PAGE
3
ועדת משנה ללקחי הסופה
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
ללקחי הסופה
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 10:00

<היערכות של הגורמים המבוקרים בעקבות הסופה, הפערים וההמלצות>

חברי הוועדה: >
דב חנין – מ"מ היו"ר
אורי מקלב

רינה פרנקל

>
ויקטור בן-יודין - מנהל תחום בקרה הנדסית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

תמיר שניידרמן - סמנכ"ל חירום, ביטחון וסייבר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יוסי וירצבורגר - מנהל מינהל אוצרות הטבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רני עמיר - ראש אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

רותם ארנרייך - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

גלעד בן ארי - עוזר מנכלית, המשרד להגנת הסביבה

פרדי קוסקס - קמב"צ את"ן משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

שאול דלאל - רח"ט תשתיות, המשרד להגנת העורף

אלי גליקמן - מנכ"ל חברת החשמל, חברת החשמל

דוד צרפתי - יו"ר ועד עובדי החשמל, חברת החשמל

מרדכי לוי - חבר מזכירות ארצית, חברת החשמל

משה לוי - יו"ר ועד העובדים של מרחב ירושלים, חברת החשמל

דורון לוי - ארגון הכבאים בישראל

רומן גרביש - לוביסט, חב' "פוליסי", מייצג את "ועד חברת החשמל"

יפה שפירא

הדס צנוירט
<היערכות של הגורמים המבוקרים בעקבות הסופה, הפערים וההמלצות>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני מודה לכם על שהגעתם, חברות וחברים. אני רוצה להציג בכמה מילים את עצמנו ואת מטרת עבודתנו וגם את תוכנית העבודה שלנו.
חברת הכנסת רינה פרנקל ואנוכי התבקשנו להיות צוות עבודה במסגרת עבודה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת המשנה לענייני העורף של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצוות הזה הוא אחד משורה של צוותים שהוקמו בעקבות הסופה האחרונה שחווינו אותה, במטרה לנסות לנתח מה אנחנו יכולים ללמוד מהסופה הזאת, ואיך נכון להיערך לאירועים כאלה.

זו בעצם ישיבת העבודה הראשונה שלנו. הכותרת: ישיבת עבודה, היא כותרת מדויקת מאוד. אנחנו לא רואים את עצמנו ועדת חקירה. לא באנו לחקור אף אחד. אין פה נאשמים ואשמים. יש פה סוגיות שחשוב לנו לנתח אותן, וכמובן, לנתח אותן במבט ביקורתי גם על העבר, גם על איפה היינו ומה קרה ומה היה בסדר ומה היה לא בסדר, אבל מטרתנו העיקרית היא לנסות להפיק לקחים לעתיד. את הסופה הזאת עברנו. ברוך השם, אמנם היו נזקים, אמנם היה סבל בציבור, אבל ללא נפגעים בנפש. אנחנו רואים, למשל, מה קורה עכשיו בארצות הברית, שהיא מדינה שיותר מורגלת במצבי סופת שלגים וקור, ושם יש לא מעט נספים. אנחנו אומרים את הדברים, כי המבט שלנו צריך להיות לא רק על מה שהיה – כמובן, אנחנו ננסה לנתח את מה שהיה, אבל הדגש שלנו, על מה צריך להיות, ואיפה היו החוליות החזקות שלנו, איפה היו החוליות החלשות, איפה אנחנו יכולים לזהות אולי כשלים, אולי נושאים שמחייבים שינוי בגישה.

הצוות הזה כאמור הוא אחד משורה של צוותים שהוקמו, שמחלקים ביניהם את תחומי האחריות. אנחנו, למשל, לא עוסקים בתחום כיבוי האש במדינת ישראל או בתחום שירותי ההצלה. זה תחום שמכוסה על-ידי קבוצה אחרת במסגרת העבודה. התחום שאנחנו עוסקים בו הוא נושא התשתיות, חשמל, מים, תחבורה. תחבורה – לא נדון בזה בישיבה הקרובה; זה יהיה בישיבה אחרת – כל תשתיות האנרגיה של מדינת ישראל, גז וכדומה.

אני רוצה להקדים להתייחסויות של הגורמים שהזמנו עוד אמירה מקדימה. אני יודע שבהרבה מאוד מקומות נעשית היום עבודה של הפקת לקחים. למשל, שמחתי לראות שבמשרד התיאום – שם מצוין – אנחנו יודעים שהתחילה עבודה מערכתית, ואנחנו מברכים על כך. אנחנו גם נמתין לממצאים שלכם ולמסקנות המגובשות שלכם, כי חשוב שעבודה כזו נעשית במערכת הממשלתית, ולא צריכה להיות תחרות בין הכנסת לממשלה – הממשלה תעשה את הדברים בערוצים שלה, הכנסת עושה את העבודה בערוצים שלה. כמובן, נסתייע בממצאים ובמסקנות שלכם. משרד התיאום פנה אלינו אפילו בבקשה לדחות את הישיבה הזאת מתוך מטרה לאפשר להם להשלים בצורה מסודרת את העבודה שלהם. לא יכולנו להיענות לבקשה הזאת - לא משום שהבקשה היא לא הגיונית; היא מאוד הגיונית, אבל אנחנו גם כן עובדים בלוחות זמנים בלתי-אפשריים. אני מאוד מעריך את זה שהגעתם לכאן, גם כדי לשמוע את ההערות, את המחשבות, את התובנות של גורמים אחרים שנמצאים אתנו כאן מסביב לשולחן, ואולי הדברים יוכלו לעזור לכם גם בתובנות שאתם מגבשים במסגרת המשרד. אני מודה לכם שאתם נמצאים אתנו כאן.
יש פה גורמים רבים שנמצאים כרגע מסביב לשולחן. יש כמה גורמים שעדיין לא ישתתפו אתנו בישיבה הזאת. מקורות יגיעו לישיבה הבאה.

אני מבקש, שאם מזמינים את מקורות, להזמין גם את רשות המים.

ודאי. המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת העורף לא נמצאים כאן, וגם מרכז השלטון המקומי לא. המועצה הישראלית לצרכנות גם לא נמצאים כאן.
את הישיבה הזאת נמקד יותר בסוגיית משק החשמל שלנו. נשאל גם שאלות שמשיקות לתחומים אחרים. חברת הכנסת פרנקל, ברגע שאת רוצה להגיד משהו, את מוזמנת כמובן. הדיון פה הוא פתוח, ובכלל, ננהל אותו במתכונת פחות פורמלית. זה צוות עבודה, זה לא ישיבה של חקירה או של בירור אלא ישיבה שהיא נועדה לסיעור מוחות משותף ולחשיבה משותפת על איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו רוצים.

חשוב להבין, כשאנחנו מדברים על הסופה ועל לקחיה, שהדבר הכי פשוט לעשות, אבל גם הכי מוטעה לעשות, זה להתייחס לקטסטרופה שתבוא אלינו חלילה בעוד שנתיים במונחים של מה שהיה. אתם יודעים שניתוח מודלים של אקלים בארץ מראה לנו שבעקבות משבר האקלים מצבים של מצג אוויר קיצוניים יהיו הרבה יותר שכיחים במדינת ישראל ממה שידענו. היינו מאוד מפונקים עם מזג אוויר ים תיכוני לאורך הרבה שנים, מאוד רך ונעים, עם חורף סביר ועם קיץ שאפשר לשרוד אותו, אבל המשבר האקלימי, שמתבטא בשינויים מאוד גדולים בדפוסי האקלים שלנו, ובמיוחד בעלייה מאוד דרמטית במצבי אקלים קיצוניים, ישפיע גם עלינו. יש על כך לא מעט מודלים, ולכן בהחלט ייתכן שגם בעוד שנתיים או שלוש או ארבע תהיה לנו סופת שלגים וקור כמו שהיתה, למרות שבמאה ה-20 לא היו כמעט סופות כאלה. במאה ה-21 הן יכולות להיות הרבה יותר שכיחות.

גם ב-91' היה מזג אוויר דומה, וההתמודדות היתה דומה, אני חושבת. ודאי זה יכול לחזור בעוד כמה שנים. צריכים להיות מוכנים למזג אוויר מסוג זה. לא רק מוכנים, אלא כל המערכות צריכות לעבוד במצב שלא משנה איזה מזג אוויר – כנראה, יכולות להיות תקלות אלה ואחרות, אבל גם צריך להיות מוכן לתיקון תקלות, וגם המערכות צריכות להיות מוכנות לשינוי במזג אוויר.

כן. אנחנו מדברים על מזג אוויר קר במיוחד, אבל צריך גם להיערך במציאות שלנו למצבים של מזג אוויר חם מאוד, למצבים של חום קיצוני, גלי חום כמו זה שהיה באירופה. אני חושב שמדובר על 2003 – היה אז גל חום מאוד מסיבי וממושך באירופה, שגרם לשריפות ולמוות של הרבה מאוד אנשים כתוצאה מחום, מהתייבשות. 10,000 אנשים, לפי המספרים המקובלים, מתו בצרפת – מדינה מתקדמת, מפותחת.
דבר כזה יכול להתרחש, וגם אליו צריך להיערך, אבל כשאנחנו מדברים על מצבי חירום סביבתיים במדינת ישראל, אנחנו לא מדברים רק על מצבי אקלים קיצוניים; אנחנו צריכים לחשוב, למשל, על איך המערכות שלנו מתמודדות, למשל, חס וחלילה, עם מצב של רעידת אדמה. זה לא האסון שידענו; זה אסון שאולי נחווה אותו. אומרים מדענים שהסיכוי להתרחשות רעידת אדמה בישראל בעשור הקרוב הוא גבוה. איך המערכות שלנו ערוכות למצב כזה, זו שאלה. אנחנו צריכים להיות ערוכים לקטסטרופות סביבתיות מסוגים אחרים. נמצאים אתנו אנשי משרד התיאום. אתם גם צריכים לומר לנו את מי, לדעתכם, כדאי להזמין לדיון שיתמקד בנושא של תקלות או אסונות בתחום של קידוחי נפט וגז. אלה הגורמים המקצועיים. כמו שהזמנו את חברת החשמל - יש לנו פה כתובת מאוד טבעית ומסודרת. מי הגורמים שצריכים להיות מסביב לשולחן, ואותם אנחנו צריכים לשאול את השאלות. אני לא יודע אם תהיינה להם התשובות, אבל לפחות הם יידעו שאלה השאלות שמטרידות אותנו. הם יצטרכו לחשוב על השאלות האלה במסגרת ההיערכות שלהם והחשיבה שלהם קדימה.

המנעד של אסונות סביבתיים הוא מאוד רחב. הבקשה שלנו גם בתחילת העבודה של הצוות הזה היתה מכל אחד מהגורמים כאן, לנסות לסמן מהם סוגי הסיכונים הסביבתיים הקיצוניים או התרחישים הסביבתיים הקיצוניים שאליהם אתם חושבים שבכלל צריך להיערך. הרי יש דברים שאולי לא חשוב להקדיש להם משאבים וחשיבה. לעומת זאת, יש היום סיכונים סביבתיים לא מעטים שאנו מבינים שיכולים להתרחש, וחשוב שנייצר אצלנו תורה מסודרת - אל"ף, איך מונעים, אם ניתן למנוע, ובי"ת, איך מתמודדים, אם לא הצלחנו למנוע, או אי-אפשר למנוע, והאירוע בכל זאת מתרחש. המטרה של העבודה שלנו היא בסופו של דבר תרומה לתהליך של עבודה, שבו בכל הגורמים שנמצאים מסביב השולחן ועובדים אתנו – אנחנו נעבוד אתכם – נעשית חשיבה בשאלה, האם אנחנו עושים את כל מה שניתן באופן סביר, כדי למנוע את ההתרחשות המזיקה, התקלה, התאונה או הקטסטרופה האחרת. ואם מדובר במשהו שאין ביכולתנו למנוע אותו, האם אנו יכולים, כמו סופה כזו או רעידת אדמה או משהו אחר שאינו בשליטתנו, האם אנחנו ערוכים באופן סביר, האם יש לנו תורת פעולה מספיק מעודכנת שנותנת לנו תשובה סבירה למה עושים אם הדבר הזה אכן קורה. אלה הדברים שביקשנו להכין מראש לקראת הדיונים האלו.

נתחיל בהתייחסויות. כמקובל אצלנו, נתחיל במשרדי הממשלה. משרד התיאום, בבקשה.

שלום, אני סמנכ"ל חירום וביטחון במשרד. ב-25 בדצמבר ריכז שר התשתיות הלאומיות, חבר הכנסת סילבן שלום, והמנכ"לית את כל גופי התשתיות, ואת הרשויות הייעודיות, כולל חברת חשמל, רשות המים והביוב, מקורות, נתגז, מינהל הדלק והגז והנהלת המשרד, והניע תהליך של בדיקה. ההגדרה היתה לקיים תהליך של בדיקה פנימית בגופים, ולהגיש את הממצאים עד 15 בחודש.
מחר יש לנו פגישה עם מנכ"ל חברת חשמל, לד"ר יהודה ניב, ראש מינהל החשמל, לי ולצוות שלי עם אלי גליקמן. שם נשמע ונעלה את הנושאים שאנחנו גם לקחנו בהם חלק וגם השתתפנו. אנחנו שותפים, כך לפחות אני מרגיש, לחברת חשמל בתהליך, כי כשאנחנו גיבשנו את תפישת ההפעלה של המשרד וכתבנו את נוהל ההפעלה, המטרה שלנו היתה לבצע הסדרה, הנחיה, פיקוח על כל התשתיות, על כל הרשויות הייעודיות, שזה רשות עליונה לכוח חשמל, רשות המים והביוב, רשות הדלק והגפ"מ ורשות הגז הטבעי, שעדיין לא הוגדרה רשות ייעודית לשעת חירום, במטרה לאפשר רציפות תפקודית בשעת חירום.

באותו דיון הגדרנו מהם הנושאים שהגופים צריכים לבצע בבדיקה הפנימית שלהם, שזה שלב ההכנות, נהלים, תיאומים, רכש והצטיידות ותרגול, היערכות לאור תחזית מזג האוויר, תמונת מצב, גיבוש והפצה, פיקוד ושליטה, כולל מרכזי ההפעלה, תוכנית פעולה וביצוע, תחזית מזג אוויר, קשרי גומלין עם גופים בין-משרדיים – משרדי ממשלה כמו המשרד עצמו, משרד הבט"פ, משרד הגנת העורף, משרד הכלכלה, גופים מבצעיים, צה"ל, זה כולל את הפיקודים המרחביים ומשטרת ישראל, השלטון המקומי, קשר בין המינהל או הרשות וגופי התשתית שתחת אחריותו, הסברה ודוברות, יתירות, כוח אדם, שזה כולל מגויסי חוץ, מרותקי מל"ח ומספרי 2, אמצעים – רכבי 4 על 4 באמות הרמה, מפלסות, גנרטורים, תקשוב, שזה כולל תקשורת לווינית, ברק אטום זה אותה מערכת חירום לאומית. אני התבקשתי לרכז את העבודה – לא רק של חברת חשמל; גם מול רשות המים ומקורות, גם מול רשות הגז הטבעי ונתגז, גם מול רשות הדלק והגפ"מ וחברות הדלק והגפ"מ שתחת אחריותה. ביקשנו לדחות את הפגישה כדי לעשות את העבודה. זו עבודה מסודרת.

עוד לא נגמר מצב החירום בחברת חשמל, וכבר כולם עשו ישיבות ודיונים – משרד הבט"פ, המשרד להגנת העורף. אני לא בא אליכם בטענות – כולם ביקשו תחקירים ולקחים ביום שלישי בבוקר, והם עוד היו במצב חירום. באמת הכוונה, לבצע לתהליך מוסדר. כאמור יש לנו מחר פגישה אצל מנכ"ל חברת חשמל יחד עם ד"ר יהודה ניב, ראש מינהל החשמל, הצוות שלי אצל אלי. אנחנו נשמע ונשמיע, ונגיש את זה לשר ולמנכ"לית.

הערה אחרונה. אני והצוות שלי היינו מיום ששי בבוקר עד יום שלישי במרכז ניהול המערכת של חברת חשמל, כל תקופת הסופה, בכל הערכות המצב. השר כל יום היה נוכח, כל יום ביצע הערכת מצב עם יושב-ראש חברת חשמל, עם מנכ"ל חברת חשמל, עם הנהלת חברת חשמל. אמרתי את זה גם לאלי גליקמן - היה לי כבוד להיות שם וללמוד, כי זה היה ניהול חירום אמתי לחברת תשתית בפריסה ארצית, ויש הרבה מה ללמוד מחברת חשמל. תודה רבה.

תודה. שתי שאלות: אחת, אתה סמנכ"ל חירום. יש בתוך משרד התיאום אגף או מטה, או זה תפקיד אישי שלך?

לא. יש לי יחידה שלמה. המשרד – זו השקפת השר והמנכ"לית – גם תקנים, גם תקציבים וגם קשב.

כמה תקנים באגף?

אנחנו שבעה עובדי מדינה. יש לנו עוד מיקור חוץ. לנושא החירום בנוסף אליי יש שני מנהלי תחומים, שני סגני אלופים, שיצאו לפנסיה וגייסנו אותם. שניהם באו מפיקוד העורף, אחד היה סגן מפקד מחוז ירושלים, שמכירים היטב את ירושלים. יש לי עוד מנהל תחום שמתעסק עם כל התשתיות הפרטיות, כי יש הפרטה מאוד גדולה של תשתיות. גם על זה כדאי שנדבר בתוך התהליך - תחנות כוח פרטיות, שאם אנחנו כמדינה לא נדאג שהם יהיו ערוכים לחירום, אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה בסוף. יש הבדל, כשמנכ"ל חברת חשמל נותן הנחיה מלמעלה, ועד אחרון העובדים ההנחיה יורדת, לבין זה שיהיו לך 40-30 אחוז תחנות כוח פרטיות, שלכל אחד יש ההנהלה שלו, והם רואים את זה בהיבט של רווחיות. כבר אמרו לי שאם אדרוש דרישות שלא היו בסגירה הפיננסית, ילכו אתי לבית משפט, כי אני דורש דברים שאסור לדרוש – למשל, בהיבט של דלק חליפי בשעת חירום. אז יש לי יחידה ויש לי תקציבים ותקנים ותפישת הפעלה ונוהל הפעלה, ויש לנו חדרי מצב וטלפונים לווייניים וטלפונים מסווגים וחפ"ק רכוב. כל הדברים הללו נעשו אחורה; זה לא שהתחלנו להתארגן עכשיו. ברגע זה יש – וזה עוד סיבה שביקשנו לדחות – תרגיל טלפונים לווייניים שהמשרד ארגן ומוביל מול גורמי המשרד שמצוידים בטלפון לווייני מול משרדי הממשלה האחרים כמו המשרד להגנת העורף, משרד הבט"פ ומול התשתיות הייעודיות. ברשויות יעשו תרגיל פנימי אצלם. תרגיל כזה היה לי חודש לפני הסופה בחברת חשמל, שעשו תרגיל מוכנות לחורף, שכלל גם אירוע סייבר וגם אירוע טרור וגם מוכנות לחורף. חלק מהתרגיל כלל גם תרגיל טלפונים לווייניים.

תודה. עוד שאלה: מה לוחות הזמנים של התהליך הפנימי שלכם?

15 בחודש הגופים צריכים להגיש את החומרים. אני מעריך שתוך שבועיים נרכז את כל התשובות מכל הרשויות הייעודיות וגופי התשתית. עד סוף החודש נגיש את זה לשר ולמנכ"ל. קצר מאוד.

כלומר בשבוע הראשון של פברואר תוכלו לבוא לכנסת עם מסמך?

בין 10 ל-15 בפברואר, הייתי מבקש.

אי-אפשר יהיה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בכנסת. בסביבות 10 בפברואר נרצה לקיים ישיבה נוספת, ולקבל את ממצאי משרד התיאום.

שאלת הבהרה: האם כל נושא התקשורת גם נמצא במערך החירום? הם גם לא נמצאים פה. זה קריטי מאוד. הנושא של תקשורת הטלפונים היה קריטי בשלבים מסוימים בסופה. היו נפילות של חברות סלולר. כיום נפילה של סלולר בגלל סיבות כאלה ואחרות משתקת את מערך החירום. לפעמים זו מערכת התקשורת היחידה שיש לאנשים. אפשר להשיג אנשים לפעמים רק על-ידי מערכת כזו. היום זה כמעט הלב של העניין, התקשורת. אם זה לא נמצא במערכת החירום, ואנו לא יודעים את הבעיות שיש, ולא נלמד אותן, זה חסר מהעניין.

תודה. מר שניידרמן, אני מודה לך על הסקירה שנתת על תהליך העבודה שיש אצלכם. גברתי מזכירת הוועדה, יש סוגייה אחת שכבר הוצפה לנו, שהיא מורכבת ביותר, ושיכול להיות שהיא אפילו חורגת מהיכולות של משרד התשתיות לבדו לתת פתרון, וזו הסוגייה של איך ייראה משק החשמל בעקבות ההפרטה והשאלות שתתעורננה בעקבות העובדה שנכנסות לחברות פרטיות, שנכנסו לפי מתווה מסוים, והמדינה אומרת להם: אתם נכנסתם לפי מתווה מסוים, אבל אנחנו רוצים להיערך למצבי חירום.

אני אומר כוועדה של הכנסת – על דעת חבריי, אני מקווה: אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו נקודת מוצא מאוד ברורה. אם אנחנו רוצים להתייחס ברצינות למצב חירום, אנחנו צריכים להחליט שמצב חירום הוא משהו שדוחה הצדה שיקולי שגרה. אם נגיד: לא, אי-אפשר, כי יש שיקולים פיננסיים, כי יש סגירה פיננסית וסיכומים כאלה ואחרים, אנחנו מראש מחליטים שלא נתמודד עם מצב החירום. מצב חירום זה מצב שבו חיי בני אדם יכולים להיות בסכנה, בריאות של בני אדם יכולה להיות בסכנה, ולכן במצב כזה אנחנו בהחלט ניתן למשרד התשתיות, האנרגיה והמים, או בשמו המקוצר, משרד התיאום, את הגיבוי שלנו לכל דרישה שתבוא לחברות הפרטיות, ותגיד להם שבמצבי חירום תצטרך להיות היערכות חירום. צריכות להיות תשובות למצבי חירום גם לחברות פרטיות, גם אם הן נכנסו מתוך מחשבה שהכול יפה ו-וורוד, ושום סופת שלגים לא תתרחש במדינת ישראל. זו אמירה שאני מאוד שמח שהצפת את הנושא, כי חשוב לנו להבהיר את גישתנו כוועדה של הכנסת, ואתם גם יכולים להעביר אותה במסגרת הדיונים הפנימיים של המשרד. יהיו לכם מצדנו תמיכה וכל גיבוי אפשרי, כולל תיקונים בחקיקה, אם יהיה צורך, כדי להבטיח שכל המערכות, כולל מערכות של חברות פרטיות שנכנסות עכשיו לתחום, מסוגלות לתת את המענה הדרוש בזמן חירום, גם אם זה יעלה להן יותר כסף. תודה לך.
המשרד להגנת הסביבה. אני רק רוצה להקדים ולומר שאני מודה לכם על המסמך המקיף שאתם כבר העברתם לידינו, שהוא ראשוני, אבל בהחלט ממפה את הסוגיות. תודה על ההתגייסות המהירה והתחלת העבודה.

תודה. אגף חירום הוקם כחלק מלקחי המדינה ממלחמת לבנון השנייה, הוקם לפני שנה וארבעה חודשים. המשרד נערך כחלק מההתוויה של המשרד להגנת העורף, שבונה את המסגרת הכללית להיערכות.
ההיערכות שלנו עד כה היתה בהתאם להנחיות האלה, למצבי חירום, שזה מלחמה, רעידת אדמה ופנדמיה. במסגרת ההיערכות הזו אנחנו עובדים על-פי התרחיש הלאומי, על בניית המענה ורמות השירות הנדרשות. אנחנו בעיצומו של המהלך. אנחנו מתקדמים בו. אני מקווה שעד סוף 2014 נוכל להיות כבר עם רמות שירות ומענה מוכנות.

מבחינת תשתיות פיזיות, אנו בונים עכשיו חדר מצב ארצי במטה בירושלים. יש לנו חדרי מצב בכל מחוזות המשרד, אנו משלימים את ההיערכות בהיבטים של סינון אב"כ, טלפוניה לוויינית – עכשיו רכשנו גל ראשון של מכשירים, ואנו מתרגלים עם משרד תיאום, יש לנו מערכות קשר שאנחנו מתחברים למערכת הרדיו הארצית, אני מקווה שבתחילת שנה זו נעשה את הרכישה.

מבחינת תרגול, אנו מתרגלים את המשרד בתרגילים לאומיים – נקודת מפנה וכל תרגיל לאומי אחר שיש.

נקודה שאני חושב שכדאי לתשומת לבכם, להוסיף את הרשויות המקומיות.

יש צוות מיוחד בכנסת שעובד מול השלטון המקומי, למרות שיהיה נציג של השלטון המקומי גם בצוות הזה.

כדאי שיהיה. העבודה שלנו היא מול הרשויות המקומיות. בעצם כתבנו הנחיות לרשויות המקומיות, איך להיערך לחירום. הפצנו את זה. עשינו ימי עיון לכל הרשויות המקומיות. העניין הוא בהטמעה. זה יכול להיות קובץ שיושב על מדף, אבל אם לא עובדים רשות-רשות, ובונים את התוכנית, איך להיערך בכל ההיבטים – יש כשמונה היבטים שאנו עוסקים בהם, החל מפינוי פסולת אחרי רעידת אדמה, כולל ההיערכות שלפני עושה את ההבדל - רעש, קרינה, חומרים מסוכנים, זיהום קרקעות, ים וחופים וכדומה. הנקודה המרכזית היא ההטמעה ברשויות המקומיות.

אתם בודקים איך הם מבצעים כל מה שכתבתם?

חלקית.

אין לכם משאבים לבדוק את זה יותר לעומק?

חסרים משאבים לבדיקה לעומק.

אם אתם מביאים הוראות לשטח, ובשטח לא מבצעים אותן, מה עשיתם בזה?

יש פה שתי שאלות – אחת, העלתה אותו חברת הכנסת פרנקל – אם אין לכם היום משאבים כדי לבצע בקרה שוטפת על מה שהרשויות המקומיות עושות או לא עושות, למעשה, ייתכן שאתם מייצרים תורה טובה של פעולה, אבל השלטון המקומי לא תמיד מבצע אותה, ואז אנחנו נמצאים בבעיה מאוד גדולה. זו בעיה אחת.

בעיה שנייה, אנחנו פה נפגשנו לקראת הדיונים האלה עם ראשי רשויות, נציגי השלטון המקומי. נתקלנו בתמונה מאוד בעייתית. מדינת ישראל, כך אומרים לנו ראשי הרשויות, לא יודעת להגדיר מצב חירום שאינו מלחמה. אם יש מלחמה, יש אזעקה – נכנסים לפעולה הגורמים, הצבא, משרד הביטחון, פיקוד העורף, המשרד להגנת העורף וכדומה, ויש תורת הפעלה, שגם אותה צריך לבדוק, אם היא בסדר. אבל אם זה לא מלחמה, המדינה לא יודעת להגדיר את המצב שבו אנחנו במצב חירום לאומי, ואז הרשות המקומית אמורה לתת תשובות לבעיות שהיא בכלל לא מסוגלת לתת אותן. אין לה לא הידע המקצועי, לא הכלים, לא המשאבים, לא התקציב, לא הראייה הרוחבית. ואז אנחנו מגיעים למצב – אני אומר את הדברים מפי ראשי הרשויות; ישב פה ראש עיריית ירושלים. עיריית ירושלים היא עירייה גדולה עם הרבה משאבים ויכולות. לעומת זאת, עירייה שנמצאת בפריפריה, או בפריפריה החברתית, אין לה כסף, אין לה משאבים, אין לה מנגנון – היא נשארת בחוץ, כי עיריית ירושלים או עיריית תל-אביב-יפו יודעת להפעיל מנגנונים וכוחות, ועיריות אחרות - לא.

לכן אחד הלקחים שלנו כבר בשלב המקדמי הוא הצורך להגדיר. פה נצטרך שכל משרד יידע להגדיר את זה מהזווית שלו, מהזווית של הנושאים שהוא מטפל בהם. המשרד להגנת הסביבה ידע להציף מהזווית הסביבתית, המשרד של התיאום יידע להציף את זה מזוויות של אנרגיה, מים ותשתיות אחרות. מהם המצבים שבהם המדינה מגדירה מצב חירום לאומי, ואיך המדינה נכנסת לתמונה במצב הזה? ואז היא גם עוקפת את השלטון המקומי, ובאופן ישיר מבצעת דברים שונים.

זה גם רשום בנייר העמדה - בגלל שלא הוכרז מצב חירום הופעלו בצורה מעט מאולתרת מרכזי שליטה ארציים. היינו מנותקים מההפעלה הזאת. אני מניח שאם המצב היה נמשך קצת יותר, היינו מתחברים לזה. זה לקח שהעלינו אותו גם ברמה של הממשלה עצמה.

המשרד עצמו מפעיל מערך תגובה לאירועי סביבה 24 שעות ביממה. המשכנו להפעיל אותו גם בסופה. פה אנחנו יכולים לתת סיוע ישיר לרשויות, כשהן צריכות, במגבלת שאנחנו מסוגלים לתת. מעבר לזה אתה צודק - חסרים לרשויות המקומיות המשאבים. חייבים להכריז על מצב חירום כמה שיותר מהר כמצב חירום כדי לפתוח את הברזים הנכונים ולהפעיל את הפק"לים הנכונים, אחרת כשמאלתרים, יש פספוסים בחיבורים.

אבקש מכם בהמשך לדיון הזה, להעביר אלינו שני מסמכים: אחד, מהם הצרכים של המשרד להגנת הסביבה לא בחירום; בשוטף, כדי לוודא שאתם בשגרה מסוגלים לפקח באופן שנראה לכם סביר אחר השלטון המקומי והרשויות האחרות.

למשרד להגנת הסביבה אין הסמכות המחייבת לגבי הרשויות המקומיות.

השאלה, אם זה לא הזמן עכשיו ליצור סמכות בחקיקה או בכל מה שדרוש לכך, כדי שתוכלו לפקח. הנחיות שאתם נותנים לרשות המקומית בלי שאתם יכולים לפקח – אולי זה העת, יש לכם המצע כדי לקדם חקיקה, אם אתם מעוניינים. נראה לי שאתם לא כל כך מעוניינים.

מעוניינים מאוד, אבל זה לא ברמה הספציפית של המשרד שלנו. ברמה הארצית מי שמרכז גם את ההנחיות שלנו זה המשרד להגנת העורף.

יכולים להיות כשלים בנושא הגנת הסביבה, דברים שיכולים להיפגע ויכולים להתפזר . אנחנו במערכת ההגנה של שעת חירום יכולים לעצור את זה. יש דברים, שמענו עכשיו על סחף של זיהום גדול שקרה בעקבות גשמים, שלא היינו רגילים. יכול להיות שאם היתה תוכנית עבודה, והיתה סמכות בעניין, היינו גורמים לכך שהייתם יכולים לאכוף, ואז לא היו קורים דברים שבשעת חירום אנחנו חושבים שזה לא נורא. הפעלת מערכת חירום שלמה היא באמת יקרה, אבל דווקא במדינת ישראל באיומים שיש לה, לא רק באירועי מזג אוויר, אולי מתקפת טילים מצומצמת, שיכולה לגרום לכך שצריך להפעיל מערכת חירום במקום מסוים ולא בכל היקפו, והפוך – אולי זה חלק מהמסקנות, להקים מזה עוד מערכת חירום שנותנת מענה יותר קטן, פחות משאבים.

כל מערכת מים וביוב, למשל, אם טיפלו בזה בזמן וכמו שצריך, בזמן החירום אין - זה לא קורה. אם היה גיזום עצים לא היו קורים הרבה דברים שקרו לחברת חשמל. אם כל הדברים הללו יהיו מטופלים בזמן וכמו שצריך, בזמן אמת ולא רק בזמן חירום, אנחנו נגיע למצב הרבה יותר טוב ממה שהגענו.

אתם צודקים. כדי לחדד – אנחנו, כמו כל המשרדים, מעבירים את ההנחיות שלנו למשרד להגנת העורף, והוא מוציא את זה לרשויות המקומיות. באמת חסר החיבור כהנחיה מחייבת. אנחנו מעבירים את זה ברמת המלצות וסטנדרט, אבל זה לא משהו שאפשר לאכוף אותו. זה נכון לכולם.

קודם כל, תודה על דבריך. כבר מהדברים הללו אנחנו יכולים ללמוד כמה דברים: ראשית, אני ביקשתי מכם רשימת צרכים שלכם, מבחינת לוגיסטיקה – תקנים, כוח אדם – מה חסר כדי שתוכלו לדעת שאתם מבצעים את תפקידכם מבחינת הלוגיסטיקה של המערכת.
בהמשך לדבריה של רותם, אנחנו בהחלט מוכנים להידרש גם לשאלה של סמכויות. אנחנו מעוניינים, שאם יש הנחיות בנושאים חשובים, שהן תהיינה מחייבות – מה חסר בתחום הזה. אז אם יש צורך בתיקוני חקיקה כדי שההנחיות שלכם תהיינה מחייבות, מצוין. אנחנו בהחלט מוכנים לבחון את זה. אם יש צורך בשיפור התיאום בין המשרד שלכם לבין המשרד להגנת העורף, משרד התיאום, במשרדים אחרים שהם רלוונטיים, אם יש משהו שהכנסת יכולה לסייע בו – נשמח לעשות גם את זה.

זה נכון מאוד. הבעיה של הרשויות המקומיות – אתם מכירים את זה: אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה צריך, ונכתוב את זה בהנחיות, אבל בסוף זה מגיע לתקציבים, וכשהם לא יוכלו לרכוש את הדברים הללו, ורן יכול לתאר טוב ממני מה קורה בתלמ"ת של התוכנית להיערכות לזיהום ים.

אנחנו ערים לזה שמדובר פה בתקציבים. בסופו של דבר חשוב שתציפו את תמונת הצרכים מהזויות שלכם בצורה ברורה. בסוף זה מגיע לכנסת – תקציבים, סדרי עדיפויות. המדינה צריכה להחליט במה היא משקיעה. אתם, מבחינתנו, אחראים לומר מה צריך כדי שהתחום הזה יהיה במצב סביר. אם המדינה אחר כך תחליט שזה לא חשוב לה, זו לא בעיה שלכם, כי אתם ביקשתם. חשוב שמהזווית שלכם הדברים יהיו מאוד ברורים.

אני רוצה להתעכב על העניין החשוב מאוד שהעלה אותו חבר הכנסת מקלב. אנחנו נמצאים היום במצב מאוד בינארי: או מדינת ישראל היא במצב חירום, ואז יש לזה המון השלכות - כולל השלכות כלכליות – אנשים יכולים לא להגיע למקומות עבודה ועדיין לקבל תגמולים, זה מצב חירום קיצוני, או אנחנו בשגרה. מבחינה מהותית, הבינאריות הזו אינה נכונה. אנחנו צריכים להגדיר, כפי שאמר חבר הכנסת מקלב, מצבי ביניים, שהם מצבים שבהם צריך היערכות מסוימת, צריך סמכויות מסוימות, צריך אפילו ריכוז של מאמץ בידי המדינה, משרדי הממשלה, המטות המקצועיים. ועדיין הם לא אומרים שכל המשק – יכול להיות מוגבל לאזורים מסוימים, יכול להיות מוגבל מבחינת היקף המשמעות שלו והתחולה שלו. אתם מפקיעים סמכויות מסוימות, אבל לא הופכים את כל המדינה על פיה. היום אנחנו נמצאים במצב, בגלל הבינאריות שקיימת, שהמדינה מאוד נזהרת להכריז על מצב כמצב חירום, ואז בעצם המערכות אמורות להמשיך לתפקד כאילו הן בשגרה למרות שהן לא בשגרה. זו טעות. אנחנו חייבים להתמודד עם הבינאריות הזאת.

גברתי מזכירת הוועדה, נקדם בנושא הזה הצעת חוק שתנסה להגדיר את מצבי הביניים האלה. אבל אנחנו צריכים את עזרתכם – אנחנו צריכים להבין מכם מה המצבים שבהם אתם חושבים שאתם צריכים סמכויות נוספות, שהן לא מגדר השגרה, והן עדיין לא צריכות להפוך את כל המשק הישראלי על פיו. זו בקשתנו לקראת הדיון הבא.

אבל אני חושבת שהסמכויות קיימות. המשרד מספיק סמכותי כדי להטיל סמכויות כלפי מטה, אז אם למשל מעבירים סמכות, גם יכולים לדרוש מכל רשות מקומית את הביצוע ואת העברת הביצוע. הם יכולים לבקש כל פעם דיווח – מה נעשה ומה לא נעשה.

בשגרה זה מצוין, אבל יושב פה ראש עיריית ירושלים, ואומר: קרתה סופה, הכול התמוטט, ומי אמור לטפל בזה? מצד אחד, מדינת ישראל לא רוצה להכריז על זה כמצב חירום, כי יש לזה השלכות מאוד גדולות מבחינה משפטית – אנשים יכולים לא להגיע לעבודה, מיליון דברים יכולים לקרות – המדינה לא רוצה את זה. מצד שני, מה קורה? הכול התבצע בצורה לא פורמלית. מספר לנו פה שב-24:00 מרים טלפון לרמטכ"ל. זה צורה של עבודה?

מבקש ממנו טובה.

הרמטכ"ל במקרה היה ער, אבל אם לא היה ער? אם היה עסוק במשהו אחר? מה היה קורה אז? בקיצור, זו לא צורה מערכתית נכונה של התנהלות. גם ראש עיריית צפת, אני לא בטוח שיש לו הטלפון הפרטי בבית של הרמטכ"ל. לכן אנחנו צריכים לבנות פה תורה של מצבי ביניים, ולהגדיר אותה בחקיקה, ואנחנו צריכים פה את העזרה שלכם.

קודם כל תודה לשני משרדי הממשלה. נבקש מכם עוד חומרים בהמשך הדרך, לקראת הישיבה הבאה. שני משרדים, גברתי מזכירת הוועדה, לא נמצאים כאן, והם חשובים מאוד לדיון גם כן – המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת העורף. אני מבקש לברר אתם, למה הם לא הגיעו, ולהזמין אותם לישיבות הבאות, ולהסביר להם שהם חיוניים לנו מסביב לשולחן הזה, וגם לעדכן אותם בזה שאנחנו רוצים להגיש הצעת חוק מטעם הוועדה על מצבי ביניים, מצבי חירום חלקיים, אולי נמצא לשם שם נכון יותר, ונרצה את העמדות המקצועיות שלהם – מה נכון, מה ראוי, מה חסר להם.

אירוע חירום בשגרה, אנחנו קוראים לזה.

בדיוק. מה קורה במצב אירוע חירום בשגרה – איך המדינה נערכת ומה התשובות שהיא נותנת – המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת העורף. מים – אנחנו נקיים אתם ישיבה נפרדת.

המים והחשמל – אני חושב שחלק מאי-אספקת המים שהוי, זה בגלל החשמל. ולא רק זה, שחברת החשמל לא יכולה להגיע למקומות האלה. אחד קשור בשני. לפעמים זו היתה בעיה של 300 מטר, שהרשות המקומית לא נתנה את המענה. חברת החשמל עמדה עם כל הכלים שיש לה ולא יכלה להיכנס לכל ישוב, כי לא היה מי שיפרוץ לה את הדרך. היא ערוכה עם הכלים בשבילה, איך היא מתפקדת ומתגברת על תקלה אבל לא כדי להגיע למקום. זה הרשות, והיא לא עשתה את זה.

תודה. יש כמה נושאים שלא נספיק לעסוק בהם בישיבה הראשונה הזאת. אנחנו לא נספיק בדיון הזה להתעסק בשאלות של תחבורה – אני אומר את זה בצער. גם משרד התחבורה לא נמצא אתנו, ולא הזמנו אותו לישיבה הראשונית הזאת. גם לא נעסוק הפעם בכל השאלה של תקלות גז ונפט, אסונות מתחום אחר. זה נושא שנעסוק בו, ונשמח להתייחסות בו, מר עמיר וגם מר וירצבורגר, נשמח לניירות מפורטים שלכם בתחום הזה, אבל לא נספיק לעשות זאת בישיבה הזאת.

במרכז הישיבה שלנו היום נמצא תחום החשמל. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לנציגי הנהלת חברת החשמל ולנציגי ועד העובדים שנמצאים אתנו, אני רוצה להקדים ולומר גם אני כמה מילים מאוד חמות קודם כל לעובדים. אני ראיתי במו עיניי עובדים של חברת החשמל. איני יודע למה, ואיך זה קרה – עובדים שהפכו להיות מטרה להתקפות ואפילו השמצות בישראל, ואתה רואה עובדים שנמצאים בשטח בתנאים לא תנאים. לדעתי, מסכנים גם את חייהם. מטפסים על כל מיני עמודים לא במצבים של מזג אוויר רגיל. אני חושב שקודם כל, לפני שאנחנו נכנסים לניתוח ודיון כלשהם, אני רוצה לנצל את ההזדמנות בשם הכנסת, להביע הרבה תודה והערכה לעובדים, למסירות, להתגייסות, לכל אנשי המקצוע בחברת החשמל שפעלו ועבדו שעות כימים. אני מניח שגם אתם מנתחים את האירועים, גם אתם רואים איפה היו חולשות ואיפה היו קשיים, אבל לפני הכול חשוב לומר שהיתה פה התגייסות יוצאת דופן, מאוד מרשימה, כדי להתמודד עם מצב שמבחינת רובנו היה בלתי-צפוי.
אנחנו נמצאים בסך הכול בתחום החשמל במצב נוח, מסיבה פשוטה – יש לנו כתובת אחת מרכזית לדבר אתה, עדיין. אולי בעתיד זה ישתנה. לעומת מה שאנחנו נמצאים בתחום התחבורה, שאיבדנו קצת אפילו בעצמנו את הידיים בין כל הגורמים וחברות האוטובוסים הפרטיות שקיימות – זה יער מאוד מפותל, שנמצא בו את הדרך בסופו של דבר, אבל צריך יהיה לכנס דיון באולם הרבה יותר גדול בכנסת כדי לכנס את כל הגורמים הרלוונטיים לעניין מסביב לשולחן אחד - בתחום החשמל יש לנו גורם מרכזי אחד גדול, משמעותי. מבחינה זו יש לנו יתרון בקיומה של חברת החשמל כגוף מרכזי, שיודע להסתכל במבט רוחבי על משק החשמל בישראל. מהבחינה הזאת אנחנו יכולים לברך על זה שיש לנו בחברת החשמל עובדים שהם מאורגנים ובעלי אחריות ובעלי מסירות ובעלי קשר למקום עבודתם. תחושה שמקום עבודתם והם זה לא שני דברים נפרדים; מקום העבודה הוא מקום הפרנסה, אבל הוא גם המקום שנותן את הכבוד ואת המעמד, ולכן אנשים מוכנים להתגייס ולעשות מעבר לספר. אני חושב שמה שהעובדים עשו בזמן הסופה לא כתוב בשום ספר תקלות שאני מכיר. אנשים עושו את מה שצריך. מבחינה זו, אנחנו מבורכים בזה שיש לנו גם חברת החשמל וגם ועד עובדי חברת החשמל.

אשמח לשמוע מה ההערכות שלכם, מה הממצאים שלכם.

בוקר טוב. אתחיל בתיאור קצר של האירועים, ולאחר מכן אעבור ללקחים. למעשה, החברה נערכה מאפריל 2013 לקראת החורף - לא ידענו שיהיה אירוע כה קיצוני, אבל ההיערכות שלנו החלה בסיום החורף הקודם עם ניתוח הלקחים של החורף הקודם.
באופן ספציפי, החל מיום שני 9.12 נערכנו בהתאם להתרעות מזג אוויר, קיום חיתוכי מצב וקיום ישיבות מספר פעמים ביום בהתאם להתרעות כדי לדון ולרכז כוחות, כולל הפניית כוחות למקומות קדמיים דוגמת קריית ארבע או אזורים שעלולים להיות חסומים למעבר, אבל בצורה של ניסיון, כמו שהיה לנו בעבר, מאירועים שהיו בעבר, שהיו יחסית אירועי שלג קלים.

התחזית, שבחנו אותה מספר פעמים ביום, דיברה על כך שביום שלישי, רביעי, הלילה הזה, באותו שבוע, צפויות רוחות של 90 עד 100 קמ"ש. זה דבר שמדאיג אותנו ביותר בגלל הנזקים שעלולים להיות ברוחות כאלה לכבלי החשמל. מזג אוויר יחסית קשה. ביום רביעי בבוקר הרוח היתה חלשה משמעותית מהצפוי, ובהערכות שלנו של יום רביעי עלה שמדברים על גל קור, אבל כנראה, זה לא יהיה בעוצמה שצפינו בתחילת השבוע. לכן המשכנו בהיערכות, אבל עם תשומת לב שזה לא הולך להיות כל כך נורא.

האירוע התפתח בלילה בין חמישי לששי בצורה קשה. אנתח את הדברים ואת הגורמים – ראשית, בתחום ייצור החשמל. שברנו שיא ביקוש של כל הזמנים אי פעם בחורף מבחינת ייצור החשמל. החברה עמדה באספקת כל הביקושים לחשמל לכל הצריכה לרחבי הארץ ללא בעיה. יש לזכור שגם בחברה אנחנו נערכים, מהניסיון שלנו לחורף, ומסיימים שיפוצים של תחנות ייצור שאנחנו מוציאים אותן בקיץ לשיפוצים, בין הקיץ לחורף. במקרה הזה הורף התחיל – מכוונים בדרך כלל לינואר, לפברואר. פה הוא התחיל ב-12 בדצמבר, פחות או יותר. קצת הקדים.

בתחום ההולכה והחלוקה, שזה מרכז העיסוק שלנו בסופה הזאת, תמונת המצב בשיאה הגיעה לכ-60 אלף לקוחות מופסקים מחשמל. מבחינת ישובים מנותקים, השיא היה בשבת בבוקר – 103 ישובים מנותקים. הלילה בין חמישי לששי היה קיצוני, אבל חלק מהאפקטים הגיעו כשהעצים נשאו משקל רב של שלג וקרסו. חלקם גם אחרי שהסערה פסקה, אחרי תיקונים קרסו כל כבלי חשמל. נתייחס לזה גם בלקחים. הגענו לשיא של ישובים מנותקים, כאמור 103, שריכוז המאמץ המרכזי שלנו הוא בצפון הארץ, באזור צפת, ומועצה מקומית מרום הגליל.

כמה בתי אב זה?

60 אלף זה סך הכול. בסך הכול 103 ישובים מנותקים. היו ישובים נוספים בצפון כמו בית ג'אן ואחרים, שלא במועצה המקומית. אזור רמת הגולן. באזור ירושלים והישובים שמובילים לירושלים כמו מבשרת ציון, אבו גוש, עין רפא, ישובים כאלה, וישובים נוספים באזור עוטף ירושלים, יהודה ושומרון.

אגב, בשטחים איך מערכת החשמל בנויה? יש ההתנחלויות הישראליות שאתם מספקים חשמל, והכפרים הפלסטינים זה אתם?

ראשית, אנחנו מספקים לכל הישובים היהודיים את החשמל. על חלק מכבלי החשמל שעוברים מסופק גם חשמל שיוצא לכפרים פלסטינים. את האספקה לכפרים האלה, ברובה מספקת או הרשות הפלסטינית או החברה המזרח ירושלמית. העסק הזה מתחלק לכל ישוב בפני עצמו.

מדובר באותה מערכת הולכה?

הולכה זה - - - עליון, ככל שיורדים ומתקרבים לישובים זה נקרא מערכת החלוקה במתח גבוה, ובתוך הישוב - מתח נמוך. כשמתקרבים לישובים זה מתח גבוה, באזורים האלה, וככל שמתקרבים בתוך הישוב זה מתח נמוך.

בסך הכול היו לנו כ-150 קווי מתח גבוה. מערכת ההולכה, המתח היותר גבוה, עמדה היטב בסופה. מערכת המתח הגבוה – יש לזכור שמדובר בחוטים שגבוהים בדרך כלל מגובה העצים. יש נקודות מסוימות שיש בעיות – למשל, מי שיצא לו לנסוע בזמן הסופה בנחל עמוד ראה עצים בני 50 ו-100 שנה שהם שבורים, עצים רציניים שבורים באמצע. עשרות, מאות, אולי אלפי עצים. הסערה שברה אותם. זה משקל עצום של עץ כזה שנופל.

מתח גבוה – כ-150 קווים. מתח עליון – כ-18 קווים בסך הכול. תשע תחנות משנה מופסקות לסירוגין. בסך הכול ריכזנו מאמץ של מעל 2,000 עובדים שעבדו בשטח בתיקון הקווים בכל הישובים וקווי המתח.

הבעיה העיקרית שנתקלנו בה – אני עדיין בתיאור העובדות ולא בלקחים – היא בעיית נגישות קשה ביותר, כי גם כשהיו לנו הכוחות, וגם כשריכזנו אותם, בעיקר בכבישים שמגיעים לירושלים, כביש של שלושה מסלולים, שהוא חסום – לא רק בשלג אלא במכוניות שתקועות לרוחב הכביש. רחובות בתוך ירושלים, שמספיק רכב שיצא מחניה והחליק, יש לנו שיירה של חמישה-ששה רכבים, משאיות, רכבים כבדים, מנופים. אנחנו תקועים לפעמים שעתים-שלוש על רכב אחד קטן, שגם העירייה וגם המשטרה לא יכולות לפנות אותו שעות, וכל הכוחות שנביא לא יכולים להגיע לאזור הבעיה. זו בעיה שנתקלנו בה ימים רבים, שעות מבוזבזות, בעיקר שעות היום, שהן מצומצמות, ויש לנו צוותים, ואנחנו לא יכולים להגיע לבעיה. זו בעיה קשה.
אני עצמי דיברתי בעיריית ירושלים על רכבי גרר. אמרתי: קחו מעיריית תל-אביב רכבי גרר. זו הבעיה המרכזית. אנחנו לא יכולים לעזור לכם אם לא תעזרו לנו. אנחנו לא יכולים להגיע לשום מקום.

זו שאלה שיש עליה ויכוח גם בוועדה. יש גישה שאומרת שכל גורם צריך שיהיו לו היכולות באופן עצמאי, ואז חברת החשמל, יש לה היכולות, לעיריית ירושלים יש היכולות. ברמת ניהול מערכות המשמעות של הגישה הזו היא עלויות פנטסטיות של אמצעים שיהיו שלוש-ארבע פעמים למה שמדינת ישראל באמת צריכה, כי לכל אחד יהיה את שלו. זו גם אחת השאלות שמפנה אותנו לשאלה שהפניתי קודם למשרדי הממשלה, של אותם מצבי חירום בשגרה, שבהם יש יכולת לאגום משאבים ולהעמיד אותם לרשות הבעיה – לא משנה מאיפה הם באים.

הערה לפרוטוקול, ברשותך: כלקח מתרגילים קודמים, ביצענו פרויקט של איגום משאבים. לקחנו את כל הרשויות הייעודיות שלנו, את כל גופי התשתית, כולל חברת חשמל, מקורות, נתגז ובתי הזיקוק, ויש לנו רשימה של איגום משאבים. זה לא עונה על מה שאתה אומר, שצריך להיות מפלסות בחברת חשמל – על זה יש לי דעה ארת, אבל מה שקיים בחברת חשמל ומה שיהיה קיים במקורות ובכל חברת הדלק, יש לי רשימה של איגום משאבים. העברתי את זה עכשיו כטיוטה לתשתיות להתייחסות.

המצב הקיים כיום מאפשר לך את אותה רשימה שיש לך, להגיד: טוב, אני מפעיל אותה?

אם עכשיו יהיה לי אירוע במקורות- - -

זו לא השאלה.

מה שאמר היושב-ראש – מענה כוללני. הבאנו את הדוגמות, גם בוועדת הכלכלה, וכאן באווירה יותר עניינית ומקצועית - דוגמה של מקומות ישוב שהיו מנותקים מחשמל וממילא גם ממים – חברת החשמל רצתה לתת את המענה. עמדה עם הכלים הכי טובים והכי משוכללים שיש לה. עמדה בפתח הישוב ולא יכלה להגיע לאותה תחנת כוח או אותו מקום שהיתה צריכה להגיע, כי המועצה לא פילסה לה. היא באה פעם אחת, פעמיים, וכך היה יכול להיות יותר מ-48 שעות שלא היה חשמל, כי היתה צריכה להגיע לאותה מערכת החשמל שנמצאת 300 מטר מתחילת הישוב.
אני גם לא חושב שזה אמצעים כספיים גבוהים מאוד. נניח שחברת החשמל היום, כהפקת לקחים, יוצאת למכרז לאותן חברות שיש להן מפלסות בשעת חירום. היא לא צריכה לקנות את המפלסות האלה. קח את ברזאני שיש לו כך וכך טרקטורים שעומדים במצב של מזג אוויר כזה, הם לא עובדים בשטח. הוא יכול לתת מענה לזמן חירום לחברת החשמל – חברת החשמל מזעיקה אותה: אני צריכה מפלסת אחת, טרקטור אחד שייכנס בהר שמואל בכניסה לירושלים, ב-443, ייכנס 300 מטר וייתן מענה. זה היה ישוב שהיה נצור ומנותק במשך יותר משלוש יממות. היו עוד דוגמאות, כמו במיצד, שחברת החשמל רצתה לתת את המענה, והיא היתה תלויה בידי הרשות, והרשות לא נתנה מענה. אז עכשיו נאשים אותה, אבל חברת החשמל עם קצת יותר הרחבה היתה יכולה לתת מענה, אבל אמרה: אנחנו לא מפלסים דרך אלא אנחנו נותנים מענה מקצועי ותיקונים.

ציינתי את זה גם בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, שחייבים לא לרכוש ציוד מכני, אלא להשתמש בו ולעשות הסכמים עם חברות קיימות, ואז לא תהיה בעיה להגיע למקומות שאין גישה אליהם בכלל.

אני מסכים שהעלות היא לא גבוהה.

לא הגעת בתחילת הדיון, אז רק אומר לך – אנחנו בתהליך חצי לא פורמלי. מנסים לחשוב יחד, לכן כולנו פה משוחחים. מנסים לחשוב על הבעיות. שלא תיעלב מזה שאנחנו קוטעים את דבריך. אנחנו מכבדים אותך – חשוב לי לומר את זה.

אחת של אמצעים לוגיסטיים שצריכים או לא צריכים להיות בידיכם במתכונת כזו או אחרת, כדי שתוכלו לעשות את מה שאתם צריכים לעשות. שאלה שנייה היא שאלת סמכויות – האם יש לכם כל הסמכות? נניח שכלי רכב עומדים בכניסה לישוב. לחברת החשמל יש סמכות לפנות כלי רכב? לא. הרשות המקומית במצבים כאלה נמצאת בקריסה – יש לה מיליון בעיות. הסיפור האחרון שמעניין אותה הוא להזיז כלי רכב - כך ראינו מהנתונים שלמדנו אותם כבר. איך מייצרים את המצב שבו מאפשרים לכם את הכלים לעשות את מה שאתם צריכים? יש גורם שיודע לתכלל את כל הצרכים, הוא מבין שחברת החשמל צריכה להגיע למקום, וכדי שהיא תגיע למקום יש לו הסמכות ויש לו גם האמצעים, או לכם יש האמצעים ולו יש הסמכות כדי לאפשר לכם לעשות את עבודתכם – זו השאלה.

שלום, המשרד להגנת העורף. אכניס אותך לקונטקסט של הדיון - אנחנו מנסים להגדיר מצבים שהם מחוץ למערכת הבינארית שמדינת ישראל יודעת כיום להתייחס אליה של או מצב חירום, שכל המדינה נכנסת למוד אחר לחלוטין, או מצב שגרה שבו לא קורה שום דבר, אבל המצבים שלנו הם מצבי אמצע. בהם צריך נוהל חירום כלשהו, אבל לא להכניס את כל המדינה לחירום. מר גליקמן, בבקשה, תמשיך.

השאלה היא כאמור קודם כל חוקית וסמכותית, ושנית, זו שאלה פיננסית. מבחינה חוקית, כשיש רכב תקוע ברחוב ירושלים צר, לי אין סמכות להזיז את הרכב הזה. ייגרם לו נזק – אנחנו מכירים את כותרות העיתונים. יום אחרי הסערה כולם ישכחו שהיתה סערה, והתלונות יגיעו, ובאיזו סמכות נגענו ברכב. זה אחת. והשאלה, לכמה גופים במדינה אתם נותנים את הסמכות הזו. זו גם שאלה שתצטרכו לענות עליה.

אני חושבת שהגנת העורף זה משרד שצריך לקחת אחריות לא בתקופה של מלחמה חלילה אלא במצבי חירום בכלל. צריך להיות גוף אחד שיטפל במצבי חירום שקורים במדינה. צריך להיות משרד אחד שמאחד את כל המשרדים, ופועל מול כל המשרדים. לו אמורה להיות סמכות לעבוד מול כל משרד ומשרד.

נושא שני הוא עניין פיננסי. חברת החשמל, יש טענות, ואתם רואים את זה בתקשורת, שהיא חברה גדולה מדי, וצריך לצמצם אותה וצריך להתייעל. הייתי בשניים או שלושה דיונים בכנסת בשבועיים האחרונים בנושא הסופה האחרונה, והתבטאתי פעם אחת על סכום שעלולה הסערה הזאת לעלות, וכשיצאתי מפה קיבלתי על הראש, על איזה סכומים אני מדבר בכלל, כי החברה צריכה להתייעל, והרצון שלי להעלות תעריפים בכלל לא נכון. בסופו של דבר צריך לקחת את מכלול הדברים, לראות שאין הכפלות או כפילויות אצל גורמים שונים, ולתת סמכות לגורמים.

יש גם לזכור, שאם אתם זוכרים, מרכז הסופה היה ביום חמישי-שש. בשני-שלישי התחילו לפתוח את ירושלים לתנועת רכבים. מי שניסה לנסוע בירושלים בימים הללו ראה שלוקח לו, גם כשהרחובות, כבר מתחילים לנסוע בהם, לוקח שעתיים-שלוש בתוך העיר. היינו צוותים עם חמישה רכבים משאיות כבדות, עם מנופים, עומדים שלוש-ארבע שעות ולא מצליחים לצאת רחוב אחד. כלומר העסק הזה, אנחנו יושבים פה במיזוג אוויר, מה שנקרא, וצריך לחשוב על כל הדברים האלה. חלק מהעסק הוא עניין של פתרונות, בחלק מהמקומות הגענו בהטסה בכלל, עם מסוקים של חיל אוויר, והקפצנו גנרטורים, פתחנו מעטפות שבשגרה לא היו, כי עד עכשיו התנגדו, ופתאום ניצלנו הזדמנות. צריך לנתח את זה בתוך האירוע, כשאף אחד לא נע על הכבישים בגלל המצב, ואחרי פתיחת הכבישים, וצריך לחלק את זה. זו עבודה לא פשוטה, וצריך לתת גם סמכויות. הנגישות היא בהחלט בעיה חמורה.

אפילו פנסים כחולים, שנדרשו כדי להגיע ליעדים, בשגרה הם לא קיבלו. הקב"ט הארצי נלחם זמן רב כדי לקבל, ולא קיבלו. רק באמצע האירוע, כשאלי דיבר עם המנכ"לית שלי, והיא דיברה עם מנכ"ל משרד התחבורה, סידרו להם חמישה פנסים כחולים.

אני מעל שנתיים וחצי בחברה, ויש לי עבר ביטחוני כזה או אחר. אמרתי: באירוע חירום העבודה הכי חשובה זה להגיע. וזה בכל מחוז, זה לא רק אני. זו חברה גדולה. צריכים לכמות כדי לתת עדיפות בתנועה לרכבי חברת חשמל.

לפני שנה היו אירועים יותר קטנים, אז המשטרה עזרה לנו. גם פה המשטרה עזרה לנו. בסוף חברת חשמל זה מסה, מאות רכבים שנעים ממקום למקום. יש בעיה בעדיפות גם בזה. קיבלנו מענה חלקי ביותר תוך כדי האירוע. משרד התחבורה לא נמצא פה, אבל נצטרך לפתור את העסק הזה.

במהלך הסערה קיבלנו שיחות למוקדי השירות שלנו ברמה של מעל פי שלושה מעל הממוצע – במקום כ-18 אלף שיחות ביום - בין 50 ל-60 אלף שיחות. נערכנו ברשתות חברתיות כולל הפייסבוק ואתר האינטרנט, מה שסייע בקשר עם הציבור שהיה לו חשמל או מכשיר סלולרי.

מבחינת משאבי רכב, אנחנו מדברים על במות הרמה, משאיות וכן הלאה.

מי שלא היה לו חשמל, גם לא היה לו אינטרנט.

אלא אם כן יש טלפון סלולרי מתקדם.

שמעת - גם הסלולרי.

גם נכון. נערכנו תקשורתית, כולל עדכון - הכול פתוח ושקוף. זה שינוי שעברנו אותו החל ממשבר הגז המצרי. סמוך לחמ"ל שלנו פתחנו חדר תקשורת. כל מה שידענו, הציבור ידע, עם תחנות טלוויזיה שמשדרות מטר מהחדר שמקבל החלטות. הכול היה פתוח, אין מה להסתיר. אני חושב גם בדיעבד שזו החלטה מצוינת, שאנו מתנהלים אתה כבר שנתיים-שלוש.

אתר האינטרנט קיבל פניות ברמות של בין פי חמישה לפי ששה מהממוצע הרגיל.

כשאנו משווים את זה לסופות וסערות אחרות בעולם, ויש לי המצגת – אשאיר לכם אותה – כשהשווינו את זה לסופה, למשל, בבלטימור בארצות הברית בינואר 2011, עם 1.2 מיליון לקוחות, שלג ברמה של 40-30 סנטימטר. כמות לקוחות מנותקים: כ-120 אלף, וימי חזרה - בסביבות ארבעה ימים. בהשוואה לטורונטו דצמבר 2013, ב-21 בדצמבר, קצת אחרינו, התחילו סופות גם בטורונטו, במקומות אחרים בארצות הברית ובצרפת. שם היו כ-350 אלף לקוחות מנותקים.

הזכרת את העובדים של חברת החשמל. מדינת ישראל יכולה להתברך – אני מחזק את הדברים – שיש לה עובדים ושיש לה חברה כמו חברת חשמל. במדינות מסוימות בעולם, לפי החוק, לא יוצאים לשטח עד שמזג האוויר לא מסתיים בגלל בטיחות העובדים. רק כשנגמרת הסופה, מתחילים לתקן. האזרחים יודעים שיש סופה, מתנתק החשמל - האחריות היא שלהם. היו פה עובדים שעבדו - אני לא מדבר על השעות, אבל אם ראיתם תמונות - בשלג, בקור, בשעות רצפות עם נעליים רטובות, ואני פגשתי את הצוותים בשטח – מה שעניין אותם זה להחזיר את החשמל, והמפגשים הכי חמים הם של התושבים שסבלו לפני רגע מהפסקת חשמל, אבל כשחוזר החשמל, עם העובדים שלנו רגע אחרי החזרת החשמל, שמכבדים אותם בקפה ובתה, חלקם מכריחים אותם להתקלח בבתים. גם מבחינת האזרחים היחס היה ראוי לציון. ראינו עובדים שנלחמו, ובסך הכול לא היו לנו בעיות בטיחות ולא היה אובדן בנפש בכל המדינה. גם זה ראוי לציון. זה מחזק את הנושא של נהלים של החברה והכנה של החברה, נושא הבטיחות. גם זה לא פשוט – לעבוד, אלפי עובדים בקור ושלג ואמצעים לא טבעיים, ולסיים את כל הסערה והסופה הזאת ללא נפגעים בנפש.

יש לנו עוד תיאורים של מקומות אחרים בעולם.

שאלה לגבי אחוז התקלות שכבר תוקנו, והאם נשארו דברים שאתם עדיין עובדים עליהם?

כפי שהודענו, ביום שני בערב כמדומני כל הישובים היו מחוברים לחשמל. ביום ראשון הגענו למצב שיש לנו כמה אלפי לקוחות מנותקים – מעל 95 אחוז – החזרנו את החשמל.

כמה בתי אב בסך הכול יש?

מעל 2.5 מיליון.

אנחנו מדברים על 3, 4 אחוז שהיו מנותקים?

אפילו פחות.

לגבי התודות, אדוני היושב-ראש, צריך להודות לא רק לאנשים שהיו בשטח; גם העובדים, שגם אני נתקלתי בהם, שעבדו 12 ו-14 שעות בתוך המוקדים. הם נתנו מענה. כל עבודת המטה גם היתה מסורה. גם להם חשוב להודות. נוצר משהו לא הוגן, חברת החשמל משום מה, העלו אותם, בזמן שאולי יש היום דיון על חברת חשמל, אם המחיר גבוה או לא, אם התייעלות או לא, אבל בסופו של דבר זו המערכת הכי טובה שיש לנו במערכות הציבוריות. עמדתי בראש ועדה לפניות הציבור, ואנחנו רגילים כחברי כנסת לקבל את פניות הציבור - היעילות שיש בחברת החשמל והשירות לאזרח הוא מעולה ביותר. אני לא חושב שיש לה מתחרה. למשל, במוקד היו פניות יותר מהשגרה, אבל המוקד קרס, ויש אנשים שלקח להם יותר מכמה שעות להודיע בכלל שייכנסו לתור של התקלה. זה דבר שצריך להפיק לקחים. בשעת חירום יש עומס על המוקד.

לפעמים המוקד קורס בגלל דבר חיובי. למשל, דיברתי עם אשה מבוגרת, שכנראה, היתה במצוקה גדולה מאוד. היא התקשרה למוקד חברת החשמל – לא היה לה חשמל, ודיברה אתו הרבה זמן. היא אמרה את זה בחיוב. המוקדנית שם במוקד לא ידעה לפתור לה את בעיית החשמל באופן טבעי, אבל היתה לה מספיק סבלנות אליה, והיא דיברה אתה. יש מצב שבו המערכות קורסות ואז גם חבר כנסת כמו מקלב מקבל תלונת ציבור בעניין שבכלל לא קשור אליו. גם רינה פרנקל. אתם הייתם כתובת להרבה דברים. כשאותה גברת מבוגרת, שמציינת את זה לחיוב, דיברה עם המוקדנית כרבע שעה, והסבירה לה את כל הקשיים והבעיות, ולמה דחוף שיפתרו לה את בעיית החשמל, אבל כשהיא נמצאת אתה רבע שעה על הקו, הלקוחות שלכם ממתינים. זה חלק מהמציאות שקורית.

חלק מהאנשים שהיו מנותקים ימים מחשמל, דיברו על הפחד. אשה בודדה – היה מנותק הבניין בסביבה – היא פחדה להיות לבד, חוץ מהקור. זה היה מאוד קשה. אנשים גם לא קיבלו זמן משוערך לטיפול, וזו היתה חלק מהבעיה. הילדים והנכדים שלי היו מנותקים מיום ששי עד יום ראשון, כל השבת היו בחושך, בלי חימום. אם בתי היתה יודעת שהיה לוקח הרבה זמן לתקן את התקלה, היתה נערכת. היא לא ידעה כמה זמן ייקח. זו היתה תקלה מקומית. אחרי זה התיקון לקח דקה וחצי בדיוק, אחרי 48 שעות. החליפו נתיך, זה הכול. זה עוד מסקנה – צריך גם למפות את הפניות. באירוע הזה היו תקלות רציניות מאוד, כמו ישובים שלמים שהיו מנותקים בגלל מערכת שלא מצאו באזור מעלה החמישה, ארבעה-חמישה ימים לא היה חשמל. בגלל עצים שנפלו. מערכות שנפלו, חלק גדול מ-60 אלף לא בגלל עצים שנפלו אלא בגלל נתיכים ודברים מקומיים שהתיקון לקח. אז צודק – לקח להגיע שלוש שעות. השינוע היה קשה, אבל גם המיפוי.

השאלה, אם יש צוות שממפה את הפניות האלה.

רחוב זה וזה - מבינים שזה משהו מקומי ולא מערכתי.

ביום א', כשהיתה שמש כבר, השאלה אם היו מערכות תגבור. התלוננו על כך שאין מערכת תגבור. הרי ההיערכות היתה בכל הארץ, אבל לאחר הסערה, יום ראשון כבר היה שגרה באופן כללי בכל הארץ. רק היו המוקדים – הגליל, רמת הגולן, ירושלים, כפי שאמרת. שם לתגבר באותם צוותים שהיו במקומות אחרים.

הרבה שאלות שמכנסות אותך לשאלת הלקחים, ואנחנו רוצים שתנסה לחשוב על מה היה לא בסדר, איפה אתם מאתרים את החולשות בתוך המערכת. מה הדרכים שלכם כחברת החשמל- נניח, קורה אירוע כזה בעוד חודשיים פעם נוספת – מה נדרש ממדינת ישראל, ממערכות תומכות כדי שתוכלו לבצע את תפקידכם טוב יותר? מה נדרש מכם כדי לשפר את הדרוש שיפור, בשני היבטים: אחד של מניעת תקלות – עד כמה ניתן למנוע ואיך אפשר, ואיך ניתן לשפר את הטיפול, אם התקלות בכל זאת מתרחשות?

גם ללקחים, בנוגע לרוחות חזקות, זה יכול לקרות גם בלי שום קשר לסופה – למשל, יכולות להיות תופעות טבע אחרות. זה יכול לקרות. גם עצים שקורסים ופוגעים במערכת החשמל, גם זה דבר שניתן למנוע את זה, לא במצב חירום.

אנחנו רוצים שתנסה להתמקד בלקחים בשני מישורים: מה ניתן לעשות כדי למנוע תקלות במערכת החשמל מבחינתכם, וזה נוגע גם למבט פנימי שלכם אל עצמכם וגם במבט רוחבי, מה צריך ממדינת ישראל לעשות באופן כללי, וגם איך משפרים את הטיפול בתקלות, אם וככל שתתרחשנה.

אעבור בצורה מתודית ואענה על כל השאלות, כולל 103 ומוקדי השירות.

ראשית, לקחים. ההחלטה על פתיחת מוקד – למעשה, פתחנו מוקד כללי ארצי. יש לנו מוקד בחיפה ומוקד באזור המרכז. פתחנו את המוקד באזור המרכז. ההחלטה על הפתיחה בסמוך לירושלים ולא בתוך ירושלים היתה החלטה נכונה בגלל קשיי הנגישות לאותו מוקד, ותמכנו את ירושלים. בדיעבד, כשבחנו את הדברים, השליטה בארץ ושיתוף הפעולה היה מצוין.

נושא שני הוא נושא של הטמנת רשתות, שלא העליתם פה, אבל עלו בוועדות אחרות. אנחנו נכנסים לעבודת מטה. במדינת ישראל כבר היום כ-30 אחוז מהרשתות מוטמנות. ההחלטה היום, שכל ישוב חדש, שכונה חדשה שמוקמת בישראל, הרשת מוטמנת בקרקע. מחוץ לישובים או בישובים ישנים עדיין 70 אחוז מהרשת לא מוטמנת. ניכנס לעבודת מטה, לראות איך מאימים את הנושא הזה, והאם זה נכון. תזכרו דבר אחד: גם בעולם במקומות יותר קרים, שיש סופות כאלה כל שבועיים או חודש, ויש שם יותר רשתות מוטמנות, עדיין יש הפסקות חשמל. זה עדיין לא פתרון קסם.

זה לא פתרון קסם לכל מצב. ברעידת אדמה הטמנה יכולה להיות יותר קשה לטיפול ממשהו שאתה רואה אותו.

גם פה, אם יש ניקוז לא נכון או בעיה של הצפה באותה רשת, זמן התיקון יותר ארוך, ממה שאנחנו יודעים בעולם, מאשר היום, שהקווים עליים. לכן יש בזה יתרונות וחסרונות. נעשה עבודת מטה עם לוחות זמנים. הגדרתי לוחות זמנים, ונטפל בזה.

הנושא השני שהעסיק את כולם וגם אותנו – כל הנושא של העצים והצמחייה הירוקה. הבעיה שלנו היום - אנחנו לפני כל חורף עושים הכנה וגוזמים עצים בישובים ומחוצה להם. הבעיה שלנו היום, שאנחנו לא מקבלים עדיפות. בחלק מהישובים נלחמים בנו, כולל לוקחים אותנו, מאיימים באיומים פליליים, ועוצרים אותנו באמצע העבודה, ולא נותנים לנו לגזום עצים. יש מקומות גם מחוץ לעיר - אני לא רוצה להאשים לא את קק"ל ולא את החברה להגנת הטבע – שבמקום לקדם אותנו, איפה שיש עצים סמוך לקווי חשמל - שאלת אותי, היושב-ראש, על חוק. אנחנו צריכים חוק שייתן לנו עדיפות, איפה שיש קווי חשמל, בטווח מסוים אין עצים. במדינות בעולם זה נקרא פרוזדור חשמל, זה קיים. אבל בישראל מחזיקים את המקל משני הקצוות – מצד אחד אומרים לנו: אין דבר כזה שאין חשמל. מצד שני, לא נותנים לנו לגעת בעץ. אנחנו לא קוסמים. צריך לעזור לנו בזה. זה צריך להיות בחקיקה.

אתה צודק מהזווית שלך. בהחלט צודק. אבל כשאנחנו חושבים על רחוב טוב, שיהיה נעים לאנשים לחיות בו, אנחנו חושבים על רחוב עם עצים.

אנחנו לא אומרים שלא יהיו עצים. יש טווחים. הם מוגדרים אצלנו. אבל היום העירייה, הם עוצרים לנו את העבודה או לוקחים אותנו לבית משפט עם צו לעצירת עבודות. יוצא שגם כשאנחנו רוצים שיהיה חשמל לתושבי אותה עיר, לא נותנים לנו לגזום את העצים, וגם מחוץ לעיר, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע, קק"ל - לא מאשים אותם באופן אישי – עושים הכול כדי שיהיה ירוק במדינה, ואני מבין אותם, אבל אנחנו צריכים עזרה בנושא הזה, ומבקשים גם בוועדה הזאת התייחסות לנושא הזה. זה הנושא השני.
הנושא השלישי קשור למערכות שליטה וניהול שלנו. התייחסתם לזה בצורה כזו או אחרת. היום יש לנו מערכות שליטה בעובדים. התייחסתם לנושא של נתיכים. אני לקחתי על עצמי סיכון אישי בהחלטות שלי בנושא של ריכוז ומיקוד מאמץ. כל העובדים של חברת חשמל מכל המדינה בשלב מסוים היו בירושלים. אם היתה לנו עוד סופה בתל-אביב או בדרום הארץ או במקום אחר, היינו בבעיה קשה. משבת בבוקר, כשהבנו את העסק ואת העצמה, והשתלטנו על מקומות אחרים, אני רוצה רק לסבר את אוזניכם – באזור הדרום היו מעל 1,600 תקלות ביום ששי. כמות העובדים של חברת החשמל צריכה לפתור 1,600 תקלות ביום ששי, ובשבת-ראשון לרכז מאמץ לאזור לירושלים. לכן מבחינת ניהול ושליטה מיקדנו את כל הכוח, אחרי ייצוב המצב בשאר המקומות בארץ, וכל עובדי החברה חוץ מעתודה קטנה מאוד הופנו לירושלים עד לרמת לקיחת סיכון ברמה האישית. אם היתה עוד בעיה במקום אחר בארץ, היתה לי חשיפה, כי בטענות בסוף באים אליי, וזה הכי קל.

מצד שני, מה כן אפשר לשפר ולהפיק לקחים - במהלך האירוע השתמשנו במערכת שליטה ובקרה של הצבא. פיקוד העורף התגייס, אני חייב לציין לשבח. את כל הצוותים שלנו הכנסנו במערכת שליטה שלהם כדי שנראה גם עם מספרי קשר וגם את המיקום הגיאוגרפי שלהם. זה דבר שהכנסנו, ואנחנו בשלבי רכישה ועבודת מטה של מערכת כזו, שתקל לנו על מיקום צוותי העבודה בזמן חירום. כשמגייסים מאות ואלפי אנשים וכולם נמצאים – תחשבו, כמות התקלות שהיתה לנו בירושלים, יהודה ושומרון – עצומה, לדעת לשלוט, מי סיים תקלה ואיך הוא עובר לתקלה הבאה, פקקי תנועה ולנהל את העסק הזה - אפשר להרוויח הרבה זמן מת – לא רק בפקקים אלא בניהול ובשליטה. אכן נפיק לקחים בנושא הזה, ואנחנו בשלבי רכישת מערכת.

יש לנו מסקנה נוספת. כשאנחנו מזרימים כל כך הרבה כוחות לירושלים, אנחנו צריכים נוספים למה שיש לחברת חשמל בשגרה. השתמשנו באזור כינוס של לטרון, באזור אריאל ובאזורים נוספים, כי כשבאים מאות רכבים של חברת חשמל, אנחנו לבד עושים פקק בעיר. לכן יש לנו מסקנה, איך לייעל גם את העבודה שלנו.
נבצע עבודת מטה לשימור מה שעשינו וגם להעמקת שיתוף הפעולה עם הגופים המבצעיים, האזרחיים והצבאיים, כי קיבלנו הרבה מאוד ניסיון בעבודה גם מפיקוד העורף וגם ממשטרת ישראל, שעבדו אתנו בשיתוף פעולה מופלא. מישיבה שהיתה אצל ראש הממשלה, וכשהצפתי את הבעיה, הוא אמר לי, והשר לביטחון פנים: פיקוד העורף והמשטרה, תקבלו מה שאתם רוצים. לקחנו אותם למחוז, והם הציפו אותנו באנשים ובעזרה. אני מניח שבעתיד העסק הזה יעבוד טוב יותר.

אנחנו נבחן פיתוח, ונראה איך עושים שיתוף פעולה עם משרד התשתיות והאנרגיה בנושא שיתוף פעולה ויכולות תגבור בין-לאומי. זה מצב שלקח אותנו, שחברת החשמל הכילה את האירוע. יכולים להיות אירועים קשים יותר, שנצטרך עזרה מבחוץ, כמו שנעזור למדינות אחרות, שיעזרו לנו.

נושא בטיחות – ברור שנמשיך ונשמר ונשפר את הנושא.

נושא גנרטורים. זה נושא בעייתי. ראשית, אני מבין שהציפייה מחברת החשמל, שתפתור- - -

אגב, בנושא הבטיחות, אחד הדברים שיש לציין לטובה – אמנם היו הפסקות חשמל, אבל היו מצבים מאוד מסוכנים – כבלים קרועים, בכל זאת הרבה רטיבות, שלג, גשם - אנשים לא התחשמלו. אני לא יודע למי או למה צריך להודות.

גם העובדים; לא רק האזרחים.

בהחלט. גם העובדים וגם האזרחים. הפעם אולי משמיים, חבר הכנסת מקלב, עזרו לנו, אבל אני חושב שיש מקום אולי לחדד את המודעות של הציבור.

עשינו הרבה מאוד הודעות ברדיו. פנינו לציבור באמצעי המדיה עם בעיות בטיחות, סכנות של כבלים חשופים.

בנושא גנרטורים ואמצעים חליפיים לרשת החשמל הרגילה, בנושא הזה דיברתם על עזרה או מה אנחנו יכולים לבקש עזרה מכם. כפי שיש חוק במדינה, שבבניין מעל 5 או 10 קומות חייב להיות גנרטור למעלית, למקרה שהיא תיתקע או שתהיה הפסקת חשמל, וכפי שקיים, אני רואה שבחלק מהצמתים ליד הצומת יש גנרטור במקומות מסוימים בארץ למקרה של הפסקת חשמל, והיא לא קורית יותר מדי בשגרה, אנחנו חושבים שצריך להגדיר, לפחות בהמלצות – אנחנו נעשה עבודת מטה, משרד התשתיות – שיש מקומות, למשל, שחלקם, יש להם. ראינו את זה בבתי האבות - ראינו גנרטורים. חלקם לא היו שמישים. אנחנו תיקנו גנרטורים של בתי אבות וכל מיני מקומות שהגנרטורים לא היו תקינים, אבל מעל כמות מסוימות של מיטות, כמו שיש בבתי חולים גנרטורים לשעת חירום, שלא נזדקק, צריך בעסק הזה יותר מודעות ציבורית. מי שגר במצפה בגליל או ברמת הגולן, המינימום המתבקש, שיהיה לו אמצעי חליפי. אני אומר את זה בזהירות. כשהייתי ילד, היה לנו בבית תנור עם פח קטן של נפט, ואז היו תנורים כאלה בבתים, והחשמל היה הרבה פחות טוב מהיום. והיו בעיות בטיחות ושריפות ועשן. אני לא רוצה להגיע למצב הזה, אבל זה היה בכל בית כמעט. היום החשמל הרבה יותר טוב וסומכים עליו. אני לא אומר שצריך לעשות את זה, אבל מודעות של הציבור במקומות קיצוניים כמו רמת הגולן - אני חושב שצריך שיהיה, כמו במדינות אחרות בעולם. מי שיש בו סכנה- - -

אני חושבת שיש שם.

הציפייה היא שתמיד יהיה חשמל מחברת חשמל, ואנחנו הסכנה. אנחנו מנסים לעשות הכול עם סדרי עדיפויות. אבל אנחנו לא יכולים להבטיח, ואנחנו רואים דוגמאות בשבועות האחרונים בעולם, מה קורה. לא יכולים להבטיח שבמאה אחוז יהיה חשמל.

מה קורה בשעת חירום? יש גיבוי או אין גיבוי?

זה הרבה יותר חמור. יש מעל 9,000 מפעלים חיוניים בארץ, ואין למדינה סמכות לכפות עליהם לשים גנרציה, לפי חוק. לחלקם יש, לחלקם אין. חלק אומרים לך: אתה רוצה שאהיה מפעל חיוני - תשים אתה את הגנרטורים. את הגנרטורים שחברת החשמל מחזיקה אצלה בשעת חירום - זה מיועד למפעלים החיוניים – אם לא, היא לא תוכל לספק חשמל. זה לא מיועד לבתים.

יכול להיות אסון. זה נושא שצריך לחשוב ברמת מדינה.

אדוני היושב-ראש, זה נושא הכי נכון. היערכות לשעת חירום צריך. גנרטור צריך. אם צריך לשעת חירום, מדוע זה לא פעל עכשיו? זה יכול להיות מענה, כי דרישות לשעת חירום, צריך להכין אותן עכשיו. זה עכשיו הציף, איפה צריך להיות בשעת חירום מענה. נעזוב רגע את הדרישה בבתים, שגם יכול להיות שצריך גנרטור.
אני רק רוצה להזכיר, שבאזורים חרדיים רבים יש הרי גנרטורים לשבת. לכאורה היה צריך לחשוב שישתמשו בהן, אבל גם במצבים האלה, גם הם מוגבלים בהספק שלהם. כשאדם מחובר לגנרטור של שבת, הוא מחובר בהספק מסוים. כשיש שעת חירום כזו, כולם משתמשים. הוא מפסיק את פעולת הגנרטור. זו הספקה מסוימת. לכן זה גם התגלה עכשיו, שכולם קרסו, כי לא יכלו לספק. כולם העמיסו עליו, ואז בתחנת כוח קרה בגנרטור.

זה צריך להיות פתרון רב-שנתי. זה לא זבנג של שנה אחת. יש לנו מתקני ביוב, למשל, במדינה. חמצון. יכול להיות אסון, כי כולם משתמשים בזה. אם יש תקלה, מישהו צריך לחשוב על הנושא הזה. אני גרתי מספר שנים בארצות הברית. יש דברים שעושים לך בדיקה בבית. כמו שנותנים רשיון לחשמל היכן שאתה גר - אם אין לך אמצעים – גלאי עשן, כל מיני דברים – לא נותנים לך לשכור את הדירה. באתי לשכור דירה – הייתי שליח שנתיים-שלוש. לא נתנו לי לשכור דירה אם אין לי גלאי עשן וכל מיני נקודות כאלה ואחרות. יש יותר ניסיון, וכל שבוע או שבועיים יש אסון כזה או אחר במדינות האלה. לא נגיע לזה, אבל זה לקח שצריך לקחת בצורה רב-שנתית, ולראות מה קובעים בחוק, באילו מקומות. אם מישהו גר ביהודה ושומרון או מקום שהוא לבד, מבודד, לא יזיק, שהוא גבוה.

אנחנו נבקש גם מהמשרד לתשתיות, שהוא המשרד שאחראי עלינו, לסייע לנו בנושא הזה. הוועדה, זה המקום שצריכה לשקול את הנושא הזה, לטעמי.

בכל מקרה, סיפקנו כ-70 גנרטורים לישובים מבודדים או מתקנים שהיו להם בעיות כמו בתי אבות או בתי ילדים עם בעיות כאלה ואחרות. בכל מקרה, הנחיתי על רכישה נוספת של כמות גנרטורים לחברת חשמל – חלק מההיערכות שלנו והפקת הלקחים שלנו, להיות יותר מוכנים. אני מניח שזה יותר מהר מהחקיקות וממה שיקרה פה. אנחנו נגדיל את הכמות.

במקרה הזה הוצאנו 70 גנרטורים מתוך קצת יותר מ-200, חלקם מאחסנה יבשה. למעט בעיות בודדות העסק עבד. זה גם הצלחה. זה לא פשוט. ראינו את צה"ל במקרים מסוימים, שהוציא ממחסני החירום דברים. לא תמיד זה עובד. פה רוב הדברים עבדו. גם פה צריך לתת ציון לשבח לחברה. היא התכוננה, והיתה שעת מבחן לא צפויה, והיא עמדה בה.

בנושא של גנרטורים, יש פה נושא בטיחות. אנשים חושבים: תביא גנרטור – תפתור את הבעיה. אני לא מדבר על בית בודד. שכונה – יש שנאי, ליד עמוד חשמל, גוש מתכת יותר גדול. אם יש כבלים קרועים או חוטי חשמל שיוצאים מאותו עמוד קרועים, ואנחנו מפעילים גנרטורים, יכולה להיות בעיית בטיחות. זה לא הוקוס-פוקוס. ה - - - שלנו אמורים לבדוק את חוטי החשמל, ולחבר את הגנרטורים רק אחרי שראו שאין בעיות בטיחות. לכן זה לא באנו, חיברנו, ומישהו נפגע – כל המאמץ לא שווה. במקרה הזה גם הטסנו עם חיל אוויר ארבעה גנרטורים לישובים מבודדים, וגם זה פתיחת מעטפת שהיתה.

אנחנו נעשה בחינות לדברים אחרים – רמות בלאי, לקחים. אני רוצה לקצר.

בנושא מוקדי השירות ומוקדי 103, ראשית, המוקדים מצוות חיצוני – הבאתי צוות חיצוני לבדיקה. מיניתי צוות לבדיקה של כל חברת החשמל. בנושאי מוקדי השירות 103- - -

הצוות כבר סיים את עבודתו?

הוא הגיש עבודה ראשונית, שאמורה להיות מוצגת למשרד התשתיות בימים האלה. לאחר הסיום – אין בעיה, אבל עיקרי המסקנות – נעביר לכם שני עותקים מייד בסיום הישיבה, כפי שביקשתם.
הצוות החיצוני הוא מחוץ לחברה, כי לא צריך הבנה בחשמל. זה דבר כללי. בסך הכול הוא ציין לטובה את מוקדי העבודה של מוקדי 103 בשגרה, אבל נתן כמה לקחים. ראשית, הבעיה בהגעה לקווים היתה בעיה של מספר הקווים של בזק שמופנים לחברת החשמל. נצטרך לרכוש עוד קווים, לעשות הסכמים עם חברת בזק כדי לפתוח עוד קווים למקרי חירום.

שנית, יש לזכור שיש 60 אלף פונים שפונים בבת אחת – בתפקידי הקודם בחברת חשמל הייתי 5.5 שנים סמנכ"ל שירות לקוחות באורנג'. הייתי אחראי על מעל 4,000 איש שעסקו בשירות, בעיקר טלפוני. יש לי הרבה ניסיון בנושא הזה. הנושא הזה קשור גם בתורת התורים. לא פשוט להפעיל קול סנטר מסוג זה. בתורה הזאת, וגם הצוות אומר: אם יש 60-50 אלף שיחות שמתקשרות בקנה מידה בשעות מסוימות, בכל מקום בעולם - לא רק לישראל, אין פתרון – אתה צריך 50 אלף איש שיידעו לענות בו זמנית.

כל שעת חירום זה יחזור. זה תמיד יהיה בשעת חירום. לא תהיה שעת חירום שיהיו רק 40 אלף.

כשמתקשרים 50 אלף, כיוון שלא נחזיק, ואין אף אחד שיחזיק 50 אלף נציגי שירות- - -

המתנה, במקום 10 דקות, 30 דקות, אבל המערכת קרסה. לא היה מענה שעות.

כשפונים 50 אלף, מבחינת התורה, יש בעיה. איך פותרים אותה, כדי להקל על העומסים גם בזמני המתנה – אחת, תכנון המערכות צריך לראות איך מנתבים, איפה אפשר להשאיר הודעות, שאנשים יכולים להקשיב. חלק מהפיתוחים שכבר הנחיתי לבצע, שכשאדם מתקשר, ואפשר לזהות את מספר הטלפון שלו ולפעמים גם את הרחוב, אפשר, אם הוא ממתין מעל זמן מסוים, נשלח לו הודעה שאנחנו יודעים על התקלה, וזמן הצפי שלנו לענות או מתי נחזור אליו. יש לנו שיטות, ואנו נקדם ונשפר. אני ביקשתי לרכוש ולפתח מערכת חדשה, כלומר שלא תחשוב, חבר הכנסת מקלב, שאנחנו מתעלמים מהדברים והכול בסדר. המערכת שלנו, למרות שהיא עובדת בשגרה היטב, נתאים אותה למצבי חירום. ניכנס להשקעה של מיליוני – בטח זה יהיה בדולרים, כי בחברת החשמל אין בשקלים בכמות הזאת– לעצמי, אני אומר את זה – של מערכת חדשה של שליטה וניהול ובקרה של כל המוקדים, כדי שהיא תהיה המערכת שמעודכנת להיום, ותדע לעדכן גם בשעת חירום, לא רק במצב הגיאוגרפי, לא רק בזמני המתנה. יכול להיות שחלק מהלקוחות, נדע לאפיין אותם, לתת להם עדיפות לפי הגיל, למשל, ודברים מאוד מתקדמים שיש, לתת עדיפות לאלה שיותר נזקקים, לפי רשימות שיש לנו. לקחתי מומחים גם בנושא הזה. אנחנו נפתח יכולות חדשות בתחום הזה.

נושא האינטרנט, רשתות חברתיות – נשקיע בו עוד כדי לפתח את היכולות בתחומים האלה. גם בנציגי שירות אנחנו צריכים לראות את ההתאמה, ונבדוק את זה שוב, של כמות נציגים לכמות הפניות. נראה לי שאנחנו ערוכים היטב.

בנושא אספקת חשמל למוסדות ונזקקים. חברת החשמל פעלה בגישה פרואקטיבית ואנושית בנושא הזה. התקשרנו למוקדים או למוסדות כדי לבדוק, האם יש בעיית חשמל. לא חיכינו שכולם יתקשרו אלינו אלא העמדנו צוותים מסוימים. אמרנו: תתקשרו. היו מקומות שהיו קשיים. לא חסכנו כסף. יש מקומות שהיו גנרטורים אזרחיים, כי זה נמשך זמן. לקחנו דלק שלנו, לא חייבנו אותם. יש מקומות – שמעתי שמגן דוד מחייב אותך היום על האירוע. לא חסכנו שקל כדי לספק חשמל. לא עשינו חשבונות. חברת החשמל, לצערי עדיין, היא חברה לאומית. היא לא חושבת לפי כסף.

רק למען הפרוטוקול, אני מקווה שאדוני אמר שלצערו, זה לגבי המילה עדיין. אתה מקווה שכך יישאר.

אכן.

גם אנחנו.

ראש הממשלה או שר התשתיות בישיבה אמר לי: תביא לי את הפתרון. מתי הישובים יהיו מחוברים לחשמל? אני רוצה לראות את ראש הממשלה או את שר התשתיות יושב בחדר, ונראה אותו מתחיל לדבר, ומתי מישהו ידאג לו לחשמל. קודם יגידו לו: כמה אתה משלם, כמה שעות מותר לו לעבוד, כמה משלמים שעות נוספות, ואני לא רוצה להגיד על השליטה והבקרה.
בשוויץ אין בעיה ביטחונית. אז לא יהיה חשמל, אז יקנו מגרמניה חשמל. בישראל אנחנו אי מבודד. אין מאיפה לקנות חשמל. אחת לכמה שנים, לצערי, יש אירוע ביטחוני – לא רק אירוע חורף. כשראש הממשלה ושר התשתיות והאנרגיה יסתכלו אחורה ויחפשו מישהו שידאג לזה, כדאי שיזכרו את זה גם אחרי הרפורמה. אני מציין את זה, כי בחברת החשמל בסופו של דבר תהיה רפורמה, ובחלק מהדברים היא תהיה צריכה לוותר למען התחרות. לא בטוח שהמחירים יירדו, אגב, ולא בטוח שרמת השירות תעלה.

תודה אדוני על הסקירה ועל הנתונים. נשמח לקבל את הממצאים שלכם בכתב – גם את מה שיש לכם היום וגם ככל שיהיו לכם ממצאים נוספים בהמשך. נשמח גם לקבל מכם, בעקבות עבודתכם עם המשרד הממשלתי, גם הצעות קונקרטיות לדברים שאתם מצפים שהמדינה תסייע, אם מדובר על סמכויות או על כתובת, אם מדובר על יכולות יותר נכונות לעשות את מה שאתם יודעים לעשות, אבל בתוך קונטקסט של הסדר מסודר. אני גם שמח שהיה לכם תיאום טוב עם פיקוד העורף ועם המשרד להגנת העורף וגורמי מדינה אחרים. זה דבר שהוא מאוד טוב, אבל גם הוא לא צריך להיות עניין של רצון טוב אלא צריך להיות משהו שנובע מנוהל מסודר, שבו לא עושים לכם ולעם ישראל טובה אלא פועלים מתוך ספר הנחיות, מה עושים במצבי חירום.

אנחנו מדברים בקשת רחבה של בעיות סביבתיות או איומים סביבתיים. התמקדת בצדק בסופה ובלקחים המיידיים שלה, אבל אם אנחנו מדברים, למשל, על תקלת גז שתתרחש במדינת ישראל. משק החשמל הישראלי, לשמחתנו, משעין את עצמו יותר ויותר על הגז הישראלי. אנחנו שמחים בכך. מצד שני, יש להביא בחשבון שגם תקלות תתאפשרנה. מה נעשה במצב כזה? איך חברת החשמל תיערך במצב כזה? אז זו לא שאלה פנימית שלכם, אלא פתאום אתם לא מקבלים את הגז, שבלעדיו אתם לא יכולים לייצר. מה עושים במצב כזה? אתם לא יכולים לטפל בתאונת הגז, אם היא תקרה, כי היא לא אצלכם, אבל כן נרצה שתחשבו מראש, איך אתם נערכים, מה סדרי העדיפויות שלכם, מי יקבל חשמל ראשון, מי לא יקבל חשמל, מה עושים, איך נערכים במצב של תקלה שאולי המשמעות שלה – שלושה שבועות אין גז, חודש? מה האפשרויות? מה היכולות? איך מדינת ישראל נערכת ואיך אתם נערכים למצב הזה? זה יהיה נושא של דיון המשך שלנו, ונשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.
אני מעביר את רשות הדיבור לכם, נציגי הוועד. לפני כן יש לי בקשה – שהמסרים שאמרנו פה, חברי בכנסת בוועדה, תמצאו את הדרך להעביר אותם לעובדי החברה. חשוב לנו שעובדי החברה ישמעו. אנחנו יודעים שהם רגילים להיות קצת לפעמים שקי חבטות, מכל מיני בחינות. חשוב שהמסר הזה של ההערכה, של הוקרת התודה ושל ההערכה העצומה גם לשעות העבודה, הנכונות, ההתמסרות, המקצועיות, ההשקעה, ההסתכנות אפילו – שהדברים הללו יגיע לעובדי החברה. המוטיבציה הגבוהה. מר צרפתי, יושב-ראש הוועד.

קודם כל, המסר יגיע, ואני מודה לכם על כך. אני מודה לוועדה הנכבדה על הזימון, שאפשרתם לנו גם לשבת פה.

אני ותיק יותר מהמנכ"ל ומחברי אורן, שנמצאים פה. בדרך כלל אנחנו מדברים על זה שאנחנו נמצאים בשגרה, ומדי פעם יש משברים. אני מעל 30 שנה בחברת חשמל, והחברה הזאת היא במשבר מתמשך, ומדי פעם יש לה שגרה. חברת הכנסת פרנקל דיברה על משבר 91'. אתה אמרת, היושב-ראש, מה יקרה אם פתאום לא יהיה גז. היינו במצב הזה. לא מזמן היינו במצב של מחסור בגז. קיץ 2012, מלחמת לבנון, טילים שנפלו על מדינת ישראל – מבחינתנו, כל טיל שנפל בשטח פתוח, זה אומר שמערכות החשמל נפגעו. שתדעו. ואם זה פעולה תחת אש וכל הפעולות הללו – חברת החשמל נמצאת במשבר מתמשך.

הצרה שלי כוועד עובדים, היא שכשאני מנסה להעביר את המסר הזה בזמן שגרה, שוכחים. הזיכרון שלנו הוא מאוד קצר. אני מאוד שמח על אופי הוועדה. זה פעם ראשונה שאני נמצא בוועדה שמגדירה עצמה כוועדת עבודה ולא ועדת חקירה. בדרך כלל בוועדת חקירה מורידים למישהו את הראש. אגב, בחורף 92' העיפו את הדובר ואת מנהל מחוז ירושלים, אבל גם החברה הפיקה המון לקחים מהעניין הזה.

היושב-ראש הוא שגורם לכך.

אני מאוד שמח על כך. כארגון עובדים אנחנו נשמח לבוא לכל דיון שתזמנו אותנו, ומעבר לכך שאנו יכולים לספק את השרירים של העובדים, נספק כל ידע מקצועי שיש לנו וכל ניסיון שיש לנו כדי לתרום. למעשה, נאמרו פה כל כך הרבה דברים שרצינו לומר – חבל שנחזור עליהם, הגם שאם זה יהיה בניגוד לאינטרסים שלנו, כי האינטרס הלאומי קודם לאינטרס שלנו כעובדים. לשמחתי הרבה, זה הולך ביחד. למה אני אומר שבזמן שגרה שוכחים? כי יש פה אג'נדות פוליטיות, ואג'נדות כלכליות, שמוכתבות אולי אולי מזרמים פוליטיים כאלה ואחרים, ואגב, שמעתי את זה באחד הדיונים האחרונים ברפורמה – אמרו לנו: מי אמר שאי-אפשר לחלק ולהפריט את מערכת החלוקה? והנה יושב פה אדם שהתמודד עם זה, ויושב פה מקצוען ממשרד התשתיות שאומר את זה בריש גלי, אבל בכל זאת יש כאלה שהאג'נדה הכלכלית שלהם אומרת שכך טוב יותר.
אני מתנגד לזה – גם מבחינת האינטרס שלי וגם מהבחינה המקצועית קודם כל, כי אם זה היה מקצועית טוב יותר, אין לי זכות לומר לעם ישראל שאני מתנגד לזה. אבל אם זה הולך יחד, גם כשזה לא יותר טוב, אני רואה זכות גדולה מבחינתי כארגון עובדים להילחם בתופעה שמייצגת אג'נדה כלכלית מסוימת, שתעשה יותר גרוע למצב התשתיות במדינת ישראל. אז קודם כל אני מודה לכם על הדיון הזה. אם חברי מוטי לוי ירצה להוסיף, נשמח לעמוד לרשותכם.

יחד עם האג'נדה חשוב לזכור שלפני הכול זה מקצועיות. דבר שני, זה שירות לאזרח. אם נותנים שירות לאזרח, וזו המטרה, שום דבר אחר לא צריך להילקח בחשבון.

אני מסכים. לי פעם היה ויכוח עם נציג של משרד ממשלתי, שישב בדירקטוריון של חברת חשמל, והיה ציטוט שלו, והוא אמר: לא נורא אם עם ישראל יישב שעתיים בחושך. אני התקוממתי על האמירה הזאת, ואמרתי: על מה אתה מדבר?

בבקשה.

כמה נקודות בקצרה. ראשית, המנכ"ל יכול לומר את הדברים, ואנחנו עומדים מאחוריו, אבל המנכ"ל יודע שיש לו ציבור של עובדים, שקוד הפעולה שלהם הוא נעשה ונשמע – כלומר גם ברמת הפרט, שאתה קורא לאדם ביום ששי או בכל שעה בלילה, ואומר לו: יש בעיה בירושלים, ולא משנה אם הוא גר בחיפה או בבאר-שבע – הוא יודע שחברת חשמל קוראת לו. הוא יודע שהתדמית של החברה והשליחות שלה והמקצועיות שלה, זה קשור בו, והוא מזדהה עם זה לחלוטין – מתייצב. אני אומר את זה על העובד הפרטני, אבל זה נכון כארגון עובדים שמתייצב, שם את כל הדברים בצד, ואומר למנכ"ל: תגיד מה אתה צריך, ואנחנו עושים הכול. זה נכון בשגרה, אבל זה מתחדד בצורה מעוררת גאווה במשברים. גם כשהיו תקופות מלחמה ודברים כאלה, דיברו בטלוויזיה, שבזמן שטילים נופלים צוותים של חברת החשמל עומדים על העמודים ומתקנים. אנחנו גאים בזה, ומבטיחים שזה יישאר כך.
אני רוצה לקחת את זה לכיוון אופרטיבי של היום-יום. המשבר הזה ואחרים מוכיחים את היתרון העצום שיש לגודל, שאפשר לשנע כוחות, אפשר לאחד משאבים, אפשר להביא את הניסיון ואת המקצועיות לכל מקום. מעבר לכל הדיונים, גם בשגרה אפשר להוכיח את זה בכל מיני נתונים ופרמטרים, אבל זה מתחדד בשעת משבר כזה. חשוב לומר את זה, ושיישמר.
בסך הכול כל ההתנהלות של חברת החשמל, וזה גם ברמת הפרטים, שאני גאה לייצג את העובדים, ונעביר את המסרים שלכם, ואנחנו מודים לכם על הדברים שאמרתם. אבל זה שילוב של מקצועיות, של תחושת שותפות. זהDNA וחינוך שיש לעובדים בחברה. זה מחויבות, כי אתה נותן שירות – בהגדרות זה ספק שירות חיוני וכך הלאה. אנחנו פטריוטיים, ומרגישים שהשירות של חשמל באמת בוער בעצמות. אני אומר את זה בשם העובדים, שמרגישים שזו זכות אדירה, ועושים את זה מכל הלב.

אם יורשה לי, אני גם מעביר תוך כדי המשבר ותוך כדי ההירתמות ותוך כדי זה שיש משימה אחת וצריך לעשות הכול, אנחנו שומעים קולות שגם בשגרה, וזה יותר צורם אולי בשעות משבר, אותם אלה שיושבים על הגדר או יושבים באולפנים ומשמיצים את החברה ואת העובדים – זה כואב מאוד. אני לא בא להתחשבן אתם.

באולפנים יש חשמל.

אבל באולפנים יש אחד שמאזן אותם, אורן הלמן, ומנסה לדבר אל ההיגיון, אבל יש נחמיה שטרסלר וכל מיני כאלה.

בחלק מהאולפנים סיפקנו גנרטורים כדי שיהיה חשמל.

כדי שיוכלו להשמיץ. אז אותם אלה שמתחילים על החשמל חינם ועל הפנסיה ועל העובדים ועל החברה הגדולה והמסורבלת הזאת וכך הלאה, בניגוד למה שרואים, מאוד שמחתי שסדקר בציבור שעשו, שלא היה מחמיא להרבה גורמים, והמנכ"ל אמר את זה בראשית דבריו, על שיתוף פעולה, וגם אנחנו הרגשנו את זה, אבל שמחתי שלמרות שבצורה ממוקדת, מכוערת, לא מתאימה ולא מקצועית ניסו לנגח את החברה, את העובדים וכך הלאה – הציבור קנה את האמת. זה זמן להגיד תודה ויישר כוח על ההסברה שעשתה החברה . הציבור הצביע, ו-65 או 70 אחוז הביעו שביעות רצון גדולה מהתנהלות החברה. תודה לוועדה על הדיון ועל הזימון.

תודה. אדוני נציג המשרד הגנת העורף, בבקשה, ותוכל להתייחס גם בדיונים הבאים.

אתייחס לשאלת חברת הכנסת לגבי סמכויות, מי יכול להזיז רכב, איך המענה יינתן.

הסמכות נתונה בתקנות לעירייה עצמה, לפיקוח העירוני ולמשטרת ישראל. במקרים האלה נידרש לכתוב נוהל חבירה בין נתיבי ישראל למשטרת ישראל, לצוות חח"י, שיובילו את צוות חח"י, יפתחו לו את הציר במקרים הקשים.

בנושא הגזם, גם פה אני חושב שאחת הבעיות של חברת החשמל היא פרוזדורי ההולכה, שנקראים בעגה המקצועית. גם כאן צריך להירתם המשרד להגנת הסביבה עם הירוקים ועם קק"ל לאפשר, בין אם בהסדרה ובין אם בחוק, לגזום, לבצע גזם מונע כדי שיהיו פרוזדורי חשמל. מה לעשות, התשתית היא עלית. אמר פה המנכ"ל – 70 אחוז מהתשתית היא עלית. לטמון אותה זה עבודות של שנים, ואני לא בטוח שזה פחות מ-100 מיליארד שקל. עבודת המטה שתעשה חברת החשמל, אני מניח שישימו גם שם את המספרים, והם לא קטנים.

לגבי גנרטורים, עלתה פה הנקודה. הוסיפו עוד 1,200 מפעלים חיוניים שהם כלל מתקני בתי הספר בארץ. יחד יש 9,300 מתקנים כאלה, שהם מפעלים חיוניים. אני חושב שפה אנחנו נידרש לעשות מיפוי למי בשלב הראשוני יידרש בחוק, כי אין אפשרות בחוק לכפות על מפעל חיוני להתחבר לגנרטור. יש לא מעט מפעלים חיוניים שמחוברים לגנרטור. יש נוהל, שמחובר אל חברת החשמל ואלינו.

להערת חברת הכנסת לגבי הסמכויות וההחלטות, לקח מרכזי ראשון, ניתנה הנחיה למשרד הבט"פ לנהל את האירוע, אבל לא בוצעה הפרדה בין לנהל אופרטיבית, ואנחנו מאוד סומכים על משרד הבט"פ ומשטרת ישראל, שיש להם היכולות לנהל אופרטיבית. אבל יש פה ניהול המשק לשעת חירום, שהמשרד להגנת העורף, מאז שהיה אגף במשרד הביטחון ורשות רח"ל והיום המשרד, מבצע פעילות לאורך כל השנה, בין אם בין הרשויות הייעודיות ומשרדי הממשלה והרשויות המקומיות. אנחנו מובילים את המוכנות, וכמו שאמרתי, ההחלטה שניתנה על-ידי ראש הממשלה, שמשרד הבט"פ יוביל, בסופו של דבר החיים החזירו אותנו למציאות שמשרדי הממשלה דיברו עם המשרד להגנת העורף, והמשרד להגנת העורף נתן את הפתרון לבט"פ. תצטרך להתקיים פה חשיבה גם בדרג הגבוה, כדי שבפעם הבאה תהיה הפרדה מלאה בין מובילי ה- - - לבין ניהול המשק לשעת חירום.

נושא הסדרת הסמכויות מונח על שולחנו של שר הביטחון והשר להגנת העורף. אני מקווה שבתקופה הקרובה הם יוסדו, והסמכויות של משק לשעת חירום יועברו לשר להגנת העורף כך שכל הדברים יהיו ברורים, וכל אחד יידע מה האחריות שלו, מה הסמכות שלו ואיך הוא יפעל.

תודה. אדוני, אני מפנה את תשומת לבך לכך שהגעת באיחור. אבקש את התייחסות המשרד להגנת העורף לכל השאלות שהועלו בדיון הזה מתחילתו. תוכל לקבל את הפרוטוקול, ונייר מסודר של הלקחים שלכם בהיבטים של תשתיות חשמל, גז, תחבורה, שזה נושא שעוד לא הגענו אליו, אבל נעסוק בו בהמשך.

אני רוצה בקצרה לסכם סיכום ביניים את הדיון הזה.

אני מתנצל על האיחור. הפקק - - -

אני יודע. לא אמרתי את זה בביקורת. אני יודע שהיו תקלות.

סיכום ביניים של הישיבה הזאת. רבותיי, שני דברים ברמה המערכתית חשוב לומר, על דעת חברתי: אני חושב שחברת החשמל היא דוגמה של מערכת קודם כל לאומית, ציבורית, כמו שאמרת, ובצדק, אתה יכול לשבת מול ראש הממשלה, והוא יכול לדרוש ממך, כי אתה מחויב לציבור הישראלי, למדינת ישראל. אתה מערכת של מדינת ישראל, אתה צריך לתת להם תשובות. נכון שתחום החשמל ינוהל כך, עם כל החשיבות והיקר של אנשים שרוצים לעשות רווחים, וזכותם לעשות רווחים, אבל אם משק החשמל שלנו יישען רק על זה, לא נעמוד במצב שבו אפשר יהיה לנהל את המערכת הזאת כמערכת לאומית. אני חושב שזה לקח מרכזי של העניין הזה. ויתרון הגודל, השינוע, ריכוז מאמצים - אם יש לנו 500 מערכות מפוזרות בכל הארץ, איך עושים את זה? מי יודע לעשות את זה? איך הדבר הזה יתאפשר? זה היבט אחד.

היבט שני, ביחס לעובדים. לי ברור לחלוטין שעובדים שמתגייסים כך הם רק עובדים שמרגישים קשר למקום העבודה, מרגישים ביטחון במקום העבודה, מרגישים שהם מקבלים את המגיע להם, מרגישים שמתייחסים אליהם בהגינות ובהוגנות, ולכן הם מוכנים לתת הוגנות, הגינות והתגייסות למערכת שבה הם עובדים. אני חושב שאלה לקחים שכולנו צריכים ללמוד.
אני מאוד מודה לכם על ההשתתפות בדיון. הוועדה הזו תמשיך בהיבטים האחרים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>