PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
21/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 121>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ' בשבט התשע"ד (21 בינואר 2014), שעה 12:00

<1. תקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות), התשע"ג-2013>
<2. צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר

>
אהרון זיסו - מרכז בכיר תפעול נמלים ומעגנות, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

עו"ד בילי בירון - יועצת משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

עו"ד מיכל גולד - משרד המשפטים

רני עמיר - אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

ראובן אברמוביץ - מנהל נמל יפו

אמיר צינדר - מנהל מרינה הרצליה

ערן פורטוגלי - מנהל מרינה אשקלון

רב חובל עזריאל רהב - הפורום לקידום השייט בישראל

דב סבידור - סמנכ"ל חברת נמלי ישראל, פיתוח ונכסים בע"מ

דוד בראון - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

אפרת חקאק

דורית ואג

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות), התשע"ג-2013>
<צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ג-2013>

צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נעסוק היום בתקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות) שקיבלנו משר המשפטים.

זאת הישיבה השלישית ואני מקווה היום לסיים את התקנות.

זאת הישיבה השלישית בה אנחנו מבקשים לאשר את תקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות) וצו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק).

התקנות האלה מסדירות את אופן פעילות המשתמשים בשטח המעגנה, את חובות מפעיל המעגנה לשמור על בטיחות השייט, למנוע זיהום סביבה, לאפשר תפעול תקין של המעגנה ואני מציעה שנעבור על התקנות.

כן. נתחיל לקרוא.

תקנות העבירות המינהליות (עבירות במעגנות), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות התשמ"ו-1985 (להלן – החוק), בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

1. עבירה מינהלית
עבירה על הוראה מהוראות תקנות הנמלים (מעגנות) התשע"א-2010, כמפורט בטור א' שבתוספת, היא עבירה מינהלית.

2. קנס מינהלי קצוב
לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1, יהיה קנס מינהלי קצוב כקבוע בטור ב' בתוספת.

3. עבירה מינהלית חוזרת
הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת, כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק, יהיה כפל הקנס האמור בתקנה 2.
4. עבירה מינהלית נמשכת
הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית נמשכת יהיה ביעור החלק העשירי של הקנס הקבוע בתקנה 2, לפי העניין, לכל יום בו נמשכה העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1) לחוק.

5. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

נעבור לקרוא את התקנות עצמן ונדון בקנס המוצע. אני רוצה להעיר שוב שזה הדיון השלישי. בדיונים הקודמות גם שמענו על נושא האכיפה של התקנות וגם שמענו את טענות, בעיקר הדייגים והשייטים נגד התקנות עצמן. עכשיו אני מזכירה לכולם שאנחנו לא דנים בתקנות עצמן אלא בהפיכת העבירה שבתקנות לעבירה מינהלית וסכום הקנסות. כשאנחנו דנים בסכומים, בדרך כלל אנחנו מתחשבים גם בחומרת העבירה וגם בזהות הגורם שיעבור את העבירה והקנס הדרוש כדי להרתיע את העבריין בפוטנציה.

אני קוראת את העבירה עצמה בתקנות הנמלים (מעגנות).

"לא יקים אדם מיתקן ימי בתחומי מעגנה אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל המעגנה ובהתאם לתנאי האישור".

בדיון הקודם שמענו את הערות הדייגים לעניין הסעיף הזה. לטענתם הסעיף לא היה ברור. אני לא שוכנעתי מבחינה מקצועית שיש משהו בטענות שלהם והבנתי שכך גם משרד המשפטים. חבר הכנסת מיכאלי ביקש שנחשוב על זה שוב.

מותר לי לומר כמה מלים כנציג היחיד של השייטים כאן? ניסינו לשבת עם הנציגים של רספ"ן ולהגיע להסכמה על התקנות אבל לצערנו כל ההצעות שהעלינו וכל הניסיונות להגיע להבנה נדחו. יש לנו די הרבה דברים לומר – ואני לא אעריך – אבל בדיוק התקנה הזאת מסמלת את ההתנגדות שלנו לקנסות. התקנות האלה לא ברורות ונתונות לפירושים שונים.

מה לא ברור במה שכתוב?

מיתקן ימי. יש הגדרה של מיתקן ימי. זה כן כלי שיט? זה לא כלי שיט? אני כשייט אבנה מחר משהו על הסירה שלי.

מיתקן בים באופן קבוע לרבות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר. מה לא ברור כאן?

למשל כלי שיט שנמצא בתוך המרינה, הוא קשור ועם עוגנים קבועים. זה כן חל עליו או לא חל עליו?

לא. הוא לא מוצב באופן קבוע.

במרינה הוא לא נמצא באופן קבוע? בוודאי שהוא באופן קבוע. כאן יש עניין של פירוש. אותו שוטר או אותו פקח יוכל לפרש את זה בצורה בררנית כזאת או אחרת ויפרש איך שימצא לנכון באותו מקום. מבחינתנו זה לא דבר ברור. בנוסף, סכום הקנס, 6,400 שקלים על דבר שלא מסכן חיים, זה לא נאות. על מעבר חציה משלמים מאה שקלים.

תבקשו אישור ממנהל המעגנה.

לראייתנו התקנה מאוד מאוד ברורה. מיתקן ימי הוא לחלוטין לא רלוונטי לכלי שיט. כלי שיט שמוצב בים באורח קבע באמצעות מערכת עוגנים, מדובר באסדה לצורך העניין, הוא לא כלי שיט שעוגן במרינה ומפליג.

תראה את ההגדרה של מיתקן ימי. הוא כולל מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע.

מאוד ברור.

מה ברור? אני לא מבין. מה עם הסירות שלהם?

הן לא עומדות באורח קבוע. הן כלי שיט בעל כושר שיט שיכול להפליג. אסדת גז או נפט מוצבת באורח קבע עם מערכת עוגנים. כלי שיט שעומד במרינה, עומד בדרך כלל על מערכת העגינה של המרינה ולא שלו. זה אותו הדבר. זה מאוד ברור. גם הגורם האוכף, הוא לא השוטר אלא הפקח שלנו, של משרד התחבורה שברור לו לחלוטין במה מדובר. העובדה, עד היום – והתקנות האלה בתוקף כבר כמעט שלוש וחצי שנים – לא הייתה בעיה עם זה. הבעיה באה לידי ביטוי בעיקר במתקנים שמתקינים על הרציף כאשר בא שייט לצורך העניין וקיבע מהלך מדרגות כדי לרדת למטה. הקיבוע הזה פוגע ביציבות ובמצב הרציף שהוא לא של המשיט אלא של המרינה, קודחים בו ופוגעים בו, פוגעים ביציבות שלו וגורמים לו נזק. זאת הכוונה. יש לנו מעגנה אליה בא אדם – במקרה זה לא משיט – והציב רציף במים וזה מיתקן ימי. הוא עשה זאת בלי אישור של המרינה, דבר המסכן את המשיטים האחרים.

על זה אין לנו השגות. אנחנו מדברים על כלי שיט.

כלי שיט לא נכנס בגדר מיתקן ימי.

זה לא מיתקן ימי והתקנה הזאת לא חלה עליו.

מה שאת אומרת עכשיו, זה לא כתוב. אין שום פסיקה של בית משפט שתגיד כן או לא לפי התקנה הזאת. מחר יבוא פקח אחד באשדוד ויאמר כך, פקח אחר בעכו יגיד אחרת ואת מוזמנת לקרוא את המאמר של דפנה ברק שכתבה השבוע על אכיפה בררנית. זאת בדיוק הנקודה הזאת. איך הוא יפרש את זה עוד שנתיים, אנחנו כבר לא נהיה שם.

אנחנו סבורים שההגדרה של מיתקן ימי מאוד ברורה. אנחנו סבורים שכן מדובר בעבירה שהיא חמורה, שהיא עבירה של בטיחות החיים, בטיחות השיט ובטיחות הרציף. אני סבורה שההשוואה לאדם שחוצה את הכביש במעבר חציה, בכל הכבוד, היא לא מתאימה.

כתוב בהגדרה מיתקן או כלי שיט המוצב.

זה לא כלי שיט רגיל.

כלי שיט כמו אסדה. דוגמה לכלי שיט שמוצב בים באופן קבוע היא אסדה.

אני לא יודע מה זאת אסדה. אולי תכתבו בתקנה מיתקן או כלי שיט שאינו בר הפלגה.

יכול להיות שהוא בר הפלגה. אסדה היא ברת הפלגה אבל עצם העיגון שלה בים באופן קבוע הופך אותה למיתקן ימי.

אנחנו מדברים כאן על מעגנות. מה עניין הים כאן? מדובר על תקנות המעגנות, ולכן מה עניין הים? ברור שמדובר על מעגנות ולא על הים. כולנו עגונים במעגנות.

אני מנהל המרינה בהרצליה. אנחנו לא דנים כאן כרגע בתקנות. התקנות כבר עברו בכנסת. אנחנו דנים כרגע בקנסות.

אנחנו כן דנים.

הוועדה יכולה להוסיף סייגים לצו.

אם זה עבר בכנסת, אני קובע במה דנים.

אני מנהל נמל יפו. כלי שיט שעוגנים במרינה הם לא כלי שיט קבועים אלא הם כלי שיט שמשתחררים מהעוגן ומפליגים. אסדה שהיא רפסודה גדולה שתקועה כל הזמן ולא זזה, זה כלי שיט קבוע.

אם זה היה מוגדר בהגדרות, הייתי שמח.

זה מוגדר בהגדרות אחרות במיתקן ימי ולא רק כאן. ההגדרה של מיתקן ימי כפי שהיא כאן, מופיעה גם בתקנות אחרות שלנו. את האסדות האלה יש לא רק במרינות. דרך אגב, גם במרינות יש דוברות גדולות שיש להם רישום של כלי שיט מכוח החוק, אבל אין להן יכולת הנעה עצמית כי בא כלי אחר לגרור אותן. עדיין הן רשומות ככלי שיט. על זה מדובר. זה כלי שהוא רשום ככלי שיט ואין לו יכולת הנעה עצמית. למשל, כלי שיט של מצ', יש לו יכולת הנעה עצמית הן באמצעות מנוע, הן באמצעות מפרשים או סירה קטנה באמצעות משוטים. זה לא מוצב אורח קבע.

אני רוצה שתסייגו בהגדרה את כלי השיט שיהיה ברור שהיאכטות שלהם ם לא כלי שיט עליהם אנחנו מדברים.

הוא לא מיתקן ימי.

הוא לא עונה להגדרה של מיתקן ימי.

הוא לא עונה? אני מפרש אותו כך שהוא כן עונה. אם אני מפרש אותו כך, אתם תשנו.

יכול להיות שזה כלי שיט שיש לו הנעה עצמית אבל לא מניעים אותו. זאת אומרת, יש כלי שיט שכן מניעים. מגיעים לאותו מקום עבודה שלהם בכוחות עצמם והם כן יכולים להפליג, וגם אז זאת הנעה עצמית. הנעה עצמית, זה לא חייב להיות מנוע.

אתם תכתבו רק דבר אחד, שכלי השיט, לא מדובר בספינות שעוגנות במעגנה.

נחשוב על נוסח לקראת הדיון הבא. כנראה ארגוני הדייגים לא קיבלו את ההזמנה לדיון ולכן לא נוכל לאשר את הסעיף.

נסיים את הדיון כך שכל מה שיישאר לי זה רק להצביע.

אני מניחה שכאשר הם יבואו לדיון הבא, הם יבקשו להעיר הערות.

לא כל הסעיפים נוגעים אליהם.

נכון, יש עוד אופציה לעבור על כל הסעיפים שקשורים לדייגים ולאשר אותם ולהשאיר את הסעיפים שקשורים לדייגים לדיון הבא.

בסדר.

אני רוצה לומר לכם בהערת ביניים שהדייגים יודעים על הדיון כי לפני כשבוע וחצי אני נפגשתי בנמל יפו עם שניים מתוך שלושת נציגי הוועד ודיברתי אתם על הדיון.

לא מספיק. אנחנו צריכים לתת להם הודעה פורמלית.

זה נכון אבל הם יודעים על הדיון הזה. הם ישבו אתי לקראת הדיון.

יכול להיות, אבל למען הסדר הטוב.

זה נוגד את מה שנאמר לי עכשיו על ידי היושב ראש שלהם. הוא אמר לי שמסיבות אישיות הוא היה מנותק קשר, גם פלאפון וגם מייל, הסגן בחוץ לארץ והשלישי לא עונה.

יש גם מישהו שראה את השיחה שלנו אתם והוא יושב כאן.

נמשיך בתקנות שלא חלות על הדייגים.

תקנה 5(א), 6,400 שקלים.

בסייג שדובר עליו.

אנחנו נבחן.

אני רוצה לשאול שאלה. יש לי יאכטה שנמצאת במעגנה ואני בונה על הסיפון שלה שולחן פינג-פונג. אני עובר את העבירה?

על תקנה 4? לא.

על תקנה 5. הקים אדם, שינה או תיקן מיתקן ימי או חלק ממנו בתחום המעגנה.

דיברנו על זה בדיון הקודם והסברנו את זה מאוד מפורש.

מה שלא כתוב, לא הסברתם.

לדעתי זה קיים בחוק, אבל הסברנו את זה.

אני רוצה שזה יהיה כתוב.

כל חלק שבנית צורך העניין בספינה שלך הוא חלק ממבנה כלי השיט. לא המיתקן הימי כי הספינה שלך היא לא מיתקן ימי. לכלי השיט שלך יש רישיון בנפרד, קוראים לו כושר שיט, זה כמו טסט לאוטו, ואם מה שבנית לצורך העניין הוא לא בטיחותי, אתה לא תעבור טסט אבל זה לא קשור לתקנה הזאת. זה בטיחות השיט.

למה קשה לכם לשנות את ההגדרה של מיתקן ימי? זה הכול בהגדרה של מיתקן ימי.

את המיתקן הימי הם ישנו.

אז אין לנו התנגדות.

אנחנו לא דנים עכשיו בשינוי הגדרות של תקנות.

אתם משנים את ההגדרות שאני רוצה שתשנו כי אחרת אין לכם אישור לתקנות.

אנחנו לא יכולים לתקן את התקנות עכשיו. הכוונה היא שזה יהיה בצו ההחלה של התקנות.

האם היושב רוצה את אותו סייג גם על סעיף 5?

כן. אני רוצה שתהיה הבהרה מה זה מיתקן ימי.

זה הקנס הגבוה ביותר.

זה לא הקנס הגבוה ביותר.

ברוב המקרים, התקנות האלה אינן חלות.

לפי מה קבעתם 6,400 בכל העבירות? אין הבדל בחומרת העבירות?

כן, בהחלט אדוני. בכל התקנות האלה סכומי הקנסות נקבעו לפי שלוש דרגות של חומרת העבירות. שלושת העבירות הראשונות הן עבירות שמבחינתנו הן בדרגת חומרה בינונית. הן לא הכי נמוכות אבל בהחלט כפי שהסברנו קודם – ואם אדוני מבקש, נסביר שוב – אלה עבירות שעלולות להביא לסיכון חיים. כל מה שאנחנו אומרים כאן, זה בסך הכול לקבל היתר של מנהל המעגנה.

אני רוצה להבין למה בתקנה 5 יש חומרה כלשהי. הרי אם אני אעשה שם משהו שיפגע בבטיחות, אני לא אעבור את הטסט, כפי שהוסבר לי.

אמרתי, זה לא חל על כלי שיט.

אני רוצה שזה יהיה כתוב.

"הקים אדם, שינה או תיקן מיתקן ימי או חלק ממנו בתחום המעגנה בלא אישור מנהל המעגנה או בניגוד לתנאי האישור, חייב אותו אדם לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור בתוך שלושים ימים מיום שקיבל על כך הוראה בכתב מאת מנהל המעגנה".

אני רוצה שזה יהיה כתוב בתקנות.

אפשר להסביר לך את דרגת החומרה.

לצורך העניין, אני שוב אשתמש בדוגמה אמיתית שקיימת כרגע במים, במרינה אשדוד. הציבו רציף והרציף הזה, לא נבדקה מערכת העגינה שלו, לא יציבות הרציף ולא כלום. אנשים הולכים עליו.

למה לא עבירה החמורה ביותר? למה אתה עושה את זה דרגת ביניים?

זאת לא העבירה החמורה ביותר.

בתור מה זה נחשב מיתקן ימי?

זה רציף. בהגדרה רציף הוא מיתקן ימי. הרציף הזה עכשיו מתנתק ממקומו כי מערכת העגינה לא תקינה ונעה במרינה עם הזרם, עם הרוח ועם הגלים, פוגע בכלי שיט אחרים, מישהו יורד לרציף הזה ונפל למים ונפגע.

למה זאת עבירה בינונית ולא העבירה החמורה ביותר? למשל, אדם התקין עמוד.

כי זה פחות סכנת חיים. כלי שיט שיאבד שליטה ויעלה על השובר, מסכן את כל האנשים שעליו. זה הרבה יותר חמור מבחינתי. הרציף הזה, בשאיפה, לא נוסע לשום מקום אלא אם הוא באמת יתנתק. זה חמור, הקנס כאן הוא יחסית גבוה אבל יש דברים יותר חמורים.

אדם שהתקין עמוד כדי לקשור את הסירה שלו, זה נכנס להגדרה?

כן. עמוד הקשירה הוא מיתקן ימי. בהחלט.

זאת תקנה 6.

לא. זאת תקנה 5.

זה לא כל כך פשוט להתקין עמוד במרינה. זה לתקוע אותו בקרקע בעומק של הרבה מטרים.

הוא יכול גם להוציא עמוד.

נכון. זה הכול בגדר העבירה הזאת. אדוני צודק.

אני גם אוסיף ואומר שמבחינת דרגות הקנס, הדרגות היותר גבוהות הן בדרך כלל העבירות שחלות על מנהלי המעגן.

על התאגידים. על מפעילי המעגנות. נכון. זה לא על האדם.

אני גם אוסיף ואומר שכדאי לזכור שבסעיף 5 צריך קודם כל לשלוח הוראה בכתב לאותו אדם.

מה ההבדל בין תקנה 5 ל-6?

תקנה 5 היא פירוק משהו שהוקם. תקנה 6 היא איסור הקמה.

הקים אדם, שינה או תיקן. כך מתחילה תקנה 5. מה זה הקים אדם? לא יקים אדם.

בתקנה 5, חייב אותו אדם לפרק.

תקנה 6 היא איסור הקמה בכלל.

איסור הקמה מלכתחילה ללא קבלת אישור מנהל.

לכאורה תקנה 6 צריכה להיות לפני תקנה 5. אדם מקים וב-5 הוא בא לפרק.

נכון.

כך נקבעו התקנות.

אין לנו דרך לשנות את זה בתקנות.

אתה צודק לגבי הסדר.

בתקנות 4 ו-5 מדובר על מיתקן ימי ובתקנה 6 על מבנה או מיתקן אבל לא מיתקן ימי לצורך העניין.

נכון.

לעניין תקנה 6, אני מניחה שלדייגים יהיו הערות כי היו להם הערות בדיון הקודם.

הם דיברו על מסגרת שהיא חלק מספינת הדיג שלהם שהם מורידים אותה לרציף ומרתכים. זה לא חלק מהרציף. זה לא מיתקן ימי אלא זה חלק מהספינה שלו.

היה בעיר ירושלים אחד שהקים קרוואן אבל שם לו גלגלים והשאלה שלי הייתה האם זה נקרא שהוא הקים מבנה או שזה דבר נייד.

אני אתן לך פסקי דין שזה לא מבנה. תחנת דלק הקמתי על גלגלים.

גם כאן, אתה שם גלגלים ואתה אומר שזה לא מבנה.

אבל אז זה צריך לעבור טסט כי זה כלי רכב עכשיו.

לא. אין מנוע אלא רק גלגלים.

לדלג על תקנה 6?

כן. אנחנו נחזור לזה עת הדייגים יהיו.

תקנה 7, 800 שקלים.

"ראה מנהל המעגנה כי כרזה, מודעה או פרסום אחר המוצבים ברציף או על כלי שיט פוגעים בבטיחות השיט במעגנה, רשאי הוא לשם הבטחת בטיחות השיט להורות למי שהציבם כאמור, או לבעל כלי השיט, לפי העניין, על הסרתם או הזזתם, ואותו אדם חייב למלא אחר הוראות מנהל המעגנה שניתנו כאמור".

אני רוצה להבין מה זה כרזה, מודעה או פרסום המוצבים ברציף או על כלי שיט הפוגעים בבטיחות השיט במעגנה.

במעגנה יש תעלות שיט. במעגנה יש מקומות עגינה ויש, נקרא לזה, תעלות שיט דרכן כלי השיט ניגשים למקומות העגינה. כשמציבים – לצורך העניין נקרא לזה כך – קיר, יש שם רוח וכלי השיט מאוד מאוד מושפע מהרוח וכשאתה מציב קיר כזה, אתה יכול ליצור מעין ונטיורי או לשנות את הרוח במקום וליצור מכות רוח. לגרום לזה שבמקום שהוא ניגש אליו, יש מכת רוח. לכן אסור להציב שלטים כאלה אלא במקום שהוא לא מפריע, שלא יכול ליצור את ההפרעה הזאת. זאת הכוונה.

העבירה היא אי מילוי הוראה.

זה סוג של ניסוח שמי שלא בקיא בנושא, לא יכול להבין. ההסבר הוא לא לפי המציאות. הם מדברים כאן על דברים אחרים לגמרי. מודעה, מה זאת מודעה?

שלט על קיר גבוה מהווה כרזה.

אדם שרוצה לפרסם על כלי השיט שלו פרסום, כמו מוניות.

זה פוגע בבטיחות השיט במעגנה או לא פוגע?

זה אחד הסעיפים, כמו בכל התקנות האלה, שנתונים לפירוש.

800 שקלים זה לא קנס מופרז.

אני רוצה לשאול את אדוני לגבי מודעת פרסום, שלט פרסום.

פוגע בבטיחות השיט? יהיה צריך להוכיח.

צריך לומר לאדם שהמודעה מפריעה.

לפני הקנס, יש אזהרה.

בוודאי. העבירה היא לא בעצם הצבת השלט אלא העבירה היא לאחר שהוצב השלט, מנהל המעגנה, שהוא מבין בעניינים ובוודאי בבטיחות השיט, הוא הגיע למסקנה שזה פוגע לצורך העניין בבטיחות השיט והוא נותן הוראה למי שהציב את השלט להסיר אותו ואותו אדם לא הסיר את השלט. רק אז נעברה העבירה. העבירה היא לא בהצבת השלט כך שכבר אין ספק אם יש כאן בעיה או אין.

היו תקופות שהורידו את השלטים בנתיבי אילון כי אמרו שזה מסיח את תשומת לב הנהגים ופוגע בבטיחות. זאת אומרת, הכול יכול להיכנס להגדרה הזאת.

במסגרת תקנות המעגנות יש אפשרות של ערר. נניח מישהו מגיע למסקנה שניתנה נגדו הוראה להסיר שלט בגלל קפריזה כלשהי של מנהל המעגנה ובעצם זה לא פוגע בבטיחות השיט. הוא יכול להגיש ערר על אותה הוראה שנתן לו מנהל המעגנה.

אם הוא קיבל קנס, הוא יכול לבקש להישפט בפני בית משפט.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות אמיתיות. יש עשרות ומאות כלי שיט במרינות שהם מסחריים. כולם מפרסמים את עצמם. יאכטת נוסעים שלוקחת אנשים לטיול וכולי. כולם מפרסמים את עצמם. זה רשום על הדופן, יש דגלים וכולי. מנהלי המרינות לא אומרים להם להוריד את זה כי זה לא פוגע בבטיחות.

גם שם הספינה נמצא.

לא רק שם. הוא שם שלט ואם זה לא פוגע בבטיחות אף אחד לא אומר לו שום דבר. מהצד השני, יאכטה מאוד גדולה באילת הושכרה כשטח פרסום, הציבו על גג המבנה שלט של משהו כמו ארבעה מטר גובה ו-15 מטרים רוחב וכך יצר קיר לאורך נתיב השיט של המרינה. קונסטרוקציה שלמה, חשמלית עם תצוגה דיגיטלית שרואים אותה מכל רחבי אילת. הוא קיבל מיד הוראה לפרק את זה.

למה

כי הוא יצר שם תעלת רוח. הוא פשוט יצר קיר.

ואם זה לא פוגע?

אם זה לא פוגע בבטיחות, אין לנו אינטרס. אני לא צד מסחרי בעסק הזה. אם זה לא יוצר בעיית בטיחות, זה לא מעניין אותי. מה שמטריד אותי אלה בעיות בטיחות.

כשעושים תקנות כאלה, זה נכון אבל היה צריך גם להיות נושא של שפה אחת בשילוט, שפה אחת בפרסום. כשעושים משהו מושלם, נכנסים גם לדברים האלה. לא שאוסרים פרסום אבל יוצרים ויש זכות למי שאחראי ליצור משהו שחזותית הוא טוב. גם הנראות היא חלק שעושה סדר. אם עושים משהו מושלם, עושים גם בעניין הזה.

אנחנו לא שם. הלוואי שנהיה שם אבל אנחנו לא שם.

תקנה 8 היא לגבי דיג. אמנם זה לא מתייחס רק לדייגים.

חלק לא לדייגים. לחלוטין לא דייגים.

תקנה 9(א), 800 שקלים.

"לא יכניס אדם למימי המעגנה בעל חיים".

אדוני מבקש שנסביר משהו?

לא. אני רוצה להבין למה זאת עבירה בעייתית? אני מגדל כלבים על הספינה שלי.

יש הרבה כאלה.

האיסור הוא להכניס למים.

אסור לך להכניס אותם למי המעגנה.

הוא קופץ למים. מה אני אעשה? אני יכול כל היום להחזיק אותו?

אתה לוקח אותו לחוף הים והוא שוחה, זה בסדר. במרינה לא כי לצורך העניין הוא עכשיו מכשול ניווט. מעבר לכך שכלי שיט ידרוס אותו והכלב ייפגע, כלי השיט עשוי להיפגע.

כדוגמת ציפורים שעלולות להיכנס למנוע של מטוס ולהוות פגיעה אמיתית בבטיחות, אותו הדבר, כלב או חיה אחרת שאינה חיה ימית שעלולה להיכנס למנוע של כלי השיט, עלולה להביא לפגיעה ביכולת הניתוב וההפעלה של כלי השיט.

מאותה סיבה אדם לא יצלול? כי הוא כמו בעל חיים?

בהחלט כן.

יש לזה התייחסות ספציפית. גם עלולה להיות סיטואציה אחרת שמשיט כלי שיט במעגנה רואה מולו איזושהי חיה ומנסה לתמרן במהירות כדי לא לפגוע בה וכך הוא עצמו יכול להיפגע.

אדוני היושב ראש, אני זוכר שגם הנושא הזה שייך לדייגים. אדם יורד לנקות את הספינה.

יש כאן את מצ' שיודע לייצג אותם מצוין בהקשר הזה.

כשיורדים לנקות את הספינה, צריך להניף דגלים בארבעת הצדדים.

אין איסור טבילה במרינה. נפל לך משהו למים ואתה צריך לקפוץ להוציא אותו. אני אשים עצמי לצורך העניין כמנהל מרינה. מתקשר אלי מצ', רוצה לצלול ואני אומר לו אוטומטית שהוא ישים מישהו למעלה שישגיח ואם כלי שיט אחר מתקרב, הוא יצעק אליו שיתרחק כי יש כאן צולל במים. אין עם זה שום בעיה. זה לא מצב חירום. עכשיו אתה בסירה, נפל משהו למים, תרים טלפון, יגידו לך בסדר ותרד למים.

ואם אין מישהו שעונה לטלפונים? מותר לי להתייחס?

מותר לך להגיד כל מה שאתה רוצה.

עברנו את נושא בעלי החיים שגם עליו יש לנו השגות, אבל אני אתייחס לצלילה. כיוון שהדייגים לא כאן, אני לא יכול לייצג אותם, אני נציג השייטים, אבל בכל זאת. צלילה או טבילה במים, אלה דברים שיכולים לקרות בצורה שלא מסכנת חיים אבל להפך, מסכנת את כלי השיט. אם אני נכנס למרינה בלילה ונכנס לי חבל בפרופלור, אין לי אף אחד במרינה שאני יכול לשאול אותו ומבחינתי כסקיפר של כלי השיט, כרב החובל של כלי השיט, אני צריך לצלול עכשיו ולשחרר את החבל. היה נאות אם הם היו אומרים מה צריך לעשות כאשר רוצים לצלול, אבל זה לא מופיע בתקנות. רק לצלצל למנהל המרינה, לדעתנו זה לא הדבר הנכון. לשים בן אדם שישמור, לעשות דברים אחרים, מה שאתם רוצים אבל אין כל הזמן תשובה במרינה כשאתה מטלפן אליהם. מצד שני, זה קורה שאתה צריך לרדת למים בגלל כל מיני סיבות והדייגים נתנו רשימה יותר ארוכה ומבחינתנו זה כן דבר של בטיחות השיט, האפשרות לרדת למים. כל התקנה הזאת מבחינתנו, להטיל עליה קנס של 1,600 שקלים, לא.

אדם שירד למים כדי להוציא בעל חיים שהיה במים, משהו שהוא בחירום, או שהוא יורד להציל אדם.

הסברנו את זה גם בדיון הקודם.

זה לא כתוב.

כתוב בתקנות שאסור לצלול במעגנה, רק לפי הוראות מנהל הנמל. זה כתוב בתקנות הנמלים.

חוץ ממקרה חירום.

אם זה כך, לא יעשו לו כלום.

אתה מסביר שלא תעשה לו שום דבר, אבל צריך לכתוב למעט בשעת חירום.

הסברנו את זה.

ההסבר לא כתוב. גברתי היועצת המשפטית, יש אפשרות להכניס בניסוח מצבי חירום?

מי שקשור ברציף, אין מצב חירום בקטע הזה.

נפל ילד למים.

זאת הצלת חיים.

אתה עדיין יכול לקנוס אותי ב-1,600 שקלים.

נראה לך? באמת.

לא, לא נראה לי. אנחנו לא מדברים עליך.

אני רוצה להחזיר את הדיון לגדר המציאות.

(היו"ר אורי מקלב)

אולי לא ידוע לכם, אבל התבקשתי על ידי היושב ראש לנהל את הישיבה. זה שהיושב ראש יצא, זה לא אומר שכל אחד יכול להתפרץ האחד לדברי השני. אנחנו נעשה את הדברים באופן מסודר.

כמו שאמרנו קודם, מבחינת המפקחים שיכולים להטיל את הקנס, אלה מפקחים שיש להם הבנה. זה לא מפקח מתחום אחר לגמרי שלא מבין והוא מטיל קנס ככה סתם באופן שרירותי. מעבר לזה, העבירה היא מראש קבועה כעבירה פלילית. גם אם יוטל קנס ובעיני מי שקיבל את הקנס, הקנס הוא לא הוגן, כפי שהוא היה מגיע לבית המשפט לדיון בעבירה הפלילית ככל שהיה מוגש נגדו כתב אישום והיה טוען את כל הטענות שלו, יש את כל המסלול המינהלי הזה.

יש כאן ויכוח עקרוני על איך אתם רואים את זה. כשיש תקנות, יש כאן קנס על מי שיורד למים ללא אישור של מנהל המעגנה. אם מדובר במצב חירום– החבל נתפס בפרופלור וחייבים לשחרר אותו או בעל חיים נפל למים והוא רוצה להוציא אותו – במקרה כזה מנהל המקום לא ייתן קנס אבל השאלה איך השפה הרגילה של חוקים, האם אני צריך לכתוב למעט מקרי חירום, למעט מקרי פיקוח נפש ולמעט מקרי הצלת חיים, או שלא כותבים וזה ברור בהגדרה אחרת.

זה ברור במשפט הפלילי שאם יש סכנת חיים, לא יטילו את הקנס. אפשר לברר את זה שוב.

זה בדומה לעצירה בצד הדרך.

מבחינת המשפט הפלילי, אם יש צורך לעבור את העבירה לצורך פיקוח נפש, לא יטילו קנס.

לצורך הצלת בעל חיים? כלב נפל למים.

אנחנו כן נבדוק את זה לקראת הדיון הבא.

דוגמה שהיא לא פיקוח נפש ולא משהו ערכי, אלא משהו יותר מעשי. רשת נתפסה בפרופלור וזה כאשר הוא כמעט חונה במרינה והוא צריך לרדת למים לשחרר.

אדוני, מבחינתי זה פיקוח נפש כי חבל במדחף, הוא איבד שליטה בכלי השיט ובשלב הבא הוא יתרסק או על הרציף או על השובר. יש כאן פיקוח נפש במקרה של חבל במדחף. זה ממש לא מהלך רגיל.

הבנתי. אם זאת שפה אחת, אנחנו לא משנים ולא מחריגים. אם אתה מסביר במקום אחד יותר מדי, אתה לא יכול לקחת מקום אחד ולהגדיר אותו יותר ולהסביר אותו יותר כי שפה אחת צריכה להיות בכל. אם פיקוח נפש לא חל בכל הקנסות האלה, זה לא חל. אם דברים כמו שאתה אומר לא חלים, אז גם כאן. היועצת המשפטית תבדוק את זה כך שתהיה בהירות בעניין הזה.

אני כן רציתי לשאול את מנהלי המרינות האם תמיד יש מישהו במשך 24 שעות אליו אפשר להתקשר?

לא.

כשזה פיקוח נפש, אין לנו בעיה אבל בוא נגיד שזה לא כך.

במרינה הרצליה יש כוננות 24 שעות ואין שום בעיה להתקשר. יש טלפון חירום, יש קשר חירום במשך 24 שעות ביממה.

זה נכון לגבי כל המרינות?

יתכן שזה נכון לגבי המרינה בהרצליה, אבל אנחנו מדברים כאן על מעגנות בכלל. בעכו למשל אין למי להתקשר. גם במרינות אחרות אין למי להתקשר. התקנות הן כלליות. היום יש במרינה הרצליה, עוד שנתיים לא יהיה. אנחנו לא עושים כאן משהו עבור מרינה הרצליה.

הייתה בלילה שריפה במרינה אשקלון ומנהל המרינה הגיע לפני השומרים ולפני כיבוי אש למרות שהוא לא היה במרינה. יש מענה גם שם. זה נכון לרוב המעגנות. זה נכון לגבי רובן המוחלט. נכון, בעכו גם ביום אין לך למי להתקשר.

זה נכון מה שהיא אמרה לגבי הצלת חיים, אבל זאת לא רק הצלת חיים. לדוגמה, נפל למישהו מכשיר יקר למים והוא מיד קופץ. הוא לא יכול לחכות עכשיו עד שמנהל המרינה יבוא בעוד שעתיים.

הוא לא צריך לבוא.

(היו"ר דוד רותם)

לך לסעיף 13, שם תהיה לך כניסה למעגנה.

הוא מכיר את זה. דיברנו על זה.

גם על זה יש לנו השגות.

השאלה אם יש חיוב לבעלי המעגנות האלה לשים שלט בו מופיע מספר הטלפון. את כל זה לא פותרים אם בעכו זה קיים ובאשקלון לא. אם בכל מרינה יש טלפון חירום, טלפון של מנהל האתר על שילוט מתאים, זה פותר.

כל מרינה מחויבת בתקנות להציב לוח מודעות שיש בו מידע חיוני. בכל לוחות המודעות האלה יש מספרי טלפון של המעגנה, ודרכי תקשורת. אלה דברים שמופיעים.

וטלפון לשעת חירום.

זה חלק מהעניין, כן.

זה קיים.

אני רוצה לחזור ל-9(א), בעלי חיים. מי האוכלוסייה שבדרך כלל עוברת על העבירה הזאת?

בדרך כלל אין את העבירה הזאת במעגנות.

איסורים מקבילים קיימים בתקנות הנמלים. זאת לא המצאה חדשה. זה דבר שהוא מאוד מקובל.

האם גם אנשים פרטיים יכולים לעבור על העבירה הזאת?

כן. מי שמטייל בטיילת של המרינה עם כלב וזרק אותו למים. אני אוהב כלבים ולא הייתי עושה את זה.

האם יש תקנה קיימת גם בנמלים?

כן, בהחלט. לקרוא לך אותה?

כן. אני אשמח.

תקנות הנמלים, התשל"א-1971. תקנה 23. לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל חיים למימי הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

יש קנס על זה?

תקנות הנמלים הן עבירות פליליות.

אבל אין קנס.

עדיין לא הפכנו אותן לעבירות מינהליות.

מ-1971 לא ראיתם לנכון להטיל קנס בנמלים.

הם מביאים אותך לבית משפט והשופט יראה לך מה זה.

או שהוא יפרש נכון את התקנות כמו שאנחנו רוצים. יהיה פסק דין של בית משפט שיגיד מה התקנה, איך צריך לפרש אותה ותהיה הלכה פסוקה. זה לא שאמרו לפרוטוקול מה זה אומר.

יש הבדל אחד מאוד מהותי בין הנמלים למעגנות. בנמל, מי שמסתובב, אולם אנשי נמל, נקרא להם כך, משיטי כלי שיט, אניות וכדומה. במרינה זה לא כך ואתה יודע את זה. המרינה פתוחה לציבור אבל הנמל לא פתוח לציבור. בנמל יש חובת הישמעות להוראות מנהל הנמל - ואתה מכיר את זה - על כל צוות עובדי הנמל, מי שעושה שימוש בנמל, וכלי השיט שבנמל. הסנקציות שם הן הרבה יותר גדולות. הן לא בקנסות מינהליים.

האם דרגות הקנס מקובלות?

כן.

אנחנו סומכים עליך. יש לזה שפה אחת. אנחנו יודעים שזה חלק מאבני הדרך.

בכל תחום יש ניואנסים.

אין ספק שהקנסות כאן גבוהים באופן יחסי לכל דבר. תקנה כזאת בחוק עזר עירוני עם בעל חי, הקנס הוא לא 800 שקלים אבל כאן הם מבהירים שכל בעל חי, זה פיקוח נפש וזאת שאלת חיים ולכן זה מקבל פרופורציות אחרות. בנושא של בעלי חיים למשל, כניסה או לא כניסה וכל הדברים שאנחנו רגילים להם בחוק עזר עירוני, אלה לא קנסות כאלה גבוהים. כאן הם מציגים את זה לא בגלל בעל החיים, לא בגלל הסדר הציבורי אלא בגלל שאלה של חיים ולכן זאת פרופורציה אחרת.

אני אוסיף ואומר שבעבירות מינהליות באופן כללי, הסכומים הם בדרך כלל יותר גבוהים מאשר בחוקי העזר של העיריות.

בעבירות קנס אנחנו מגבילים לפי החוק ל-730.

אפשר להציג כל דבר כסכנת חיים. גם בתקנות העזר העירוניות, כלב יכול לרוץ לכביש ולפגוע במכונית, להפיל אופניים ויהיה אובדן חיים. אותו דבר גם כאן. אין את הבעיה כמו שהם אומרים. שלוש שנים לא הייתה אף תביעה, אז לרוץ ישר עם 8,600 שקלים?

בחוקי עזר, עת יש עבירות שמסכנות חיים, אנחנו נותנים את הקנס הגבוה ביותר שהוא 730. ההגבלה היא בחוק.

תקנה 9(ג).

"לא ישיט אדם כלי שיט בפעילות של גלישה, חתירה, הפלגה באופנוע ים או ספורט ימי אחר בתחום המעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה ובתנאים שנתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה".

הקנס שאנחנו מציעים לקבוע כאן הוא 1,600 שקלים וזה מקביל במהות שלו לעבירה מינהלית אחרת שקיימת כבר כיום בתקנות על תקנה 68(ב) לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). המהות היא זהה.

מותר לי להגיד את ההשגות שלנו?

כן.

ערבבו כאן כמה דברים שלדעתנו כשייטים מערבבים דברים. גלישה וחתירה, היא לא הפלגה באופנוע ים. הפלגה באופנוע ים במרינה, בסדר גמור, אנחנו בהחלט ואפילו תכפילו את הקנס ומאוד נשמח לכך. ילד שגולש עם גלשן ונכנס מבחוץ, להטיל עליו 1,600 שקלים, הגזמתם. על מה אנחנו מדברים? על פעילות ספורטיבית. יש הבדל בין זה לבין אופנוע ים. תבדילו.

אני רוצה לדייק ובלי משחקים כמו שזה מוצג כאן. הילד שגולש לא מגיע בעצמו אלא בכל המרינות – ואנחנו מאוד תומכים ומעודדים את זה – אגודות חינוך ימי שמבחינתנו זאת עדיפות עליונה שהן יהיו פעילות במעגנה כי זה נותן להן אפשרות להתאמן גם כאשר הים לא טוב. לכן מאוד חיוני שהן יהיו במעגנות. זה מצד אחד. בהערת אגב, הקנס הוא לא על הילד. האגודה מחויבת לנוהלי בטיחות גם של משרד החינוך וגם של מנהל המעגנה כי הם פועלים בתוך המעגנה והאחריות הכוללת היא עליו. קורים מקרים, והם קורים לא מעט, שהמדריכים פועלים בניגוד להוראות הבטיחות, מסכנים את הילדים האלה ולזה זה נועד. יש פגישות כמעט ברמה שבועית בין מנהלי מרינות למנהלי אגודות חינוך ימי ומועדוני הספורט האלה במרינות כדי לעצור את בעיות הבטיחות. לא פעם ולא פעמיים – וגם למצ' זה קרה, הוא יצא מהמרינה ועמד טור של אופטימיסטים מולך וזאת פשוט סכנה. המדריך שאמור להוביל אותם עם הסירה הממונעת לא היה שם. בדיוק לזה זה נועד. על זה מדובר. הילד לא יקבל את הקנס וזה ברור לכולם. יש אחריות של המדריך והמלווה שלו.

מותר לי לענות?

כן.

אתה צודק לגבי הספורט הימי המאורגן. אם תיקח את מרינה תל אביב ואת המועדון בהילטון ממול, אלה אנשים פרטיים שהרבה פעמים נכנסים למים עם גלשנים.

אסור להם.

אם הם נכנסים, הם יקבלו קנס. אם אנשים נכנסים לתוך המרינה בניגוד למה שכתוב בהוראות, שישלמו את הקנס.

האם אפשר לעשות פיצול? לעשות את זה במדרג מסוים. תייר, תייר פנים, שהגיע למלון, יוצא לגלישה ונסחף כי הוא ידע או לא ידע. אם הוא על אופנוע ים, מישהו שמודע לזה, אנחנו תמיד אומרים שלא תמיד אנשים מודעים והשאלה אם המקום כאן להבדיל.

אם הוא נסחף, הוא לא ישלם קנס.

זה בטיחות. לא על זה מדובר. נתן מצ' את הדוגמה של המועדון בתל אביב. בדיוק לשם כך הגדירה עיריית תל אביב וסימנה ושינתה ושמה קו מצופים במים צמוד למרינה מדרום, קטע מיוחד להפלגה של כלי שיט לא מנועיים, בדיוק הגלשנים האלה. גם אלה שבמרינה, בחלקם, יוצאים מהמרינה ודרך החוף יורדים לים. אין שום בעיה ואין שום סיבה שזה יקרה מה שאמרת כי יש להם מקום מוסדר ואתה מכיר אותו.

ומה יהיה מחר באשקלון? אני לא בקיא בזה אבל מחר באשקלון תבוא קבוצה ותיכנס? זה נכון שאתה אומר שלא תקנוס אותם. על משהו מקצועי אנחנו משיטים קנס גבוה, אבל כאן יכול להיות שמדובר באזרח.

ההשוואה לתעבורה יכולה לעזור לנו כאן. גם אם מגיע אזרח ממדינה בה מותר לדבר בנייד וכאן הוא לא ידבר בנייד, זה אותו דבר. אנחנו לא כותבים בצו התעבורה למעט מי שאינו מכיר או אינו יודע.

חבר הכנסת מקלב אומר שגם קנס של אלף שקלים יכול להרתיע אזרח פשוט ולא קנס של 1,600 שקלים.

דברים שיכולים להיות בטעות ובחוסר מודעות.

למה קנס של אלף שקלים לא מספיק.

אדוני, כמו שאמרתי, הקנס של 1,600 שקלים נקבע על בסיס תקנה מינהלית.

לא נקבע על בסיס שום דבר. אני צריך לקבוע אותו.

יש תקנות עבירות מינהליות דומות שיש בהן עבירה דומה. אנחנו לא רוצים שיצא מצב שאדם יוכל לעבור עבירה גם על פי זה וגם על פי זה והוא יוכל לקבל קנס בסכומים שונים. כשאין תקנות מקבילות, זה משהו אחד, אבל כאשר יש תקנה מקבילה שיש לה קנס מסוים, אנחנו מאוד רוצים שלא יהיו פערים.

בזה אתם צודקים.

גלשן נקרא כלי שיט?

לא. כלי שיט, יש תקנות שמחייבות. גלשן הוא לא כלי שיט.

איזה תקנה בתקנות העבירות המינהליות?

68(ב).

72.

נכון. 72 היא לעניין הצלילה, מה שאמרנו קודם לגבי 9(ב), ולעניין 9(ג) זאת תקנה 68(ב).

אם אני יכול לחזור ל-9(ג). עד עכשיו דיברתי על אנשים חיצונים, על גלשנים, אבל אם אני קורא את זה עכשיו פעם שנייה, זה גם מדבר עלינו. לא ישיט אדם כלי שיט – זה גם אני עם היאכטה שלי – אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה. הוא צריך לאשר לי באופן אישי?

זה מה שכתוב.

הרי זה לא נכון. אני לא אצלצל אליו כל יום.

תהיה רציני קצת בשאלות שלך.

אתה לא משפטן, עם כל הכבוד, אתה מנהל מרינה ואני לא אתקשר אליך כל יום.

אתה מפר את תקנות הנמלים כל יום כשאתה יוצא לים ואתה יודע את זה.

מדובר על השטת כלי שיט כאשר כלי שיט הוא מגוון רחב מאוד של כלים אבל כתוב לאיזה פעילויות – גלישה, חתירה או הפלגה.

אני מפלג.

הפלגה באופנוע ים.

כתוב מאוד ברור. גלישה אתה לא עושה עם כלי השיט שלך, חתירה אתה לא עושה עם כלי השיט שלך וכלי השיט שלך הוא לא אופנוע והוא לא כלי של ספורט ימי.

חוזר בי. בסדר.

תקנה 13. קנס בסך 800 שקלים.

13. חובת הודעה

משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, לא ישיט את כלי השי שבפיקודו לתחום מעגנה אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:

(1) לפני כניסתו למעגנה קיבל את אישור מנהל המעגנה לכך.

(2) לדעתו מצב חירום מחייבו להיכנס למעגנה בלא הודעה מראש.

המחיר מוגזם לחלוטין. 800 שקלים על כניסה למרינה.

כניסה למרינה ללא קבלת אישור.

למישהו שלא עוגן בה.

למי שאינו עוגן דרך קבע במעגנה.

הוא נכנס למרינה בתל אביב לאכול במסעדה, זה עניין מסחרי. המרינה רוצה את מה שמגיע לה עבור העגינה והיא צודקת אבל זה עדיין עניין מסחרי. מה עניין משרד התחבורה כאן להטיל קנסות?

זה עניינו של משרד התחבורה להטיל קנסות. אם אתה רוצה להיכנס למרינה, תקבל אישור ואל תיכנס בלי שאתה מתוכנן כי אז מה שקורה זה שמישהו שיוצא מהמרינה, עשוי להתנגש בך.

זה לחלוטין לא עניין מסחרי כמו שהוא אומר.

גם אם זה עניין מסחרי, זה לגיטימי.

כמה עולה כניסה למרינה?

לא עולה. להיכנס למרינה, זה הקטע שהוא לא טרח לומר, אם אתה בא עם היאכטה שלך למרינה, קיבלת אישור ואתה נכנס למרינה לשבת שעתיים במסעדה ולאכול, אתה לא משלם כסף. יש רציף לאורחים, עגינה יומית, אתה נכנס לשעתיים-שלוש ולא משלם כסף בשום מרינה בארץ. אנחנו לחלוטין לא מדברים על הקטע המסחרי. מכיוון שהמרינות מלאות, אין בהן מקומות עגינה, ומי שאינו עוגן דרך קבע, לא בהכרח יודע היכן יש מקומות פנויים, היכן יש מגבלות בטיחות במרינה כי פה ושם יש ריף ויש מגבלה ויש עבודות. אומרים שתיצור קשר עם מנהל המרינה שהוא שולט במה שקורה אצלו ויודע היכן מסוכן, היכן לא והיכן יש מקומות. הוא לא יגיד לך לא אלא הוא יגיד לך לא רק אם המרינה מלאה וגם רציף האורחים מלא. אם יש מקום, הוא יגיד לך שאין בעיה, תיכנס לרציף זה וזה. זאת הכוונה כי אחרת אתה תיכנס למרינה ולא יהיו מקומות עגינה ועכשיו מה עושים? אתה יודע שיש מגבלות לתמרון. זאת הכוונה, כדי שלא יהיו סיכונים ולא בעיות בטיחות, לא למי שנכנס ולא לכלים אחרים. לחלוטין לא עניין מסחרי כאן.

אני ממשיכה בתקנה 17. קנס בסך 3,200 שקלים.

17. עגינת כלי שיט

(א) לא יעגון כלי שיט במעגנה, ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת כלי שיט במעגנה, אם נתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זולת אם אישר הממונה על הנמלים את עגינתו, לתקופה ובתנאים שהתנה:

(1) אם השטת כלי השיט טעונה רישיון כלי שיט או היתר שיט לפי תקנות הבטיחות – בעל כלי השיט או משיטו לא הציג למפעיל המעגנה רישיון שיט או היתר שיט בר תוקף.

(2) מפקח כלי שיט הודיע למפעיל המעגנה כי כלי השיט אינו כשיר לשיט.

זה מדבר על רישיון.

נכון. זה כושר שיט כי למי שאין כושר שיט, גם אין לו ביטוח. זה אוטומטית. בדיוק כמו ברכב.

תקנה 17(ג). קנס בסך 1,600 שקלים.

"לא יעגון כלי שיט בתחום המעגנה בנתיב שיט או במקום המפריע לגישה לכל רציף או מיתקן אחר של המעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה".

אדם שעשה זאת, יכול לקבל פעמיים קנס?

לא. אנחנו מדברים על עגינה.

אבל לפני שהוא עוגן, הוא גם נכנס והוא לא קיבל אישור לכך. איך זה יכול להיות שהוא נכנס ברשות והוא עוגן שלא ברשות?

אני מכיר הרבה נהגים שיש להם רישיון, מותר להם להיכנס והם חונים במקום מסומן אדום-לבן.

למשל, חניה כפולה בנתיב תנועה ציבורית.

לשאלתך. מדובר כאן על אנשים שכן עוגנים כדרך קבע במרינה אבל עוגנים במקום שאסור להם לעגון. זה הסעיף הספציפי הזה.

תעלות השיט, כמו שאמרתי, הן אזור חיוני. אם אתה זורק עוגן בתעלת שיט, סגרת את תעלת השיט לכולם. זה לא כמו כביש שאתה יכול לעבור לנתיב הנגדי. כאן אין את זה. תעלות השיט הן קטע מאוד מוגבל במרינה ואסור לעגון בו אלא אם קרה מצב חירום, אבל את זה כתבנו בהמשך. אם איבדת מנוע או משהו, זרוק עוגן הכי טוב, רק תציל את הכלי. היו כבר מצבים כאלה שאני לא יודע להסביר אותם ואין לי הסבר למה צריך לעגון בנתיב שיט.

לא צריך.

אני מסכים אבל זה קיים.

האם אתם יודעים למה בסעיפים מסוימים כן החרגתם את מצב החירום?

כי זה מאוד בוטה. הקטע של כניסה למרינה הוא נושא מאוד כאוב בארץ. אין מקומות עגינה והיום זאת בעיה גדולה. הבעיה המרכזית שלנו בתחום הזה היא שאין מקומות עגינה במרינה וכרגע לא נבנות מרינות חדשות. גם אם יוחלט שכן ייבנו, זה תהליך של שנים רבות. לכן יש מצוקה מאוד מאוד קשה. יש לנו בעיה קשה במרינות של משיגי גבול, ואני אומר זאת בצורה הכי בוטה. אנשים מביאים כלי שיט בלי אישור, בלי הודעה, בלי שום דבר, מגיע מנהל המרינה בבוקר לעבודה - והנה, יושב מולי אחד שהיה לו את זה שלוש פעמים בחודש האחרון – ויש לו כלי שיט חדש במרינה שאף אחד לא יודע של מי הוא, מה הוא, יש לו ביטוח, יש לו כושר שיט, אין לו כושר שיט, אולי הוא בכלל גנוב. זה קורה. לכן את זה החרגנו.

איך גונבים כלי שיט?

עולים ומפליגים. הייתה בעיה במרינה תל אביב שהתפרסמה בכל העיתונים עם גנב סדרתי. שש פעמים הוא גנב כלי שיט, שש פעמים ניסה לגנוב כלי שיט במרינה תל אביב ופעם אחת הוא הצליח ואפילו יצא אתו. רדפו אחריו ותפסו אותו. הדברים האלה קורים. לכן בקטע של כניסה למרינה עם כלי שיט והקטע הזה של חירום של משיט כשיש תקלה והוא חייב להיכנס, הוא בהחלט סביר, הוא קורה, הוא קרה והוא גם יקרה. אני לא אגיד לשום משיט לא להיכנס במקרה חירום אלא תיכנס, תציל את עצמך ואת כלי השיט. זאת עדיפות ראשונה וזאת האחריות הראשונה של הסקיפר, העליונה, בטיחות הצוות שלו וכלי השיט שלו. לכן כאן עכשיו לא חשוב, תיקשר לכלי שיט אחר, לא משנה לאן, אבל תציל את הכלי. מלבד זה אתה לא יכול לבוא ולתפוס מקום שהוא של מישהו אחר. מקומות עגינה לא קיימים ויש חוזה עם בעל כלי שיט שזה המקום שלו.

תקנה 17(ד). קנס בסך 1,600 שקלים.

"לא יטיל משיט עוגן בתחומי מעגנה, אלא בהיתר מראש ממנהל המעגנה, זולת אם נועדה הטלת העוגן למנוע סכנה של ממש לחיי אדם או לכלי השיט".

זה פחות או יותר כל הדברים עליהם שוחחנו עד עכשיו.

בסדר.

תקנה 19(ב), למעט הפרת כלי הימאות הטובה, קנס בסך 1,600 שקלים.

19. תנועת כלי שיט במעגנה

(א) מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יורה על מהירות השיט המותרת במעגנה. לא ישיט אדם כלי שיט במהירות העולה על המהירות המותרת שנקבעה כאמור, ובכל מקרה ישיט את כלי השיט בלא ליצור גל ירכתיים, ובהתאמה לתנאי מזג האוויר, עומק המים וכללי הימאות הטובה.

איך אני יודע באיזה מהירות מותר לי להשיט את כלי השיט?

בכל מעגנה יש בהוראות המעגנה, יש בחוזה עגינה ובדרך כלל יש בכניסה שלט שאומר מה המהירות המותרת למי שאינו עוגן דרך קבע. מי שעוגן דרך קבע, יש לו חוזה עגינה במעגנה וזה מופיע בו. הקטע החשוב המהותי כאן הוא לא המהירות שהגדיר מנהל המעגנה אלא גל הירכתיים כי מי שמפליג מהר, מעלה גל ירכתיים וגורם לטלטול ופגיעה בכלים אחרים במעגנה. זאת הכוונה. לכן אמרנו שבכל מקרה בלי לעשות גל ירכתיים.

עד כמה שזכור לי מהדיונים הקודמים, נדמה לי שלדייגים היו הערות רכות לגבי גל הירכתיים.

לא.

הם יהיו כאן. נזמין אותם.

השאלה אם זה מדיד או לא.

גל ירכתיים מאוד קל לראות. קשה למדוד אבל זה דבר מאוד ברור כי אתה רואה שהוא עושה גל ירכתיים.

גם אם המהירות מותרת, הוא עושה גל ירכתיים או תנאי מזג אוויר.

כתוב בהתאמה לתנאי מזג האוויר.

זה כל כך לא מדיד.

אי אפשר יהיה להטיל קנסות כאלה.

מי שיהיה סדרתי, יקבל את הקנס.

אז הוא ילך לבית משפט.

שילך לבית משפט ויגיד שהוא לא עשה את זה. כדי להוכיח את זה, יצטרכו לצלם את זה. זאת הדרך היחידה להוכיח את זה.

אני חייב להגיד כאן שלמרות שאני רואה בתקנה הזאת דבר לטובת בטיחות השיט, אני חושב שכרגע הבעיה הגדולה שקורית בארץ היא לא במרינות אלא היא בנמלים ושם אף אחד לא כופה את זה. אתה יודע יפה מאוד מה קורה בקישון עם כל הגוררות של רשות הנמלים שבאות לשם ועושות גלים ואף אחד לא כופה ואף אחד לא טרח להשיט עליהם קנס. אתם באים לסירות שלא מרימות שום גל ואין את הבעיה הזאת.

יש תקנה כזאת בנמלים?

אני לא יודע. אני לא ממונה על הנמלים.

אני לא חושבת שיש שם קנס.

אבל קיים איסור.

אני מתארת לעצמי שכן.

אני לא יודע אבל זה לא רלוונטי. יכול להיות שבגלל זה הדייגים התנגדו. יושב כאן מנהל הנמל ביפו, אצלו קיימת הבעיה הזאת לא מעט כאשר החוקים לא בהכרח נר לרגלי הדייגים ונוח להם לתת גז ואחרי המבול.

ונגרמים נזקים לכלי שיט אחרים.

הרבה פעמים הם עושים נזק לכלים אחרים. אני לא ראיתי את זה כמעט לחלוטין, אני לא זוכר שראיתי, שיאכטה עשתה את זה אבל בהחלט ראיתי שוב ושוב ביפו ובקישון את סירות הדיג וגם באשקלון. היכן שיש דייגים, אתה רואה את הבעיה כי הם לא סופרים את האחרים.

אנחנו נעסוק בזה בפעם הבאה עת יבואו הדייגים.

תקנה 23(ב), קנס בסך 1,600 שקלים.

23. איסור סיכון לאש

(ב) לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך או ליטוש באש או באופן העלול לגרום גצים, ברציף, על כלי השיט או בכל מקום אחר במעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי עבודות כאמור.

זה לגבי הדייגים, נכון?

לא. זה חל על כולם.

אבל לדייגים יש מה לומר.

הדייגים הם אלה שצריכים לתקן את הסירות שלהם.

נדון בזה בדיון הבא כאשר הם יהיו כאן.

זה נכון, זה חל גם על הדייגים.

הרבה מהתקנות לגבי כלי שיט חלות גם על הדייגים ויכול להיות שבדיון הבא הם יבואו ויתנגדו.

תקנה 24(ב), קנס בסך 1,600 שקלים.

24. כיבוי דליקות

(ב) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע על כך המשיט או בעל כלי השיט, במהירות האפשרית באמצעים שעומדים לרשותו, למנהל המעגנה ולרשות הכבאות. חובת הודעה כאמור תחול על המשיט אף אם הדליקה כובתה.

אם הדליקה כובתה, למה אני צריך לבלבל את המוח?

מסיבה מאוד פשוטה, כי יכול להיות שכיבית את השריפה אצלך בכלי השיט אבל כתוצאה מהשריפה נגרם נזק לכלים אחרים שקרובים אליך.

אתם דואגים עכשיו לביטוח?

הביטוח הוא לא מענייני.

אז למה אתה מתערב?

נגרם נזק לכלי שיט אחרים וזאת בעיית בטיחות ו/או לרציף ולמתקניו, למשל לאספקת החשמל והמים ברציף. כל כלי השיט האלה מחוברים למערכות חשמל. הייתה לך שריפה, עשית קצר – למיתקן הזה קוראים פדיסטל אליו מחוברים ארבעה כלי שיט – ויכול להיות שעכשיו גרמת נזק למערכות החשמל שלהם ובוודאי מנעת מהם אספקת חשמל שהיא צורך חיוני לכלי שיט במעגנה כי זה מה שמפעיל את שאיבות החירום אם למשל יש כניסת מים. לכן אתה חייב להודיע בכל מקרה, כדי שיבוא מנהל המעגנה ואנשיו ויבדקו אם יש נזקים לגורמים אחרים.

זה רק בתנאי שאתה קשור לרציף. אם אתה לא קשור לרציף?

אם אתה לא במרינה, אתה לא חייב להודיע.

אני כן במרינה, אני לא קשור לאף אחד ואני כיביתי את השריפה לפני שבאתי לרציף. הקנס הוא עדיין קנס מאוד מאוד מופרז, 1,600 שקלים. אלה הרי דברים שמודיעים. קצת הגיון.

אם יודעים, אין שום קושי ולא נעברה עבירה. אם מנהל המעגנה יודע, לא נעברה העבירה.

יש מקרים שבעל הסירה הודיע לביטוח ולא הודיע למנהל המעגנה.

שיודיע גם למנהל המעגנה.

זה לא צריך להיות קשה, בעיקר בימינו עם כל אמצעי הטכנולוגיה.

תקנה 27(א). קנס בסך 1,600 שקלים.

27. מניעת זיהום

(א) לא ישליך אדם כל חפץ או חומר בתחומי המעגנה, לא יניחו ולא ישפוך אותו, ככל שיש בכך כדי להביא לפגיעה בבטיחות השיט או לפגיעה בסביבה, אלא במקום שייעד לכך מנהל המעגנה.

אתם יכולים לתת כמה דוגמאות?

אני מנהל אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. בעניין הזה אנחנו עובדים יחד עם משרד התחבורה. רצית דוגמאות למצבים כאלה של משליכי פסולת ויש הרבה. כל מנהל מעגנה יודע שתחתית המעגנה היא אתר פסולת לכל דבר ועניין ובהחלט בכוונתנו למנוע את זה. אחד הדברים העיקריים שיכול לשמש כאן כגורם מרתיע הוא קנס. אתה מוצא על קרקעית המעגנה כל דבר החל מצמיגים, דרך מצברים, גרוטאות וכולי.

מכיוון שממילא אנחנו צריכים לקיים עוד ישיבה עם הדייגים, אני אעצור כאן כי אני צריך ללכת לוועדת האתיקה. אנחנו נמשיך את הדיון בישיבה הבאה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>
03/02/2014

09:45