PAGE
45
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי

בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות

06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 30>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל
בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
איילת שקד – היו"ר

אריאל אטיאס

רוברט אילטוב

בנימין בן אליעזר

עמר בר-לב

משה גפני

צחי הנגבי

ישראל חסון

מרדכי יוגב

מאיר פרוש

דוד רותם

אלעזר שטרן

עפר שלח

>
גדי אגמון - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, משרד הביטחון

ענבל דה פז - ראש ענף ייעוץ כוח אדם ופרט בפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

בת-חן הורוביץ - פצ"ר, משרד הביטחון

אריק לביא - ראש היחידה לניהול וארגון באגף מינהל ומשאבי אנוש, משרד הביטחון

רן רידניק - רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

רותם פלג - מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש בטפ, המשרד לביטחון פנים

יאיר דורנפלד - רח"ט תכנון וארגון, המשרד לביטחון פנים

חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אלכס פרלמן - ר' חוליית אוכלוסיות - יח' סמפכ"ל, המשרד לביטחון פנים

רמי בוסי - סגן ראש אגף וראש יחידת מחוזות, המשרד להגנת העורף

יצחק בן דוד - סמנכל אכיפה, המשרד להגנת הסביבה

בני חנוך - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

כהן דוד - יועץ השר להגנת הסביבה

אליעזר יפה - מנהל אגף הסברה, הדרכה וגיוס משאבים, משרד הבריאות

איה דביר - משפטנית, משרד המשפטים

לירון דוד - משפטנית, משרד המשפטים

גבריאלה פיסמן - משרד המשפטים

רעות בינג - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יואב ארבל - יועמ"ש, מנהלת שרות אזרחי לאומי

שר שלום ג'רבי - מנכ"ל, מנהלת שרות אזרחי לאומי

רון דול - לשכה משפטית- נציבות שירות המדינה

בישארה אלי פראן - לשכה משפטית נציבות שירות המדינה

אלי בין - מנכ"ל מד"א

אלי יפה - מנהל אגף, מד"א

אבי חובב - סמנכ"ל מרחב ירושלים, מד"א

מירי פרנקל שור
עידו בן יצחק

לאה קריכלי

לאה קיקיון
<הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

שלום לכולם, אני פותחת את הדיון. הנושא - הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013. אתמול בלילה המחלקה המשפטית הפיצה לחברי הוועדה ולמשרדי הממשלה נוסח של סעיפים 1 ו-2 ששם, לטעמי, עשינו סדר מה יהיה בשירות האזרחי ומה יהיה בשירות האזרחי-ביטחוני, ואי רוצה שתקראו את זה היום בזמנכם הפנוי ונצביע על זה מחר.

בוועדת הכספים נהוג שרביזיות מתחילים בתחילת הישיבה.

אבל כאן זה לא ועדת הכספים. יש היום את הרביזיה של חבר הכנסת עפר שלח על הנושא של חב"ד, ואת הרביזיות של המשרד לביטחון הפנים ביקשנו לעשות מחר. נתחיל ברביזיה.

הרביזיה קבועה לשעה 10:30. על פי סדר היום היא לא כעת, היא בהמשך.

סעיף 6 – אני רוצה להצביע – כי כבר קראנו אותו. הכשרה לשירות. נקרא שנית.

"6 הכשרה לשירות
(א) משרת בשירות אזרחי יעבור הכשרה מתאימה לשירות לפי הוראות סעיף זה (להלן: "הכשרה לשירות"). הרשות אחראית למתן ההכשרה לשירות.

(ב) המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על המועדים שבהם תועבר ההכשרה לשירות במהלך תקופת השירות.

(ג) ימי ההכשרה לשירות ייחשבו חלק מחובת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה".

הסעיף הזה לא שונה מהצעת החוק הממשלתית, אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 6 התקבל.

תודה, אושר, בהתנגדות של חבר הכנסת פרוש.

"7. הכשרה מיוחדת

(א)
גוף מפעיל אשר מפעיל משרת בשירות אזרחי בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהוא יעבור את ההכשרה האמורה, וזאת נוסף על ההכשרה לשירות לפי סעיף 6.

(ב)
תקופת ההכשרה המיוחדת האמורה בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט במקרים מיוחדים שיורה עליהם המנהל."

(ג) זו תוספת שהממשלה ביקשה להוסיף:

"(ג) לא ישרת משרת בשירות אזרחי-ביטחוני בתפקיד הדורש הפעלת סמכויות על פי דין, אלא אם ניתנה לו הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו במסגרת שירותו ואם התקיימו בו תנאי הכשירות הדרושים למתן סמכויות כאמור, והכל לפי שיקול דעתו של הגוף המפעיל."

כאן יש הסתייגות לעפר שלח. נמק.

כן. לתפקידים שדורשים סמכויות, כמו למשל במשטרה, או בשירות בתי הסוהר, לשם מיועדים כרגע, אם לא עשינו חוק אחר, מיועדים הימ"לים שבאים מהצבא. להבנתי, השירות האזרחי-ביטחוני הוא תפקידים שהצבא מסרב לתת להם חיילים במסגרת הימ"לים שהם תפקידי המעטפת. לכן אם ניתן סמכויות לשם, כבר כל ההבחנות האלה נראות בעיניי לא ברורות. אם אנחנו בתהליך, ואני בעד, כמובן, אנחנו בתהליך שבסופו של דבר השירות האזרחי-ביטחוני, ויש לנו הרי גם את המתווה העתידי שלו שאנחנו מבקשים שהוא ייעשה – אבל זה שנתיים מהיום – אבל אם במתווה הזה יהיה מצב, ואני בעד, שהימ"לים יבוטלו וכל השירות הזה יהיה במסגרת השירות האזרחי-ביטחוני זה משהו אחר. נכון לעכשיו אני חושב שזה מופרז. זה גם עלול, וזה אולי גם הבסיס הכי בעייתי מבחינתי – זה עלול להתנגש עם האמירה שלנו שלא ייפגע תפקידו של האיש הנושא את התפקיד, יהיה זה שוטר, יהיה איש שירות בתי הסוהר, מפני שאם תהיה כמות מאד גדולה של אנשים שכבר יש להם סמכויות, הלחץ כדי שיהיו פחות שוטרים או פחות סוהרים שהם אנשים שעולים הרבה יותר כסף, ילך ויגדל, ואני מוטרד מהדבר הזה.

אני דווקא חושבת שהסעיף צריך להישאר כמו שהוא, כי בהסתייגות שלך אתה פשוט לא נותן להם סמכויות.

לא את הסמכויות הספציפיות. כשאדם הוא לצורך העניין אקוויולנט של תומך לחימה במשטרה או בשירות בתי הסוהר הוא עדיין עושה עבודה מאד חשובה, אבל הוא לא יישא בסמכויות כמו של שוטר או של סוהר. לזה, לתגבור של זה כרגע יש את הימ"לים.

הסעיף הזה מדבר על הכשרה לא על מה הוא יישא או לא יישא.

הוא אומר: "לא ישרת בתפקיד הדורש הפעלת סמכויות אלא אם ניתנה לו...." – אני עם ההסתייגות שלי, שלא יהיו לו סמכויות.

אני בעד שכן יהיו לו, דווקא.

איך הדברים האלה עומדים בהשוואה לימ"לים שקיימים היום? מה מותר חיילת במשרד של היועץ המשפטי של משטרד הביטחון?

מי, ימ"לית?

כן. למה אנחנו מדקדקים אתם ככה, ובמשרד הביטחון אנחנו יודעים להגן – באמת, מה ההבדל?

בגלל זה דעתי האישית היא שגם בשירות האזרחי – הרי בוא נודה על האמת, יש ציבור חרדי שיותר נוח לו ללכת לשירות אזרחי ולא לשירות צבאי. אז אני מעדיפה שהוא ילך לשירות אזרחי ויעשה תפקיד כמה שיותר משמעותי, כן, גם אם הוא כמו ימ"לים.

גם אני, אבל מה שאני אומר – לפעמים אנחנו - - גם הצבא שמתעסק בימ"לים בשירות האזרחי, מערכת הביטחון לא מציגה פה עמדה שהיא הוגנת, בעיניי. איך מסבירים את זה שכל כך הרבה חיילות וחיילים נמצאים, לדוגמה, במשרד הביטחון בתפקידים פקידותיים, ולא שואלים את השאלות האלה של הסמכות ושל הכל, אלא אם כן אנחנו אומרים שאנחנו מבטלים את הימ"לים במשרד הביטחון.

אני רק אזכיר. נאמר פה שמערכת הביטחון לא מציגה עמדה. עמדתנו הוצגה פה לפחות שלוש פעמים אנחנו בעד צמצום עד כדי ביטול של היקף הסד"כ שצה"ל שולח ליחידות מ - - לסד"כ צה"ל בכללותו. הדוגמה שנתת, וגם הגופים האחרים - - -

זו העמדה של משרד הביטחון? לבטל את הימ"לים.

כן. אנחנו עושים תכנית היום אחרי דיון בוועדת - - -

גם בוועדת המשנה הם אמרו את זה. תהליך שבסופו של דבר - - -

- - -

זה פותר לנו את ה - - של הארכת שירות נשים.

אם אתם תכניסו כאן סעיף שאומר בתהליך המתמשך של העניין הזה – שירות ביטחוני-אזרחי במקום ימ"לים, אנחנו לא נתנגד. רק צריך להיות פה תהליך שהוא קוהרנטי ומתמשך עד ההחלה של החוק הזה.

לזה כוונתי. אנחנו במצב ביניים. אנחנו באים ואומרים פה, וגם בתוספת שנשלחה אלינו, ואני בעדה לגמרי, שאנחנו רוצים לראות בהמשך הדרך מצב שבו יהיו שני סוגי שירות: יהיה שירות צבאי ויהיה שירות אזרחי-ביטחוני. אבל במצב הביניים הזה, כשצה"ל שולח אלפי אנשים בימ"לים שהם מקבלים סמכות, אם אנחנו נוסיף לזה עוד אנשים שיקבלו סמכויות, אני אומר לכם – ייווצר מצב שיעיק על התעסוקה של האנשים שהם אנשי הליבה בתוך הדבר הזה, למרות שאנחנו אומרים בחוק - לא ייפגע מעמדו של שוטר או של איש שב"ס וכן הלאה. לכן אני חושב שבשלב הביניים הזה, זה צריך להיות ללא סמכויות, ואחר כך נחוקק חוק שירות אזרחי-ביטחוני כראוי, על פי המתווה שאנחנו מציגים אותו פה, ושם לא יהיו ימ"לים וכן יהיו אנשים כאלה עם סמכויות.

אבל השאלה אם אתה רוצה לפצל את החוק ולהגיד - - -

אבל אנחנו מפצלים אותו. המתווה שאנחנו עושים, כשאנחנו קוראים לממשלה הזאת שעומר בר-לב ניסח יחד אתנו, שהוא מתווה שאומר – אנחנו קוראים לממשלה לייצב עד לשנת 2016 חוק, זה פיצול של החוק. אני אומר: בינתיים, אם אתה עושה את זה – יש לי חשש לתעסוקתם של האנשים.

כל הנושא של הדיון שלנו – המסלול של השירות האזרחי-ביטחוני, זה כדי שהשירות האזרחי יהיה משמעותי. זאת אומרת, להוציא אותם מכל מיני נקודות שכל הזמן מלינים על כך שזה לא שירות אזרחי משמעותי. חלק מהשירות האזרחי-משמעותי - - אגב, בגלל זה אנחנו גם מתגמלים אותם בשכר אחר, בגלל זה הם מקבלים שעות, יותר. אם שירות אזרחי רגיל זה 30 שעות - זה 36 שעות. זה כדי לתת לו סמכויות.

אני אתך, רק בוא, אני אעשה לך את האקוויוולנט משירות צבאי, וזה הרי חליף שירות צבאי. החיילות האלה שאלעזר שטרן מדבר עליהן שמשרתות בכל מיני מקומות, עושות את זה בתפקידים שהיום צה"ל מסרב לשלוח חיילים כדי לעשות אותם – למשטרה או לשירות בתי הסוהר. צה"ל אומר – אני שולח חיילים רק לתפקידי ליבה. אז אנחנו אומרים שמעבר לתפקידי ליבה יש מה שנקרא – לצורך העניין זה אקוויוולנט של מה שקוראים בצבא "תומכי לחימה". אנחנו רוצים שהם יהיו שם, וזה שירות משמעותי, אני לא אומר שזה לא שירות משמעותי. אבל אם אתה תוסיף את בעלי הסמכויות – אני לא רוצה לחזור על מה שאמרתי, זה לא שייך בכלל לשירות משמעותי. ואני רוצה שבעוד שנתיים שלוש נעשה סדר בעניין הזה, נבטל את השירות הצבאי מחוץ לצבא ונעשה שירות אזרחי ביטחוני. אז יהיה זמן לדון בסמכויות האלה. אני חושב שבמסגרת של החוק הזה אנחנו יוצרים מצב מסוכן.

אז אני, ברשותך, הצעתי הצעה גם למשטרה. אמרתי – לא סמכות של שוטר. הצעתי, וגם רותם פלג יתייחס – הצעתי שיהיה כמו משמר אזרחי. הרי באותו ערב, הבחור החרדי עוצר אותי כאן בכביש מספר 1 – מצוין, עם נשק, ואפוד, ואומר לי לעצור, לבדיקת רישיונות. אל תיתן לו סמכויות של שוטר. אני אומר – אבל תן לו סמכויות לפחות של משמר אזרחי. אותו הדבר גם, בהשלכה, בנושא של חוק השיקום שנגיע אליו בהמשך, מן הסתם. אבל אני אומר – אתה חייב לתת לו משהו כדי שהוא ירגיש משמעותי. אנחנו רוצים שיגיעו, רוצים שיבואו. הרי יהיו שלושה אנשים בניידת, אז שני אנשים יהיו משמעותיים, ואותו משרת בשירות האזרחי ירגיש לא סוג ב' אלא סוג ג' או ד'. אז אני אומר: אם לא שוטר, אז תוריד אותו ברמה של שוטר, אבל כמו משמר אזרחי. הרי הוא עושה את הדבר גם בערב.

אתה במדרון חלקלק פה כי הרצון שלנו והוא משותף לכולנו, לתת לשירות הזה משמעות, ידחוף בסוף למצב שהאנשים האלה יהיו חליפיים לאנשים בעובדים. וזו בעיה. וכן, בשלב הנוכחי – אגב, כן, השירות האזרחי-ביטחוני, אנחנו רוצים שהוא יהיה שירות משמעותי, הוא לא שירות כמו שירות צבאי והוא לא שירות כמו של אדם שעובד בתפקיד הזה. לכן המדרגה הזו בעיניי צריכה גם לבוא לידי ביטוי בכשירויות. אז אנחנו פה במשחק של עד איפה זה מגיע.

אבל זה ה "בילט אין" של העניין הזה. הכוחות האלה, שמצד אחד אתה רוצה שזה יהיה משמעותי ומצד שני אתה לא רוצה שזה יהיה חליף תעסוקה, אני חושב שהשאלה היא אם הדרך היחידה להתמודד עם האי חליפות תעסוקה היא בהקטנת הסמכויות שלהם, כי הקטנת הסמכויות שלהם בכל מקרה פוגעת באופי של התפקיד.

אני אומר – סמכויות הן סמכויות ליבה, אין סמכויות אחרות.

בגלל ההפסד הגדול שעלול להיות, שהתפקידים יהיו לא משמעותיים בכלל, ובסוף, במקום שיגישו תה במשרד הביטחון – יגישו תה במשטרה, אז מה שצריך לראות זה אם אנחנו יכולים להתמודד עם החליפות התעסוקתית בדרך אחרת, לא דווקא דרך הסמכויות שלהם.

הם לא יחליפו שוטרים, לא יחליפו סוהרים, הגדרנו את זה שהם מסייעים לבעלי התפקידים האלה. אבל גם בשביל לסייע לבעלי התפקידים האלה יש צורך לתת להם סמכויות, מן הסתם

אני אגיד את זה באופן יותר חריף – לא תהיה שום משמעות לשירות שלהם אם אין להם סמכויות. הכוונה היא שהם ילבשו מדים, שהם יהיו שותפים לכל העשייה. גם היום יש לנו שירות לאומי ואזרחי בגופים שלנו. הוא שירות חסר משמעות, שירות פקידותי לחלוטין, שירות שלא יוצא לשטח, למעט אולי בגופים האזרחיים שלנו, אבל שם אנחנו משאירים אותו – אותו הדבר. אם לא ניתן להם את הסמכויות האלה זה כאילו שלא עשינו כלום. זה להשאיר את המצב כמו שהוא היום, רק לתת להם יותר שעות עבודה בתפקידים שלהם.

מה תעשה עם החיילות והחיילים במשטרה?

נצמצם אותם.

אוקיי, נצמצם אותם אם הם יהיו חליפים שלהם. מה מותר להם היום לעשות?

היום, הסמכויות של שח"מ הם בדיוק כמו של שוטר.

כשיהיה מודל מסודר וחוק מסודר, שעוד לא עשינו אותו, שבמסגרתו הם יחליפו את השח"מ - - -

גם כיום יש תפקידים ששח"מ לא יכול לשרת בהם. למשל, הם לא יכולים לשרת בתנועה, בכלל, על פי צו. זה הצו. הצו מגדיר יחידות במשטרה שהם יכולים לשרת בהן. עיקר תפקידם – ביטחון. יש תפקידים, תפקידי ליבה במשטרה, שעיקר תפקידם הוא לא ביטחון, בהגדרתו בחוק. אם לא מכניסים את ההסתייגות כמו שזה, זאת אומרת שלמעשה, כמו שאמר המנכ"ל – הם יוכלו לעשות רק תפקידים פקידותיים. יש תפקידים במסגרת שח"מ, במסגרת מה שאתם קוראים ימ"לים – הם יכולים לעשות, אבל בעצם, כל היתר, יוכלו לעשות רק תפקידים פקידותיים.

גם כשישבתי עם מפכ"ל המשטרה ועם ראש אמ"ש, ואחרי זה עם סמנכ"ל המשטרה - ישבו עשרות שעות על מה הגדרת התפקיד, מה הם בדיוק יעשו, כי עוזר שוטר הם בשום פנים ואופן לא יכולים - - -

אני מוכן להסיר את ההסתייגות אבל אני אומר לכם – זו הדיפוזיה הביורוקרטית של העניין. אנחנו נמצא את עצמנו, ולובשי המדים הכחולים ימצאו את עצמם פה במצב שהם דנים, כי הלחצים התקציביים הם מה שהם - שאנחנו נסתכל על זה שהאנשים האלה יהיו חליפיים לשוטרים, ותחת האמירה הזו אני מסיר את ההסתייגות.

חבר הכנסת שלח הסיר את ההסתייגות, נצביע על סעיף 7 כמו שהוא.

היתה לי שאלה לגבי 7(ג) - השאלה שלי היתה כללית: מה הטעם בסעיף 7 שמדבר על הכשרות? מה הסיבה להוספת סעיף 7 כי ההכשרות מוזכרות גם בסעיף 6 וב-7(א). והשאלה השניה, אם כבר הכשרות, אז כאן מדובר רק על האזרחי-ביטחוני. באזרחי-חברתי אין תפקידים שצריכים להם הכשרות? אז אני שואל מה המטרה של תוספת הסעיף הזה, הלא זה סעיף שהתווסף.

יואל, אתה רוצה לענות?

זה משרד המשפטים. סעיף 6 קובע את המנגנון של הסדרה כללית לשירות אזרחי שניתנת בידי המנהלת. לכל מתנדב שמגיע לשירות האזרחי נותנים כמה ימי הכשרה, אוריינטציה למה הוא השירות, מה הזכויות שמגיעות לו במהלך השירות, משהו מאד ראשוני וכללי על השירות בכלל. סעיף 7 עוסק בשאלה של מה יהיה התפקיד שבו יוצב המתנדב בגוף מפעיל מסוים. הוא עוסק בכל מסלולי השירות – גם ברגיל וגם בביטחוני. ואז הוא בעצם מניח שאם מתנדב מגיע לגוף שמצריך כישורים ויכולות מסוימות אז אותו גוף יודע מה ההכשרה - - -

אני מקריא מ-7(א): "..בשירות אזרחי בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהוא יעבור את ההכשרה האמורה". יש הבדל בין הכשרה מיוחדת להכשרה מתאימה?

מדובר על הכשרה לעניין הסמכויות שיינתנו לו. מתן סמכויות דורש הכשרה ספציפית, זה סעיף שאנחנו עומדים עליו בחקיקה בכל מקרה שבו ניתנות סמכויות.

אוקיי. מכיוון שמדובר כאן בסמכויות על פי דין אז צריך להוסיף הכשרה מיוחדת.

נכון, ודבר נוסף שנוסף כאן זה תנאי הכשירות המיוחדים שלא נזכרים בפסקה הקיימת.
גבפי

זה לא גורע מ-(א), כמובן.

מי בעד סעיף 7?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

התקבל.

סעיף 8 – בסעיף 8 אין שום שינוי מהצעת החוק הממשלתית. נקרא את הסעיף.

"אישור על השלמת השירות
8. השלים משרת בשירות האזרחי את תקופת השירות בהתאם להוראות סעיף 4 ומצא המנהל, לאחר קבלת חוות דעתו של הגוף המפעיל, כי המשרת בשירות האזרחי עמד בכל תנאי השירות לפי חוק זה –
(1) ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים את שירותו כאמור;
(2) תיתן לו הרשות הודעה בדבר הזכויות הנתונות למשרת בשירות האזרחי שהשלים את שירותו."

השאלה שלי היא לגבי הזכויות – יש מקום שהן מפורטות? מדובר כאן על איזה שהן זכויות, אבל איך אנחנו יודעים מה זה הזכויות האלה?

זה מופיע בכל מיני מקומות. זה זכויות לפי חוק חיילים משוחררים, זכויות, אולי, בארנונה - - -

אז לא צריכה להיות פה איזוהי הפניה?

אנחנו נכין, ודאי, מסמך שירכז - - -

השאלה שלי היא משפטית – כתוב כאן "זכויות". האם ברור למה הכוונה? כאן הזכירו כל מיני חוקים, שמדברים על זכויות, אבל אולי - - אין כאן קשר בין זה לבין הסעיפים שהם מדברים עליהם או סעיפים אחרים שאין כוונה אליהם. איך אנחנו יודעים למה הכוונה?

רוב האיזכורים בחוק היום מדברים על זכויות שבתוך השירות – דמי כלכלה- - , פה אנחנו מדברים על זכויות שאחרי השירות.

השאלה אם אתם לא יכולים לפרסם. לפעמים במקרים כאלה אנחנו נוהגים לפרסם את הזכויות, להוציא איזשהו אוגדן, משהו - - -

אנחנו נכין חוברת. זו בדיוק החוברת שכל מסיים שירות יקבל. אם אתם רוצים, אז נרכז את זה גם לוועדה.

אני חושב שזה חשוב, אחרת – כל אחד יוכל להוסיף זכויות בעתיד. יבוא שר כזה, שר אחר, יתחילו להוסיף זכויות.

להוסיף זכויות תמיד אפשר.

אנחנו רוצים ליידע אותם לגבי הזכויות שקיימות להם ברגע שהם מסיימים - -

היום יש לנו חוברת מסודרת. אפשר להביא אותה, גם.

אני חושבת שאולי כדאי – פתרון אדמיניסטרטיבי שהזכויות יפורסמו באתר המנהלת. בנוסף לחוברת.

אז שיהיה כתוב, שאפשר יהיה לעקוב אחרי זה, שיהיה שקוף לציבור.

זה קיים גם כיום, אבל – בסדר גמור, שיהיה כתוב.

אז נצביע על סעיף 8 עם ההבהרה של חבר הכנסת ברלב. שיפורסם באתר האינטרנט לגבי הזכויות. שהרשות תפרסם את זכויות המשרתים באתר האינטרנט.
מי בעד סעיף 8? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 8 התקבל.

עבר. נעבור לסעיף 9 – הגוף המפעיל. בסעיף הזה אספנו כמה תוספות שהן תוצאה גם של דיוני הוועדה וגם של המשרדים הממשלתיים. בבקשה, נקרא.

"אישור גוף מפעיל
9.
(א) המבקש לשמש גוף מפעיל (בסעיף זה – מבקש האישור), יגיש לרשות בקשה לאישור בהתאם להוראות שיקבע השר.

(ב) רשאים להגיש בקשה לשמש כגוף מפעיל רשות ציבורית וכן תאגיד של שבעה חברים לפחות שרוב חבריו אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שהתאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה , כאילו עמד בתנאי פסקת משנה זו.

(ג) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל למבקש האישור, אם הפעילות שיבצעו המשרתים בשירות אזרחי אצל מבקש האישור תהיה בתחומים הקבועים בסעיף 2(ב)" – כאן צריכה להיות התאמה בהתאם למה שהוחלט בסעיף של התחומים.

"(ד) לעניין גוף שאינו רשות ציבורית, רשאי המנהל או מי שהו הסמיך לכך, לתת אישור גוף מפעיל למבקש האישור, רק אם התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא היה פעיל בתחום לגביו ביקש את האישור לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה;

(2) מבקש האישור התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו ואת הוראות הדין החלות עליו בהתאם לתחום השירות בו הוא פועל;

(3) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור אחד מאלה:


(א)
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;


(ב)
תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;


(ג)
הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;

(4) מבקש האישור אינו מפלגה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992 ;

(5)מבקש האישור הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי מדיני;
(ה)
השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות האזרחי בהתחשב, בין השאר, בסוגו, בתחום שירותו ובהוראות הדין החלות על גוף מפעיל כאמור ביחס לתחומי השירות בהם הוא פועל, ובכלל זה בעניינים אלה:
.(1)
היחס בין היקף הפעילות בתחומי השירות כאמור בסעיף 2(ב) לבין כלל הפעילות הציבורית של הגוף המפעיל;
(2)
מספר המועסקים בגוף המפעיל, מספר הפעילים בו ומספר מקבלי השירות ממנו;
(3)
גובה שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפיינים שונים של אותו גוף, לרבות המחזור הכספי שלו והיקף מקבלי השירות ממנו;
(4) מספר המשרתים בשירות אזרחי שגוף מפעיל רשאי להפעיל.
(ו)המנהל רשאי לתת אישור לגוף מפעיל, לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, והוא רשאי להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות". – ההמשך תלוי במה שייקבע לגבי תוקף החוק.

אנחנו מבקשים להוסיף פה עוד סעיף קטן (ז), זה משהו שהוא חדש והתעורר ממש אתמול, והוא – נציבות שירות המדינה. היום, כבר, כשרשות ממשלתית או משרד ממשלתי רוצים לקבל אישור כגוף מפעיל, אנחנו, לפני שאנחנו נותנים את האישור אנחנו עושים את זה ביחד עם נציבות שירות המדינה, כאשר הנציבות מכירה את הגופים ויודעת שזה לא תחליף לכוח אדם. לכן אנחנו מבקשים להוסיף סעיף קטן (ז) שאומר שאישור בקשת גוף מפעיל שהוא רשות ציבורית, כמשמעותה בסעיף קטן להגדרת רשות ציבורית, שזה משרדי ממשלה, יינתן בהתאם לכללים שיורה מנהל הרשות בהסכמת נציב שירות המדינה.

זה כדי לבדוק שהם לא מחליפים כוח אדם. אז נציב שירות המדינה אתמול דיבר אתי ואמרתי לו שאנחנו עושים את זה בשירות הלאומי הרגיל, ואין סיבה שלא נעשה את זה כאן, ואנחנו מסכימים.

זו הסתייגות שנציבות שירות המדינה ביקשה?

כן. העלינו גם את משרד המשפטים, דיברנו אתמול בלילה, ארוכות. זה על-פניו לרעתי, אבל אנחנו כמובן בעד.

באופן עקרוני זה נשמע בסדר.

שידאגו להעביר את זה בכתב לוועדה.

בסעיף (5)- "מבקש האישור הצהיר כי לא עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות" – זה בסדר, "או פעילות בעלת אופי מדיני". יכול להיות אדם שאין לו דעה?

אנחנו לא רוצים שתהיה פה מעורבת כאן פעילות פוליטית או פעילות מדינית.

פוליטית – הבנתי. אבל אופי מדיני זה דבר ש - - -

היה "פוליטית, ונמחק. גם לי יש הסתייגות על הסעיף הזה.

מה זה "בעלת אופי מדיני"? אותו מבקש אישור, גוף מפעיל, אסור לו להגיד דעה לגבי מה שצריך לקרות ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן?

למתנדב מותר, כמובן, להגיד מה הוא חושב על כל דבר. הגוף המפעיל לא אמור לעסוק בקמפיין לסיפוח יהודה ושומרון, למשל.

לא מדברים פה על המשרת.

מי יקבל אפשרות באיזה גוף ניתן יהיה לבצע שירות - - -

הכוונה שהעמותה שמפעילה אנשים לא תהיה עמותה שעוסקת במקביל בקמפיין למען סיפוח יהודה ושומרון, למשל, כמה שזה קשה לאנשים לקבל.

- - -

יש לי הסתייגות על (ד)(2). היה במה ששלחתם לנו בפעם הקודמת סעיף שלישי שמדבר על כך שהגוף המפעיל צריך, בנוסף לאמור על הסעיף להראות כי יש לו אישור על ניהול תקין מאת רשם העמותות, או משהו דומה. זה נמחק.

ב-46, אתה לא יכול לקבל את זה אם אין לך אישור על ניהול תקין, נכון?

הוא לא חייב 46.

זו שאלה משפטית. אם תגיד לי היועצת שזה מובן מאליו - - -

משרד המשפטים טען שזה כבר כלול. אתם רוצים להסביר?

ההצעה של הלשכה המשפטית של הכנסת היתה להפנות לאישור על מנהל תקין. אישור על מנהל תקין לא קיים בחקיקה, ולכן יש בעיה להפנות אליו בחקיקה ראשית, כי אם פתאום יפסיקו לתת את האישור הזה אז יש לנו הפניה למנגנון לא קיים. התייעצנו עם אנשי הרגולציה אצלנו שהציעו את התיבה של "הוראות הדין התאגידי החל עליו" ואז, מכוחה, אם נדרש מרשם העמותות אישור מנהל תקין, זה יכסה את זה. הרחבה נוספת, כדי לצמצם ולהדק את ההגדרה של גופים מפעילים היתה גם לדרוש את הוראות הדין החל עליו בהתאם לתחום שלו, שהוא יוכל להצהיר אם הוא עוסק בחינוך הוא מקיים את דיני החינוך. אם הוא עוסק ברווחה – הוא מקיים את דיני הרווחה. זה נועד להדק ולהשביח, לצמצם את הרשימה של הגופים שנכנסים.

חבר הכנסת ברלב אפשר למשוך את ההסתייגות? כן.

חבר הכנסת פרוש – הסתייגות על סעיף (ד)(3).

מעל הדוכן כבר אסביר את זה. אני לא מוריד את זה.

צריך להצביע על זה. חבר הכנסת פרוש מבקש בסעיף קטן (ד)(3): בסופו יבוא: "(ד) הטפה לשמירה על הדת ושמירה על השבת".

אסור שיהיה.

זאת אומרת, אסור שגוף מפעיל יטיף לשמירה על הדת ושמירה על השבת. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים –אין

ההסתייגות של חבר הכנסת פרוש לסעיף (ד)(3) לא התקבלה.

ההסתייגות של חבר הכנסת פרוש לא התקבלה. הסתייגות נוספת – לחבר הכנסת בר-לב.

אנחנו מדברים על (ד)(3)- "...אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור אחד מאלה..." ואני מבקש להוסיף שהגוף המפעיל צריך שפעולותיו אינן נוגדות את החוק הישראלי, בישראל ובאזור, ואינן בניגוד לפקודה בלתי חוקית בעליל. כי לכאורה, לפי זה - -

אני חושבת שאולי הכוונה היתה לעמותה וגופים שמטיפים נגד שירות בצבא, אם לכך היתה הכוונה.

נניח, נניח – עמותה שמעודדת את חבריה לצאת כנגד פעילות צה"ל.

- - -

לבקר את פעילות צה"ל זה עדיין לא נגד החוק.

מסתובבת ואומרת לחיילים – אל תשרתו בשטחים.

אז אתם בעד שעמותה שפועלת בניגוד לחוק הישראלי תקבל - - -

היא לא יכולה לפעול - זה מה שיש עם חוק העמותות. מה שאתה תיארת זה לא בניגוד לחוק. מותר היום, מותר לפעול נגד חיילי צה"ל, מותר להעמיד חיילים לדין. התפרצת פה לדלת פתוחה. ומותר לעודד חיילים לא להתגייס לצה"ל.

אבל אם העמותה – זה חלק מהפעילות שלה - - אני לא מדבר על בן אדם פרטי.

אז לא צריך לשרת שם שירות אזרחי.

בן אדם פרטי יעשה מה שהוא רוצה. אם הוא עובר על החוק - - -

אבל לצערי היום זו פעילות מותרת, של עמותות.

אבל השאלה היא האם מותר יהיה להציב שם שירות -- -

ברור שאסור.

היום את מציעה שירות לאומי ושנת שירות בחברה להגנת הטבע. היא יוצאת בגלוי כנגד תהליכי חקיקה לגיטימיים שמתקיימים פה.

יוצאת כנגד תהליך חקיקה - זה בסדר.

אני שואלת אותך – למה אנחנו מסמנים את הקו הזה? מה שלא חוקי - -

כי עמותה שעוברת על החוק אסור שתהיה גוף מפעיל, נורא פשוט.

זה ברור.

- - לא תקבל אישור של גוף מפעיל מהמנהלת, זה מובן מאליו. השאלה – אני חושבת שמה - - -

אז אני אחשוב על דוגמה אחרת.

מה שצריך, למשל – עמותות שפועלות במסגרת החוק, שמטיפות לאי גיוס לצה"ל, למשל – שם לא תאשר המנהלת הצבה של משרתים בשירות האזרחי.

יש שלל עמותות. יש עמותות שמעמידות חיילי צה"ל לדין, עמותות שמתעסקות אפילו עם מסתננים, עמותות שקוראות לא לשרת בצבא – יש שלל עמותות - - -

כל עוד זה לפי החוק מותר להם לעשות את מה שהם עושים? זה בסדר. אני שואל על עמותה שפועלת בניגוד לחוק הישראלי.

זה ברור.

ברור – איפה? באחד הסעיפים האחרים.

השאלה היא מי יבדוק – אנחנו לא יודעים - - -

אתה מדבר על הקו הדק, דווקא על עמותות שהן לא בניגוד לחוק. בוא נהיה רגע פתוחים: עמותה כמו -- -

אני רוצה לוודא שעמותה שפועלת בניגוד לחוק לא תוכל להיות גוף מפעיל.

אבל עמותה שפועלת בניגוד לחוק - היא לא יכולה להיות עמותה. רשם העמותות צריך לטפל בה. לא על זה אתה מדבר. אתה מדבר על עמותות שכן פועלות במסגרת החוק, אבל הפעילות שלהן – לא לגיטימי שיהיה שם שירות אזרחי.

רשם העמותות נותן במקרה הטוב פעם בשנה אישור על מנהל תקין. זה לא דבר רציף. בהחלט יכולה להיות עמותה שיש לה אישור על מנהל תקין וכמה חודשים אחרי זה יש איזושהי פעולה, כזו או אחרת - - -

תסביר מה זה "פועלת בניגוד לחוק"?

אני אתן לכם דוגמה רלבנטית, מהיום. יש עמותות סיוע, עמותות זכויות אדם, שעוזרות היום למסתננים, והפעולה שלהם היא חוקית לגמרי, והיא בסדר גמור, והם עוזרות היום למסתננים בכל מיני דברים.

עם זה אין לי בעיה.

לי יש בעיה. אני אסביר לך למה, כי העמותות האלה מנסות לעודד לפעול נגד חוק ההסתננות. הן כרגע מנסות לפעול נגד חוק ההסתננות. האם זה חוקי או לא?

תראי, אני לא המשפטן שכרגע יקבע איזו עמותה עברה על החוק או לא.

לא, אני מסבירה לך שהיא לא עברה על החוק, ועדיין – לא יכול להיות שבעמותות כאלה יהיה שירות אזרחי.

אני גם לא חושב שהיא עברה על החוק, לכן אני לא מדבר על הדוגמה הזו שהיא נותנת.

תראה, אתה צודק, אבל אין ביכולתי לבדוק כרגע כל עמותה באמצע, אם היא עוברת על החוק או לא.

השאלה – כאשר אתה מאשר אותה כגוף מפעיל האם אתה לא צריך לקבל את האישור מרשם העמותות. לדעתי – כן.

ברור.

השאלה – מה קורה במשך הזמן.

הוא מדבר על עמותה שיש לה אישור, והיא לא עברה על החוק, אבל אם תוך כדי תנועה, אם אני מבין נכון – היא עברה על החוק. אין לי אפשרות לבדוק. אני לא זה שמחליט מי עובר על החוק.

בסדר, אבל בדיעבד - - -

נכון, זה נתון לפתחו של השר - - -זה לא נתון למנהלת, זה – רשם העמותות צריך לטפל, וכשהן יבואו לחידוש זה - - -

שכנעתם אותי.

לחברי הכנסת עמר בר-לב ועפר שלח יש הסתייגות לסעיף 5. כולנו, בעצם, רוצים אותו הדבר.

אני מציע שנגיד שם בפשטות: "שיש לה אופי פוליטי" כי גם "אופי מדיני" הוא מאד לא ברור. וגם אפרופו - - הבעיה היא לא ההשקפה שעומדת בבסיס העניין, הבעיה היא הפעילות הפוליטית. לכן – כל פעילות פוליטית וזה כולל גם תעמולת בחירות וזהו.

השאלה מה ההגדרה של "פוליטית". ארגון שרוצה לדאוג לזכויות הנכים או ציבורים אחרים - הפעילות היא פעילות פוליטית.

פוליטי זה מפלגתי.

לא.

לפי מרקס – הכל פוליטי.

לפי החיים הכל פוליטי. זה נכון.

אנחנו לא רוצים שיהיו כאן עמותות שמתעסקות בעניינים שהם שנויים במחלוקת ויש להן גוון פוליטי, בין אם זו פעילות – גם פעילת שהיא מדינית וגם פעילות בנושא כמו המסתננים, לדוגמה. צריך לעשות איזושהי הגדרה נכונה.

אז אנחנו ניסינו להתמודד עם הקושי שבהגדרה מה זו פעילות פוליטית ואנחנו לא מצאנו דרך לעגן פעילות פוליטית, אבל אנחנו חושבים שבצירוף שבין פעילות מפלגתית ופעילות מדינית אנחנו מגיעים בעצם לתוצאה של הפעילות הפוליטית. "פעילות בעלת אופי מדיני" כן מופיעה בחקיקה. היא מופיעה בחוק המשטרה, והשאלה שעמדה בפני המשטרה מתי היא יכולה להקצות שוטרים בשכר. המדינה, הכנסת, אמרה – כאשר יש הפגנה, אסיפה, תהלוכה, משמרת – בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, "...אין מקום להתנות הקצאת שוטרים בשכר". לכן אני חושבת ש"פעילות מפלגתית" יחד עם "פעילות פוליטית" נותנת את המכלול הזה.

נתניהו דיבר באו"ם על הקו האדום, ונניח שלמחרת בעל גוף מפעיל מצדיק את הגישה של נתניהו. בעל הגוף המפעיל - - -

הוא המנכ"ל של העמותה?

נניח שיושב ראש אותו ארגון מופיע ומדבר ומצדיק את הגישה של נתניהו. זה אופי מדיני.

אבל זה לא הגוף.

אבל ברגע שאתה כותב שיושב ראש הארגון הוא זה שפעיל, אתה יכול להאשים אותו שהוא זה - - -

אם מישהו שעומד בראש הגוף המפעיל – זה מותר. אנחנו מדינה דמוקרטית, ואם הגוף הזה עוסק ברווחה – זה בסדר, אם הוא עוסק בחינוך – בסדר. לא צריך להגזים, זו עדיין לא מדינת משטרה.

אנחנו אומרים "מבקש האישור הצהיר". זה לא שהגוף עצמו עוסק - --

השאלה אם זה לא צריך להיות במטרות.

אולי "מבקש האישור ..." - - -

מבקש האישור זה הגוף, לא האדם.

השאלה – זה מתייחס רק לתאגיד, רק לגופים הפרטיים. השאלה – האם המקום הוא לא לקשר את זה לפסקה (3)? התייחסות לגוף הפרטי בפסקה (3).

אולי נוריד את ה "הצהיר". כמו שאנחנו אומרים "מבקש האישור אינו מפלגה", אז נגיד – "מבקש האישור אינו עוסק..." – ואז זה ברור שמדובר על הגוף.

צריך לציין – שאינו עוסק בפעילות בעלת אופי או משמעות מפלגתית. אם לא רוצים פוליטי, אז: לא עוסק בפעילות בעלת אופי או משמעות מפלגתית. מפלגתי ומדיני.

אז קיבלתם את ההסתייגות שלי, אני רואה.

אם מחר תהיה מפלגת הירוקים, שעל דגלה העיסוק באיכות הסביבה – אני בכוונה הולך על חברה להגנת הטבע. מה דינה?

יואב יצטרך לתת חוות דעת.

מפלגה זה אסור במפורש.

- - -

זה כמו שתגיד שאם יש מפלגת גמלאים, כל מי שעוזר לקשישים הוא בעייתי.

בפעילות מדינית זו תהיה המשמעות. ההגדרה של "אופי מדיני" היא לדעתנו רחבה מדי. מבחינה יישומית היא מאד תסבך את המנהלת משום שכל החלטה, בין אם לאשר ובין אם לפסול גוף – תיתקף. דבר שני, אנחנו חושבים שהביטוי "פעילות מפלגתית" שבאמת מצמיד לקשר בין מפלגה מסוימת גם יוצר את ההצהרה אבל גם לא מטיל את הנטל התפעולי המאד קשה הזה, על המנהלת.

אבל מה יהיה עם עמותת "עדאללה", "יש דין" או "אם תרצו"?

אז אולי אפשר לדבר על שני מכשירים אחרים, שעיקר פעילותו - - -

אבל אי המשטרה מתמודדת על מה זה "הפגנה בעלת פעילות בעל אופי מדיני"? הם צריכים לדעת אם כן להקצות שוטרים או לא.

אני לא מכירה את ההוראה ואת כל הפרשנויות שלה בפסיקה - - -

זה מופיע בחקיקה: "פעילות בעלת אופי מדיני". אנחנו לא רוצים להמציא עכשיו מושגים נוספים. "פעילות בעלת אופי מדיני" בחוק המשטרה בא בדיוק להתמודד עם הסוגיה הזו. לכן אני חושבת שברגע שיש לנו כבר מושג ויש ניסיון, נצטרך - - -

הוא מופיע בחקיקה והוא מעט צר יותר. המבחן הזה או מאד קשה להפעלה והוא יוביל להרבה דיונים בבית משפט על למה כן אושר או לא אושר גוף. "פעילות מדינית" זה כמעט כל תפיסת עולם אידיאולוגית – מקפל בתוכו כל כך הרבה משמעויות.
יש כאן עוד הצעה – אולי אפשר לדבר על "גוף שעיקר פעילותו בתחום שעיקר פעילותו בתחום מתחומי הפעילות של השירות האזרחי", ואז ברור שהמסה הקריטית של הפעילות של הגוף הזה היא בתחום הרווחה, בתחום חינוך – גם אם מזדנב לתוכה אופי מדיני מסוים, כי בחינוך יש זרמים שונים שחושבים אחרת, ואולי יש שם היבט של תפיסות שונות של דת ומדינה - - -

אבל מה שאת אומרת זה ברור שצריך להיות אחד מתחומי המנהלתץ.

אבל אלה הצהרות שאפשר לעבוד אתן וזה לא מטיל על המנהלת נטל שהיא לא תצליח לעמוד בו. אלא אם הולכים לצמצום שמדבר רק על רשויות ציבוריות.

העניין המדיני גם יש אתו בעיה בתוספת, בהגדרות, שחבר הכנסת שטרן הוסיף, בעניין שירות הסברה בחו"ל. שירות הסברה בחו"ל הוא בעל אופי מדיני, אז סתירה בין זה ובין ההגדרה.

כשננסח את הסעיף - - -

אני מקבל את זה. יכול להיות שצריך להוריד את זה.

כשננסח את זה – אז קודם כל, או הסברה רק לייחד לרשות ציבורית, כי יש הבדל אם השירות בעל אופי הסברתי יהיה מטעם המדינה ברשות ציבורית - - -

אז צריך להגדיר את זה. או להוריד את זה - - -

- - של המדינה, או של משרד החוץ.

אני מוכרח להגיד לסדר פה- אנחנו דורשים פה דרישות שלדעתי הן צודקות. ההסתייגות של חבר הכנסת עמר בר-לב, מה שהיא מייצגת – אני מאד בעדה. אבל צריך לומר שבאותו זמן יש בצה"ל חיילים בשל"ת, בגופי נח"ל שהם פוליטיים ביסודם, שהם פועלים תחת אג'נדה פוליטית מדינית - - לא משנה אם זה בנח"ל או בישיבות הסדר, ומהגופים האלה אנחנו לא דורשים מהם את הדברים האלה, אפילו חלקם, בהגדרה, הם פוליטיים, בהקשרים האלה. אני אומר את זה כאן ופתחתי ואמרתי – אני חושב שחבר הכנסת עמר בר-לב צודק, אבל כדאי שלא נתעלם, בבואנו לדון, מהדברים האחרים.

עם הזמן נתקן גם שם.

זה העיוותים ההיסטוריים - -

נכון, נכון.

יש בזה היגיון, כי כשאתה במגמה שהיא פוליטית - - - היתר זה - - -

הם פוליטיים פר אקסלנס.

אני חושב שאם נגיד "פוליטיים-מפלגתיים" יהיה ברור, אני לא יודע מה ההגדרה החוקית – יהיה ברור לכולם למה אנחנו מתכוונים. זה יהיה מאד פשוט לפרשנות. ולעומת "מדיני" – אני ממש לא מבין מה זה אומר. יכול להיות שזה מופיע בחוק.

אני חושב שברור לכולם מה אנחנו רוצים. אולי ייקח יום ונחשוב על ההגדרה שבאמת מצרה את זה - -

אפשר "פוליטי-מפלגתי"?

אולי "פוליטי בהקשר מפלגתי"?

לא, אבל זה לא רק בהקשר מפלגתי, זה בדיוק העניין.

אבל אז – שם זו הבעיה.

אבל אז זה יהיה קשה ליישם. צריך להביא את זה בחשבון – זה המון המון ויכוחים.

"פוליטי- מפלגתי" זה מבטא קשר לסיעה בכנסת. אם אתה אומר "פוליטי-מפלגתי" זה הכיוון, שזה רק פעילות מפלגתית. מה שאני מבינה שחברי הכנסת רוצים לסייג – שבעמותות פרטיות, כאשר יש פעילות שהיא בגוון פוליטי, שם לא יהיו משרתים של השירות האזרחי. אנחנו מנסים להתמודד עם התיבה הזו, מה זו "פעילות פוליטית". לא מצאנו פתרון בשלב זה. לכן חשבנו – ש "פעילות מפלגתית" אנחנו יודעים להגדיר. "פעילות בעלת אופי מדיני" כבר קיימת בחקיקה.

היא קיימת כאמירה, אבל אנחנו לא מבינים את משמעותה. היא קיימת כאמירה לגבי הפגנות, את זה הבנתי, אבל - -

אבל המשטרה מתמודדת עם זה.

- - אבל אנחנו לא מבינים מה זה, וחוץ מזה אנחנו רוצים שאם יש ארגון שעוסק בזכותם של הכפרים הבדואים הלא מוכרים על האדמה, למשל - - זה לא מדיני, ואנחנו לא רוצים שיהיו שם אנשים מהשירות האזרחי.

זו בעיה.

זה גם לא פוליטי.

זה סופר פוליטי.

אני אומר לך ש "פוליטי-מפלגתי" בפרקטיקה של החיים – יהיה הכי פשוט לפרשנות.

אני רוצה לומר שאם היה בא לשולחני עם אותה - - - "פוליטי-מפלגתי", ואתה מביא את סוגית הבדואים, אני לא הייתי שמה את זה תחת המטריה של "פוליטי-מפלגתי".

זה מדיני לגמרי, לדעתי, הדוגמה שנתתם עכשיו, כי השאלה איך תחולקנה הקרקעות זו שאלה מדינית מובהקת.

מדינית?

ודאי, זו שאלה מדינית, זו שאלת מדיניות מקרקעין.

- - -

זו בדיוק הבעיה בתיבות האלה. לכן, אם זה הכיוון, לדעתנו זה יפסול לנו את כל הגופים.

- - -

הדברים האלה הם בעיתיים מאד.

מה אתה מציע?

בואו ניקח עוד יום ונחשוב. אין לי הצעה לשלוף. נחשוב על זה.

"פעילות מפלגתית" זה באמת תוחם את זה לאג'נדה של מפלגות, גם אם הן לא בעצמן מפלגה, וזה מצר פחות, אבל - - -

אבל את לא נותנת מענה לחברי הכנסת. יש הבדל בין "מפלגתי" לבין "פוליטי".

נכון, אבל אנחנו חושבים שמבחינת טכניקה, אם הולכים למינוח כל כך רחב וכל כך קונטרוברסאלי כמו "פעילות מדינית" כבר עדיף לדבר רק על רשויות ציבוריות, עם המחיר של זה, שזה צמצום מאד דרמטי בכמות הגופים המפעילים.

- - המשטרה, בהקשר הזה.

כן, אבל איך תחמתם את ה "פעילות בעלת אופי מדיני"?

- - -

יש לי הצעה, שהיועצים המשפטיים ישבו היום, ומחר ניתן תשובה, כדי להתקדם עם זה.

בסדר, הלאה. אז לא נצביע על סעיף 9 בגלל המחלוקת הזו. יואב, מירי, תשבו על הנוסח.

לסעיף 10 אין הסתייגויות. בבקשה.

"תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל

10.(א)
מצא המנהל, בכל עת, כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המשרתים בשירות אזרחי, רשאי הוא להתנות תנאים כאמור ולהורות על קיומם במהלך תקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם."
(ב) זו תוספת:

"(ב) לעניין גוף מפעיל בשירות אזרחי-ביטחוני, לא יקבע המנהל תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ככל שהם נוגעים למאפיינים הייחודיים של אותו גוף, אלא לאחר שנועץ בראש הגוף המפעיל.

יש לך טעות - - השר - - -.

לא, זה לא יכול להיות שר, זה מנהל. ראש היחידה. זה מנהל מול גוף מפעיל אחר, לא השר.

זה בסדר, זה מנוסח טוב. מי בעד סעיף 10?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 10 התקבל.

תודה. התקבל.

מה עם סעיף 11?

זו טעות. סעיף 12.

"חובות גוף מפעיל
12.
(א) גוף מפעיל יפעיל את המשרתים בשירות אזרחי אצלו וימלא את חובותיו כלפיהם, לפי הוראות חוק זה ובהתאם להסכם שייחתם בינו לבין הרשות, כפי שייקבע בתקנות; ההסכם יכלול, בין היתר, הוראות לעניין רישום נוכחות של המשרתים; השר רשאי לקבוע, באישור הוועדה הוראות נוספות לעניין ההסכם שיחתם עם הגוף המפעיל; ואולם, הוראות מיוחדות לעניין הסכם עם גוף מפעיל בשירות אזרחי-ביטחוני לא ייקבעו אלא בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר.,


(א1)
גוף מפעיל רשאי לקבוע בהסכם שיחתם בינו לבין המשרת בשירות אזרחי הוראות נוספות לעניין תנאי השירות שיחולו על משרת בשירות אזרחי באותו גוף מפעיל, ובלב שאין בהן לגרוע מהוראות סעיף קטן (א).

(ב) גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי סעיף 9, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

אין הסתייגויות – מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 12 התקבל.

סעיף 12 התקבל.
סעיף 13.

"ביטול או התליה של אישור גוף מפעיל
13.
(א)
המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות להביא לפניו את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:


(1)
הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;


(2)
חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן האישור לפי סעיף 9;


(3)
הופר תנאי מהתנאים הנוספים שהורה עליהם המנהל לפי סעיף 10;


(4)
נמצא כי הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו והפעיל במקומו משרת בשירות אזרחי, בניגוד להוראות סעיף 3(ג);


(5)
האישור ניתן על בסיס מידע כוזב או שגוי.

(ב)
המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים.

(ג)
גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי."

הסתייגות של חבר הכנסת בר-לב.

שאלה, לא הסתייגות. קודם היה סעיף שביטלתם אותו שנאמר בו שאם בוטל או הותלה אישור של גוף מפעיל והפסיק הגוף את פעילותו, תיחשב תקופת השירות של משרת בשירות האזרחי בגוף המפעיל והמנהל יפעל להצבתו בגוף מפעיל אחר לשם השלמת תקופת השירות.

זה עבר לסעיף 4(ג).

(ג) – "גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק ....יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי". לא "בהקדם האפשרי", אלא – "חודש מראש", כי אנחנו צריכים לשבץ את הבחור הזה. צריך להודיע חודש לפני כמו בכל מקום אחר.

בסדר גמור. אז תשנו את זה לחודש מראש.
מי בעד סעיף 13? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 13 התקבל

תודה, עבר. סעיף 14.

פרסום רשימת הגופים המפעילים

14.

המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים, את תחום הפעילות של כל גוף מפעיל ואת מספר המשרתים בשירות אזרחי שהוא מפעיל.

מי בעד?

הצבעה

בעד –רוב

נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 14 התקבל.

תודה, עבר. אני מכריזה על 5 דקות הפסקה לפני הרביזיה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:10.)>

אני מחדשת את הדיון. אני רוצה להתחיל ברביזיות. אנחנו מעלים שתי רביזיות של השר לביטחון הפנים ורביזיה של חבר הכנסת עפר שלח על עניין חב"ד.
יואל, תציג בבקשה את הרביזיה לסעיף 4 ולסעיף 3.

4(א) (2) נקבע על ידי הוועדה: "המשרת בשירות לאומי-אזרחי–ביטחוני – ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים". סעיף 4(ב) קובע: "השר רשאי לקבוע הוראות לגבי מספר מרבי של שעות שירות ביום לפי מסלולי השירות השונים המנויים בסעיף קטן (א)".
מה שאנחנו מבקשים - - -

זה השר הממונה על מנהלת השירות האזרחי. צריך להבהיר פה על איזה שרים מדובר.

אם היה כתוב "השר לביטחון הפנים" אז לא היתה לנו בעיה.

אז מי זה השר פה?

זה השר שאחראי על המנהלת. מי שממונה על המנהלת.

"...ואולם, לא יקבע השר הוראות לעניין זה לגבי גוף מפעיל בשירות הלאומי האזרחי-ביטחוני אלא בהסמכת השר הממונה על גוף זה".

"...ואולם, לא יקבע השר הוראות בעניין זה לגבי גוף מפעיל בשירות לאומי אזרחי-ביטחוני, אלא בהסכמת השר הממונה על סעיף זה". אצלנו, חלוקת השעות שונה מאשר בגופים אחרים. אנחנו גם עובדים במשמרות, שזה שונה. אנחנו גם עובדים בצורה אחרת מגופים אחרים בגלל מצבי חירום, בגלל - --

אתה רוצה סעיף מיוחד למשטרה.

לא, לא רק למשטרה. גם איכות הסביבה.

אצלנו זה גם משטרה, גם שב"ס - - -

אתה מעקר את החוק, שהכל תלוי בשר.

לא, לא. אני רוצה להסביר – אנחנו מדברים על החלוקה של השעות. לא עובדים אצלנו מ-8 עד 4. זו חלוקה אחרת אצלנו. אנחנו רוצים את המשרתים. אנחנו חושבים שרוב האוכלוסייה הזו טובה. מה שאנחנו מבקשים, באופן כללי בחוק הזה – שתהיה לנו שליטה מסוימת בכניסה, ביציאה ובהפעלה . מדוע? משום שיש לנו בעיה – אנחנו נותנים להם סמכויות ואנחנו רוצים לתת להם סמכויות כי אנחנו רוצים להפעיל אותם בדברים מהותיים אצלנו, שלא ייתכן מצב שמישהו שיש לו בעיות פליליות או כאלה ואחרות שהם ייכנסו למשטרה, למשל. אותו הדבר לגבי שירות בתי הסוהר.

זה לא שייך. פה זה עוסק רק ב-36 שעות האלה. אם אתה, ב-36 שעות האלה, על פי החוק, מפעיל אותו רצוף – זה עניינך.

אז אנחנו רוצים שזה יהיה ענייננו.

- - -

רק רגע, צריך להבין על מה ההסתייגות: זו הטלה על השר שאחראי על השירות האזרחי – כאשר רוצים לשנות משהו בנושא של השעות צריך - -

רק לעניין מספר השעות המקסימלי. זה הדבר היחידי.

- - לעניין מספר השעות, הוא חייב יהיה להגיע להסכמה עם כל שר ושר. זה לא רק שר הבט"פ- זה גם שר הביטחון, השר לאיכות הסביבה - - -

- - עם שרת הבריאות - - -

עם שרת הבריאות ושר החינוך - - -

- - -

לא. מדברים רק על המסלול הלאומי ביטחוני.

אבל אין שום סיבה שבסופו של דבר זה לא יחול גם על השירות האזרחי. זאת אומרת שיש את השרים הבאים: השר לביטחון הפנים, שר הביטחון, ראש הממשלה, השר להגנת הסביבה – זאת אומרת, שכל פעם שרוצים איזשהו שינוי שהוא שינוי רחבי, הוא יצטרך לקבל את ההסכמה של כולם.

אבל מאחר ואנחנו הרוב המכריע של המסלול הזה - - -

אנחנו עוד לא יודעים. אבל זה לא משנה, זו שאלה עקרונית.

- - -

זה לא רחבי. אנחנו אומרים: "מספר השעות המרבי ביום לפי מסלולי השירות השונים". עכשיו, מה הם אומרים? בכל מסלול, אם הוא קובע מסלול שירות של איכות הסביבה, ידבר עם השר לאיכות הסביבה. רוצה לקבוע למשטרה – ידבר עם - - -

לא. הוא מדבר על התייעצות בכל- - כללית, שתשליך גם על המשרד לאיכות הסביבה, שתשליך גם על - - -זאת אומרת, כשהוא יקבע יום שמשכו 10 שעות הוא יצטרך לעשות את כל סבב ההתייעצויות. זה ינטרל אותו כרגולטור. הוא לא יוכל לבצע את תפקידו.

זה לא עניין של משרד המשפטים. זה עניין של המנהלת.

אז אני אוכל להסביר מה ענייננו בנושא.

תגידו לי איפה אני טועה . כתוב: "השר רשאי לקבוע הוראות לגבי מספר מרבי של שעות ביום לפי מסלולי השירות השונים המנויים בסעיף (א)". בא משרד הבט"פ ואומר שלכל מסלולי השירות שלו הוא רוצה – ונחליט אם זה יהיה בהתייעצות, או בהסכמת, או איך שזה יהיה, של השר שלו. זה עושה היגיון. אגב, יהיה איכות סביבה? – הוא יצטרך לקבוע עם איכות הסביבה, זה לא משליך על המשטרה. זה בסדר גמור.

אבל המשמעות של הדבר – אם מנהלת השירות האזרחי כגוף שמפעיל את השירות האזרחי, מגיע למסקנה שיש צורך לעשות איזשהו שינוי בשעות, לגבי מסלול השירות הביטחוני – הוא צריך להתייעץ עם 4 שרים.

לא נכון. "מסלולי השירות השונים". דווקא התיקון שלהם מבהיר את העניין. אם הוא רוצה באיכות הסביבה, יצטרך לדבר עם איכות הסביבה. אם הוא רוצה בבט"פ, ידבר עם הבט"פ,

אתה ניסית פעם לתאם בין משרדים?

זה לא לתאם. דווקא בהסתייגות שלהם זה לא לתאם, זה לדבר רק עם השר.

אני רוצה להכניס את הדיון לקונטקסט סביר. בסוף, כל השורה הזו – כולה מיותרת. עזבו את השר. תנו למנהלת לעבוד, אין לזה שום משמעות. בסוף, מי שמשרת בשירות האזרחי יודע מראש את התנאים. אם הוא בא למשטרה, הוא מודע לזה שיעשו לו הקפצות בלילה. הוא יודע שאם הוא במערכת הביטחון אז הוא כפוף לתנאים שלהם. לא צריך כל שר ושר.

בואו נוריד את הסעיף הזה וזהו.

- - -

השירות חייב להיות בהסכמת המשרת להסכמת הגוף המפעיל. למה זה לא נותן לכם את המענה?

מי שעובד במד"א לא יודע שלפעמים יקפיצו אותו ב02:00 בלילה? מה צריך, שהשר יקבע בתקנות?

יואל הדר: אם את אומרת שאף שר לא קובע פה וזה עובד לפי נוהל של כל גוף וגוף – אין לי בעיה.

לא, צריך את האישור שלנו.

אבל אתם עובדים מולם. זה פותר את הבעיה.

אז בואו נוסיף את כל הסעיף הזה, סעיף (ב).

אני לא מבין – תעזרו לי. יש למשל שירות בכפר ילדים, לא קשור למסלול ביטחוני-אזרחי. בת שירות לאומי או בן שירות לאומי שעכשיו יבוא לשרת שם, או במקום שישנים שם עם ילדים בעלי פיגור. לדוגמה. אז הוא ישן כל הלילה – אנחנו לא מחשיבים לו את זה כ-24 שעות שירות. אנחנו רוצים שיהיה שירות משמעותי וזה נכון. אם הוא יגיד לי – אני ישן במקום, תכיר לי בזה כ-24 שעות עבודה, והיו לנו כאלה דרישות. אני לא מסכים לזה בשום פנים ואופן. מזה זה בא.

אבל גם ככה אתה עושה את זה מולו. אתה עושה את זה מול הגוף המפעיל.

לדעתי זו היתה הערה של מבקר המדינה. הפרשנות בסעיף 4(א) יכולה להיות - - בואו נלך ל-(ב): "השר רשאי לקבוע מספר מרבי של שעות שירות ביום". זאת אומרת, לא יכול להיות שהשירות האזרחי השבועי יהיה ברצף אחד, או בשלושה ימים. זאת אומרת, השירות האזרחי צריך להתפרס על פני כל השבוע.

למה? אם המשטרה רוצה להפעיל אותו שלושה ימים רצוף ואחר כך לתת לו שלושה ימים חופש?

כמו שטבחים הם שבוע-שבוע בצבא.

- - -

זה הכל לפי הגופים שלהם. זה מה שאמרתי, שכל הסעיף הזה הוא מיותר.

הסעיף זה מיותר, נכון.

המנהלת כרגולטור יש לה שני תפקידים – אחד, להגן על המתנדב והשני – להבטיח את איכות השירות. מספר שעות מרבי ביום הוא סעיף שנועד להשיג את התכליות האלה, לאפשר לה גם מצד אחד שלא יפגעו במתנדב, ויעביד אותו שעות ארוכות בסוגי גופים שזה לא מתאים לעשות את זה, ומצד שני להבטיח שהשירות יהיה איכותי ומיטבי.

אז היא תקיים אתם דיאלוג, זה לא צריך להיות בחוק. היא תקיים אתם דיאלוג, ואם לא ימצא חן בעיניה היא תעשה רעש.

אני בעד התסבוכת שעושים פה, בגלל שאני לא בעד השירות האזרחי. כמה שאפשר יותר.

- - -

אני רוצה לומר משהו אחד: הנושא של המנהלת, לאורך כל השנים יש טענות שהמנהלת לא מבצעת את תפקידה והיא חייבת להיות הרגולטור, וזה בדיוק סעיף של רגולציה. גם דוח מבקר המדינה משנת 2009 מדבר על זה שאפשר לסיים את השירות האזרחי ב-3 ימים ולא זו היתה הכוונה. הכוונה היתה לשירות אזרחי. נכון שיהיה צריך להתאים את זה למסגרת הגוף, אבל אני רוצה לומר שבסך הכל בסופו של יום הסעיף שהשירות האזרחי יהיה בהסכמה, גם בהסכמת המשרת וגם בהסכמת הגוף המפעיל, זה נותן למשרד לביטחון הפנים את המענה. אבל כן צריך לתת למנהלת את האפשרות להיות הרגולטור של השירות האזרחי.

כמו שלא אומרים לצבא בחוק מתי לתת חופשות ואיך לסדר את השירות, כמה ימים החייל יישב בבית ומתי הוא ישרת – נותנים לצבא את שיקול הדעת. כל השירות האזרחי זה חלופה לשירות הביטחון בפרט אם זה בממשק של שירות אזרחי ביטחוני לא נכון שיתחילו לערבב פה את השר שהוא יקבע ימים.

שייתן הנחיות.

יש פה מנהלת שצריכה לעבוד מול המשטרה ומול כל הגופים האחרים, מול מד"א ומול כולם.

אבל לא מדובר פה רק על השירות האזרחי. מדובר על כל השירות - - -

אז את רק מחזקת את זה למה לא צריך. השר יקבע ואז הוא יגיד שהוא יתייעץ אתו או לא - תנו לשרים להחליט.

אז בואו נעשה שרק בביטחוני האזרחי זה יהיה בהתייעצות עם השר, בשאר הדברים - - -

לא צריך את השר - - -

לא צריך התייעצות, לא צריך שום דבר. אתה השר, לצורך העניין. עזוב את השר.

אז אני מגיש הסתייגות להוריד את כל הסעיף.

גברתי, היועצת המשפטית – לא על כל דוח ביקורת משנים חוק. צריך להגיד למנהלת – תקפידו.

לא, יש פה שאלה – מה תפקידה של המנהלת, ותפקידה של המנהלת זה להיות רגולטור.

אני מביאה להצבעה את ההסתייגות של חבר הכנסת שלח.

קודם צריך לאשר את הרביזיה.

לפני שמצביעים – המגמה היא למחוק את הסעיף?

כן. מי בעד קבלת הרביזיה לסעיף 4(א)(2)?
הצבעה

בעד – 4
נגד – מיעוט

נמנעים – אין
הרביזיה התקבלה.

4 בעד, הרביזיה התקבלה.

מי בעד לקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת אטיאס, חבר הכנסת שלח וחברת הכנסת שקד - למחוק את סעיף (ב) מהחוק?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 4(ב) הוצא מהחוק.

הסעיף הוצא.

מה הרביזיה השניה?

בסעיף 3(ח) – "השר רשאי..."מדובר על השר הממונה על המנהלת – "....לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו המשרתים בשירות אזרחי, ואולם השר לא יקבע תנאים ומגבלות כאמור שיחולו על משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני לבד, ככל שהיא נוגעת למאפיינים הייחודיים של הגוף המפעיל, אלא בהסכמת השר הנוגע בדבר". מה שאנחנו מבקשים פה, זה להוריד את המילה "בלבד". יש דברים מסוימים שהם כלליים אבל לנו יש דברים ייחודיים שנוגעים לגופים שלנו. אם נשאיר את המילה "בלבד" הם יחולו באופן כללי, יחולו גם עלינו. לא נוכל בדברים הייחודיים שלנו להציף אותם, בכלל, כי הם שייכים לכולם.

מישהו הבין? לא הבנתי.

יש כלים והגבלות כלליות - - -

מדובר בנוסח שגובש בפשרה עם משרד הבט"פ, המנהלת ומשרד המשפטים. לא ידענו שמוגשת כרגע רביזיה, אז אנחנו מבקשים להיצמד לנוסח הפשרה שהושג.

- - -

אי אפשר לעבוד בצורה כזו.

למען הסר ספק – אנחנו עובדים יפה מאד עם המשרד לביטחון פנים. יש פעמים שאני לא מבין על מה ההסתייגויות. אשר על כן יש להשאיר את "בלבד" - - -

- - -

אני רוצה לחדד את ההסבר, ברשותכם: יש אפשרות לשר הממונה על שירות אזרחי להוציא הוראות כלליות שחלות על כלל המשרתים בשירות האזרחי ויש לו אפשרות להוציא הוראות ספציפיות למשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני. כמו שזה מנוסח כרגע – הוא עובר דרך השר הממונה על הגוף הביטחוני רק אם הכותרת של ההוראות שהוא הוציא חלות רק על הגוף הביטחוני. אבל אם, לצורך העניין, הוא עוקף את זה, וקובע הוראות כלליות, לכלל המשרתים למרות שיש בהן להשליך על הגוף הביטחוני, אז הוא לא צריך את ההסכמה של השר שלנו. אז מחיקת המילה "בלבד" - - -

- - -

כשמדובר בגוף כמו המשטרה – תחשבו במושגים של צבא, לצורך העניין, זה לא הגיוני שיש שר שהוא אזרחי במהותו שקובע תנאים ומגבלות, בלי שזה עובר דרך השר שממונה על המשטרה.

המשמעות, כשאנחנו מורידים את ה "בלבד" – כל הנחיה שאנחנו עושים אנחנו צריכים התייעצויות עם כל השרים,

מי בעד קבלת הרזיביזיה ?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים –אין

הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה. נשאר הנוסח.

אנחנו עוברים לרביזיה של חבר הכנסת שלח, בדבר הסעיף שחבר הכנסת שטרן הכניס, על פעילות שירות אזרחי בחו"ל. לפני שאנחנו דנים ברביזיה, חבר הכנסת שטרן הציע שינוי לנוסח – אתה רוצה לקרוא? יש לך אותו?

לא. לא איכפת לי שמירי פרנקל שור תנסח. אני אגיד – שמעתי שני קולות מאז שעברה ההסתייגות כאן - - -

על איזה סעיף?

בסעיף 2. אני אקרא: "על אף האמור בסעיף קטן (ג), שירות אזרחי לתלמידי ישיבות בתחום שירות עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל יבוצע מחוץ למדינת ישראל או האזור, ובלבד שהשירות יינתן במסגרת ארגון אשר לו נציגויות בחמש יבשות ופעילותו מסייעת להסברה ישראלית בעולם ומסייעת למעוניינים לעלות לישראל או למי שחלק מבני משפחתם עלו לארץ ישראל. מספר משרתים בשירות האזרחי שהרשות תפנה לשירות בתחום זה לא יעלה על 100...." חבר הכנסת שטרן ביקש להוסיף - - -

היו שתי טענות – טענה ראשונה על זה שזה יפגע בגיוס של חב"ד לצה"ל. אני חושב שזו טעות מכל הבחינות, זה לא נכון בעיניי, ואני לא רוצה להרחיב על זה. אני חושב שזה לא נכון, זה לא יפגע בגיוס של חיילי חב"ד, להפך – זה רק יוסיף.

הנושא השני שעלה – יש אנשים שהפריע להם החוץ לארץ בהקשרים - - לי זה לא מפריע, דרך אגב, אבל - שאחד, לא ברור מה האחריות, אבל יותר – שחוץ לארץ זה מצטייר כאילו עוברים ב "דיוטי פרי". מה שאני חושב, ולזה התכוונתי כל הזמן, שעיקר השירות יהיה לא במקומות שבהם יש את ה"פנאן" אלא במקומות שבאמת יש בהם שליחות ולכן אני מוכן להוסיף שזה לא יהיה בצפון אמריקה ובמערב אירופה. זאת אומרת, השליחות הזו תיעשה על ידי כולם, אבל ה-100 אנשים - - -

הבנתי את ההבהרה.

אני אמרתי את דעת הצבא גם בפעם הקודמת. אני חושב שההצעה הזו וגם הוועדה הזו – ראוי שתקדם את השוויון בנטל. אני חושב שההצעה הזו פוגעת פגיעה מהותית בערך השוויון בנטל, איננה מקדמת את גיוס החרדים לצה"ל ובוודאי לא את השתלבותם בתוך השירות האזרחי, מעבר לסוגיות של פיקוח ויכולת וידוא של כמה שעות ובאיזה מימד אותו מתנדב לשירות אזרחי בחו"ל מבצע את מה שהוא מבצע. לנו יש הסכמים מהעבר לגיוס משמעותי של אוכלוסיית חב"ד לתוך הצבא. אני חושב שההצעה הזו פוגעת בגיוס חב"ד לצה"ל, וגם מסמנת סימון שאיננו נכון לאפשרות של שילוב חרדים בתוך השירות הצבאי.

אם אנחנו הולכים על שירות אזרחי שהוא יהיה במקום, אז מדוע זה לא יכול להיחשב כשירות אזרחי? למה הצבא לא מתנגד לכל המושג של שירות אזרחי? באותה גישה של גדי אגמון, אפשר להתנגד לכל השירות האזרחי. ואנחנו לא מתנגדים, אז למה את השליחות הזו בבתי חב"ד אי אפשר לעשות?

בעיניי נורא פשוט: שירות אזרחי בארץ, במשטרת ישראל, במד"א, בארגונים קהילתיים בתוך מדינת ישראל שאתם הגדרתם את היקף השעות שיבוצעו ואת היקף הפעילות, אפשר לפקח עליה ואפשר לוודא, וברמה העקרונית, ככל שנקרב את השירות האזרחי למוטיבים שהם קרובים לשירות הצבאי, בעיניי כך ייטב. אני חושב שההצעה הזו מרחיקה את השוויון בין חייל שמשרת בגבול הלבנון ומסכן את נפשו לבין מי שפועל בפעילות כזו או אחרת מטעם חב"ד בקאווסאן בתאילנד.

בעצם, ההסתייגות של חבר הכנסת שטרן מעלה על שולחן וועדה את השאלה העקרונית היכן ניתן לבצע את השירות האזרחי. זאת אומרת, זה מתייחס לסעיף 2 להצעת החוק, לסעיף קטן (ד), ששירות אזרחי לתלמידי ישיבות יבוצע בישראל ובאזור. זו בעצם השאלה: האם הסעיף הזה יימחק או לא? האם ניתן לבצע שירות אזרחי גם בחו"ל. ברור שאם תתקבל ההחלטה שניתן לבצע שירות אזרחי בחו"ל, הוא לא יכול להישאר רק לחסידי חב"ד אלא צריך לפתוח את השירות האזרחי בחו"ל, לקבוע תחומים, לקבוע מנגנון פיקוח - הסדר שלם איך ייראה השירות האזרחי בחו"ל. זאת אומרת, אם תחליט הוועדה, והיא החליטה, להשאיר על כנה את ההסתייגות של חבר הכנסת שטרן, הסעיף, המשמעות והעיקרון צריכים לקבל הסדרים אחרים.
עכשיו בעצם – אמנם אנחנו דנים בחוק השירות האזרחי, אבל חוק השירות האזרחי הוא חלק מחוק שירות ביטחון, התיקון הגדול שמונח על שולחן הוועדה. זה, בעצם, התיקון העיקרי. זאת אומרת, אנחנו דנים כאן באיזשהו הסדר, הסדר ייחודי לאוכלוסייה מסוימת שמלכתחילה סוגיית השוויון והשאלה מה מידתיות ההסדר שאליו צריכה הוועדה להגיע – מרחפת על כל הסדר. לעמדתי, הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הוועדה מבקשת לא להשאיר את השירות האזרחי רק בתקופת ההסתגלות אלא גם בתקופת הקבע . זאת אומרת, אנחנו חייבים לקחת בחשבון שאם מתכוננת הוועדה לעגן את השירות האזרחי בתקופת הקבע, מה יהיה דמותו של השירות האזרחי. השירות האזרחי שאנו דנים בו הוא שירות אזרחי שחייב, לעמדתי, וגם בעקבות אמירות בפסק הדין - חייב להיות חלופה ראויה וכמה שיותר אמיתית לשירות הצבאי, במיוחד אם הוא יהיה בתקופת הקבע. ואז השאלה – מתי ההסדר שמונח על שולחן הוועדה הוא מידתי ומתי נחצה הקו. אני חושבת שמקום שנחצה הקו הוא מקום שבו מחליטים שהשירות האזרחי יכול להיות מחוץ למדינת ישראל. זאת אומרת, כל הבלמים וההסדרים שאנחנו מנסים לקדם - - -

השירות הצבאי יכול להיות מחוץ למדינת ישראל?

השירות הצבאי לא יכול להיעשות בחו"ל. יכול הצבא - - -

- - -

אם המוסד ירצה להפעיל מתנדבים – המוסד מופיע כאן בתוך התהליך הזה, והוא כפוף לראש הממשלה, ויש פעילות מעבר לים, והבחור הזה בשירות האזרחי-ביטחוני יצטרך לצאת מעבר לים. האם גדי אגמון יגיד שזה שירות בתאילנד? אני לא אומר משהו ציני, אני רוצה לעשות השלמה - - -

זה חריג. הדוגמה שאתה נותן היא חריגה.

אני בכוונה נגעתי בפרק הקטן הזה בגלל סיבה אחת. שכחתם מה היה כאן בדיון הקודם. הדיון הקודם לא עסק בחב"ד, בכלל. הוא עסק בשירות האזרחי שיינתן לאזרחי מדינת ישראל, קו נטוי – יהודים בעולם. זה השירות. עכשיו, יש כל מיני סוגי שירות. יש מד"א, יש זק"א, הגנת הטבע – הכל שירות, הכל בסדר. בסוף, כמי שהסתובב גם מטעם ממשלת ישראל בעולם, אני אומר לכם שבתי חב"ד, בעיקר במזרח אירופה היו משרד החוץ של מדינת ישראל. הם נתנו את השירות הלוגיסטי למדינה, לראש הממשלה, למשלחתו ולאנשיו. לכן, זה נתפס כאילו איזה טיול של תרמילאים שנתקעו בהודו באיזה מקום, ובאים, נותנים להם איזה סנדוויץ' וזה השירות. זה פשוט לא נכון.

השאלה שעומדת על השולחן היא לא פעילות חב"ד בחו"ל.

זו חלופת שירות צבאי.

אני רוצה להשלים את זה. אם אתה חולק על חלופת השירות הצבאי אז תוריד את כל השירות האזרחי.

לא. לא.

תנו לי להשלים. אני מדבר על הקטע המידתי. "מידתי" זה בעיני המתבונן. זו איזה סיסמה משפטית שבה מכניסים מה שרוצים. זה בעיניי המתבונן – מה זה מידתי? אם זה היה איזה שירות שלא קשור למדינת ישראל אלא ליהודים בתפוצות, ומדינת ישראל לא נהנית ממנו, אז אפשר להתווכח על זה. מדינת ישראל כמדינה, אני אומר לכם כמי שהסתובב עם ראש הממשלה ומשלחות לוגיסטיות הכי גדולות – בלי חב"ד לא היינו עושים שם שום דבר, מבחינת כל הארגון המהותי. אני יכול להגיד לכם שזה היה בבולגריה, זה היה ברומניה. זה לא קורה במערב אירופה, אני מסכים. במזרח אירופה, לשכת ראש הממשלה הפעילה את בית חב"ד על כל המשתמע מכך: על הכשרויות, על האוכל, על כל התיאומים שאתם רוצים, וזה הכל בהתנדבות, לא קיבלו על זה אגורה.
אם זו שאלה של פיקוח אז תגידו – תקשיבו, עד שאין מנגנון פיקוח, לא יהיה בית חב"ד, ולא יהיה "תגלית", ולא יהיה הסוכנות היהודית. אני לא אומר שזה רק בית חב"ד, זה מתאים לכולם. אם זו שאלה של פיקוח, בואו נדבר על הפיקוח. אם זה עולם של מדיניות ו "מידתי" או "לא מידתי" – אז בעולם המידתי, החיים לא נמצאים רק בצד אחד של השולחן. העולם המידתי אומר שאם חלק מבתי חב"ד מוסרים את נפשם, בהגדרה, לא בארצות הברית ובאירופה, אני מסכים – מוסרים את נפשם כדי שיהודים תהיה להם איזושהי פינה, איזה משרד חוץ קטן שיטפל בהם, כשהם נתקלים גם באסונות וגם בשמחות - - -

גם אם - - אנטישמיים לא עושים פיקוח נפש?

אבל זו לא חלופה לשירות צבאי, חבר הכנסת אטיאס. אנחנו מדברים פה על חלופת שירות צבאי. יואיל בטובו לעשות את זה בגיל 21 ומעלה, אחרי שישרת 3 שנים בצבא.

אני אענה לך על החלופה. אם אתה חולק על החלופה אתה לא יכול, כלובש מדים, להסכים לשירות אזרחי. זו לא חלופה. ושנתת את הדוגמה קודם על לבנון, אז שירות אזרחי לא יכול להיות חלופה ללבנון. אז אתה לא יכול לתפוס את המקל משתי הקצוות. או שאתה מסכים ששירות אזרחי זהה מידתי וזה חלופה, ואז אנחנו במשחק אחר, ואם זה לא חלופה, יואיל הצבא לבוא ולהגיד – אני נגד שירות אזרחי, נקודה. ברגע שהסכמת לשירות אזרחי – אז זה משרת את אזרחי מדינת ישראל לאורך ולרוחב הגזרה, ושם זה עומד, בעיניי.

יש שירות לאומי לבנות בחו"ל?

כן. שירות לאומי זה התנדבותי, זה לא אותו הדבר.

אבל זה התנדבותי לבנות שפטורות מצה"ל.

אבל גדי, אתה לא צד לוויכוח הזה. - - -

התפרץ חבר הכנסת גפני ודיבר על שירות לאומי בחו"ל. אבל זה בדיוק השירות הלאומי-אזרחי, זו מקבילה, זה אקוויוולנטי. השאלה היא בכלל לא שאלת הצבא, כי מרגע שהצבא או המדינה פטרה את אותם אנשים והם אינם בשירות הצבאי, אחרי שהצבא - - -

הוא לא פטור.

לא משנה. אחרי שהצבא היפנה אותו לשירות האזרחי.

תעשה סדר בצבא, מה הבעיה שלך הרגולטור השני?

לא, אתה אמרת שהוא פטור, הוא לא פטור.

שהצבא ימצה את האנשים שמשרתים אצלו. ברגע שהולכים לרגולטור השני, ולא משנה כרגע אם זה - - אז הרגולטור הזה צריך לתת את הכלים. מה שאני רוצה, בהמשך לדברי חבר הכנסת אטיאס, בשביל שהדבר יהיה נורמטיבי, נדמה לי – אל"ף, זה מוגבל בתחומים. בי"ת, מעת לעת בוחנים את המשימה האם היא משימה ראויה, וגימ"ל, ואם אינני טועה – זה מוגבל לשנה שניה.

לא, אתה מערבב. זה של הבנות.

לכן אני רוצה לומר - - משהו נורמטיבי. צריך פה לשים הגבלה נורמטיבית, כדי שזה לא יהיה "פנאן" אלא שהאדם הזה או הבחורה הזו יעשו כבר משהו משמעותי, בחנו שהם אכן רציניים – יש קריטריונים, לא לכל אחד נותנים את ה"פנאן" הזה. ה "פנאן" הזה, אחרי שהוא נבחן שנה ראשונה, ומוגבל בתקנים וברצינות המשרת - אני לא הייתי מונע את האפשרות הזו, אבל משאיר אותה לרגולטור לעשות את העבודה.

כל מה שנאמר על ידי גד אגמון והיועצת המשפטית – אנחנו מסכימים. אנחנו רוצים רק לחדד עוד נקודה אחת לגבי השירות הלאומי ששונה באופן משמעותי מכאן, משום שהוא צמח מהשטח. הוא התחיל כפרויקט התנדבות ולאט לאט הלבישו עליו את המשמעות של חלופה לשירות צבאי.

איך מפקחים על זה?

אין היום פיקוח אפקטיבי, ובהצעת החוק הממשלתית הוצע לבנות סעיפי פיקוח מתוך הבנה שיהיה קשה מאד לכחד תופעה שכבר קיימת.

השירות הלאומי הוא לא חלופה לשירות הצבאי.

הוא התנדבות. הוא התנדבות למי שפטור.

הוא כן חלופה, במובן זה - - -

לא. הוא לא חלופה. זו אוכלוסייה שמקבלת פטור על פי חוק שירות ביטחון ומחליטה להתנדב. חלופה לשירות הצבאי, כמו שקובעת הצעת החוק - - -

מי שמשרתת שירות לאומי בחו"ל ואין עליה פיקוח - מקבלת את כל הזכויות של שירות לאומי?

אני לא יודעת.

כן. יש פיקוח, אבל הוא לא מספיק, אבל היא מקבלת, כן.

זה לא דיון על פיקוח פה. כשנדבר על פיקוח נעשה דיון על פיקוח.

איך קראת לזה? שוויון בנטל? בת חרדית שמתנדבת באופן קבוע, בארץ ל - - -

לדעתי אנחנו פשוט נעודד צעירים מחב"ד שלא יתגייסו לצה"ל וילכו לשירות הזה. זו תהיה התוצאה.

זה היה החשש שלי. אני רוצה לומר שישבתי גם עם חב"ד, וגם עם גדי וגם עם אלעז\ר - מחזור של חב"ד זה בערך 300 איש - - -

200.

אבל הסוגיה היא לא חב"ד.

אני מסכים במאה אחוז. הסוגיה היא לא חב"ד.

אני מסכים שהסוגיה היא לא חב"ד. הסוגיה היא השירות בחו"ל, בכל מיני ארגונים. מחר זה יהיה ארגונים אחרים שרוצים - - -

פנו אלי רבני אירופה שרוצים גם.

מחר נתחיל להתווכח בינינו אם אנחנו מסכימים שהם תורמים למדינה או לא תורמים למדינה, ולתרום למדינה זה כבר עניין של השקפה. לכן אני חושב שצריך לשים את הגבול בגבולות מדינת ישראל והאזור.

השוואה לשירות צבאי שמתבצע לעתים בחו"ל היא השוואה מופרכת, משום שהצבא, במהותו, נמצא כאן והוא מגן על גבולותיה של המדינה, ואם לצורך זה צריך לשימה שמוציאה חייל לחו"ל זה משהו אחר. המדרון החלקלק פה הוא מאד ברור. אם הפעילות של חב"ד היא פעילות מבורכת אני בעד שהיא תצורף למשרד החוץ או תתוקצב, או יתמכו בה בכל דרך אפשרית. לפתוח בשביל זה את הדלת של שירות אזרחי בחו"ל שהוא ממילא חליף לשירות צבאי- אבל אנחנו יודעים שהוא לא לגמרי חליף, לשירות צבאי. אנחנו עושים אותו כמעט בלית ברירה. הרי אם כולם היו משרתים שירות צבאי לא היינו מגיעים לפינה הזו בכלל. אז לכבוד הדבר הזה לפתוח את הדלת כדי להיטיב עם ארגון אחד, תהיה פעילותו מבורכת ככל שתהיה, זו טעות חמורה.

אני חושב שמה שאנחנו עושים, בהכרה בשליחות הזו, בעיניי מוסיף לחב"ד ולתנועות אחרות, אבל לא פחות – למדינת ישראל. אני חושב שהכרה של מדינת ישראל בשליחות הזו היא מה - - זה כבוד למדינה. לי מאד נוח באופן אישי, וגם כחייל, הרבה מאד שנים שחסידי חב"ד – מה שהם עושים שם, אני אהיה מזוהה אתם והם יהיו מזוהים אתי יותר ממה שהם מזוהים היום. זה דבר אחד.
דבר שני, אני קצת מכיר את מה שגדי אגמון כינה "חלופה ראויה לשירות הצבאי". אולי אני מכיר את השירות הצבאי. חלופה ראויה – למה? לאיזה חיילים הוא בדיוק מתכוון? אז תמיד נותנים כדוגמה את החייל בבקעת הירדן ובחרמון. אבל אולי זו תהיה חלופה ראויה למורות החיילות? אולי חלופה ראויה לחייל, שאני חושב שזה חשוב מה שהוא עושה, אבל הוא בא ב-08:00 והולך ב- 17:00- יש הרבה מאד חיילים כאלה. זה לא חלופה ראויה, להיות באיזה חור בברית המועצות, במקומות האלה, ולטפל ביהודים? בעיניי זו חלופה ראויה מאד. אני חושב שההסתכלות הזו על גבולות, לצערי הרב, פג זמנה. באתגרים של מדינת ישראל היום, בהגנה על קיומה, חלק מההגנה על יהדות התפוצות ועל הישראלים בחו"ל זה חלק מההגנה על מדינת ישראל ממש, לא רק על העולם היהודי. ודרך אגב, אני אגיד לכם: גם אל קאעידה תופס את זה ככה. מה אתם חושבים, למה נציגויות חב"ד מאוימות, בחלקים גדולים בעולם? ואני חושב שאם אנחנו מצליחים לקחת את האוכלוסייה הזו עכשיו ומצליחים לעשות להם שבועיים הכנה במשרד החוץ, ושבוע הכנה ב "מגן דוד אדום", ושבוע הכנה באבטחה, כדי שהמקומות האלה, שהם נמצאים בהם עכשיו, ומשמשים בית לכל כך הרבה ישראלים וכל כך הרבה מסרים של המדינה, אם עכשיו עוד נצליח לשים עליהם סוג של הכנה יותר מסודרת – בסדר. ואני מקבל את זה שגם העניין הזה יצטרך להיסגר עם המנהלת, וגם ענייני הפיקוח. ואני אומר – אני, דרך אגב, כמעט ולא הייתי מפקח עליהם. כמעט לא, כי השעות והתנאים שהם עובדים שם, והאין אוכל, או אין אוכל כשר שהם עובדים שם – אתם יודעים מה? הלוואי על כל חייל מוכנות כזו.

מוסרים לי שכאשר היתה השביתה הגדולה של שמונה חודשים במשרד החוץ והשגרירויות היו סגורות היו שלטים שבהם היה כתוב: במקרים דחופים – אפשר לפנות לבית חב"ד.

אבל דנים כאן, באמת, בחוק שהוא חוק שירות ביטחון.

אני, במהלך הוויכוחים שיש לי במשך כל השנים, אז אני אומר להם – הציבור החרדי מתנדב לדברים לאומיים הרבה יותר מאשר חלקו היחסי באוכלוסייה. אנחנו מגיעים בדיונים האלה, עכשיו, כשמדברים על השירות האזרחי, מגיעים לקבוצות גדולות של הציבור החרדי שפתאום מתברר שהוא אכן מתנדב לכל הדברים האלה, ואנחנו תורמים למדינת ישראל ותורמים לעם היהודי. אמרו לי כל הזמן בוויכוחים – אתה צודק, אנחנו לא מתווכחים על זה, אבל למה אתם לא חלק מהמערכת במדינה? עכשיו מביאים חוק ורוצים להכניס את הכל למערכת. מתברר שכל מה שהתווכחו אתי כל השנים, של להכניס את זה למערכת זה פשוט היה לא נכון. לא רוצים את החרדים. ומכיוון שאני נגד החוק אני רוצה שההסתייגות של חבר הכנסת שטרן לא תתקבל. אני נגד החוק. פשוט מתנהגים בצביעות. מה, מישהו מתווכח על התרומה של השליחים האלה? מישהו מתווכח על התרומה של האנשים החרדים במשך כל השנים בכל המקומות?
אני חושב שלא להכליל את המקרים האלה שבהם הציבור החרדי תורם לעם היהודי ותורם למדינת ישראל, ולעשות השוואה כפי שאלעזר שטרן ענה לגדי אגמון – הנאום שלך עכשיו היה ראוי להיכנס ל "המודיע".

אנחנו הולכים להצביע עכשיו על רביזיה לסעיף שהתקבל. הסעיף של אלעזר שטרן שהתקבל שאחר כך הוא הוסיף ואמר שיכניס החרגה מצפון אמריקה ומערב אירופה – התקבל. מי שמצביע בעד הרביזיה, מצביע שהסעיף הזה יוצא.

אז בואו נפתח מחדש. דבר אחד – אם הסעיף נשאר על כנו, מחליטים נגד הרביזיה, אז אי אפשר להישאר עם הסעיף של חב"ד, זה חייב להיות להיות סעיף שגם המנהלת - - -

הוא לא כתב "חב"ד".

הוא לא כתב "חב"ד", בכלל, זו רק פרשנות.

היא צודקת, נו, בסדר.

זה לא עניין של כן כתוב "חב"ד" או לא כתוב "חב"ד". הסעיף צריך להיות מנוסח כך ששירות אזרחי ניתן יהיה לבצע בחו"ל. צריך להביא תחומים, צריך להביא הסדר לעניין פיקוח, צריך לתת את האפשרות לכולם, בהתאם לתחומים, בהתאם למה שייקבע – לשרת שירות אזרחי בחו"ל. אני חוזרת: זה לא עניין חב"ד, זה עניין שהשירות האזרחי ייפתח לשירות בחו"ל.

אבל הסעיף של אלעזר שטרן הוא סעיף ספציפי.

נכון, ולכן הוא לא יכול להיות, כי אתה לא יכול למתוח את חוסר השוויון.

- - -

הוא נותן הגדרות ספציפיות. הוא אומר – 100 איש, הוא אומר - - -

אתה לא יכול בסעיף לתת אפשרות לבצע שירות אזרחי בחו"ל, לקבוצה מסוימת. ההחלטה היא עקרונית.

הוא לא נותן לקבוצה מסוימת.

בוודאי שיש.

זה יכול להתאים לסוכנות.

- - -

המשמעות של להכניס סעיף כזה היא לפתוח אותו לעוד ציבורים, זה ברור שזו המשמעות. אבל גם חייבים לייצר את כל מנגנוני הפיקוח שהעירה עליהם היועצת המשפטית ולהתנות את ההפעלה של כל המנגנון הזה בזה שאפשר לייצר פיקוח בר יישום.

מי בעד הרביזיה של ח"כ שלח?

הצבעה
בעד – 3
נגד –4

נמנעים – אין

הרביזיה של חבר הכנסת שלח לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:57.>