PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
23/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 140>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 15:15

<הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 22) (קיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתם), התשע"ד-2013, של חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה, אורלי לוי אבקסיס, ישראל חסון, אברהם מיכאלי, נחמן שי, שמעון סולומון, דב ליפמן, רות קלדרון, קארין אלהרר, תמר זנדברג, משה מזרחי, מרב מיכאלי, שמעון אוחיון, רינה פרנקל, אורית סטרוק, איציק שמולי, בועז טופורובסקי, באסל גטאס, איתן כבל, סתיו שפיר, דוד צור, רונן הופמן>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
פנינה תמנו-שטה

>
חוה לוי - עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אודיה איפרגן - הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד ד"ר פרץ סגל - ראש תחום בכיר, משרד המשפטים

גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, המשרד לקליטת העלייה

זיוה מקונן דגוי - מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

ברוך שליו - לוביסט

נועה ברודסקי

וילמה מאור

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 22) (קיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתם), התשע"ד-2013, של >חברי הכנסת: פנינה תמנו-שטה, אורלי לוי אבקסיס, ישראל חסון, אברהם מיכאלי, נחמן שי, שמעון סולומון, דב ליפמן, רות קלדרון, קארין אלהרר, תמר זנדברג, משה מזרחי, מרב מיכאלי, שמעון אוחיון, רינה פרנקל, אורית סטרוק, איציק שמולי, בועז טופורובסקי, באסל גטאס, איתן כבל, סתיו שפיר, דוד צור, רונן הופמן

צהרים טובים. יום שני בשבוע, כ' בטבת, ה-23 בדצמבר 2013 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 22) (קיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתם), התשע"ד-2013 של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה ועוד קבוצה ארוכה של חברי כנסת שלא היו בדיונים שקיימנו. מי שהוביל את החוק זאת חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה ואנחנו דנים בחוק הזה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לצערי הדיון בצהרים נדחה בעקבות שיבושים בסדר היום. חיכינו למשרד המשפטים שהיו לו הערות מאחר שחברת הכנסת ביקשה להכניס לחוק גם את הנושא של שירותי שפה בבתי משפט.

משרד המשפטים רוצה לומר משהו?

פרץ סגל ממחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. הנושא של תרגום בבתי משפט לא היה מונח בפני ועדת השרים לחקיקה. ועדת השרים לחקיקה התנתה את התמיכה של הממשלה בכך שהנוסח יתואם אתה. הנושא הוא נושא שלא נבדק ידינו, מה המשמעות של הדבר, והוא גם לא ייחודי לתחום הזה דווקא כי הנושא של תרגום בבתי משפט הוא נושא רוחבי. לכן, אם יש מקום להסדיר אותו, הנהלת בתי המשפט תסדיר אותו בצורה כוללת. אני לא חושב שיש מקום לייחד דווקא את הסעיף הזה.

בוודאי כאשר הממשלה לא דנה בכלל ואני לפחות לא בדקתי מה המשמעויות מבחינת בתי המשפט לעניין הזה, אנחנו לא יכולים לתת את ההסכמה שלנו לסעיף הזה.

סעיף 8 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) גם היום קובע שיש זכות לקטין ולאחראי על הקטין להביע את עצמם ולטעון את טענותיהם בבית המשפט. אני חושבת שהזכות הזאת לא מתקיימת בלי האפשרות להביע בשפה שמובנת להם. זה נראה לי משהו שנובע מהסעיף, גם כמו שהוא קיים היום. אנחנו חשבנו שאנחנו רק מבהירים את מה שקיים והאמת שמאוד הצטערתי לשמוע מהנהלת בתי המשפט שזה לא מה שמתבצע כרגע. לי נראה שזה נובע מהסעיף גם כפי שהוא קיים היום ושהזכות פשוט לא מתממשת ברגע שלא מאפשרים תרגום.

כפי שאמרתי, הנושא לא נבדק. אני לא יכול לומר.

אנחנו נאפשר לכם להגיש הסתייגות. אנחנו נעביר את זה כמו שזה, אתם תקבלו החלטה במשרד שלכם ונאפשר לכם להגיש הסתייגות.

אני רוצה לומר שזאת לא המסגרת שהייתה קבועה לחוק. המסגרת שהייתה קבועה לחוק היא הנושא של התסקיר והעובד הסוציאלי. בתי המשפט, יש הוראות כלליות. אני חושב שבכל זאת אם ועדת השרים לחקיקה התנתה את התמיכה של הממשלה, צריך לכבד את החלטת ועדת השרים ולאפשר לממשלה. אם הוועדה רוצה לדחות את הדיון, אני אביא את זה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, נקבל את הנתונים מהנהלת בתי משפט לגבי המשמעות של הדבר. מה שציטטה חברתי היועצת המשפטית, אני מניח שההוראות הכלליות שחלות על תרגומים, חלות גם כאן כמו שחלות במקרים אחרים.

"חברתי" זה בין עורכי דין. חברתי המלומדת.

כן.

שכחת להגיד המלומדת.

אמרתי היועצת המשפטית של הוועדה. אני סמוך ובטוח שבתי המשפט ערים לסעיף הזה ומקיימים אותו כמו שהם מקיימים אותו בחוקים אחרים כאשר הדבר לא נאמר במפורש. לכן, לבוא ולבקש מאתנו שנוסיף את זה כאן באופן קונקרטי, אני לא בטוח שיש צורך בכך בכלל. כפי שאמרתי, אם רוצים שנבדוק מה המשמעות של הדבר, אני צריך לבדוק את הדבר הזה ולהביא את זה לוועדת שרים לחקיקה.

אפשר להקריא את העמדה של הנהלת בתי המשפט? הם לא כאן וביקשו שאקריא את העמדה שלהם. הם כתבו לנו ש"למערכת בתי המשפט אין התנגדות לתיקון אשר בהצעה זאת בכפוף לקבלת המשאבים התקציביים הדרושים לכך. ברור שהעמדת מתורגמן כרוכה בנטל תקציבי" והם בעצם מבקשים להעמיד את המשאב הדרוש ליישום האמור בהצעה.

נציג משרד האוצר, מה יש לך להגיד?

אני מאגף התקציבים. אני הרפרנט מול משרד הרווחה. הגענו אתם להסכמה אבל לא עם ב' החדש לגבי בתי הדין ואני לא הרפרנט שעובד מול משרד המשפטים. לפי נוסח ההודעה אני צופה שיהיו בעיות ואלה שוב אותם דיונים על כל שינוי בחוק שדורש תוספת תקציבית.

תקריאי. תדלגי על זה ואם לפנינה תמנו-שטה יש הצעת חוק נוספת לגבי המתורגמן בבית המשפט, היא תגיש אותה.

עורכת דין אודיה איפרגן ממשרד הרווחה. הערנו מספר הערות והשאלה אם הן יעלו מתוך הדברים שלך או שאני צריכה לומר אותם בנפרד.

חלקם מה שהסכמנו, כן, אני מציעה שתתייחסי.

אני אומר שזה נוסח שעלה הרגע. אני הייתי מבקשת בכל זאת אפשרות להתייעץ.

לגבי מה?

אולי תסבירי ואחר כך אני אתייחס.

אני מתנצלת, אבל הייתה לי ישיבת סיעה.

אני אסביר לך היכן זה עומד. גם משרד המשפטים וגם משרד האוצר, וגם תשובת בתי המשפט, אומרים שקיום מתורגמן כרוכה בעלות תקציבית והם ביקשו למשוך את זה חזרה לוועדת שרים. אני אמרתי שאנחנו לא מוכנים שימשכו לוועדת שרים. אנחנו יורדים מהקטע של בתי המשפט ותגישי הצעת חוק נוספת.

בסדר גמור.

אנחנו עכשיו עוברים להצעת החוק המקורית. נעבור להקראה ונראה מה ההסכמות ומה המחלוקות.

הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון) (חובת התקשרות עם הקטין והחייב בשפה המובנת להם), התשע"ג-2013
הוספת סעיף 7א.

(1) בחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך-1960 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 7 יבוא:
7א.
קשר עם הקטין ואחראי על הקטין בשפתם

(1) קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין בהעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה לרבות שפת הסימנים, או בתרגום לשפה כאמור בתוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו.

תרגום כאמור יכול שייעשה על ידי מתורגמן, עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו ובתרגום לאחראי על הקטין יכול שייעשה באישור העובד הסוציאלי גם על ידי אדם בגיר אחר מטעם המשפחה הדובר שפה זו. דבר התרגום וזהות המתרגם יתועדו בכתב.

היו כמה נקודות שעלו בעניין הזה. קודם כל, לגבי דבר התרגום, אם אפשר למחוק ולכתוב שזהות המתרגם יתועד בכתב.

כן.

לגבי הסיפא, לעניין התרגום, מי בעצם יכול לעשות אותו, הייתה כאן דילמה איך לנסח את זה ואנחנו הצענו שזה יהיה עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו או אדם בגיר אחר הדובר את השפה בהתאם לנוהל שייקבע על ידי המנהל הכללי של משרד הרווחה. הרעיון היה שלגבי מישהו שמוכר למשפחה, זה יהיה בהסכמת המשפחה ודברים כאלה יעוגנו בנוהל ולא בחקיקה הראשית.

לגבי העניין הזה, הנושא של נוהל, אני חושבת שאני צריכה כמה דקות התייעצות משום שזה עלה זה עתה.

למה? לא היה לך זמן?

זה עלה זה עתה.

אנחנו כבר כמה ימים מתלבטים בסיפא הזאת.

התייעצות עם מי?

עם היועצת המשפטית.

בסדר. תמשיכי לקרוא.

הוסף כאן תרגום לשפת הסימנים. שפת הסימנים איננה ייחודית לאוכלוסייה שאיננה דוברת את השפה העברית אלא היא שאלה שקשורה במתן עזר לאנשים בעלי מוגבלויות. יכול להיות שלאנשים בעלו מוגבלויות צריך עוד עזרים. למשל, אדם שיש לו קשיי הבנה, מישהו שיכול להסביר לו. לכן זה לא מעניינו של החוק להכניס כאן את נושא שפת הסימנים שזה נושא לחוק אחר שהוא כללי לכל האנשים בעלי מוגבלויות. לכן אני לא חושב שיש מקום להכניס את זה כאן לסעיף הזה.

למרות שזאת הנגשה שפתית. זאת עדיין שפה.

זאת לא שפה. אדם שהוא חירש, משתמשים בשפת הסימנים.

נכון, אבל עדיין אתה מנגיש את השפה. מבחינת הנגישות השפתית, אתה הרבה פעמים כורך את זה.

פנינה, את הגשת הצעת חוק ראויה לשפה האמהרית, לצורך העניין, או לשפה אחרת. אנחנו מחוקקים ואנחנו רוצים לגעת בכל מיני דברים, אבל אם אנחנו רוצים להעביר את זה כמו שצריך, אנחנו צריכים להיצמד למה שרצית.

אתה אומר שזה חוק נפרד?

כן. תורידי את זה.

כי למה רק שפת הסימנים? יש עוד דרכים להנגיש לעוד אנשים עם מוגבלויות כאלה ואחרות.

לא, אנחנו לא מדברים על משפטי. קודם כל, הבנה בסיסית שזה השפה. מרגע שבן אדם לא שומע, אין לו יכולת תקשורת.

אומרת היועצת המשפטי שאם יש צורך, מה קורה בבית משפט?

ממילא הדברים האלה נעשים. זה לא נעשה רק בקונטקסט הזה.

בבית המשפט זה לא תמיד נעשה. זה נעשה בגדר המלצה. כל עוד זה לא מעוגן בחוק, אף אחד לא חייב. לכן נגיש עוד הצעת חוק ואז באמת זה יהיה.

הדיונים עם אנשים בעלי מוגבלויות כמו חירשות לא נולדו היום אלא הם מתקיימים כבר שנים רבות.

בתי משפט כן, אבל זה עדיין לא מעוגן בחוק.

השאלה אם כל דבר צריך לעגן בחוק.

במקומות שם יש לקונות.

אם אמנם יש לקונה, נקבל את העמדה על כך של בתי המשפט.

אם אתם טוענים מבחינה משפטית שזה לא קשור למקום, הרי בסוף זה לא מה שיעכב לנו את החוק הזה. אני חושבת שזאת גם הנגשה שפתית, מישהו שמתרגם אבל זה לא הוויכוח.

בסדר גמור. תודה רבה.

לגבי "גם על ידי אדם בגיר אחר מטעם המשפחה". שיובן שזה לא בן משפחה שמתרגם אלא מישהו שהוא בעל מקצוע שמתרגם מטעם המשפחה.

תנסחי את זה כך שהוא לא בן משפחה.

זה מתקשר להערה שאני רציתי להעיר. בנוסח הקודם סוכם גם עם המציעה להוריד את המילה מתורגמן כי לנו היה חשוב לא להיתפס. אמנם אין הגדרה בחוק הפרשנות מהו מתורגמן.

זה לא לעניין. אתם מעקרים. אתם רוצים לקחת יוצאי אתיופיה בהתנדבות ושהם יתחילו לתרגם לכם. סליחה. אתם מנסים להפיל את החוק.

אנחנו ביקשנו שהנוסח יהיה שזה או מי מטעמו.

אני רוצה להסביר לך. היא נבחרה, היא הלכה להיבחר לכנסת ונבחרה כמחוקקת. היא לא עובדת אצלכם.

בוודאי.

היא רוצה שיהיה כתוב מתורגמן וזה החוק שלה.

אני רוצה אדוני רק לסיים את דברי.

את תסיימי את דבריך אבל את עכשיו מדבר סתם כי יהיה כתוב מתורגמן. עכשיו דברי.

אני רוצה להסביר למה היה לנו חשוב ואני גם אזכיר מה שסוכם כי היה נוסח שסוכם בין המנכ"ל לבין המציעה שהוא לא כלל את המילה מתורגמן. חשוב לנו שהמהות של הדברים יהיה שתוכן הדברים יהיה ברור לשני הצדדים ויהיה ברור לאחראי על הקטין ושהדברים יועברו. הביטוי מתורגמן הוא ביטוי שלמעשה אין לו תוכן ממשי כי זה בעצם אדם שמתרגם. עם זאת, התפיסה של המילה מתורגמן היא שלכאורה הוא אדם שהוא מקצועי.

אנחנו צריכים בהצעת החוק הזאת לשמור על איזון בין הזכויות של המשפחה לבין היכולת להגן על הקטין. החשש שלנו הוא שהחוק, כמו כל חוק, יכול להיות נתון לפרשנויות שונות ואם נכניס את המילה מתורגמן יתחילו להגיד למה לא הבאתם אדם במכרז וכולי.

תודה רבה. דיברת לפרוטוקול.

דבר שני. הנושא של תרגום לאחראי על הקטין. נעשית איזושהי הבחנה בדברים שלגבי שימוש בבן משפחה יש הבדל בין תרגום לאחראי על הקטין לבין התרגום לקטין. אנחנו סבורים שההבחנה הזאת לא נכונה. אם אחראי על הקטין מדבר עם קטין, אתה לא תביא מתרגמים שונים לשניהם. אם מדובר במישהו שמגיע למשל מטעם המשפחה, אין שום הצדקה להבחנה ביניהם. מדובר בשיקול דעת בשטח. אם צריך, יביאו מישהו מבחוץ.

הסיבה שזה נוסח כך היא בגלל החשש בכל זאת מניגוד עניינים שעוד יותר קשה כאשר מדובר על הקטין, אבל אם אנחנו באמת כן נפנה לנוהל של מנכ"ל משרד הרווחה, יהיה אפשר כבר שם לעשות את ההבחנות. השאלה אם זה מה שמוחלט.

אני לא רוצה שתשאירי לנהלים האלה מרחב פתוח מדי כי אז פשוט יעקפו את החוק בדרך כזאת או אחרת.

זה יהיה בנקודה של איך מבצעים את התרגום בשטח ועל ידי מי.

שם יכולים לכופף לחלוטין.

אנחנו נעשה מה שאת ביקשת.

נשאיר את המתורגמן.

זה יכול להיות גם על ידי העובד הסוציאלי או מי מטעמו.

כן. כמובן.

זאת אומרת, לא תמיד זה מתורגמן.

כמובן. זה גם כתוב כחלופה. החלופה צריכה להישאר. בסוף הרי תבחרו כנראה בחלופה של עובד סוציאלי או מי מטעמו כי ברגע שאת מביאה מישהו מטעמו, יש את העובדים, יש את המגשרים, מה שקורה בפועל. הרי אנחנו מבינים מה קורה בפועל.

אין במי להסתייע.

אתם מסתייעים במגשרים. אתם מסתייעים באנשים אלא שהפעם זה יהיה חייב בכל מצב ובכל מקרה. זאת גם הייתה הטענה הראשונית שלך, שאתם בלאו הכי עושים את זה ואני יודעת בדיוק במי אתם משתמשים. אתם משתמשים במגשרים, אתם משתמשים בעובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה, אבל החוק הזה בא למנוע את אותו אחוז שבסופו של דבר נופל בין הכיסאות, מגיע לבית המשפט שלא לצורך והיום ניתנה החלטה, ואת יודעת איזו החלטה היום בבית המשפט העליון. נכון שבמקרה הזה זה לא היה שפתי, אבל אני מאמינה שהחוק הזה ימנע את המקרים הקשים האלה.

אנחנו תומכים אבל כן היה צריך להשאיר את החלופה עליה הוסכם בפעם שעברה, של מישהו מטעם.

בגיר.

בגיר, כן. זה משהו שחייב להישאר בכל מקרה. או בנוהל.

לטעמי צריך להוריד את זה לגבי בן המשפחה. אני לא חושבת שצריך להשאיר את זה. זה לא צריך להיות. גם כך זאת סיטואציה לא פשוטה וכשאת מציבה בן משפחה בתוך סיטואציה כזאת, לא בהכרח הוא מתרגם את מה שצריך לתרגם להורים. צריך להוריד את בן המשפחה וזה צריך להישאר בקרב הגורמים המקצועיים. זה צריך לבוא מטעם העובדים הסוציאליים.

בכל זאת אני רוצה להציף סיטואציה. יש לנו שפע רחב של שפות. יכול להיות עובד זר, יכול להיות פליט שמגיע, ולא יכול להיות מתורגמן וגם לא יכול להיות תמיד עובד לשכה או מישהו שדובר את השפה. אין לי את כל שפע השפות שקיימות בשטח. לא יכול להיות שלא יהיה מצב שאי אפשר להגן על ילד רק בגלל זה.

יש לך את החירום בשביל זה. יש לך כאן את החריג.

לא תמיד זה מצב חירום.

בסדר, אז אתם תמצאו.

לפעמים יש ילד שרוצים טיפול מול המשפחה.

אז תמצאו מישהו שיתרגם את השפה. זה הדבר הבסיסי. הרי כולנו מבינים שבפועל את יודעת יפה מאוד מה קורה בשטח. השפות היחידות שאתם צריכים, יש לכם גם את המאגר וגם בית המשפט נדרש לזה פעמים רבות, לשפות מאוד מיוחדות וייחודיות.

זה ייעצר היכן שאת רוצה. עובד סוציאלי כאמור או מטעמו.

או מי מטעמו.

אדוני, אני רוצה בכל זאת להזכיר.

גברת, שמעתי אותך. הזכרת. תודה רבה. את יכולה להסתייג.

תמשיכי בסעיף (ב).

(2) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי סעיף 11 – ואני מוסיפה לבקשת משרד הרווחה – או פעולה לקראת נקיטת אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי סעיף 12, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת אמצעי החירום תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם בשפה המובנת לו והוא יוכל להשמיע את דבריו בשפה כאמור.
סעיף 8 הוא לגבי עניין של בית המשפט.

זה יורד.

סעיף 11 הוא רק מקרה חירום. זה לפי שיקול דעת עובד סוציאלי לשבוע ימים?

כן.

סעיף 11, אנחנו ביקשנו להדגיש שמדובר גם באמצעים זמניים לפי סעיף 12, כי יש מצבים שלמשל יש שעה זמן, אז פקיד הסעד יעדיף במקום להוציא צו חירום, לרוץ לבית המשפט שזה בסופו של דבר לטובת המשפחה. זה גם כן אמצעים שמהותם דברים שאינם סובלים דיחוי, דברים שהם דחופים ביותר. למעשה זה סעיף שאפילו לא מחייב דיבור עם האחראי אבל עדיין אם נסתייע ואתה יכול לדבר עם אחראי ואתה לא מצליח להשיג מתורגמן, חשוב שיהיה כיסוי גם למצב הזה.

בסדר גמור. סעיף 8 יורד.

המילה הודעה מדאיגה אותי. תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם בשפה המובנת לו.

למה זה מדאיג אותך?

כי אז יכול להיות מצב שרק מעבירים הודעה ולא מבהירים את הכול.

אני חושב שאת מפריזה.

אני אתקן. בסוף אמרתי את זה ביחיד, אבל ברור שזה נותן אפשרות להשמיע את עמדתו גם לקטין וגם לאחראי על הקטין. זה ברבים. אני אתקן את זה.

תיקון סעיף 23.

בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יבוא "או אדם המסייע בידו לעניין תרגום".

זה בנוגע לסודיות. סעיף 23 קובע חובת סודיות ורוצים שגם המתרגם, תהיה עליו חובת סודיות.

לא רק בידו אלא אדם המסייע בעניין התרגום. הוא בעצם מסייע לשני הצדדים.

אין בעיה.

ביקשו סעיף תחילה.

הצעת החוק הזאת כרוכה במכרזים ופרסומם.

כמה זמן אתם צריכים לזה, שבע שנים? שישה חודשים?

כן.

שישה חודשים.

לגבי הסיפא, "הודעה בדבר נקיטתם בשפה המובנת לו והוא יוכל להשמיע את דבריו בשפה כאמור". אני יודעת שקצת נסוגונו אחורה בכל מה שקשור לבית המשפט. אני כן חושבת שצריך להכניס סעיף שאומר שאותם דברים שעולים בתרגום.

תעשי תיקון חוק. הוא אמר שזה סעיף חדש. סעיף חדש, הוא מושך לך את כל החוק.

השאלה אם התרגום הזה יועבר לבית המשפט. לא התרגום עצמו אלא הדברים שתורגמו על ידי הרווחה, החובה שלכם להעביר אותם לבית המשפט.

עשית סדק בקיר ועכשיו את מתחילה להרחיב אותו. תכיני עוד הצעת חוק.

אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק כפי שהוקרא.

את מחליפה את עדי קול.

מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד – 2
הצעת החוק אושרה פה אחד.

שני חברי הכנסת שנמצאים אישרו את הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אני מקווה שהיא תעבור במהרה ותוך חצי שנה מיום העברתו הוא ייכנס לספר החוקים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:40.>