PAGE
3
ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה להליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי
30/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת המשנה להליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי,
של ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 15:00

<הליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – היו"ר
חנא סוייד

>
יוסף משלב - ממונה מחוז חיפה, משרד הפנים

אלכס שפול - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

מיכל מריל - אגף לתכנון מקומי, משרד הפנים

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

מתי אבני - ראש המועצה המקומית מסעדה

מפלח ברכאת - המועצה המקומית יאנוח-ג'ת

אוסאמה זהוה - ראש המועצה המקומית בוקעתא

אמיר חביש - ע. ראש המועצה המקומית ירכא

והיב חביש - ראש המועצה המקומית ירכא

מנדי חמזה - מהנדס

מעדא חסבאני - ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת

חסן טריף - עוזר ראש העדה הדרוזית

מופיד מרעי - סגן ראש המועצה המקומית חורפיש

תופיק סלאמה - המועצה הדתית הדרוזית העליונה בישראל

מאג'ד עאמר - ראש המועצה המקומית חורפיש הנכנס

גאזי פארס - ראש המועצה המקומית פקיעין

ביאן קבלאן - ראש המועצה המקומית בית ג'אן

ראיד שנאן - יועמ"ש, נציג ראש העדה הדרוזית

שוש אזולאי

אור שושני
<הליכי תכנון ובנייה במגזר הדרוזי>

צהריים טובים לכולם. אני רוצה לברך את כל אלה שהגיעו: את מנהלי המחוזות – ממחוז חיפה מר משלב וממחוז צפון מר אלכס, את ראשי הרשויות ירכא, פקיעין, חורפיש, יאנוח-ג'ת, בית ג'אן, בוקעתא ומסעדה, וגם את נציג השלטון המקומי, מר רמזי. אני רוצה לברך גם את נציגת אגף התכנון.

מטרת הוועדה המיוחדת היא לבדוק את נושא התכנון והבנייה במגזר דרוזי. אני אמרתי יותר מפעם שהמדינה, משרד הפנים, ידעה לתכנן באדמות המינהל ובערים, אבל בכל הנושא של תכנון ביישובים הדרוזיים הייתה בעיה. ועובדה שאנחנו תקועים ברוב היישובים עם הרבה בנייה לא מורשית, עם מאות בתים שלא מצליחים להוציא רישיון בנייה. ותפקידה של הוועדה הוא לבדוק מה אנחנו עושים כדי לקדם את נושא התכנון באותם יישובים.

אם באדמה של המינהל אני יכול לתכנן כביש של 24 מטר או 16 מטר או 12 מטר – אז אין לי שום בעיה, אני לא צריך לבקש ולהפקיע מאף אחד, אני עושה תכנון של 20 מטר ומתכנן שכונה הכי יפה והכי טובה שיש, עם כל השירותים שאני יכול לתת. אם אני רוצה מבני ציבור, אם אני רוצה בית ספר, אני קובע שעשרה דונם יהיה בית ספר, 15 דונם יהיה בית חולים, ובעצם אני יכול לקבוע כל מה שאני רוצה, כי זו אדמה של המינהל ולא אדמה פרטית. אבל אם אני רוצה להקים בית ספר באדמות פרטיות בבית ג'אן, אני צריך להפקיע לאנשים את הקרקע.

את הנקודות העליתי עם בינת שוורץ. קיימתי איתה ישיבה מקדימה לפני בערך עשרה ימים. דנו בכל הנושאים האלה והלכנו מאוד רחוק בנושא הזה. אפילו ללכת על פיילוט של אחד היישובים – לקדם אותו במהירות האפשרית, ובתוך שנתיים להעמיד אותו על הרגליים בכל נושא התכנון, וממנו לגזור ולהתקדם גם בשאר היישובים. הישיבה הייתה מאוד טובה, עם ראייה רחוקה ומצב לפתור את הבעיה. אפילו הגענו למצב שאם אני רוצה להפקיע אדמה פרטית לצורך בית ספר, אז באותו יישוב, אדמות של המינהל שהן צמוד דופן – להכניס אותן לתכניות מתאר ולהחליף עם אותו בן אדם בין אדמות מינהל לאדמה פרטית.

דיברנו על כל הנושאים האלה, ואני ראיתי נכונות לקדם את כל הנושא, וגם הבנה של הנושא והבנה שיש בעיה וחייבים לפתור אותה. רק בשבת האחרונה הגיעה אליי משפחה מאחד היישובים הדרוזיים שנשפטה על 230,000 שקל. ולא רק זה: אחרי שבית משפט השלום קבע 230,000 שקל, היא ערערה. היא הלכה לבית המשפט המחוזי עכשיו, והדרישה שלהם היא 1,900,000 שקל. 1,900,000 שקל, כאשר הם בנו על האדמה הפרטית שלהם, אנחנו לא מדברים על אנשים שבנו על אדמות של המינהל. ובנוסף, הם דורשים מאסר בפועל.
לכן אנחנו חייבים להתייחס בוועדה גם לתהליכים של הקפאת הליכים. צריך לראות מה עושים עם אותם אנשים שנשפטים כל יום על תכנית שהופקדה, שהתחילה להתקדם. הנושא הזה כל כך קרוב אליי, ישבתי עליו עם עורך דין והוא אמר לי: מיליונים של קנסות שהעדה הדרוזית משלמים בשנה בגלל התכנון והבנייה.

והנושא השלישי שאנחנו נצטרך להיכנס ולתת עליו את הדעת הוא הנושא של החשמל – חיבורי בתים לחשמל. כי אלפי בתים לא מחוברים, וראינו בסופה האחרונה מה יכול לקרות כאשר מעבירים חוטים פיראטיים וכבלי חשמל פיראטיים. גם בנקודה הזאת צריכים לגעת.

בישיבה הראשונה, הישיבה הזאת, יהיו איתנו מנהלי מחוזות, וראשי הרשויות יצטרכו לבחור שני אנשים מתוכם שיהיו חברים כאן וילוו אותנו כל הזמן. בנוסף, אנחנו גם ניקח אנשי מקצוע, מהנדסים שאני הזמנתי ועוד אנשי מקצוע. גם המועצה הדתית, שגם רוצה לקדם נושאי תכנון שלה, הגיעה לכאן. אנחנו נרוץ עם ועדה מקצועית, שתתקדם.

אז דבר ראשון אני רוצה לשמוע מה קורה במחוז חיפה. אני יודע שבדאליה ובעוספיה הנושא מתקדם, ואני רוצה לשמוע את מנהל מחוז חיפה, האלוף יוסף משלב, שייתן לנו סקירה קצרה. אחרי זה אלכס ייתן לנו סקירה על הצפון, ואחרי זה מינהל התכנון ייתן לנו גם סקירה, ונשמע ראשי רשויות, וגם ניעזר בחבר הכנסת חנא סוייד, כי הוא איש מקצוע – הוא חבר הכנסת הכי מקצועי בכל הנושא של תכנון ובנייה. אני לא מבין בתכנון ובנייה, אני מנסה ללמוד בשביל לעזור ולקדם את הנושא, אבל חבר הכנסת סוייד באמת מבין. בבקשה, מר משלב.

המצב התכנוני בשני הכפרים אצלי הוא די מתקדם. בעוספיה יש תכנית מתאר בהכנה. ההכנה של התכנית הזאת הסתיימה, היא הובאה לדיון בפני הוועדה המקומית, הומלץ להפקיד אותה, היא הועברה לוועדה המחוזית, והוועדה המחוזית ביקשה מצוות התכנון לעשות עוד פעם בדיקה, כי ועדת ההיגוי הביאה המלצה שאיננה מקיפה את כל ה-1,300 דונם שיש הסכמה בין ראשי הרשויות, הממונה על המחוז ורשות הגנים, לגרוע לטובת הפארק.
צוות התכנון לא עשה את זה מרוע לב. אם הוא היה עושה את זה, זה היה מחייב לחרוג בתכנית בין 5% ל-10% ואז זה מחייב שינוי תמ"מ. יכול להיות שאנחנו בסוף נלך לכיוון הזה של שינוי תמ"מ, ולכן ביקשנו שלושה חודשים כדי להרחיב עוד יותר את הבדיקה ולבוא עם המלצה מלאה ורחבה יותר שבה תכנית המתאר תגיד כמה צריך לחרוג מהתמ"מ. במקביל, אני ובינת מחפשים דרך איך לקדם את התכנית ללא שינוי תמ"מ. יש מגבלות רבות, אבל התכנית בשלב מאוד מתקדם. הנה, עובדה, בערב הבחירות ראש הרשות היה אמיץ והביא את התכנית ודנו בה בוועדה המקומית. שבוע לפני הבחירות. אני די שבע רצון. במקביל, ראש המועצה הגיש בקשה להקמת ועדה לתחומי שיפוט, והנושא הזה עדיין בטיפול המשרד.

בדאליה מאושרת, במימון המשרד, תכנית מתאר. לצערי היא לא התקדמה. אני נפגשתי עם רפיק, והוא הולך להתחייב לעניין הזה, הוא הולך להיכנס למהלך התכנוני, ולשמחתי הוא די מבין את המשמעויות של הדבר. אז אמנם אנחנו לא התקדמנו, בגלל הבחירות, בתכנית המתאר של דאליה, אבל אני מאוד מקווה שזה יתקדם.

אנחנו עדכנו את הסקר שעשינו לא מזמן. הסקר אומר שיש בדאליה ועוספיה סדר גודל של 8,500 יחידות דיור, ורק ל-2,500 יש אישורים, ול-7,000 אין. אני עדכנתי אתכם בפגישה הקודמת שאם בן אדם אחד בונה לא חוקי, אז זה לא חוקי, אבל כש-7,000 בונים לא חוקי, זה כבר מצביע על בעיה שצריך לתת לה פתרון. ואני שמח לבשר שבעזרת חבר הכנסת חמד הפער התקציבי - - -

רגע, 8,500 זה סך הכול.

מתוכם ל-2,500 יש היתרים ול-6,000 אין היתר. יש לנו מימון למרבית התכניות, והיה פער של שמונה מיליון, ובעזרת חבר הכנסת חמד עמאר שמונה מיליון שקל הוזרמו למשרד השיכון, אבל עדיין יש בעיה, אנחנו לא יודעים - - -

איך להעביר את הכסף - - -

לא, אנחנו יודעים, אבל יש הרבה מאוד מגבלות שבגללן אי אפשר לממש את הכסף. אני אעלה את זה בהמשך, אבל כרגע אנחנו מנסים להתמודד ולהגיע לסיכום.

אז מה עושים עם כל העניין הזה? קודם כול, בעוספיה, תכנית עמק הזיתים א', בהיקף של 1,000 יחידות דיור, 350 מתוכן בנויות. התכנית הזאת הגיעה לוועדה המחוזית, דנו בה, קיבלנו החלטה להפקיד אותה, וכרגע נמצאים במילוי תנאים להפקדת התכנית. לקראת סוף הפקדת התכנית אנחנו הולכים להפעיל את סעיף 157א(ח)(1), שיאפשר חיבור בצו שר הפנים של 350 הבתים האלה לחשמל בלי טופס 4. ישבנו עם דירקטוריון חברת החשמל, סיכמנו את הטופסיאדה, ואנחנו מתקדמים.

איפה עומדים בזה? אנחנו לקראת חיבור?

ברגע שהמועצה תמלא את התנאים להפקדה אנחנו נפקיד אותם. אני בודק כמעט כל יום. זה כרגע במועצה, המועצה ממלאת את התנאים להפקדה, וברגע שהתכנית תופקד ותעבור את ה-30 יום, אנחנו בוועדה המחוזית נבקש ממשרד הפנים צו לאפשר חיבור החשמל.

לעמק הזיתים ב' נבחר צוות תכנון, מתחילים לתכנן עוד 1,000 יחידות דיור. זאת תכנית נוספת בעוספיה.

התכנית השלישית זה "מתחמים". זאת תכנית באחריות משרד השיכון, חלקה שלדי וחלקה בתכנון מפורט. יש התקדמות מסוימת, והגדולה שלה היא שהיא של זוגות צעירים וחיילים משוחררים. יש קטע של אדמת מדינה במערב עוספיה, והוא יהיה לטובת חיילים משוחררים. וביתר השטח יש ארבע תכניות בערך לזוגות צעירים מכל העדות, כולל השכונה הבדואית. אנחנו באמת רוצים לקדם את התכנית הזאת. מי שמוביל את זה זה משרד השיכון, ויש פה אפילו אבסורד: תכניות שהמועצה קידמה נמצאות שלב אחד לפני התכנית של משרד השיכון.

בשבוע שעבר קלטנו תכנית נוספת, "לב הכרמל". זאת תכנית מסחרית, איפה ש"אורט", דרומה לכיוון הוואדי מצד ימין. זאת תכנית בת שני שלבים, הראשון מסחרי והשני מגורים. במערב יש לה בעיה של תחומי שיפוט, אבל את התכנית המסחרית קלטנו, ונקבע ב-22 לחודש דיון בתכנית.
הרשויות לא יכולות להתקיים רק ממגורים, אתה חייב לאזן ולהכניס תכניות למסחר, כדי להקטין את ההבדל בין ההוצאה לנפש לבין ההכנסה לנפש. ולכן בדאליה קידמנו שתיים, ובעוספיה מדובר בתכנית הזאת.

עדיין לא נמצאות כרגע תחת תכנון: בעוספיה – שכונת זוחלו. אני מאוד מקווה שאני אכניס אותה או אצרף אותה לעמק הזיתים ב'. יש שם בעיה של תחומי שיפוט. אם ממילא אנחנו נכנסים לתכנית, אז אני שוקל להרחיב את זה ולהכליל את התכנית וגם את השכונה הבדואית. לכל המשימות האלה כבר יש תקציב. אני לא יכול להגיד לך שיש לי היום משהו שלא מתקדם בגלל תכנון מפורט ובגלל תקציב. זו הבשורה.

בדאליה התכנון הולך צעד אחרי עוספיה, ואני לא אומר את זה כדי לתת ציונים לראש הרשות. שם תכנית "וואדי אל-פש" סוף-סוף הוגשה לוועדה המחוזית, אבל עדיין חסרים דברים. צריכים להשלים גם את התחבורה וגם את פקיד היערות, וברגע שהתכנית הזאת תיקלט – היא עוד לא, היא נמצאת במילוי תנאים לקליטה – תובא גם היא לדיון בוועדה המחוזית, כדי להחליט על הפקדתה בתנאים. אני גם רוצה ליצור איזושהי התקדמות מקבילה בין דאליה לעוספיה, בשביל מימושי החשמל.

הכביש עוקף הכפרים מקבל פתרון?

אנחנו הולכים להמליץ לבטל את עוקף הכפרים, וליצור שני צירים עוקפים מקומיים. הציר הזה, כבר פרצו אותו, כל אתר כבר בנה עליו. דבר שני, כביש 6 חולף צפונה לסומך, ולכן המעקפים התייתרו. תכנית המתאר המליצה, ואנחנו בעד ההמלצה הזאת, לבטל את עוקף הכפרים.

נבחר צוות לוואדי אל-פש ב', שזאת עוד תכנית של 1,000 יחידות דיור. שכונת אלוונסה כנ"ל – זה מצא כבר בתכנון, יש צוות מתכנן ונקבע הקו הכחול. בשכונת רנדה הייתה בעיה של תקציב, וסוף-סוף, בשבוע שעבר, אושר התקציב של רנדה. כלומר, מבחינת מגורים חשוב לציין שני דברים. אחד, אישרנו לפני שבוע 163 יחידות דיור בשכונת חיילים מזרחית, בנוסף לשכונה הקיימת בדאליה – בעוספיה אין כלום, חוץ מהתכנית שהמינהל יוזם עם משרד השיכון – ויש שכונה שלמה, 703 יחידות דיור, תכנית מאושרת, "פנינת הכרמל", שכרגע חסר לה פתרון קצה לביוב. הוועדה מימנה את העלות של התכנית הזאת, והיא כרגע בהכנה. אני מאוד מקווה שנוכל להתארגן עם ראש המועצה לתחילת הנפקת היתרים בוועדה המקומית. זה מקום מאוד חשוב לרשות.

תכנית האיצטדיון ברכס הכרמל אושרה על ידי הוועדה המחוזית. אנחנו אחרי האישור. הקמתי, במקביל, ועדת גבולות. השר אישר את ההעתקה של השטח משטח גלילי לשטח מרחב התכנון ושטח השיפוט של המועצה. גם קודמו שתי תכניות למסחר מאוד חשובות, בהיקפים גדולים, בסדר גודל של כ-10,000 מ"ר, בתוך אזור התעשייה, שהיה שומם עד לפני שנתיים. האזור הזה כבר פורח, נכנסו לשם פרויקטים, וגם המועצה מרוויחה מזה ארנונה, היטל השבחה, וגם הבנים של הכפר עובדים שם. גם הקמנו כיתה להיי-טק שם. במקביל לתכנית הזאת, לפני כחודש אישרנו את התכנית השנייה, "נובילנד", שגם היא בסדר גודל של 8,000 מטר, ונבחר יזם. היזם מכין תכנון מפורט, ואוטוטו אנחנו נכנסים למימוש של הפרויקט הזה.
עכשיו, אם תשאל אותי מה הבעיה, אני אומר לך כך. קודם כול, בכפרים אני חושב שאנחנו עובדים בשיטת הסלאמי. צריך לעשות איזה סקר בזמן קצר על כל הבעיות, לתמחר אותן, לשים אותן בסדרי עדיפויות, ולהניח על שולחן הממשלה הצעה לטיפול נקודתי בכפרים הדרוזיים, כדי לפתור את הבעיה. המצב הכלכלי הוא בכאוס. אין שום רשות אצלי שאני יכול להגיד לך שהיא עומדת. כל חודש הן נלחמות על השכר. אין להן. אחת עם 120 מיליון גירעון נצבר, והשנייה עם 80 מיליון גירעון. אני כל יום נפגש עם "מקורות" שלא ינתקו את המים.

לגבי התכנון והאכיפה, יש לנו שלוש סוגיות. אחת, חריגות מהתמ"מ. נראה לי שגם בדאליה אני אחרוג מהתמ"מ. אני לא הולך לעשות תכנית כמו ע"ד 300, שהיא מקיפה חלק מהשטח, אבל אחר כך האוכלוסייה מצביעה נגד, אלא אני רוצה ללכת על פתרון לעוד 50 שנה. אז גם אם ייקח עוד קצת זמן לשנות את התמ"מ, נשנה את התמ"מ. מינהל התכנון ואני, אנחנו מדברים הרבה עם בינת, ובינת מבינה את העניין ומנסה לעזור לי בסוגיה הזאת, אבל זאת סוגיה שאפשר להניח שהיא תעמוד לפתחנו. בלי שינוי התמ"ת אני לא אוכל לקבל את התכניות כפי שאני רוצה.
אחרי שפתרנו את הבעיה הזאת, אנחנו נכנסים לבעיה נוספת. אני חושב שוועדה מחוזית במתכונת הנוכחית, ואני מפקד עליה כבר חמש שנים, היא כלי לא גמיש לפתור את הבעיות של המגזר הדרוזי אצלי בדאליה ועוספיה. לכן אני ביקשתי, ומירי רגב קיבלה את זה, להוציא תיקון לחוק בסעיף 32, שיש לו שני פרמטרים. בסעיף (א)(2) לחוק התכנון אני מציע – כמובן שאין לי סמכויות, רק המלצה – כך: "שר הפנים מצא כי הקמת ועדה מיוחדת בשטח הכולל רשות מקומיות אחת או יותר (להלן – הרשויות המקומיות) תביא לשיפור ממשי בשטח האמור, וזאת בשל מאפייניהן המיוחדים של הרשויות המקומיות והיעדר יכולתן לקדם בכוחות עצמן את התכנון בתחומן והצורך הציבורי הדחוף בקידום הליכים אלה". זה הדבר היחיד שיכול לעשות מהפכה.
אני לא כמו אלכס, אני אומר לכם: יש קושי אמיתי בוועדה המחוזית שלי לקדם את התכנון הזה. ויש לי את הוועדה אולי הכי טובה במזרח התיכון. יש בעיה, צריך לאזן את הרכב הוועדה, לשים את כל משרדי הממשלה – שיכון ובינוי, שמורות הטבע, ירוקים, כחולים – כל הנציגים, עד כדי איזון עם חברי הוועדה. וצריך לתת לדרג המקומי את הזמן. אני מבטיח להתפטר מכל עיסוק אחר שהוא לא תפקידי כממונה על המחוז, ויש לי הרבה כאלה, כדי לקדם את התכנון במגזר הדרוזי כולו, ובמיוחד במחוז חיפה. אם הוועדה הזאת תקום, זאת הדרך היחידה, ואני תוך שלוש שנים אדווח לכם פה שגמרנו את המהפכה.

יש עוד סוגיה שאני ממליץ שנעסוק בה – היא כרגע בבדיקה של מבקר המדינה – שהיא האויב של הרשויות: מצ'ינג. יענו, תן גרוש – תקבל גרוש. אני מאשר את התקציבים של הרשויות ואין לי סעיף מצ'ינג, אז אני לא יודע מאיפה יביאו. לדעתי צריך לקבוע שמרף סוציואקונומי 4 ומעלה זה בסדר לעשות מצ'ינג, אבל ברשויות כמו אלה שיושבות פה – איזה מצ'ינג יש להן? מאיפה מצ'ינג? אם יבואו בטענות ויגידו להן "יש לכן 400 מיליון מראש הממשלה ולא קיימתן את זה" – אז חלק מהסיבות זה שם.

זהו. אני מברך על הישיבה, ולהבא אני אשתדל לדבר יותר קצר. אבל אני רוצה להגיד פעם אחת: אני זוכר את הפנייה של חבר הכנסת סוייד, ואני שמח להגיד לך שאצלי במגזר הערבי המצב פי אלף יותר טוב. באום אל פאחם גמרנו עם... נכון, יש לנו בעיה עם עין-דאליה, אבל זו בעיה נקודתית. אני ממש שמח לבשר לכם שכל המהפך התכנוני שאני יוזם בדאליה כבר הסתיים בוואדי ערה. כפר קרע זה היישוב היחידי שלא התקדם, בגלל שראש הרשות לא רצה לקדם. יש לו פער של ארבעה מיליון, ואני אשמח אם פה תוכלו לעזור לראש המועצה החדש.
אני ממונה על כל המחוז – על הרשויות הערביות, היהודיות והדרוזיות – ואני נתתי פה את הדגש על הדרוזיות רק כי זו המטרה של הדיון, ואין לי חלילה כוונה לפגוע ביתר המגזרים.

אדוני היושב-ראש, אני חייב ללכת לדיון אחר, אז אני רוצה לדבר. אני מברך כמובן על הפרטים ועל הדיווח שנתן הממונה על המחוז. אני חושב שיש תקווה, יש נקודות אור שאפשר להיתלות בהן, רק צריך לתת לו את כל התמיכה והעזרה מטעמנו כחברי כנסת ומטעם ועדת הפנים.

הבעיות מוכרות, ואני כבר התרשמתי שגם ראשי המועצות החדשים הפכו מיד למומחים בתכנון ובנייה ומנתחים תכניות מתאר ותקנונים בצורה מאוד יסודית ומקצועית. אני אשמח מאוד כמובן להגיש כל עזרה. אתה תביא את הכסף – הרי אני לא יכול להביא כסף – ואני אביא את המומחיות, ושנינו ביחד נוכל לעזור. אני בהחלט מוכן לעזור, ואני מתחייב שנקדם ביחד את כל הדברים, כצעד ראשון בעיקר את העניינים של חיבורי חשמל ואחר כך את העניין של ההסדרה התכנונית הכוללת, גם בראייה אחורה של בניינים שהוקמו ללא היתרים וללא הסדרה, אבל גם לשפר את התשתית התכנונית כך שאנשים בעתיד יוכלו באמת לבנות על פי חוק וללא כל קנסות.
ואני מסכים שאילו החכימו כך שהקנסות שנגבו יושקעו בתכנון, אז כבר לא היה צריך לשלם קנסות ולא שום דבר. ההיטלים והקנסות היו מממנים את כל תכניות המתאר שאפשר לחשוב עליהן בכל היישובים.

אני מאוד מתנצל שאני חייב ללכת, אבל אני לרשותכם תמיד.

תודה. אלכס, בישיבה הראשונה נציף את הבעיות ואיפה אנחנו עומדים, אבל בקצרה, כי עד 16:00 אנחנו צריכים לסגור את הישיבה כי יש מליאה. את הישיבות הבאות נוכל להוציא גם למועצות.

אני רוצה להגיע בסוף הדיונים כאן למצב שנדע איך אנחנו מביאים נייר עמדה שמניחים אותו גם לוועדת הפנים וגם לממשלה, שיאמצו את זה, לגבי התכנון במגזר הדרוזי. אלכס, בבקשה.

אנחנו לא פחדנו משינוי תמ"מ, והמלצנו למספר תכניות כן להגיע לשינוי תמ"מ – בנושא של חורפיש למשל. מה זה שינוי תמ"מ? זה הגדלת שטח ב-40% נוספים. בית ג'אן קיבלה שינוי תמ"מ, ועכשיו גם בחורפיש אנחנו לקראת שינוי בתמ"מ.

עכשיו, מה זה שינויי תמ"מ? זה שני טקטים. קודם כול עושים תכנית שמשנה תכנית מתאר מחוזית, ואחרי זה עושים תכנית שעושה תכנית מתאר מקומית. עכשיו, דווקא עם בית ג'אן עשינו תרגיל שבו הלכנו במקביל, אבל בשבועיים איחור. מרגע שהמועצה הארצית החליטה להפקיד תכנית שינוי תמ"מ, אנחנו החלטנו להפקיד תכנית מקומית. מרגע שהיא סיימה את השימוע בנושא של השינוי בתמ"מ אנחנו כבר נכנסים להתנגדויות לתכנית מתאר מקומית. וזה עוזר לנו. כי ההתנגדויות הן זהות לגמרי, ואז אנחנו כותבים שההתנגדות הזאת נדונה במועצה הארצית במסגרת שינוי תמ"מ, ודוחים את ההתנגדות. כלומר, זה מאפשר לנו להתקדם במקביל.

כתוצאה מזה התכנית של בית ג'אן הופקדה, וסך הכול היא כוללת את כל התכניות מסביב, ולפי דעתי נשארו רק שניים או שלושה מבנים בחוץ. בתכנית של חורפיש אנחנו המלצנו למועצה הארצית, והיא לא השאירה בחוץ כמעט שום דבר. לגבי יאנוח-ג'ת התכנית מאושרת. אני לא יודע כמה שם בחוץ, אני לא בדקתי, כי הייתה ב - - -.
אצלנו, בתכנית ירכא החלטנו על הפקדה. גם פה לא חיכינו לשינוי לתכנית ארצית תמ"א 35, והחלטנו כרגע לקדם תוספת של 1,500 יחידות דיור, ומרגע שיפתחו לנו את תמ"א 35 השכונה המזרחית של והיב, "הדרך" – אישרנו בה את 400 יחידות הדיור, וגם שכונת "רבין" בדרך. זה לא אצלנו.
זאת אומרת שמבחינת תכניות מתאר אין לנו בעיה.

ומה עם פקיעין?

בפקיעין התחלנו לעשות את זה. אתם עושים את התכנית. יש כפילות אצלך בפקיעין – גם ועדה מקומית החליטה להכין תכנית וגם המועצה הארצית. אני מעדיף שהמדינה תיתן כסף ולא ועדה מקומית. אז זה נשאר, ויש את הכסף, כי מצד אחד לחצנו על ועדה מקומית, כמו שבית ג'אן עשו בבית ג'אן, אבל אם המדינה נותנת אז יותר טוב בשבילנו לקחת את זה.

המדינה לקחה את תכנית המתאר של פקיעין ו - - - ?

כן, היא מממנת.

זה כלול בתקציב 2013 שלנו, ואנחנו נקדם את התכנית הזאת.

כל היישוב?

כן, הרחבת היישוב.

יאנוח-ג'ת קיבלה תכנית, אבל הדיו עדיין לא התייבש. יש החלטה לתת תוקף לתכנית הזאת. שמענו את ההתנגדויות והחליטו לתת תוקף.

הבעיה שלנו, שעכשיו גיליתי... בהתאם להנחיות של שר הפנים, עשינו סקר של כמות המבנים ללא היתר. אני לא יודע מה לעשות. את התוצאות של הסקר קיבלתי רק היום בבוקר. יש לי 4,974 מבנים במגזר הדרוזי ללא היתר. מתוכם, שימו לב, 3,970 בתוך השטח שאושר לבנייה. זאת אומרת, 3,970 מבנים בתוך תכנית המתאר. בתוך תכנית המתאר.

1,000 בחוץ.

1,000 בחוץ. עם הבחוץ אנחנו מתקדמים – יש לי 725 כבר בתכנון של ירכא ובתכנון של חורפיש. אבל יש בערך 4,000 מבנים בתוך השטח שאושר לבנייה, או בחריגה מקו בניין או בתוך הדרך. רוב המבנים בתוך דרכים ציבוריות.

גם לא רשום בטאבו. עוד מכשול.

לא רשום בטאבו ועוד 110 סיבות. את הבעיה שזה לא רשום בטאבו אפשר לפתור, אין לי בעיה עם זה. אבל מבנים בתוך הדרך – פה אני לא יודע איך אני יכול לצאת. כי את הדרך אני לא יכול להקטין לארבעה או חמישה מטר, כי זו דרך דו-סטרית. איך לצאת מזה אני עדיין לא יודע, אנחנו צריכים לעשות זום. דרך אגב, אנחנו עושים את זה באבו סנאן. באבו סנאן עשינו את הזום, ואנחנו מנסים להסתובב בין.

תראו, אי אפשר לאשר דרך לא תקנית. כי אם מחר או מחרתיים ייהרג שם מישהו, אז קודם כול ישאלו מי אישר את הדרך. אז על זה אנחנו צריכים לשבת ביחד - - -

זה אחד הדברים שנבדוק בוועדה.

אני לא יודע מה אפשר לעשות.

אולי במקום שיהיה לי כביש של 20 מטר - - -

כבוד חבר הכנסת, אני לא מדבר על 20 מטר. 20 מטר אני יכול להקטין. אבל אם יש לי שישה מטר, ומזה נשאר לי ארבעה מטרים – כאן הבעיה שלי. ב-20 מטר אין לי בעיה – אז לא יהיו שני מסלולים לכיוון אחד, אז לא תהיה הפרדה פיזית. אבל אם מתוך שישה נשארו לי ארבעה... אני לא יודע מה לעשות.

אפשר להרחיב את תכנית המתאר, לעשות הכול לפני שאנשים בונים, ואז אחרי זה כולם יבנו לפי היתר ולא יתקרבו לכביש. אי אפשר להמשיך כל פעם כמו...

והיב, אני אראה לך בתים בתוך הדרכים, ואז תספר לי לאיזה שטח נוסף אפשר להעביר את הבית. אם אתה תסביר לי איך אפשר בשיפוע של 18% בדרך של ארבעה מטרים - - -

אלכס, סליחה, הוועדה כאן היא לא ועדה רגילה, אנחנו באנו לכאן לבדוק איך לפתור את הבעיות ולהתקדם, לא באנו רק להציג את הבעיה ולעזוב. אנחנו רוצים להציף את הבעיה לפתור אותה. אם אתה אומר שיש כמעט 4,000 בתים ללא רישיון בתוך שטח המתאר ואתה צריך לעשות כביש, נראה איך אנחנו פותרים את זה. זה התפקיד של הוועדה הזאת, ולזה יש לנו את המנדט. בוועדה הזאת אני רוצה להתקדם, אני לא רוצה רק לדבר, אני רוצה תוצאות.

מבחינת תכנון מתארי אין לנו בעיה, אנחנו עושים את זה וסביר להניח שתוך שנה או שנה וחצי כולם יהיו עם תכניות מעודכנות. גם אין לנו בעיה בתכנון מפורט. מבחינת מימון עדיין לא נכנסנו בדיוק, אנחנו מחכים, אבל כבר נתתי הוראה שלא נחכה עד אישור תכנית מתאר, אלא כבר נתחיל לגלגל תכניות מפורטות, כדי ללכת במקביל ולא לפי תור.

יש לנו בעיה עם הכשרת המבנים שנמצאים בתוך התחום לבנייה. זאת הבעיה שלנו.

אז אנחנו ניכנס לזה ונחפש פתרון. מינהל התכנון, בבקשה.

אם אני מסתכלת בראייה ארצית, התמונה הכוללת היא תמונה טובה מבחינת ההיבט של תכניות מתאר: האגף שלנו הכין תכניות מתאר כוללות ליישובים.

יש 21 יישובים שיש בהם אוכלוסייה דרוזית, גם מעורבים וגם אוכלוסייה דרוזית בלבד. סך הכול, לרוב רובם של היישובים יש תכניות מתאר בהכנה או כבר מאושרות, וחלקן כבר נמצאות בהליכים סטטוטוריים מאוד מתקדמים.

אני רוצה לומר שכשאנחנו מתכננים ביישובים האלה, אנחנו מודעים לכל המאפיינים הייחודים של המגזר והצרכים המיוחדים, ואנחנו משתדלים מאוד להתחשב בזה. מדובר על רוחב של דרכים, הצורך להתחשב בצפיפויות המיוחדות, בתרבות של צריכת הקרקע, בתרבות הדיור ועוד.
אנחנו עובדים ביחד עם תכניות מפורטות שמתקדמות במקביל. נתנו כאן את הדוגמה של עוספיה: עוספיה זו תכנית שמינהל התכנון מקדם כבר למעלה משנתיים. למה למעלה משנתיים? מכיוון שבתחום של עוספיה מתקדמות תכניות מתאר מפורטות שמשרד השיכון מקדם וממ"י מקדם, ואנחנו פשוט הלכנו יד ביד עם משרד השיכון ועם המינהל, והיו לנו אין-סוף ישיבות תיאום, כדי שהתכנון המתארי שלנו ייתן גב לתכנון המקומי ויהיה מקסימום תיאום. ואני חושבת שזאת הדרך הטובה להתקדם – אנחנו לא מעכבים תכניות והכול מתקדם במקביל. ובאמת לא מזמן התכנית כבר נכנסה לדיון גם בוועדה המקומית וגם בוועדה המחוזית, ואנחנו נדרשנו לעשות בחינה נוספת. ההיבט של התכנון המתארי בעצם נותן לנו את המסגרת הכוללת שמתוכה אפשר לגזור את התכניות המפורטות ולתת מענה לכל המצוקות ולמבנים הלא חוקיים.

אנחנו גם משתדלים להסדיר את כל המבנים שמצאים בתחום של היישוב שאינו יועד לפיתוח. אנחנו גם משתדלים לתת פתרונות לנושאי התחבורה. למשל, עכשיו אנחנו עובדים על התכנון של עין אל אסד. לפני שנה התחלנו את התכנון, ואנחנו בשלב של גיבוש המסמכים והגשה לוועדות. זה באמת נעשה במהירות שלא הייתה עד עכשיו. אנחנו עבדנו על התכנון יחד עם היישוב, יחד עם הוועד, יחד עם הוועדה המקומית, וניסינו למצוא פתרונות גם לאותן דרכים שאי אפשר לעבור בהן. יש שם למשל את בית הלוויות, שאנחנו מכירים את המצוקה שיש בו. אנחנו תכננו ביחד עם משרד התחבורה כביש עוקף, כדי שתהיה נגישות נאותה ליישוב.

אז בסך הכול אני אומרת שהתמונה היא בסדר. העניין הוא שצריך פשוט לאשר את התכניות האלה. ברגע שהתכניות האלה יאושרו אפשר יהיה לגזור מתוכן תכניות מפורטת, ובאמת להסדיר בפועל את כל המבנים האלה. אני רוצה להגיד שאנחנו הגברנו את קצב העבודה ואנחנו באמת משתדלים להגיש את התכניות האלה כמה שיותר מהר לוועדות התכנון וכמה שיותר מהר לקדם את האישור שלהן במוסדות התכנון.

אחרי זה אני אשאל מה ההמלצות שלכם לישיבה הבאה. ראש מועצתי ירכא, בבקשה. אני מבקש מכם לדבר שלוש דקות, כדי שנספיק לשמוע את כל ראשי הרשויות.

אני אתחיל מהסוף להתחלה. כשממשלת ישראל רצתה לקדם תכניות היא הקימה ועדה מזורזת תוך שישה חודשים והיא נתנה שינוי ייעוד ואפילו היתרים. כך שאם ממשלת ישראל מעוניינת, השיטה קיימת. כמו שהציע חברי משלב, יכולים להוציא את זה לפועל מחר ולהתחיל לטפל בזה.

כמו שאני מכיר את אלכס, הוא אלוף הפתרונות. אז אם אנחנו ניתן הסבר מדוע זה קרה ואיך זה קרה... אני חושב שכולכם יודעים שזו שיטה על שיטה על שיטה... אני אתן דוגמה קטנה: ממשלת ישראל מימנה 3.5 מיליון שקל דרך משרד השיכון להקמת שכונת חיילים משוחררים בירכא, ואחרי שהיא תוכננה שלוש שנים אז פתאום מתחילים "תביא את אישור הנוף, ואישור הזה ואישור הזה ואישור הקרקע" וכולי. ולמחרת שמו תמ"א 35 על השכונה עצמה. זאת השיטה. אלכס, עכשיו תקועה אצלי תכנית שכבר פורסמה ואין התנגדויות ואין כלום, אבל – "מה עם הביוב?".

רבותיי, אי אפשר לעבוד בשיטה הזאת. אתם הופכים את היישובים ליישובים מוזנחים ומקופחים מבחינת תכנון. אם אני אבנה בלי תכנית מתאר מאושרת אז אני אבנה בכבישים ולא יהיה מקום לכל המערכות ולכל הכבישים. אי אפשר להמשיך עם זה ככה. אני חושב שצריך להגיע להסדר.

מה שאלכס אמר לגבי ירכא זה נכון – ישנה תכנית יפה מאוד ורחבה מאוד שעונה על הצרכים של ירכא ל-30 שנה, וצריך לעשות אותה מהר ככל האפשר, ולגמור דבר כזה בכל יישוב ויישוב, וככה להגיע ליישור קו עם היישובים הדרוזיים. צריך לתת להם את הצורך העתידי שלהם בהגינות, לתת להם להתקיים ולהתחיל לנהל את היישובים.

אלכס, לגבי הטאבו אני מבקש ממך להעביר הנחיה לוועדה המקומית, כי אנחנו לא מצליחים להוציא היתרי בנייה. אין, בית שקיים ויש לו היתר, אם אני רוצה לבנות לו קומה שנייה ואין לי נוסח טאבו, אני לא יכול. אז מה אני עושה? יש בעיה מורכבת עם זה.

אני יודע.

אני מכיר אותך כאלוף הפתרונות, אני זוכר שפתרת כמה בעיות בירכא, למשל הבתים שחדרו לכביש וסימנו אותם להריסה.

עשינו תרגיל, אמרנו " אל תהרסו עד שנרחיב את הדרך". לקחנו את הבעיה ושמנו אותה - - -

כשהוא היה צעיר הוא היה עושה את זה. אבל עכשיו...

זה לא עניין של צעיר. הרי אתה ממילא תגיע להרחבת הדרך, כי אנשים צריכים את הדרכים, אנשים רוצים להגיע הביתה כמו בני אדם ולא כמו עז בשביל.

אלכס, אנחנו מדברים כרגע על המצב קיים. בשכונות החדשות נוכל לדבר על דברים אחרים, אבל היום אם אני במצב של 4,000 שנבנו ונמצאים וקיימים – אני לא אלך להרוס אותם. אף אחד מאיתנו לא יכול לעשות את זה וגם לא המדינה. התפקיד שלנו כאן הוא להציע איך אפשר להתקדם עם מה שיש. והיב, עוד משהו?

אני רוצה להגיד שסוף-סוף יש לנו ממונה על המחוז שהוא גם מהנדס, מהמהנדסים הטובים ביותר בארץ – אז תזרוק את הכדור אליו, הוא ימצא את הפתרון. לא אנחנו אנשי המקצוע, הוא איש המקצוע, הוא אלוף בזה.

אנחנו ניעזר בו ובמשלב. הם יעזרו לנו מאוד.

ואם לא, אז אנחנו נסגור את כביש הגישה ליישוב ונראה לו מה זה.

רגע, אבל למרכז המזון אני חייב להגיע.

למרכז המזון כן. אני מציע לך: יש פה חבר'ה עם ראש על הכתפיים, אנשים שניהלו הרבה מערכות, יש להם הרבה אמביציה – אז בואו נתחיל ליישר קו ולשפר ולקדם כל מה שהם רוצים.

זה מה שנעשה, והיב, זו המטרה שלנו. גאזי, בבקשה.

על המצוקה של הכפר פקיעין אני כבר דיברתי בפעם הקודמת. בעשר השנים האחרונות היה פתרון ל-50 זוגות צעירים מתוך 400. אנחנו באמת בבעיה מאוד רצינית. כמו שכולם מכירים, השטח הטריטוריאלי של פקיעין בנוי משלושה אזורים גיאוגרפיים, וביניהם יש אדמות חקלאיות של אנשי הכפר. כדי לפתור את הבעיה צריך לעשות רצף טריטוריאלי של כל האזורים האלה. העניין של הרצף הטריטוריאלי גם יכול לפתור לנו בעיה של אזור שיפוט: יש לנו בעיה של כמה בתים, בית מלון ומרכזי מסחר שלא שייכים לשיפוט שלנו, ולמרות שאנחנו נותנים להם את השירותים, יש לנו בעיה כל שנה עם הארנונה שלהם. אנחנו צריכים להגיע להוזלות רבות כדי שישלמו; והם אפילו הלכו למשפט בנושא הזה, ואמרו שהם לא שייכים. אבל בכל זאת אנחנו מטפלים להם בכל הצרכים.

לדעתי צריך לאשר תכנית מתאר כמה שיותר מוקדם, וזה יפתור גם את הבעיה של הבנייה הלא חוקית. זה באמת יפתור בעיה מאוד רצינית, כי האנשים במצוקה ואין להם ברירה: הם ימשיכו לבנות, כי הם רוצים לגור באיזשהו מקום. אז צריך לפתור את הבעיה כמה שיותר מהר. באמת, אם אפשר – לזרז את התהליכים, זה יפתור הרבה בעיות.

תודה. מאג'ד, בבקשה.

אחרי כל כך הרבה שנים שלא היה מתאר, בכל הכפרים לא רק בחורפיש, אני הבנתי מאלכס שנשארו רק שני בתים בחורפיש שלא נכנסו למתאר. אני מבקש למצוא להם פתרון ולהכניס אותם למתאר, מכיוון שמעל 15 שנים לא חולקה שום אדמה ושום חלקה לחיילים המשוחררים, אז אנשים היו חייבים לבנות ללא היתר. אז זה סך הכול שני בתים, ואני מבקש להכניס אותם ואז אנחנו פותרים את הבעיה בחורפיש. תודה.

תודה. ראש מועצת יאנוח, ואחרי זה המועצה הדתית והשלטון המקומי.

א', אני רוצה להגיד לאלכס תודה על אישור התכנית. אבל אישור התכנית לא מאפשר מתן תוקף להיתרים מהתקנון. הבעיה המרכזית היא התקנון. אני אמרתי את זה בפעם הקודמת וזה חוזר כאילו לא קורה כלום. גם אם עכשיו נעסוק בסיפור של תכנית מתאר יאנוח, לא נקבל היתר, כי אי אפשר לקבל היתר בתוקף התקנון הקיים. כי התקנון הקיים, ביחס לכפרים הדרוזיים הוא תקנון דרקוני ולא ניתן בכלל - - -

בשני ממשפטים, מה הבעיה בתקנון?

יש כמה סוגיות. אחת, איחוד וחלוקה: במצב הקיים כרגע איחוד וחלוקה הוא לא בר מימוש.

רק ביאנוח?

כן.

אבל בירכא הוא כן ובסכנין הוא כן ובבית ג'אן הוא כן, אז למה ביאנוח לא?

חברים, אני יכול להוכיח - - -

ראש מועצת יאנוח-ג'ת, בישיבה השנייה אנחנו ניכנס לדברים האלה של לתת את הדין לגבי מה אנחנו צריכים לעשות. לדוגמה, בינת הציעה הצעה שמקדמים עכשיו, שהוועדה המקומית תהיה הסמכות העליונה ולא נגיע בכל דבר לוועדה המחוזית.

אני חושב שצריכה להיות אמירה עקרונית שבתקנון הקיים חייבים לגלות גמישות והתאמה למציאות שנוצרה בשטח. אי אפשר להתעלם מזה, וגם אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בבעלות פרטית, אנשים בעלי חלקות פרטיות, שכל אחד חילק לילדים שלו את ה-400-350 מטר, שזו יחידת מינימום. על 400 מטר, אם אתה יודע שיש 30%, אז הלכה החלקה. לכן האמירה העקרונית היא שצריך לדבר על גמישות בתקנון, צריך להתאים את התקנון למציאות.

לי יש 21 מתחמים. אושרה תכנית, אבל אין לי תקציב ללכת לתכנון. יש לי תקציב רק לשניים מתוך ה-21. על מנת לדעת באמת איזו גמישות אני צריך בתקנון, אני צריך תקציב כדי שאוכל להתחיל לתכנן את המתחמים. אבל מכיוון שאין לי את המקור התקציבי, אני תקוע.

הרוח שנושבת מכאן, לצערי היא לא עוברת את תחום הכנסת. למה? כי בוועדות המקומיות ממשיכים לתת קנס לפי סעיף 210, ממשיכים להכביד על האנשים, כאשר יודעים מראש שמי שיצר את הבעיה הוא המנגנון. אז לפחות שתהיה הקפאת הליכים לפי סעיף 210, עד שנמצא פתרונות לבעיה. אבל שלא יהיה: סעיף 206 – עבירה ראשונה, שימוש אחרי שנה – סעיף 210, עוד 60 או 70 אלף שקל, ולך תצא מהסיפור הזה... ואחרי זה בית סוהר.

אנחנו חייבים בוועדה לדבר על שני תהליכים. תהליך אחד הוא אסטרטגי. למה? כי כל השיח שלנו הוא סביב התכניות הקיימות כרגע, אבל מה בעצם אלכס אמר פה? הוא אמר שיש לנו 4,900 דירות ללא היתר ומתוכן 3,900 בתוך תכנית המתאר המיועדת, כלומר מיצינו את ה - - -

לא המיועדת, המאושרת.

בסדר, המאושרת. המיועדת למיצוי הפוטנציאל עד 2020, זה הסיפור.

לא.

מה זה לא?

אני אסביר לך.

אלכס, אני כרגע, בחריגות הבנייה שיש לי, מיציתי את הפוטנציאל. זה אומר שבודדים יבנו עוד מעט, כי אני עד 2020 גמרתי את הכול. אז מה אני אומר? אני אומר: בואו נתחיל הליך תכנוני במקביל – מצד אחד לאשר את מה שיש, ומצד שני להתחיל כבר עכשיו לתכנן ל-2040, כדי שלא ניתקע ב-2020. צריך לעשות את זה במקביל, אחרת אנחנו תקועים.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא שאי אפשר להפריד את סוגיית אזור התעשייה ואזורי עסקים אחרים, כי אלה מקורות הכנסה ליישובים האלה. אני היום לא מקבל הכנסה מ"תפן" ואין לי אזור תעשייה, ככה שכל מה שיש לי זה להמשיך לסחוט עם הארנונה את הלימון הזה שנקרא אזרח.

תודה רבה. מסעדה, בבקשה. אבל נא לקצר, כי אנחנו חייבים לסכם בעוד עשר דקות.

במסעדה אושרה תכנית מתאר והוגשו התנגדויות ומונה חוקר, ואני מאוד מקווה שבימים הקרובים הסיפור הזה יסתיים, בעזרת כולנו.

יש לנו בעיה אחת. אני יודע שמחר כל השייחים יוצאים להפגנה ומשביתים את היישוב, וביקשו ממני גם להשבית את המועצה, מכיוון שהתחילה גבייה מאסיבית של המינהל ושל שמורות הטבע מול התושבים, ושל הוועדה לתכנון ובנייה. אנשים כבר כנראה לא יכולים לשאת זה יותר. עיקר הבעיה היא שכל הבתים נמצאים בתכנית המתאר שתאושר, אבל עד שתאושר, בינתיים מקבלים קנסות בלי הפסקה. ואני ביקשתי מספר פעמים להקפיא את הקנסות החוזרים ונשנים על אותם בתים, כי הרי בלאו הכי ברגע שהתכנית תעבור את ההתנגדויות היא תאושר והם יוכלו לקבל את האישורים הנדרשים. זה אחד הדברים החשובים.
נושא החשמל הוא גם בעיה שהתקדמנו איתה בעזרתך, חבר כנסת עמאר. אנחנו הושבנו בשבוע שעבר את חברת החשמל מול הוועדה המקומית, וחברת החשמל ביקשה מהוועדה אישור להעביר את הבעלות מהמועצה לחברת החשמל, והוצאנו מכתב מהוועדה שהיא מאשרת, ועכשיו מה שנשאר זה שכדי להתחבר צריך החלטת שר. פעם אחת נקבל החלטת שר על כל היישובים, וברגע שנחבר, ברגע שתהיה תכנית מתאר – אז לפי טופס 4. ופה אנחנו צריכים את העזרה של הוועדה הזאת. תודה.

תודה. בוקעתא, בבקשה.

אצלי בבוקעתא, בנוסף למה שאמר מתי לגבי אדמות מינהל והבעיה של המינהל, התכנית של בוקעאתא לא עונה על צרכים של היישוב היום. זאת תכנית ישנה, למרות שבתקופה האחרונה הצלחנו להכניס לתוך הקו הכחול קרוב ל-86 דונם של בתים שבנו בנייה לא חוקית. הכוונה שלי ברשות היום היא להרחיב את תכנית המתאר כך שתענה על הצרכים והדרישות של התושבים. אז אני לא אחזור על מה שמתי אמר לגבי הבעיות מול המינהל, אבל אני מקווה שיהיה לנו בוועדה נציג של היישובים הדרוזיים ברמת הגולן - - -

זאת התכנית.

לצערי, בהתחלה, כששאלנו, אלכס אמר שהוא לא יודע אם אנחנו נכללים בתוך הנתון שהוא נתן. אז אנחנו רוצים פעם אחת להרגיש שאנחנו לא דרוזים סוג ב', אלא אנחנו כולנו ביחד. אני מבקש שיהיה לנו יחס שווה כמו לכל הרשויות שנמצאות בגליל ובכרמל. תודה ובהצלחה לכולנו.

ביאן, בבקשה.

בתכניות המוגשות יש לנו לקויות של שטחים ירוקים, שטחי שמורות טבע, בתוך תכנית המתאר המאושרת והמוצעת. אנחנו נמצאים בלב שכונת טבע, הכול טבע מסביבנו, ואנחנו צריכים להקצות עוד שטחים פרטיים לטובת העניין הזה. ותכנית מתאר שלא מוקצה בה שטח כפי שציינתי, אז היא לא תקודם ולא תאושר, וזה פגיעה בנכסים פרטיים אישיים. מסביבנו יש את השמורה הכי גדולה בארץ ולא חסר לנו טבע ונוף.

ב-2009 מינו לי ועדת חקירה להרחבת שטח השיפוט. ההרחבה כללה רק את השכונות שהן מחוץ לתכנית 685 ג', כלומר, הקו הכחול זה שטח השיפוט שלי, דבר שלא קיים באף מועצה – לא במועצה אזורית ולא במועצה מקומית ולא בשום מועצה אחרת חוץ מהמועצות שלנו. שטח שיפוט צריך לכלול לפחות את השטחים צמודי הדופן שהם בבעלות פרטית, אם לא רוצים להוסיף אדמות מדינה.

כאן צריך למצוא פתרון מהיר, כי הסופה האחרונה שהייתה הראתה עד כמה העניין הזה מסוכן. אנחנו נתקלנו בבעיות, ובמזל לא היו פגיעות בנפש. הרבה חוטים שנמתחו באופן פיראטי נקרעו והיוו סכנת חיים, הן לילדים והן למבקרים שהגיעו מחוץ לבית ג'אן לשחק בשלג. זה דבר שצריך למצוא לו פתרון דחוף, כי המצב רק מגביר את סכנת החיים, ויש לנו את הלקח של המשפחה מעוספיה, זיכרונם לברכה.

המצוקה המתמשכת איננה באשמת התושבים, אלא זה אנחנו – ראשי הרשויות, ומשרדי הממשלה והכנסת. האזרח היום משלם קנסות, והחרב של הריסת הבית... יש משפטים על שימוש חוזר, ואנשים מסיימים לשלם את התשלומים ועוד פעם מחזירים אותם למשפט ועוד פעם קנסות – וכך זה מתגלגל.

מימון תכניות המתאר היזומות של הרשויות המקומיות דרך הוועדה המקומית: הרי בסופו של דבר זה כסף של הרשות, זה כסף שאנחנו משלמים. ועם כל הכבוד למשרד הפנים ולכל משרדי הממשלה והוועדות, מועצה שעושה, מבצעת או יוזמת תכנית, צריכה להיות שותפה בתקציבים שמוקצים לטובת העניין של הקצבת תכניות מתאר, ולא שיהיה מצב שרק כשהוועדה הארצית עושה אז אותו יישוב מקבל. יישוב שלא היו לו תקציבים והוא יצא ביוזמתו בשביל לפתור את המצוקה, אי אפשר להשאיר אותו על המדף ולא לתת לו את מה שמגיע לו.

מימון לתכניות מתאר, בסדר. תודה. השלטון המקומי, ואחרי זה המועצה הדתית.

שלום. ראש העדה מברך על המפגש, אבל לא יכול להגיע, בגלל פגישה בתל-אביב. לגבי הנושא של האתרים הקדושים של העדה הדרוזית, מתקדמים בשני קווים במקביל – מחוז חיפה ומחוז הצפון, כל אחד בהתאם לצרכים המיוחדים. בחיפה זה תכניות נקודתיות מפורטות לכל מתחם ומתחם, ולצפון זה תכנית מתארית כוללת. הבעיה היא הפיזור הרחב של המקומות האלה, והצרכים והחסמים הסטטוטוריים של רשות הטבע, רשות העתיקות וכל הדברים האלה. צריך לתת את הדעת בנושא הזה.

נושא נוסף, שגם הוא מכביד, זה הנושא התקציבי. כל תכנית מפורטת, נקודתית, באזור שהוא מסובך מבחינה תכנונית, עולה מאות אלפי שקלים. צריך למצוא מקור לנושא הזה.

אני חייב לומר משפט אחד לגבי מה שאמרו פה החברים על הנושא המשפטי, בהיותי עורך דין. מה שאנחנו מדברים עליו פה אולי נותן אור בקצה המנהרה לחברים, אבל זה לא נותן פתרון מידי לאנשים. עד שהמתארית תאושר ועד שהמפורטת, הנגזרת מתוך המתארית, תיכנס לתוקף, לא יהיה היתר. בינתיים, יש לנו במקרה הטוב כמה שנים טובות, וזה חוץ מהפיגור של העשר שנים. כדי שהשטח ירגיש שנעשית פה עבודה, צריך לערב את ההליך המשפטי – את הפרקליטות ואת משרד המשפטים. ללא המעורבות שלהם אנחנו עושים פה דיון עקר ללא תוצאות משמעותיות.
אני אתן דוגמה של נבי יהודה, באזור עמק החולה ברמת הגולן: הוצא שם צו הריסה לחלק מהמתחם. בית המשפט נתן צו הפסקה של ביצוע ההריסה. אחרי שהגענו לבית המשפט כשעמדת מנכ"ל משרד הפנים היא להקפיא את ההליכים, נציגת הפרקליטות עומדת שם ואומרת: עם כל הכבוד למשרד הפנים, אנחנו בפרקליטות מתנגדים. כלומר, פה, כדי לפתור את הבעיה, חייבים לערב את הגורמים המשפטיים בעבודה של הוועדה, כי בלי זה לא יהיו תוצאות.

תודה.

יש לי שלושה משפטים קצרים. אחד, בסקר צרכים שערכנו בשלטון המקומי, מצאנו שיש פיגור בתכנון. הממוצע הוא שנת 1989 לאישור התכניות, שזה פיגור של איזה 25 שנים. לכן אני מברך על הסקירה שקיבלנו מיוסף ומאלכס, אני חושב שזה מאוד חשוב.

משפט שני, בעניין המצ'ינג. זה נכון, מניסיון שלנו הרבה רשויות מקומיות מוותרות על ה-75% כי אין להן את ה-25% להשתתף.

נקודה שלישית היא בעניין האדמות הפרטיות והבעלויות על הקרקע. צריך לקחת בחשבון שיש חוסר שוויון בתוך היישובים. ולכן לפעמים אתה לוקח אזור ורואה שיש בו פוטנציאל לבנות 1,000 יחידות, אבל מה לעשות שלפעמים 50% מהאדמות נמצאות בידי אדם אחד.

ומשפט אחרון, לגבי הלגליזציה. אחרי שגומרים את העניין הזה צריך לדבר על לגליזציה של מבנים קיימים, ואז זה יכניס הרבה כסף לרשויות.

מנדי, יש לך מה להוסיף?

כן. קודם כול, אנשים מכירים את הבעיה, וידיעת הבעיה היא כבר 50% מהפתרון. כתושב, אני רוצה לראות במועצה חזון, לראות תכנית פיתוח של היישוב ל-50 שנה או 30 שנה קדימה, ומזה היה צריך לגזור את תכניות המתאר. כי כמו שאמרו פה, התכנית שתיוולד עכשיו היא כבר לא טובה ליישוב. צריך לראות את הפיתוח של היישוב ומזה להתחיל לגזור תכניות, שזה דבר שלוקה בחסר אצלנו במועצות לפי דעתי – התכנון לטווח ארוך לא קיים.

ומזה היה אפשר להתחיל לגזור את הנושא של שיפור של תכניות המתאר הארציות ואיך אפשר להוביל מהלכים בנושא הזה כבר מהיום.

תודה רבה. בישיבה הראשונה אנחנו הצפנו את הבעיה, אבל המטרה שלנו היא לבוא עם פתרונות. אלכס ומשלב, הדבר הכי כואב היום זה כל הנושא המשפטי שמתנהל נגד האנשים. אני יכול להגיד לכם שזה הורס משפחות שלמות.

הנושא השני שאנחנו צריכים להגעת בו זה הנושא של החשמל. משלב אמר שברגע שמפקידים את התכנית ואין לה התנגדויות, אז אנחנו יכולים לחבר את החשמל בצו של השר. צריך לראות איך אנחנו מקדמים את זה בכל המגזר הדרוזי. אלה שתי נקודות שאנחנו צריכים לדון בהן בוועדה ולבוא עם המלצות.

הנקודה השלישית שאנחנו צריכים לבוא איתה לוועדה זה איך אנחנו מקדמים את תכניות המתאר והתכניות המפורטות, כי כפי ששמענו מהשלטון המקומי, אנחנו בפיגור של 25 שנה. ואם אנחנו בפיגור של 25 שנה, אנחנו חייבים לטוס כדי לכסות על הפער ועל הפיגור.

אז אלה הנקודות שאנחנו ניכנס אליהן. אני מבקש מראשי הרשויות: אנחנו צריכים נציג אחד מרמת הגולן, שלושה נציגים מראשי הרשויות. אני מבקש ממר משלב וממר אלכס שיהיו שותפים איתנו בוועדה, וגם ממינהל התכנון. גם נבקש ממשרד המשפטים שיהיה שותף איתנו בכל הנושא של הקפאת הליכים משפטיים. בוועדה הבאה נזמן אותם לכאן וכבר נדון בנושא של הקפאת הליכים.

אנחנו ננסה לקיים ישיבה כל שבועיים, כי אם אנחנו בפיגור כזה גדול, צריך לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות. אני מבקש מהנציגים שיגיעו לכאן שיחשבו איך תוך חודש וחצי-חודשיים נביא המלצות לוועדת הפנים וגם נעביר אותן לממשלה.

את רוצה להוסיף עוד משהו?

כן. נאמר פה שבתכניות המתאר יש הוראה לתכנון מתחמי, ואין תקציבים וכולי. אז אני מציעה שממ"י ומשב"ש יצטרפו לצוות הזה, מכיוון שהם גם יוזמים ומכינים תכניות איחוד וחלוקה במגזר הדרוזי, והם לוקחים מאיתנו את המידע לגבי תכניות מתאר שמאושרות.

אנחנו נזמן אותם. אני מאמין שלא תהיה בעיה תקציבית, אני שמעתי את זה מהממשלה ומשרי הממשלה.

אבל צריך גוף שייקח ויקדם את זה.

נכון, אנחנו נזמן גם את משרד השיכון להיות שותף שלנו. תודה רבה לכולם, אנחנו נקיים ישיבה עוד שבועיים.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:05.>