PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 178>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 9:30

<פיתוח וקידום העיר לוד>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

דוד אזולאי

ישראל אייכלר

זבולון קלפה
אריאל אטיאס
יעקב אשר

משה גפני

דב חנין

איציק שמולי

>
דן להב - סגן ראש מרכז תיאום בקרה, משרד ראש הממשלה

עדי טאיטו - מרכזת תחום, תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

יונתן בר סימן טוב - רכז פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ששי דקל - מנהל תחום תקצוב ברשומ"ק, משרד הפנים

מוני מעתוק - סגן מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשומ"ק, משרד הפנים

מריה ג'ריס - שלטון מקומי, משרד הפנים

טימור מגרלי - סגן מנהל חטיבת טכני לתכנון, משרד הבינוי והשיכון

מרצדס צרפתי - יועצת המשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

יאיר רביבו - ראש העיר, עיריית לוד

אלי סער - מ"מ ראש העיר, עיריית לוד

אהרון אטיאס - מנכ"ל העירייה, עיריית לוד

משה אלדן - עוזר ראש העיר, עיריית לוד

אביב וסרמן - סגן ראש העיר, עיריית לוד

יורם בן הרוש - דובר העירייה, עיריית לוד

מהא אלנקיב - חברת מועצה, עיריית לוד

אריה לוי - חבר מועצה, עיריית לוד

אלווירה קוליכמן - חברת מועצה, עיריית לוד

רפאל קטשווילי - חבר מועצה, עיריית לוד

בני רגב - ראש עיריית לוד לשעבר

אלי כהן - מנכ"ל שכטר אופטיקנה נדל"ן בע"מ

אלי הבלין - פרויקט אחיסמך

תומר רוזנר

יפה שפירא

יעקב סימן טוב
<פיתוח וקידום העיר לוד>

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדיון ממוקד בסוגיית לוד. שלום לחברי הכנסת היקרים. ראש עיריית לוד הנבחר, מר יאיר רביבו, מזל טוב. בהצלחה בתפקידך. צעיר, רענן, שנולד בעיר, גר בעיר, ובא כדי באמת לטפח את העיר ולהחזיר לעיר את אותו כבוד שהיה לעיר בעבר לאחר הרבה מאוד שנים של ועדה קרואה בעיר לוד. ואני שמחה מאוד על כך שאתם פה, ואני שמחה שזה הדיון הראשון בסוגיית דיונים ממוקדים שוועדת הפנים והגנת הסביבה עורכת. לוד היא אחת הערים העתיקות במדינת ישראל. ללוד יש פוטנציאל מאוד גדול של עיר שהופכת בעצם לסמל של דו קיום. לממשלת ישראל יש רצון לטפח, לקדם את העיר לוד, ואנחנו צריכים לראות איך מהדיבורים אנחנו מעבירים את הפסים למעשים. ולכן בעצם הדיון הזה הוא דיון ראשון בסדרת דיונים על העיר לוד. חלק מהדיונים שאנחנו נקיים יהיו דיונים שבהם אנחנו מובילים, אומרים את המסרים העיקריים שלנון והממשלה מתגלגלת כפי שהיא מתגלגלת. כאן, בסוגיית העיר לוד, אנחנו נעקוב אחרי הדברים, נוודא שהם קורים, כדי שבסופו של דבר אכן אנחנו נביא לכך שלוד תפרח, שיגיעו לשם סטודנטים, שיגיעו לשם צעירים. שהעיר הזאת בעצם תהפוך לעיר שיש בה מקורות תעסוקה. שלא יהיו שם רק אוכלוסיות חלשות, אלא שיהיה שם מגוון של אוכלוסיות: דתיות וחילוניות, ערביות ויהודיות, וזה יהפוך להיות לסמל אמיתי של חיים ביחד, של שגשוג, של פריחה, ושל צעירים, ובעצם של עיר משגשגת.

לשם כך אני ביקשתי מראש העיר שיציג מספר נושאים, שהם בעצם אותם נושאים שאתה רוצה לקדם. נבקש כמובן את התייחסות משרדי הממשל, את התייחסות חברי הכנסת, ונראה מפה איך אנחנו ממשיכים הלאה.

אני רוצה גם לברך את סגן ראש העיר שהגיע לכאן. אתה סגן ראש העיר? אתה המנכ"ל. אתה מנכ"ל העירייה.

מר אלי סער ומר אביב וסרמן הם סגני ראש העיר.

מי זה?

מר אלי סער - - - מהליכוד.

את מר אלי סער ראיתי קודם.

מר אביב וסרמן.

אותו אני לא מכירה.

את מר רפי קטשווילי את מכירה.

את מר רפי קטשווילי אני גם לא מכירה. אני אשמח להכיר.

- - -

מר רפי קטשווילי, ברוך הבא. את מר אלי סער אני מכירה, כבר אמרתי לו שלום. יש עוד מישהו מלוד?

הגברת אלווירה קוליכמן ומר אריה לוי.

ברוכים הבאים לכל החברים מלוד. חברים שבאמת חשוב להם שהעיר לוד תמשיך ותישאר עיר שבה בעצם הצעירים לא יעזבו אותה, שהצעירים יהיו חלק ממנה, שימשיכו לגור בה. שזאת תהיה עיר שבעצם כיף לגור בה. ואנחנו נעשה את כל מה שניתן כדי שבאמת הנושא הזה יבוא לידי ביטוי.
ראש העיר, בבקשה. לאחר מכן, חברי הכנסת שרוצים להתבטא יוכלו להתבטא. ראש העיר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. גברתי יושבת הראש, חברתי, חברת הכנסת מירי רגב. חבר הכנסת, תושב העיר לוד, איציק שמולי. חבריי ועמיתיי לעבודה ממשרדי הממשלה. אפתח תחילה בשבחה של אכסניה: אני רוצה להודות לך על היוזמה. במקרה שלך אפשר להגיד כמעט שיותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. את מתקשרת, ויוזמת ודוחפת, ואני מרגיש שאני לא בקצב שלך, אבל יישר כוח גדול. ואין לי ספק שוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותך היא אחת הוועדות האקטיביות ביותר שהכנסת ידעה, ואני בטוח שזו לא עוד ועדה. והפעם ענייני לוד, כמו עניינים אחרים, יקודמו ויעלו על השולחן בצורה רצינית ומעשית.
לפני כחודשיים נכנסתי לתפקידי. זה אחד התפקידים המאתגרים והמורכבים שיש בשלטון הציבורי בכלל, באחת הערים המורכבות, אם לא המורכבת שבערי ישראל. העיר לוד עברה טלטלה גדולה מאוד שהחלה לפני כ-15 שנה, ואם רוצים לשים אצבע איפה אנחנו כממשלה – בסוף אנחנו פה כנציגי הממשלה – הממשלה שגתה אז, באמצע שנות התשעים, כשהקימה שני ישובים חזקים ממזרח ללוד: שוהם ומודיעין, שפשוט שאבו את כל האוכלוסייה הטובה של לוד וגם רמלה. כלומר, הרבה בדיון הזה אני אזכיר את לוד ורמלה, כי אני חושב שבאמת לא דומות לוד ורמלה ליישובים שנמצאים במרכז הארץ. והעיר לוד נכנסה לאיזשהו סחרור של 15 שנה. גם משבר מנהיגותי – שבעה ראשי ערים התחלפו בזה אחר זה. והשיא כמובן היה, שאין לו אח ורע בעולם המערבי: שלוש ועדות קרואות בתשע מתוך 12 השנים האחרונות. אין לזה אח ורע, לדעתי, בעולם המערבי בכלל. אבל יחד עם זאת אני מסתכל היום בגאווה ובסיפוק, להגיד שהוועדות הקרואות, שהמדינה, באמצעות הזרוע של משרד הפנים, השיגו את מטרתן. העיר הייתה במשבר של 262 מיליון שקל. כמעט מאה אחוז מתקציבה היה בגרעון מצטבר. זה גרעון שוטף, כל חודש של חמישה מיליון שקל. ובתהליך הבראה כואב העיר היום מאוזנת. מאוזנת ויכולה לצאת לדרך חדשה.

האיזון הגיע משלושה מקורות, כמעט באופן שווה: שליש נתנה המדינה באמצעות מענקים, שליש באמצעות הלוואות שהעירייה נטלה, ושליש על ידי התייעלות של העירייה. איך העירייה התייעלה? היא פיטרה כמעט 50% מכוח האדם שלה. נמצאים פה גם נציגי משרד הפנים ויודעים. היו פה שלוש תכניות הבראה מאוד קשות. אם העירייה מנתה כ-1,200 עובדים, היום העירייה מונה כ-600 עובדים. ובעיקר בעיקר מי ששילם את המחיר זה מי שיושב בצד הזה של השולחן – אנחנו, תושבי העיר, שקיבלנו פחות שירותים. קיבלנו פחות בחזות פני העיר, ובכבישים, ובחינוך, ובתרבות ובספורט, ואז יצר פה מעגל קסמים שגם האוכלוסייה החזקה שרצתה להישאר בלוד שוב עזבה כי קיבלה פחות שירותים.

היום העירייה מאוזנת, ואנחנו נמצאים פה, כאמור, אחרי ועדה קרואה מאוד ארוכה. הייתה ועדה אחת של מר אריה ביבי של שנתיים. לאחר מכן, ועדה של ארבע שנים של מר אילן הררי. והוועדה האחרונה של מר מאיר ניצן, שהייתה טובה יותר, של שלוש שנים. הייתה לי גם הזכות, כיהנתי כמנכ"ל העירייה. שם גם למעשה היה סוג של ועדה קרואה. ואם אתם רוצים ככה כמסר, אם כבר לאשר פה ועדות קרואות נוספות: לוועדה קרואה יש שתי מטרות – מטרה אחת, לסדר את העיר ולייצב אותה. מטרה שנייה, לחנוך את הדור הבא. וכשהגיע מר מאיר ניצן הוא אמר: אני לוקח בחור צעיר מהעיר. הוא לא הכיר אותי. אמר: אני מרים אותו, אני חונך אותו. במשך שלוש שנים ישבתי עם מר מאיר ניצן, הכנו תכניות, למדתי את הנעשה בשלטון המקומי ואת הנעשה בתוך העירייה, והיום אני מרגיש הרבה יותר מוכן ובשל.
אין ספק שהוועדה הקרואה האחרונה לוותה גם בליווי ממשלתי צמוד. פה אני רוצה להעלות על נס את ממשלת ישראל. היו שתי החלטות ממשלה ייחודיות בעשור האחרון: ב-2002, של אריק שרון, וב-2010, שהוביל ראש הממשלה נתניהו. נמצא פה מר דן להב שמלווה את התכנית באופן אישי. ההחלטה השנייה היא החלטה הרבה יותר אופרטיבית. חלקים גדולים מההחלטה יושמו הלכה למעשה, וזה מראה באמת שההחלטה עצמה באה מהשטח וראתה מה צריך. ובהחלט אני רוצה להודות לשר הפנים דהיום, שהיה שר החינוך, גדעון סער, שלקח את העיר הזאת ואמר: אני מלווה אותה באופן אישי. אז טענות למשרדי הממשלה ולשרי הממשלה אין לנו. באמת, אין שר שלא נרתם לעיר הזאת. ובכל זאת, למה העיר לוד היא עיר שנמצאת תמיד על השולחן? למה העיר לוד תמיד, פעם אחר פעם אומרים: זאת עיר בעייתית, זאת עיר קשה? וכשאני חשבתי עם מה אני בא לפה היום, חבריי, אמרתי, אני יכול להגיד: תנו לי עוד 20 מיליון שקל לביטחון האישי שחסר בלוד; ובואו נעשה עוד תכנית לחינוך שאנחנו מנסים לקדם; ואולי עוד איזושהי החלטת ממשלה, שנגמר לה, אגב, התוקף בשבוע שעבר. אותה החלטה מ-2010, פג תוקפה, ונשמע את מר דן להב, אם אפשר, איך אנחנו בחלק מהסעיפים ממשיכים. אבל היא נגמרה - - -

מתי החלטת הממשלה פגה?

היא נגמרה ב-31 בדצמבר 2013, לפני שבוע. וחלק מהסעיפים אנחנו - - -, בטח מר דן להב יתייחס. אבל באופן כללי זו הייתה החלטה ספציפית על העיר לוד. ובאתי לכאן היום לומר לכם שאני רוצה שנחשוב רגע מחוץ לקופסה. והואיל ואני יודע, גברתי, שאת היית בכנסת הקודמת יושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה, באתי להציע פה מושג שכבר מדברים עליו באוניברסיטאות אבל הוא עוד לא קיבל ביטוי תחיקתי, ולא בא הלכה למעשה. הביטוי שאני רוצה להציע הוא: פריפריה חברתית. הביטוי שמקבלים היום היישובים הם רק על ידי פריפריה גאוגרפית. לוקחים את הקו – בא מישהו, ישב במשרד האוצר ובמשרדים הרלוונטיים, ומגישים לממשלה אחת לשנה את מפת העדיפות הלאומית. מפת העדיפות הלאומית קובעת מרחק קו צפונה, קו דרומה – מי שנכנס נכנס. ויש עיוותים בשני הצדדים. לדעתי, ואני אתייחס: לא ייתכן שיישובים חזקים כמו עומר ולהבים בדרום או כפר ורדים בצפון או המועצה האזורית תמר, שהם בתוך הקו גאוגרפית, ייהנו ממפת העדיפות הלאומית, כאשר ישובים כמו לוד ורמלה הם מאוד-מאוד חלשים.
עכשיו, אני רוצה להגיד רגע על לוד: לוד היא עיר שמונה 75,000 תושבים. יש בה שליש אוכלוסייה לא יהודית; שליש אוכלוסיית עולים, בעיקר מהעלייה הגדולה שהייתה בשנות השמונים מאתיופיה ומהעלייה הגדולה מחבר העמים בשנות התשעים; ושליש זה אותו עמך ישראל שעלה בכל העליות הגדולות. בלוד יש קהילות מכל העליות של שנות החמישים והשישים והשבעים, והעיר לוד היא עיר שקלטה עלייה. אחת מכל ארבע משפחות היא משפחת רווחה, והעיר נשאה בעול בגאווה. אבל הייתה תחושה שתמיד כשרצו לפתור איזושהי בעיה, שמו בלוד. באינתיפאדה הראשונה, בסוף שנות השמונים, כשלראשונה נזקקה המדינה לסייענים מהשטחים, אז הביאו ללוד עשרות אלפי משתפי פעולה והטמיעו אותם בחברה. וכשהיה צריך לקלוט את העלייה החלשה של הפלשמורה, עשינו את זה בגאווה. עכשיו, אתמול עברתי מנקודה לנקודה שם, אי אפשר לא לשמוע אותך בטלוויזיה בכל ההתלהבות שלך כשאמרת: בזמן שישנו. אז בזמן שישנו, ודיברת על הנושא של האריתראים ושל הפליטים, אז גם בלוד. לוד קלטה, בעל כורחה, אלפי פליטים. עכשיו, אלפי הפליטים האלה, יש תופעות שעוד לא דיברו עליהן. בעיקר עכשיו דנים בנושא הפשיעה בדרום תל-אביב, אבל יש הרבה נישואי תערובת, ספק נישואי תערובת, עם בני העדה האתיופית, עם אוכלוסייה ערבית. פשוט, אני הולך לסיורים ואני רואה מישהי עם מישהו. אני אומר: רגע, מה אתה פה? הוא אומר: אני הכרתי ונשארתי פה כבר, באוכלוסייה הערבית. אז התופעות הן קשות. ואני יודע שנמצאים פה. אני רואה פה גם הצטרפו, ובטח יגיעו גם חבריי מהציבור הערבי.

עכשיו עולה על השולחן לקלוט בלוד קריה חרדית גדולה, שבסוף תהווה כשליש מאוכלוסיית העיר – 3,500 משפחות. שבסוף, עם גמר האכלוס, יהוו כ-25,000 עד 30,000 תושבים, מתוך עיר של 100,000 תושבים, ואני אומר: אין לי בעיה עם כל אוכלוסייה שרוצה לבוא ללוד. אני ציוני גאה, וכשהממשלה אומרת לי: זה חשוב עכשיו, עכשיו על הפרק לעזור לאוכלוסייה חרדית כי יש לנו מצוקה, אז אני אומר כן, אבל צריכים לתת את הכלים. ואם אתם שואלים אותי אם היום לוד יכולה לקלוט קריה חרדית כזאת גדולה – לא. לא יכולה לקלוט.

אתה מדבר על אחיסמך?

כן.

אני מדבר על אחיסמך הגדולה, שעכשיו אין יום שלא פונים אליי מכל הכיוונים ואומרים: האם יאיר רביבו שונא חרדים? בוודאי ובוודאי שלא. ואם אני כראש העיר רוצה את האוכלוסייה החרדית? בוודאי שאני רוצה. אבל אם אני יכול היום להכיל אותם? לא. ואם אנחנו, איך שאמרה יושבת הראש, חברת הכנסת מירי רגב, שאנחנו ישנו? כן. אני לא רוצה שנתעורר בעוד כמה שנים ונגיד: זה דומה לבית שמש. כי זה בדיוק דומה לבית שמש. לא ראיתי בשום משרד ממשלתי שבא מישהו ואמר: ישבנו, עשינו דיון, ואלה הצרכים, וזה הפתרון. שום דיון. היה חבר כנסת שהוא היום חבר כנסת, שהוא היה שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אריאל אטיאס, אמר: אני רוצה לקדם את זה. מבקר המדינה גם התייחס לזה. לא נעשה שום דיון מעמיק האם היום צריכים להביא אוכלוסייה חרדית גדולה לעיר חלשה כמו לוד, שבעיר לוד ממילא שליש מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה ערבית, שבדיוק הם בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים של 2-1 כמו העיר לוד. העיר לוד היום במאפיינים סוציו-אקונומיים 4. היעד שלי כראש עיר – אומרים לי: למה אתה רוצה להגיע? מה תחשב הצלחה? אני רוצה להגיע ל-6. אני חושב שאם בסוף הקדנציה אני אגיע ל-6, אני יודע שהצלחתי.

עכשיו, מה אומרים המספרים האלה? המספרים האלה, גברתי, מבטאים מדדים שאומרים שאם אתה 4 זה אומר ששיעור האקדמאים שלך הוא כזה, וממוצע ההכנסה שלך הוא כזה, ושיעור מחזיקי הרכבים הוא כזה וכולי וכולי. העיר לוד היא 4, יחסית ממוצע. כלומר, ישובים חרדים זה 2-1. ישובים ערבים זה 2-1. יישובי פריפריה בדרום כמו שדרות ונתיבות זה 3. העיר לוד היא 4. אני רוצה להגיע ל-5 ול-6, ואת זה נוכל לעשות רק על ידי אוכלוסייה חזקה. בדיוק ביישוב שבו את גרה, ראש העין, אני זוכר את זה כנער: ראש העין בשנות השמונים והתשעים, מי היה מגיע לראש העין? וכשהביאו את השכונה הצבאית לראש העין, כמו שהביאו אותה ליבנה לפני זה, וכמו שהביאו אותה לגדרה; אז בלוד רצו להביא שכונה צבאית, אבל לא נתנו את התמריצים הנכונים לבוא ולחזק את העיר.
עכשיו, בצד החיובי, לצד ההגירה השלילית המטורפת שהייתה בעיר, הגיעו גם אוכלוסיות חזקות שבאו וחיזקו. באמת, נמצאים פה משני צידי השולחן: היום הוא מנכ"ל העירייה. הוא זה שהקים את הגרעין התורני לפני עשר שנים, והקים שכונה חזקה מאוד של ציבור דתי לאומי אקדמאי עם 500 משפחות חזקות. 500 אקדמאים, גברתי, זה שופטים, רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, שעוברים, - - - ועוברים בקהילה. משפרים את החינוך, מסייעים בחסד ובקהילה. ונמצא פה - - -

שלום, חבר הכנסת משה גפני.

שלום.

פספסת את מה שהוא אמר על השכונה החרדית. הגענו לסיכום: עד שלא מחזקים את לוד, אין שכונה חרדית בלוד.

תיכף אני אתייחס, אבל אל תיבהל. כי אתה איש כספים, ואתה מבין מה שאני אומר.

זו פעם ראשונה במדינת ישראל שמאות משפחות שהשקיעו מכספם בקרקע פרטית, ראש העיר לא נותן להם זה. יישארו בפשיטת רגל. כמו - - -

תיכנס, קודם כל, לתוך התמונה - - -

אני מסיים את דבריי - - -

אני ביקשתי שתסדר לי פגישה איתך. אני לא - - -

רגע, רגע, רגע, שלום לחבר הכנסת משה גפני. בוקר טוב. עשית כניסה. חבר הכנסת משה גפני, עשית כניסה. בוקר טוב גם לך.

בוקר טוב, שכחתי.

שלום לך. אתה רשום כבר לזכות דיבור.
בבקשה, תמשיך.

אני אסיים. האוכלוסייה החזקה השנייה שנכנסה ללוד - - -

קודם כל, אני מאחל לך בהצלחה.

תודה. תודה רבה. תודה רבה. אתה איש יקר, ואין לי ספק שכשאני אציג את התפיסה החברתית-כלכלית שלי מהרקע שלך, אין לי ספק שאתה תהיה איתי בסוף הדיון הזה. אבל תיכף, אני רק אסיים.

מר יאיר רביבו, אבל לפני שאתה מסיים, בוא תעשה רק דבר אחד, שני משפטים: מה בעצם אתה מצפה כרגע? את הרקע הבנו. באמת, סקירה מאלפת. אבל בוא, מה אתה עכשיו רוצה?

עוד שני משפטים. הרגע אמרתי, נכנסה אליי אוכלוסייה חדשה של הגרעין התורני, נכנסה לעיר. ומי שהוביל והיה החלוץ הראשון, נחשון בן עמינדב, שזרק את עצמו למים, זה חבר הכנסת איציק שמולי שאמר: אני בא ללוד. וכשהוא בא ללוד זה היה מסר, אחריו באו 200 סטודנטים. שהיום העיר לוד, בגלל הנגישות התחבורתית המצוינת - - -

הם עדיין שם?

כן.

עכשיו מגייסים עוד 50.

תיכף אתה תתייחס לזה.

הם עדיין שם, וזה הולך, וגדל ומתפתח. אבל איפה האתגר שלנו, גברתי? האתגר שלנו שחבר הכנסת איציק שמולי וחבריו, אחרי שהם יבואו ויתחתנו - - -

הם גם ימשיכו לגור שם.

בדיוק. כי היום אין להם שום תמריץ. היום הוא בא כסטודנט, - - -, גר בכפר סטודנטים, נחמד לו, הקהילה נחמדה. הוא רואה שלוד זה לא כצעקתה. זו לא התדמית הגרועה ששומעים מבחוץ. יש קהילה תומכת. יש חום אנושי, אגב, מדהים בעיר שלנו. ואני בא ואומר: צריכים לבודד את הערים לוד ורמלה, שלא דומה להן מגדרה עד חדרה. אין שני ישובים קשים כמו לוד ורמלה. ואני ואומר: אני רוצה שתכניסו אותי למפת העדיפות הלאומית, עד שאני אגיע ל-6. כשאני אגיע ל-6 תוציאו אותי. כמו שראש העין לא צריכה, וכמו שפתח תקווה לא צריכה, וכמו שיהוד, ואפילו אור יהודה. כשאני אגיע ל-6, ולדעתי אין שום ישוב - - -

מה זה ל-6 – סוציו-אקונומי?

סוציו-אקונומי 6.

סוציו-אקונומי. הוא עכשיו 4.

היום אני 4.

אני אומר: רוצים להביא לי אוכלוסייה חרדית, חבר הכנסת משה גפני? אהלן וסהלן.

לא ביקשתי.

אני רוצה. אני רוצה. העיר לוד, העיר שהייתה עירם של רבי עקיבא, רבי אליעזר הגדול, רוצה להחזיר עטרה ליושנה, רוצה לחזק את הצביון היהודי, אבל אני צריך לדעת קודם כל שאני צריך לטפל באוכלוסייה הערבית שנמצאת שם בתת תנאים. וכשיש לי היום 25,000 תושבים ערבים בלי חיבור למים, לחשמל ולביוב, שגם זה אני מניח שבאחד הדיונים נגיע לפה - - -

תעלה את זה פה.

- - איך יכול להיות שבמדינת ישראל היום יש 25,000 תושבים שגרים במרכז הארץ בלי תשתיות בכלל, כי יש פה סיבות היסטוריות.

למה?

כי הם היו גרים באדמות חקלאיות. המדינה חשבה שמה שקורה מעבר לפסי הרכבת לא מעניין אף אחד. בנו בתים לא חוקיים בחסותנו, חסות המדינה, והיום הם לא מחוברים לתשתיות.

משרד הפנים, אתם יכולים לתת תשובה על זה?

רגע, לזכות משרד הפנים, הוא לא - - -

לא, לא, רגע. אתה יכול לתת לי תשובה של מינהל התכנון לזה?

ממש לא. זה לא התחום שלי.

אני אגיד במשפט: אתמול חזרתי מוועדת התכנון והבנייה. לזכות משרד הפנים אני יכול להגיד שבימים אלה מסיימים את ההסדרה של אותן שכונות. זה נקרא ל"ד 1300, מ-1 עד 6. בימים אלה מאושרות ארבע מתוך שש התכניות. ואז זה אומר שבשלב הבא צריך להיכנס משרד הבינוי והשיכון ולהגיד איך הוא מסייע לאותן משפחות, כביכול לבנות בדיעבד. לעזור להן בתשתיות, במים, בביוב, כי הם לא יכולים עכשיו לשלם את זה. צריך להביא לפה את השר, חברינו, השר סילבן שלום, כי אני יודע שהוא דן היום איך מבחינה הומניטרית מחברים בתים. הם כבר עובדה קיימת, בן אדם גר.

טופס 4.

בלי טופס 4 חברת החשמל לא מחברת.

אני הולכת לטפל בזה.

פעם היו מחברים הומניטרית.

אני רוצה להגיד לך שהיום משלמים, יש מפתח של שוחד שנקרא 80,000 שקל, גברתי. אם יש לך 80,000 שקל, אתה משלם למי שאתה משלם, אתה מקבל שעון. חמולה אחת משלמת, 100 בתים ניזונים מהשעון הזה, ואז מתחילים לריב שם בין המשפחות – מי קיצר ומי העלה את - - -

טוב, הלאה. מפת העדיפות הלאומית.

אני אומר משפט על מפת העדיפות כי זו בסוף ההצלחה: העיר לוד נשאה בנטל בגאווה בקליטת עלייה, בקליטה של משפחות של משתפי פעולה, ויכולה היום במאמץ גדול מאוד לקלוט גם אוכלוסייה חלשה נוספת. ולא צריך להתבייש, אוכלוסייה חרדית היא בעלת מאפיינים נמוכים יותר מאוכלוסייה אחרת. זה עובדתית. למרות שאנחנו נדאג להם, וצריך לדאוג להם פה כמדינה, שכשהם באים יהיה כבר את מוסדות החינוך - - -

טוב, אוקיי. תיכף, מר יאיר רביבו. תן רגע התייחסות לנוספים.

אוקיי. תודה רבה.

אז כרגע מפת העדיפות הלאומית זה הדבר הכי חשוב לך.

כן.

כרגע זה הדבר.

אוקיי. חברים אחרי הסקירה הזאת אני מבקשת לשמוע את הגורמים הבאים: אנחנו ניתן גורם ממשרדי וחבר כנסת, כדי שאנחנו נקדם את הדיון. ונרשם פה גם מר אלי הבלין, מייצג את קבוצת הרכישה באחיסמך. גם אתה רשום לזכות דיבור.

אני מבקשת שראשון הדוברים יהיה ממשרד ראש הממשלה, מר דן להב, ידידי. טוב שאתה כאן, ותודה רבה לך שהגעת.
אני חושבת שהדברים שנאמרו פה על ידי ראש העיר הם דברים נכונים, בוודאי מצדיקים את כל מה שגם אמרנו אנחנו בעבר. בטח נשמע גם כאן מחברי הכנסת. יש פריפריה גאוגרפית, יש פריפריה חברתית. היא ידועה לנו. ברור לכולם שלוד ורמלה במרכז הארץ, אכן, אבל מה לעשות, הן ערים שיש בהן אוכלוסייה אחרת, שאנחנו רוצים לחזק במרכז הארץ, ורוצים להפוך את שתיהן לערים חזקות, לערים שייקלטו עלייה. מבחינתן, עלייה מתמרצת של צעירים, של אנשים שיוכלו בעצם להמשיך לחיות בעיר הזאת בצורה כזאת שהם יגדלו את הילדים שלהם גם בחינוך הצעיר וגם בחינוך תיכוני. וברגע שהאוכלוסייה הזאת תהיה מרכיב מרכזי בעיר אז יוכלו לקלוט גם את החרדים, יוכלו לתת יותר לערבים, ואז זו תהיה בעצם עיר שיכולה לעשות דו-קיום נכון. השאלה היא ככה - - -

אני צריך להיעלב מהאמירות האלה או לא?

לא.

לא.

לא. חס וחלילה. ההיפך הוא הנכון.

לא, אני אוכלוסייה חלשה.

אבל אתה יודע לְמָה, כשמדברים על אוכלוסייה חלשה - - -

אני לא יודע כלום.

אוקיי, אז תיכף נדבר על זה.

אני לא יודע כלום. אין לי כלים להיעלב, אחרת הייתי נעלב.

כבודו יעבור לגור בלוד, אז הוא יידע.

מה אני אוכלוסייה יותר חלשה מראש העיר?

כבודו יעבור לגור בלוד, אז תדע.

מה שאני עזרתי ללוד, אני לא יודע אם יש הרבה שעזרו ללוד.

אני לא אמרתי שלא עזרת.

זה הכול. גם לראשי ערים וגם לבעיות שהיו שם.

חבר הכנסת איציק שמולי גר בלוד. אתה גם יכול לבוא - - -. אנחנו נקבל אותך בברכה.

אבל אני ברמה נמוכה. חבר הכנסת איציק שמולי ברמה גבוהה.

לא, נו, אתה יודע שזאת לא הכוונה לאוכלוסייה הזאת ברמה גבוהה. אתה יודע טוב מאוד שאנחנו מאוד - - -

אני יודע בדיוק למה הכוונה.

אתה יודע טוב מאוד שאתה - - -

אני יודע בדיוק למה הכוונה. רק אין לי כלים להיעלב, אני לא נעלב. אני אוכלוסייה חלשה.

אז יפה.

אל"ף, פגה החלטת הממשלה. האם אתם מתכוונים להאריך אותה? בי"ת, האם לוד נכנסת למפת העדיפות הלאומית החדשה? גימ"ל, אם היא לא נכנסת למפת העדיפות הלאומית, האם אתם קבעתם, במשרד ראש הממשלה, שהיא זקוקה לטיפול ממוקד, - - - כך ראש הממשלה? דל"ת, במה זה בא לידי ביטוי – אם היא מתוך מפת העדיפות הלאומית או לא מתוך מפת העדיפות הלאומית? בבקשה.

טוב, בוקר טוב. שמי דן להב. אני סגן ראש אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. באמת מלווה, המשרד מלווה, ואני אפילו אישית מלווה את לוד כבר שלוש וחצי שנים. למעשה, עוד לפני שהייתה תכנית ישבנו אני ומר יאיר רביבו, עוד לפני שהייתה תכנית, לגבש את התכנית, יחד עם. אני רואה שהוא צירף גם צוות מיומן. הוא צירף גם את מר אביב וסרמן שגם היה, וגם את מר אהרון אטיאס שעשה עבודה יפה בעיר. וחייבים להגיד שהפרויקט הזה קיים שלוש וחצי שנים והוא לתפארת מדינת ישראל. הוא אחד הפרויקטים שמנוהל ובנוי הכי טוב, ואת זה לא אני אומר – את זה אומר מבקר המדינה. אני לא מכיר הרבה דו"חות של מבקר המדינה שמשבחים. הוא שיבח גם את המבנה של התכנית וגם את היישום שלה.

כאמור, הייתה באמת התקדמות אדירה בעיר: גם מבחינת הניהול הכספי, גם מבחינת השירותים לאזרחים, ביטחון אישי – כל האלמנטים של התכנית. יש לה עדיין אתגרים מאוד חשובים לקדנציה הנוכחית. דבר אחד זה עצמאות כלכלית. זה העניין של כל מה שקשור לפיתוח אזורי התעשייה בעיר. תעשייה, תעסוקה. אני לא יודע כמה אנשים מבחוץ מבינים עד כמה לוד - - -

זה, אני מבינה, הולך להיפתר במסגרת הגבולות והרווחים.

לא בהכרח. ללוד יש שטחים מאוד יפים שמותאמים ותכניות בפיתוח, הרחבה של אזור התעשייה, שיכולים להביא הכנסות מאוד יפות לעיר. לא צריך לקחת מאחרים כדי לפתח את העיר לוד. העיר לוד – אנשים, כאמור, לא כולם יודעים את זה אבל היא העיר, לדעתי, הכי מחוברת בארץ, הכי נגישה: יש לה נגישות לכביש 6 ולכביש 1, ורכבת לכל רחבי הארץ, ונגישות לנתיב המהיר.

וזה לא מספיק. נגישות זה לא מספיק.

היא ממוקמת במיקום פנטסטי. היא יכולה להיות מוקד משיכה מצוין לתעשייה, וצריך לוודא שזה מתבצע. אז זה אתגר אחד שעומד לפתחנו.

אבל למה אתה מתכוון כשאתה אומר שלא צריך לקחת מאחרים? בגלל ה-Airport city?

היא רמזה, אני מבין, למשהו אחר מגבולות מסוימים - - -

שנייה, מר דן להב. הולכת להיות כאן הצגה של שר הפנים. יש קביעה שאנחנו רוצים לחלק אחרת את הרווחים והגבולות בין מועצות אזוריות וערים. ברור לחלוטין שהערים לוד ורמלה צריכות לקבל יותר. אם זה שהיא ממוקמת על כביש 6 זה עדיין לא הפך אותה עכשיו לאיזושהי עיר שכולם רק רוצים להגיע אליה. נכון, היא ממוקמת נכון, ממוקמת טוב, אבל כשאין תעסוקה, ושעדיין העיר הזאת, רובם הם אנשים שיש להם קושי בתשלומי הארנונה וכדומה, אז עדיין זה שהיא ממוקמת על כביש 6 לא הפך אותה עכשיו לסוציו-אקונומי 7.

אני לא נכנס כרגע פה לכלים, ואנחנו נוקטים בכל הכלים, ומכירים את כל האמצעים, ובקשר עם כל המשרדים לגבי כל הגופים השונים - - -

אבל אתה מביע עמדה אפריורית לגבי הסוגיה של הגבולות. זה לא בסדר.

לא, לא, אני לא קובע. להיפך, אני אומר: הכול על השולחן. אני לא קובע. אני רק אומר: צריך לדאוג - - -

אמרת: לא צריך לקחת מאחרים, ואני אומר - - -

אמרתי, בלי שום קשר לדברים שאחרים, שאני לא מביע עליהם עמדה, צריך לפתח את אזור התעשייה של לוד - - -

לדוגמה: ה-Airport city. למי הם משלמים, ה-Airport city?

זה בטוח היה לא מוצלח, אבל הכוונה יכול להיות שהייתה נכונה.

זו בדיוק - - -

זה ברור. זה מה שזה יהיה.

גברתי, לא ללוד.

נכון.

אוקיי, אז העדיפות הכלכלית מבחינת הממשלה זה אזורי תעשייה.

נכון. תעשייה, תעסוקה וכן הלאה.

הלאה, הדבר השני.

אתגר שני שנמצא עדיין בעיר במלוא עוזו זה כל מה שקשור בענייני תכנון ובנייה ופיתוח אורבני. אני שמחתי לגלות שמר יאיר רביבו מעוניין שנביא פרויקטור שיידע למצות את הכספים הממשלתיים שמיועדים ושמורים עדיין לעיר לטובת פרויקטי הפיתוח. ואנחנו פרסמנו מכרז, ואני מקווה שהוא ייסגר בשבוע הבא.

למה לא עובדים בשיתוף פעולה עם הצבא, שכונת קבע?

אנחנו גם בקשר עם הצבא. בוודאי.

יפה.

אני נפגש עם מתכננת המחוז - - -

רגע, מתכננת המחוז זה לא הצבא. מתכננת המחוז זה מתכננת המחוז, ובדיון הבא על לוד יהיה תכנון ובנייה. תבוא לכאן הגברת בינת שוורץ, ותסביר איך מתכננים את לוד, ואיך מחברים אותה לתשתיות, יחד עם רשות מקרקעי ישראל. מנהלת הוועדה, נא רשמי זאת.

אם אפשר להביא את "חבר" כיוון שהם מהססים. יש הקצאה לשכונה צבאית ב"גני אביב", והבנתי ש"חבר" עכשיו מהססים. אני חושב שלך יש - - - איתם, ואפשר - - -

אז ככה: אל"ף, מכתב ל"חבר" בנושא "גני אביב". בי"ת, משרד ראש הממשלה, נא לפנות ל"חבר". למשרד ראש הממשלה יש קשרים לא רעים עם משרד הביטחון. נא לפנות ל"חבר", אין להם מה להסס. להביא שכונה ללוד, שכונה צבאית, שכונת אנשי קבע, של 1,500, 3,000 יחידות דיור. זה יכול להיות דבר מדהים לעיר. זה דבר אחד.
בדיון הבא שיהיה עוד לפני שאנחנו יוצאים לפגרה, במארס, יהיה דיון עם תכנון ובנייה, עם רשות מקרקעי ישראל, עם "חבר", ועם מינהל התכנון על כל סוגיית הסדרת התשתיות, תכנון ובנייה, ו"חבר", יחד כמובן עם מר דן להב, בעניין העיר. סליחה שאני מסכמת תוך כדי, פשוט שאני לא אשכח.
בבקשה.

אוקיי. על מנת להשלים, מעבר לזה, באמת בעניין תכנון ובנייה, אחד הדברים שהעלה מר יאיר רביבו בדיון זה כל אותה תכנית ל"ד שמתייחסת לשכונות פרדס שניר, הרכבת. יש שם מהלך של הסדרה, שלדעתי הוא ללא תקדים במדינת ישראל, - -

מצוין.

- - ופרויקט של המון שנים, והצלחנו להביא לסיומו. ועכשיו המאבק שלנו הוא לנצל את ההזדמנות לפרוץ שם תשתיות בשטח, ולהתחיל להביא לתושבים באמת רמת חיים אחרת.

יהיה מקור תקציבי לתשתיות?

אנחנו מטפלים בזה.

יפה.

אז זה לגבי העניין הזה.

מעבר לזה, דרך אגב, לגבי העדיפות הלאומית, יש איזו טעות, לדעתי בהבנה: ההחלטה קבעה מועדים שונים של עדיפות לאומית. נקבע באופן כללי עד 31 לדצמבר 2013, שעבר, עדיפות לאומית כללית על ההחלטה. מעבר לזה, בסעיפי התכנון והבנייה הרלוונטיים נקבע עד 2015, כך שגם לעניין הזה ניתן - - -

אבל אנחנו לא במפת העדיפות הקלאסית, כמו שנמצאת היום נתיבות או עכו בצפון.

נכון. עכשיו, בעניין הזה ישבתי גם בכנסת בדיונים נוספים. כמו שכולם יודעים, מפת עדיפות לאומית, בניגוד למה שאנשים חושבים, זה statement. הוא לא בא עם כסף. ואני יכול להגיד לך שכל הערים שהסתובבו מסביב אמרו: אני לא - - -

מר דן להב, אני אמרתי שוב, בגלל שאני מכירה את הדיונים, גם כחברת ועדת הכספים בראשותו של יושב ראש ועדת הכספים לשעבר, חבר הכנסת משה גפני, ניהלנו הרבה מאוד דיונים על מפת העדיפות הלאומית, ונכון שיש כאן הרבה מאוד היבטים הצהרתיים, ולכן אמרתי לך: מבחינתי, נצהיר על זה או לא נצהיר על זה, אני רוצה כסף ללוד. מבחינתי שלא תהיה מפת עדיפות לאומית. אני רוצה שכשהממשלה אומרת שלוד, מבחינתה, היא מוקד לטיפול, זה מה שחשוב לי. קרי, אתם שמים כסף על תשתיות. קרי, תכנון ובנייה – מבינים את העניין הזה. קרי, משרד הבינוי והשיכון מבין את זה. משרד החינוך מבין את זה. משרד התרבות מבין את זה. משרד התחבורה מבין את זה. זה המסר שאתה צריך להבין. אם ממשלת ישראל קבעה שלוד היא מוקד לטיפול נקודתי, כדי להפוך לעיר שבה החיים יהיו חיים טובים יותר, איכותיים יותר, זה מבחינתי מה שחשוב. אני יודעת את כל - - -. לא רוצה להכניס את לוד עכשיו לדיונים הרחבים של מפת העדיפות הלאומית כי היא לא תקבל כלום.

לכן, מבחינתי, הצהרה שלך כאן, וזה שאתה כאן אומר: אל"ף, אני משקיע באזורי תעשייה; בי"ת, תכנון ובנייה – אנחנו ממשיכים כמובן; גימ"ל, אני מממן את הסוגיה של התשתיות; דל"ת, בעניין של הפנים נסגור חלוקת רווחים - - -

את זה אני לא אמרתי.

מה לא אמרת?

שאני אסגור חלוקת רווחים.

את זה היא תסגור.

היא אמרה שהיא תסגור.

זה היא, זה בסדר. אני לא - - -

אני אשב עם גדעון.

נשב עם גדעון. גם על זה יש דיון.

גבירתי, אם אפשר להביא לדיון הבא גם את הצבא - - -

אם יש ועדות חקירה, זה לא בסמכותנו.

מה?

אני אומר לגבי חלוקת רווחים שזה לא בסמכותנו - - -

לא חלוקת רווחים – פיתוח. על פיתוח ותשתיות דיברנו. על פיתוח ותשתיות. חלוקת רווחים זה יהיה גם בדיון שאנחנו. יש כבר דיון. יש כבר דיון עם גדעון על חלוקת רווחים, נכון?

כן.

מתי זה?

אני לא זוכרת את - - -

במהלך החודש הקרוב יש דיון עם כל ראשי המועצות וכל ראשי הערים על חלוקת רווחים, ושם זה יהיה.

כן. זה משהו אסטרטגי.

בוודאי שזה חשוב. זה לא רק פה – זו גם לוד, זו גם קריית שמונה. יש הרבה מאוד ערים שאנחנו רוצים לראות איך אנחנו בעצם מחלקים גם את הנטל וגם את הזכויות.

אני רק רוצה לומר שאם אני מחפש את ה-statement אז ה-statement הוא כזה: אנחנו מלווים את לוד כאמור שלוש וחצי שנים. אנחנו מתכוונים להמשיך ללוות את לוד גם בשנים הקרובות. אני נמצא בקשר יומיומי עם מר יאיר רביבו. ראש הממשלה ביקר חמש פעמים בלוד בשלוש השנים האחרונות. אני לא חושב שיש עוד מקום בארץ שהוא ביקר בו בכזאת תכיפות. הם ימשיכו לקבל טיפול מסור, ואנחנו נבטיח שהעיר הזאת תעלה על דרך המלך.

יופי.

בסדר גמור.

אם אפשר רק לדיון הבא, גברתי, להוסיף בורג חשוב מאוד, שאם אפשר להביא אותו, כי אני רואה קצת היסוס: הצבא. סגן הרמטכ"ל הקודם וגם שר הביטחון הנוכחי מעודדים פרויקט גדול מאוד של הבאת הבקו"ם, השלישות ומפקדת זרוע היבשה מקסטינה ללוד. מחנה צבאי גדול ליד שכונת "גני אביב", במערב לוד. מדובר על 11,000 חיילים, מתוכם אלפי חיילים של הבקו"ם שיבואו מידי יום. ליד השכונה הצבאית. צריך לתת פה עדיפות. ולידם ביקר אצלי השבוע מר ירון דקל מגלי צה"ל. הוא מאוד רוצה להביא את גלי צה"ל מיפו ללוד כאמירה חברתית. להגיד שגלי צה"ל זה לא רק הברנז'ה של תל אביב יפו, להביא אותם ללוד. הם צריכים עזרה לפנות את המבנה של קק"ל העתיק שנמצא ביפו. את בטח מכירה את הנושא טוב מתפקידך כדוברת צה"ל. לדעתי, הבאה של גלי צה"ל ללוד, לצד האמירה שגם רשות השידור רצתה לבוא, אבל בינתיים נושא הרפורמה קצת מעכב את זה, כי יש החלטה שגם רשות השידור תבוא. כלומר, מה שאני רוצה להגיד, שיש פה שינוי מגמה חיובי שהממשלה אומרת. יש פה - - - לוד: בית המשפט המחוזי שהוקם בלוד, הנהלת רכבת ישראל. הדברים האלה מחזקים את האחיזה של לוד כעיר במרכז הארץ.

מאה אחוז. תודה רבה.

חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. ולאחר מכן מר יונתן בר סימן טוב ממשרד האוצר, נא להתייחס. דיברתי אתמול ארוכות עם ערן.
מי זה מר יונתן בר סימן טוב?

הוא יצא - - -

עוד פעם יצא?

אני יכול לייצג אותו: הממשלה לא תיתן כסף. היא לא מכניסה אותו למפת אזורי העדיפות. הם רק מדברים יפה. ראש הממשלה משעמם לו, נוסע לביקור - - -

אנחנו נשלח, אל תדאג. אנחנו גם נוודא את זה.
חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

תודה. תודה רבה גברתי, יושבת הראש, ותודה גם על הדיון החשוב מאוד על העיר לוד, ועל כך שכבר בפתח הדיון הגעת לדבר החשוב ביותר: שאת לא הולכת להניח גם לסוגיית הגבולות וסוגיית התכנון והבנייה, וזו אמירה מאוד-מאוד חשובה.

אני רוצה לברך גם את כל החברים היקרים מהעיר לוד: קודם כל את ראש העיר הנבחר, מר יאיר רביבו, שבאמת מביא איתו איזשהן רוחות של שינוי, ושאפשר לדבר במושגים של אופטימיות. וכמובן את מר אביב וסרמן, שהוא אחת הסיבות שבגללו הגענו לעיר לוד. ומה שהוא עשה לפני נתן לנו הרבה מאוד השראה.

הגענו לעיר לוד מתוך ציונות, מתוך הבנה שזה לא מספיק להגיד "צדק חברתי", ולצעוק לממשלה "צדק חברתי" – צריך גם לעשות את זה בעצמנו. ואני מאוד-מאוד שמח להיות חלק מהדבר הזה. היום אנחנו לא שם מתוך הקרבה, ואפילו גם כבר לא רק מתוך ציונות, אלא באמת מתוך זה שזו עיר באמת טובה ונפלאה, עם אנשים חמים, וכיף להיות חלק מהמקום הזה, אבל אני מתחבר ישר לסוף הדברים שאמרת: אנשים צעירים היום בעיר מסתכלים על הקדנציה הקרובה ועל השנים הקרובות בציפייה, כי הם מגיעים כבר לגיל שבו הם צריכים להכריע איפה הם מתחילים לבנות את החיים שלהם. המחזור הראשון שלנו שכלל 40 סטודנטים, בינתיים 35 או 36 מתוכם, למיטב ידיעתי, נשאר בעיר, אבל הוא בציפייה ובדריכות. אני חושב שמגיעה מילה טובה במקרה הזה. אנחנו לא מרבים לשבח מספסלי האופוזיציה את הממשלה, אבל במקרה של העיר לוד בהחלט. גם מתקופתו של שר החינוך לשעבר, גדעון סער, והיום שר הפנים, אבל גם משרדי ממשלה אחרים נותנים לעיר, וצריך לתת יותר, כי העיר באמת במצב שמחייב דחיפה חזקה קדימה. אני מקווה שנוכל לראות תוצאות כבר בשנים הקרובות.

יש לי בקשה גם למשרד ראש הממשלה: מעבר לפרויקט הסטודנטים יש עוד פרויקטים נוספים בעיר לוד. כשאתם מדברים על לחזק את העיר לוד, לא מספיק לדבר על חיזוק של תשתיות פיזיות. אם כבר צומחות יוזמות של אנשים צעירים מהשטח, מלמטה, אז חשוב גם לחזק את ההון האנושי בעיר. כי מה יעזור שתשפרו את כל התכנון והבנייה בעיר, ובסופו של דבר 250 סטודנטים שהיום נמצאים בעיר יגידו שלא מתאים להם יותר והם יעזבו? ובמובן הזה אני חושב שאתם יכולים לעשות הרבה יותר.

מה?

למשל: העלות התקציבית של פרויקט הסטודנטים בעיר לוד. להחזיק 250 סטודנטים עולה שניים, שלושה מיליון שקל. אני לא יודע אם את זוכרת, גברתי יושבת הראש, אבל בשנה הראשונה לפרויקט אני רצתי לגרד כספים מגורמים פרטיים. חטפתי על זה לא מעט ביקורת, אבל אמרתי: אני מעדיף שזה יהיה ואני אחטוף ביקורת, מאשר שזה לא יהיה בכלל. אני חושב שזה מקומה של הממשלה.

לממן את פרויקט הסטודנטים.

פרויקט הסטודנטים וגם קהילות נוספות. יש קהילת צעירים בלוד שהיא לא סטודנטים. לא חסר למי לעזור. עכשיו, זה באמת לא כסף גדול: אני מדבר על חמישה מיליון שקל, כאילו עפתי למעלה, מה שנקרא. ואני חושב שזו התייחסות שחייבת לקבל - - -
תודה רבה.

חבר הכנסת איציק שמולי, תודה רבה.

מר יונתן בר סימן טוב הגיע או שעדיין לא הגיע? טוב, נא להגיד למר יונתן בר סימן טוב שייכנס, הגברת יפה שפירא. הבא בתור יהיה משרד הפנים. בבקשה תציגו את התפיסה שלכם, את העשייה שלכם. משרד הפנים, בבקשה.

שלום. שמי ששי דקל, - - -, משרד הפנים.

למעשה עוד כמה שנים לפני החלטת הממשלה האחרונה בנוגע לעיר לוד, משרד הפנים לקח את עיריית לוד והכין לה תכנית הבראה ותכנית התייעלות תקציבית כדי לחזק ולהעמיד את לוד על הרגליים, כשלפני כמה שנים טובות הייתה במצב תקציבי קשה מאוד. התהליך באמת לקח הרבה-הרבה זמן. לקח כמה שנים. ביחד עם העירייה והמשרד השקענו כספים בהקטנת הגירעון, בסיוע לעירייה. ובסופו של דבר, באמת, בשנים האחרונות העירייה הגיעה לייצוב כלכלי וניהולי. ובסופו של דבר, נהייתה גם ההחלטה האחרונה, משרד הפנים השתלב שם בקטע של ההעצמה הניהולית והארגונית, ונתן את חלקו בסיוע בקליטת כוח האדם הנדרש, המיוחד, וגם במימון שלו לשנתיים. אז מעבר לזה - - -

איך אתם מתכוונים להמשיך את זה מרגע שהחלטת הממשלה פגה?

כרגע, מבחינת תכנית ההבראה, הרשות, כאמור, סיימה אותה בהצלחה, ומשרד הפנים באמת רואה את זה בהערכה, ובקטע הזה משרד הפנים סיים את תפקידו. מבחינת סיוע אחר: המשרד מלווה אותה, את לוד, כמקרה מיוחד, ומלווה אותה ביכולות שלו ובליווי שלו, ונותן לה סיוע - - -

משרד הפנים, יש פערים כרגע מול משרד - - -

הפער המרכזי שאני יודע שגם בא לפה על השולחן זה נושא של צו המיסים. קראתי אותו הבוקר. אחת הבעיות בצו המיסים שמאשרים אותו תמיד שנה אחורה. אתה נאלץ לאשר אותו עד סוף השנה, אבל הוא מגיע באישור אחורה. ובדרך כלל לא נענים לבקשות שלך. הבקשה המרכזית שאנחנו נדחים שנה אחר שנה, גברתי, זה עידוד תעשייה חדשה שרוצה לבוא לעיר, מעל 10,000 מטר. לא כל איזה מפעל. ויש מפעלים גדולים. הנהלת בנק הפועלים שרצתה לבוא ללוד. עכשיו, מגיעות לפה כל חברת Avis, כל חברת "אלדן".

ואין לך בעיה עם זה - - -

אבל יש לו בעיה עם - - -

אין לי בעיה, אבל אנחנו רוצים לעודד אותן בתמריצים לארנונה. כי כשאני היום משלם 180 שקל למטר, ומעבר לכביש, ב-Airport city, כי זו מועצה אזורית, רק 80 שקלים למטר, אז למה שלא ילכו לשם?

אז זה לא משרד הפנים, זה אגף התקציבים.

אז משרד האוצר ומשרד הפנים ביחד, כשאני מבקש לעודד, שנה אחר שנה העירייה מבקשת לעודד מפעלים חדשים לבוא ללוד, הם אומרים שאי אפשר לעשות את זה מדורג. אתה רוצה לתת שנה ראשונה, תשלמו רק 75% או 50% או להיפך. צריך לתת משהו מדורג לשלוש-ארבע שנים. או שאומרים לו: אתה יכול לשנות את התעריף בכלל לתעשייה. אני לא יכול לעשות איזשהו משהו מכאן ועד עולם. אני רוצה לעודד מפעל - - -

אבל אתה יודע שזה בא על חשבון קופת העיר.

בוודאי. אבל אני רוצה - - -

בסופו של יום זה על חשבון התושבים - - -

אבל זה גם בסוף יחזיר לו. אבל זה יחזור אליו.

רק הבאתי לידיעתך.

יודע, יודע. אנחנו יודעים.

כי אתה דיברת על המצב - - -, אז אני רק מעיר לך. זה הכול.

חבר הכנסת דוד אזולאי, אנחנו מכירים את התורה.

אדוני, אתה יודע שיש לי היום 75,000 מטר ריקים. יש לי היום באזור התעשייה 75,000 מטר ריקים, פנויים.

מר יונתן בר סימן טוב, טוב שחזרת אלינו. חשבתי שאתה בדיון. אתה רוב הזמן מחוץ לדיון.

לא, פשוט היה לנו דיון מקביל, גם על כספים, שפשוט בגלל שהדיון הזה התחיל בעיכוב אז היה הדיון השני שהיה חשוב. חזרתי.

אוקיי, מאה אחוז.

שלום למר בני רגב, ברוך הבא, ראש העיר לשעבר של לוד, ולניר. שלום. תצטרפו, שבו.
אני רוצה להבין, משרד האוצר, לגבי צו המיסים, לגבי עידוד ולתת תמריצים לארנונה ולתעשייה. בבקשה, משרד האוצר, צו המיסים, עמדתכם לגבי צו המיסים ותמריצים לארנונה עבור תעשייה.

באופן כללי, יש לנו מדיניות של לאפשר לרשויות חלשות יותר – בגלל זה לוד נכנסת להגדרה הזאת – שהתעריפים בהן יהיו נמוכים יותר כדי למשוך עסקים. כדי למשוך אליהן עסקים עשינו לאחרונה, גיבשנו ביחד עם משרד הפנים, מה שנקרא, סימולטור בנושא הייטק. זה אחד הדברים שבאמת רוצים למשוך, ובאמת יאפשר לרשויות מסוציו-אקונומי נמוך יותר להיות עם תעריפים נמוכים יותר, רשויות עם סוציו-אקונומי גבוה עם תעריפים גבוהים יותר, מתוך מטרה של באמת לבוא ולמשוך את העסקים, להגיע דווקא לרשויות האלה. אז זו המדיניות.

מדיניות ברורה, מה לגבי לוד? אנחנו לא מדברים על מדיניות עכשיו, מדברים על לוד. אנחנו עכשיו בדיון נקודתי בסוגיית לוד. אז איך המדיניות באה לידי ביטוי בלוד?

אותו סימולטור אושר בסוף שנת 2013. יכול להיות שעוד לא הוחל על הבקשה של לוד, הנוכחית. אני לא מכיר לעומק את הבקשה של לוד על השינוי. עם זה צריך לבדוק את המקרים - - -

יש התייחסות ספציפית במשרד האוצר ללוד או שהיא בתוך כלל ישראל?

כן, יש התייחסות.

כן.

איך? מה ההתייחסות?

חבר הכנסת משה גפני, אני רוצה כאן להעיר: אתמול דיברתי ארוכות עם סגן ראש אגף התקציבים בסוגיית לוד. הוא לא יכול היה להגיע בגלל שהוא מראש זומן היום לדיון אחר, ואני בהחלט קיבלתי את זה. ולכן, אל"ף, יש תקציב צבוע. בי"ת, הם מבינים את החשיבות. הם רוצים להרחיב את הסוגיה ואת כל התקצוב ללוד. הוא יבוא בדיון הבא ויציג את זה. אבל בעניין צו המיסים אתה צריך לתת לי תשובה ברורה. בעניין צו המיסים בלוד, אני רוצה תשובה ברורה לגבי תמרוץ הארנונה לעסקים. מעל 10,000 מטר, כפי שביקש כאן ראש העיר.

מה - - -

אומר ראש העיר: יש מפעל שבצד הזה של הרחוב הוא משלם סכום גבוה יותר. אם הוא מקים את המפעל בצד השני של הרחוב, שזו מועצה אזורית, הוא משלם חצי מהמחיר. אז למה שהוא יבוא ללוד?

זה פשוט לא יאומן הרי.

וזה מרחק של שני קילומטר בלבד.

אמרתי מעבר לרחוב. למה אתה צריך לעזור לי?

כן, זה פשוט מדהים הדבר הזה. תקשיב, זה מדהים מה שקורה פה.

נכון.

מה אתה אומר, מר יונתן בר סימן טוב? אתם לא מכירים את לוד.

אבל יש שם חרדים?

לא, עזוב את החרדים. אני עוד מהתקופה של מר בני רגב.

אנחנו מכירים היטב את לוד, וגם משרד האוצר היה מעורב - - -

אבל מה אתה עונה על זה?

שאלת לגבי העמדה הכללית על לוד, אז גם לזה אני אתייחס: אנחנו מכירים בחשיבות של לוד. היינו מעורבים עם משרד ראש הממשלה שבאמת לעזור ולסייע לעיר לוד, להביא כפר סטודנטים ללוד, להקמת חברה כלכלית בלוד – דברים שמשרד האוצר היה מאוד מעורב בהם. ובאופן כללי הסברתי לגבי מדיניות הארנונה.
לגבי השאלה הספציפית הזאת, לגבי המפעל, אני צריך לבדוק יותר לעומק - - -

בקיצור, צו המיסים ללוד, אין לך תשובה על זה.

אפשר?

כן, מר ששי דקל.

לגבי הנושא של צו המיסים, בכלל, משהו כללי: נושא של הפחתת תעריפים בארנונה, בכל רשות הוא נושא מורכב בגלל למעשה התחרות על שימושי קרקע, שזה מאוד בעייתי. ולכן, כמו שמר יונתן בר סימן טוב אמר, פיתחו ביחד שני המשרדים איזה סימולטור שבאמצעותו יכלו לאפשר לחלק מהרשויות את ההפחתה של הארנונה. הסימולטור הזה עוד לא החלו להשתמש בו ב-2013. אני מקווה שב-2014 כן.
בכל מקרה, לגבי הבקשה של לוד: הבקשה של לוד דיברה על הנחה לשנתיים. למשרד אין סמכות לאשר הנחה. בכל מקרה אפשר לאשר הפחתה בתעריף שהיא גורפת.

זה אותו הדבר מבחינתי. זה כמו ההבדל בין ברביקיו לקומזיץ. על האש. מה זה משנה? מה זה משנה - - -

לא, יש הבדל. כי אם זו הנחה זה מכאן ועד עולם, ואז אומרים לך: תעשה תעריף ככה, כי זה לא טוב.

אם זו הפחתה.

כי אז אני צריך לבוא למפעל ולהגיד לו: תשמע, אני רוצה לקחת לך את זה. אם זה מדורג אז אני אומר לו: בשנה הראשונה תשלם רבע, בשנה השנייה תשלם חצי, בשנה השלישית שלושה רבעים. מהשנה הרביעית אתה משלם - - -

ראש העיר, יש פתרון נוסף שקיים, דרך אגב, שנהוג ברשויות אחרות: יש מקומות לצורך העניין שיש סיטואציה דומה לזה. מה שעושות אותן רשויות – יוצרות ביחד בעצם מנהלת משותפת על אותו אזור תעשייה, ומתחלקות ביניהן בהכנסות. אז ובא לציון גואל. אין שום בעיה. הקרקע נשארה איפה שהיא נשארה, אבל יש הסכם ברור ומסודר. לצורך העניין, אם יש בעיה לתהליכים הארוכים – עד שנברר, עד שנסדר – אז בוא נעשה את זה במתווה הזה.

אז ככה עשינו בשטחים של ה-Airport city - - -. ככה יש לנו הסכם. יש לנו הסכם.

חכה. בינתיים, ה-Airport city עוד לא סגור. אנחנו נסגור את זה במשרד הפנים. יש כאן כל מיני בעיות, ובכלל כל הנושא של חלוקת הרווחים. אבל בעניין הזה - - -

כרגע אין במה להתחלק.

בעניין הזה עוד אין במה להתחלק. אתה קודם כל צריך לאשר לו. יש לו קרקע פנויה שבעצם הוא לא יכול לעשות עליה כלום בגלל שאתם לא מאפשרים לו את זה.

אבל לא ניתן לאשר. זה נקרא יותר: הנחה. לא ניתן לאשר הנחה לתקופת זמן. אפשר לאשר הפחתה בתעריף שזו הפחתה מעתה ועד עולם. זאת אומרת, הרכישה - - -

בסדר, אבל אפשר לדבר על הפחתה מדורגת. הפחתה מדורגת.

לא. אבל האופן שהבקשה של הרשות הוגשה למשרד מדברת על - - -

מר ששי דקל, עזוב עכשיו מה הוגש למשרד. עכשיו הם הגישו למשרד לא טוב, בסדר? התפקיד שלכם זה לראות איך עוזרים לעיר לוד, נכון? אתם מבינים, אתם הפקידים, אתם – אין דברים כאלה. אנחנו כלום מולכם. אתם מבינים את הכול. תעזרו לנו. הגיש בקשה לא טובה. אתה ביחד עם מר יונתן בר סימן טוב או ערן, סגן ראש אגף התקציבים, תשנו את הנוסח של הדרישה כך שהיא תתקבל, ובסוף התוצאה תהיה אותה תוצאה, שאפשר יהיה להביא עסקים מופחתים בארנונה ללוד. זהו. זאת המשימה בסוף.

גבירתי, רק הערה נוספת לשני המשרדים, של תמרוץ. עוד משהו שזיהיתי ואני יודע שאת מטפלת בו: הנושא של התחדשות עירונית. לוד העתיקה ולוד הדרומית זקוקות מאוד – זה הבלוקים שאת מכירה מקריית גת – ויש פוטנציאל להתחדשות עירונית. שולח לי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר שלמה בן אליהו, שאומר: תשמע, לא יכול להיות שתעריף למטר רבוע לאגרות והיטלים אצלך הוא 392 שקל, ואין אפשרות להנחה. אומרים שמשרדי הפנים והאוצר מתנגדים להפחתה בהתחדשות עירונית בתמ"א 38 או בפינוי בינוי, להפחתה באגרות והיטלים. יש ערים חזקות יותר שיכולות לתת את זה, כי כנראה הן הערים האיתנות, ודווקא אנחנו, הערים החלשות, שממילא לא כלכלי לבנות את שתי הקומות בתמ"א 38 או לעשות פינוי בינוי. צריך לעודד גם פה את העניין הזה – הפחתה באגרות והיטלים ליזמים.

טוב, הבנתי את זה.

מר יונתן בר סימן טוב, אתה תרשום את הדברים האלה וגם אתה, כשהגברת בינת שוורץ תבוא לפה לדיון על השכונה ל"ד 1300.

פרדס שניר.

כן. אז אני מבקשת שגם פה אתם תתייחסו גם לגבי הנושא של הארנונה, תמריצים לארנונה של בנייה לעידוד תעשייה מעל 10,000 מטר. ואתם גם תדברו על התחדשות עירונית, על תמ"א 38 ופינוי ובינוי. על החריגה של לוד מהעניין הזה.

ומר דן להב, קיבלת פה הרבה מחמאות. תלווה את המהלך הזה מטעם משרד ראש הממשלה.

אנחנו - - -

אבל יש כאן היבטים שאפשר לעשות אותם. גם גדעון בעד, וגם שר האוצר בעד. עכשיו צריך רק לסגור את הקצוות. עכשיו, בסגירת הקצוות זה הדבר לכאורה שצריך להיות הכי פשוט, כי כשנקבעה מדיניות צריך רק לבצע אותה. אז את סגירת קצוות האלה נעשה. ותבואו מוכנים בתחילת מארס. לפני הפגרה יהיה כאן דיון שני עם תוצרים.
עכשיו אנחנו עוברים לחבר הכנסת אריאל אטיאס.

אני מודה לך שאת נותנת לי את האפשרות לדבר. אני רוצה להתייחס בכמה מילים על מה שקורה בלוד, קו נטוי אחיסמך: הממשלה הקודמת קיבלה מספר החלטות – חלקן בוצעו, חלקן לא בוצעו – לחזק את העיר לוד. החיזוק של העיר לוד התבטא בזה שמשרדי ממשלה העבירו תקציבים לפיתוח של העיר. והדבר שגורם הכי הרבה לפיתוח של עיר זה שיש שם בנייה חדשה. כשאין בנייה חדשה אז מתחילים להתעסק בכל מיני פרויקטים קטנים. היקף של אלפי יחידות דיור – אין דבר שיותר מחזק את העיר. כשיש דירות יש כסף לפיתוח, מגיעים אנשים חדשים, מגיעים עסקים, וכל העסק מתחדש. ואני לא רוצה לדבר בכלל על סוג האוכלוסייה, ויהודים, וערבים, וכל הערבוב שקורה שם. זה לא רלוונטי לעניין. אנחנו מדברים עכשיו כאזרחי מדינת ישראל.

תכננו אותה בצורה מסוימת. ניסו לשווק אותה מספר פעמים ללא דורש. פשוט היו מכרזים שמשרד הבינוי והשיכון עשה, ואף אחד לא לקח אותם. בשנת 2006 קנו מהיישוב יזמים פרטיים – לא קשור למדינה, ולא קשור למכרזים שהיו בשנת 2006 כשאני בכלל הייתי במשרד התקשורת.

אתה מייצג את היזמים?

אני לא יודע מי מייצג. אני נותן היסטוריה כמי שעסק בתחום הזה ומכיר אותו על בוריו, ואני אומר מה המצב היום. לא יודע מי היזמים, זה גם לא מעניין.

בשנת 2006 קנו קרקע פרטית, יזמים שקנו 1,200 יחידות דיור. אחרי שהם גמרו לקנות, עכשיו צריך לעשות תכנון של כל האזור. ביקשנו מהוועדה הקרואה הקודמת, שהייתה ועדה קרואה, לא של מר מאיר ניצן, של הקודם שלו, - -

של מר אילן הררי.

מר אילן הררי, שהם יעשו תכנון. ודיונים, ודיונים, ודיונים. ולהזכיר לכם שהימים הם ימים שהמדינה משוועת להתחלות בנייה, ליחידות דיור, בוודאי באזורי הביקוש, לפני שבכלל מדברים על לוד, אם מחזקים אותה או לא. כל קרקע באזורי הביקוש זה מוצר נדרש שרוצים לשווק אותה, ועדיין לא יודעים מי האוכלוסייה בכלל. קודם כל להתעסק בתכנון. במשך שנה כדררו אותנו הלוך ושוב. אני אישית הייתי מספר פעמים בעירייה, והם באו אלינו, ודיונים, וסיכום לא סיכום, ולא קרה שום דבר. מתי התחיל לקרות משהו? מתי שהגיע מר מאיר ניצן, שהוא היה ראש עיריית ראשון לציון, והוא לקח את העניינים לידיים, והוא אמר: אני רוצה כאן בנייה. לא מעניין אותי מי ומה, אני רוצה כאן בנייה. רשות מקרקעי ישראל הציעה שמשרד הבינוי והשיכון יבצע את התכנון ויעשה מה שנקרא תכנית צל, שהיא מסדרת, פחות או יותר, אזור של למעלה מ-3,000 יחידות דיור, לפני התוספות של שבס שיכולות להגיע היום ל-4,000 יחידות. גמרו את כל התכנון, עשו תכנית צל, ויצאנו למכרזים. במכרזים האלה זכו יזמים. היזמים האלה שזכו צריכים לקדם את התכנית. היזמים האלה מכרו כבר, לפחות ברמה של קבוצות רכישה, את רוב יחידות הדיור. זוגות צעירים שמו שם ושילמו את מיטב כספם. זה לא רלוונטי מי זה האוכלוסייה. אנחנו לא מוכרים - - -

במקרה כולם חרדים. במקרה, במקרה.

אני אענה לך על "המקרה".

אנחנו לא מוכרים דירות לאזרחים. אנחנו מוכרים קרקע ליזמים. זה מה שהיה בחריש, זה מה שהיה בבית שמש, זה קורה במודיעין, זה קורה בראש העין, זה קורה בגבעתיים, בהרצליה, בכל מדינת ישראל. משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל עושים מכרז ליזם. היזם מוכר למי שהוא רוצה, והוא מוכר למי שמשלם. מי שרוצה שישלם ונראה שיבוא לשם. כל הסיפור והאגדה הזאת, שזה קשור לאוכלוסייה כזו או אחרת, בסוף ראינו מה שקרה גם בחריש, זה קורה בכל הערים האחרות. אתה כמדינה עושה מכרז לכל המרבה במחיר – אני לא אוהב את השיטה הזאת, אבל זו השיטה שנהוגה היום – והיזם מוכר למי שהוא רוצה, וככה זה עובד.
עכשיו, מה קורה מאז? עד היום הזה ראש העיר החדש, אדוני, למיטב ידיעתי, לא חותם על תכנית הצל להפקדה, והדבר הזה גורם לשני דברים: קודם כל, גורם לנזק עצום לזוגות צעירים. אני חושב, סליחה שאני אומר לך, שאתה פועל בחוסר סמכות, כי יש לך, גם מטעם משרד הפנים, ככל שהוא יראה שזה מוגזם, ואם ילכו נגדך או לבג"ץ, אני לא יודע. יכולים לקחת לך את הסמכות הזאת. אני לא יודע אם אתה יודע את זה, אבל אם אתה לא יודע אז תדע את זה, ואני גם אתן לך את הסעיף. יכולים לקחת לך את הסמכות שאתה לא תיתן כאן היתרי בנייה. אין לך שום סמכות לעכב זוגות צעירים ששמו את מיטב כספם, עשרות אלפי שקלים, כבר שנתיים מחכים, והבטיחו להם איזשהו תהליך מסוים. באה יד שנייה ויד שמאל של המדינה – מה הם אשמים? אנשים באו, משרד הבינוי והשיכון פעל בסמכות, עשה מכרז, קנו את זה יזמים. מה, עדיף שיגורו שם, אני לא רוצה להגיד מי? מה קרה? מה היה עד היום? זה מה שאני מתייחס.

אולי הם מעדיפים שיהיו שם ערבים בלוד ולא חרדים.

יכול להיות. אני לא נכנס לעניין הזה - - -

- - -

לא מתייחסים כרגע - - -

הוא היה שר הבינוי והשיכון, מה הוא עשה? - - - הוא היה שר הבינוי והשיכון, מה הוא עשה? לא בא אף פעם ללוד. הוא היה שר הבינוי והשיכון - - -

שקט, חברים. חברים, אתם כולכם תוכלו להתייחס. אני רוצה להגיד: הדיון היום הוא לא על שכונת אחיסמך.

חברים יקרים, אני אשלים את דבריי. תנו לי להשלים את דבריי, אני מדבר רק על עובדות. אני לא אומר כאן שום תיאוריות.

גם אנחנו מדברים על עובדות.

אבל אנחנו - - - ממה שאתה - - - שר הבינוי והשיכון, לא עשית כלום.

אנחנו יושבי העיר ומדברים בעובדות.

חברים, לא, אני לא מוכנה שתדברו ככה אל חבר כנסת.

רבותיי, העובדות הן מאוד פשוטות: אנחנו עשינו מכרזים בכל רחבי המדינה בתקופתי ל-140,000 יחידות דיור ליזמים, לא לאזרחים. האזרח לא מתמודד במכרז, הוא קונה מיזם. והשוק חופשי ופתוח. זו עובדה, זו לא איזו תיאוריה שאני אומר לכם. זה נתקף בבג"צים בגלל כל מיני כתבים וכל מיני סיפורים ולא יצא מזה שום דבר, כי המכרז הוא מכרז פתוח ושקוף לפי החוק, והיזם שמציע את המחיר זכה, ומוכר למי שהוא רוצה.

ואני חושב שזה לא נכון, אדוני ראש העיר, לעכב את תכנית הצל ולבקש מהיזמים שימכרו לגרעין התורני, ואז אתה תיתן תכנית צל ולא תיתן תכנית צל – הכול ידוע ומפורסם, וזה דבר לא נכון לעשות את זה. כי אתה כראש עיר, הדבר שהכי יקדם את העיר שלך שתהיה שם בנייה. וזה שתעכב את הבנייה, אתה תעכב את זה לזמן מסוים, אבל אתה פועל בחוסר סמכות ובחוסר תום לב. ואני מצטער להגיד לך את זה, כי זה דבר שכבר מזמן-מזמן-מזמן היה צריך להיגמר, שיהיו שם היתרי בנייה, שאנשים יגורו שם, ויפתחו את העיר. אתה מקבל שם תקציבי פיתוח. משרד הבינוי והשיכון השתתף שם בהרבה מאוד כסף בעבודה שהוא כבר עשה, וכל העסק הזה מעכב, גברתי. 4,000 יחידות דיור באזורי הביקוש מתעכבים בגלל שיקולים פוליטיים, אני חייב להגיד את זה.

משרד הבינוי והשיכון פה, נכון?

אכן.

אכן. אני רוצה שתיכף אתה גם תתייחס לסוגיה הזאת של אחיסמך. ראש העיר התייחס לזה ואמר: אני לא מתנגד לשכונת אחיסמך, אני רק רוצה שקודם כל יחזקו את העיר. אני לא יכול להיות עם שליש חרדים, שליש ערבים, והעיר הזאת הולכת ונופלת. אני מבקש שיחזקו את העיר, יביאו תעשייה - - -

איך יחזקו אותה? אני רוצה לדעת, איך יחזקו אותה?

הוא אמר - - -

אבל למה זה רלוונטי? אפשר לעשות את זה במקביל. למה זה רלוונטי?

אוקיי. אז הוא רוצה - - -

נניח שהוא לא יחתום על היתר בנייה, אז תהיה שם תעסוקה? למה זה רלוונטי?

חבר הכנסת אריאל אטיאס, קודם כל הוא צריך לפעול על פי החוק והוא פועל על פי החוק.

על פי החוק הוא לא יכול לעכב בנייה.

אבל הוא גם אומר: אני דואג לאינטרס הציבורי של העיר. אז הוא אומר דבר מאוד פשוט: אני רוצה אותם. אני רוצה אותם שם, אבל אני רוצה אותם שם במינון ובאיזון הנכון עם אוכלוסייה נוספת. אם יבוא עכשיו מר דן להב לדוגמה - - -

מה הוא - - -

ראש עיר לא קובע - - - אוכלוסייה, אני כופר בדבר הזה. ראש עיר, העבודה שלו זה לפתח את העיר ולא לתקוע.

תגיד, אז למה - - - חרדית?

איך?

למה ברמת השרון אין שכונה חרדית?

בגלל שזה יקר ולכן הם לא באים לשם. כי זה עולה הרבה כסף. מה זה למה?

למה - - - שכונה חרדית? אתמול אמר לי מר שמעון לנקרי באירוע - - - למה? זה לא - - -

איזה מין דבר זה? מה זו השנאה הזאת?

מה קשור?

זו רק שנאה. אין בזה שום דבר אחר.

- - - שנאה.

כוחות השוק קובעים מי גר – איפה. לא ראש העיר קובע. זה הכול.

- - -

אולי יש פה איזה - - - דווקא - - - החרדי.

אבל יש לי פתרון נהדר לזה. אבל יש לי פתרון.

כוחות השוק קובעים. זה הכול.

מבקר המדינה קבע שאתה התערבת התערבות בוטה במשרד - - -

ומבקר המדינה לא – אתה משקר, הוא לא אמר במכרזים.

- - - הוא קבע - - -

הוא לא אמר במכרזים.

- - -

הוא לא אמר במוכרזים.

הוא אמר - - -

אני אגיד לך מה הוא אמר.

מה הוא אמר?

מאחר ומבקר המדינה טען שהיזמים או העירייה היו צריכים לעשות את התכנון לתכנית הצל ולא משרד הבינוי והשיכון.

ממש לא. ממש לא. כיוונת - - -

ככתבו וכלשונו. תאמין לי, אני מכיר את זה בעל פה.

אתה כיוונת לאוכלוסייה - - -

תאמין לי שאני מכיר את התכנית בעל פה. אבל אתה כראש עיר מועל בתפקידך חודשיים או שלושה אחרי שנכנסת - -

ממש לא. ממש לא.

- - בשביל שאתה נגד חרדים.

- - -

אתה פועל בחוסר סמכות.

סליחה, אתה נגד חרדים.

רואים שאתה בעד.

אתה נגד חרדים. אתה יודע מה אמר חבר הכנסת אלי ישי?

מה זה משנה מה הוא אמר? מה זה משנה מה הוא אמר?

חברך לסיעה, חבר הכנסת אלי ישי, שאלו אותו: למה אתה לא עושה בית שמש חרדית ובית שמש חילונית? אתה יודע מה הוא אמר? חייבים את החילונים החזקים כדי להתבסס. בוא, אני אתן לך דוגמה - - -

אבל מה זה הדבר הזה? עם כל - - -

- - -

- - -

יש חברי כנסת. מה זה?

בבקשה. הוא אמר שאני נגד - - -

הנה, יצא המרצע מהשק: הוא אמר שהוא לא רוצה שיהיו הרבה חרדים בלוד.

הוא לא אמר. הוא לא אמר את זה.

לא נכון. הוא לא אמר את זה.

- - - יותר ממך. ואתם רוצים לשים אותם אחר כך בלי גני ילדים, שיהיו - - -

מר יאיר רביבו, הבנתי את מה שאתה אומר, ואני רוצה רגע, יש לי איזה פתרון, - -

לא, כי אני לא רוצה שיגידו - - - לחרדים.

- - בשיתוף לשכת ראש הממשלה, ומשרדי הבינוי והשיכון והפנים. תיכף, יש לי איזה פתרון, ונראה איך אנחנו הולכים אליו.
אתה תהיה ערני, מר דן להב.

אני ערני אבל משרד ראש הממשלה לא יעסוק - - -. יש לזה ועדות מסודרות - - -

שנייה, אל תדאג, הכול יהיה בסדר.

חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. ומשרד הבינוי והשיכון, תן לי תשובה לגבי אחיסמך.

- - -

אפשר לעשות דיון על אחיסמך, כי זה לא הדיון.

לא, זה לא הדיון, אבל אני נותנת להם להתבטא.

סליחה, הדיון על אחיסמך מזרים הרבה כסף לעיר ומשנה את הפנים שלה.

מאה אחוז, אבל הדיון היום הוא לא על אחיסמך. הדיון היום הוא לא על אחיסמך. הדיון היום הוא על לוד.

- - -

הרבה מאוד כסף.

אני לא יודע איזה - - -

אתה ממש לא יודע. אתה - - -

- - - אבל זה מחד. מאידך - - - מקודם ראש העיר, מחר - - -

אנחנו ניתן לכל חברי הכנסת. כל חברי הכנסת יכולים לדבר. כל חבר כנסת יוכל לדבר, ואנחנו נסכם את הדיון. הדיון הזה הוא לא על אחיסמך, אבל אחיסמך הוא חלק מלוד, והם רוצים להתייחס לזה.

לא, כי מציגים אותנו כאילו אנחנו פה שונאי חרדים. חס וחלילה.

ממש לא.

- - - יש שני בנים חרדים. אנחנו לא נגד חרדים, אנחנו רוצים אותם.

אני לא הבנתי, את יכולה להגיד לי מי האדון שמנהל איתי דיון?

סגן ראש העיר.

סגן ראש העיר, עם כל הכבוד לך, זה מה שאתם עושים בפועל.

מר אלי סער, אני שמעתי מה שאמר ראש העיר בפתיחת דבריו. אז כדאי שתשים לב - - -

בסדר, אבל הוא לא היה פה. הוא לא היה פה.

מר אלי סער, אנחנו מכירים קצת, לא הרבה. מכירים קצת.

מר אלי סער, אז הוא לא היה פה, ולכן ראש העיר ישמיע את זה שוב, ואנחנו נסכם את הדיון.
חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. כן.

גברתי יושבת הראש, אם אפשר. אני מלווה את לוד בתפקידים שלי בכנסת הרבה מאוד שנים. אני גם לפני הרבה שנים הייתי יושב ראש ועדת הפנים, בתקופה שמר בני רגב היה ראש העיר. עשיתי כמה דברים. לא הרבה, אבל עשיתי כמה דברים בשביל העיר הזאת. עשיתי בשביל העיר הזאת גם בהיותי יושב ראש ועדת הכספים וחבר בוועדות השונות. מבחינתי, לוד הייתה עדיפה בכל קנה מידה. עיר במרכז הארץ, שלא התקדמה במשך כל השנים בגלל הרבה סיבות של בירוקרטיה. ראשי ערים שניסו לפרוץ דרך, ולכאורה היו יכולים אם הממשלה לא הייתה אטומה. אני שומע פה את הפקידים, הפקידים - - -

הממשלות.

הממשלות, הממשלות, כן. לא דיברתי. על הממשלה הזאת, הנוכחית, יש לי הרבה מאוד דברים, אני לא צריך להכניס לה גם את לוד. היא לא עושה דברים טובים - - -

כי אתה בסדר בלוד, אז מה שטוב צריך להגיד טוב.

בסדר, בסדר, בסדר, תגידי מה שאת רוצה – בלוד אין פריצת דרך. נכון להיום אין פריצת דרך. זה שלא רוצים להכניס אותה למפת אזורי העדיפות הלאומית, הסיבה היא נורא פשוטה: מפת אזורי העדיפות הלאומית זה כסף. יכולים להגיד עד מחר שזה לא כסף. זה כסף. רק לא רוצים לעשות את זה מכיוון שממשלת ישראל לא רוצה להיכנס לתוך העניין בגלל שיצטרכו להשאיר חלק מהערים בחוץ, וחלק מהערים עומדים בראשן חברי מרכז ליכוד, ולכן הממשלה לא - - -

אני מוחה על הדברים האלה.

תמחי.

לטובת הפרוטוקול, אני מוחה על הדברים האלה. בוא נתייחס לעצם העניין עצמו.

אני מצטער, אני לא הולך להגיד רק מה שאת רוצה. חלק מהדברים אני אגיד מה שאת רוצה - - -

אוקיי, אז אני מוחה. אבל אני בכל זאת מוחה כיושבת ראש הוועדה, אני מוחה על עצם העניין.

אבל גברתי יושבת הראש, יש לי חסינות.

אוקיי.

ואני אומר לכם שתדעו, שלא תהיה אי הבנה בעניין הזה: אני קיבלתי החלטה כיושב ראש ועדת הכספים שמפת העדיפות תהיה לא רק מפה של ריחוק ממרכז הארץ, אלא גם המפה הסוציו-אקונומית, שזה נושא שעומד לדיון. אמרו לי גורמים רשמיים בממשלה: יש לנו בעיה להעביר את מפת אזורי העדיפות הלאומית בגלל שעל פי החלטת הבג"ץ חלק מהערים שבהן יש חברי מרכז ליכוד יהיו מחוץ למפה. את יכולה למחות על זה.

אני חבר מרכז ליכוד ואני בחוץ.

וצריך לשנות, לצאת מהריבוע הזה. אם שמתם לב, גם עכשיו, בדיונים שהתקיימו, עוד לפני שמקיימים את הדיונים האמיתיים, אף אחד ממשרדי הממשלה לא אמר שיש איזשהו דבר, להוציא את התקציבים הצבועים – בסדר, אני גם את זה מכיר. לא אמר שום דבר: לא במדיניות המיסים מעבר למדיניות הארצית; לא במדיניות שנוגעת לרשויות המקומיות של הגבולות וכל מה שנלווה לעניין הזה, שיש לזה משמעות מאוד רבה בלוד. אף אחד לא אמר שום דבר פורץ דרך. לא אמרו איזשהו נושא, להוציא את העובדה שראש הממשלה ביקר שם חמש פעמים, נדמה לי. אם אני טעיתי בפעם אחת אז אני מתנצל בפני ראש הממשלה. חוץ מזה לא נעשה דבר בעניין הזה, וזו האמת.

הדיון הוא על לוד, ואחיסמך הוא חלק מלוד. אני לא נעלבתי ממה שאמרת, אדוני ראש העיר. אני לא הכרתי אותך קודם. אני ביקשתי מחברת הכנסת מירי רגב שתסדר לי פגישה איתך, אבל היא אמרה: תבוא לישיבה אז תראה את ראש העיר, תראה שהוא איש נחמד.

- - -

על כל פנים, אני הייתי באמצע שאמרתי שביקשתי את הפגישה הזאת. אמרת לי, תבוא לישיבה, אתה תראה שהוא ראש עיר נחמד. בסדר, אז אני באתי ואני מבקש לומר שני משפטים לגבי הנושא של אחיסמך: אני לא מקבל את הגישה הזאת שהציבור החרדי הוא ברמה נמוכה, ומצבו הסוציו-אקונומי הוא כזה שהוא יגרום לבעיות בלוד. אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שזו השקפת עולם מוטעית לחלוטין. אני חושב שיכולים לתרום, אבל זה גם לא רלוונטי. הדיון הזה הוא דיון שלא מכבד את לוד, לא מכבד אותך, אדוני ראש העיר, מסיבה נורא פשוטה: לא היה מעולם תופעה כמו שקורית עכשיו. היה. ראשי עיר תכננו שתבוא אוכלוסייה. תכננו, לא אמרו את זה. תכננו שיבואו אוכלוסיות מהסוג הזה ואוכלוסיות מהסוג האחר. לא אמרו שלא מקבלים אתיופים בעיר מסוימת, תכננו שהם לא יבואו. וכשתפסנו את זה היה דיון נורא ואיום. לא רוצה להזכיר את שם העיר, הוא לא ראש עיר היום. וכשלוקחים קבוצה באוכלוסייה אפשר לתכנן. ראש עיר חכם נוהג בתבונה.

המקרה של לוד הוא משהו אחר לגמרי. מדובר על משפחות שהוא לא מכיר מדיניות, הוא לא יודע שום דבר. אמרו לו: תשמע, זאת קרקע פרטית, כמו שאמר חבר הכנסת אריאל אטיאס. זאת קרקע פרטית. אנחנו שילמנו על זה כסף. באו יזמים – אני חושב שהם לא חרדים – ואמרו למשפחות שונות - - -

כולם חרדים.

היזמים לא. היזמים.

תושבים - - - תושבים - - -

בסדר, למה אתה? אני המשפחה.

מלמלתי ביני לבין עצמי.

לא, לא, אל תמלמל, בגלל שתחשוב שזה הבן שלך.

הם גם רוצים להיות שם, תאמין לי.

את השנאה שנובעת פה אני רואה כבר.

אני זוג צעיר. שילמתי 400,000 שקל. שילמתי. אין לי כסף. אני לא משפחה עשירה. אני לא יכול לקנות במגדלי אקירוב. כמוני רבים מאוד, שילמו את הכסף. הם צריכים להתחיל לבנות. עברו את כל האישורים – מסכת ייסורים בירוקרטית כפי שכולם מכירים ועוד יותר. הגיע לשלב שבו ראש העיר צריך לחתום. זה השלב. אם לא היו בחירות וראש העיר הזה לא היה נבחר, עדיין הייתה ועדה קרואה, הם היו יכולים לממש את הכסף שלהם.

עכשיו, נבחר ראש עיר, וראש העיר אומר: אני עכשיו רוצה לבחון את העניין. נחכה עד שאנחנו נצליח להביא סטודנטים, יוצאי צבא, ואוכלוסיות אחרות - - -

גרעין תורני. תקרא לילד בשמו.

וגרעין תורני.

גרעין תורני.

לא חשוב.

זה חשוב כי זה העובדות.

אבל חבר הכנסת אריאל אטיאס, תן לי להגיד רק את הדברים שלי.

אין לך דירה. אני מצטער מאוד. תחכה חצי שנה, שנה, שנתיים, עשר שנים, עד שאנחנו נהפוך את לוד למשהו אחר, שיהיו שם כל הקבוצות שעליהן אני מדבר. בינתיים, תפשוט את הרגל. אתה, הזוג הצעיר, תסתכל לו בעיניים, ותגיד לו: אני עכשיו מתכנן את לוד. נכון שעברת את כל הבירוקרטיה, נכון שקיבלת את כל האישורים, נכון שרשות מקרקעי ישראל אומר שצריך לגמור את זה, נכון שמשרד הפנים אומר שצריך לאשר את זה, נכון שכל המדינה אומרת שעל פי החוקים התכנוניים והאישורים הנדרשים הכול נמצא, אבל ראש העיר לא רוצה לחתום מסיבת מדיניות שיכול להיות שהיא נכונה, לא נכונה – לא נכנס איתו לאידיאולוגיה.

אני רק מבקש, אדוני ראש העיר: תסתכל לאנשים האלה בעיניים, ותגיד להם את מה שאמרת כאן. אני לא מתווכח איתך על הרמה - - -

אתה יודע איזה פופוליסטי להגיד שאנשים שקנו בלי היתר בנייה, שמו כספם על קרן הצבי, זה פופוליסטי - - -

זה לא פופוליסטי, זה העולם של קבוצות רכישה. זה מעוגן בחוק. זו לא הבעיה של - - -

- - -

קבוצות רכישה זה סיכון. זה סיכון. מה זה קבוצת רכישה?

חבר הכנסת משה גפני, משפט סיכום.

משפט הסיכום הוא: אדוני ראש העיר, אתה יכול לתכנן את העיר. אנחנו נעזור לך בדבר הזה, זה בסדר גמור. אתה לא יכול לעמוד מול אנשים בחברה דמוקרטית. אתה לא יכול לעמוד מול אנשים שהמדינה אמרה להם באמצעות החקיקה, ובאמצעות התכנון, ובאמצעות האישורים: אתם יכולים להשקיע את הכסף, אנחנו הולכים לתהליך כזה וכזה. ואמרו לי את זה גם כן. בסופו של דבר - - -

נלך לבית משפט.

מי? לא.

הם יכולים ללכת לבית המשפט.

אני לא אמרתי בית משפט. אני הזכרתי את המילים בית משפט?

אבל אני אומרת שהם יכולים ללכת לבית המשפט.

חבריי, יש לי הצעה אופרטיבית, יש פה אנשים ממשרד האוצר: בואו, קחו את השכונה, תעשו סכום אפס. תגידו כמה - - -

אני - - -

רגע, רגע, תן לי, תן לי משפט.

לא רוצה.

תן לי משפט.

אני לא רוצה.

למה - - -

אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה.

אתה יודע שמשפחה חדשה, ערבית או חרדית, מייצרת 10,000 שקל - - -

אתה משפחה חלשה, הגעתם כעולים חדשים - - -

מה זה האפרטהייד הזה? אתה מדבר כמו אפרטהייד.

כן? זה לא אפרטהייד. - - - למה - - - מסוציו-אקונומי 1? למה - - - את זה 2? למה זה כזה חלש? אבל זה עובדתי.

- - - כי היא כבר קנתה. כי היא כבר קנתה. מה זה צריך להיות הדבר הזה?
מה שאתה אומר, ראש העיר, אתה אומר משהו מאוד פשוט: אתה אומר אפרטהייד לחרדים או לחלשים או לערבים. ככה אתה מדבר. - - - את הדירות. לאנשים שקנו את הדירות.

חבר הכנסת אריאל אטיאס, אני יודע שפעלת שאני לא אבחר, והיה לך מאוד חשוב שאני לא אבחר.

זה לא רלוונטי.

- - - במועמד מולי.

אני לא מכיר אותך בכלל - - - מה זה רלוונטי?

זה רלוונטי כי אתה - - -

- - -

גם ישראל ביתנו תמכו במועמד שמולך, מה זה רלוונטי בכלל?

תקשיב, הציבור ששלח אותי ידע בדיוק מה העמדות שלי.

גם לישראל ביתנו יש אמירה לגבי אחיסמך.

זה לא רלוונטי מי תמך – איפה.

אנחנו מדברים על ישראל ביתנו. יש לנו אמירה - - -

מי ששלח אותי - - -

זה לא רלוונטי. אתה פועל בחוסר סמכות. זה הכול.

אל תיקח - - -

ראש עיר אומר: אני לא רוצה אוכלוסייה שקנו פה דירות?

אני רוצה אותם מאוד. קודם כל, איחרת. לא באת בתחילת הדיון, לא שמעת - - -

כמה שנים - - - תכנית הצל כי אתה לא עצרת?

אני לא אחתום על - - -

זה הדבר.

תגיד לי, אתה תבוא עוד עשר שנים, תגיד לי: 100 מיליון שקל גירעון, מה קרה? אתה תעזור לי? אתה תעזור לי?

מה זה רלוונטי הגירעון? - -

זה רלוונטי - - -

מדובר באנשים שקנו דירות. זוגות צעירים ששילמו כסף.

תגיד לי, אז מה אם הם שילמו כסף? רק על זה אתה מסתכל? ניתן להם דירות, לא יהיו גני ילדים, לא תהיה תעסוקה, לא יהיה - - -

- - - את הזוגות הצעירים - - -

- - -

- - - אכפת לך. בטח שלא אכפת לך. בגלל זה אני פה, כי לי אכפת. בגלל זה אני פה.

אתה מסתכל נדל"ית על עיר? אתה מסתכל נדל"ית? - - -

אני מסתכל על זה שראש עיר - - -

זה לא ייתכן שחברי כנסת מעורבים באינטרסים הכלכליים – מי קנה ומה. זה חמור מאוד. חמור מאוד.

חבר כנסת דואג לציבור.

אנחנו כאן - - -

זה לא אינטרסים - - - לאוכלוסייה הזאת. זה הכול.

- - - זה פוליטי.

למה לציבור הספציפי - - -

מה שאתה לא עושה אנחנו עושים. אנחנו דואגים לציבור.

תגיד, למה בעכו אין שכונה חרדית? - - -

אני אגיע לעכו ואני אלמד אותך איך מתנהלת עכו. לך תלמד איך מנהלים עיר.

אתמול אמר לי מר שמעון לנקרי שהוא לא ייבחר אם הוא יקים שכונה חרדית בעכו.

אני מציע לך, לך תלמד איך מנהלים עיר מעכו.

יצא המרצע מהשק.

שני מרצעים - - -

יצא המרצע מהשק – איזו גזענות נגד חרדים.

איזה פופוליזם.

זה אפרטהייד.

איזה - - -

יצא המרצע מהשק.

איזה - - -, נו.

מזל - - - אמיתיות.

מר בני רגב ביקש לדבר. ולאחר מכן, משרד הבינוי והשיכון.

צריך להיות שם - - - קרקע של הצבא היה צריך להיות - - -. אתה דאגת שזה יצא משם. לזה אתה לא מתייחס בכלל.

אף אחד לא - - -

מה - - - קרקע של הצבא - - -. לזה אתה לא מתייחס בכלל.

אף אחד לא רצה את הקרקע.

אני רוצה לדעת, גברתי יושבת הראש, למה כל ההרכב הזה פתאום תוקפים את לוד? איזה אינטרס יש להם לתקוף את לוד? איזה אינטרס יש לכם לתקוף את לוד?

מר בני רגב, בבקשה.

אני רוצה לדעת אם ההורים של מר יאיר רביבו הגיעו ללוד כאנשים עשירים או כמשפחות חלשות. זו השאלה. תשאל את עצמך.

- - - חברי המועצה יגיבו. אנחנו - - -

אני באתי דווקא בקשר לאחיסמך. מכירים אותי פה. בי לא יחשדו, למרות שאני, אפשר לומר, בלי כיפה, חילוני. אני עשיתי הרבה למען הדת, למען הציבור הדתי. האמנתי בזה. אבל מה שחשוב לי לומר: לפני מספר שנים היה אריק שרון, לצערי, רפואה שלמה.

שיאריך ימים.

ישבנו ביחד. הוא גם בא ללוד. אני הייתי אצלו לדון דווקא על אחיסמך, והוא החליט בנוכחותי – 650 אנשי קבע. הוא זימן אותם, בנוכחותו ובנוכחותי, לתת להם שם קרקע. במקום שיעברו לעכו, להביא אותם ללוד. מסיבה פשוטה: על מה אנחנו מדברים כל הזמן על לוד? הבעיה של לוד, אני נולדתי בעיר הזאת. עיר מעורבת – דתיים, חילונים וערבים. ותודה לאל, אני חושב שאנחנו דוגמה במדינת ישראל איך הציבור הערבי, והיהודי והדתי חיים ביחד. אני אומר את זה באחריות.

לא אמרו לכם שאתם משפחה חלשה ולא רוצים אתכם - - -

רגע. אבל הוא לא אמר שהוא לא רוצה אתכם.

- - -

חבר הכנסת ישראל אייכלר, הוא לא אמר שהוא לא רוצה אתכם.

זה מה שהוא - - -

הוא לא אמר את זה. לא. הוא לא אמר את זה.

ממש לא.

הוא לא אמר את זה. ותיכף נעשה סדר פה בדברים ונראה איך ניצור איזשהו פאזל נכון, שכולם יהיו מרוצים מזה. אבל רק תנו לנו להתקדם. הוא בסוף ראש העיר. בסוף המפתח אצלו, וצריך ללכת איתו לגמישות ולראות איך ביחד - - -

אבל מי שצמח מבית עני לא יכול להגיד לאנשים אחרים על חלשים.

אבל אני לא חושבת שהוא יורק מכוס שהוא שתה ממנה מים. מעולם.

הבעיה של לוד, ואני אומר את זה באחריות, אתם מכירים את זה, רוב חברי הכנסת והשרים שהיו, היא לא בעיה של עוד מדרכה ועוד כיכר ועוד תשתיות. הבעיה של לוד – איך לחזק את העיר הזאת. הסוציו-אקונומי שלנו, לצערי, כאשר בנו את שוהם ומודיעין, רוב הציבור החזק ואפילו הבינוני עברו לשם. אני אומר לכם את זה באחריות, כואב לי לומר את זה, למרות שהילדים שלי, והנכדים שלי, ואני גר שם בלוד, ואני אחיה לנצח בלוד, ואני גאה בעיר הזאת. מה שכואב לי – לחזק את העיר הזאת. ואני חלילה לא רוצה לפגוע בחרדים בשבילי. יש לי ידידים חרדים. באמת, מכל הלב. והם יעידו על כך. כראש עיר עשיתי רבות למען הציבור החרדי. אבל אני רק רוצה להבין, ואני אומר לכם את זה ולחבר הכנסת אריאל אטיאס: - -

הוא הלך. הוא הלך. הוא סיים את דבריו והלך.

- - איך מכרו דירות? הרי תחשבו קצת, איזו חוקיות פה? מכרו דירות ואין אישורים. הקבלנים היזמים מכרו דירות. את כל הדירות מכרו בלי אישורים.

- - -

שינוי תב"ע: שינו את התב"ע בוועדה המחוזית.

למה שינו?

על מה שינו? למה שינו? זה חוקי? בדקתם?

שינו בשביל צרכי ציבור, להגדיל שטחים חומים.

שינו בגלל שיקולים - - -

בשביל להגדיל שטחים חומים.

הוועדה המחוזית ששלט בה שר הבינוי והשיכון דאג לכך לשנות שינוי תב"ע בוועדה המחוזית. אני אומר לכם את זה באחריות, ותעשו את הבדיקה.
עכשיו, 3,100 יחידות דיור. תדעו לכם, זו עוד עיר בתוך עיר. אתם יודעים מה המשמעות? ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו, ואני אומר את זה לטובת הציבור החרדי: המקום שהם הולכים לבנות ולגור לא מתאים להם. מול שכונה של חילונים ודתיים ב"גני יער", שכונה לתפארת של זוגות צעירים.

כולם דואגים לחרדים. כולם דואגים - - -

אנחנו דואגים ללוד.

אני אומר לכם, זו תהיה פגיעה גם בציבור החרדי וגם בציבור החילוני. תחשבו טוב על זה. תתנו את הדעת. אני אומר לכם שלא סתם ראש העיר עומד עם הרגליים האחוריות. אבל להגיד: לפגוע בציבור החרדי – לא. חלילה, לא. אבל תמצאו פתרון אחר.

מר בני רגב, תודה רבה לך. מאה אחוז, תודה רבה לך.
אני מבקשת את התייחסות משרד הבינוי והשיכון - - -

אני הולך לוועדה אחרת. בסדר. סתם היו המריבות האלה. אני יוצא מפה מאוכזב לגמרי.

אנחנו נקבל איזושהי החלטה כאן, ואני אבקש אותך ראש העיר שתפגוש את חבר הכנסת משה גפני בהקדם אצלך במשרד, ותדברו בנחת על הסוגיה הזאת, ונראה איך נביא את הפתרון הנכון לעיר לוד ולאנשים - - -

חבר הכנסת משה גפני, אני אצטרף לפגישה הזאת.

כן, הבעיה שאתה מתעלם מהעניין שאנשים תמימים שילמו כסף ואין מי שיפצה אותם.

הוא לא מתעלם.

אתה יודע מה, הם לא תיאמו ביניהם. אתה יודע מה, הם לא תיאמו ביניהם. מה שאמר ראש העיר בתחילת הדברים, הם לא תיאמו. מר בני רגב נכנס אחריו.

בסדר. בסדר. נו, מה את רוצה - - -

אתה שמעת את הדברים. אני חייבת להגיד פה משהו לפני שאתה יוצא: ראש העיר, מר יאיר רביבו, אומר ומדבר מדם ליבו. הוא לא מנסה להגיד - - -, והוא לא נגד אוכלוסייה כזאת או אחרת - - -

יושבת הראש, זה לא חרדים, מדובר על אתיופים. גם על - - - הוא כזה.

נו, די, בחייך, חבר הכנסת משה גפני. זה לא - - -

בחייכם, תעשו טובה. אתה גזעני במובן הכי חמור של המילה.

הוא לא היה רגע אחד חרדי.

הכי חמור - - -

לא היה - - - שהיה מעז לעשות את זה.

זה לא מוביל לשום מקום.

חבר הכנסת משה גפני, אתם תיפגשו - - -

לשום מקום.

לא היית - - -

- - - אנשים, תענה להם על הכסף.

תיכף נדבר בעניין הזה.

בושה וחרפה.

לא היית מעזה לעשות דיון כזה.

לא היה דבר כזה במדינת ישראל.

וכשפרטים שלמים פה - - -

עומד ראש עיר עם כיפה. אומר לאנשים דתיים, אומר להם שהכסף שלכם ילך לאיבוד.

הוא לא אמר את זה.

יש עוד אנשים - - - לנהל עיר. אתה עושה טעות אמיתית.

בושה. אתה גזעני שלא היה כדוגמתו.

ואתה חצוף. אתה חצוף - - -

סתום את הפה.

תתבייש לך.

ואתה חצוף. אתה חצוף.

תתבייש.

מר יאיר רביבו, די. חבר הכנסת משה גפני, לא, אתה לא יכול להגיד - - - גזען. אתה לא יכול להגיד את זה בכלל.

סתום את הפה.

אתה חצוף. לא, הוא חצוף. הוא לא ידבר ככה לראש עיר נבחר.

גזעני.

מי אתה בכלל? מי אתה בכלל?

מי אתה?

מי אתה בכלל שאתה קורא לי גזעני?

מי אתה? מי אתה?

אני ראש עיר נבחר. מי אתה שאתה תגיד לי שאני גזעני? חצוף. אתה חצוף.

- - - מה שדיברת, מר יאיר רביבו. תשמע מה שדיברת.

חצוף. חצוף. אתם חצופים. אתם חצופים ופוגעים - - -

אתה יותר גרוע - - -

אתם חצופים. די כבר.

- - - לא, לא, לא, עד כאן. יש גבול לכל דבר - - -

אתה - - -

אתה יותר גרוע - - - בלוד.

אתם - - -

אתה מדבר כמו גזען. אתה דיברת פה דברי גזענות.

מר יאיר רביבו, שב. מר יאיר רביבו, די.

אל תחליטו את גורלה של לוד.

אני אוהב חרדים יותר מכם.

אל תחליטו את גורלה של לוד.

יותר מכם אני אוהב.

במעשה, לא - - -

כן, כן, במעשה.

מר יאיר רביבו, שב, בחייך. די.

מי הם בכלל שהם יגידו - - -

- - -

אתה כובש זר בלוד. לא עיר ערבית - - -

אני מאוד מקווה - - - יגיע למשטרה. אני מאוד מקווה - - -

אתה כובש זר בלוד.

אני מאוד מקווה שיגידו מי מעורבב באחיסמך, כולל נבחרי ציבור, ושנגיע למשטרה ויחקרו. מה שהיה על אדמות גינתון, על דודי אפל, זה כלום לעומת אחיסמך, ואני מוקלט פה.

אני לא יודע איפה זה אחיסמך. אבל אני שומע ראש עיר ככה - - -

אז אני אומר לכם, תשקלו מילים, כי מי שדיבר פה לא סתם אמר מבקר המדינה. אנשים מעורבבים פה ברמה האישית, ואני אומר את זה. אנשים מעורבבים ברמה האישית. ברמה האישית. אז ברמה האישית. ברמה האישית.

גברתי היושבת ראש, לא יעלה על הדעת שיישב פה נבחר ציבור - - - על חברי כנסת "חצופים" - - -

כי אתה תגיד לי גזען? - - - תגיד לי גזען? תגיד לי גזען. - - - לי גזען.

מן הראוי היה להוציא אותו החוצה מהדיון.

מי שלא רוצה, אין ראש עיר בעולם שיגיד שהוא לא רוצה יהודים בעיר שלו.

- - -

כך אתה אמרת את זה פה.

הנה אני אומר: רוצה אני. רוצה אני. אני רוצה רק - - -

- - - הפוך, אמרת אוכלוסייה חלשה. - - - חלשים.

נכון. אז לתת עוד אוכלוסייה חלשה על אוכלוסייה חלשה? עוד?

אבל אתם שאלתם את האוכלוסייה שלכם אם העירייה מסוגלת לתת - - -? אתם שאלתם?

- - -

אנחנו בדקנו. נכון לאוכלוסייה שלך גם אין פתרונות. לאוכלוסייה - - -

אני חושב שאת צריכה לקרוא לראש העיר קודם כל לסדר על הדברים שהוא אמר כאן - - -

אני לא מוכנה שיקראו פה אחד לשני גזען. זה הכול.

אני חושב שברגע שאומר: חברי כנסת חצופים, ואת לא קוראת לו לסדר, יש טעות מצידך.

ולהגיד לי גזען? והוא יקרא לי גזען? זה יקרא לי גזען?

אתה אל תעשה כאן הכללות.

אני לא גזען.

אתה לא תעשה כאן הכללות. שמעת אותי?

בוא נרגע.

אל תעשה הכללות.

אני מציע: בוא נרגע.

שמעת אותי? אל תעשה הכללות.

מר יאיר רביבו, אני מבקשת ממך לדבר בכבוד לחברי הכנסת, וחברי הכנסת ינהגו בכבוד - - -

בסדר גמור.

ותחזור בך ממה שאמרת - - -. אתה לא תגיד - - -

שאלה - - - ואמרו לי גזען, אני אחזור.

כשמכבדים אותך, אתה לא תקרא פה לכולם - - -

אף אחד לא יקרא לי גזען.

אתה לא תקרא לכולם חצופים.

אני נשוי לאישה חרדית, ואני מבית דתי, ואף אחד לא ילמד אותי מה זו אהבת הדת. אף אחד. אף אחד. אתם העסקנים חושבים שאתם מייצגים את כל הציבור. אני מייצג את הציבור טוב מכם או מכם.

אף אחד לא דיבר בלשון רבים. אתה דיברת בלשון רבים.

אמרו לי גזען. אמרו לי גזען.

גזען זה לא לשון רבים.

זה לא?

לא.

טוב.

לא אמר גזענים.

הוא אמר לי גזען.

אתה אמרת חצופים, ואני מבקש ממך לחזור בך.

על חצוף אני מתנצל.

יופי. תודה רבה. בזה נגמר כרגע הדיון על אחיסמך, ואני לא פותחת את אחיסמך.

משרד הבינוי והשיכון, בבקשה.

את לא יכולה להגיד לא לפתוח את אחיסמך, מפני שכל אחד יקבל רשות דיבור וידבר על מה שהוא רוצה.

תדברו על מה שאתם רוצים, אבל בצורה מכובדת.

זה לא היה צריך להיפתח בכלל. זה לא היה צריך להיפתח בכלל.

אתם פתחתם את זה.

זה לא היה צריך - - -

זה לא היה במצע הדיון. תקרא את מצע הדיון.

אני יודע שלא.

אז למה פתחת את זה?

אני לא פתחתי את זה.

אז חבר הכנסת משה גפני פתח את זה, וחבר הכנסת אריאל אטיאס פתח את זה. לא אנחנו פתחנו את זה. אנחנו דיברנו על - - -

- - - מבקש להתייחס לעיר לוד בכללה.

אז בסדר. אז תמתין. אז יפה.
בבקשה.

טימור מגרלי, אדריכל מחוז המרכז, משרד הבינוי והשיכון.

אני אציין עובדות: בשנת 2008 אושרה תכנית ל"ד-8100, אחיסמך הגדולה, שתוכננה על ידי מינהל מקרקעי ישראל, ומאז חברת "לנדקו", "לורם" לשעבר, הייתה אחראית על פיתוח התשתיות.

ב-2011 משרד הבינוי והשיכון הכין תכנית צל, תכנית מנחה, במטרה להגדיל את תקן מוסדות הציבור, ומאז התכנית הועברה לוועדה המקומית לוד, שהיא האחראית הפורמלית, יוזמת התכנית. תכנית סטטוטורית, נקראת ל"ד-8100/3, במטרה להגדיל את תקן מוסדות הציבור, ולהגדיל קיבולת יכולת הדיור מ-3,000 ל-3,600 יחידות דיור. התכנית נדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לפני כשנה. הוחלט להפקידה בתנאים. התנאים מולאו. והתכנית הועברה לחתימה של כבוד ראש העיר לצורך פרסום הפקדה להתנגדויות, על פי החוק, הליך תקני, לצורך הגשת התנגדויות, גם בכל מכלול הדברים האלה. אלו העובדות.

אוקיי. עכשיו, יש לי שאלה: האם הקרקע הזאת הייתה מיועדת מראש לתכנית של אנשי קבע?

היו מהלכים, ואני הייתי שותף כמתכנן מחוז במשרד הבינוי והשיכון להביא אוכלוסייה משרתת קבע, והיו מספר סבבים. גם בדקנו איזשהו ברמה תכנונית. אני לא יודע, אין לי כלים לציין, מדוע, מאיזה סיבות, באמת אותה עמותה החליטה להעביר את האוכלוסייה הזו. אני יודע שקמה שכונת קבע - - -

למה הם לא באו?

שקט.

אני רוצה לדעת למה הם לא באו.

לא, אתה תמתין רגע.
כן, בבקשה.

זהו.

עכשיו, שאלה נוספת שלי: האם יש היום קרקע בלוד שאפשר להביא לטובתה שכונה של קבע?

היום, כפי שצוין קודם, 1,300 יחידות דיור – הקרקע נרכשה מהמושב, מגורמים פרטיים, עבור 1,300 יחידות דיור. כ-1,700 יחידות דיור מהתכנית המקורית היא קרקע בבעלות המדינה. כלומר, הדין עליה, ברגע שהתכנית תאושר למתן תוקף, ניתן לקדם - - -

מר דן להב, פה אני צריכה אותך. אם אנחנו באים היום לגברת בינת שוורץ, למשרד הפנים, למשרד הבינוי והשיכון, למשרד ראש הממשלה, ואומרים: אנחנו רוצים לחזק את העיר לוד. יש כרגע 1,700 יחידות דיור על קרקע של המדינה.

אפילו יותר.

יותר. זה עוד יותר טוב. ואנחנו היום רוצים לשלב אוכלוסייה של חרדים, אוכלוסייה של ערבים, אוכלוסייה של חילונים, ואנחנו רוצים בעצם לחזק, ובעצם זה ייתן פתרון. קודם כל, ייתן פתרון לאותם אנשים שבאו וקנו בדין את הקרקע. ראש העיר אומר: אין לי בעיה עם מי שקנה בדין את הקרקע. אני רוצה שהעיר שלי לא תהפוך לעיר שאני בעוד חמש שנים לא אוכל להסתכל לתושבים בעיניים. אני נבחר על ידי התושבים. אני רוצה שהעיר הזאת תהיה עיר משולבת, חזקה, עם אוכלוסייה מגוונת. האם היום אנחנו יכולים, מר דן להב, ואני הולכת להוביל את המהלך הזה, כדי שגם החרדים - - -

לא, את שואלת שאלה אחרת - - -

אתה תמתין רגע.

תני לי להסביר לך - - -

לא, אל תסביר אותי. אני שואלת את השאלה.

אני רוצה להביא למצב - - -

שאלת אותו אם יש עתודה נוספת.

נכון.

יפה. הוא לא ענה לך על עתודה נוספת.

הוא ענה לי על - - -

הוא ענה לך על העתודה הזאת.

לא, אתה - - -

אני לא יודע? אני עוזר לה בחוקים אחרים, תני לי גם פה.

אתה העתודה באחיסמך?

אני דיברתי במסגרת התכנית הנוכחית.

לא, אבל אני שואלת אותך לא אחיסמך.

היא שואלת שאלה אחרת.

אני שואלת לא במסגרת השכונה.

התב"ע הכללית של העיר.

אני חושבת שפתרון הבעיה כרגע לעיר לוד תהיה - -

לאתר מקום נוסף. לתת חיזוק נוסף לעיר.

- - לאפשר חיזוק נוסף לעיר.

נכון.

ובהצמדה לחיזוק הזה בעצם לאפשר לה את כל התשתיות, ואת כל המרחב.

בתוך אחיסמך.

לאו דווקא בתוך - - -

רק באחיסמך.

למה? למה?

- - -

למה רק? למה?

תעשה לבד. יש עירייה. חכה.

אחרי כל מה שעשית שם?

- - -

עכשיו, אני שואלת שאלה מאוד פשוטה: האם אנחנו יכולים, יש קרקע נוספת של המדינה?

במרכז העיר מתוכננות מספר תכניות שהן ברובן - - -

- - -

הבנתי. - - - שילובים בה.

- - -

אז אפשר לעשות, אפשר לקחת מתוך אחיסמך, להקים שכונה צבאית, - -

- - -

- - ואת החלק מהאוכלוסייה של אחיסמך, אפשר לקחת את ה-3,000 של אחיסמך, חצי מהם להוסיף שם שכונה צבאית, וחצי מהם להעביר לשכונה אחרת?

אני הצעתי, מה שאני הצעתי, ולצערי נציגי היזמים העבירו לחבר הכנסת אריאל אטיאס מידע הפוך, וזה גם מלמד אותי עם מי לדבר ומה - - -

מר יאיר רביבו, זה לא היה ולא נברא.

לא, לא, סליחה. אני שמעתי, הבנתי. תודה.

ב"גני יער" היום, שזו השכונה, מעבר לכביש 40, זו השכונה שהייתה אמורה לחזק את העיר. זה היה אמור לחזק את כל הרצועה הזאת. זה התחיל עם בן שמן, גינתון. לצערי, זה הגיע לפרשיית שרון, דודי אפל.

כן, ירד.

ירד. ואז בנו את שכונת "גני יער" – 1,500 יחידות דיור. למען הגילוי הנאות, אני גר שם, מר בני רגב גר שם, אנשים גרים. זו שכונה חזקה, צעירה וטובה. וצמודה אליה שכונת אחיסמך, דרומית אליה, של 3,500 יחידות דיור. 3,500 יחידות דיור, שכונה ליד שכונה חילונית זה יכול ליצור בדיוק את המציאות שיש - - -

ליצור חיכוכים ומתיחות שאנחנו לא רוצים - - -

מה שאני הצעתי, היום מכרו 2,500 יחידות דיור, ואני לא מתכוון לפגוע באלה שקנו. בגלל זה אמרתי: לא הבינו אותי. מי שקנה קנה בדין, אין לי מה לעשות עם זה; ואני רוצה, שמי שקנה, לעשות את זה הכי מהר שהוא יוכל לרכוש את הקרקע.

יפה. זאת אומרת, מי שקנה לא ייפגע. לך יש בעיה עם ה-1,500 הנוספים.

בין 1,000 ל-1,500, תלוי בשבס שייתנו.

צריך לעשות חלוקה. להצמיד את זה גאוגרפית לשכונת גני יער, לתכנן, ואז לקבל שתי שכונות: אחת, שכונה של 2,500 יחידות דיור באפיון חרדי; ואחת, שכונה של 2,500 יחידות דיור באפיון מסורתי חילוני. וזה שתי שכונות שיכולות לחיות. צריך לתכנן את זה. לראות את המדידות, ולעשות - - -

הבנתי. יפה. זאת אומרת, מה שאתה אומר פה זה דבר אחד בסיסי: אל"ף, מי שקנה לא ייפגע. זה אחד. חבר הכנסת דוד אזולאי, שמעת את זה?

שומע, שומע.

יפה. אז זה אחרת ממה שדובר, נכון?

אתה תחתום על האישורים שלהם?

אבל הוא אמר את זה עכשיו, נכון?

אני דורש - - -

אתה שואל שאלת בומרנג?

- - -

- - - על האישורים או לא?

חבר הכנסת ישראל אייכלר - - - זה לא זבנג וגמרנו. זה לא זבנג וגמרנו. יש פה ראש עיר לשעבר.

מה שאומר פה מר יאיר רביבו הוא דבר מאוד פשוט: מי שקנה לא ייפגע. אבל אני - - -

מה זה "לא ייפגע"? הוא יאשר להם או לא יאשר להם?

אני אחתום על ההפקדה. ברגע שאני אדע שאני אוכל לחלק את ה-2,500 יחידות דיור שכבר קנו, ועוד 1,500 יחידות דיור עם אוכלוסייה מסורתית חילונית. כדי שאני אראה את התכנית הזאת כתכנית מושלמת, אז אני אחתום על זה. זה עושה לי שכל. זה דבר נכון.

עוד עשר שנים.

לא.

לא, לא, לא, לא, זה יהיה מהר. אני מבטיחה לך שזה יהיה מהר. זה יהיה יותר מהר ממה שאתה חושב.
משרד הבינוי והשיכון, את ה-1,500 יחידות הדיור האלה, אני רוצה לראות איך אנחנו מחברים לשם את "חבר". ל-1,500 יחידות הדיור האלה את "חבר", כדי לעזור לראש העיר לקחת את ה-2,500 יחידות דיור שכבר קנו באחיסמך; את האוכלוסייה החרדית, שיחיו במאפיינים שלהם; ואת ה-1,500 יחידות דיור, להביא אוכלוסייה חילונית מסורתית. את זה אני רוצה לקדם. ברגע שאנחנו נקדם את שני הפרויקטים האלה, אנחנו נוכל גם לתת להם את כל התשתיות ואת כל הפיתוח שדיבר על זה מר דן להב, ואז כל המשרדים בהתאם מתגבשים כדי לסייע ולחזק את התשתיות שם. זה הכיוון שצריך להיות. את זה אתה בבקשה תרשום לך, ואני רגע איתך.
משרד הכלכלה, איפה הוא כאן?

כאן.

איפה אתם נכנסים לטובת העסקים, ולטובת סיוע לארנונה, ולטובת סיוע למה שהם צריכים?

לטובת הארנונה – זה לא קשור אלינו בכלל. וסיוע לעסקים – בגלל שלוד ממוקמת לצערי לא במפת העדיפות שאנחנו רגילים לעבוד דרכה, אז היא יכולה לקבל סיוע מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

זו השערורייה הגדולה. במקום זה אתה מתעסק עם - - -

אבל על זה הוא דיבר. הוא דיבר על זה מלכתחילה. אתה לא היית - - -

הוא לא מתעסק עם זה.

אתה מפספס.

חבל שלא היית בהתחלה.

אני יודע מה היה בהתחלה.

אם היית בהתחלה לא היית צועק ככה.

- - - לא היינו מגיעים לזה בכלל.

בבקשה, משרד הכלכלה.

מבחינת סיוע לעסקים קיימת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שעוזרת ליזמים ולעסקים קטנים, מלווה אותם מהשלב הראשוני, ואנחנו נשמח לעזור לראש העיר בנושא.

לגבי שאר התחומים שראש העיר יצטרך עזרה, אנחנו נשמח לשבת איתו, כלי-כלי, ולראות אם אנחנו יכולים להתאים לטובת העיר.

ראש העיר, האם פנית לשר הכלכלה בעניין הזה? האם יש לך סיוע שם?

אני מניח שהוא יבוא. זה לא משרד, נראה לי, שיש לו כל כך הרבה אמצעים מהותיים.

כשתצטרך מעונות יום אתה - - -

אה, משרד הכלכלה. כן, כן.

משרד הכלכלה זה כולל מעונות יום.

אנחנו בונים עכשיו בסיוע משרד הכלכלה שבעה מעונות יום בעיר.

נכון.

כן, אבל עוד פעם: זה לא משהו אסטרטגי. אני בא לפה לדבר על אסטרטגי.

אז אני רוצה לדבר אסטרטגי, רק שייתנו לי.

תמתין.

אוקיי, משרד הכלכלה, הבנתי את מה שאתם אומרים. תיכף גם נסכם בעניין הזה.
חבר הכנסת זבולון קלפה, אתה רוצה להגיד?

כן. כמה מילים בקצרה. קודם כל, אני מצר קצת על הדיון שהוא נסחף לדעתי קצת למקומות שאף אחד לא ציפה, לא חשב ולא רצה אותם. בסופו של דבר, אני חושב שמול כולנו ניצבת פה מציאות, התמודדות עם עיר שנמצאת במרכז הארץ, כמו שתיאר פה נציג משרד ראש הממשלה, מר דן להב, שלכאורה עם הרבה-הרבה מאוד פוטנציאל. אבל מצד שני, משום מה מצויה באיזושהי מין חצי תרדמת כזו, הייתי אומר, מסיבות שונות ומגוונות.
תוך כדי הדברים עלה מצד אחד שיש פה עבודה של צוות ממוקד כדי לתת סיוע לעיר. אבל מצד שני, אני אומר עוד פעם, באמירות של הדברים ששמענו פה, נשמעו פה לא מעט דברים שבעצם אנחנו קצת נצמדים לכללים של הפורמליסטיקה במקום לתת את הסיוע. יש פה ראש עיר חדש, עם צוות חדש, עם הרבה נכונות ורצון, ואני חושב שאפשר לעשות פה שינוי שהוא מאוד משמעותי. לא יעלה על הדעת שאנחנו שמענו פה אמירה, למשל, נציג משרד הפנים, שראש העיר הגיש את הבקשה בצורה מסוימת, ואם הייתה מוגשת אחרת הדברים היו מתייחסים אחרת. אני לא בא חלילה לתקוף אישית אף אחד, אבל אני חושב שזו חובתנו כממשלה להבין שיש פה אתגר ברמה הלאומית, ולטובת הדבר הזה צריך לגייס פה את מירב הכוחות ולעזור פה עם כולם.
ואני מציע לך, אדוני ראש העיר, לא להיגרר פה לשום עימותים עם אף אחד, כי בסופו של דבר זה אינטרס של כולנו בלי יוצא מן הכלל: חרדים, ערבים, דתיים, חילונים – זה לא משנה מי. כולם חפצים בפיתוח של המקום הזה, של העיר לוד. ואני חושב שהחכמה היא באמת לרתום את כלל הכוחות, ולא משנה איזו מפלגה הם מייצגים, לא משנה איזה משרד הם מייצגים. כולם רוצים את העניין הזה. והחכמה היא פה באמת בשכל ישר וברוח טובה אפשר להפוך את העיר לוד לפנינה משמעותית שתהיה אבן שואבת לאוכלוסייה. ללא ספק הגעה של אוכלוסייה לעיר היא מנוף משמעותי; וללא ספק, שיפור של התעסוקה.
אני רוצה לומר לך שאפשר לעשות את הדברים לאו דווקא בפעילות טורית, אפשר לעשות את הדברים גם בפעילות מקבילית. וברגע שעושים את הדברים בצורה מקבילית, פועלים ביחד בשתי הזרועות גם יחד, ויש פה הירתמות של משרדי הממשלה השונים, אני חושב שחובתה של הוועדה, של הכנסת, באמת ללוות את העניין ולדאוג שהתהליכים האלה מתכנסים לאיזשהו כיוון מעשי. הדבר הוא אפשרי, ואני חושב שיש פה הזדמנות טובה מאוד. ואני שמח על כך שאחרי שיש שלוש פעמים ועדות קרואות בעיר לוד, יש ראש עיר מכהן, נבחר, ואני מקווה שבעזרת השם בכוחות משותפים אפשר יהיה להרים.

חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, ולאחר מכן חבר הכנסת דוד אזולאי.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להזכיר לאדוני ראש העיר, ואני אומר: חבל. אני חושב שחבל כי אתה מפספס את העיקר. אתה היום ראש עיר של עיר באמת מורכבת. עיר שהצליחה לשבת קצת, מה שנקרא, לעלות טיפה בסדרי עדיפויות של המדינה, אבל בשלב מסוים זה מחליק חזרה, אחורנית, וזה רק יחליק יותר עם כל הסיפורים הללו שהם ממש לא נכונים.

אני רוצה לומר לך דבר אחד: אתה צריך לנצל את הכוח כאן, בכנסת, של כולם כדי באמת לשנות דברים עיקריים בעיר. אבל כדי לשפר עיר, ומדבר איתך ראש עיר שבתקופה שלו בני ברק, שהיא עיר של 180,000 תושבים, שרובם חרדים, אוקיי? עלתה מסוציו-אקונומי 2 ל-3. בסדר? אבל הפתרון הוא לא בהצרת אוכלוסיות להיכנס, לא בעצירה של דברים. וגם הניסיון להביא "חבר", להביא זה – אין לי בעיה, לא "חבר" ולא משהו אחר. זה אפילו מצחיק. זה לא עובד ככה. זה לא עובד בצורה הזאת. זה לא יסגור את העניין. אתה צריך דבר אחד לעשות בתכנית אסטרטגית: לנצל את הכוח של יושבת הראש שנמצאת כאן ושל עוד אנשים שנמצאים בבניין הזה ולקבל הטבות מיוחדות לעיר שלך בנושא אחד – אזורי תעסוקה. שמשרדים - - -

ועדיפות לאומית.

זה ממילא בתוך אזור עדיפות לאומית. אתה צריך לבקש את זה.

אזורי תעסוקה. אתה צריך להקים אצלך אזורי תעסוקה. משרדי ממשלה, גברתי היושבת ראש, צריכים להעביר את המשרדים שלהם לשם. היום בבני ברק כדוגמה יש לנו אזור, אתר, שהוא נראה כמו מנהטן. אוקיי, אז אתם לוד. זה קצת יותר רחוק. אבל בכל מקום יש את באר הנפט שלו.
עכשיו, אתה כראש עיר שנכנס עכשיו לתפקיד, ואני לא יודע כרגע מה המצב. אז אתה מאוזן כרגע, אבל אתה יודע, על הקשקש. אוקיי? תהליך כזה של בנייה זה אגרות והיטלים. זו מהפכה בעיר. זו מהפכה בעיר. זה נותן לך זמן לא לרוץ.

פתרו באחיסמך מאגרות והיטלים, שתביני. העירייה לא רואה שקל - - -

לא נכון. יש את הסכמי הפיתוח, ויש – תלוי איזה אגרות. יש הכנסות ויש הרבה הכנסות. וזה ייתן לך את הזמן להתמקד בתקופה הזאת בפיתוח עסקי.

אתה יושב ראש השדולה - - - המוניציפאלית.

נכון.

מה ששאלה מקודם יושבת הראש, היא שאלה את משרד הבינוי והשיכון האם יש מקום נוסף, כדי לתת, לבוא בתנועת מלקחיים: לחזק את העיר מצד אחד עם האוכלוסייה הזאת, לחזק את העיר מצד שני. מה, אכפת לנו שיחזקו את העיר עם "חבר" או עם דברים אחרים. אנחנו נעזור כולנו. אל תיכנס לבוץ הזה. אל תיכנס למלחמה המיותרת הזאת. אפשר להגיע להבנות כאלה ואחרות, אבל זה יעסיק אותך, זה יכניס אותך לתוך שלולית עמוקה שממנה לא יצא לך מבנה תעשייה אחד. אחד לא. לא יצא לך אזור תעסוקה אחד. לא יצא לך מגדל אחד ולא משרד ממשלתי אחד.

לכן, אני אומר שצריך לרדת מאור הזרקורים, ולשבת, בלי האשמות ובלי סיפורים. יש פה אוכלוסייה - - -

אדוני, אני מסכים עם דבריך. רק אני אחזק כי אתה פספסת כשדיברתי בהתחלה: שימו את לוד במפת העדיפות הלאומית כמו בני ברק, אגב. אני חושב שמי שבמרכז הארץ, סוציו-אקונומי עד 4 - - -

אנחנו לא בעדיפות הלאומית, אגב.

מה?

בני ברק לא בעדיפות הלאומית.

אז אני אומר, אני הצעתי ליושבת ראש הוועדה: מי שנמצא בצפון ובדרום יהיה במפת העדיפות הלאומית זולת אם הוא סוציו-אקונומי 9,8 או 10 - - -

יש פריפריה במרכז הארץ - - -

זה מה שאני אומר. אבל תקשיב - - -

אבל הוא דיבר על זה בהתחלה.

אני אומר את זה גם. זה בסדר. אבל תני לי לסיים, תני לי לסיים רק. תני לסיים.

תסיים.

שני משפטים אחרונים. לכן, אני אומר לך אדוני ראש העיר, אני אומר לך את זה בשיא הכנות: כל ההתעסקות הזאת תוציא לך את כל האנרגיות, והעיר שלך רק תלך אחורה ולא קדימה וחבל. ובוא נלך עם זה קדימה.

עכשיו, תיקון אחד למה שאת שאלת מקודם את משרד הבינוי והשיכון, כדי שתבינו את התהליך: הרי התב"ע הזאת יכלה לצאת לדרך מזמן, ויכלו לצאת עם אישורים. בא משרד הפנים ובצדק, הוא ביקש להגדיר את שטחי הציבור של התכנית הזאת. לכן, כל העיכוב. שתביני, אנשים קנו את הדירות אז במסגרת רכישה. משרד הפנים בא עם דבר - - - יזמים הלכו, שינו תכניות, ויתרו על חלקים בתוך התכנית לטובת - - -

זה ברור, נו. כי תכננו שכונה חילונית - - - שכונה חרדית - - - צרכי ציבור - - - ברור - - -

- - - את התהליך הזה, גברתי, כדי שתדעי מה מונח לך כרגע על השולחן פה במקרה מהדיון הזה שהתחיל על משהו אחר: שינו את התכנית, שנתיים לקח העניין הזה, הגענו לקצה שלו, ואחרי ששינו עכשיו תגידי: לא, זה יחזור חזרה לאוכלוסייה כביכול אחרת, ואז ישנו את התכניות עוד פעם. לא היה כדבר הזה. זה לא התפקיד שלנו לשבת כאן ו-.

אני מסכים איתך בדבר אחד: שצריך למצוא כל דרך שהיא כדי לחזק את העיר לוד בפרויקטים נוספים; בהרבה מאוד, לדעתי, בנושא העסקי. זה שם המשחק בסופו של יום. לוד אף פעם לא תהיה כנראה סביון, אבל בשביל זה היא לוד. בשביל זה היא לוד. קח אותה כמו שהיא, תראה איפה אתה יכול לחזק אותה באמת, ולא - - - בסיסמאות הללו.

טוב. תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה, משפט.

גברתי היושבת ראש, באמת יש לי הרבה מה להגיד בנושא הזה, אבל בשל הזמן הקצר ובשל הוויתורים הרבים שלי לטובת העניין אני באמת אקצר.

הדבר הכי חשוב שלא נאמר כאן זה קודם כל לברך את ראש העיר. אנחנו כולנו נסערים, כולנו שמענו. אז אני רוצה קודם כל לברך אותך ולאחל לך הצלחה. אין ספק שלקחת על עצמך משימה לא קלה.

ואני רוצה להצטרף כאן לדברי חבריי. השולחן הזה ידע הרבה-הרבה שעות לוד. יושבים פה חברים שלך, תשאל אותם.

אתה היית יושב ראש.

אני לא רוצה פה לטפוח לעצמי על השכם. אתה יכול לשאול. ולגבי שיתוף פעולה אתה יכול לשאול את מר אבי וסרמן מה המשמעויות של שיתוף פעולה. את מר בני רגב, את מר אלי סער, שהוא ליווה - - -

אני אומר לך, מה שעומד כאן על הפרק זה לא אתה, עם כל הכבוד, ולא החברים שלך. לוד שייכת לכולנו. ברגע שאתה נבחרת כראש העיר, אתה ראש העיר ששייך לכולם, צריך לתת את השירות לכולם. ואנחנו קיימנו פה המון-המון דיונים. ואם לוד היום על המפה, זה לא בזכותך, אלא בזכות אותם דיונים וביקורים רבים של כל הגורמים כאן.

לכן, אני מציע לך עצה ידידותית: באמת, בוא, תרד מכל המחלוקות, תהיה של כולם, וכל אחד פה - - - לך.

עכו פעם הייתה בכותרות, וברגע שהורדנו את הלהבות הכול נראה אחרת. ואני מזמין אותך להיות אורח שלי, על דעת ראש העיר שלי. תבוא ותלמד איך הופכים עיר שיש לה ביקוש נדל"ן שאין עוד כמותו. אז אמרתי לך, בוא, אני מזמין אותך, תבוא, תלמד ותראה איך מנהלים עיר, ומורידים להבות, ומורידים מהכותרות.

טוב. חברים, אני רוצה רגע לסכם את הדיון הזה. יש לנו כאן הרבה סיכומים ודיוני המשך. קודם כל, מן הסתם לוד כנראה, אין מה לעשות, היא גורמת כאן לעליית מתחים בוועדה, ואני מבינה את הסיפור של אחיסמך, אבל זה לא היה צריך להגיע לטורים האלה, לא מצדכם וגם לא מצד ראש העיר. יש לנו, לכולנו, כוונה, לכל חברי הכנסת, לסייע ללוד. ולוועדה הזאת יש אינטרס כוועדת הפנים והגנת הסביבה, - -

שראש העיר ידע מזה.

- - שמפקחת על השלטון המקומי, לסייע לעיר לוד, ואנחנו נקדם את העניין הזה. וזה לא מעניין אותי לא הצעקות מכאן ולא מהצד השני. אנחנו נלך על פי החוקים, ועל פי ההנחיות, ועל פי הנהלים, ואנחנו את העיר לוד נקדם. וזה לא קשור מי עומד בראשות העיר לוד, ומי נבחר לראשות העיר לוד. זה קשור לעיר עצמה, כעיר ואם במדינת ישראל, סמל של דו קיום ושל רצון בעצם שאוכלוסייה חזקה תגיע לעיר הזאת, ותהפוך את העיר הזאת לעיר חזקה. נבחר ראש עיר, ואנחנו, כולנו, נעשה את מה שניתן כדי לסייע לראש העיר, שמחויב לתושבים שבחרו אותו. נקודה. אם אוהבים את זה, ואם לא אוהבים את זה. וזה מבחינתי הפתיח לדיון הצפוף הזה שהיה פה.

דו קיום, כמו שאמרת.

דו קיום, אכן כן, דו קיום.

ידידי, מר דן להב, אני מבקשת שתשקלו להכניס את לוד למפת העדיפות הלאומית. אני מבקשת לשלוח מכתב לראש הממשלה שמסביר את החשיבות של לוד כפריפריה חברתית. לוד ורמלה יהיו חלק מסדרי העדיפויות שהממשלה מלמעלה קובעת top-down. ברגע שמשרדי הממשלה מבינים שלראש הממשלה יש אמירה לטפל בלוד וברמלה, אבל בעניין הזה אנחנו מדברים בלוד, אז כולם, כל משרדי הממשלה יודעים להתכנס ולפעול על פי ההחלטה הזאת. ולכן אני מבקשת להעביר מכתב כתוב, ודרכך להעביר את המסר הזה לראש הממשלה, ואתה מן הסתם פועל בעניין, ואני סמוכה ובטוחה שאתה תקדם את העניין הזה.

כל מה שקשור לחיבור למים ולחשמל, לתשתיות; לכל סוגיית מעבר צה"ל, בסיסי צה"ל של תל השומר ללוד, מעבר צה"ל ללוד, שכונה של "חבר" ללוד – כל הנושא הזה, אני מבקשת לקיים עליו דיון. אם לא הכנסתי לכאן את אחד הנושאים, נא לבקש מראש העיר להוסיף, ולהזמין את מנכ"ל משרד הביטחון, להזמין את "חבר", להזמין את רשות מקרקעי ישראל, להזמין את הגברת בינת שוורץ, כדי לראות איך אנחנו בעצם מחזקים באוכלוסייה נוספת את לוד. ובעיניי זה קלאסי, העברת בסיסי צה"ל ללוד. אתה דיברת על משרדי ממשלה, אז מבחינתך זה אותו דבר, חבר הכנסת יעקב אשר. הכוונה היא להעביר סמלים של השלטון, משרדים.

לא רק סמלים. סמלים עתירי ארנונה, גברתי. עתירי ארנונה. בסיס צבאי זה לא עתיר ארנונה.

אוקיי. הכול ברור. הוא עתיר ארנונה.

ממש לא.

תאמין לי, הוא עתיר ארנונה. ב-long run הוא עתיר ארנונה כי הוא לא משנה את מיקומו כמו העסקים כשלא נוח להם והורידו לרגע איזה זה, עובר הלאה. אבל לא משנה, לא נפתח את הדיון. יכול להיות שהדיון הזה ייערך במסגרת ביקור של הוועדה בלוד. יכול להיות שאנחנו נקיים דיון של הוועדה בלוד בתחילת מארס. אני מקווה שעד אז, בעזרת השם, אני אסיים גם את הרפורמה של התכנון והבנייה ואז נתפנה קצת, ורפורמה שתגיע אלינו עכשיו, עוד כמה רפורמות שמגיעות אלינו, של דיור לאומי, ואני מקווה שנצליח לבוא לסיור בלוד כדי בעצם לראות מקרוב, ולקיים דיון של הוועדה בלוד.

מפת העדיפות הלאומית – דיברתי.

אני מבקשת ממשרד הפנים וממשרד האוצר לסגור את סוגיית צו המיסים בכל מה שקשור לעידוד תעשייה חדשה מעל 10,000 מטר. תמריצים לארנונה.

יש להוסיף עוד דבר אחד בתוך זה. כמו שאמרת, ברוח הדברים שאמרת: קודם כל, שיהיה עובר לעשייתן, שתצא לדרך התכנית. כרגע - - - את הדברים האחרים. שתצא לדרך.

שנייה. אבל אני אגיע לזה. עוד לא הגעתי לשכונה.

אני מבקשת לקדם את זה. ועד הדיון הבא אני מבקשת לשמוע מה עמדת משרד הפנים וגם אגף התקציבים, משרד האוצר, בעניין צו הארנונה לכל מה שקשור לשימוש בקרקע.

נראה לי מאוד נכון להפחתה של תמ"א 98 ופינוי ובינוי. גם על העניין הזה אני מבקשת התייחסות של משרד הפנים ומשרד האוצר. וגם הנושא הזה שיעלה בדיון שאנחנו עושים עם הגורמים התכנוניים של משרד הפנים.

מה, אין אצלכם תמ"א 38?

יש, אבל זה לא כלכלי. האגרות מאוד יקרות, אגרות הבנייה.

אז תוסיף עוד קומות - - -

נכון. אנחנו רוצים לעשות תכנית בעניין הזה.

הוא יכול לעשות.

הוא יכול אבל לא מסייעים לו בזה.

אפשר לעשות את זה. אפשר בתב"ע שמסתמכת על תמ"א 38. זה מה שעורך הדין תומר רוזנר מתכוון. נכון, היועץ המשפטי תומר רוזנר?

עשו בהרצליה.

נכון, עשו את זה בהרצליה. נכון. ועשו את זה בהרצליה. ואת אותו פרויקט של הרצליה צריך להביא ולעשות את זה ללוד.

תעשו תוספת – במקום שתיים וחצי קומות, שלוש וחצי קומות.

נכון.

ואז זה הופך להיות כלכלי.

נכון. אז בבקשה.

אנחנו הולכים לתקן את חוק העזר בישיבת המועצה הקרובה. להפחית ב-50% אגרות והיטלים. אני - - - שמשרד הפנים לא יתנגד. כי אמרו לי שמשרד הפנים בדרך כלל לא מאשר את חוק העזר הזה. בסדר? הנה אני פה אומר. אני במועצה הקרובה הולך לאשר את תיקון חוק העזר, להפחית אגרות והיטלים בהתחדשות עירונית ב-50%.

תפנה לוועדה בעניין הזה, ויושבת ראש הוועדה - - -

ואני - - - את זה.

בסדר.

אני אקבל את זה, ואני בהחלט אעשה.

תעביר את זה במועצה, תעביר את זה למשרד הפנים.

לגבי התחדשות עירונית – דיברנו.

אני מבקשת ממך, כבוד ראש העיר, שתיפגש עם חבר הכנסת משה גפני, ותשבו ותראו כיצד אפשר, מצד אחד, ללכת ולא לפגוע באותם אזרחים שבאמת קנו.

אני מציע לצרף גם את חבר הכנסת אריאל אטיאס לעניין הזה.

בבקשה, תארח אותם אצלך במשרד.

אין לי בעיה.

זה שני חברי כנסת שבכל זאת עשו משהו ועושים משהו.

אין לי שום בעיה.

תיפגש איתם. תסביר את הבעיות שלך. יחד נראה איך אנחנו יכולים להגיע להבנות. ברור לי לחלוטין שצריך לחזק את העיר גם עם אוכלוסייה נוספת - - -

אני רוצה שגם אתה תבוא כראש עיר.

- - - דבר אחד.

לא, לא, לא, לא נפתח את זה. רגע. לא, לא.

- - - להתחיל, אבל.

רגע. לא.

אי אפשר להתחיל סתם ככה. זה לא עובד.

לא, זה לא סתם ככה.

ואני מבקשת, גם מחבר הכנסת מיעקב אשר, אתה רוצה שאני אבוא לדיון, אני גם אבוא לפגישה. בבקשה. בוא נקיים דיון בעניין הזה ונראה איך אפשר לקדם את הסוגיה הזאת כדי לפתור את הבעיה הרלוונטית.
לגבי 1,700 יחידות דיור הנוספות, שדיברנו. זה עם "חבר". זה כבר נעשה פגישה. אני רוצה בכלל לעשות פגישה עם "חבר" ללא קשר. נעשה דיון אבל אני רוצה כמה שיותר מהר לשמוע את עמדתה של "חבר" לגבי הסוגיה הזו.

משרד הכלכלה, בבקשה, אני רוצה שתתנו לי התייחסות בדיון הבא לגבי אזורי תעסוקה בלוד.

אנחנו לא מטפלים באזורי תעסוקה.

מי מטפל באזורי תעסוקה?

הרשות המקומית.

- - -

היא מייצרת לה.

רשות מקרקעי ישראל.

יש כלים גם למשרד האוצר וגם למשרד הכלכלה, בהטבות כאלה ואחרות, לעודד עסקים. לא עסקים קטנים – מט"י והדברים הללו. צריך לעשות תכנית יותר רצינית. היא לא תוכל לתת לך תשובה על זה עכשיו אבל - - -

למה - - - שאני לא יכולה - - -

לא, על דברים שקשורים להחלטות - - -

דברים שקשורים להחלטות שכרגע קבועות בחוק, ולא - - - יכולה לעקוף אותם.

אמרו על הסימולטור משהו. מה עם הסימולטור?

לא, הסימולטור זה אגף התקציבים, זה משרד האוצר, וזה לגבי המיסים. זה בסדר. זה צו המיסים, ועל זה הם יתנו לנו תשובה.
חבר הכנסת זבולון קלפה, בבקשה, השר נפתלי בנט – אתה מכיר אותו. חשובה לך לוד גם. בוא, תראה איך בדיון הבא יכול משרד הכלכלה להציג פה איזשהו סיוע בכל מה שקשור לאזורי התעסוקה ללוד. גם אם הם יבואו עם תכנית מדורגת. רק שיבואו ויגידו בעיקרון כיצד הם, משרד הכלכלה, לוקח ומבין את החשיבות של לוד כחלק ממפת העדיפות או לא ממפת העדיפות – כחלק מהחלטת ממשלה לסייע ולקדם אותה. קח את זה על עצמך. תראה איך אתה יכול לקדם את זה, ולראות איך אנחנו יכולים להציג את זה גם בדיון הבא, שר הכלכלה עם כל ההיבט הזה.
אני מבקשת שנקיים גם דיון נוסף לפני הפגרה, וננסה לעשות את הדיון הזה במסגרת סיור שיארח אותנו כמובן ראש עיריית לוד בלוד.

חברים, אני רוצה רגע באמת לסיים את הדיון הזה באווירה טובה. אני חושבת שכל האמירות שנאמרו כאן על "גזען" והאמירות שנאמרו כאן על "חוצפנים" נאמרו כאן מתוך, כל אחד מתוך ההתייחסות, איך אומרים, ראש העיר מתוך זה שהוא רוצה והוא רוצה לתת לאזור כולו. כי גם הוא בא מבית חרדי, ויש לו משפחה חרדית, והוא מבין את העניין הזה; ואתם, כי אתם חושבים שהוא לא מקדם את העניין. הידברות היא שם המפתח, לעשות את זה נכון.

אבל יוצא - - - אחד, אם את מסכמת דברים שאנחנו - - -

רגע, לא, לא.

מתוך כבוד הדדי ומתוך אכפתיות לקדם את העיר הזאת גם לחרדים, גם לחילונים, וגם לערבים. ואפשר לעשות את זה. ובואו נראה איך אנחנו ביחד פועלים כדי לקדם את העיר הזאת לגבהים שאנחנו רוצים שתגיע אליהם. וכמו שאמר ראש העיר: סוציו-אקונומי 6 – נראה איך אנחנו יכולים לקדם את זה.

תודה רבה.

תודה רבה לכולם.

אני רוצה רק להסתייג. אם זה סיכום שלך, אני לא חושב שכוועדה אנחנו יכולים להגיד לתכנית - - - ומונחת סטטוטורית שהיא לא מתקדמת.

לא, אני אמרתי שהתכנית צריכה להתקדם בדרך שלה. אני לא מתערבת בתכנית.

אני מסתייג מזה לחלוטין כי זה גם עניין משפטי - - -

התכנית צריכה להתקדם על פי - - - שלה והדרך שלה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:28.>