PAGE
21
ועדת הכלכלה
24/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 151>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשע"ד (24 בדצמבר 2013), שעה 10:30

<הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 12), התשע"ד-2013 (מ/821) >

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

רונן הופמן

יצחק וקנין

>
דורון אהרן - מנהל תחום מידע וניתוח כלכלי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

עו"ד דרורה ליפשיץ - יועצת משפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רו"ח אהרון גולדמן - סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

עו"ד דפנה גלוק - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אורית פרקש-הכהן - יו"ר, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

מנחם קמיש - ראש אגף כלכלה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

נורית פילתר - דוברת, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

יונתן מאיר - הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

אלי גליקמן - מנכ"ל, חברת החשמל

עו"ד לילך פריאל - עוזרת ליועץ המשפטי, חברת החשמל

עינב חשאי - מנהל רגולציה וקשרי ממשל, חברת החשמל

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

עדי אביטן - לוביסטית (גורן עמיר), מייצגת את דליה אנרגיות

גיל אליאב - לוביסט, מייצג את התאחדות התעשייה והמלאכה בישראל

תלמידים, "אורט" בנימינה

מרב תורג'מן
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
<הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 12), התשע"ד-2013 (מ/821)>

ברוכים הבאים, אורית פרקש-הכהן, יושב-ראש הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, אדוני מנכ"ל חברת החשמל, מאוד נהנינו בביקור שנערך בחברה, חבר הכנסת וקנין, כל הנציגים.

אני יכול להגיד משהו לפני שאתה פותח בקשר לדיון הקודם? זה חשוב מאוד. אמר לי היועץ המשפטי מטעם משרד המשפטים דבר שאין ספק שמרים את הרף שאמרתי. מה עושה אדם עיוור שאין לו אינטרנט, אין לו אס-אם-אס? מה הוא עושה כאשר הוא רוצה לקבל 144? איך הוא יקבל אותו? הוא אמר לי את זה עכשיו ליד היועצת המשפטית של משרד התקשורת כי היא מאיימת למשוך את הצעת החוק. אמרתי: על מה? את השר? זה כבר לא בידיים אפילו של יוזם החקיקה. הוא אמר לה את זה.

אתה ואני נשב מייד אחרי הישיבה הזאת.

מי שאמר את זה הוא דווקא בחור ממשרד המשפטים. אמרתי לו: אתה יודע מה, לא חשבתי על זה. חשבתי כל הזמן על אמא שלי. אמרתי, אם את מדברת על חרדי שלא רוצה אינטרנט זה בעיה שלו.

חשבנו פה על כל הנכים ובעלי המוגבלויות וכן הלאה. אנחנו נפעל. חבר הכנסת וקנין, תודה לך.

אנחנו עוברים להצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה אתמול, ב-23 בדצמבר 2013, הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 12), התשע"ד-2013. אני מבקש מנציגת המשרד, עו"ד דרורה ליפשיץ, להציג את ההצעה, בבקשה.

אני היועצת המשפטית של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. מדובר בהצעת חוק שתאפשר הארכת רישיונות של ספק שירות חיוני לחברת החשמל בכל התחומים שבהם היא פועלת. מדובר בהארכה בשנה. אפילו אני, שמלווה את זה כבר זמן רב למדי, אופטימית שבעזרת-השם לא נזדקק להארכות נוספות.

אני כל-כך שמח שאת אומרת את זה. יש את הבדיחה: איך אומרים ביפנית אישימוטו? (איש עם אוטו), את מכירה את זה. לגבי חוק חברת החשמל זה או-טו-טו. כל פעם הייתי שומע את זה, למשל בוועדת הכספים, או-טו-טו. אני מקווה ש"הלילה הוא הלילה", שפעם אחת נגמור את הסאגה הזאת של הרפורמה. לא נבוא כל פעם עם ההארכות האלה ובינתיים, איך אומרים, הגירעון המצטבר תופח. אני מקווה שאנחנו בפתחו של שחר חדש, מר גליקמן.

אני בוודאי אומרת בעזרת-השם.
מונתה ועדת יוגב על-ידי שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר האוצר. הוועדה אמורה לסיים בקרוב מאוד את משימותיה.

מה זה אומר בקרוב מאוד? במהרה בימינו?

בהתאם לכתב המינוי היא היתה אמורה לסיים עד סוף חודש דצמבר. כנראה תידרש ארכה של כחודש ימים.

זאת אומרת, עד סוף חודש ינואר נקבל את המסקנות?

נמצא פה סגנו של מר יוגב.

הוא יוכל אולי לפרט קצת מעבר.

אני מסתכל ימינה. שכחתי שאני צריך להסתכל גם שמאלה.

אם הוועדה תרצה לקבל אינפורמציה "חמה מן התנור" הכתובת היא אהרון גולדמן. אבל אני מבינה שהוועדה מתכווננת לסיים את עבודתה עד סוף חודש ינואר 2014.

מר גולדמן, ינואר-ינואר?

ינואר-פברואר יותר מאשר ינואר-ינואר. אבל עדיין, אני רוצה להתייחס לעבודת הוועדה. למעשה הוועדה השלימה כמעט את כל שמיעת הגורמים שהיא רצתה לשמוע, הרבה מאוד גורמים, גם ממשלתיים וגם יצרני חשמל פרטיים על סוגיהם השונים, על הטכנולוגיות השונות, גופים שונים, גם לא יצרנים, כמובן חברת החשמל וועד עובדי חברת החשמל והנהלת חברת החשמל.

חבר הכנסת רונן הופמן, שההתמחות שלו היא אנרגיות מתחדשות, מצטרף אלינו לדיון, תודה.

למעשה כרגע הוועדה נמצאת בשלב שבו אחרי שהיא שמעה את כל הגורמים היא מקיימת דיונים מקצועיים על הנושאים המרכזיים השונים שעלו ומגבשת המלצות בעניין. במקביל התחילו גם דיונים מול נציגי ההנהלה והוועדים בנושא זכויות העובדים. התהליכים הללו קורים במקביל.

אנחנו התעדכנו בנושאים הללו, ביקרנו גם את מנכ"ל חברת החשמל וגם את יושב-ראש ועד העובדים. אנחנו מודעים. אני רואה שיש פה הרבה מאוד רצון טוב. אמרתי גם שנשמח מאוד אם במושב הזה, שמסתיים כמדומני בסוף חודש יולי, סוף כל סוף נגמור את הסאגה הזאת. מבחינתנו אנחנו רואים בזה עדיפות עליונה. אני רק מקווה שאתם תקצרו את כל התהליכים כדי שהדברים יבואו לשולחן להחלטות. אני מודה לך.

מה שמונח בפניכם עכשיו הוא הארכת המועדים בשנה על מנת לאפשר לחברת החשמל במבנה הנוכחי שלה להמשיך ולפעול, כי בלא הארכה יהיה בלתי אפשרי לתת לה רישיונות. מה שעומד על הפרק הוא הארכה בשנה.

עו"ד ליפשיץ, אני מבקש לשאול, ואני שמח שמר גליקמן יושב לימיני. מר גליקמן פתח את כל הכותרות בעיתונות.

לא התכוונתי.

אני יודע שלא. פעם היית מפקד סיירת 13, עשית את זה מתחת למים ואף אחד לא שמע, היום כשאומרים מנכ"ל חברת החשמל עם הדוברים שלו זה כבר הופך להיות חזון. אבל אתה לא מתרגש, אתה מכיר את זה.

אתה ציינת בפנינו, ולא חשובה הכותרת, שנזקי הסופה יכולים להגיע אפילו קרוב למיליארד שקל ולכן חלק מן השאלות שעלו – ופה אני פונה ליושב-ראש הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן – ציינת שכלפי העתיד, כאשר הרפורמה מתקדמת סוף כל סוף בצורה המתאימה, מחירי החשמל ירדו, אבל עדיין ציינת שעד 2015 להערכתך עקב הנזקים וכל הדברים האלה יש להעלות את מחירי החשמל כדי שתהיו רנטביליים. מה אומרת על זה היושבת-ראש? ציטטתי אותך נכון?

כמעט.

אתה רוצה לתקן אותי?

ליתר דיוק, אמרתי שבהסכם שהיה רב-מערכתי עם רשות החשמל ועם משרד האוצר, דובר שחשבון החשמל יתוקן כלפי מטה, ואפשר גם להשתמש בשם אחר. זה תוכנן לחודש מרץ 2015.

מה זה "יתוקן כלפי מטה"? הפחתת מחירים?

זה החלטה של רשות החשמל.

בסדר, אבל זה היה הרעיון, הפחתת מחירים?

כן, זה היה הרעיון בהסכם, שאחרי שחברת החשמל תסיים להחזיר את ההלוואות שהיא לקחה בערבויות יתוקן מחיר החשמל כלפי מטה במרץ 2015.

אני חושב שרשות החשמל היא הכתובת לענות על זה כי היא מתקנת, כי יש קיזוזים גם, העסק נושם במהלך השנה. אנחנו רואים את מחירי הדלק, בכל חודש כמעט הם משתנים, והדלק הוא 60%-70% מעלויות חברת החשמל. אני חושב שהכתובת היא רשות החשמל לתת תשובה מדויקת יותר כי אנחנו לא קובעים את התעריפים.

אני מודה לך. עו"ד פרקש-הכהן, דברי. כולם מקשיבים – האזרחים, חברי הכנסת, כולם.

בשאלות שנוגעות לתעריף החשמל הייתי רוצה לחלק את זה לשתיים.

אני מודה לך שאת אתנו.

תודה רבה. לפני שנה היינו כאן בפני הוועדה הזאת, וגם בשנה שלפניה, והצגנו את עדכון התעריף. בעצם היו העלאות תעריף מצטברות לציבור צרכני החשמל בגלל משבר הגז המצרי. משבר הגז המצרי, שבעיקרון הוא היעלמות של ספק הגז המצרי EMG, שהיה מין אירוע שיצר משבר בכל משק האנרגיה בישראל, יצר שימוש בדלקים עודפים לציבור בעלות מאוד-מאוד גבוהה, שמוערכת על-ידינו בסביבות 9 מיליארד שקלים.

בעקבות מהלך שעשתה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ביחד עם משרדי הממשלה השונים – משרד האנרגיה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה – בעצם פרשנו את העלות הזו של הדלקים על פני שלוש שנים בשלוש פעימות. הרשות כבר העלתה פעמיים, בשתי פעימות שונות, את תעריף החשמל, גם במאי האחרון, אם אדוני זוכר, וזה כבר הוצג לכבודו, ב-5.5% לציבור, ושנה קודם העלינו את התעריף ב-8.9%. אין מה לדבר שיש הצטברות תעריפי חשמל גבוהה ביותר.

באפריל הקרוב, שזה עוד 5 חודשים שיש לפנינו בעצם, הצוות המקצועי של הרשות יאסוף את כל הנתונים הרלוונטיים לעדכון הקרוב שיהיה בתעריפי החשמל. בעניין הזה צריך לזכור שיש לנו עוד הרבה פרמטרים שאינם ידועים. אנחנו כן יודעים שיש עדיין בין 3-4 מיליארד שקלים עלויות בגין משבר הדלקים, שבעצם תעריף החשמל צריך עוד לשלם. נצטרך לקחת בשקלול את כל המאפיינים, כמו איך נראית צריכת החשמל, כמה כניסה יש של אנרגיות נקיות למערכת, שגם היא ממומנת וכולי, ואז נשקלל את כל הנתונים לפעימה, אם זה מה ששאלת.

קודם כול, נתת לי תשובת בית-ספר, מה שנקרא: נשקלל את א' ואת ב' ואת ג' ו-ד'. אבל בסופו של דבר אנחנו רואים את הכיוונים. השאלה שלי פשוטה מאוד, האם לאור מה שקורה כרגע – ופחות או יותר אנחנו רואים מה קורה, אנחנו לא צופים מהפיכות, אלא אם כן מישהו יחליט לעשות מלחמת עולם עם אירן וכן הלאה – האם אנחנו הולכים לראות בחודש אפריל העלאות של תעריפי החשמל?

בעניין הזה אני באמת מאוד-מאוד נזהרת בהיעדר נתונים.

העלות שלהם היא בעייתית, את זה אנחנו יודעים. מבחינתם יש להם בעיה. השאלה מאיפה הם יממנו בשנים האלה את הגירעונות המצטברים שלהם. יש להם בעיה. אם זה לא יהיה באמצעות התעריף אז אני לא רואה אותם מסתדרים כל-כך יפה. זה שאלה אחת.
לגבי כל הדברים האחרים, אני יודע שבתחזיות לחודשיים-שלושה הקרובים גם מחירי הדלק בעולם וגם יתר הדברים צפויים למדי. אני יודע שאת נזהרת מאוד אבל עדיין אני חושב שמהיכרותי אותך, מידיעתי את חוכמתך וניסיונך כי רבים, אני חושב שאת כבר רואה שזה הכיוון שהולך להיות. אולי אני טועה.

לכן ביקשתי להבחין בשאלה.

יש לי שאלה אחרת. מה שיעור השימוש היום במזוט, מעבר לגז שבו אתם משתמשים? כי כל הבעיה שלכם, שאתם לא משתמשים בגז טבעי, אתם משתמשים בתחליפים אחרים שהם יקרים יותר.

השאלה לא מופנית אליה אלא לחברת החשמל, שהיא שמשתמשת בדלקים.

חברת החשמל, השאלה שלי היא מה שיעור השימוש במזוט. האם זה מתחיל לצמצם את הפערים או שזה עדיין ממשיך להיות באותם פערים?

אני רק אומרת שכאשר דיברתי על משבר הגז, הוא למעשה הסתיים כי המאגר הישראלי "תמר" נכנס לפעולה. בעצם אנחנו משלמים בתשלומים את האירוע שכבר הסתיים.
אם אתה רוצה לדעת מה היום שיעור השימוש במזוט, הוא בוודאי לא כפי שהיה בשיא המשבר.

למה אתם לא משתמשים רק בגז? המערכות שלכם לא בנויות לזה?

החל מ-1 באפריל 2013 אנחנו משתמשים בגז ובפחם. אנחנו לא משתמשים בסולר או במזוט. היו נקודות קיצוניות בשבוע האחרון שהשתמשנו בכל יכולת הגז והפחם שיש לנו, אז לתקופה של שעות מספר, כי זה היה אירוע קיצוני עם צריכה מוגברת, השתמשנו קצת בסולר. במזוט אנחנו לא משתמשים כבר חודשים ארוכים וגם לא בסולר, מ-1 באפריל.
באשר לאחוזים, הצריכה היום במשק היא בין 50%-60% צריכת גז, והיתרה, כ-40% בפחם. כלומר משתמשים רק בגז ובפחם, לא בסולר ולא במזוט.

שאלתי הבאה בעקבות תשובתך, צריך בעצם לא להעלות את המחירים. הבעיה המרכזית שלכם כפי שעלתה בכל הדיונים היא בעצם הפער. עד אפריל 2013 באמת היתה בעיה עם המזוט והסולר שבהם השתמשתם, אבל עכשיו אין בעיה כזאת. אם אתה אומר שאין בעיה, לדעתי זה מוזיל לכם את עלויות ההפעלה.

אתה צודק בהחלט, אבל אסביר. על מנת לא להעלות את תעריפי החשמל לפני שנה ושנה וחצי בסכומים גבוהים, הם עלו ב-30% שזה סכום מאוד-מאוד מכובד וקשה, על מנת לא להעלות את הסכומים בעשרות אחוזים, ואני לא רוצה לציין כמה המחירים היו צריכים לעלות, נתקבלה החלטה ברשות החשמל ובמשרד האוצר להעלות את התעריפים לא יותר מ-30% בתקופה הזאת ולשלוח את חברת החשמל ללוות כספים, בעיקר בערבות מדינה, ולשלם ערבות מופחתת.

אני זוכר.

מדובר פה על 8.9 מיליארד שקלים. על מנת להחזיר אותם חברת החשמל אמרה: כפי שלא העלינו בעשרות או מאות אחוזים את התעריף, עכשיו הלוויתם לנו את הכסף ועלינו להחזיר אותו, והתעריף שעלה ב-30% משמש את הפער בין המחיר האמיתי שהיינו צריכים לשלם היום, כלומר האזרח היה צריך לשלם פחות, לבין זה שלא העלו את מלוא גודל התעריף, הוא משלם היום את הערבויות שחברת החשמל לקחה וצריכה להחזיר אותן.

פרשנו את זה על פני 3 שנים.

הבנתי, זה ברור לי.

השאלה של חבר הכנסת וקנין עלתה גם בזמן הביקור שלנו בחברת החשמל. גם חבר הכנסת אשר מצטרף אלינו. הכיוון של התחלופה של גז, שהולך להיות הדבר המרכזי במקום מזוט וסולר, הולך להוזיל.

הולך להוזיל את העלויות של חברת החשמל.

יש להם את כל הסיפורים האחרים שמביאים להתייקרות. אתה רוצה לפרט?

הבעיה המרכזית של חברת החשמל היא הגיבנת הגדולה של החוב, של 60 מיליארד שקל. זה בעצם הגורם המרכזי.

התעריף עלה בשל משבר הגז עם מצרים. הוא לא עלה כדי לשרת את החוב של חברת החשמל, שאתה צודק שהוא גדול. השורה התחתונה, זה לא החלטה שלי אבל הכיוון הוא של הורדת תעריף. אני לא יודע להגיד, זה לא החלטה שלי, אני מדבר על מה שיקרה כאשר יסתיים המשבר.

אתה באמת עושה עבודה יפה מאוד ורצינית. השאלה שלי היא זאת, רשות החשמל במידה – אני עכשיו זורק מכיוון שעו"ד פרקש-הכהן לא רצתה לתת לי את הכיוון- - -

אנחנו 5 חודשים לפני שיש לנו את הנתונים.

היא לוקחת את הצעד הזהיר. אני אומר, נניח שמכיוון שאנחנו דנים פה בוועדת יוקר המזון וכל הדברים האלה, כמו חשמל וכולי, נכנסים לכל המצרכים שבהם מעלים מחירים, שהיא תמליץ על הורדת תעריפי החשמל לקראת פסח 2014. זה לא יכול לקרות, אבל נניח שהיא עושה את זה. היא הרי לא רוצה להגיד לי כלום. מה המשמעות מבחינתך?

ראשית, הם הרגולטור.

הוועדה כבר יודעת שהם הרגולטור.

זה ברור.

הוא יעשה את מה שאנחנו נחליט, זה מה שהוא יקבל מן הציבור.

במקום 70 מיליארד שקל גירעון יהיה 73 מיליארד שקל גירעון.

מה המשמעות של הגירעון של חברת החשמל, שעומד כרגע על 70 מיליארד שקל? אנחנו מגיעים להסכמים של הרפורמה. אולי תציין בשנים הקרובות, אם אין שינוי בתעריפי חברת החשמל, איך מה שציינת בפניי בעבר, איך מגירעון של 70 מיליארד שקל אתה יורד לגירעון של 20-30 מיליארד שקל תוך 10 שנים, את התוואי של הורדת הגירעון. האם הסברתי את עצמי היטב?

כן, אתה רוצה את כל התורה על רגל אחת.

בחברת החשמל נושא האיתנות הפיננסית הוא נושא מאוד מרכזי בדיוני הרפורמה. אנחנו דנים, ונמצא כאן סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, שיכול לפרט ולהסביר יותר.

מר גולדמן, כל אימת שאתה רוצה להתייחס לשאלות הקשות שלי אתה מוזמן.

יש 4-5 נושאים שאנחנו דנים בהם ברפורמה. אחד הנושאים המרכזיים הוא האיתנות הפיננסית של חברת החשמל. בין הרעיונות שאנחנו מדברים עליהם, קודם כול התייעלות של החברה, היא צריכה להוריד משקולות וצריכה להתייעל ולחסוך בהוצאותיה. זה נושא מרכזי. אנחנו מדברים על סכומים גדולים מאוד.

למה אני עושה את זה בצורה הזאת? אנחנו אתכם, אנחנו רוצים את השיפור ואת ההתייעלות. בואו ניקח, אפילו לא נתווכח עם הוועד, אתם רוצים פרישה של 2,000 עובדים, הם רוצים קצת פחות. גמרנו פה. באנו בעוד חודשיים-שלושה, יש את ההתייעלות, סגרנו את ה"דיל". מה המשמעות מבחינת הגירעון ב"דיל" הכי טוב מבחינתך? מה המשמעות על פני השנים של הגירעון, בסדר גודל? אני שואל על ההתייעלות.

אתה שואל אותי עכשיו על מצבת העובדים ספציפית?

אני מציג את השאלה הזאת. אתה בגירעון של 70 מיליארד שקל היום. הצגתי לעו"ד אורית פרקש-הכהן שאלה יותר קשה, אם היא מפתיעה את כולנו ומורידה את מחירי החשמל, מה המשמעות של זה מבחינת הגירעון? אתה מתקדם ברפורמה, הלכת ברפורמה כפי שאתה רוצה – ברור שתהיה פשרה עם העובדים – באופן הכי קיצוני, כמה בכל דרך התוואי של ירידת הגירעון? 30 או 40 מיליארד שקל? תן לנו סדר גודל כדי שנבין על מה מדובר.

ראשית, חלק מן הדברים צריך לשמור לדיוני הרפורמה. אם נערוך את דיוני הרפורמה פה בצורה פתוחה- - -

אני שואל רק על סדרי גודל. אני רואה שמר גולדמן מוכן to put his foot in his mouth יותר ממך. מר גולדמן, בבקשה.

אנחנו פשוט מחפשים מישהו שיקפוץ וייתן איזה מידע.

לא, שיסביר את התוואי הכללי. כל אחד פה זהיר, ואני מבין אותו. עודף הזהירות הזה, הלא עם כל הכבוד, היא יודעת על מה אני מדבר, הוא יודע על מה אני מדבר, לא יהיו עוד שינויים גדולים עד אפריל-מאי. עם הידע שלה והחוכמה שלה היא בוודאי יודעת כבר מה הכיוון שלה. היא צריכה לקבל החלטה, שהיא גם החלטה פוליטית והחלטה כללית לגבי כל הדברים. מר גולדמן, אתה מצוי בעניין הזה?

כן. ראשית, אני חושב שלזהות את הפתרון של עניין האיתנות הפיננסית של חברת החשמל עם השינוי המבני ברפורמה הוא דבר נכון. בלי מהלך כולל יהיה קשה לשפר את האיתנות הפיננסית של חברת החשמל, מעבר לשאלת הדלקים או עדכונים שוטפים של התעריף. לא משם אפשר לפתור באמת את מה שמכונה הגיבנת של החוב לזמן ארוך.
אל"ף, נצטרך להגדיר לאיזה יעד של חוב אנחנו רוצים להגיע. לא בהכרח להוריד את החוב בצורה דרסטית תוך שנים ספורות, אלא באמת איזה תוואי. צריך להגדיר את תקופת ההסכם.

אתה רוצה להזכיר לנו, מר גולדמן, מה היה החוב כאשר התפוצץ משבר הגז?

אני יכול לתת לך אינדיקציה.

63 מיליארד שקלים. החוב הפיננסי כ-40 מיליארד שקלים, 43 מיליארד שקלים.

כלומר, החוב היה 40 מיליארד שקל והיום הוא 70 מיליארד שקל.

זה לא עלה מ-40 מיליארד שקל ל-70 מיליארד שקל. זה עלה מ-63 ל-73 מיליארד שקל, אבל מתוכו החוב הפיננסי של אג"חים ובנקים הוא כ-40 מיליארד שקל.

המשבר הדלקי שווה לנו 10 מיליארד שקל?

נכון, בערך 9 מיליארד שקל.

זה מה שהולך להיעלם, בעצם עד סוף השנה הבאה זה ירד מהגיבנת.

אז זה נגמר. זה הוריד לנו 10 מיליארד שקל מהגירעון. יפה, אז אנחנו חוזרים לגירעון של 60 מיליארד שקל. עכשיו בואו נמשיך הלאה להבין.

אני ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. אציג רק אינדיקציה קטנה. אם סך ההוצאות לאנרגיה בשנה הוא 22 מיליארד שקל, ותעלה את התעריף – אורית פרקש-הכהן, אל תכעסי- - -

עכשיו אתה עונה לשאלת התעריף.

אני לא עונה על שאלה. אני נותן לכם אינדיקציה כי כך יהיה קל יותר להבין על מה כולם מדברים. 22 מיליארד שקל בשנה – זה סך ההוצאות לחשמל. אם נעלה את התעריף, דרך רפורמה, דרך תקציב או דרך תעריף, ב-10%, זה 2.2 מיליארד שקל בכל שנה. מדובר על התחייבויות של 60-70 מיליארד שקל. אז אנחנו מדברים על טווח, ה-10% האלה צריכים "לרוץ" לשלושים שנים כדי למחוק את ההתחייבויות. אם אנחנו מדברים על רפורמה ואנחנו לא רוצים להגיע לא ל-30 ואולי לא ל-40 מיליארד שקל גירעון, כי אני לא מכיר חברה שאין לה התחייבויות, אז אנחנו צריכים סדר גודל של תהליך שיימשך, אני מניח, כעשור כדי להגיע לאיזו הבראה. אלה המספרים על הדף.

כלומר בשבילך הבראה במצב יציב היא חוב מצטבר של 40-50 מיליארד שקל?

אני חושב שזה סביר. צריך לבחון את זה כמובן ביחס.

אני מסתכל פה על סדרי הגודל: 10 מיליארד שקל – המצרים, נגמר. התוואי שהולכים אליו הוא להגיע לגירעון של 50-60 מיליארד שקל, פחות או יותר. בתוך הדברים האלה, מעבר להתייעלות של העובדים וכן הלאה, זה כמה מיליארדים, ודברים אחרים. למה אני מפרט את כל הגורמים האלה? כי אני מגיע לשאלה שעו"ד פרקש-הכהן לא תענה עליה היום, לגבי תעריף חברת החשמל, כמה זה חשוב.

היא לא יכולה לענות על זה.

אני מבין שהיא לא יכולה לענות על זה.

אני כן רוצה להגיד כמה דברים.

לי מותר לשאול?

כן, בטח.

לך מותר הכול, אנחנו אורחים אצלך.

זה הכנסת. אני מנסה לנתב את זה ולהבין, במידה ויעלו את תעריפי חברת החשמל מה זה יעשה לחברת החשמל. לציבור אנחנו יודעים מה זה עושה.

אדוני, ברשותך, אני בכל זאת רוצה להגיד כמה מילים. קודם כול, הרשות לחשמל עצמה לא מנהלת את תהליך הרפורמה. רשות החשמל היא רשות מקצועית שנמצאת מחוץ לגופי הממשלה, מתוך ההבנה שצריך להרחיק את הנושא הרגיש של קביעת תעריפים לציבור וניהול וכל ההסדרים הכלכליים של משק החשמל מכל גורם כזה או אחר, כאשר התפיסה היא שהממשלה עצמה נמצאת בניגוד עניינים כי היא הבעלים של חברת החשמל.

נושא הסדרת האיתנות הפיננסית נידון בצוות הרפורמה. הוא כמובן בסדר עדיפות ראשון גם בעינינו כרשות חשמל.

אבל צריך להבין, לגבי השאלה הראשונה שלך, התעריף מבחינתנו, לפי הכללים שיש לנו ולפי החוק שאנחנו פועלים לאורו, אנחנו מחויבים לבצע בקרת עלויות ולקבוע תעריף ראוי, שהציבור ראוי שיישא בו, ורק עלויות ראויות.

פה אני מחדד את השאלה. האיתנות הפיננסית של חברת החשמל לא נכללת שם.

היא בהחלט נכללת. אנחנו מאזנים בין אינטרסים רבים. חוק משק החשמל יש לו מטרה שלאורה אנחנו פועלים, שאנחנו צריכים לפעול כדי להבטיח שיהיה שירות יעיל, זמין, תוך יצירת תנאים לתחרות, והכול תוך מזעור עלויות. כך כתוב. לכן בעצם כאשר אנחנו רואים משהו לא סביר, למשל אם חברת החשמל תבוא – תמיד אני משתמשת בדוגמה הזאת כי היא מאוד-מאוד פשוטה – ותגיד: בנינו קווי מתח עליון מזהב טהור או מיהלומים, אנחנו לא נכיר בעלויות של היהלומים, אנחנו נכיר בפלדה.

לעניין האיתנות הפיננסית, אם יש הסדרים שאנחנו חושבים שאינם ראויים, המצפן שלנו הוא לא תמיד לכסות את החובות, כי אחרת אנחנו בעצם הופכים סתם לקופה רושמת של החברה ולא מייצגים את האינטרס הציבורי שעליו אנחנו אמונים.

בעניין האיתנות הפיננסית אני רק רוצה לזרוק מילה. מינוף נורמטיבי, יחס בין הון עצמי להון זר בחברה הזאת אף פעם לא יהיה אפס. הם לא יכולים להיות באפס או בשקל. מינוף נורמטיבי ראוי לחברת תשתית בסדר גודל כזה הוא 1:2, מה שנקרא 67% מינוף. אם היום אנחנו מדברים על 15 מיליארד שקל הון עצמי ו-75 מיליארד שקל חובות, בעולם תקין זה צריך להיות 30 מיליארד שקל הון עצמי ו-60 מיליארד שקל חובות. צריך להבין את קנה המידה שעליו אנחנו מדברים.

זה עונה ל-60 מיליארד שקל.

זה לא שחברת החשמל אמורה לרדת ל-20 מיליארד שקל חובות. אם משבר הדלקים אמור לרדת, והוא עוד 4 מיליארד שקלים, ותוך שנה גיבנת של 9 מיליארד שקלים נעלמת, ואם יש לנו את החוב שצריך לטפל בו, של הרשות הפלסטינית, של מיליארד שקל, שזה גם ירד מהגיבנת, ועוד דברים. אנחנו ברשות החשמל, ואני חושבת שגם בממשלה, מבינים כי יש פעולות משולבות שיכולות להוביל לטיוב ממשי באיתנות הפיננסית של החברה, כמובן בכוחות משולבים, שלא צריכים כולם לבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל.

אני נורא שמח שבתוך כל הניתוח היפה אמרת שלושה דברים חשובים.

אבל זה לא קשור לעדכון באפריל.

באפריל זה רק בפסח, לא נקדים את פסח.

אני חושש מן הבאות.

לנקודה הזאת, אני רוצה להבין, עכשיו מתוך זה אנחנו עושים את הסדר. ברור לנו, גם לאור מה שאמרת, שלא מדובר פה – יש חוב של 70 מיליארד שקל, אנחנו רוצים להגיע ל-60 מיליארד שקל ואחרי זה לאזור 50 מיליארד שקל, לא יותר, ועל פני שנים. אז גם כשאנשים צועקים שיש חוב של 70 מיליארד שקל ואנשים חושבים שהם צריכים לרדת לאפס – כפי שרבין אמר, זה קשקוש. לכן התוואי הזה, של הורדה של 10 מיליארד שקל, הולך להיות באמצעות הרפורמה שסוף כל סוף תבוא וההתייעלות. הוא צריך לבוא בנושאים אחרים, ותעריף החשמל לא צריך להיות הדבר המרכזי. יותר ויותר אני שומע את הצעקה, שבשנים הקרובות האזרחים יצטרכו להשתמש ביותר חשמל כדי לפתור את הבעיה, וזה לא כך כי הדברים המרכזיים צריכים להיעשות בצורה אחרת, במסגרת הרפורמה.

בדיוק הפוך, ברגע שימצבו את החוב על אותם 50-60 מיליארד שקל אנחנו צריכים לשאוף ההיפך.

אתה נכנסת קצת מאוחר. חבר הכנסת וקנין כבר אמר, וכך אמר גם מר גליקמן בסיור שערך לנו, מכיוון שהתחלופה הולכת כולה לכיוון גז, שהוא הרבה יותר נקי והרבה יותר זול, אנחנו מצפים שהתוואי שאנחנו הולכים עליו הוא להורדת תעריפי החשמל.

זה גם לא תלוי במצרים.

ומצרים היא מצרים, לכן יש פה מומחה למזרח התיכון, אחד העיתונאים הוא מומחה גדול למזרח התיכון. השאלה היחידה תהיה האם באפריל עו"ד פרקש-הכהן תגיד: בכל זאת נעלה לכם את התעריפים בגלל שיש לנו בשנתיים הקרובות יותר מדי עלויות, מיליארד שקל הסופה, דברים כאלה, או שהיא תגיד: הציבור הפעם לא ישלם.

הסופה היא נושא אחר. העלות היא של מיליארד שקלים. אני במתח פשוט.

חידדתי את השאלה היטב?

כן.

תודה רבה.

אני יכול לענות לך תשובה במקומה? אני חושב שזה תלוי רק בדבר אחד, מי הרפרנט ממשרד האוצר שישב שם במערכת ואז אנחנו נקבל את התוצאה.

עכשיו הם מבקשים מאתנו אישור להארכה בשנה. נכון? קודם כול, בשנה הזאת צריך להחליט על "הפסקת אש", שלא יהיו העלאות מחירים.

הנה, רבותי, יפה, שאלה יפה מאוד.

תתחיל להיות סוחר.

מר גולדמן, אתה יושב על-יד אדם שניהל את עיריית בני ברק כאשר היא היתה בתחתית ושיפר אותה. אולי צריך לשים אותו שיקבע את הרפרנט של משרד האוצר, בתור יועץ לאורית פרקש-הכהן.

אני לא אחליף את המנכ"ל, ראינו את העבודה הנהדרת שלו.

תודה.

רק מילה אחת בעניין הרפורמה. אמרנו שההתייעלות יכולה להקטין את החוב.

בכמה, לדעתך?

תלוי איך יסתיים המשא ומתן. מוקדם להגיד, תלוי כמה עובדים יעזבו ובאילו תנאים ובמשך איזו תקופה.

אתה הרי מכיר את הפרטים. קח את המצב הגרוע או הטוב ביותר מבחינה פיננסית ומבחינת העובדים, קח את החסם התחתון והחסם העליון. כמה זה יכול להשפיע כאן?

זה יכול לחסוך מיליארדי שקלים. השאלה היא באיזה קצב, באילו תנאים, כמה עובדים, אבל זה יכול להגיע למיליארדי שקלים.

אנחנו מדברים על סדר גודל, פלוס-מינוס, זה הרי נתון למשא ומתן, של פרישת כ-2,000 עובדים. בחברת החשמל יש כ-10,000 עובדים קבועים. אנחנו מדברים על 2,000 עובדים מהקבועים, זה אומר חמישית, 20% פחות מהעובדים הקבועים ובעלי השכר הגבוה יותר, כי אנחנו הולכים לחבר'ה היותר ותיקים. לכן התוכנית הזאת, אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה- - -

ברור שתהיה פשרה כי יש שם יושב-ראש ועד עובדים רציני והגון, אבל בסדר גודל, על מה אנחנו מדברים?

בסופו של דבר בהערכה שלנו אנחנו יכולים לחסוך, אחרי שניכנס ל-steady state, כי בסוף צריך להגיע ל-brake even, אנחנו מעריכים שבין מאות מיליוני שקלים למיליארד שקלים בשנה.

כלומר, זה עד מיליארד שקל בשנה. לא מיליארדים.

זה יכול להוריד משקולת מחברת החשמל.

גם פנסיונרים עולים לכם כסף.

הוא לקח את זה בחשבון.

אבל אם התוכנית היא רב שנתית אז זה מיליארדים.

כמה זה יוריד ממצבת החוב?

כמיליארד שקל בשנה.

זה מאוד משמעותי. אם הולכים למה שאמר דורון אהרן קודם אז זה יכול להגיע למיליארד שקלים מתקציב של 20 מיליארד שקלים, זה 5%. זה הרבה מאוד.

עוד רכיבים – הרכיבים האלה בעצם יגדילו את ההון העצמי, אבל כדי להקטין את החוב צריך לזכור שתהיה גם מכירה של נכסים, בין אם תחנות כוח ובין אם נכסים שהם לא תחנות כוח, שהם בעצם לא מגדילים את ההון כשמוכרים נכס אבל כן מקטינים את החוב. בסך הכול כשאני מסתכל על מינוף פיננסי- - -

מה סדר הגודל, פחות או יותר? על מה אתה מדבר כאן?

מחז"מ שנמכר, תחנת כוח חדשה בהיקף של 400 מגה ואט עולה במחירים של חברת החשמל סדר גודל של 2 מיליארד שקל. אז אם תימכר תחנה פחות חדשה אולי זה קצת פחות, אבל לא משנה. הכיוון הוא שמספר תחנות יכולות להימכר. יכול להיות שיימכרו גם קרקעות או מבנים אחרים, שגם יכולים להגיע למאות מיליוני שקלים. סך כל הדברים האלה לא מגדיל את ההון העצמי אבל כן מקטין את המינוף וזה חשוב לא פחות.

מה שמתבהר מהשיחה הזאת, שהיא שיחה מאוד עניינית, שבעצם הנושא של חברת החשמל פתיר, הרפורמה הזאת ביחד עם שאר הדברים אפשר סוף כל סוף לגמור אותה. כשזורקים לאנשים את המספר 70 מיליארד שקל הם חושבים שצריך להגיע עד אפס. ברגע שאנחנו עוברים ליחס של המינוף והדברים האלה, אם הרפורמה תיעשה בחוכמה, שיש גם להנהלה וגם לוועדים, עם התהליכים של המכירה, אני חושב שנגיע ל-steady state טוב. הדבר היחיד שאני רוצה לשמוע, ולא אשמע היום, שבתהליך הזה בינתיים לאזרחים לא יעלו את מחירי החשמל, כפי שאמר ידידי מבני ברק. זה הדבר היחיד. אני רק יכול לשאול, אני לא יכול לענות תשובה.

אני לא יכולה להשיב, זה לא יהיה רציני מצדי. הצוות עוד לא התחיל לעבד את הנתונים של השנה. נדרשים דיונים ממושכים במליאת הרשות.

מתי שתתקדמי בחישובים תספרי לנו.

אני בטוחה שאתה תקרא לי לפה, כמו בשנה שעברה.

יש לי שאלה, דבר שחסר לי בתמונה הכוללת. כשהיינו בסיור שמענו שיש כוונה לטווח ארוך להגיע למצב שחברת החשמל תייצר וגם תספק בערך 60% משוק החשמל ו-40% יהיה מהשוק הפרטי. מה המשמעות של הדבר הזה, של הרחבת הנתח הפרטי, גם מבחינת האיתנות הפיננסית של חברת החשמל וגם מבחינת התעריפים הצפויים?

הרפורמה היא לא שינוי מבני רק בחברת החשמל, צריך להבין. היא רפורמה ושינוי מבנה בכל המשק. להגיע למצב של 40% ייצור פרטי, זה מהפיכה.

כמה זה היום?

היום 95% מיוצרים על-ידי חברת החשמל ו-5% על-ידי גורמים פרטיים. זאת מהפיכה.

אנחנו מדברים על הגעה ל-35% נוספים ייצור פרטי על פני 10 שנים?

לא, מדברים בזמן קצר מאוד, תוך שנתיים-שלוש.

תוך שנתיים אנחנו מגיעים ל-40% ייצור פרטי?

עד סוף העשור מדובר על 35% ייצור חשמל פרטי.

זה 5-6 שנים.

יכול להיות גם בזמן קצר יותר, זה שאלה של החלטות. צריך לזכור גם שכאשר ימכרו היחידות שאנחנו מדברים עליהן, ייצור של חברת החשמל, ויש הסכמה עקרונית על כך, יש פה שאלה, שרשות החשמל תצטרך להגיד ליזם שרוכש מה התעריף כי הוא רוצה לדעת מה ההחזר על ההשקעה. כלומר העסק הזה מורכב, לא פשוט.
לגבי השפעה על חברת החשמל, זאת התשובה לך, צריך להבין את הדבר הבא. ככל שאנחנו מגדילים את הייצור הפרטי ההכנסות מייצור של חברת החשמל הולכות וקטנות, מה שיגרום להשפעה שלילית על יכולת החזר החוב של החברה כי יהיה לה פחות כסף להחזיר או להקטין את החוב. הדבר הזה יצטרך להיות חלק מן השקלול והמכלול של אותה רפורמה – אני מסתכל על אהרון גולדמן – על אותה ועדה בראשות אורי יוגב מרשות החברות, כי העסק הזה מורכב וצריך יהיה להחליט איך עושים משוואה, שתעריפי החשמל לטווח ארוך יורדים, ואני מאמין שהם צריכים לרדת, ואיך מקטינים את החוב של חברת החשמל. בסוף, תזכרו, הבעלות על חברת החשמל היא בעלות של ממשלת ישראל, זה אנחנו, כל האזרחים, וזה חוב משמעותי שצריך להקטין אותו. לא בריא שאנחנו משלמים בין 2-3 מיליארד שקלים מימון כל שנה.

רק תזכיר לנו, לפני משבר הגז המצרי, כאשר אתם הלכתם לשוק אגרות החוב איזה רייטינג היה לאגרות שלכם, כמה זה היה אז?

היום אנחנו נמצאים קרוב לדירוג אג"ח זבל, לצערי.

ובאותה תקופה, לפני משבר הגז המצרי? רק לסבר את האוזן.

הלפני היה הרבה לפני משבר הגז המצרי.

לפני 10 שנים היה דירוג קרוב ל"טריפל-איי" ומאז עלויות המימון שלנו גדלו בצורה משמעותית. זה גם מקשה על החזר, על יכולת הקטנת החוב. לכן הוועדה שדנה ברפורמה תצטרך לכלול את כל הדברים האלה בחשבון – הקטנת יכולת ההחזר ואיך פותרים את הבעיה. זה חלק מן הנושא.

כאשר דיברתם על התוצאות של הרפורמה, זה לא תִכְלל כבר את הכול?

אנחנו מדברים על הדברים האלה, לוקחים את זה בחשבון. זה חלק מהנושאים – לא להקטין את יכולת החזר החוב, להקטין את תעריף החשמל, לפתוח את השוק לתחרות בייצור. כל הדברים האלה יהיו במשא ומתן ונצטרך לתת להם פתרון. אחרת, אם נעשה ייצור פרטי ונגדיל את החוב של חברת החשמל ניצור משבר. זה לא פתרון.

מר דורון, רצית להוסיף משהו? לא. תודה.

ברשותך, הבהרה. היועצת המשפטית של משרד התשתיות כאשר הציגה את הצעת החוק אמרה שאתם מבקשים להאריך את הוראת השעה בשנה. אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הוועדה, שיש פה הוראה, סעיף קטן 60(ד11), שבעצם מאפשרת להאריך את המועדים בשנה נוספת, בצו, באישור השרים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זה אומר שהם לא יידרשו לשלוש קריאות על מנת להאריך בשנה נוספת. את זה חשוב להבהיר.

אבל צריך את אישור הוועדה.

צריך אישור ועדה, אבל זה לא חקיקה ראשית, לא כמו עכשיו.

אישור ועדת הכלכלה.

כן, אבל בצו, לא בחקיקה ראשית.

רבותי, אני רק רוצה להפנות את תשומת לבכם לפני שאנחנו מתחילים בקריאה לנקודה אחת. אתם זוכרים, במסגרת ההערכות שנקבעו בשנת 2012 הוועדה קבעה שיעורים מופחתים לזכאים שנקבעו בתוספות. זה נקבע כהוראת שעה שפוקעת אף היא ב-31 בדצמבר 2013. אותם זכאים מיוחדים היו אנשים שהיתה להם קצבת שירותים מיוחדים, הזכאים לגמלה: נכים, ילד נכה, גמלת סיעוד. היתה סדרה של זכאים בתוספת, אך התוקף פוקע. השאלה היא כיצד יש לקבוע את הארכת הזכאות לשיעורים המופחתים לזכאים אלה כדי שנאריך אותה, אנחנו צריכים להאריך גם אותה.

הוועדה תשקול כיצד לעשות את זה, אם להאריך את זה בחקיקה או בצו.

אנחנו נערכנו לכך ובעצם בהתאם לסמכות שיש לשר לקבוע בתקנות את אותן אוכלוסיות, יש כבר תקנות מוכנות. התקנות הן בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר האוצר. קוימה חובת התייעצות, התקבלה הבוקר גם הסכמה של שר האוצר. התקנות ייחתמו וכל האוכלוסיות הללו ימשיכו לקבל שיעורים מופחתים.

מתי תביאו את זה אלינו?

זה לא דורש את אישור ועדת הכלכלה.

מצוין, אבל זה קורה ולכן ההנחות ימשיכו להינתן. אני רוצה לרשום את זה בפרוטוקול. מדובר על כל מי שנכלל בתוספת?

כן, כל אלה שברשימה נמצאים במסגרת התקנות.

נשמח, אם אנחנו לא נדרשים לאישור, עו"ד ליפשיץ, אם תעבירי לנו את הנוסח לוועדה לידיעה.

בשמחה רבה.

אני מודה לך מאוד. מר מלמד, בבקשה.

שאלה-הבהרה, בשנים האחרונות אנו עדים לכך שהיו עשרות אלפים מהזכאים שלא הצליחה חברת החשמל להגיע אליהם ולתת להם את הזכאות שלהם כפי שמגיעה. רציתי לדעת האם חברת החשמל מצאה דרכים להתמודד עם הדבר הזה, ואם יותקנו התקנות החדשות האם באמת אפשר יהיה להגיע למצב שלא 70% או 80% או 60% מהזכאים יקבלו אלא קרוב יותר ל-100% מן הזכאים.

אלי גליקמן, אתה מודע לנושא הזה?

ראשית, אנחנו עושים את כל המאמצים להגיע לכולם.

שנית, אנחנו נמצאים בקשר עם הביטוח הלאומי וצריכים לשפר. בסוף הרשימות מגיעות אלינו דרך הביטוח הלאומי. אנחנו לא יכולים להחליט בעצמנו מי זכאי ומי לא זכאי. אם יש לך דרך נשמח לשפר את המנגנון.

רן מלמד, אני מציע, מכיוון שאתה כל-כך טוב בדברים האלה, אני מקשר אותך כבר עם מר גליקמן, וגם תן דיווח לוועדה, שנשמע האם זה רק 60%-70% מימוש. אנחנו רוצים שכל הקבוצה הזאת תגיע למימוש קרוב ככל האפשר ל-100%.

אני יכולה להתייחס לזה, אם אתם רוצים. אמנם אני מייצגת את רשות החשמל. זומנו לישיבה שהיתה בראשות מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות. עלתה שם הסוגיה הזאת ונקבעה ועדה משותפת לחברת החשמל ולביטוח הלאומי, כדי להסדיר את היכולת להגיע לכל אותם הזכאים. זה היה לפני כחודש והבנתי שהם כבר התחילו להתכנס בעניין הזה.

אולי אפשר לצרף נציג של הארגונים החברתיים, שיישב אתכם ויעזור, כי לנו יש נגיעה חזקה לשטח ואנחנו יכולים להוסיף ולסייע.

אני חושב שזה רעיון מצוין. עו"ד ליפשיץ, אני חושב שזה רק יעזור לכם.

אפשר כמובן להיפגש איתם ולשמוע ולהיעזר בהם.

אנחנו לא רוצים לעכב, אנחנו רוצים לרוץ קדימה ורק לעזור.

את התקנות, מן הסתם, אני מניחה שלא תצליחו לפרסם עד 1 בינואר.

לא בטוח שלא. הן ייחתמו ואין בעיה לפרסם אותן.

הן ייכנסו לתוקף עד 1 בינואר כך שלא תצטרכו להחיל את זה רטרואקטיבית, או שתהיה תקופה מסוימת שאותם זכאים לא יהיו זכאים להנחה?

הכוונה, שלא תהיה תקופה שהם לא יהיו זכאים. אנחנו מקווים שזה ייכנס לתוקף ב-1 בינואר.

רשמנו לפנינו, ואני כמובן רושם גם כן שכאשר תוכן הצעת החוק לשם העלאה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נראה את הנוסח והוא יעבור. מצוין, תודה רבה.

עו"ד ליפשיץ, אנא תתחילי את ההקראה.

הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 12), התשע"ד-2013

סעיף 1 – תיקון סעיף 60
"בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 60 –
(1) בסעיפים קטנים (ד4) ו-(ד8), בכל מקום, במקום "כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014)" יבוא "י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015)";"

תוכלי, ברשותך, להבהיר על איזה רישיון מדובר בכל הארכה, בכל סעיף וסעיף?

הסעיף הראשון מתייחס לסעיף 60(ד4) ולסעיף 60(ד8).

סעיף קטן (ד4) מדבר על כל הרישיונות שניתנו לחברת החשמל עוד ערב חקיקת חוק משק החשמל, ערב תקופת המעבר. זה כל הרישיונות שהיא מחזיקה בהם היום – הרישיון האחוד של החלוקה, הולכה והספקה וכל הפעילויות האחרות, ורישיונות הייצור שלה.
סעיף קטן (ד8) מדבר על סמכות של השרים, שצפתה את פני הרפורמה, לקבוע אפשרות שחברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית שמחזיקה אמצעי שליטה בבעל ייצור חלוקה תוכל להחזיק גם באמצעי שליטה אחרים. היום זה קבוצה ריקה אבל אנחנו מאריכים את הסמכות הזאת כי כל התהליכים מסונכרנים.

(2) "בסעיף קטן (ד10), במקום הסיפה החל במילים "ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012)" יבוא "י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015)";"
סעיף קטן (ד10) עניינו באפשרות של חברה ממשלתית להחזיק ברישיון חלוקה וברישיון הספקה ביחד, למרות שהחוק בעצם דורש היום, במבנה הנוכחי שלו, רישיונות נפרדים לכל אחת מן הפעילויות.
(3) "בסעיף קטן (ד12), במקום הסיפה החל במילים "ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012)" יבוא "י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015)"."
סעיף קטן (ד12) מאפשר החזקת רישיון חלוקה והספקה ביחד גם למי שהיא לא חברה ממשלתית.

אני מודה לך. אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 12), התשע"ד-2013, נתקבלה.

אושר פה אחד.

אני מסכם במשפט אחד. אני מתפלל, מייחל ומקווה, וועדת הכלכלה תיתן לכם את כל הגיבוי, שזאת הפעם האחרונה שאנחנו מאריכים את הוראת השעה בחוק. יש לכם עכשיו מספיק זמן לגמור את הרפורמה הזאת. אני מקווה שבמושב הזה אנחנו נאשר אותה בוועדת הכלכלה ויבוא לחברת החשמל גואל, ולישראל, עו"ד פרקש-הכהן, תעריפי חשמל נמוכים יותר.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>