PAGE
3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
21/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 58>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ' בשבט התשע"ד (21 בינואר 2014), שעה 10:00

<1. יתרונות הניהול הנשי במלונאות - שילוב קריירה עם חיי משפחה>
<2. נשים בעסקים קטנים ובינוניים>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי– מ"מ היו"ר

יחיאל חיליק בר

גילה גמליאל

חנין זועבי

אראל מרגלית

>
אסתר אליאס - עוזרת ראשית, נציבות לשוויון הזדמנויות בעסקים, משרד הכלכלה

ארבל לוין - מנהל תחום בכיר מאקרו, הסוכנות לסיוע לעסק, משרד הכלכלה

אינה סולוביץ דוד - משרד הכלכלה

ורד פאר סוויד - מנהלת הרשות למעמד האישה, משרד ראש הממשלה

שרון מאיר - יועץ משפטי, משרד התיירות

רות קפלן - מנהלת בית שמואל, התאחדות המלונות

רומי גורודיסקי - סמנכ"לית, התאחדות המלונות

ורדה איסן - מנכ"לית, התאחדות המלונות

סילבי כהן - מנכ"לית, התאחדות המלונות

רותי קפלן - מנכ"לית, התאחדות המלונות

צילה בנימני - מנכ"לית, התאחדות המלונות

נגה קובץ' - חברת נשיאות, איגוד לשכות המסחר

מירה מינס - חברת נשיאות, איגוד לשכות המסחר

דליה נרקיס - יו"ר, התאחדות התעשיינים

רוחלה בר-און - יו"ר ארצי, התאחדות המלאכה והתעשייה

ליאת גור - דוברת, התאחדות המלאכה והתעשייה

אורנה ובר אוזן - חברת ועד, התאחדות המלאכה והתעשייה

אדוה חזן - חברת ועד, התאחדות המלאכה והתעשייה

מלי קדושים - חברת ועד, התאחדות המלאכה והתעשייה


זמירה צלאל - חברת ועד, התאחדות המלאכה והתעשייה

איריס לוי-אברהמי - מנהלת משרד, התאחדות המלאכה והתעשייה

אטל חיט שטיין - עו"ד, התאחדות המלאכה והתעשייה

דנה אלמן - רפרנטית מפעלים קטנים ובינונים, התאחדות התעשיינים

אביב חצבני - התאחדות התעשיינים

נגה קובץ' - רכזת פורום נשים פורצות דרך, האיגוד הכל ארצי של חברות הניקיון והאחזקה בישראל

ורדה פורת - מנהלת הדרכה, לשכת הארגונים העצמאיים לישראל

מלכה מזרחי שראבי - מנהלת מרכז תיירות נשים בירושלים, עמותת סביבה תומכת לקידום נשים בעסקים

רינה כהן - יו"ר ועד מנהל, מועצה ציבורית להורות

חנה אשכנזי - פעילה, פרלמנט נשים

תמי פרדו - פעילה, פרלמנט נשים

חלי פרידמן - יו"ר העמותה, פני"ם חדשות

רות קופר - חברה בעמותה, פני"ם חדשות

ענת אברהם - חברה, פני"ם חדשות

מיכל טלפקס - פני"ם חדשות

אטל חיט שטיין - מנהלת, עורכי דין

דנה נאור מנדאל - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

מירה אלטמן - מנכ"ל, מוזמנים נוספים

בצלאל שמש - דירקטור, מוזמנים נוספים

מירי ארד - מייסדת מיזם קהילתי חברתי, מוזמנים נוספים

טובה אנגלרד - מנהלת, מוזמנים נוספים

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

תמר אדלשטיין זקבך - מנהלת פרויקט שוות ערך - לקידום שכר שווה, שתי"ל

מלי קדושים - התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה

דלית אזולאי

רויטל יפרח
<יתרונות הניהול הנשי במלונאות - שילוב קריירה עם חיי משפחה>
<נשים בעסקים קטנים ובינוניים>

אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא של יתרונות הניהול הנשי במלונאות – שילוב קריירה עם חיי משפחה. הדיון הבוקר מתקיים במסגרת יום המגזר העסקי בכנסת. ברוכות הבאות וגם ברכה לכל מי שתורם לעשייה, לייצור ולהתפתחות של המגזר הישראלי, של החברה הישראלית. באמת אנחנו בדיון, כאן, רוצים לשמוע וללמוד ולראות איך אפשר עוד לסייע, לשתף פעולה גם בהקשר של הבוקר הזה אבל גם, כמובן, בהקשרים אחרים. כבר דלית, מנהלת הוועדה החרוצה שלנו סימנה לי דברים שבאמת יהיו מתכתבים עם נושאים נוספים שלנו כאן, בוועדה.
אני שמחה מאד בכלל לראות נשים יוזמות, שותפות, פורצות דרך ומתבוננות אחרת או בעוד דרך על. כששוחחתי עם איזה קולגה על הדיון הבוקר הוא אמר לי: לא משנה מה, בכל דבר את תמצאי את הזווית הנשית. אמרתי לו: נכון. יש גם ניהול תיירות נשי. אני זוכרת שכשעשיתי את התואר הראשון שלי בגיאוגרפיה התפתחה התיירות הכפרית. אחד הסמינריונים שלי היה על תיירות כפרית והאפיונים היו שיותר נשים בוחרות לפתח את התיירות הכפרית, מכל הסיבות, גם של השייכות ושל החיים בתוך האזור החקלאי ועוד ועוד. אבחנתי כבר אז את הזווית המגדרית שיש גם בהקשרים הנוספים, שאולי לא הורגלנו לחשוב עליהם. באמת התחום הזה של תיירות כפרית מאד התפתח וגם בהקשרים של זווית מגדרית, בהחלט, יש מה להתבונן וללמוד ולראות.

אני רוצה לפתוח. אני מתנצלת, אני אצטרך לעזוב בשעה 11:00 ותחליף אותי חברת הכנסת שולי מועלם. לי יש דיון בוועדת הכנסת שעוסק בענייני הוועדה ואני חייבת להיות בוועדת הכנסת בשעה 11:00. אני רוצה לפתוח עם רומי, שהתכתבתי אתך הרבה. רומי גורודיסקי, המנכ"לית הנמרצת של התאחדות המלונות, האסרטיבית. אני מכירה אותך עוד בלי שנפגשנו. אז הנה, אנחנו כאן, בוועדה. בבקשה, רשות הדיבור שלך.

בוקר טוב לכולם. יש גם גברים פה, בינינו. נתבקשנו לבחור את המודל לחיקוי בתחום המלונאיות ופורצת הדרך. מבחינתנו, סילבי כהן, שנמצאת כאן אתנו היום תציג את עצמה ותסביר למה היא בעצם מודל לחיקוי לשאר המלונאיות ופורצת דרך בתחום המלונאות. בבקשה סילבי.

אני רק אגיד בצניעות שמודל לחיקוי זה משהו גדול. אני שמחתי לאורך כל הדרך בקריירה שלי לנסות ולשכנע אנשים שקריירה נשית זה משהו חיובי, על אחת כמה וכמה בענף המלונאות. התחלתי כפקידת קבלה, באתי משום מקום ולא נאריך, זה עוד סיפור. התחלתי בגיל 21 ועד גיל 25 לא התארחתי במלון. רק כשהתחלתי כפקידת קבלה, בעצם לא ידעתי מה זה מלון, הלכתי אחרי איזה שהוא אינסטינקט שנתקלתי בו במקרה בגיל יותר צעיר והתחלתי כפקידה. בגיל 29 ניהלתי את המלון הראשון שלי. עד היום פתחתי 5 בתי מלון וניהלתי 7. אני בת 48, אמא לשני ילדים. את הראשון ילדתי בגיל 40 ואת השני בגיל 43. אם לא הייתי כל כך... אולי הייתי עושה עוד אחד אבל עכשיו כבר לא - -

הצטרף אלינו חבר הכנסת אראל מרגלית ואני מאד רוצה שהוא ישמע את סיפור החיים שלך.

גם חברת הכנסת גילה גמליאל הגיעה.

אנחנו תמיד בוועדה פותחים בדמות של אישה ואנחנו שומעים עכשיו על מנהלת מלון "כרמים", סיפור החיים שלה, הצמיחה המדהימה והמרגשת. אז רק תחזרי על שני משפטים. חברת הכנסת חנין זועבי, בוקר טוב.

- - כמו שאמרתי, אני בצעירותי הייתי ספורטאית מצטיינת. יצאתי ממה שאני קוראת "מעברה", לתוך תחום שאנשים לא חשבו שאני אעסוק בו, לתוך המלונאות, מתוך איזה שהוא מפגש אקראי עם התחום. אני בת 48. פתחתי, כפרויקטים, 5 בתי מלון וניהלתי 7. יש לי שני ילדים. את הראשון ילדתי בגיל 40 ואת השני בגיל 43. אני עושה את הקריירה הזאת כבר מעל ל-27 שנים. במהלך הקריירה שלי אני נפגשת עם הרבה נשים. לצערי, מעט מדי הצלחתי לגרום להן לראות בענף הזה אתגר שהן רוצות להרים אותו ולעשות אותו. נתקלתי בלא מעט קשיים. לשמחתי, היו לי מעסיקים שמאד תמכו בכלל בנשים במקצוע הזה, חשבו שזה יכול להביא איזה שהוא ערך מוסף מאד חיובי למקצוע. אני חושבת שהן צדקו אבל צריך הרבה מאד מעבר כדי להצליח בענף הזה. אחד הדברים היותר קשים זה באמת לנהל קריירה ומשפחה. מאחר וענף המלונאות, למי שלא כל כך בתחום, זה 7/24, זה חגים, זה בערב, זה אירועים. זה הרבה מאד השקעה, הרבה מאד שיווק. מנהל מלון עושה כמעט הכל או מנהלת מלון. אני חושבת שיש מקום לתת לזה יותר משקל, לאיך אנחנו עוזרים ליותר נשים להבין שמקצוע המלונאות הוא מקצוע שיכול להתאים לנשים במקום לחפש כל מיני ניסיונות או פלונטרים למה לא נשים. אגב, יש מנהלים שחושבים ככה וזה רע מאד. אני מדברת על התודעה, להכניס לתודעה של מעסיקים שנשים יכולות לתת אפילו יותר כי משהו בנשים, כשנותנים להן הזדמנות, אומר להן שהן צריכות להוכיח את עצמן כל הזמן ויש לזה ערך מוסף. הן מביאות משהו מאד מאד חיובי לתוך העבודה, לתוך הקריירה. עבודה, יש הרבה עבודות שהן 8-16 וזה בסדר אבל צריך בשני מישורים: 1. המעסיקים, 2. החינוך למשפחה. זאת אומרת, גם הבעלים צריכים לקבל סוג של חינוך למה נכון שאשה תצא. יש לזה יתרונות שאשה תעבוד ותפתח קריירה. למה לא צריכה להיות מלחמת מעמדות בין גבר לאשה, דברים שאני נתקלת בהם כשאני מראיינת נשים לעבודה, ואני רואה את הפספוס שנשים לא מבינות לאורך זמן מה המשמעות של הפספוס הזה, גם אם הן גדלו משפחה לתפארת. עדין ה"אני" לא בא לידי ביטוי - -

אנחנו נרחיב בזה יותר מאוחר.

- - אני חושבת שנכון להשקיע בשני הדברים האלה מאמץ, איך לפרגן למעסיקים שמאפשרים לנשים להתקדם ולעשות קריירה בהקלות כאלה ואחרות ומצד שני, לתת סוג של חינוך תרבותי, משהו בתרבות הכוללת שיאפשר לנשים ולגברים להבין שאשה עובדת, קרייריסטית, זה משהו חיובי ותרומה טובה למשפחה.

את באמת נוגעת באחד הנושאים והמטלות של הוועדה שאנחנו באמת נשמח להרחיב בהמשך וגם לשתף פעולה כמה שיותר. תודה סילבי, מנהלת מלון "כרמים".

קודם כל, אני רוצה לברך אתכם, חברי הכנסת גילה גמליאל ואראל מרגלית, על היוזמה ועל ההבאה של הנושא הזה אל הכנסת. חשוב מאד מאד ואני רוצה להעביר לכם את רשות הדיבור. אני יודעת שיש לכם איזה 8 ועדות לדלג ביניהן. יש פה נשים מדהימות. חברת הכנסת גילה גמליאל היתה בעבר יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, היא ידועה בפעילות שלה ובשיתופי הפעולה. בבקשה גברתי.

תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, לעליזה לביא, שבהחלט הנושא שהחלטת לקדם ביום המגזר העסקי הוא חשוב ביותר. שמעתי את דבריך. אני בהחלט מסכימה. ענף המלונאות, נכון להיום יש רק 15% נשים שהן בהנהגה הבכירה - -

זה לא ענף, זה תעשייה.

בתעשייה, תודה על הדיוק, אני אשתמש בזה במהלך היום. - - בתעשיית המלונאות יש היום בסך הכל 15% של נשים מנהלות. אני חושבת שלאור העובדה ש-50% עובדות בתוך התעשייה, זה עדין מראה שאנחנו עוד רחוקות מלמצוא ולהגיע לשוויון המיוחל בענף, וצריך באמת לבחון מדוע עדין יש שם את החסם, מה בדיוק גורם לכך שזה לא מתקדם כפי שזה אמור לקבל את הביטוי.
אני רוצה לברך אותך על עצם הדיון. אני מאמינה שמכאן, עם סיעור מוחות, יהיה ניתן לחשוב גם על מסקנות שניקח כולנו לסיכום של היום. שיהיה לכן יום מוצלח.

אני רוצה לברך, כמובן, את אראל. הוא היוזם המרכזי של הענין.

אנחנו יוזמים ביחד...

האמת שאצלך זה מאד עקבי וזה אחד הדגלים שהרמת. שיתוף הפעולה, קואליציה, אופוזיציה, אנחנו כולן... אגב, הוא מאד מאד פמיניסט.

לגמרי. כן ירבו.

תודה רבה. אני באמת רוצה לברך אותך, יושבת ראש הוועדה עליזה לביא, על זה שבחרת בנושא הזה. באמת, אני חייב לומר משהו על חברתי גילה גמליאל – אנחנו וגם עליזה לביא, אנחנו בוועדת הכספים בשנה האחרונה, היינו מאד מאד עסוקים בכמה נושאים שחשבנו שבמגזר העסקי צריך לתקן. גם בנושא של חוק הריכוזיות, גם בנושא של יוקר המחיה ומונופולים. אני חושב שהמגזר העסקי קיבל הרבה מאד ביקורת, ובהרבה מאד מקומות בארץ הוא הרגיש מותקף. אם אנחנו רגע עוצרים ומסתכלים, היום הזה הוא לתת ביטוי יחד עם התאחדות התעשיינים ו"להב" והרבה מאד מהאיגודים העסקיים, לתת ביטוי לחשיבות הבלתי רגילה שיש למגזר העסקי בשינוי החברתי בישראל. הוא מעסיק, העסקים הקטנים והבינוניים בארץ מעסיקים 66% מהעובדים. הרבה מאד מהסיפורים, כמו סיפורי המלונאות או סיפורים של מקומות, ואנחנו יודעים שישראל הוא מקום לא פשוט. אני רואה פה אנשים מהעיר שלי, מירושלים. אנחנו יודעים שיש אתגרים ביטחוניים כאלה ואחרים בזמנים כאלה ואחרים, והרבה מאד מהאנשים שוכחים שהאנשים האלה והרבה מאד נשים ביניהם, שמחזיקים את העסק, מרימים את העסק בתקופות הקשות ובעצם נותנים גם תעסוקה לאנשים וגם את החיות לעיר, וגם את מקומות העבודה הראשונים להרבה מאד מהצעירים ולהרבה מאד מגזרים. בעצם נותנים לכלכלה הישראלית ולהרבה מאד מהציבור הישראלי סיכוי.
אני חייב לומר משהו לגבי הנושא של נשים בעסקים בכלל ובענף המלונאות בפרט: אני בא מתוך עולם ההייטק, לפני שהגעתי לכנסת. אני ראיתי איך נשים לאט לאט הופכות להיות מעובדות מצטיינות למנהלות מצטיינות ולמנהיגות עסקיות מצטיינות. אני חושב שהרבה מאד מהמעבר וההתבגרות של העולם העסקי הישראלי, מעולם שהוא מאד מצ'ואיסטי, ביטחוני, מאד ריכוזי, לעולם הרבה יותר פתוח. ישראל היא לא מבצר, ישראל היא "האב". "האב" במובן זה של מקום פתוח, שמשתף פעולה, שרוצה לשתף פעולה ברמה הבינלאומית, שרוצה לשתף פעולה בתוך המגזרים שלו, בתוך החברה. לנשים יש תרומה מכרעת בפתיחה של השיח.

היום הזה, מה שאני מבקש מכל אחד מאתנו זה לעשות דבר נורא פשוט: להסתכל על העסקים סביבו כי כשאומרים "עסקים קטנים", הרבה פעמים חושבים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל עסקים זה בעצם הרבה מאד מהמקומות שמלווים אותנו לאורך היום שלנו. זה יכול היה להיות הבית קפה בבוקר והמספרה והמאפיה והמפעל ששולחים ועובדים בו או בית המלון שאנשים מתארחים בו. בואו רגע נחשוב על האנשים האלה בתור יזמים ויזמיות. אנשים שמקימים דברים, שעומדים בקשיים שלא כל כך פשוט להקים, שהרבה פעמים צריך ללכת נגד הזרם וגם לפעמים פחות מצליח, לפעמים יותר מצליח. ובעיקר, על החיות ומקומות העבודה שהאנשים האלה נותנים לכל כך הרבה אזרחים בארץ, ובואו נזכור: אם אנחנו רוצים שהכלכלה הישראלית תצמח, שתיצור עוד מקומות עבודה, שתיתן הזדמנות לעוד מגזרים כמו המגזר הערבי והמגזר החרדי וכמו הצפון והדרום, להיכנס ולעשות הרבה מאד דברים שעושים היום בצורה יותר מוחשית במרכז, אנחנו נהיה חייבים גם כממשלה וככנסת, גם כבנקים וכמגזר פיננסי, לתת אוויר כי להרבה מאד עסקים קטנים ברחבי הארץ, הם זקוקים לחמצן, זקוקים לחמצן דחוף. תודה.

תודה רבה. תודה לשני ידידי הוועדה.
אנחנו נעבור עכשיו להיכרות יותר עמוקה עם הדברים. תודה לחברי הכנסת שיזמו את היום. אני חוזרת אליך, רומי, להציג את המצגת, להכניס אותנו לעולם שלכם, שאתם כל כך מכירים ויודעים. תודה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בוקר טוב גברתי.

אנחנו יושבים כאן, ואין לכם מושג כמה מועסקים, מה היקף המועסקים בתיירות בעולם בכלל ובמלונאות. 1 מכל 11 מועסקים בעולם עובד בתחום המלונאות. מיעוט של נשים בתפקידי ניהול. גם בישראל זה כך. 60 שניות על המלונאות: בספירת מלאי, יש לנו 356 בתי מלון ברחבי הארץ, עם 49 אלף חדרי בתי מלון. זה לא כולל את הצימרים, זה לא כולל את האירוח הכפרי שהזכרת, ולא כולל את אכסניות הנוער. 35 אלף מועסקים יש לנו כאשר 50% מתוכם הן נשים. 15% עולים חדשים, 20% חיילים משוחררים ובני מיעוטים 30%.
שנת 2013 היתה שנה טובה לתיירות. היא מאד זהה לשנת 2010, לשנת 2011 ו-2012. אנחנו רואים שבכל השנים האלה, מ-2010-2013 התיירות מאד יציבה למרות המשברים ולמרות "עמוד ענן", אנחנו רואים שהתיירות מאד יציבה. חביבת התיירים היא ירושלים וחביבת הישראלים היא אילת

כמו שאמרתי, מעט מאד נשים בתחום הניהול, רק 15%, ואם אנחנו משווים את זה למה שקורה בכל העולם אז באפריקה יש 47% מועסקות בתחום המלונאות והתיירות, והשיאנית היא תאילנד, עם 65% מועסקות במלונאות ובתיירות.

יש לנו מבט משווה על ניהול נשים בעולם?

כן, יש לנו מבט משווה. גם בשכר אנחנו רואים שיש פערים בין נשים לבין הגברים שעוסקים באותם תפקידים. אנחנו רואים ששכר הנשים הוא כ-15% פחות מהגברים שעוסקים באותם תפקידים.

הממוצע הישראלי הוא 30%. יחסית לישראל אתם במקום טוב. אנחנו מדברות על פערי שכר של 30% במשק הישראלי. כלומר, לא שאני שמחה על הפער הזה אבל יחסית, מהנתונים שאנחנו מקבלות פה, בשולחן... חסרה לי הפירמידה. אני שומעת ורואה שיש 50% מעובדי תעשיית התיירות שהן נשים אבל איפה זה על הפירמידה? האם הן בתפקידי השרתות הוא האם הן נמצאות - -

אנחנו כבר מגיעים לזה. בשקף הזה אנחנו רואים שיותר סוגים של אנשים בפירמידות של ה-50% זה יותר הלו-טק, זה יותר בתפקידי משק, מלצריות ומטה, ואנחנו רואים גם, כמו שאמרתי, שיש לנו 50 מנהלות של בתי מלון בלבד. מעט מאד נשים עוסקות בתפקידי גברים בתחום המלונאות, אחזקה, ניקיון, ביטחון ומטבחים.

זה מה שהן עושות בבית...

כן, מלון הוא בעצם משק בית אחד גדול. אנחנו רואים כאן שבשנות ה-90 רק 5% מתוך כלל המלונות הם מנהלות. ב-2000 אנחנו רואים שזה עדין אותו אחוז – 5% אבל בשנת 2012 וגם עכשיו, יש עליה ניכרת, ש-15% מכלל המנהלים הן בעצם נשים. למה זה קורה? בשנת 2008 הוקם פורום המלונאיות. הפורום הזה התחיל עם 27 נשים בלבד שניהלו בתי מלון. גייסנו את כולן והרמנו את הדגל, ואנחנו רואים שהיום יש לנו 50 מנהלות בתי מלון. כלומר, מ-2008 עד היום הגידול הוא ממש רציני ואנחנו מקוות, כולנו כאן יושבות ויש בינינו מנהלות. כרגע נכנסו עוד 2 מתוכן. אנחנו מקוות שבהמשך אנחנו נהיה לפחות 50% מכלל המנהלים בבתי המלון.
תחומי העיסוק של הפורום - -

באיזה גילאים הנשים האלה? מה הגיל הממוצע?

אני אחטא אם אגיד שזה 45 כי יש גם צעירות מאד ויש מבוגרות מאד אבל נראה לי שמשהו בסביבות ה-40 זה המספר הנכון.
מה היתרונות בהעצמה של הפורום הזה? הפורום הזה, כשהוא נפגש אחת לכמה זמן, זה החלפת מידע. החלפת מידע זה כוח. זה כוח שמשפר גם את הליכי העבודה של הנשים במלונאות, גם השיפור בתהליכי השיווק. הוא מחזק אותם ברמה המקצועית וזה נותן להם יתרון עצום בקידום האישי שלהם.

אז למה אין נשים מנהלות במלונאות? הדבר הראשון, כמו שאמרה סילבי, זו קריירה תובענית מסביב לשעון, במיוחד בסופי שבוע ובחגים. כאשר כולנו כאן, רובנו, נחים בבית המלון, הם מקבלים את השירות ואנחנו עובדים כדי שיקבלו את השירות וינוחו בבתי המלון. כמו שאמרה סילבי, זו עבודה מסביב לשעון, סביבה גברית ואלה שכבר פרצו את תקרת הזכוכית הן אלה שניחנו בזכות של אינטליגנציה רגשית מפותחת ובעצם, בית מלון כמו שאמרתי קודם, הוא משק בית אחד גדול.
אז מה אומרות נשים מנהלות? סילבי פתחה אבל אגיד לכם למה אני מתחברת: אני מתחברת למשפט האחרון כאן: הקריטריון היחיד צריך להיות תמיד, אבל תמיד, התפקוד. השיקול היחיד הוא השיקול המקצועי ללא אבחנה ואפליה בין גברים ונשים. אם כולנו נפנים את המשפט הזה, אנחנו נפרוץ קדימה. כולנו צריכות להפנים את זה.

אז מה אנחנו בעצם רוצים, וזה השקף האחרון. אני חושבת שה"פאנץ'-ליין" מצוי פה בכל המצגת הזאת. אני מאמינה שסבסוד או מתן מענקים לנשים שיושבות בבית עם ילדים, לקדם את עצמן בתחום ההכשרה, זה הדבר הראשון. הן יכולות לשבת בבית, ללמוד, לקבל את הסיוע ולהתקדם. בנוסף לזה, כמו שציינה סילבי, אולי סבסוד של מעונות יום והכרה בהוצאות במטפלות. במשרד שלנו עובדת עם חד-הורית עם 3 ילדים קטנים. קשה לה, קשה לה, קשה לה אבל אנחנו עוזרים לה. אני בטוחה שאם היא היתה מקבלת מביטוח לאומי או מאחד ממשרדי הממשלה, אולי ממשרד הכלכלה, איזו שהיא הכשרה לקדם אותה ועזרה במעונות יום או עזרה במטפלות, המצב היה יותר טוב מבחינתה. הדאגה שלה שהיא באה כל יום למשרד, והיא באה בדחילו ורחימו אלי ואומרת לי: מחר אני לא יכולה לבוא כי יובל חולה, ויש לה 3 ילדים קטנים, מבחינתי זה להגיד לה: אל תדאגי, לכי לרופא, הכל יהיה בסדר אבל היא דואגת. את זה אנחנו צריכים לקחת ממנה. יש הרבה נשים כאלה, שאני יודעת שמאד קשה להן השילוב הזה. אז כמו שאמרתי: לתת מענקים להכשרה, לתת לאותן נשים הכרה בסבסוד בטיפול בילדים ובמעונות יום. אני לא ארחיב, תודה רבה לכם.

תודה. אני מאד שמחה על הסקירה, על המצגת אבל גם על ההיכרות עם פורום המלונאיות משום שלא ידעתי על הקיום של הפורום הזה. אני כבר רוצה לצרף אתכם למיילינג ליסט של הוועדה משום שיש הרבה נושאים שמגיעים גם לשולחן הזה, שהייתי שמחה מאד לשמוע את חוות דעתכם כמעסיקות, כמי שמכירות. אם זה הנושא של הוצאות הכרה במטפלת ואם זה הנושא של גיל פרישה וגם זה נושא של חופשת לידה לגברים, שיכול להקרין על כל מה שאמרת עכשיו מבחינת ההתייחסות של המשק. רק אתמול דיברנו כאן, בוועדה לא פשוטה, שדנה בנושא של פיטורי נשים בהיריון והנתונים הקשים שהוצגו פה, בוועדה, שזה גם נושאים שמעסיקים אתכם. אז בהחלט אשמח מאד לשתף פעולה עם הפורום שלכם וגם ללמוד באמצעותכם כי אני חייבת לשתף שאתמול בערב היתה לי שיחה עם בן הזוג שלי, עם בעלי, ואז הוא אמר לי: אתם כל היום חושבות רק על נשים אבל את לא חושבת מספיק על המגזר העסקי. אין כמוכן, כמי שיכולות גם לתת לי את האינפוט של מגזר עסקי ונשים כדי לאזן. אז אני כבר מודיעה לכן שאתן מצורפות ונשמח מאד לראות אתכן גם בדיונים שמשיקים לנושאים, שמשלבים גם וגם.

בוקר טוב לך חבר הכנסת חיליק בר. מה שלומך? אתה רוצה להתייחס?

לא, לא. אני בינתיים צופה.

ליאת גור היקרה, מה שלומך? ליאת היתה סטודנטית שלי. ליאת מנהלת הסברה והדרכה בהתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל. את מציגה לנו את הנושא השני. בבקשה ליאת.

המצגת שלי תעסוק בפוטנציאל הבלתי ממומש של נשים בעסקים קטנים ובינוניים, שאני מעזה לקרוא לו כשל שוק ממש. אם בעלך שאל מה עם המגזר העסקי, אז זה בדיוק הענין, שהמחסור של עסקים קטנים ובינוניים בבעלות נשים זה לא ענין של נשים. זה לא לעשות טובה לנשים, זה ענין של המשק. זה אחוזי הצמיחה של המשק וזה מספר המועסקים של המשק, וזה פשוט משאיר את הכלכלה שלנו אחורה. אני אנסה להוכיח את זה.
קודם כל, שתי מילים על נשיאות הארגונים העסקיים, שאנחנו מייצגות אותו פה. שימו לב ליחס, בעצם חברים בנשיאות הזאת 13 ארגונים עסקיים שמייצגים את כלל המגזר העסקי בישראל. אנחנו זה התאחדות המלאכה, אנחנו מייצגים עסקים קטנים ובינוניים בתעשייה בעיקר ועסקים יצרניים. "להב", שמייצגים בעיקר עסקים קטנים ובינוניים בתחום השירות והמסחר. יש את התעשיינים, איגוד הבנקים ועוד ועוד. מתוך 13 ארגונים יש רק אישה אחת בנשיאות. אני מניחה שלא צריך להרחיב על כמה פעמים עולה ענין קידום הנשים על סדר היום בישיבות של נשיאות הארגונים העסקיים אבל עצם זה שאנחנו פה היום ודנים, אני מניחה שזה כבר - -

האישה הזאת נשלחה מטעם הארגון שלה? זאת אומרת, לכל ארגון יש בחירה את מי הוא שולח?

לא, הנשיא של הארגון מגיע לנשיאות הארגונים העסקיים. רק לארגון אחד, שזה ארגון חברות משאבי אנוש יש נשיאה. כדי שתבינו, אלה הארגונים שמיוצגים בוועדות של המוסד לביטוח לאומי, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בוועדה המייעצת של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בכל המוסדות הרגולטורים בעצם. עצם זה שיש רק אישה אחת גם משפיע על סדר היום של הארגונים האלה, על קבלת ההחלטות הרגולטוריות בקשר לאיגוד עסקים קטנים.

אנחנו עמותה שמייצגת עסקים קטנים ובינוניים. הרוב הם עסקים מסורתיים של בתי דפוס, נגריות, מפעלי מתכת. יש לנו גם ארגון גדול מאד על טהרת הנשים כמעט של קוסמטיקאיות. אצלנו למעלה מ-10 ענפים דווקא יש שתי ראשות: אורנה ובר – יושבת ראש ארגון הקוסמטיקאיות, שיושבת פה, לידי ואוולין אוחנה, שהיא יושבת ראש ענף הטקסטיל - -

סליחה, כשאת אומרת "מייצגת", מה זה אומר? הם רשומים אצלך, הם משלמים דמי חבר?

כן. חלקם דמי טיפול ארגוני, על פי חוק ההסכמים הקיבוציים וחלקם דמי חבר.

40 אלף עסקים שרשומים כ - -

אני לא יודעת אם רובם רשומים אבל לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, 40 אלף עסקים אמורים לשלם לנו דמי טיפול ארגוני.
אראל כבר הקדים אותי בנוגע לפרופיל לעסקים הקטנים והבינוניים אבל היום בשום מקום בעולם אין ספק בקשר למרכזיות שלהם ולחשיבות שלהם. חצי מיליון עסקים מעסיקים כמעט מחצית מהעובדים במגזר העסקי. בכל המשק זה 66%, כמו שחבר הכנסת מרגלית אמר. 50% מהתוצר העסקי של מדינת ישראל, מחציתם רק את עצמם. זאת אומרת, מחציתם הם כמו קוסמטיקאיות שעובדות לפעמים מהבית או ספרית או קונדיטורית שאופה בבית, ורק מחציתם מעסיקים עוד. בכלל, 90% מהעסקים או מעסיקים רק את עצמם או זעירים – עד 5 עובדים.

90%?

כן, קרוב ל-90%. המסה הגדולה זה באמת אנשים שעובדים בשביל עצמם, Self-employed, כמו שזה נקרא. בכל העולם, באירופה, בארצות-הברית, הם נחשבים למנוע צמיחה עיקרי, בעיקר בתקופות של האטה ומיתון כי אלה עסקים שהם ממוקדי שוק מקומי, פחות מושפעים מתנועות גלובאליות והם בעצם אלה שמוציאים את המשק ממיתון ומזמנים קשים.
מה קורה עם עסקים קטנים ובינוניים במדינת ישראל? רק 20% מהעסקים אצלנו הם בבעלות נשים. כשמדברים על בעלות נשים זה כולל גם בעלות משותפת. זה כולל גם עסקים שהם בבעלות משפחתית או בשותפות עם בני זוג. כשאנחנו מדברים על עסק שהוא בבעלות אישה בלבד, זה יורד ל-4%. זה שיעור נמוך מאד, תסתכלו לעומת ארצות-הברית ואירופה, שבארצות-הברית אנחנו מדברים על 44% עסקים בבעלות נשים ו-29% בבעלות בלעדית של נשים, ובאירופה 33% ו-10% מהעסקים שהם של נשים בלבד. ארצות-הברית נחשבת לחלוצה בעידוד עסקים קטנים ובינוניים ואנחנו נראה את זה בהמשך. היום גם באירופה לומדים את התכניות שלהם ואת המדיניות שהם מפעילים ומיישמים לעידוד עסקים קטנים.
מה קורה אצלנו, בהתאחדות המלאכה והתעשייה: אצלנו, 60% מהעסקים הם עסקים משפחתיים כך שאחוז העסקים בבעלות נשים הוא גבוה, הוא 41%. רק 20% הם בבעלות בלעדית של נשים אבל תשימו לב שכשאנחנו מדברים על מנהלות, נשים מנהלות, למרות שיש להן שותפות ב-41% מהעסקים, רק 3% מנהלות. זה מספר מזערי. זאת אומרת, גם אם הן יורשות עסק או נכנסות לעסק המשפחתי, בדרך כלל הן מעבירות את הניהול למנכ"ל חיצוני או לאבא או לאח, לבן דוד, ולא משאירות את זה אצלן. הרבה מהן מספרות לי גם, כשאני מבקרת במפעלים, שלפעמים ספקים או לקוחות מרימים טלפון והן עונות ואומרים: שלום, אפשר לדבר עם הבוס בבקשה? זה דבר שכיח.
למה בעצם אנחנו צריכים יותר נשים בעסקים קטנים? למה אני אומרת שזה כשל שוק? קודם אני אתלה באילנות גבוהים ממני ואקרא את דוח ועדת האיחוד האירופי לחברה וכלכלה מלפני שנה, שאומר שדווקא בשנת 2012 התפקיד של עסקים קטנים בבעלות נשים חשוב יותר מאי פעם. - -

סליחה רגע, פספסתי. 4% בבעלות נשים? מנהלות?

לא, 3% מנהלות.

רק שניה, אני לא מבינה. כתוב פה: 4 בבעלות בלעדית של נשים.

רגע, נחזור עוד פעם.

4% בבעלות בלעדית של נשים, זה מה שכתוב פה. 3% מנהלות ו-4% - -

רגע, יש שני שקפים – זה בישראל. בישראל, 20% מהעסקים הם בבעלות נשים ורק 4% בבעלות בלעדית.

ואת אומרת לי ש-3% מנהלות בבעלות נשית - -

לא. הסקר הזה מתייחס להתאחדות המלאכה והתעשייה, סקר שעשינו אצלנו.

מתוך ה-20% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל שבבעלות נשים, כמה עומדות בהנהלה? אני לא מצליחה להבין.

ברגע שזה בבעלות בלעדית, היא בדרך כלל המנהלת.

אז מה אמרת קודם? שהיא לוקחת מהמנכ"ל...

הנתון ההוא היה לגבי כלל המדינה. זה סקר פנימי של התאחדות המלאכה והתעשייה של העסקים אצלנו - מסגריות, נגריות, בתי דפוס, מכוני קוסמטיקה וכולי. בגלל שהרוב עסקים משפחתיים, הנשים הן שותפות בבעלות ב-41% מהעסקים, כמעט חצי.

אני אדייק את השאלה שלי: האם בעסקים שנשים יורשות ו/או שותפות מכל מיני הקשרים - -

רק 3% הן מנהלות.

כלומר, מה שאת מלמדת אותנו כרגע זה שגם במצבים כאלה, הן בוחרות לקחת מנהל גבר?

כן.

בוחרות או - - -

ברור.

או להעביר את זה לאח.

כי זה מתכתב עם הנתון שאת הצגת לנו, רומי. אני פשוט לוקחת את המצגת שלך עם ה-6% שלה, זה ממש מתכתב לאורך כל הדרך.

כן. אם זה כמה אחים, בדרך כלל האח הוא זה שמנהל או שמכניסים מנכ"ל חיצוני.

אוקי. אותנו זה מחזק במשהו נוסף.

אז למה צריך יותר עסקים בבעלות נשים? - -

סליחה, דילגת על המכשולים?

על החסמים? לא דילגתי.

כן, חוק רישוי עסקים.

אז הסדר אצלכם קצת שונה. לא, לא דילגתי על החסמים.

בשנת 2012 התפקיד של עסקים קטנים בבעלות נשים חשוב יותר מאי פעם. תפקידן בצמיחה הכלכלית וביצירה ושמירה על מקומות עבודה חדשים הוא חיוני להתאוששות ולצמיחה בכל המגזר.
עוד קצת נתונים, למה צריך יותר נשים: יותר נשים בעסקים קטנים ובינוניים פשוט יביא לגידול בצמיחה ובשיעורי התעסוקה במשק הישראלי בכלל. זה לא עסק רק של נשים, זה לא יעשה טוב רק לנשים. מחקרים אמריקאים מדברים על כך שעסקים של נשים צומחים פי 1.5 מממוצע הצמיחה בעסקים קטנים ובינוניים. זאת אומרת, שכשאישה כבר מנהלת עסק, היא צומחת בקצב הרבה יותר מהיר והתרומה שלה לתל"ג יותר גדולה מהמוצע של עסקים קטנים ובינוניים בכלל. היא ב-44% יותר מעסקים קטנים ובינוניים של גברים.
דבר שני זה מגוון ואיזון בשרשרת האספקה. אנחנו מדברים כל הזמן על מגוון בהעסקה, שכדאי להעסיק עובדים מכל מיני מגזרים, מכל מיני לאומים ומכל מיני גזעים ומינים, אותו דבר בשרשרת האספקה. כשאנחנו קונים גם מגברים וגם מנשים, המגוון גדול יותר, יש תחרות גדולה יותר, החדשנות גדולה יותר וזה טוב למשק וטוב ללקוחות.
דבר נוסף - היחלצות מעוני ועצמאות כלכלית. הבסיס לשוויון ולחופש של אישה זה קודם כל עצמאות כלכלית. ברגע שאת לא עומדת ברשות עצמך מבחינה כלכלית, את נתונה למרותו או לחסדיו של הגבר או של המשפחה.
עוד דבר זה פתרונות תעסוקה מגזריים. במגזר החרדי, במגזר הערבי, שאולי יש קשיים שעדין לא נפתרו בהגעה בנגישות למקומות עבודה, עסק עצמי הוא פתרון וגם איזה שהוא פתרון לאפליה מגדרית בשוק העבודה. שכירות בשוק העבודה סובלות הרי משכר נמוך, מהטרדות מיניות, מתקרת זכוכית. ברגע שאת בוס לעצמך, את יכולה אולי לנטרל חלק מההשפעות של האפליות האלה.
חסמים – אנחנו מתחילים בחינוך. כל סוכני החברות שלנו מגיל קטן מסלילים אותנו למקצועות הטיפול, למקצועות ההוראה. אנחנו רואים ילדות קטנות חולמות להיות נסיכות בוורוד ולא יזמיות בעוד שהחברים שלהן חולמים להיות גיבורי-על ומתחפשים לגיבורי-על שהם פורצי דרך ומצילים את העולם.

דבר שני שנושק גם לגברים וגם לנשים אבל אני חושבת שנשים נפגעות ממנו יותר זה שאין חינוך ליזמות וחינוך כלכלי. אני חושבת שמשרד החינוך התחיל להידרש לזה בשנים האחרונות אבל עדין אנחנו יוצאים ממערכת החינוך עם הרבה מאד ידע בתנ"ך ומעט מאד ידע איך לנהל חשבון בנק, איך מתנהל עסק כלכלי, מה זה מדיניות מוניטרית ומה זה מדיניות פיסקלית וכדומה.
אחד החסמים הגדולים ביותר זה קושי בגיוס הון ואפליית אשראי. אין נתונים בישראל אבל גם בארצות-הברית, גם באיטליה, נשים סובלות מאפליית אשראי. זה הולך ככה: רוב האשראי במשק הולך לעסקים הגדולים. עסקים קטנים ובינוניים מקבלים רק 22% מהאשראי העסקי בכלל - -

אנחנו ממש לא מבינות את זה. אנחנו עושות ועדה בענין ואת הולכת להיות שותפה.

אני אשמח. - - אז למרות שאנחנו 99% מהמגזר העסקי, מהעסקים, אנחנו מקבלים רק 22% מהאשראי.

כלומר, יש פער מגדרי בקבלת אשראי?

כן, חד-משמעית.

בוודאי. זאת אומרת, הפער הזה כפול ואפילו משולש אם את אישה ערביה. אם את עסק קטן, יהיה לך קשה לקבל אשראי מהבנק. אם את אישה, יהיה לך כפליים קשה לקבל אשראי מהבנק. אם אתה אישה ערביה, יהיה לך כפול שלוש קשה לקבל אשראי. כל אחד מהמגזרים, לכשעצמו, סובל מאפליית אשראי ואם את מייצגת את שלושתם, האפליה כלפייך היא משולשת.

אנחנו רשמנו את זה. אנחנו נקיים דיון, אני רוצה ללמוד את הנושא לעומק.

יש מחקרים אמריקאים וגם מחקרים של מכונים אמריקאים שנעשו בישראל - זה מדהים עד כמה אין נתונים בישראל, שאישה נאלצת להתחיל עם הון עצמי גבוה יותר כי היא לא מקבלת אשראי ולכן, היא מתחילה עם הון עצמי שהוא רק 65% מההון שעומד לרשות גבר שפותח עסק קטן. כאן כבר נקודת הפתיחה לא שווה וכך גם סיכויי ההצלחה.
דבר נוסף זה מחסור בגישה לרשתות חברתיות עסקיות. המינגלינג, החברים מהצבא שאכלו מאותו מסטינג ואני פוגש אותם בבנק אחר כך ועוד כל מיני פורומים עסקיים שעוזרים לי לפרוץ דרך וליצור קשרים. וכמובן, האפליה בחוק. רומי דיברה על הכרה בהוצאות טיפול בילדים, זה דבר אחד. עוד דוגמה, אני לא אכנס לכל האפליות החוקיות אבל עוד דוגמה זה חישוב דמי לידה. עצמאית יוצאת לחופשת לידה, היא מקבלת דמי לידה על פי המחזור שלה בשלושת החודשים האחרונים. הרבה נשים לא ב"פול פאוור" בתשעה חודשי היריון, שמירת היריון, בדיקות וכולי, המחזור יורד, וכך היא בעצם מובלת אחורה בגלל שהיא ילדה ומקבלת דמי לידה מאד נמוכים יחסית למחזורים שלה או לעסק שהיא הפעילה. זאת עוד דוגמה. אני לא מדברת על דמי אבטלה לעצמאים ולעצמאיות.

יש גם בעיה ברישוי העסקים, נכון?

חבל על הזמן. זה שקף שנמצא אצלכם ואני הורדתי אותו בגלל המחסור בזמן, של הויה-דולורוזה של קבלת רישוי עסק. ישראל, במדד העולמי של "דואינג ביזנס" נמצאת במקום 29.

רישוי עסקים עוד פעם מקופח מגדרית?

לקבל רישיון, להחזיק עסק, לוקח - -

אבל זה, לצורך הענין, נכון גם על גבר.

בדיוק, גם על גבר.

גם על גבר.

השאלה אם יש גם כאן פער מגדרי בנושא של הרישוי.

אני מייצגת נשים עושות תיירות, ואני אדבר על זה יותר מאוחר אבל אני רוצה לומר שפה יש חוסם מאד חשוב, שאולי התעלמנו ממנו או שכחנו – תרבותי. מאד חשוב, ונדבר על זה אולי אם יהיה זמן.

יש עוד שלל חסמים וקצרה היריעה. יש חסמים פסיכולוגים, נשים פחות מאמינות ביכולת שלהן, לנשים יש קצת יותר חשש מכישלון. נשים בפתיחת עסק יותר מונעות על ידי צורך ולא על ידי זיהוי הזדמנויות. גבר פותח עסק, הוא רואה הזדמנות, הוא יזם והוא רוצה להצליח. הנשים בדרך כלל פותחות עסק רק כשזה כורח כלכלי, הן פשוט רוצות לפרנס את המשפחה שלהן ואת הילדים שלהן, וזה עוד חסם שהוא פסיכולוגי וקשור לחינוך.

זו אמירה אבסולוטית הדבר הזה? זה נשמע קצת בעייתי.

זו אמירה נכונה.

זו אמירה שמגובה במחקרים. יש כאן - -

מה זה אומר, שלנשים אין שאיפות - -

קודם כל, היא היתה סטודנטית מצטיינת.

אבל אני מנסה להבין את האמירה מאחורי המניעים של אישה לפתוח עסק.

אני אסביר: מכון GM בארצות-הברית עושה מחקרים כאלה כל שנה על 57 כלכלות מפותחות, והוא עושה סקרים ובודק את זה כל שנה. זה לא 0 ו-100 אבל כשבודקים באחוזים, נשים פחות שאפתניות, פחות מונעות על ידי הצורך להצליח והן יותר מונעות על ידי הצורך לפרנס. זה איזה שהוא חסם תרבותי-פסיכולוגי, כן.

אנחנו מכירות את זה ממחקרים נוספים וממנעד נושאים. כלומר, מה שהיא חוזרת, היא חוזרת על דפוסים. דפוסים שאנחנו שומעים פה, בוועדה, ושאני יכולה לתת לך מדיון אחר שקיימנו כאן: היום הצבא פתח 92% מהמקצועות לנשים. הבנות הצעירות לא מגיעות, המקצועות נשארים ריקים, הן לא בוחרות לבוא. אחד הדברים הלא פשוטים זה באמת לעשות הסללה בתיכונים. אנחנו רואים יותר ויותר סטודנטיות שמסיימות מקצועות שהם כבר לא רלוונטיים. אגב, מי שמתקדם יפה זה המגזר הערבי, יותר טוב מהמגזר היהודי בהקשר הזה, וגם על זה שמענו פה, בוועדה, מה המקום הזה של - - - יש כמה פרויקטים מדהימים. הבת שלי לומדת רפואה, ויש בנות מהמגזר שלומדות אתה, הן כבר בגיל 18 יודעות בדיוק מה הן רוצות. זה לא קורה אצלנו מספיק. אז שמעתי גם פה, בוועדה, כמה דברים מקולגות שלך, שדווקא בגלל שאין מודלים לחיקוי, ההסללה היא מאד מאד משמעותית וחדשנית יותר.

זה עוד חסם של - - מודלים לחיקוי.

האם ישראל מעודדת יזמות נשית? אם זה כל כך נדרש ויש כל כך מעט? היום נדון בוועדת הכלכלה חוק עסקים קטנים ובינוניים. תעשו חיפוש למצוא את המילה "נשים" – אין. הן לא מוזכרות ולו במילה אחת. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אין שום פעילות כללית מיוחדת לנשים, יש פעילות מגזרית. לדוגמה: מיקרופיננס לנשים מהמגזר הערבי, שמדובר על הלוואות של 20,000 שקל אבל זהו. יו"ר הסוכנות, רן קיוויתי, גם אומר: אנחנו לא מקיימים פעילות מיוחדת לנשים, לא עושים את זה.
מכרזי ממשלה - - -

רגע, מישהו רוצה להגיב פה.

אם אני טועה, אני אשמח.

אני מתחום מימון לעסקים קטנים ובינוניים. קודם כל, אני רוצה לפרט על התכנית שאמרת כי הזכרת אותה. זאת תכנית שנתנה מעל 2000 הלוואות - -

אז אפשר אולי עוד כמה דקות, רק שנסכם?

אוקי, אז רק משפט אחד: 55% מאלו שעברו בגופי השטח שלנו זה נשים.

אבל זאת לא תכנית שמיועדת - -

יש קצת תכניות אבל כן באות נשים.

אבל אין איזה שהוא מסלול שמתייחס לבעיות של נשים, זאת הכוונה שלי. הפעילות היא פעילות כללית שמשתתפות בה גם נשים, זה נכון.

איך יכול להיות שבחוק לא מופיע משהו שמתייחס לנשים?

אני לא יודעת, את זה צריך לשאול את הממשלה שאישרה אותו.

עוד דבר, זה מכרזי ממשלה שאין שריון לנשים ותכף אראה לכם מה קורה במדינות אחרות. לסיכום, יש היעדר כמעט מוחלט של מדיניות ומשאבים לעידוד של יזמות נשית מבחינת המדינה. האיחוד האירופי מצהיר בפירוש שכל עוד אין פילוח מגדרי של נתונים, אי אפשר לבנות מדיניות ולהקצות תכניות ומשאבים לעידוד יזמות נשית, והם גם מתעמתים עם הנושא הזה.
בואו נראה מה קורה עם פילוח מגדרי, כדי להבין מה נשים צריכות ואיך אנחנו מעודדים נשים להיכנס: בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין שום פילוח מגדרי - -

רגע, רגע. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו פה לפני שבועיים והם אמרו שכל הנתונים, כי אני הגשתי חוק בענין, מונגשים לציבור בהיבטים מגדריים. אז גם כאן חשוב שתעדכנו אותנו. אני אומרת את זה פה לכל השותפים והשותפות.

אז הנה, אני אומרת לך, אחרי חיפוש לפני ולפנים שערכנו - -

גם להגיד לנו עכשיו בוועדה אבל גם להעביר לנו בכל פעם שאתן מזהות מצוקה או נתונים שלא מונגשים, פשוט אי-מייל לוועדה. אנחנו פה בשבילכם.

- - הנתון היחיד שיש זה 8.5 עצמאיות וכל השאר עצמאים, וזהו.

אז תעבירי בבקשה נייר מסודר.

- - אין נתונים. בנק ישראל, דיברנו על אשראי – אין נתונים לגבי נשים בעסקים קטנים ובינוניים. הסוכנות לעסקים קטנים, מ.מ.מ., פשוט אין פילוח מגדרי של נשים בעסקים. אנחנו לא יודעים מה המחזורים שלהן, עם איזה הון הן מתחילות, באיזה סקטורים הן מתרכזות. אין, פשוט אין.
מה קורה בעולם? אז ארצות-הברית היא המובילה בענין. רק החודש אובמה מילא דווקא לרשות הסוכנות לעסקים קטנים אישה היספאנית, שהיא האישה מספר 8 בקבינט המצומצם שלו. בסוכנות לעסקים קטנים לא מזמן יצא חוק שהמטרה שלו היא לתת 5% מהמכרזים הפדרליים לנשים בעסקים קטנים ובינוניים. תבינו את גודל ההישג. בארץ, אנחנו לא מצליחים להסיג קווטה לעסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה, למרות שיש הצעות חוק לגבי זה כבר שנים. הם מדברים על לתת 5% מהמכרזים הפדרליים. תבינו שבכל מדינה, הקניין הגדול ביותר בעשרות מיליארדים זה הממשלה. ברגע שלעסקים קטנים ובינוניים אין נגישות למכרזי ממשלה, הוא מפסיד הון. יכולת הצמיחה שלו מוגבלת. יש ממש סוכנים שמסייעים לסוכנויות הפדרליות לאתר עסקים קטנים בבעלות נשים ולתת להן מכרזי ממשלה.

זה גם אין לעסקים קטנים בכלל בארץ, לא רק לנשים.

זה היה כבר בתוך המצגת שלה.

נכון. שימו לב לגדולתו של אובמה בענין. דבר נוסף – בתוך הרשות הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים בארצות-הברית, שהיא לא יחידת סמך, דרך אגב, אלא היא כפופה ישירות לאובמה, יש אגף, משרד לעסקים קטנים ובינוניים.

עוד בעולם – אני לא אקרא את זה, יש לכם את הפיתוח. כל ממשלות אירופה היום מתעסקות בענין הזה ומקצות משאבים ומגבשות מדיניות לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים.

אני רוצה להתרכז בענין של ה"ג'נדר מיינסטרימינג" ועל הפיתוח המגדרי של נתונים כלכליים, שזה בעצם הבסיס, שכל עוד אנחנו לא נדע כמה נשים יש בעסקים קטנים ובינוניים, מה המחזורים שלהן ומה החסמים שאתם הן מתמודדות, כל עוד הבנקים לא יתנו לנו נתונים לגבי האשראי שמקבלות נשים, אי אפשר יהיה לגבש מדיניות ברת קיימא שאפשר להפעיל לגבי נשים בעסקים קטנים. - -

ליאת, אנחנו נעצור כאן כי אנחנו נקדיש - -

בסדר.

אנחנו נעצור כאן. את ההקראות של כל ההחלטות שקיבלנו תוך כדי המצגת שלך, באמת זיהינו כמה דברים שאנחנו רוצים יותר להעמיק ולהתמקד, הרבה מעבר לגבולות של הדיון כאן, שתכף תמשיך אותו חברת הכנסת שולי מועלם. כבר אני אומרת לך, שאנחנו נקיים ועדה שתיוחד לנושא הזה ואני אבקש ממך להעביר לנו נייר מסודר אבל דלית ושולי יקבעו את זה בסוף הדיון.

רק לגבי הענין האחרון שנגעת בו, ליאת, אני שומעת פה מחבר מהסוכנות לעסקים קטנים, שהבנקים בכלל לא מתייחסים לנושאים של עסקים קטנים ובינוניים בכלל, ובתוכם לנשים.

היום כבר כן מתייחסים.

לדעתי, צריך לנהל את המלחמה הזאת פשוט בשני קווים מקבילים, משותפים, נפרדים. לעשות אותה באופן שגם האמירה תהיה כללית וגם ספציפית כדי באמת להציף את הקושי הכפול של נשים ואולי המשולש והמרובע של נשים מאזורים שונים.

אני רוצה להוסיף משהו לנושא הזה כי אני צריכה לצאת. אני מנכ"לית של מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה. הי חיליק...

אני הייתי דירקטור אצלה והיא אותי עדין מפחידה. מנהלת מדהימה ודוגמה נשית למופת בכל מדד שהוא.

לפני התפקיד הנוכחי הייתי מנכ"לית משרד התיירות, לצערי, היחידה עד היום. לפני לא היו מנכ"ליות וכרגע, גם אחרי אין מנכ"ליות לצערי. אני באה מהתעשייה הזאת. ניהלתי מלון, ניהלתי רשת בתי מלון. הייתי סגן נשיא התאחדות המלונות. היום אני חברת נשיאות איגוד לשכות המסחר. יש לי רינג' מאד רחב גם בתעשייה הזאת ואני עשיתי לשם הסבה מקצועית, הייתי מורה, הייתי במערכת החינוך. אני מוכרחה להגיד שמאד נהניתי עד שלב מסוים ואחרי 13 שנים החלטתי לעשות הסבה מקצועית. הלכתי ללמוד ובעצם הגעתי לתעשיית המלונאות. אני לא חושבת שיש הרבה נשים עם רינג' כזה רחב, שבאמת התחילו מניהול מלון, הגיעו להיות מנכ"ל משרד ממשלתי והיום אני מנהלת את מרכז הקונגרסים, שזה 48 אלף מטר מרובע, זה ענק. זה משהו מאד גדול שמכיל בתוכו את כל הכנסים הבינלאומיים.
אני לא רוצה לחזור, אני רוצה להגיד שאני מאד מתחברת לחסמים שהציגה פה ליאת. אני חושבת שהבעיה המרכזית של קידום נשים זה הנשים עצמן. אני חושבת שהנשים עצמן אכן רובן, מי שלא מוכנה לשלם את המחיר שאני וכל אחת מאתנו שעושה את הקריירה הזאת, משלמת. אני שלמה לגמרי עם הדבר הזה, ויש לי משפחה ואני נשואה ושלושה ילדים ויש לי ארבעה נכדים היום. אבל כן, אנחנו משלמים מחיר, והמחיר הוא לא פשוט. כשאני ניהלתי, הייתי מנכ"ל מלון, היו שלוש מנכ"ליות של בתי מלון, זה היה בשנות ה-90. היום, לשמחתי, יש הרבה יותר. אותו כנ"ל, אני חושבת שאפשר לראות את זה גם בכנסת. יש יותר חברות כנסת ואני חושבת שאנחנו רק מתקדמים למקום טוב יותר.
בחלק מהעשייה שלי, אני מטפלת בחברות שמגיעות לפשיטות רגל ולכינוס נכסים. החברות האלה מגיעות לפשיטות רגל ולכינוס נכסים ולחדלת פירעון כי יש שם בעיה ניהולית. הניהול הוא בדרך כלל ניהול גברי, אני אומרת את זה באופן מאד ברור. דרך אגב, אני לא חושבת שיש ניהול גברי ונשי, אני חושבת שהניהול שלנו, וזה היתרון כשאני מדברת על ניהול נשי, שיש לנו גם וגם, לא רק. אני חושבת שיש לנו גם את החלק שאין מה לעשות, אנחנו מנהלות הרבה מאד קרבות והרבה מאד מלחמות ושמעתן רק את הפתיחה של חיליק שאני נורא מפחידה. אני אישה קשה וכולי, אז אני חיה עם האמירות האלה ואני שלמה עם העשייה שלי, ובכל מקום שאני מגיע, אני מביאה תוצאות. אני אומרת שוב, אני חושבת שהניהול שלנו הוא ניהול אחר, הוא ניהול שמביא גם וגם, לא רק. כשאני מגיעה לבנקים ומנהלת אתם משא ומתן לגבי החברות האלה, לראות איך משיגים להם אשראים ואיך פורסים את החובות ואיך באמת מצילים את החברה כדי שאותם עובדים, יהיה להם מקור פרנסה, ימשיך להיות להם מקור פרנסה. אני מוכרחה להגיד שזה חסם מאד רציני בתוך הבנקים, ממנכ"ל הבנק ועד מנהל הסניף ועד אותו מי שמטפל בחברה, זה חסם רציני - -

אתה רואה חסם כפול על נשים?

אין לי ספק. אני רואה איך מתנהלים מולי ואיך אני מנהלת את המשאים ומתנים ולשמחתי, אני גם מצליחה אבל אני רואה את זה, כמה אנרגיה, כמה קושי, כמה ישיבות חוזרות אני צריכה לנהל ואני עושה את זה עם שותף, לעומת שותפי, שהסיפור הוא אחר לגמרי. לכן, אני חושבת שהחסמים הם מאד נכונים. אני חושבת שיש פה לא מעט דברים שצריכים להיעשות בחקיקה ואני מברכת על המפגש הזה. אני חושבת שהוועדה הזאת היא ועדה חשובה. עם הכל, אני חושבת שאם הנשים לא תצאנה למאבקים האלה, לא תהיינה שם ולא תבאנה את עצמן לידי ביטוי באופן הרבה יותר קטגורי, בעיניי, הקידום של הנשים יקרה, זה קורה, אבל זה קורה באינטרוולים מאד מאד רחוקים, מרוחקים אחד מהשני ואני חושבת שזה לא נכון שזה יהיה שם.

אני רוצה להגיד רק מילה כי אני חייב ללכת לוועדה למעמד הילד: מה שאני למדתי פה, בהמשך למה שמירה אמרה ואני מקווה שקיבלת את המונח "מפחידה" כמחמאה כי זה היה ככה - -

חיליק, אנחנו מכירים קצת יותר מיומיים...

- - ההיפך.

אבל תבין מה היא אמרה בעצם.

כן, לגמרי. אני מסכים אתה לגמרי אבל גיליתי פה שני דברים: יש פה איזה שהוא קרב בין זה שיש חסמים טכניים, פרקטיים, כשנשים באות לקדם את עצמן או להתקדם בתוך העולם המשוגע הזה לבין מה שמירה אמרה ומתחבר אליך - מצד אחד, אנחנו אשמות ומצד שני, נשים פועלות מתוך תחושה לפרנס ולא מתוך תחושת יזמות ושאפתנות כמו שיש לגבר.
צריך לשים לב טוב טוב לנקודה הזאת כי העובדה היא שכשנשים מנהלות, ואני אומר שמירה עשתה מהפכות בבנייני האומה, שהרבה גברים לפניה לא התקרבו לעשות, והייתי חלק קטן בתקופה מאד קצרה של ארבע שנים אתה. השאלה אם אנחנו יודעים שאיכויות שמביאות הנשים לתוך עולם המנהלים הן איכויות הרבה יותר טובות ובדרך כלל, הן גם עושות את העבודה הרבה יותר טוב מאתנו, הגברים. איך אנחנו יכולים לעזור מעבר לחסמים טכניים, להתגבר על אותו באג פסיכולוגי שיש לנשים - -

אז יש לי תשובה.

זה רחוק מלהיות חסמים טכניים, חיליק.

לא, דיברנו פה על חסמים טכניים קודם כל, שכשאישה באה יותר קשה לה לקבל אשראי, יותר קשה לה לקבל רישיון.

כן, אבל זה מבוסס על חסמים פסיכולוגים, אני אקרא להם - -

אז אני גם מדבר על זה. השאלה איך הדבר הזה - -

חינוך.

חינוך איפה? חינוך בבית? חינוך מערכתי כמו בית ספר?

גם תרבות וגם חינוך. זה הבניה חברתית.

זה מגיל קטן.

שמעתם מה שאלתי אותו? אם יש לו בנות. אז הוא אמר שבעזרת השם עוד חודשיים תהיה לו בת.

אני רוצה לשתף אתכן שהנושא של היום המיוחד שלנו כאן, ביום הבינלאומי לנשים, יעסוק בנושא של העצמה כלכלית של נשים. אני רוצה להזמין את כולכם לעזור לנו להפיק ולעשות את היום הזה. יש פה הרבה מאד ידע וניסיון שלכם, שנשמח מאד ללמוד ולהיעזר בכן. כמו שאמרתי, כמה וכמה החלטות שיקבעו בסוף מתכתבות עם הדברים שאתן אמרתן אבל בהחלט נשמח לכל שיתוף פעולה, הכוונה. זה לא כזה מסובך היום עם הטכנולוגיה, אימיילים, פייסבוק, בקשות לדיונים כאן. אנחנו מאד רוצות לקדם ולהתקדם וכמובן, לשתף פעולה. רק יחד נצליח לשנות.
אני רוצה להעביר את הניהול לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. קודם כל, תודה רבה. יש לנו כאן כמה החלטות, אם תחליטי להוסיף, בבקשה.
<(היו"ר שולי מועלם-רפאלי, 11:05)>

כן, גברתי.

אני חברת נשיאות הארגונים העסקיים. אני בעצם השמלה האדומה היחידה שהיתה במניפה, ובשוטף אני יושבת ראש קבוצת "מנפאואר" בישראל ומנהלת גם ב"מנפאואר" העולמית. אני הרבה מאד שנים בעולם העבודה וקרובה מאד גם לעולם הקריירות ונשים בכלל. אני רוצה להתייחס לתרופות או לפתרונות שאנחנו צריכים להתרכז בהם על מנת להתמודד בעתיד עם הקשיים שמועלים עכשיו ועם החסמים.
אני רואה נושא מרכזי בנושא התרבותי. רק לאחרונה פורסמו נתונים שרק 18% מהנשים מעוניינות בכלל בקידום הקריירה שלהן, שזה אחוז מזערי, קטן ומביש, הייתי אומרת. אני חושבת שאחת הבעיות שהחברה שלנו לוקה בהן, שעדין אנחנו שבויים בסטריאוטיפים שהאישה היא נחותה יותר, היא זו שצריכה לדאוג למשפחה. האישה היא זו שצריכה לממן את עלות אחזקת הילדים בגן, המטפלת ובכל המקומות האלה. אני עדין שומעת: לא משתלם לי לצאת לעבודה כי אני משתכרת פחות ממה שצריך לשלם לגן - -

הרבה מאד.

- - את הדברים האלה - -

אני חושבת שכל מי שהיתה אמא או העסיקה נשים או הועסקה או נגעה בעולם העבודה, חוותה, שמעה, ראתה את התיאורים האלה.

- - אז את הדברים האלה, רבותי, צריך לקעקע. אני רואה את האחריות של התא המשפחתי, והיום יש כל מיני תאים משפחתיים ואני מכבדת את כולם, כאחריות לילדים. זאת לא אחריות בלעדית של האישה. זאת אומרת, אם צריך לממן משהו, זה מההכנסה של התא המשפחתי, כמובן אם יש כאלה כי יש היום הרבה מאד משפחות עם הורה אחד אז זו אחריות של התא המשפחתי. זו אחריות של שני בני הזוג לקחת אחריות שכשהילד חולה פעם זה נשאר ופעם זה, אבל זה מחייב שינוי תרבותי. שינוי תרבותי מתחיל מלמטה, עוד מהחינוך, ואני מדברת על חינוך כבר בבית הספר היסודי. לכן, אנחנו לא מוצאים מספיק נשים בעולם הטכנולוגיה, שהוא עולם מתגמל מאד, עולם מקדם מאד. כל הדברים האלה, צריך לטפל בהם בשורשים כבר בחינוך.
אני חושבת שחלק מהמשימה של הבית הזה, מכיוון שהבית הזה חולש על הרבה מאד דיסציפלינות, זה להתחיל לטפל בחינוך ולא רק בהכוונה לחינוך טכנולוגי אלא גם בהכוונה למה שנקרא "כישורי חיים" ומשפחה, ועבודה וקריירה. אם נתחיל בזמן, יש סיכוי שבעוד לא הרבה זמן - -

20 שנה...

- - נראה את הפירות של השינוי הזה. אגב, כשמסתכלים על הנתונים בארצות-הברית של נשים יזמיות, אחד הנתונים היותר בולטים זה בתקופה של קלינטון, שהיו שיא ימי הפריחה בעשורים האחרונים, שזה היה שנות ה-90 עד 2000, רוב העסקים שנפתחו בארצות-הברית נפתחו על ידי נשים והם אלה שגרמו לפריחה הכלכלית המשמעותית.

הם הוסיפו בעשור הזה 85% - - -

מסכימה עם הנתון הזה.

העסקים הקטנים והבינוניים, לא רק הנשים.

אני מסכימה. אני עובדת בחברה גלובאלית, אני מאד חשופה לנתונים האלה ואני יודעת שזה אכן כך אבל יש פער גם בקטע שאצלנו, כחלק מהנושא התרבותי, אנחנו מקדשים את הילדים ואת כמות הילדים, אז צריך לטפל בכל מה שנאמר פה קודם, בהכרה בהוצאות וכולי וכולי אבל לצד חינוך והשינוי התרבותי.

אני מאד מסכימה אתך. אני חושבת שכשדיברנו פה קודם, תוך כדי הדברים גם של ליאת וגם של הגברת שיצאה, הנושא של ההבניה החברתית, לתוכו אנחנו רואים שנכנס הכל כי כשאישה אומרת: לא משתלם לי לא רק לצאת לעבודה אלא הרבה נשים וגברים, שהם יחידה משפחתית, כמו שאמרת, עושים את החשבון שעדיף שהאמא תישאר כי כך מפסידים פחות כסף. זה נוגע במה שהציגה קודם רומי על לפערי השכר, שאנחנו נפגשים אתם שוב ושוב בוועדה הזאת, שהממוצע במדינת ישראל של פערי השכר על אותה עבודה, על אותה משרה, על אותה הכשרה בין נשים לגברים הוא 30%.

כי אמא לא תעשה שעות נוספות כי היא תצא בשלוש הביתה, וזה לא יום אחד אני ויום אחד אתה.

כמי שעברה פריימריז אך לפני שנה וחצי, אני חייבת להודות שאני אמא לשבעה ילדים. הבעל שלי הוא איש מאד עסוק, אני יודעת רק להגיד את הכותרת שמה שהוא עושה, הוא מהנדס המערכת של טיל ה"חץ" אבל כשאני החלטתי ללכת להיות חברת כנסת, וזאת היתה המטרה, אז אני ידעתי שלמשך כמה חודשים אני "אחרוש" את הארץ. פגשתי הרבה נשים וגברים, ואני מאד בצער חייבת להגיד שהשאלה שנשאלתי נשאלה לא רק על ידי גברים, גם על ידי נשים: איך את מסתדרת עם הילדים? אף אחד לא שאל את חברי יוני שטבון, שמגדל במקביל אלי גם שישה ילדים, הרבה יותר צעירים מהילדים שלי כי רוב הילדים שלי הם כבר ילדים גדולים, מעל גיל 18. יש לי רק שתי ילדות קטנות. אף אחד לא שאל אותו, במקביל, את השאלה הזאת. אני חושבת שההבניה החברתית והחינוך שאת דיברת עליהם, נוגעות באושיית הדבר הזה.
יחד עם זאת, כמי שכן מייחסת חשיבות גדולה למשפחה ולילדים ורואה בתא המשפחתי חלק מהותי מהזהות שלי כאישה, אני חושבת שאסור לנו, כנשים, ליצור את האמירה שזה או זה או זה. תחליטי אם את אשת קריירה או את אשת משפחה. אני מאד מכבדת את האישה שהיתה פה קודם ומכיוון שהיא היתה צריכה ללכת לא קטעתי אותה אבל אני חושבת שהדבר האחרון שאני הייתי מצפה מנשים זה להגיד שנשים אשמות בזה שהן לא מספיק בתפקידי ניהול. חבר'ה, צריך לעשות שינוי, השינוי הוא הרבה יותר כללי ובתוך השינוי הזה יש גם חלק שאנחנו צריכות להוביל את הבנות שלנו, גם הביולוגיות וגם את הנשים הצעירות בכלל, לעשות את הבחירות שלהן כנשים עובדות ולא לוותר על הזכויות שלהן כנשים עובדות.
אני רוצה לקבל בברכה את יועצת ראש הממשלה לענייני נשים, גברת ורד סווייד, ולאפשר לה לדבר.

חברת הכנסת שולי מועלם ואורחות נכבדות, אני חושבת שההערה שנתת, יש בה משהו מאד מהותי ומשמעותי – השיח החברתי. את נתת דוגמה שהיא מאלפת על השאלות שאנחנו שואלים אישה ולא שואלים גבר. כל אחת מאתנו עוברת את זה ואני חושבת שזה באמת צריך להיות במקביל עם החינוך של הילדים והילדות, גם החינוך הסביבתי בציפיות הכפולות בין נשים וגברים.
אני עמדתי בראש ועדה שבחנה את התאמת מקומות העבודה, בשלב ראשון את נציבות שירות המדינה, והפיכתם למקומות עבודה תומכי משפחה. אני חושבת שזה היעד המרכזי שצריך להיות לנו, חתירה להורות שוויונית ותנאים שווים לנשים וגברים, כמו שבשירות המדינה הכירו עכשיו ביום עבודה מקוצר גם לגבר, גם לאישה, אני חושבת שרק בדרך שינוי השיח תהיה אחריות חברתית של גברים ונשים בענין.
אני רוצה גם לציין את הפעילות השוטפת והאינטנסיבית של רומי בענין, שהיא כל הזמן מעצימה ודואגת לשים את נושא הנשים על המפה בתחום המלונאות. את הפעילות הפרטיקולרית שנעשית בירושלים. נמצאת כאן מלכי, שיזמה תיירות של העצמה - -

כן, תכף היא תדבר. היא הבאה בתור בדיבור.

- - אז שוב, אני רוצה להודות על הדיון הזה ומאד חשוב, לדעתי, שנעשה מעקב בשנה הבאה, לראות אם יש גידול באחוז הנשים המנהלות ובעיקר, אם יש גידול בהטמעת ערכים של מקומות עבודה תומכי משפחה. תודה.

תודה רבה. גברת מלכה מזרחי, בבקשה.

שלום. תודה לורד שמכירה בי. אני מתרגשת ואני מקווה שזה בסדר. הגעתי לכאן בזכות הזמנה של חברת הכנסת עליזה, שיצאה, לאחר שהצגתי את הנשים הירושלמיות שמארחות בבתים, נתתי לכם פה את המידע שלנו. הנושא הזה – "נשים יוזמות תיירות" יצא בירושלים ביוזמת היועצת של ראש העיר לקידום האישה.

אני, אישית, פרשתי מהוראה ואני מתחילה בי מכיוון שאני רוצה להביא כאן את הנשים בגילאים שלי, שרוצות וצריכות לצאת לעבודה. אני פרשתי מהוראה לפני כתשע שנים ומאז, התנדבתי ואני עדין עוסקת בתיירות, בנושא קהילה מטיילת אבל זה עסק אחר ששם אני מנהלת את הנושא. פה אני מייצגת את הנשים הירושלמיות, וכאן העלו המון נושאים שחשוב לי מאד לומר: למשל, החסמים התרבותיים שעוצרים. בפלייר הזה שאני מביאה, יש לנו נשים מדהימות מהמגזר הערבי, ארמניות, נוצריות, חרדיות ברמות כאלה ואחרות בעלות משפחה עם ילדים קטנים וגדולים. יש לנו כמה נשים שהן, אפשר לומר, מרובות ילדים או ברוכות ילדים עם עסקים קטנים בבית. אתם מוזמנים לבוא לבקר אותן, הן נפלאות.

כן, הוא מונח על השולחן הברושור.

- - אתם ממש מוזמנים כי הן נשים שמנסות לעשות עסק עצמאי. כל הדברים שהועלו כאן בנושא של חסמים, כספים, אני לא אחזור על זה כדי לא להלאות אתכם כי אתם בוודאי יודעים יותר טוב ממני אפילו אבל הנשים האלה, שרוצות ומשוועות, חלקן לפרנסה, חלקן לכלכלה וחלקן לעיסוקים נוספים. חלקן צעירות בגילאי הילדים שלי וחלקן בגילאים שלי, שאנחנו זקוקים באמת לעיסוק. זה שאני מעל גיל 60 זה לא אומר שאני חולה וצריכה לשבת בבית. אנחנו חייבות את הנושא הזה.

מאד חשוב לי גם לדבר על מה שאמר כאן חבר הכנסת, משהו שמאד אהבתי. מכיוון שאני באה מהעם אז מחאתי כפיים, מה שלא נהוג פה. חשוב מאד להסתכל על העסקים האלה כי החזון שלי תמיד, עוד לפני שהתחלתי בתיירות, הוא להעלות את כל המגזרים וקודם כל לצאת לדרך, לטייל בארץ שלנו, הנהדרת אבל כשאנחנו נמצאים מול הנשים שפותחות את הבתים שלהן, פשוט אין מילים לתאר כמה הן עוסקות בזה בצורה של עבודת קודש. ומכיוון שלפעמים הם אומרים: לא משתלם לי, אני מתקשרת לגברת מדהימה, ארמנית ברובע ואני אומרת לה: אני רוצה להביא לך קבוצה אז היא אומרת לי: אבל לא משתלם לי או השנייה אומרת לי: אבל בעלי היום לא מרשה לי. כשאני אומרת תרבות, פה נכנס המון הנושא של "בעלי כרגע לא מרשה לי" או הבן שלי היום לא רוצה שאני אקבל אורחים. - -

רק יש חשיבות נורא גדולה, שוב, כמו בנושאים שאמרתי קודם, לא לבטל מסורות קיימות ויחד עם זאת, ליצור מדרגה - -

ודאי, חס וחלילה. מסורות בעיניי מאד קדושות. אני קודם כל מייצגת מסורת. אנחנו באים אל משפחות להכיר מסורת, זה בדיוק מה שאנחנו עושים אבל יש אוטוריטה בבית וזה בסדר אבל דברים שאנשים מבטלים את עצמם.

נכון. לכן אני אומרת שצריך בד בבד עם השמירה על מסורת שנהוגה שנים בתוך הקהילה שבה חיות הנשים האלה, לראות איך יוצרים אצלן את האפשרות להעצים את עצמן יחד עם השמירה על המסורת, שזה לא יהיה אחד על חשבון השני, לא על חשבון המסורת ומצד שני, בטח ובטח לא על חשבון הנשים שיכלו מאד לפרוח.

אותן נשים שמעוניינות לעבוד לא מעוניינות לוותר על המסורת. ההיפך, הן מדגישות אותה כי אם יש לי גברת, חסידת גור, שמספרת איך היא חיה בתוך הקהילה שלה או משכונות כאלה ואחרות בירושלים, הן לגמרי לא, הן בהחלט מייצגות את המסורת שלהן.

תודה רבה. ביקשה לדבר הגברת אורנה ובר.

אני יושבת ראש ארגון הקוסמטיקאיות. יש לי עסק עצמאי. אחד הדברים שאני באופן אישי נתקלתי בהם זה הנושא של האשראי. פעמים רבות הגעתי לבקש אשראי קצת יותר גבוה ממה שהייתי צריכה. האשראי הוא ביחס למחזור שלי. מספר פעמים שביקשתי זה לא אושר לי. במקרה יצא לי שעסק לידי, הקליניקה שלי נמצאת בקניון שנמצא באותו בנק. הוא קיבל אשראי עם אותו מחזור שלי, הוא קיבל ואני לא קיבלתי. זה משהו שאני לא חשבתי אפילו על האפשרות לגשת למנהל הבנק ולדבר אתו על האפשרות למה כך או אחרת, למה אני בעצם לא מקבלת את האפשרות הזאת כי יכול להיות שדיברנו על חסמים, שמראש הבנתי. אמרו לי שזה כך, בגלל שהמחזור שלי הוא כזה, אני לא יכולה לקבל אשראי אפילו לא באופן חד-פעמי - -

אז לא התווכחת.

- - לא התווכחתי. חשבתי שזה ככה, שזה בסדר וזהו. רק לאחר זמן שהלכתי עם היועצת הכלכלי שלי ובאתי אתה לבנק, יכולתי לקבל את מה שקיבלתי ולא רק את מה שקיבלתי אלא יותר ממה שקיבלתי. זאת אומרת שהמחזור שהיה לי, האשראי שיכולתי לקבל היה פי 2 ממה שביקשתי ומראש קיבלתי חצי מהסכום ואני הייתי בסדר. זה מה שרציתי. זה אחד הדברים שאני חושבת שאני בהחלט יכולה לראות גם את ההתייחסות אלי כאישה וגם בהחלט את החסך שלי. אם היו מחנכים אותי להבין שכשאני פותחת עסק יש לי את האפשרות לקבל, אז אולי הייתי חושבת על כך אחרת והיית מקבלת היום הרבה יותר.

תודה רבה.

בהקשר הזה רק הערה קטנה: היתה ועדת היגוי של הרשות לעסקים קטנים, שעוד היתה עצמאית ולא יחידת סמך ב-96, שחלק מההמלצות שלה היו באמת להתייחס לענין של אפליית אשראי ולפעול להכנסת יותר נשים להנהלות של הבנקים. משום מה, הוועדה הפסיקה לפעול ב-96. זו ועדת היגוי שהרשות לעסקים קטנים הקימה. ההמלצות שלה לא יושמו מאז ואולי זה משהו לטיפולו של - - - לעסקים קטנים.

זה לא משהו שקשור אלינו.

ליאת, את יכולה לנסות למצוא לנו את זה וננסה להציף את זה.

אני אשמח.

באותו ענין, יש היום שלוש נשים שהולכות... אין שום סיבה שלא יהיה יותר קל להעביר את זה ולהתמודד עם זה. זה נושא שצריך לפתור אותו ברמה הזאת וזה אמור להיות יותר קל. זאת צריכה להיות פריצת דרך כי זה אמור להיות יותר קל להעביר את זה, הן צריכות לגלות בזה יותר הבנה, בטח בשוויון, שלא נדבר על הטבה כי יש גם חד-הוריות שרוצות לפתוח עסק.

אני רק רוצה להגיד דבר קטן לגבי זה: אני חושבת שזה מיזם מאד יפה, אני עודדתי כמה כאלה במצפה רמון כשפתחתי את מלון "בראשית". יש שם כמה נשים כאלה, ואני אעבוד אתכן.

מעולה. זה נקרא "רשתות חברתיות".

אני רק רוצה שזה ישתמע נכון. זה מקום נוח, אני רוצה לצאת מהמקום הנוח. זה מקום נוח שאישה תפתח בבית בית מארח. אני רוצה לראות נשים פורצות דרך בעסקים, כמנכ"ליות גם של בתי מלון וגם של עסקים אחרים, כי זה בעצם להישאר - -

כן ולא.

לדעתי זה לא בדיוק נוח.

יש פה אמירה מאד משמעותית, כשאת תיכנסי פנימה ותגלי מי האנשים האלה, אז תביני את גודל הפריצה, גם הקהילתית שהן מובילות.

- - אני מסכימה אבל יותר קל לנהל בית ככה וזה בסדר.

מעולה. אני בעד לתמוך בנשים שמוצאות את הדרך שמתאימה להן.

אין בעיה, בשמחה אבל בואו נקל עליהן אם הן רוצות להיות במקום - -

מירה בבקשה.

שלום לכולם. אני הייתי במשך שנים רבות מנכ"לית של "ברליץ" ישראל, עד לפני שנה. אני כאן בכובע של חברת נשיאות באיגוד לשכות המסחר והקמתי תחת הגג הזה, עם אישה מקסימה בשם בת-שבע שטראוכלר את פורום נשים בקריירה ועסקים של איגוד לשכות המסחר.

הפורום התכנס, ואני רוצה להציג את זה בהמשך לשאלה של האם ישראל מעודדת יזמות נשית. אני רוצה להציג איזו שהיא פלטפורמה שאנחנו בנינו, שלטעמי ואולי עדין בקטן מדי, עושה את זה מפני שזה בדיוק בדיוק המטרה של הפורום. הפורום הזה מתכנס כל חודשיים וחצי, שלושה חודשים. מגיעות אליו בין 80 ל-100 נשים, רובן נשים שהעזו ועשו את זה והקימו עסקים מכל מיני סיבות אבל הן שם, בזירה הזאת, בג'ונגל העסקי הזה, מתוך ידיעה שעם האתגרים שיש בתוך הג'ונגל העסקי, לנשים יש עוד כמה אתגרים שלגברים אין.

הפורום בא לענות על שלושה דברים מרכזיים: אני חושבת שאחד הדברים הכי משפיעים לנשים להעז, ולא רק להעז ולפתוח אלא אחר כך להתמודד ולהתמיד ולהמשיך ולא להישבר - -

בתחילת דרכנו בוועדה הוצגו פה נתונים על כמה נפתחים אבל כמה שורדים או כמה נשארים או כמה צומחים אפילו, והם לא היו נתונים...

ולכן, הסיפור של ההתמודדות, מבחינתי, הוא סיפור מאד משמעותי. המטרה הראשונה של הפורום הוא לגרום לאותן נשים לשבת ביחד באותו חדר עם עוד נשים שעשו את זה, עם עוד נשים שהתמודדו ולחזק את יכולת ה"נטוורקינג" שלהן, שזה לא מובן מאליו כי אנחנו ממש מאמנות שם ומביאות מרצים שיאמנו שם וגילינו שלפעמים אפילו הפעולה הפשוטה ביותר של לגשת למישהו ולהגיד: שלום, אני דליה כהן, פתחתי עסק בשנה שעברה שעושה ככה וככה, היא לא מובנת מאליה וזה נשאר הרבה פעמים בתוך השכונה והסביבה הקרובה. אז 1. זה באמת הנושא של אומנות ה"נטוורקינג", איך שאני קוראת לה. 2. זה היכולת של הנשים, ומכל פורום אנחנו נותנים למשהו כמו 10 נשים במה להציג את עצמן ולדבר בפני כל הפורום. הדבר השלישי הוא המפגש עם "רול מודלס". עם נשים שעשו את זה, פרצו דרך והצליחו. בכל פורום אנחנו מזמינות שתי נשים כאלה אז עד היום הגיעו יעל ארד ודליה נרקיס שהיתה פה, ואיריס בק ופנינה רוזנבלום, וחברת הכנסת איילת שקד, שדיברה על המעבר מהזירה העסקית או הזירה הפרטית לזירה הציבורית תוך כדי שהיא אישה צעירה שבונה את המשפחה שלה. אני חושבת שהנושא של "רול מודלס", שזה מבחינתי הכי הכי חשוב, הוא באמת סופר קריטי בהשפעה וביכולת, וכל פלטפורמה שאנחנו יכולים לייצר כדי לעודד נשים שעשו את זה, להראות שהן עשו את זה, לעודד וליצור את הקשר עם נשים שקצת חוששות, זה מבחינתי אחד הדברים המרכזיים.
סיפורון קטן – אני גם אמא לתאומות בנות 10.5 ולתינוק בן שמונה חודשים. לפני כמה ימים אני חוזרת הביתה בשעת ערב מאוחרת מיום עבודה והבנות אומרות לי: אמא, הרווחנו 45 שקלים. אז שאלתי אותן: איך? אז הן אמרו: זיהינו שבשכונה, אם נעשה ופל בלגי, זה ילך מעולה. אז לקחנו את המכשיר, עשינו ופל בלגי והלכנו למכור. אז אומרת: אני חושבת שהן נולדו דווקא עם הרצון היזמי, אני מקווה שלא יהרסו להן את זה.

אחרונת הדוברות, שרון מאיר ממשרד התיירות, ואז אנחנו נסכם.

בוקר טוב לכן. אני גם הממונה על מעמד האישה במשרד התיירות, אני יועצת משפטית במשרד התיירות אבל אני באתי, בעצם, כשאני עשיתי הכנה לדיון הזה אני באתי כדי להביא אותי כדוגמה למישהו שצמחה מלמטה והגיעה להישגים. אני חושבת שהמלונאיות הציגו את עצמן יפה אבל אני רוצה לחבר בין החצי הראשון של הדיון לחצי השני של הדיון כי אני חושבת שדווקא הציגו כאן נתונים מאד זעומים לגבי עסקים קטנים ובינוניים, בכלל, בבעלות נשית. דווקא בתחום התיירות זה כן מקום שמתפתח והולך וגדל, והבאתם לכאן דוגמאות. יש לי עוד הרבה דוגמאות בכל הארץ. יש במצפה רמון ויש בירוחם ויש את מרים הבדואית, אם מישהו שמע עליה. יש המון יזמויות קטנות שמתפתחות בתחום התיירות, ודווקא זה המקום שאין בו תקרת זכוכית כי מי שמחליטה לעשות את העסק שלה בבית, היא עושה ואין מי שאומר לה איפה לעצור כי היא יכולה להתפתח והיא יכולה לגדול והיא יכולה להגיע רחוק. יש שם אפשרויות בלתי מוגבלות וגם היכולת לשלב בין משפחה לעבודה, זה לא בושה. אנחנו נשים, אנחנו כן רוצות לשלב בין המשפחה לקריירה וזאת בעצם ההזדמנות הטובה.
אני מאד מתחברת לדברים שנאמרו כאן, בין היתר בנושא של מימון עסקים קטנים ובינוניים כי אם יש נשים כאלה שרוצות לפתח עסק בבית והבנק לא מאמין בהן ומשרדי הממשלה לא מאמינים בהן, כנראה ששם המקום לעשות את האפליה המתקנת ואני מברכת על כך. תודה רבה.

תודה רבה. אחרונת הדוברות, עורכת הדין אסתר אליאס מהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

אני רק רציתי להוסיף משהו קטן בהמשך לדבריה של ורד ויו"ר הוועדה על ענין של קידום הורות שוויונית, שהרבה פעמים גברים רוצים לקחת חלק ולצאת מוקדם ולצאת לחופשת לידה והם חוששים שמעסיקים לא יקדמו אותם. חשוב לחזק מעסיקים לאפשר לגברים לצאת ולהשתתף בהורות שתקדם נשים.

ואולי המעסיקות הנשים, הן יהיו אלה שיובילו את העידוד לכל המעסיקים לאפשר הורות שוויונית גם לאבות וגם לאימהות.
אני אסכם את הדיון - -

כמה חברות כנסת יש?

27.

את חושבת שזה מספיק?

אני ממש לא חושבת שזה מספיק. אני אשמח ליותר ויותר נשים בכל מקום. אני חושבת שאנחנו פועלות בשני מישורים במקביל: מישור אחד, שמדבר על תיקון אבל לא עוולות או נקודות שצריכות תיקון ביחס לנשים. דרך נוספת או מסלול מקביל, שהוא המסלול המהותי של לקדם כמה שיותר נשים בצמתים של קבלת החלטות. לדעתי, זה הדבר המרכזי. אני חושבת שככל שתהיינה יותר נשים בצמתים של קבלת החלטות, נשים תבאנה יותר לידי ביטוי בהרבה יותר גופים. זו היתה תשובה קצרה לגברתי.
תודה לכולכן, גם על ההיכרות הזאת עם עולמות שאנחנו נחשפים אליהם פה שוב ושוב. אנחנו נסכם את הדיון בקריאה של הוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו נקיים ישיבה בהשתתפות שר התיירות בנושא קידום נשים בתעשיית המלונאות, העלאת אחוז המנהלות וקידום של תיירות כפרית נשית. כל רעיון של קידום יוזמות נשיות בתיירות יתקבל בברכה. אנחנו, כמובן, פורום המלונאיות או הנשים שעוסקות במלונאות יוזמן לפה על בסיס קבוע לדיוני הוועדה. אני חושבת שיש לכן הרבה מאד מה לתת לדיונים שמתקיימים כאן.
הוועדה תקיים ישיבה בנושא אפליית אשראי. אנחנו מבקשים לקבל מכל מי שיש לה נייר עמדה בנושא הזה וגם המלצות אופרטיביות, איך אפשר להתקדם להשוואת הדבר הזה. בוועדה הזאת נבקש גם שמנכ"ליות ומנכ"לי הבנקים יגיעו. אנחנו נפנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת בבקשה שהם יערכו מחקר על נשים בעסקים קטנים ובינוניים, קצת לקבל נתונים. המ.מ.מ. של הכנסת הוא אחד הגופים המחקריים המשמעותיים ביותר שיודעים לעשות עבודת עומק מאד גדולה.
אני חושבת שאחרון אבל אולי ראשון, שבראש ובראשונה אנחנו צריכים להמשיך לפעול לשינוי של השיח החברתי, התרבותי. ההבניה החברתית והחינוכית במדינת ישראל, שתביא באמת ליותר פריצה של נשים, יותר העצמה של נשים, יותר הסללה של נשים צעירות למקומות של להגיע יותר גבוה גם בעולם של עסקים, גם ביכולות העסקיות, שכנראה בכל זאת טבועים בכל אחד מאתנו ורק אנחנו בוחרים אם לפרוץ אתם או לא ולקדם את הנושא של הורות שוויונית ואחריות משפחתית משותפת לאבות ואימהות כאחד. תודה רבה לכולכן.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>