PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 110>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 10:30

<הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב-2012 – החלק הנותר>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אורי מקלב – מ"מ היו"ר
אברהם מיכאלי

>
אבי ליכט - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

גלי גרוס - מ"מ ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

לימור תוסייה כהן - ייעוץ וחקיקה כלכלי פיסקאלי, משרד המשפטים

איריס שטרק - חברה בוועדה לטיפול בנושא מלכ"רים ועמותות, לשכת רואי החשבון בישראל

עופר זהבי - יועץ משפטי, לשכת רואי החשבון בישראל

מרדכי שנבל - נשיא הלשכה, לשכת המבקרים הפנימיים

איתן צחור - נציג, לשכת עורכי הדין

אופיר כץ - יו"ר, שתי"ל

אלה גור - שותפה, קפלן אלון גור, משרד עו"ד

יהונתן קוליץ - קפלן אלון גור, משרד עו"ד

נוי ברינט - חוקר ארגוני מגזר שלישי, מכון ואן-ליר

יוסף יוסקוביץ - מרכז הלובי הדתי בכנסת

תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון
<הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב-2012 - החלק הנותר>

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתכבדים לפתוח ישיבה נוספת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שדנה בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב-2012 – החלק הנותר.
אנחנו היום מקווים שזאת תהיה הישיבה האחרונה, המסכמת שלנו. הגענו ברוך השם לישורת האחרונה, לסיכום של כל הדיונים שדנו בהם במספר לא מועט של ישיבות. יש לנו היום נושאים מעטים שאנחנו צריכים לסכם ברוח ההסכמות שהיו בדיונים הקודמים.
אני אסכם בסוף, אבל נבקש מהיועצת המשפטית שתפרוס בפנינו את מה שאנחנו היום רוצים לדון בו, אחרי זה נקיים הצבעות בכל הסעיפים שאנחנו צריכים להצביע עליהם, אחר כך ניתן למשרד המשפטים, אם ירצה, להוסיף או להבהיר דברים ואני אעשה עוד סבב קטן בין כולם.

אני אעבור לפי סדר הדברים על הנקודות - - -

לפי סדר הנקודות או סדר - - -

סדר הסעיפים של הדברים שנשארו. אני אקריא נוסח שגובש בעקבות הדיונים הקודמים בוועדה וטרם קראנו בצורה הסופית או שיש איזה עניין שנותר להכרעה. אני עוברת על-פי הנוסח שכבר מנוסח לקריאה השנייה והשלישית, שהיה הנוסח האחרון באתר הוועדה.
בסעיף 4 להצעה מופיעה הוראה שכותרתה "סיוע והנחיה לחברות לתועלת הציבור בניהול ענייניהן". הוראה מקבילה לה, זהה מבחינת הנוסח, קיימת גם לגבי עמותות ותפקידיו של רשם העמותות, והיא מופיעה בסעיף 39א המוצע בחוק העמותות. ההוראה הזאת לגבי חברות לתועלת הציבור, ההוראה אומרת "רשם ההקדשות יפרסם מידע והנחיות לחברות לתועלת הציבור, ובמידת האפשר יערוך להן הדרכות, והכל כדי לסייע להן בניהול ענייניהן בהתאם להוראות החוק". זה בא בעקבות בקשת הוועדה.

יש גם בסעיף האחר - - -

יש גם לגבי העמותות, ושם שילבנו את זה בפרק נפרד שהכותרת שלו היא "הנחיה, בקרה ופיקוח", וזה מופיע לפני "סמכויות הפיקוח", שיש סעיף בעניין תפקיד הרשם כמסייע ומנחה, אחר-כך "סמכויות הפיקוח" - - -

אנחנו רואים את זה כאחת הנקודות החשובות של הדיונים. אנחנו רואים את הנושא של ההנחיה כנקודה חשובה מאוד, גם בעצם הדבר עצמו אבל גם בעצם ההסתכלות על הפיקוח ועל הפעילות של הרשם בעניין העמותות.

אנחנו רוצים להעיר הערה.

לסעיף הזה?

בסך הכול הסעיף הזה מצוין, ואנחנו מברכים עליו, גם אותך וגם את הרשם, אבל נדמה לי שאז דיברנו שיהיה בו גם נושא הביקור במקום. אחרי המילה "הדרכות" להוסיף "ולבקר במקום", שגם תהיה ביקורת במקום שהיא חיובית. דיברנו על הכניסות בכוח וכל הפעולות שדיברנו עליהן בישיבה הקודמת, והייתי מוסיף אחרי המילה "הדרכות" את המילים "וביקור במקום", כדי שגם תהיינה ביקורות חיוביות במקום, לא רק ביקורות לצורכי חקירות וטלטולים וכיו"ב. יש בהחלט מקום לזה בסעיף הזה, כי הרי זה מה שביקשנו. "הדרכות" זה בסדר, אבל עיקר הנחיצות בסעיף הזה היתה על רקע הסעיף האחר שמדבר על "כניסות בכוח", כך נקרא לזה.

זה לא בכוח. איתן, אמרנו הרבה מאוד פעמים שזה לא בכוח.

אני קורא לזה כך ככותרת כללית. פה היה המקום להוסיף "ביקורים במקום בהסכמה" או אפילו בלי המילה בהסכמה.

עלו שתי אפשרויות שהן לא בהכרח סותרות. האחת, להכניס את זה בסעיף הפיקוח עצמו, והשנייה, לקבוע את זה כסוג של תפקיד שעומד בפני עצמו, אבל משליך גם על תפקיד המפקחים, כי הוא נגזר מהסמכויות של הרשם, הם פועלים בשם הרשם. בסופו של דבר - - -

אני רוצה להזכיר לך שאת בעצמך אמרת שבאנגליה מקובל הנושא של visit, אז דווקא המילה "visit" לא נכללת פה.

נכון, אין סתירה. גם כשהמפקחים מגיעים לעשות ביקורת, ביקורת שוטפת, אז רוח הדברים אמורה – והתפקידים האחרים של הרשם רלוונטיים - - -

זה הבדל גדול.

דיברנו שלא רק ביקורת, אלא גם ביקור. visit זה ביקור.

בדיוק. זה המקום לציין את המילה הזאת.

הכנסנו את זה קצת - - -

הכנסנו שם במובן השלילי.

כרגע זה נכנס רק בסעיף הזה, בחלק מהתפקידים, וזה אמור להשליך גם על המפקחים כי הם מקבלים את ההנחיה שלהם מהרשם, מטרת הביקורים במקום ומטרת הפיקוח.

אני כבר מבקש רביזיה, כבר קראתי בעיתונות מה חושבים עלי משרד המשפטים - - -

חסר פה העניין - - -

זה בינתיים מה שהוחלט.

הסעיף הבא. אנחנו עוברים לסעיף הבא, בסוף תהיה התייחסות של משרד המשפטים לכול. קיבלתי את מה שאתה אומר. לא שקיבלתי מה שאתה אומר לשם ההצבעה, אבל נקבל את ההתייחסות של משרד המשפטים לעניין. את רוח הדברים שלך כולנו ביקשנו, וביקשנו מפני שאנחנו חושבים שזה דבר חשוב, שהנושא של רשם העמותות יהיה גם בנושא החיובי, בביקור במקום, בהתרשמות החיובית, לא כהתרשמות לצורך ביקורת. על-פי רוב אתה אומר: בן אדם בא לביקורת, לא יכול לראות עכשיו, הוא מרכיב משקפיים אחרים ואנחנו רוצים שיבוא עם משקפיים ורודים כדי לראות את הפעילות ולהתרשם.

חסרות פה המילים "ביקור" ו"ביקורת", פה הן לא מופיעות בכלל.

בפרק הרלוונטי ברשם העמותות זה בא בצורה יותר טובה, אותו סעיף, כי שם כותרת הפרק היא "הנחיה ביקורת ופיקוח", אם אני לא טועה, ואז מופיע קודם הסעיף של סמכות הרשם להנחות, לסייע, לקיים הדרכות ואחר-כך סמכויות הפיקוח, ואז סדר הדברים יותר ברור. בפרק של חברות לתועלת הציבור הוא לא בנוי בצורה שאפשרה לעשות את זה כך, לכן שילבנו את הסעיף במקום אחר.

אני לא משפטן, אבל אם אנחנו באווירה שהגענו להסכמות כמעט על הכול, אפשר "כדי לסייע להן ולהתרשם מניהול ענייניהן"? האם אחרי המילה "לסייע" אפשר להוסיף "להתרשם"? האם זו מילה שאפשר לחיות אתה? זה לא מקובל כל-כך, אבל תשאירו את זה למחשבה.

אפשר להעלות תהייה אחת?

כן, עו"ד קוליץ. אל תנצלו את טוב הלב שלי שאני נותן היום לדבר.

בסדר גמור. זו רק תהייה. רשום "רשם ההקדשות יפרסם מידע והנחיות". בכל הדיונים דיברנו על כללי ניהול תקין וכו', רק שזה לא יתפרש כאילו זה נותן פה איזה בסיס חוקי לכל ההנחיות האלה של ניהול תקין, שיהיה ברור שמדובר על הנחיות בהתאם לחוק הספציפי ולא הרחבה וכל מיני כאלה.

כתוב "הנחיות", כתוב "כדי לסייע להן בניהול ענייניהן בהתאם להוראות החוק". לא כתוב פה ניהול תקין. מעבר לזה, אין לי מה לומר.

רציתי שזה ייאמר חד-משמעית.

רצית להגיד לפרוטוקול, וזה נרשם בפרוטוקול. זו היתה כוונתך, וזה נרשם.

גם בדקנו את זה משפטית וזה עונה על הדרישות.

מתי מחוקקים את הנוהל? עשית להם כבר את כל העבודה, אז עוד 20 שנה - - -

נראה לי שהדיון הזה ידרבן אותם לעשות את זה. אני לא חושב שזה יעצור, אני דווקא חושב שזה ידרבן אותם כן לחוקק. חבר הכנסת מיכאלי נכנס והוא כל הזמן מתריע בעניין הזה. החשש שלנו היה, ואני אומר לכם את זה כחברי כנסת, שאם אנחנו נחוקק את החוק הזה, אז החוק העיקרי והחוק המרכזי של העמותות לא יחוקק. אני דווקא התרשמתי שדווקא משום שהנושאים שהועלו כאן והרצון לעשות דברים מושלמים זה כן ידרבן אותם וכן יביא אותם לידי חיקוק יותר מהיר וזירוז התהליכים בעניין הזה, כפי שאמר לי גם אבי בשיחה אישית.

אבי עוד מעט עולה לגדולה, הוא יישכח מזה.

לא. אני לא הולך לשום מקום. אף אחד לא יקדם אותי אחרי החוק הזה...

יש מורשת שנשארת.

אני רוצה להבהיר שהיוזמה לחוקק חוק חדש, יוזמה שלנו, כלומר, אנחנו לא צריכים שתדרבנו אותנו, אנחנו מבינים את הצורך, זה פרויקט שאנחנו משקיעים בו - - -

כמו את הקודקס שיכולנו לחוקק לפני שנולדנו.

מדברים על זה הרבה זמן.

זה חוק מורכב, זה לא פשוט.

אני רוצה להבהיר, החוק הזה הוא אחד מפרויקטי הדגל של המחלקה שלנו, אנחנו מקדישים לו המון-המון זמן. זה חוק מורכב. אין לנו שום כוונה לעצור או אין לנו שום כוונה להאט, ולכן הרעיון שהחוק הזה ישפיע באיזו דרך על החוק הגדול הוא מוטעה, חוץ מזה שאנחנו פשוט נמצאים פה כל יום עכשיו ואין לנו זמן לעבוד על החוק הגדול, אבל אני מקווה שהיום זה ייגמר ונוכל לחזור לפרויקט הגדול.

אני יכול לבקש ממנו לעשות הפסקה חודשיים. זה בסדר? הוא אמר שאנחנו מטרידים אותם כל יום, אבל המנהלת שלנו לא נותנת לנו מנוחה.

טוב שיש לנו חסינות, אחרת הם היו מתלוננים עלינו...

תמי, אנחנו רוצים להתקדם.

ההוראה הבאה היא בעמוד 2, בפסקה (4), שמופיעה בראשית העמוד. בתשובה לבקשת הוועדה להתייחס להזדמנות של גורם מבוקר להביא את עמדתו, יש שם פסקה מודגשת, "הוועדה" – זו ועדת הביקורת – "תיתן הזדמנות לגורם מבוקר להביא את עמדתו בפניה" וכו'. זה גם מופיע בהתאמה לגבי עמותות, בתיקונים לסעיף 30.

אני אומר לנוכחים שיש שכר לעמלכם. דברים שהעליתם, מובנים עכשיו בתוך החוק.

בעמוד 3 יש עניין שהוא הבהרה, הוא פשוט לא הופיע בנוסח הקודם. בסעיף 8 להצעת החוק יש בפסקה (2) החלה של הוראות סעיף 39 לחוק העמותות, שקובע את ההסדר החדש לגבי עיון ופרסום גם על חברות לתועלת הציבור. במקור היה כתוב רק "יחולו לעניין עיון במסמכים בתיק", וזה גם לעניין הפרסום לציבור, לכן התוספת שם.
אני עוברת לעמוד 6. פה הנושא שנשאר להכרעת הוועדה הוא השאלה של הדרך שבה תיקבע רשימת העניינים שניתנים לבדיקה על-ידי הבודקים החיצוניים, כאשר היו פה שתי חלופות, האחת, שרשם ההקדשות קובע את רשימת העניינים ומפרסם אותה, וחלופה אחרת, שהשר קובע את הרשימה באישור ועדת החוקה וכמובן גם היא מתפרסמת.

אין הסכמה של משרד המשפטים, אבל אולי - - -

אני רוצה להעלות עוד שתי דרכים אפשריות בהקשר הזה שכן משלבות את הוועדה, אבל לא בדרך של אישור דווקא, אלא בדרך יותר רכה, שנוקטים בה לעתים. בדרך כלל מעדיפים שלא, אבל יש מקרים שבהם כן נוקטים בכך. דרך אחת היא לחייב התייעצות עם ועדה של הכנסת, כשהמשמעות היא שיש חובה לקיים דיון, יש חובה להביא בחשבון את ההערות של הוועדה שנשמעו בדיון, אבל אין דרישה לאישור של הוועדה, זאת אומרת, המחויבות היא פחותה. יש גם דרך ליידע את הוועדה על רשימת העניינים, כשבעצם היידוע נעשה לפני שההחלטה נכנסת לתוקף, ואם הוועדה לא מחליטה שום החלטה בעניין או מבקשת בקשה, אז תוך תקופה שקובעים הרשימה נכנסת לתוקף, אבל יש לוועדה אפשרות תוך זמן קצוב להחליט, נניח בעניין שמאוד בולט לה שהוא לא תקין – להחליט שהיא מבקשת לקיים דיון ולשנות או לפנות. אלה שתי דרכים שכובלות פחות את הממשלה, אבל מערבות את הוועדה.

כשיש התייעצות זה מספיק.

קודם כול נשמע את השושבינים, קודם כול צריך לשמוע מה משרד המשפטים אומר בעניין הזה.

קודם כול, אנחנו מבינים את החשש של העמותות ושל החברות לתועלת הציבור. אני חושב שבכל החוק הזה יש מצדנו כל הזמן מגמה להתפשר, לא בגלל שאנחנו עושים ויתורים טקטיים, אלא בגלל שאנחנו מודעים לייחודיות של המגזר השלישי ואנחנו פתוחים לקבל כל הערה, ואין ספק שהחוק הזה, גם בזכות חברי הכנסת וגם בזכות המגזר השלישי יוצא אחרת ממה שהוא נכנס, ואנחנו שמחים על כך, כי אנחנו חושבים שהמוצר עכשיו יותר טוב ויותר מאוזן, ויש לנו גם עניין להפיג את החשש של המגזר השלישי.
עם זאת, בסופו של דבר, בנוסח הנוכחי עשינו שורה של פשרות שבעינינו יוצרות את האיזון הראוי ולא נכון להכניס עוד מערך של איזונים. בסופו של דבר, הגבלנו את הפעילות של הבודק עם כל ההוראות החדשות שנכנסו וגם הגבלנו את הנושאים רק לנושאים שיש סמכות לרשם על-פי חוק כדי להפיג את החשש שננסה להרחיב את הפעילות הזאת.
הסכמנו גם לפרסם מראש, מה שלא נהוג לעשות בדרך כלל ברגולציה, את רשימת הנושאים שהבודק הזה יעשה, כדי שתהיה על זה ביקורת ציבורית, גם לקבוע וגם לפרסם, ואנחנו חושבים, בנסיבות העניין, כיוון שבסופו של דבר גדר הסמכות עכשיו הוא הסמכות על-פי חוק, שלא נכון לערב ולסרבל את ההליך עם עוד אישור פרלמנטרי כאשר ממילא האישור הזה תחום בהוראות החוק כבר בהוראה הזאת.

אני רק רוצה לומר שחלק מהמודלים שתמי ציינה הם מודלים קיימים, הם יוצרים הרבה מאוד תסבוכות. למשל יש אישור העלאת המע"מ בוועדת הכספים, כשבכל פעם יש הודעה מראש ואחר-כך דיון ובכל פעם זה הולך ומסתבך ונוצרים כל מיני פערים ואי-הבנות ויש עכשיו כל מיני מחשבות גם לשנות את ההליך הזה, ולכן אני מציע לדבוק בנוסח שכבר עכשיו מבחינתנו הוא נוסח של פשרה. פשרה ראויה, אבל הוא נוסח של פשרה.

תודה. עו"ד אופיר כץ, בבקשה.

אני רוצה להזכיר למה העניין הזה עלה. הוא עלה מאותו ויכוח שלפני דקה צוין, הנושא של הניהול התקין. הרי באמת לפי החוק הסמכויות לפי חוק זה, וכדי למנוע מצב שיהיה בו ויכוח האם הבדיקה נעשית לבדיקת הוראות ניהול תקין שהן אינן חוק זה בעצם נאמר העניין הזה. ולכן אני חושב שלא יקרה כלום אם זה יהיה ברמה של התייעצות אפילו. אני מקבל את הגרסה שתמי הציעה, שזה לא אישור ועדה. עשיתי את זה עכשיו בדבר אחר, בתקנון שהייתי צריך להעביר התייעצות בוועדת חינוך, אז עין ציבורית ראתה את זה, ובזה נגמר הסיפור. זה לא נושא של אישור, זה סיפור אחר לגמרי. אני חושב שלא יקרה כלום, אנחנו נרגיש נוח עם זה, לכם לא יקרה כלום, זו התייעצות חד-פעמית, לא צריך להגזים. הרי זה לא יהיה בכל יומיים, אז פעם אחת יעברו על הנושאים האלה ואנחנו נהיה שקטים שעין ציבורית ראתה את זה, ובא לציון גואל.

כן, בבקשה.

רציתי לשאול אם הכוונה פה, כאשר מדברים על רשימה, האם זו רשימת עניינים סגורה שתהיה כתובה או שלכל בדיקה תהיה רשימה משלה?

רשימה כוללת, מתוך זה אפשר לבחור.

הכוונה היא כמובן - - -

רשימה שיקבע השר ויביא לאישור, אבל - - -

לא כל עמותה תיתן לך יד שהיא צריכה לעבור את כל הרשימה.

הכוונה היא שתהיה רשימה של נושאים שטעונים בדיקה. כמובן, כמו שגם הסברנו במהלך הדיונים בוועדה, יש גם לפעמים עניינים ספציפיים שמתעוררים אגב עמותה מסוימת. יהיה איזה סעיף כללי שייתן גם את המקום לביקורת שנובעת מהוראות ספציפיות שצריך לבדוק לגבי עמותה ספציפית, אבל הרשימה עצמה כרשימה תהיה רשימת עניינים כללית לגבי כלל הבדיקות.

בהמשך לדברים של אבי אני אומרת שוב, מלכתחילה חשבנו שגם עצם הפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים, יש בו משהו קצת מוזר, כי ברור ואמרנו והצהרנו לפרוטוקול שהם צריכים לבדוק את קיום ההוראות לפי החוק, הוראות שנובעות מחוק העמותות, כולל פרשנות של הרגולטור, אבל הוראות שנובעות מחוק העמותות, וזה מה שהם צריכים לבדוק. אמרו: לא, בכל זאת יש כאן בודק חיצוני, צריכה להיות ודאות לעמותות, לדעת איזה סוג של דברים אמורים לבדוק אצלם, לדעת איך הם צריכים להיערך. אמרנו: נפרסם רשימת עניינית כללית – ההתנהלות הכספית של העמותה, מוסדות העמותה, כל מיני דברים יותר ממוקדים כמו שאנחנו מפרטים במוקדי הבדיקות לרואי החשבון שלנו, שייתנו להם בכל זאת כיוונים של איזה דברים עשויים להיות חשופים במסגרת בדיקה מסוימת. בעינינו זה לא מתאים במטריה למסלול של תקנות שקבע השר באישור ועדת החוקה, כי זה פשוט דברים שהם יישומיים מאוד, איך מיישמים את הוראות הבדיקה על-ידי אדם שפועל מטעם הרגולטור כשהוא בא לבדוק את קיום הוראות החוק על-ידי עמותה. בגלל זה משהו בעיני מתפספס באיזון כשרוצים את האישור של ועדת החוקה לבדיקות האלה.

אנחנו צריכים להכריע בעניין הזה. אין ספק שבעיניים של מחוקק, ודאי שהיינו רוצים לראות את כל ההוראות מגיעות לכאן לוועדה ושדנים בהן ובכל בקשה וכל רשימה, אבל במשרד המשפטים היו שקופים מההתחלה עם הנחת החוק והם אמרו שבחלק הזה הם לא מוכנים להתפשר, לפי כל הנימוקים שדיברתם עליהם.
ההצעה של תמי היא באמת הצעה טובה, אבל יש גם משהו, אופיר, אמרת את זה בדבריך, שפעם אחת זה מגיע ובזה נגמר הסיפור. דווקא אני חושב שצריכה להיות דינמיקה של רשימה שתיחשף לציבור, לאו דווקא מהפעם הראשונה שזה מגיע, דווקא לחיים, תוך כדי הפעילות של העמותות והביקורות והפיקוח שיהיה, דווקא אז יתברר שדבר אחד מהרשימה הוא החלק הבעייתי, וזה דבר שלא ידעתם מראש. דווקא יכול להיות שנדע על זה בפרספקטיבה של עוד שלוש שנים, ואז אין לך עם מי לדבר, החוק קיים.

יביאו אותם להתייעצות.

זה דבר שכבר פורסם, זה הגיע לוועדה, היה בהתייעצות, אישרנו את הרשימה הזאת, והתברר אחרי שנתיים שהבדיקה הזאת גורמת לפרשנות אחרת, גורמת לבעייתיות. אין לנו אפשרות וכלי לפעול בעניין הזה. אתם פונים אלינו כמחוקקים – החוק אושר, היתה כבר חובת התייעצות, בזה נגמר העניין.

אני חושב אולי להציע, אני אומר למשרד המשפטים, אני אומר גם לחברי בוועדה ולתמי, שאנחנו נחיל חובת דיווח לוועדה לאחר שנה בחוק ואחרי זה בכל שנתיים יהיה דיווח לוועדה אם נידרש לזה. יכול להיות שלא היו שום שינויים ושום בקשות, כמו בדברים אחרים, אם זה לא כתוב, אנחנו לא נעשה את זה. חובת הדיווח על הרשימה הזאת תגיע לוועדה, לוועדה יש התנהלות שוטפת עם משרד המשפטים, עם העמותות, בחיי היומיום בדיווחים ודברים שצפים במסגרת הדיווחים. כשהדיון הזה על הדיווחים יפורסם, מי שיהיה בעל עניין, הוועדה תגיד שבעוד חצי שנה או שלושה חודשים נקיים דיווח בעניין הזה, היא תעשה איזון גם בנושא הזה, ואני חושב שנוכל לחיות עם זה.

אם זאת ההצעה, הייתי אומרת שזה יהיה דיווח על היישום של הסעיפים שעוסקים בבודקים החיצוניים. לאו דווקא רק על הרשימה, אלא על הסעיפים שעוסקים בבודקים החיצוניים.

זה דבר חדש.

זה כולל גם את הנושא של הבדיקה על-פי רשימת העניינים.

איך ייראה דיווח כזה לדעתך? מה נכתוב בו?

גם את רשימת העניינים. למשל אם הוגשו תלונות, לכמה שנים מונו הבודקים, כמה משרדים פועלים בפועל בשטח, כמה עמותות בודק כל משרד כזה בשנה, שתהיה ביקורת על הפעילות של הבודקים החיצוניים.

מה מצאתם. מה פסלתם.

אני מביאה דוגמה מחוקרי ההוצאה לפועל. הדיווח שם הוא שנתי, פה ההצעה אחת לשנתיים, דיווח על הפעילות שלהם, כולל כמה נכללים ברשימה, כמה תלונות הוגשו, כמה הועברו מתפקידם, איזו עין ציבורית.

אנחנו מקבלים את ההצעה שלכם.

ההצעה המשוכללת של תמי נותנת הרבה יותר.

אין בעיה. מאה אחוז.

בדיעבד זה נהפך מלכתחילה.

אנחנו מקבלים את ההצעה.

אתה אומר בתום שנה מתחילת החוק ואחר-כך - - -

פעם ראשונה פעם בשנה, ואחר-כך פעם בשנתיים.

מאה אחוז.

האם יש עוד סעיפים שאנחנו צריכים?

זה יופיע כהוראת תחילה או הוראת קבע בחוק?

אנחנו לא שומעים את השאלה.

האם זה יופיע כהוראת קבע בחוק או הוראת תחילה? האם זה יהיה הוראת מעבר?

יכול להיות שזה יופיע בחוק עצמו אם זה משהו שהוא ongoing, כי זה לא לתקופה חולפת. כמובן הסעיף הזה מופיע גם בהתאמה בסעיפים המקבילים בחוק העמותות.

אנחנו כן משאירים שיפרסם באינטרנט.

כן, נפרסם באינטרנט ונקבע הוראה של חובת דיווח.

זה 345 כד 3?

כן 345כד3(א). הגבלה על אחריות לגבי אותו תאגיד כבודק חיצוני. בדקנו שוב את הנוסח ושינינו שם באופן יותר נכון, או על אחריות בעלי המניות או השותפים. היתה התייחסות לאחריות אישית של העובדים ושל בעלי השליטה שזה לא רלוונטי לעניין, אפילו לא תואם את הסעיפים המקבילים בחוק לשכת עורכי הדין ובחוק רואי החשבון, אז התאמנו את זה.

האם זה לא צריך להיות "25 שנים לפחות".

אם "מלאו לו". הוא יכול להיות גם יותר. כך מנסחים.
בעמוד 8 קבענו בוועדה תקופות של לכל היותר של שלוש שנים – אני מדברת על הקדנציות של הבודקים החיצונים – ולכל היותר שמונה שנים במצטבר.

עברת את 345כד3?

כן, חלק מהדברים שם זה נוסח. התלויים ועומדים זה ענייני נוסח.

"קובלנה משמעתית"?

זה ענייני נוסח. זה היה קודם "תלויים ועומדים", ועכשיו זה נוסח אחר.

הכוונה בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי חשבון? הם לא עובדי מדינה.

אם יש.

תיקונים של נוסח זה לא עכשיו? יש פה בעיות של רבים ויחיד וכו'.

אם יש משהו כזה, תעבירו לי במייל או תגידו לי בסוף הדיון.

יש כאן מחלקה שלמה שעוברת על נושא תחביר ודברים כאלה.

הנסחית.

איפה יש התייחסות למועצת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין?

אין התייחסות. הסעיף שמדבר על זה שלא מדובר על תאגיד, שיש בו הגבלת אחריות, הוא מבוסס על סעיפים שקיימים בחוק לשכת עורכי הדין ובחוק רואי חשבון.

סעיף קטן (ג) בעמוד 8, שעניינו תקופות הכהונה של הבודקים החיצוניים. שם אמרנו שהתקופה לא תעלה על שמונה שנים. התבקשנו, והלשכה המשפטית הסכימה שאין בעיה עם זה, לאפשר הארכה של שישה חודשים נוספים כדי לסיים בדיקה שהבודק החל בה, כדי שעניין שלם, מורכב, לא יעבור לבודק חדש.

איפה הוראת המעבר שקיימת היום?

בסוף הוראת המעבר. אני רק קוראת את הסיפה של סעיף קטן (ג). "על אף האמור, רשם ההקדשות רשאי להאריך אישור של בודק חיצוני לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים לשם סיום בדיקה שהחל בה לפני תום תקופת האישור", ובמקביל, בסעיף 39ד לחוק העמותות.

מה זה ההדגשה ש"לא ישמש אדם"? נניח שחברה בודקת את זה.

אדם זה גם תאגיד.

אני עוברת לעמוד 11. בסופו של דבר כאן השינוי הוא רק שינוי נוסח לגבי 11(3) לעניין הליכי הפרסום של שינוי השם. בסוף העמוד, בעמוד 11, יש הוראה מקבילה שכבר קראנו לגבי המבוקר שמביא את עמדתו.

בעמוד 13, פה יש נקודה שאני צריכה לקבל תשובה סופית ממשרד המשפטים. בסעיף 39, התיקון בעניין המסמכים שפתוחים לעיון בתיק העמותה.

באיזה עמוד?

בעמוד 13 למטה, פסקה (6)(ב)(2). דובר על כך שמחד, הצד השלישי יכלול גם את רואי החשבון והמבקר, ומצד שני נכניס מסמכים מסוימים סופיים כמסמכים שהם כבר פתוחים. לפי הנוסח ששלחנו גם אמצעי פיקוח של הרשם או של מפקח, לפי סעיף 39, כלומר, שמפעיל את סמכויות הפיקוח ועושה ביקור במקום או דורש מידע ובסופו של דבר מגיש ממצאים סופיים וגם דין וחשבון סופי של בודק חיצוני, אלה יהיו פתוחים לעיון בתיק העמותה במשרדי הרשם, לא באינטרנט, אלא פתוחים לכל דורש, זה מחד. בעמוד 15, הצד השני של התיקון הזה, שהגדרנו בדיוק מי נכלל בצד שלישי לעניין הפרוצדורה של פנייה לצד ג' שעלול להיפגע מחשיפה של מסמכים בתיק העמותה, והגדרנו לעניין זה – אני עכשיו מסתכלת בעמוד 15, פסקה (3) – "לעניין זה, "צד שלישי" – למעט העמותה, חבר ועד העמותה, חבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר של העמותה, גזבר העמותה, המבקר הפנימי של העמותה, המנהל הכללי של העמותה, משנהו, סגנו וכל מנהל הכפוף אליו במישרין, וכל ממלא תפקיד כאמור בעמותה אף אם תוארו שונה", ורואה החשבון לא נכלל שם.

והיועץ המשפטי.

גם היועץ המשפטי, הם מקבלים הודעה כמו כל צד שלישי אחר.

אין מונח כזה בחוק "גזבר העמותה", הערתי על זה כבר בגלגול קודם.

יש שכל ישר ויש "בעל תפקיד" - - -

לא חייב להיות מונח בחוק, אז עכשיו יש. מבינים מה זה.

בחוק העמותות כתוב מה הן מוסדות החברה.

גם מנהל כללי אין, אופיר, לפי אותו עיקרון. יש עדיין תפקידים ותארים שאפשר להבין מה הם לפי ההקשר, גם אם יש לזה תואר אחר אבל זו אותה משמעות.

אני לא יודע מה זה גזבר. האם הוא חותם או לא חותם? מה זה גזבר? מה התפקידים שלו? מנהל כללי יודעים מה התפקיד שלו. מה הוא גזבר? מה התפקיד שלו? הוא חותם על צ'קים? הוא מאשר צ'קים? מה הגזבר עושה? אין מונח כזה. מנכ"ל זה ברור לגמרי, עושים בדיוק כמו שעשו בפסיקה בדברים אחרים בחוק החברות, אני מסכים. שם יש מנכ"ל, אז יהיה גם פה, אבל גזבר, אין מונח כזה.

בוועד יש תפקיד של גזבר, אז כבר מופיע פה.

אם זה חבר ועד, הוא חבר ועד. אם הוא כפוף למנכ"ל, הוא כפוף למנכ"ל.

אופיר, קודם כול, אתה צודק משפטית, אבל מכיוון שאתה בא מהעולם הזה, הרי אתה יודע שבכל הפרסומים דווקא גזבר העמותה הוא כמעט מופיע בכל מקום. יש מונח שהתקבל בציבור, שנקרא "גזבר הציבור".

זה יכול להיות חבר ועד, זה יכול - - -

זה תואר, זה טייטל שמשתמשים בו אולי לפני יושב-ראש העמותה. לא פעם ראיתי פרסומים של עמותות, כשבפרסומים כתוב: עמותה זו וזו ותפקידים. אולי יש יושב-ראש, אולי יש נשיא, אבל יש גזבר העמותה, רואים בזה אחד הדברים המרכזיים. זה קיים היום. השאלה אם זה מפריע.

זה מפריע. מה זה גזבר?

בסופו של דבר בפרסומים משתמשים במונח הזה, גם בבית משפט היום כשדנים באיזו עמותה, אומרים "גזבר עמותה", ואתה אומר: שמע אין דבר כזה, מה זה התואר הזה. זה מינוח או תואר שמשתמשים בו, ואם לא נקרא לזה עכשיו - - -

אני אתן לאדוני דוגמאות. בארגונים יש מנהל כספים. האם הוא הגזבר? מנהל הכספים הוא הגזבר או לא הגזבר? יש חשב, הוא הגזבר או לא הגזבר? אין מונח כזה גזבר. אנשים משתמשים במילה גזבר בטעות.

איך זה נקרא ברשות מקומית?

גזבר זה מכוח חוק.

רק ברשויות המקומיות יש גזבר?

כן, זה מכוח פקודת העיריות. אני מציע שנוריד את זה, כי זה לא נכון. אם אנשים משתמשים במילה גזבר, הם טועים.

יש לי אולי פתרון לשאלה הזאת. עצם הפירוט הזה כאן מביא את העמותה לידי מחשבה שאכן צריך למנות כל אחד מאלה. אולי כדאי להוסיף בסיפה את המילים "ככל שמונו כאמור". אם יש, אז יש. צריך לתת את ההסבר שלא חייבים למנות גזבר או מנכ"ל או סמנכ"ל.

גם כשכתוב מבקר פנימי אנחנו יודעים - - -

זה חייבים. זה כל עמותה עד 10 מיליון. אבל פה, "ככל שמונו כאמור", זה נותן את האופציה כן להכניס או לא להכניס.

בעמותות קטנות הגזבר הוא אחד מחברי הוועד, אז הוא נופל בהגדרה. בעמותות גדולות הוא כפוף למנכ"ל, אז הוא נופל בהגדרה. אני חושב שכאשר עושים חוק, צריכים להשתמש במינוח שקיים בחוק.

הגענו למצב טוב שהוויכוחים שלנו על זה. אנחנו במצב מצוין.

רציתי להתייחס לנושא של דרישה לקבל מידע ממבקר פנימי.

זה לא דרישה לקבל מידע. הורדנו את המבקר הפנימי מדרישה לקבל מידע.

כי בחוק הביקורת - - -

השאלה מי מוגדר כצד שלישי לעניין התייחסות ספציפית. זה לא הסעיף של דרישות המידע.

מי ביקש עוד להוסיף משהו? לשכת רואי חשבון.

איריס מתעכבת, אני מבקש להעיר הערה אחת קטנה. בדיון הקודם היתה לנו הערה לגבי סעיף 39ב(3), כל מסמך אחר שבידי הרשם הנוגע לעמותה וכו'. איריס ציינה שהסעיף הזה הוא בעייתי מאוד, וביקשנו רק להתייחס למסקנות הסופיות, לדוחות הסופיים.
בתגובה להערה של איריס, אם אני לא טועה גלי העירה שלפעמים יש דוחות ביניים ומסקנות סמי-סופיות ומשרד המשפטים מבקש לפרסם גם אותם. אני חושב שההערה של גלי היא הערה נכונה. בסופו של יום באמת הכנסתם בסעיף ב(2) את הנושאים האלה, ממצאי פיקוח של הרשם, דין וחשבון סופי וכו'. אם אתם מקבלים את ההערה שלנו מדוע השארתם את פסקה (ב)(3) באותו נוסח בדיוק?

ההערה נגעה, אם אני לא טועה לסעיף קטן (ה), שעוסק במצב שהמסמכים נוגעים להליך בירור או בדיקה, תלויים ועומדים, ושם יש הוראות מיוחדות שמאפשרות לרשם, או להעמיד לעיון הציבור רק בסוף ההליך או להעמיד לעיון הציבור רק מסקנות סופיות ולא את המסמכים עצמם. אני חושבת שבדיון ראינו את זה כנותן מענה לסיטואציות האלה שהיא העלתה. כך זכור לי.

איריס, בעיקר הטריד אותה, שיש מסמך שיכול להיות במסגרת הליך בירור שבו יש טענה נגד רואה החשבון או משהו כזה, בהקשר הספציפי שהיא ציינה, ואז היא היתה מוטרדת מהעובדה שצד שלישי בתוך פסקה (3), כולל את רואה החשבון.

זו הערה נפרדת.

היא אמרה: אם מדובר בממצאי ביקורת סופיים, זה בסדר, אבל אם מדובר במשהו שהוא בהליך בירור, אני לא רוצה סתם מסמכים. מעבר לזה היא טענה מה שהיא טענה על מסמכים סופיים. גם המדיניות שלנו היא, ולא סתם זה מופיע פה בסעיף קטן (ה), בדרך כלל להעמיד לעיון הציבור בסוף הבירור ורק את המסקנות מהבירור, אבל לפעמים כן יש מסמכים, ויש פה כל-כך הרבה סוגים ושונות כל-כך גדולה בין המסמכים – לפעמים כן חשוב להביא לידיעת הציבור מסמכים עוד קודם ועליהם המסמכים הכלליים האלה, שהם בתהליך בדיקה או חלק מתכתובת כללית, שהיא לא מוגדרת פה בפסקה (1) או בפסקה (2), כפופים לכל האיזונים שהסעיף הזה מחייב.

זה נכון מה שאת אומרת, אבל פסקה (ב)(3) היא באמת סעיף סל שמכניס פה את כל ההתכתבויות של הרשם עם העמותה או בנוגע אליה. מעבר לציון שמו של רואה החשבון, שזה פתרנו בעניין פסקה (ה), וצד שלישי והגדרות של צד שלישי, פה זה משאיר פתח להכניס הכול.

בכפוף לשיקול דעת מאוד-מאוד ספציפי של הרשם, שכולל גם את החובה לפנות לצדדים שלישיים, אם הם עשויים להיפגע, גם את האיזונים שנובעים מחוק הגנת הפרטיות, גם את האיזונים האחרים שקיימים בחוק חופש המידע. הסעיף הזה כולל הרבה מאוד איזונים לגבי מסמכים לא מזוהים.

האיזון של חופש המידע לא עונה על התכתבויות פנימיות שרואי חשבון מבקרים ומבצעים מול הרשם.

יש עילה בחוק חופש המידע שגם מדברת על תהליכים פנימיים והתכתבויות פנימיות. זה בשיקול דעת, לא חייבים.

דיברנו לא רק על התכתבויות פנימיות, גם מכתבים רשמיים לא כולם יפרסמו. אנחנו מדברים על מסמכים שיפורסמו בפינצטה, ממש בפינצטה. דהיינו, זה סוג פרסום שהוא חלק מהתהליך של המסקנות. יש לפעמים מסקנות ותהליך, וסופה של בדיקה כשהעיקר חסר. אם אתה לא מביא את המסמכים הנלווים לכך, זה חסר. המסמך הסופי מתייחס למסמכים מסוימים. איך אתה יכול לפרסם את הסיכום בלי שאתה מפרסם לפעמים מסמכי יסוד בתוך הפרסום? אם אני מבין נכון, זאת הכוונה.

כן, הוא עדיין בהליך בדיקה ועדיין חשוב להביא משהו לידיעת הציבור.

או בתהליך ביניים. המסמכים האלה יפורסמו בכוונה תחילה. זה לא בסטנדרט, יפורסמו מחוץ לסטנדרט, לכן אנחנו צריכים חזקה שלא יצא עיוות תחת ידם. צריך לתת להם איזה חופש פעולה בעניין הזה גם בפרסום. אני מניח שאין שום עניין לפרסם סתם מסמך. המבט בעניין הפרסום, אני סמוך ובטוח שהוא מקצועי לחלוטין וציבורי נטו. אנחנו לא יכולים למנוע את זה. לעשות הגבלה בעניין הזה, לאסור דבר כזה, אני חושב שאנחנו - - -

תראה את הסיפה של פסקה (ה), שמדברת על שיקול הדעת שלנו, מתי אנחנו מציגים בסוף הליך הבירור או במהלכו.

יש הרבה שלייקס בעניין הזה.

אחת מהחלופות היא כי יהיה בכך לפגוע למעלה מן הצורך בעמותה או בצד שלישי אחר. אלה בדיוק השיקולים שאנחנו שוקלים כשמשהו במהלך הליך בירור. אם זה משהו לא סופי או משהו שעדיין בתהליך ואנחנו צריכים לשקול את האינטרס הציבורי שבשקיפות ובגילוי לעומת הפגיעה גם בבירור שלנו וגם בצדדים שלישיים למעלה מן הצורך, כי הדברים עוד לא בשלים ועוד לא מוצו, זה מכלול השיקולים שאנחנו צריכים לשקול, אבל לאור הכמות המאוד-מאוד גדולה של סוגי מסמכים שונים ותכתובות עם הרשם כן השארנו את הפתח לפרסם גם מסמכים נוספים.

מוסקוביץ, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לסעיף 39(ג).

היינו באמצע סעיף.

קראתי גם ב-15 את התוספת. אנחנו לא פותחים בעיקרון דברים שכבר דנו בהם.

בסעיף 39(ג) מצוין "בלא פירוט שמותיהם של מקבלי השכר". אם מתחשבים בצנעת הפרט, היה חשוב גם בלא פירוט שמותיהם ותפקידם, כי ברגע שמציינים מנכ"ל וכותבים גם בלי השם, אוטומטית כולם יודעים במי מדובר.

הסעיף הזה הועתק מהמצב הקיים היום. אני חושבת שכן יש חשיבות כשנותנים שקיפות לציבור, לתת להם איזה אינדיקציה מה המשמעות של השכר הזה, מי האיש שמקבל את השכר הזה.

אם כותבים את התפקיד, כל אחד יודע מי המנכ"ל.

היום בתיק העמותה זה מסמכים שחובה להגיש על-פי דין, כולל פירוט שמות. בתיק העמותה המידע הזה גלוי, כולל השמות. הסייג היחיד הוא לגבי פרסום באינטרנט, שיש לזה חשיפה הרבה יותר משמעותית ואפשרות גם לעשות לפעמים כל מיני חיפושים לפי שם, הדברים האלה לא יצוצו, אבל גם מבחינת העמותה זה תָלוש לציין שכר בלי תפקיד, כי אם זה מנכ"ל, מגיע לו, אבל אם זה הנהג, לא מגיע לו.

אפשר לציין את חמשת התפקידים במכלול.

זה מאוד פוגע בשקיפות לציבור.

אנחנו יודעים שאנשים עושים אחד ועוד אחד והם יודעים בדיוק, הם מחברים את הפאזל ויודעים מי הגזבר.

השכר היותר גבוה גם כך זה בדרך כלל למנכ"ל.

לא מצאנו את הדרך להתגבר על זה. זה נושא שעלה, שלא פתרנו.

בעמוד 16, אני רק מפנה לסעיף שכבר קראנו לגבי סיוע והנחיה לעמותות בניהול ענייניהן, ושם זה בא כחלק מפרק 1, "הנחיה, פיקוח ובקרה", כך שילבנו את זה.

בעמוד 18 היתה הכרעה שקיבלנו - - -

תוסיפו את ה"התרשמות", לפחות המילה הזאת.

נחזור ונתייחס לזה, איתן.

אני קודם קוראת את כל השינויים. בעמוד 18 אני רק מפנה ל-39ג, אותה החלטה שהתקבלה לגבי הסעיף המקביל, רשימת העניינים והדיווח.


בעמוד 19 למטה, שוב כמו בחברות לתועלת הציבור, "בעלי המניות או השותפים בתאגיד".
גם בעמוד 21 זה הסעיף המקביל לתוספת לגבי שישה חודשים נוספים לשם סיום הבדיקה. בסעיף קטן (ג), בסופו.

בסוף לא כללנו הוראה לגבי הגבלה לפעם בשלוש שנים?

הגבלה לתקופות של שלוש שנים לכל מקרה - - -

לא, הביקורת עצמה.

- - - מקסימום שמונה שנים בסך הכול.

הכוונה שלו היא שהביקורת לא תיעשה בתוך - - - או משהו כזה.

אין הוראה מפורשת בחקיקה.

את זה לא הכנסנו כאן. הם אמרו את זה לפרוטוקול. דובר על כך שיש חשיבות להכניס את זה גם בנהלים שלכם בצורה שתהיה שקופה לציבור, אבל לא דיברנו על כתיבה בחוק.

היום נתקלתי באדם שבשנה אחת, השנה האחרונה – ארבע ביקורות שונות.

הם גם אמרו שהם לא עושים ביקורת כשהחשב למשל עשה ביקורת באותו - - -

אפשר לפנות אלינו במקרים נקודתיים ואנחנו נטפל בזה.

למי פונים?

חלק מהדרישות של החוק הזה שתהיה כתובת ייעודית שאפשר לפנות בעניינים האלה, ותהיה כתובת ייעודית שאפשר יהיה לפנות בעניינים האלה. כחלק מההיערכות שלנו ליישום בחוק תהיה כתובת מייל.

יהודית בה"א...

ייעודית בעי"ן. היא תאפשר פניות בהקשרים האלה.

אתם גם תפרסמו את הדבר הזה?

נפרסם כדי שהעמותות ידעו שהן לא צפויות לזה.

אם קורה להן, הן יכולות לבוא ולהלין על כך.

דיברנו על זה לפרוטוקול בפעם שעברה ואמרנו שנכתוב את זה.

בעמוד 23, בסעיף של חקירת עמותה, בנושא של הדוח של החוקר הציעו משרד המשפטים להכניס בסעיף קטן (ו), בסעיף יותר מפורט, שהוא דומה לסעיף שחל על הבודקים החיצוניים, במקום בסיפה של סעיף קטן (א), ואני קוראת: "החוקר ימסור לרשם דין וחשבון שיכלול את ממצאי החקירה, התייחסות העמותה אליהם ואת המלצותיו".

איפה זה?

בעמוד 24, סעיף קטן (ו) החדש, שמודגש. הוא בא במקום הסיפה של סעיף קטן (א), מפרט את הנושא של הגשת הדוח של החוקר עם התייחסות גם לנושא ש"החוקר ימסור לעמותה את טיוטת הדין וחשבון הסופי שלו ויודיע לה על זכותה להגיש תגובה לטיוטה בתוך 30 ימים או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע הרשם".
עוד נקודה אחת שאנחנו צריכים לקבל עליה תשובה, נקודה קטנה, זה לגבי ההכשרה של החוקרים בראש הסעיף, בעמוד 24, האם שם זה צריך להיות בהסכמת השר לביטחון פנים, בגלל שאלה סמכויות של חוקר.

בדקנו את זה עם גבי והיא אמרה שלא.

אוקיי. "כפי שהורה שר המשפטים", נקודה.

אפשר הערה אחת על סעיף קטן (ו)?

כן, עו"ד קוליץ.

סעיף קטן (ו) מדבר על זה שימסרו לעמותה את טיוטת - - -

טיוטת דוח החקירה.

טיוטת דוח החקירה. אבל לא רשום בשום מקום שמוסרים את התוצאות הסופיות לעמותה.

הממצאים הסופיים אפילו מתפרסמים.

הם עומדים לעיון הציבור.

זה יתפרסם באתר בלי שנקבל את זה?

זה מובן מאליו.

כן. אין לנו שום סיבה לשמור את זה אצלנו. אנחנו רוצים שהעמותה תתייחס לזה.

צריך להוסיף פה גם את הדוח הסופי.

ממצאי החקירה ומסקנותיה? אני לא בחלק של הניסוח.

יש לנו הפתעה – יום אחד פותחים באינטרנט ורואים - - -

יימסר גם לעמותה. הרי, מה שכתוב, שהחוקר ימסור לרשם דין וחשבון שיכלול את ממצאי החקירה, התייחסות העמותה אליהם ואת המלצותיו, אז נכתוב שם, יימסר גם - - -

עותק יימסר לעמותה.

כן, עותק של הדוח יימסר גם לעמותה.

אחרת נראה את זה בעיתון.

הלאה. לא נשארו הרבה דברים.

העמוד האחרון.

סעיף 12. "תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו", כדי לאפשר היערכות לדברים. בסעיף התחולה שמתייחס לסעיף 39 - - -

רק הערה אחת קודם על התחילה של החוק. רצינו תקופת היערכות מבחינתנו לפרסומים ולדברים, אבל אני חושבת שגם למען ההגינות כלפי העמותות, שיש להן עכשיו מחזור של יותר מ-10 מיליון וצריכות למנות מבקר פנימי, אני לא בטוחה ש-45 יום הם מספיקים.

כן, קצת קצר מדי.

יכול להיות שנכון היה לתת פה שישה חודשים או שנה.

שישה חודשים?

לסעיף של המבקר הפנימי. אנחנו נודיע להם, הם צריכים למנות אותו, הם צריכים להיערך לזה.

לא הבנתי. סך הכול תחילתו של כל החוק ב-45 ימים זה מספיק?

כן.

אמרת ש - - -

אמרתי שביקשנו לקראת ההכנה. אפשר לעשות גם 60, לתת לנו עוד קצת זמן.

אז 60 ימים.

לגבי המבקר הפנימי כמה זמן?

תגידו אתם. אני חושבת שצריך לתת זמן לעמותה להתארגן.

שישה חודשים?

ללא ספק, לפחות חצי שנה, וגם החוק עצמו - - -

שישה חודשים.

לחוק עצמו אנחנו מרגישים ש-60 יום - - -

יש פה הרבה דברים שצריכים היערכויות ולמידה והשתלמויות, כדאי שהדברים האלה ייספרו. שישה חודשים זו תקופה מינימלית לחוק כזה, בעיקר כשמדובר פה בסמכויות מרחיקות לכת.

שישה חודשים על כל החוק אתם מציעים?

כן, זה הכי פשוט.

שישה חודשים זה מספיק למבקר הפנימי? אנחנו גם נודיע, אבל גם אתם תודיעו לעמותות – מנהיגות אזרחית וכו' – שהם צריכים להיערך ולמנות.

אנחנו כבר פותחים אתך יומנים ליום העיון הקרוב בלשכה.

מילא אנחנו, לשכת המבקרים הפנימיים.

שישה חודשים על הכול.

בסעיף 13 היתה רק תוספת לגבי התחולה של חלק מההוראות בסעיף העיון והפרסום, שחלות רק לגבי מסמכים חדשים שהוכנו על-ידי הרשם או הוגשו לו, הן לגבי הפרוצדורה של פנייה לצד שלישי והן לגבי מסמכים שנמצאים בתיק בבית משפט. הוספנו שם שזה מוחל בעקיפין דרך הסעיף שמחיל את אותו סעיף גם על חברות לתועלת הציבור, והוראת המעבר, שהיא הוראה חדשה, לגבי משרדי רואי החשבון שעובדים כבר היום עם רשם העמותות ורשם ההקדשות ועושים את הביקורות יש פה הוראת מעבר – קודם אני אסביר אותה במילים ואחר-כך אני אקרא אותה – היא אומרת שאם היתה לו התקשרות קודמת, רואים אותו כאילו הוא בודק חיצוני שקיבל אישור לפי הסעיפים הרלוונטיים, ותקופת ההתקשרות שהוא חתום לגביה מלפני תחילת החוק, כולל ההארכות שכבר מובנות בתוך ההתקשרות, כלומר, הוא קיבל אופציה לעוד שלוש שנים – עד תום התקופות האלה זה ייחשב כתקופה הראשונה של שלוש השנים לפי החוק.

שמונה שנים ועוד שישה חודשים?

מכאן ניתן להאריך לעוד שלוש שנים ועוד שנתיים לכל היותר.

המקסימום שיכול להיות היום מתחילת החוק, כמה שנים זה?

13 שנה.

תקראי את זה, ואז נסביר.

אני קוראת: "רואה חשבון שהיתה לו ערב יום התחילה התקשרות עם רשם ההקדשות או רשם העמותות לשם בדיקת עמידתם של תאגידים בהוראות החוק העיקרי או חוק העמותות, לפי העניין, יראו אותו כמי שקיבל אישור לשמש בודק חיצוני לפי סעיף 345כד3 לחוק העיקרי או לפי סעיף 39ד לחוק העמותות, כנוסחם בסעיפים" – הרלוונטיים – "לחוק זה, ותקופת ההתקשרות עמו, לרבות הארכתה לפי תנאי ההתקשרות, תיחשב כשלוש השנים הראשונות של תקופת האישור לפי הסעיפים האמורים".

זאת אומרת, גם אם הוא לא עומד בתנאים של סעיף 39א(2), אם הוא הורשע - - -

זה חל עליו. יש הרי סמכות לרשם לבטל אישור, להתלות אישור, אם לא עומדים בתנאים. זה חל.

כל הסעיפים חלים עליו, אין ספק.

אני רוצה להסביר למה הכוונה. הרי יצאנו להתקשרות מכרזית, שזה תהליך מאוד מורכב לכשעצמו, ומראש תקופת ההתקשרות לפי המכרז ההוא היתה שלוש שנים פלוס אפשרות הארכה לשלוש שנים. ההתקשרות התחילה בנובמבר 2011, אז אנחנו מבקשים לראות את תקופת ההתקשרות הנוכחית, כולל אפשרות ההארכה שלה, כדי שיהיה לנו גם זמן להיערך לעתיד, כשלוש השנים הראשונות לפי החוק. ומאותו רגע ואילך יתחיל לספור.

כלומר, ב-17.

הוא מסיים ב-2014, בגלל - - -

כולל הארכה.

אז יכול עוד שלוש ועוד שנתיים.

יש לו שלוש שנים וחצי.

לפי ההסכם הנוכחי ייחשבו כשלוש. זה הרעיון.

גלי, זה שלוש שנים מתחילת החוק, מכיוון שהחוק יתחיל בעוד חצי שנה – מינימום חצי שנה, זה יותר מחצי שנה – נהיה באמצע 2014. בנובמבר 2014 עברו שלוש שנים מ-2011 עד 2014.

כן, אנחנו רוצים גם את ההארכה. היום אפשר שלוש ושלוש. בנובמבר 2014 יש עוד שלוש, ובעצם עד סוף 2017 זה ייחשב לשלוש שנים לפי החוק.

לא יותר מ-12 שנה.

לא, עוד 5 אחרי 2017.

זה 2022. יותר מחמש שנים את רוצה, 5 פלוס שנתיים, זה שבע שנים.

אפשר לא יותר משמונה. אני רואה את ההתקשרות הקיימת של שלוש פלוס שלוש, ב-2017 אני אראה את כולם כשלוש.

אז מתחילים את הספירה של שמונה?

עוד חמש.

היו כמה חלופות. אופציה אחת היתה להוציא את ההתקשרות הזאת ממשך הזמן ולהגיד שרק עם סיומה נתחיל לספור לפי החוק. זו אופציה אחת. אנחנו ניסינו להיות קצת יותר - - -

אני חושב שזה מן הנכון. אם אתם נותנים עוד שלוש, זה עוד שלוש שנים. כולם שמונה שנים - - -

לא חייבים למממש להם את האופציה של השלוש.

גם אנחנו וגם הם נערכו לסיטואציה של שלוש שנים פלוס שלוש. המכרז עצמו ארך כמה שנים. אנחנו צריכים איכשהו להתחיל וליישם את החוק הזה בצורה שתאפשר לנו רציפות. אם היינו אומרים שהמכרז הקיים נכנס פה, וכבר היה שלוש פלוס שלוש, בכלל לא היינו יכולים להתקשר עם אף אחד מהקיימים. אנחנו מנסים להגיע לאיזה הסדר מאוזן. אופציה אחת היא מה שהציע היושב-ראש, אני מסכימה שהיא יותר מחמירה משלי. זאת אומרת, מתחילים לספור רק בתום ההתקשרות הקיימת.

אני חושב שזה יותר נכון. זה נותן לך עוד שלוש שנים וחצי, ואז מתחילים לספור לפי החוק הקיים.

אלה תקופות מאוד ארוכות.

לפי גלי זה 11, זה מספיק.

זה 11.5 לפי גלי, אני אומר 12 שנה. מה שגלי אומרת זה נכון, ניתן לסיים את התקופה הראשונה, שתהיה בערך בעוד חצי שנה ועוד תקופה של שלוש שנים, ואחרי זה חל עליהם החוק.

כל ההתקשרות הקודמת לפני החוק ב-2017 אני רואה כשלוש שנים, ומאותו רגע אני ממשיכה לפי החוק.

הערה אחת, אני לא חושב שהמילה "רואה חשבון" בתחילת הסעיף נכונה. זה או בודק או משהו.

הקיים הוא רואה חשבון. התלבטנו בזה כשניסחנו.

זה לא מתאים, זה כאילו מביע כוונה סמויה.

זה מה שהיה עד היום.

זה מה שהיה. אי-אפשר להתעלם - - -

אפשר לכתוב "בודק".

אם בתקופה הזאת, בתוך החצי השנה, תרצו להכניס עוד מישהו והוא לא יהיה רואה חשבון, תהיה לכם בעיה.

נניח יש לכם מקרה אחד של עורך-דין לרפואה?

אתה מדבר שעכשיו תהיה התקשרות?

ודאי, אם נעשית התקשרות.

אני אגיד מה יכול להיות ואני מבינה מה אתה אומר. מה שיכול להיות במסגרת המכרז המקורי - - -

נניח, תפסלו את זה ותרצו להכניס את הבא בתור?

במסגרת המכרז המקורי יש איזה פוטנציאל של בעלי כשירויות נוספות שאנחנו יכולים להכניס. מבחינתנו כל אלה נחשבים למי שהיה ערב ההתקשרות, כי מי שכבר התמודד במכרז הקיים - - -

"מי שהיתה לו".

"מי שהיתה לו".

"מי שהיתה לו". גמרנו. בסדר.

אולי זה נכון, זה לא רק מי שהיתה לו התקשרות, זה גם מה שאדוני היושב-ראש אמר, זה גם מי שהיה לו פוטנציאל להתקשרות לפי המכרז. זאת אומרת, מי שהתמודד במכרז או זכה - - -

מי שהיה ראוי.

צריך לבדוק בנוסח שזה מכסה.

נניח מתמודד שלא זכה.

לא שהוא לא זכה. אני לא יודעת את המספרים המדויקים, אבל נגיד שהיו 15 שזכו, מתוכם התקשרנו עם עשרה, כשהחמישה הנוספים מחכים לאופציה להתקשרות, אבל כל זה היה במסגרת המכרז הקיים, זה לא מכרזים חדשים.

אם הם לא התחילו לעבוד, הם כבר יעבדו לפי החוק.

אם הם רוצים בחצי השנה הזאת, אנחנו לא הולכים למיטת סדום בעניין הזה.

אני מסכים.

אופיר, אנחנו לא הולכים אתם בצמצום. לא על זה, זה ייפול.

אנחנו מבקשים בהזדמנות זאת שבמכרזים הבאים ייכללו גם עורכי-דין בין המועמדים, עם כל הכבוד לרואי חשבון.

זאת משאלת לב.

מי שראוי, אין הגבלה. אתה לא יכול לקבוע מראש. אם זה עורכות-דין, אבל אם זה רק עורכי-דין - - -

רק עורכות-דין.

אם זה עורכות-דין אני חושב על זה כאפליה מתקנת. לא תהיה מניעה. אין מניעה שהבודקים האלה יהיו גם עורכי-דין.

אין מניעה, לא קבענו - - -

אנחנו לא עושים דווקא, אנחנו בודקים.

אנחנו רוצים להוסיף את הפסקה או המשפט "להתרשם מהפעילות". אנחנו חוזרים להתחלה.

איפה זה נכנס, כבוד יושב-ראש הוועדה?

"והכול כדי לסייע להן ולהתרשם מהפעילות".

אפשר לכתוב "והכול כדי להתרשם מפעילותן ולסייע להן בניהול ענייניהן".

איך ה"להתרשם" קשור להנחיות ולהדרכות?

להדרכות זה קשור. זה לא בדיוק יושב שם.

זה לא יושב שם טוב.

אולי אחרי הסיפה.

"והכול כדי לסייע להם ולהתרשם מפעילותן." זה לא קשור דווקא להדרכות. "להתרשם מפעילותם בניהול ענייניהן." זה הולך ביחד.

איך שאתם רוצים.

איפה?

אחרי "כדי לסייע להן".

"לסייע להן ולהתרשם מפעילותן."

"ולהתרשם מפעילותן בניהול ענייניהן."

אין בעיה. מאה אחוז.

אלה הדברים.

רבותי, איריס הגיעה. איזה תזמון. מישהו אמר לך - - -

רוח הקודש.

בדיוק באת לברכות.

קודם הצבעות או קודם ברכות?

קודם כול הצבעות. הגעת לרגע של ההצבעות. הגענו לרגע הזה. תם ונשלם. אנחנו מבקשים להצביע על כל הצעת החוק. אין הסתייגות. יש בקשות דיבור, אבל זה לא קשור לזה. רשות דיבור זה בנפרד, זה לא קשור להסתייגויות. אנחנו מצביעים על כל נוסח החוק, כפי שהוקרא - - -

כפי שהונח ובשינויים שהוקראו.

כפי שהונח ובשינויים שהוקראו והוסברו, גם מה שקראו היום. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור),התשע"ב-2012 אושרה בכפוף לשינויים, ותעלה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית במליאה.

פה אחד ביד אחת בעד. אני כאן מודיע שהיושב-ראש הגיש רביזיה בעניין הזה.

אנחנו עכשיו לחלק של הברכות.

האם אני יכול לברך?

תתחיל אתה.

תברכו בלעדי.

אני רוצה לברך גם אותך, אל תלכי. קודם כול, עשינו היום חוק חשוב, ובאמת כמו שהסברנו הוא צעד ראשון להסדרה כוללת של המגזר השלישי. אף-על-פי שנראה היה שיש קונפליקטים במהלך הליך החקיקה, אני חושב שלא נכון לראות את זה כקונפליקט. במשרד המשפטים אנחנו רואים חשיבות רבה בשגשוג ולבלוב של המגזר השלישי, וחלק גדול מהצעת החוק נועד לסייע ולעשות את הדבר הזה. ולטעמנו רגולציה טובה, לא הדוקה מדי ולא רפה מדי, היא מתכון לשגשוג של המגזר השלישי.
אני חושב שהצעת החוק הזאת בסוף היא תוצאה של שיתוף פעולה בין כל הגורמים שעבדו כאן, בלי הכתבות. עשינו מאמצים רבים כדי להגיע להסכמות, כדי שגם המגזר השלישי יבין שאין לנו עניין לפגוע בפעילות שלו אלא לסייע לו, ואני שמח שבסוף התוצאה הזאת הושגה.

אני רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הוועדה, לחבר הכנסת מקלב, שלטעמי ניהל את הדיון המורכב הזה בצורה מרשימה ביותר, בצורה עניינית, רגועה, והצליח לחלץ את הצעת החוק ולהביא אותה לסיום מוצלח. אני רוצה להודות לך על כל המאמץ.
אני כמובן רוצה להודות לתמי, אבל לא רק על הצעת החוק הזאת. תמי עוזבת אותנו השבוע, ובמהלך השנים האחרונות היא עזרה לנו רבות בשורה ארוכה של רפורמות מאוד גדולות שעברו בוועדת החוקה, גם בכנסת הקודמת - - -

מה זה עוזבת אתכם? היא מצטרפת אליכם.

היא עוזבת את הוועדה. מבחינתי היא עוזבת אותנו, כי אני לא יודע אם אני אעבוד אתה.

זה נקרא "בא אל פרעה". הוא הלך עם פרעה, אבל הוא הלך אתו ביחד, אז זה נקרא "בא אל פרעה".

אני רוצה להגיד לה תודה רבה, אני חושב שזה לא רק בשמי, אלא בשם כל משרד המשפטים, על העבודה המקצועית, היעילה והעניינית. מצד אחד אנחנו מאוד עצובים שאת עוזבת, מצד שני אנחנו מאוד שמחים שאת באה אל כוחותינו. שיהיה לך הרבה בהצלחה.

תודה רבה.

אני רוצה גם להודות לכל האנשים שהשתתפו פה בכל הדיונים, וכמובן אחרונות חביבות, גלי, לימור ואביטל, שלא נמצאת היום, על העבודה המצוינת שהן עשו. אני מודה לכולם על התוצאה היפה של הצעת החוק הזאת.

אופיר, בבקשה.

גם אני רוצה לפתוח בסעיף התודות. הליך חקיקה לא היה לנו קל. הנושא המרכזי, והוא היה עיקר המחלוקת בינינו, נבע מהעמדה שהבעתי בהתחלת הדיון, והוא שצריך קודם כול להתקיים איזה דיון ערכי, מהותי, בקשר ליחסי הממשלה המגזר השלישי, דבר שמעולם לא נעשה בצורה יסודית מאוד-מאוד. העמדה שלנו פה היתה פועל יוצא, לא של חילוקי דעות, אבל אי-הסכמות בחלק מהדברים.
אני אומר את זה, כי היו קטעים שהיינו קצת נוקשים פה, אז אני מתנצל שוב בפני כל מי שאני צריך להתנצל, שלקח את זה קצת אישית. אין לנו שום כוונה, אנחנו בסך הכול רוצים את טובת המגזר העסקי ואת החברה האזרחית בדרך שאנחנו רואים אותה, שהיא לא בהכרח הדרך שהרגולטור רואה אותה. קודם כול, אני חוזר ומתנצל.
אני באמת רוצה להודות מאוד ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מקלב, ולתמי על עבודה מאוד-מאוד אינטנסיבית, אני בכל אופן השקעתי פה המון שעות בצורה מאוד-מאוד אינטנסיבית. אין ספק שהדרך שנוהלו העניינים, הרוח הטובה והשיקול הנכון הביאו למשהו שאני מאוד מקווה שנוכל לחיות אתו בשלום לטובת החברה בישראל כולה. תודה רבה.

תודה רבה, אופיר. לשכת עורכי-הדין.

אני פה בשם לשכת עורכי-הדין ואני רוצה לומר שמהלך החקיקה פה היה מופתי, גם מצד משרד המשפטים – אומנם עמדנו על כמה סעיפים שהתנגדנו אליהם, אבל בסך הכול ההצעה, באמת ניתן ללמוד ממנה.

ועדת הכספים עצמה, בראשותך, כבוד היושב-ראש - - -

חוקה.

סליחה, ועדת החוקה. אני תמיד בכספים, אני מתנצל.

אחרונה חביבה, תמי, באמת כמי שיושב הרבה בוועדות, בעיקר בוועדת הכספים, אני לא נתקלתי, אני מוכרח להודות, בסוג כזה של יועצת משפטית בוועדת כנסת – המהירות, הבהירות, הזריזות והכול בצנעה ובצורה יוצאת מגדר הרגיל. אני רק מאחל לך הרבה בהצלחה ולבנו אתך.

תודה רבה.

תודה.

אחרי כל הדברים שאמרו אין הרבה מה להוסיף. אנחנו כמובן מצטרפים, אני חושבת שזו היתה דוגמה מאוד יפה, אפשר גם ללמוד ממנה. אף-על-פי שמצד אחד היו באמת חילוקי דעות ואפילו אמוציות ואינטרסים, הצלחתם להביא את הספינה הזאת לחוף מבטחים. זה בהחלט נוגע גם לכבוד היושב-ראש ובהחלט גם לתמי. מה שליווה את כל הדיונים פה היה מקצועיות, ענייניות, שיקול דעת והקשבה. יישר כוח.

תודה. עו"ד קוליץ.

איריס.

בבקשה, איריס.

היתה זכות לכולנו מכל צדי השולחן לקחת חלק בתהליך שהוא מאוד מהותי לחברה הישראלית. אני בהחלט גאה על הזכות הזאת. אני מברכת גם את הצד של המשרד המשפטים על הפתיחות, על ההאזנה. את תמי – באמת תזכרי שאת יוצאת דופן כשתסתכלי כל יום בראי פנימה והחוצה. אני באמת חושבת שזאת זכות. אני מצטערת שאת נפרדת, אבל אני בטוחה שתעשי חיל. לכבוד היושב-ראש, כבר אמרתי במהלך הדברים – הפתיחות, ההבנה, העומק, הנכונות לגשר בין כל הדברים. אני חושבת שזאת אומנות. יישר כוח גדול - -

תודה רבה.

- - בשם לשכת רואי חשבון וכאזרחית מדינת ישראל.

תודה. אנחנו תיכף נודה לכל אלה שהוסיפו בוועדה, ועל זה אני אגיד דברים. אני אענה כנגד המברכים. מרדכי. עכשיו זה לא שלב של ביקורת, עכשיו זה שלב של תודות... תיזהר.

אומנם זה במקצוע וזה חלק מהדם. כמו שלאצולה יש דם כחול, אז אצלי הביקורת בפנים, אבל האמת שאני, כנשיא לשכת המבקרים הפנימיים, באתי לנושאים ספציפיים בהצעת החוק, אבל אני מברך על סיום התהליך, השתתפתי גם בנושאים אחרים.

לכם אין מה להתלונן על החוק הזה. לכם ברור שאין מה להתלונן על החוק הזה. כולם יצאו עם חצי תאוותם בידם ואתם יצאתם עם מלוא תאוותכם בידכם.

אנחנו לא מתלוננים, אנחנו מעירים הערות.

תודה, מרדכי.

אני מברך על סיום התהליך. על אף שאבי דיבר אני חושב שצריך לתת ללימור ולגלי את רשות הדיבור. ניקח עוד דקה מזמנכם כדי לתת גם ללימור וגם לגלי להגיד מילה. לא משנה הסדר.

האמת, אני מצטרפת לתודות בעיקר, גם למי שניהל את דיוני הוועדה, חבר הכנסת מקלב, וגם לתמי על העבודה המאוד קשה. אתה, אדוני, ניהלת את הוועדה הזאת בצורה מדהימה מבחינתי, אף-על-פי שהיו פה עמדות שונות והיה קשה לגשר על הפערים. אני חושבת שגם בזכות התיווך שלך ואיך שניהלת את הדיונים זה עבר כמו שזה עבר. תמי מאחורי הקלעים, לפחות אלה שיושבים כאן יודעים, השקיעה המון בלנסות ולהכין את החוק ולביא אותו כמה שיותר בשל ומוכן מבחינת הניסוח.
אני רוצה גם להודות לכם. זה חשוב לנו. אני אומרת את זה בשיא הכנות. מאוד חשוב לנו לנהל את הדיונים הציבוריים האלה ולשמוע גם אתכם, ואני חושבת שלא סתם אנחנו לוקחים את הדברים לתשומת לבנו, אנחנו מבינים שזה מגיע מהמקום הנכון, לא חשבנו לרגע שזה מגיע ממקום אישי. היה משהו בסימטריה שקצת גרם לי - - -

גלי, עברנו את זה.

לא נשכח ולא נסלח...

אני מאוד נהנית לנהל את הדיון, כמי שיושבת מהצד השני של השולחן, עם נציגי המגזר השלישי, כי אני חושבת שהדיון מאוד ענייני, הוא מאוד לגופו של עניין, הוא מאוד לא אישי, הוא לא בעל אינטרסים כמו שיש בתחומים מסחריים. יש פה איזה דיון בין עמדות ערכיות מסוימות וברור שגם אנחנו חלוקים על דברים מסוימים. אני חושבת שבחוק הזה נעשו הרבה מאוד איזונים שהם לטובת כולם בסופו של דבר. אני רוצה להודות על האינטנסיביות של הדיונים – דורית, תודה רבה – על זה שסיימנו את החוק לשביעות רצון כולם, פחות או יותר, במועד הנוכחי. תודה.

תודה, גלי. לימור – לא.

אני רוצה להודות לכולם על הדברים החמים. אני מסיימת השבוע כמעט 12 שנה של עבודה בכנסת, בעיקר בוועדת החוקה, עבודה מאתגרת, משמעותית. בשנים האחרונות באמת הרבה מול המחלקה של אבי ליכט.
אני רוצה להגיד תודה על החוק הזה במיוחד, אבל על עבודה עם המון שיתוף פעולה, הקשבה ונכונות לשמוע את ההערות ולחשוב יחד על פתרונות. תודה לכל מי שהשתתפו וקבענו לוח-זמנים אינטנסיבי גם באשמתי, בגלל לוח-הזמנים שלי. ביקשנו שתבואו, לפעמים יותר מפעם בשבוע, וזה לא היה פשוט, אז תודה על ההשתתפות ועל ההערות שהיו חשובות גם לי, כי אני לא נמצאת בשטח, ואני צריכה לנסות להבין את התמונה המלאה כמה שיותר, עד כמה שאפשר. תודה לחבר הכנסת מקלב על עבודה מאוד פורייה אני חושבת, ביחד, ושיתוף פעולה, גם על ישיבות ההכנה שהוא ישב בהן, וזה לא מובן מאליו, והוא למד ושמע והקשיב, והביא גם הרבה משלו בנוסף. תודה.

המורה היה מצוין. תודה רבה, תמי. אנחנו מתרגשים יחד אתך. לא כל חוק זוכה לתודות ארוכות. כשהיושב-ראש – וכאן אני רוצה להודות לו – זרק בפני את האתגר: תנהל אתה את החלק הזה, זה היה בעקבות הדרישה שלנו לפיצול. צריך לזכור שזה התחיל בעקבות פיצול החוק. זה התחיל מתוך דאגה וחשש שהגיע מהמגזר השלישי, מהחברה האזרחית, חשש גדול מהחוק הזה, ולכן ביקשנו את הפיצול. התברר בסופו וגם בתחילתו שהיה נכון לעשות את זה, כיוון שהיתה הרגשה שבחיבור לחוק הקודם הוא יקבל קונוטציה של משהו דרקוני, כשהוא היה יחד עם החוקים האחרים שבאו, ולכן תודות גם למשרד המשפטים שאפשר את שיתוף הפעולה ולוועדה, ופיצלנו את זה.

משפיצלנו ידענו שאנחנו נינוחים יותר ואנחנו יכולים לדון לגופם של דברים. אבל גם אז היה לי חשש – אני אומר לכם דברים אישיים – שבסופו של דבר ממה שייצא, לא יהיו מרוצים, ובשביל מה אני צריך את הדבר הזה ואני אשא באשמה. אני שמח שלא כך הם פני הדברים, וזה מגיע לכם, לכולכם, לכל היושבים מסביב לשולחן.
אני חושב ששיתוף הפעולה הזה, מצד אחד, שהיה עם משרד המשפטים ועם כל עובדי רשם העמותות כולם, גם עם אביטל שלא נמצאת פה, צריך גם לזכור אותה – עצם ההתנהלות שלכם ביום-יום הוסיפה לאמון שיש בקבלת החוק. אני זוכר חוקים אחרים, אני לא רוצה להזכיר שמות, כמו ההוצאה לפועל ועוד, כשבאנו לחוקק חוקים היה חשש מהדימוי שיש ומהמציאות שקיימת. כשבאו ואמרו לא כך פני הדברים, ראשי העמותות קיבלו תוך כדי הדיון הרבה אמון מהנוכחים פה, מההתנהלות היומיומית שלהם.
היה תמיד חשש מה יקרה אם אנחנו שמים עכשיו פיקוח, אם אנחנו מכניסים עכשיו אנשים חיצוניים, איך זה ייראה, אני מוציא את הנושא של ניהול תקין, זה נושא שנשאר פתוח, אנחנו יודעים שצריך לתקן, אבל בשאר הדברים, בהתנהלות היומיומית, באמת שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי הוא שיתוף פעולה טוב, וזה נתן את הבסיס של האמון, שאפשר לסמוך על החוק.
עם זאת, החלק המקצועי שלכם, גם של לשכת עורכי-הדין, גם המייצגים של העמותות, רואי החשבון, עורכי-הדין שמתעסקים בכך ומכון ואן-ליר שהשתתף – באתם עם דברים שאתם יודעים מהשטח, והיתה אוזן קשבת ונפש חפצה לשמוע את זה מצד כל הגורמים. על אף שההתחלה היתה קצת מתוחה זה גרם לכך, אני חושב, שהכול הופשר והבינו שכולנו רוצים באותו דבר.
כולם חשבו שהביקורת וכל מה שצריך זה נכון, אבל איך לא פוגעים בדבר שהוא מאוד ייחודי, והוא גם מאוד ייחודי למדינת ישראל. אני לא חושב שיש עוד מדינה שהמגזר השלישי כל-כך בולט בה וכל-כך בא במקום הרשות עצמה. אני לא יודע אם יש הרבה מדינות שהמגזר השלישי פועל בהן בכל-כך הרבה שטחים, במגזר כל-כך רחב והוא כל כך נצרך והפעילות הוולונטרית כל-כך גדולה כמו במדינה.
דרך אגב, במאמר מוסגר, אני זוכר שסיפר לי יושב-ראש יד-שרה, שבאים מגרמניה ללמוד מיד-שרה איך פועלים למען הציבור הנכה, הקשיש. לא עמותה באה ללמוד, המדינה באה ללמוד. במקומות אחרים המדינה רצתה ללמוד משם, לשכפל את סוג הפעילות. אני מביא דוגמה אחת כשרבות העמותות והחברות לתועלת הציבור במתכונת שיש להן שפועלות ועושות דברים מאוד גדולים.
בסופו של דבר המקצועיות שלכם, הנכונות שלכם וההכרה בצורך, ומצד שני משרד המשפטים עם כל המיומנות המקצועיות וגם הפעילות שלכם היום הטובה, והצד המקצועי של הייעוץ המשפטי עם הוועדה שאפשרה גמישות ושינויים בגלל מזג-האוויר תוך כדי הדיונים שלנו, שלא הפריע לנו בכלל, הביאו אותנו לגמר. וכשהתברר שאת הולכת, זה גם היה חלק מחולל להאיץ את הדיונים בגלל צורך מקצועי, וזה הביא אותנו לגמר הזה. בסופו של דבר החוק לא נכנס כמו שהוא יצא, ובסך-הכול אני מקווה שעשינו דבר שלם.

נותנים לי פתק שבסך הכול ישבנו 15 ישיבות.

כולל הקרנות.

בסך-הכול היו דיונים ארוכים של שלוש שעות ושלוש שעות וחצי. תדעו מה השקעתם.

אני רואה את כולכם שותפים, את היושב-ראש כבר הזכרתי, תמי באופן מיוחד על הפעולה המשותפת, את כולכם ציינתי כבעלי זכות ויש לכם מניות בחקיקה הזאת.

אי-אפשר לחלק רווחים אצלנו...

העניין הזה לשם שמים. העניין הזה יעמוד לכולם לזכות. תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:52.>