PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 113>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 12:30

<1. תקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013>
<2. תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
אברהם מיכאלי

>
לירון בנית ששון - עו"ד, משרד המשפטים

לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה פלילית, משרד המשפטים

רועי כהן - עו"ד, ממונה קשרי ממשל, לשכת עורכי הדין

מאירה בסוק - עו"ד, נעמ"ת

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

קרן גרינבלט - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

ליאת קליין - יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

נעמה מנחמי

דורית ואג

הילה מליחי
<תקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013>
<תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013>

צהריים טובים. התכבדתי והתבקשתי על-ידי היושב-ראש הקבוע למלא את מקומו.

ברגע האחרון, ונענית. תודה לך.

במקרה הייתי מטר מפה, זה בסדר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו שתי תקנות שאנחנו מתבקשים לאשר אותן: תקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013, פרוטוקול מס' 113; ותקנות בית הדין לעבודה (אגרות)(תיקון), התשע"ג-2013, פרוטוקול מס' 113. נעמה, בקשה.

ניתן למציעים להסביר.

אוקיי. שם ותפקיד.

לירון בנית ששון, משרד המשפטים. לגבי תקנות בתי המשפט (אגרות), במסגרת התיקון, אנחנו מציעים להפחית את האגרה המשולמת בשלושה סוגי תביעות. אחד זו תביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין. שני זו תביעה אזרחית שהגישה הנפגעת נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין. שלישי הוא בתביעות לפי החוק למניעת הטרדה מינית. אנחנו מציעים לתקן את האגרה כך - - -

שתי בקשות או שלוש?

אלו שלוש אפשרויות תביעה, אבל הן כולם באותו סעיף.

זו אותה אגרה.

נכון.

זו אותה אגרה. מה היו סכומי האגרות?

בבית משפט השלום זה יעמוד על סכום של 645 שקלים.

במקום?

זה לא אחוז מהתביעה?

במקום 2.5% מסכום התביעה. בבית המשפט המחוזי זה יעמוד על סכום של 1,135 שקלים. גם, במקום 2.5% מסכום התביעה.

במחוזי זה מעל מיליון.

לא, במחוזי מעל 2.5.

מעל 2.5. התיקון נועד להקל על נשים שנעברו כלפיהן עבירות מין, או שחוו הטרדה מינית. כידוע, לרוב, נשים כאלו ניצבות בפני מכשולים רבים, ומבחינה נפשית קשה להן מאוד לנקוט בפתיחת הליך משפטי.

אז מאיפה יש להם 600 שקל?

אתה שואל למה אין בכלל פטור? בגלל שיש תכלית מסוימת - - -

אם כבר באים לקראת ומתחשבים, נעשה משהו סמלי. יש לנו אגרות סמליות כאלה בכמה הליכים. אלו לא מקרים רגילים של פגיעה שמישהו מחפש להתעשר מהתביעה שלהן.

או שהן ישלמו את האגרות אחרי שהן יזכו בדין. אם הן זכו.

אני חושבת שהמבחינה הזאת כדאי דווקא לשמור על האחידות שכבר קיימת בתקנון, ולא ליצור משהו חדש. כי כבר יש לנו מן הסדרים כאלה לגבי הפחתת אגרות. יש את תקנה 3 שמסדירה באילו עניינים – זה בנוגע לתביעות שלא ניתנות לביטוי כספי, וגם יש תיקון שעשינו ממש לא מזמן – למשל, אגרה בתביעה לפיצוי עונשי בשל פעולות טרור או מעשי איבה. שר המשפטים הקודם, השר נאמן, גם ביקש לקדם את זה. וגם אז קבענו אגרה שכבר קיימת וכבר מופיעה בתוספת.

כמה היא?

אותו דבר, 645 שקלים ו-1,135. אנחנו מפנים לפרט מסוים בתוספת, וזה חל לגבי מספר תביעות.

דווקא על המחוזי אני רוצה לשים פחות דגש מכיוון שאני מניח שיש תביעות מעטות של מעל 2.5 מיליון שקל. בתביעות כאלה אני מניח שאפשר להסתדר. מי שהולך לתבוע – יש לו עורכי דין. יכולה להיות גמישות. אבל בהרבה תביעות מדובר על עשרות אלפי שקלים גם כן, נכון? סדר הגודל היום הוא לא גדול. זה אומר שהאגרה ב-20,000 שקל תביעה – כמה זה 2.5%?

לא, 20,000 זה בית משפט השלום. משלמים אוטומטית 645 שקלים.

אז אני אומר, 2.5% זה בדיוק 625 שקלים, מתוך 20,000.

היום, לפי החוק יש פיצוי ללא הוכחת נזק על 120,000 שקל. אז לא נראה לי הגיוני שמישהי תגיש בסכום של 20,000.

אני לא חושב שאלו הפסיקות היום.

יש תיקון שנעשה לאחרונה.

אלו פסיקות - - - ואני חושב שמדובר על סכומים הרבה יותר קטנים שהיו בפסיקות.

את הזכרת איזה חוק קודם. החוק הזה כבר נכנס לתוקף, של תביעה של נפגעי עבירה – לא עבירת מין – שיכולים להגיש תביעה לפיצויים? כי החוק הזה לא קיים. על איזה חוק את מדברת?

טרור.

החוק שאני דיברתי עליו היה החוק למניעת הטרדה מינית.

טרור. לא פלילי, שיש לפעמים נפגעים אקראיים בפיגועים.

לא, הפיצוי שקיים היום אוטומטית הוא לנפגעי עבירות המתה.

את אמרת - - - ולכן לא ידעתי על מה את מדברת.

מה שהזכרתי קודם היה בלי קשר. רק ניסיתי לתת כדוגמה את העניין – אתה מתכוון על פעולות טרור, מה שהזכרתי מקודם?

לא פעולות טרור, פעולות של פשע מאורגן. הרבה פעמים היו מקרים של אנשים שנפגעו שם, ולצערנו, עד עכשיו - - -

נעמה אומרת לי בלחש שיש אפשרות להגיש בקשה לפטור למי שמי שנזקק.

כן, כמובן.

יש, אבל עד שמאשרים להם מוציאים להם את הנשמה. מסכנים האנשים. צריכים להביא כל כך הרבה הוכחות בשביל לקבל דחיית אגרה. זה לא נקרא פטור, זו דחיית אגרה.

זאת אומרת דחייה – אם זוכים, אז - - -

כן, אתה דוחה את זה.

חשבתי מעצמי, לא ידעתי שיש כזה הליך בכלל. אבל ניתן אולי לשאר לדבר.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שפה מדובר בקבוצת הליכים ספציפיים ובעייתיים, מי שכבר עבר, חלילה, את הפגיעה מן הסוג הזה וצריך להגיש תביעת פיצויים, הוא כבר נמצא באיזשהו מצב נפשי לא נעים. אני לא יודע אם יש לו יכולת כספית גם כדי לנהל תביעות כאלה. לכן אפשר לעשות – אפילו אולי אם זה חריג. לא כל מקרה אנחנו פוטרים מאגרה בכלל. לתת פה איזושהי הקלה, שהאנשים האלה ידעו שהם יכולים לגשת לבית המשפט בלי – 600 שקל בשביל אנשים מסוימים זה רבע משכורת. לא כולם עובדים בכנסת.

יש תקנות שיש בהן סכומים נמוכים יותר? נסתכל רגע.

אני שואל בשביל ההשכלה. תביעה אזרחית היא רק במידה שיש הרשעה בדיני פליליים, או שיכולה להיות תביעה אזרחית גם בלי הרשעה בדיני פלילים?

לא. אם יש לך הרשעה פלילית - - -

תביעה אזרחית היא תמיד - - -

לא, זה יכול להיות גם בלי הליך פלילי.

בלי, אבל עדיין לא נקבע שבאמת נעברה כאן - - -

הרשעה בפלילים עוזרת לך לא להוכיח את העובדות. אתה לא צריך להוכיח את העובדות מחדש, פחות או יותר.

אבל משקבע בית המשפט פיצויים ואדם לא משלם את זה, ואז בא לתבוע אותו – זה רק הוצאה לפועל.

זה הוצאה לפועל.

זה בתהליך של הוצאה לפועל.

ממבט על התוספת אני יכולה לראות שהסכומים הנמוכים היחידים שישנם שהם נמוכים מ-645 שקלים הם תביעה בבית דין לשכירות, שזה 236 שקלים. בקשת רשות ערעור וערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל היא 408 שקלים. בקשה שאינה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה היא 243 שקלים.

אלו בקשות. בתביעה אנחנו - - -

כן. אלה בקשות והליכים יחסית קלים ופשוטים יותר.

כי אגרה מצד אחד רוצה להפחית כמה שיותר תביעות סרק, מצד שני, לשקף באופן מסוים את העלות של ההליך המשפטי.

תגידי להם כמה הם משלמים היום. היום הם משלמים הרבה. היום הם משלמים 1,130 שקל, משהו כזה.

אתה מתכוון בתביעות לפי חוק למניעת הטרדה מינית או עבירות מין. זה 2.5% מסכום התביעה.

לא, בשלום.

גם. 2.5% מסך התביעה.

2.5. אין לך היום אגרה קבועה. לכן שאלתי אם אפשר - - -

נעשה את זה לפי סדר, חבר הכנסת מיכאלי. מי ביקש את רשות הדיבור? קיבלתי בקשה מעורכת הדין גרינבלט.

עורכת דין קרן גרינבלט. אני יועצת משפטית בשדולת הנשים. קודם כל, אנחנו רוצים לברך על היוזמה הזאת. ברור שאחד החסמים המרכזיים בפני הגשת תביעות וקבלת פיצויים על פגיעה מינית – בתחום שלנו, זה יותר בנושא של הטרדה מינית – זה הנושא של האגרות. יש לנו אפילו מקרים מהשטח שאנחנו מכירות שפונות אלינו, שנמנעות מהגשת תביעות, או שמפחיתות את הסכומים המבוקשים בגלל הקושי בהתמודדות עם האגרות, ולכן אנחנו מאוד תומכות ביוזמה הזאת. כמובן שאנחנו תומכות בהצעה שעלתה כאן להפחית עוד יותר את האגרות, אבל זה כמובן לא עומד על הפרק. רק להוסיף שאנחנו גם מברכות את שרת המשפטים, שהתקדמו עם העניין הזה אחרי שפנינו, וארגונים נוספים פנו בעניין הזה. אנחנו מאוד מברכות על ההתקדמות.

תודה.

עורכת הדין ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. אנחנו כמובן גם נצטרף לברכות. אנחנו נזכיר שזה הליך שהחל באיזושהי הצעת חוק פרטית ביוזמה של חקיקה, ששרת המשפטים לקחה על עצמה להעביר את זה בתקנות. זה הפך את התהליך הזה למאוד מהיר ומאוד יעיל. אנחנו מברכות על המהלך. אני מפרידה בין הטרדה מינית לבין פגיעות מיניות בהליכים. אם אני לא טועה, היום אנחנו מדברים על 141 שקל. נכון, זה הסכום של הטרדה?

בבית הדין לעבודה.

בבית הדין לעבודה זה הסכום.

זה יהיה הסכום?

141 זה בכל מקרה סכום – כי 640 מתייחס - - -

לתביעות בבתי המשפט השלום והמחוזי. לא בבית הדין לעבודה.

אולי אפשר היה להוריד את השלום?

אז השאלה שלנו היא רק ההסתייגות לגבי בתי המשפט שלום ו - - -

ומי שמגיש תביעה של למעלה מ-2.5 מיליון שקל – יכול להיות שהוא כן יבקש דחיית אגרה. הוא יטפל בזה בהליך כזה או אחר. אבל מי שמגיש תביעה על 20,000 שקל או 30,000 שקל – אני לא יודע מה הנזקים שהוא יצטרך להוכיח – אז אפשר להפחית שם.

למרות שגם בתביעות שהסכום שלהם הוא מאוד גבוה – זה גם בהתאם, מה סוג הפגיעה שמתאפיינת. צריך לזכור שנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית – מדובר בהרבה מהתביעות האלה. בטח התביעות הגדולות. יש תביעות של מיליון ולמעלה מזה, או 2.5 מיליון ויותר. אבל אלו באמת מקרים של פגיעות קשות שהנזק – ואין מאיפה לגייס את זה. היום זה באמת חסם מאוד גדול בפני הגשת תלונות. אין היום כמעט תביעות אזרחיות. הכלי האזרחי כמעט לא בא לידי ביטוי. וצריך לזכור – אני אומרת במאמר מוסגר – שאין היום בכלל תכנית פיצוי. הדברים שהועלו לגבי עבירות המתה, ששם יש פיצוי של המדינה, ומסלולי שיקום – אין היום. הדרך היחידה היום לנפגעת תקיפה מינית שהיא בוגרת, או גם לילדים – יש הסדר קטן מאוד, של 10,000 שקלים, אם נפסק בהליך פלילי. אבל כיום אין דרך להיפרע, ואין לנו שום אחריות של המדינה על כל הליך השיקום, הטיפול והפיצוי. הדרך היחידה היא להיפרע ממי שפגע. וכאן יש את החסם הגדול מאוד הזה של אגרה. ולכן אם יש מה לעשות עם הסכום של 640, כאן אנחנו נשמח לראות אם גם את זה אפשר להפחית.

הסיפור הוא לא לאשר או לא לאשר. השאלה אם לעשות משהו דיפרנציאלי. השאלה אם אנחנו עושים גם משהו דיפרנציאלי, דהיינו, בתביעה גדולה יותר – גם בבית משפט השלום. הרי עד 2.5 מיליון זו תביעה גדולה מאוד. האגרה הזאת מתאימה לתביעות קצת יותר גדולות. לתביעות קטנות יותר, בסכומים קטנים יותר, האם אפשר שם לקבוע אגרה קטנה יותר?

אני סתם זורקת לחלל האוויר – נגיד שאם אפשר היה לכתוב אחוז אחד עד 50,000 או 100,000 שקלים, ומעל לתביעה כזאת, אגרה של 645 שקלים.

אולי בלי אחוזים, אולי לקבוע מספר.

אני לא מתנגדת כעיקרון לעניין. הבעיה היחידה מבחינתי היא רק האחידות והפישוט. לדעתי זה הרבה יותר פשוט כשיש סכום אחד. גם המזכירות נדרשת – זה גם משליך מבחינתי על תיקונים אחרים. למשל התיקון האחר שעשינו. אז למה שם כן - - - את זה לסכום הזה? אבל מבחינתנו אין התנגדות עקרונית.

יש נפגעות עבירות מין יותר מנפגעי טרור. או שתתני מה שנעמה הציעה, אחוז, או שתי אגרות – אחת בתביעה מעל חצי מיליון או מתחת לחצי מיליון, או 100,000. בזה דווקא אולי הייתי מקבל את העזרה שלכם, אם יש איזה סכום ממוצע.

חשוב להזכיר שאין שום קשר בין גובה התביעה לבין היכולת של הנפגע או הנפגעת לשלם. ככל שהפיצויים המבוקשים הם גבוהים יותר, זה אומר שהפגיעה הייתה קשה יותר, וזה בכלל לא אומר שלאדם התובע יש יכולת לשלם סכומים גבוהים יותר.

אבל העובדה היא שאגרות בית המשפט נקבעות לפי גודל התביעה. מה ההבדל? זה אותו דיון.

כי תביעה של 10,000 שקל לא לוקחת את אותו זמן כמו תביעה של מיליון שקלים. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב של הוועדה - - -

אגרה נגזרת מעלות הדבר?

צריך להיות קשר. לא תמיד יש, אבל אמור להיות. אני כן רוצה להפנות את תשומת הלב של הוועדה לכך שהאגרות האלה והסכום 645 שקלים עודכנו בפעם האחרונה ב-2007. זה אומר שעם עליית המדד, 645 שקלים זה סכום גבוה יותר, אפילו בהרבה מאוד. זה סכום שמתקרב לדעתי לפחות ל-1,000 שקלים.

זה חדש. את זה לא ידענו.

אולי כן צריך לשים לב לדבר הזה. עליית המדד מאז 2007 עד 2013 הייתה כ-3% או 4%.

יש שתי אפשרויות שעומדות לפנינו – אם יש הסכמה, אם לא - - -

לדעתי הם צריכים הסכמה של שר האוצר וועדת האגרות.

אני בדיוק מתכתבת איתם תוך כדי.

אוקיי, אולי נעשה הפסקה של כמה דקות?

אין לי בעיה, הפסקה של כמה דקות.

אפשר?

כמה זמן את צריכה?

אתם רוצים להתכנס עוד רבע שעה?

ב-12:55. הפסקה של 10 דקות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 12:50.)>

אני מחדש את הישיבה אפילו שלא 12:55.

לפרוטוקול, עדכנו אותי בינתיים שכן מעדכנים את הסכומים, ו-645 שקלים זה הסכום הנכון להיום.

לשנה זו.

שוחחתי עם דורון סמיש מאגף התקציבים, והוא מוסר שבמקרה שמחליטים להפחית את האגרה, שזה יחזור לוועדת האגרות הבין-משרדית על מנת שהיא תשקול את השיקולים הרלוונטיים. אם אנחנו מפחיתים באופן משמעותי את הסכום, אז אין ספק שצריך. השאלה במה מדובר. אם מדובר בהפחתה משמעותית, או הפחתה בסביבות - - -

תציעי את.

האם 500 שקלים יהיו לא משמעותי ולא יחייב חזרה?

נראה לי ש-500 שקלים זה משהו שאפשר יהיה – כי נראה לי שחבל על כל הזמן הזה, כי לחזור לוועדת אגרות הבין-משרדית זה - - -

האם יש לך סמכות להודיע על זה בלי בעיה?

הנה, עכשיו היא מודיעה. אני נותן לך את האפשרות גם תוך כדי הישיבה.

הרווחנו 150 שקל, זה גם משהו.

אדוני, אפשר להגיד משהו לפרוטוקול? עורך דין רועי כהן, אני ממונה קשרי ממשל של לשכת עורכי הדין. קודם כל, אנחנו מצטרפים ליוזמה של שרת המשפטים - - -

טוב שאתה מגיע, אבל חבל שאתם לא מודיעים מראש שאתם מגיעים. זה נמצא בפרוטוקול, ורואים שאתם מגיעים, ואנחנו מכינים את עצמנו נפשית שאתם מגיעים. תעשו את זה מושלם.

אנחנו מצטרפים ליוזמה. כמו שאמר חבר הכנסת מיכאלי, כמי שמכיר – ברגע שהאנשים האלה מגישים את התביעה, הם מגישים תביעה בסדר גודל נמוך מאוד בבית משפט השלום. אין להם את האפשרות, ואנחנו מצטרפים ליוזמה גם שלך, וגם של חבר הכנסת מיכאלי לנסות להפחית את האגרה. מלכתחילה הגעתי לפה, ואני חושב שהרעיון היה להצמיד את זה למקרים שבהם לא נקבעה אגרה בתקנות, שזה בסדר גודל של 243 שקלים. אם אפשר יהיה להתקרב לסכום הזה, מה טוב.

אפשר להציע את הסכום של אגף התקציבים? אגף התקציבים מציע 500 שקלים בבית משפט השלום, ו-900 שקלים בבית משפט מחוזי.

בסדר גמור.

אוקיי, בסדר.

אגב, אתם כלשכת עורכי דין לא שותפים בוועדת האגרות?

לא.

זו ועדת בין-משרדית, זה לא ועדה - - -

זו ועדה שהאוצר הוא - - -

מותר לשאול אנשים בשטח- אולי לא יכולים את כל העמותות, אבל לשכת עורכי הדין, שהיא בדרך כלל מאגדת את היועצים המשפטיים.

נכון.

נעמה, לפני שאנחנו מצביעים, תקריאי בבקשה על מה אנחנו מצביעים, כדי שזה יהיה לפרוטוקול. על זה אנחנו נקיים את ההצבעה.

אני רק רוצה להעיר לפני כן שאנחנו נייעד פרט ספציפי לתקנה הזאת. כלומר, זה לא ישנה עכשיו את הסכומים לגבי כל יתר התקנות.

ברור.

ברור. אין בעיה.

ניסוח לפרוטוקול. איך את רוצה שאנחנו ננסח?

אנחנו כבר נסגור את שינויי הנוסח בינינו.

אז אנחנו מאשרים את כל הבקשות.

רק את הסכומים.

רק נקריא כמה דברים, כי היו כאן עוד תיקונים טכניים שכבר נכנסו לתקנות האלה, אבל הם באמת מאוד טכניים.
"תיקון תקנה 4 –

1. בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן - התקנות העיקריות), במקום "בתוספת הראשונה", יבוא "בתוספת".
תיקון תקנה 5 –

2. בתקנה 5 לתקנות העיקריות –
(1)
בתקנת משנה (א), אחרי "כמשמעותה בסעיף 77 לחוק", יבוא "למעט כאמור בתקנה 5א";
(2)
בתקנת משנה (ב1), במקום "שבתוספת הראשונה", יבוא "שבתוספת".
הוספת תקנה 5א –

3. אחרי תקנה 5 לתקנות העיקריות יבוא:

"אגרה בתביעה בשל עבירות מין
5א. בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה' האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה בסכום של 500 ו-900 שקלים, לפי העניין.

תחילה –

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן". אלה תקנות בתי המשפט (אגרות).
"תקנות בתי הדין לעבודה (אגרות), תיקון התשע"ד-2014
הוספת תקנה 6א –
אחרי תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008), יבוא:

"אגרה בתביעה לעניין הטרדה מינית 6א בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה לפי פרט 8 שבתוספת הראשונה". אמרנו שזה 141 שקלים.

"תחילה –

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".

מי בעד?
הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

פה אחד. תודה רבה לכם. בהצלחה. אנחנו גם מודים למשרד המשפטים על הגמישות והנכונות שהם גילו בעניין הזה.

וגם לאגף התקציבים.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>