PAGE
22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 46>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ז בטבת התשע"ד (30 בדצמבר 2013), שעה 11:30

<התגברות סממנים אנטישמיים חדשים ובראשם מועל יד הפוך, בהשתתפות יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

רוברט אילטוב
יחיאל חיליק בר

נסים זאב

ישראל חסון

ראובן ריבלין
שמעון אוחיון

רונן הופמן

עליזה לביא

נחמן שי

פנינה תמנו-שטה

>
יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
זכרי גרוס - מזכיר ראשון בשגרירות צרפת


גדעון בכר - מנהל המחלקה במאבק באנטישמיות בתפוצות, משרד החוץ

ירדן ותיקאי - מנהל מטה ההסברה הלאומית, משרד ראש הממשלה

אופיר גנדלמן - דובר ראש הממשלה לתקשורת הערבית, משרד ראש הממשלה

אשר פרדמן - מרכז בכיר תפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים

ילנה אייזנשטטין - מרכזת, משרד לענייני ירושלים והתפוצות

אבי מאיר - דובר לתקשורת הבינלאומית, הסוכנות היהודית

סמדר בר חיים - הסוכנות היהודית

יצחק אלדן - שגריר לשעבר, יועץ דיפלומטי, הקונגרס היהודי הישראלי

רן בר יושפט - מנהל הפרויקטים, הקונגרס היהודי הישראלי

יעקב חגואל - ראש המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אליאס - הסתדרות הציונית העולמית

עודד בן חור - יועץ מדיני בכיר לכנסת

דוד דנקר - הפדרציות היהודיות, צפון אמריקה

ענבר אבנון - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

הגר ישראלי - דוברת, התאחדות הסטודנטים הארצית

הילה וולפו - אחראית מדיה חברתית, התכנית למאבק באנטישמיות, התאחדות הסטודנטים הארצית

אנדריי רוטשילד - תכנית מאבק באנטישמיות, התאחדות הסטודנטים הארצית

עידו דניאל - ראש התכנית למאבק באנטישמיות, התאחדות הסטודנטים

שני מנדל - ראש מחלקת מלגות, התאחדות הסטודנטים

יונתן ברוס - רכז פעילות בצרפת, יד ושם

הילה זליגמן - דוברת, הליגה נגד השמצה בישראל

אורן חלפון - רכז "אם תרצו" בתל אביב

דני אבבה - עיתונאי, "ידיעות אחרונות"

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי, "מקור ראשון - הצופה", "מעריב"

רינת גוטמן - פעילה ומעורבת בהסברה באופן עצמאי

רומן גרביש - לוביסט פוליטי, הסוכנות היהודית

דוד דהן - נציג ציבור, המשמר החברתי

נירה לאמעי-רכלבסקי

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים
<התגברות סממנים אנטישמיים חדשים ובראשם מועל יד הפוך, בהשתתפות יו"ר הכנסת יואל יולי אדלשטיין>

שלום לכל הנוכחים. אני פותח את הישיבה. הנושא היום הוא התגברות סממנים אנטישמיים חדשים ובראשם מועל יד הפוך, בהשתתפות יו"ר הכנסת יואל יולי אדלשטיין.

בישיבה זו אבקש לשמוע את נציגי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, הפועלות למיגור התופעה. כמו כן, גם משרד החוץ וכך נציגי התאחדות הסטודנטים הפועלת במרץ מול מפיצי האנטישמיות ברשתות החברתיות באינטרנט.

אכן חשוב למגר את תופעת ההצדעה במועל יד הפוך, ולפעול להפיכה לבלתי חוקית במדינות אירופה, בדיוק כמו הצדעה במועל יד. יש למצוא דרך לדכא אותה גם ברשת האינטרנט, בה היא תופסת מקום מרכזי.

לאור התגברות האנטישמיות, אני מבקש מכל הגורמים הנמצאים כאן, לשלב ידיים, כדי לפעול לדיכויה בכל האמצעים העומדים לרשותם. אני קורא למדינות אירופה ולאיחוד האירופאי להגביר מודעות לאנטישמיות, ולנקוט בצעדים למיגורה, ולקידום הסבלנות. בכוונתי לפנות לקהילות היהודיות באירופה, כדי לסייע מול הממשלות שלהן, מול מיגור התופעה.

עכשיו אני אתן את רשות הדיבור לאדוני יושב ראש הכנסת, בבקשה.

תודה אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת וכל המכובדים, נציג שגרירות צרפת שנמצא איתנו.

תראו, אני חושב על התופעה שעליה דיברת, של מועל יד חדש הפוך וסיפור אנלקה, ופחות מעניין אותי כדורגלן זה או אחר. למרות שוודאי שיש השפעה לכל הסלברטיז האלה בתחומים השונים, שלצערי לוקים בתופעת האנטישמיות, במחלת האנטישמיות.
הדימוי שמהדהד אצלי בראש, או המחשבה בכל התקופה, גם כשהייתי בקדנציה הקודמת שר לענייני תפוצות ומי שממונה על המאבק באנטישמיות, הדימוי אולי חיובי, רק שבנסיבות האלה הוא נוראי. אני תמיד חושב על זרם מים שמנסים לחסום אותו, עם סכר, עם אבנים, עם משהו, והזרם תמיד פורץ ומוצא דרך חדשה.

והרי במדינות אירופה רבות, מועל יד נאצי זה דבר אסור, וכמו זרם מים מחפשים איזו שהיא צורה חדשה להביע את השנאה הקלוקלת. ודרך אגב, זה לא רק בתנועות. אין ספק, אני מניח, לאף בר דעת שחלק מההתבטאויות כלפי מדינת ישראל וציונות וישראלים, זה אותו דבר. זה אותו זרם שאסור לומר שיהודים הם מלוכלכים, אז הישראלים הם מלוכלכים, זה כבר ביטוי פוליטי כמעט לגיטימי. אסור לומר שיהודים שותים דם של תינוקות, אז ישראלים, חיילים ישראלים ודאי וודאי, זאת כבר ביקורת פוליטית לגיטימית. זה כמו שבאמת איזה שהוא זרם מים שפורץ החוצה.

אבל אני חושב שבשונה מזרם מים, ואפילו זרמי מים האנושות כבר הצליחה לעצור איפה שצריך, אני חושב שכאן יש מה לעשות, וקודם כל להכיר בעובדות. ומדובר במדינות דמוקרטיות, מדינות ידידותיות למדינת ישראל, ולכן זה קשה. זה לא להילחם באיזה דיקטאטור, זה הכי קל. כאן, במדינות האלה, יש סקרים ובסקרים האלה משתתפות לפעמים הממשלות והמשטרות, אבל הסקרים עדיין נוראיים והסקר האחרון שהיה, ויש אני מניח נתונים לא רק לי, ושהסוכנות של האיחוד האירופי לזכויות אדם עשתה אותו יחד עם גורמים נוספים.

אם אנחנו חושבים על הנתונים, ודרך אגב הנשאלים, פשוט לסבר את האוזן, אני בטוח שלרבים מן הנוכחים הנתונים האלה ידועים, אבל סקר, מה המדגם המייצג? 500, 600 בדרך כלל אנחנו רגילים? 1,000 במדינות גדולות? כאן כ-6,000 נשאלים. וכשכל חמישי אומר שהוא חווה אישית או היא חוותה אישית מתקפה אנטישמית, כש-66% מדברים על התגברות תופעת האנטישמיות, כשכשליש מתחילים לחשוב על להגר מן המדינה שלהם, אני חושב שהנתונים האלה צריכים להדאיג. ולא רק את ממשלת ישראל, את כנסת ישראל או את הישראלים. הם צריכים קודם כל להדאיג את הממשלות ואת הגופים, גופי אכיפת החוק במדינות האלה, מכיוון שאנחנו תמיד צריכים לזכור – זה מתחיל ביהודים, זה אף פעם לא נגמר ביהודים, והתופעות האלה, כדאי לשים להן קץ מיד.

עכשיו, אני דיברתי על אירופה, אנחנו יכולים לצערי גם לחצות את האוקיינוס ולדבר על ארצות הברית. וכשבשיא הרצינות מדברים במדינה כמו ארצות הברית, שאולי עכשיו צפויות בעיות חדשות בעקבות מינוי נגידה יהודיה לבנק המרכזי בארצות הברית, אז זה כבר – אנה אנו באים? במקום להתגאות בשיווין המלא, מודאגים מזה שעכשיו יהיו לזה השלכות אנטישמיות, בוודאי שיכולים גם ללכת לכיוון של ברית המועצות לשעבר, ומזרח אירופה, וגם שם נמצא את התופעות האלה.

אז אני חושב אדוני יושב הראש, אמרת שקשה ולא נעים כל פעם לקיים את הדיונים האלה, אבל חייבים לעשות אותם, ואני חושב שאנחנו כישראלים, אלף צריכים לזכור שיש לנו אחריות על מה שקורה בקהילות היהודיות ברחבי העולם, לא במקום הממשלות שלהם. לא לשלוח כוחות אבטחה שלנו לקהילות היהודיות, זאת אחריות קודם כל של הממשלות והמדינות כמו שאמרתי בעולם הדמוקרטי.

ודבר שני, וזה אדוני יושב הראש מסר שהוא דווקא שייך לדעתי לוועדה הזאת. כי לפעמים גם בארץ אנחנו שומעים את הקולות של אנשים, בעיני קצת חסרי הבנה, כדי לא לומר חסרי שכל, שמתחילים לשפשף את הידיים ולומר – יופי, יש שם אנטישמיות – עכשיו יבואו יותר עולים. בואו נבנה על כך שהעולים יבואו כי אנחנו נהיה מדינה טובה, מדינה אטרקטיבית, ואנטישמיות, גם נודה בעובדות, לא תספק לנו עולים. להגר היום בעולם אפשר בלי סוף ממדינה למדינה, ואני מכיר קהילות ואתם מכירים קהילות, שמשם 50% מן היהודים יצאו, ורק אחוזים בודדים הגיעו לישראל.
אז בואו לא נבנה אל אנטישמיים, לא נבנה על אנלקה, ולא נבנה על כל מיני חברים שלו. את העלייה אנחנו נקבל רק אם נהיה מדינה טובה, מדינה אטרקטיבית. באנטישמיות אנחנו נאבק, כי אנטישמיות, כמו כל צורה של גזענות, זו תופעה שאין לה מקום בעולם הזה.

אז יישר כוח על קיום הדיון, ואני רק מתנצל, עוד כמה דקות יש לי נשיאות, אז אני לא אשמע את הדוברים. לוח הזמנים של הכנסת מוכר לכולנו.

תודה רבה אדוני יושב הראש, ואני חושב שבאמת כולנו מסכימים שאנחנו היינו רוצים כאן עולים מסיבה אחרת ולא אנטישמיות.

עכשיו ברשותכם, אני מבקש מעידו דניאל, מנהל התכנית למאבק באנטישמיות מהתאחדות הסטודנטים, להציג את פעילות ההתאחדות. יש לו מצגת יפה, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה קודם כל להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב על שהזמין אותנו. חברי הכנסת, כמובן יושב ראש הכנסת שכיבד אותנו בנוכחותו.

התכנית למאבק באנטישמיות ברשת היא תכנית של התאחדות הסטודנטים בישראל, הושקה על ידה למעשה בשיתוף פעולה עם המכון לזיכרון השואה בצרפת, ועם הקונגרס היהודי הישראלי.
אני אתחיל קצת עם רקע, מדוע איכפת לנו ככה מאנטישמיות. התאחדות הסטודנטים בישראל כידוע מייצגת למעלה מ-300,000 סטודנטים מ-64 מוסדות אקדמאים שונים בישראל. היא מפעילה מספר תכניות של מלגות למעורבות חברתית, מסייעת לסטודנטים במימון שכר לימוד, במעורבות בקהילה, עזרה לזולת. יש לנו תכניות סיוע לקשישים, ניצולי שואה, בני נוער.

בעקבות מהפכת המידע, נוכחנו לראות גם מהפכה פחות חיובית שהגיעה עימה, וזאת הסתה קשה כנגד העם היהודים, הכחשת שואה ומסע דה-לגיטימציה כנגד ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, או כמדינת הלאום של העם היהודי. התאחדות הסטודנטים המייצגת סטודנטים ישראלים, לא יכלה להתעלם מכך, לכן התכנית למאבק באנטישמיות היא למעשה תכנית למעורבות חברתית, אבל מעט אחרת. היא מתקיימת ברשת ואני מיד אסביר על כך.

התכנית שלנו נקראת תכנית למאבק באנטישמיות או – ISCA - Israeli Students Competing Anti-Semitism. היא קיימת שנתיים, נכנסת בשנת תשע"ד הנוכחית לשנתה השלישית. אני יכול להגיד היום שהתכנית היא המובילה בארץ ובעולם בנושא. היא פועלת במגוון שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, רוסית, אוקראינית, איטלקית, שוודית, רומנית, הונגרית, ערבית, פרסית ותורכית.
תהליך המיון שלנו בעצם מורכב מסטודנטים. הסטודנטים שלנו, דוברי השפות הללו, שכיאה לדור שלנו חיים ונושמים את האינטרנט, רשתות חברתיות ומחוברים בשידור חי לכל מה שנעשה בעולם, ואלה בעצם הסטודנטים שלנו.

כיצד אנחנו פועלים? אני אעבור לשקף הבא. אנחנו למעשה מאתרים ומזהים תוכן אנטישמי ברשת. אנטישמיות עדיין נמצאת. לא השארנו אותה באירופה או בכל מדינה אחרת, היא עדיין נמצאת וקיימת ברשת. אנחנו מזהים אותה וכאן אפשר לראות בצד את כל הפלטפורמות של רשתות חברתיות או אינטרנט אחרות, שאנחנו פעילים בהם – "פייסבוק", "טוויטר", "יו-טיוב", "אינסטגרם". פרויקט ויקיפדיה למשל הוא פרויקט מאד גדול שלנו. לנו יש את הידע, ואנחנו בעצם מנהלים את המלחמות על ערכים שלא יהיו מוטים כנגד יהודים, ואנחנו נתקלנו כבר בהרבה דוגמאות של ערכים פשוט מוטים.

מקרה אחרון שהיה לנו, נכנסנו יום אחד לערך על העבדות וגילינו שמישהו שינה שם את כל הערך על כך שהיהודים הם המציאו את סחר העבדים בעולם והם שולטים בו גם היום - יהודים הם סוחרי העבדים הגדולים בעולם.

למעשה אנחנו בוחרים אסטרטגיה כיצד להתמודד עם התוכן האנטישמי הזה. לפעמים זה בדרך חינוכית כמו ויקיפדיה או מענה לשאלות, לפעמים צורה גרפית יותר, לפעמים גם בהומור, זה תלוי בתוכן. ואנחנו למעשה פועלים, כמו שאמרתי, אפשר לראות, יש לנו שתי אסטרטגיות למעשה: מציאת מכנה משותף עם הזרם המרכזי של הגולשים, כלל ה-10-80-10. הצד הזה לא מעוניין, הצד הזה לא מעוניין, אנחנו פונים למיינסטרים שכן יהיה מעוניין וכן יבין שמשהו כאן לא בסדר בתוכן הזה. טפח נוסף משמעותי יותר של הפעילות שלנו הוא בעצם ניקוי רשת האינטרנט מההסתה.
וכך, הסיכום של שנת 2013 על הדברים שעשינו, 4,580 דיווחים על פרופילים, קבוצות, דפים, תוכן אנטישמי מכחיש שואה בפייסבוק, וזה רק בפייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם. יוטיוב, יש לנו גם את אתר יאהו, אני מיד אראה דוגמא ליאהו, ומאמרים וערכים בויקיפדיה, שוב, אנחנו עורכים ואנחנו נמצאים שם, מעדכנים כל הזמן תקריות אנטישמיות בויקיפידה. אם פוליטיקאי מסוים אמר משהו שרצוי להיכתב בערך של ויקיפדיה. ויקיפדיה היום זה הזיכרון הקולקטיבי של העולם, והכל נמצא שם לתמיד. אנחנו רוצים שהכל יתועד, במידה ומישהו מסית לאנטישמיות.
אני רוצה להראות לכם פעילות שלנו ב-Yahoo Answers, למשל, אתר שאלות ותשובות הגדול בעולם. אני קורא לזה הדור הבא של העצלנות של תלמידי התיכון, בעיקר בארצות הברית. כבר אף אחד לא מחפש אפילו בויקיפידה, הוא רוצה תשובה ספציפית למה שהוא רוצה לעבודה שלו באוניברסיטה, בבית ספר וגם לשאלות רנדומאליות, כמו למשל – האם יצירת השואה נועדה באמת נועדה רק כדי לתת אדמה ליהודים. זו שאלה תמימה. זו שאלה. אנשים לא יודעים, ולנו יש את הידע על ישראל, על העם היהודי, אנחנו עונים. המגוון פה רחב. אנחנו עונים גם על שאלות על יחסי ישראל – תפוצות, מסורת יהודית, כל הדברים האלה, אנחנו עושים.
עוד דוגמא, שאלה לגבי היטלר והנאצים, הוא שואל פה למה הנאצים שלטו בחייהם של היהודים ואנשים. הוא צריך את זה בשביל עבודה לבית הספר. אנחנו נתנו את התשובה. בדרך כלל זה מגובה גם בלינקים ודברים כאלה, ככה שאנשים שירצו לתת לו דיסאינפורמציה, לא יוכלו בעצם להיות שם. אנחנו רוצים להיות ראשונים. ויש אנשים שמנסים לעשות דיסאינפורמציה ולהטעות.

זה חלק מהדברים שאנחנו מפרסמים. אמרתי, לפעמים קצת הומור. התחרות האחרונה בבחריין למשל, קצת דה-לגיטימציה, העלימו את דגל ישראל בבחריין. השחיינית עמית עברי, מג'יק שואו.

זה דניס מנוד, הוא מחוקק שוויצרי, איחל למדינת ישראל להעלם בעפר. עשינו צלם מסך של הסטאטוס שלו בפייסבוק, עם הפרצוף שלו הפצנו את זה ברשת, זה הופץ על ידי מאות ואלפי גולשים וזה מה שאמרתי, כשאנחנו מנסים לפנות למיינסטרים, זה מה אנחנו עושים – להוקיע את האנשים האלה. להגיד שזה לא בסדר. וזה גם משהו מעניין, באחד הביקורים של מזכיר המדינה ג'ון קרי באוניברסיטת אל קודס הייתה תהלוכה, היו מהחמאס שהצדיעו במועל יד, אז עשינו ככה איזה משהו מעניין. זה גם תפס באופן ויראלי.

אני רוצה להראות לכם קצת את ההסתה בפייסבוק ועם מה אנחנו מתמודדים. זו למשל דוגמא לדברים שפייסבוק לא מוכנה להוריד בכלי הדיווח שלה לקהילת המשתמשים. אמור להצחיק, אני לא חושב שזה כל כך מצחיק. עוד דברים, זה בצרפתית. המקור של הדבר הזה הוא איראני. מתארים כאן את היהודים כבעלי פולחנים שטניים, רוצחים, פדופילים, אנסים וכו'. הדברים האלה.

עוד דוגמא לדברים שאנחנו מוציאים ברשת, ההשוואות האלה למשל, וזו למשל האנטישמיות החדשה, הדברים שקשורים למדינת ישראל. כתוב כאן בצרפתית – שר הכלכלה בנט: הרגתי הרבה ערבים, אין לי בעיה עם זה. והיטלר אומר – הרגתי הרבה יהודים ו-, מילה לא יפה - ... לי את המוח, עם זה כבר 70 שנה.

ובאנו לדבר היום על ההצדעה הנאצית ההפוכה. אני רוצה קצת להראות לכם ולהסביר. זה הבחור שהמציא את זה. שמו דיודונה, הוא קומיקאי אנטישמי, הרבה זילות שואה בהופעות שלו. אתם רואים את החולצה של הבחורה שהצטלמה איתו, ואם מבינים לאן הסיפור הזה בדיוק הולך.

הצדעה הנאצית הרגילה, מועל היד שאנחנו מכירים – אסור בצרפת, הוא המציא את ההצדעה הנאצית ההפוכה, כדי לקרוא תיגר על הקהילה היהודית, על הפדרציה היהודית. על, לטענתו, היהודים שעושים כסף מתעשיית השואה. כך למשל הוא מפרסם הופעות שלו. למשל מודעה של פרסום של ההופעות שלו, מי שמזהה כמובן את בירקנאו. וכאן אני רוצה להראות סרטון. זה לא עובד. טוב, אנחנו נמשיך.

הוא המציא שיר שואה-אננס, שאלו אותו למה, הוא אמר שהשואה צריכה להיות קצת יותר אקזוטית לטענתו. יש סרטון שמראה את זה, אנשים שלבושים כניצולי שואה ביום ששחררו את המחנות, עם טלאי צהוב עליהם, רוקדים על הבמה איתו. ככה נראות ההופעות שלו. בהתחלה הוא ביקש מהאנשים, זה הציבור של הרשת ויכולתי להביא לפה היום ציורים וכל מיני תמונות מאוירות ולהגיד לכם תראו אנטישמיות, אני רוצה דווקא להדגיש את הפן שהדבר הזה לא נשאר על מסכי המחשב, הוא יוצא החוצה.

הוא ביקש מהגולשים – בואו תצלמו את עצמכם, תעלו לרשת את מועל היד שאם עושים בכל מיני מקומות בעולם. זה התחיל נחמד, ואני אומר את זה בציניות, בכל מיני מונומנטים. זה מי שמכיר אנדרטה לזכר ה-11 בספטמבר. זה בלבנון, מוזיאון של החיזבאללה. אנשים צילמו את עצמם בכל מיני מקומות בעולם.זה המשיך לקבוצות כדורגל, צוותי בתי חולים, כבאים, חיילים - - -

אנשים בוודאות יודעים מה הם עושים?

יודעים בוודאות מה הם עושים. הם מכירים את דיודונה, יודעים את הדעות שלו. אני לא חושב שאפשר לטעות בעניין הזה. אחר כך שידול ילדים לעשות את ההצעדה הזו, תלמידי בית ספר, אתם רואים את המורה עומד בצד. זה נשיא צרפת שהיה בכנסת לא מזמן, פרנסואה הולנד, גם הוא נפל קורבן. אתה רואה את כמות הלייקים והשיתופים, אתה יכול להראות למה דבר כזה הוא משותף מאד. אחר כך הוא עבר לחנויות יהודיות כשרות, בתי כנסת, מוזיאונים שונים. האיש הזה, אני מבקש שתזכרו את הפרצוף שלו, הוא עשה את זה ליד חנות ספרים בעברית, בצרפת. תזכרו את הפרצוף שלו בבקשה, אנחנו נחזור אליו.

בחנוכה האחרון, גם ליד סמלים יהודים, הדלקת נרות פומבית שהייתה בכל מיני מקומות בצרפת, וזה ממשיך. מי שרצה את הקשר לישראל – בבקשה: שגרירות ישראל בשטוקהולם למשל, שער הכניסה שלהם, רואים את הקשר לסכסוך בוא נגיד, דה לגיטימציה, BOYCOOT ישראל, והמשיך לאנדרטאות ולכל מיני אתרי זיכרון לשואה. כאן למשל זה דרך שנקראה על שם המגורשים בצרפת למחנות הריכוז. זה בבית אנה פרנק, ברלין. זו אנדרטה לזכר השואה בדרנסיס, צפונית לפריז. זה בברלין, אנדרטה לזכר השואה בברלין. זה אלין סורל, הוא אחד מחבריו הטובים ביותר של דיודונה, מכחיש שואה צרפתי ידוע. וזה על מסילות בירקנאו בפולין. זה באיחוד האירופאי, בתוך הפרלמנט האירופאי. וזה כאן בירושלים, כיכר צה"ל בירושלים. תמונות מהכותל, כמו שאפשר לראות.
זה דברים שאנחנו מפיצים, מנסים שוב לפנות לזה בהומור. זה גם שותף על ידי הרבה אנשים, להראות את ההבדל. ואני אנסה, אני חושב שכאן הסרטון יעבוד. שמו של הבחור הזה מליק נארם. מליק הוא מעריץ של דיודונה, ראיתם אותו קודם, זה הבחור שביקשתי שתזכרו את פניו. הוא מדבר בצרפתית, אני רוצה רק שזה יהיה ברקע. אני רוצה להראות את תוצאות ההסתה. אני אצטט אותו:

"היום אנחנו נדבר על הכחדת העם היהודי, העם שבחר להיות העם המובחר, אך אף אחד לא בחר בו להיות כזה. העם הזה מרגיש עליונות, כמו שפרעה הרגיש עליהם בעבר, כמו שנאמר: כמו שעשית, כך ייעשה לך. כל עם מגיע לסוף קיומו וכך גם העם היהודי.

לפני 14 דורות ניבא לנו הנביא מוחמד את קיצו של העם היהודי. הרבה אנשים מבני עמי מפחדים לדבר על הנבואה הזו, אבל זה תפקידנו. אנחנו צריכים להכחיד את היהודים. אתם יכולים להמשיך לחשוב שיגיע אליכם משיח אחר שיציל אתכם, אבל זה לא יקרה. הרבנים שלכם לא יעזרו לכם. היטלר היה נחמד איתכם וכנראה שהוא היה אחד מכם, שיצא כנגדכם.
בכל מה שקשור לעם שלי, תפקידו הוא להכחיד אתכם עד האחרון. לא כל כך משנה לנו מה הקריף (שזה ארגון הגג של יהודי צרפת) חושבים, אנחנו לא נחיה אתכם בשלום לעולם".

הסרטון הזה היה ביוטיוב, אתר שיתוף הווידיאו הגדול בעולם, זכה למאות ועשרות אלפי צפיות. אנחנו הצלחנו להוריד אותו מהרשת בגלל התוכן המסית שלו. השכלנו להוריד אותו לפני כן למחשב, כדי שאפשר יהיה לראות את תוצאות ההסתה. זה לא רק הצדעה, כמו שאתם רואים, זה עניין שהוא מעבר.

עידו, משפט סיכום.

משפט סיכום באמת.

למי הוא שייך הבחור, לאל קאעידה?

מי יודע? אני מקווה מאד שלא. זה בחור נורמטיבי. ראית, הוא הולך ברחוב ועושה את ה - - -

כולם נורמטיביים שם, אני בטוח.

כן. ביקשו ממני להגיד כמה מילים כיצד לסייע בהמשך המאבק שלנו. התכנית שלנו היא תכנית מלגות – סטודנטים בפועלים. האנטישמיות היא גדולה ברשת. אנחנו מבקשים את עזרתכם, מכל הנוכחים כאן. אנחנו צריכים מלגות נוספות עבור הסטודנטים שלנו, להגביר נוכחות בשפות מסוימות, כדי שהדברים האלה לא יקרו.
כמה תפוצות עבודה נוספות, יש לנו מודל של ההתאחדות – מודל שאנחנו עובדים דרכו – הוא פועל, זמין, אפשר להעתיק אותו למדינות נוספות, אולי בצרפת. סיוע משפטי כנגד מפיצי אנטישמיות ברשת, זה אפשרי ואפשר לנצל חוקים במדינות האלה, וכמובן קידום שיתוף פעולה עם פרלמנטים במדינות אירופה.

עם זה אני אסכם. אני חושב שזה אומר הכל, גרמניה 1938, צרפת 2013. אני חושב שאף אחד לא למד שום דבר מההיסטוריה.

תודה.

תודה רבה לעידו דניאל מהתכנית למאבק באנטישמיות מהתאחדות הסטודנטים, שבאמת העבודה שאתם עושים היא ברוכה מאד, ודווקא אני יכול פה באמצעות נציגי משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, כמו שאתה אומר שאתם זקוקים לסיוע בשביל להרחיב את הפעילות שלכם, אני חושב שחשוב מאד לעזור לכם.

אין ספק שאנחנו עשינו דיונים, אבל יש לנו כאן, לפחות לפי מה שאני ראיתי, איזו שהיא עליית מדרגה. אני כן יודע שהשגריר הצרפתי, גם הממשל הצרפתי, מגנים את התופעה, אבל אני לא בקיא בחוק הצרפתי. אני חושב שאותו דיודונה, אני מאמין שאפשר לפעול נגדו קצת יותר בכוח, כי פה כבר זה גובל בהסתה. אני רואה את מה שהוא עושה, הוא מבקש להפיץ תמונות במקומות, ואנחנו רואים איזה מקומות רגישים, ובאמת זה מראה מאד מאד מאד לא נעים.

אני חושב שגם אנחנו צריכים באמת אולי בעזרתם של אותם סטודנטים, משרד החוץ והקהילות היהודיות, גם קצת להרים את הראש ולהרגיש חזקים יותר. לא להוריד את הראש ולהגיד – עושים עלינו פה עליהום כל העולם, אלא להראות עד כמה אנחנו חזקים ואנחנו פייטרים ואנחנו יודעים גם להילחם ויודעים גם להחזיר. אני חושב שזה מאד מאד חשוב, האמירה הזאת.

עכשיו אני רוצה לתת לסגן שגריר צרפת את רשות הדיבור, בבקשה, המזכיר הראשון, זכרי גרוס.

(מדבר בצרפתית, להלן התרגום החופשי)

תודה ליושב ראש הוועדה, תודה לחברי הכנסת, גבירותיי ורבותי, תודה על ההזמנה.

ראינו את התמונה של הרבה אנשים המבצעים תנועה הנקראת "קנל", ראינו את הכדורגלן אנלקה גם מבצע את אותה תנועה. אכן, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, התנועות האלה גונו בחריפות על ידי ממשלת צרפת.
התנועה של אנלקה, הקנל - גונתה על ידי שרת הספורט מיידית, באותו יום ממש. היא הדגישה שזו תנועה שמעוררת גועל ומקוממת. הוא עצמו נימק את התנועה הזאת כתמיכה בשחקן דיודונה, ואמר שאין זו תנועה אנטישמית או גזענית. אך ברור, לאחר שצפינו בתמונות, שבתנועה הזאת יש אכן קונוטציה אנטישמית, בגלל הנסיבות שבהן היא בוצעה.

שר הפנים הצרפתי גינה את התנועה ואת דבריו של השחקן דיודונה. אין זו פעם ראשונה שבה דיודונה מעלה דברים אנטישמיים. הוא הורשע על ידי בית המשפט על דבריו. הוא אף תקף עיתונאים צרפתיים יהודים מספר פעמים.

שר הפנים ביקש לבחון סנקציות משפטיות על מנת לבטל את המופע של דיודנה, וזה אכן מה שקורה כיום. במרסי ובבורדו, שם היו אמורים להתקיים המופעים הללו, המשטרה המקומית נוקטת אמצעים על מנת אכן לנסות לבטל את המופעים בטענה שזו הפרה של הסדר הציבורי.

מר דיודונה מתבטא כעת באינטרנט, כי אין לו גישה לרוב ערוצי התקשורת המרכזיים: עיתונות, טלוויזיה ורדיו, מאחר שדבריו אינם מתקבלים על הדעת כלל.

באופן כללי, הבעיה לא מצטמצמת רק לכדורגלן או לשחקן - קומיקאי, אלא יש כאן בעיה של אנטישמיות שממשלת צרפת רוצה להילחם בה. הממשלה משתמשת בכל האמצעים על מנת להגן על יהודי צרפת, בבתי ספר, במרכזים הקהילתיים היהודים של צרפת, שהיא, בואו נזכור, הקהילה היהודית הראשונה בגודלה באירופה, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית, חוץ מישראל, כמובן.

הממשלה נוקטת בדרכים משפטיות בבתי משפט על מנת לאסור תופעות של אנטישמיות, בעיקר כשמדובר על חילול זכה השואה, כפי שחווינו כאן, דברים שהם מקוממים במיוחד. בנוסף, ננקטו צעדים חינוכיים בבתי הספר.
העניין אכן הוזכר ונאמר שוב ושוב כאן, בעת ביקורו של נשיא צרפת, מר פרנסואה הולנד בישראל, לפני מספר שבועות, והצהרות משותפות יצאו לעיתונות עם מר נתניהו; וזאת במקביל לפעולות משולבות בין מדינת ישראל וצרפת, אשר ננקטו על מנת להילחם באנטישמיות ועל מנת להחדיר זאת לדעת הקהל של האזרחים, בבתי הספר, בכל מקום שבו אפשר להילחם בתופעות האנטישמיות, ובהכרה יותר מעמיקה של השואה.

ושוב תודה רבה.

תודה רבה למזכיר הראשון של שגרירות צרפת בישראל, זכרי גרוס. אני חושב שיש לכם, לפי מה שראינו, עוד הרבה אתגרים בהמשך. אנחנו באמת שמחים ומודים על האמצעים שאתם נוקטים למיגור התופעה, אמצעים משפטיים, ובאמת מנסים לחסום כמה שיותר, אבל עדיין אנחנו רואים שיש להם אתגר גדול מאד, ובאמת כל סיוע שדרוש מצדנו, אנחנו תמיד נשמח לעזור, אם זה באמצעי הסברה, אמצעים חינוכיים וכו'. חשוב מאד מה שאתם עושים. תודה רבה.

עכשיו אני רוצה לתת את רשות השידור לחבר הכנסת רונן הופמן, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב ראש הוועדה. אדוני יושב ראש הכנסת לשעבר, חברי, אדוני היועץ המדיני של הכנסת.

אני רוצה לשתף את כולכם בחוויה שלי, בחוויה שלנו. אנחנו את התופעות הללו חווים במפגשים שלנו באירופה גם ברמת הפרלמנטים, ולא רק באופן הציבורי ובאופן האינטרנטי. לצערי הרב, אני מוכרח לומר שבעיני זה לא רק גל אלא זה ממש צונאמי, שבאמת הולך ומתרומם שם ואני חושב שכאן המודעות למה שקורה באירופה, היא מעטה במיוחד, ולכן הדיון הזה, כמו דיונים אחרים בהיבט הזה, מאד מאד חשובים.
יחד עם זאת, אני רוצה לומר שנעשים דברים כדי להיאבק בתופעות הללו, וחשוב שנדע שהדברים שנעשים הם משפיעים, ואני רוצה לציין בהיבט הזה את המאמץ המשולב שנעשה כאן בכנסת, בהובלת השגריר עודד בן חור, שהוא היועץ המדיני, חבר הכנסת רובי ריבלין, יושב ראש הכנסת לשעבר, יושב ראש הכנסת הנוכחי וחברי כנסת נוספים, שנמצאים באמת, נפרשים על פני בירות אירופה ולא חוסכים שום מאמץ. משתלבים בדיונים, החלטות שמתקבלות.

אני למשל נציג הכנסת בשפה הפרלמנטרית למועצת אירופה ושם מתקבלות החלטות מאד לא פשוטות, שקשורות לתופעות הללו ואפילו מעצימות ומשקפות את התופעות הללו, עד כדי זליגה לחקיקה במדינות השונות, חקיקה באמת על גבול האנטישמית, ואני חושב שצריך להכיר ולהוקיר את המאמץ הזה, שאנחנו שותפים לו. גם משרדי הממשלה שותפים למאמץ. אני חושב שהבעיה

אני חושב שהבעיה או האתגר הגדול שלנו, הוא כמו בהרבה דברים אחרים בחיים הציבוריים או בפעילות הציבורית שלנו, האתגר הוא אתגר התיאום והריכוז של כל הדבר הזה. הרבה גופים, באמת ראינו את התאחדות הסטודנטים, הפעילות שלכם היא בעיני פעילות ממש פעילות קודש, מבורכת.

אני עדיין חושב שאנחנו חלשים בעניין של תיאום כל המטריה האדירה הזאת, שחייבת, חלקיה השונים צריכים להתלכד ולהתאחד יחד כדי להיאבק בתופעה הנוראה הזאת, וכאן נדרשת עוד עבודה – מי מתכלל את הדבר הזה, מי מדווח למי, איך הגופים השונים הרבים שעוסקים, יודעים זה על פעילותו של זה. איך המסרים שאנחנו מגבשים עם שרים שחוצים באמת את כל רוחב השדרה הציבורית והביצועית של הדברים הללו. כאן עוד יש הרבה עבודה.

אני מברך על הדיון הזה ומקווה שיהיו רבים כמותו, ושנעצים את הפעילות המשותפת שלנו כדי להיאבק בתופעה.

תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת הופמן.

בבקשה, נציג משרד החוץ, מר גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות.

תודה רבה. אני חושב שמה שראינו, המועל יד ההפוך הזה, הקנל, זה באמת דבר מרגיז ומרתיח ומעורר בנו רגשות מאד קשים. יחד עם זה, הוא רק סימפטום. הוא סימפטום לתופעה רחבה הרבה יותר היום, שמתקיימת במדינות, בחלק גדול ממדינות האיחוד האירופאי.

הדוברים חוזרים ואומרים שהאנטישמיות עולה, ואכן אנחנו יכולים גם בצורה אמפירית להראות ולהוכיח שהאנטישמיות עלתה. יושב ראש הכנסת התייחס בדבריו לסקר הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופאי. הוא אמר, ואני אחזור כי אני חושב שהמספרים חשובים, 76% חושבים שהאנטישמיות עלתה והיא מהווה עבורם בעיה או בעיה חמורה בחמש השנים האחרונות. באנטישמיות באינטרנט- 75% אומרים שהאנטישמיות באינטרנט היא בעיה חמורה. ומהעולם האינטרנטי היא זולגת ובשצף קצף לעולם האמיתי, כי העולם האמיתי הוא כבר שם באינטרנט, הוא כבר פחות פה בעולם של הניירות.

4% אמרו שחוו, וזה נתון מאד חשוב, חוו צורה של התקפה פיזית או איום בהתקפה פיזית בשנה האחרונה. כל הנתונים האלה מגובים גם על ידי סקרים במקומות אחרים. מרכז קנטור לדוגמא, בסקר שלו לשנת 2012, הראה שיש עלייה של 30% בתקריות האנטישמיות האלימות בעולם, רובן ככולן באירופה. גם בסקרים שנעשים במדינות ספציפיות, ויושב פה נציג צרפת. הנתונים של הקהילה היהודית לשנת 2012, הם 58% עלייה בתקריות אנטישמיות. היו 614 תקריות מדווחות. מספר התקריות, ההתקפות האלימות הוכפל, כאשר 25% מהתקריות היו תקריות שעשו בהן שימוש בנשק כל שהוא.

אז מה שאנחנו רואים זה בעצם תופעה רחבה של עליית האנטישמיות בעיקר באירופה. במקומות אחרים יש מקומות שהאנטישמיות דווקא ירדה, או שהיא לא כל כך בעיה. עיקר הבעיה שלנו היום היא במדינות האיחוד האירופאי, ושם אנחנו רואים את האנטישמיות שמגיעה מ-5 מקורות עיקריים: עלייה של מפלגות ניאו נאציות וניאו פשיסטיות. אנחנו רואים את השחר הזהוב ביוון, מפלגה ניאו נאצית, רבותי, לכל דבר. את המפלגה, מפלגת יוביק בהונגריה, זו מפלגה ניאו-פאשיסטית, גם בבולגריה נבחרה השנה בבחירות לפרלמנט מפלגה שהיא בעלת מוטיבים פאשיסטיים. אנחנו רואים את זה בעוד מקומות באירופה.
חלק גדול מהאנטישמיות היום, מגיעה ממוסלמים באירופה המערבית דווקא. רוב התקריות במדינות כמו צרפת, בלגיה, אוסטריה, שוודיה, באות מקהילות של מהגרים מהעולם הערבי והמוסלמי, ושם המדינות והממשלות צריכות לקחת לתשומת ליבן ולהפנות משאבים למקומות האלה.

אנחנו היינו בבריסל, משרד החוץ, התאחדות הסטודנטים, יד ושם, בדיאלוג שנתי עם הנציבות של האיחוד האירופאי, לפני כשבועיים. את כל החומרים אנחנו האלה, כולל המצגת, העלינו בפני הנציבות של האיחוד האירופאי. היה לנו יום שלם של פגישות בפרלמנט האירופאי, עם הרבה מאד חברי פרלמנט. אנחנו הראינו להם את המצגות האלו, כולל המצגת של המועל יד ההפוך, בפרלמנט האמריקאי בשטרסבורג. עידו פה יעיד, הם היו מזועזעים מהדבר הזה ואמרו שיפנו לטפל בדברים.

התגובות שקיבלנו שם היו תגובות חיוביות מאד מצד הנציבות. הם מבינים, אני חושב היום יותר מאשר אי פעם את חומרת הבעיה. הם ינקטו בצעדים, ככה הבטיחו לנו, בצעדים משפטיים – הן ברמת האיחוד האירופאי והן ברמת מדינות הלאום.

המסר המרכזי שלנו למדינות האיחוד האירופאי הוא – האחריות על הקהילות היהודיות היא קודם כל שלכם, כי הם אזרחים שלכם. זהו. לאיחוד האירופאי אותו דבר. היהודים הם האזרחים שלכם. אתם צריכים להגן עליהם.

הייתי בבריסל לפני כמה חודשים והלכתי לבית הכנסת הגדול בבריסל. לא הייתה לי בעיה למצוא אותו, כי הרחוב היה בחציו סגור והייתה ניידת משטרה עם שוטרים והיו מצלמות ברחוב. וזו המציאות של חלק גדול מאד מהיהודים באירופה היום. היהודים הולכים ומסתגרים, כי הם נמצאים תחת תחושה של התקפה ושל איום, ובמקומות מסוימים אכן כך הדבר. ואנחנו התרגלנו היום, אנחנו מקבלים את זה, כאילו זו מציאות שהיא הגיונית, שילדים יהודים ילכו לבית הספר בליווי משטרתי. אבל זה לא יכול להיות כזה דבר. מדוע היהודים הם הקהילה היחידה היום באירופה שצריכה הגנה סביב בתי התפילה שלה, בתי הספר שלה, המרכזים הקהילתיים שלה וכדומה. התרגלנו לדברים האלה, וזה לא הגיוני.

אנחנו אומרים לאירופאים, רבותי, המאבק באנטישמיות זה רק נייר לקמוס, הוא מעיד על בעיות עמוקות יותר – כלכליות, פוליטיות, חברתיות וכן הלאה. המאבק שלכם באנטישמיות הוא קודם כל מאבק עבור זכויות האדם, עבור הדמוקרטיה ועבור הערכים שלכם. אם אתם לא תטפלו בזה, הבעיה תלך ותתפשט למקומות אחרים.

בנוגע לנושא של הצורך בתיאום ותכלול, אנחנו מסכימים עם הנושא הזה. משרד החוץ כינס את הפורום הגלובאלי למאבק באנטישמיות, יושב ראש הכנסת נאם בו במאי האחרון. במאי 2015 הוא יתכנס שוב, זה הגוף הגדול ביותר של כ-600 איש ואנחנו מאמינים שבמפגש הבא יהיו אפילו יותר אנשים. הוא מכנס חברי פרלמנט, חברי כנסת, דיפלומטים, אנשי אקדמיה מהעולם כולו.

אני אנצל את ההזדמנות ואני אעביר לנוכחים את תכנית העבודה שהפורום הזה הכין. הפורום הכין תכנית עבודה מאד מפורטת – איך להיאבק באנטישמיות. היו 10 קבוצות עבודה. כל אחת עסקה באנטישמיות בתחום אחר: אנטישמיות בקמפוסים; דה לגיטימציה של ישראל כסוג של אנטישמיות; אנטישמיות באיחוד האירופאי, ונכתבו המלצות ודרכי פעולה ואנחנו נשמח להעביר את זה.

בנוסף, משרד החוץ מכנס בערך פעם בשנה את הפורום הישראלי למאבק באנטישמיות, ואני מניח שברבעון הראשון של השנה הנוכחית אנחנו נעשה את זה שוב. שוב, כדי שאנשים יוכלו להיות בקשר אחד עם השני ולגבש תכניות פעולה.

אני אסיים ואני אגיד שהמאבק באנטישמיות, לדעתי המקצועית וגם לדעתי האישית, איך שאני חווה את הדברים, הוא צריך להיות בסדר עדיפות גבוה הרבה יותר עבור מדינת ישראל, בכל מה שקשור לנושא של הקצבת משאבים וכוח אדם, כיוון שהתופעה הזאת הולכת ומחריפה. הוא גם מאבק משותף, לא רק של מדינת ישראל. הוא מאבק משותף למדינת ישראל והעם היהודי, והוא מאבק בראש ובראשונה של העולם הנאור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהתופעות האלו בראשית המאה ה-21, שוב יהיו כל כך נפוצות.

תודה רבה אדוני יושב הראש.

תודה רבה לנציג משרד החוץ.

חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה, אדוני יושב הראש. אני ממש כמה דקות לפני השדולה לשימור אתרים, ובאתי גם לכאן, כי הנושא מאד מאד חשוב. אני מודה לך על קיום הדיון, אדוני יושב הראש.

שאלה לי אליך, אני מקשיבה לך ואני שואלת את עצמי, אתה אמרת שתשתף את עצמנו בהנחיות שלכם ובכלל בהתמודדות עם האנטישמיות החדשה, כי יש לה פנים נוספים,לאנטישמיות החדשה. אבל איך אתם מתמודדים עם הגורמים שמלבים את האנטישמיות דווקא מבית? ישראלים לשעבר, יהודים שחושבים שיש מקום לצאת כנגד ישראל, דווקא בגלל מדיניות כזו או אחרת. האם יש לכם כלים נוספים איך מתמודדים עם מה שיוצא משלנו, או שאתם בעצם למעשה מתעלמים?

הם אחראים לחוץ.

כן, כמשרד חוץ אנחנו עוסקים בתחומים שבחוץ, עם האנטישמיות שמבחוץ. זה נכון שיש - - -

היא בחוץ קיימת. ללכת לתת היום הרצאות גם במקומות בהם יש התנגדויות - - -

אולי אנחנו ניקח את עצמנו בידיים?

אז אני שואלת היום אם המשרד נותן מענה גם לאנטישמיות החדשה, שבאה מיהודים ששייכים לקבוצות נוספות, או שזה נושא שלא מדברים עליו. זאת שאלתי, אדוני.

אני אשיב. האנטישמיות מהסוג הזה היא שולית בהשוואה לאנטישמיות שבאה מהמקורות הגדולים. צריך להסתכל על מגמות היסוד שאירופה עוברת היום, ומגמת היסוד זה ההגירה המאסיבית שמעוררת אנטישמיות; העלייה של הימין הקיצוני, אלה הדברים. אנטישמיות שבאה מאצלנו היא יחסית קטנה, לשמחתי.

אבל האנטישמיות הקטנה הזאת, היא כן עושה הד גדול. אני הייתי בקמפוס בארצות הברית, אז אמרו לי מי שמסית את כל הקמפוס זה דווקא הישראלי שירד.

חברים, בואו נשמור על סדר. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, יואל רזבוזוב, חברי חבר הכנסת רונן הופמן שהוא נציגנו, הנציג הבכיר של הכנסת במוסדות האירופאיים, אדוני הנציגות הבכירה של שגרירות צרפת בישראל.

אנחנו חוזרים מפריז, רונן הופמן איתי, יחד עם חבר הכנסת יצחק ועקנין, בנושאים שנוגעים ישירות וכביכול הם נושאים שהפכו להיות נושאים אוניברסאליים, נושאים ליברליים, נושאים של אנושיות והיא ברמת המצוות שניתנו על ידי האל למאמיניו היהודים, המוסלמים, הנוצרים. כאשר כמובן מדובר בברית המילה, כאשר דובר בכשרות ובשחיטה הכשרה, דברים אשר מעוררים שאלות רבות באירופה.

אבל אני רוצה להתחיל, לפני שאגע בעניין זה בקצרה, באמירה ברורה: הקומידיאן הזה, כמו אנלקה, הם כוכבים שנס ליחם. הם כוכבים שירדו מגדולתם, הם משתמשים באנטישמיות כדי להעלות ולא מעלים את האנטישמיות בגלל אישיותם הגדולה ובגלל הדברים שהם עושים ומציגים. כל הדברים שאנחנו רואים הם של אנשים מתוסכלים, אשר מבקשים להשתמש באנטישמיות, שהיא עמוקה ביותר, כדי להשיג גם הישגים אישיים, ואנחנו יודעים זאת. ואנחנו מעריכים מאד את ממשלת צרפת ובאמת קהילות רבות במועצה האירופאית, על כל מרכיביה במדינות השונות, אשר מבינים שהאנטישמיות קודם כל היא סכנה לחברה עצמה, של אותם אנשים, של אותן מדינות, של אותן חברות, שבהם מתחוללת האנטישמיות.

אני חש בעניין הזה בצרפת עצמה, כאשר נפגשנו עם מספר לא מועט של חברי האסיפה הלאומית וסנטורים, כאשר נפגשתי עם נציגים שונים של מדינות אירופה במועצת אירופה, והדברים הולכים ומחריפים. וכן אדוני השגריר ונציג משרד החוץ, במערכה שאנחנו מבקשים לאסור ולא להפסיק לפעול נגיד האנטישמיות.
במדינות אירופה ובחלק מהעולם עוברים משבר קשה ביותר, משבר של הגירה שהופך יותר ויותר את החברה מאד רגישה, ובכל פעם שיש איזה שהוא משבר באירופה, נוח מאד להעלות עוד פעם את האנטישמיות ולא בכדי, והדברים האלה מסוכנים מאד. וכמו שאמר נציג משרד החוץ, החובה הראשונה היא כמובן על המדינות עצמן ועל כל אותם אלה שאחראים על הסדר במדינתם.

האנטישמיות היא לא סכנה למדינת ישראל. האנטישמיות לא הביאה את החזרה לציון, שכן אני מכיר משפחות שעלו 150 שנה לפני שהאנטישמיות התחילה להתחולל. אבל בלי ספק שהציונות המדינית קמה בראש ובראשונה בגלל הצורך להגן על העם היהודי כעם, ולא רק כדת.

והדברים האלה היכו שורשים רבים, ומדינת ישראל דווקא מביאה גאווה גדולה בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, למוסריות של עצם הקמתה, בכך שהיהודים הם לא רק דת, הם גם לאום, ומגיע להם ומותר והם חייבים לקיים את עצמאותם המדינית במדינה משלהם.

הנושאים הספציפיים שאני שומע יחד עם רונן הופמן, ואנחנו משתדלים מאד לשמור על שקט נפשי, כאשר יכול לומר לנו אחד מהנציגים של אירופה, ואני לא נכנס לפירוט מאיזו מדינה הוא היה, שאנחנו מבינים את הברית מילה היהודית, כי אתם עשירים, אז ברית המילה אצלכם נעשית באופן יותר מסודר. זה דבר שזעזע אותי יותר מכל. אלה הם דברים שטבועים עמוק בתוך המערכת.

אני מברך מאד את הסטודנטים. אני חושב שאתם מתנדבים בעם ועושים דבר שהוא חשוב ביותר. אני גם מתכוון לנסות ולראות במה אני יכול, בכוחי הדל, לעזור לכם ואני חושב שאפשר לעזור לכם רבות. אני חושב שגם משרד החוץ צריך לראות בהם מחלקה, משום שהם האנשים שמשרתים אותנו בצורה הטובה ביותר, בנושא שהוא כל כך מובן מאליו, וכמו שמנחם בגין היה אומר: "המובן מאליו טוב שייאמר כל פעם ומחדש".

אני מאד מברך אותך, אדוני יושב הראש על קיום הישיבה הזאת. אנחנו צריכים להבין שהאנטישמיות היא דבר שלא חדל מעולם, הוא בדרך כלל מתעורר כאשר יש לנו, לאירופה ולמדינות אחרות בעולם או לחברות אחרות בעולם, בעיות כאלה או אחרות. אני חושב שזה תפקידו של הכס הקדוש להתייחס לעניין זה ולא לשתוק לרגע אחד, משום ששנאה בין עמים ומחלוקות בין עמים יש מספיק. אפשר גם להאשים אלה את אלה בכל מיני נושאים. להעביר את זה לפסים של אנטישמיות הוא דבר שמסוכן לעולם כולו, כפי שהוכח בעבר.

תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת ריבלין.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו באמת צריכים להיראות חזקים ולא חלשים, והמסר צריך לעבור שבאמת אנשים מתוסכלים הם המפיצים, ובאמת גם להראות כוח. לדעת לגייס צבא של סטודנטים ולתמוך בהם, כדי שיעבירו את המסר שאנחנו באמת חזקים.

בבקשה, חבר הכנסת שמעון אוחיון.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני גם כן מברך על היוזמה לקיים את הדיון הזה ואני מברך את התאחדות הסטודנטים וכל הגופים שעוסקים בזה, כמובן בהסתדרות הציונית, המחלקה למאבק באנטישמיות, ואחרון אחרון יקר, כמובן משרד החוץ.

תראו, אני חושב שהמאבק באנטישמיות היום הוא באמת צריך להיות רב מערכתי. ההתייחסות שלנו לנושא הזה היא כמעט חובבנית. כמעט חובבנית. אני זוכר אמנם בשנות ה-70, בעניין הזה שאנחנו הותקפנו, מדינת ישראל, הותקפנו בעניין הזה של השוואת הציונות לגזענות וכו', אבל אנחנו היום עדים לתופעה אחרת. ואני בעצמי גם חוויתי את הדברים הללו במגע ובקשרים שלנו עם מוסדות יהודיים. המצב הוא הרבה יותר חמור ממה שאנחנו חושבים.

התאחדות הסטודנטים עושה כאן עבודה יפה. מלאכה טובה מאד מבחינת כל השימוש בכינוס כל המידע והצגת מצגת יפה, ואני כבר מזה שנתיים-שלוש מתריע על כך. אי אפשר לעמוד שם. הם אינם מרכז מידע, ומרכז מידע חשוב. הם החיילים שלנו. הם אנשי השדה שלנו, הם אנשי השטח. אנחנו צריכים לתת להם את המשאבים, להכשיר אותם, והם בעצם נמצאים שם בשדה. המערכה הזאת באמת היא רב מערכתית, והיא מתחילה, וחבל שחברת הכנסת עליזה לביא לא נמצאת כאן, היא מתחילה גם ממדינת ישראל.

כשעשיתי כינוס בנושא המאבק באנטישמיות והבאתי גם נוער מישראל ופניתי לקצינות חינוך שתבאנה קצינות חינוך, לאחר שבועיים של שיקול דעת, הם באו אלי בתשובה שאין מקום להביא את הקצינות, משום שזה בדיוק, זה לא נושא כל כך רלבנטי לישראל. זה משהו ששם, בגולה, בעניין הזה. והיום אני הייתי שם את האתגר לא רק בנושא הוועדה לקליטה, גם במשרד החינוך במדינת ישראל.

הערך של ערבות הדדית, במקום להתעסק היום עם שאלון בבגרות כזה, אם אחד, שני שאלונים, שלושה שאלונים – בוא תוסיף את החינוך הערכי. איפה המחויבות? איפה הערבות ההדדית שהנוער בישראל ירגיש מחובר ומקושר אל הנוער היהודי בעולם, שנמצא תחת מתקפה. עצם העובדה שלא יכולנו לקיים כינוס אקדמאי בסן פרנסיסקו, והיינו צריכים להעביר אותו למרילנד, זה אומר הרבה מאד. נכון שארצות הברית עוד לא הגיעה למצב של אירופה, אבל אנשים באירופה כבר פוחדים ללכת, ואנחנו קוראים מדי יום את הסקרים.

ולכן באמת ההתייחסות שלנו צריכה להיות רב מערכתית והיא מתחילה מהבית. מתחילה מהבית. ביטויים שאנחנו מזלזלים בהם ומשתמשים בהם, זה גם עובר ומחלחל החוצה. יש אפשרות וצריך לבקר את המדינה, מי שרוצה לבקר ומי שחולק על דעתה, שיחלוק על דעתה. אבל לקחת את זה מפה ולתת כלים לאויבי ישראל, המרחק באמת הוא רב וצריך לשמור על המרחק הזה. על הדיסטנס הזה. כשאני שומע ביטויים כאן במדינת ישראל, כל אחד על ימין ועל שמאל - - -

חבר הכנסת אוחיון, תקצר בבקשה.

משפט אחד. אני מבקש שאנשים יחשבו, ואני מכיר את הדברים הללו. הביטוי גזענות רץ כאן בחופשיות. על סופרלנד, מתקן סופרלנד, כמעט כמו המתקן באוושויץ. זה גזענות. אז מה הפלא, מה הפלא שאחר כך כל מי שמעביר את זה הלאה, הנוער היהודי בחוץ לארץ, גזענות עם ציונות, הכל ביחד.

נכון, יש אפליה במדינת ישראל במגזרים שונים: בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילוניים, בין ספרדים לאשכנזים או בין כאלה ואחרים. אבל לא מדובר בגזענות להשוות אותנו. היום אנחנו מוכרים, מפה נמכרים מושגים של גזענות ואפרטהייד. אפרטהייד מוכרים עלינו כאן. זה יוצא מפה, וחבל שעליזה לא שמעה.
משרד החינוך צריך בין היתר גם להכין תכנית של ערבות הדדית. יש בני נוער מוכשרים שיכולים להגיב באינטרנט, לתכניות באינטרנט שלהם, ולהצטרף לכל מיני מאבקים, כל מיני פרויקטים ולהציף את העולם. יש בחורים מוכשרים בעניין הזה, ואני בא ואומר – זאת גישה רב מערכתית, שאנחנו צריכים כולנו להיות מגויסים אליה. כמובן בתיאום עם התכלול של משרד החוץ.

ואני גם יחד עם רונן הופמן, היינו יחד במשלחת למועצת אירופה. אין ספק שגם שם המאבק מוטל עלינו כחברי כנסת, לקשור את הקשרים עם חברי הפרלמנט, להביא אותם למצב שיאמצו חקיקה, שיגישו אנשים למשפט וכו'. אבל הגישה היא גישה רב מערכתית, ואני מברך אותך על היוזמה.

תודה רבה. אין ספק שאנחנו חיים בחממה ולא כל כך מבינים את המציאות, ובאמת בשל כך אנחנו מקיימים את הדיון .

אני לא מסכים עם האמירה הגורפת הזאת. אנחנו מאד מבינים את המציאות, בגלל זה - - -

אני לא חושב שכולם מבינים.

בגלל זה אנחנו במדינת ישראל, קודם כל. נתחיל מזה. אנחנו מאד מבינים - - -

אנחנו פה במשכן, אבל אני חושב שבאמת שהציבור פחות מבין.

הנוער בישראל לא מבין את החומרה.

הציבור בישראל מבין, בגלל זה הוא הקים את המדינה הזאת והוא חי פה. נתחיל מזה.

טוב, חברים, בואו נשאיר את הדיון ואת הוויכוח לפעם הבאה.

יעקב חגואל מההסתדרות הציונית העולמית, בבקשה. חברים, בואו נתחיל לקצר קצת.

אנחנו צריכים להיזהר. אנחנו צריכים להיזהר לא בגלל האחרים, אנחנו צריכים להיזהר בגללנו. לא צריך לבוא ולהתיר איזה שהם היתרים.

חבר הכנסת ריבלין, בואו ניתן למר חגואל, בבקשה.

כן, מאה אחוז. לא, שלא יתפרש שפה מותר מה שאסור במקום אחר.

תודה אדוני יושב הראש. אני רוצה לספר שלפני מספר שבועות הייתה פנייה אלינו בהסתדרות הציונית העולמית, למייל האדום שלנו. יש לנו מייל אדום שאוסף מיהודי העולם מידע על אירועים אנטישמיים, והייתה פנייה על אותו מועל יד הפוך מיהודי מצרפת. בהתחלה האמת לא הבנו מה זה בכלל. זה היה נראה לנו משהו שמאד לא התחברנו אליו.

בהמשך התחילו והגיעו עוד מיילים, והתחילו והגיעו מיילים מעולים חדשים פה, ואפילו עולה אחד בא וביקש להיפגש. אני נפגשתי איתו לפני כחודש, והוא הציג לי מצגת דומה למה שהיה פה עכשיו, מבחינת שלל התמונות שאנחנו רואים פה כל הזמן, שהפחידה אותי. פשוט הפחידה אותי. התלבטתי קשות אם לתת לזה יד, מהבחינה הפרסומית או לא. כי בסך הכל יש בזה מן החיזוק. גם הדיון הזה עכשיו וגם כל ההתעסקות בזה, מחזקת ומעצימה את אותו נבל שקורא לעצמו מצחיקן או קומיקאי, שעושה ומלעיז את זיכרון השואה ועושה מעשים אנטישמיים אמיתיים.

אני רוצה להגיד לכם שאחרי התעמקות רבה, מספר שבועות לקח לי ולצוות שלי להבין את גודל התופעה. אנחנו באמת, ביחד עם YNET, יצאנו עם זה לציבור הישראלי, כי הבנו שאותם חיילים שמצטלמים בכותל, או אותם מג"בניקים שהצטלמו במקום זה או אחר, לא הבינו את אותם אנשים שהצטלמו איתם, ויש פה עניין של חוסר הבנה וחוסר ידיעה של אותו מועל יד הפוך, או כל שם אחר שאפשר לקרוא לזה, ואותו מעשה אנטישמי זה. וזו הסיבה שיצאנו עם זה החוצה ועשינו עם זה את הרעש התקשורתי הקטן שעשינו עם זה.

אני חושב, ועם זה אני גם בראייה אופרטיבית אליך, יושב הראש, אני חושב שצריך להזהיר את הציבור הישראלי ובכלל, את ציבור היהודים בעולם, מאותה תופעה, כי אני חושב שלא כולם מכירים ולא כולם יודעים. זה אחד.
שתיים, אין לי ספק שאנחנו נמצאים בשיאו של מדרון חלקלק. לי אין ספק שאנחנו נמצאים בעשור שמראה לנו בגרפים שיש לנו אמפירית, כמו שאמר פה חברי הטוב גדעון, ממשרד החוץ. הנתונים שאנחנו רואים אותם בכל סוף שנה, ואנחנו נמצאים עכשיו בסוף שנה, שהאירועים האנטישמיים האלימים, שימו לב טוב: האירועים האנטישמיים האלימים – הולכים וגדלים, הולכים וגוברים גם בכמות שלהם וגם בעוצמה שלהם. ואני אומר את זה מתוך חשש שהדברים הולכים ומתגברים יום יום, שעה שעה.

סיימנו את שנת 2012 בגידול עולמי של יותר מ-30% בגידול של מספר האירועים האנטישמיים האלימים, שאותי זה מאד מפחיד, וזו אחת הסיבות שאני לא מתעלם מהמועל יד ההפוך הזה, ומאותו הקומיקאי העלוב הזה, אלא אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לכל טוקבק ולכל גרפיטי, כי אנחנו באמת נמצאים במדרון חלקלק, ואם לא נעצור את זה כגרפיטי או כטוקבק, אנחנו נסיים ברציחתם של יהודים. ואני אומר את הדברים לא מתוך ראייה הפוכה, כי אני ראיתי את הדברים גם לפני טולוז. אני ראיתי את אותם מעשים לפני טולוז, ואת אותה ראייה של מדרון חלקלק, שנגמר בסופו של יום ברצח של יהודים.

ואני רוצה פה להעיר ליושב ראש הכנס שיצא, שאמר שהעלייה, ואני מאד מקווה שהעלייה ארצה תהיה לא רק ממניעים אנטישמיים. אני רוצה לציין עובדה, ושכל אחד יעשה איתה מה שהוא רוצה. אנחנו נמצאים כשנתיים לאחר אותו פיגוע אנטישמי בטולוז, ואנחנו קוראים הבוקר בעיתון נתון שאומר שהעלייה מצרפת עלתה ביותר מ-65% בשנה האחרונה לעומת השנה הקודמת לה, עלייה בעולים ארצה. ואני אומר שכל אחד יעשה את החשבונות שלו. אמרתי פה עובדה, אמרתי פה נתון.

לסיכום, אדוני יושב הראש, אני חושב שהפיתרון, או הכלי החשוב ביותר למאבק באנטישמיות, מעבר לעבודה האדירה שעושים פה אגודת הסטודנטים וגם ההסתדרות הציונית עושה כמרכז תקשורת במאבק באנטישמיות בניו-מדיה, ומעבר לכנסים שאנחנו עושים, אני חושב שהכלי החשוב ביותר שצריך להעביר את זה גם לקהילות היהודיות בעולם, זה אותה גאווה יהודית, אותו הראש המורם, כי לדעתי זה הכלי החשוב ביותר למאבק באנטישמיות.

תודה רבה.

תודה רבה. לפני שחבר הכנסת נסים זאב ידבר, אני אגיד שגם לנו הייתה מחשבה האם לקיים את הדיון ולתת לתנועת יד הזאת יד. מצד שני, אני חושב שבאמת מחובתנו להזהיר, ויכול להיות שזה סממנים שאנשים לא רואים. אנחנו ראינו מקרים חמורים כמו זריקת ראשי חזירים על בתי כנסת וכו', אבל את התנועה הזאת לא מכירים, ואם רואים את זה יותר ויותר ויותר באותו מקום שהיהודים חיים בו בתפוצות, אז סימן שנדלקת פה, שחייבת להידלק איזו שהיא נורת אזהרה, וגם חשוב מאד שהקהילות גם יפנו אלינו וידווחו לנו על התופעות האלה, כדי שאנחנו נדע להתמודד.

חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני רוצה לומר שהדיון הזה הוא חשוב מאד ותוכנו חייב לתת כמה שיותר ביטוי כלפי אותם אלה שלא מודעים מה זה אנטישמיות, בוודאי בצורות החדשות שלה, כאשר יד למעלה או יד למטה. הכוונות הן אותן כוונות אנטישמיות.

הבעיה המרכזית שלנו, שאירופה חושבת שבעיית האנטישמיות זה שייך רק לעם היהודי. הם לא מבינים שזו רק תחנה ראשונה כדי לכבוש את אירופה, ואנחנו רואים מה שקורה. כל המהגרים שמגיעים לאירופה הם בעצם באים מבחינה אידיאולוגית, והם גם מאמינים שבסופו של דבר הם יעצבו את אירופה כפי שהם רוצים לראות אותה בעוד 20 שנה.

אגב, אני רוצה לומר שהייתי לא מזמן ברומניה. אתה רואה ששם אין אנטישמיות, כי שם השלטון לא ייתן ריח של אנטישמיות, כי הוא מבין שאם הוא ייתן, לא לגיטימציה, עצם העלמת עין מבחינת הממשל, הוא יודע שזה יטפח לו בפרצוף.

ואני רוצה לומר בפרט בצרפת, ואני הייתי מספר פעמים בביקורים שם, אני אומר לך, לא רק אנחנו לא מרגישים בטוחים. אני הייתי צריך לחשוב פעמיים אם ללכת עם מגבעת או ללכת עם קסקט, שלא יזהו אותי במקומות מסוימים. בוודאי שהיהודים שמתגוררים שם, לא מרגישים בטוחים.
וכשהיהודים לא ירגישו בטוחים באירופה, אירופה לא תהיה בטוחה שהיא יכולה להתקיים כאירופה וכעצמאית, כפי שהם באמת חושבים לשמר את המדינות שלהם מבחינה דמוקרטית.

תודה רבה.

רק עוד דבר אחד בנושא של החקיקה, שזה נושא מאד חשוב. אני חושב שאם יש מקום באמת ליזום חקיקה באירופה, ושאנחנו כנציגים במדינות שונות בעולם, צריכים פה ייעוץ משפטי. אם התמונה הזאת, הייתי אומר, יכולים לכלול אותה כחלק מאנטישמיות בחקיקה במדינות שונות בעולם - - -

בכל מה שקשור לחקיקה, אירופה מטופלת בנושא בצורה הראויה ביותר, אל תתערב להם בעניין הזה.

אני לא מתערב, אני א ומר - - -

לא, אני אומר – היא מתערבת בצורה הראויה ביותר. רק יש להם בעיות.

אני אומר מחובתנו אולי להאיר ולהעיר, שזה ייכלל. זה הכל.

תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.

ניתן את הבמה כאן ליועץ המדיני, עודד בן חור. אני גם התקשרתי לראות מה המעשים הפרקטיים שאנחנו יכולים לעשות.

אלף אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנתרמו תמיד וימשיכו אני מניח להירתם למאמצים שאנחנו מנסים, תוך שיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם גורמים אחרים.

אני אתחיל מהסוף אולי ואני אומר שבימים הקרובים ממש, יהיה מפגש ראשון שאפשר לקרוא לו סיעור מוחות, של רענון או הגדרת יעדים לאור מה שקורה עכשיו, מה שתואר כאן, התגברות האנטישמיות, התגברות האנטי ישראליות, האנטישמיות החדשה, לראות אם הכלים שבהם אנחנו משתמשים הם פרקטיים, הם רלבנטיים, ואם לא – לגבש תכנית חדשה ופשוט לעשות דבר שלא עשינו עד היום, לצערי. נאמרה פה המילה תיאום, אבל אין בעצם תיאום בין כל הגורמים שהם בעצם מרכיבי יחסי ישראל עם העולם, ויחסי העולם היהודי עם העולם.
קודם כל אני נמצא כאן, אז אני מתכוון לכנסת. אני מדבר על משרדי הממשלה, בהובלת משרד החוץ בוודאי, אבל יש גם משרדים אחרים שעוסקים ביחסי החוץ של ישראל: משרדי הכלכלה והתרבות וביטחון. כל משרד יש לו נגיעה לחו"ל. כמובן הסוכנות, כמובן כל הארגונים שאתם יכולים לחשוב עליהם. כמובן בעולם היהודים, הארגונים היהודים הבין לאומיים והארגונים היהודים הדתיים הרבניים.

אני חושב שתיאום פעם ב- לא מספיק, וצריך לקבוע מפגש איטי כדי לעשות דבר מאד פשוט. צריך להחליט על מסרים משותפים. אנחנו לפעמים מדברים ויד שמאל לא יודעת מה שיד ימין עושה, ולהיפך. אנחנו יוצאים מבולבלים, אנחנו מגיבים בצורות שונות ואחרות, כאלה ואחרות, ואנחנו יוצאים כששכרנו בהפסדנו. זה בעניין של התיאום ושל הצורך לעצור ולעשות חושבים, שלא עשינו עד היום לצערי.

אני רק רוצה להגיד דבר אחר. מרוב מה ששמעתי כאן, תיארתם את הבעיה ואני חושב שלא דיברתם על כך שאלה הסימפטומים, אלה לא הבעיות, כולל מועל היד ההפוך. אני לא חושב - ויכול להיות שאני שומט את השטיח שעליו אני עומד – אני לא חושב שנכון וראוי מהבחינה הפרקטית, זה חשוב תמיד - אבל מהבחינה הפרקטית – לעסוק במועל היד ההפוך, אלף משום שזו עדיין תנועה מגונה, זה לא מועל יד, ולכן זה לא הוצא מחוץ לחוק. אתה לא יכול לבוא למישהו ולהגיד אם הוא שם את היד כאן או כאן או כאן, כי הרי הם מתוחכמים. בואו נעזוב את הדברים האלה, כי זה היגררות לקרבות רחוב ולקרבות אגרופים. לדעתי זה כמעט לא ממן העניין. זה דברים מרתיעים ומקוממים, אין שום ספק, אבל לא שם אנחנו צריכים להתמקד. אנחנו צריכים להתמקד בתופעות הרבה יותר אמיתיות, הרבה יותר עמוקות.

יושב ראש הכנסת דיבר על הזרמים, הוא המשיל את מה שקורה כאן לזרם שחותר ושובר סכרים. ישנם עוד שני זרמים שאנחנו לא מדברים עליהם. אחד בלתי נראה, זרם תת קרקעי, שמזין הרבה פעילויות מעל לפני השטח. הדבר הנוסף הוא זרם גובר והולך לצערי, של כאלה שאפילו לא יודעים שהם אנטישמיים. יש כאלה שלא יודעים שעמדות כאלה ואחרות פירושן אנטישמיות, כי זה מה שהם שמעו בבית אבא, או זה מה שהם שמעו בכנסיה או במסגד, לצורך העניין.

אם דיברנו רגע על כנסיה ואני לוקח את המילים שאמר חבר הכנסת ראובן ריבלין, אני חושב שהיות והפתרון, או לפחות חלק ניכר ממנו, מצוי במילת קסם שקוראים לה חינוך, להבדיל משוטרים שיעצרו כל מי שישתמש במועל יד או ידבר דברי נאצה או יעשה סרטים, או ברשת, ברשת זה אבוד מראש. לא נוכל, לא חשוב ולא צריך שנהיה שוטרים של העולם. ננסה לגעת לפחות בחלק מהבעיה ולפתור אותה שם. ואני מתכוון באמת לדוגמא של הכס הקדוש. כמי שהיה שם כחמש שנים כשגריר, ואני חושב שאולי, לצערי אני אומר, יותר מכל אחד בחדר הזה, אני מבין, כי חייתי איתם, כי נגעתי באנטישמיות והם לא מודעים לה בכלל. אלה שלא מודעים וכאלה שכן מודעים לה, אבל אלה דברים חיים ונושמים.

ואני חושב שהזמן בשל כעת לא רק לערוץ שקט, ואני לא אכניס אתכם יותר מדי בסוד הדברים, משום שאין תכנית, אבל אני חושב על כיוון, זה הזמן בכנסיה שעשתה באומץ חשבון עם עברה והכתה על חטא על האנטישמיות מיד אחרי המלחמה, קוראים דברים בכניסה בעצמה. יש גם אפיפיור עם יכולות ועם מוכנות וגם גישה לעם היהודי ולמדינת ישראל, שלא כל כך היו שכיחים אצל קודמיו.
האיש הזה מגיע לכאן בחודש מאי. יש דרכים איך לגרום לכך שמסר תקיף של הכנסייה בנושא הזה ייצא החוצה. יש דרכים לגרום לכך שהסיפורים כמו נוסטרה אטאטה, ההצהרה שבעצם מזכה את העם היהודי במשתמע, פעמיים, מרצח ישו, מרצח האל המשיח לשיטתם, שהדבר הזה יילמד בסמינרים של כמרים, שיגיע לשורשי העשב. זה לא נעשה היום. יש אלף ואחד דברים. חינוך, חינוך, חינוך, ולא להתבייש ולא להיעצר ולא להתעייף מלעשות את זה, כי רק שם תוכלו לראות תוצאות.
ואחד החלומות שלי, אני מקווה שזה לא ייצא החוצה, זה שכשהוא יגיע לכאן ואנחנו עובדים על זה, שהוא יבוא לכאן, לכנסת, לכנסת ישראל, וכאן יישא מסר, חס וחלילה לא פוליטיקה, מסר של שלום בין דתי, כי כולנו נבראנו בצלם אלוהים ובכולנו יש-. אני לא אכנס לתיאוריות האלה.

רבותי, יש בהחלט מה לעשות, ואני חושב, אני מציע שאחרי שנשב בישיבה הראשונה הזאת של סיעור המוחות הזה, נשתף אחרים ומי שרוצה לשתף פעולה, נלך יחד אולי לדרך קצת שונה ממה שעשינו עד היום, כי היום זה מזמין התדרדרות, כמו שאמרת, מדרון, אבל יותר קרבות רחוב, יותר היעלבויות, יותר תקריות ויותר אנשים בכלא. אני לא חושב שזה הפתרון.

תודה.

תודה רבה לעודד בן חור, היועץ המדיני.

השגריר לשעבר יצחק אלדן מהקונגרס היהודי ישראלי, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. אני מייצג את הקונגרס הישראלי היהודי ורציתי לבשר לכם בשורה לא טובה. בניגוד למה שאמר יושב ראש הכנסת לשעבר, התופעה של מועל היד עברה כבר את האוקיינוס והגיעה אתמול גם לארצות הברית באמצעות הכדורסלן, אחד הסלבריטאים הגדולים ביותר בעולם, באירופה וודאי, טוני פרקר, צרפתי גם כן. והתופעה הזאת אמנם מתפשטת, אבל אני מסכים איתך, ידידי לשעבר במשרד החוץ, שזו תופעה קטנה שלא צריך להתמקד בה.

אתה היית, אדוני יושב הראש, בראש משלחת של צעירים, נוער ישראלי, של חברי כנסת, שנסעה לבודפשט, בירת האנטישמיות באירופה. ומה שאמרת לפני כן, שצריך לאפשר ליהודים לתת להם את ההרגשה שהם צריכים להרים את הראש ולא לפחד, זה צו השעה היום. צריך לחבק את הקהילות היהודיות באירופה. במיוחד באירופה, ובמיוחד את הקטנות שבהן. ואת זה עושה הארגון שאני מייצג עושה בשטח, בצורה הכי אינטנסיבית.

יש לי הצעה פרקטית, כי עודד דיבר על אמצעים פרקטיים ואני מסכים שצריך להיות פרקטיים. התיאום מחויב המציאות כמובן. הדבר הראשון, וזה קיים רק בשלוש קהילות באירופה, צריך שיהיו יחידות של מעקב אחרי מעשים אנטישמיים בכל קהילה וקהילה. הקונגרס היהודי ישראלי מוכן לסייע גם במימון הדבר הזה. זה לא קיים עד עכשיו אלא רק בצרפת, בריטניה, ארצות הברית, וזה חובה, כי אנחנו לא יודעים מה הוא היקף הבעיה. והרבה דברים קורים.

אני חוזר מסיור באירופה, ואני פוגש ראשי קהילות מפוחדים שלא מוכנים לדווח למשטרה, שגם היא שומעת על דברים ולא רואה בהם אנטישמיים, ואנחנו חייבים לדעת את הנתונים המדויקים.

הדבר השני, יש בשתיים-שלוש מדינות בארצות הברית, בריטניה וצרפת, לאחרונה מונתה מישהי מצרפת כשליח ספיישל של אותה מדינה לנושא האנטישמיות. יש מקום לעודד, באמצעות משרד החוץ, מינוי שליחים לאנטישמיות של המדינות האירופאיות השונות. זה סמכות מטעם הממשלה הזרה, שעוקבת אחרי הנושא ופוגשת את הקהילה היהודית ופוגשת את הגלובל פורום ומשתלבת בו בפעילות השנתית שלנו. זאת הצעה שנייה.

הקמנו לפני כמה זמן פה בכנסת שדולה למען אירופה – EPK, ביזמת הקונגרס. אני מציע, הגיע הזמן אולי להקים בחו"ל, בנוסף ל-EPI, שזה אירופאים אוהדים את ישראל, להקים כוח משימה פרלמנטארי, שייאבק באנטישמיות. כמובן שצריך נציג גם פה בכנס, כי ה-EPK עוסק בהעמקת קשרי הידידות בין ישראל לבין אגודות פרלמנטאריות באירופה. זאת הצעה שלישית.
ולבסוף, אני לא יודע כמה מכם יודעים שהשנה הקרובה, שנת 2014, הוכרזה על ידי האו"ם כשנתן פלסטין. זה קרה לפני חודש, בנובמבר, באו"ם. השגריר שלנו באו"ם יצא כמובן וגינה את ההחלטה הזאת. אבל יש לצפות לצונאמי של תעמולה פרו-ערבית, פרו-פלסטינאית בשנה הקרובה, בכל רחבי אירופה ובכל העולם. ואנחנו יודעים שזה קשור לאנטי ציונות ואנטישמיות, וזה הולך יחד. חייבים להיות מוכנים לזה.
קראתי אתמול שחושבים פה בארץ לבחור בנושא של נשים כנושא של השנה, בשנת העצמאות הבאה. אני חושב שהנושא הקריטי ביותר היום, זה נושא שותפות הגורל והיחס עם התפוצות, הקשר עם התפוצות, זה הנושא שצריך להיות בשנה הבאה, שאני ממליץ לוועדת השרים לסמלים וטכסים לאמץ.

תודה רבה.

תודה רבה ליצחק אלדן, השגריר לשעבר מהקונגרס היהודי. אני חושב שאנחנו עושים הרבה דיונים, אבל כולם צריכים להתאחד ולקבוע מדיניות, וכמו שעודד אמר, שצריך לעשות סיעור מוחות עם אנשי מקצוע שמבינים ולאחד את כולם. חשוב מאד, כמו שאמרתי לפני כן, צריך לעשות גיוס לנושא הזה. בכל מקרה אנחנו עושים את זה, זו לא פעם ראשונה.

האנטישמיות גוברת ואם זה בתנועה כזאת, אני מסכים איתך, מחר תהיה תנועה אחרת, ימציאו משהו חדש. אבל בסופו של דבר התופעה גוברת ועד שלא נתאחד ונתגייס, כולל את חברי הכנסת וכולל את הממשלה, וכולל את כל הארגונים, את כל המשרדים. אנחנו נעשה עוד הרבה דיונים כאלה. צריך באמת לפעול באופן פרקטי.

בבקשה, משרד ראש הממשלה, ירדן ותיקאי.

תודה. כמה נקודות קצרות. קודם כל, וזה עלה פה מספר פעמים, גם מבחינתנו בתחום ההסברה, חשוב שהסוגיה תהיה סוגיה שקשורה קודם כל באחריות המדינות עצמן ולא ממשלת ישראל. יש להוקיע את התופעות האלה, להפוך את זה לבלתי לגיטימי, וזה הדבר הנכון לעשות אותו. זה לא בעיה לא של מדינת ישראל ולא של הקהילות היהודיות, קודם כל זו בעיה של המדינות ושל החברות הללו.
דבר שני, אנחנו רואים בתחום ההסברתי שבו אנחנו עוסקים בעיקר, שהוא תחום ספציפי הרבה יותר מתופעת האנטישמיות, טשטוש בין הסיפור האנטישמי לסיפור הדה לגיטימציה. אנחנו רואים הרבה מאד, כמי שעוסקים יום יום בהסברה, בהתוויית מדיניות ההסברה, במסרים, בתיאום הגורמים השונים בתחום של ההסברה, וודאי שאנחנו רואים טשטוש מאד ברור בין התחומים האלה, כך שהרבה מאד דברים זולגים מתחום - מה שאנחנו קוראים ביקורת לגיטימית, לתחום של דה לגיטימציה ועד אנטישמיות, וזו סוגיה שקשה היום בעצם להפריד בין כל הדברים. נכון שהסיפור הזה הוא סיפור מאד ברור של אנטישמיות, אבל העולם הזה כבר הפך להיות הרבה יותר מטושטש, בין מה ביקורת לגיטימית ומה אנטישמיות. העולם הזה הפך להיות הרבה יותר מטושטש, ובזה אנחנו עוסקים גם בתחום ההסברתי.

קיים שיתוף פעולה טוב בין הממשלה לבין ארגונים יהודיים. אני מעיד כמי שעוסק בדבר הזה, בוודאי בתחום ההסברה וגם בתחום הדה-לגיטימציה, ויש פעולות גם של הממשלה, גם של ארגונים, גם שהממשלה תומכת בארגונים ועוד כל מיני דברים. ובלי שום ספק צריך להגביר את זה. כלומר, אנחנו וודאי שותפים לדעה שצריך להגביר את זה. גם פעילות מול סטודנטים, גם אנחנו מקיימים בדיוק בימים אלה שיח עם התאחדות הסטודנטים, במטרה להגביר את הפעילות של סטודנטים, כמי שבאמת יודעים לעשות. יודעים לא רק לייצר את המסר הממשלתי, אלא את הסיפור האנושי, שזה דבר שהוא מאד חשוב, ובשיח בין צעירים לצעירים זה דבר שהוא מאד חשוב. אנחנו נגביר את המעורבות שלנו מול ארגונים ומול סטודנטים. אני אומר את זה כמי שעוסק בזה.

גם ראש הממשלה עוסק בנושא. זכורה לכולם בוודאי נסיעתו לטולוז, שהייתה נסיעה שבאה מהתחום המדיני הסברתי. גם המפגשים עם ראש ממשלת צרפת בישראל ועם כל המנהיגים הרלבנטיים. כפי שאמר גם השגריר עודד בן חור, גם האפיפיור מגיע בקרוב, ובלי שום ספק זו סוגיה שתעלה.

נושא נוסף שהוא יוצא מתוך הנושא הזה, שאנחנו כן מתעסקים בו, אני לא יודע אם כאן המקום להרחיב, אבל זה בעצם גם בסממנים אנטישמיים.

תתמצת.

גם בסממנים אנטישמיים בשטחי הרשות הפלסטינית. גם פה זו סוגיה קשה. אנחנו מתעסקים בה בתחום ההסברתי, וזה בכלל נכנס לכל הנושא של עולם ערבי, גם עולם בפני עצמו. לא דיברנו עליו פה, אבל הוא בהחלט נושא קשה. לפעמים הוא מובל על ידי מדינות כמו איראן כפי שראינו. הוא גם קיים בתוך שטחי הרשות הפלסטינית, גם פה אנחנו מתעסקים בזה, מתעסקים בזה הסברתית.

תודה רבה.

אופיר גנדלמן גם ממשרד ראש הממשלה, בבקשה. ממש לתמצת חברים.

כן, אני רק רוצה להתייחס לסוגית האנטישמיות במדינות ערבו ברשות הפלסטינית בפרט. התנועה הזאת שראינו היום, הקנל, לא נמצאת ברשות הפלסטינית, מכיוון ששם עדיין מקובלת תנועת מועל היד הרגילה. הנאציזם הוא תופעה, או התמיכה בנאציזם, התמיכה בהיטלר, היא תופעה שקיימת בחברה הפלסטינית מאז שנות ה-40.

חאג' אמין אל חוסייני, שהיה בין ברית של היטלר, הוא עדיין דמות מאד מקובלת בחברה הפלסטינית, נחשב כמודל לחיקוי, כדמות מופת. ואנחנו ראינו את התופעה הזאת לא רק בקרב ארגוני טרור, כמו הג'יהאד האסלאמי, וראינו את התמונות מאוניברסיטת אל-קודס באבו דיס, זה קיים גם בקרב תנועות שבאופן שגוי נתפסות כתומכות בתהליך המדיני, כמו הפת"ח. התנועה שבראשה עומד אבו מאזן נתפסת על ידי גופים בקהילה הבין לאומית בצורה שגויה לחלוטין, כמי שתומכת במשא ומתן עם ישראל.

אנחנו רואים את זה גם במערכת החינוך הפלסטינית, רואים את זה בתכניות ילדים בטלוויזיה הפלסטינית, והדרך להילחם בזה היא להצביע על כך בפני הקהילה הבין לאומית. זה מביך מאד את הרשות וזה הדבר שיכול להוביל אותה לפעול בנושא הזה. אבל התופעה הזאת קיימת בצורה רחבה, לא רק בקרב גורמים קיצוניים, אלא בקרב המיינסטרים.

תודה.

תודה רבה אופיר גנדלמן, משרד ראש הממשלה.

אשר פרדמן, משרד לנושאים אסטרטגיים, בבקשה.

תודה. קודם כל אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה על דיון מאד חשוב. אני מתרשם שבמאבק שלנו נגד אנטישמיות, שלא כמו במאבק נגד הדה-לגיטימציה, שזה התחום העיקרי שאני עוסק בו יחד עם ירדן ועם שר החוץ, נדרש מאיתנו להתמקצע ולהשתכלל.

בתחום המאבק בדה-לגיטימציה בחמש – שש השנים האחרונות הוקמו כל מיני פורומים ורשתות, שיתופים של תובנות, פותחו יכולות בתוך ממשלת ישראל, איפה שלא היו קיימות יכולות כאלה בעבר.
הפורום למאבק באנטישמיות היה אירוע מאד מרשים, אבל אני לא מכיר שהיו פעם רשתות בקבוצות עבודה שהוקמו בתוך מסגרת של הוועדה המרשימה הזאת והמשיכו את פעילותם.

אז אני מאד מברך על היוזמה שהציג היועץ המדיני לכנסת, ללמוד על כל הצעדים שהממשלה עשתה במאבק בדה-לגיטימציה, וגם על הפעולות שהארגונים היהודים עשו, פעולות מאד משוכללות ומתוחכמות שעדיין מתפתחות, וגם במאבקים אחרים שישראל התמודדה איתם. כדי באמת שנוכל לעלות מדרגה ולא רק לתאר את הבעיה, אלא לזהות מטרות ולהשפיע לטובת מדינת ישראל ומיגור התופעה הזאת.

תודה רבה.

לפני שאנחנו ניתן לאחרון הדוברים, ואני מצטער בפני אלה שעוד רוצים לדבר, אבל פשוט אין לנו זמן, אנחנו גם ככה חורגים ברבע שעה. ניתן לאבי מאיר מהסוכנות היהודית לסיים. עדיין, אני פחות אוהב את הרעיון הזה שיש כמה משרדים שעושים את מערכת ההסברה. בגלל זה אני אומר תשבו בשולחן עגול ותנתחו. אני חושב שצריך להיות משרד אחד שאחראי, שמוביל מדיניות, שאנחנו יכולים לבוא אליו בטענות או לשבח אותו. אני פחות אוהב את הרעיון שכולם מתעסקים בזה, ואני חושב שאנחנו צריכים לפעול בנושא.

בבקשה, אבי.

אז אדוני יושב הראש, אדוני המזכיר הראשון, חברי הכנסת, אני אקצר בדברי.

קודם כל אנחנו בסוכנות היהודית וכל השליחים שלנו ברחבי העולם, שותפים לפעילות של כל הגופים שכבר דיברו, להסתדרות הציונית העולמית, לממשלת ישראל וכו', ואנחנו פועלים גם בתחום של האנטישמיות המסורתית וגם בתחום של האנטישמיות החדשה, והדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל.

אני רוצה לתת חיזוק לדבריו של יושב ראש הכנסת, ולציין שכמו שמר חגואל אמר, אנחנו פרסמנו אתמול את נתוני העלייה לשנת 2013, יחד עם המשרד לעלייה וקליטה. ואכן, ניכר גידול בעלייה מצרפת. ישנה תפיסה על פיה התגברות האנטישמיות היא הגורמת לעלייה מואצת, ואנחנו מאמינים שהתפיסה הזאת היא מוטעית. אמנם אולי דבר כזה יכול להסביר למה היהודים מהגרים למקומות אחרים כגון מונטריאול, לונדון וכו', אבל העלייה לישראל באה בהכרח מזהות יהודית מגובשת. במקרה של - - -

גם וגם. גם וגם.

גם וגם, יכול להיות. ולשם מועדות פנינו. אנחנו מתכוונים להמשיך ולחזק את הקשר שבין כל יהודי ויהודי באשר הוא, באשר היא, לעם ישראל, למדינת ישראל, ולחיים היהודיים.

תודה.

תודה רבה חברים.

משפט אחד, אדוני יושב הראש, בהמשך למה שהוא אמר. אני רוצה לומר לך, הייתי בברלין לפני מספר ימים לשבוע ימים, ונדהמתי מהמספרים שעולי רוסיה הגיעו לגרמניה, לברלין.

כחצי מיליון רק בברלין.

ויש שם התבוללות נוראה. זאת אומרת כן עניין ההגירה והעלייה לארץ ישראל הם באים מאותם מניעים אידיאולוגיים שקשורים לעם ישראל ולארץ ישראל. ולכן, אנחנו חייבים לפעול, כפי שאדוני אמר.

תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.

חברים, כמו שאמרתי, אני לא כל כך שמח לעשות את הדיונים האלה, וכמו שאמר יושב ראש הכנסת, אנחנו באמת מוכרחים ואנחנו חייבים לנסות לפחות לעצור את התופעה שהולכת וגדלה.

אני כן מבקש מכל הגופים המקצועיים - יש פה הרבה גופים מקצועיים – לשבת ולעשות איזה שהוא שולחן עגול ולקבוע מדיניות אחידה ולשלב את כל הגופים. אני לא סתם אמרתי שצריך לעשות כאן גיוס, גיוס של התלמידים במערכת החינוך, גיוס של הסטודנטים, להרחיב את הפעילות הזאת.
אני לא בדיוק מסכים בעניין קרבות רחוב. אנחנו לא מפחדים מקרבות רחוב, זאת אומרת אני באופן אישי. אבל אנחנו כן צריכים להראות כוח, אנחנו צריכים להראות שאנחנו ביחד ושאנחנו יודעים להילחם בתופעה ואנחנו לא פראיירים – ככה במילה הזאת אני יכול להגיד את זה.

מחובתנו גם להזהיר את היהודים בתפוצות, לפחות לגבי התנועה הזאת. לא להתעסק בה כל היום, אבל כן להזהיר, כדי שגם להם זו תהיה נורת אזהרה, ברגע שהם יראו יותר ויותר, אז סימן שהאנטישמיות במקום המגורים שלהם הולכת וגוברת. אז לדווח לנו ואנחנו כבר צריכים להחליט, אתם צריכים להחליט מה עושים.

חברים תודה רבה. תם הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:20.>