לממשלה מה לעשות בשמיטה לא תהיה רק ועדה של רבנות ראשית ורק מייעצת על חקלאות, אלא ועדה שיותר מייצגת את כל הציבור ומדברת גם על חינוך, וחברה וסביבה. אז אני מקווה שנגיע עם איזשהן תוצאות עד אז.

כן, בבקשה.

הקרן לקידום מקצועי של הסתדרות המורים פיתחה גם בשמיטה הקודמת תכניות לחדר מורים לומד בנושא הזה, - -

יפה.

- - ואני בטוח שגם לקראת - - -

זאת אומרת, הרעיון הזה שבשנת שמיטה אנשים מתפנים מהעבודה הרגילה ונמצאים בלימוד או במשהו רוחני – גם "פנים" חשבו על זה.

בהחלט. ואני מזמין גם את כל הגופים לפנות לקרן לקידום מקצועי ולהציע תכניות לחדר מורים לומד.

מי שרוצה יוכל לקבל גם פרוספקט של מרכז המבקרים שדיברתם - - -

תודה רבה לכולכם שעשיתם את הזמן ובאתם. אנחנו נזמין אתכם שוב. נכון שיש לנו כתובות של כולם? בעוד בין חודשיים לשלושה לישיבת המשך. אם יש לכם משהו להגיד או לבקש עד אז אפשר לפנות לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ואנחנו ננסה לקדם את זה עד הפגישה הבאה.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>