PAGE
2
ועדת הכלכלה
17/02/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 210>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ז באדר א התשע"ד (17 בפברואר 2014), שעה 09:30

<הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2013 של חבר הכנסת מאיר שטרית (כ/519)(פ/68/19)>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
יצחק וקנין

מאיר שטרית

>
ליאורה לבקוביץ זידמן - מנהלת מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

אמיר פז - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

צחי דוד - רפרנט שיכון ודתות באגף תקציבים, משרד האוצר

ז'וריאל טולדנו - מנהלת תחום מפקח ארצי שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר

נועה עמירב-פטאל - עו"ד, משרד המשפטים

רוני בריק - סגן נשיא, התאחדות בוני הארץ

אליאב בן שמעון - מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, התאחדות בוני הארץ

ישי איצקוביץ - יועץ המשפטי, התאחדות בוני הארץ

אמיר הלר - סמנכ"ל, התאחדות בוני הארץ

אהוד נדב - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

יעקב פלקסר - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

כרמלה וולקומירסקי - גזברית האגודה, אגודת אדריכלי הפנים

עדנה לרמן - חברת הנהלה אדריכלית, אגודת אדריכלי הפנים

מיכאל שיזף - המשמר החברתי

יהל עמית - עו"ד, חב' "פוליסי", מייצג את התאחדות בוני הארץ

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

אסתר מימון
<הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2013 של חבר הכנסת מאיר שטרית (כ/519)(פ/68/19)>

בוקר טוב, קודם כול, אני מתכבד להחליף את היושב-ראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן, שנבצר ממנו להגיע. אנחנו דנים בהצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית.
אנחנו ניתן לחבר הכנסת מאיר שטרית להציג את הרציונל של הצעת החוק שלו. נפתח את זה לדיון. הצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה במליאה, ואנחנו מכינים אותה לקריאה השנייה והשלישית. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק באמת נידונה בפעם השנייה. הצעת החוק נידונה במליאה, אושרה במליאה פה אחד, למיטב זכרוני. הצעת החוק באה להסדיר נושא שהוא מאוד מציק לזוגות צעירים ולמשפחות שקנו דירות חדשות. כאשר אדם הולך לקנות דירה חדשה, אחד התרגילים המקובלים, לצערי הרב, בענף הבניין, שקצת פועל נגד הזוגות הצעירים, שמחייבים את הדייר למשל על מטבח ב-50,000 שקל, ואם הוא מבקש לוותר על המטבח, מזכים אותו ב-5,000 שקל. זה סקנדל. זה תהליך אגב שמכירים אותו רבים מהזוגות הצעירים. דוגמה נוספת, אם אדם רוצה לשנות את נקודת החשמל שלו ממקום א' למקום ב', הנקודה עולה במפרט 50 שקל, ועל השינוי מחייבים אותו ב-500 שקל. אגב, זה עוד לפני שנבנה הבניין, לא אחרי שהוא נבנה ואתה צריך להעביר חוטים ולקדוח בקירות, אלא בכלל לפני הבנייה, לפני הביצוע של הקידוח. כנ"ל לגבי קרמיקה, אם אתה רוצה להחליף קרמיקה, להחליף כיור – המחירים מטורפים.
לכן הצעת החוק שלי קובעת שיהיו פריטים מסוימים, שבהם התמקדנו בדיון בקריאה הראשונה, שהם יהיו הפריטים שהקבלנים יהיו חייבים לחשוף את מחיריהם במפרט הכולל של הדירה, כך שכאשר אדם מבקש לוותר על פריט מסוים, הוא יזוכה במחיר שכתוב במפרט, כמובן מתוך הנחה של תום לב, שהמחיר שיפורט במפרט יהיה המחיר האמיתי של הפריט. לא עולה על דעתי חלילה וחס שבוני הארץ ירמו ויכתבו נגיד שהמטבח עולה 5,000 שקל, כך שאם אדם יזוכה באמת, הוא יזוכה ב-5,000 שקל. אני מאמין, אני בין המאמינים - - -

האם המחיר שייכתב, מחיר העלות של הקבלן או המחיר שגם ישקף את הרווח?

הקבלן צריך לכתוב מה המחיר האמיתי שלו, כמה עולה לו לעשות מטבח. הוא צריך לעשות את החשבון, לכתוב את המחיר האמיתי. בעניין הזה צריך לסמוך על תום לבם של בוני הארץ. אני רוצה לומר בשמחה שהיתה פגישה אצלי במשרד לפני הדיון הזה, גם עם ארגון בוני הארץ וגם עם אנשי משרד הבינוי והשיכון, ולמיטב הבנתי הגענו להסכמה, גם עם בוני הארץ, שזה ארגון הבונים והקבלנים, וגם עם אנשי משרד הבינוי והשיכון, הגענו פחות או יותר לנוסח מוסכם עם תיקונים שאני מקווה - - -

כולל רשימת הפריטים?

כן. אני מקווה באמת שנוכל היום לקדם את זה, להצביע על הצעת החוק, להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית, ובזה באה גאולה לעולם.

בוא נשמע את בוני הארץ. מי הנציג?

אני מהתאחדות בוני הארץ. אכן ישבנו עם חבר הכנסת שטרית, סיכמנו מה הפריטים שיהיו במחירון הזיכויים פלוס שני הפריטים שיהיו במחירון התוספות. קרי, דייר שירצה להוסיף נקודת שקע או נקודת מאור כתוספת, ולא רק כזיכוי כי הוא מוותר על הנקודה, אלא שהוא מעוניין להוסיף נקודה, יהיה כתוב במחירון בדיוק כמה הוא יידרש לשלם עבור הנקודה הנוספת.

או השינוי.

במקרה של שינוי, אני קצת חולק על חבר הכנסת מבחינה זאת שאם זה בשלב התכנון, עוד לפני שנקבע איפה יהיה השקע ומחליפים, אני לא רואה סיבה, אלא אם כן זה נמצא על איזה תשתית של הבניין וזה מקשה על הנקודה, שיהיה שינוי במחיר, אבל מבחינתי זה בסדר.

גם אני לא רואה, אבל זה המצב.

מבחינתי אם מדובר בשינוי עוד לפני שלב הביצוע, אין לי שום בעיה שזה יהיה אותו מחיר שנקבע במחירון התוספות או השינויים לצורך העניין בנקודה הזאת.

האם יש הבנה בעניין הזה?

יש הבנה.

יש הבנה.

משרד השיכון. מה עמדתכם לעניין? בבקשה. מי אדוני?

אני מהלשכה המשפטית של המשרד. אין לנו בעיה עם רשימת הפריטים שסוכמה. סברנו והעברנו לכם גם הצעת נוסח, שהפריטים עצמם יוטמעו במפרט הקיים במקום שיהיו שני מסמכים נפרדים, כי יש מפרט ממילא, דבר שלא מייתר את התיקון לחוק, שיאמר: יקבע את החובה לקבוע את הפריטים האלה ואת מחירם.

לגבי השאלה של המחיר שייקבע, מבחינתנו, כמו שאנחנו רואים את זה, יש פה עוד נקודה. ברגע שזה משהו שנכנס עם מחיר למפרט, זה אומר שזה נתון למשא-ומתן. מה היתה חלק מהבעיה לפי מיטב הבנתי, מה שהפריע גם לחבר הכנסת שטרית? שנודע לבן-אדם על הזיכוי או החיוב בדיעבד, הרבה אחרי שהוא חתם על החוזה, כשקורה אותו אירוע של תוספת או השמטה. כאן הדבר יופיע מראש, זה יהיה בטיוטה של החוזה. אם האדם ירצה להתווכח, להעלות, להוריד את המחירים, זה חלק מהמשא ומתן הכללי. מבחינתנו זה יתרון באופן הזה.

האם יש בעיה עם הדבר הזה?

אין שום בעיה.

אני רוצה להצביע בכל זאת על המשמעות של הדברים האלה. לצורך העניין, נניח שמדובר על ארון מטבח. כפי שהוסכם בין חבר הכנסת לבין בוני הארץ, פרט לנקודות חשמל ונקודות מאור, שאר המחירים התייחסו רק לסכומים שהרוכשים יזוכו עליהם אם הם ייוותרו עליהם, לא אם הם יבקשו תוספת או שינוי, לכן באופן טבעי תמיד-תמיד לקבלן יהיה תמריץ לקבוע מחירים מאוד נמוכים. כך למשל ארון מטבח – 5,000 שקלים. אתם יודעים מה – 10,000 שקלים. אני לא רואה כיצד במשא-ומתן יתחילו - - -

נוסח החוק אומר - - -

זה בדיוק מה שאומר נוסח החוק. מייד נקרא אותו ואני אעיר את ההערות שלי.

בסעיף קטן (ב) הוא אומר "הודיע קונה למוכר על הוספת פריט מתומחר, יחייב אותו" - - -

אדוני, הפריטים שיהיו מתומחרים יכילו שתי קבוצות: במקרה שמבקשים הוספה או שינוי ובמקרה שמבקשים ויתור, וזה יבוא לידי ביטוי בתקנות. מה שהוסכם בין חבר הכנסת שטרית לבין ארגון בוני הארץ, ככל שאני מבינה, אומר שלגבי הוספה או שינוי, המחירון יכלול אך ורק נקודות חשמל ומאור, אם אינני טועה - - -

טלוויזיה.

וטלוויזיה, נכון.

לגבי שאר הפריטים המתומחרים - -

אינסטלציה וכן הלאה.

- - זה יחול רק על ויתור, כולל אסלות וכו'.

לגבי קרמיקה למשל זה שינוי. אדם יכול להחליף את הקרמיקה, את הכיורים, את האסלות, את הכול.

לא הבנתי שמדובר כאן בשינוי.

ודאי.

מה שאנחנו - - -

קיצרנו את הפריטים שאדם יכול לשנות, זה כולל את מערכות מיזוג האוויר והחימום - -

לא.

- - חשמל - - -

חבר הכנסת שטרית, אני אזכיר. קבענו בישיבה שארונות מטבח, ריצוף, מתקני תברואה וכלים סניטריים - - -

ארונות מטבח, ריצוף - - -

לאט-לאט.

ארונות מטבח, ריצוף, מתקני תברואה וכלים סניטריים, למעט הכנות לחיבור ונקודות גז, נקודות מאור קיר ותקרה - - -

מר הלר, אתה יכול לאט, כך שגם אני אוכל לכתוב?

סליחה, גברת ורון.

תודה. מתקני תברואה וכלים סניטריים - - -

למעט הכנות לחיבור ונקודות גז, שאפשר להזדכות על זה. נקודות מאור קיר ותקרה בתקע מעגן נפרד, שזה כל השקעים.

קרמיקה כמובן ומתקני תברואה.

זה ריצוף.

קרמיקה זה חלק מהריצוף. חבר הכנסת שטרית, בתוך המפרט זה נמצא תחת הכותרת של "ריצוף", אבל זה לרבות קרמיקה לפרוטוקול. זה נמצא תחת ראש פרק "ריצוף". אמרנו שזה לא כולל מתקני קירור ומתקני חימום.

נכון.

זה כמעט כל הפרטים שבמחירון, אגב.

לגבי אלה, במקרה שאני מבקשת שינוי או תוספת, המחיר יהיה נקוב מראש?

לגבי שינויים או תוספות, לא ניתן לדעת מראש מה התוספת של אותו פריט. אם למשל אני מספק בסטנדרט ארון מטבח מסוג מסוים, ואת לא מעוניינת בארון מטבח, יהיה רשום הזיכוי שתקבלי עבור ארון מטבח - -

בדיוק, אני יכול לסדר את זה לבד.

- - כמו שעורך-דין פז אמר: אם המחיר קבוע של 5,000 שקלים לארון מטבח, ואת רוצה להתמקח אתי על כמה תקבלי בזיכוי, תוכלי להתמקח, אבל - - -

מר הלר, אני מציעה שתענה באופן ישיר לוועדה על השאלה. אם אני מבקשת תוספת או שינוי של כל אחד מהפריטים האלה: קרמיקה, אסלה נוספת וכו' תוספת או שינוי, האם המחיר יהיה קבוע מראש או המחיר יתייחס אך ורק למקרה שבו אני מוותרת על הפריטים האלה?

לשאלתך אני אענה בקצרה. לא, זה לא יכלול את הנושא של תוספת, אבל באריכות אני אענה שכאשר יש לך כיור, שירותים, ארונות מסוג מסוים וכו' וכו', מסטנדרט מסוים שהקבלן נותן במפרט, אני מניח שלא תרצי לבקש את אותו כיור שוב ושוב בבית.

זו תוספת כיור.

אנחנו נרצה תוספת לארונות מטבח. הקבלן נתן לי 3 מטר ארונות מטבח ואני רוצה 6 מטר.

אי-אפשר לתמחר, כי ארון מטבח נעשה פר גודל של מטבח. אתה לא יכול להביא סטנדרט של 3 מטר ולהגיד שב-5 מטר זו תוספת של 50 שקל לכל מטר. אי-אפשר להגיד דבר כזה, זה הרי תלוי אותו מטבח.

כל סטנדרט הוא סטנדרט אחר.

כל סטנדרט הוא שונה. גם הקבלן מזמין - - -

אנחנו לא בנאים. שואלת היועצת המשפטית, הגברת בנדלר, שאלה פשוטה. בהנחה שיש מטבח מסוים - -

יש לו מחיר ל-3 מטר ויש מחיר למטר.

- - יש שלושה ארונות, ואנחנו רוצים שיהיו שם עוד שני ארונות בדיוק אותו דבר, בדיוק באותו חומר - -

אותו סטנדרט.

- - אותו סטנדרט. האם יהיה בזה תוספת - -

לא קיים דבר כזה.

האם זה יהיה על-פי הזיכוי או על-פי מחיר שייקבע?

אדוני היושב-ראש, לא קיים דבר כזה. המחיר של 3 מטר ארון מטבח לא שווה ערך ל-5 מטר ארון מטבח, ולא מוסיפים שליש. דהיינו, אם מטר עולה 100 שקלים, ואנחנו מוסיפים מ-3 מטר ל-5 מטר, זה לא אומר שאני צריך להוסיף 200 - - -

תסביר לי למה.

א', כי כאשר קבלן פונה לייצור של מטבחים, הוא מייצר 100 מטבחים בסטנדרט ובגודל מסוים. אנחנו יוצאים ממערכת ייצור המונית ועוברים למשהו פרטני וספציפי שצריך התאמות ומחירים אחרים. כנ"ל לשאלה של גברתי היועצת המשפטית לגבי שינוי סטנדרט בכלים סניטריים לדוגמה או משהו כזה.

אני לא מדברת על שינוי סטנדרט, אני מדברת על אותו סטנדרט.

במקום כיור אחד יהיו שני כיורים – אחד לחלבי ואחד לבשרי.

לזה המחיר נתון ממילא. אם יש עכשיו כיורים, שני כיורים, אז נמצאים שני כיורים.

לא, יש כרגע אחד, והכיור הוא מסטנדרט מסוים ובא הקונה ואומר: אמרת לי שאם אני מזכה על זה, זה יעלה לי 100 שקלים, תוסיף לי אחד כזה, תעשה לי את זה גם ב-100 שקל.

במקרה של מה שאדוני היושב-ראש אמר זה אותו מחיר, אבל במקרה שאתה רוצה עכשיו - - -

על סמך מה זה יהיה אותו מחיר? איך זה בא לידי ביטוי בהצעה?

אני רק רוצה להסביר נקודה מסוימת. חבר הכנסת שטרית - - -

- - -

ברור, זה לא כולל עבודה. ברור שזה לא כולל עבודה, שלא יהיו אי-הבנות. אם אני צריך להכין אינסטלציה לעוד כיור, זה משהו אחרי לגמרי.

גברתי היועצת המשפטית, אני חושב שגם - - -

תן לי רגע להתייחס. תן לי.

סליחה.

אני מוכן לציין את בוני הארץ שהיו הגונים בגישה, לפחות בפגישה אתי. אני מבין את הבעיה שמעלים ואני לא מתעלם ממנה. יש בעיה להגיד שאני רוצה להוסיף ל-3 מטר עוד 2 מטר ולקבל אותו מחיר. זה הגיוני, כי הקבלן מזמין - - -

הוא הסביר נכון, שהוא מזמין סטנדרט.

עדיין יש יתרון לקונה היום, כי מרגע שהקונה יודע מה מחיר המטבח שלו, המשא-ומתן בינו לבין הקבלן על התוספת, יש לו בסיס. הוא יכול להגיד: אני מבין שאתה צריך להוסיף לי על העבודה 10%, 20%, הקבלן לא יכול לקרוע אותו ולהגיד לו שעל נקודת חשמל במקום לקבל ב-50 שקל, זה יהיה ב-500 שקל. זה כבר לא יקרה. ברגע שיש מחירים, אני חושב שזה צעד גדול קדימה.

למה זה לא יקרה?

אנשים לא טיפשים.

צודק חבר הכנסת, אנחנו נותנים נקודת ייחוס, רפרנס כזה לקונה, ומפה שיתקדם.

אם 1 מ"ר עולה לך 10,000 שקל ואת מבקשת עוד 2 מ"ר ויגידו לך "50,000" שקל, תגיד: השתגעת?

שקלתי לבטל את המטבח ולקנות מטבח חדש בגלל המחיר שדרשו ממני על התוספת.

צודקת.

אני רוצה להתקדם, כי אנחנו סביב אותה נקודה. אני חושב שהבנו. מי עוד רוצה להתייחס?

אני רוצה להתייחס לשני דברים.

מי גברתי?

אני מנכ"ל אגודת אדריכלי הפנים בישראל. אנחנו אלה שעושים את כל השינויים בפנים ורואים את כל התהליכים הקשים. זה נכון שלקבלנים יש - - -

קשים למי?

ללקוח, למי שקונה.

חשבתי לקבלן.

לא. יש יתרון לקבלן להכתיב את הסטנדרט שהוא נותן. הסטנדרט הוא בדרך כלל, במטבחים לדוגמה, שאין נשלפים, יש ארון, יש לו מחיר. הוא באמת אולי עולה 5,000 שקל לקבלן, אבל הלקוח תמיד יעשה אפגרייד, ואז אם באים ואומרים לו: אני נותן לך מטבח של חברה זאת וזאת או זאת וזאת, אז יש איזה מקום להתייחס, כי בחברה עצמה התייחסו לנשלפים ויודעים. יש בעיה נוספת, זה לא רק שקע חשמל, היום התקשורת בדירה היא בכל חדר, לא רק בכל חדר, בכל קיר. בכל קיר יש כמה נקודות ועל זה מוסיפים הון עתק.

למה גברתי מתכוונת כשהיא מדברת על תקשורת?

תקשורת זה מחשבים. לכל ילד יש מחשב בחדר, ויש הרבה ילדים, נגיד כך, טלוויזיה מחוברת לאינטרנט, האינטרנט היום הוא בכל בית. כל הנקודות האלה הן לא נקודות חשמל, הן נקודות תקשורת.

הכול Wi-Fi היום.

בדיוק בשביל זה חבר הכנסת התעדכן לגבי נקודות כוח שיהיה מחיר של תוספת. זה ההיגיון מאחורי זה. בדיוק זאת היתה הכוונה.

מה שחסר בארץ, וזה נושא נוסף לדיון ואולי אחר, שתהיה אפשרות לקנות דירת מעטפת. כל אחד יקבל את הדירה בלי כלום בפנים ויעשה בפנים מה שהוא רוצה.

צודקת, יש כאלה שעושים את זה.

אין אפשרות היום לעשות את זה.

זה קיים, לא?

לא. זה קיים באצולה. כלומר, אם אתה הולך לדירות באבן גבירול, פינת כך וכך, שם תקבל מעטפת, תעשה בפנים מה שאתה רוצה.

זה לא קיים רק באצולה.

בדירות לזוגות צעירים זה לא קיים - -

בדירות לזוגות צעירים זה לא קיים?

- - ואז אין אפשרות לעשות בפנים את החלוקה שאתה רוצה, אם יש לך ארבעה ילדים או שניים, או אם אתה רוצה חדר עבודה. אין. אתה מקבל סטנדרט, חדר שאי-אפשר להכניס אליו מיטה זוגית וארון. ואני אומרת "אי-אפשר". בזמן האחרון אני עושה מכל שני חדרים חדר אחד, כי אי-אפשר, והם יגידו מה שהם רוצים. אי-אפשר.

אם גברתי אדריכלית, היא יודעת שיש תקנים במדינת ישראל, ובתקנים נקבעו גודלי החדרים וכנראה אף אחד לא עובר על התקנים.

כתוב שאסור לעשות אמבטיה בלי חלון, ויש אמבטיות בלי חלון.

אני רק רוצה לתקן את החברה.

שנייה. שנייה.

שנייה. בהחלט יש היום חברות בנייה שבונות בשיטת המעטפת. אומנם כל דייר אמור להגיע לחברה ולשבת עם אדריכל החברה ולתכנן את הפנים של הדירה שלו, אבל בהחלט כבר קיימות חברות כאלה.

מעט. אני אומרת "לאצולה". זה לא קיים בבנייה לזוגות צעירים.

לא לאצולה, בבנייה המונית.

אני מבקש. קודם כול, הארת והערת נקודה חשובה. זרקת פה כפפה שצריך להרים, אולי בחקיקה בעניין הזה, אולי משרד השיכון יתייחס לזה באיזה צו או משהו, אבל זה לא בחוק הזה.

אמרתי: לחשוב קדימה.

זה לא האכסניה.

החוק של חבר הכנסת שטרית, אני חושב, קודם כול, תורם תרומה משמעותית לשקיפות הדברים, ויש בזה חשיבות רבה מאוד. החוק הוא חוק שמקדם בעוד משהו יכול להיות, אומנם בשוליים, אבל חשוב, גם אולי בריסון מחירי הדירות ובשקיפות, בעיקר בשקיפות, וזה דבר חשוב מאוד. לא שהיה מה להסתיר, אבל חשוב שהדברים ייעשו. אם אין הערות נוספות, אני רוצה לעבור להקראת החוק ולעבור להצבעה.

יהיו לי הערות כמובן תוך כדי קריאה, אדוני.

מצוין.

רק הערה אחרונה קטנה - -

כן, קטנה.

- - שזה לא יגבר על הוראות החוזה. לפחות המועד להודעה על הוספה או ביטול, על-פי הוראות - - -

יש לי הערה גם לזה כמובן.

תיכף נקרא, ואז תעירו הערות לעניין הסעיפים. בבקשה, מי קורא?

אני מציעה שאני אקרא במקרה הזה.

בבקשה.

חוק המכר (דירות) (תיקון מס' ....), התשע"ד-2014. תיקון סעיף 3 – קודם כול, אני אקדים ואומר שסעיף 3 לחוק המכר (דירות) עניינו בפרטי המפרט, ואני אקרא את סעיף קטן (א) שלו ואת סעיף קטן (ב), כי אחריהם מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב1).

סעיף 3 בנוסחו הנוכחי אומר כדלקמן: "(א) המפרט יהיה בטופס שקבע השר בצו שהובא לידיעת ועדת הכלכלה - - -" – ולא בכדי אני מדגישה את המילים האלה ​– "לפני פרסומו ברשומות; צו כאמור יכול שיהיה כללי או לסוג של דירות ותחילתו תהא בתום שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות, זולת אם נקבע בו לכך מועד מאוחר יותר". (ב) "המפרט יכול שיתייחס, בנוסף על הדירה הנמכרת, גם לחלקים אחרים של הבניין שבו נמצאת הדירה, למעט דירות אחרות, ולקרקע שעליה עומד הבנין, הכל כפי שנקבע בצו".

ובכן, נקבע צו לפני שנים רבות, החוק הזה הוא משנת 1973, ואז היה מקובל שמביאים צווים או חקיקות משנה לידיעת הוועדה. בשנים האחרונות זה השתנה לחלוטין, והיום הוועדות תמיד מבקשות שזה יובא לאישור הוועדה. ולכן אני עוברת עכשיו לסעיף קטן (ב1) המוצע בהצעת החוק.

"(ב1) המפרט יכלול גם מחירון של פריטים אותם קבע השר, מבין הפריטים שבמפרט, לעניין ויתור או הוספה של פריטים אלה (להלן ​– פריטים מתומחרים)." ולכך יש לי, אדוני, שתי הערות: האחת, שזה יהיה "אותם קבע השר, באישור ועדת הכלכלה". השנייה, כפי שמציע חבר הכנסת שטרית, להתייחס גם לעניין שינוי, ויתור או הוספה.

יש בכך הקשחה מהסעיף של "לידיעת ועדת הכלכלה"?

בוודאי. מביאים לידיעת ועדת הכלכלה, ואז ועדת הכלכלה קוראת את הצו ואומרת: עכשיו אני יודעת. אישור זה מחייב את אישור הוועדה.

משרד השיכון, יש לו מה לומר בעניין, אני מניח.

קודם כול, מהותית בשנים האחרונות באמת אין הבדל. דרך אגב, המפרט לא ישן, המפרט תוקן מחדש ב-2008 והובא לדיון בוועדה הזאת. אף אחד אצלנו לא העלה על דעתו שבגלל שזה רק "לידיעת", הוא לא צריך לבוא לפה ולדון על המפרט, וזה מה שנעשה גם אז.

אז אין לכם התנגדות.

אין לנו התנגדות, אבל אם כבר, שיהיה אחיד.

אני מוכנה לתקן גם את סעיף קטן (א).

אם מתקנים את סעיף קטן (א), לא צריך לכתוב את זה גם פה. אם זה נכנס לצו, והצו יהיה באישור הוועדה, אז ממילא - - -

אין בעיה. אם כך, נתקן בסעיף קטן (א) במקום "שקבע בצו" – "באישור ועדת הכלכלה".

האם לא רצוי להכניס פה מהם הפריטים שיבואו בצו?

כל הפריטים יהיו באותו צו.

זאת אומרת, משרד השיכון יכין את הפריטים, ואתו יש הסכמה.

נכון.

אני רוצה להבין שיש הסכמה על הפריטים.

כן.

איך זה מתבטא, ההסכמה של הפריטים, בחוק? השר הורה?

לא, זה רק מאחורי הקלעים. כל זה יבוא לידי ביטוי בצו.

צריך להכין צו שיכלול את הפריטים האלה - - -

יכול להיות, עם כל הכבוד, אני כבר אומרת לחבר הכנסת שטרית, שאם בעת הדיון בצו יהיו נניח נוכחים חמישה חברי כנסת ושלושה מהם ידרשו שיהיו פריטים נוספים בצו, הצו לא יאושר כפי שהוא.

הפריטים הנוספים, אני מניחה, לא מדאיגים את הוועדה, מה שמדאיג את הוועדה אלה אותם פריטים שירדו מההסכמות שסוכם עליהם עם חבר הכנסת שטרית.

הכול יכול להיות. יש כרגע הסכמות, אבל כיוון שאני - - -

למה שאותם פריטים שכבר הוסכם עליהם לא יעוגנו עכשיו בחקיקה?

גם כך זה לא היה אמור להיות מעוגן בסעיף עצמו, אלא כתוספת נפרדת. אנחנו חושבים שזה רק יבלבל ויסרבל אם תהיה תוספת נפרדת לשלושה, ארבעה או עשרה הפריטים האלה, כאשר המפרט ממילא כולל אותם. אני מודיע שכן נביא תיקון כזה - - -

יש הסכמה, אני לא רואה לובי שמתגייס נגד.

בגלל שנטען זה תלוי ביוזמה של השר - - -

אוקיי, זה נכתב לפרוטוקול.

לדאבוננו, חקיקת המשנה שמביאים משרדי הממשלה לוועדה משום מה אורכת זמן רב וממושך.

נקבע זמן.

בתוך כמה זמן, אתה מאריך, זה יובא לוועדה?

60 יום?

ממילא אנחנו דנים עכשיו בתיקונים אחרים שלא קשורים למפרט.

אפילו שאני בסך-הכול שנה בכנסת, אנחנו למודי ניסיון שכאשר מגיעות הצעות לתיקון חוק מסוים, הממשלה אומרת לנו שהיא כבר במסגרת הצעת חוק ענקית, גדולה, שאורכת בערך שש קדנציות, ובסוף אנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה. פה מדובר על משהו מאוד ספציפי, שהיינו שמחים אם היה מגיע בלוח-זמנים סביר.

גם התיקון שאנחנו מדברים עליו זה לא צו חדש כמו שהיה ב-2008, אלא תיקונים נקודתיים. לפני חודשיים פרסמנו קול קורא לגבי תיקון הצו, כבר עבר המועד של הגשת ההערות.

האם אתה יכול להגיד לנו כמה זמן זה ייקח בערך עד שזה יגיע לוועדה?

60 יום. זה סביר.

מה שמציע חבר הכנסת שטרית ואני מבינה שגם חבר הכנסת צור עכשיו זה לקבוע בחוק עצמו מתי יובא הצו לאישור ועדת הכלכלה.

60 יום זה בסדר?

שוב, כדי לעמוד מאחורי מה שאנחנו אומרים - -

90 יום.

- - אנחנו מבקשים שיהיו 90 יום.

90 יום, חבר הכנסת שטרית.

מסכים.

מקובל. אוקיי.

שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק.

מאה אחוז.

אני רוצה להבין. האם מדובר ברשימת הפריטים? די התבלבלתי. אני יוצאת מפה, אני לא יודעת להגיד מה היתה ההחלטה. מה שהוא אומר עכשיו זו רשימת הפריטים?

כן.

סליחה?

מה שמדברים פה זה הפריטים שיהיו ברשימה?

כן.

כן, שיבואו בצו.

כן. כאשר מה שכבר הוסכם זו רשימת הפריטים שציינו פה, שחבר הכנסת שטרית הגיע להבנה עליהם עם בוני הארץ.

האם יש התנגדות שנכניס את שמות הפריטים שהשר יביא בצו?

אני רוצה לדעת מהם באמת. רצוי שנדע מהם.

יש מתנגדים לזה?

זו עמדת משרד הבינוי והשיכון. אין לי עמדה בעניין.

לא כדאי.

למה לא כדאי? כולם פה לא שקטים. נכתוב: המפרט יכלול גם מחירון של הפריטים הללו שהשר יקבע, פריטים א', ב', ג', ד', ה'.

אם אפשר ברשותכם להתייחס - - -

בבקשה.

מי הגברת?

אני ממשרד השיכון. אם אנחנו רוצים לעשות לטובת הדיירים ולא לסבך אותם עם יותר מדי מסמכים וסתירות ביניהם, והמפרט הוא הבסיס שאתו הם רואים מה הם הולכים לקנות, איך נראה הבית, איך נראים חומרי הגלם, איך נראים החלונות ואיך נראות הדלתות, כדאי שבאותו מסמך יופיע גם אותו מחיר של הפריט, אם הם רוצים לשנות, כי מהניסיון שלי, ואני מתעסקת הרבה עם דיירים, עם מבנים, זה יוצר בלבול. כל התוספות והמסמכים יוצרים בלבול מול הדיירים. כדאי שזה יופיע במקום אחד. אם אין ויכוח לגבי מהות הפריטים, אין סיבה שזה לא יגיע מהר. הסיבה היחידה שבגללה אנחנו מתעכבים עם ההבאה של הצו, כי אנחנו רוצים לשקף את כל השינויים שהתקבלו במפרט חוק המכר לפי הקול הקורא שלנו. אין טעם לשגע את השוק ולעשות שלוש פעמים תיקונים למפרט.

לא הבנתי את התשובה. אני מתנצלת.

התשובה היא שאנחנו מעדיפים שזה יהיה במפרט ולא בחקיקה.

יש לי רק הערה אחת. כשכתוב "כיור", אם כתוב "כיור חרסה" מתוצרת זו וזו, אתה יודע איך להתייחס גם למחיר. כשכתוב "כיור" ומביאים משהו מטורקיה ואתה לא יודע מה רמת האיכות שלו, אז יש בעיה. כיור לבד בלי לדעת איזה כיור - - -

אנחנו לא ניכנס לזה.

כל כיור שנכנס לארץ עובר תקינה.

לא ניכנס לזה.

למרות אי-הנוחות שלי בתור מחוקק, והייתי מאוד רוצה שיופיעו בחוק הפרטים הללו, אני מוכן להגיד שיש לי אמון במשרד השיכון, ואני כבר מודיע שאני אעמוד על המשמר שיגיע הצו. אני סומך עליכם.

קבענו בתוך 90 יום.

שלושה חודשים, אדוני.

אנחנו בסעיף?

קודם כול, אמרנו שבסעיף קטן (א) הקיים במקום "לידיעת ועדת הכלכלה" יהיה "באישור ועדת הכלכלה". בסעיף קטן (ב1) יוסף "לעניין שינוי, ויתור או הוספה". אלה התיקונים בעניין זה. האם אדוני רוצה להצביע על סעיף 1?

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 1 להצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 7) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2014, נתקבל בכפוף לתיקונים.

פה אחד. הלאה.

הוספת סעיף 3א: "2. אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "מחירון הפריטים שבמפרט 3א. (א) קונה המבקש לוותר על פריט מתומחר, להוסיף פריט מתומחר או לשנות מיקומו, ימסור על כך הודעה למוכר לפני התקנת הפריט ולא יאוחר מהמועד האחרון שנקבע לכך בחוזה המכר, אם נקבע מועד כאמור."
אדוני, אני חוששת. לא שאני לא מביעה אמון, אבל תמיד יכולים להיות כאלה שיסטו מהשורה ויכניסו אולי הוראות לא כל-כך לטובת הקונה, כמו למשל שהודעה על כך צריכה להימסר לא יאוחר מ-60 ימים ממועד חתימת החוזה, כשזה יכול להיות שנה וחצי לפני התקנת אותם פריטים. לכן אני מציעה להגביל את זה, כדי שלא יסכלו את הרעיון הזה, "ובלבד שלא ייקבע מועד מוקדם מ-60 ימים ממועד התקנת הפריט".

לא. זה שלב ממש-ממש מאוחר.

מהו השלב הנכון? אני לא רוצה שבחוזה תקבעו מועד לא ריאלי.

גברתי היועצת המשפטית, אני חושב שגם לרגולציה שהיא מאוד חודרנית ברמה של ירידה לפרטים יש גבול לכמה אפשר לרדת לרמה החוזית בין דייר לבין קבלן.

מתי השלב הנכון?

אפשר לקבוע בחוזה מתי לקבלן נוח שימסור לו את השינויים, גם הקבלן רוצה שהדייר בסוף יהיה מרוצה - - -

זה יכול להיות שנה וחצי לפני הביצוע, למשל?

זה לא יכול להיות שנה וחצי לפני הביצוע.

למה?

הוא רוצה לקוח מאושר. גברתי היועצת המשפטית, שנה וחצי לפני הביצוע זה אומר שהוא יכול לצאת מהחוזה ולהגיד שהוא לא מעוניין בחוזה.

על סמך מה אם החוזה חתום?

בהסכם בדרך כלל כתוב בתוך כמה זמן מוצא היתר בנייה ותחילת עבודה ויש לו מועד למסירת הדירה.

מתי הזמן הנכון?

אני רוצה להזכיר לך, גברתי, - - -

תגיד מתי הזמן הנכון. מתי הזמן הנכון?

אפשר לקבוע חודשיים לפני ביצוע?

לפני ביצוע של הדירה?

לא של הדירה, של אותו פריט.

עוד לפני התקנת הכיור לצורך הדוגמה.

אם הוא מכין את כל האינסטלציה ואת כל הדברים מראש, ואז חודשיים לפני הוא רק צריך לשים את הכיור והוא בא אליו לבקש שינוי: אני לא רוצה לא פה, אלא פה - - -

לכן אנחנו שואלים, תענה מתי - - -

תגיד אתה מתי הזמן - - -

מתי הזמן הנכון?

רבותי, אני רוצה להתייחס למטרה בעניין. אנחנו צריכים לראות מהצד של מה שאתם קוראים "לקוח", מהצד של רוכש הדירה. רוכש הדירה צריך זמן כדי לתכנן. ברגע שהוא חתם על הסכם המכר, הוא יודע שהוא כבר בעסקה, אנחנו מתחילים את הסטופר מהתקופה הזאת. הוא לא צריך אחרי שנה וחצי מיום שהוא חתם על החוזה להיזכר להתחיל לתכנן, אז האמירה צריכה להביא בחשבון שני דברים: האחד, שיהיה זמן לקונה לתכנן אחרי שהוא מכר. הוא בדרך כלל מתחיל כבר לפני - - -

אחרי שהוא רכש.

השני, שיהיה זמן לקבלן לבצע את זה. אלה שתי המגבלות.

אנחנו שואלים: מתי הזמן הזה?

זה תלוי. אם אנחנו מדברים לדוגמה על העתקת מקום של שירותים. זה כרוך באינסטלציה שהיא בכל גובה הבניין, אז לא דין העברת שקע בקיר ממקום למקום, כשעוד לא עשית - - -

מתי הזמן הנכון? חבר'ה, אתם לא עונים לשאלה. תענו על שאלה פשוטה. תגידו מתי הזמן מבחינתכם שבו עדיין יש זמן לקונה לעשות שינוי ועדיין זה טוב לקבלן.

חצי שנה לפני התקנה?

אודי, סליחה. ההתקנה לפעמים לא רלוונטית, כי לארון מטבח ההתקנה נעשית ממש לפני האכלוס לעומת כל מיני דברים אחרים. בגלל זה, אולי אפשר להציע – רוני, תגיד לי אתה אם זה בסדר – שזה לא יאוחר מחודשיים לאחר מועד קבלת היתר הבנייה.

אני מזכירה לכם שלפי ההצעה שלכם השינוי או הוויתור או התוספת חלים לפי ההסכמה שלכם רק לגבי נקודות כוח, נקודות מאור, נקודות אינסטלציה.

זה לא משפיע על האינסטלציה.

זה לא חל אפילו לגבי אינסטלציה. אינסטלציה, נדמה לי שלא הוסכם עליה.

לא. באינסטלציה הוסכם שזה יהיה חלק מהזיכויים.

לגבי הזיכויים, אתם צריכים לדעת מראש?

כן. אני צריך לדעת מראש.

תגיד לגבי תוספות או שינויים.

כדי להודיע לקבלן המשנה שלי שאני לא רוכש ממנו 100 יחידות, אלא רק 50 יחידות, אני צריך לדעת מראש.

מתי?

אני צריך לדעת את זה מראש.

מתי?

אני לא יודע למה את מופתעת, אבל אני צריך לדעת מראש.

מתי? אתה לא עונה על השאלה. מתי?

זה תלוי. יש בניין של 30 קומות ויש בניין של שתי קומות - - -

סלח לי, אני בא בניסוח לקראתכם. התשובה "תלוי" – הסכמתי לקבל את ההרחבה שאתי אומרת, חודשיים מיום האישור. תענה לגבי הזמן. אני שואל אותך, תגיד בצורה הגונה מתי הזמן הנכון. אתה לא יודע, בסדר - -

זה מעקר את החוק.

- - אם אתה לא יודע, אולי מישהו אחר יודע ויגיד לנו מה הזמן הטוב. אני מנסה להיות הגון כלפיכם.

אתה בחוזה המכר יכול לעקר את כל - - -

אולי אתם יכולים לעזור - - -

יש חוזה מכר שנעשה אחרי שהבניין נבנה - - -

מה שקורה שהקונה - - -

רגע. דברו שניים-שניים...

יש חוזה מכר שנעשה אחרי שהבניין נבנה, יש חוזה מכר שנעשה כשהבניין נמצא על הנייר עדיין ולא הוצא לו היתר בנייה והוא נמצא כאופציה. יש שלבים שונים. יש בניין של 30 קומות ויש בניין של שתי קומות. בגלל זה המועדים שאתם מבקשים ממני להגיד הם כל-כך משתנים וכל-כך תלויים בכל מיני דברים. קשה לי להגיד לכם. לכן אמרתי: מה שנקבע בין הקבלן לבין הדייר בחוזה.

הרי אתה יודע שזה לא מה שנקבע, זה מה שמוכתב לרוכש.

כן, גברתי. מי הגברת?

אני מאגודת אדריכלי הפנים. אני רוצה להגיד משהו גם מניסיון בבנייה יותר ציבורית, אבל לגבי דיור זה אותו דבר. בדרך-כלל כשקבלן נכנס לפרויקט, יש לו משלב מסוים היתרים, וזה נושא ארוך. משלב מסוים יש לו גם צפי לגבי לוחות-הזמנים שלו, כי הוא לא יושב באוויר לגמרי, יש לו גם לוח-זמנים שלו עם שינויים לגבי שלבי ביצוע העבודה – שלד בניין, מתי נכנסים קבלני המשנה הראשיים של המערכות. לא מדובר פה על שקע, אלא באמת על כל הקווים הוורטיקליים, מה שאתם מדברים. זאת אומרת, שאם הניסיון שלכם, ואנחנו לא מדברים על משהו קטן, בדרך כלל כשמישהו בא לרכוש דירה, הוא יכול בפרקי זמן שונים מבחינת לוח-הזמנים שלכם לבצע את הרכישה, ואז אתה יכול להגיד לו בפרק הזמן הזה שהוא נכנס אתכם לעסקה, בתוך כמה זמן הוא צריך להעביר לך את תוכניות השינויים שלו ואני מכירה את זה מכל מיני מקומות. אנחנו מחויבים עד מועד מסוים להעביר את השינויים, אבל הדבר הזה צריך להיכנס להסכם. ברגע שהוא חתם, הוא צריך לקבל מכם את המועד - -

זה מה שאנחנו אומרים.

- - אבל שזה ייכנס בפנים - -

אין בעיה, זה מה שאנחנו אומרים.

- - זה יחייב את שני הצדדים.

זה לא פותר את הבעיה שתכתבו שם בחוזה ביניכם לבין הקונה, בשלב שהוא לא ממש יודע מה הוא רוצה לשנות, באופן שיכבול אותו ביכולת שלו לפנות אליכם בשינוי רלוונטי.

אני לא אוכל להגיד לו: חודש מהיתר הבנייה - - -

מיום החתימה.

עדיין האיש לא יודע שום דבר.

יכול להיות שהבניין מושלם.

יכול להיות שצריך להחליט שהרוכש מקבל בשלב המשא-ומתן איזה צפי של שלבי ביצוע המבנה.

מה לדעתך הזמן הנכון גם מבחינת הבונה, בלי שיעשו לו בלגן גדול בבנייה? מה הזמן הנכון לקבוע מבחינת הקונה ומבחינת הבונה שעד אז הקונה צריך להודיע על שינוי אם הוא רוצה? אני לא רוצה לפגוע בהם. אני רוצה שזה יהיה הגון כלפי הקונים והגון כלפי הבונים.

יכול להיות שצריך בנקודה מסוימת של שלב שלד הבניין.

אם הוא קנה את הדירה כשהבניין הושלם?

יש המון שלבים.

אז בחוזה המכר סביר שתאמר לו חודש מחתימת החוזה.

אם הבניין הושלם, אז אי-אפשר. אז הוא לא עושה שינויים.

- - -

אני לא יכול להגיד "חודש מחתימת החוזה" שיבקש - - -

למה הוא לא יכול? זה יעלה לו כסף. הוא יכול.

אפשר, אבל זה יעלה כסף.

לא. כאן הקבלן כבר יצא מהתמונה.

כשהבניין הושלם, זה לא עומד על הפרק.

היות שאני קבלן, אני לא חושב שיש פה עוד קבלן, אז כך - - -

נשמע ממך, הכי טוב.

השלבים הם שלבים שונים ואני דווקא מצטרף לגברתי, יש פה בעיה לקבוע את לוחות-הזמנים. אנחנו מנהלים משא-ומתן, ואם הדירה עכשיו מוכנה והקונה מאוד רוצה לקנות ואני מאוד רוצה למכור, אבל הוא יושב עם עורך-דין או עם אדריכל כזה או אחר והוא מבקש ממני לעשות שינויים ואני לא מסכים, זכותו לא לקנות, לכן את המשא-ומתן הזה אני אנהל אתו אם זה יהיה 30 יום או 60 יום או 90 יום. יש בניין שאני בונה, בונים באזור השרון, עדיין בונים אותו בלי חניון תת-קרקעי והוא על עמודים. אני מגיע לקומה ראשונה בסדר גודל של 21 יום עד 30 יום, כבר קדחתי עמודים, אני עושה רצפה של קומה ראשונה, ואז אני חייב גם לדעת את מערכות השירותים. יש בניינים שאנחנו בונים עם חניון תת-קרקעי, זה שישה או שבעה חודשים עד שאנחנו יוצאים מהאדמה במקרה הטוב, ואז יש יותר זמן לקונה בקומה הראשונה. יש הבדל בין קונה בקומה ראשונה לקונה בקומה העשירית או בקומה ה-15 מבחינת לוחות-הזמנים. לכן זה לא רק לצורך הנוחיות שלנו ולצורך ההיערכות שלנו. זה עניין של משא-ומתן, קונה יגיד: אני לא יכול, אני רוצה לשנות, לא קונה את הדירה, אני מאוד ארצה למכור לו, סביר להניח שאני גם אלך לקראתו - - -

תסכימו לשישה חודשים מיום הוצאת היתר הבנייה? האם זה הגיוני?

לגבי נקודות חשמל ומאור ושקעים ונקודות כוח. רק על זה מדובר.

האינסטלציה היא מאוד חשובה - - -

לגבי ויתור אתה מדבר.

סליחה, גברתי, גם לגבי תוספת, כי זה צינור שעובר מלמעלה למטה, אני לא יכול לשחק אתו.

אני מציע שישה חודשים מיום היתר הבנייה.

אני מציעה, אדוני, אולי שתיעשה הבחנה בין הפריטים שעליהם אנחנו מדברים, קודם כול לגבי תוספות או שינויים במחיר מוסכם, שזה בסך הכול כל נקודות המאור, שקע, כוח וכיוצא בזה. כאן לדרוש שבן-אדם ימקם בדיוק את הנקודות שהוא רוצה, שישה חודשים מיום הוצאת היתר הבנייה, אני חושבת שאין אדם סביר שיגיד - - -

שלא לדבר על זה שיש שלבים שונים בהוצאת - - -

יש נקודה מאוד חשובה אולי לגבי שינויים אחרים שהצעת החוק בכלל לא מתייחסת אליהם, או לגבי ויתורים. אולי כאן אתם צודקים וצריכים ללכת למועד מוקדם יותר, אבל כשמדברים על הוספה או שינויים במחיר מוסכם, שזה נקודות חשמל, מאור וכוח - - -

זה לא ישים בקומות הראשונות, בטח לא בבנייה צמודת קרקע.

מה לא ישים? להוסיף נקודת מאור?

בוודאי, יש כבר טיח בקירות.

אני לא רוצה לשמוע יותר מדי הסברים, בסוף נהפוך להיות בנאים פה. חצי שנה מיום קבלת ההיתר, למעט בניין קיים - - -

שבנייתו הושלמה.

יש בנייה צמודת קרקע. אני עכשיו בונה וילה, אני מחויב לפי החוק לעשות הכול - - -

עולה בדעתך שמי שבונה וילה לא ישב על כל הפרטים בבית שלו?

שם אנחנו פחות מתרגשים, כי שם התכנון נעשה לפרטי פרטים.

החוק חל. זה אומר שאם אחרי חצי שנה הוא רוצה לשנות, הוא יכול לשנות לפי החוק. אני לא מבין למה שזה לא ייקבע בחוזה. חבר הכנסת שטרית, הרי זה היה גם מוסכם עליך.

תקשיב, אתה מביא מקרים קיצוניים שאתה משתמש בהם נגד הטיעון, ואתה לא צודק. אני מציע לך להיות הגיוני. אם תלך כך, אני אלך לכיוון השני ואגיד לך: לא מעניין אותי. אתה תיתן מספיק זמן להודיע, עד חודשיים לפי כניסה לדירה. אתה רוצה שאני אהיה קיצוני כמוך? לא. תהיה הגיוני. לגבי הקבלן, אני מבין מה שהוא אומר, אז אנחנו מוכנים, למעט בניין קיים, מאה אחוז.

מה זה בניין קיים?

אתה דיברת על דירה גמורה. בניין שבנייתו הושלמה, זה מחוץ לעניין. גמרנו, תרד מהעניין. לגבי בניינים לא קיימים, בניינים שהולכים לבנות. אתה יודע, hard cases make bad law. אני לא רוצה להגיע למצב הזה, אתה דוחף אותי בכוונה ללכת לכיוון הקיצוני ההפוך. אני מציע לך, עזוב. אני מנסה להיות הגון אתכם. אנחנו דנים בחקיקה - - -

תן לי רגע להציע, מאיר, האם משרד השיכון במסגרת הצו שתביאו לוועדה לאישור – האם אז תוכלו לבוא, נאמר ונחליט שזה יבוא לפתחכם, שתקבעו על-פי הפריט גם את הזמן?

אני מציע לקבוע חצי שנה מיום תחילת הביצוע, למעט בניין שבנייתו הושלמה.

למה לא 60 יום מיום הרכישה?

כי הרכישה יכולה להתבצע שנתיים לפני הבנייה. אנשים קונים דירות על הנייר.

הם מתכננים עם אדריכלים.

לכולם יש אדריכלים, אדוני? לכמה אחוזים מרוכשי הדירות יש אדריכלים? הם יכולים לדעת באותו שלב אם הם רוצים עוד נקודת מאור או עוד נקודת חשמל?

אדוני היושב-ראש, חצי שנה מיום תחילת הביצוע.

משרד השיכון, מה עמדתכם?

אנחנו מציעים לעשות תזמון שהוא לפני תחילת ביצוע העבודות באתר.

כמה זמן?

רגע, נגדיר בשלבים. זה שלב ביצוע היסודות, מה שאנחנו קוראים לו "שלב 08", שזה נראה לי שלב שבו אתה עוד לא מדייק את המעטפת של המבנה מבחינת חומרי הגמר, וזאת הנקודה שאנחנו מדברים עליה.

אני הולך להצעה שחבר הכנסת מאיר שטרית הציע פה. חצי שנה מיום - - -

מיום תחילת ביצוע, למעט בניין שבנייתו הושלמה.

רגע. שישה חודשים - - -

מיום תחילת הביצוע.

מיום תחילת הביצוע של מה, אדוני?

של הבנייה, של הבניין.

מיום תחילת הבנייה.

מיום היתר הבנייה.

מיום תחילת הבנייה.

זה לא טוב. תחילת הבנייה זה משהו קצת חמקמק, כי עבודות הפיתוח באתר הן תחילת בנייה - - -

מיום יציקת יסודות - -

זה גם תלוי בקומות.

- - איזה שלב זה?

זה שלב 08. שלב 07, 08, מה שאנחנו מציעים.

08 זה יציקת יסודות?

כן.

בשלב 08.

גם אינסטלציה?

איך קראתם לזה? מיום תחילת מה?

יציקת יסודות.

- - -

לא חצי שנה. לא יאוחר מסיום שלב 08.

לא יאוחר מיום סיום איזה שלב?

08, שזה ביצוע היסודות, ביצוע ביסוס המבנה.

- - -

למה הוא צריך להחליט אז? לקומה 28 או 22 יש זמן, למה צריך עכשיו - - -

תשמעו את ההערה הזאת. אני חושבת שזה באמת לא ראוי. זה פוגע בחלק מהדיירים. אני יכולה לומר לכם שיש רבי קומות, עד שמגיעים לקומה ה-19 או אפילו 9, יש עוד שנה וחצי מאותו שלב. אולי בכל זאת הצעה שמשרד הבינוי - - -

של 08?

לא, שמשרד הבינוי יגיש הצעה לכלול את זה בצו בהתאם לסוגי הדירות, אם מדובר בבניית רבי קומות או לא. למה לחתוך את זה?

אני חושב שסתם מסבכים את המצב.

לא לפני. אם הקבלן רוצה לאפשר - - -

יש קבלן אחד. אני אדבר עם הקבלן.

תתחמי אותו.

ודאי שלא לפני. ובלבד שלא ייקבע מועד מוקדם - - -

תנסה לחשוב מזווית הראייה של הקונה. הרי פה האינטרס שהקונה יהיה מרוצה גם מבחינתך. אתה לא רוצה למכור לקונה ממורמר את הבית, לכן אתה נותן לו אופציה לשנות. בארצות-הברית למשל, שם לא מוכרים דירות לפני שהן גמורות. אגב, בסן-פרנסיסקו, ניו-יורק, אתה קונה דירה רק אם היא מושלמת, ואז אדם יכול להיכנס, לבחור כל דבר, לשנות מה שהוא רוצה, לבחור את הטפטים, יעשו לו מה שהוא רוצה. אנחנו לא שם. לצערי אנחנו רחוקים מאוד משם, למרות שהמחירים פה יותר יקרים משם. אנחנו עדיין מאוד רחוקים משם. בואו ננסה להיות הגונים. תגיד אתה בהיגיון מה לדעתך זמן נכון, שגם לך זה טוב. אתה רוצה מראש, ובצדק, לדעת מה השינויים כדי להיערך אליהם. אנחנו לא מדברים על שינויים באינסטלציה של הבניין, אנחנו לא מדברים על היסודות של הבניין, לא מדברים על הקירות של הבניין, לא מדברים על המעטפה החיצונית, לא מדברים על החלונות, לא מדברים על הדלתות, מדברים על דברים פנימיים. קרמיקה וריצוף מגיעים אחרי שכבר גמרת את כל הבניין. זה עיקר השינויים שאנשים עושים. מטבח זה אחרי שגמרת את הבניין, נקודות חשמל זה אחרי שכמעט גמרת את הבניין. לכן יש זמן מסוים שבו עדיין הגון להגיד לדייר: אדוני, תגיד לי מה אתה רוצה ואני אשנה לך. לך זה טוב, להם זה טוב, לא מבזבזים לך כסף. אם היית יכול להגדיר זמן נתון, להגיד לי מתי, זה היה פותר לנו את הבעיה ולא לחכות שמשרד השיכון יכניס אתכם לצווים, לשלב כזה וכזה וכזה.

יש לי הצעה, חבר הכנסת שטרית - -

אני מקבל את ההצעה של משרד השיכון, 90 יום מ-08.

- - תגיד לי אם ההצעה הזאת מקובלת עליך.

סליחה, סליחה. מדבר הקבלן עכשיו. אתם הבונים, הוא הקבלן.

מדובר בסגן נשיא התאחדות בוני הארץ.

רגע, הקבלן אומר את - - -

הקבלן הוא סגן נשיא התאחדות בוני הארץ.

הקבלן. הוא גם קבלן.

מאה אחוז, אחרת הוא לא יכול היה להיות סגן נשיא - - -

סיימת לדבר?

אני מדבר אתו בתור קבלן, לא בתור סגן.

מה התשובה שלך?

אני מסכים. אני חושב ש-90 יום מ-08 זה די סביר. אני שוב חוזר למה שאמרתי קודם, שאני מצטרף לגברתי. בכל מצב יהיה חוק, אנחנו נעמוד בחוקים, אנחנו מקיימים חוקים, עם זאת, תמיד זה יבוא לדירה מוכנה, דירה לא מוכנה, דירה מרוצפת, לא מרוצפת. זאת אומרת, יש פה מיליון ואחד שינויים פר הסכם, פר חוזה, פר לוח-זמנים. לוחות-הזמנים משתנים.

אני מעדיף שישה חודשים.

- - -

אני לא יכול לשמוע את כולם, זה כבר נהיה - - -

אני רוצה להציע הצעה.

שנייה. היועצת המשפטית כתבה פה נוסח שאני חושב שהוא יכול לענות על שני הדברים האלה. מה שכותבת לנו היועצת המשפטית שלנו: ובלבד שלא ייקבע מועד מוקדם - - -

זה בא בסוף. ולא יאוחר מהמועד האחרון שנקבע לכך בחוזה המכר, אם נקבע מועד כאמור - -

- - ובלבד שלא ייקבע מועד לשישה חודשים מיום סיום שלב ביצוע היסודות בבניין. ה-08 שאמרת.

שישה חודשים - - -

תקשיבו עכשיו לסייג: או מועד אחר שיקבע השר בצו – אנחנו נותנים פה אפשרות לגמישות, שהשר בסוף יקבע בצו – באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע מועדים שונים לסוגי בתים או דירות.

מקובל עלי.

מי בעד?

הערה אחת.

אני יכול רק הערה קטנה?

בלי הערה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3א(א) לחוק המכר (דירות) (תיקון מס' ....) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2014, נתקבל בכפוף לשינויים.

אושר.

בבקשה.

חבר הכנסת שטרית, אפשר הצעה אחרת, יכול להיות שזה יהיה מקובל עליך? ההצעה שאנחנו מציעים היא 90 יום מההיתר, מהיתר הבנייה - - -

לא. לא מקובל.

עזוב, אתה חוזר עוד פעם. אפשרנו את הפתח הזה - -

עזוב, גמרנו. הלאה.

- - אם השר יחשוב בצו שלגבי בניינים מסוימים שתגדירו אתם שאכן 90 יום זה הזמן הריאלי, הוא יקבע בצו ואנחנו נאשר את זה בוועדת הכלכלה, אבל קבענו לפחות את הכלל וממנו עכשיו אפשר לחרוג.

כולנו יודעים שישנם היתרי בנייה שמוצאים למבננים שלמים.

שנתיים קודם.

לסדרה שלמה של בניינים.

היה המשך.

היה המשך לסעיף.

אבל הוא דיבר על התייחסות להיתר הבנייה.

לא. רציתי להתייחס למועד ההסכם.

אנחנו ממשיכים להקריא.

אם כך, בסעיף קטן (א), הנוסח שאושר בוועדה זה "קונה המבקש לוותר על פריט מתומחר, להוסיף פריט מתומחר או לשנות מיקומו, ימסור על כך הודעה למוכר לפני התקנת הפריט ולא יאוחר מהמועד האחרון שנקבע לכך בחוזה המכר אם נקבע מועד כאמור, ובלבד שלא ייקבע מועד מוקדם לשישה חודשים מיום סיום שלב ביצוע היסודות בבניין או ממועד אחר שיקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע מועדים שונים וסוגי בתים או דירות".

מאה אחוז.

"(ב) הודיע קונה למוכר על ויתור על פריט מתומחר" – עכשיו אנחנו מדברים רק על ויתור – "יזכה אותו המוכר במחיר הנקוב במפרט לגבי אותו פריט; הודיע קונה למוכר על שינוי או הוספת פריט מתומחר, יחייב אותו המוכר במחיר הנקוב במפרט לגבי אותו פריט".

הערות לסעיף.

אני רק רוצה לוודא שהתוספת או הזיכוי חלים רק אם הוא הודיע במועד הנקוב, שאם לא כן, הוא לא יהיה זכאי לכאורה - - -

זה לא עולה אוטומטית מהחוק?

אני מבהירה את זה.

מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3א(ב) לחוק המכר (דירות) (תיקון מס' ....) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2014, נתקבל בכפוף לשינויים.

פה אחד. סעיף קטן (ג).

"(ג) המוכר ימסור מרפט מעודכן לקונה שהודיע לו על שינוי, ויתור או על הוספה כאמור בסעיף קטן (ב)."

הערות לסעיף הזה? מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3א(ג) לחוק המכר (דירות) (תיקון מס' ....) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2014, נתקבל בכפוף לשינויים.

פה אחד.

הוועדה גם הציעה קודם וצריכים להצביע על זה, שצו לפי סעיף קטן (ב1), צו ראשון, לפי סעיף קטן (ב1) כנוסחו בחוק זה, יובא לאישור ועדת הכלכלה, בתוך כמה? שלושה חודשים מיום פרסום החוק?

שלושה חודשים.

צריך גם לקבוע הוראת מעבר בשאלה לגבי תחולה. צריך לחשוב.

צריכים לחשוב מה קורה עם חוזים שכבר נחתמו.

חוזים שכבר נחתמו, אי אפשר לגעת.

חוזים שכבר נחתמו זה ברור.

מה הבעיה? מרגע שהחוק כבר ייכנס לתוקפו ויהיה כבר מפרט מעודכן, זאת אומרת, מרגע שיהיה - - -

בניינים שהתחילו בנייתם.

זה יחול על חוזים שייחתמו החל מיום כניסתו של הצו המעודכן.

את לא יכולה באמצע הבנייה לעשות את זה.

זה מאוחר מדי.

הבעיה היא אם זה בניין שמכרו חצי מהדירות, והוא כבר בשלב מתקדם. אז יש גם בעיה עם לוחות-הזמנים.

לכן אמרו: בניין חדש.

על בניינים חדשים שייבנו בתוךX זמן מיום כניסת החוק לתוקף.

לא. אני מציעה שהתזמון יהיה היתר הבנייה, האם ניתן להם היתר הבנייה או לא. מועד בנייתם זה בעיה. אם היתר הבנייה ניתן לאחר כניסתו לתוקף של החוק הזה - - -

מקובל. מאשרים.

זה נורא רחוק, אדוני. תחשבו על זה שהיום ניתן היתר בנייה למבנה שעוד לא התחילו למכור בו דירות, עוד לא נעשו חוזים - -

הוא עוד לא מתוכנן.

- - אין שום דבר.

אולי אפשר לפני התחלת הבנייה – בניינים שטרם התחילה בנייתם.

יכול להיות שיתחילו את הבנייה - - -

זה חמקמק.

שלא התחילו לבנות.

תחילת בנייה זה לא מוגדר, זה מאוד בעייתי. דבר שני, אם ניתן היתר בנייה, זה אומר שזה כבר מתוכן. יש כבר תכנון.

זה לא אמור להיות בתוך הצו?

סליחה. אי-אפשר למכור לפני היתר בנייה. לפי החוק אנחנו לא יכולים למכור לפני היתרי בנייה.

- - -

- - - חוזים חתומים.

והתניות. אני כפוף לחוק.

ענבל אור, כל הבניינים שהיא עכשיו הפסידה.

כל קבוצות הרכישה.

כל קבוצות הרכישה למיניהן ועוד ועוד.

לא קבלנים.

גם קבלנים שבונים.

מה הנוסח הסופי שאנחנו רוצים לעניין תחולה?

כל בניין שבנייתו טרם החלה, עליו זה יחול.

הוא נמכר לפני אותו שלב שדובר עליו קודם.

או שהתכנון הפנימי שלו עוד לא בוצע.

אי-אפשר לדעת, אם יש לו היתר בנייה, אז כאילו יש תכנון פנימי.

כשהלקוח רוצה לקנות, עוד לא התחילו. יש היתרי בנייה, אבל לא ביצעו ללקוח.

לכן אני אומר: בניין שבנייתו טרם התחילה.

אם קבענו שזה שלב היסודות, למה שהתחולה לא תהיה - - -

זה לא רלוונטי. החלת החוק מצריכה היערכות של קביעת המחירונים, קביעת הסגירה של המחירים וכל דבר וכו' וכו'.

בשלב ביצוע היסודות - - -

זה לא קיים? אין לכם מחירים?

הרבה פעמים, והסברנו את זה בדיון הקודם שאין מחירים לכל מיני כלים לפני שלבים מסוימים, כי סוגרים עם קבלן על הריצוף לקראת סוף התהליך.

קודם אמרתם שאי-אפשר לשנות - - -

זה לא רלוונטי - - -

אמרת קודם שאי-אפשר לשנות כי זה מוקדם מדי. עכשיו אתה אומר: לא, אנחנו לא יכולים לעשות, כי זה מאוחר מדי.

חבר הכנסת שטרית, במחילה מכבודך, בבקשה לא לרדת עלי על מה שאני אומר, אני אומר כדי לסייע בדיון.

פעם אתה אומר א' ופעם אתה אומר ג'.

אני מבקש לא לקבל את הריקושטים האלה כאילו אני עכשיו אומר דברים - - -

אתה אומר דבר והיפוכו.

אני לא אומר דבר והיפוכו, אני מאוד קוהרנטי. אני מציע שבנושא הזה, כדי שיהיה ברור על איזה פרויקטים זה חל ועל איזה פרויקטים זה לא חל, אז פרויקטים שטרם הוצא עליהם היתר בנייה, מכאן ואילך זה יחול וכו'.

נכון.

אנחנו מדברים על חוק שנעשה לאורך שנים ויחול לאורך שנים.

אם לא התחילו בניין, למה אני לא יכול לשנות? מה ההבדל?

אני רוצה לעזור. היתר הבנייה הוא מועד שהוא לא שחור-לבן, שיש לגביו דוקומנטציה ואתה יכול להוכיח כשמתגלעים ויכוחים, מועד התחלת הבנייה הוא מועד קצת חמקמק, וברגע שהוא לא שחור-לבן קשה לקבוע מועד כזה כמועד תחילה, לכן הנושא של היתר בנייה - - -

אני רוצה לשאול עכשיו מבחינת ההצדקה לגבי הדיירים.

הוא כל כך מוקדם המועד הזה. יש היתרי חכירה - - -

אנחנו מסתכלים על זה בטווח הזמן המיידי, אבל לאורך זמן חשוב שזה יהיה מועד נקוב, קבוע וידוע שאפשר לבדוק. זה מה שחשוב.

אני מבינה את מה שאת אומרת, אבל אני רוצה לשאול אתכם דווקא, האם זה סביר שבניין שכבר חפרתם יסודות, תתחילו לחתום חוזים בקשר אליו בעוד חצי שנה - - -

לא, זה לא עובד כך.

את צריכה לממן את הפרויקט הזה.

רגע. יש לי הצעה אחרת.

זה לא שקודם הדירה בנויה ואז את מוכרת.

ברור. ברור.

עוד לפני שאת עולה על הקרקע הרבה פעמים, מרגע שיש לך היתר בנייה, את רשאית להתחיל למכור. הבנק המלווה, זה רוב הפרויקטים, הוא דורש שיהיה פריסל, הוא דורש שיהיו מכירות של דירות כדי לממן את הדבר הזה.

מה הזמן הממוצע מיום שמקבלים היתר עד שמתחילים לבנות?

זה מאוד תלוי בקבלן.

זה 30 יום גג.

מבחינת הקבלן, היות והוא משלם על היתר הבנייה, הוא משלם את האגרות וכו', כדאי לו כמה שיותר מהר. הוא משלם, יש לו מימון.

האם למשרד הבינוי והשיכון יש איזה נתונים על פערי זמן בין מתן היתר בנייה לבין תחילת בנייה?

אני מכיר 4 שנים, אני מכיר 5 שנים, אני מכיר 7 שנים.

גם אני.

חוזים שמכרו ב - - -

ללא קשר לנתונים האלה, שלב היתר הבנייה הוא השלב שבו אתה מחפש את הקליינטים ועושה אתם התקשרויות, וזה השלב שבו נחתם ההסכם בין הדייר לבין הקבלן, ולכן זה השלב הנכון מבחינת החלת תנאים שמשנים את ההתקשרות בין היזם לבין הדייר.

על זה דנו קודם. שואל אתכם חבר הכנסת שטרית מהניסיון שלכם. אנחנו לא רוצים שהחוק הזה יהיה אות - - -

מתה.

לא אמרתי מתה, אבל עוד חמש שנים אולי התיקון הזה יראה פרי.

מה פתאום.

לכן אנחנו שואלים מבחינת הניסיון שלכם. האם הזמן הממוצע בין היתר הבנייה לבין תחילת הבנייה הוא בטווח של חודשים או שנים?

היתר בנייה הוא לשנה.

רגע.

היתר בנייה פג אחרי שנה, אני מנסה להגיד את זה. היתר בנייה לא נמשך, אלא אם כן האריכו אותו ונחדש אותו.

כולם מחדשים אותו. נו, באמת.

אף אחד לא מוציא היתר בנייה ולא בונה. אני יכול לקבל את החשבון להיתר הבנייה, ואם אני מחליט שאני לא רוצה לשלם, אני גם לא משלם. אף אחד לא מוציא היתר בנייה ולא בונה - - -

בשלב הזה שום לקוח שקונה דירה כשזה על הנייר לא יכול לתת שינוים, זה מוקדם מדי, ואז הסעיף הקודם הולך לאיבוד. הכול קשור אחד בשני.

לא, זה לא הולך לאיבוד, סליחה. הסעיף, הגדרנו אותו לשלב היסודות.

גברתי, את מבלבלת בין הסעיפים.

נכון, שינו את הסעיף.

גברתי, את מבלבלת בין הסעיפים. הסעיף הקודם מקבע זמן הרבה יותר קצר שהוא בשלב היסודות. כרגע אנחנו דנים בתחולת החוק, האם החוק יחול על הבניינים הקיימים או כאלה שנחתמו עליהם חוזה, או כאלה שיש עליהם רק היתר בנייה. אני הולך על שלושת הצמתים האלה.

יש קשר בין הדברים.

לא, היתרנו אותו.

רגע, אז אני רוצה לשאול. נניח שייחתם חוזה בנייה אחרי שהצו כבר יאושר ובטרם הושלם שלב היסודות. האם במקרה כזה, אדוני רוצה לומר שלא תהיה אפשרות לדייר לבקש שינוי? החוזה ייחתם אחרי שהצו כבר יהיה בתוקף וטרם הושלם שלב היסודות, ורק אז הם באים לחתימת חוזה. בשלב כזה לא ניתן יהיה לבקש שינוי או ויתור?

אם הצו יאפשר, אז כן.

לכן אני אומרת - - -

יהיו הוראות תחולה גם על הצו. הרי גם הצו יצטרך הוראות מעבר.

את מסכימה אתי שהצו יחול על בניינים שטרם עברו שלב 08?

נכון.

אז זה נכנס לתוקף מיידי לכל בניין שעוד לא התחילו בבנייתו.

נכון, ובלבד שהצו כבר נכנס לתוקפו.

זה הכיוון הנכון ושיקום בית משפט. אני רוצה לראות שקבלן יגיד: אני לא משנה, כיוון שהתחלתי לבנות יומיים קודם. כלאם פאדי.

משרד השיכון, מה אתם אומרים? סביר?

אני לא משפטנית.

אני כן.

זה לא קשור למשפטנית, זה קשור לניסיון.

אני חוזרת על דעתי שחשוב שיהיה מועד שאפשר לאשש אותו. זה מה שאני חושבת. חייב להיות מועד שיש דוקומנטציה לגביו.

ברגע שחבר הכנסת שטרית אומר "תחילת ביצוע", זה בכל מקרה יוזמה שלאחר ההיתר, זאת אומרת הוא מיטיב עם אותם רוכשים צעירים שהוא היה מעוניין לסייע להם.

אנחנו מבלבלים בין הסעיפים.

אתם מבלבלים בין שני הסעיפים.

אנחנו עושים סלט מהסעיפים. כרגע מדובר רק על התחולה.

נכון.

ממתי תיכנס תחולת החוק.

התחילה, לא התחולה.

אני מציעה שזה יחול לגבי חוזים שייחתמו, לגבי דירות בבניינים שטרם הסתיים בהם שלב ביצוע היסודות, ובלבד שהצו כבר נכנס לתוקפו.

בדיוק. מקובל עלי.

זה בסדר?

מאה אחוז.

מצוין.

משרד השיכון.

אני חייבת להגיד משהו. כל תקנות התכנון והבנייה שמדברות על נושא של רגולציה וסטנדרטים, המועד שאליו הן מתייחסות הוא מועד קבלת היתר הבנייה. גם בכל הרגולציות שלנו אנחנו מנסים לא לבלבל את השוק ולהתייחס לאיזה מועד שהולך כחוט השני לאורך כל ההתקשרויות, כל הקביעות, כל התקנים, כל הרגולציות. זה לא נכון לקבוע תזמון מועדים שונים ביחס להתקשרויות שונות.

זה ממש לא רלוונטי, עם כל הכבוד.

זה רלוונטי בעיני מאוד.

ברור שרגולציה לגבי קבלנים, הם צריכים לדעת מה הרגולציה החלה עליהם במועד קבלת היתר בנייה. זה ברור לחלוטין.

סליחה, אנחנו לא מדברים על זה - -

- - -

- - אנחנו מדברים על מועד - - -

כל מה שאתם מדברים זה תקופת הביניים. זו תקופה קצרה שהיא תקופת הביניים. זה הכול.

זו לא תקופת ביניים, אנחנו מסתכלים על זה מחר, אבל זה בסך-הכול יחול על כל ענף הבנייה מעכשיו ואילך. אנחנו תמיד משתדלים, ובכל החקיקות שנוגעות לבנייה, שמועד קבלת היתר הבנייה יהיה מועד ש-go/no go, ולכן חשוב שיהיה מועד אחד שכולם מתייחסים אליו בכל החקיקות, וזה איזה בסיס למתודולוגיה של התנהלות בענף הבנייה.

את צודקת בצד העקרוני, אבל את מוציאה מהכלל הזה אלפי זוגות צעירים שלא יכולים לשנות שום דבר. זה לא הגיוני.

אני מסתכלת על ענף הבנייה, וכל התזמונים משגעים את כולם.

קודם כול, אני חייב להגיד, ליאורה, תרמת לנו מאוד לדיון. אני מתכוון לזה ברצינות.

בגלל זה אני פה. תודה.

אני מתכוון לזה ברצינות, כי בסוף אלה נושאים מקצועיים וטוב שהממשלה בעניין הזה יכולה לתרום את תרומתה, להאיר גם את עינינו. מכיוון שזה עניין עקרוני, לא קשור לדעתי לרגולציה, אלא קשור לבשורה שתצא מפה, מחוק השקיפות הזה, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל החלטה שהיא קוהרנטית לסעיף הקודם, שמדברת משלב היסודות, ועם זה נתקדם.

רק חוזים שייחתמו לגבי דירות באותם - - -

תקראי שוב את הנוסח.

כמובן זה לא נוסח סופי, זה ברמה של עקרונות, שזה יחול לגבי חוזים שייחתמו לגבי דירות בבניינים שטרם הסתיים בהם שלב ביצוע היסודות, ובלבד שהצו כבר נכנס לתוקפו. זאת אומרת, שהתמונה היא ברורה.

מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף התחילה לחוק המכר (דירות) (תיקון מס' ....) (מחירון הפריטים שבמפרט), התשע"ד-2014 נתקבל.

תודה. אני נועל את הישיבה. תודה רבה לכולם על ההשתתפות, על התרומה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:37.>