PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
31/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 107>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), שעה 9:30

<1. תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013>
<2. תקנות חובת המכרזים (תיקון)(תיקון), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי
אורי מקלב

>
שרית כרמי - מנהלת פרויקט יישום הרפורמה בתקנות חובת, משרד האוצר

אלון קינסט - מרכז כלכלה ורכש במינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

ירון גולן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ברוך לוברט - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת רוזנטל - רמ"ח כספים, המשרד לביטחון פנים

אילן מגר - ראש מדור מסחר, המשרד לביטחון פנים

עפרה פויר - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

איילת זלדין - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הכלכלה

גלית חן - מרכזת בכירה וכלכלנית, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד הכלכלה

רוית טיכובר - מנהלת תחום תיאום אכיפה מנהלית ועיצומים כספיים, משרד הכלכלה

נטע ברנר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

נעמה מנחמי

דורית ואג

מוריה אביגד
תקנו<ת חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013>
<תקנות חובת המכרזים (תיקון)(תיקון), התשע"ד-2013>

בוקר טוב, רבותי, תקנות חובת המכרזים.

תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013 ותקנות חובת המכרזים (תיקון)(תיקון), התשע"ד- 2013.

מה אתם רוצים, אנשי משרד המשפטים, חוץ מלבזבז לנו את הזמן?

ניתן לאנשי משרד האוצר להציג את התקנות מפני ששר האוצר מתקין אותן.

טוב.

בוקר טוב, אדוני. אנחנו מבקשים לתקן את תקנות חובת המכרזים. זה למעשה סבב נוסף של תיקון שבא בעקבות הרפורמה הגדולה שעשינו בשנת 2009. באותה רפורמה בעיקר הרחבנו את הסמכויות של ההתקשרות ללא מכרז, ביזרנו אותם ממשרד האוצר למשרדי הממשלה. באותה רפורמה עשינו את הביזור הזה בדרך של הוראת שעה, אנחנו באים בעיקר לקבע את הוראת השעה, לקבוע אותה כהוראת קבע, וכן לעשות מספר תיקונים כדי לייעל את עבודת משרדי הממשלה.

בסדר, הרי אנחנו אמרנו להם שצריך לעשות את זה הוראת קבע כבר לפני ארבע שנים בערך אבל זה לוקח זמן לאנשי האוצר עד שמשהו מובן להם.

לא, הם פשוט חששנים, הם רצו לוודא.

אנחנו ביקשנו לבחון את ההוראה, גם לצבור נתונים לגבי אופן ההתקשרויות ואופן היישום שלהן במשרדי הממשלה והגענו אכן למסקנה שיש לקבע את הוראת השעה. אז אני אתחיל בקריאה:

"תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:" – אני מתחיל עם התיקון של התקנות העיקריות.
"תיקון תקנה 1
1. בתקנה 1 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1) אחרי ההגדרה "ועדה לבחינת התקשרויות" יבוא:
""חוק להגברת האכיפה" - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011";
(2) בהגדרה "עבודה או שירותי עתירי כוח אדם", במקום "שירותי שמירה, אבטחה וניקיון" יבוא "שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה"".
בסעיף הזה אנחנו עושים תיקונים ומתאימים למעשה את תקנות חובת המכרזים לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. כרגע זה רק בהקשר של ההגדרות, אנחנו נעשה בזה שימוש בהמשך. ב-2011 חוקק החוק שהמטרה שלו היתה להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי עבודה, כיוון שאחד למעשה מהראשים, מהתיקונים שעשינו בזמנו ברפורמה במכרזים בשנת 2009, היה גם הגנה על זכויות עובדים, אנחנו למעשה מתאימים את ההוראות שלנו להוראות של חוק הגברת האכיפה. מעבר להגדרה גם את ההגדרה של שירות אנחנו מפנים להגדרה בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה ולמעשה אנחנו מוסיפים את הנושא של הסעדה, שאצלנו לא היה קיים.
"תיקון תקנה 3
2. בתקנה 3(4)(ב)(1)(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך כאמור אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים"."
פה אנחנו מבקשים לעשות תיקון לתקנה 3(4)(ב). תקנה 3(4) עוסקת בפטור של המשך התקשרות, פטור ממכרז של התקשרות שמתחילה ורוצים להמשיך אותה בנסיבות מסוימות לתקופה נוספת. אנחנו למעשה מרווחים את הסמכות של ועדת המכרזים. מבחינת מדרג הסמכויות יש לנו את ועדת המכרזים, יש לנו ועדת פטור משרדית או ועדת פטור מרכזית, עד היום ועדת המכרזים היתה יכולה לאשר התקשרות אם היא נעשית במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה, או אם ההתקשרות היא ללא עלות נוספת, או אם השווי המצטבר של כל התקשרויות ההמשך לא עולה על 50,000 שקלים. אנחנו למעשה מבקשים לעודד ביצוע הליכים תחרותיים ואנחנו קובעים שאם ההתקשרות הראשונה נעשתה בהליך תחרותי כמו מכרז או פניה תחרותית לקבלת הצעות אז הסמכות של האישור של הפטור הזה לוועדת מכרזים יהיה עד סכום של 150,000 שקלים ולא רק עד 50,000 שקלים.
"תיקון תקנה 6

3. בתקנה 6(א) לתקנות העיקריות –
(1) בפסקה (3), אחרי "האישורים" יבוא "והתצהירים" ובסופה יבוא "(בתקנות אלה – חוק עסקאות גופים ציבוריים)". (2) בפסקה (4), במקום "בעלי השליטה בו" יבוא "בעלי הזיקה אליו" ובמקום ""בעל שליטה"" יבוא ""בעל זיקה""".
זו אחת מההתאמות שאנחנו עושים, שדיברנו עליהן קודם, לחוק להגברת האכיפה. אנחנו מוסיפים בתקנה 6, שהיא תקנה שקובעת את תנאי הסף, אנחנו מבהירים שמעבר לאישורים יצטרכו גם את התצהירים בחוק עסקאות גופים ציבוריים. חוק עסקאות גופים ציבוריים תוקן כך שיש בו תוספת להצהרות נוספות שמפנות לחוק להגברת אכיפה ולכן אנחנו מוסיפים גם את זה, ואנחנו מבקשים להחמיר ולקבוע שהתצהירים שנדרשו עד היום לגבי בעלי השליטה יצטרכו להיות מוגשים לגבי בעלי הזיקה. בעלי הזיקה, יש להם הגדרה בחוק להגברת אכיפה וההגדרה היא יותר רחבה.

"תיקון תקנה 6א

4. בתקנה 6א לתקנות –
(1) בתקנת משנה (א) –
(א) בפסקה (1), במקום "מבעלי השליטה בו" יבוא "מבעלי הזיקה אליו";
(ב) בפסקה (2), במקום "בעלי השליטה בו" יבוא "בעלי הזיקה אליו" ובמקום הסיפה יבוא: "לענין תקנת משנה זו, "בעל זיקה" – כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים"".
את (ג) אנחנו מבקשים למחוק, אני לא אקרא אותה. ובתקנת משנה (2) אנחנו רק משאירים את הרישה:

"(2) בתקנת משנה (ב), בכל מקום, אחרי "המציע" יבוא "או בעל הזיקה אליו"".
אני אסביר: למעשה גם פה, בתקנה 6א, זו תקנה שקובעת את התנאים לדחיית הצעה, אנחנו עושים את ההתאמות, מבעלי השליטה מעבירים את התצהירים ואת ההתחייבות – שהיא תצטרך להיות הבחינה למעשה של התנאים – מבעלי השליטה לבעלי הזיקה. יש תיקון אחד למה שמופיע אצלכם, אנחנו למעשה מבקשים למחוק את פסקה (3) של אותן 6 הפרות ב-3 השנים שקדמו ואני אסביר למה. למעשה תקנה 6א רבתי, בניגוד לתקנה 6, קובעת תנאים לדחיית הצעה, בניגוד לתקנה 6 שאלו תנאי הסף. תקנה 6א בקונספט שלה חייבת להיות החמרה על תקנה 6 כי תקנה 6 אלו תנאי סף שלא מאפשרים למציע להתמודד ולהיכנס בכלל למשחק ולתחרות. ו-6א מחמירה ואומרת: לעניין זכויות עובדים, כיוון שאנחנו רוצים להחמיר על עצמנו, אנחנו למעשה מבקשים שהמציעים שמתמודדים אצלנו במכרזים הממשלתיים ינקטו בדרך יותר ראויה מול העובדים, ואפילו אם לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים הם רשאים להתמודד אנחנו מחמירים.

ולכן, בהתחלה כשעשינו את ההתאמה לחוק להגברת אכיפה וחוק עסקאות גופים ציבוריים, הכנסנו את 6 הפרות ב-3 השנים, אבל כיוון שמדובר למעשה בתנאי שלפי חוק עסקאות גופים ציבוריים מציע לא יכול להגיש בכלל הצעה ולמעשה זה כבר נכנס בתקנה 6, לכן זה לא נכון יהיה להכניס את אותה הוראה לתקנה 6א לתנאים לדחייה, בעיקר במיוחד כשיש לנו את תקנה 6א(ב) שמאפשרת לוועדת המכרזים למחול בנסיבות מסוימות על אותה הוראה. וכמובן שברגע שההוראה הזאת קבועה בחקיקה ראשית, שמתמודד לא יכול להתמודד בעקבותיה, אז כמובן שההוראה הזאת לא יכולה להתקיים בתקנה 6א.
"תיקון תקנה 10א

5. בתקנה 10א(ב) לתקנות העיקריות -
(1) ברישה, אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ואם ההתקשרות תיעשה בעקבות מכרז סגור או בעקבות פניה תחרותית לקבלת הצעות, ששוויה עולה על 300,000 שקלים חדשים"; (2) פסקת משנה (3) – תימחק."

תקנה 10א זו למעשה התקנה שנותנת לנו את המדרג של הסמכויות בין ועדת המכרזים אבל בעיקר בין ועדת הפטור המשרדית ובעקבותיה לאחר מכן בוועדת הפטור המרכזית. תקנה 10א קובעת שהחלטה של ועדת מכרזים מעל 150,000 שקלים טעונה ועדת פטור משרדית, ולמעשה אנחנו שוב, בדומה לתיקון שעשינו בתקנה 3(4) לפטור של המשך התקשרות, גם פה אנחנו רוצים לעודד את המשרדים לבצע הליכים תחרותיים, גם אם הם בפטור. זאת אומרת, אני מזכיר, גם בהליך של פטור יש לנו מדרג, יש לנו את הפטור המוחלט אבל יש לנו גם מכרז סגור, שיש סוג של תחרות יש לנו פניה תחרותית לקבלת הצעות שיש בה פניה למספר מציעים.
זאת אומרת, גם בהליכים של פטור יש פטור מוחלט אבל יש גם פטור עם תחרות. ולכן, כדי לעודד את המשרדים ואת ועדות המכרזים לבצע הליכים תחרותיים גם כשהם פטור, אנחנו אומרים שככל שההתקשרות נעשית בעקבות מכרז סגור או בעקבות פניה תחרותית לקבלת הצעות, יש סמכות לוועדת מכרזים להחליט על אותה התקשרות גם היא עולה למעשה על 150,000 שקלים, המצב היום, ככל שהיא לא מגיעה ל-300,000 שקלים. ברגע שהיא עולה על 300,000 שקלים זה שוב חוזר ומגיע לוועדת הפטור המשרדית.

לא הבנתי את התהליך.

בשנים שעברו הייתם באים אלי ב-31 בדצמבר והייתם מבקשים שאני אאריך את תוקפה של תקנה שאומרת שאם יש השקעה הדדית של המשרד ושל אחד - - -

מיזם משותף.

מיזם משותף, מה קורה עם זה פה?

אנחנו למעשה קיבענו את המצב בזמנו, בדיון האחרון, אני חושב בהסכמתך, ולא נוגעים בתקנה הזו, אנחנו משאירים את המצב הקיים.

אתם מקבעים את התקנה הזאת, הופכים אותה - - -

היא כבר קובעה בזמנו, אנחנו פשוט לא נוגעים בה.

מצוין.

אדוני היושב-ראש, אני רק לא הבנתי את התהליך האחרון שאתה דיברת עליו. התקנה אומרת: עד 150,000 שקל פטור, מתי יש זכות לוועדת המכרזים לפטור גם בין 150,000 ל-300,000? באיזה מקרים?

במקרים שהיא מבצעת למעשה מכרז סגור או פניה תחרותית לקבלת הצעות. מכרז סגור זה בדרך כלל מכרז שנעשה לפניה לרשימה של מציעים, זאת אומרת, יש התמודדות של מספר מציעים, למרות שמבחינת תקנות חובת המכרזים זה נחשב פטור כי זה לא מכרז פומבי, זו לא פניה פומבית בעיתונות או באינטרנט לכל מי שרוצה להגיש.

זה דווקא מכרז שמתחדש?

לא, מכרז סגור או לא בהכרח מכרז שמתחדש.

אתה מדבר על מכרז – אני לא יודע מה הקריטריונים שלהם לקבוע, אבל אתה בעצם מדבר על פטור עד 300,000 שקל, לא משנה אם זה מקרים מסוימים? אני לא יודע מה הקריטריונים.

יש תקנה 4, לדוגמה לגבי מכרז סגור, יש תקנה 4 שאומרת מהן הנסיבות שבהן מותר לעשות מכרז סגור. זאת אומרת, צריכים לזכור, אנחנו לא נוגעים כרגע בתיקון בכל התקנות אבל לדוגמה אם אנחנו מדברים על מכרז סגור, אז יש לנו את תקנה 4 שאומרת שיש התקשרויות בנושאים מסוימים שבהם מותר לעשות מכרז סגור ולא למעשה ללכת לכלל הבסיסי והרגיל שלנו שעושים מכרז פומבי, מכרז בעיתונות. לדוגמה אם מדובר בטובין או שירותים שהם בעלי תכונות מיוחדות או אפיונים בלתי נפוצים, כמו ציוד רפואי או תרופות, בנסיבות האלה אפשר למעשה לחרוג מהכלל, כמובן גם אותו לבחון האם לא נכון לצאת למכרז פומבי אבל אפשר לעשות מכרז סגור; או לדוגמה פניה תחרותית לקבלת הצעות, פניה תחרותית לקבלת הצעות זה משהו שמוסדר בתקנה 5, אנחנו גם כרגע לא נוגעים בה אז לא התייחסתי אליה, פניה תחרותית לקבלת הצעות זה - - -

אחוז הנחה מהמחיר? תחרות באחוז הנחה?

לא. בדרך כלל יש תחרות על איכות ותחרות על מחיר בכל המכרזים בכל ההליכים, אבל הסיווגים שיש לנו פה זה בדרך כלל סיווגים של פומביות ההליך, ולדוגמה, פניה תחרותית לקבלת הצעות זה מוסדר בתקנה 5, שלדוגמה אם מדובר בהתקשרויות לעבודה שדורשת יחסי אמון מיוחדים כמו ראיית חשבון, יש פה דוגמאות, בוררות, ייעוץ מסוים, אז יש אפשרות לפי תקנה 5 לעשות פניה תחרותית, שזו בדרך כלל פניה לקבוצה של מציעים שבדרך כלל מופיעים באיזושהי רשימה שמתעדכנת כל שנה ואפשר לפנות ולהצטרף.

אלה שפטורים ממכרז, כמו שאמרת יועצים, מומחים, רואי חשבון, יש הגבלה על סכום?

לא, אין הגבלה על סכום. אנחנו כרגע מדברים על ההגבלות של הסמכות, אנחנו לא מדברים על ההגבלה של הסכום של ההתקשרות. לגבי ההתקשרויות, כל התקשרות היא לפי הסכום שלה, סכום ההתקשרות. אנחנו כרגע מדברים על הסכומים של סמכויות הוועדות.

והתהליך הזה נעשה דרך ועדת המכרזים או דרך ועדת הפטור?

הוא תמיד מתחיל בוועדת מכרזים. ועדת מכרזים היא מעין הערכאה הדיונית ועליה יש עוד ערכאה שיכולה להיות, או ועדת פטור משרדית, ואם אין סמכות לוועדת פטור משרדית יש ועדת פטור מרכזית. זאת אומרת, תמיד יש שתי ערכאות: יש את הערכאה הראשונה שזו ועדת מכרזים, ואחרי זה אחת מהפטורים, או הפטור בתוך המשרד או הפטור המרכזית במשרד האוצר.

עוד שאלה אחרונה. אדוני היושב-ראש, אני לא כל כך הבנתי את ההשוואה בזה שאתה מעלה במקום 50,000 שקל ל-150,000 שקל, ואתה עוד קורא לזה הגברת התחרות?

לא הגברת התחרות, אנחנו רוצים לעודד.

מקודם הוא אמר שבשביל להגביר את התחרות הם העלו את הפטור מ-50,000 שקל ל-150,000.

לא, לא עידוד התחרות, אנחנו מעודדים את המשרדים לבצע הליכים תחרותיים. זאת אומרת, אם משרד יודע שהוא לא רוצה להתעכב בירוקרטית בוועדת הפטור המשרדית שלו ועכשיו יש לו התקשרות של מעל – זה קצת מקרה תיאורטי – יש לו התקשרות ב-200,000 שקלים, אז הוא יודע שאם עכשיו בהתקשרות הזאת הוא יעשה פטור מוחלט, הוא ילך לדוגמה ספק יחיד, הוא אומר: אני עכשיו הולך לתקנת פטור שהיא ספק יחיד והולך רק לבן אדם ספציפי, אז הוא יודע שברגע שהוא ילך לבן אדם ספציפי הוא יצטרך עוד לעבור את ערכאת הערעור, את ועדת הפטור המשרדית. אבל אם הוא יעשה מכרז סגור, ילך לכמה אנשים ויפנה לכמה מציעים פוטנציאליים, או יעשה פניה תחרותית למספר הצעות, הוא יודע שב-200,000 שקלים זו סמכות שלו, הוא לא צריך אחרי זה עוד לעלות לוועדת פטור משרדית. לכן הרעיון הוא לעודד את המשרדים לבצע הליכים תחרותיים כדי להשאיר את הסמכות אצלם ולא להידרש לוועדה נוספת שתאשר את מה שהם עשו.

אפשר שאלת הבהרה?

כן.

המעבר מ-150,000 ל-300,000 מאפשר הארכת התקשרות ללא מכרז?

ההתקשרות ל-150,000 ל-300,000 היא לגבי התקשרויות ראשונות, ההתקשרות הראשונה, רק ראשונות. התיקון שעשינו קודם ל-3(4) זה לגבי הוא המשך התקשרות.

פה אין המשך?

לא, פה אין המשך.

אבל ניתן לבצע המשך בלי שום קשר.

כן, ודאי, המשך ניתן לפי התקנה הספציפית בלי קשר.

לא שמעתי את השאלה.

לא, קיבלתי את התשובה. דיברתי אל היועצת המשפטית, שבעצם לא במקרים מסוימים אבל יש תהליך שהפטור שהוא עד 300,000 שקל.

טוב, אני אמשיך.

"הוספת תקנה 24ה
6. אחרי תקנה 24ד לתקנות העיקריות יבוא:
"בקרה על ועדת פטור משרדית

24ה
(א) החשב הכללי רשאי לתת התראה לוועדת פטור משרדית על פגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה או בהחלטותיה.
(ב) סבר החשב הכללי כי על אף ההתראה חזרה ועדת הפטור המשרדית על התנהלות פגומה כאמור, יביא את העניין לדיון לפני ועדה שחבריה הם: המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר והחשב הכללי (בתקנה זו – ועדת הבקרה).
(ג) ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית, רשאית היא להגביל את סכומי ההתקשרות שוועדת הפטור המשרדית רשאית לאשר, והתקשרות של אותו משרד מעל סכומים אלה תאושר בידי ועדת הפטור או בידי החשב הכללי, לפי העניין; ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית המצדיק את ביטול סמכויותיה, רשאית היא לבטל את סמכויותיה, והתקשרות של אותו משרד תאושר בידי ועדת הפטור או החשב הכללי, לפי העניין"".

הרפורמה, מה נתנה להם אפשרות? לא צריך לעבור את - - -

נכון, לא צריך להגיע.

נו, אז למה לא מנצלים את זה 100%? למה לתת להם קבוע אם בזמני הם לא ניצלו את זה?

הם ניצלו, הם אמרו שהם ניצלו את זה.

הם מנצלים.

יש לך 79%.

מכלל המכרזים.

79% נוגעים גם להתקשרויות המשך ולפטור בשל ספק יחיד, כלומר יש סיבה לאחוזים הגבוהים האלה.

אני רוצה לדעת מה מפריע, מה לא טוב בתקנות שעשינו לפני?

האמת היא שבגדול הטענה היא שהתקנות טובות ולכן אנחנו הופכים אותם מהוראת שעה להוראה קבועה. במסגרת זו אנחנו גם עושים עוד כל מיני התאמות ותיקונים קטנים.

אני רוצה לדעת במעקבים שלנו ב-5-4 שנים האחרונות, כבר 5 שנים האחרונות התקנות האלה.

מ-2008.

4.5.

אני אומר, איפה היה הפספוס שלא חוטפים את זה? כי סך הכול נתנו להם לנשום, נתנו להם עבודה.

חוטפים את זה.

לא חוטפים לפי הנתונים פה לא.

בוא נאמר ככה, תמיד היו לי פניות ב-31 בדצמבר של כל מיני משרדי ממשלה: תעביר כבר, תאריך את התקנות, כי הם השתמשו בזה.

ה-79% נובעים בגלל השימוש בתקנות.

כן? גם לפני כן היה 69% את אומרת.

גם ב-69% היה לנו - - -

אני בעד התקנות, אני רק רוצה לדעת איפה הפספוס, שכל משרדי הממשלה מתחננים לזה שניתן להם חופש פעולה ולא מנצלים עד הסוף.

אבל כאן אנחנו דווקא נותנים להם קצת יותר, לא הרבה יותר אבל קצר יותר. כלומר, משאירים את הוראת השעה שבהחלט נתנה להם הרבה יותר חופש וגם בנוסף קצת מעלים את הסכומים, לא הרבה, בהתקשרויות המשך.

דווקא אני ראיתי את זה, חברי חבר הכנסת מיכאלי, כאחוז מאוד גבוה באופן יחסי. תחשוב ששלושה רבעים מהמכרזים - - -

אני כרגע מדבר על פתרון יעיל שנתנו להם, למה הם לא מנצלים את זה עד הסוף? לא הבנתי את זה. למה כל משרדי הממשלה לא מנצלים את זה?

בסכומים גבוהים אתה לא יכול, כשזה נניח מעל 500,000 שקל, אתה יכול לנצל את התהליך הזה.

בסדר, בסכום הזה – זה הנתון של 79%.

אולי נסיים לקרוא את 24ה שהיינו באמצע?

אני רק אסביר. תקנה 24ה זו גם לא תקנה חדשה, זו תקנה שהיתה בהוראת השעה. כשמקבעים את הוראת השעה, כדי שלמעשה התקנה הזאת תהיה ברורה ותהיה שקופה אנחנו פשוט מכניסים אותה לקובץ הראשי ומקבעים אותה כאן.
"הוראת שעה 7. לתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות אלה, תהיה ועדת מכרזים משרדית רשאית לערוך מכרז סגור להתקשרות ששוויה אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים לגבי אותה התקשרות ויראו את כל הספקים כאמור כרשימת המציעים למכרז סגור ותחול תקנה 16(ד) ו-(ה) בשינויים המחויבים."
פה אני אסביר, פה אנחנו קובעים הוראת שעה לשנתיים, אנחנו למעשה מחזירים את העילה של הסכום - - -

כן, ואתם תבואו בעוד שנתיים ביום האחרון ותבקשו: דחוף תאריך לנו את התקנה הזאת.

אדוני, אני מקווה שלא, אנחנו מקווים שבתקופה של השנתיים האלה, המטרה – עוד פעם אני רק אזכיר – המטרה של ההחזרה של העילה של הסכום. בזמנו היא היתה קיימת אלא שאנחנו ביטלנו אותה בעקבות הליכים תחרותיים חדשים שאנחנו קיבענו אותם בתקנות, בעיקר המכרז הממוכן, המכרז האינטרנטי שמאפשר - - -

מתי הגשתם את התקנות האלה לאישור?

אז אני אולי טיפה ארחיב על התהליך. אנחנו החמרנו על עצמנו והלכנו עם התיקון הזה של התקנות כאילו הוא תזכיר חוק. אנחנו הפצנו אותו להערות כל המשרדים, לאחר שקיבלנו את ההערות והטמענו אותן, הלכנו לממשלה לאשר את התקנות, למרות, עוד פעם, שזה תקנות בסמכות שר האוצר, קיבלנו את אישור הקבינט ורק לאחר מכן שלחנו את בקשת שר האוצר אליכם, ולצערי זה הגיע אכן בעיכוב.

מה זה "עיכוב"? ברגע האחרון תגיד.

אם הייתי במקומך הייתי מחזיר להם את זה בחזרה.

ואז מגיע הטלפון מדנה של שר האוצר שמבקשת לקבוע דיון.

אז אני רק אמשיך את ההסבר.

בדנה אתה מתחשב אבל במשרד המשפטים אתה לא מתחשב, שיקבעו דיונים מהירים.

לא, משרד המשפטים לא.

כיוון שהאמצעים הטכנולוגיים היום בממשלה ובשנים האחרונות בינתיים לא אפשרו לייצר את המודל הזה ואת האפשרות הזאת למשרדי הממשלה למכרז ממוכן מהיר, אז למעשה אנחנו מחזירים לתקופה של שנתיים את העילה של הסכום למכרז סגור ומקווים שבתקופה הזאת אנחנו נמצא את הפתרון ואת התקציב לשכלל את המודל הזה.

"תחילה
8. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, למעט תקנה 6 שתחילתה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014)."
תקנה 6 זו למעשה התקנה שמדברת על ועדת הבקרה, שכיוון שהיא לקוחה מהוראת השעה אנחנו מבקשים שהתחילה שלה תהיה מ-1 בינואר 2014. אני אעבור רק לקובץ השני בקצרה, הקובץ השני הוא למעשה הקובץ שמקבע את הוראת השעה כהוראת קבע.

בנוסח המשולב? איפה זה?

במסמך הכנה זה עמוד 3.

"תקנות חובת המכרזים (תיקון) (תיקון), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 45
1. בתקנה 45 לתקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ט-2009 -


(1) בתקנת משנה (א) –



(1) בכותרת השולים, המילים "הוראות שעה" - יימחקו;

(2) הרישה עד המילים "יראו כאילו" - תימחק;



(3) בכל מקום, במקום "נאמר" יבוא "יבוא".


(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) בתקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ט בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) יחולו על גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי התקנות העיקריות בלא תיקונן בתקנת משנה (א), למעט התיקונים שבפסקאות (3)(ג)(4), (7) ו-(8) בתקנת המשנה האמורה".


(3) תקנת משנה (ג) - תימחק."

למעשה זה התיקון לתקנה 45. תקנה 45 לתקנות חובת המכרזים, התיקון משנת 2009, היא למעשה התקנה שקובעת את הוראת השעה שאנחנו היום מקבעים, ולכן הטכניקה החקיקתית פה – אנחנו למעשה מוחקים את כל ההוראות והמילים שקובעות שמדובר בהוראת שעה, ומלבד אנחנו למעשה קובעים בתקנת משנה (ב) לתקנה 45 שאותה הוראה שיש שם, שהוראת השעה לא תחול על גוף ציבורי שהוא לא משרד ממשלתי, אנחנו קובעים אותה לתקופה של שנה שבמהלכה אנחנו למעשה נגיע ובאופן מסודר נקבע את ההוראות בדיוק שחלות ושאינן חלות על אותם גופים.

ובתקנת משנה (ג) זה בעצם 24ה שקראנו בתקנות האחרות, לכן היא נמחקת.

בדיוק, לאותה ועדת בקרה.

אנחנו עכשיו מקלים עליהם או מחמירים עליהם?

אנחנו ממשיכים את המצב שהיה ב-4 השנים האחרונות לגבי המשרדים בתוספת כמה הקלות מאוד מאוד קטנות שדיברנו עליהן קודם.

אני לא יודע מה אתם רוצים ממני.

לא מוצא חן בעיניך?

בטח שלא.

טוב. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד

התקנות אושרו.

פה אחד. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>