PAGE
3
ועדת הכלכלה
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 170>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012 (מ/715)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

יעקב אשר

גילה גמליאל

רונן הופמן

חנא סוייד

מיכל רוזין

איציק שמולי

איילת שקד
קארין אלהרר
יעקב ליצמן

שולי מועלם רפאלי

>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות, משרד הבריאות

מיקי אריאלי - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - יועצת משפטית בריאות הסביבה, משרד הבריאות

נאוה אשכנזי - יועצת בכירה למנכ"ל, משרד הבריאות

אלעזר גרינגליק - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד הבריאות

חיים גבע - קידום בריאות, משרד הבריאות

שלמה פשקוס - רפרנט בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דבי מילשטיין - עו"ד, ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

הווארד פולינר - ממונה בכיר, ראש אשכול קניין רוחני, משרד המשפטים

טלי שטיין - ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

חנה ליב - ייעוץ וחקיקה בין-לאומי, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תהילה אלטשולר - המכון הישראלי לדמוקרטיה

צביקה שטוירמן - עו"ד, גלוברנדס

יונתן עוז - עו"ד, גלוברנדס

אורי סודרי - עו"ד, גלוברדנס

דן פרידמן - עו"ד, דובק

עו"ד חגית אברהמי - יועצת משפטית לפיליפ מוריס

איריס אפשטיין - מנהלת ענייני התאגיד, פיליפ מוריס

דלית כהן - מחלקת ענייני התאגיד, פיליפ מוריס

אבי כהן - בעלים, בעלים סמוקר – המרכז הארצי למוצרי טבק ועישון

עו"ד הלנה ביילין - עו"ד של ג'יימס ריצרדסון דיוטי פרי

אמיר פישר - עו"ד של ג'ימס ריצרדסון דיוטי פרי

ינון אנגל - משנה למנכ"ל ידיעות אחרונות, מו"לים ובעלי עיתונים

עמוס האוזנר - יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

אתי כהנא - ראש אגף אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר ניר פלד - רופא מומחה אונקולוג ריאה, האגודה הבינ"ל לחקר ומניעת סרטן הריאה

ד"ר גבריאל איזביצקי - מנהל המכון מכון הריאות בבית-החולים "שערי צדק"

שוש גן-נוי - שירותי בריאות כללית והחברה הרפואית למניעת וגמילה מעישון

עו"ד יעל גויסקי - הפורום יבואני הסיגרים והטבק, פורום יבואני הסיגרים והטבק

מתתיהו דוד - נציג סוחרים מאזור ירושלים, חבר מועצת העיר, בעל חנויות לממכר טבק וסיגריות

צבי הרציג - מכון "ובחרת בחיים" לצמצום העישון

אחמד אבו שעלי - חבר ועד החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון

שבי גטניו - מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת


שניר מרום - מנכ"ל העמותה לשמירת זכויות המעשנים

אלעד שפר - חבר עמותה, עמותת אויר נקי

יאיר שחר - פעיל המשמר החברתי

איתי עצמון

לאה ורון

יפה קרינצה
<הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ב-2012 (מ/715)>

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. רבותי, אני מתנצל, יש עוד חברי כנסת בדרך. היתה תאונה בכביש 443 ובגלל זה פקוק גם בכביש 1.
רבותי חברי הכנסת, מכובדי, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גמזו, מכבד אותנו גם סגן שר הבריאות דה יורה, אבל דה פקטו שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. אנחנו ממשיכים בהקראה. בין 10:00 ל-10:30 אבקש מיצחק וקנין שיחליף אותי לחצי שעה כי אני צריך לצאת.

אני מזכירה שבישיבה הקודמת ביקש חבר הכנסת ליצמן להעביר את ההצעות שנידונו בתקופתו כסגן שר הבריאות ואנחנו אכן עשינו את זה והפצנו לכל חברי הוועדה, אחרי שקיבלנו את הנוסח ממשרד הבריאות.

לא ראיתי מה שהעבירו. אני מניח שהעבירו מה שסיכמתי אז, כי הם לא חשבו כמוני.

ד"ר חנוכה, תני את זה לחבר הכנסת ליצמן כדי שיראה שמה שהוא ביקש זה מה שעבר. תודה.

סדר הדיון הוא סעיף-סעיף או שאתה מדבר על המכלול? ב-10:00 אני צריך לצאת לוועדת הכספים.

אתה רוצה להעיר משהו כאן או כשנעבור סעיף-סעיף?

אולי בכלליות שתיים-שלוש מילים. יש מדינה אחת שבנושא העישון היא קיצונית ביותר וזו אוסטרליה. אני מכבד. אני נגד עישון, אני לא מעשן, אני חושב שזה מזיק. עובדה שזה רק אוסטרליה ולא אף אחד אחר, סימן - - -

זה ממש לא נכון.

אני מבקש שלא יפריעו לי.

אנחנו יודעים את עמדתך, אנחנו מכבדים אותך. רובנו כאן לא מעשנים, נאבקים בעישון, אבל - - -

אבל זה לא נכון.

אתן לך דקה - - -

תבקש רשות דיבור ותאמר את דבריך, אם היושב-ראש יאפשר לך.

אתה יודע כמה דברים לא נכונים אמרתי בחיי ואחרי זה תיקנו אותי?

אתה מקבל כסף משהו אז אתה מייצג משהו. עם כל הכבוד, אל תגיד לי סיפורים. אתה מייצג עמותה, אתה מקבל כסף אז תגיד שאתה מאכר - - -

איזה כסף אני מקבל? אני דואג לבריאות הציבור.

אל תתחצף כאן.

אני דואג לבריאות הציבור.

כמוני. אני אותו דבר.

אתה דואג לחברות הטבק.

אל תבלבל לי - - -

תסלח לי, אתה לא תצעק פה על חברי כנסת, עם כל הכבוד.

אדוני, אני מצפה שהיושב-ראש יגן על כבוד חברי הכנסת.

בהחלט. אדוני, תקשיב, אני יודע שאתה מדבר מדם ליבך. עוד פעם אחת, אתה יוצא מפה. זה שאתה חושב שאתה הצדקן היחיד בעולם – האיש הזה עשה כמה דברים למערכת הבריאות. תאמין לי, אני מכיר אותו. הוא עשה משהו פה. הוא לא סתם קשקשן.
בבקשה, חבר הכנסת ליצמן.

לפני שהוא ממשיך, אני רוצה להעיר הערה לסדר. יש פה משהו שאי אפשר לסבול יותר, אני חייב להגיד את זה לכל האגודות והעמותות האלו. גם אני, כמו ליצמן, לא מעשן וברוב החוקים אנחנו עוזרים ותומכים. יש פה צדקנות יתר של מישהו שמרשה לעצמו יותר מאחרים לצעוק וללכת עלינו אימים בכל התחומים של העישון. מספיק כבר, רבותי. אין לכם שום עדיפות על אף אחד. או שתכבדו - - -

אנחנו דואגים לבריאות הציבור.

אין לך זכות דיבור כרגע.

אדוני, אתה מדבר על - - -

שמעת? אין לך זכות דיבור. חברי כנסת לא עושים את מה שאתה עושה.

אבל מאשימים אותי.

אני אאשים אותך במה שאני רוצה.

אז תן לי זכות דיבור.

אתה תקבל את הזכות ותדבר.

תקבל זכות דיבור ממני.

אין פה איזו צדקנות יתר. זכותכם להשמיע את הדברים שלכם ולהגיד אותם, אבל יש גבול לעזות הזאת.

על אף מה שהוא אמר, אני לא חוזר בי - לפרוטוקול.
אני רוצה להבהיר דבר אחד, אוסטרליה זו מדינה קיצונית אחת. יכול להיות שהיינו רוצים להיות בשלב מסוים, אבל בעולם לא חיקו אותה, זו לא הדרך. הדרך היא לעשות הכול מתון, לאט-לאט. אם נעשה את הכול, לא יהיה כלום; אם נעשה לאט-לאט זה יהיה, ועוד איך יהיה, כי אני נגד העישון באופן חריף.
בשלהי בתקופתי הלכתי לכיוון מסוים, שמנסים לשנות עכשיו, ואני רוצה להגיד את הכללים. למשל, רצו לאסור מכירת סיגריות בדיוטי פרי או לשים את זה בפינה, עם קיר. אני התנגדתי, כי אנחנו לא יכולים לעשות אחרת מאשר נעשה באופן בין-לאומי. רוצים גם לאסור טעמים – אני בעד. אבל יש טעם, למשל, מנטול. שוקולד - אני נגד, כי אני לא חושב שצריך למשוך צעירים לסיגריות. אבל יש טעם מנטוס, שזה יותר מבוגר מהאנשים שיושבים כאן. זה רץ כבר 70 שנה, 100 שנה, אני לא יודע כמה שנים, אז אני לא חושב שאנחנו צריכים לפגוע דווקא בנקודה הזאת. כל הטעמים החדשים שמנסים למשוך – אני חד-משמעית נגד.

לגבי העיתונות, היתה לי הצעת פשרה. אני לא רוצה להרוג את העיתונים מצד אחד, ואני רוצה שיפרסמו גם נגד העישון. אז אמרתי שעל כל מודעת פרסום לסיגריות העיתון חייב להביא גם מודעה הפוכה. למשל, לא אכפת לי שיפרסמו גם בחנות, אבל צריך לעשות במכוניות שמוכרים.
יש הרבה שינויים שעשיתי, שהסכמתי להם. לעשות את הדברים בצורה קיצונית – אני נגד זה, כי אני חושב זה יזיק לתעשייה. אל תשכח שיש לנו גם מפעלים בארץ, שאני מניח שיעשו בלגן. לצמצם – בהחלט, לעשות פרסום אגרסיבי. אני קורא למשרד הבריאות להקצות תקציב אגרסיבי נגד העישון, הבנתי מרוני שהם חושבים על כך. זה בהחלט כן, זה גם יעזור. זה חלק מהדברים. אני לא יודע אם אהיה כאן בכל סעיף, אבל - - -

אני מאוד שמח, חבר הכנסת ליצמן, שהעלית את הנקודות האלה. ניתן לכולם להתבטא, נתקדם. אבל כמו שאמרתי בישיבות אחרות – יש לנו פה את ועדת המזון תיכף, את ועדת הדיור - אני המפא"יניק האחרון שנשאר בכנסת, ואני חושב שלפעמים האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני חושב שאנשים שהם קיצוניים ביותר לעתים מגיעים לריאקציות שהן לא בריאות. אני מתנגד לעישון, אני בעד פרסום אגרסיבי נגד עישון – חבר הכנסת ליצמן, אתה ניסחת את כל הדברים. אבל יש נקודות שבהן הפשרה יפה, כי תפסת מרובה לא תפסת. אני מודה לך על ההערה שלך.

מי אדוני?

ד"ר איזביצקי. אני רופא ריאות, מנהל המחלקה למחלות ריאות ב"שערי צדק" אשמח להגיד הערה על הפתגם שלך "תפסת מרובה לא תפסת" ועל מה שהרב ליצמן אמר, על לעבוד בשלבים-שלבים.

לא מדברים על שלבים-שלבים. אנחנו מדברים פה על מהלכים אגרסיביים רציניים ביותר, שהם קפיצת מדרגה בישראל, אבל יתכן שהם לא מספקים אדם שרוצה את הכול. לכן מה שנאמר כאן, במקום להסתכל על 99% מהכוס המלאה, יש אנשים שמסתכלים על ה-1% שהוא ריק ושופכים ביב של שופכין על כל אלה שרוצים לקדם את החוק כמו שהוא.

אינני רוצה לשפוך שום דבר. אני רק רוצה להגיד שאני חושב שדווקא מדינת ישראל צריכה להיות ה-מובילה בתחום הזה, עוד יותר מאוסטרליה, בגלל ערך החיים, בגלל קדושת החיים שיש לנו- - -

בגלל שהיא המדינה השוויונית ביותר בעולם, הכי פחות ענייה בעולם, מדינה שהיא אור לגויים – תסלח לי שאני אומר את זה. היום מדינת ישראל, לצערי, היא לא אור לגויים בשום דבר. אני חוזר על מה שאמרתי: היא לא המדינה הענייה ביותר בעולם המפותח, היא לא המדינה האי-שוויונית ביותר בעולם המפותח, היא לא מדינה ש-50% מהעובדים שלה מקבלים השלמת הכנסה, שאין לה הוצאות מתאימות לבריאות, חינוך ורווחה. לכן אל תאמר לי שרק בנושא הזה. נלך לנושא הזה, אבל ישראל שמובילה – אשמח שתוביל עם מר גמזו, אבל בהרבה דברים ישראל רחוקה ת"ק פרסה מלהיות אור לגויים.

אני פשוט לא סיימתי את המשפט, סליחה. רק רציתי להגיד שבגלל קדושת החיים וערך החיים אני חושב שאנחנו כן צריכים להוביל בזה. אני רוצה להגיד פה מספרים שכל - - -

למה אתה חושב שאין לנו קדושת חיים?

יש לכולם.

אתה יודע כמה אנשים אני הצלתי בתקופתי?

אני יודע.

אז למה אתה אומר את זה?

לא האשמתי אף אחד. כל שעה נהרג בן-אדם אחד במדינת ישראל בגלל עישון. כל שעה נהרג – לא מת.

אז תאסור את העישון לגמרי. מה הבעיה?

זה מה שאני חושב.

אני בעד זה. אני אומר לך: תאסור אותו לגמרי. אני אתך – תאסור אותו לגמרי.

חוץ מזה - אנחנו בוועדת הכלכלה – כל האנשים חולים לפני זה, לא יכולים לעבוד, יש אובדן השתכרות, אובדן אפשרות של עבודה, העלויות של הרפואה הן עצומות. האנשים האלה עוברים השתלת ריאות, טיפולים שונים והעלויות הן עצומות – אם מדברים על כלכלה.

אתה לא חושב שאנשים כאן מבינים את הדברים האלה? אתה לא חושב שאנחנו מעכלים? בגלל זה אנחנו מתנגדים לעישון. בבקשה, שיביאו לנו חוק נגד עישון. אתה יודע מה קרה ב-prohibition? הלוא הבעיה היא להשפיע, להגיע לתוצאות, זאת הבעיה האמיתית.
מה שמפריע לי – אני לא מדבר על עצמי, אני, בתור יושב-ראש הוועדה, כתפיי רחבות. אבל יש פה אנשים שפעלו כל כך הרבה, ופתאום עושים אותם אויבי הציבור. בעבור מה ולמה? בגלל שהם רוצים לפתור את הבעיה ב-99% ולא ב-100%?

האם, אדוני היושב-ראש, באוסטרליה יש פחות חולי סרטן מאשר כאן?

רצית להגיד משהו, אדוני?

אני רופא ריאות מומחה ואונקולוג מומחה, אני יושב-ראש ארגון סרטן הריאה העולמי ואני מכיר את הנתונים היטב. אני מסכים עם כל מה שנאמר פה, וכולנו באותה מטרה. יש כמה נתונים שאנחנו צריכים לזכור: שליש מהתמותה הסרטנית בישראל היא סרטן הריאות; שליש מהתמותה העולמית נובעת מעישון; 10% מהוצאות הבריאות קשורות מעישון. היות שזאת ועדת הכלכלה אני חושב שצריך להסתכל על המשוואה של החוסר בתקציב הבריאות לעומת אנטי הפרסום שיכול להוריד את הוצאות הבריאות.

אנחנו אתך. היית בישיבה הקודמת?

לא.

זו ההופעה הראשונה של הפרופסור בוועדה.

אני מאוד מעריך אותך, אבל מה עשינו בדיון? פתחנו דיון רחב בנושא הכללי. עכשיו אנחנו בהקראה. בנושא הכללי נאמר פה על-ידי רבים ועל-ידי עבדך הקטן ממעש שההוצאה הישירה והעקיפה – לא רק הפגיעה בחיי אדם, גם הכלכלית - היא אדירה ולכן ישראל צריכה להיות מובילה בנושא הזה, וכולנו פה תמימי דעים. אין פה אפילו שאלה לגבי העישון. אני אפילו ציינתי שהסרט שהשפיע עלי אישית רבות לפני שנים זה על אותה קונספירציה שהיתה בין CBS - - -

אנחנו הבאנו אותו לארץ, אדוני, את ג'פרי וייגנד האמית.

יפה מאוד. אנחנו ראינו את הסרט, לא ראינו אותו. ברור שאתם עושים עבודה נהדרת וישראל עלתה ליגה, ויש פה את רץ המרתון הזה, פרופ' גמזו, שכל יום בבוקר, אחרי שהוא רץ, אומר: אנחנו נחסל את העישון – כמו קאטו הזקן. ואנחנו אתו, לכן כולנו מתקדמים. אין פה שאלה בנושא הזה. השאלה מגיעה לסעיפים, זה או אחר, לגבי נושאים אחרים. לגבי הנושא של העישון – תאמין לי, הייתי מעדיף שלא יהיה אדם אחד בישראל שיעשן. אבל אני גם מבין את חלק מהמגבלות של בני-האדם ודיברו פה, למשל, על ה-prohibition. אתה זוכר שעשו דברים לא בחוכמה בארצות-הברית וזה עשה אסונות גדולים ולא פתר את הבעיה. לכן אנחנו פה, ברוב החוק הזה, ב-99%. יכול להיות שיהיו כמה שינויים קטנים.

אבל מכאן ועד שלוקחים את היהודי הזה – הוא היה יושב-ראש ועדת הכספים, פעם הוא היה תחתי, פעם אני הייתי תחתיו. האיש הזה הוא אדם רציני. כשהוא היה שר הבריאות – ואני קורא לו "שר בריאות", הם לא רוצים לקרוא "שר" בגלל שהם לא נשבעים - עשה פה יותר מהרבה שרי בריאות אחרים, אז אני לא רוצה שיפגעו בכבודו. זה הכול, תודה רבה.

אתה יודע, עד כדי כך שאחד הנוכחים פה אומר לו "רוצח". איך מדברים פה? אחד הנוכחים פה אמר לו "רוצח".

אחד הנוכחים פה אמר לי לפני רבע שעה שאני רוצח.

יש גבול למה שאתם - - -

יושב בשורה שלכם.

גם הרופאים מעשנים. אולי תפסיקו את העישון אצל הרופאים.

חבר הכנסת סוייד, חשוב? בבקשה, ד"ר סוייד.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מקיימים את הדיון החשוב הזה בוועדת הכלכלה ולא בוועדת האתיקה. אפשר לקחת בחשבון מרכיבים אתיים, כמובן, אבל העיקר פה זה איזון של אינטרסים. העמדה האתית היחידה - - -

אני רואה שפרצת את התאונה בכביש 443, חברת הכנסת גמליאל. בוקר טוב.

כן, צלחתי את הדרך.

העמדה האתית היחידה, אדוני היושב-ראש, זה למנוע ולאסור את העישון כליל. כשלא נוקטים בעמדה הזו, הוויכוח הוא איפה מציבים את הגבול. הצבת הגבול זה איזון של אינטרסים, ושלא יטיף אחד לשני מוסר בכלל. בואו נסכם את הנקודה הזו ונצא לדרך. למה כל פעם צריך לחזור לזה?

תמיד אמרתי שטוב שיש נוצרי אתאיסט אחד במקום הזה, שהיהודים והמוסלמים לפעמים אין להם את החוכמה המספקת. תודה רבה לך.
רבותי, להקראה.

אוקיי. אזכיר איפה הוועדה עומדת כרגע מבחינת סדר הסעיפים. סעיף 1 אושר בדיון ב-2 בדצמבר. בדיון האחרון, שהתקיים ב-16 בדצמבר, הוועדה דנה אך לא הצביעה על סעיף 2.

זה היה היום שאחרי סופת השלגים.

נכון. בסעיף שעניינו החלפת מונחים, והחלה לדון בסעיף 3 שעניינו איסור פרסומת וסייגים לאיסור.

עמוד 3 בנוסח שמונח בפני חברי הכנסת.

יש מספר נקודות, ואזכיר. בסעיף ההגדרות יש הגדרה חשובה שנדונה בישיבה הקודמת, שעניינה הרחבת תחולת החוק העיקרי מ"מוצר טבק" ל"מוצר עישון", כפי שהוסבר בהרחבה על-ידי משרד הבריאות בישיבות הקודמות.

למה זה נוגע?

ההגדרה הזאת קובעת את תחולת החוק כולו. היום החוק חל על טבק ומוצריו והצעת משרד הבריאות, כפי שנדונה בישיבה הקודמת, היא להרחיב את תחולתו למוצרי עישון שכוללים גם מוצרים שאינם מוצרי טבק.

זה סעיף שכבר אושר.

הוא נדון, לא אושר.
ההגדרה "פרסומת" – אני מציע לא לאשר אותה עדיין, מכיוון שביקשנו ממשרד המשפטים התייחסות כללית לשאלת הפרשנות. גם היום נאמר שפרסומת כוללת פרסומת שנעשים באמצעים אלקטרוניים, ועלתה שאלה פרשנית אם אמצעים אלקטרוניים כוללים גם אינטרנט. מכיוון שזו שאלה רוחבית, אנחנו מבקשים התייחסות של משרד המשפטים וההתייחסות הזאת עדיין לא התקבלה.

אז כל סעיף נשאר.

אז עד שלא נקבל תשובה ממשרד המשפטים אנחנו לא מצביעים עליו. הלאה.

ישנו סעיף של החלפת מונחים. לאורך כל החוק, במקום "מוצר טבק" יבוא "מוצר עישון", אלא אם כן נאמר אחרת באותם סעיפים.

האם לגבי טבק יש את כל המגבלות שאנחנו מדברים עליהן כאן?

אכן כן.

אז בשביל מה צריך חוק? מספיק הסעיף הזה, הוא כולל הכול.

השאלה היתה אם החוק חל על כל מוצרי הטבק?

אמרתי שברגע שיש את הסעיף הזה אז כל החוק מיותר. שאלתי אם טבק כולל את הכול.

לא, טבק לא כולל את הכול. לכן, אם מישהו שם בסיגריה עשבים וכל מיני מוצרי עישון שנותנים רעלנים, שההשפעה שלהם על סרטן וכו' יכולה להיות אותו דבר, לכאורה החוק לא כולל אותם כרגע.

טבק לא כולל.

זו ההגדרה – טבק כן.

אם שמים את כל הדברים על טבק זה כולל?

אם זה על טבק זה כולל, אבל אם מייצרים עכשיו סיגריות ושמים שם הרבה מאוד מוצרי עישון, בלי צמח הטבקו, לכאורה החוק לא כולל את זה. גם את ההתחכמות הזו אנחנו רוצים לעצור. אנחנו אומרים שכל מוצר עישון, כל דבר שאתה שואף כעישון, יכול לגרום למחלות ולכן אנחנו מחילים את אותן הגבלות.

על סעיף 2 לא נצביע. עורכת הדין גולדברג, תתחילי לקרוא את סעיף 3.

אדוני, קראנו בישיבה הקודמת.

נכון, אבל מאחר שמתחילים מחדש את סעיף 3 תקראי. אנחנו מודעים לזה שב-16 בדצמבר קראו את זה.

"תיקון סעיף 3. בסעיף 3 לחוק העיקרי –
(1)
בכותרת השוליים, במקום "באמצעים מסוימים" יבוא "וסייגים לאיסור";
(2)
האמור בו יסומן "(א)", ובו, המילים הסיפה החל במילים "או פרסומת לשם מסחרי" – תימחק;
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אלה:
(1) פרסומת שנמסרה לנמען שמלאו לו שמונה עשרה שנה ושנתן הסכמה מפורשת מראש ובכתב, לקבלת פרסומת למוצרי עישון ולאופן קבלתם וכל עוד הוא מסכים לכך;
(2) פרסומת המוצגת בתוך חנות למכירת מוצרי עישון בלבד או המוצגת בתוך חנות למוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד, ובלבד שאינה גלויה לעין מחוץ לחנות; "
סעיף (3) נמחק.
"(4) רשימה המונה את שמות מוצרי העישון למכירה ומחיריהם בלבד, המוצגת בעסק שבו נמכרים מוצרי עישון, ובלבד שגודלה אינו עולה על 30 סנטימטרים × 21 סנטימטרים;
(5) יצירת אמנות או דיווח חדשותי, שנעשו שלא במטרה לקדם מוצר עישון, שם מסחרי של מוצר עישון, או מותג של מוצר עישון;
(6) יצירת אמנות שהוצגה ברבים לפני יום פרסומו של חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ד-2013, אף אם נעשתה במטרה לקדם מוצר עישון, שם מסחרי מוצר עישון או מותג של מוצר עישון;

(7)
פרסומת למוצר שאינו מוצר עישון, או לעסק, שהם בעלי שם זהה או דומה לשם מסחרי או למותג של מוצר עישון, אם מתקיימים שניים אלה:
(א) המוצר או העסק היו קיימים בישראל ביום י"ג בתמוז התשס"א (4 ביולי 2001);
(ב) שם המוצר או העסק מוצג בפרסומת באופן שונה בעיקרו ממותגו של מוצר העישון או שהמותג של מוצר העישון מוצג על גבי המוצר שאינו מוצר העישון באופן שאינו בולט לעין;"
(ג) נמחק.

אני מודה לך. הסבר.

כמו שאמרנו בדיון הקודם, התיקון לסעיף 3 משנה את נקודת המוצא של החוק. אם עד היום הפרסומת היתה מותרת בערוצים מסוימים, היום נקודת המוצא של החוק היא שהפרסומת למוצרי עישון - - -

מה זה "ערוצים מסוימים"? תרחיבי.

מה שנקרא: בלשון בני-אדם ולא בלשון עורכי דין.

אם נתייחס לסעיף 3 בחוק בנוסחו היום, הוא אסר על פרסומת למוצרי טבק בערוצים מסוימים שהיו מנויים בסעיף, ביניהם: שידורי רדיו בישראל, שידורי הטלוויזיה בישראל, הקרנה פומבית או הצגה, עיתונות המיועדת לילדים ולבני נוער עד גיל 18 וכו'.

זה אסור היום.

זה החוק היום. משחק או תוכנה כנוסחה בחוק המחשבים – שזה, כמובן כבר לא רלוונטי, היום אנחנו מדברים על האינטרנט - קלטת וידיאו ועוד. היום נקודת המוצא השל החוק היא שהפרסומת למוצרי עישון אסורה, למעט אותם סייגים המנויים בחוק אותם הקראתי.

בעיתון אסור?

כן.

אני מסתייג מזה, ואני אומר במפורש שאני נגד זה.

אני מצטרפת לליצמן.

אני מבקש להעיר לחלק מהסייגים. הסייג שמנוי בפסקה (5) – "יצירת אומנות או דיווח חדשותי". האם דיווח חדשותי אמור לכלול גם, למשל, תכנית תחקירים או שמדובר ממש על דיווח חדשותי שוטף?

אכן כן, הכוונה רק לדיווח חדשותי.

זאת אומרת, אם תהיה תכנית תחקירים, למשל על נושא העישון, אי אפשר יהיה - - -

להיפך. זה סעיף הפטורים.

דיווח חדשותי הוא שוטף.

דיווח חדשותי, כולל את התחקירים, זה סייג.

אני מבין. אבל זה כולל תכנית תחקירים?

כן. להבנתנו זה כולל.

להבנתכם זה כולל. השאלה היא אם לא צריך להגיד את זה במפורש.

אפשר להוסיף את זה, אם אתה חושב שצריך.

אני חושב שדיווח חדשותי זה משהו מאוד צר.

עוד הערות לכאן?

היות שאתה הולך להצביע על הסעיף הזה, ההצעה שלי אומרת שאנחנו אומרים שלכל עמוד פרסום בעיתון, תמורת זה העיתון צריך לפרסם איסור על חשבונו על חצי עמוד. בד בבד אנחנו פונים למשרד הבריאות לעשות קמפיין בהרבה כסף, כפי שרוני אמר לי שהוא מוכן ואת הסכום רוני יגיד, על איסור פרסום בכלי התקשורת.

ואני רוצה גם – ותעזרו לי בניסוח - בהרבה עיתונים, שלא ילך רק לעיתון אחד. עיתון יומי, אבל פתאום מישהו יגיד שהוא רוצה רק את העיתון הזה ולא אחר.

ולא רק בשפה אחת.

כן. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה.

קודם כול, בהחלט ראוי לחדד את החוק הקיים, שמדובר בעיתונים שהם לא לבני נוער, לילדים עד גיל 18 או במדורים ומוספים שלא מוקדשים לספורט, לבידור, לבילוי וכיוצא בזה. אבל חייבים לציין שכנגד פרסומת למוצרי טבק בעיתונים יינתן גם חלק יחסי של מקום פרסום על חשבון העיתון למשרד הבריאות. החלק היחסי, אפשר לדון בו – שליש, חצי, מה שיוחלט.

אני מבקש מעורכי הדין גולדברג ועצמון, הרוח של ההצעות מקובלת עלי גם כן, אבל אני מודאג מהפלורליזם בעיתונות. הקמפיין הזה או הפרסומת הזאת – נאמר בחוק עיתונות יומית, איך אתם מבטיחים בחוק שזה לא יהיה רק לעיתון יומי אחד אלא יתפלג במקביל? איך מבטיחים את זה?

ברשותך, אני רוצה להדגיש עוד פעם את עניין השפה הנוספת – הכוונה היא לשפה הערבית, מכיוון שאחוז העישון, במיוחד בקבוצת הגיל של 20–30, הוא כמעט פי שניים באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית.

יפה. לכן אני צריך פה את הניסוח המשפטי המתאים.

גם רוסית.

כשאתה מדבר על פרסום במגוון עיתונים, אתה מדבר על הקמפיין שמשרד הבריאות יצטרך לעשות בנוסף?

כן, בנוסף.

יש לי עוד הערה. אני לא רואה בעיה אם יש פרסום גם בנקודות המכירה. גם על זה היה דיון אצלי. אני מסכים לגבי הרדיו, אני מסכים לגבי מוספי הספורט – שאני לא קורא בין כך, אני לא יודע בדיוק מה זה. אני חושב שאפשר להסתייג, שמותר שיהיה פרסום בנקודת המכירה.

בבקשה, אדוני.

אני ממכון "ובחרת בחיים" לצמצום העישון. כבוד חבר הכנסת ליצמן לא אמר שהוא קשור לעיתון "המודיע" שמפרסם כל שבוע פרסומת בדף הראשון. רוב הקוראים של העיתון, אני חושב, הם צעירים. הוא מפרסם כל שבוע - - -

אני לא קשור לעיתון. אדוני, אני מוחה. הוא שקרן. אני מבקש, היות שהוא אמר עלי שאני רוצח, שתוציא אותו מהחדר הזה.

זה מה שהוא אמר?

הוא אמר עלי שאני רוצח. הוא אמר עלי.

אנחנו דורשים לשמור על כבודו של חבר הכנסת ליצמן.

אתה אמרת דבר כזה כאן?

אני לא זוכר.

אתה לא זוכר? אז איך אתה זוכר על "המודיע"? אתה יודע שאתה חוצפן.

זה כבר עבר את הגבול. הבית הזה שמע נאצות מכאן ועד הודעה חדשה; עדיין, להגיד לחבר כנסת שדן בדברים האלה "רוצח" – אני כבר לא רוצה לחזור פה על הפרשה שמילים כאלה בסופו של דבר הביאו לשפיכת את דמו של ראש ממשלה בישראל.

במידה שהוא אמר את זה, כבוד היושב-ראש, מקומו לא בדיון.

אני אמרתי שהדרך שלו גורמת בסופו של דבר, בעקיפין, שאנשים ימותו.

כל זה לא הספקת להגיד כי צעקת - - -

לצערי, לא תוכל להשתתף בדיון, כי אצלי - - -

אולי שיתנצל ולאפשר לו, כי מאוד חשוב לשמוע מה יש לו לומר. וגם שייקח את דבריו בחזרה זה מאוד חשוב.

אני מאוד מתנצל.

אני מציע שאם יש לך משהו להגיד, אני רוצה לשמוע התנצלות מוחלטת לחבר הכנסת ליצמן על שפגעת בכבודו בצורה גסה ביותר, שאין לה מקום בין בני-אדם בצורה הזו.

אני מתנצל בפני כבוד חבר הכנסת ליצמן שעשה המון לקידום בריאות הציבור בישראל.

יפה. אנא המשך.

עכשיו אתה יכול לצאת...

עכשיו אתה יכול לדבר בצורה ברורה.

אוסטרליה היא לא המדינה היחידה שעשתה חוקים זהים למה שמשרד הבריאות מציע, גם ניוזילנד עשתה את זה. היום בניוזילנד אחוז העישון בקרב הנוער הוא 6%, לפני חמש שנים זה עמד על 14%. במשך חמש השנים האחרונות - - -

גם כאן ירד.

אז אנחנו בעד. מה - - - ?

אבל היו חוקים שאסרו את הפרסום לגמרי. ארגון הבריאות העולמי עשו מחקרים בנושא.

אני מאוד מקבל. מה אתה מציע לסעיף הזה?

אני מתנגד להצעת משרד הבריאות בכל תוקף מכיוון שארגון הבריאות העולמי סיכם את כל המחקרים בנושא ואמר שאם יש איסור מוחלט - לא איסור עם פשרות - זה מוריד את העישון ב-8% ויכול להיות עד 16%. זה משהו בדוק ומנוסה.

אני אומר לך את האמת, אני מכבד אותך, אבל אני כבר לא ילד והשקעתי את כל חיי המבוגרים בכלכלה, כולל עשיתי עבודות במקצוע שנקרא אקונומטריקה. לכן כל המספרים האלה שאתה נותן - אני ארצה לראות את העבודה הסטטיסטית, כי אנשים זורקים בשולחן הזה מספרים, אחד מביא את הכלכלן הזה, אחד את הסטטיסטיקאי הזה. אני בעד, כמוך. מצדי שלא יעשן אף אחד ולהילחם בזה. כולנו פה בעד, אנחנו רק מנסים לפתור את הבעיות. תודה רבה.
הלנה ביילין, בבקשה.

בסעיף הזה, בהמשך למה שאמרתי בישיבות הקודמות, אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף (3) שנמחק - - -

רק כדי להזכיר לכולם, את מייצגת את - - -

ג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי.

אנחנו מבקשים לגבי החריג הזה – שיכולה להיות פרסומת בתוך חנות ייעודית – שהחריג הזה יתייחס גם למחסן ליוצאים מישראל, שזו ההגדרה לדיוטי פרי בפקודת המכס – "מחסן לצידה לאוניות ולכלי טיס". זה לא שייך אלי, אבל להיות עקבי, כי בסעיף 3 בשיווק הם הוחרגו.

את מדברת על סעיף (3) פסקה (2)?

אני מבקשת להוסיף שהפרסומת מותרת בתוך מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ"ו-1965, להלן – מחסן ליוצאים מישראל או במחסן לצידה לאוניות וכלי טיס, ובלבד שאינה גלויה לעין מחוץ למחסן.

אתם רושמים את ההערות? אוקיי.

בבקשה, מי אדוני?

אני נציג סוחרים מאזור ירושלים, חבר מועצת העיר. אני בעל חנויות לממכר טבק וסיגריות. היום, לפי מה שאתם רוצים להגיד, בכל נקודה אני צריך לשים עובד שלי ולהסביר ללקוח או לצרכן למה כן לקנות. היום ברגע שמגיעה סיגריה חדשה מציגים אותה בחנות עצמה, כדי לתת פרסום. בשבוע שעבר נתתם עזרה לנושא העסקים הקטנים, ומצד שני יש בערך 12,000 נקודות מכירה לדבר הזה. זה להרוס את הדבר הזה בידיים שלנו, מה עוד שאין חוק שאוסר על מכירת סיגריות. עושים את כל הדברים כדי לא למכור את הסיגריות בנקודות. הייתי מציע שיצא צוות לשטח, לראות פעם בשטח. אני בא מהשטח.

כשאתה אומר שיש בבעלותך חנויות לממכר סיגריות, אלה חנויות שמיועדות אך ורק לממכר סיגריות?

לא. הן משולבות.

חיים גבע, יד ימינו של פרופסור גמזו בנושאים האלה, רוצה להסביר לנו מה זאת נקודת מכירה.

הצגת שקופיות.

אמנם הנושא של פרסום בנקודות מכירה נוגע לסעיף הבא, אבל מעלים את זה כאן אז אני מראה לכם דוגמה של נקודת מכירה מקובלת בארץ. יש כל מיני סגנונות כאלה, של חנויות ממתקים בעיקר, שזה הולך ביחד עם סיגריות. תמיד הממתקים ליד הסיגריות ויש פרסומות ולדים וכל מיני מותגים חדשים. בתמונה אתם רואים "מרלבורו" עם מותג חדש. הרעיון של פרסום בנקודת מכירה - ההגבלה שלנו להגביל את זה, שילדים ואנשים באים לקנות מאותן חנויות או פיצוציות הם לא צריכים להיחשף למותגים החדשים של "מרלבורו", זה לא מיועד אליהם. יש גם יכול להגיע ליותר גרוע ממה שרואים פה בתמונה, ויש עוד דוגמאות מהעולם איך נראות נקודות מכירה, וזה אמצעי שיווקי מאוד יעיל לחברות הסיגריות, זה מעודד את הסקרנות ומעודד רכישה של בני נוער, זה גם מעודד רכישה אימפולסיבית של נגמלים. זה מקשה על הנגמלים מעישון ומעודד עליהם לחזרה לעישון, ובוודאי כשאנחנו מדברים על בני נוער. בחנויות ממתקים וליד צעצועים לא צריכה להיות פרסומת לסיגריות.

חיים, לי יש רק קול אחד בוועדה, אבל אני אומר לך שאני חושב שאתה צודק.

אני חולק, אדוני.

סליחה, הראו תמונות של המותגים שלנו, אפשר להגיב?

יש פה את כל חברות הסיגריות.

אני מבקש לסיים את הנושא. הראו פה רשתות, אנחנו מדברים על קיוסקים. אנחנו הקיוסקים הקטנים, שאין לנו את כל זה. להוריד מאתנו - - -

דברים כאלו אין בחנות רגילה.

הראיתם חנויות ענקיות.

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שהפרסום שהיה כאן יכול להיות בכל מקום כי לא רואים כלום, רק סוכריות.

הראו רשת גדולה.

חיים, הבעיה שלי היא לא לחסל את כל הקטנים.

זה מה שיקרה היום. אתם הולכים לחסל את 12,000 העסקים הקטנים בישראל.

לא הבנתי את ההגדרה של "לחסל". אני רוצה לאסור עליו לפרסם סיגריות לציבור הרחב. כמו שעושים את זה בעיתון, הוא עושה את זה בנקודת המכירה. זה מוכח, זה נבדק, ברור מה ההשפעה של הפרסום בנקודות המכירה. בסופרמרקט, המקומות ליד המוכר הם המקומות הכי יקרים להניח מוצרים כי יש את העניין של רכישה אימפולסיבית. שמים שם "סופרגלו" ושמים שם גם סיגריות, והרעיון הוא מאוד ברור. דרך אגב, יש מדינות שבהן אוסרים על הצבה של סיגריות במרחק של שני מטר מהמוכר או שני מטר ממוצר שאינו סיגריות. למשל, ממתקים, אסור להציב בטווח של שני מטר מהם כל דבר שמזכיר סיגריות, כי ילדים נמצאים שם. אז אנחנו בסך הכול מדברים על הסתרה - לא על הוצאת סיגריות מהחנות, לא על איסור מכירה, לא על איסור קנייה - על מניעת פרסומת כזאת, כמו שראינו כאן, ליד ממתקים וצעצועים. .

כשאתה מוציא את השלט של סיגריה חדשה, אנשים יבואו והמוכר יתעסק בהסברה על זה.

אדוני היושב-ראש, וודקה לא אסרו לפרסם, כפי שהוא אומר על סיגריות. לא מזמן, בקדנציה הקודמת, היתה בכנסת מלחמה על הוודקה, אז היה צריך לאסור גם את זה. לא אסרו את זה.

רבותי, אני שומע את כל הדברים האלה. לבי עם העסקים הקטנים, אבל אני מסתכל על חיים גבע ואני אומר עוד פעם שאנחנו צריכים - - -

סליחה, אפשר להגיב על התמונות?

אבל היושב-ראש מדבר עכשיו.

גברתי, את לא תדברי היום. מה דעתך על זה?

אני מאוד מקווה שיסלח לי על ההתפרצות.

את חושבת שאם תתפרצי ותגידי זה ישנה? ניתן לך, דברי חכמים בנחת נשמעים.

אדוני, בבקשה.

אני מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת. זו עמותה שעוסקת בקשרי הון-שלטון-עיתונות. אמרת שהדיונים נסגרו, אז לא ארחיב בנושא ההוא.
צריכים לשים פה שני דברים על השולחן. אחד, אנחנו עוסקים בדיני נפשות וזה העניין המרכזי פה. כולנו רוצים להציל כמה שיותר נפשות מתעשיית המוות הזאת. שניים, התעשייה הזאת משווקת את המוצר הזה - שהוא לא טעים, לא שותים אותו ולא אוכלים אותו - באמצעות דימוי. כלומר, מי שטוען שהוא רוצה להילחם במוצר הזה, המאבק המרכזי זה נגד הפרסום, כי זה לא מוצר שאוהבים לאכול אותו בהתחלה או לשתות אותו או בכלל. זה לב החוק הזה, ולכן מי שטוען שהוא נלחם במוצר הזה אמור לעשות כל דבר בשביל לחסום פרסום של המוצר הזה.

נכון, אין חוק להוצאת המוצר מהחוק, אבל אנחנו חתומים על אמנת ההסדר שקובעת שצריכים להחריג את המוצר הזה מכל שאר המוצרים. זו תעשייה שכל אינטרס שלה שמקדמים אותו פוגע בבריאות הציבור, נקודה. זה שונה מכל מוצר אחר.

גם דיני הכשרות לגבי המוצר הזה מאוד עמומים, דרך אגב.

יעקב'לה, זה לא כשר לעשן?

אי אפשר לדעת. הם לא יודעים איזה רכיבים יש שם.

תן לי להגיד לך שני דברים. יש בין הראשונים שאומרים שזה דווקא בריא, כתוב.

עושה סרטן לקיבה. זה טוב.

יש טענות שיש שם רכיבים מחתולים או מבונה סיבירי.

כתוב בראשונים. אוכיח לך, אביא לך את זה. אבל אם כן, אתה תתחייב לא לדרוך עוד פעם בכנסת.

אביא לך ממשפטים בארצות-הברית - רכיבים מבונה סיבירי וחתול.

כתוב. אראה לך.

רבותי, כל יום לומדים פה דברים חדשים, אז אני רוצה ללמוד.

מעולם לא בדקו איזה רכיבים יש פה.

יעקב, אין לי ספק שבסופו של דבר תגיעו לשלטון ותשבו שם ותהיה שר הבריאות, אז אני מציע להגיד שהעישון שייך לכשרות, ומה שלא כשר לא כשר ונגמור את הסיפור הזה.

אני מציע לבדוק סוף-סוף מה הרכיבים בסיגריה.

בבקשה, ד"ר אלטשולר. את מי את מייצגת?

אני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ואני מומחית להסדרת שוק התקשורת. לכן הסיפור של טבק פחות מעניין אותי, יותר מעניין אותי הסיפור של הפרסומת. אני חושבת שאת הדיון הזה אפשר היה לנהל לפני 15 שנים בדיוק כמו שהוא מתנהל עכשיו. התפיסה שלפיה הדבר המשמעותי היום הוא פרסום גלוי, וכבר מחלקים גם את הקמפיין בין העיתונים הישנים, זה דבר לא נכון וזה דבר שהוא מאוד קצר רואי.
אני רוצה להתייחס לשני היבטים. היבט אחד הוא ההיבט של המעבר וההגירה של תקציבי פרסום מפרסום גלוי לפרסום סמוי, מה שמכונה בעגה המכובסת "תוכן שיווקי". אני מציעה לשאול את ממשרד המשפטים, במסגרת חוות הדעת שהוא אמור להגיש לוועדה, האם פרסומת זו פרסומת רק בטלוויזיה או באינטרנט, שזו שאלה לגמרי לא רלוונטית היום. כולכם יודעים שמדובר היום בעידן של התלכדות בין פלטפורמות, והאבחנות האלה הולכות ומאבדות מהתוקף שלהן. אז אם מישהו מבקש לקדם איזושהי מטרה ומתייחס אך ורק לפרסום גלוי הוא עושה טעות. המחקר מראה שמפרסמים מחפשים היום את מרב נקודות ההשקה עם הצרכן, ולכן נוכל לראות פרסום גלוי מקביל לפרסום סמוי. כלומר, לא רק - - -

את יכולה לתת דוגמאות להמחיש את זה? כי אני לא כל כך תופס על מה את מדברת.

כן. למשל, בוא ניקח סרט שבו יכולים להיות כמה תרחישים: יכולה להיות קופסת סיגריות מונחת על השולחן, וזה הדור הישן של התוכן השיווקי; יכול להיות אדם שמעשן בקונטקסט חיובי; ויכול להיות אפילו, מה שאנחנו מתחילים לראות עכשיו, איזושהי שיחה על המותג – שני אנשים מדברים על הסיגריות, אפילו ברמה שלילית. מישהו אומר: מי שמשתמש בסיגריות האלה והאלה הוא לוזר, אבל הצופה מבין מזה שאם הוא ישתמש בסיגריות מסוג אחר הוא הופך להיות אדם יציב.

בואי אעזור לך. סיגריה זה דבר פשוט. בואי ניקח מוצרים אחרים, כמו קוקה קולה, למשל.

בירה.

בירה. הלוא איך שוטפים את המוח לרוב בני האדם? נותנים להם סרט. למה הפרסומות מראות את הגברים הכי אתלטיים בעולם, את הנשים הכי יפות? אין לזה שום קשר. בסבלימינל, בתת המודע, כל מי שרואה את הסרט, עושים לו את החיבור שאם הוא ישתה מהמוצר הזה או ייקח את הדברים האלה יהיה חזק, הוא יהיה עם אישה יפה או עם גבר נאה, וזה התת מודע שבאמצעותו ממכרים בחלק גדול מהמוצרים. זה חלק מאמנות השיווק שהופכת את בני האדם לרובוטים צרכניים. זה לא רק כאן, זה בהרבה דברים אחרים.

אבל סבלימינל הוא לא העניין. סבלימינל הוא תת-ספי והוא אסור בכל מדינות העולם וגם בישראל. אנחנו מדברים על פרסום סמוי, על טכניקות שמוציאות את הפרסום אל מתחת לרדאר של הצופה והוא לא יודע להפעיל מנגנוני הגנה שאנחנו בדרך כלל מפעילים כשאנחנו צופים בפרסומת.

חבר הכנסת וקנין יחליף אותי עכשיו.

<(היו"ר יצחק וקנין, 10:04)>

כמו בתוכניות ריאליטי, למשל. נכון?

בתוכניות ריאליטי זה נעשה בצורה הרבה יותר פרימיטיבית. אני מדברת אפילו על תוכניות אירוח, אפילו על חדשות. הדבר הזה, אגב, קיים בכל אמצעי התקשורת המקוונים והמסורתיים – הטלוויזיה והעיתונות. אנחנו מדברים על תוכן שיווקי, כלומר עבר כסף מיד ליד כדי שאקדם בדרך סמויה, הייתי אומרת מטעה, את הדבר.

זה נקרא placement.

Product placement זה הביטוי הפרימיטיבי של זה. היום אנחנו מדברים שיחה על מוצר, על שימוש במוצר, על דברים הרבה יותר מתוחכמים. זה הדבר הראשון.
הדבר השני שאני מבקשת לומר פה - ומאוד יכול להיות שיש כאן פער בין מי שבפועל צורכים סיגריות לבין מי שמשתמשים באינטרנט – אבל התפיסה שלפיה מותר לשווק טבק או מוצרי סיגריות למי שהסכים לזה מראש היא תפיסה מאוד מיושנת, ואני רוצה לתת פה רק דוגמה אחת. נניח שאני משתמשת בשירותיו של סופרמרקט מקוון. אני קונה את המוצרים שם והם, כמובן, עוקבים אחרי כל דבר שאני קונה ונניח שהם יודעים שבכל שבוע אני קונה שתי חפיסות סיגריות ויום אחד הפסקתי. חוץ ממה שהם יודעים על זה שהפסקתי הם מקבלים גם מעקב שנעשה אחרי כלל הפעילות הרשתית שלי, נניח מחברות אינטרנט אחרות, והם יודעים שעשיתי מנוי על איזה מגזין בריאות. למחרת, כשאגיע לאתר של הסופרמרקט המקוון יציעו לי סיגריות בחצי מחיר. יוצרים פה - - -

התמונה ברורה. הבנו את מה שאת אומרת.

- - - מאוד בעייתית. ולכן אני חושבת שמלחמה על השאלה האם אנחנו מסמנים מתחת לפרסומת בעיתון מנייר שעישון מזיק לבריאות או לא, זו מלחמה של אתמול. עיקר המחשבה צריכה להיות מופנה כלפי העתיד.

תודה. איריס אפשטיין, בבקשה.

אני אומר מראש, אני לא אצביע על הסעיף. רק היושב-ראש יקיים הצבעה על הסעיף הזה, שהוא שנוי במחלוקת. אם נוכל להתקדם בשאר הסעיפים שלא שנויים במחלוקת, נתקדם ונצביע עליהם.

רציתי לדבר על הסעיף של נקודות המכירה. נקודת המכירה שהיום מוגדרת בחוק שאפשר לפרסם בה, לצערנו הרב, לגבי סיגריות היא קבוצה ריקה, היא פשוט לא קיימת. איפה שמוכרים רק אלכוהול ומוצרי טבק לא מוכרים סיגריות. אולי יש כזאת חנות של סיגרים או של אלכוהול, אבל זה לא 11,000 נקודות מכירה במדינת ישראל שבהן מוכרים סיגריות. אנחנו מדברים על הפיצוציות ועל הקיוסקים – ואנחנו חברת הפצה, אנחנו בחוץ, בשטח - 50% מהמחזור של קיוסקים זה מסיגריות. אני רוצה גם להוסיף שהרבה מאוד מדינות בעולם מתירות פרסום בנקודות המכירה. אפשר לפרסם בנקודות המכירה בארצות-הברית, בגרמניה ובחצי מאירופה, ביפן ובהרבה מאוד מקומות, והסיבה היא שזה המקום שהבן-אדם עושה את ההחלטה שלו, זה המקום של התחרותיות. בן-אדם מעשן נכנס לחנות, רואה פרסומת ומחליט לנסות מותג חדש. הוא לא נכנס לחנות, רואה פרסומת ומתחיל לעשן.

אני גם מבינה מאיפה בא משרד הבריאות. מה שאני רוצה להגיד שהוועדה כל הזמן מדברת על הנושא של מידתיות – אנחנו מבקשים גם פה את הנושא של המידתיות, שתהיה אפשרות לתקשר, אפילו בשטח מוגבל בנקודת המכירה, לגבי מוצרים חדשים ושינוי אריזות. ממילא יש היום בתוך החוק הגבלות שאסור שיראו את זה מבחוץ, יהיו בעתיד הגבלות על התצוגה וכבר היום – כשהחוק הזה יעבור - אסור יהיה לעשות תצוגה באופן בולט. תנו עדיין אפשרות לתקשר עם המעשן הבוגר בנקודת המכירה - בשטח מוגבל, 1.5 מ"ר, מה שהוועדה תחליט, תקבעו את זה אחר כך אפילו בתקנות - אבל שתהיה איזושהי אפשרות לתת לבן-אדם שכבר החליט לעשן, להחליט בנקודת המכירה איזה מותג הוא רוצה לקנות, לדעת שיש מותג חדש, לדעת ששינו לו את האריזה.

אני מסכים עם מה שאת אומרת. יש בעיה אחת, שלאותן נקודות מכירה נכנסים ילדים, נוער בגיל 12–13–14, נחשפים לאותו פרסום.

אפשר להגביל את זה בגודל.

אני חושב שזו הבעיה המרכזית. מה שעומד מאחורי ההחלטה פה זה הדבר הזה.

אז בואו נגביל את זה בגודל ובגובה מסוים – שזה יהיה מעל נקודת המכירה ועד 1.5 מ"ר.

ושזה לא יהיה במרכז החנות, בלב העניין, כי אתם משלמים על המיקום, שזה יהיה בדיוק שם.

אנחנו מדברים על הפרסום, שזה יהיה מעל המוצר.

הדברים ברורים.

אני הולך לפי סדר רשימת הדוברים, שלא אני קבעתי אותו. שוש גן-נוי, בבקשה.

תודה. אני משירותי בריאות כללית והחברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון. אני רוצה להגיד שאנחנו לא נגד המעשנים, אנחנו רק דנים נגד האמצעים שבהם מגייסים מעשנים חדשים ועוזרים למעשנים הנוכחיים להתמיד בגמילה מעישון. השנה, ב-2013, ארגון הבריאות העולמי - - -

גברת גן-נוי, תתייחסי בבקשה לסעיפים הספציפיים.

התייחסו פה לכל מיני סעיפים. קודם כול, לגבי הפרסום. לפי ההמלצות העיתונות צריכה להיות כלולה באיסורים, לפי מה שהבנתי פה. הנושא של איסור בפרסום צריך להיות כולל גם עיתונות כתובה, כמו שיש במדינות רבות בעולם.
דרך אגב, אני רוצה לתקן בנושא העישון בקרב בני נוער. לפי דוח שר הבריאות האחרון יש עלייה בעישון בקרב בני נוער, לצערי, והנתונים נמצאים פה.

אנחנו מדברים פה על איזון, אף אחד פה לא אוסר את העישון. כשאנחנו מדברים על איזון, מה המשמעות? המשמעות היא להמשיך לעזור לגייס מעשנים חדשים.

אני אומר לך, כאחד שלא מעשן, אם צריך לעשות משהו במדינה זה הסברה והסברה. משרד הבריאות צריך להיכנס לזה בכל הכוח, אני חושב שזה הרבה יותר מכל הפרסום שהם הפרסום. אני לא ממעיט בעישון, זה חלק שיווקי של הדבר, ולא רק בתחום הסיגריות אלא גם בתחומים אחרים. הלוואי שהיתה שדולה כזאת כנגד מה שקורה באינטרנט בנושאים מסוימים, שילדים בגיל 8 ו-9 נחשפים אליהם ואנחנו לא נותנים עליהם את הדעת. אמרתי את זה גם בפעם הקודמת. הלוואי, יש דברים חמורים פי מאה ממה שאתם רואים פה. אני אומר לכם את זה, ואני לא ממעיט - - -

לא. אין דברים שהורגים 10,000 בשנה. קצת פרופורציה.

יש דברים שהורגים את הנפש.

חיזבאללה לא הורג בנו ככה, 10,000 בשנה. קצת פרופורציה. אתה כל פעם מעוות - - -

אני יכולה לסיים?

אני לא סותר את דבריך. ההיפך, אני מחזק אותם.

אני יודע.

אז אל תפריע לי עכשיו.

אבל אפשר לסיים?

אני אומר לך באחריות, אם זה יותר הורג מהחיזבאללה ומתאונות הדרכים, המדינה היתה צריכה לתת לזה את כל המערכת הפרסומית וההסברתית שלה על מנת למנוע את זה.

נכון. זה קשרי הון-שלטון. בונים את זה עשרות שנים.

אל תיכנס לדברים שלי כל פעם, טוב? אם לא, לא אתן לך לדבר בכלל.

סליחה. התנצלותי.

אני רוצה לסיים, בבקשה.

אני מאוד מסכימה אתך, כי אחת האסטרטגיות החשובות ביותר היא טיפול כוללני מקיף – חקיקה, אכיפה ופרסום. אם תרשו לי לצטט מנכ"ל של אחת מחברות הפרסום הגדולות ביותר בעולם שעובדת עם חברות הטבק, הוא אמר: פרסומת – אני יודע שזו אסטרטגיה בשביל כל המוצרים, רק בשביל חברות הטבק היא לא עובדת? הוא אמר את זה בציניות. אז אנחנו יודעים, גם ממחקרים, שזו אחת השיטות היעילות ביותר לגיוס מעשנים חדשים והתמדה בעישון. זה בקטע של הפרסום, אבל יש פה גם את העניין של ההסכמה.

משפט אחרון.

הקריאו פה כמה סעיפים.

את אפילו לא מתייחסת לקטע של הפרסום יותר. הדגש שלך צריך להיות על הסעיף שמדובר עליו כרגע. אני מדבר על הפרסום.

כי ממה שהקריאו, יש עוד סעיפים שיש לי הערות.

בסדר, כשנגיע לסעיפים האלה נתייחס אליהם, ניתן לך את אפשרות הדיבור.

בבקשה, אדוני.

אני רוצה להתייחס לרציונל שנשמע פה, שלא צריך להתערב למבוגרים בהחלטות אם לעשן או לא לעשן וכמה לעשן. אותם מעשנים בוגרים שמעשנים היום, הם התחילו לעשן כשהיו בני נוער.

מר שפר, אני מתנצלת שאני חותכת אותך והדברים אמורים גם לגבי האנשים הנוספים שיבקשו ויקבלו רשות דיבור מחבר הכנסת וקנין. בבקשה להעיר לסעיפים עצמם ולהציע הצעות מה יבוא במקום מה.

זה בתגובה לחברת הכנסת גמליאל.

אוקיי. אבל חברת הכנסת גילה גמליאל, זכותה לומר מה שהיא רוצה.

שאת רוצה להתיר את הפרסומת לעישון בעיתונות.

זה נכון, בתמורה לשליש פרסום עבור משרד הבריאות. זה לא רק אני, זה רוב חברי הכנסת פה.

אני חושב שזאת טעות חמורה. אותם מעשנים מבוגרים התחילו לעשן כשהם היו בני נוער, ואז חברות הטבק שטפו להם את המוח כאילו שהעישון הוא זה שיעשה אותם "קולים" וסקסיים.

או שאתה מדבר לסעיף עצמו או שחבל שנמרח את הדברים.

שניה. המעשנים הבוגרים, המדינה צריכה לעשות כל שניתן כדי לגמול אותם מעישון. הפרסומות לסיגריות ולעישון מונעות מהם להיגמל מעישון, משאירות אותם מעשנים.

תודה. בבקשה, ד"ר איזביצקי.

רק לגבי הטענה שאנחנו מחסלים את העסקים הקטנים כביכול. גם אם ניקח את המספר שהגברת אמרה, שמחזור הכנסה של הקיוסקים הוא 50% ממוצרי טבק, יש עדיין - - -

15%.

אז הרוב הוא ממוצרים שלא קשורים לטבק, ו-10,000 האנשים שנהרגים – לא מתים - כל שנה מטבק לא יוכלו לקנות בשנה הבאה שום מוצר, לא טבק ולא מוצרים אחרים וכל אלה שחלו לפני זה והפסיקו לעבוד ולא מרוויחים שום דבר, כמובן שגם הם לא יוכלו לקנות לא טבק ולא שום דבר אחר.

רבותי, עוד פעם אני חוזר - נא להתייחס לסעיף שאנחנו מדברים עליו כרגע. אנחנו שוב נמרחים על מה שלא צריך.
עורך דין האוזנר, בבקשה.

תודה רבה, חבר הכנסת וקנין. אני מדבר עכשיו על הנוסח של סעיף 3. סעיף (3)(1) - דיוור ישיר. זה הסעיף שמדבר על זה שאנשים מקבלים פרסומת בדיוור ישיר מפני שהם הסכימו. הנוסח הנוכחי – שלחתי לעורכת הדין גולדברג ממשרד הבריאות את ההסתייגות שלי לנוסח הנוכחי - הוא מאוד בעייתי. הנוסח הנוכחי אומר ככה: "פרסומת שנמסרה לנמען שמלאו לו 18 שנה ושנתן הסכמה מפורשת מראש ובכתב". כמו שנאמר בישיבה הקודמת, "בכתב" זה מישהו שלוחץ accept באינטרנט. מה זה אומר? זה אומר שאם מישהו מנסה להיכנס לאיזשהו אתר אינטרנט, וחבר הכנסת וקנין, דיברת בשמחה ובהצדקה על אתרי סקס, למשל. אמנם אמרת את זה במרומז, אבל זה - - -

לא, לא, לא, זה ישר ולעניין. למה אני צריך במרומז?

ובצדק.

רק אין לזה לובי כזה, לצערי הרב.

יש.

ואתם יודעים מה הטרגדיות שיש כל יום.

חבר הכנסת וקנין, אתמול הצלחתם להעביר עונש של חמש שנות מאסר על הפצה של תמונות ארוטיות. כל הכבוד, העברתם.

אבל מה תעשה עם האינטרנט? יש לך פתרון?

אתם מתחילים לפחות. פרסומות ארוטיות הן באמת בעייתיות, אבל פה זה משהו שהורג אחד מכל שני משתמשים.

שם אני גם לא שומע את הנשים שמתקוממות. אבל זה לא לעניין שלנו.

ברגע שמישהו עשה accept כדי לקבל את האתר שלו, הוא יקבל פרסומות כל החיים שלו, מכיוון שזה הנוסח הקיים של הסעיף. אני מציע שינוי לסעיף, ואני מציע את הנוסח הבא:
"פרסומת שנמסרה לנמען שמלאו לו 18 שנה ואשר הביע בכתב שנוסח על-ידו – לא שכתבו לו accept – את רצונו בקבלת הפרסומת המסוימת הזו, ומבלי שההסכמה נתקבלה במסגרת של פנייה אל אותו הנמען וכן מבלי שהסכמתו ניתנה כתנאי כלשהו למטרה אחרת."
זה לא יכול להיות שאת ההסכמה שלו ישיגו בדרך של תנאי מסוים, כפי שזה נעשה לפי ההצעה הנוכחית.

אני מציע שתחזור על ההקראה כדי שעורך הדין עצמון ירשום וגם שהאחרים יוכלו לרשום.

או שאמסור לו אותה.

העברת את הנוסח לוועדה?

העברתי לעורכת הדין גולדברג. לוועדה לא העברתי.

אז זה לא good enough. אוקיי.

תקריא את זה לאט. רבותי, יש פה יותר מדי רעש.

ההצעה שלי לפטור הדיוור הישיר אומרת ככה: "פרסומת שנמסרה לנמען שמלאו לו 18 שנה ואשר הביע בכתב שנוסח על-ידו את רצונו בקבלת הפרסומת המסוימת הזו, ומבלי שהסכמה זו נתקבלה במסגרת של פנייה אל אותו הנמען וכן מבלי שהסכמתו ניתנה כתנאי כלשהו למטרה אחרת."

אתה רוצה לתת לנו את הנוסח כדי שנצלם?

בשמחה. מכל מקום, הרעיון הוא שלא יהיה שום תנאי להסכמה הזו.

האינטרנט מאפשר להתנהל ככה? כאשר אתה רוצה לקבל מידע מהאינטרנט, הוא מאפשר לך להציע נוסח של הבעת הסכמה וכו', את מה שאדוני מציע?

האינטרנט אומר לך לעשות accept.

את זה הבנתי, ולחילופין אתה מציע נוסח.

גברת ורון, מה יעשו חברות הסיגריות? חברות הסיגריות יעברו על מרשם האוכלוסין וישלחו למיליונים של אנשים הצעות נהדרות לאתרים יוצאים מן הכלל, רק תעשה accept שאתה מוכן לקבל פרסומות לסיגריות, וכולם יעשו את זה.

זה אסור על פי חוק. אי אפשר לשלוח סתם דברים לאנשים.

כולם יקבלו אז פרסומות לסיגריות, ואז הם יפעילו פרסומות לסיגריות בדיוור ישיר למיליוני אנשים. לכן זה נראה לי ניסוח שלא יכול לעבוד.

דנו על זה בישיבה הקודמת. מדובר על מאגרי מידע.

לא בצורה הזו, לא בצורה שאתם מציבים את זה כתנאי לזה שמישהו יקבל משהו אחר. זה לא יכול להיות, אי אפשר להתנות את ההסכמה של מישהו לקבל פרסומות לסיגריות - - -

תיכף נדון על הסעיף, כאשר הוא יחולק לכולם ונוכל לדון בו.

חבר הכנסת הופמן, בבקשה.

בעודנו מדברים, חברת הכנסת גמליאל מנסה להשיג הסכמה לגבי הקצאת שטח פרסום מסוים למשרד הבריאות אל מול שטח למפרסמים. אני מתנגד לעניין של הקצאת שטח פרסום בעד לעומת שטח של פרסום נגד מכל מיני סיבות, אבל אין דרך שמשרד הבריאות יוכל להתמודד בפרסום אל מול מפרסמים, שזה התחום שלהם, זה המקצוע שלהם והם יודעים לפרסם. זה לא רק טקסט מול טקסט, מילה מול מילה. אני מתנגד לעניין הזה, שכדי לאפשר פרסום נגטיבי תהיה הקצאה כאילו פוזיטיבי. אני חושב שצריך להגביל את הפרסום. כל הטיעון שזה יהרוג את העסקים הקטנים או את העיתונים הוא טיעון שבעיניי הוא לא תקף. אני חושב שאי אפשר לצפות שפרסום של משרד הבריאות יוכל להתמודד באמת עם פרסום של מפרסמים שזה תחומם וזה תפקידם.

תודה, חבר הכנסת הופמן.

חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת הופמן, וגם להתנצל שאני חייבת לרוץ לנהל ועדה שלי. אני רוצה להגיש שבאמת מאוד כואב לנו וקשה לנו לשמוע על אובדן מקומות עבודה, גם בעיתונות ובוודאי בעסקים הקטנים, ותמיד נעשה הכול כדי לעזור בעניין הזה. אבל אתן רק את הדוגמה – ונתתי אותה גם למי שפנה אלי מעולם התקשורת – של סחר בנשים וזנות, נושא שבעבר הייתי מעורבת בו מאוד, בעניין של הפסקת הפרסומות לשירותי זנות בעיתונים. אי אפשר לכתוב בעיתונים כה זה נורא, כתבות שלמות על הסחר ועל הזנות וכמה זו תופעה קשה ונוראית, ומצד שני להרוויח כסף בפרסום מודעות זנות. זה, במידה רבה, אותו דבר. יש פה בעיה מאוד קשה, אין פה - - -

זה יותר גרוע.

איסור הפרסום עצר את הזנות בארץ?

קודם כול, זה הפחית את הסחר, הסחר נעצר. עם כל הכבוד, השאלה היא אם אתה מוכן שבאופן לגיטימי בעיתון ארצי יהיו לצד כתבות שמזועזעות - - -

הבעיה היא שהאיסורים האלה לא פותרים את הבעיה. צריך להילחם בתופעה.

תרשה לי לסיים. כל המחקרים מראים שפרסומות כן מעודדות עישון. אם הייתי חושבת שזה לא מעודד לא היינו רבים על זה פה. הרי זה ברור שאנחנו רבים על זה פה מכיוון שזה כן משמעותי, גם לצד של המפרסם וגם לצד של מי שמתפרנס מכך, ואני לא מזלזלת בשום פרנסה. עדיין, הטיעון עומד בעינו ועל כך אין לנו תשובה, על זה שפרסום כן מעודד עישון. זה שאנחנו מעלים פרסומות כקונטרה למה זה מזיק, אז מה עשינו בזה? איזנו? בטח לא שלוש לאחת, יש פה איזו הצעת פשרה - - -

- - -

גם זה לא קיים על השולחן, כל העניין של שלוש לאחת, זה טיפה בים. משרד הבריאות לא יכול בתקציבים שלו, לצערי, להתמודד מול הפרסום.

תודה. חברת הכנסת גמליאל, ואחריה – קארין אלהרר.

אני חושב שההשוואה לעניין פרסום הזנות היא השוואה שהיא לא נכונה.

בית המשפט העליון של ארצות-הברית עשה אותה, את יודעת.

גם בארץ - - -

אני נגד השוואה לשירותי זנות ואני גם נגד פרסום לשירותי זנות. לדעתי, ההשוואה אינה ראויה.

יש מעין חוסר הלימה בשיח בוועדה. מצד אחד, דיברנו קודם על מתן אפשרות לבגירים מעל גיל 18 לממש את הזכות שלהם בכך שיוכלו לפנות אליהם יצרני הסיגריות ויוכלו לבצע פרסום, במידה שקיבלו את האישור, ולהגיע אליהם ישירות. כאן, בהצעת הפשרה שמרבית חברי הכנסת של הוועדה הצטרפו אליה, אנחנו מדברים בדיוק על כך, שבעיתונים שהם לא לבני הנוער ולא בעיתוני הספורט והבילוי, ששם יש פוטנציאל לכך שמתחת לגיל 18 יקראו את העיתונים, אלא בעיתונים שמיועדים לאנשים מעל גיל 18, יהיה פרסום. אני רוצה להזכיר לכולם ולכולן שהפרסום היום מאוד מאוד מוגבל, הוא לא פרסום שמוכר עם דוגמנים ודוגמניות, אלא מדובר במוצר עצמו.
בנוסף לכך, אנחנו אומרים בצורה חד-משמעית - היום הפן של הפרסום הוא נתח עיקרי בהכנסה של העיתונים ולכן זה עלול לגרום לכך שהעובדים ייפגעו והעיתונים עלולים להיות במצב של סגירה, וזה חלק מהתפקיד של ועדת הכלכלה, להסתכל על המכלול בהיבטים כאלה. על כן, בהצעת פשרה אנחנו מחייבים את העיתונים להקצות במקביל שטח פרסום בחינם למשרד הבריאות. שטח הפרסום, בהצעת הפשרה שאנחנו מובילים ומובילות, הוא על מנת ליצור מצב שבו שליש משטח הפרסום, גם יהיה ניתן לצבור אותו, לא יהיה חייב לקחת את שטח הפרסום בפעם אחת.

למה רק שליש?

אפשר להתווכח על זה. זה כבר נתון להחלטת הוועדה.

זה הגבול.

אדוני לא קיבל רשות דיבור.

אני מבקש שאתה לא תתפרץ. פעם אחרונה שאני אומר לך את זה, בפעם הבאה תהיה בחוץ.

על בסיס אותו שטח פרסום, ניתן שמשרד הבריאות יקבל שטח גדול יותר, במידה שהוא אוסף את שטחי הפרסום המוקצים, ולפרסם בפעם אחת פרסום יותר מסיבי. אני חושבת שזו בהחלט הצעה שהיא אמנם אידיאלית. אני לא מעשנת, אני נגד עישון, אני בעד חוקים שאוסרים עישון בציבור הרחב, אבל עדיין מדובר כאן בשיקול, כפי שאני רואה אותו בעת הזאת, כשיקול שרואה את כל ההיבטים.

תודה לחברת הכנסת גמליאל.

חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אמנם לא חברת הוועדה, אבל הנושא מספיק חשוב על מנת שאומר את הדברים. אני חושבת שעלתה פה טענה שהיא טיפה מופרכת, שאומרת שבלאו הכי הפרסום הזה לא עובד, אז אם הוא לא עובד למה צריך אותו?

מה זאת אומרת לא עובד? לא הבנתי.

הם אומרים: כמה זה כבר עובד? הרי יש את פרסום הנגד של משרד הבריאות, זה מאזן. אם זה מאזן, אז למה צריך את האיזון הזה? אל תפרסמו בכלל. יש מספיק מוצרי צריכה אחרים, אני יכולה לחשוב על כמה דוגמאות פשוטות, שיכולים להביא את אותם כספים נדרשים. אני חושבת שהטיעון הזה שהעיתון ייסגר אם לא יפרסמו סיגריות הוא טיעון קשה, אבל אני לא בטוחה שהוא לגמרי מוצדק.
הנושא של עישון הסיגריות הוא לא רק העישון, אבל הפרסום הוא חלק מאוד משמעותי בעניין. אי אפשר שמצד אחד מדינת ישראל תשלח את המסר בחוקים רבים, שאומרים שהעישון הוא לא טוב ולכן אנחנו לא מעודדים אותו, ומצד שני, כשהדבר מגיע לוועדת הכלכלה – האם לאפשר את הפרסום של אותן סיגריות - נגיד שזה מותר כי זה מביא כסף למישהו. אני חושבת שצריך לקבל החלטה אמיצה, לומר שהעישון הוא דבר לא טוב, אנחנו לא מעודדים אותו, מדינת ישראל לא מעודדת את העישון, וזה גם צריך לבוא לידי ביטוי בעניין של הפרסום.

תודה. מנכ"ל משרד הבריאות, מר גמזו, בבקשה.

אני מקשיב קשב רב לכולם, לחברי הכנסת שיש להם כמובן אחריות כבדה, לכל הדוברים – לתעשייה - - -

אני רק רוצה להעיר הערה צדדית. שאלתי אותו האם הדבר הזה מרוקן את הצעת החוק, והוא אמר לי שכן. הייתי רוצה שתסביר את זה.

אסביר. שמעתי גם את סגן השר לשעבר, ליצמן, שיחד אתו קידמנו את החלטת הממשלה, ושמעתי את כל האנשים שיש להם דעה. נכנסתי לתפקיד ב-2010. אני מזכיר לכולם, ב-2010 העסק הזה היה תקוע. היתה ועדה שישבה כמעט עשור, היה על זה בג"ץ, היו על זה טענות, מבקר המדינה אמר שלא עושים כלום. ואז פעלנו בנחישות, במרץ, עם הרבה מאוד עבודה. ראינו מה קורה בעולם, ובסופו של דבר הוועדה הציבורית הוציאה דוח. הלכנו עם הדוח הזה לממשלת ישראל ואמרנו: זה הדוח, מאמצת או לא? יש בעיה. בארבע השנים האחרונות שיעור המעשנים כמעט לא יורד. יש בעיה. בסטטוס קוו יש בעיה. את זה צריך להבין.

שאלת הבהרה. ישבנו ואמרנו שאם נעלה מס זה ירד; אם נעשה הגבלות זה ירד; נעשה עוד משהו זה ירד. שום דבר לא קרה. הסיפור הוא לא פה בכלל, הסיפור הוא בהסברה, בגמילה, בפעילות מול אחד-אחד.

חבר הכנסת אילטוב, אני רוצה להזכיר לך מתי העלו את המסים. זה היה בשנתיים האחרונות, וגם לזה - - -

כל הזמן העלו.

לא, לא. חבר הכנסת אילטוב, אם תלך אחורה תראה שהיה קיפאון ומספר שנים לא בוצעו שום הליכי רגולציה.

המנכ"ל, אני חבר ועדת הכספים ואני בין הוותיקים פה. אתה יודע כמה העלאות העליתי בשבע השנים האחרונות במס הסיגריות, וכל המגבלות? אני אומר את זה לא מתוך - - -

חברי הכנסת - - -

האמן לי שהנושא הזה - - -

אני לא מעשן - - -

<(היו"ר אבישי ברוורמן, 10:32)>

חברי הכנסת, אתם אומרים את התשובה בעצמכם. כשאתה בא לשנות התנהגות ואתה נוגע רק באספקט אחד, שינית אנשים שהם רגישים לאותו אספקט. צריך לבצע פעולה כוללנית, לגעת בכל הכיוונים, לעשות שינויים בכל ההסדרה, לבצע הסדרה מלאה גם בצד של המגבלה במקומות ציבוריים, גם בצד של הפרסום, גם בצד של השיווק, גם בצד של ההתנהגות, גם בצד של הכסף - - -

- - - לא עושים שום דבר.

צריך לעשות שינויים במספר דברים. יצרנו שני הליכי חקיקה. הצו שמגביל עוד יותר את העישון במקומות ציבוריים עבר לפני כשנה. עשינו מהלך אחד, גם כן לא היה פשוט. ישבתי כאן, בוועדת הכלכלה, לגבי המהלך של הגבלת המכונות האוטומטיות. היה גם כן סיפור, היתה גם כן פגיעה בעסקים, אבל עשינו את המהלך הזה.
החוק הנוכחי כולל שלושה-ארבעה מרכיבים: קודם כול, גבלת הפרסום. מה שנשאר בהגבלת הפרסום זה שני מקומות עיקריים: קודם כול, העיתונות, בעיקר היומית; ונקודות המכירה. אלו שני המרכיבים העיקריים. לכו עשור וחצי אחורה, הגבילו את הפרסומת המשודרת. מה לדעתכם אז היה? יכול להיות שבהרכב הנוכחי של ועדת הכלכלה הייתם אומרים: בואו נעשה פרסום לסיגריות ולמולו פרסומת אנטי סיגריות. זה מה שהייתם מחליטים. אבל זה בוצע כבר, והמערך לא קרס.
הדבר השני, הסימון על הקופסאות, שהוא הדבר השולי בתוך התהליך הזה. אתם יודעים הרי שיש פרסומת וכתוב שם: העישון יהרוג אותך או יעשה לך אימפוטנציה. אף אחד לא קורא את זה, הם לא זוכרים את זה כבר. זה הפך להיות שחוק, נשחק. את הפרסומת הוא זוכר, את האזהרות כבר לא. אז אין ברירה.
הבנתי את בעיית העיתונות והייתי רגיש לזה. אמרו שזה מקור הכנסה. שאלתי: כמה מקור הכנסה? אמרו לי: שישה-שבעה מיליון. על זה אנחנו מדברים. ברור שיש אנשים שמושפעים מהפרסום הזה. אם זה סדרי הגודל האלה, משרד הבריאות – בלי להגיד מספרים כרגע, אני צריך לעשות את זה בתיאום עם האוצר - נתחייב לפרסם פרסום נגדי. למה אני צריך לסיים את החוק הזה כשאני מאשר – זה מה שאתם תעשו: תאשרו פרסום שמעודד עישון. למה אתם צריכים לאשר אותו? אנחנו נפתור את הבעיה הכלכלית של העיתונות, נפרסם אנחנו.

כמה אתה מפרסם היום נגד העישון? בוא נרד למקרו.

אני לא מפרסם, חבר הכנסת וקנין.

כמה אתה מפרסם נגד העישון.

כרגע אני לא מפרסם.

אתה יודע מה, אני מסכים עם כל מה שאמרת. בוא נאשר את מה שאתה אומר. אבל אני אומר לך, כמי שאין לו טלוויזיה – אין פרסום בטלוויזיה לעישון, הורדתם אותה. אנחנו יכולים לעשות מהלכים מסוימים, ויכול להיות שבקצה לא נביא שום תועלת בירידה בעישון, כי כל המטרה של כולנו פה היא להוריד את העישון. מה שהוא אומר מחזק אותי עוד יותר - העישון לא ירד עם כל זה שהורדנו את העישון בטלוויזיה.

אני יושב פה 17–18 שנים, אני מכיר את כל החקיקה בנושא הסיגריות ואת כל המסים בוועדת הכספים. רבותי, אל תספרו לי סיפורים. אתם אומרים את הנתונים, לא אני. אתם לא עושים שום דבר נגד עישון, אתם לא עושים את זה בפרסום, כמשרד בריאות. אם הדבר הזה כל כך הורג וכל כך קריטי, איפה אנחנו? איפה משרד הבריאות? הרי אני שומע פה רופאים; בבתי-החולים אני רואה רופאים שמעשנים. חבר'ה, או שנהיה רציניים פעם אחת ולתמיד או שלא, והרצינות בשבילי זה איך מטפלים בבעיה כדי להוריד את מספר המעשנים. מבחינתי, אם העליתי את המס על הסיגריות ביותר מ-400%, וגם בדיוטי פרי כבר אי אפשר להוציא יותר מחפיסה אחת – אם בן-אדם נתקע הוא קונה את זה בארצות-הברית ומביא לכאן ובזה נגמר העניין. אפילו לא משאירים פה את הכסף. זאת אומרת, אני פוגע גם בכלכלה בכמה מקומות.

אני שם יד על לבי – אני לא קורא עיתון "הארץ" ולא "ידיעות אחרונות", את העיתון של ש"ס אני לא מוציא מהניילון - העיתונות במצב קריטי. היא עומדת על כרעיים של תרנגולת, היא עומדת להתחסל לגמרי. תגמרו לה עוד פלח ועוד פלח ותגמרו את העיתונות לגמרי – ואני לא מחסידי העיתון. אתם רוצים? בבקשה. יש פה כמה דברים שצריכים את האיזונים המינימליים עליהם. אני לא אומר שכן תאפשרו או לא תאפשרו, אבל צריך לחשוב: אם זה לא עוזר וזה לא עוזר, אז רק מה שנשאר בעיתון? שיבושם לכם, תעשו מה שאתם רוצים.

רבותי, אני רק רוצה להגיד לכם את כללי המשחק כפי שאני הולך לתחום אותם. ב-10:55 תסתיים הישיבה היום כי יש לנו ישיבה נוספת ב-11:00 על עוד נושאים חמים שהם על הפרק.

ב-11:30 יש דיון ברדיו על הנושא של היום.

אתן למספר דוברים לדבר, אגיד לכם מה שיש לי להציע ונצביע. אולי חברי הכנסת יקבלו את ההצעה שלי ואולי לא יקבלו אותה.
חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

שמעתי את מנכ"ל משרד הבריאות, שכל הדברים שנעשו עדיין שומרים על סטטוס קוו, אז רק אני משתכנע שכנראה אנחנו הולכים בכיוון הלא נכון, בהסברה לא נכונה ובטיפול באותם אנשים שמעשנים, שהם בעצם מכורים, כמו נרקומנים, והבעיה היא לא רק פרסום אלא דברים יותר עמוקים. אני יכול לתת כדוגמה את אשתי שנגמלה מעישון דווקא מטיפול שהיא עברה בקופת-חולים כללית לא מזמן. ברוך השם, כארבעה-חמישה חודשים היא כבר לא מעשנת בכלל, והיא עישנה כשתי חפיסות סיגריות ביום. היא לא עישנה בגלל הפרסום וגם לא הפסיקה לעשן בגלל הפרסום ובגלל המגבלות, אלא בגלל שהיתה החלטה שלה וטיפול נכון פרטני-אישי בתוך הקופה.

אני לא חושב שכל הנושא של המסים וההגבלות עוזר. יכול להיות שיש שיקול כספי כלכלי אצל בן-אדם זה או אחר בשלב ראשוני, אבל בשלב מאוחר הוא חוזר לאותן כמויות של עישון ובסוף אנחנו לא פותרים את הבעיה אלא מכניסים את היד לכיס של אותו בן-אדם, שמבחינתי הוא בן-אדם חולה, כמו מחלה כרונית. לכן אני חושב שכל הטיפולים האלה לא יעילים, הם לא מביאים לשום דבר חוץ מזה שאותם אנשים ממשיכים לסבול ובכל פעם הם מרגישים עצמם נרדפים. אני שוב אומר שמעולם לא עישנתי, אני גם לא מתכוון ואני גם לא מתכוון על אנשים שמעשנים, אבל אני מבין שהם אנשים לא בריאים, זה סוג של מחלה כרונית.

שאני מסתכל על הפרסום כשבא בן-אדם לאותה חנות כדי לקנות, אז אוקיי, אלה פרסומים. אבל יש גם אנשים שהם חולי סכרת.

העובדה היא שבניוזילנד החוק הזה עבד.

אני לא שואל אולך.

בניוזילנד זה עבד. זו עובדה.

לכן אני חושב שהטיפול בנושא הזה, ברמה העקרונית, הוא בכיוון הנכון. הערכתי היא שכל הדברים האלה לא מביאים לשום דבר ולא משפרים את הסטטוס קוו, כבוד המנכ"ל.

אני מודה לך. רבותי, תחמתי את הזמן. אתן לשלושה דוברים, כל אחד חצי דקה, אם הוא לא יכול חצי דקה – לא ידבר. בסדר הזה: דן פרידמן, עורך הדין של "דובק", עורך דין צביקה שטוירמן מ-JTI, שניר מרום מנכ"ל העמותה לשמירת זכויות המעשנים. כל אחד חצי דקה.
עורך הדין האוזנר, דיברת?

הוא דיבר.

סליחה, הפסיקו אותי באמצע. דיברתי רק על הנושא של הדיוור הישיר, אני רוצה לדבר על העיתונים.

גם לי יש הצעה למשרד הבריאות.

עורך הדין האוזנר, אתה יודע שאני כל כך מעריך אותך ואני תומך במאבק שלך והערצתי את אביך המנוח, אבל אני רוצה לסיים את הדיון הזה ב-10:55.

אבל אין פה הסכמה על העניין של העיתונים, אדוני היושב-ראש.

אתה מצביע?

לא, אבל יש פה ויכוח בין חברי הכנסת.

שמעתי. אדוני, אתה לא ברשות דיבור.

עורך דין דן פרידמן, "דובק", בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אבקש קצת יותר מחצי דקה כי - - -

לא, אתה לא תקבל יותר. אז לא תדבר.

90% מהדוברים היו מהצד השני, אז טיפה - - -

חצי דקה.

תודה. "דובק" היא יצרן הסיגריות הישראלי היחיד. אין לנו כמעט הערות להצעת החוק הזאת, אני גם לא רוצה להתווכח עם הנתונים שנזרקו לחלל האוויר, למרות שאפשר לשאול לגביהם שאלות רבות. כל מה שאנחנו מבקשים זה אך ורק במישור שלא להפלות את "דובק" לעומת היבואנים.

זה לא בסעיף הזה.

זה בסעיף הזה.

איפה זה מופיע?

הפרסום. הבקשה שלי היא שבכל מה שנוגע לאיסור על לפרסום "דובק" לא תופלה, ומיד אסביר איפה נמצאת האפליה. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת - בעוד שבפני היבואנים והיצרנים הזרים קיימים אפיקי פרסום, אפילו באינטרנט, ממדינות אחרות, ממקומות אחרים, כל אחד מאתנו שנוסע - - -

מה אתה מציע?

אני מציע שככל שמדובר על איסור פרסום מוחלט, כפי שכרגע רוצים לעשות, אנחנו מבקשים שיתאפשר לכל חברת טבק למשך שישה חודשים – וזה קיים במקומות אחרים בעולם - לפרסם בערוצים הקיימים היום, שזה פרסומות מאוד מצומצמות – בעיתונות, שרק רואים תמונה של החפיסה עם אזהרה ענקית ועוד אזהרה על החפיסה. להגיד שזה גורם למישהו להתחיל לעשן נראה קצת מרחיק לכת. המטרה של "דובק" היא אך ורק לגרום שאנשים שמעשני ממילא יעשנו את המותגים שלה, ולכן למשך שישה חודשים לאפשר לפרסם מותגים חדשים, הא ותו לא.

עורך הדין עצמון יצטרך להתייחס לזה.

אדוני, היתה פה הצעה לפשרה שחשוב לי להתייחס אליה. היתה כאן הצעה שיותר פרסום בעיתונים. אנחנו מתנגדים לרעיון הזה מכיוון שהוא יטיל על "דובק" - שגם כך נמצאת במאבק כלכלי מאוד מאוד קשה ומעסיקה מאות עובדים ישראלים - עוד נטל כלכלי, מכיוון שאותו שטח נוסף בסופו של דבר העלות שלו תתגלגל על המפרסם.

אז מה אתה מציע?

אם רוצים להגדיל – אין שום בעיה. לקחת את אותו עמוד קיים, כבר היום יש שם אזהרה מאירת עיניים, אפשר להגדיל את זה עוד יותר ושמשרד הבריאות יחליט איזה טקסט הוא רוצה להכניס שם.

חיים גבע אומר שזה מסודר. נבדוק את זה. תודה.
עורך דין שטוירמן, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מבקש להעיר שתי הערות נקודתיות.

מה זה JTI, רק בשביל הציבור?

JTI היא יצרנית מוצרי טבק זרה, משווקת בישראל מותגים שונים.

אני מבקש להעיר שתי הערות נקודתיות לגבי (ב)(2) ו-(ב)(3). יהיה כתוב המוצגת בתוך חנות פטור ממכס. בסעיף (ב)(2) אנחנו מציעים שההחרגה תוחל גם לגבי חנויות פטורות ממכס, כך שאחרי המילים "מוצרי עישון ומשקאות משכרים בלבד" יהיה כתוב "או המוצגת בתוך חנות פטורה ממכס".

ההערה השניה לגבי סעיף קטן (ב)(3), משהו שהיה בהצעה המקורית ונמחק בנוסח האחרון - - -

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה לפרופסור גמזו. מהדברים שהוא אמר הבנתי שהוא מוכן להתחייב לפצות את העיתונות בסכום הכסף שהם מרוויחים מפרסום לטבק בכך שהוא יפרסם קמפיין נגד עישון. האם הבנתי את זה נכון?

כשאני מתקרב למילה "סכומים" אני צריך לידי הסכמות אוצר. אבל כן, זה העיקרון. העיקרון הוא להגדיל ולהתחייב על פרסום של משרד הבריאות נגד עישון כדי שבסופו של דבר החקיקה החשובה הזו לא תפגע בעיתונות.

יש לי הצעת ייעול נקודתית בקשר לזה.

כבוד היושב-ראש, יש לי עוד 20 שניות. תאפשר לי לפחות למצות את 20 השניות הללו.

בבקשה.

תודה, אדוני. לגבי סעיף קטן (ב)(3), בהצעת החוק המקורית הסעיף הזה הונח לפתחה של הוועדה. בנוסח האחרון הסעיף הזה נמחק לפתע. להבנתנו, מדובר בסעיף שהוא גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. מבקשים לאסור דה פקטו שיח בין הקמעונאי לבין המפיץ, וזה דבר בלתי הגיוני שפוגע בחיי המסחר. לא ייתכן שמילים - - -

אני מתחיל להיות קצת לא בעניינים פה. עורך דין עצמון, תעשה לי סדר.

אתייחס למחיקה של פסקה (3) בסעיף קטן (ב)(3) המוצע. הפסקה אומרת כדלקמן: "פרסומת במסגרת העיסוק בסחר במוצרי טבק, הנמסרת לאדם אחר העוסק בסחר במוצרי טבק". מכיוון שפרסומת גם היום היא פרסומת שמיועדת לציבור, אינטראקציה בין שני אנשים היא לא פרסומת שמיועדת לציבור. ולכן אני חושב שנכון היה למחוק את הפסקה הזאת, אלא אם כן אתה סבור שכן מדובר על פנייה לציבור.

כלומר שזה מותר?

כן.

אחרון הדוברים – שניר מרום, מנכ"ל העמותה לשמירת זכויות המעשנים.

בוקר טוב, אני המנכ"ל ואחד המייסדים של העמותה לשמירת זכויות המעשנים בישראל.

שומעים בקול שלך.

כן. אני מחזק את דברי חבר הכנסת אילטוב שאמר, לטעמי, דברים נכונים. אני אכן מכור, אני מעשן. אני לא בעד עישון, הנושא של בעד או נגד הוא לא קריטי מבחינתי. אני רוצה שאת המעט שיש לי היום, בתור נרקומן של ניקוטין - - -

יש מכוני גמילה.

אוקיי, אני אצטרף, אקח את הכדורים שמשרד הבריאות מציע לי לקחת ונראה מה האפקטים אחר כך.

אני בן-אדם בגיר, יש לי ילדים קטנים וילדות קטנות ואני בוחר לעשן, ואני יודע את המשמעות של העישון. אני מעוניין שהמוצרים שעומדים על המדף, שלא יופיעו עליהן האזהרות למיניהן, כמו שלא מופיעות על דברים אחרים. אבל אני לא פותח פה דיון, כמו שפתחו פה כל הזמן, האם זה כמו חוק הזנות. אני גם לא עורך דין ולא לוביסט.

מה אתה מציע?

אני מציע להסיר את כל ההגבלות, כולל את כל המסים, מהיום והלאה. אני יודע שזה מעורר חיוכים, אבל ממילא אנחנו מוצאים פתרונות לעקוף את המיסוי שהטלתם עלינו – את שתי הגזירות האחרונות שהוטלו - אנחנו יודעים לקנות את הטבק במקומות אחרים. שכרכם יצא בהפסדכם.

תודה רבה, הבהרתם את דבריך.

כשנעדרתי מכאן ישבתי עם כמה אנשים בכירים מהולנד, יחד עם חבר הכנסת הרצוג שהוא ראש מפלגתי ויושב-ראש האופוזיציה, ושוחחנו אתם קצת לגבי הולנד. שאלנו אותם מה קורה אותם לגבי הסיפר של הקנביס, ה-legalization.. הם אומרים שאצלם זה לא הסיפור הגדול, אצלם זה כבר דה פקטו חוקי. אז אמרתי שאני חוזר פה לטבק. שם המריחואנה זה פאסה, אנחנו בטבק. לכן צריך גם קצת חוש הומור, לחייך, עם כל הכאב.

אנחנו רוצים להתקדם. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. הרוח שלי היא לגמרי עם פרופ' גמזו, לא בגלל שאני גר על יד בית-חולים "איכילוב". כמו שאמרתי, נשארתי עדיין מפא"יניק, אולי האחרון. אני מבקש, חברת הכנסת גמליאל, מה ההצעה שאת וחברי הכנסת ליצמן, שקד, סוייד, אילטוב ושמולי הגשתם לי? אנא תקראי אותה כלשונה.

"תיקון סעיף 3 לחוק העיקרי - (3)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי כל אחד מאלה: פרסומת בעיתונים – הפרסומת כוללת גם פרסום באמצעים אלקטרוניים – שאינם מיועדים לילדים ולבני נוער גיל 18 ובמדור או במוסף שאינו מוקדש בעיקרו לספורט, לבידור או לבילוי, ובלבד שיתקיימו לגביה התנאים הבאים:

כנגד שטח הפרסומת למוצר טבק או לשם מסחרי למוצר הטבק" – או שאתם רוצים להפוך את זה ל"מוצר עישון", כמו שאמור להיות בחוק - - -

בכל מקום שכתוב "טבק" יהיה "מוצר עישון".

אין שום בעיה.

"- - יוקצה באותו מועד שטח פרסומי המהווה שליש משטח הפרסומת למשרד הבריאות לשם פרסום הסברים בדבר נזקי העישון על פי נוסחי פרסום שונים ומתחלפים מעת לעת, על פי הסמכת שרת הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. משרד הבריאות יהיה רשאי להורות מעת לעת על פרסום מרוכז של שטחי הפרסום" - כלומר, את השליש הם יוכלו לאגור לפרסום יותר גדול – "על שטחי פרסום שנצברו ולא מומשו. לא יעשה אדם במהדורה אחת של עיתון אחד יותר מפרסומת אחד לאותו שם מסחרי".

מי מממן את הפרסום של משרד הבריאות?

העיתון.

כלומר, העיתונים יקצו בחינם למשרד הבריאות את השטח לפרסום.

בהחלט.

לא את הפרסום, את השטח.

את שטח הפרסום העיתון יקצה.

איך החוק יכול להקצות שטח לפרסום?

מה הבעיה?

בחוק את מחייבת עיתון להקצות?

משרד הבריאות לא מעוניין בשטח הפרסום הזה, במיוחד שהוא ימומן מחברות טבק. המימון המתגלגל יהיה מחברות הטבק. שיהיה לך ברור – העיתון יבקש מחברת הטבק 130% עבור הפרסום שלהם. משרד הבריאות לא מעוניין. אנחנו לא מעוניינים. אנחנו נשים שם בלוק שחור. לפרוטוקול - לא נשתמש בשטחי הפרסום האלה, לא מעוניינים בזה. אל תעשו אתנו עסקים, לא רוצים את זה.

משרד הבריאות לשעבר כן מעוניין, אדוני.

לשעבר – כן; הנוכחי – לא.

בסדר, אז יש חוקים. עם כל הכבוד, מי שמכריח זה אני ולא אתה. אני חבר כנסת, אנחנו החוקים.

אבל אני אמור לבצע, ואני אומר לעיתונים - - -

כשעבדתי אצלך אז אתה קבעת; כרגע אתה עובד אצלי, ואני המחוקק, עם כל הכבוד.

אני רק מצהיר לפרוטוקול שמשרד הבריאות לא מתכוון להשתמש בשטחי הפרסום האלו, הם שטחי פרסום שנקנים - - -

עם כל הכבוד, אתה יכול להגיד ככה, אני יכול להגיד אחרת.

אני לא מתכוון להשתמש בשטחי הפרסום הללו. שימו שם הודעות פרסום של חברי ועדת הכלכלה.

רבותי, סליחה - - -

אם הכנסת תחייב אותך, אתה תצטרך לעשות את זה. זה החוק, אתה לא מעל החוק. אם נחליט בוועדה שאתה הולך לפרסם פרסום נגד העישון אתה תצטרך לעשות את זה, ולא יעזור לך. אני לא אוהב את זה שאתה אומר שאתה לא - - -

הרב ליצמן, אני לא מעל החוק. זה ברור.

או, סוף-סוף. למדת.

רבותי, אצלי השעה 10:56. קודם כול, פרופסור גמזו, אני מכבד אותך, אני מכבד את המאבק - - -

אין מי שמכבד אותו יותר ממני. אני מיניתי אותו.

ואני מכבד את כולכם.

אבל אתה צריך ללמוד את הגבולות שלך. אתה פקיד, ברגע שנעביר מה שנעביר, ויש לך שרה שהיא חברת כנסת - אתה תציית. אם החוק הוא חוק. הכבוד שלי אליך גדול. אני אולי יותר קיצוני מרוב חברי הכנסת בנושא העישון ואתך, אבל מה שעשית עכשיו - אסור לפקיד ציבור להגיד, כי החוק יעבור כאן אתה תבצע אותו, כי זה חוק במדינת ישראל.

אני מבקש מחברת הכנסת גמליאל והאחרים, אני חושב שיש פה פשרה. אני עוצר את הדיון ללא הצבעה כי אני מפא"יניק ואני רוצה שנגיע להסכמה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:58.>
13/02/2014

12:02