PAGE
13
ועדת הכלכלה
20/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 178>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט בשבט התשע"ד (20 בינואר 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 58) (איסור הגבלה או חסימה), התשע"ג-2013 (מ/795) – בישיבה ישתתף שר התקשורת גלעד ארדן>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

שר התקשורת גלעד ארדן
אבי ברגר - מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת

רועי ברית - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

יאיר חקאק - מנהל תחום אסטרטגיה ומחקר בינ"ל, משרד התקשורת

אפרת רותם - מתמחה, משרד המשפטים

עמית אשכנזי - יועץ משפטי, המטה הקיברנטי הלאומי, משרד ראש הממשלה

טל שטיינהרץ - טכנולוג ראשי, המטה הקיברנטי הלאומי, משרד ראש הממשלה

מיכל פליישר - מנהלת מערך רגולציה, הוט טלקום, חברת הוט

איילת כהן מעגן - עו"ד, חברת בזק

נעמי אוראל סיון - מנהלת אגף רגולציה, חברת בזק

ערן גרף - מנהל רגולציה, בזק בינלאומי

קרן יהב - מנהלת רגולציה, הוט נט

תמר אברמוביץ - לוביסטית, חב' "פוליסי", מייצגת את "פרטנר"

נועה גונן - לוביסטית, חב' "גורן עמיר", מייצגת את "הוט"

יער אמיר - לוביסט, חב' "אימפרט", מייצג את "מיקרוסופט"

אתי בנדלר
מרב תורג'מן

לאה ורון

איה לינצ'בסקי
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 58) (איסור הגבלה או חסימה), התשע"ג-2013 (מ/795) – בישיבה ישתתף שר התקשורת גלעד ארדן

אני מתכבד לפתוח את הדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 58) (איסור הגבלה או חסימה), התשע"ג-2013. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, האם נזכה היום שעורך דין דנה נויפלד תכבד אותנו בקריאה נוספת? לפני כן, שר התקשורת בבקשה.

בוקר טוב, אני מודה ליושב ראש הוועדה ולצוות הוועדה המקצועי והמסור, משתתפים ואורחים נכבדים. זה נשמע נושא מאד מקצועי וקצת משעמם, הניטראליות של הרשת, אבל הנושא הזה, כפי שהיועצת המשפטית כבר אמרה, נמצא בבסיס מאבקים כלכליים מאד גדולים בארצות הברית, שהגיעו לבתי משפט. ככל שהשימוש ברשת האינטרנט יהפוך להיות הבסיס להמון פעולות כלכליות בהיקף נרחב, אז למה שקורה על גבי רשת האינטרנט, איך היא מנוהלת והאם מעדיפים שם גורם עסקי אחר על אחר, יהיו השלכות דרמטיות.
מי שרוצה להבין לאן העולם הולך, שיסתכל על הרכישה האחרונה, הזעומה, של חברת גוגל, שקונה חברה בלמעלה מ-3 מיליארד דולר, שמנהלת את החשמל בבית באופן חסכוני, כי העתיד הוא לא רק שידורי טלוויזיה או מידע, כמעט לכל מכשיר חשמלי יהיה כתובת IP והם ינוהלו על ידי רשת האינטרנט.
לכן אנחנו חייבים לוודא ולהבהיר בצורה שאין למעלה ממנה בחקיקה הישראלית, שאנחנו דורשים, שמי שמפעיל את תקשורת התעבורה על גבי הרשת, לא יפלה ולא יעדיף אחד על פני השני, או יאפשר תנאים לא שוויוניים, כמובן בחריגים הספציפיים בלבד שהחוק יאפשר, בעיקר במדינת ישראל, שאנחנו יודעים שבעלי התשתית הם גם בעלי חלק מהתוכן. יש אמנם מודל שמקודם כעת של תשתית לסיבים האופטיים, שהם אמורים להיות הצינור ולא בעלי התוכן. אבל המודל האחר שיש כיום, של הוט ושל בזק, הוא שהן בעלות תשתית האינטרנט והן גם מעבירות על פני האינטרנט תכנים ובעתיד יעבירו אף הרבה יותר.
ב-2011 נקבעו הוראות ניטרליות לעניין התעבורה על גבי רשת האינטרנט בסלולאר וגם לגבי ציוד הקצה, שם ההוראות אסרו על גורמים בשוק הסלולאר לבצע כל מיני הגבלות וחסימות, בין אם זה לגבי השירותים והיישומים, בין אם זה לגבי הציוד. היום, כשיצאנו לדרך עם הרפורמה בתשתית הנייחת, בתקשורת הקווית, שעליה גם מתבססת כיום רשת האינטרנט, אז העיקרון של ניטראליות ברשת רלוונטי יותר מאי פעם, גם לגבי הגורמים הנוספים שכבר פועלים בשוק התקשורת וגם לגבי אלה שעל גבי התשתית שלהם יהיו עוד ועוד גורמים שירצו להתחרות. לכן התיקון חשוב מאד, אנחנו מודים לוועדה ומקווים שנסיים אותו כמה שיותר מהר. תודה.

אני מודה לך אדוני השר. עורכת דין נויפלד בבקשה.

יושב פה לשמאלי המנכ"ל החדש של משרד התקשורת, פעם ראשונה שהוא פה עם המשרד.

בדיווח של השר הוא ישב מימיני ואפילו שבחתי אותו על ניסיונו כי רב.

אני מתקנת, ישיבת חקיקה ראשונה. התיקון שאנחנו מביאים עכשיו הוא בעצם התמונה המשלימה לתיקון שכבר נעשה. לכן הקפדנו מאד לשמור את ההסדר כמו שהוא, כבר חוקק ב-2011, זה הסדר שחוקק רק לאחרונה. אנחנו מנסים לתקן עוול היסטורי, שמלכתחילה התיקון אל הובא ביחד, אלא בנפרד, הנייד והנייח. כמו שתראו, ואנחנו נסביר, הנוסח שומר על הנוסח כפי שהיה בעבר, הוא פשוט מרחיב אותו לגבי בעלי הרישיונות האחרים ולגבי התשתית הנייחת.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 58) (איסור הגבלה או חסימה), התשע"ג-2013.
1. תיקון כותרת פרק י'1.

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן - החוק העיקרי), בכותרת פרק י'1, המילים "בשירותי רדיו טלפון נייד" – יימחקו.

זה תיקון טכני, אנחנו מתקנים בסך הכול את הכותרת, שעד עכשיו התייחסה רק לאיסור הגבלה או חסימה של טלפון נייד, אנחנו מורידים את הטלפון הנייד, כדי שיהיה ברור שזה חל על כלל בעלי הרישיונות.

אם אין הערות אני עובר להצבעה.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 אושר

בנוסף לנוסח שהתפרסם ברשומות ושעורך דין מקריא, הם שלחו לנו אתמול השלמות לסעיפים נוספים. אני מציעה לקרוא קודם כל לקרוא את מה שיש בכחול.

2. "תיקון סעיף 51א


בסעיף 51א לחוק העיקרי, במקום "בפרק זה" יבורא "בסעיף זה" ובסעיף 51ב'"

גם התיקון הזה בא לתקן ולהסביר ביחס לאיזה סעיפים חלות ההגדרות, תיקון טכני שנוצר בשל ההשוואה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר

3. "תיקון סעיף 51ג'

בסעיף קטן (א) –

(1) לפני ההגדרה "כוחות הביטחון" יבוא:


"בעל רישיון – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מיש פועל מכוח היתר כללי.

(2) אחרי ההגדרה "סחר" יבוא:

"סחר בציוד תקשורת" - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה של ציוד תקשורת

"ציוד תקשורת" – ציוד שנועד או נדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.

בסעיף הזה אנחנו מוסיפים הגדרות שרלוונטיות לגבי ההמשך. אנחנו קודם כל מרחיבים את ההגדרה של בעל רישיון, כך שיחול על כלל בעלי הרישיונות לפי חוק התקשורת ולא רק על בעלי רישיון לרדיו טלפון נייד ואנחנו מרחיבים ומוסיפים הגדרה של סחר בציוד תקשורת וציוד תקשורת שלא קיים היום לעניין הסעיף הזה, כך שיהיה ברור לאיזה סוג של ציוד חלות ההגבלות שתכף נרחיב לגביהם.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3(1) אושר

(2) בסעיף קטן (ב) –
(א) ברישא, במקום "בעל רישיון ומי" יבוא "בעל רישיון, מי" אחרי "(בסעיף זה- ציוד קצה רט"ן)" יבוא "ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת.


(ב) בפסקה (2) במקום "רט"ן" יבוא "או של ציוד תקשורת"

(ג) בפסקה (3), במקום "רט"ן" יבוא "או בציוד תקשורת" ובמקום "ציבורית של בעל רישיון יבוא "או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בפסקה זו-רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו סוג.

זה לב העניין וההצעה.

אמרתי כבר שהנוסח הזה קיים על טלפון נייד. הנוסח שרועי הקריא עכשיו, מרחיב את הסעיף הקיים היום בחוק, שחל על נייד, גם על נייח ועכשיו אני ארחיב על מה ההסדר. ההסדר הוא כזה, הסעיף קובע איסור על בעל רישיון וזה כל בעל רישיון וגם על מי שעוסק בסחר בציוד קצה או בציוד תקשורת, אוסר עליו להגביל או לחסום או לגרום להגבלה או לחסימה, בין הוא עצמו ובין באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים. זאת אומרת היעדר אפליה בדרך של קביעת תעריפים. הוא אוסר לחסום או להגביל את האפשרות שמנוי יעשה שימוש בכל שירות או בכל יישום, שזה גם אפליקציה לצורך העניין, המסופקים על גבי רשת האינטרנט. זאת למעשה הליבה. האיסור לחסום או להגביל כל שימוש שניתן לעשות על גבי רשת האינטרנט.

האיסור השני הוא לחסום, או להגביל תכונות או מאפיינים מובנים בתוך ציוד הקצה או ציוד התקשורת. כך שלא תגרם חסימה או הגבלה על ידי זה שעושים שינוי בתוך ציוד הקצה או ציוד התקשורת.

האיסור השלישי הוא איסור על הגבלה או חסימה של אפשרות לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד שמתחבר לרשת בזק או לרשת שמספקת שידורים, כמו לדוגמה ממירים חכמים, כאשר אותו ציוד, מיועד על פי טבעו, או מהותו, לפעול על גבי רשת מאותו סוג. אנחנו תופסים גם את ציוד הקצה למי שמביא אותו, גם למי שמספק אותו וגם לאפשרות שמנוי יוכל לעשות שימוש באותו ציוד, כאשר הוא מחבר אותו לרשת, הוא יוכל להעביר אותו מרשת לרשת.

שאלתי אם הנוסח המוצע כאן, לא יכול להביא חלילה לתוצאה, שהגיע אליה בית המשפט בארצות הברית, כפי שפורסם אתמול, משדנה הסבירה לי שלא, עוד לפני שהתעמקתי שוב בנוסח, נחה דעתי שזה בסדר, אחרי שעשינו את הבירורים המוקדמים.

ההליך שהיה בפני בית המשפט הפדראלי בארצות הברית נגע לשאלת סמכות של ה-FCC , רשות התקשורת האמריקאית לקבוע הוראות, שהן אינן ניטראליות כמו אצלנו, בנוגע לספקיות תקשורת. החוק האמריקאי הוא שונה מכאן, השיטה שונה והאופן שבו מפרשים את הסמכויות ולגבי מי חלה הסמכות שונה בתכלית מאשר אצלנו. בית המשפט לא דן לגופם של האיסורים וההגבלות אלא מיקד את הדיון בשאלת הסמכות.
מעבר לעובדה שקראתי שה-FCC שוקל לערער לבית המשפט העליון האמריקאי, אנחנו כרגע מבהירים בחקיקה ראשית את שאלת הסמכות ולכן השאלה לא אמורה להתעורר אצלנו, כיוון שאנחנו מסדירים את זה כבר בחקיקה ראשית.

ההערה מקובלת, אני עובר להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 3(2) אושר

"(3) בסעיף קטן (ג) –


(א) בפסקה (1), המילים "הבזק הציבורית" – יימחקו.

(ב) בפסקה (2)(א), במקום "מבעל רישיון או ממי" יבוא "מבעל רישיון, ממי" ואחרי "בציוד קצה רט"ן יבוא "או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת".

(ג) אחרי פסקה (2)(א) יבוא:

"(ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט".

אחרי שקבענו את האיסור, אנחנו קובעים את החריגים. למעשה סעיף קטן (ג) מונה מי החריגים לכלל שנקבע. קודם כל, ההגבלות שקבענו והאיסורים שקבענו לא יחולו כאשר מדובר על הגבלה או חסימה שמתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי בזק שמועברים על גבי הרשת. הכוונה היא שאנחנו מודעים לזה שיש פרקטיקות של ניהול רשת, שעל אף שהן גורמות להגבלות או חסימות מסוימות, הן מותרות. יש פרקטיקות, שהן פרקטיקות מותרות, על אף שלכאורה יש בהם הגבלה או חסימה. אותם אנחנו רוצים להתיר, אנחנו מצמצמים את החריג לכך שיהיה מדובר על פרקטיקות שמתחייבות מניהול תקין והוגן של הרשת. זה האיסור הראשון.

מר חקאק אולי תסביר לנו את התוכן.

הבעיה הבסיסית שלנו, ולזה נועד התיקון הזה, ספק האינטרנט הוא בעצם שומר הסף, ברצונו מאפשר ללקוח להשתמש בשירותים, ברצונו אוסר עליו. הבעיה של האינטרנט, שהשירותים מבוססי היצע, לא מבוססי ביקוש. דהיינו, אם אני, כלקוח אינטרנט, יכול להיות שיש שירות נהדר שאני רוצה לצרוך, אבל אני לא מודע לקיומו, בגלל שבעל הרישיון שלי חסם את אותו שירות.

עם זאת, יש מצבים, שבהם לקוחות קצה גורמים לעומס יתר על המערכת, אם זה בעומס רגעי בגלל לחץ על המערכת, בצורה כזו או אחרת, זה נהוג בעיקר בצד הנייד, בגלל שהרשת נתונה הרבה יותר לעומסים, ואם זה בגלל שאותו מנוי עושה שימוש חריג בכמה וכמה דרגות מהשימוש הרגיל ברשת. לדוגמה, מוריד פי 100 מהכמות הממוצעת של תקשורת.

פר מנוי, או כלל המנויים כשהם נכנסים לאתר אחד?

גם וגם.

למשל כל המנויים נכנסים לאתר של חברת החשמל בעת סופת השלגים.

נכון. במצבים כאלה נוצר צורך לווסת.

וכאן יש לנו את כללי הוויסות. אני חושב שצריך לתת למר חקאק לדבר יותר, כי הלשון המשפטית לא תמיד מסבירה מה שהלשון הכלכלית מסבירה.

ניתנו הוראות על ידי השר לעניין התנאים, בהתקיימם נחשבת הגבלה או חסימה כמותרת לשימוש?

טרם ניתנו, זה בעבודה.

לא נוצר צורך במתן הוראות כאלה?

בעיקרון עוד לא נוצר צורך, אבל אנחנו רוצים מראש להגדיר מרחב בו אפשר לפעול ולאפשר את זה. אז נוכל לעשות את האכיפה כמו שצריך.

יש עוד שלושה חריגים, סך הכול ארבעה. החריג הנוסף הוא כאשר יש בקשה של מנוי או קבוצת מנויים מפורשת, כאשר הם מבקשים באופן מפורש, זו הייתה התוספת של ועדת הכלכלה מהפעם הקודמת.

הטלפון הכשר.

אם יש בקשה פרטנית של מנוי או קבוצת מנויים, אם הם מעוניינים בהגבלה או בחסימה, הם יכולים לבקש זאת. ניסחנו את זה באופן שמחדד את זה , שהבקשה צריכה להיות ספציפית, פרטנית, בנפרד מהסכם ההתקשרות הרגיל. זה החריג הראשון.
החריג השני יהיה מתן סמכות לשר, השר יכול להתיר זאת באופן מפורש, לרבות בקשה של כוחות הביטחון, כאשר גם כאן, הסמכות של השר מוגבלת. קודם כל הוא צריך לקחת בחשבון את השיקולים לפי סעיף 4ב', שזה גם שיקולי תחרות ושיקולי טובת הציבור וגם התקופה שלגביה הוא יכול לתת הוראה כזו היא תקופה קצרה ביותר בנסיבות העניין על מנת לוודא שאין חסימה או הגבלה מיותרת. לדוגמה בקשה של כוחות הביטחון. אלה הוראות שסתום, כי אנחנו לא יודעים לצפות את כל הנסיבות, אבל בכל זאת מחדדים, שזו סמכות עם שיקול דעת מאד מיוחדת.

אני רוצה להעיר, שלפסקה הזו היו לא מעט דיונים בוועדה, כדי לוודא שלשום שר או גוף לא תהיה סמכות גורפת לחסום או להגביל את השימוש בתעבורה.

את מוצאת בניסוח הזה שיש את הדגש על החירום והחריג שהוא מספיק להגבלה.

שצריך נסיבות מיוחדות ולשים לב לשיקולים של טובת הציבור, שזה כלל הציבור ולא רק חלק.

יש פה שלייקס על שלייקס.

והתקופה הקצרה ביותר. אז נכנסת ההגבלה החדשה.

זו תוספת חדשה, שלא הייתה קיימת, אבל אגב, הסיבה אדוני השר, שאין פה הרבה הערות, כי עשינו עבודה רצינית אחרי הפצת התזכיר, קבלנו הערות, נעשו שינויים בהתאם לחברות - - -

עכשיו הוא בכלל מודאג.

לא התקבלו כל הערותיהם.

לפעמים אתם עושים עבודה סבירה ומאוזנת.

סבירים זה אנחנו. כל ההחלטות שלנו סבירות, כדי שאף פעם בית המשפט לא יוכל להתערב בהם.

הגבלה על חסימה נוספת, שהיא בכל זאת מותרת, היא כאשר יש לנו הוראה של גורם מוסמך לפי דין לתת הוראה כזו, או בהתאם להחלטה של בית משפט. לדוגמה, אם בית משפט הורה לחסום אתר מסוים בגין הפרה של זכויות יוצרים או בגין תכנים שאינם חוקיים שעולים לכדי עבירה, לפי חוק העונשין ובית המשפט נותן הוראה לחסום, או אז חסימה כזו או הגבלה כזו היא מותרת.

כשדברתי על הסעיף הזה עם גברת נויפלד, הבעתי את ספקותיי ביחס לסעיף. כי ככל שמדובר בצו של בית משפט, אין בכלל מחלוקת. השאלה שלי ואין לי תשובה, יש לי תהייה, השאלה שלי היא לגבי "ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם מוסמך לפי דין", כי לכאורה, בחוקים שונים, יכולות להיקבע הוראות שונות, ואנחנו בכלל לא מודעים להם, שיקנו סמכות לגורמים שונים, לתת הוראות על הגבלות או חסימות של התעבורה באינטרנט ואין בעצם שום גוף, שאפילו מודע לכך. זאת אומרת, אין רישום, אין שום מידע מרוכז לגבי סמכויות לתת הוראות על הגבלת התעבורה באינטרנט.
אני מבינה את תשובתה של גברת נויפלד, שאמרה לי, שהם לא רוצים לנהל רישום כזה, שמא זה יגלוש לאחר מכן לסוג של פיקוח. אבל מאידך גיסא, האפשרות שבחקיקות שונות, בוועדות שונות ובלי לראות את התמונה הכוללת תינתן סמכות לגורמים שונים להורות על הגבלות או חסימות של התעבורה באינטרנט, אותי אני מוכרחה לומר שזה מטריד.

אני אתן דוגמה למה התכוונו, רציתי להפיג את חששה של היועצת המשפטית, אולי לא כל כך הצלחתי. כרגע יש שאלה, שנדונה בפני בית המשפט העליון ועכשיו מנסים להביא לתקן אותה בצורה של חקיקה, לגבי סמכות המשטרה לחסום אתרים, שעניינן לדוגמה של הימורים, ועכשיו דנים גם בחסימות לגבי פורנוגרפיה, זה נמצא בוועדת חוקה, הצעת חוק שמדברת על מתן סמכות מפורשת למשטרה לחסום אתרים בכל מיני תחומים. אם ההצעה הזו תתקבל, הכוונה הייתה שזה יכול היה להיעשות על ידי המשטרה ולא על ידי בית משפט. לכן הרחבנו ואמרנו, לא רק על ידי הוראה של בית משפט, אלא על ידי גורם מוסמך לפי דין.

מחר יתקנו את חוק שירות הביטחון ויקנו להם גם סמכות וכבר לא יצטרכו לפנות לשר.

אני מבינה את חששה של היועצת המשפטית אולם, כוונת הסעיף לא להעניק סמכות לאף אחד. הוא קובע, ככל שיש סמכות לגורם אחר - - -

הבנתי את הדברים ועדיין, העובדה שאיש לא יוכל לראות את התמונה הכוללת, לגבי בעלי הסמכויות השונות, שיוסמכו לכך במפורש בחקיקה, אותי זה מדאיג.

זה נכון להגיד על כל נושא שמוסדר בדין הכללי. כיוון שיש נושאים, שמוסדרים בדינים כלליים, זה כמו שיש עכשיו דיונים בשאלה על תיקון חוק העונשין, לגבי פרסום לקטינים בנוגע למשהו, אז לא נגביל את התיקון של חוק העונשין בגלל שזה נושא של פרסומות.

אני מציע שאת הבעיה הזו - - -

זו לא ממש בעיה, אמרתי גם שאין לי פתרון, זה רק חשש.

צריך להמשיך ולעקוב כל דקה כדי שהדברים יקרו. אני עובר להצבעה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3(3) אושר.

נעבור לסעיף 4

4. "בעל רישיון או מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, שגרם להגבלה או לחסימה כאמור בסעיף 51ג לחוק העיקרי, לפני יום תחילתו של חוק זה, יסיר לבקשת המנוי את ההגבלה או החסימה האמורה בלי לגבות מהמנוי תשלום כלשהו על כך. לעניין זה, "בעל רישיון", "סחר בציוד תקשורת" ו"ציוד תקשורת" – כהגדרתם בסעיף 51ג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה".

האם היו עד עכשיו חסימות?

בהחלט. קודם כל אנחנו מכירים את זה כשנעשה התיקון לסלולארי.

אני מדברת על חסימות, שהוראות סעיף 4, הוראת המעבר, חלה עליהם.

בהחלט יש. לדוגמה יש מפעילים נייחים, שמספקים ללקוחות טלפוני IP שלמרות שהם כשירים לשימוש בכל מערכת טלפונית IP באשר היא, נעולים לרשת בו הם סופקו.

כיצד הציבור, שהציוד שלו נעול לשימוש כאמור, ידע על הוראת המעבר הזו? על הזכות שלו לבקש הסרת החסימה?

כמו שהם מודעים לכל הוראות חוק.

באמת, הרי את יודעת שלא מודעים. בסוג כזה של דברים אתם בדרך כלל יוצאים בקמפיין פרסומת? או מחייבים את החברות שחסמו לשלוח הודעה למנויים שלהם?

ההוראה הזו הייתה בדיוק אותה הוראה שעשינו בפעם הקודמת לעניין הטלפון הנייד. היה את עניין ה"סים-לוק".

אז היה פרסום מאד רחב בקשר לעניין הזה.

לא שאני זוכרת, אבל אנחנו יכולים לבדוק את זה.

שאנשים ידעו שהם יכולים לדרוש להסיר את החסימה.

זה היה בכותרות, אני חושבת שלא היה פרסום. אנחנו בוודאי נפרסם הודעה באתר המשרד.

את רוצה להעצים את זה?

אולי החברות שחסמו יצטרכו למסור הודעה, אפילו במסגרת החשבון החודשי, שידעו שמנויים רשאים לבקש הסרת חסימה.

זה מקובל?

בעיני מדובר בסוגיה איזוטרית. אני לא יודעת לאיזה ציוד יאיר מתכוון. באופן עקרוני, ציוד הטלפוניה עומדים בפסקה. אני לא מכירה בעיה שיש בציודי קצה היום בשוק התקשורת, ציודים שהם חסומים לרשת.

לכן שאלתי אם יש או אין.

הנחתם את דעתנו, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 אושר

סעיף 4 אושר, נעבור לתוספות.

לפני שנקריא את הנוסח אני אסביר מה הנוסח נועד לעשות. מה שלא נכנס פעם קודמת ונכנס עכשיו, זה אחרי שקבענו את ההסדרה, מהי הסנקציה לגבי ההפרה. אנחנו קובעים סעיפים של עיצומים כספיים בגין הפרות של ההוראות שהוועדה אישרה עכשיו.

מדובר על הוראות שאנחנו מוסיפים לפרק ז1 לחוק התקשורת, זה פרק שעוסק בעיצומים כספיים.

1. "הוספת סעיף 37א4א: אחרי סעיף 37א4, יבוא –

37א4א. היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות סעיף51ג, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5."

הסעיף הזה מוסיף עיצום בסכום, שמתיישב עם הוראות אחרות בתוך החוק, בתוך פרק ז1. לא חרגנו מהסכום.

שאלתי מה זה הסכום הזה, אם זה הסכום שהמנהל רשאי להפיל בסעיף הקודם, 37א4 בתוספת הפרשי ההצמדה בהתאם להוראה כללית שיש. אמרו לי שכן. את הנוסח הסופי, אנחנו נראה אם להשאיר אותו כך או בנוסח אחר, אבל הכוונה היא שתהיה סכום זהה.

מקובל.

זו הערה שבהחלט מקובלת. הכותרת הבאה היא "סחר בציוד תקשורת", להבדיל מ"ציוד קצה". אני רק מבהירה שהכוונה פה, שהוספנו ציוד תקשורת ואנחנו מוסיפים גם פה, בגין הפרה שקשורה לציוד תקשורת.

ב. "בפרק ז'1 לחוק, בכל מקום, במקום "37א2 עד 37א4" יבוא "37א2 עד 37א4א".
הכוונה להחיל את ההליך המנהלי של הטלת עיצומים כספיים שקבועים בחוק גם על ההפרה הזו, לסמכות של המנהל להטיל עיצום כספי לגביה.

בנוסח הסופי נפרט את כל הסעיפים בפרק הזה, שמחילים את הסעיף הזה.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר

2. "תיקון סעיף 37ב1: בסעיף 37ב1, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה 6, יבוא - "(7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות סעיף 51ג.".
סעיף 37ב1 קובע את הסמכות של מנכ"ל משרד התקשורת להטילך עיצומים כספיים על בעלי רישיונות לשידורים לכן צריך לקבוע הוראת אכיפה מתאימה.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הסעיף אושר

"2. אחרי סעיף 3 להצעת החוק יבוא:
1. תיקון סעיף 53ג: בסעיף 53ג, אחרי "מתקני בזק", יבוא "וציוד תקשורת כהגדרתו בסעיף 51ג".

זו תוספת. היום בסעיף 53ג יש סמכות לשר לתת הוראות בדבר תקנים ומפרטים שקשורים למתקני בזק וציוד בזק. כיוון שהרחבנו את האיסורים גם לגבי ציוד תקשורת, אנחנו רוצים להוסיף סמכות לשר, שתהיה לו סמכות לתת הוראות גם בדבר תקנים ומפרטים, זה בשביל ליצור גילוי לציבור בנוגע לאותן תכונות בציוד וגם לקבוע את אותם מפרטים.

הצעת חוק יפיפייה.

אין דרך יפה יותר לסיים. אני בטוח שהתיקונים של היועצת המשפטית של הכנסת ושל הצוות שלה, עשו אותה יותר מיפיפייה, גם מרשימה ורבת הדר. אני מודה לכם הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 12:00