ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 31/12/2013

צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין) (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2), התשע"ד- 2013

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
31/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 255 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 11:10
<סדר היום:>
<צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין) (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר

משה גפני

בועז טופורובסקי

אלעזר שטרן

<מוזמנים:>
שי אהרונוביץ' - מנהל אגף א', מסמ"ק, רשות המסים, משרד האוצר

ארז אורעד - מנהל תחום בכיר, מוסדות ציבור, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד ברוך משולם - עוזר ראשי במחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אליאב בן שמעון - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ

אמיר הלר - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

עו"ד נסים עג'ור - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

צבי קסלר - לוביסט, מייצג את התאחדות בוני הארץ

ארז גלפי - לוביסט, מייצג את התאחדות בוני הארץ


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין) (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנושא השני שעל סדר היום הוא צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין) (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013.

עיקר הדיון הוא הבקשה להאריך את הצו.

<ברוך משולם:>
רשות המסים. אנחנו מבקשים להאריך את הצו בחודשיים נוספים.

<משה גפני:>
כמה פעמים ביקשתם להאריך אותו?

<ברוך משולם:>
בדיוק פעמיים וזאת הפעם השלישית.

<משה גפני:>
בפעם הקודמת אמרתם שלא תבואו יותר.

<ברוך משולם:>
אכן כן. הופץ תזכיר חוק.

<משה גפני:>
רשות המסים לא עובדת מהר, אבל איך היא הספיקה לוותר על נקודות זיכוי לבני זוג מאותו מין?

<ברוך משולם:>
בואו לא נערב שמחה בשמחה.

<משה גפני:>
אתה מתכוון עצב בעצב. אתם עוברים על החוק. אני נגד לאשר לכם.

<בועז טופורובסקי:>
אתה יכול להסביר לי מה זה?

<משה גפני:>
מה המהירות הזאת? אם אתם עוד פעם ועוד פעם צריכים דחייה, למה לא עשיתם דחייה לנושא של בני זוג מאותו מין? יש לכם סמכות לבטל נקודות זיכוי? לא משנה שהפסדתם כסף אבל החילונים לא מבינים את זה. הרי פגעתם בנשים. שתי נשים, אחת מאבדת.

<בועז טופורובסקי:>
שווין הוא שוויון בכל הכיוונים.

<משה גפני:>
שוויון, קדחת. סתם. שתי נשים קיבלו נקודות זיכוי אבל בגלל התקנות האלה שהם עשו בניגוד לחוק, אישה אחת מאבדת.

<בועז טופורובסקי:>
שוויון הוא בכל הכיוונים. אם יש בן זוג אחד שמקבל, אז הוא מקבל.

<משה גפני:>
אני שואל למה הם באים עוד הפעם. הם הרי עובדים מהר והיו יכולים כבר לסיים את זה. למה הם עסקו בבני זוג מאותו מין כשאין להם סמכות?

<בועז טופורובסקי:>
בזה אתה לא צודק.

<משה גפני:>
מאיפה אתה יודע? בדקת משפטית? אני שאלתי גם את השר והוא אמר שאלה תקנות שהוא יכול לאשר. אבל זה לא נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה לא נכון, זה יבוטל.

<משה גפני:>
אתם נשארים בקואליציה אחרי שעשו את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אצלנו זה נחשב הישג שלא עשו את זה דרך חוק.

<משה גפני:>
רשימת ההישגים שלכם הולכת ומתארכת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון. תמיד גם צריך לראות מה היה ומה יש.

<משה גפני:>
מה זה מה היה ומה יש? עד היום זה לא היה. היום הממשלה הזאת עשתה את זה. בסדר. אתם מפלגה דתית שנמצאת בתוך העניין ועוד מתהדרים בזה. כל הכבוד. הם עוברים על החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה משהו אחר.

<משה גפני:>
אתה יושב ראש ועדת הכספים, איך אתה מאשר דבר כזה? אתה צריך לקרוא להם לסדר. אתה מפקח על העבודה שלהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתמול אמרתי לך שאם יתברר שלפי החוק הוא חייב לקבל אישור, מה שהוא עשה בטל ומבוטל.

<משה גפני:>
בינתיים זה מה שהם עושים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נבדוק עם היועצים המשפטיים. לא אנחנו אבל ביקשנו גם מאחרים.

<משה גפני:>
אם אפשר מהלשכה המשפטית כאן, אני מבקש לדעת האם התקנות האלה לא צריכות אישור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התקנות חייבות לקבל אישור של מישהו או לשר יש סמכות? אתמול פורסם ששר האוצר חתם על תקנות.
<ברוך משולם:>
כבודו, אולי למען הדיון אני אבהיר שלא מדובר בתקנות אלא מדובר בהנחיה פנימית של רשות המסים אל פקידי השומה כיצד לטפל בנושא הזה. זאת הנחיה פנימית ולא מדובר בתקנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך זאת הנחיה? הוא יכול להנחות? הוא יכול מחר להנחות לתת חמש נקודות זיכוי למישהו?

<ברוך משולם:>
לא, ממש לא. אנחנו פועלים בהתאם לחוק ורק במסגרת החוק. העמדה הפרשנית שלנו לחוק הובהרה. בהנחיה שהוצאנו לפקידי השומה עלו מספר שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו יכולים לקבל את זה כדי לראות את ההנחיות האלה?

<ברוך משולם:>
היא פורסמה כבר אתמול באתר רשות המסים . כל אחד יכול להיכנס לאתר רשות המסים תחת הנחיות מקצועיות ברובריקה של מס הכנסה ולראות את כל ההנחיות שהרשות פרסמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יכול לקבל את זה?

<ברוך משולם:>
בשמחה. אנחנו נעביר לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד פעם תשובה כזאת, אני אשלח אותך לאתר של רשות המסים.

<ברוך משולם:>
בשמחה. אנחנו נעביר לך אותה.

<משה גפני:>
אני מבקש מהיועצים המשפטיים של הוועדה לדעת האם זה אפשרי מבחינת החוק, האם לא צריכות להיות תקנות שיאושרו על ידי ועדת הכספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהי הנחיה פנימית לנושאים כאלה והאם זה שייך או לא. הוא יעביר את זה ליועצת המשפטית, היא תעיין בזה ונקבל תשובה.

<משה גפני:>
אם אתם לא גרמתם נזק. אם להפך, נתתם הטבות לאזרחים, זה תקדים טוב. גם אני אדרוש נקודות זיכוי כי אתם קמצנים. מה קרה כאן פתאום?

<בועז טופורובסקי:>
זה תקף גם לזוגות חד מיניים במגזר החרדי.

<משה גפני:>
שמחת זקנתי. תמשיך הלאה. אני אגיד לך מה הם לא מאשרים ואלה הדברים הכי פשוטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא נחזור לסבלותינו.

<משה גפני:>
זה סבלותינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחר ניפגש אתם כאן ואני מקווה שתהיה לנו תשובה של הייעוץ המשפטי.

<ברוך משולם:>
בהקשר הזה אני אוסיף לעניין מקדמות מס שבח שסבר הופץ תזכיר בחודש נובמבר.

<משה גפני:>
בפעם הקודמת אמרת שזאת הבקשה האחרונה.

<ברוך משולם:>
התזכיר יבוא בשבוע הבא לאישור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבקשים ממך הסבר.

<שלומית ארליך:>
אולי נעשה סדר. הכול התחיל בתיקון מספר 70 לחוק מיסוי מקרקעין שכלל תיקון לסעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין וקבע חובת תשלום מקדמות במס שבח לרשות המסים על ידי רוכש על חשבון המס שהמוכר חייב בו. בעצם היפוך כזה. המטרה במקור הייתה להקנות לרוכש אישור מקדמי על תשלום מס ולאפשר לו לרשום באופן מהיר יותר. זה היה חלק מאיזשהו ניסיון לעשות ייעול. מה שקרה זה שבמהלך הדברים הגיעו הרבה מאוד פניות לוועדה וגם אמרו חברי כנסת שנוצר מצב או הגיעו פניות לעניין סרבול וכי שיעורי המסים לא מונפקים באופן מידי, אין באמת ייעול ברישום עסקאות והיו גם בעיות שהתעוררו לגבי רכישת דירות מקבלנים וביחס לחוק המכר (דירות) וכל העניינים שעלו במהלך הזמן. אז במסגרת החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) החליטה הוועדה – זה היה בשנת 2011 – לתת לרשות המסים שנה וחצי ליישום המקדמות ולהגיד שבעצם עד ה-1 באפריל 2013 המקדמות יבוטלו אלא אם כן יבקש שר האוצר מוועדת הכספים להאריך את התחילה. עד אפריל 2013 לא הגיע הצו וחובת המקדמות אכן בוטלה ב-1 באפריל 2013. בחודש מאי ביקשה רשות המסים להאריך רטרואקטיבית את המועד לביטול המקדמות כך שהן יחזרו להיות בתוקף.
<משה גפני:>
מתי? באיזה תאריך?

<שלומית ארליך:>
זה היה במאי 2013.

<ברוך משולם:>
13 במאי, למיטב זיכרוננו.

<שלומית ארליך:>
7 במאי 2013.

<טמיר כהן:>
זה פורסם ב-13 במאי.

<שלומית ארליך:>
זאת היית בעצם הבקשה הראשונה להאריך. הוצגו בעיות כפי שציינתי קודם לכן. חברי הוועדה חשבו שצריך לתקן את זה באמצעות חקיקה ראשית ובעצם הוועדה החליטה לאשר את ההארכה רק בחצי שנה, עד אוקטובר 2013, כדי שבמהלך התקופה הזאת תינתן הזדמנות לרשות המסים לקיים משא ומתן אינטנסיבי עם הגופים שנוגעים בדבר. בוועדה אז השתתפה לשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון, התאחדות הקבלנים והם העלו את כל הטענות.

ב-1 באוקטובר 2013 באה רשות המסים פעם שנייה וביקשה להאריך את תחולת המקדמות לתקופה נוספת של שלושה חודשים וגם אז אמרו חברי הוועדה שמדובר בהארכה שנייה, שהיה צריך להיות מופץ תזכיר חוק, היה צריך לתקן את זה בחקיקה ראשית, רשות המסים הייתה צריכה לשבת עם הגורמים. אני מבינה שתזכיר החקיקה הופץ רק בנובמבר.

<ברוך משולם:>
הוא הופץ בנובמבר לאחר דיונים אינטנסיביים עם נציגי הלשכות וגורמים מקצועיים ובחלק גדול מהמקרים יש גם הסכמות שלהם. הוא הופץ ויבוא לאישור ועדת השרים בתחילת שבוע הבא ומשם יעבור לכאן ככל שיאושר.

<שלומית ארליך:>
עכשיו הם מבקשים להאריך את הצו לחודשיים נוספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנקודה המרכזית, אם אני זוכר נכון, היא שעד היום כל מי שקונה דירה, כדי לקבל את האישור לכך שהדירה שלו, הוא נתון בידיו של המוכר כי המוכר צריך לשלם הכול ורק אז הבנק משחרר. רק לאחר מכן הוא מקבל את האישור. המוכר, הרבה פעמים אין לו כסף ולא אכפת לי למשוך את זה. לפעמים יש לו ויכוחים עם הבנק ועד שיסתדר ביניהם, הוא לא סוגר את הכול ובינתיים הקונה נמצא בלי אישור. אז באה החקיקה ואומרת הפוך, אומרת לעשות את זה הפוך, שהקונה ישלם במקום המוכר, הבנק יקזז לו את הסכום הזה מהתשלומים שהוא חייב ועל ידי כך הקונה בוודאי שיש לו אינטרס לעשות את זה. כלומר, החקיקה הייתה על מנת להיטיב עם הקונים אבל בפועל כנראה העסק הזה לא הסתדר. את אומרת שכאן היו טענות מכל הצדדים.

<שלומית ארליך:>
נכון.

<משה גפני:>
כאשר אושר החוק הזה, הדיון היה בכפר המכביה, אני אמרתי שבעצם רשות המסים מציעה את זה רק כדי לגבות כסף ומהר וכי הם לא יעמדו בנתונים האלה. הם אמרו שבתוך יום הם יוכלו להוציא אישור. השאלה היא מה קרה בדרך. אני אמרתי שלפי דעתי זה לא נכון. רשות המסים לא תעמוד בזה והיא לא תוציא אישורים. אם היא לא הוציאה אישורים, היא פשוט הוליכה שולל את ועדת הכספים ואסור לאשר לה את ההארכה הזאת. אם זה המצב. היום אני לא יודע בדיוק, אבל אם זה המצב, כך צריך לנהוג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה צודק, אבל הבעיה היא שכאן יש את האינטרס של הקונה.

<משה גפני:>
אין אינטרס. מי ביקש את האינטרס הזה? הם ביקשו. פתאום הם דואגים לקונים? אם הקונים הם לא מאותו מין, הם לא דואגים להם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הם לא מנפיקים, ודאי שלא. אם הם מקבלים את הכסף ולא מנפיקים, הקונה לא הרוויח אלא רק הפסיד אבל אני אומר שהמטרה הייתה שכן יקבלו.

<משה גפני:>
אני התווכחתי אתם על המטרה אבל קיבלתי את זה ואישרנו את זה אז. אם הוא יכול רק להגיד את העובדות, האם מוציאים אישור לקונה באותו יום כפי שהם הבטיחו לוועדה. אם לא, אסור לקבל את הבקשה שלהם.

<ברוך משולם:>
שי יתייחס לזה.

<שי אהרונוביץ':>
מנהל אגף שומת מקרקעין. ראשית, אני מתנצל, אני בפעם הקודמת הבטחתי - וגם בפעם הקודמת קודמת – שלא נגיע יותר להארכות אבל לצערנו לא הצלחנו.
<משה גפני:>
כי הייתם עסוקים בבני זוג מאותו מין.

<שי אהרונוביץ':>
לא. שומת מקרקעין לא הייתה עסוקה בזה אבל היו לנו תעסוקות אחרות. אני רוצה להתנצל בפני הוועדה על כך שאנחנו מגיעים שוב עם ההארכה הזאת ואני רוצה להסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם עומדים בעניין הזה?

<שי אהרונוביץ':>
אני אסביר. צריך לשים לב, ואני עונה גם לחבר הכנסת בועז טופורובסקי ששאל, וצריך לזכור שעל דירות מגורים למעשה המקדמה לא חלה, למעט דירות קבלן. בדירות מגורים אין לנו את מנגנון המקדמה. בדירות מגורים היום, צריך לציין שאנחנו תוך שבועיים בממוצע מוציאים אישור מסים לטאבו, זאת אומרת, שבועיים בממוצע מיום הדיווח על העסקה. רוב דירות המגורים פטורות. החל ממחר, כשאנחנו בעצם נכנסים לעולם החדש שחלק מהדירות הופכות להיות חייבות בעקבות הרפורמה בתיקון 76, גם הדירות האלה הן מחוץ למקדמות. זאת אומרת, אנחנו לא נדרוש בגינן מקדמות, לפחות לא בשנתיים הקרובות כי המס שם לתשלום הוא מאוד נמוך. זאת אומרת, הנושא של דירות מגורים נמצא מחוץ לעניין למעט דירות קבלן שאני אתייחס אליהן.

לגבי שאר העסקות. אנחנו למעשה קיצרנו מטווח של משהו כמו חמישה-שישה חודשים – כלומר, שאר עסקאות שהן לא דירות מגורים כי עליהן לא חל החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה שאר העסקאות?

<שי אהרונוביץ':>
מגרשים, משרדים וכולי. קיצרנו שם באופן דרמטי את מתן האישור למס שבח ואני רוצה להדגיש. קיצרנו דרמטית בעקבות המקדמות רישום מס שבח. כאשר היום יוצאת מקדמה, תשלום המקדמה הוא למעשה מהווה אישור לטאבו. זאת אומרת, ברגע שהקונה בא ומקבל את שובר המקדמה, הוא משלם אותו וזה מהווה אישור לטאבו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה קיים?
<שי אהרונוביץ':>
זה קיים. מה שכן, ואני רוצה כאן להעמיד את הדברים על דיוקם - וזה נאמר בדיון הקודם לדעתי על ידי עורך דין זיו שרון – זה נכון שאת הרישום דה פקטו ככל הנראה זה לא קיצר בהרבה ואני אסביר למה. כדי להירשם בטאבו צריך גם את האישור של הקונה וגם את האישור של המוכר. קרי, גם הקונה צריך להציג, חוץ מאת האישור של המוכר, אישור מס שבח, הוא צריך להציג את אישור מס רכישה שלו ובמס רכישה לא היה מנגנון דומה. זאת אומרת, בהחלט יכול להיות מצב שאני קניתי מגרש, תוך חודש אני משלם את המקדמה של המוכר, בעצם יש לי אישור מס שבח אבל האישור שלי למס רכישה הולך עכשיו להתעכב שישה-שבעה חודשים כי על מפקח במס שבח תל אביב למשל ולוקח לו להגיע לתיק משהו כמו שישה-שבעה חודשים. לכן דה פקטו להירשם בטאבו לא יכולתי ולכן המטרה של דויינג ביזנס, אותה מטרה לקצר תהליכי רישום, אני מודה שבזה לא בדיוק הצלחנו. לכן יהיה מנגנון חדש שגיבשנו בחוק החדש שאני מקווה שעד סוף ינואר יגיע בעזרת השם לוועדת הכספים.
ישבנו ארוכות עם הלשכות – עם לשכת עורכי הדין, רואי חשבון והתאחדות הקבלנים – ואני מגיע להסדרים אתם. המנגנון אליו הגענו במס רכישה, והוא יופיע בחוק החדש, הוא שבמס רכישה בכל מקרה האישור יתקבל תוך שלושה חודשים מיום הדיווח. זאת אומרת, תוך תשעים ימים הקונה יקבל אישור מס רכישה ולא משנה אם המפקח הספיק לדון בתיק שלו או לא הספיק לדון בתיק שלו. בסיטואציה בה הוא שילם את המקדמה , תוך מקסימום תשעים ימים מיום העסקה הוא יקבל גם את אישור מס הרכישה. זאת אומרת, מקסימום תוך תשעים ימים, כאשר הכוונה שלנו שזה יהיה הרבה יותר קצר, הוא יוכל ללכת ולהירשם בטאבו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי שהתיק נבדק.

<שי אהרונוביץ':>
בלי שהתיק נבדק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה קורה אם אחרי שהתיק נבדק מתברר שזה עדיין לא מסודר והאישור כבר ניתן?

<שי אהרונוביץ':>
אם האישור כבר ניתן, אנחנו נצטרך לעשות הליכי גבייה נגד הקונה. אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון הזה ואנחנו ננהל נגדו הליכי גבייה. שימו לב, זה הקונה. מבחינת המוכר אין יותר דאגות לקונה. המוכר מקבל אישור מס שבח וכך זה גם היום.

מה קורה עם מגזר הקבלנים. למגזר הקבלנים היו טענות רבות מאוד כנגד הכלי הזה שלמעשה הושת עליהם. הטענה הייתה שמה שנאמר בזמנו לוועדה היה שזה לא יושת עליהם וכולי. מבחינתנו הכלי הזה של המקדמות הושת עליהם. אני חושב שיסכים אתי אמיר הלר שאנחנו מנסים להגיע עם הקבלנים למתווה שיקל עליהם מאוד את הנושא של קבלת טופסי 50. ברגע שלקבלן יש טופס 50, המקדמה לא חלה עליו. גם במקדמות עצמן, בחקיקה החדשה-המחודשת שתגיע לכאן תוך מספר שבועות, אנחנו נראה שלגבי קבלנים אנחנו קבענו שחובת המקדמה היא רק אחרי שמונים אחוזים ועל קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל זה בכלל לא חל וכולי.

אני חושב שאמיר הלר יסכים אתי שהלכנו כברת דרך. נכון שיש עוד נקודות מחלוקת שאני מקווה שנצליח לפתור אותן עד הדיון בוועדת הכספים שיהיה בחקיקה החדשה.

אנחנו לא חשבנו שנכון יהיה עכשיו ליצור איזושהי מבוכה בשוק שלמעשה כלי המקדמות יפסיק מחר ויחודש עוד פעם בעוד חודש. גם כך לשוק לא קל להתרגל לנושא תיקון 76 עם דירות המגורים ועכשיו לזרוק על עורכי הדין בעיקר עוד איזשהו בלבול של כן חלות המקדמות או לא חלות המקדמות, לטעמנו יהיה לא נכון. לכן אני מתנצל על כך שאנחנו מגיעים לכאן עם בקשה להארכת הצו אבל הפעם אני באמת מקווה שזאת הפעם האחרונה כי אנחנו בקרוב נביא לכאן את החקיקה הראשית אחרי שיופץ תזכיר ויועבר בוועדת השרים.

<שלומית ארליך:>
האם אתם צופים שבמהלך החודשיים של ההארכה באמת תסיימו את הליכי החקיקה?

<ברוך משולם:>
אנחנו משערים שכן, בהנחה שביום ראשון זה יגיע לוועדת שרים ואחר כך אנחנו נביא את זה בהקדם לכאן.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני מעריך את הכנות של האנשים שמייצגים את רשות המסים, גם את שי אהרונוביץ' וגם את ברוך משולם. אני נגד לאשר את זה, בכל תוקף. לא לבזות את הוועדה.

מה אומר שי אהרונוביץ' ומה אומר ברוך משולם? אבל בעיקר מה שאמר שי אהרונוביץ' בסוף דבריו. התקנה הזאת של תשלום המקדמות, למי היא מועילה? היא מועילה לרשות המסים. היא מועילה לרשות המסים בזה שהיא גובה את הכסף מהר כי אחרת זה היה לוקח זמן. כל בר דעת יגיד את זה. כאשר זה לא מועיל לקונה, למה אנחנו צריכים לעשות את זה? תמצאו פתרון שבאמת יהיה טובת הקונה ותקבלו את הכסף מהר, בסדר. הם אומרים שהם אומרים לוועדה שהקונה יקבל את האישור והוא יקבל באותו יום. אמרנו שאם כך, בסדר, אנחנו מאשרים את זה כי זה באמת גם הקונה בתוך הנושא הזה. מתברר אחרי שנה וחצי, יותר משנה וחצי, שזה לא הועיל לקונים בכלום. מה שכן הועיל זה שרשות המסים גובה את הכסף מהר. היא לא נותנת שום תמורה עבור גביית הכסף הזה. זה יוצא מכיסו של הקונה ואני מתאר לעצמי שלא מדובר באנשים עשירים. יוצא הכסף, הוא מוציא אותו באופן מידי, רשות המסים מקבלת את הכסף והוא לא מקבל שום אישור. הוא לא מקבל שום אישור לא בגלל המוכר והקונה אלא הוא לא מקב שום אישור בכלל הממשלה, בגלל זרועות נוספות שקשורות לעניין הזה.
אומרים אנשי רשות המסים שבתוך שבוע יוצא תזכיר חוק וביום ראשון הוא מגיע לממשלה כך שבתוך חודש-חודשיים יהיה חוק. בסדר. יהיה חוק, נדון בחוק אבל למה עכשיו אנחנו צריכים לאשר את זה? למי אנחנו מועילים בעניין? מבלבלים את עורכי הדין? מה הולך לקרות בחודש-חודשיים האלה? הרי אם תאשר להם את זה עכשיו, קודם כל יש להם אישור. אם אתה לא מאשר, לא יקרה שום דבר, הקונים לא יצטרכו לשלם את המקדמה תמורת אפס הטבה שהם מקבלים, עורכי הדין יסתדרו ולא ישלמו את המקדמות. נחכה לחוק. יגיע לכאן החוק. השאלה ששאלת מה יש בחוק, איך הם מתגברים על העניין הזה, וגם היועצת המשפטית שאלה, נראה בחוק. למה צריך לאשר את זה? הם אמרו בפעם הקודמת שזה לא יבוא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המקדמות הן חובה או שאם הקונה לא מעוניין לזרז, הוא לא צריך לשלם אותן?

<שי אהרונוביץ':>
אני רוצה לחדד את הדברים.

<משה גפני:>
מה זאת אומרת אם המקדמות הן חובה? אם זה חובה או לא חובה, זה משנה פה עכשיו את כלה משחק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שזה משנה.

<שי אהרונוביץ':>
אני אענה אבל אני רוצה לומר קודם כל שצריך לזכור שהקונים כן הפיקו תועלת רבה מכך בגלל שלקונה יש היום ביטחון שהמוכר לא בורח בלי לשלם את מס השבח. מס הרכישה ממילא תלוי בו. אנחנו פשוט רוצים לקצר גם תהליך במס רכישה. זאת אומרת, לקונה יש את הביטחון, יש לו גם את הביטחון שהקבלן מביא טופס 50.

<משה גפני:>
תאפשרו לו לעשות את זה בהתנדבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה אם זאת חובה.

<שי אהרונוביץ':>
בעיקרון המקדמות הן חובה אבל אין היום סנקציה. זאת אומרת, אין היום סנקציה בחוק.

<שלומית ארליך:>
זה קבוע בחוק כחובה.

<שי אהרונוביץ':>
זה קבוע בחוק כחובה אבל אין סנקציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם מישהו לא משלם את המקדמות, מה קורה?

<שי אהרונוביץ':>
אני לא יכול לדרוש ממנו את המקדמה. אין לי הליך גבייה נגדו.

<שלומית ארליך:>
אתה יכול לדרוש שהוא יעמוד בהוראות החוק.

<שי אהרונוביץ':>
אין לי הליך גבייה בעניין הזה.

<בועז טופורובסקי:>
למה לעשות את זה חובה ולא רשות?

<משה גפני:>
זאת שאלת מיליון הדולר שנשאלה כאן כבר לפני שנה וחצי והם ניצחו.

<שי אהרונוביץ':>
ברגע שנהפוך את זה למעשה לכלי של חובה ולא רשות, אנחנו בעצם מחזירים את הכוח למוכר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רשות ולא חובה.

<שי אהרונוביץ':>
נכון, רשות. אנחנו בעצם נחזיר את הכוח למוכר. אנחנו כן מגינים כאן על הקונה ואי אפשר להתעלם מזה. הקונה היום, אחרי שהוא משלם שבעה וחצי אחוזים או 15 אחוזים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם ניתן רשות לקונה לעשות את זה אם הוא ירצה, ואם הוא לא ירצה – הוא לא יעשה את זה, עד שיהיה החוק. מה יקרה אז?

<שי אהרונוביץ':>
ראשית, אני לא בטוח - ותכף ברוך יתייחס לזה - שאפשר היום בהארכה לשנות את מה שנאמר בחוק עצמו.

<שלומית ארליך:>
לא להאריך.

<שי אהרונוביץ':>
בוודאי שהמוכר יכול להכתיב כחלק מתנאי המכירה שהמקדמה לא תחול כאן.

<בועז טופורובסקי:>
למה לא להכתיב את זה?

<שי אהרונוביץ':>
זה שהקונה משלם מקדמה, מה זה משנה למוכר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנק מוריד את זה מההתחשבנות שלו עם המוכר.

<שי אהרונוביץ':>
הבנק נותן היום ערבות שחלק מהכסף נשאר אצלו עד שהקבלן מראה טופס 50.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יורד מהקבלן ולכן הקבלנים לא אהבו את זה.

<בועז טופורובסקי:>
הוא נותן את זה בכל מקרה.

<שי אהרונוביץ':>
לא. היום הוא יכול להחזיר את הערבות. אם לא הייתה את חובת המקדמה, הבנק מחזיר את הערבות בלי לוודא שהקבלן הביא את אישור המסים ויש לנו היום במדינת ישראל משהו כמו מעל 10,000 יחידות דיור שלא יכולות להירשם בטאבו כי הקבלן עד היום לא הביא את אישורי המסים. זה כן עזר לנו מאוד לשנות את העולם הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה שנעשה את זה לא כחובה לתקופה עד שתגישו את החוק? נעשה את זה כרשות ואז כל קונה יוכל להחליט. אתה חושש שבחודש הזה המוכר כזה מתוחכם, הוא יודע הכול והוא הכניס בחוזה את התנאי וכולי? זה לא הולך כך.

<ברוך משולם:>
אנחנו מדברים על פרק זמן יחסית קצר של חודשיים. לא נשכח שכך היה במשך תקופה ארוכה ואנחנו ניצור עוד בלבול אם נכניס שינוי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להפך. נעשה את זה כרשות.

<ברוך משולם:>
לדעתי אנחנו ניצור בלבול. עד עכשיו יש משהו אחד, למשך חודשיים יהיה משהו אחר ואחרי כן עוד פעם תזכיר חוק שמשנה את הכול. זה ייצור בלבול. שנית, לגבי הצדדים לעסקה, לא תמיד הם בכוחות שווים ויש פערי כוחות ביניהם ולפעמים הקבלן או מישהו אחר יכול להכתיב את תנאי העסקה. לכן אנחנו מציעים לפחות בפרק זמן המצומצם הזה של החודשיים, עד שנביא את התזכיר, להשאיר את זה בהתאם למנגנון שכבר נקבע בתיקון 70.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו אומרים שבמשך שנתיים קונה שילם כסף ואם זה חוק, הוא ישלם, אתם יושבים על הכסף והוא לא מרוויח מזה.

<שי אהרונוביץ':>
לא. הוא מקבל את אישור מס שבח. לא תהיה טעות.

<שלומית ארליך:>
אבל הטענות היו שהוא לא באמת מקבל.

<שי אהרונוביץ':>
אבל הוא כן מקבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מס שבח הוא מקבל מידית עם הקבלה אבל זה לא עוזר לו.

<שי אהרונוביץ':>
זה עוזר לו. כבוד היושב ראש, אם עכשיו המוכר הזה בורח, נניח מדובר כאן במוכר תושב חוץ, אם המוכר הזה עכשיו לא מגיב יותר, הוא למעשה קיבל 85 אחוזים מהכסף, 15 אחוזים הקונה שילם לנו, הקונה קיבל את אישור מס שבח. נניח שהשבח בעסקה הזאת הוא עשרים אחוזים, יש עדיין חמישה אחוזי חוב, אנחנו לקונה כבר נתנו את אישור מס שבח ואנחנו צריכים לרדוף עכשיו אחרי המוכר הזה. בוודאי שזה מגן על הקונה ואין ספק בכך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי מס שבח זה מיידי. ברגע שיש לו את הקבלה שהוא שלם, מיידית יש לו את האישור שהוא מסודר מבחינת מס שבח.

<שי אהרונוביץ':>
נכון מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הבעיה היא רק מס רכישה.

<שי אהרונוביץ':>
כדי לקצר את הרישום במס רכישה, אבל מס רכישה ממילא תלוי בקונה עצמו. מס רכישה תלוי בקונה. נכון הוא שאנחנו רוצים לקצר גם את ההליך כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה אומר שהקונה מרוויח שני דברים. ראשית, יש לו את הקבלה ואז מבחינת מס שבח הוא מסודר, ושנית, גם אם יהיו בעיות עם הקבלן, מבחינתכם הוא מסודר.

<שי אהרונוביץ':>
מבחינתנו אין חוב על הדירה שלו לא למס הכנסה ולא למס שבח. הוא יכול להירשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם רק צריכים לפתור את מס רכישה.

<שי אהרונוביץ':>
זה לא קשור ישירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסך הכול כדי להירשם בטאבו, הוא צריך גם את האישור ההוא.

<שי אהרונוביץ':>
גם שם אנחנו נפעל.

<בועז טופורובסקי:>
למה לא לעשות את זה רשות? תסבירו לי עוד פעם.

<שי אהרונוביץ':>
בגלל שאז אנחנו בעצם משאירים את ההחלטה לצדדים. נניח שמדובר כאן במוכר שהוא חזק יותר.

<בועז טופורובסקי:>
בסדר, הוא חזק יותר, אז מה?

<שי אהרונוביץ':>
הוא יגיד לקונה שהוא לא מוכן שחובת המקדמה תחול בעסקה הזאת.

<בועז טופורובסקי:>
למה לו להגיד את זה? כי אם הקונה משלם מקדמה, מה קורה?

<שי אהרונוביץ':>
הוא יגיד שהוא לא רוצה שהוא יביא 15 אחוזים מהתמורה.

<בועז טופורובסקי:>
מה זה משנה למוכר?

<משה גפני:>
זה הקונה משלם.

<שי אהרונוביץ':>
בסיטואציות שיש ליווי בנקאי, יש בנק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוכרח להיות. המוכר צריך לשלם את זה. זה שהקונה משלם, הקונה לא מתנדב, בגין זה הבנק משחרר לו כסף על חשבון המוכר.

<בועז טופורובסקי:>
למה לא לעשות הוראות שמטפלות בשחרור כסף של הבנקים אל מול המוכרים? למה להכריח את הקונה לשלם את המקדמות? את זה אני מנסה להבין. למה לא רשות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלות טובות. תסביר את העסקה לפני כן.
<שי אהרונוביץ':>
כדי להירשם בסופו של דבר בטאבו כבעלים של נכס, לא משנה אם קניתי מקבלן או לא, אני כקונה צריך למעשה להראות במה שקשור לרשות המסים אישור מס שבח על כך ששולם מס השבח בעסקה על ידי המוכר ושולם מס רכישה על ידי הקונה. בוא נגיד שמס רכישה תלוי בי, בקונה, ואין בעיה. מס שבח תלוי במוכר. נניח שמדובר כאן במוכר תושב חוץ שבכלל מתגורר בניו יורק והוא אומר לקונה שהוא לא מוכן שחובת המקדמה תחול בעסקה הזאת, למה? כי הוא חושב שבעסקה הזאת הוא צריך לשלם רק חמישה אחוזים ולא שבעה וחצי אחוזים שזה מה שהוא אמור להעביר למס שבח. הוא יגיד לו שאם הוא רוצה לעשות את העסקה, אין חובת מקדמה כאן. תהיה כאן עסקה ויבוא בסופו של דבר הקונה וישלם לו את הכסף, המוכר הזה, נניח ינתק מגע עם רשות המסים ולא ישלם את חוב המס – הקונה הזה לעולם לא יוכל להירשם בטאבו אלא אם כן הוא ישלם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני אסביר לבועז כי אני חושב שהוא לא הבין את השאלה שלך.

<בועז טופורובסקי:>
הוא הבין ואני רוצה לשאול שאלת המשך. נגיד אני קניתי עכשיו דירה במיליון שקלים.

<שי אהרונוביץ':>
מקבלן או מאדם פרטי.

<בועז טופורובסקי:>
כמה אני צריך לשלם מס שבח עכשיו? מקדמה.

<שי אהרונוביץ':>
תלוי מתי המוכר קנה את המקרקעין האלה.

<בועז טופורובסקי:>
מה זה משנה?

<שי אהרונוביץ':>
אם זה קבלן, שבעה וחצי אחוזים.

<בועז טופורובסקי:>
אני שילמתי שבעה וחצי אחוזים.

<שי אהרונוביץ':>
מתוך המיליון, שבעה וחצי אחוזים אתה תעביר לנו. אתה תעביר לנו 75 אלף שקלים, יש לך את האישור ולא מעניין אותך יותר אם הקבלן שילם מס הכנסה או לא.

<ברוך משולם:>
וזה נחשב על חשבון התמורה.

<משה גפני:>
הקונה יכול לשלם את זה בכל מקרה. תעשה את זה כרשות.

<שי אהרונוביץ':>
אבל המוכר יגיד לו שהוא לא מוכן לשלם את זה.

<משה גפני:>
אז הוא יגיד. אז מה? הרי יש לו רשות. הקונה לקח את הסיכון על עצמו. אם חמישה אחוזים, תחזירו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנק מוריד למוכר ממה שהוא שומר כנגד המוכר ולמוכר פתאום חסר כסף.

<משה גפני:>
אבל יש לך לפעמים הסברים יותר טובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה הסבר לעניין, לא לנושא של רשות וחובה. אני דיברתי על הסיבוב.

<משה גפני:>
אני הקונה, אני יכול לשלם.

<בועז טופורובסקי:>
אם היו רוצים באמת להקל עם הקונה, היו דואגים איכשהו לשבעה וחצי אחוזים לקחת גם מהמוכר.

<ברוך משולם:>
מה זה גם?

<בועז טופורובסקי:>
הייתם יכולים לקבוע הוראה שעוברת תמורה עבור מכירת דירה, אוטומטית חלק מהתמורה הולך למס שבח.

<ברוך משולם:>
זה מה שעשינו. זאת המקדמה.

<בועז טופורובסקי:>
אבל ללא קשר לקונה. אתם פועלים מול המוכר. אז אתם לא מחייבים את הקונה לשלם. זה כבר עניין של מעבר כסף.

<אמיר הלר:>
חבל לבלבל את הדיון כאן. זה נושא לא פשוט אבל כשמפתחים את זה עוד יותר, זה הופך להיות עוד יותר לא פשוט.

קודם כל, חבר הכנסת גפני צודק במאה אחוזים.

<משה גפני:>
זה תמיד.

<אמיר הלר:>
העיקרון של בסיס החוק, התאחדות בוני הארץ אמרה מלכתחילה, הוא ניכוי מס הכנסה במקור. זה בכלל לא קשור למס שבח כי הקבלנים לא מחויבים במס שבח בכלל אלא הם מחויבים במס הכנסה. לכן גם בדיונים אמר יושב ראש רשות המסים הקודם, נסרדישי, שזה לא אמור לחול על קבלנים והוא אמר את זה לפרוטוקול ואנחנו אמרנו שזה כן יחול בנוסח הנוכחי. הוא אמר שהוא מבטיח שהוא ייצור מנגנונים כך שזה לא יחול ואכן הוא יצר מנגנונים כאלה ואחרים שזה כן חל.

בעניין הזה של ההארכה אני חייב לעזור לרשות המסים. רשות המסים הלכה כברת דרך בניסיון להקל על הקבלנים בנושא המקדמות והם עוד יושבים אתנו ודנים אתנו. אכן לאט לאט בנוסחים שמתגבשים כמעט רוב העסקאות יהיו פטורות כי קבלן צריך להוציא טופס 50. מה זה טופס 50 ששי מזכיר? המשמעות של טופס 50 היא שקבלן בכלל לא חב במס שבח אלא חב במס הכנסה.

אנחנו ביקשנו מרשות המסים שיביאו את זה למצב שכמה שיותר קבלנים יוכלו לקבל את הטופס הזה כמה שיותר בקלות, בעיקר העסקים הקטנים, בעיקר הקבלנים הקטנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפעם הקודמת הם הודיעו שהקבלנים לא פונים לבקש.

<אמיר הלר:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כך הודיעו בפעם הקודמת. אני זוכר את זה טוב.

<אמיר הלר:>
במצב הקודם אולי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא פונים לבקש את הטופס הזה.

<אמיר הלר:>
לא, הם חייבים. לא יינתן להם ליווי בנקאי ללא הטופס הזה או ללא טופס אחר. יש ארבעה סוגים אבל אני לא אסבך את הוועדה באפשרויות השונות.

<בועז טופורובסקי:>
זה ניכוי מס במקור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הקבלנים לא משלמים.

<אמיר הלר:>
קבלנים כן משלמים בצורה כזאת או אחרת. יש או ערובה שהם צריכים לשים מראש, או ריתוק הון בנקאי.

אנחנו בעד הארכה לחודשיים הנוספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קבלן שפונה מקבל טופס 50?

<אמיר הלר:>
קבלן שפונה ועומד בכל מיני תנאים שרשות המסים מכתיבה, מקבל טופס 50.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואז אין צורך במקדמה.

<אמיר הלר:>
הרוכש לא מעביר מקדמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת שזה לא שייך לסיטואציה הזאת.

<אמיר הלר:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא תדבר על סיטואציה שזה כן שייך.

<אמיר הלר:>
אני מייצג את הקבלנים ולא את שאר העסקאות במקרקעין. זה לא אמור לחול על קבלנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם מסודרים.

<שי אהרונוביץ':>
החוק בעיקרו חל על קבלנים, אבל קבלן שמציג טופס 50, ואין ספק שבזכות המקדמות הרבה יותר קבלנים דואגים לקבל טופס 50 עם תחילת הפרויקט, ברגע שקבלן מראה את טופס 50, המקדמות לא חלות עליו. אבל קבלן, נקרא לו, אני לא אוהב את השם, בעייתי שלא מדבר עם פקיד השומה שלו, מוכר דירות לקונה, לקונה יש מה שנקרא אותם שלייקעס של מקדמות. הוא יודע שבסופו של יום אם הוא ישלם את המקדמה, הוא יקבל את האישור ויותר רשות המסים לא תבוא אליו אף פעם לבקש את הכסף שהקבלן הזה לא משלם. זה מצוין שיש את הכלי הזה ואנחנו עושים הכול כדי להקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם קבלן לא בא לקבל טופס 50, סימן שיש איזה אתו.

<אמיר הלר:>
זה לא חייב שיש אתו בעיה. לא צריך להשחיר את הקבלנים בנושא הזה. רק להבהיר למה אנחנו כן תומכים בהארכה ששי דיבר עליה. מכיוון שגם בפעם הקודמת – החוק בעצם הסתיים באפריל ועד מאי לא היה חוק בתוקף כי תיקון 72 שחבר הכנסת גפני הוביל בעצם ביטל את זה – הבנקים המשיכו כמנהגם. זאת אומרת, כאילו החוק בתוקף.

<בועז טופורובסקי:>
הוא אומר שאישרו רטרואקטיבי כאן.

<אמיר הלר:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה שבעה ימים.

<משה גפני:>
חודש וחצי.

<שלומית ארליך:>
האישור היה רטרואקטיבי, אבל נקבע באישור שלא תוטל חובת תשלום מקדמה בתקופה הרטרואקטיבית הזאת. המשמעות לא הייתה שחלה חובת תשלום מקדמות רטרואקטיבית אלא שהאישור ניתן רטרואקטיבית.

<משה גפני:>
זה היה בוועדה בראשות ניסן סלומינסקי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תראה מה עשו. לא מטילים.

<משה גפני:>
אישרתם כאן רטרואקטיבית.

<אמיר הלר:>
אני רק רוצה להגיד למה ההתאחדות כן תומכת בבקשה.

<משה גפני:>
אנחנו הבנו.

<אמיר הלר:>
כרגע ככל שזה לא יחול, יהיה בלבול בין הבנקים לבין הקבלנים בעסקאות השונות ואנחנו מאמינים שיותר טוב שתהיה ודאות מאשר חוסר ודאות בעניין הזה, הגם שאנחנו לא התלהבנו מהתחלה מהנושא הזה. לכן אנחנו סבורים שהארכה של חודשיים כשרשות המסים הבטיחה להתאחדות בוני הארץ שהיא תלך כברת דרך ותקל עד כמה שאפשר בהוצאת טופס 50, היא כרגע מקובלת עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש אפשרות להחליט שאם בעוד חודשיים אתם לא מביאים הצעת חוק, כל מה שגביתם תחזירו? למה אתם צוחקים? עם ריבית והצמדה. מוכרחים לעשות לזה סוף. מה נעשה בעוד חודשיים אם תבואו ותגידו עוד חודשיים?

<משה גפני:>
לא חייבים לאשר את זה.

<שי אהרונוביץ':>
אני כבר לא אומר never say never, אבל הפעם זה נראה הכי מתקדם שיכול להיות. בשבוע הבא זה אמור לעלות לוועדת שרים לחקיקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם ועדת השרים לא תאשר, אנחנו עוד פעם בבעיה.

<קארין אלהרר:>
אם ועדת שרים לא מאשרת, מחזירים הכול.

<בועז טופורובסקי:>
ברור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שנאשר את זה.

<קארין אלהרר:>
פעם אחרונה כהוראת שעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואם בעוד חודשיים זה לא יבוא לכאן, אנחנו נשקול לחייב החזרה רטרואקטיבית של החודשיים האלה. אני לא יודע איך עושים את זה.

<משה גפני:>
אני רוצה להסביר למה אני מתנגד ואני רוצה לבקש ממך אדוני היושב ראש ומחברי הוועדה להתנגד לזה. אין שום סיבה בעולם. אני מבין את התאחדות בוני הארץ שאומרים את דעתם. דעתם לא הייתה אף פעם כזאת אבל אני מבין את זה כי מדובר על חוק שנשמע באמת שהוא הולך להיות רציני והם רוצים בחוק הקבוע לדאוג לעניין הזה של הקבלנים, וזה בסדר ולגיטימי לגמרי.

אני לא הולך לבנות דירות וכנראה גם לא לקנות דירות ולכן אני לא משוחד בשום דבר ואין לי שום אינטרס. אני אומר את הנושא האובייקטיבי לחלוטין. איון תועלת בעניין הזה. לא מועילים לקונים ואיון כאן גם נציג של הקונים. זה לא מועיל בשום דבר לנושא של הקונים. אחרי שאתה מאשר את הצו הזה, לא תוכל לעשות איזושהי פעולה רטרואקטיבית וכולם יודעים את זה. יכול להיות שוועדת השרים לא שלא תאשר אלא תבקש עוד הסברים. אני יודע שזה חוק מסובך, זה חוק שיש לו הרבה מורכבויות וזה לא הולך להיות מאושר כל כך מהר. גם אז אתה תבוא ותגיד שאתה מבקש שיחזירו רטרואקטיבית? אין מציאות. זאת כבר לא שאלה עקרונית על רטרואקטיביות. הוא כבר שילם את המקדמה, אז רשות המסים תחזיר לו את המקדמה? לא בא בחשבון.

אני אומר שלא יקרה שום דבר. אם תאשר היום, החוק ייסחב עוד הרבה זמן. אם לא תאשר היום, יציק לרשות המסים הכסף הזה של המקדמות, שזה הרבה כסף, ולכן סביר להניח שהחוק יהיה יותר מהר. לכן מותר לנו לעמוד על רגלינו האחוריות ולא לאשר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה בלבול עצום בכל הדברים.

<קארין אלהרר:>
יש עוד זמן? עד מתי זה בתוקף?

<שי אהרונוביץ':>
עד הלילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיה בלבול גדול.

<משה גפני:>
איזה בלבול יהיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פתאום לא משלמים וכן משלמים.

<קארין אלהרר:>
מה יהיה המצב החוקי? תהיה לקונה חוקית, נכון?

<משה גפני:>
שום לקונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא ישלמו את המקדמות.

<משה גפני:>
לא ישלמו את המקדמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד עכשיו משלמים, עכשיו לא ישלמו ובעוד חודשיים עוד פעם ישלמו.

<קארין אלהרר:>
למה הארכנו עד עכשיו?

<משה גפני:>
שאלה טובה שאין לי תשובה עליה אבל מספיק. אפשר לחטוא פעמיים ולא צריך לחטוא פעם שלישית. למה באמת הארכתם? למי הם מועילים בזה? הם גובים עוד כסף.

<בועז טופורובסקי:>
נאריך תחת מחאה.

<משה גפני:>
מחאה בעניין הזה לא מועילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רשות המסים, אם זה לא יגיע בזמן, אפילו אם אלה יהיו שלושה ימים והחוק כבר קיים, נבטל את זה. בסדר?

<קארין אלהרר:>
שיהיה ברור שלא תהיה הארכה נוספת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא תהיה יותר.

<משה גפני:>
אמרתם את זה גם בפעם הקודמת.

<שי אהרונוביץ':>
הופץ כבר תזכיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הופץ?

<שי אהרונוביץ':>
בוודאי. בנובמבר. ביום ראשון הקרוב זה אמור לעלות לוועדת השרים.

<משה גפני:>
זה חוק לא פשוט. זה ייקח זמן. ודאי שהם רוצים ללכת לחקיקה. הממשלה, הדבר היחיד שהיא יודעת לעשות מהר, זה בני זוג מאותו מין. חוץ מזה היא לא יודעת לעשות שום דסבר.

<קארין אלהרר:>
גפני, גם זה חשוב.

<משה גפני:>
את רוצה עכשיו לפתוח דיון על העניין הזה? מי הסמיך אותם לעשות את זה? את זה אנחנו מבררים.

<קארין אלהרר:>
מי הסמיך אותנו להתנגד לזה?

<משה גפני:>
זה פוגע בנשים.

<קארין אלהרר:>
לא, זה לא נכון.

<משה גפני:>
את טועה. אני מבקש לדעת גם לגבי מה שאתם מעבירים לגבי בני זוג מאותו מין, מה היה קודם עם שתי נשות שחיו יחד ומה יהיה על פי התקנות החדשות. אני רוצה לדעת מה היה לפני התקנה הזאת עם שתי נשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאתה אומר, ברור שזה נכון.

<משה גפני:>
קארין מתווכחת אתי והיא חברת כנסת חכמה ואני לא רוצה שהיא תטעה בעניין.

<קארין אלהרר:>
אני לא טועה.

<משה גפני:>
ניסן, אני רוצה תשובה על זה. אני חייב להוכיח לקארין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שאתה צודק. נשים נפגעות מזה עכשיו.

<משה גפני:>
קארין חולקת עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אבל בוא נעשה את זה אחרי ההצבעה.

ברוך ושי, גם את הפרט הזה תעבירו ללשכה שלנו. כשאתה מעביר את ההנחיות, תעביר גם את ההבהרה לגבי מצב של שתי נשים, מה היה קודם ומה יהיה עכשיו.

רבותיי, צו לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד לעניין סעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין) (שבח ורכישה) (תיקון מס' 2), התשע"ד- 2013. אנחנו מאריכים אותו עד כ"ח באדר א' התשע"ד, ה-28 בפברואר 2014 וזאת הארכה אחרונה.

<קארין אלהרר:>
תחת מחאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולנו תחת מחאה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההארכה נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההארכה אושרה אבל זהו.

<קארין אלהרר:>
אני מבטיחה לכם שאני לא אצביע בפעם הבאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נעלה את זה.

<קארין אלהרר:>
אני זוכרת את הדיון הקודם עת אמרנו שלא יהיה עוד פעם והנה אנחנו מאריכים את זה שוב.

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך שלדעתי זה לא צריך לבוא. לא אנחנו צריכים לענות על כך כשאין ברירה. אם הם נתנו מילה לוועדה ועכשיו מגיעים ליום האחרון, לפני חודש הם היו צריכים להגיד שהולכת להיות בעיה ואז לדבר אתנו, אבל לא עכשיו.

<משה גפני:>
אבל אין בעיה. מה יקרה אם זה יידחה? מה הבעיה כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צודק. יש לנו כמה דברים שמגיעים ביום האחרון.

<משה גפני:>
אבל גם איון צורך בכך. מה היה קורה אם לא היו מביאים?

אני מבקש רביזיה על ההחלטה הלא נכונה שהוועדה קיבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר.

<משה גפני:>
אל תעשה את זה בעוד חצי שעה. תדחה את זה למחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן יעבור.

<משה גפני:>
עזוב את הזמן, תאמין לי שלא יקרה כלום. אני לא הולך להזיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה שתהיה כאן לקונה .

<משה גפני:>
שתהיה לקונה. שום דבר לא יקרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצו פוקע הערב. לא תהיה ברירה, נעשה את ההצבעה בעוד חצי שעה.

<משה גפני:>
תעשה את זה בעוד שעתיים ובינתיים תבררו האם אני צודק או לא. מה קורה לעם ישראל אם לא מאריכים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר עשינו בירורים. בעוד חצי שעה נצביע על הרביזיה, ב-12:25.

תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.

קוד המקור של הנתונים