ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 30/12/2013

דפוסי השתייה הבעייתית של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים - הצורך באסטרטגיות חדשות לצמצום התופעה

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 11

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 11:00
סדר היום
דפוסי השתייה הבעייתית של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים - הצורך באסטרטגיות חדשות לצמצום התופעה
נכחו
חברי הוועדה:
מוחמד ברכה – היו"ר
מוזמנים:
ד"ר יוסי הראל-פיש - המדען הראשי, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

אורית שפירו - ראש אגף חינוך ומניעה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ורדה רמות - מפקדת בית ספר אופק לנוער, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אבי הדי - ראש חוליית בילוש נוער ארצי, המשרד לביטחון פנים

קרן רוט איטח - ממונה על תחום מניעת שימוש בסמים, באלכוהול ובטבק, משרד החינוך

ד"ר אילן שמש - מפקח ארצי בתחום קידום נוער, משרד החינוך

קרן גולדמן - מרכזת בכירה, אלכוהול והתנהגות ממכרת, משרד הבריאות

איריס פלורנטין - השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, המשרד לקליטת העלייה

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

קובי שרון - מנכ"ל חב' התרופות לונדבק ישראל
מנהלת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון - חבר המתרגמים

דפוסי השתייה הבעייתית של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים - הצורך באסטרטגיות חדשות לצמצום התופעה
היו"ר מוחמד ברכה
בוקר טוב וברוכים הבאים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. על סדר היום דפוסי השתייה הבעייתית של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים - הצורך באסטרטגיות חדשות לצמצום התופעה.

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת את הרחבת תחום עבודתה ופעילותה של הוועדה למלחמה בסמים והיא הפכה להיות הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. על אף שעסקנו בנושא של האלכוהול בשנים הקודמות, כי הדברים חופפים מטבע הדברים, הפעם אנחנו עושים זאת במנדט מלא אושר על ידי מליאת הכנסת וקודם לכן על ידי ועדת הכנסת. לכן חשבנו שראוי מיד לאחר אישור המליאה להרחבת המנדט של הוועדה, לקיים דיון שהוא דיון מעיק ולא פשוט בכל מה שקשור לדפוסי השתייה הבעייתית של בני נוער וצעירים והצורך בחשיבה חדשה ובאסטרטגיה חדשה. יכול מישהו לבוא ולומר שיש ירידה לעומת שנים קודמות, בעיקר לעומת השיא שנקבע ב-2006, אבל אני חושב שזה עדיין נושא מטריד מאוד. אין ספק שהחוק שאישרנו לפני שנה וחצי בכל מה שקשור לסגירת הפיצוציות או אי מכירת אלכוהול לחלוטין אחרי שעה 11:00, אני חושב שזה תרם וגם הרחבת הסמכויות של אנשי המשטרה בכל מה שקשור לשימוש באלכוהול תרמה אבל עדיין אני לא יכול לומר שהבעיה מצטמצמת בצורה רחבה ולכן יש מקום שנקיים דיונים בסוגיה הזאת בהשתתפות הנוגעים בדבר מהמשרדים השונים. אם יהיה צורך בישיבות המשך ממוקדות יותר, כמובן שנעשה זאת.

היום נשמע סקירה כללית על הנושא. יוסי יפתח ואחר כך נשמע את הגורמים האחרים. אני רוצה לברך את התלמידים מבית הספר באשקלון. ברוכים הבאים. כרגיל אני פונה לתלמידים שמבקרים אצלנו בוועדה ואומר להם שאם הם יחשבו שיש להם מה לומר בנושא הדיון, אשמח לשמוע אותם.
יוסי הראל-פיש
בוקר טוב. כבוד היושב ראש, אני באמת מברך על כך שהוועדה הזאת עכשיו עוסקת גם בנושא של האלכוהול. כמו שאתה יודע, גם הרשות למלחמה בסמים קיבלה לפני מספר שנים את המנדט גם על האלכוהול.

אני רוצה לתת סקירה קצרה על היכן אנחנו נמצאים מבחינת תמונת המצב של האלכוהול ברמה הארצית עד היום ובעצם לתת את הפתיח עבור השותפים שיושבים כאן מסביב לשולחן כדי שהם יוכלו להציג את הדברים שלהם בהתמקדות. אני אנסה לעשות את זה קצר ולפרוס את הבסיס הרחב בלי להיכנס יותר מדי לעומק.

חלק גדול מאוד מהנוכחים כאן, לפחות המבוגרים יותר מאשר הנוער, כבר ראו חלק גדול מהדברים, כך שזאת תזכורת.

דבר ראשון, אני רוצה להראות את תמונת המצב כפי שמצטיירים הממצאים של הסקר הבין לאומי של ארגון הבריאות העולמי על התנהגויות סיכון של בני נוער, סקר שאנחנו עושים אותו פעם בשנתיים במדינת ישראל יחד עם 47 מדינות באירופה וזה מאפשר לנו לקבל תמונת מצב על כל חיי היום יום של בני הנוער, בין השאר גם על התחום של האלכוהול ואת זה אני רוצה להראות עכשיו ולומר מה אנחנו יודעים.

ניכנס ישר למים העמוקים תרתי משמע של שתייה מופרזת של אלכוהול. אני כן רוצה להקדים ולומר שכשאנחנו מסתכלים על אוכלוסיות של נוער וצעירים, אנחנו פחות מוטרדים מהנושא של אלכוהוליזם או התמכרות לאלכוהול כאלכוהוליסט ושזאת תופעה שהיא יותר שכיחה בקרב האוכלוסייה המבוגרת. אצל צעירים אנחנו מוטרדים מאוד משתייה מופרזת, מה שנקרא שתיית אביסר או שתיית בולמוס של כמות גדולה של אלכוהול באירוע אחד ושתייה מהסוג הזה פוגעת בשתי מערכות מאוד מאוד חיוניות של התפקוד של האדם. המערכת הראשונה היא המערכת המוטורית ולכן אנחנו מדברים על נהיגה וספורט מסוכן ודברים כאלה שאסור לעשות תחת ההשפעה בגלל הפגיעה במערכת המוטורית, והמערכת השנייה שנפגעת, שאולי אפילו מסוכנת יותר ופחות מדי מדברים עליה, היא המערכת השיפוטית. הרבה פעמים תשמעו אנשים, גם מבוגרים אבל גם ילדים ונוער, שאומרים לכם את המשפט: אני כבר מכיר את עצמי, אני יודע מתי להפסיק לשתות ואני יודע איפה הגבול. הבעיה היא שאנחנו לא זוכרים שככל שאתה שותה יותר, כל שלוק נוסף שאתה לוקח מאלכוהול, היכולת שלך להיות שם ולזכור את הגבול ולהפסיק לשתות הולכת ונמוגה. לכן האנשים ששותים שתייה מופרזת וכמות האלכוהול בדם עולה לכמויות מסוכנות, הם מכניסים את עצמם למצבי סיכון גדולים מאוד וזאת גם הסיבה לקשר המאוד מאוד חזק בין אותה התנהגות מסוכנת של שתייה מופרזת של אלכוהול לבין היפגעות בתחומים שונים, גם מעורבות באלימות, גם מעורבות כקורבן אלימות, הריונות בלתי רצויים ועוד כהנה וכהנה.

תמונת המצב בקרב הנוער הישראלי הייתה מאוד מאוד מדאיגה היות והתנהגות סיכון היחידה במדינת ישראל שבמקום או להשתפר או להישאר פחות או יותר אותו הדבר במשך העשור וחצי האחרונים, ההתנהגות היחידה שהלכה והחמירה בצורה מאוד מאוד משמעותית היא השתייה המופרזת של אלכוהול. אם אנחנו מסתכלים על תחילת שנות ה-90, ב-1994, אז היה הסקר הראשון שעשינו בארץ בקרב בנים ובנות, וזה הסך הכול, יש לנו בערך שישה אחוזים מילדים בכיתות ו'-ח' ו-י', שאלה גילאי 11 עד 15, שמדווחים שלפחות פעם אחת בחודש הם שתו חמש מנות משקה או יותר באירוע אחד, שזה המדד שלנו לשתייה מופרזת והאחוז הזה הלך וגדל עם השנים בצורה מאוד מאוד משמעותית עד כדי כך שבשנת 2009 האחוז הזה הגיע לעשרים אחוזים. כלומר, הגענו למצב שילד אחד מתוך חמישה ילדים בגילאים של 11 עד 15 במדינת ישראל, לפחות פעם אחת בחודש נמצא באיזושהי מסיבה ושותה כמויות מאוד מאוד מסוכנות של אלכוהול ואני אפילו לא אכנס כרגע לפגיעה הפיזיולוגית בעיקר בילדים שנמצאים בהתפתחות פיזיולוגית, הפגיעה במוח, הפגיעה בדברים אחרים.
היו"ר מוחמד ברכה
אתה מדבר על גילאים מסוימים.
יוסי הראל-פיש
כן. אני מדבר על כיתות ו', ח' ו-י' ביחד, שאלה גילאי 11 עד 15. מה שאנחנו קוראים בשפה המדעית תקופת ההתבגרות האמצעית.

בעקבות הנתונים הללו פלוס המידע הזה שכאשר לקחנו מדד של מה שאנחנו קוראים שתייה מתונה, שזה אומר לפחות משקה אחד בשבוע שלא למטרות דת, קידוש, הבדלה ודברים כאלה, למטרות חיוביות, בשנת 2006 כבר הגענו ל-13 אחוזים מהילדים בכיתה ו', ילדים בגיל 11 במדינת ישראל, שדיווחו שלפחות פעם בשבוע שם שותים אלכוהול כשתייה חברתית, מה שאומר לנו כאנשי מקצוע שגיל ההתנסות הראשונה באלכוהול הלך וירד, במקום שהוא ילך ויעלה, והבסיס של הפירמידה שממנה ההתנהגויות היותר מסוכנות נובעות הלך והתרחב, במקום שיהיה יותר צר. אתם רואים שכאן אנחנו מדורגים במספר שתיים מכל המדינות באירופה בגיל 11 במדד הזה. אגב, אוקראינה עשתה כאן טעות מאוד דרסטית בחישוב והם בעצם היו שבע נקודה משהו, כך שאנחנו בעצם היינו במקום הכי חמור באירופה מבחינת התחלת גיל השתייה המתונה.

שני הנתונים הללו גרמו לנו לאור אדום מאוד גדול ובעקבות כך ממשלת ישראל וראש הממשלה החליטו על הקצבה של תקציב כדי להקים את התכנית הלאומית להתמודדות עם נגע האלכוהול. התכנית הזאת ניתנה כמנדט לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול לתכלל את העבודה הזאת ביחד עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות הרלוונטיות בקואליציה של שותפים ובעצם יצאנו לדרך בתחילת שנת 2010.

אני לא אלאה אתכם בכל הדברים שהתכנית הזו עשתה, אבל דבר ראשון היה שפיתחנו קואליציה של שותפים גם ברמה הארצית וגם ברמה של הרשויות המקומיות, שם הרווחה, הבריאות, ביטחון פנים, קליטה, בטיחות בדרכים וכן הלאה, כאשר כל אותן רשויות שהן רלוונטיות יושבות מסביב לשולחן ועובדות ביחד. פיתחנו מסרים אחידים כדי שנדבר בקול אחד ולא כל אחד שהולך למקום מסוים שומע מסר אחר, אלא שהמסרים יהיו מקובלים על כולם ואחידים. פעילות אינטנסיבית, כפי שהיושב ראש הזכיר בתחילת דבריך, של חקיקה במשך השנה-שנתיים הראשונות, חקיקה של איסור מכירה לקטינים, איסור מכירה אחרי שעה 11:00, איסור שתייה מקומות ציבור, מיסוי על האלכוהול, תוויות אזהרה וכן הלאה. הייתה שורה שלמה של חוקים, עבודה מאוד אינטנסיבית שנעשתה כאן במשכן הזה, אבל אחד הדברים היפים בעבודת החקיקה היה שהיא לוותה במאמץ מאוד אינטנסיבי של שיתוף פעולה בתחום של האכיפה. הזכרת למשל את הנושא הזה של מנדט לשוטר לשפוך אלכוהול אם הוא תופס מישהו ששותה במקום ציבורי, רק הדבר הזה כשלעצמו עם אכיפה מאוד אינטנסיבית שנעשתה בעיקר באזורי בילוי בלילות, גרם לשינוי מאוד דרמטי שאנחנו רואים בשטח בהשוואה למה שהיה קודם.

הטמעה של מגוון תכניות התערבות, גם במערכת החינוך הפורמלית בשיתוף עם שפ"י - וקרן רוט יושבת כאן והיא תספר לנו אחר כך – וגורמים נוספים, גם באזור של הקהילה, עבודה מערכתית ברשויות המקומיות, גם עם אגף הקהילה שלנו ואגף מניעה וחינוך - וראש האגף יושבת כאן לימיני, אורית שפירא שתשמעו ממנה עוד מעט – ועם עבודה שמתאמים בשטח בתיאום עם עיר ללא אלימות וגופים אחרים, פעילות ממוקדת על אוכלוסיות ייחודיות. במשך השנים הללו זיהינו את אוכלוסיות היעד המרכזיות כאשר הראשונות בהן היו האוכלוסיות של העולים החדשים, בעזרתה של שרה כהן ומשרד הקליטה, ועבודה גם ברמה הארצית וגם בשטח, אוכלוסיות של דתיים, חרדים, כמובן מהמגזר הערבי ומגזרים אחרים שהיה צריך לפתח אסטרטגיות שמותאמות ותפורות להם.
היו"ר מוחמד ברכה
איך משפיע להערכתך האיסור הדתי על שתיית אלכוהול אצל הערבים?
יוסי הראל-פיש
לצערי הרב לא השפיע כל כך. אצל הצעירים זה לא משפיע אלא להפך, יש לנו בעיה מאוד חמורה של אלכוהול. אתה תראה עוד מעט את הנתון. אנחנו גם כותבים עכשיו דוח ספציפי על המגזר כך שיהיה אפשר לעבוד אתו אבל עוד מעט תראה את הנתונים.

התערבות בקרב סטודנטים, צה"ל, מקומות עבודה, דברים שהתחלנו בשנה האחרונה להיכנס אליהם יותר וגם על זה אורית תדבר בהמשך. תראו מה קרה בעקבות הפעילות הזאת במשך השנתיים הראשונות. התחלנו בינואר 2010 ובסוף 2011 – כלומר, שנתיים של עבודה של שיתוף פעולה מאוד אינטנסיבי של כל הגורמים הרלוונטיים ברמה הארצית וברמה המקומית – תראו איך הצלחנו לבלום את העלייה המטורפת הזאת בשיעורי שתייה, לא רק לבלום אותה אלא כבר להפוך את הספינה ולהתחיל להוריד את השיעור חזרה בערך למה שהוא היה ב-2006 ואנחנו מאוד מאוד מקווים שהשנה, ובחודש הבא אנחנו נכנסים לשטח עם הסקר החדש, שנראה את המשך הירידה הזאת.
היו"ר מוחמד ברכה
ירידה מאוד משמעותית.
יוסי הראל-פיש
גם אנחנו בהתחלה היינו בהלם.
היו"ר מוחמד ברכה
לרדת בשמונה אחוזים במשך שתיים.
יוסי הראל-פיש
אני אגיד לך מה אני חושב על זה.
היו"ר מוחמד ברכה
המתודולוגיה לא השתנתה.
יוסי הראל-פיש
המתודולוגיה לא השתנתה. בדקנו את כל האפשרויות האלטרנטיביות שיכולות להסביר את זה ולא מצאנו. גם לא קרה בארץ שום דבר אחר שיכול להסביר את הירידה הזאת. אבל מה, פעם ראשונה שכל הגופים עבדו ביחד ועבדו בצורה אינטנסיבית וכנראה כאשר יש לך תופעה כזאת שמתחילה להשתולל, כשאתה עושה את הפעילות של כיבוי שריפה ראשונה, זה קודם כל מוריד את זה בבת אחת. אחר כך השאלה אם אנחנו נצליח לשמור את זה אחרי הירידה הזאת. המצב עדיין חמור.
היו"ר מוחמד ברכה
האמת היא ש-2011 משתלבת ב-2006.
יוסי הראל-פיש
זה מה שאמרתי. אנחנו עלינו וירדנו. אני מקווה שזה ימשיך.
היו"ר מוחמד ברכה
אולי צריך להסביר את פשר העלייה ב-2009.
יוסי הראל-פיש
אפשר לשבת ולדון מה קרה אז ואפשר לשבת ולדון מה צריך להמשיך לעשות היום. מה שקרה אז, כנראה שפשוט עוד לא התחלנו לטפל בזה וככל שזה הלך וגבר ונכנס יותר ויותר לתוך תרבות הבילוי של הנוער, של החבר'ה הצעירים ושל המבוגרים, זה וקטור כזה שהמשיך לפרוץ קדימה. ברגע שהמדינה הלכה ועשתה מעשה, זה עצר את זה והשאלה הגדולה היא מה יקרה מעכשיו והלאה.

הנה מדד נוסף של השתכרות, רק כדי שתראה מהצד השני.
היו"ר מוחמד ברכה
אני חושב שיותר מאשר זה ירד ב-2011, זה עלה ב-2009. 2011, זה באותה רמה של השנים הקודמות.
יוסי הראל-פיש
גם ב-2006, אתה מסתכל, זה 14 אחוזים
היו"ר מוחמד ברכה
עדיין יש קפיצה. החריג הוא לא הירידה אלא העלייה ב-2009.
יוסי הראל-פיש
זה החריג. כל העשור הזה. כלומר, אם אני מסתכל על זה בעיניים של מדען שעוקב שלושים שנים אחרי התופעות הללו בעולם, כשאתה רואה דבר כזה, הוא כל כך עקבי, העלייה הזאת כל כך עקבית, וכאשר אתה רואה עלייה כל כך גדולה, סופו של דבר שאם לא היינו עוצרים את זה כאן, זה היה קופץ עוד יותר גבוה. גם העשרים אחוזים האלה, רק לסבר את האוזן לכולנו, עדיין זה אחוז יחסית נמוך בהשוואה ל-47 מדינות באירופה ובקנדה ובארצות הברית. עדיין בין המדינות עם השיעורים הנמוכים, כך שיש כאן עוד המון שזה היה יכול לזנק למעלה והיינו יכולים להיות במצב קטסטרופלי. כרגע איכשהו לפחות עצרנו את זה.

הנה מדד נוסף של היסטוריה של השתכרות, האם שתית אלכוהול עד כדי כך שהשתכרת. גם כאן ראינו את אותה מגמה של החמרה. אגב, כאן, שני הבארים הימניים, אלה בנים ובנות במגזר הערבי והשמאליים אלה בנים ובנות במגזר היהודי. אם אתה רואה, בשנים הראשונות המגזר היהודי שתה הרבה יותר מאשר המגזר הערבי, גם הבנים וגם הבנות, אבל המגמה הזאת מתהפכת, מתחילה להתהפך, וכאשר אתה מסתכל היום בשתייה מופרזת רגילה, הבאר הזה של הבנים במגזר הערבי הלך וגבה עוד יותר. בכל קבוצות האוכלוסייה הללו יש ירידה מ-2006 ל-2011 שהיא מתאימה גם לירידה שראינו קודם.

גם בהיסטוריה של ההשתכרות, כמו שאמרתי קודם, אנחנו עדיין נמצאים יחסית בשיעור נמוך מאוד בהשוואה לרוב המדינות באירופה ובצפון אמריקה, למרות שיש לנו עוד הרבה אפשרות לשפר את זה.

זוהי תמונת המצב, רק כדי שנדע שהבעיה הזאת קיימת והיא קיימת בשיעורים גבוהים אבל כנראה בשלושת השנים האחרונות הצלחנו לעשות עבודה משותפת ולהתחיל לשנות את הדבר הזה וכמובן אנחנו צריכים לעצור, מה שאנחנו לא עושים מספיק הרבה פעמים אלא אנחנו תמיד ממוקדים בבעיות השליליות, וללמוד מההצלחה ולראות מה כאן עבד ויש כאן כמה דברים שעבדו.

תהליך שינוי לוקח זמן. אנחנו צריכים להבין את זה וצריך לפרגן לתהליך. תמיד אנחנו רוצים מחר בבוקר, זבנג וגמרנו ושיהיו תוצאות, אבל זה לא עובד כך. ראיתם כמה שנים לקח לתופעה הזאת להגיע למצב אליו הגיעה. זה לוקח קצת זמן לעצור רכבת או להתחיל לשנות וצריך לפרגן לתהליך. לא רק זה אלא גם לתקצב תהליכים לאורך זמן. לא לתקצב משהו לשנה ולחשוב שבזה פתרנו את הבעיה.

הדבר השני. יש היום ספרות ענפה חדשה יחסית והספרות המדעית שעוסקת במה שנקרא אינפלמנטיישן ריסרצ', חקר ההטמעה, והספרות הזאת טוענת שיכולה להיות לך תכנית מניעה או תכנית התערבות הכי טובה בעולם, אבל אם תהליך ההטמעה שלה הוא לא טוב, הוא לא מספיק מקצועי ויעיל, אתה לא מקבל את התוצאות אותן אתה רוצה. יכול להיות לך תהליך הטמעה מעולה עם אנשים פנטסטיים שעושים את העבודה כמו צריך בשטח, אבל הם משתמשים בתכנית לא טובה וגם אז לא תהיה תוצאה. כלומר, כדי לחולל תוצאה במה שאנחנו מנסים לחולל, אתה חייב שיהיו לך האסטרטגיות, התכניות והתכנים הנכונים וגם תהליך הטמעה שיהיה נכון. אנחנו בעצם למדנו למידות גם בתחום של איך לעשות את הדברים שאני קורא לזה התחום של החומרה, וגם בתחום של התוכנה שכשאתה עושה, מה אתה צריך לצקת פנימה לתוכן. כאן אני רוצה במספר השקפים הבאים במהירות להראות לכם מה למדנו, שאלה הדברים שבעצם אחר כך יתחברו לדברי האנשים שידברו כאן היום.

בתחום של איך לעשות את האסטרטגיה בצורה נכונה. כמובן, דבר ראשון, איפה שזה לא יהיה, בין אם זה ברמה הארצית, בין אם זה בתוך בית ספר ספציפי או ברשות מקומית, חייבת להיות מנהיגות שמחויבת ומגויסת להובלת תהליך של שינוי לאורך זמן ולהקצאת המשאבים, כשהוא נמצא שם, הוא מלהיב את האנשים והוא בעצם נותן את הטון. אתה לא יכול להיכנס לבית ספר – וקרן תעיד על כך – לחולל שינוי אם זה לא בראש של המנהל והוא משדר את זה לצוות.
היו"ר מוחמד ברכה
המנהיגות היא מנהיגות של צוות ההוראה?
יוסי הראל-פיש
בכל מקום בהתאם. אם אני עובד בעיר, אני חייב שראש העיר יהיה שם.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מתכוון לא לייצר מנהיגות מתוך הקהל.
יוסי הראל-פיש
עדיף שזה האדם שזה התפקיד שלו, אבל בהרבה מקומות יש דמויות מפתיעות, יש איזה מישהו שבמקום הספציפי הזה הוא כריזמטי. הרבה פעמים יש דמויות כאלה של מנהיגים טבעיים שעושים את זה, אבל אתה חייב לזהות את זה ולדעת שזה נמצא.

חייבת להיות מדיניות מאוד ברורה, חקיקה או נהלים שהם ברורים וכולם מכירים אותם וכולם יודעים מה מצופה מהם ושזה קוהרנטי לחלוטין.

צריכה להיות בנייה של קואליציה של שותפים. אי אפשר לעשות שום דבר לבד. לא בן אדם לבד, לא מקצוע לבד, לא בית ספר לבד, לא משפחה לבד. חייבים לעבוד ביחד וגם משרדי הממשלה הרלוונטיים ואת זה אנחנו לומדים הרבה יותר טוב בשנים האחרונות, איך לעשות את זה נכון.

הורים, הורים, הורים. אפשר להמשיך לדבר עליהם ואף פעם לא נדבר יותר מדי על החשיבות שלהם. פרסמנו עכשיו מאמר, דוקטורט שעומד לצאת, שמנהלים שמדווחים על כך שההורים מעורבים בבית הספר, שיעורי השתייה של האלכוהול שם מאוד נמוכים ומנהלים שמדווחים שיש להם נתק מההורים וההורים לא באים ואין להם כל קשר עם בית הספר, שם שיעורי ההתנהגויות הסיכון הכי גבוהים. מצד שני, שי מכיר את המחקר שעשינו על בטיחות בדרכים, נהגים צעירים בגיל כיתה י"א-י"ב שמדווחים שהם עשו התנהגויות של נהיגה מסוכנת, כולל נהיגה תחת אלכוהול, אם הם ראו את אחד ההורים שלהם עושה את ההתנהגות הזאת, יש להם הסתברות של פי 12 או 13 מאשר לילדים אחרים לעשות את ההתנהגות. הדוגמה של ההורים מסבירה – מי שקצת מבין מתודולוגיה – שבעים אחוזים מהשווי של ההתנהגות הזאת. המקום המרכזי של ההורים הוא מאוד מאוד חשוב.

מערך חינוך והסברה אחיד ויעיל. שוב, לאן שאתה מסתכל, שתראה את אותם דברים ושזה מכוון בגובה העיניים של הילדים אם זה דרך האינטרנט, אם זה במקומות שהם נמצאים וכן הלאה.

הטמעה של אסטרטגיה של מגוון תכניות התערבות. לא לקחת רק תכנית אחת ולחשוב שפתרנו את הבעיה. חלק הן תכניות מניעה, חלק הן תכניות העצמה, חלק הן תכניות שמכוונות לאוכלוסיות יעד, חינוך פורמלי, בקהילה, והכול מתואם עם רצף חינוכי.

זיהוי יעדים מדידים להשגה. למדנו בשנים האחרונות לעבוד עם יד על הדופק ולהחליט מראש, עוד לפני שאתה מתחיל תכנית, מה היעד שאתה רוצה להשיג, למדוד אותו ולמדוד אותו תוך כדי ריצה גם יעדים של תהליך כדי להגיע למקום, ואורית אולי תפרט יותר לגבי התהליך הפורמלי שעשינו כדי להבנות את התהליך הזה בצורה יותר נכונה.

פיתחנו גם מודל עירוני כוללני שמבוסס על הספרות המדעית, איך לעבוד בתוך עיר וברשות מקומית. יש לנו היום שלוש ערים – מודיעין, כרמיאל ואשדוד – בהן אנחנו עושים פיילוט. הפיילוט התחיל בשנה שעברה והוא מלווה במחקר הערכה. אנחנו מפעילים את המודל הזה והמחקר החי ייתן לנו מידע בעזרתו נוכל ללכת לשאר הערים וליישם שם את הלמידה מההצלחות.

זה הנושא של החומרה, של איך לעבוד נכון. עכשיו כמובן אנחנו צריכים להטמיע את התכנים. לגבי התכנים, דבר ראשון ברור שכאשר יש ירידה בתחושת המסוכנות, כמו שקורה למשל עם המריחואנה והקנביס, בגלל השיח הליברלי, גם עם האלכוהול הייתה תקופה שפתאום הילדים ובני הנוער אמרו שאלכוהול, קצת שותים. יש תחושה שברגע שיש ירידה של תחושת המסוכנות או חוסר ידע לגבי המסוכנות בשבילי, שיעור השימוש עולה. אותן תכניות מניעה למיניהן שמחדירות את הידע ומחדירות את לקיחת האחריות הן מאוד חשובות להשאיר אותן בפנים, אלא מה, למדנו בשנים האחרונות מהמחקרים בעולם שצריך לא להתרכז כל הזמן רק בגורמי הסיכון שמחוללים את ההתנהגות סיכון אלא ללכת בדיוק לכיוון ההפוך, להתמקד על אותם גורמי חוסן, על אותם גורמי הגנה שגורמים לילדים ולצעירים להיות במקום שטוב להם ובמקום מועצם, כך שהם בכלל לא זקוקים ללכת ולהוכיח לאנשים כמה הם "קול" ולהיות במקומות של התנהגויות סיכון כולל הנושא של האלכוהול. האסטרטגיות הללו הן הרבה יותר יעילות מבחינת התוצאה וזה אומר לנו שחלק גדול מהמסרים שלנו צריכים להפסיק להיות מסרים של מה לא לעשות ולהתחיל לעסוק במצוות עשה. כלומר, כל הורה מתחיל יודע שאם אתה אומר לילד אל תעשה ואל תעשה ואל תעשה, זה לא עוזר כלום אם אתה לא נותן לו את האלטרנטיבה מה לעשות במקום. כאן יש לנו דרך ארוכה מאוד לפתח את הנושא של האלטרנטיבות.

כאן, ממש בקצרה על קצה המזלג, ארבעה מחוללי חוסן מאוד מרכזיים שאנחנו הכנסנו לכל החשיבה שלנו גם במשרד החינוך וגם אצלנו.

הנושא של המבוגרים המשמעותיים. אלה לא רק ההורים אלא אלה ההורים, המחנכים, המדריכים, מבוגרים משמעותיים שנמצאים שם בנוכחות עם הילדים ובמעורבות שהיא מכילה, תומכת וכן הלאה, כפי שכתוב כאן.

נושא של חוויות גם בזירות בקהילה וגם בבית הספר, חוויות מצמיחות וחיוביות שילד עוסק בדברים שהוא טוב בהם והוא מתקדם והוא מקבל פרגונים, ובעקבות כך יש לו גם תחושה של ערך עצמי וילד שקם בבוקר ויש לו תחושה של ערך עצמי, הוא מתמודד עם המצוקות שלו בדרך הרבה יותר קונסטרוקטיבית מאשר לפנות למקומות של התנהגויות סיכון ושל אלכוהול.

מחוברות חברתית בריאה עם עשייה שהיא עשייה נקייה מסמים ואלכוהול.

התפקיד של ההורים, שוב, רק לסבר לכם את האוזן, להיות מבוגר משמעותי, נוכחות ותקשורת שוטפת. תמיד באים אלי ושואלים מה פתאום שהילד יספר לי. בטח שהילד לא יספר לך, אם אתה לא פיתחת תרבות משפחה שמדברים, שנפגשים פעם ביום באיזו ארוחה או שיש תרבות שמדברים על דברים ומשתפים. כשילד רגיל לזה, ברגע שיש לו משהו שמציק לו, אתה תהיה הראשון אתו הוא יבוא לדבר.

הנושא הזה של תרבות משפחה, של שיתוף, ליכוד ואכפתיות, שילוב של מסרים שההורים מוסרים את אותם מסרים שמוסרים בבית ספר ולא נוצר מצב כמו שקרה באחת הערים שעבדתי אתן לאחרונה, שם בבית הספר אסרו להכניס אלכוהול למסיבה וההורים כן אישרו להכניס אלכוהול. אסור שיהיה דבר כזה.

מעורבות ונוכחות בקהילה, יצירת רצף חינוכי בין בית הספר והקהילה, הבניית מרחב הפנאי הזה -אפשר לדבר עליו שעות ועוד מעט אני אזכיר את זה שוב – דרבון של פעילויות אלטרנטיביות ומתן דוגמה עצמית. הדברים הללו מובילים אותנו לאומנות הזאת של יצירת האלטרנטיבות של מה לעשות במקום,.

הדבר הראשון. כולנו, כל אנשי המקצוע, יודעים שהשעמום והחלל הריק הזה של שעות הפנאי שלא מובנות, זה אבי אבות הטומאה. שם הדברים מתרחשים. הדרך היעילה ביותר למנוע את זה, זה להבנות את הזמן הזה ביחד עם הילדים. כלומר, לא לבוא ולהחליט עבור הילדים מה הם צריכים לעשות אלא הילדים צריכים להיות חלק מהחשיבה ומהתכנון והפיתוח, אבל להבנות את החלל הזה של הפנאי עם שיתוף בני הנוער בתכנון, פיתוח זירות נגישות ומפוקחות שכמובן הן נקיות מאלכוהול. אגב, כרמיאל הייתה אחת הערים הראשונות בארץ – סליחה, ראשון לציון עשתה את זה קודם בפסטיבל היין בסוכות וכרמיאל עשתה את זה לפני ארבע שנים בפסטיבל המחולות בכרמיאל – לאסור על הכנסת אלכוהול לתוך המתחם וזה כמעט כל העיר. המקום סגור עם גדרות ויש כניסות מפוקחות וזה שינה את כל האווירה בפסטיבל, גם בלילות. הכול השתנה מקצה לקצה. זה קרה בראשון לציון עם פסטיבל היין שגם שינו את שמו מפסטיבל היין לפסטיבל זמר עברי.

יש ערים אחרות, לא אזכיר אותן, שמביאות את תעשיות הבירה שהן נותנות החסות לאירועים של הנוער. אז מה הרעיון? אתה הולך ומשלם למתאמת שתעשה עבודות כדי לשנות את תרבות הבילוי רוויית האלכוהול ומצד שני אתה נותן לאלכוהול לבוא ולהיות נותן החסות.

עידוד ההשתתפות. כאן אלה מסרים שאנחנו יודעים אותם כבר שנים. בן אדם שהוא שותף במשהו ואתה לוקח את הנוער ורותם אותו לפעילות בקהילה, עצם ההירתמות הזאת שמה אותו במקום אחר לגמרי ונותנת לו את המשמעות הקהילתית. ברגע שיש משמעות ופרטיסיפיישן, יש תחושה של שייכות ואכפתיות והדברים הללו יוצרים בני נוער מתפקדים. ילד שטוב לו הוא ילד שמתפקד והוא מתפקד כמו שצריך. הילדים שמגיעים למקומות של הקצה ושנסחפים עם הלחץ הקבוצתי במסיבות ובבילויים להתנהגויות קיצון, אלה ילדים שמשהו חסר להם כדי שהם יוכלו לעמוד בזה. אנחנו, החברה, חייבים להעצים את המשהו הזה שצריך להיות שם יחד עם הילדים.

אני כמובן רוצה לסיים בכך שאני לא מוריד מהנוער את האחריות. שני דברים אני אומר ובזה אסיים. בני נוער, זאת לא הבעיה. אם מישהו פותח את העיתון, הוא תמיד חושב שעושים דמוניזציה לנוער, שזאת אוכלוסייה שנחתה עלינו מהמאדים. זאת הבבואה שלנו, זאת המראה שלנו ומה שאנחנו רואים אצלם, זה בעצם משהו שאנחנו חוללנו או שאנחנו לא הצלחנו לחול משהו שונה אותו רצינו לחולל אתם ביחד. הם לא המושא. הם לא מישהו שאנחנו צריכים לעשות עליהם אלא צריך לעבוד אתם ביחד והם המנוף הגדול ביותר של הפתרון. אבל האחריות היא של בני הנוער, ואת זה לא נוכל לעשות עבורם. האמת היא שאנחנו כן צריכים לעשות את זה אבל לא עבורם אלא עבורנו.

אני אומר כאן משהו שאולי יפתיע אתכם. בני הנוער הישראלי לא הכניסו את האלכוהול למדינת ישראל. הם גם לא אלה שפיתחו את תרבות הבילוי שבמקום ללכת לבלות ובבילוי שותים קצת אלכוהול, אז הולכים לבלות כשמטרת הבילוי היא לשתות אלכוהול. זה לא הנוער עשה את זה אלא המבוגרים עשו את זה. כל תרבות הפאבים והחתונות שמכניסים את האלכוהול עם מבחנות לתוך רחבת הריקודים, כאילו אם לרגע אחד לא יהיה אלכוהול כל השמחה תדעך. אנחנו המבוגרים עשינו. אם זאת הדוגמה שאנחנו נותנים, אז מה שאנחנו רואים, את הבעיה של האלכוהול בקרב החבר'ה הצעירים, זה משהו שאנחנו יצרנו. אבל אחריות של בני הנוער היא לשנות את התרבות של הבילוי, זה לשנות את האיניות של השתייה כדרך היחידה שאפשר לעשות כיף. אנחנו מגדלים כאן איזה זומבי – שזה גם אנחנו המבוגרים – שחושבים שבלי חומר כימי אי אפשר לעשות דברים בחיים, שכדי שיהיה לי אומץ לדבר עם בחורה אני צריך לשתות אלכוהול, וכדי שאני אוכל להתרכז בבחינה אני צריך לקחת ריטלין, וכל דבר שאני צריך לעשות - אני צריך איזה חומר שיעזור לו. זה המסר. אנחנו צריכים ללמוד איך להשפיע על הכיף ולא לחפש כיף תחת ההשפעה. זה תהליך. זה לא משהו שקמים ומחליטים שביום שני בבוקר זה מה שנעשה. זה תהליך וזה משהו שאנחנו צריכים להיות ממוקדים בו. חלק גדול מאוד מהפעילויות שאנחנו עושים, למרות שהן פעילויות של תכניות מניעה ותכניות הכשרה של מפקדים בצבא ודברים כאלה, המסר הזה כל הזמן נמצא שם באיזשהו מקום בפנים.

הדברים עליהם דיברתי הם דברים שצריכים להיות ברקע של הפעילויות והאסטרטגיות שאנחנו רוצים להטמיע ואת זה צריך לזכור.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה. הדובר היה דוקטור יוסי הראל-פיש שהוא המדען הראשי של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.
יוסי הראל-פיש
אפשר לשאול אתכם באיזה שכבת גיל אתם?
תלמידה
כיתה י"ב.

שמי נטע. אני חושבת שאתה ממש צודק בעניין של כל התרבות הזאת. יש חודשיים חופש גדול בהם לנוער אין מה לעשות. באשקלון העירייה לא נותנת לנו שום מענה בערבים ואין מקומות בילוי ואין לאן לצאת. כל מקומות הבילוי באשקלון הם ברים ופאבים שלא נותנים להיכנס אחרי שעה 10:00 בלילה. זאת אומרת שהנוער באשקלון, שאני חלק ממנו ואני רואה אותו, כל ערב מנסים לחפש מה לעשות, לאן לפנות ואין. לכן הכי פשוט זה ללכת לפיצוצייה ולבקש ממישהו שיקנה אלכוהול וזה מה שעושה את הערב. חלק מהדרך למנוע את התופעה היא שהעיריות ייקחו את הנוער בידיים כי בשישי בערב אין מה לעשות בפריפריה.
יוסי הראל-פיש
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. אני שמח שזה בא ממך.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה לכם.
קרן רוט איטח
מבחינתנו אסטרטגיה חדשה, היא לא חדשה כי אני חושבת שאנחנו בתוך תהליך של אסטרטגיה והצורך לחדש הוא לא תמיד צורך. אני רוצה לומר שזאת באמת תופעה מורכבת שהיא תופעה חברתית מעבר לתופעה של מערכת החינוך, שמערכת החינוך בוודאי נדרשת לתת מענה ברמה החברתית.

העבודה שלנו סביב הסיפור של האלכוהול היא במקום הרבה יותר רחב של עבודה בתחום החינוכי ומתבססת על הגישה שיוסי הציג כאן של עבודה על הרווחה, על החוויה של בית הספר, על מה קורה קשר שבין מורה לתלמיד כי בית הספר הוא כתובת שמאפשרת חוויה חינוכית ובמקום הזה אנחנו נראה פחות התנהגויות סיכון שזה בעצם ליבת העשייה שלנו. בתוך זה נכנסים גם שיעורים שמתייחסים ספציפית לאלכוהול.

היית עם סימני שאלה לגבי המספרים שיוסי הציג וכולנו הרמנו גבה, אבל מאוד במקביל לנתונים של יוסי התפרסמו גם הנתונים של רמ"א, רשת מחקר ארצית של משרד החינוך, והמחקר בדק דפוסי התנהגויות סיכון ואקלים וראה שהמגמה הייתה מאוד בהלימה לממצאים שיוסי הציג. זאת אומרת, שני מחקרים שדיברו על אותה מגמה של ירידה בהתנהגויות סיכון כולל בשתייה של אלכוהול, אלימות וחוויה חיובית יותר בתוך בית הספר.

אנחנו עובדים יחד עם הרשות למלחמה בסמים. כתוצאה מהתכנית האסטרטגית נכנסנו קצת יותר לתוך בתי הספר היסודיים עת זיהינו את המגמה של ירידה בגיל השתייה. המשכנו להעמיק את העבודה בתכנית כישורי חיים, פתחנו מרכז למידה לתלמידי כיתות ה'-ו' שעוסק באלכוהול שנקרא גדולים ולא שותים, וילדים אמרו לנו שעדיף לקרוא לו גדלים ולא שותים, וזה משהו שמכוון לעשייה.

ממצאי הערכה ראשונים איכותנים מלמדים שהתכנית משפיעה על העמדות של הילדים. זאת עבודה מאוד טובה ומאוד רלוונטית. היו הרבה סימני שאלה כמה זה רלוונטי לעסוק בנושא הזה בכיתות ה'-ו', במיוחד בקרב המורים שהיו צריכים להטמיע את זה, אבל פגשנו ילדים שזה פוגש אותם במקום מאוד מאוד רלוונטי. היו אחרים שזה לא היה רלוונטי עבורם אבל בוודאי הקול הדומיננטי היה שחשוב שנדבר אתם על הנושאים האלה.

היחידה של משרד החינוך עוסקת במניעת שימוש בסמים, באלכוהול ובטבק. אנחנו עוסקים באלכוהול כבר הרבה מאוד שנים. אני חייבת לומר שכתוצאה מהמגמה שינינו את הדגשים שלנו. אם פעם התכנית הזאת נקראה טיפ טיפה במידה הנכונה ודיברנו על שתייה מבוקרת, כתוצאה מההבנה ששתייה מתחת לגיל מסוים היא מאוד בעייתית ומאוד מסוכנת גם מבחינת הבריאות וגם מהבחינה ההתפתחותית, המסר שלנו ברמה הלאומית הוא שתייה היא לא מומלצת. זה מאוד מאוד מורכב ואני יודעת שעוסקים בנושא הזה בגילאים הבוגרים יותר. זה דורש מהמורים להיות עם אג'נדה מקצועית מאוד חזקה.
היו"ר מוחמד ברכה
באיזו מידה התופעה קיימת בתוך כתלי בתי הספר?
קרן רוט איטח
כמעט ולא קיימת בתוך בתי הספר. עיקר התופעה מתרחשת בשעות הערב, בסופי שבוע, בפעילות הפנאי שלהם. זאת לא התנהגות שמתרחשת בתוך בית הספר, תודה לאל וטוב שכך. יש הנחיות מאוד ברורות שאוסרות שתיית אלכוהול בתוך כתלי בית הספר וגם בתוך פעילות חוץ בית ספרית, בטיולים, במסיבות. זה דבר שהוא אסור בתכלית האיסור. לומר לך שמצליחים להגיע לזה בצורה של מאה אחוזים, בוודאי שלא, אבל יש גבול מאוד ברור וכשאירוע כזה קורה, אנחנו מתמודדים אתו בכל מיני אספקטים.

צריך להבין שהאספקט הוא לאו דווקא בענישה כמו בהבנה בוודאי כאשר מדובר בילדים שמעורבים בשתייה בעייתית שמביאה לאיבוד הכרה או לאשפוז. יש כאן הבנה של איזושהי מצוקה וכאן אנחנו מנסים להנחות את הצוותים בשיתופי הפעולה עם משרד הרווחה כן להתייחס לתופעה ולראות מה הקשיים ואיך אפשר לעזור.

בהקשרים האלה אני רוצה לומר שעשינו שינוי גם בעבודה עם מנהיגות נוער. אני רוצה לומר שכמדריכה, כאשר אני פניתי בעיר אשדוד עם המתאמת לעבודה אל יועצת הנוער, הם אמרו לי שלא רלוונטי להם סוגיה של אלכוהול וסמים. יש שם דברים אחרים, מועדון נוער בעיר, שמעניינים אותם אבל בוודאי לא אלכוהול וסמים. אנחנו רואים שבשנים האחרונות בתהליך שנעשה מועצת הנוער הארצית כן לוקחת אחריות על הדבר הזה וכן שותפה לגיבוש מסרים והטמעת הנושא בקרב התלמידים.

אותו הדבר לגבי תנועות הנוער. גם תנועות הנוער מבינות היום שיש להם תפקיד כמבוגרים משמעותיים בחיים של החניכים שלהם והם שותפים למהלכים ולהבאת מסרים כך שאנחנו רואים יותר את תנועות הנוער בתוך הסיפור הזה.

הדבר האחרון שמאוד חשוב לי להדגיש זה הסיפור של המבוגרים ואיזו דוגמה אישית אנחנו נותנים. הסיפור שלנו הוא סיפור של הורים. השימוש באלכוהול פוגש אנשים מבוגרים בתרבות הפנאי שלהם, באהבות שלהם, בתשוקות שלהם, ועד אנחנו לא נצליח לעשות את השינוי בהבנה של איזה תפקיד יש למבוגרים בגיבוש תפיסות ועמדות בנושאים האלה, יש לנו עוד עבודה רבה. זה בעיני הדבר המרכזי שצריך לקדם.
היו"ר מוחמד ברכה
איך מתייחסים למה שנקרא משקאות אנרגיה?
יוסי הראל-פיש
היה על זה דיון. הבעיה היא שהילדים עושים למשקאות האלה אביוז. כלומר, במשקה אנרגיה עצמו, חוץ מקופאין ודברים דומים לקופאין אין אלכוהול אלא אם כן הילדים מערבבים וזה מה שהם עושים. הם מערבבים אלכוהול בתוך המשקה ואז הוא מסוכן.
היו"ר מוחמד ברכה
כאשר מערבבים, הוא יכול לשמש כהסוואה.
קרן רוט איטח
גם כאן זאת מודעות של המבוגרים להבנה של הסיכון שבשתיית משקאות אנרגיה בגילאים הצעירים, שזה לא מומלץ ולא בריא. שוב, זה עניין של מודעות.
היו"ר מוחמד ברכה
משרד הרווחה. איריס.
איריס פלורנטין
אני אכנס מאספקט אחר לגמרי שהוא בעצם האספקט של הטיפול ולכן אני לרגע לוקחת כיוון אחר. אני רוצה להתייחס בכמה מלים למבוגרים ואז להרחיב את היריעה לגבי הנוער.

אני חושבת שיוסי אמר מאוד נכון, שאנחנו המבוגרים הבאנו את זה ואחר כך זה עבר לבני הנוער. אני כן רוצה לומר שבנושא של מבוגרים יש הרבה מאוד טיפול והרבה מאוד של שנים של טיפול ואני רואה את העלייה. כל שנה אני צריכה לדרוש משאבים נוספים ולתת מענה לכמות המבוגרים שמגיעים לטיפול. כרגע, בנקודת הזמן הזאת של 2012 – אלה הנתונים שנאספו - יש 8,000 מבוגרים שנמצאים בקשר טיפולי לגבי אלכוהוליזם. זה כדי לראות היכן אנחנו נמצאים עם האנשים ששותים באופן קבוע. אנחנו עדיין לא מודדים את האנשים שמשתמשים לרעה ואין לנו מספיק נתונים לגביהם. אני מקווה שבעתיד, בשנה הקרובה, תיכנס מערכת מחשב אחרת ונוכל לנטר את זה טוב יותר.

אני רוצה לומר שמבוגרים משולבים במסגרת מרכזי היום בקהילות טיפוליות, כך שיש מענים למבוגרים ואנחנו מגיעים עם המענים למבוגרים גם בקצה הרצף כשצריך להכניס אותם לאשפוז בו הם צריכים להיות כבית לחיים ועד סוף התהליך, כאשר יש גם בעיות רפואיות בתחום של אלכוהול. אנחנו מוצאים אותם בבתים לחיים, אי אפשר לשחרר אותם הביתה ושם הם נמצאים.

עוד דבר נוסף לגבי מבוגרים. אני חושבת שמבחינת חלון הזדמנויות אנחנו נמצאים במקום חדש מבחינת קביעת מדיניות וזה בעניין החוק הפלילי. לפני כעשר שנים ניסינו עם הרשות לשנות את החוק הפלילי ולאפשר למבוגרים ששותים להיכנס לטיפול במקום חלופת מאסר או מעצר. לא הצלחנו לעשות את זה באותו זמן כי המגמה הציבורית הייתה שהמשרדים והממשלה לא בנויה לזה באותה נקודת זמן מאחר ורוב העבירות של האלכוהוליסטים הן נגע ואלימות שהיא עבירה שפוגעת במשפחה הקרובה ולא הסכימו ללכת אתנו עם זה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שמשרד המשפטים ואחרים נמצאים אתנו במקום של לאפשר לזה להיכנס, לאפשר שיקום אלכוהוליסטים והמשטרה נגדנו. עוד לא הצלחנו לדעת למה אבל היא טוענת שמאחר וזה חוקי, אפרופו עמדות חברתיות, לא צריך להכניס את זה לחוק הפלילי.

עכשיו אני עוברת לטיפול בנוער. אנחנו פרוסים היום בשבעים רשויות בארץ שנותנות מענה לבני הנוער שמשתמשים קבוע בסמים ובאלכוהול. בדרך כלל זה מגיע ביחד. מי שנוגע בסמים, גם נוגע באלכוהול ומי שנוגע באלכוהול, לא בהכרח נוגע בסמים. אנחנו מדברים על 2,529 בני נוער שנמצאים כרגע בטיפול ביחידות השונות ברחבי הארץ.

קצת לגבי הסוגים השונים של היחידות. אני רוצה להתחיל ממיזם משותף עם כמעט כל משרדי הממשלה שיושב על הפלטפורמה של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. אני מדברת על תכנית שבעצם נשתלה והתחילה בתכנית הלאומית לאלכוהול ואני מדברת על יחידות האיתור שעובדות בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הקליטה, המשרד לביטחון פנים, כשבעצם אנחנו מדברים על עשר יחידות איתור שהתפקיד שלהן להגיע לבני הנוער במקומות בהם הם נמצאים בעשר רשויות מקומיות ברחבי הארץ, כשבעצם האנשים שלנו שהם אנשי האיתור נמצאים שם בתוך הערים, במרכזי הבילוי והפעילות, ונמצאים גם בפריפריה בשכונות. הם מגיעים לבני הנוער שנמצאים בסיכון בשתייה הלכה למעשה. אנחנו יודעים שבשלושה חודשים בתחילת השנה הזאת היו כאלף בני נוער שאיתרו אותם ברחבי העיר. כרגע אנחנו נמצאים בשלב של הארכת המיזם לפחות בעוד שלוש שנים ואחר כך להבנות אותו בבסיס התקציב של משרד הרווחה כממשיך לעבוד וזה בתפיסה בכלל להגיע לבני נוער היכן שהם נמצאים ובאמת לסייע להם שם ברגע של הסכנה.

אני מדברת גם על כניסה ליחידות שונות שמטפלות בבני נוער ואני אתן שתי דוגמאות. כניסה למתקנים של בתי ספר של משרד הרווחה, מפתנים ומיתרים, שהם בעצם בתי ספר של ילדים בקצה הרצף ושם אנחנו נכנסים עם קבוצות מיוחדות של מניעה בתוך מיתרים ומפתנים. בשנה האחרונה ראינו שאם רצינו להיכנס שם עם תכנית מניעה טיפולית בתוך מיתרים ומפתנים, אנחנו היום נמצאים בשלב שצריך לשנות את תכניות המניעה והטיפול ואנחנו מוצאים יותר ויותר בני נוער בתוך מיתרים ומפתנים ששותים בצורה כזאת שצריך להיכנס ליותר טיפול ופחות מניעה.

אנחנו נמצאים במקום של שינוי תפיסת העולם, מה עושים בתוך המיתרים והמפתנים כשיש שם בני נוער והם שותים, איך מגיבים לזה, מה עושים ואיך עושים שם סביבה נקייה ואולי להכניס את מרכזי היום שלנו לתוך המקום ולשנות מעט את התפיסה.

שתי תכניות נוספות אני רוצה להתייחס אליהן. תכנית שבטח שרה תתייחס יותר באריכות והיא מתבגרים בעלייה. אלה קבוצות לבני נוער יוצאי אתיופיה, חבר העמים ואחרים וכאן אנחנו רוצים להגיע לבני נוער ולראות את השתייה ולתת מניעה בזמן.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס כאן הוא בעניין של צעירים ונוהגים. יש לנו כשמונה קבוצות עם שירות המבחן למבוגרים כרגע לאנשים ששתו ופגעו, בעיקר צעירים כרגע, ואנחנו הולכים לתכניות מניעה שכבר מוכחות כמשנות את העמדות ואנשים שותים פחות.

אפשר להגיד עוד, אבל אני אעצור כאן.
היו"ר מוחמד ברכה
שאלה גם אליך וגם לאחרים. בשנה האחרונה כידוע הועלו מחירי האלכוהול, במיוחד האלכוהול הזול. זה יכול לדעתי להשפיע בשני הכיוונים, בכיוון של הורדת הצריכה באופן רוחבי אבל גם יכול להיות שילכו למשקאות פיראטיים אם אפשר לקרוא להם כך, ואז תעלה רמת הסיכון לאנשים ששותים. האם עקבתם אחרי זה? האם משהו נראה אחרת בחודשים האחרונים?
איריס פלורנטין
אני שוב מדברת על טיפול שהוא קצה הרצף ולכן אני זהירה. אנחנו לא חווים ירידה בכמות בני הנוער ששתו ומגיעים אלינו לטיפול.
היו"ר מוחמד ברכה
מידת המסוכנות של השתייה יכולה להיות יותר גדולה? אני לא חושב אם מעלים את מחיר הערק משלושים שקלים לשבעים שקלים, אנשים יוכלו לשתות אלא יחפשו משהו זול או אפילו משהו שהוא תוצרת בית.
יוסי הראל-פיש
יש גם את העניין של מכירה דרך האינטרנט, במקום במקומות הרגילים, כך שזה עוד יותר פיראטי.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מדבר על המחירים. האם ההעלאה במחיר צמצמה או לא? או שעדיין קשה לבחון?
יוסי הראל-פיש
אנחנו עוד לא יודעים.
איריס פלורנטין
אם אני לוקחת שתי נקודות – וכרגע בלי מספרים – ואם אני מסתכלת על הפעילות בקיץ, אם אנחנו הכרנו את זה לפני שנה-שנתיים-שלוש שזה קורה בחופים, היום הם לוקחים בית ונכנסים ועושים את זה שם. אתה פחות רואה את זה בחוץ. אם אתה הולך לכינרת בקיץ, אתה מסתכל, היה שם אלכוהול באוויר בכל קיוסק.
היו"ר מוחמד ברכה
בגלל החקיקה. אני מדבר על השפעת המחירים.
איריס פלורנטין
אני לא יודעת אם הצלחנו להוריד.
יוסי הראל-פיש
יש נתונים של מכון שכרגע אני לא זוכר את שמו. מכון שעוקב אחרי השיווק של מוצרים בארץ וברמה הארצית יש ירידה מאוד משמעותית של רכישה של אלכוהול.
היו"ר מוחמד ברכה
אמרתי שזה יכול להביא לשתי תופעות, לירידת הצריכה או הקנייה אבל בכמה מקומות האלכוהוליזם הופך להיות עמוק יותר, מזיק יותר וקשה יותר.
אורית שפירו
בוקר טוב. אני אתחבר לדברים שנאמרו כאן, בעיקר להקדמה של יוסי. עיקר העבודה שאנחנו רואים היא לאתר את הצרכים הספציפיים שקיימים מהשטח ובהתאם לכך לבנות התערבויות מותאמות על פי הרגישויות כפי שיוסי ציין המגזריות והמגדריות, לעשות איזשהו תהליך של מחקר הערכה להתערבויות ואחר כך להתאים אותן בשטח.

כמובן שהרצף הוא מגיל גן, יסודי, על יסודי, מוסדות אקדמיים ששם יש לנו את הסטודנטים, אנשי מקצוע והורים ואנחנו חייבים לראות את הרצף היומי בין המערכת הפורמלית והמערכת הבלתי פורמלית גם במסרים וגם במידע שאנחנו מעבירים. לא יתכן שבבוקר יועבר מסר אחד במסגרת התוך בית ספרית ואחר הצהרים במרכז נוער יהיה מסר אחר. חייב להיות מסר זהה כאשר כמובן המתודות משתנות בהתאם למקומות ולבני הנוער.

בשנתיים האחרונות בשיתוף כמעט כל הגופים שיושבים כאן בחדר – משרד החינוך, המשטרה, משרד הבריאות, המשרד לקליטת העלייה, משרד הרווחה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכמובן בהובלה שלנו, של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – הקמנו ועדה שכפי שאתה רואה פעלה על הרצף של כמעט שנה וחצי כי אמרנו שאנחנו רוצים לנסות לזקק, להבין מה המאפיינים של התערבויות שונות שהיום מופעלות בארץ והאם ההתערבויות האלה הן אפקטיביות, האם יש איזשהו מכנה משותף ואנחנו חושבים שחייבים להיות בכל אחת ואחת מההתערבויות. כפי שאתה רואה, בתחילת הדרך יצאנו עם קול קורא כדי שכותבי התערבויות ידעו שזה מה שאנחנו עושים. ביקשנו במשך זמן של כחודשיים ימים לקבל התערבויות. ישבנו בוועדה כמעט חמישה חודשים והגדרנו את התחומים ואת הקריטריונים - שעוד מעט אני אציין אותם כי הם חשובים להמשך התהליך מכאן והלאה – שרלוונטיים וצריכים להיות בכל התערבות. בשלב הבא ישבנו על כל התערבות והתערבות, קראנו אותה לעומק ובהתאם לקריטריונים כתבנו לכל אחד ואחד מכותבי ההתערבויות מכתב אישי שבו אמרנו איפה היינו רוצים שהוא יחדד ויפרט את השינויים הנדרשים וקיבלנו השלמות. בסיום התהליך כתבנו דוח מסכם שהועבר למנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול והיום אנחנו נמצאים לקראת היערכות של ועדת הקבע שאני מאמינה שהיא כבר תצא לפועל ברבעון הראשון של 2014.

אלה שבעת התחומים הנדרשים בכל התערבות בוודאי כאשר מדברים על נושא של אלכוהול, כמו גם סמים.

חייבת להיות הגדרת מטרות. אנחנו לא רוצים לראות הגדרות דיפוזיות רחבות. לא יתכן שאם יש פעילות חד פעמית כמו סרט או הצגה, יגידו שהמטרה היא לצמצם את כמות שתיית האלכוהול בקרב בני נוער. זה לא אפקטיבי. המטרה חייבת להיות מאוד מפורטת, מה ההתערבות הספציפית הזאת ברצף ההתערבויות צריכה לעשות.

ביסוס מדעי. מצאנו שאין ביסוס מדעי. לא מעט מכותבי ההתערבויות כתבו שהם כותבים את ההתערבות כיוון שהם למדו את זה באוניברסיטה, כיוון שהם חוו את זה על בשרם, אבל אין שום תיאוריה שיושבת מאחורי ההתערבות שלהם ואנחנו היום דורשים שיהיה ביסוס מדעי בכל התערבות שאנחנו נקבל.

דרכי התערבות. מתי עושים את זה. צריך לדעת שאם ההתערבות נעשית במסגרת תוך בית ספרית, לא יתכן שההתערבות תהיה של שעתיים ולא לקחת בחשבון את העובדה ששיעור בממוצע הוא 45 דקות ואז יש צלצול והצלצול מפריע. אם יתחילו סרט אחרי עשרים דקות, אין סיכוי שההתערבות תהיה אפקטיבית ביותר.

אוכלוסיית היעד. מצאנו שהתערבויות שנכתבו לנו נאמרו שהן יכולות להתאים לכיתה ה'-ו' ובא בעת הן יכולות להתאים לחטיבת ביניים וחטיבה עליונה. זה לא יתכן שאותה התערבות מתאימה לרצף שכזה. חייב להיות איזשהו שוני באופן שבו היא מועברת, בשפה, בדוגמאות. גם לא יתכן שתהיה התערבות לצורך העניין לכיפות הסרוגות או לחרדים ולחילונים באותה עת. צריך להיות משהו שיהיה שונה כדי שתהיה התאמה מקסימלית.

מקצוענות. דרשנו לדעת מה היום המקצוענות של מי שמעביר את ההתערבויות האלה. כל כך הרבה מעבירי התערבויות מגיעים לבית הספר, למקומות במרכזי נוער, ולמדריכים עצמם אין ידע. כשהנוער שואל אותם שאלה, או שהידע שמועבר להם הוא לא נכון או שהוא דל מתוכן והוא לא מדויק, וצריך מאדו להיזהר.

כמובן שמשוב והערכה נדרשים וברוב ההתערבויות היום, בוודאי לא מחקר והערכה אלא גם משוב שמודד מה בתוך ההתערבות נעשה שיהיה הטוב ביותר ותיעוד.

בשתי הדקות הקרובות אני אתן שלוש דוגמאות להתערבויות. הראשונה, קרן נגעה בה, מועצת תנועות הנוער. בשלוש השנים האחרונות אנחנו עובדים עם מכלול הרכזים, רכזי הדרכה של מועצת תנועות הנוער. נמצאות שם תנועות נוער דוברות השפה הערבית, העברית, דתיים, חרדים, מגוון רחב של התנועות. צוות היגוי שמלווה על ידי הנציגים שלנו, של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, שפ"י, שירות פסיכולוגי ומינהל חברה ונוער. אחת לחודש אנחנו מתכנסים למשך כארבע שעות אקדמיות עם כל המדריכים וביחד אנחנו עושים חשיבה לגבי מה קורה, כאשר מיקדנו את עיקר העבודה בשנתיים האחרונות למיקוד מספרי – מה המסר שאנחנו רוצים להעביר, איך המסר הזה עובר, איך אנחנו בונים התערבות לחניכים שלנו בגילאים השונים ואיך אנחנו בודקים את ההצלחה. עבודה יוצאת מן הכלל עם המון כוחות שמביאות התנועות עצמן.

אסטרטגיות חינוך ומניעה במוסדות אקדמיים. אנחנו מדברים גם על האוניברסיטאות וגם על המכללות. כאן אפשר לראות את התהליך? אם ב-2010 נכנסנו למספר מאוד מצומצם כפיילוט של מקומות עבודה, היום, לקראת 2014, אנחנו כבר נמצאים בעבודה אתם. אנחנו נמצאים קרוב ל-25 מוסדות ואנחנו מדברים על למעלה משישים מוסדות והיד עוד נטויה, כשבעצם יש לנו מרכזת אקדמית אותה, דוקטור חגית בולי, שהיא מעבירה את העבודה. יש לנו למעלה מארבעים רכזים, בממוצע שני רכזים בכל מוסד אקדמי, שעובדים בתוך המוסד גם ברמה של עמיתים, גם ברמה של פיתוח דף פייסבוק, גם ברמה של מגמות, אם זה בעבודה סוציאלית, אם זה בקרימינולוגיה, אם זה במשפטים ועוד ועוד, בימי עיון וגם בעבודה, כפי שיוסי אמר, עם הגוף שמוביל את זה, עם ההנהלה. מאוד חשוב לראות מה התפיסה שלה כי אנחנו רואים את הסטודנטים שהם הדור הצעיר גם של המחנכים וגם קהל היעד שלנו. אנחנו חייבים שיהיה שינוי באקלים החברתי הסלחני של הסטודנטים בקמפוסים. מי מאתנו שביקר בזמן האחרון בקמפוסים, אין בעיה לראות את בקפה דשא אלכוהול שמחולק במהלך שעות הלימודים. זה לא ייאמן, הפתיחות והמתירנות שמותרת שם. אנחנו רוצים להעלות את רמת המודעות של הסטודנטים לנזקים ולהשלכות של השימוש בסמים ובאלכוהול ולחשוף אותם למחקרים וידע אקדמי. הם מביאים אתם ידע שהם צברו במהלך השנים אבל אנחנו רוצים למקד את הידע ולזקק אותו באופן שהם יבינו איך זה משפיע עליהם.

כמובן מניעה שניונית, לתת ידע למי ניתן לפנות לעזרה, אם מישהו מכיר מישהו שיש לו איזשהו קושי. אנחנו רואים את אותם סטודנטים שעוברים ממסלול אחד למסלול שני והם לא אפקטיביים לעצמם והם נזקקים לעזרה.

דוגמה אחרונה היא פיתוח אסטרטגיית חינוך ומניעה בצה"ל. העבודה של הרשות עם צה"ל היא עבודה רבת שנים אבל היא הייתה דיפוזית. מדי פעם הייתה עבודה. תמיד הייתה עבודה בכל הנושא לקראת שחרור. בשנתיים האחרונות יש לי רכזת שהיא סגן אלוף במילואים שנמצאת בעבודה אינטנסיבית עם צה"ל. אנחנו מאתרים את הצרכים הספציפיים של כל גוף וגוף בצה"ל ובהתאם לכך אנחנו בונים מטרות אופרטיביות, כפי שציינתי קודם כי הן חייבות להיות כאלה שניתן לכמת את ההצלחה שלהן, ויש מערכים מפורטים.

אני אעבור לנקודה הרביעית. הבסיס המעניין והחדשני כאן הוא שהמפקדים מעבירים את התהליך. אם בעבר ניתנה שעה לחייל כזה או אחר להעביר איזשהו שיעור, היום אנחנו כותבים את המערכים עבור המפקדים עד לכמה של המג"ד, מ"פ, מ"מ. אנחנו נכנסים לתוך בה"ד 1, לקורס מ"כים, השלמות חיליות, עד לרמה של טירונות וכותבים את המערכים. אנחנו מעבירים הדרכה לאנשי הסגל ואלה מעבירים אותה לקהלי היעד שלהם. בסוף ביצוע הערכה מהצוות וניסוי תהליכי מישוב.

מה שחשוב לנו בעבודת המניעה בצה"ל זאת התמקדות במרכיבים הרגשיים וההתנהגותיים. אנחנו מאמינים שהם מגיעים עם הידע. הם יודעים היום מה ההשלכות של אלכוהול, אבל הבעיה לצורך העניין בשכבת הגיל הזאת בכלל ובצה"ל בפרט היא המקום האפור של מה קורה בשישי-שבת כאשר חייל יוצא הביתה. במהלך השירות שלו, זה ברור מאוד, אין מקום, אין בכלל בעיה עם זה אבל הבעיה היא מה עושים כאשר החוק מתיר להם על פניו לשתות. כל זמן שהם לא נכנסים לרכב ששייך לצה"ל, אין להם בעיה. כאן אנחנו מדברים על אלמנטים של ערכים, של אחריות, של הדדיות, של מנהיגות, של כוננות 24/7, איפה אתה יכול להרשות לעצמך ואיך לא. כאן הרכזת שלנו מאתרת את הצרכים ואז אנחנו מפתחים את המענים, נותנים ייעוץ ובונים דפי מידע אותם אנחנו מעבירים לרשות הקצינים.

יש התערבויות חדשות מרובות. היום אנחנו נכנסים למשהו שהוא חדש עבורנו לחלוטין ואלה מקומות עבודה. אני לא אפרט כאן.
היו"ר מוחמד ברכה
כבר הרחבת את היריעה. אנחנו מדברים בעיקר על בני נוער וצעירים.
אורית שפירו
לכן זה טווח הדוגמאות שהבאתי.
אילן שמש
אני רוצה לגעת בנושא שעלה כאן ואנחנו קצת בורחים ממנו וזה שעות הפנאי של הנוער.
היו"ר מוחמד ברכה
התלמידה התייחסה לזה.
אילן שמש
היא אמרה וגם יוסי אמר את זה. זה לא דבר שהוא לא ידוע אלא הוא ידוע.

אם נסתכל על הילדים ואחר כך על הנוער, אנחנו רואים שבערך עד כיתה ו'-ז', ההורים משקיעים המון בחוגים ובדברים נוספים שנותנים איזושהי פעילות מסודרת ויוסי כבר השווה בין פעילות שהיא פעילות שיש בה תהליכים חינוכיים, אנשי חינוך, אנשים משמעותיים לבין פעילות שהיא תרבות הפנאי שאני קורא לה תעשיית הבילוי, שהיא באיזשהו מקום כלכלית. אין לה לא אנשי חינוך ולא כלום אלא יש בה כלכלה. למעשה כבר מכיתות ז'-ח', תרבות הפנאי, ההורים כבר לא מסוגלים לתחזק את הילדים שלהם במגוון החוגים והפעילויות והם הולכים יותר וצורכים את תעשיית הבילוי. כלומר, חל איזשהו סוויצ' לכיוון שהוא פחות מפוקח.

מה שאני רוצה להעלות על השולחן זה גם החלק הבלתי פורמלי המסודר של משרד החינוך או של הגופים כמו תנועות הנוער וכן הלאה, חל שינוי דרמטי בזה שהם הבינו ומיישמים את ההנחיה שאלכוהול זה לא טוב, אלכוהול זה פוגע, ואתה רואה היום שנוער מודח מתנועת נוער בגלל שימוש באלכוהול, דבר שפעם לא היה עולה על הדעת. אני כבר לא מדבר על פעילויות לא פורמליות נוספות. אבל התופעה היא שעדיין רוב זמן הפנאי של הנוער נמצא בתעשיית הבילוי ולא בתכניות המסודרות ואני חושב שהשר שלנו, לפחות שר החינוך, בשנה האחרונה שם את זה על סדר היום של הצרכים של המשרד. הוא מדבר על כך שחינוך צריך להיות במשך 24 שעות ביממה, מבוקר עד בוקר, כולל בחופשים. כלומר, מהבחינה הזאת זה נמצא יותר בתודעה.

אני יכול לומר לגבי נוער שיש לי יותר מודעות לגביו שזה הנוער המנותק, שאין ספק שככל שאתה משלב אותם יותר בפעילות מאורגנת של ארגוני נוער, תנועות נוער, פעילות מסודרת, אתה רואה הצלחות ואתה רואה את מה שיוסי דיבר עליו כמשהו משמעותי אחר.
היו"ר מוחמד ברכה
ותקצוב. לא רק מסגרת.
אילן שמש
אני חושב שמשרד החינוך חייב למצוא עוד ועוד דרכים להשפיע, להיכנס ולקחת אחריות, וגם לתקצב, פעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בזמן הפנאי. אני מדבר על זמן הפנאי ולא על בית הספר כי בית הספר מגיע להישגים לדעתי מדהימים. זאת תחושת הבטן שלי לגבי העבודה עם הנוער בחינוך הלא פורמלי, והיום אין דבר כזה חינוך לא פורמלי אלא הכול צריך להיות היום תחת המטריה של המשרד.
שרה כהן
אני מנהלת שירות הרווחה במשרד העלייה והקליטה. אני רוצה להתייחס לשני היבטים. קודם כל, אני חושבת מבחינת אחידות של המאפיינים של האוכלוסייה, אוכלוסיית העולים, אנחנו רואים הטרוגניות מאוד רבה ושינוי במגמות לאורך זמן. חשוב לי לציין את זה כי המשמעות של השונות בתוך האוכלוסייה צריכה לעמוד לנגד עינינו כשאנחנו מפתחים תכניות התערבות ואומר למה אני מתכוונת.

עדיין מקובל לומר שהאוכלוסייה של העולים היא במצב שהיא צורכת יותר אלכוהול ואולי גם יותר סמים, אבל אני חשובת שאנחנו רואים שיש ירידה עקבית בקרב אוכלוסיית יוצאי חבר המדינות ואנחנו רואים שמצב השתייה שלהם מתחיל להידמות לאוכלוסייה הישראלית הוותיקה, והמצב של הדור השני של יוצאי חבר המדינות הוא אפילו בחלק מהפרמטרים יכול להיות יותר טוב מאשר של האוכלוסייה הישראלית הוותיקה. אנחנו בדקנו את זה גם במחקרים שעשינו יחד עם מכון ברוקדייל. בהחלט יש מגמה יפה מאוד של שיפור.

כאן אני מתייחסת לנוער שלא מוגדר כנוער בסיכון. אני חושבת שבקרב הנוער בסיכון או בקרב הנוער שבקצה הרצף עדיין יש לנו בעיות אבל המסה הקריטית של האוכלוסייה אני חושבת שהיא מאופיינת במגמות יפות של שיפור.

אנחנו לא רואים את המצב ככזה בקרב יוצאי אתיופיה ושם אנחנו לצערנו רואים מגמה הפוכה. בקרב יוצאי אתיופיה יש גידול מתמיד בשתיית אלכוהול והמצב של הדור השני הוא מצב שהוא גם קשה יותר מאשר של הדור הראשון, קשה יותר מאשר של אוכלוסיות עולים אחרות וקשה יותר מאשר אוכלוסיית ישראלים ותיקה בכיוון של שתייה שהיא שתייה מופרזת. גם בשתייה המתונה, אבל בעיקר בשתייה המופרזת והנתונים הם נתונים לא טובים.

אנחנו רואים את הנתונים הללו כנתונים עקביים והם גם באים מתוך המחקר שהזמנו ממכון ברוקדייל שבדק את הדור הראשון וגם את הדור השני. אנחנו רואים את זה גם מהנתונים שיוסי מספק לנו דרך ה-HBSC לגבי הנתונים שעולים שם. המצב של יוצאי אתיופיה, דור שני, של הנוער, הוא מצב שנכון להיום ההתערבויות הקיימות כנראה לא מניבות את התוצאות הרצויות מבחינת הפחתת השתייה ובכלל התנהגויות סיכון בקרב בני הנוער.

אני רוצה לתת איזושהי התייחסות שצריכה לעמוד נגד עינינו לגבי אוכלוסיות עולים נוספות כי אני חושבת שאנחנו רואים כבר מצבים – וזה בא מתוך הישובים עצמם כמו העיר מודיעין. העיר מודיעין פנתה אלינו לגבי דוברי אנגלית שמאחר שהמצב שם לא היה מצב פשוט בכיוון של התנהגות שהיא התנהגות ונדליסטית ברחוב תחת השפעה של שתייה והשנה נכנסנו לשם עם תכנית ייחודית לגבי דוברי אנגלית.

גם לגבי דוברי צרפתית מגיעות פניות מערים שונות כמו אשדוד, נתניה ואפילו מערים כמו עפרה ועלי שקלטו אוכלוסיות של דוברי צרפתית ואנחנו באים ואומרים שיש בעיה בקרב האוכלוסייה הזאת.

אני אומרת את כל הדברים כי אני רוצה לחזור לנתונים שיוסי סיפק. הנתונים של התכנית הלאומית לצמצום אלכוהול, ואנחנו חלק מתוכה, לא מאפשרים לנו התבוננות על מה שקורה בקרב אוכלוסיית העולים. אין מיקוד. זאת אומרת, יכולים לבוא ולומר שמשנת 2009 עד 2011 חלה מגמה של שיפור בקרב כלל האוכלוסייה אבל אנחנו לא יודעים מה קורה לגבי העולים במסגרת התכנית הזאת.

הדבר השני שאני יכולה לומר הוא שהיום מרבית התכניות שמבוצעות היום ברמה של רגישות תרבותית, כרגע נעשות באמצעות המשרד שלנו, ואיריס גם ציינה זאת קודם, בתכנית מתבגרים בעלייה שאנחנו מבצעים אותה יחד עם עמותת אפשר והיא התכנית היחידה שמשלבת את ההורים באופן פעיל כחלק מהעבודה עם בני הנוער ועם ההורים. אנחנו עובדים שם על שלושה מוקדים מרכזיים: על הנושא של ידע ומידע, על הנושא של מיקוד שליטה פנימית ועל הנושא של הקשר והיחסים עם ההורים. אנחנו ראינו שרק כאשר מתייחסים לשלושת הדברים האלה ביחד, יכולים, לפחות מבחינת העדויות של בני הנוער עצמם, לומר שבני הנוער מעידים על עצמם שחל איזשהו שינוי בתפיסה שלהם וגם אחר כך בהתנהגות שלהם. זאת תכנית שעברה מחקר הערכה ובהחלט ראינו שהמשולש הזה הוא משולש שמניב תוצאות חיוביות.

כרגע התכנית פועלת מספר שנים בכשלושים ישובים. זאת תכנית תהליכית ארוכה. זאת אומרת, אין לנו כאן קיצורי דרך. זה לא זבנג וגמרנו שעושים איזושהי הרצאה אחת או שתיים אלא צריך לשבת עם בני הנוער ובעצם לחפור באותם נושאים ובאותם דברים ולתת להם חלופות שמבחינתם הן חלופות שמתאימות גם לשתיית אלכוהול בין היתר בפנאי.

בשנה האחרונה המשרד שלנו תקצב ממקורות החומש. בגלל הסיפור של יוצאי אתיופיה אנחנו מקווים שנצליח יחד עם משרד הרווחה להביא לעבודה שהיא מכוונת יותר עם אנשי מקצוע דוברי אמהרית ביחידות לטיפול בנפגעי אלכוהול. זה עדיין לא משהו שנכנס לרמה של עבודה סדורה אבל בהחלט יש השקעה.
היו"ר מוחמד ברכה
למה? לא מספיק לתאר שזה עדיין ואין נתונים. אתם צריכים ליזום את זה.
שרה כהן
כרגע העברנו תקציבים ומנסים לקלוט את העובדים. זאת אומרת, יש שניים או שלושה עובדים ואנחנו צריכים לקלוט עוד.
היו"ר מוחמד ברכה
אם עוקבים אחרי מעשי רצח בתוך משפחות יוצאות אתיופיה, באופן קבוע האלכוהול נכנס לעניין. זה צריך להדליק אור אדום. לא לומר היום שיש תופעה, שאתם מזהים אותה, שיש התרחבות אבל באותו זמן אין נתונים ואין תכניות.
שרה כהן
אני רוצה לומר משהו. המשרד לקליטת העלייה הוא משרד משלים. אם אנחנו לא היינו עושים את מה שעושים, כמעט ולא היה. יש כאן אחריות שהיא אחריות של הרשות למלחמה בסמים כגורם מתכלל את הנושא ואני אומרת פעם אחר פעם, וזה לא חדש לחברים שלי ברשות, שהנשוא לא מקבל את הראייה שהיא הראייה הממשלתית המתכללת הרחבה סביב הנושא של התמודדות בקרב עולים. הנתונים הם נתונים חלקיים, הם לא נתונים שמשקפים לנו מגמות לאורך זמן, אני מציפה ומעלה את זה חזור ושוב. זה לא משהו שאני לא אומרת את זה גם מול מנכ"ל הרשות ואני אומרת את זה גם בפורום הזה. אני חושבת שנכון להיום הנושא של ההתמודדות עם בעיית השימוש באלכוהול בקרב העולים צריך לעבור לתהליך שהוא הרבה יותר מתקדם מבחינת ההדמיה של הנושא.
היו"ר מוחמד ברכה
הירידה עליה דיברת קודם שהייתה בקרב העולים מחבר המדינות, זה היה משהו ספונטני, זה עניין של אינטגרציה או משהו יזום?
שרה כהן
אני מניחה שיש כאן כמה תהליכים שהם שלובים. אי אפשר להתעלם מכך שעולי חבר המדינות, אני חושבת שמה שמעבירים לנו זה תהליך של הסתגלות והשתלבות בחברה הישראלית שבין היתר מאופיינת בהפחתה של התנהגויות סיכון ואנחנו רואים את זה לא רק בנושא של האלכוהול אלא גם בהתנהגויות אחרות. יש מגמה מאוד יפה של הישגים לימודיים, הצלחה בהישגים לימודיים ואי אפשר לקחת גם את התשתית, נקרא לה כך, שהיא התשתית שהגיעה אתה האוכלוסייה של חבר המדינות שבין היתר משפיעה לגבי ההסתגלות הטובה שלהם כאן במדינה. במקביל לזה נעשו וממשיכות להתקיים פעולות שמעודדות את האוכלוסייה גם בנושא הלימודי וגם בנושא של הפנאי. אין לי ספק שמה שקרה עם יוצאי חבר המדינות זאת בעיקר מגמה שמאפיינת את מדינת ישראל – דרך אגב, לאורך השנים – של קליטה והסתגלות של אוכלוסיות.
היו"ר מוחמד ברכה
למה היא לא אפיינה את מדינת ישראל בנוגע לאתיופים?
שרה כהן
זה המשפט הבא. ככל שהמרחק התרבותי קצר יותר, כך יש הסתגלות טובה יותר של האוכלוסייה והאוכלוסייה של עולי חבר המדינות באה מתרבות שקפיצת הדרך היא פחות מחצי דור לגבי ההסתגלות במדינת ישראל. האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה מביאה אתה דברים אחרים, דברים שונים שקשורים גם למקום של ההורים, שקשורים למקום של הירידה במצב של הגבר במשפחה, להתרסקות של המשפחה מבחינת המבנה שלה וכולי. יש הרבה מאוד פרמטרים אותם אנחנו יכולים לזהות והם מביאים גם לגידול בנושא של האלימות במשפחה. אנחנו יכולים לראות גם בנושא של אובדנות שיעורים גבוהים יותר. כמעט בכל הפרמטרים לצערי אנחנו רואים בהחלט שעל אף השקעה מאוד גבוהה שקיימת וממשיכה להתקיים בקרב הקהילה, על אף מגמות של שיפור בחלק מהדברים, אנחנו עדיין רואים שמתקיימת בעיה.

אני שמה את זה על השולחן כי אני אומרת שבהקשר של אלימות במשפחה עשינו מהלך מאוד דרסטי יחד עם משרד הרווחה והפעלנו תכנית גשרים בין היתר שבחלקה כוללת כניסה של הרבה מאוד עובדים סוציאליים דוברי אמהרית למרכזים למניעת אלימות במשפחה. זאת אומרת, בחלק מתוך הנושאים שיש בהם איזשהו סוג של טיפול שהוא טיפול מאוד אינטנסיבי, אנחנו כן יכולים לראות מגמות של הצלחה, אבל יחד עם זה אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שלא יהיו עוד מקרי רצח ושאין אלימות בתוך המשפחות כי היא מתקיימת והיא מתקיימת גם לגבי כלל האוכלוסייה.

במשפט אחד אחרון אני רוצה לומר שאני חושבת שעל אף העובדה שברשות למלחמה בסמים יש מנחה שהיא יוצאת אתיופיה, הרשות היום, בעיקר בהקשר של הפעולה של המנחים, בעיקר עובדת בתוך הרשות עצמה ולא מצליחה לייצר את העבודה הממשלתית המשותפת.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה. נשמע את המשטרה.
אבי הדי
בהמשך לדברים שנאמרו כאן, למשטרה יש את הנושא של האכיפה גם באספקט של צריכת האלכוהול וגם באספקט של אכיפה נגד עסקים שמוכרים אלכוהול ואני מדבר בעיקר על מכירה לקטינים. החל מחקיקת החוק למעשה, מבוצעים כל הזמן מבצעים גם מקומיים של תחנות משטרה, גם מחוזיים של מחוזות וגם ארציים בעיקר בפיקוח של מחלקת הנוער וזאת כדי להביא לידי מצב שנייצר הרתעה בקרב העסקים ובכלל אי מכירת אלכוהול לקטינים.

אני לא יכול לומר שבאמת הצלחנו להגיע למאה אחוזים מכלל העסקים, זה יהיה קצת יומרני מצדנו לומר את זה, אבל אני יכול לומר שבהחלט יש לנו השפעה מאוד מאוד ניכרת ומאוד מאוד גבוהה על השטח ורואים את זה.

ניקח אמרה של אותה נערה מכיתה י"ב שבמשפט אחד קצר הסבירה את הדבר. אם בעבר היא הייתה אומרת שהיא ניגשה או חברים שלה ניגשו לפיצוצייה או לעסק וקנו אלכוהול, היום היא אומרת שהם מארגנים מישהו שיביא להם את האלכוהול. זה אומר שהם לכאורה שוכרים שירותים של מבוגר אחר שהוא מעל גיל 18, הוא הולך, רוכש את האלכוהול ומביא אותו לקטינים במקום זה או אחר, בדרך כלל לבתים שלהם, או לחילופין – גם אמרו את זה לפני – קיים נושא האינטרנט שגם הוא צבר איזושהי תאוצה וגם לזה אנחנו מודעים וגם שם אנחנו פועלים.
היו"ר מוחמד ברכה
כדי לרכוש באמצעות האינטרנט, לא צריך כרטיס אשראי?
אבי הדי
לא חייבים. ההזמנה יכולה להתבצע דרך האינטרנט או דרך הפייסבוק שם מתפרסם מספר טלפון של מישהו שיוביל את זה. יש משלוחים ואנחנו תופסים משלוחים כאלה. דרך אגב, המשלוחים האלה הם לא רק לאלכוהול אלא גם לסמי פיצוציות.
היו"ר מוחמד ברכה
עסקנו בזה.
אבי הדי
נכון. עסקנו בזה. אני יכול לומר שהייתה פרשייה מאוד גדולה בה טיפלנו באזור תל אביב ושם באמת הממכר היה דרך האינטרנט והגענו עד הדירה אליה הגיע השליח ודרך השליח הגענו גם למפיצים שנעצרו, נפתחו להם תיקים והוגשו כתבי אישום.

הפעילות מקיפה את סך כל המכלול של האכיפה, כולל שפיכת האלכוהול בגנים ציבוריים ובמקומות ציבוריים בהם מסתובבים קטינים. אנחנו מנתחים את המקומות בהם יש ייתכנות גבוהה יותר דווקא בזמן הפנאי של הקטינים לשבת בגנים ציבוריים כאלה ואחרים, בפינות חשוכות וגם בבניינים חשוכים. אנחנו יורדים לרמה שלה הבאת מודיעין כזה או אחר כדי לאתר את המקומות בהם יושבים הקטינים האלה. זה לא כדי להתעמר בקטינים חלילה אלא זה, ראשית, כדי לתפוס את האלכוהול, שנית, כדי להבין מהיכן הם רוכשים אותי כדי שנוכל לפעול נגד העסקים האלה, ושלישית, כדי להוביל אותם לאיזשהו הליך טיפולי כזה או אחר מול משרד הרווחה וכדומה.

אני יכול לומר שיש לנו עלייה מאוד מאוד גדולה גם בהגשת כתבי אישום ופתיחת תיקים כנגד אנשים שמוכרים אלכוהול לקטינים, אם זה ברמת האספקה של האלכוהול, זאת אומרת, מבוגר שהולך למקום מסוים וקונה עבור הקטין שמקבל את זה, ובעיקר כנגד עסקים שמכרו אלכוהול לקטינים.
היו"ר מוחמד ברכה
יש לך נתונים שמראים כמה עסקים נתפסו?
אבי הדי
אני יכול לומר שבשנה האחרונה פתחנו 894 תיקים כאשר בשנת 2010 אז פתחנו 527 תיקים. הגשנו השנה, עד ספטמבר, 482 כתבי אישום, והמספר עוד יעלה עד סוף השנה, כאשר בשנת 2010 הגשנו 188 כתבי אישום.
היו"ר מוחמד ברכה
אז עדיין לא היה החוק.
אבי הדי
יש עלייה מאוד מאוד גדולה. צריך להבין שלהביא ראיות על כך שרואים שיש מכירה לקטין, להביא לכך שיש תשתית לכתב אישום, זאת עבודה די סיזיפית וארוכה, אבל אני לא אפרט כאן את השיטות והאמצעים בהם אנחנו נוהגים. אני יכול לומר שבסופו של דבר אנחנו מאוד מאוד מיינדד לכל העניין של האלכוהול וזה אחד הנדבכים העיקריים שעסקנו בהם בשנים האחרונות ונעסוק בהם גם בשנים הקרובות.
היו"ר מוחמד ברכה
אני אשאל שוב את השאלה ששאלתי קודם. האם אתם מזהים בחודשים האחרונים ירידה בשימוש בעקבות עליית המחירים?
אבי הדי
אנחנו יכולים לומר שיש ירידה בממכר של אלכוהול לקטינים.
היו"ר מוחמד ברכה
בגלל החוק ובגלל הסמכויות שניתנו לכם.
אבי הדי
נכון. בגלל החוק ובגלל הסמכויות. אני חושב שלא מעט הסברה נתנה כאן את אותותיה כי אחרי הכול אי אפשר רק דרך האכיפה להגיע לתוצאות. אני חושב שזה משהו משולב. אפשר לומר שעליית המחירים, יש לה השפעה כי לקטינים אין את האמצעים האלה אלא אם כן ההורים נותנים להם. שנית, ההסברה בבתי הספר, ההסברה במערכות אחרות חוץ ספריות מסבירה את ההשלכות שיש לשתיית אלכוהול ובסופו של דבר האכיפה באה ומשלימה ויוצרת את ההרתעה. אי אפשר להצביע על משהו אחד שהוא הגורם המשפיע ביותר.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה. מר קובי שרון. תציג את עצמך.
קובי שרון
אני מנכ"ל של חברת לונדבק, חברת תרופות שפועלת בישראל.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מבקש להתמקד בצד המקצועי שעומד לדיון ולא בקידום חברות.
קובי שרון
לא. בוודאי. זאת לא הכוונה. אני חושב שחסר בשולחן הזה דיון והתייחסות לנושא של המעורבות של התחום הרפואי וזה גורם שאני רואה אותו כגורם מאוד חשוב בנושא של התערבות. אם זה בהיבט של הסברה, אני חושב שאם היו אנשים שבאמת מסבירים, גורמי רפואה שהיו מסבירים גם על הנזקים הבריאותיים, גם על הסיכונים שכרוכים בשימוש באלכוהול, זה היה יכול מאוד לקדם את הנושא הזה.

אני חושב שצריך להיות הנושא של שימוש ברפואה ראשונית, ברופא משפחה, כגורם שמאתר גם מתבגרים וגם סטודנטים ומתערב היכן שצריך להתערב והיכן שמזהים שימוש מזיק, היכן שמזהים מצבים של תלות, זה לא קיים היום. אנחנו יודעים שזה לא באמת קורה בשטח וחלק מזה נובע כמובן מנושא שהזכרנו בעבר, זה שאין היום בארץ תרופות שמטפלות בנושא הזה ולכן מטבע הדברים הרופאים לא מתעסקים בתחום הזה. יש מעט רופאים שמבינים בתחום הזה. אני חושב שנכון שתהיה תכנית יותר רחבה בה באמת הנושא הזה יקבל ביטוי וגם יכנס לתוך כל מכלול ההתערבויות הללו.

עם כל הכבוד להורים – וגם אני הורה למתבגרים – אם הילדים שלי היו מגיעים לרופא והוא היה שואל אותם ומנסה לברר אתם, אני חושב שהם היו יותר מוכנים לבוא ולדבר אתו ולתת לו אינפורמציה מאשר לתת אותה להורים. בכל זאת יש איזשהו אמון וכמובן סודיות שהרופא מחויב אליה.
קרן גולדמן
קובי התייחס למשהו שאנחנו לקחנו לעצמנו לשנת 2014 וזה בעצם שילוב של מערך הרפואה הראשונית בכל התחום הזה של איתור, מניעה ותלות באלכוהול. היום אין מדרג טיפולי הולם מהרפואה הראשונית וכל מי שמגיע אלינו, מגיע אלינו ישר למערך בטיפול בהתמכרויות. אנחנו נסתייע ביועץ שלקחנו שיעזור לנו.
היו"ר מוחמד ברכה
אתם ערים לבעיה אותה תיאר קובי?
קרן גולדמן
כן. אנחנו מודעים ולכן לקחנו על עצמנו לטפל בתחום הזה. אנחנו מפתחים כיום איזשהו שאלון סינון לרופאי משפחה, שאלון קצר שיכול להתאים ללחץ ולעומס העבודה שלהם, דרכו הם יוכלו לאתר, להפנות, ואם ירצו לעשות, יש איזו התערבות קצרה שהם יוכלו לקחת על עצמם.

אנחנו גם מכשירים רופאי משפחה בכל הזדמנות שיש לנו במסגרת השתלמות של כל הקופות, שם אנחנו נכנסים ונותנים את התחום של אלכוהול.
קובי שרון
זה וולנטרי. משרד הבריאות לא בא ואומר שחייבים לעשות את זה או צריך לעשות. אני חושב שזאת אמירה שצריכה לבוא אולי מהוועדה.
היו"ר מוחמד ברכה
גם הוועדה לא יכולה להגיד שצריך.
קובי שרון
כרגע שמשאירים את זה כמשהו נחמד שיהיה, זה לא יהיה.
קרן גולדמן
אנחנו רוצים לעשות תכנית מדויקת. אנחנו נחבור לקופות. השאלון עליו אני מדברת ייכנס לתיק הרפואי. זה תהליך לא פשוט.
יוסי הראל-פיש
בארצות הברית איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המתבגרים הכניסו לתוך ה-וורלד צ'יילד סופרוויזן. יש המלצה של כמה פגישות צריך להיפגש עם הילד במהלך חייו לפי גילאים וכל פגישה כזאת, בתוך הצג שנפתח לרופא ואומר לו מה הוא צריך לשאול את הילד, השאלות הללו נמצאות שם והוא חייב לשאול אותן.
קרן גולדמן
זו הכוונה שלנו. דבר נוסף שאנחנו פועלים בכיוון הוא להכניס את כל התחום של האלכוהול ללימודים ולהכשרה של הרופאים שזה דבר מאוד חשוב ועד היום לא נעשה. אם יהיה להם את זה במסלול הלימודים שלהם, יהיה יותר קל גם בהמשך.

אנחנו נמצאים בפיילוט בשיתוף הרשות לסינון והתערבות מהירה בקרב בני נוער וצעירים שמגיעים לחדרי מיון. הפיילוט אמור להסתיים בעוד כחודשיים והוא מתקיים ב-איכילוב וב-דנה. הפיילוט כמובן מלווה במחקר. אנחנו נראה את התוצאות שלו ולפי זה נחליט אם להחיל אותו על כלל המקומות. בפיילוט הזה הוקצה איש מקצוע שהוא עובד סוציאלי שפועל בסופי השבוע, מיום חמישי בערב ועד מוצאי שבת, ושם בעצם הוא מנסה לאתר את בני הנוער שהגיעו עם פגיעות שקשורות באלכוהול.
היו"ר מוחמד ברכה
זה פועל על ידי הרשות ומשרד החינוך.
קרן גולדמן
הרשות שותפה בפיילוט ויש לה נציג, דוקטור חיים הל. עד עכשיו מי שמגיע לחדר מיון, נרשמים רק אלו שמגיעים עם הרעלת אלכוהול חמורה. כל הפגיעות המשניות כתוצאה מאלכוהול לא מדווחות וזאת בעצם אחת המטרות שלנו. בנוסף לכך נוכל ליצור איזשהו מאגר נתונים שכיום חסר לנו.
יוסי הראל-פיש
זה מחקר שאנחנו שותפים במימון שלנו.
קרן גולדמן
כן. אמרתי. פרופסור הלפרין לקח על עצמו לעשות מחקר ולקחת את כל הנתונים מכל חדרי המיון בארץ ושם יהיה בסיס טוב של ידע.

דבר נוסף. עלתה כאן החשיבות של ההורים. אנחנו בנינו לעצמנו יום עיון קצר, של משהו כמו שלוש שעות במשרדי ממשלה, מתוך חשיבות של הנושא וכדי להגיע לקהלים של הורים, של סבים וסבתות, ובמודל הזה אנחנו מתארים גם את החומרים וגם מביאים סיפור אישי של מכור נקי, אלכוהוליסט שעשה דרך יפה בהצלחה, ואנחנו רואים שזה מחלחל טוב. אנחנו רואים מקרים של אנשים שאחר כך פונים אלינו בפרטיות ומבקשים עזרה.

ערכנו יום עיון בנושא של אלכוהול וסוגי האלכוהול לאנשי מקצוע בו נכחו רופאים רבים, כמובן מהרפואה הראשונית. הכרזנו על יום בין לאומי לאלכוהול עוברי ב-9 לספטמבר כפי שנהוג בעולם.
יוסי הראל-פיש
הנושא נחשף כאן לראשונה, בחדר הזה, לפני שנתיים ומאז התגלגל כל הסיפור הזה.
קרן גולדמן
גם שם יש מסרים שצריך לחבור למשרד החינוך ולראות איך להציף את כל הנושא של נערות שצריכות להיות מודעות לנזקים של האלכוהול בזמן ההיריון.
היו"ר מוחמד ברכה
תודה.
שי סופר
אני המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יש לנו שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם יוסי. אני כן הייתי רוצה לגעת בנושא של אלכוהול וסמים ונהגים צעירים. השנה מתאפיינת בעלייה של שישה אחוזים בהרוגים, בתמותה, במגזר הכללי ובנושא של נהגים צעירים יש לנו עלייה של 106 אחוזים, שזה אומר מספר כפול משל השנה שעברה. נכון להיום, השנה, יש לנו 35 הרוגים צעירים, נהגים צעירים. נהג מעיר מוגדר מגיל 17 עד גיל 24. הדבר המטריד ביותר הוא שיש לנו עלייה אדירה במגזר הערבי.

מבחינתנו עשינו שתי פעולות שהן מבורכות מאוד ואני אזכיר אותן, אבל חסר לנו עוד הרבה. קודם כל, תחום האלכוהול סובל מתת דיווח במדינת ישראל ואנחנו לא יודעים על כל מי שנוהג. אנחנו רואים את זה בסקרים טלפוניים שאנחנו עושים וגם בסקרים בשטח. מה שכן עשינו, הובלנו חקיקה שהיא אפס סובלנות לנהגים צעירים ולנהגים מקצועיים. כאן מדובר על 240 מיליליטר למגזר הכללי ועבור נהגים צעירים ומקצועיים מדובר על אפס אבל האפס הזה תורגם לחמישים מיליליטר כאשר בנוסף יש גם תקן לאותו ינשוף, לאותו מכשיר אכיפה, שחולט אותו ולמעשה אין אפשרות לערער על אותו מכשיר.

לגבי סמים. אני יודע שהרשות עבדה עם אגף התנועה לגבי ערכה וגם כאן אני חושב שיש לנו עוד הרבה מאוד עבודה. אנחנו נהיה חייבים איכשהו לרדת לשטח יחד עם אגף תנועה ולבדוק. בעולם מאוד מקובלות ערכות לבדיקה של חומרים ממכרים ולא תהיה ברירה. התחושה היא שנהגים צעירים, בנוסף לחוסר המיומנות, חוסר הניסיון, נהיגה אגרסיבית והרצון ליחצן את הנהיגה, גם נושא של חומר ממכר הוא משמעותי מאוד ואנחנו רואים את זה בנתונים המאוד מאוד מצערים שיש לנו השנה.
היו"ר מוחמד ברכה
הייתה הפסקת חשמל. תחזור על עיקרי הדברים כדי שיירשמו בפרוטוקול.
שי סופר
יש לנו עלייה של שישה אחוזים במגזר הכללי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עלייה של מעל מאה אחוזים עבור נהגים צעירים כאשר נהגים צעירים מוגדרים בגילאים 17 עד 24. עיקר העלייה היא במגזר הערבי, וזאת עלייה משמעותית מאוד ויש לנו 22 נהגים הרוגים לעומת שבעה בתקופה המקבילה אשתקד. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ונעשו שתי פעולות מרכזיות בהיבט של אלכוהול וזאת חקיקה ותקינה. בהיבט של סמים יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות כשהרצון הוא לאמץ פעילות שמתבצעת בעיקר במדינות המובילות באירופה בהיבט של רכישה של ערכה שיכולה לבדוק חומרים ממכרים ועבודה משותפת יחד עם אגף התנועה ומשטרת ישראל.
היו"ר מוחמד ברכה
חומרים ממכרים ולאו דווקא אלכוהול.
שי סופר
לא. כל סוגי הסמים. כל מה שיכול להשפיע על הגוף. יש ערכה מאוד מאוד נחמדה. אני יודע שההולנדים משתמשים בהוגם הצרפתים משתמשים בה.
היו"ר מוחמד ברכה
ההולנדים גם מתירים וגם בודקים?
שי סופר
הם מתירים מריחואנה אבל אסור לנהוג תחת השפעה של מריחואנה ובטח תחת השפעה של חומרים ממכרים אחרים ויש סמים הרבה יותר קשים. זה נכון שגם ההולנדים וגם הצרפתים משתמשים באותה ערכה. יש בדיקה, מעין סדרת בדיקות לנהג על מנת לבדוק אם הוא נוהג תחת השפעה של סמים ואנחנו רוצים להביא את הדברים האלה גם לארץ.
היו"ר מוחמד ברכה
רבותיי, אני מודה לכולם. הישיבה הזו הייתה הישיבה הראשונה תחת מנדט מלא של הוועדה. אני מתייחס לישיבה הזאת כסריקה כללית של עניין האלכוהול בקרב בני נוער.

אני רוצה לברך את כל מי שעוסק במלאכה, את המשרדים השונים, את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, את משרד החינוך, את משרד הרווחה, את משרד הבריאות, את המשרד לביטחון פנים, את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בעתיד אנחנו נזדקק לדיונים יותר ממוקדים בפרויקטים מסוימים או בציבורים מסוימים. אחד הדברים שחזרו על ידי כמה דוברים היה התפקיד של הרשויות המקומיות בכל מה שקשור לסיפוק תכניות לשעות הפנאי. הייתה כאן קבוצת תלמידים שהתייחסה לזה וגם אחרים. לדעתי מערכת החינוך יכולה לטפל בנוער ובצעירים בזמן הלימודים, אבל מעבר לכך הרשויות המקומיות צריכות להיכנס לתמונה בצורה טובה.

שיתוף הפעולה בין הרשות למלחמה בסמים לבין הרשות לבטיחות בדרכים היא דבר קריטי כי הסכנה של שימוש באלכוהול או בסמים היא בדרך כלל סכנה לאדם עצמו שצורך, אבל במקרה של נהיגה הוא הופך להיות סכנה לציבור בכביש וברחוב. אין ספק שיש מקום לבחון דרכי חקיקה ואני חושב שבעניין הזה עברנו כברת דרך, בעניין האלכוהול במיוחד בקרב הצעירים, מכירה ואכיפה, אבל תאמרו מהניסיון שלכם מה אתם חושבים כל אחד בתחומו והאם יש מקום לקדם חקיקה מסוימת, כי אז כמובן נוכל לדון בכך.

אני רוצה לציין נקודה אחת קונקרטית שהועלתה על ידי נציגת משרד העלייה והקליטה, גברת כהן, בכל מה שקשור לאוכלוסייה האתיופית. אני חושב שההזנחה הזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת ואם זה תלוי בכם, חבריי מהרשות, אני מאוד מבקש שזה יעמוד על סדר היום וגם בסדר העדיפויות של התקציבים כי התופעה שם היא קשה, רחבה ויש לה השלכות על אלימות במשפחה, על אובדנויות ועל רצח נשים, דבר אותו אנחנו לא יכולים לקבל.

אנחנו כמובן נדון בעתיד בסוגיות שונות בצורה ממוקדת יותר כולל סיורי שנצטרך לעשות במרכזי שיקום, בילויים וכולי, אבל זה יבוא עם הזמן.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.

קוד המקור של הנתונים