PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
01/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 152>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ט בטבת התשע"ד (01 בינואר 2014), שעה 10:30

<הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 19) (הרכב הוועדה המייעצת), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת יריב לוין (פ/1351).>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
רינה פרנקל

עדי קול
יריב לוין

>
ציונה קניג יאיר - עו"ד, נציבה ארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

ג'נט שלום - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

מאיה טאוסיג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

הדס אגמון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ברוך סמעון - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אורית בקר - עו"ד, עוזרת ליועץ המשפטי, המשרד לאזרחים ותיקים

אבי סייג - יושב-ראש פורום מג"דים מח"טים וטייסים במילואים

איה בן עמוס - מנהלת מחלקת מדיניות, יוזמות קרן אברהם

אורי מיכאל - דובר הוועדה

ענת מימון

וילמה מאור

טלי רם
<הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 19) (הרכב הוועדה המייעצת),>
התשע"ג-2013, של חבר הכנסת יריב לוין (פ/1351)

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"ט בטבת, פותחים שנה חדשה, ה-1 בינואר 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הרכב הוועדה המייעצת), של חבר הכנסת יריב לוין, הכנה לקריאה הראשונה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הקביעה המהירה של הדיון בהצעת החוק הזו. ההצעה הזו היא תולדה של דיונים שהיו בקדנציה הקודמת בהצעת חוק אחרת של חבר הכנסת אחמד טיבי, שביקש לשנות ולהרחיב את הרכב הוועדה המייעצת, ובעקבות כך התוודעתי - - -

אתה נענית לו.

אני לא בדיוק נעניתי לו, אבל אני בהחלט לקחתי את האתגר שהוא הציב בפני, אם ננסח את זה ככה.

החלטת לקחת אותו ברצינות.

כן, משתדל. במובן זה שכאשר הנושא הזה עלה, הוקמה בשעתו ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה, בראשותו של חבר הכנסת דאז משה מוץ מטלון, שישבה על המדוכה הזאת ולא הספיקה לסיים את העניין בגלל ההתפזרות של הכנסת הקודמת, כאשר מה שעומד ביסוד ההצעה הוא באמת ניסיון להתאים את הרכב הוועדה למגוון האוכלוסיות שבהן הנציבות עוסקת ושעל שילובן בעבודה היא אמונה, וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו ההרכב באמת נראה כמעט מנותק לחלוטין מהיעדים, המטרות והנושאים שנמצאים בתחום אחריותה של הנציבות.
במסגרת הזאת מוצע לשנות את ההרכב ולהרחיב אותו קצת, באופן שיביא באמת קשת של גורמים, שכל אחד מהם עוסק בקידום תעסוקה באוכלוסייה המסוימת שנוגעת אליו ושנמצאת בתחום הפעילות של הנציבות, באופן כזה שבסופו של דבר בוועדה המייעצת יישמעו באמת כל הקולות הרלוונטיים.

כל? אתה יודע מה זה כל? כל, אתה צריך במקום עשרה נציגים, 473.3 – נקודה שלוש זה אחת בהריון.

הייתי אומר אולי, כל הזרמים המרכזיים.

מגוון.

זה יהיה ניסוח באמת יותר נכון. יש בהצעה הזו בפעם הראשונה – ואני יכול לתת כמה דוגמאות – למשל, הבחנה וניסיון לתת ייצוג נפרד לאוכלוסייה הנוצרית, לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לצד הייצוג של האוכלוסייה המוסלמית, מתוך ראיית הצרכים המיוחדים של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה האלה; צירוף נציג של ארגון שעוסק בקידום תעסוקה בקרב הציבור החרדי, שזה אולי יעד התעסוקה המרכזי שהציבו ממשלות ישראל האחרונות לפחות; כמובן, נציגות לציבור העולים, למשרתים במילואים שיש להם בעיות מיוחדות, וכן הלאה.

כשאתה אומר נציג, זה גם נציגה.

נכון.

נציג זה תמיד גם נציגה, זה ברור לחלוטין.

ומה עם קהילת הלהט"ב?

נו, באמת.

למה באמת?

אני לא ראיתי שהם מופיעים במסגרת רשימת הקבוצות שהנציבות עוסקת בהן.

זה כלול בסעיף (2).

כשאתה מדבר על עולים, רשום עולי אתיופיה ולא רשום עולי ברית-המועצות לשעבר.

אני אתייחס בדיוק לנקודה הזאת כי אני חושב שהיא חשובה. אני הצעתי מלכתחילה, מי שיראה את הצעת החוק המקורית שלי, הצעתי הצעה שהייתה קצת יותר מרחיבה, והייתה בה נציגות נפרדת, גם לעולים, במשמע בעיקר עולים מחבר המדינות שהם הרוב המוחלט, וגם לעולים מאתיופיה, שלהבנתי ולטעמי, יש להם צרכים ובעיות מיוחדות, ולכן נכון היה לתת ייצוג, אם אפשר לקרוא לזה, ייצוג כפול.
בישיבת התיאום שעשינו עם המשרדים השונים, העמדה של הממשלה – וגם אותה אני בהחלט מבין – הייתה איזשהו רצון לא להרחיב את הגוף יותר מדי ולנסות להתכנס לאיזשהו הרכב כזה שיהיה טיפה יותר מצומצם, והנטייה שלהם הייתה, לפחות במפגש שאנחנו קיימנו, לכיוון של לקבוע נציג אחד שייצג את ציבור העולים כולו. השארנו את הנושא הזה כפי שגם מופיע בנייר שנמצא בפניכם – ישנה הערה בצד: לבחון הוספת ארגון שמקדם תעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה, אפשר לראות את זה בעמוד הראשון מצד ימין.

אני בוודאי בעד הדבר הזה, אין בכלל שאלה, אבל אני חושב שצריך להיות באמת - - -

אם אתה מדבר פה, אז צריך - - -

רינה.

זו הייתה הצעת החוק שלי מלכתחילה. אני רק אומר, אנחנו צריכים לראות באמת שאנחנו מגיעים גם לאיזושהי תוצאה מאוזנת, שהוועדה לא תהיה רחבה מדי.

אנחנו קיימנו, כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, ישיבת תיאום עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. על בסיסה, הייעוץ המשפטי של הוועדה גיבש את הטיוטה שמונחת כאן בפנינו, ואני מאוד מקווה שנוכל באמת להתקדם.

מאה אחוז. רוצות להגיד משהו? בבקשה.

אני חושבת שהצעת החוק הזו מאוד חשובה והיא באמת מתייחסת פה לכל מיני סוגי אוכלוסיות, אבל עדיין זה לא מספיק, וכמו שאמרתי, אין פה ייצוג של עולי ברית-המועצות. לא מדובר פה בכלל על אוכלוסייה מבוגרת, כמו 45 פלוס, שהיום בבעיה.

מדובר, מדובר, רינה. יש סעיף מיוחד - אחד הדברים שהוספנו, שלא היה, והוא נעשה בתיאום עם המשרד לאזרחים ותיקים, על דעת השר, על-פי בקשה שלהם, ומוסכם עליהם הנושא הזה.

אוקיי. אז פשוט אם אתם מזכירים פה את עולי אתיופיה כפרט, אז אני חושבת שגם עולי ברית-המועצות לשעבר, או חבר העמים, אתם חייבים גם פה להזכיר, אם כבר.

בבקשה.

קודם כול, אני לא מכירה חוקים שבהם מתואר נציג של כל קבוצה באופן מפורט כזה, עד רמת 20 סעיפים של החוק, אני לא בטוחה גם שזה משהו שצריך להיות בחקיקה ראשית. וגם, אני אומרת, אם כבר עושים פירוט כזה גדול, אז צריך להתייחס לכל קבוצות האוכלוסייה המופלות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה. אני חושבת שנגיד, באמת קהילת הלהט"ב היא אחת מהן, אבל אני לא בטוחה שכיסינו את כל הקבוצה.

מתקשה להתקבל בשוק העבודה?

כן. מאוד.

נשים?

להט"ב. נשים זה לסביות.

כן, כן. נשים מתקשות להתקבל לעבודה? היא צועקת "אני לסבית"?

אתה יודע מה זה הבי"ת של הלהט"ב?

לא, אני לא יודע, זה לא מעניין אותי, אז בואי תסבירי לי.

אז שתדע שיש קבוצה.

בואי תסבירי לי. באות נשים להתקבל לעבודה – מתקבלות, לא שואלים אותן, אסור גם לשאול אותן. אסור לשאול אותה אם היא נשואה. אסור.

אני רוצה רק להאיר את תשומת לבך שחוץ מהומואים ולסביות, יש בקבוצה הזאת טרנסים וביסקסואלים, שזו קבוצת אוכלוסייה מאוד מאוד מוחלשת, מאוד קשה, לפעמים לא צריך לשאול, ויש קושי מאוד גדול שלהם להשתלב בעבודה.
אלה קבוצות שאנחנו לא מכירים, קבוצה מיוחדת, לא גדולה, אבל אנחנו מתעסקים איתה, וגם הנציבות מתעסקת. ואם כבר אתם עושים פירוט עד רמת ה-20 קבוצות אוכלוסייה, חבל להתעלם מקבוצה כל כך משמעותית.

ואני באמת אומרת, אני לא מבינה את הצורך בחקיקה ראשית לכתוב פירוט של כל הקבוצה, אם אפשר לכתוב סעיף שאומר: ייצוג הולם לכל קבוצה בוועדה, ואחר כך בתקנות או באיזשהו צורך – אני מניחה גם שבעוד שלוש שנים אולי תהיה קבוצה שאנחנו לא מכירים היום, והיא תהיה קבוצה מוחלשת.

ירחיבו את החוק.

אז למה לא עושים את זה בתקנות? ההגדרה של תקנות זה משהו שמשתנה באופן תדיר, והוא לא נורמטיבי. חקיקה ראשית צריכה להיות נורמטיבית, וזאת לא קביעה נורמטיבית בעיני.

מאה אחוז. תודה רבה. בבקשה.

ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. הערה אחת כללית, ושתיים ספציפיות, שני דברים שאני חושבת שאין לנו הסכמה עליהם.

ההערה הכללית היא שנציבות שוויון הוקמה - כפי שאדוני היושב-ראש יודע היטב כיוון שהוא העביר את הצעת החוק להקמתה של נציבות שוויון – לפני כמעט שש שנים. הוועדה המייעצת הראשונה סיימה את כהונתה לפני שנה.

את יודעת כמה חוקים העברנו? בקדנציה הקודמת – 127. את חושבת שאני זוכר את כולם?

לכן אני מזכירה, לכן פתחתי בזה. הוועדה המייעצת הראשונה עמה עבדתי באופן מאוד צמוד, סיימה את כהונתה לפני שנה. יחד עם זאת, הוועדה המייעצת החדשה טרם מונתה, זאת אומרת התהליך של מינוי ועדה מייעצת הוא תהליך ארוך, מורכב ועמוס שיקולים שונים.

למה, למה? למה, למה?

כיוון שהיום יש דרישה בחוק למנות 21 נציגים, מתוך ה-21 נציגים יש חמישה ארגונים, יש שישה עובדי ממשלה, יש משום מה ביקוש גדול להיות חברים בוועדה המייעצת. יש הרבה מאוד אנשים וארגונים שפונים שוב ושוב, והשר הממונה היום, השר נפתלי בנט, טרם מינה. הוא עכשיו בתהליכים של מינוי, אבל רק כדי לסבר את האוזן של הוועדה - - -

את מבינה למה לא בתקנות? אני אומר לך למה לא בתקנות, כי השר לא כותב תקנות, ו"קובר" הכול.

זו מציאות שאני מכירה.

אז אנחנו פה בחקיקה כופים על השר, כופים עליו.

אבל באמת אני שואלת שאלה, חיים – זה שיהיה כתוב בחוק, זה גורם לו לעשות את זה?

כן.

כן, בטח. הוא חייב, מה זאת אומרת.

חייב, ועדיין אנחנו שנה בלי ועדה מייעצת, רק להגיד לוועדה.

איך הוא בוחר בין הארגונים? ארגון נשים, יש אלפי ארגוני נשים, איך הוא אמור לבחור?

הוא בוחר.

יש שיקול דעת לשר.

שיקול דעתו של השר.

אגב, מה שנעשה בפועל, אני מניח, זה שהנציבות בכל אופן מביאה בפניו את המלצותיה - -

המלצות, בהחלט.

- - אני מניח שבדרך כלל גם השר מתחשב.

יש משא-ומתן ויש גם הרבה אנשים שפונים, אז הפניות האלה מגיעות.

אוקיי. בבקשה.

ההערה הייתה לגברתי, לחברת הכנסת, כיוון שבאמת אי-אפשר להגיע לוועדה המייעצת, 31–35 חברים כי מאוד קשה - - -

זה לא עובד. אי-אפשר לעבוד.

שתי הערות קונקרטיות. הערה אחת, והסכמה אחת שלצערי לא הגענו עם חבר הכנסת היוזם, חבר הכנסת יריב לוין.

אחרי הקריאה הראשונה בטח תגיעו. המגמה להעביר את זה בקריאה ראשונה ואחר כך בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית תגיעו להסכמות.

זה מה שאמרנו על הקריאה הטרומית. אני רוצה להביע את ההתנגדות בפני היושב-ראש, וכמובן ההחלטה היא שלך.

אין בעיה בכלל.

הדבר היחיד שאני חושבת שאני מתנגדת למהות שלו זה ההפרדה באוכלוסייה הערבית. לעשות הפרדה בין ערבית מוסלמית לערבית נוצרית לעדה צ'רקסית בוועדה המייעצת של נציבות שוויון זו טעות מהפרספקטיבה של מי שמנהלת את הנציבות כבר שש שנים, ואני אסביר למה.
אין היום – וזה מהבדיקה שעשינו, ועשינו בדיקה שנייה אחרי הישיבה עם חבר הכנסת לוין – אין היום ארגון שמקדם זכויות של ערבים נוצרים בעבודה, לא קיים כזה. אז לחוקק חוק ולכתוב בסעיף שאנחנו מבקשים למנות נציג כזה, מבחינתי כרגע זה קצת פיקטיבי, ואני חושבת שיש לנו את הפרספקטיבה של שש שנים של מי שיושב בוועדה. אז זו התנגדות אחת, שאני חושבת שזו תהיה טעות להעביר את הנוסח הזה.

כיוון שזה קבוצה ריקה.

תיכף נתייחס.

גם לגבי הדרוזים, דרך אגב, אני שמעתי עמדות סותרות – אין ארגון שמקדם זכויות דרוזים בישראל, לא קיים דבר כזה.

זכויות דרוזים בכלל או זכויות דרוזים בעבודה?

בעבודה.

אבל יש זכויות דרוזים בכלל.

אבל הסמכות שלנו היא נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

אוקיי, אבל אני מניחה שיש עובד בתוך ארגון זכויות הדרוזים שיתעסק בעבודה, ואז לפחות זה לא קבוצה ריקה באמת.

אז התשובה שאנחנו קיבלנו היא לא, שאין ארגון כזה, לא קיים. אין לי שם אחד, אם תיתני לי, נשמח מאוד.

גם אצל הנוצרים היה כתוב שבמידה ויהיה ארגון. בינתיים לא נכנס שום דבר.

ההערה המהותית השנייה שלי היא לגבי הסעיף של ייצוג הולם בנציגי הוועדה. יש לנו את סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), שמציין מפורשות אלו אוכלוסיות זכאיות להעדפה מתקנת בשירות המדינה. זה ערבים, זה אתיופים – אחד מההורים יוצא אתיופיה, זה נשים וזה אנשים בעלי מוגבלות. להתחיל עכשיו להגיד לכל משרד ממשלתי שיכול לנסות ליישם ייצוג הולם גם לצ'רקסית, גם לציבור החרדי, גם ליוצא מילואים, זה מסורבל, זה גם לא עקבי עם החקיקה.
זה לא עקבי עם החקיקה – היועצת המשפטית של הוועדה, אני חושבת שדיברנו על זה, זה עלה כבר, אז אני מבקשת שהסעיף הזה יהיה עקבי עם שאר החקיקה, כמי שאוכפת את החקיקה של נציבות שוויון זה קשה.

כמי שאוכפת, וזה קשה, אבל את לא מחוקקת. ובא המחוקק וחושב, מה לעשות - - -

היא יכולה לבקש.

את לא צודקת, הוא המחוקק, בשביל זה הוא הלך לכנסת והוא לא מונה, והוא נבחר ואומר: אני רוצה לתקן לפי ראות עיני, לפי ראות אלה ששלחו אותי, לפי הקבוצה הזאת ששלחה אותי, את המצב.

אדוני היושב-ראש - - -

ואם את רוצה לחוקק, את יודעת מה את יכולה לעשות – תירשמי לאיזו מפלגה, תתמודדי בפריימריז או לא פריימריז, תמוני או לא תמוני, תהיי חברת כנסת.

חשבתי שאתה מציע לי להתפקד לליכוד.

לא, אני לא אמרתי כזה דבר, לאן שאת רוצה. בליכוד מאוד קשה, אל תבואי - - -

- - -

חיים, אבל חסרות נשים בליכוד.

חסר לך נשים בליכוד, אומרת חברת הכנסת קול.

שתתמודדנה, אולי הן לא רוצות. תראי, הליכוד זאת מפלגה אגרסיבית כזאת. את בחורה עדינה.

איזה מחמאה קיבלתי. כל מי שלא מכיר אותי פה יכול ליהנות.

אתה אומר שגם אני עדינה כי לא הלכתי לליכוד?

תראי, כל מי שלא הלך לליכוד הוא - - -

הוא לא עדין, הוא שונה.

כן. בכל מפלגה הוא שונה, לפחות בדעות. צריך להיות.

חבר הכנסת כץ, חשוב לי להגיד – כפקידת ציבור, כמי שאמונה, כמי שמוניתי על-ידי שר הכלכלה למלא תפקיד – שאם משנים פה את החקיקה, זה יגרור שינוי החקיקה - - -

מונית על-ידי שר הכלכלה או שר התמ"ת?

שר התמ"ת אלי ישי.

אז תמ"ת. התמ"ת התמ"ת, הישן.

מוניתי שוב על-ישי חבר הכנסת שלום שמחון, לשעבר.

אבל חלפת גם על פואד.

נכון, זה השר הרביעי.

יפה. כן, אדוני.

מה עם ההערה שלי? את לא רוצה להתייחס אליה?

סליחה. 20 שניות?

סיימת.

אבל היא לא התייחסה להצעה שלי.

העדפה מתקנת - - -

סיימת. סיימת. יש לך העדפה מתקנת, את תדברי יותר מכל האחרים שיושבים פה בחדר.

אין לנו התנגדות לחברת הכנסת עדי קול, אנחנו מסכימים למינוי נציג נוסף.

אז איך זה שיש לך התנגדות ליוצא ברית-המועצות?

רינה, אנחנו לא בשכונה. מה זה משנה מה יש לה, היא לא רוצה, מותר לה. בבקשה.

שמי אבי סייג, אני אלוף-משנה במילואים, יושב-ראש עמותת המילואים בפורום מג"דים, מח"טים וטייסים. עמותת המילואים היא קבוצה של כמה ארגונים שאתם מכירים אותם פה בכנסת.

אני רוצה קודם כול לברך על זה שמצרפים נציג של המילואים כי נוצרה בעיה בשנים האחרונות בנושא של אפליית אנשי מילואים ופיטורים של אנשי מילואים. שינינו את חוק החזרת חיילים משוחררים לעבודה בשנת 2003, חוק ישן שיחמיר עם המעסיקים שמפטרים אנשי מילואים.

מי זה שינינו?

אנחנו יזמנו שינוי בחוק בשנת 2003 והעברנו את זה פה דרככם בכנסת, ושינינו.

יזמנו?

כן, יזמנו – פורום מג"דים, מח"טים וטייסים יזם, בין היתר, את זה, את הנושא של ביטוח חיילי המילואים, נושא של חוק המילואים, נושא של חוק הסטודנט במילואים. אני מצטער, אדוני, אבל זה רשום על שמנו, אתה יכול להקשיב לפרוטוקולים.

אתם מחוקקים? אני, בלי שום קשר אליכם, חוק אישי שלי – מי שיפטר חייל שעושה מילואים, 100,000 שקלים קנס, עבר פה בכנסת בלי שאני אדבר אתכם פעם אחת.

זה חמש משכורות, אדוני.

בלי לדבר אתכם פעם אחת.

אוקיי. אז יכול להיות ששינית את זה מעבר לזה, אבל - - -

בסדר.

תעיין בפרוטוקולים.

אני, דרך אגב, מעולם לא לקחתי לי - - -

בסדר גמור, אני לא לוקח לך - - -

אני מעולם לא לקחתי לי כתרים שלא מגיעים לי. מעולם, ואני גם לא אקח.

אוקיי.

חוק אישי, שלא דיברתם אתי מעולם על העניין הזה.

קודם כול, דיברנו אתך הרבה פעמים.

על עניינים אחרים.

על זה לא כי אני מדבר אתך על שנת 2003. בשנת 2003 ישבנו יחד עם החימ"ש, ושינינו את החוק.

בסדר. אוקיי.

אתה יכול לעיין בכתובים, ואני לא צריך את זה.

אתה צודק.

ראשית, אני מברך על זה ואני חושב שזה מאוד חשוב. אני רוצה לציין פה שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא הרבה יותר חזק מאשר חוק החזרת חיילים משוחררים לעבודה. מדובר פה בעבירה פלילית ומדובר פה בסנקציה מאוד חמורה על המעסיק, אז אני חושב שחשוב, אנחנו מחכים כבר למעלה משנה שיצרפו אותנו, ואני מבין שבלי הסעיף הזה אי-אפשר לצרף אותנו לוועדה. כך גם הצטרפנו לוועדת המילואים בביטוח הלאומי.

מצוין. תודה רבה. גברתי, בבקשה.

תודה. שמי איה בן עמוס, אני מנהלת מחלקת מדיניות בקרן אברהם, עמותה שמתעסקת בקידום, שילוב ושוויון בין יהודים וערבים. אני רוצה להתייחס לנקודה הזו של האופן שבו נציגי הארגונים מוגדרים בחקיקה ביחס למיעוט הערבי, באמת מהזווית של הארגונים שעוסקים בזה בשטח.

אנחנו עוסקים הרבה שנים בקידום תעסוקת נשים ערביות, ואני חושבת שההצעה עצמה היא מאוד מאוד חשובה, וחשוב שיהיו נציגים שמכירים את החסמים ואת הבעיות הקונקרטיות ואת האפליה שממנה סובלים אזרחים בניסיונם להשתלב בשוק התעסוקה. אני חושבת אבל שהחלוקה לנציג של ארגון שעוסק בקידום תעסוקה של האוכלוסייה המוסלמית, הנוצרית והדרוזית היא חלוקה שלא כל כך תואמת פשוט את המצב בשטח ואת האופן שבו הארגונים פועלים.

רוב הארגונים שעובדים היום בשטח מתעסקים במיעוט הערבי כאוכלוסייה אחת, כולל מוסלמים, נוצרים ועל-פי רוב, כולל גם דרוזים, כשהחלוקה מבחינת האופן שבו הם פועלים היא או לפי קבוצות שהחסמים שעומדים בפניהן הם אחרים, זאת אומרת תעסוקת נשים לעומת תעסוקת אקדמאים – יש ארגונים שמתעסקים בתחומים ספציפיים של אקדמאים, כמו למשל תעסוקת אקדמאים בהי-טק שהוא תחום שהוא מאוד סגור ומאוד קשה להיכנס אליו, ויש ארגונים שהחלוקה שלהם היא גיאוגרפית, זאת אומרת ארגונים שעובדים רק בנגב, רק בגליל או רק במשולש.
אני חושבת שיהיה יותר נכון להתייחס לארגון שמקדם תעסוקת נשים ערביות, ארגון שמקדם תעסוקת אקדמאים ערבים, כי החלוקה הזאת היא גם תואמת את היעדים שיש לממשלה בתחום הזה, זאת אומרת למשרד הכלכלה יש יעד לתעסוקת נשים ערביות, למועצה להשכלה גבוהה יש יעד בתחום של אקדמאים ערבים, כך שזה יבוא בהלימה יותר רחבה לאופן שבו אנחנו תופסים קבוצות שמתקשות בשוק העבודה.
מה שאני רוצה לומר בשורה התחתונה הוא שהאופן שבו כדאי לחלק קבוצות בתוך המיעוט הערבי מבחינת ההשתלבות בשוק העבודה, שזה גם האופן שבו הארגונים פועלים, אבל זה גם האופן שבו המדינה מגדירה את זה ביעדים שלה – גם במשרד הכלכלה וגם ביחס להשכלה הגבוהה והיעדים של הוות"ת בקשר לשילוב אקדמאים ואקדמאיות ערבים – יותר נכון להתייחס לזה לפי קבוצות שהחסמים שעומדים בפניהן הם באמת שונים, כי אקדמאי נוצרי או אקדמאי מוסלמי סובלים מאותה אפליה.

הסברת את זה. תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה להתייחס? אם לא, אנחנו נעבור להקראה. אנחנו ניכנס אחר כך להרחבה – לעוד נציגים, להט"ב, לא להט"ב – אחרי הקריאה הראשונה. בואי נעביר את זה בקריאה ראשונה, נראה איפה אנחנו חיים. תעברי להקראה.

"הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הרכב הוועדה המייעצת), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 18ז

1. בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בסעיף 18ז –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "21" יבוא "26";


(2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (4) יבוא:

"(4) עשרה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה, ומתוכם

לפחות נציג אחד מכל אחד מסוגי הארגונים הבאים, ככל שקיים ארגון כאמור:



(א)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית-מוסלמית;



(ב)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הנוצרית;



(ג)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב העדה הדרוזית והעדה הצ'רקסית;



(ד)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב הציבור החרדי;



(ה)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה של ציבור העולים;



(ו)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה של משרתים במילואים;



(ז)
נציג של ארגון העוסק בקידום התעסוקה של אזרחים מבוגרים;



(ח)
נציג של ארגון העוסק בקידום תעסוקת נשים;"

אני רק מציינת - יש פה עשרה נציגים, אנחנו מונים שמונה ומשאירים שני נציגים שהם בשיקול דעת השר, ואז באמת זה יכול לענות על העניינים שעלו פה.
בנוסף, יש את העניין של עולי אתיופיה, אנחנו נשאיר את זה לקריאה השנייה והשלישית להחליט אם לציין אותם במפורש או להשאיר את זה כמשהו כללי.

מאה אחוז.

"(3) בסעיף קטן (ג), במקום "האוכלוסיה הערבית" יבוא "האוכלוסיה הערבית-מוסלמית, הנוצרית";"

פה מדובר על הסעיף של הייצוג ההולם. כרגע אנחנו מתקנים בהתאם לחלוקה שעשינו לגבי המגזר הערבי. אנחנו צריכים לבחון אם אנחנו רוצים להוסיף עוד אוכלוסיות לייצוג ההולם, הבנתי שפה יש התנגדות, גם את זה נשאיר לקריאה השנייה והשלישית לדון בזה. כרגע אנחנו לא מכניסים את זה בנוסח לקריאה ראשונה.

"(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:


"(ג1) חברי הוועדה המייעצת, שימנה השר כמפורט בסעיף קטן (ב), יהיו בעלי ניסיון, כישורים וידע ההולמים את תפקידי הוועדה המייעצת."

זה עונה גם על ההערה הכללית שנאמרה, שהחברים – הכישורים שלהם יהיו רלוונטיים לעיסוק. זהו, זה בשלב הזה לקריאה ראשונה.

אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו. חבר הכנסת לוין, אתה לא יכול להצביע.

יכול, במקום אורלי לוי אבקסיס.

אה, אנחנו באותה מפלגה.

הסיעה. מה לעשות.

אותה סיעה. חבר הכנסת לוין מחליף את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

אז זה ללא תיקון? יש פה אתיופים?

לא, את זה אני לא מכניסה. זו הערה שאמרנו שנדון בה בקריאה שנייה ושלישית.

אבל אני רוצה לדון גם בעניין הלהט"ב לקריאה שנייה ושלישית.

הוא אמר שכל הנושאים האלה יעלו.

עוד פעם, לא ראיתי, לא ספרתי. מי בעד, ירים את ידו. תודה רבה. מי מתנגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – 1
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הרכב הוועדה המייעצת),
התשע"ג–2014, נתקבלה לקריאה הראשונה.

שלושה מתוך חברי הכנסת שנמצאים פה תמכו, אחד נמנע. הוועדה מאשרת את הצעת החוק לקריאה הראשונה, אני מקווה שתאושר במליאה, ואז נדון בהרחבה לקריאה השנייה והשלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>