PAGE
79
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי בשירות האזרחי
ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
31/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 29>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל
בשירות הצבאי בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 31/12/2013
חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013.>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
אילת שקד – היו"ר
אריאל אטיאס
עמר בר-לב
משה גפני
צחי הנגבי
ישראל חסון
מאיר פרוש
דוד רותם
אלעזר שטרן
עפר שלח
מוזמנים
¶
>
אחיה רוזן - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה
בשארה אלי פראן - עו"ד, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה
רן רידניק - רכז תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר
שירה אוחיון - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר
תא"ל גדי אגמון - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, משרד הביטחון
אחז בן-ארי - יועמ"ש, משרד הביטחון
רס"ן עדי אברהם - רמ"ד תומכ"א ונפגעים, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון
בת-חן הורוביץ - עו"ד, לשכת היועמ"ש, משרד הביטחון
אריק לביא - ראש היחידה לניהול וארגון באגף מינהל ומשאבי אנוש, משרד הביטחון
יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
סג"ד ליאור אריאן - רע"ן או"מ, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ אלכס פרלמן - ר' חוליית אוכלוסיות, יח' סמפכ"ל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק מהי סטילרו - ר' חוליות אוכלוסיות מיוחדות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
שבתאי גרברציק - דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי, המשרד לביטחון פנים
מוריה אלבז - מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
משה אלפנדרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
יעקב אטינגר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
רמי בוסי - סגן ראש אגף וראש יחידת מחוזות, המשרד להגנת העורף
בנימין חנוך - הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר אליעזר יפה - מד"א, משרד הבריאות
אבי חובב - מד"א, משרד הבריאות
רובי שמש - מד"א
שירה ברלינר - מנהל תחום תעסוקת חרדים, משרד הכלכלה
איה דביר - עו"ד, מחלקת ייעו וחקיקה, משרד המשפטים
לירון דוד - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שר שלום ג'רבי - מנכ"ל מנהלת שירות אזרחי לאומי
יואב ארבל - יועמ"ש, מנהלת שירות אזרחי לאומי
נחום בנדיקט - יועץ למגזר החרדי, מנהלת שירות אזרחי לאומי
מלכיאל דהן - מנהל תחום פיקוח ובקרה, מנהלת שירות אזרחי לאומי
נעם עמרן - עו"ד, מנהלת שירות אזרחי לאומי
יהודה משי-זהב - יו"ר זק"א
עינת גלילי - משר' כהן רימון כהן, הפורום לקידום השירות האזרחי לאומי
אוריאנה אלמסי - מרכז המחקר, הכנסת
היו"ר אילת שקד
¶
בוקר טוב. אני רוצה להצביע עכשיו על סעיף 1 בגדול, על כל הסעיף. ההצעה של הישיבה לשנות את החוק זה שילוב של ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש ושל הדיון שעשינו אתמול – לשנות את החוק ובמקום "חוק שירות לאומי אזרחי לתלמידי ישיבות" פשוט לכתוב: "חוק שירות לאומי אזרחי" בלי "תלמידי הישיבות". מי בעד?
עידו בן-יצחק
¶
גם ההגדרה של "שירות לאומי אזרחי" משתנה, ובמקום "שירות אזרחי לתלמידי ישיבות" זה יהיה "'שירות לאומי אזרחי' – שירות למיועדים לשירות ביטחון שהופנו אליו על-ידי פוקד בהתאם לסעיף 26(ד) לחוק שירות ביטחון".
היו"ר אילת שקד
¶
אוקיי. זה בתחתית הדף בעמוד 2. סעיף 26(ד) לחוק שירות ביטחון מדבר על שירות של כאלה שתורתם אינה אמנותם.
היו"ר אילת שקד
¶
לא הבנת? מי בעד הנוסח החדש? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה לשינוי השם וההגדרה, כפי שהוצג, נתקבלו.
היו"ר אילת שקד
¶
אושר. תקרא את זה.
עכשיו אני מצביעה על כל סעיף 1. מי בעד כל סעיף 1? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 1 נתקבל.
איה דביר
¶
לא מצליחים - - - את זה בתוך הממשלה, אבל אתמול הבנתי שהנוסח שחזר - - - היה הנוסח הממשלתי לעניין המשרד להגנת הסביבה, נכון?
איה דביר
¶
אתמול הסבירה היועצת המשפטית לוועדה שבגלל שהיה תיקו על נושא הגנת הסביבה, חוזרים לנוסח הממשלתי --
יואל הדר
¶
לא. במדינת ישראל יש משטרה אחת, משטרת ישראל. אין משטרה ירוקה, צהובה, כתומה או לבנה. אין מונח כזה בחקיקה. זה מונח תקשורתי. אנחנו מתנגדים לכל מונח שיהיה אחרת לגבי המשטרה.
בנימין חנוך
¶
בסדר. דיברו על גופי החקירה של המשרד להגנת הסביבה, כמו שגם יואל אומר. אני חושב שאם את רוצה להעלות את זה, יש יועץ משפטי לממשלה ואפשר ללבן את זה אתו. זה לא המקום עכשיו, הפורום הזה, להעלות דבר כזה.
איה דביר
¶
הבעיה היא שפשוט המינוח "גופי חקירה" שמפריע לי, שאני יודעת שלדעת הגנת הסביבה והבט"פ הוא מוצלח, זה שהוא פשוט יזמין את השאלה של איפה עוד יש גופי חקירה. יש אין-ספור רשויות עם גופי חקירה. בסופו של דבר, הליבה של הפעילות, שחשבו שהיא דומה פה, היא פעילות שדומה באופייה לשיטור. אני מבקשת שתהיה אפשרות להציע נוסח אחר. המינוח "גופי חקירה" יעורר שאלות בגופים אחרים שיש להם גופי חקירה. יש המון גופים כאלה במדינה, וזו לא פעילות ביטחונית בליבתה. אני לא חושבת שלכך כיוונה הוועדה.
אני מבינה שהמינוח "משטרה ירוקה", שזה היה המינוח בו השתמשו בהצעת החוק, הוא מינוח שלא קיים או שיש אתו איזו בעיה. אנחנו מבקשים להציע ניסוח אחר.
אחז בן-ארי
¶
אני רוצה להתייחס לעניין של שירות במשרד הביטחון. לפי הנוסח כפי שהוא מופיע כרגע, לא יתאפשר כנראה שירות במשרד הביטחון. לדעתי, צריך להכניס אותו לשירות אזרחי-ביטחוני כי זה הדבר הכי קרוב לביטחון, ומשום מה זה גם לא מופיע בתור מטרות שאפשר לשרת על פיהן בשירות אזרחי. צריך להחזיר את הדבר הזה לתמונה.
עידו בן-יצחק
¶
בוא ונחלק את זה לשניים. שירות אזרחי ביטחוני – ההגדרה כבר הוצבעה. אם משרד הביטחון מעוניין לבקש רביזיה על הנושא הזה, הוא יכול לבקש רביזיה.
השאלה השנייה נוגעת לסעיף 2א שתכף נדון בו.
עידו בן-יצחק
¶
זה לא בהכרח נושאים חופפים. יש שאלה אחת האם ניתן לקיים שירות אזרחי במטרה של ביטחון במשרד הביטחון. שאלה שנייה היא האם השירות הזה יהיה שירות אזרחי ביטחוני. השאלה של שירות אזרחי ביטחוני הוכרעה, הוצבעה. שוב, אפשר לבקש רביזיה על זה, אם רוצים, ואפשר להגיש הסתייגות. אבל הנושא הזה הוכרע. הנושא השני של האם ניתן לבצע שירות אזרחי כלשהו במשרד הביטחון – בזה אנחנו תכף נדון.
בנימין חנוך
¶
אבל עכשיו הצביעו גם כן, לפני שאת העלית את זה. הייתה הצבעה, ואחר כך העלית את זה. זה לא מקובל. יש יועץ משפטי לממשלה ויש ועדה בכנסת, ואתמול הייתה הצבעה, והיה ברור על מה מצביעים. היה נוסח לחברי-הכנסת.
אחז בן-ארי
¶
בחוק שירות ביטחון יש משהו שנקרא: שירות מוכר. זה השירות השלישי בסוגו. יש שירות בצבא, יש שירות בשירות מוכר ויש שירות במשטרה ובשירות בתי-הסוהר. אלה שלושת הסוגים. השירות במשרד הביטחון הוא שירות מוכר, והוא יחד עם היחידות של משרד ראש הממשלה. זו אותה קבוצה. הם מחוברים באיזה שהוא חוט.
אחז בן-ארי
¶
-- ובגופים מאורגנים שלטוניים. במה שנוגע לגופים שהם, נגיד, יותר וולונטריים וששם יש באופן יחסי פחות פיקוח, אז בסדר. אז צריך לקבוע - - -
אחז בן-ארי
¶
אבל להוציא את משרד הביטחון בכלל מהמחלקה של שירות ביטחוני? זה נראה לי קצת אבסורדי, עם כל הכבוד.
אריאל אטיאס
¶
אני רוצה להתייחס לכל הדיון שהיה על כל הסיפור של מה מגדירים כשירות אזרחי-ביטחוני ומה – לא. אני לא חושב שזה נכון להתחיל לעבור משהו פרטני, כשההוא יגיד "כן" וההוא יגיד "לא". צריך להגדיר ששירות ביטחוני-אזרחי זה כל מה שקשור לביטחון – גם ישיר וגם המעטפת. הרי הביטחון זה לא רק מי שמחזיק ברובה ומי שמנהיג איזה טנק. בסוף ביטחון זה מעטפת שלמה. זה כמו שמי שהוא חייל לא מתעסקים אם הוא עובד בקריה ויש לו נגיעה ישירה לביטחון ברמה האבסולוטית, וכמו שמבינים שמי שעוסק בכיבוי-אש זה לא חייב להיות שהוא בדיוק הוציא מישהו מתוך כבשן האש כדי שזה יהיה ביטחוני, אלא עצם זה שהוא עובד בכיבוי-אש, גם אם באופן פיזי הוא לא מתעסק עם זה, זה נתפש כשירות ביטחוני. לכן אני אומר: אם יוגדר שכל מה שיש לו ממשק ביטחוני, המעטפת של זה, וזה כולל מד"א, זק"א, איחוד הצלה, כיבוי-אש והחבר'ה אצלם שעושים את העבודה, כמו החבר'ה במשרד ראש הממשלה – את יודעת מה? מי שעובד במל"ל נקרא "ביטחוני" או לא נקרא "ביטחוני"?
אריאל אטיאס
¶
צריך להחליט. זה לא יכול להיות ברמה של רשימה לפי הצבעה אקראית. יעשו החלטה של כל השירות הביטחוני והמעטפת שלו, ויהיה ביטחוני-אזרחי, וגמרנו.
היו"ר אילת שקד
¶
אפשר לדון בזה בעוד חצי שעה. בסדר.
הלאה, אנחנו היינו בסעיף 2א. אתמול הקראנו את סעיף 2א(1), והפסקנו בסעיף 2א(2).
אריאל אטיאס
¶
זה קשור למה שהקראנו אתמול, וזה מגיע לאותה הנקודה. מה זה "הגנת העורף" – כן או לא? הכול נכנס לאותה הגדרה.
מירי פרנקל-שור
¶
אבל כשמתחילים להכניס גוף לשירות אזרחי-ביטחוני, השאלה היא כבר מה הם הקריטריונים על מנת לקבוע מהו השירות האזרחי-ביטחוני?
מירי פרנקל-שור
¶
כלומר, בהתחלה היה איזה שהוא היגיון שאנחנו כוללים גופים שיש להם איזה שהוא קשר לביטחון המדינה – גם באיזו שהיא ראייה עתידית. עכשיו, כשנכנס סל של דברים, השאלה היא האם לא צריך לחשוב על איזה שהן מעין אמות מידה.
אריאל אטיאס
¶
זה מה שאמרתי קודם. לדעתי, נושא הביטחון והתומך בביטחון, המעטפת שלו. אם כיבוי-אש זה ביטחון, אז מד"א זה ביטחון. ואז נכניס הגדרה, ונגמור עם זה.
מאיר פרוש
¶
אנחנו נדון? הגשתי את זה גם כהסתייגות לגבי מד"א, זק"א וארגוני הצלה. האם אנחנו נדון ונבנה קריטריון שנאמר: זה ומי שנכלל בו הוא זה שכלול?
היו"ר אילת שקד
¶
יש כאן איזו שהיא בעיה שמירי מעלה בפני. הוועדה החליטה להכניס בתור שירות לאומי אזרחי-ביטחוני את יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה. כשהחלטנו להכניס את זה, החלטנו שמשרתים בשירות אזרחי יוכלו לשרת בכל התפקידים ביחידות האלה. מירי עכשיו אומרת לי שלמשרד המשפטים יש השגות שזה לא יהיה בתפקידי ליבה.
מירי פרנקל-שור
¶
לא. אתמול עלתה בדיון השאלה האם תנאי הסף הוא התחומים, נכון? זאת אומרת, על מנת לשרת בכל גוף מפעיל, צריך לפעול בהתאם לתחומים. זו הייתה הפרשנות.
מירי פרנקל-שור
¶
לא, זה לא עניין של תפקיד ליבה. זאת אומרת, קודם כל, גם לגבי שירות בגופי הביטחון תישאל השאלה האם זה עומד בתחומים.
יואב ארבל
¶
אם גופי הביטחון של משרד רוה"מ הם שירות אזרחי-ביטחוני, ותחום הביטחון לא ייכנס בסעיף 2, אין בעיה.
מירי פרנקל-שור
¶
נכון. לכן השאלה היא האם הוועדה רוצה להחליט ששירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה יהיו רק בתחומי הרווחה, למשל משאבי אנוש, הבריאות וכו' או גם בתחומי הליבה של גופי הביטחון. אני הבנתי את החלטת הוועדה שלגבי יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה השירות יהיה פתוח בכל קשת התפקידים.
מירי פרנקל-שור
¶
לכן צריך להחליט, וזה צריך לבוא לידי ביטוי, כאשר זה גורר כמובן אחריו את השאלה: האם תחום הביטחון ייכנס כתחום? האם אנחנו צריכים לסייג אותו? ואז, יש את השאלה שגדי העלה אתמול: מה קורה? האם משרת בשירות אזרחי יכול לשרת באותם תפקידי כמשרת חייל? כלומר, להחלטה בשאלה הזאת יש שאלות שצריך לדון בהן.
מירי פרנקל-שור
¶
כן בתפקידי ליבה. אני הבנתי את החלטת הוועדה ששירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה יהיה בכל קשת התפקידים. אם זה מוחלט, זה צריך לבוא לידי ביטוי בנוסח, מפני שכרגע זה לא בא לידי ביטוי בנוסח.
מירי פרנקל-שור
¶
לא. להכניס את תחום הביטחון – אז צריך להחליט בשאלה האם משרת בשירות אזרחי ישרת באותם תפקידים של משרת חייל.
עפר שלח
¶
בתפקידי הליבה אני רוצה למעט, כי בתפקידי הליבה משרתים אזרחים שזו עבודתם או חיילים במקרים מאד קיצוניים.
שר שלום ג'רבי
¶
אנחנו הרי רוצים שהמתנדבים בשירות האזרחי ישרתו בכמה שיותר תפקידים. אם השב"כ או המוסד ימצאו לנכון לקחת חבר'ה מוכשרים, ויש שם הרבה חבר'ה מוכשרים וטובים, למשימות טובות וחשובות שבמקצועות הליבה, אני לא רואה בזה דבר גס שיושב לידי חייל ויישב מי שהוא בשירות אזרחי שיעשה את זה. להפך.
עפר שלח
¶
בואו ונזכור שבעולם שאנחנו חיים בו השירות האזרחי-הביטחוני, שאנחנו רוצים בו ושאנחנו רוצים ביקרו, הוא שלישי בסדר החשיבות. אם אתה תתחיל עכשיו לאנשים שמשרתים את מספר השעות שאנחנו מדברים עליהן, ותתחיל לדבר על הצבתם בתפקידי ליבה, כשבהם במקרי קיצון שמים חיילים ובפועל בארגונים האלה שאנחנו מדברים עליהם יש אנשים שזו עבודתם, אתה מערבב פה תחומים ברמות. אני לא מבין למה בכלל לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת.
שר שלום ג'רבי
¶
אני רוצה להזכיר משהו לכל חברי הוועדה. הברירה הראשונה בסוף תהיה תמיד של הצבא. בא שר-שלום, והצבא מחליט האם הוא יהיה בצבא או בשירות האזרחי אם אנחנו לא מגיעים למכסה. זאת אומרת, בא בחור, עפר, שהוא אדם מוכשר, והצבא לא לקח אותו והשב"כ והמוסד מצאו לנכון שהוא מוכשר ומתאים להם וכן רוצים להכניס אותו, אז מה הבעיה? להפך. מה אכפת לי שבחדר הזה כן נמצא או לא?
אלעזר שטרן
¶
עפר, אני רוצה לשאול עוד משהו. אני חושב שהגופים האלה לא ייקחו אותם לתפקידי ליבה, אם לא יתנו להם יותר. הרי זו בחירה של הגוף. נניח שעכשיו הוא כבר הלך לאותו גוף. הוא יגיד: "אדוני, אתה רוצה את התפקיד הזה? השעות שאמרת לי בשבוע לא מקובלות עלי. אם אתה רוצה, תהיה שם. בשביל לעשות תפקיד ליבה, אתה צריך לעשות שמונה או תשע שעות ביום". הוא לא ירצה – הוא לא יהיה בליבה. אני חושב שמה שאתה עושה פה הוא שאתה מרחיב לגוף את האפשרות.
עפר שלח
¶
ברגע שאתה נכנס לזה ככה ואתה אומר "ממילא לא יעשו את זה", אתה קודם כל מתחיל דיון על כול גוף שדיברנו עליו על מה זה ליבה ומה זה לא ליבה.
שר שלום ג'רבי
¶
זה על מקצועות הליבה. בוא ונפתח. בהתחלה הם התנגדו, עד שישבתי עם מפכ"ל המשטרה ועם השר לביטחון פנים. רק אז הם נענו כן לפתוח מקצועות ליבה, כי הם הבינו את העניין ואת הצורך ושכן אפשר יהיה לשלב מתנדבים בשירות האזרחי. אגב, גם ראש הממשלה ביקש שאנחנו נפנה לתפקידים יותר משמעותיים. זאת אומרת, הדברים האלה יותר משמעותיים. אני רק רוצה לתת נתון שאמרתי: לפני שלוש שנים 80% מהמשרתים שירתו בתוך הקהילה, והיום 30% משרתים בתוך הקהילה. צריכים לשרת בתוך הקהילה, אבל אנחנו רוצים להוציא את זה. בוא וניתן את האפשרות. אם לא יהיה צורך, לא ילכו.
היו"ר אילת שקד
¶
אנחנו צריכים לקחת החלטה האם בעצם לכלול בסעיף 2א גם את נושא הביטחון, על מנת שמה שאישרנו בסעיף 1 לגבי השירות האזרחי-ביטחוני ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה – שהם יוכלו להתעסק גם בנושאים ביטחוניים. זו הייתה גם הבקשה של אחז לכלול את המושג "ביטחון". עד עכשיו לא היה המושג "ביטחון" כי אמרנו שמי שרוצה להתעסק בביטחון שיתגייס. זו הייתה הלוגיקה שלנו קודם. עכשיו אנחנו צריכים להחליט האם להוסיף את המילה "ביטחון" לסעיף 2א(1). זה אומר שמה שאישרנו בשירות אזרחי-ביטחוני – הם יוכלו לעסוק גם בנושאים ביטחוניים. זו עכשיו ההחלטה.
אלעזר שטרן
¶
עכשיו אנחנו נותנים לגופים את הבחירה. מעבר לכול, אני אגיד לכם שאם אנחנו באמת רוצים לעשות אינטגרציה ולפתוח לפני האנשים האלה בסוף גם מקומות עבודה שישתלבו בחברה בכלל – ואם אתה תשאיר אותם בפינה, בצד, באיזה שהוא מקום, אז הם עשו "וי" והלכו, ואם אתה נותן להם תפקידים בעלי משמעות, סבירות ההיטמעות שלהם בחברה, במקומות עבודה ופרנסה, היא משמעותית סבירות גבוהה יותר. בשורה התחתונה, לדעתי, הבעיה שלנו בליבה היא רק אחת – שהם לא יתפסו מקומות של אנשים בשכר, עובדים.
מירי פרנקל-שור
¶
יש לי הצעה. ההצעה היא שאפשר ללכת בכיוון אחר, זאת אומרת שהשירות האזרחי-ביטחוני ביחידות שיש להן קשר לביטחון או לביטחון פנים יהיה בכול. להכניס את תחום הביטחון ואחר כך שכל אחד יסווג לעצמו וכו', אני חושבת שזו פריצה ביחס לחוק שירות ביטחון. לכן, לדעתי, כמו שהיה, והתקיים דיון באיזה תפקידים הם יהיו במשטרה ואי-אפשר להפריד כל כך את התפקידים במשטרה, אולי יותר נכון לדייק שבנושאים שביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה, שב"כ ומוסד, בשב"ס ובמשטרה הם יוכלו לשרת בכל קשת התפקידים, כמובן כפוף לכך שלא ימצאו מקומות עבודה. בשאר הדברים אני ממליצה לא להכניס את תחום הביטחון מכיון שכן יש הפרדה בין חוק שירות ביטחון לבין חוק שירות אזרחי וכן יש שינוי בין שירות צבאי לבין שירות אזרחי, ואז זה לא מעמת אותי עם השירות. זה כן מעמת אותי בעצם, ועדיין נשארת הבעיה של שירות של משרת בשירות אזרחי בתפקידים שבהם משרת חייל.
מירי פרנקל-שור
¶
לא. אני מבדילה בין המשרדים לבין הגופים הביטחוניים או הסמי-ביטחוניים, זאת אומרת שב"כ, מוסד, שב"ס ומשטרה. אני חושבת ששם קשה לעשות את ההפרדה. לדעתי, משרד הביטחון שייך למשרדי הממשלה, ואם בכל זאת לפתוח קצת יותר – או לפי תחומים כמו שאנחנו הגדרנו את הפיקוח על הייצוא הביטחוני או בהתאם לצו כמו שאני הצעתי, ולא לפתוח ולייחד את משרד הביטחון, ואחר כך כמובן לברר לגבי המשרד לביטחון פנים.
יואל הדר
¶
זה גם ביטחון פנים. זה לא ביטחון המדינה. בחקיקה יש אבחנה בין "ביטחון פנים" ל"ביטחון המדינה".
יואל הדר
¶
"ביטחון פנים" זה לא "ביטחון המדינה". זה מונח אחר. "ביטחון פנים" לא נכלל ב"ביטחון המדינה". זה מונח אחר.
אריאל אטיאס
¶
היועצת המשפטית, יש לי שאלה. מאחר ועד ה-3,000 בכלל אף אחד לא שואל את אותם מתגייסים בחוק לאן הם הולכים, זאת אומרת שיגיעו 3,000 קודם לצבא, ו-2,200 הם בתוך השירות האזרחי בהגדרה. זה לא במקום אלא בתוספת. אם זה בתוספת, בהינתן זה שבסוף החוק אתם רוצים שרוב השירות האזרחי ייעשה עם ממשק ביטחוני, אתם צריכים לתמוך בזה שפותחים כמה שיותר אפשרויות שיש להן קשר לתחום הביטחון. אני חוזר להערה הקודמת לפני שאת היית פה שצריך שתהיה כאן הגדרה מה זה "שירות ביטחון". זה לאו דווקא מי שמחזיק באקדח או ברובה, אם זה בשב"ס או במקום אחר, אלא כל מה שהמדינה מגדירה מבחינת מעטפת לשירות הביטחון כולל שירותי הצלה, כולל שירות פיקוד העורף. זה לא במקום הצבא. זה לא שבאים ואומרים שכל מי שרוצה הולך לאן שהוא רוצה. לכן, ה-3,000 מובנה בהחלטת ממשלה, ובתוך ה-2,200 תתני להם לעשות מה שהם מבינים.
מירי פרנקל-שור
¶
לכן, אני מציעה – וזה בעצם עולה בקנה אחד עם מה שאתה אומר – שפותחים את כול התפקידים בגופים שיש להם קשר ישיר לביטחון המדינה או לביטחון הפנים.
מירי פרנקל-שור
¶
לכן, במשרדי הממשלה, גם במשרד הביטחון וגם במשרד לביטחון פנים, זה יהיה בהתאם לצו שיאושר על-ידי ועדת החוץ והביטחון. כך אתה פותח את ה-screening, ולא שיהיה אפשר שבמשרד הביטחון יהיה אפשר לשרת בכל קשת התפקידים. שם יהיה אפשר לעשות שירות אזרחי, אבל שירות אזרחי-ביטחוני – יותר לקשור את זה לביטחון המדינה.
היו"ר אילת שקד
¶
איה, לא. אני רוצה להתקדם. יש פה אנשים שבאו במיוחד בנושא חב"ד ובנושא מד"א. אני אבקש מהוועדה להציע איזה נוסח כך שבעצם יתאפשר למשרתים בשירות אזרחי כן לבצע תפקידים שקשורים לביטחון ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה ובכל השירות האזרחי-ביטחוני. בסדר? נביא את זה לישיבה הבאה.
איה דביר
¶
רגע. בגלל שינוי השם ל"לאומי אזרחי" והחשש שזה ישתמע שזה פתוח רחב יותר ממה שזה באמת, ובעצם זה מיועד רק למי שהיה בחור ישיבה בעבר, --
רן רידניק
¶
לא הבנתי האם יש שינוי מדיניות כרגע של הוועדה לגבי שירות אזרחי-ביטחוני. לגבי שירות אזרחי באופן כללי, הכללת כלל המקצועות, אין לנו עמדה ואין לנו התנגדות. אבל, שירות אזרחי-ביטחוני, שהוא בא כמסגרת שונה עם היקף שעות שונה וגמול שונה וגבוה הרבה יותר, נועד להיות לתפקידים ביטחוניים שמאד-מאד מוגדרים ומאד-מאד ספציפיים שהממשלה רוצה לעודד שיגיעו לשם. לפתוח את זה להרבה מאד תחומים אחרים כמו הרבה מאד דברים שעלו כאן מסביב, משרדים שונים וכו' - - -
היו"ר אילת שקד
¶
לא הייתה כוונה.
הלאה. יש שתי הסתייגויות שאני רוצה לדון בהן. אחת מהן היא של אלעזר שטרן, ואלעזר יציג אותה. זה על סעיף 2. זה על סעיף 2(ג). תקרא את סעיף 2. אבל פה יש הסתייגות על קודם.
אלעזר שטרן
¶
אחרי סעיף קטן 2(ג) אני מבקש להוסיף. קודם אגיד על מה מדובר. יש אוכלוסייה של חב"ד, שליחים בכל העולם, וחלקם הגדול במקומות מאוד קשים, וחלק מהם עושים את זה אחרי שירות צבאי. יש בין 250 ל-300 שליחים בנקודת זמן. אני חושב שבשירות שהם עושים יש את כל המרכיבים של השירות הלאומי מצד אחד. מצד שני, חלקם עושים את זה אחרי שירות צבאי, ואנחנו לא רוצים לפגוע בשירות הצבאי. יש חלק מהם שלא עושים שירות צבאי. כדי לא לפגוע באלה שעושים שירות צבאי, למרות שבהתחלה חשבתי שאנחנו צריכים לאפשר את זה ל-250 אנשים, אני הורדתי את זה לעד מאה אנשים גג כדי שאלה באמת יהיו אנשים שהם באים לתוך השירות. אני אומר שגם אם זה היה 300, הייתי מכיר גם ב-300.
אלעזר שטרן
¶
לכן אני לא עושה "300". אני מדבר על אנשים שלא מתגייסים, ולכן צמצמתי את המספרים האלה.
לאור זה, הדרך שלנו לתקן את זה היא: "על אף האמור בסעיף קטן (ג), שירות אזרחי לתלמידי ישיבות בתחום שירותי עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, יבוצע מחוץ לישראל או האזור ובלבד שהשירות יינתן במסגרת ארגון אשר לו נציגויות בחמש יבשות, ופעילותו מסייעת להסברה הישראלית בעולם ומסייעת למעוניינים לעלות לישראל או למי שחלק מבני משפחתם עלו לישראל; מספר המשרתים בשירות האזרחי שהרשות תמנה לשירות בתחום זה בכל שנה לא יעלה על 100".
תא"ל גדי אגמון
¶
כמובן שיש לי בעיה עם העניין הזה. יש לי בעיה בכלל עם העובדה. בעיניי, חוק שירות אזרחי זה חלופה לשירות צבאי. בעיניי, חלופה לשירות צבאי ככל שניתן צריכה להיות מצומצמת ורלוונטית למה שאי-אפשר שלבצע במסגרת שירות חובה בצה"ל. ברגע שפותחים את האפשרות לעשות שירות אזרחי בחו"ל, כשבמקביל לחיילי צה"ל אין אפשרות לעשות שירות חובה בחו"ל, ופותחים את זה לאוכלוסיות נוספות, מעבר לזה שההגדרה הזאת כמובן מאפשרת גם לארגונים אחרים שיש להם נציגויות בחמש יבשות לעשות את זה, זה נראה לי פריצה של הרעיון העקרוני ששירות אזרחי, שירות בכלל, צריך להיות למדינה, וששירות בכלל צריך להיות בארץ ולא במקום אחר. אני חושב שבכלל לגבי אוכלוסיית חב"ד, שרובה מתגייסת לצה"ל, אפשר יהיה לבצע את השליחויות האלה גם בגיל 21 בתום שירות צבאי, ולא צריך ליצור פה מצב של חלופת שירות.
שר שלום ג'רבי
¶
הם עושים את זה גם לטובת הארץ. גם רשות שמורות הטבע, שיש שם חיילים, אני לא יודע איך זה לא מתנגש בדבר הזה. יש חיילים ברשות שמורות הטבע.
עפר שלח
¶
הכול טוב, אלא שברגע שאנחנו פותחים את הדלת של שירות כזה בחו"ל, הדלת הזאת תיפרץ. ההגדרות המאוד נרחבות של אלעזר הן בסדר גמור, אבל מה מועיל להסברה הישראלית ומה מסייע לישראלים בחוץ-לארץ – עכשיו מתחיל דיון. להקים נציגות בחמש יבשות אתה יכול גם בדואר. אני מבין לגמרי, והרי אלעזר ואני ואחרים כבר דיברנו על זה, את הרצון הזה, ואני מבין את החשיבות ואת הערכיות שהוא רואה, וגם אני רואה זאת בנציגויות של חב"ד. אני לא חושב שזה צריך להיות בתוך השירות האזרחי.
מירי פרנקל-שור
¶
אני רק רוצה לומר הערה עקרונית. אני מפנה את חברי הכנסת לסעיף 2א(ג). ההחלטה, שמבקש חבר-הכנסת שטרן להעביר, משמעותה מחיקת סעיף קטן (ג). זאת אומרת, אם הסעיף קובע ששירות אזרחי לתלמידי ישיבות יבוצע בישראל או באזור, המשמעות היא - - -
מירי פרנקל-שור
¶
בסעיף 1 ההגדרה הראשונה היא הגדרה של "אזור".
לכן אם תתקבל ההסתייגות, יימחק סעיף (ג), והמשמעות היא ששירות אזרחי גם - - -
עמר בר-לב
¶
אני גם מתנגד לפרוץ את כל נושא השירות מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אני, בהחלט, מסכים לנימוקים שעפר אמר. אנחנו נתחיל להתווכח, אם לא היום אז בעתיד, מה תורם למדינת ישראל ואיזה ארגון מחו"ל שפועל בחו"ל תורם למדינת ישראל. אני מניח שאם זה יקרה, יהיו לנו לא מעט ויכוחים על סוגי ארגונים שמישהו עם דעה פוליטי אחת יחשוב שארגון אחד תומך בפעילות הביטחון של מדינת ישראל ומפלגה אחרת תחשוב הפוך. לכן אני חושב שזה בכלל לא נכון להיכנס לוויכוח הזה, להיכנס לפינה הזאת. במקרה הזה, צריכים להיות חכמים, ופשוט להשאיר את השירות הצבאי והביטחוני-אזרחי והלאומי אזרחי כפי שזה מנוסח כאן – בגבולות מדינת ישראל ובאזור, כפי שמוגדר כאן האזור.
מאיר פרוש
¶
אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות מהסעיף הזה ויכוח של קבוצה כזו בחברה הישראלית או קבוצה שנייה בחברה הישראלית. אני חושב שאם ילדיי יושבים ולומדים, הם מגינים ומצילים על ארץ ישראל ומדינה ישראל. זו תפיסה אחת. הוועדה הזאת רוצה לחשוב מחוץ לקופסא, מחוץ למה שהיינו רגילים עד עכשיו. יש אוכלוסייה גדולה, שמדינת ישראל אומרת שהיא נמצאת פה ולא משרתת. כאשר באים, לדוגמא חסידי חב"ד, ואומרים שהם יכולים לתת שירות, והרי אנחנו יודעים את השירות שהם נותנים ושאף אחד לא נותן את השירות הזה – כשהם באים ואומרים שהם רוצים לתת את השירות שלהם במסגרת בתי חב"ד שיש להם, ובכל מקום נידח בעולם הם נמצאים כשליחים של הרבי מלובביץ', אם אנחנו נחשוב במונחים שאנחנו יודעים לחשוב עד עכשיו אז בסדר; יש הרבה דברים שאף אחד לא רוצה לקבל אותם ולעשות שינוי ממה שהיה עד היום. אבל אם אנחנו רוצים לעשות איזו שהיא רביזיה ממה שהיה עד היום, אז אני לא מבין למה לא לקבל את הבקשה של חבר-הכנסת שטרן שהביא דוגמא אחת ויש עוד ארגונים כאלה. הוא נתן איזו שהיא הגדרה, ועוד לא נכנסתי לשאלה של מי יכול להיכלל כארגון כזה, אבל בוודאי ובוודאי אם אנחנו רוצים לעשות שינויים – יש מקום גם לקבל את ההסתייגות של חבר-הכנסת שטרן.
אריאל אטיאס
¶
ראשית – גדי, סליחה – את ההתנגדות של הצבא אני לא מבין בכלל. אי-אפשר לאחוז את המקל בשני הקצוות. כל החוק הזה הוא חוק שלא בא לשים במדויק את מעמדו של חייל בן 18 בצה"ל כמו בוגרי הישיבות. זו מציאות שמנסים לעשות שינוי אחרי 65, וזה לא משהו שבא ככה. גם חייל סדיר לא יכול לשרת במד"א או ברשות הטבע והגנים. אתה לא אומר שאתה מתנגד לזה, כי אתה מבין שמה שהיה עד היום זה הרבה יותר, מבחינתך, בראייתך, גרוע ממה שהולך להיות. הוא עוד מתחם את זה גם ב-100. זה לא שתהיה לך פה איזו רכבת אווירית. הוא מתחם את זה ב-100 מתוך 2,200 בשנה, וזה פחות מ-10%. לגבי השירות ומה שהם עושים, אני לא חושב שיש כאן ויכוח שמדינת ישראל, כמדינה, והישראלים, ואני לא מדבר על התרמילאים אלא על הישראלים, אני לא רוצה להגיד שהם משמשים בשירות אזרחי-ביטחוני, בגלל הפיגוע שהיה במומבאי, אבל אני רוצה להגיד שזה שהם עושים שירות אזרחי לקהילה הישראלית, ואני לא מדבר על העולם היהודי אלא על הקהילה הישראלית, תבדוק בממוצע לגבי ישראלי ממוצע שמסתובב בחו"ל והוא לא חרדי בכלל מי משרת אותו, מי מטפל בו, מי מכוון אותו ומי נותן לו לאכול בכלל – זה הכול החבר'ה של בית חב"ד.
היו"ר אילת שקד
¶
מתוך 300 בערך 200 ומשהו מתגייסים, ובין 70-100 לא מתגייסים. הם נוסעים לשנת שליחות בחו"ל וחוזרים ומתגייסים.
היו"ר אילת שקד
¶
ישבתי עם הדובר של חב"ד השבוע ועם עוד רב בכיר בחב"ד, וזה מה שהוא אמר. גם גדי יכול לאשר את זה שיש הסדר מול חב"ד שהם נוסעים לחו"ל וחוזרים ומתגייסים.
אלעזר שטרן
¶
אני יכול להגיד משהו? גישת הצבא היא גישה שמרנית שיש לה מקום, אבל היא מתעלמת מהמציאות. בדיוק אותם הנימוקים של גדי היו כשהתחלנו בצבא את המח עצם. זה לא תפקיד הצבא. דרך אגב, במח העצם, שעד עכשיו חיים בזכות זה למעלה מ-500 אנשים, חצי מהם בחוץ-לארץ. דגימות של חיילי צה"ל יוצאות לחוץ-לארץ. מה אנחנו אומרים? אומרים לךְ שגדי יכול היה להגן על המורות חיילות שבאותו בית-ספר, מורות של שירות לאומי ומורות במדים. מה ההבדל?
אלעזר שטרן
¶
ומה את אומרת? בגלל שחב"ד כבר משרתים, בואו ולא ניתן להם את ההכרה הזאת. גם הציונות הדתית משרתת, ולכן אנחנו סובלניים לשירות הלאומי שלהם שמתבצע גם בחו"ל. תסגרי את השירות הזה. תגידי להם: שירות לאומי, בגלל שאחרת פחות בנות ילכו לשירות לאומי ויעברו לצבא. במקום לקרב אותם ולהגיד: תשמעו, --
אלעזר שטרן
¶
-- נוצר פה מוסד יהודי ציוני בהקשר הזה שמחייב אליו כל כך הרבה בארץ ובעולם, והוא לא מתעסק באמת בהחזרה בתשובה, בגלל שאחרת לא הייתי בעד זה בהקשר הזה, אבל יכול להיות שכן הוא שומר את הזיקה של אנשים ליהדות ולמדינה, ובעיניי לפחות זה טוב מאד בהקשר הזה, אז מה אנחנו אומרים?
אלעזר שטרן
¶
אתה ראית על כמה דברים אתה דן פה? אני רוצה שיום-יום כשהוא יושב שם, הוא יידע שהוא גם שליח של המדינה. לדעתי, זה מוסיף לא רק לו – זה מוסיף למדינה. לי זה מוסיף לגבי האוכלוסייה הזאת. הרבי מלובביץ' לא קרא להם לעלות לישראל. זה אולי גם סוג של ויתור שלהם של "אנחנו פועלים לא רק בשם הרב, אלא בשם מדינת ישראל". למה אתם לא מסתכלים על זה ככה? יש לנו אפשרות לקחת אנשים שממילא זרוקים בעולם ולשים עליהם עכשיו את הדגל של המדינה. ההסתכלות הזאת של גבולות הצבא בתוך מדינת ישראל – אני מקווה שגם מפקד חיל-האוויר, שאומר "אנחנו חיל-האוויר של העם היהודי", לוקח בחשבון שחלק מהפעולות שלו יהיו ליהודים מחוץ למדינה. אחרת, אני לא מבין למה הוא מתכוון. זה מחוץ לגבולות המדינה.
תא"ל גדי אגמון
¶
אני אשמח לתת להם את האפשרות הזאת דרך דחיית גיוס, והם מוכנים לעניין הזה. למה להפוך את זה - - -?
אלעזר שטרן
¶
אבל אתה פותח את הדלת לפי ההגדרות של השירות הלאומי ל-50 ארגונים. איך אתה יודע שלא יתווספו אליו עוד 1,000 ארגונים? הרי אתה לא נותן שמות לארגונים. לכן, אנחנו גם לא נותנים פה שמות לחב"ד. אנחנו רק שמים לשירות הלאומי מגבלה של מכסה. אני חושב שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה, גם אם כמה מהם יירדו מתוך אפשרות הגיוס, מאה אנשים כאלה. הרווחים הם פי אלף יותר גדולים.
אלעזר שטרן
¶
בדיוק מאותה סיבה אני אומר לכם שבצבא יש מח עצם, גיור ועוד דברים, וזה בדיוק על השאלות האלה של מה תפקיד הצבא. אבל פעם שכבר הגדרנו שיש מצד אחד שירות צבאי בתפקידים אזרחיים שעושים בשירות הלאומי ומצד שני הגדרנו שבשירות הלאומי או האזרחי, ולא משנה איך תקראו לזה, יש כבר ממילא אנשים בחוץ-לארץ ואתה לא סוגר את זה כאן, אז אני חושב שיש היגיון בטענות של עמר ועפר אבל, מה לעשות, אנחנו חושבים אחרת – אני .
היו"ר אילת שקד
¶
אלעזר, מה עם דחיית השירות שהצבא נותן להם? הצבא נותן להם דחיית שירות, הם נוסעים לחו"ל, ואז הם חוזרים.
אלעזר שטרן
¶
הבשורה פה הרבה יותר גדולה מאשר מאה האנשים האלה. אני אומר לךְ עכשיו, וזו לא חוכמה ואולי כרגע אני לא ראש אכ"א, שאם אני ראש אכ"א ומביאים לי אפשרות כזאת וההסתכלות שלי כראש אכ"א היא הסתכלות לאומית ולא רק סופרת ראשים, אז אני כראש אכ"א תומך בעניין. אני לא חכם להגיד את הדברים האלה מהכנסת. את הדברים האלה אמרתי, שישבתי שם לאורך שנים. דרך-אגב, את הרעיון הזה כתבתי עוד לפני שבאתי לכנסת.
רן רידניק
¶
אני אגיד משפט, ואז איה תוסיף שני משפטים. בניגוד להרגלנו, אני מצטרף לעמדת הצבא. אתמול הממשלה דנה ארוכות בסוגיה הזאת, ואמרה שגם הסוגיות העקרוניות שעלו וגם הקושי שבביצוע רגולוציה ואכיפה על הדבר הזה והסיכוי שזה יהיה פתח לדברים גדולים והיקפים הרבה יותר גדולים לא מצדיקים את נטילת הסיכון, ולכן חשוב לשמור על התחומים האלה תחומים בתחומי הארץ והאזור ולא נכון לפתוח את זה. זו עמדת הממשלה המוצהרת. אני חושב שהנימוקים שהובאו בפניה היו מספיק משכנעים בשביל לתמוך בעמדה הזאת.
מירי פרנקל-שור
¶
אני גם רוצה להתייחס למשמעות של שירות אזרחי בחו"ל. זה מאיין את תפקיד המנהלת. אם אנחנו כאן בונים איזו שהיא מעטפת של פיקוח של המנהלת, של הגעה בדברים, כל שירות אזרחי בחו"ל לא יהיה בפיקוח המנהלת. אנחנו גם פורצים - - -
שר שלום ג'רבי
¶
יש עכשיו ארגונים כמו "חפציבה" במשרד החינוך, למי שיודע. הרי שולחים שליחים של "חפציבה" ברוסיה, מורים, ויש פיקוח. זאת אומרת, אין ספק שדבר הזה יחייב אותנו למנגנון. אני עכשיו אמרתי את דעתי - - -
תא"ל גדי אגמון
¶
אני מציע לתת פתרון לבעיה שחבר-הכנסת שטרן העלה אל מול תהליכי הגיוס במסגרת הסדרת דחיות הגיוס ולא במסגרת חלופת שירות.
מירי פרנקל-שור
¶
העניין הוא שזה לא רק חב"ד על השולחן. אני מדגישה עוד פעם שזה פותח לכולם. זאת אומרת, הוועדה מקבלת החלטה עקרונית ששירות אזרחי יוכל להיעשות גם בחו"ל.
קריאה
¶
יש גם עובדי מדינה בחו"ל שזה יכול להשפיע עליהם. אני לא רוצה שמחר כל עובד מדינה יתחיל להגיד לי "גם אני ביטחוני. תן לי תוספות שכר".
איה דביר
¶
אבל אם באמת ייכנס הדבר הזה, כמו שאמרה היועצת המשפטית, צריך לבנות מנגנונים שיאפשרו פיקוח על זה גם מבחינת הגנה על זכויותיהם - - -
תא"ל גדי אגמון
¶
לא במסגרת שירות אזרחי. זו ההצעה שלי: לתת ביטוי להצעה של אלעזר במסגרת השירות הצבאי ומודל דחיות הגיוס, לדוגמא דחיית גיוס של שנתיים וגיור לאחר מכן.
מאיר פרוש
¶
הפתרון, שגדי מציע, הוא לא פתרון, מכיון שלא מדובר באשמתם. הם מתחתנים שם, ונשארים לגור שם.
היו"ר אילת שקד
¶
טוב. חבר'ה, אני מצביעה. מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת אלעזר שטרן?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
ההסתייגות של חבר הכנסת שטרן נתקבלה.
היו"ר אילת שקד
¶
יעשו את זה ביום שני. עפר יגיש רביזיה ויעשה רביזיה ביום שני.
עכשיו אני רוצה לדון על הרביזיה שהגיש קודם חבר הכנסת אטיאס ועל ההסתייגות של מאיר פרוש. ההסתייגות של מאיר פרוש היא: "בסעיף 1(א) בסופו יבוא 'לרבות בארגוני הצלה כגון זק"א, מגן דוד אדום, איחוד הצלה, הצלה וכדו''". אסביר. פרוש, בעצם, ההסתייגות שלך מיותרת, כי כרגע יש את תחום הבריאות בשירות אזרחי. תחום הבריאות בשירות אזרחי כולל, בעצם, את זק"א, מגן דוד אדום, איחוד הצלה וכדו'. אפשר להוסיף "בריאות וארגוני הצלה" או משהו כזה.
מאיר פרוש
¶
הדבר הזה מקובל, שכשיבואו לפרשן את החוק, נדע שזה כך או שמישהו אחר יאמר "לא זו הכוונה ולא כתוב במפורש"? אני שואל את היועצת המשפטית.
היו"ר אילת שקד
¶
ארגוני הצלה. אפשר להוסיף "בריאות וארגוני הצלה", למרות שגם היום תחת "בריאות" כולם כלולים.
היו"ר אילת שקד
¶
שירות אזרחי.
השאלה היא האם להכניס אותם לשירות אזרחי-ביטחוני. בעצם, זו הרביזיה של חבר הכנסת אטיאס: האם להכניס אותם לשירות אזרחי-ביטחוני, כי הם עוסקים בפעולות בשעת חירום? השאלה היא האם זה ביטחוני-אזרחי או אזרחי.
חבר הכנסת פרוש, ההסתייגות שלך מיותרת, כי זה קיים היום. זה אזרחי.
היו"ר אילת שקד
¶
אתה ביקשת רשות דיבור, ויהודה ביקש רשות דיבור. ניתן לשניכם, ואז אנחנו צריכים לקחת החלטה. יהודה, בבקשה.
יהודה משי-זהב
¶
אני יהודה משי-זהב, יושב-ראש זק"א. גם כך זק"א הוכרז על-ידי שר הביטחון כארגון עזר, וככאלה הם יודעים לרתק אותנו ולתרגל אותנו. אנחנו משובצים אתם באין-ספור דברים. כשהיה חוק על ארגון עזר, הגדירו בזה כל ארגון שצריך אותו כדי לסגור זירת אירוע בזמן חירום. זו ההגדרה, וזה לא רק בריאות.
גיל מושקוביץ
¶
אני גיל מושקוביץ, ראש אגף מבצעים במגן דוד אדום. קודם כל, מד"א הוא ארגון עזר על-פי חוק. מד"א הוא תאגיד שהוקם על-פי חוק. אנחנו נדרשים לסייע לשירות הרפואי הצבאי בשעת חירום ולהיערך לכך בשעת שלום. אנחנו גם פועלים על-פי חוק לאסון המוני על-פי פקודת המשטרה. זה טבעי שמד"א יוגדר כגוף אזרחי-ביטחוני ולא רק כגוף אזרחי לצורך הנושא הזה. זה בדיוק כמו כיבוי-אש, משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר. אנחנו לא שונים מהם. אנחנו מגיבים ראשונים בדיוק כמוהם, ואנחנו מבקשים להכליל את מד"א בשירות האזרחי הביטחוני. היינו רוצים לשמוע גם את עמדת הבט"פ בנושא הזה האם הם רואים שוני בינינו לבין שב"ס או לבין משטרת ישראל בנושא הזה.
אריה לביא
¶
אני אגיד משהו כללי יותר. מכל הדיונים בוועדה ביומיים האחרונים אנחנו מתחילים לפתוח את המסלול של השירות הלאומי-ביטחוני לעוד ועוד מגזרים – מה שהופך את המגזרים שאליהם אנחנו כיוונו מלכתחילה לפחות אטרקטיביים ממה שתכננו קודם. ההעדפה הייתה במסלול הזה במיוחד כדי למשוך אותם למקומות האלה, תפקידי הליבה, הנושקים לליבה הביטחונית. הם הכי קרובים לשם. אני אומר פעם, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם כשהייתי פה, שהמסלול הראשוני, שאנחנו חשבנו שנכון להתקדם בו הוא המסלול שהיינו בו גם קודם שהוא דרך מסלול הגיוס לצבא עם מסלולים נפרדים לימ"לים, שצה"ל התנגד אליו. לכן פתחנו את המסלול הזה שהוא מסלול שאמור להיות ייחודי לגופי המשרד לביטחון פנים ולגופים שנושקים לפעילות שקרובה ביותר לפעילות הביטחונית. זה אומר בסוף שככל שנפתח את זה יותר, אנחנו נמצאים בבעיה מבחינת האטרקטיביות של המסלולים, וככל שקרובים יותר לתפקידים אזרחיים יהיה לנו קשה מאד להתמודד על להיות אטרקטיביים אל מול הגופים האלה. לכן, לדעתי, את זה צריך לשמור. בהיבט הזה, מד"א הוא יותר קרוב מהגופים האחרים אלינו. אבל, אני אומר עוד פעם שאני לא נכנס פה לכל השאלה הרחבה של הנושא הזה. אני אומר שככלל צריך לדאוג שהנושאים האלה יצומצמו ככל שניתן. ככל שנרחיב את זה יותר, אנחנו נהיה בבעיה עם האטרקטיביות.
אריה לביא
¶
אבל אני אומר עוד פעם: בסוף גם ההרחבה היא הרחבה בעייתית מבחינתנו. אני אומר שיש גם את המסלול השלישי. הרי יש פה שלושה מסלולים. יש פה מסלול של גיוס רגיל לצבא, יש פה מסלול לאומי-ביטחוני ויש פה מסלול אזרחי. בעצם, שלושת המסלולים אמורים לכסות את כל הגופים ואת כל התפקידים שניתן לעשות בהם שירות, כאשר המדרג הוא כזה שיש בו גם חובות יותר גדולות וגם זכויות יותר גדולות אבל הוא לא אומר שהמסלולים האחרים לא קיימים. אני אומר שעדיין צריך לייחד את זה. נקרא לגופים. מד"א הוא גוף שיש לנו את ממשק העבודה היומיומי אתו.
גיל מושקוביץ
¶
על-פי חוק. אדוני המנכ"ל, סליחה אבל מה ההבדל בין כבאי שמגיע לתאונת דרכים לבין איש מד"א שמגיע לתאונת דרכים? זה בדיוק אותו דבר. למה שהוא יהיה בשירות אזרחי-ביטחוני וההוא יהיה בשירות אזרחי רגיל? איפה האטרקטיביות לבוא למד"א, לחזק גם את מד"א? אתה צריך את מד"א חזק בדיוק כמו את הכיבוי ואת המשטרה.
בשארה אלי פראן
¶
אני בשארה מנציבות שירות המדינה. יש לנו עמדה עקרונית. ככל שיש כוונה לפתוח ולהרחיב את המושג הזה "שירות ביטחוני", אנחנו כן מבקשים שהמחוקק ייתן את דעתו להגדרה מפורשת לעניין חוק זה.
בשארה אלי פראן
¶
לא. זה לא רק לעניין פקחי סביבה. ככל שאני רואה עכשיו, כל יחידה ביטחונית או מעין ביטחונית - - -
בשארה אלי פראן
¶
יש לנו מאות יחידות בשירות המדינה שמופעלות בשעת ביטחון, רח"ל ומל"ח, וגם יחידות שעובדות באופן שוטף גם של מערכת הבריאות. למשל, כמו עכשיו, עם כל מיני התפרצויות, זה גם יכול להיות סוג של משהו ביטחוני – ביטחון הציבור.
בשארה אלי פראן
¶
כל עוד אין לנו הגדרה מפורשת בחוק למה הכוונה של המחוקק לעניין חוק זה, זה פשוט פרוץ לפרשנות.
רן רידניק
¶
אומר רק מילה בנושא הזה. אני חושב שבדיוק לשם אנחנו כיוונו במסלולים שפתחנו במסלול הלאומי-ביטחוני. לא הרחבנו את זה למקומות שבהם זה אמור להחליף עובדי מדינה רגילים.
עמר בר-לב
¶
לאור ההתלהבות מהמסלול הביטחוני, ואני מברך על זה, אני מציע שכשנגיע בהמשך ונדבר על 36 שעות נציע שזה יהיה 48 שעות בשבוע. אני בעד. אני בעד להפוך את זה למשהו יותר רציני וגם משהו יותר מחייב, ובכייף.
רן רידניק
¶
אני אנסה להתחבר לאמירה של חבר-הכנסת בר-לב. הרציונל מאחורי שירות אזרחי-ביטחוני, המסלול הייחודי הזה, שגם מקבל תגמול יותר גבוה, ולכן אני מניח שזה חלק מההתלהבות סביבו, הוא ליצור מסלולים ממוקדים – דברים שבהם התפקידים יהיו כמה שיותר תפקידי שטח, תפקידי ליבה, תפקידים שדומים יותר במדרג הזה לשוטרים, לעוזרי שוטרים.
רן רידניק
¶
ככל שנרחיב יותר את התחומים האלה, אנחנו נאבד את הרציונל הזה לחלוטין. ואז זה כל העולם שסביבו גם היינו מוכנים לתת דמי כלכלה מוגדלים הרבה יותר וליצור מסלולים ייחודיים וכו'. לכן אנחנו חושבים, כמו שרותם אמר, לשמור על מיקוד במטרה גם לתעדף אנשים מתפקדים שמוגדרים כתפקידי שטח וגם במטרה לאפשר למשטרה, לשב"ס ולמכבי-אש לקבל את האנשים שהם רוצים ותוך כדי לקבל תעדוף על שאר הגופים - - -
רן רידניק
¶
זה נגרר מהמדיניות. אם כולם רוצים, אם שירות אזרחי-ביטחוני יהיה לכול, אז הכסף יהיה כמו שירות אזרחי. זה גם וגם. אם המטרה היא לתעדף שירות אזרחי-ביטחוני, בואו ונשמור את זה מצומצם.
אריאל אטיאס
¶
ברור. מתעדפים. אבל השאלה היא מה זה "ביטחוני". זה מתחיל בהגדרה ולא בכסף. זה הוויכוח פה. זה גם מה שביקשתי: להגדיר מה זה "ביטחוני", ואחרי זה נתרגם את זה לכסף. אבל זה הולך הפוך: קודם כל קובעים כמה כסף, ואז לפי זה מכניסים.
משפט אחרון – אם זו ההגדרה המצומצמת שאתה רוצה, אז המשטרה לא יכולה להיות שם וגם כיבוי-אש לא יכול להיות שם. יכול להיות שם רק הצבא. זה בתפיסה שלנו. זה או-או.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה להוסיף משהו שאולי יכול לעזור. גדי, אתה שומע? אני רוצה אולי לעזור פה בקטע של העלויות, ואולי גם לעמר בדברים האלה.
אלעזר שטרן
¶
הוא גם דיבר על עלויות כאילו. גם בצבא היום, כשכולם בשירות ביטחוני, אנחנו יודעים שיש חיילים שמשתכרים פי שניים מאחרים למרות שכולם ביטחוני. לכן אני חושב שבסוף בתוך המנגנון הזה אם באמת יהיו כאן כל כך הרבה, אז יש לו תקציב ובתוך הביטחוני-לאומי-אזרחי או הפוך, ולא משנה איך תקרא לזה, ייקבע מדרג.
אלעזר שטרן
¶
אני יודע מאיפה אתה בא, וסליחה שאני אומר ככה. אתה לא יכול שהכסף יכתיב לך ערכיות. זאת אומרת, אם בסוף בתוך הגופים האלה יש גם אנשים שעושים שירות שבהגדרות אחרות הוא ביטחוני, אתה לא יכול להגיד שבגלל העלויות לא. אני מבין שהעלויות מכתיבות. אני אומר לך: תמצא את אותו פתרון שמצא הצבא. הרי הצבא, שלא ייצא מהחדר הזה – אנחנו יודעים שיש שם אנשים שעושים 48 שעות בשבוע ויושבים במשרד והם הרבה פחות אפקטיביים מחיילים שהם באמת עניין ביטחוני. מצאנו לזה פתרון גם מימוני בהקשר הזה. אני חושב שגם הדוגמאות האלה – בסוף ההחלטות פה יוליכו אותנו למקום הזה באמת בגלל שזה לא הגיוני שמי נמצא, נניח, בזק"א וכל היום בשטח יהיה דומה למי שעושה כוננות בבית מבחינת מה אתה נותן לו, וזאת למרות ששניהם הוגדרו כביטחוני.
משה גפני
¶
לא. אני רוצה להתייחס לזה רק בשני משפטים, לפני שאת מסיימת את הדיון. החוק הזה, שעליו מדברים, הוא חוק שבא לשלב חרדים בכל ארגוני ההצלה וכל מה שנקבע לעניין. כולם יודעים, ואין בעניין הזה סוד, שחרדים עוסקים בארגוני ההתנדבות יותר מאשר כול סקטור אחר במדינה. הם בזק"א - - -
אלעזר שטרן
¶
תיקח את כל החיילים – הם גם עושים פעילות התנדבות. אל תגיד את זה. הכתרים האלה – אני לא אוהב אותם.
משה גפני
¶
בהתעלם ממה שאמר חברי אלעזר שטרן, אני לא דיברתי על הצבא. אני דיברתי על ארגוני ההתנדבות שנמצאים בשעת חירום בשטח. רואים אותם, יודעים מי הם ויודעים שהם הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה. לגבי העניין הזה, אין ויכוח.
מה שהיה צריך לעשות עכשיו הוא שהיה צריך למסד את הארגונים האלה. הרי מה אמרו לי כל הזמן כשהיו לי ויכוחים? הרי החרדים מתנדבים. למה אתם עושים אותם בצורה כזאת כפי שמתארים אותם בתקשורת החילונית? אז אמרו: תמסדו את זה, תמסדו את הארגונים האלה. הם באמת תורמים לביטחון. עכשיו מתחיל הוויכוח הזה כאן, ואומרים: לא. בא נציג משרד האוצר ונציג המשרד לביטחון פנים, אנשים שמייצגים את הממשלה, ואומרים: אל תמסדו אותם, הם יהיו בדרגה הנמוכה. מה, זק"א פחות בביטחון מבחינת כל העניין? אלעזר שטרן אמר את זה, ואני לא העזתי להגיד את זה. אולי נעשה גם בחיילים: מי שמשרת בצבא – יש כזה שנמצא בקרבי ויש כזה שנמצא בקריה בתל-אביב. אז אנחנו אומרים שזה לא ביטחוני?! זה רק מעיד שמה שאמרו כל הזמן על נושא החרדים זה צביעות, מכיון שזה הדבר שעליו היה צריך לשאת אותם על כפיים כשמדברים על שירות כזה.
היו"ר אילת שקד
¶
אני עוברת עכשיו על ההסתייגויות של חבר-הכנסת פרוש לסעיף 2, ואז אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 3 ו-4.
היו"ר אילת שקד
¶
ביום שני הרביזיה תהיה האם בסעיף 1 להעביר את מד"א לאזרחי-ביטחוני. יש לנו איזו שהיא רביזיה על הסעיף של הכנסת – בסעיף 1 שכתוב שם: הכנסת – ויש את הרביזיה של עפר שלח על חב"ד.
מאיר פרוש, ההסתייגות שלך בסעיף קטן 2א היא: "אחרי 'רווחה' יבוא 'הרצאות בנושאי דת'".
מאיר פרוש
¶
יכול להיות שההגדרה היא לא ההגדרה הנכונה. אבל אם זה יקרה שיבוא ציבור גדול של חרדים והם ישתלבו בשירות, יש דברים שלכאורה הם מקבלים את זה בדין כסדרן כאשר הם נמצאים בישיבות ובכל המסגרות שהם נמצאים בהן עד היום, והם צריכים את ההרצאות האלה לצורך דבר שהם צריכים בסופו של דבר לעשות. השאלה היא: אולי זה פרוץ מדי לומר "הרצאות בנושאי דת", אבל משהו בתחום הזה לכאורה צריך גם להיות כלול.
הסתייגות של חבר הכנסת פרוש
¶
"בסעיף קטן (ב), אחרי 'החינוך' יבוא 'על כל סוגיו'". זה סותר את מה שאמרנו.
משה גפני
¶
גברותי ורבותי, הסעיף הזה הוא סעיף מעליב במלוא מובן המלה. הנוסח הקודם היה עוד יותר מעליב, ועכשיו זה רק שלושת רבעי מעליב.
היו"ר אילת שקד
¶
כתוב: "שירות לאומי אזרחי בתחום החינוך לא יבוצע אלא במוסד חינוך לילדים כהגדרתו בחוק לימודי חובה".
אריאל אטיאס
¶
אני לא מבין את הנוסח. לפני שאתה מסביר ממה אתה מסתייג, תגיד מהי המשמעות.
<עידו בן-יצחק>
"מוסד חינוך לילדים" זה לפי הגדרתו בחוק חינוך לימודי חובה, וזה מוסד חינוך שהוא לילדים מגיל 3 עד גיל 13. זאת אומרת, כל מוסד חינוך שהוא בטווח הגילאים הזה.
שר שלום ג'רבי
¶
הרעיון שבשירות הלאומי הוא שהוא לא הולך עכשיו ללמד תורה. אנחנו מתגברים גם בשירות הלאומי הרגיל.
שר שלום ג'רבי
¶
ועדת טל בכלל פסלה את העניין של החינוך כי אמרו שלא יהיה מצב שאדם יהיה רשום, לדוגמא, עכשיו בישיבה בחברון, ובפועל הוא יהיה רשום שהוא עושה שירות אזרחי, והוא לא יעשה כלום וימשיך ללמוד.
אריאל אטיאס
¶
אבל אתם המפקחים. אתה מהפקח על זה. אתה השירות האזרחי. אם יחליטו שמרחיבים את זה ואתה תפקח על זה, אז הכול יהיה בסדר.
שר שלום ג'רבי
¶
אני רק מסביר. שאלת אותי למה ועדת טל. ועדת טל באה ואמרה את ההיגיון. אני הסברתי את ההיגיון של ועדת טל. אני לא אומר את דעתי.
שר שלום ג'רבי
¶
ההיגיון של ועדת טל לגבי לא רצו בכלל בחינוך – זה ההיגיון. פיקוח או לא פיקוח. הפיקוח שלנו מוגבל, כן?
אריאל אטיאס
¶
היא כבר רוצה להתקדם. הם צריכים להעביר חוק משאל עם. מה, אתה חושב שיש להם זמן בשבילך? עוד מעט מחזירים שטחים.
משה גפני
¶
אני חולם על זה בלילות. קראתי. יש רק סקטור אחד במדינת ישראל שזו החקיקה שאומרת שהמדובר ברמאים. זה הנושא.
משה גפני
¶
תתנגד. אתה לא עצבני כמוני.
על כל פנים, מה אומרים בעניין הזה? מה הם אמרו בחוק טל ומה אומרים עכשיו? אומרים שהאנשים האלה שקרנים ושהם פשוט ירמו את המדינה. אם זה היה ערבים, שכמובן לא נמצאים פה, וזה ברור, מה אמרו לערבים כל הזמן? – "הם צריכים שירות בקהילה. בקהילה שלכם, באום אל פאחם. תשימו מורים שילמדו בבתי-הספר". זה מה שכל הזמן אומרים. הלוואי והערבים היו מסכימים – כולם פה היו רוקדים משמחה. מישהו היה אומר שהערבים מרמים?! שלומדים באותו בית-ספר איפה שהילד שלו לומד, בתוך הקהילה?! רק על סקטור אחד אפשר לומר את זה. אתם משקרים, כשאתם אומרים שאתם רוצים לשלב את החרדים. אתם רוצים לחלל את החרדים. מה הסיפור הזה שהוא ילמד בבית-ספר ולא בתיכון? למה? בגלל שבתיכון יש בנות? אתם דואגים שגבר לא ילמד בנות? למה לא בתיכון? למה הוא לא יכול לקחת בת חלשה חרדית בתיכון וללמד אותה? אתם דואגים לצניעות שלנו? אנחנו נחליט. למה הוא לא יכול לקחת ילד בישיבה קטנה שמתקשה בלימוד? למה הוא לא יכול לעזור לו? למה הילד הזה צריך להיות חריג? אנחנו דורשים שזה יהיה חינוך, ואת ההגדרות – תפקח הרשות. היא עושה את עבודתה. הם יכולים לבדוק את זה.
היו"ר אילת שקד
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר הכנסת פרוש לסעיף 2א לא נתקבלה.
מאיר פרוש
¶
אני מבקש כהשלמה למה שהרב גפני שואל: איך זה הולך במגזרים האחרים – המושג הזה של מורים חיילים?
שר שלום ג'רבי
¶
השירות הלאומי – יש במגזר הערבי ובמגזר הציוני דתי, ואין הגבלה ביסודי או תיכון. יש בכול.
היו"ר אילת שקד
¶
אטיאס, אני מצביעה. מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש? – שניים. מי נגד? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
בעד ההסתייגות – 2
נגד – 4
ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש לסעיף 2א לא נתקבלה.
עפר שלח
¶
יש לי פתרון לבעייתו של חבר-הכנסת גפני. אני מציע לבטל את הסעיף הזה מעיקרו. אני חושב שאמר את זה פה ראש המנהלת שהייתה זהירות מאוד גדולה בסוגיה הזאת של הכנסת החינוך לתוך השירות האזרחי, והזהירות הזאת לא הייתה סתם. אני מבין שיש פה סייגים, והסייגים אומרים: במוסד חינוך, וקובעים את זה לשנתיים.
עפר שלח
¶
סליחה, ל-200. אני חושב שזה תחום שלא צריך להיות בתוך השירות האזרחי, מפני שהוא בעייתי מאד. כדי להסיר מכשול, אני מציע להסיר את סעיף (ב).
היו"ר אילת שקד
¶
דעתי היא שאם ההסתייגויות הן על 200 ועל חינוך בבית-ספר יסודי, זה סביר וזה יעזור להם לעמוד ביעדים.
בואו ונצביע על ההסתייגות של חבר-הכנסת שלח. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת עפר שלח לסעיף 2א(ב) לא נתקבלה.
עמר בר-לב
¶
גם לי יש הסתייגות על הסעיף הזה. אני לא מבין למה נמחק מהמקום "מחוץ לקהילתו של המשרת בשירות אזרחי". אני רוצה להוסיף את זה.
איה דביר
¶
ההצעה של הפתרון של מוסד חינוך לגילאים ניסה באמת להתמודד עם הבעיה שאנחנו ערים לכך שיכולת הפיקוח פה היא מאוד-מאוד מוגבלת. אם חינוך נעשה בגילאים הרבה יותר מבוגרים, אז התוצאה היא שקשה מאד להבחין בין לעזור ולתמוך בלימודים של אחר לבין ללמוד לבד. זה משהו שכנראה מנגנוני הפיקוח יתקשו להתמודד אתו. מצד שני, לא רצינו לבוא ולומר שהם לא יכולים ללמד בתוך הקהילה שלהם. נהפוך הוא.
אריאל אטיאס
¶
עמר, המשמעות היא שהם לא יעבדו בשום מקום, בגלל שאני לא מכיר בית-ספר חילוני ממלכתי שיעסיק חרדי אצלו בבית-הספר לשיעורי עזר.
איה דביר
¶
רק לחדד עוד משהו. מלבד הקושי באמת, השירות האזרחי נעשה בבתים. אנשים לא נוסעים כמו בשירות לאומי לגור בעיר אחרת ומקבלים דירת שירות, כך שזה אמור להיות באותו אזור מגורים וקהילה. להבחין בין החסידויות זה גם לא דבר שהוא בהכרח קל או פשוט.
איה דביר
¶
אבל כן הייתה מחשבה שדווקא הגיוס של החבר'ה האלה, שהולכים לשירות אזרחים, ויבואו ויתנו דוגמא לדור הצעיר ויראו איך כן משלבים, יכול אולי גם להשיג - - -
יואב ארבל
¶
המונח "קהילה" הוא מונח לא מוגדר. היה גם ויכוח האם זו קהילה גיאוגרפית או קהילה חסידית. מה זה "קהילה"? מכיון שקשה מאוד להגדיר את המונח מה זה "מחוץ לקהילה", הגיעו לפתרון הזה.
אריאל אטיאס
¶
אם הוא רוצה לעבוד עליך, הוא יעשה את זה בכול עיר ובאיזו צורה שאתה רוצה. אתה סוגר דלת – ייכנסו מהחלון. תצא מנקודת הנחה שמי שכבר החליט לעשות את זה הוא יודע שהוא מפוקח והוא מקבל על זה שכר. הוא יודע שאם יחליטו להעיף אותו הוא חוזר לצבא. זה הכול.
אריאל אטיאס
¶
לכן תצא מזה שכול פעם צריך למצוא עוד משהו. אתם כבר לא בנקודה הזאת. אתם במקום אחר עכשיו. כך אני חושב.
אריאל אטיאס
¶
כאילו לא הבנתי. התפיסה פה בראש היא שיש לך עסק עם נוכל ועכשיו בוא ונסדר את זה שיהיה כמה שפחות. זו התפיסה.
היו"ר אילת שקד
¶
מי בעד ההסתייגות של עמר? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת עמר בר-לב לסעיף 2א(ב) לא נתקבלה.
מאיר פרוש
¶
אני חושב שאנחנו דנים, ולכולם זה ברור, וזה לא סוד, ולא ייקח הרבה זמן ואין יותר "אזור". מדובר על קרי שהולך להניח מתווה בפני ראש הממשלה על כך - - -
מאיר פרוש
¶
למה אתה מפריע לי?
מדובר על מתווה של קווי 67'. זה סתם להכניס את המילה "אזור" כאשר בעוד תקופה קצרה, לצערי, אין פה בכלל אזור. אז למה אנחנו צריכים להכניס "אזור". אנחנו יודעים שמנהלים משא ומתן היום, והולכים לחזור לקווי 67'.
גפני, למה אתה מפריע לי?
מאיר פרוש
¶
אני צודק? תוך כמה זמן אנחנו בקווי 67'. בשביל להכניס את המלה "אזור" היום, כשמחזירים את הכול? עפר, אני צודק?
ההסתייגות שלך היא
¶
להוסיף "למעט אזורים עליהם מנהלת הממשלה הנוכחית משא ומתן למסירת שטחים לפלסטינים".
היו"ר אילת שקד
¶
אתה ושלח? אני רוצה לצלם אתכם מצביעים ביחד.
מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש? מי נגד?
מאיר פרוש
¶
אני בעד. חבל. סתם לכתוב "אזור"?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש לסעיף 2א(ג) לא נתקבלה.
היו"ר אילת שקד
¶
כן.
סעיף 3 – הייעוץ המשפטי יקרא עכשיו אותו כפי שהוועדה ניסחה אותו. אני חושבת שזה סעיף שלא שנוי במחלוקת גם בוועדה, ולכן אני מבקשת מחברי הוועדה להקשיב לסעיף 3, להתרכז בקריאה, ואם לא יהיו הסתייגויות – נצביע עליו כלשונו.
עידו בן-יצחק
¶
אופן ביצוע השירות
3.
(א)
שירות לאומי אזרחי יבוצע אצל גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המשרת בשירות האזרחי והגוף המפעיל ועל-פי הפנייה של הרשות.
(א1)
גוף מפעיל לא יציב משרת בשירות לאומי-אזרחי בתפקיד של עובד ולא יציבו כממלא מקום של עובד.
(א2)
המשרת בשירות לאומי אזרחי יסייע לעובדי הגוף המפעיל ולא ימלא את מקומם או את תפקידם, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע ממשרת בשירות לאומי-אזרחי לקבל מטלות וסמכויות הנתונות דרך כלל לעובדי הגוף המפעיל לשם סיוע להם במילוי תפקידם.
(ב)
גוף מפעיל לא ישמש במישרין או בעקיפין כמקום עבודה או כמקום עבודה או כמקום לימודים של מי שמשרת אצלו בשירות לאומי-אזרחי; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור, כפי שקבע השר.
(ד)
משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעבוד בשעות השירות בעבודה המזכה בשכר, ולא ילמד בשעות השירות לימודים כלשהם, למעט לימודי הכשרה לשירות בהתאם לסעיפים 6 ו-7; משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעבוד מחוץ לשעות השירות בעבודה המזכה בשכר, אלא באישור מנהל הרשות.
(ה)
משרת בשירות לאומי-אזרחי ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הרשות בכל תקופת שירותו בכל הקשור לביצוע שירותו.
(ו)
(1)
משרת בשירות לאומי-אזרחי בגוף מפעיל שהוא רשות ציבורית יחולו הוראות הדין החלים על עובד באותה רשות בכל הנוגע לסייגים בקרבת משפחה.
(2)
על משרת בשירות לאומי-אזרחי בגוף מפעיל שאינו רשות ציבורית יחולו הוראות אלה:
(א)
הרשות לא תפנה מיועד לשירות ביטחון לשירות במסגרת גוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המתנדב עובד באותו גוף מפעיל;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המנהל לתת היתר להפעלת מתנדב בגוף מפעיל אם קרוב משפחה של המתנדב עובד בגוף המפעיל, ורשאי הוא להתנות היתר כאמור בתנאים שיראה לנכון, אם שוכנע כי ניתן למנוע את ניגוד העניינים העלול להיגרם בנסיבות העניין, וכי הפעלת המתנדב כאמור לא תפגע בטוהר המידות.
(3)
נודע לגוף מפעיל על קיומה של קרבה משפחתית בין משרת בשירות לאומי-אזרחי לבין עובד בגוף המפעיל, ידווח על כך לרשות.
(ז)
(1)
השירות הלאומי-אזרחי בעיקרו לא נועד לביצוע עבודות ניקיון למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה, אך אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב המשרתים בפעילויות שנוטלים בהן חלק גם עובדי הגוף המפעיל.
(2)
ביצוע מטלות שעיקרן שירותי מזכירות ייכלל בשירות הלאומי אזרחי במקרים מיוחדים בלבד, שקיימת בהם, לדעת המנהל, תועלת ציבורית.
(3)
השר רשאי לקבוע תפקידים נוספים בהם לא יבוצע השירות הלאומי-אזרחי באישור הוועדה, ובלבד שקביעת תפקידים נוספים כאמור ביחס לגופים מפעילים בשירות הלאומי-אזרחי-ביטחוני בלבד, תיעשה לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר.
(ח)
השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו המשרתים בשירות לאומי-אזרחי, ואולם השר לא יקבע תנאים ומגבלות כאמור שיחולו על משרתים בשירות לאומי-אזרחי-ביטחוני בלבד, ככל שהיא נוגעת למאפיינים הייחודיים של הגוף המפעיל, אלא בהסכמת השר הנוגע בדבר.
משה גפני
¶
ואז, אם יהיה שירות אזרחי אצל הערבים או אצל דתיים לאומיים או אצל חילונים, זה יחול עליהם גם?
משה גפני
¶
לא. אני מדבר על הפרק הזה לגבי: לא קרובי משפחה, ולא לומדים בזמן הזה. האם זה קיים בכל המקומות?
שר שלום ג'רבי
¶
קיים, ויותר מזה – בשירות הלאומי הרגיל בכלל אסור לעבוד, מה שבשירות האזרחי אנחנו בעד וחושבים שכן צריך לאפשר למתנדבים ולמשרתים בשירות האזרחי כן לעבוד. הם נשואים ובעלי משפחות, והם לא יכולים להתפרנס. בשירות הלאומי זה לא ניתן אלא באישור.
משה גפני
¶
אני שואל על כול הפרק הזה שלא יהיו קרובים וכו'. בסדר, הכול דברים טובים. אבל יש עוד שירות לאומי או שירות אזרחי, ולא חשובה ההגדרה, שקיים במדינת ישראל. אם אני ערבי שמשרת באום אל פאחם, האם אני לא יכול ללמד במקום או לעבוד במקום ולעשות שירות במקום שיש קרובי משפחה, למשל, או שאני לא יכול את כל מה שנילווה פה לתוך החוק הזה?
שר שלום ג'רבי
¶
ברשותך, אני עונה לך. אין חוק של השירות הלאומי. עשינו חוק גדול מאד ורחב, מאה וכמה סעיפים שדנים בשירות הלאומי. כל הסעיפים האלה שנמצאים כאן, עד כמה שאני זוכר ב-90%, נמצאים אחד לאחד גם בחוק של השירות הלאומי שעבר כאן בקריאה ראשונה.
משה גפני
¶
זה לא קיים בגלל שאין חוק. אני שואל האם זה יהיה. אין חוק. זה עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. חלה על זה רציפות?
איה דביר
¶
הממשלה החליטה בהחלטת הממשלה שמלווה את החוק הזה לבקש לקדם את החוק הממשלתי בדין רציפות. זה עוד לא קרה.
אריאל אטיאס
¶
אני מנסה להבין את ההיגיון המעוּות, וסליחה שאני אומר את זה, בסעיף (ד), שכתוב בו: "משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעבוד מחוץ לשעות השירות בעבודה המזכה בשכר... אלא באישור מנהל הרשות". אני רוצה להזכיר שלפחות לפי הצעת החוק כרגע מדובר באנשים בני 24, ובמגזר החרדי מדובר באנשים שיש להם ילדים. אני לא מבין מה ההיגיון להגיד לבן-אדם: "אל תעבוד אחר כך". הוא כבר עשה את השירות שלו. תפקח עליו. תן לו להתפרנס. אתה תאכיל את הילדים שלו?!
עמר בר-לב
¶
אני אגיד לך מאיפה זה בא. קבוצת ההתייחסות היא השירות בצה"ל. בשירות בצה"ל בשביל שבן-אדם יעבוד בעבודה אזרחית תמורת שכר במקביל לשירות, הוא צריך לקבל אישור. זה הכול.
אריאל אטיאס
¶
הוא לא צריך לקבל אישור. הוא צריך להתפרנס. אתם אומרים שהוא ייצא לשוק העבודה – תתנו לו לצאת לשוק העבודה.
עמר בר-לב
¶
אם הוא משרת בצה"ל, אם מצבו הסוציואקונומי קשה ואם הוא משרת בתפקיד שמאפשר לו, מבחינת שעות העיסוק, לעבוד בעבודה, הוא מקבל אישור על זה. מכאן זה בא.
רן רידניק
¶
סליחה. חבר-הכנסת אטיאס, ולאחר מכן חבר-הכנסת שלח. עמדת הממשלה הייתה בלי הסעיף הזה. לטעמנו, בשים לב לצרכי התעסוקה, הגיל והשונות בין המסלולים, נכון לאפשר להם לעבוד מחוץ לשעות השירות. המסלול גם נבנה. יש מסלול של 20 שעות שבועיות. יכול להיות שמישהו שיש לו 20-30 שעות שבועיות – יש היגיון רב לתת לו אפשרות לעבוד. אלה גילאים מבוגרים יותר, ויש שונות. אלה אנשים שהצבא החליט לא לגייס אותם.
רן רידניק
¶
נוכח צרכי ההתפרנסות והמשפחה, נכון לא לשים מגבלות ולא ליצור איזה שהוא מנגנון ביורוקרטי שיסרבל את המנהלת. נכון לאפשר את זה.
היו"ר אילת שקד
¶
--את המשפט שבעצם הוספנו, שלא היה קיים בהצעת החוק הממשלתית: "משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעבוד מחוץ לשעות השירות בעבודה המזכה בשכר, אלא באישור מנהל הרשות". מי בעד ההסתייגות להוריד את זה? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
ההסתייגות של חבר-הכנסת אטיאס לסעיף 3 נתקבלה.
אלעזר שטרן
¶
אני דורש שזה יהיה במליאה. הרב פרוש, אני מבקש שקיסריה יהיה במליאה.
אני יכול להצטרף להסתייגות של עמר?
עפר שלח
¶
סעיף 3(ו)(2)(ב) – להבנתי, הסעיף הזה נועד לאפשר להפעיל מתנדב בגוף מפעיל שהוא גוף גדול. הדוגמא שאני שמעתי היא רשות הדואר, ולא ניכנס עכשיו לשאלה אם היא כן או לא, שיש בה אלפי עובדים ואי-אפשר שמישהו ייפסל כי זה קרוב משפחה. מצד שני, אנחנו יודעים ממה אנחנו רוצים להיזהר. אני מציע להוסיף בסיום את המשפט: "וזאת בתנאי שמספר העובדים בגוף המפעיל עולה על 100", כדי שזה יהיה ברור שזה רק לגופים גדולים. אני מציע להוסיף את זה אחרי "וכי הפעלת המתנדב כאמור לא תפגע בטוהר המידות". זה כדי שיהיה ברור שאלה גופים גדולים.
שר שלום ג'רבי
¶
אני סתם לוקח את "יד שרה", ויש לנו דוגמאות כאלה. כשהוא אמר את הדבר הזה, חשבתי על זה. באמת אישרתי למישהו שנמצא ב"יד שרה" בכרמיאל שיהיה בסניף שם. זה משפחת לפוליאנסקי, וסליחה שאני אומר כאן את השמות. אני אומר את זה כדוגמא. זה אלה שעושים עבודת קודש. אני חושב שיש היגיון במה שעפר אומר.
שר שלום ג'רבי
¶
יש היגיון במה שעפר אומר, אבל בוא ונוריד את זה. 50 זה גם גוף גדול. אני לא יודע איפה. אני בעד - - -
שר שלום ג'רבי
¶
הייתי אומר לך: עשרות, אבל רש"י אומר שמיעוט רבים זה שניים שזה עשרים. אז אני לא אומר לך: עשרות.
עפר שלח
¶
אני חושב שצריך להיות ברור שזה מתייחס לארגונים גדולים שבהם באמת העובדה שמישהו נמצא באיזה מקום אחר - - -
יואב ארבל
¶
בתוך המלים של הסיפה שניתן למנוע את ניגוד העניינים זה כלול. זה קורה בדרך כלל במקרים האלה.
היו"ר אילת שקד
¶
מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת שלח? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת עפר שלח לסעיף 3(ו)(2)(ב) לא נתקבלה.
מאיר פרוש
¶
שאני אפרט את זה? בין כה מדברים על העיוורים ועל המכשולים. כתבתי "שבלבד שהגוף המפעיל לא תהיה לו פרוטקציה בקרב מרכיבי הקואליציה".
היו"ר אילת שקד
¶
מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת פרוש? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת מאיר פרוש לסעיף 3 לא נתקבלה.
משה גפני
¶
לא הבנתי. זאת אומרת, חברי הקואליציה עכשיו הצביעו על זה שזה יכול להיות עם פרוטקציה של חברי הקואליציה?
עמר בר-לב
¶
יש לי שאלה, ואחרי זה אני אראה אם אגיש הסתייגות, לגבי סעיף 3(א) שבו התווסף המשפט "בהסכמת המשרת בשירות האזרחי והגוף המפעיל". אני רוצה להבין למה זה התווסף. אני מתאר לעצמי בן-אדם שבא להתגייס והתייצב בצבא, והצבא אמר לו "תשמע, לי אתה לא מתאים. תלך לשירות האזרחי". הוא בא לשירות האזרחי, ולגבי כל גוף שמציעים לו להתנדב בו הוא אומר "לא מתאים לי".
עפר שלח
¶
יש פה רק בעיה אחת שעולה מהדברים של עמר, למרות שהוא חזר לצבא, כי אם הוא לא מתאים לצבא למעשה הוא יחזור לצבא וישוחרר בכלל. יש סיטואציה שבה אדם יכול לא להתאים לצבא אבל כן להתאים לשירות האזרחי.
מירי פרנקל-שור
¶
הסעיף הוא לא הסכמה על השירות האזרחי – וזה לא מה שזה אומר – אלא שירות בגוף הספציפי המסוים הזה.
עמר בר-לב
¶
בסדר. הציעו לו א', חינוך ילדים מגיל 3 עד גיל 8, והוא אומר: לא מתאים. אמרו לו "זק"א" – אמר: לא מתאים לי.
שר שלום ג'רבי
¶
אתה לא יכול להציב מישהו בשירות האזרחי, אם הוא מתנגד. תתאר לך מה קורה. אני רוצה להסביר לך את העניין. אני מחייב עכשיו מישהו שישרת.
שר שלום ג'רבי
¶
אני רק מסביר לך את העניין. אתה חושב שאני יכול לחייב עכשיו את שר שלום שעכשיו ישרת בבית-חולים או שיטפל בקשיש?!
עמר בר-לב
¶
-- ואני מניח שגם לה יש תבונה מסוימת והיא לא עושה דווקא. המטרה שלה היא שאנשים יתגייסו. אם היא רואה שבאמת למישהו הצעתם חינוך בגילאי 8-3 וזה לא התאים לו מאלף ואחת סיבות, אתם לא אומרים "לא בסדר". אתם אומרים "בסדר. בוא ונמצא לך משהו אחר". אני שואל: מה עם מישהו שבצורה סיסטמטית אומר על כל דבר "לא"?
איה דביר
¶
בסעיף 3(א2) – ואנחנו מברכים על התוספת – המלה "סמכויות" מפריעה לנו משום שאם ייקבע בתיקון עקיף לאיזה שהוא חוק, כמו בנושא הבט"פ, שיינתנו סמכויות זה ייאמר ברחל בתך הקטנה, והמלה "סמכויות" לא מתאימה לכול הקונספט של התנדבות, לכול הגופים. ככלל, אין סמכויות למתנדבים בשירות אזרחי, אלא אם נאמר מפורשות אחרת בתיקון חקיקה ישיר. הבט"פ מסכים, והכלכלה והמשפטים מסכימים. הגנת הסביבה לא מסכימים לזה. אבל המלה "סמכויות" מפריעה לנו. היא לא מתיישבת עם המודל.
הערה שנייה היא לגבי סעיף 3(ו)(1) – לדעתי, זו רק השמטה, וזה היה אמור להיות גם "ניגוד עניינים", נכון? כלומר, "סייגים בקרבת משפחה וכללים לעניין ניגוד עניינים".
איה דביר
¶
בסעיף 3(ו)(1) צריך להיות גם "ניגוד עניינים".
בסעיף 3(א2) זה לגבי סמכויות.
בסעיף 3(א) – לוודא ש"בהסכמת המשרת" הכוונה היא להסכמה שנמשכת לאורך כל תקופת השירות. הצענו את זה בנוסח ובתכתובות עם הלשכה המשפטית, וזה ירד.
איה דביר
¶
ההנחה היא שזה מודל התנדבותי בסופו של דבר. ברור שאם הבן-אדם מפסיק להתנדב, הוא חוזר לצבא, אבל יש לו את הזכות להפסיק לשרת אם הוא לא רוצה להמשיך להיות במקום הזה.
אלעזר שטרן
¶
אין לי בעיה עם ההסכמה מלכתחילה, אבל כשאת נותנת למישהו את האפשרות כל בוקר לקום ולהגיד "אני מתחרט", יש עם זה בעיה קשה. אתמול המפקד נתן לו אוכל לא טעים, והוא קם בבוקר ואומר "אני רוצה משהו אחר".
איה דביר
¶
הוא עובד בתוך שוק העבודה. היא לא יודעת להתמודד עם כפיית יחסים. כל המערכת הזאת לא יודעת להתמודד עם כפיית יחסים.
עמר בר-לב
¶
מה זאת אומרת "היא לא יודעת להתמודד עם כפייה"? בכל עבודה אזרחית יש לך מחויבות, ואין לך את האפשרות כל בוקר להגיד "מתאים לי" או "לא מתאים לי".
איה דביר
¶
הגוף המפעיל יכול להגיע להסכמה ולתת 30 יום הודעה מוקדמת ודברים מהסוג הזה, אבל בסופו של דבר לא יכולה להיות כפייה בהמשך השירות אלא במערכת יחסים - - -
אלעזר שטרן
¶
כן, אבל השאלה היא איפה ההתנדבות. אם ההתנדבות היא שנותנים לו את האפשרות לבחור ולהתנגד לתפקיד או שבאמת כל בוקר אתה אומר לו "תקום". אני אומר לך את האמת שאני מכיר את זה גם מהשירות הלאומי. בנות לוקחות אחריות של שנה, ואחרי שבועיים זה לא נראה להן והן הולכות, ואז נשאר חור של שנה.
אלעזר שטרן
¶
מאה אחוז. גדי, אני אגיד לך רק דבר אחד: נניח שמישהו נמצא עכשיו בשנתיים מסלול, ושלושה חודשים לפני זה נמאס לו. הרי אתה לא תיקח אותו. הוא יודע שאתה לא תיקח אותו. זה כאילו אתה נותן לו אפשרות גם ללכת בפועל הביתה, למרות שכאילו יש עליו חובת שירות.
עידו בן-יצחק
¶
המלה "סמכויות" תישאר פה, אבל אנחנו נפנה לכך שמדובר רק בסמכויות שלפי הסעיף שיסדיר את הסמכויות.
בנימין חנוך
¶
אם אפשר, בסעיף 3(ז) גם למחוק את המלים "ברשות הרבים", מפני ש"רשות הרבים" זה מונח שיש לו הרבה משמעות ופרשנויות. היום בחקיקה אני מפנה, למשל, לסעיפים 1 ו-2 לחוק חובת הניקיון. אם אפשר, למחוק את המלים, כי לפעמים מה שאנחנו מתכוונים ב"רשות הרבים" זה לא נחשב רשות הרבים. לפעמים יש פעולות שעושים גם במקומות שמבחינה משפטית נחשבים רשות היחיד למרות שהם רשות הרבים.
בנימין חנוך
¶
לא. רשות הרבים זה למשל כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו, למשל יש את חוק חובת הניקיון. אבל יש כל מיני הגדרות בחקיקה למונח "ברשות הרבים".
בנימין חנוך
¶
לגבי הסמכויות, קודם כל, אנחנו מברכים את הוועדה. מאוד חשוב להסדיר את זה בצורה מסודרת. אם אפשר, גם להשאיר את הסעיף הזה, וגם בנוסף ביקשנו לעשות עוד תיקון עקיף לחוק שלנו כדי שנוכל להביא את זה בצורה מסודרת.
איה דביר
¶
המינוחים כאן לקוחים מתקנות דחיית שירות של חוק טל אחד לאחד, וקיימים גם מינוחים כאלה לגבי בנות שירות לאומי בתקנות שירות לאומי. אם יש צורך לחדד הגדרה, שיציעו משהו.
יואב ארבל
¶
הערה – יש פה כפילות בין סעיף 3(ז)(3) לבין סעיף 3(ח). לדעתי, צריך לאחד את שני הסעיפים האלה, כלומר לאשר איזה נוסח שמאחד ביניהם. בסך-הכול, יש פה פלוס-מינוס את אותה הוראה.
היו"ר אילת שקד
¶
זה ענין של נוסח.
אין יותר. מצביעים. מצביעים על כל סעיף 3, כולל ההסתייגויות שהתקבלו של חברי הכנסת שלח ואטיאס – כל ההסתייגויות שהתקבלו. מי בעד סעיף 3? מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 3 – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 3, כולל ההסתייגויות שהתקבלו, נתקבל.
עידו בן-יצחק
¶
תקופת השירות והיקפו
4.
(א)
משרת בשירות לאומ-אזרחי ישרת –
(1)
ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים;
(2)
המשרת בשירות לאומי-אזרחי-ביטחוני – ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.
(ב)
השר רשאי לקבוע הוראות לגבי מספר מרבי של שעות שירות ביום לפי מסלולי השירות השונים במנויים בסעיף קטן (א).
(ג)
הופסק שירותו של משרת בגוף מפעיל לפני תום תקופת שירותו – ייחשב השירות ששירת עד להפסקת שירותו כחלק מתקופת השירות, והוא יוכל להשלים את תקופת השירות לפי סעיף זה בגוף מפעיל אחר.
היו"ר אילת שקד
¶
אנחנו כבר עשינו את הדיון בוועדה. לדעתי, רק אתה ואני היינו נוכחים מכל חברי הוועדה בדיון.
משה גפני
¶
תתחיל קודם עם העובדות. אני לא הייתי בדיונים קודמים. תגיד לי מה היה פעם לפני שהייתה המהפכה התרבותית.
שר שלום ג'רבי
¶
השירות האזרחי היום הוא 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים. על-פי החלטת הממשלה, זה 30 שעות שבועיות לשנתיים או 20 שעות שבועיות למשך שלוש שנים. במסלול הביטחוני-אזרחי, מכיון שאנחנו רוצים לעודד שירות במסלול הביטחוני-אזרחי, אמרנו: מצד אחד אנחנו מעלים את השכר, כי השכר שלו יעלה מ-2,500 שקל ל-4,000 שקל, וזה משמעותי, אבל שיעשה 36 שעות שבועיות. אגב, בהצעה הראשונה זה היה אפילו 32 או 34 שעות, אבל בגלל נושא המשטרה העלינו את זה ל-36, וזאת כדי שיהיו משמרות – ארבע משמרות מלאות.
היו"ר אילת שקד
¶
חברים, לא. אני מבקשת: אני לא יכולה לעשות את אותו דיון עשר פעמים. היה בוועדה דיון של שעה על הנושא הזה. אני רוצה להצביע על ההסתייגות של חבר-הכנסת בר-לב ועל הסעיף עצמו. ההסתייגות של חבר-הכנסת בר-לב היא להעלות - - -
יואל הדר
¶
לגבי מסלול השירות האזרחי-ביטחוני, מאחר שיש פה משמרות, זה שונה מהמסלול הרגיל של משמרות, אנחנו מבקשים שבסעיף 4(ב) יהיה כתוב "השר רשאי בהתייעצות עם השר הממונה על אותו גוף אזרחי-ביטחוני".
היו"ר אילת שקד
¶
אני מצביעה על הנוסח כמו שהוא ועל ההסתייגות של חבר-הכנסת בר-לב. חבר-הכנסת בר-לב, ההסתייגות שלך היא: במקום "36" במסלול הביטחוני "40"?
היו"ר אילת שקד
¶
מי בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת בר-לב? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – נגד
ההסתייגות של חבר-הכנסת עמר בר-לב לסעיף 4(א)(2) לא נתקבלה.
היו"ר אילת שקד
¶
ההסתייגות נפלה.
אני מצביעה על סעיף 4 כלשונו בנוסח שחילקה הוועדה – על כל הסעיף. מי בעד סעיף 4? מי נגד?
יואל הדר
¶
אנחנו מבקשים להגיש רביזיה על הנושא שהצגתי קודם.
הצבעה
בעד סעיף 4 – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 4 בהצעת החוק נתקבל.