PAGE
3
ועדת הכספים
24/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 246 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"א בטבת התשע"ד (24 בדצמבר 2013), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/12/2013
שינויים בתקציב לשנת 2013
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
קארין אלהרר
גילה גמליאל
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
עליזה לביא
יעקב ליצמן
משולם נהרי
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
מיכל בירן
דב חנין
אברהם מיכאלי
שמעון סולומון
מוזמנים
¶
>
חנן פריצקי - מנהל אגף תקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
יחזקאל כהן - מנהל אגף בכיר לתקציב ותכנון, המשרד לשירותי דת
נטלי רוז - מנהלת תחום בכיר ירושלים, המשרד לירושלים והתפוצות
אבי אבלוב - יועץ מנכ"ל המשרד לירושלים ולתפוצות
דליה ציוני - תקציבנית, משרד השיכון והבינוי
שאול הויזלר - תקציבן, המשרד להגנת הסביבה
דרורה שטייניץ - משרד ראש הממשלה
אדר שץ - אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
שרי שלזינגר - תקציבים, המשרד לקליטת העלייה
קרינה קליגר - ראש תחום תקציבים ותכניות עבודה, המשרד לאזרחים ותיקים
סיוון ינקוביץ - תקציבאית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אמיר רשף - רפרנט מקרקעין, אגף התקציבים, משרד האוצר
נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
נועם שטרן - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא הרמתי - רפרנט ביטוח לאומי ורווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מורן מזור - רפרנט תחבורה ציבורית, אגף התקציבים, משרד האוצר
צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר
אסף וסרצוג - אגף התקציבים, משרד האוצר
שלמה פשקוס - אגף התקציבים, משרד האוצר
איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי שיינין - אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה היימן - אגף התקציבים, משרד האוצר
נסים מזרחי - סמנכ"ל רשות ההגבלים העסקיים
ניר פקד - סמנכ"ל רשות המים
ניר שקד - רשות המים
חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים
יונתן אבן טוב - ממונה תחום מקרו ותשתיות, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה
רונית מורן - מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים הלאומיים
עו"ד נסים עוג'ר - היועץ המשפטי, איגוד הארגונים החברתיים
מיטל כהן - מייצגת מחוסרי דיור
אילנה בן עזרא - המשמר החברתי
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מספר 362 נדחתה.
טמיר כהן
¶
פניות מספר 376 ו-377, משרד השיכון.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 376 ו-377 נדחתה.
טמיר כהן
¶
בישיבה שהתקיימה ביום שני, ה-16 בחודש קיימנו דיון על כמה נושאים מרכזיים.
רביזיה על פנייה מספר 202.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קיימנו דיון על כספים למינהל מקרקעי ישראל.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מספר 202 נדחתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפנייה אושרה.
פנייה מספר 406, רשות המים. אין רפרנט.
פנייה מספר 409. אין רפרנט.
נעשה את זה יותר פשוט. אלה שנמצאים, איזה פניות יש לכם?
סיוון ינקוביץ
¶
יש שם העברה ממשרד השיכון למשרד החקלאות. אני מהצד של החקלאות. יש כאן העברה של מיליון שקלים לטובת רשות המרעה, 546 אלף שקלים לטובת השקעה במרסקות גזם ומיליון ו-650 אלף שקלים לתמיכה בפעילות מתנדבים בחקלאות.
סיוון ינקוביץ
¶
הנושא של פעילות מתנדבים בחקלאות, זה נושא עליו יש החלטת ממשלה שמאגמת תקציבים ממשרד משרדים ומשרד השיכון הוא חלק מהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפניות ממספר 424 עד 426 נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר ולא כל הרפרנטים נמצאים, אנחנו עוברים על ההעברות לפי הרפרנטים הנוכחים.
פניות מספר 454 ו-455.
קריאה
¶
העברה ממשרד הקליטה למשרד הרווחה. מדובר בהעברה על סך מיליון ו-940 אלף שקלים בגין תקציב חומש לתכניות ליוצאי אתיופיה, תכנית לאלימות במשפחה, מיזם שנקרא גשרים, ותכנית להתמכרויות מין ואלכוהול.
קריאה
¶
נכון. זה מיזם משותף והרווחה עושה את ההתקשרות. בנוסף סך של מיליון ו-550 אלף שקלים לכלל העולים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 454 ו-455 נתקבלו.
סיוון ינקוביץ
¶
אני יכולה להקריא מה כתוב על כולם, אבל אני מכירה את הצד של החקלאות. אני תקציבאית משרד החקלאות.
סיוון ינקוביץ
¶
אנחנו מעבירים לרשות טבע וגנים תקציבים לפי החלטת הממשלה לנושא של חיוני נופש ופנאי. זאת החלטת ממשלה שמאגמת תקציבים ממספר משרדים ואנחנו צריכים במסגרת הזאת להעביר את חלקנו לרשות הטבע והגנים. זאת פנייה מספר 462.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לנו מישהו אחר שמסביר את היתרה? זה לא טוב, אל תעשו את הצירוף הזה אלא תגיעו באמת כולכם כי אחרת אנחנו שומעים קטע אחד של ההעברה וזה לא טוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את זה היא הסבירה. מה שיש זה רק המיליון ממשרד התיירות עבור חניוני נופש ופנאיף בהתאם להחלטת ממשלה. אני חושב שאפשר להצביע על זה.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 460 עד 464 נתקבלו.
קריאה
¶
רשות המים. בפנייה 406 העברה של מיליון ו-845 אלף שקלים לסעיף שכר של הרשות, בתוך סעיפי רשות המים, העברה פנימית. יש איזושהי תביעה של אחת העובדות ולפי פסיקה רוב הסכום, כמיליון שקלים, היא תקבל וזה כמובן לא היה צפוי והיתרה בעקבות שינויים בתחזית השכר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברה אושרה.
פנייה מספר 409, רשויות פיקוח. אין רפרנט.
פנייה מספר 427, משרד האנרגיה והמים. המכון הגיאולוגי.
אנחנו נכנסים ללחץ של סוף שנה ועובדים אבל הרפרנטים לא מגיעים.
ראובן ריבלין
¶
תודיע למשרדי המנכ"לים שמי שלא יהיה בשעה היעודה, לא נדון בעניינו. אנחנו לא עובדים אצלם.
ניר אמסל
¶
מדובר בתגבור תקציב ההרשאה להתחייב של רשות המסים לצורך פיתוח בעיקר לשם דיור רשות המסים. מדובר בהרשאה להתחייב.
ניר אמסל
¶
מדובר בתגבור תקציב ההרשאה להתחייב של רשות המסים לצורך פיתוח דיור של רשות המסים. אלה שיפוצים. בעיקר מדובר על שיפוץ מבנה המכס בחיפה שהוא מבנה ישן שדורש החלפת תשתית תקשורת, לוחות חשמל ותחזוקה שוטפת.
ניר אמסל
¶
הכסף המזומן נמצא בתקנות. מדובר בתגבור תקציב הרשאה להתחייב כי אלה פרויקטים שהם ארוכי טווח. זה מול המזומן שכבר נמצא שם.
ניר אמסל
¶
המזומן כבר שם. זה במקביל. זה לא בנוסף. אם יש לי כבר מזומן באיזושהי תקנה ואני מוסיף ההרשאה להתחייב.
סתיו שפיר
¶
ברור שהמזומן כבר שם אבל אני שוב שואלת. עבר תקציב לפני פחות מחמישה חודשים. למה אתה צריך להעביר את זה עכשיו בהעברה תקציבית?
ניר אמסל
¶
כשהועבר תקציב, לא ניתנה הרשאה להתחייב. בתקציב פיתוח אין להם את היכולת להשתמש בכסף אלא אם אני נותן להם את ההרשאה להתחייב. זה לא ניתן בזמן התקציב, את צודקת.
סתיו שפיר
¶
יכולתם לבקש אותו לפני התקציב. ידעתם על ההוצאה הזאת ולכן יכולתם לבקש אותה לפני הגשת התקציב.
ניר אמסל
¶
את צודקת. בנושא הספציפי הזה ניתן המזומן. בתקציב הספציפי הזה הייתה אמורה להינתן גם ההרשאה להתחייב והיא לא ניתנה. לכן אנחנו מבקשים עכשיו.
סתיו שפיר
¶
ההעברות האלה הגיעו אלינו מחוץ לנוהל ולא בהתרעה של שבוע כמו שנקבע, ללא אפשרות ללמוד אותן או לחקור אותן לעומק. זה לא נשמע כמו דברים דחופים מאחר ואתם ידעתם על כך.
טמיר כהן
¶
אלה חולקו ביום רביעי. זאת חולקה ביום רביעי. אנחנו מדברים כרגע על פנייה ספציפית, מספר 433 והיא חולקה ביום רביעי.
ניר אמסל
¶
מערכת סחר חוץ דור חדש היא מערכת שאמורה לקשר בין כל הגורמים שמתעסקים ביצוא ויבוא במשק, החל מהיצואנים או היבואנים, דרך עמילי המכס ועובדי המכס עצמם. זאת מערכת חדשה שמפותחת.
ניר אמסל
¶
לא. מערכת סחר חוץ היא מערכת קיימת והיא מערכת שמפותחת ברשות המסים. היא מפותחת כבר מספר שנים.
ראובן ריבלין
¶
רשות המסים היא רשות מסודרת. כאשר לפני שישה חודשים, עת גיבשנו את התקציב, היא ביקשה לעניין פיתוח של אותם מבנים ששייכים לרשות המסים ועתידים לשמש אותה, היא ידעה מה התקציבים. היום, אם היא מקבלת הרשאה להתחייב ב-2013 מתוך כספים שהם פנויים לכם, אתם חוסכים ב-2014 כספים אחרים ועל ידי כך מעבים. אני לא רואה בזה דבר נורא. משרד הביטחון עושה את זה כדבר שבשגרה.
ראובן ריבלין
¶
נכון אבל זאת לא התשובה לחברת הכנסת סתיו שפיר. אני לא מתנגד גם אם תבוא ותאמר שאתם ראיתם שההתקדמות היא כזאת, שאתם יכולים לתת הרשאה להתחייב ונכון שהרשאה להתחייב נותנת לכם ב-2013 כספים שנחסוך אותם ב-2014 כי הרשאה להתחייב היא על 2013.
ניר אמסל
¶
לא. התשלום עבור מערכת סחר חוץ מבוצע לפי אבני דרך. זה משהו שלצורך העניין לא יכולנו לדעת בעת בניית התקציב. ככל שהם הגיעו לאבן דרך מסוימת, אנחנו מחויבים לשלם. זה לפי ההסכם מול החברה שמפתחת את המערכת.
זבולון קלפה
¶
לפני שבוע קיבלנו בקשה אחרת בנושא של שיפור המחשוב. אני כבר הלכתי לאיבוד. זה לא קשור? זה כן קשור?
ניר אמסל
¶
ברשות המסים יש שני תקציבי פיתוח שהם נפרדים. יש את תקציב הפיתוח של המחשוב שזה גוף שקוראים לו שע"מ, שירותי עיבוד ממוכנים וזאת הפנייה שעברה.
ניר אמסל
¶
בדיוק. זאת הייתה הפנייה שעברה בשבוע שעבר. זה נוגע לפרויקטי מחשוב דוגמת BI, VDI, שהוועדה קיבלה על זה הסבר מפורט בשבוע שעבר. כאן מדובר בפיתוח של דיור. רשות המסים היא רשות גדולה מאוד שמתפרסת על כל הארץ ויש להם משרדים רבים.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הסיוע של משרד השיכון. תקציב הסיוע של משרד השיכון בנוי לפי כללים כאשר אזרח מגיע לממש את אותה הטבה, אם זה סיוע בשכר דירה, אם זאת משכנתא או מענק, המשרד מחויב, אנחנו מחויבים, לתת מענה מלא. התקציב נבנה לפי תחזית ובסוף כל שנה יש צורך לבצע התאמות פנימיות בהתאם לקצבי הביצוע בסעיפים השונים. סיוע בשכר דירה היה ביצוע גבוה מהצפוי.
צחי דוד
¶
סך כל תקציב הסיוע הוא מעל שני מיליארד שקלים. הפנייה הזאת לא מגדילה ולא מוסיפה אלא היא רק עושים שינויים בתקנות. ספציפית, עיקר השינויים הם לטובת הגדלת הסיוע בשכר דירה. הסיוע בשכר דירה הוא עיקר התקציב כאשר מתוך שני מיליארד הוא 1.400 מיליארד ואחרי הפנייה הזאת יגיע כמעט למיליארד וחצי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. יש כאן יהודי מכובד שביקש לשאול אחרי ההסבר. ניתן לצחי להסביר ואחרי כן דב ביקש ואמר שהוא רוצה לדבר.
צחי דוד
¶
מבחינת המקורות לתוספות, הרשימה היא רזרבה להתייקרויות, נשמרת ומחולקת בהתאם לביצוע. הרזרבה להתייקרויות מחולקת לסעיפים, היא נשמרת בדיוק למטרה זו של גידול בביצוע. יש ירידה בביצועים, שוב, ביחס לתחזית ולאו דווקא ביחס לשנה קודמת, בסיוע מיוחד וסיוע לחסרי דירה.
דב חנין
¶
תודה רבה אדוני. אני לא מרבה להתארח אצלך בוועדה אם כי זאת ועדה מעניינת וחשובה, אבל אני הגעתי במיוחד כדי להעלות כמה עניינים שנוגעים להעברה מספר 434. אני חייב להודות שאני לא מצליח לקרוא תמיד את כל החומרים שמנהל הוועדה המוכשר שולח לכל חברי הוועדה, אבל אני משתדל לעבור על כמה מהם.
כשקראתי את בקשה 434 הבהב לי משהו באורות אדומים, צהובים וירוקים ביחד. אני מתכוון לירידה המתוכננת בסעיף 420102, סיוע לחסרי דירה. הסעיף הזה מתוכנן להיות מופחת ב-24 מיליון שקלים. אני שמעתי את דבריו המלומדים של נציג משרד האוצר שמסביר לנו את המהלך הזה ואני חושב שהדברים האלה, אדוני היושב ראש, צריכים להדאיג ולקומם אותנו. חסרי הדירה הם האנשים הכי מסכנים בתחום הדיור. הם האנשים שבאמת נמצאים בתחתית. אני מניח שגם חברי כנסת נוספים שנמצאים כאן בחדר הזה מקבלים כמוני אחת לכמה זמן איזושהי פניית SOS מאנשים שאין להם דירה ואנחנו מנסים לרוץ, לחפש, להפנות בקשות למשרד השיכון ותמיד אומרים לנו שאין כסף, זה לא מתאים ואין אפשרות. רוב הפניות אני מצליח לגלגל אותן הלאה, לא מצליח לפתור אותן.
אני מבין שהתקציב של 295 מיליון שקלים לא נוצל וזה מרגיז. אם כל הזמן הטענה הייתה שאין כסף, אז לכאורה אולי היה כסף אלא שלא נוצל הכסף.
דב חנין
¶
למה לא נוצלה כסף? אני עשיתי איזושהי בדיקה ראשונית וכאן הטענה שלי היא כלפי משרד האוצר. אתם ככל הנראה – ואני אומר את הדברים בזהירות ואני אשמח לשמוע את תגובתך – קובעים לכל המערכות שאחראיות לסיוע לחסרי דירה כאלה מבחני ביצוע שבעצם מאפשרים להם להשתמש בסעיף הזה רק באמת במצבים של כמעט חיים ומוות. בן אדם נמצא במצב נואש לחלוטין, אז הוא יכול לקבל כסף מהסעיף הזה. אני חושב שזאת גישה מאוד מאוד לא נכונה.
אני מציע אדוני היושב ראש לא לאשר את הסעיף הקטן הזה ולהשאיר את ה-24 מיליון שקלים. אגב, כבשת רש, זה לא כל כך הרבה כסף לחסרי דירה אבל זה לכמה חסרי דירה יעזור. אני חושב שלמצפונה של הוועדה יירשם שלפחות הכסף הקטן הזה שהיה תלוי בנו לא אפשרנו להעביר אותו וזה יהיה גם כמסר לשנה וגם כמסר לשנה הבאה. תהיו קצת יותר פתוחים, תהיו קצת יותר עם לב.
קארין אלהרר
¶
בהמשך לדברי דב. לגבי הירידה של ה-24 מיליון. במידה ולא תתבצע ההעברה הזאת, המשמעות של הדברים היא שאפשר יהיה לנצל את הכסף לחסרי דירה?
סתיו שפיר
¶
באותה הזדמנות תסביר לנו גם מה מופיע בסעיף מתחת, בסיוע מיוחד שגם כאן יש ירידה של 22 מיליון שקלים.
צחי דוד
¶
אני אסביר. אתם רואים כרגע את הסיוע ברמת התכנית. אתם רואים את הסיוע לחסרי דירה כגג של תכנית וזה בסדר גמור. תקציב המדינה בנוי כמבנה של תקנות ותכניות. זה נכון שבסך הכול יש הפחתה. מצד שני ברמת הפירוט הפנימי יש כאן תוספת למענקים בפריפריה כי הביצוע שלהם היה גדול מהתחזית של 25 מיליון שקלים שאתם לא רואים אותם ברמת השינוי הפנימי. יש כאן תוספת למענק ירושלים שהגדלנו אותו בחמישים מיליון והביצוע נגמר בסוף השנה ב-68 מיליון לפי החלטה של ועדת הכספים. אנחנו מגדילים גם את הסעיף הזה. אין מה לעשות, תקציב הסיוע, כדי שאזרחים ידעו שבכל מקרה כאשר הממשלה קובעת כללים לסיוע הם באים למשרד הסיוע, לבנקים אם זאת משכנתא, באים לממש את הסיוע, הסיוע מובטח להם. זה אומר שמתקצבים לפי מודל וכאשר מתקצבים לפי מודל, יש כאן פחות או יותר הסטות של אחוז אחד מסך תקציב הסיוע כי בסוף שנה הביצועים, גם אנחנו מה שנקרא לא קוסמים ויש תחזית ומשני מיליארד שקלים יש צורך להסיט ארבעים מיליון שקלים שאלה שני אחוזים.
צחי דוד
¶
בתוך הסיוע לחסרי דירה זה גם לא מדויק כי יש גם הסטות בתוך הסעיף. כמו שאמרתי, יש כאן הגדלה של 25 מיליון שקלים למענקים בפריפריה, דבר עליו עמדה ועדת הכספים.
דב חנין
¶
אתה אומר שחסרי דירה למשל בתל אביב או בירושלים, ההפחתה היא יותר גדולה כי בתוך הסעיף הזה הסטתם כספים לפריפריה. זאת אומרת, מה שלא פריפריה ניזוק עוד יותר ממה שאנחנו רואים.
צחי דוד
¶
זה אומר שקוששנו את כל התקנות בהן נותרו איזה שהם עודפים ואנחנו מגדילים למענקים בפריפריה.
החיתוך הזה, בחיתוך השנתי יש גם משהו אקראי. כלומר, בשנה הבאה זה יכול להיות בדיוק הפוך. השנה, בגלל שבמענק ירושלים היה ניצול מאוד גבוה לקראת סוף השנה, כי היה לו דד ליין מסוים, אנשים נהרו לבצע וביצעו את מענק ירושלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה אומר לנו שנתנו לכל מי שזכאי ונשאר עודף של 24 מיליון שקלים ואם הסכום הזה לא יוסט למקום אחר, הוא לא עובר לשנה הבאה אלא האוצר לוקח.
צחי דוד
¶
לא. הוא הולך לסיוע בשכר דירה שם יש חוסר. אתה יכול לראות בסיוע בשכר דירה, יש הגדלה של 54 מיליון. סעיף 4202, הגדלה של 54 מיליון שקלים. זה כאן, באותה פנייה. חלק הולך לעולים חדשים וחלק לוותיקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נניח שאנחנו לא מאשרים את ההעברה הזאת. ה-24 מיליון שקלים אלו יישארו במקום הזה כעודף, נכון?
צחי דוד
¶
נהפוך הוא. בסיוע בשכר דירה במסגרת המלצות הוועדה לשינוי כלכלי וחברתי הידועה בשם ועדת טרכטנברג, הייתה הגדלה של 160 מיליון שקלים לתקציב הסיוע בשכר דירה.
צחי דוד
¶
אני מגיע לזה. אני רוצה לתת לוועדה את התמונה המלאה, ברשותכם. לגבי הסיוע לחסרי דירה, הייתה הקלה לעולים חדשים והוארך להם תוקף תעודת העולה מעשר שנים ל-15 שנים. מעבר לזה, במעבר מ-2012 ל-2013 לא היו הקשחות. שכחתי לציין לגבי עולי אתיופיה שניתנה הגדלה של עד חמישים אלף שקלים במענקים שניתנים להם.
קארין אלהרר
¶
יש איזה דיסוננס כי מצד אחד נשאר לכאורה עודף ומצד שני מתקבלות בכל יום פניות ציבור של אנשים שלא מקבלים למרות שיש לה את הפתק הזה ממשרד השיכון לפיו הם זכאים לדיור ציבורי.
צחי דוד
¶
אין כאן דיור ציבורי. אין קשר. זה סיור ברכישת דירה. אפרופו דיור ציבורי, יש כאן גם בין השינויים הפנימיים – עוד לא הגעתי לזה – בסיוע המיוחד, יש הגדלה של עשרה מיליון שקלים מענקי נ"ר. מענקי נ"ר זה חלף רכישת דירה בדיור ציבורי כאשר נותנים מענה של עד מיליון ו-200 אלף שקלים לרכישת דירת נ"ר לזכאים שזאת עוד הגדלה של עשרה מיליון שקלים בעקבות ביצועים.
צחי דוד
¶
אני לא חושב שיש כאן משהו שלא עובד. בתקציב של שני מיליארד שקלים שנעשה בסופו של דבר על פי תחזיות ותחזיות ביצוע והן משתנות בעקבות גם החלטות שלכם, גם בעקבות טעמים של אנשים ובחירות של אנשים וגם בעקבות העובדה שכמו שאמרתי לחבר הכנסת חנין, יש כאן חיתוך שהוא קצת אקראי.
דב חנין
¶
אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה ראשונה היא שאני משוכנע שהוועדה יודעת גם לקרוא את הבקשות השונות בקריאה רוחבית. כשאני ממשיך וקורא את הבקשות השונות עד סוף החוברת, אני נתקל למשל בבקשה 438 שעוד לא הגענו אליה ובה מעבירים כספים מתקציב משרד השיכון לרזרבה הכללית.
דב חנין
¶
זאת אומרת, אם יש חוסר בסעיפים תקציביים אחרים בענייני דיור, אני בהחלט בעד. אדוני דיבר על מענק ירושלים ועל מענקים בפריפריה ובוודאי עיני לא צרה בהם ואני מאוד שמח שיש את הדברים האלה ושהם מסייעים לאנשים.
צחי דוד
¶
התקציב שלנו הוא מאוד שמרני. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שתקציב הסיוע, שהוא תקציב שאנחנו מתקצבים באופן מלא את מה שיקרה בסוף השנה. אם יבואו עוד אלף איש מחר לקבל סיוע בשכר דירה, אנחנו נתקצב מלא. אף בן אדם לא יבוא ויאמרו לו שנגמר התקציב בתקציב משרד השיכון.
צחי דוד
¶
אני חייב לומר שהשנה הביצוע בסעיף יהיה הכי קרוב למאה אחוזים שהיה לפחות בחמש השנים שאני מכיר אותו ולדעתי גם בשנים שלפני כן.
צחי דוד
¶
זה בדיוק העיקרון של תקצוב שמרני. אני מתקצב לפי מודל. אני אתן לכולם ולכן אני חייב להיות מכוסה תקציבית.
צחי דוד
¶
כל מי שיגיע לקבל סיוע לפי הכללים. לכן אני לא רוצה להגיע למצב שחסר לי כסף בסוף שנה, בטח לא ברמת גג הסעיף, אבל גם לא בתכניות השונות ולכן אני רוצה לתקצב ביתר.
ראובן ריבלין
¶
בוודאי שלא, אבל הוא מהאופוזיציה ודרך אגב, הוא לא מתבייש בכך. דרך אגב, הוא אף פעם לא ביקש להיות בקואליציה. מפעם לפעם כשהוא מבקר, צריך לשמוע את דבריו ברמה שאולי הוא רוצה לבקר את הממשלה. הוא מעלה כאן נושא עקרוני ביותר, ברמה העקרונית ולא ברמה הביצועית או ברמה של דקדוקים של מה ניתן ומה לא ניתן. מדובר בהפחתה של 25 מיליון שקלים ממחוסרי דיור. בשנה האחרונה פנו אלי לפחות מאה מחוסרי דיור.
ראובן ריבלין
¶
אני מדבר עלי. בירושלים יש אולי יותר, גם בתל אביב, אבל אני מעיד מהניסיון שרכשתי השנה ובשנים קודמות כמובן. נדמה לי שברמה העקרונית אסור לנו לפגוע בשום פנים ואנחנו ועדת הכספים מבקשים לאשר אפילו את העברת אותם כספים שנותרו לשנה הבאה על מנת לאפשר הגדלת התקציב כדי שלא ילך לאיבוד.
מה עושים כאן. כאן מבקשת הממשלה ברמה של ניסיון לראות איך הם עוזרים למרודים על חשבון מרודים. כמו שאין שליח עושה שליח, אין מרוד, בלתי אפשרי לחלוטין. האנשים שהם בסופו של דבר עלולים לישון בחוץ עם הילדים שלהם, אלה הם מחוסרי הדיור.
ראובן ריבלין
¶
אני יודע. מכיר את הנושא. לפעמים צריך לבדוק, לפעמים צריך להיות נוקשים אבל בסך הכול זאת חובתנו כחברה. הבקשה הזאת ברמה העקרונית לא מתקבלת על דעתי ובמינימום של המינימום אני לא מתכוון להצביע בעדה. ברמה של סבירות אני מתכוון להצביע נגדה. אני חושב שבהחלט צריך לשמר את ה-25 מיליון שקלים. העולים הם בהחלט חשובים, אנחנו נותנים ומקדישים, וההחלטה לאפשר להם 15 שנים במקום עשר שנים התקבלה על דעתי וגם הצבעתי בעדה והייתי בין היוזמים שלה, אבל אני חושב שברמה העקרונית מה שהעלה דב חנין, שמע, לכל אופוזיציה יש לנו תשובה, אין לי תשובה עליה. ז'בוטינסקי אמר את חמשת ה-ממים. הראשון הוא מעון.
סתיו שפיר
¶
צחי, אתה יושב אתנו שעות ארוכות בוועדה ואתה בטח מבין מאיפה נובע החשש. גם אתמול כדי להעביר לתקציב הביטחון נגזלו תקציבים ממשרד השיכון. כל פעם אנחנו רואים פה כמה מיליונים ושם עוד כמה מיליונים וזה לא מורגש, אבל מה לעשות שהתקציבים האלה הולכים ונשחקים ועכשיו יש כאן באמת שני סעיפים מוזרים. זה לא רק הסעיף של הסיוע לחסרי דירה של ה-24 מיליון שקלים אלא זה גם הסיוע המיוחד של ה-22 מיליון. זאת אומרת, ביחד, בהנחה שהתקציבים האלה מגיעים פחות או יותר לאותה אוכלוסייה נזקקת, יש כאן כבר גזלה מאוד מאוד משמעותית של תקציבים.
אתה חוזר וטוען שכל מי שזקוק לסיוע מקבל אותו, אבל אנחנו שואלים האם הקריטריונים של אותה הזדקקות אולי הופחתו כחלק מהמנגנון ל"התייעלות" או לצמצום תקציבי או איך שקראת לזה.
ספר לנו קצת על הסעיף השני שיורדים ממנו עוד 22 מיליון ותספר לנו גם מה היה הביצוע בשנה שעברה שלצערי אנחנו לא יכולים לראות את זה מהנתונים שאתם מעבירים לנו. האם כל הקיצוצים הכוללים האלה שאנחנו מדברים עליהם עכשיו במסגרת העברות של אתמול, של השבוע שעבר ושל היום, איפה אנחנו הולכים לראות את הנזקים שלהם? בעיני הסכום המצטבר עולה בהרבה על מה שאפילו חברי הוועדה יכולים עכשיו לשים עליו את העין.
דב חנין
¶
אני אוסיף עוד שאלה. אתה אמרת לנו שלפי מיטב הערכתך אנשים שזכאים מקבלים. הבעיה הגדולה היא מי הם האנשים שזכאים לפי המתכונת שלכם. הנתונים שיש בידי אומרים שבעצם אתם תפרתם את תמונת הזכאות לפי העוגה התקציבית שישנה, שהיא ממילא דלה, ולכן בניתם סיטואציה בה סיוע לחסרי דיור בעצם ניתן במצבים כל כך יוצאי דופן, לפי הנחיות האוצר או לפחות במעורבות של האוצר, שבעצם הכלי הזה הוא באמת נועד למצבים מאוד חריגים.
עליזה לביא
¶
אפשר לקיים כאן דיון רחב יותר כדי שנבין לעומק את הסוגיה גם של הקריטריונים, גם של החלוקה?
יצחק כהן
¶
צחי, אני חוזר ושואל. היה איזשהו הסכם מוזר עם הסוכנות שהתוצאה שלו הייתה העברת מיליארדים מהכספים של מכירת הדיור הציבורי לסוכנות. הסכם מוזר והזוי ואני לא מצליח לקבל תשובות.
יצחק כהן
¶
לא משנה. יש שם המון כסף שתואם את דרישות החוק, שכספים שמתקבלים ממכירת דיור ציבורי הולכים לבניית דיור ציבורי. במקום זה כל הכסף של הדיור הציבורי, עבר לדולצ'ה ויטה. אני רוצה תשובות על זה.
יצחק כהן
¶
לא נעשו דיונים על גבי דיונים. אפילו דיון אחד לא היה. היו קריאות ביניים אבל לא היה דיון. מעולם לא היה דיון בנושא הזה. אני רוצה, ברשותכם, שתצטרפו אלי לדיון בנושא הזה ונקבל תשובות.
יצחק כהן
¶
מי עשה את ההסכם הזה ולמה עשו אותו. 2,4 מיליארד שקלים. אני יודע שהאוצר תמיד התנגד להסכם הזה.
ראובן ריבלין
¶
היהודים באמריקה נתנו את הכסף לסוכנות ולא נתנו אותו לקנות דירות. הסוכנות ברוב אדיבותה נתנה אותו למדינה כהלוואה ועכשיו מוכרים את הדירות והיא לוקחת את הכסף בחזרה.
סתיו שפיר
¶
אני עדיין ממתינה לתשובה לשאלה שלי. החשש הוא שברגע שמעמיסים עליו שאלות, הוא עלול לענות רק על האחרונות.
זבולון קלפה
¶
צחי, במסגרת הסעיפים, יש כאן סעיף אחד של עולים חדשים שמן הסתם הוא גם נוגע לעולי אתיופיה.
זבולון קלפה
¶
אני יודע לגבי הסעיף של עולי אתיופיה שהייתה תכנית ייחודית, זאת אומרת, הקצאה של משכנתה מיוחדת יחסית לעולים אבל הניצול של זה היה מאוד נמוך בגלל תנאי הסף של הדבר הזה. זאת אומרת, בפועל זאת תכנית שלא מומשה. ראשית, האם זה מופיע כאן? שנית, האם יש לך בכלל פרטים לגבי הדבר הזה? יכול להיות שזה יחייב אותנו באמת לבניית תנאי סף מעט שונים כדי שבסוף זה יגיע ליעדו.
צחי דוד
¶
דיברתי על מענקים.
אני אענה שאלה-שאלה. לגבי השאלה של חברת הכנסת שפיר על היקף הביצוע בשנה קודמת. בשנת 2012 הביצוע עמד על מיליארד ו-748 מיליון. השנה הוא כמובן טיפה יעלה עד סוף השנה ויעמוד על מיליארד ו-900 מיליון.
צחי דוד
¶
הביצוע כבר עבר. הגדלנו את מענק ירושלים. אני כן אגיד ביחס להשוואה שהיו קצת שינויים במבנה התקנות כך שזה לא אחד לאחד ובשנת 2012, היה 266.
דב חנין
¶
המספר עצמו לא אומר. השאלה מה רמת הביצוע. אתה אומר לנו שהשנה מבצעים שמונים אחוזים וזה יותר מאשר בשנים עברו כאשר בשנים עברו ביצעו שישים אחוזים, ארבעים אחוזים, שלושים אחוזים.
צחי דוד
¶
אני מוכן להגיש לוועדה בתוך שלושה ימים ניתוח מפורט של תקציב מקורי על שינוייו ושיעורי הביצוע. אני לא רוצה להגיד סתם דברים כי יש שינוי מבנה הסעיפים.
צחי דוד
¶
לגבי הסיוע המיוחד. קודם כל, בתוך הסיוע המיוחד יש הגדלות. ההגדלה המרכזית היא עשרה מיליון שקלים לרכישת דירות נ"ר. לא רכישה לבעלות המדינה. אנשים מקבלים עד שמונים אחוזים משווי הדירה ואת היתרה הם מקבלים בהלוואה.
צחי דוד
¶
נדמה לי שהיום הוא 26 והגדלה של עוד עשרה מיליון. אני אומר בשליפה כי לא בדקתי.
ההפחתות הן בעיקר בסיוע במה שנקרא אגודות שיתופיות, בנייה באגודות שיתופיות. זה נקרא סיוע מיוחד כי אלה לא חסרי דירה. באגודה שיתופית לא בונה האדם אלא בונה האגודה. זה בצד של ההפחתה.
לגבי שימוש בכספי המכר. אני אענה מאוד בקצרה כי היה דיון נושא.
סתיו שפיר
¶
אני יודעת. ראינו את זה. לכן מעניין אותי שתפרק את זה, כי יש כאן הרבה דברים שהם שונים ואנחנו לא יכולים ברזולוציה הזאת להתייחס.
צחי דוד
¶
עם כל הכבוד, נשמח להעביר לוועדה פירוט של תקציב הסיוע, שינויים שנעשו בו והביצועים בו. בלי להתכונן ועל רגל אחת, זאת הצגה חסרה ולא מדויקת.
סתיו שפיר
¶
בתוך התקציב יש הרבה מאוד חלקים שונים שחלקם באמת קשורים באוכלוסייה הכי חלשה במדינה וחלקם קצת פחות. אני רוצה לדעת מאיפה יורדת הגזלה הזאת של 24 מיליון. אני בטוחה שיש לך את זה מולך על המחשב ואני לא מבינה למה אתה לא מפרט בפני חברי הוועדה.
צחי דוד
¶
שאלת ועניתי. אלה הרבה תקנות אבל שאלת מה הסעיפים העיקריים ואמרתי. בעיקר ההשתתפות בבנייה של אגודות שיתופיות.
מילה לגבי השימוש בכספי המכר. ברגע שהוקפא החוק ונעשו מבצעי מכירה ממשלתיים של דיור ציבורי, היה הסכם שידוע בשמו, הסכם הסוכנות. הסכם הסוכנות הוא הסכם שבו המדינה התחייבה להשלים לסוכנות היהודית שהייתה בעלת חלק מדירות הדיור הציבורי את ההפרש בין המחיר שבו היא חייבה את הסוכנות למכור את הדירות לדיירים לבין השווי הכלכלי שהדירות מוערכות בו.
יצחק כהן
¶
מה זאת אומרת בבעלות הסוכנות? היא בנתה את הדירות לעולים החדשים כדי שיוכלו לגור כאן. היהודים בארצות הברית תרמו כסף כדי שיבנו כאן דירות לעולים חדשים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נעשה על זה דיון נפרד. מה זה קשור עכשיו? אתה תופס רפרנט ורוצה שיסביר לך על מה היה עוד לפני שהוא נולד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נקיים על זה דיון רציני אבל לא עכשיו. הוא הסביר לך שהסוכנות בנתה והמדינה קונה את הדירות ממנה. אתה שואל אותו מה פתאום הסוכנות בנתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. יהיה כאן דיון בנפרד, כל הנושא הזה של הסוכנות. זה נושא גדול מדי והוא לא שייך לרפרנט שבמקרה הגיע לכאן. זה נושא כבד מדי שמדברים עליו כבר הרבה ולא אכפת לי שנדון בו שוב. תן תשובות על נושאים אחרים.
צחי דוד
¶
לשאלת חבר הכנסת זבולון קלפה. זה לא בסעיף הזה. תקציב ההלוואות נמצא בסעיף אחר של שיכון, בסעיף 70, אבל הבעיה שציינת היא בעיה מוכרת. ניתנה הלוואה מוגדלת של עד חצי מיליון שקלים לצעירים יוצאי אתיופיה, לאו דווקא עולים אלא גם צעירים שנולדו כאן אבל שהוריהם נולדו באתיופיה, לפחות אחד מהם צריך להיות מתחת לגיל ארבעים ובן להורים שעלו מאתיופיה. הניצול הוא נמוך. לפני שלושה חודשים בוצע שינוי בתנאי הזכאות. זה היה מיועד רק בישובים מסוימים, בישובים בהם הרווחה והחינוך טוענים שרצוי שלא יהיה ריכוז של יוצאי אתיופיה, כאלה שמוגדרים בעגה של משרד השיכון ומשרד הקליטה כשכונות סגורות, לא ניתן היה לממש את המענק הזה. בגלל הניצול הנמוך, וגם השיקולים של משרד הרווחה אליהם צריך להתייחס לגבי הנכונות של שיעורי יוצאי אתיופיה בשכונה מסוימת, נקבע שבכל הישובים שהם במדד סוציו אקונומי 5, ניתן יהיה גם לממש את המענק. רוב הערים האלו היו סגורות. בנוסף, שתי ערים בסוציו אקונומי 4, שנתבקשנו לאשר גם אותן. הבקשה הזו אושרה לפני חודשיים. אני עוד לא יודע להגיד מה הייתה ההשפעה שלה. זה השינוי שבוצע. אנחנו עוקבים אחרי כן ואנחנו מנטרים את זה. גם בג"ץ התייחס לזה.
צחי דוד
¶
בזמנו זה היה האפיון שעלה גם מגורמי המקצוע וגם בכנסת היה דיון, לדעתי בוועדת הקליטה. זה השינוי שבוצע והוא בוצע לפני חודשיים-שלושה. אנחנו בודקים את זה וזה חשוב לנו. תקציבים שניתנו ושיש החלטת ממשלה לגביהם צריכים להיות מבוצעים. אנחנו עושים את ההתאמות הרצויות וזה נושא שבהחלט עוקבים אחריו ונשמח לעדכן בו.
דב חנין
¶
אני שאלתי אותך, התחלת לענות אבל אני רוצה שהתשובה תירשם בפרוטוקול, לגבי אותו סעיף של סיוע לשכר דירה. לפי מיטב הבנתי האוצר בעצם מעורב, או אולי אפילו מנחה, את אותה ועדת חריגים שקובעת מי יקבל ומי לא יקבל את אותו סיוע. אתה יכול קצת להסביר לנו איך הדבר הזה עובד.
צחי דוד
¶
ועדת החריגים לסיוע בשכר דירה, היא באמת אולי הסעיף היחיד – שוב, אני אומר בשליפה – שהוא לא מתנהג כמו שציינתי בתוך סעיף הסיוע. סעיף הסיוע מתנהג לפי כללים. בן אדם בא, מגיע, מבקש, הוא מקבל מה שמגיע לו לפי הזכאות ואת זה נתקצב. סעיף ועדת החריגים הוא סעיף שלכאורה הוא שיקול דעת של פקידים. יש ועדת חריגים בה יושבים אנשי משרד השיכון, אנשי משרד הרווחה, באים אנשים שלא עונים לכללים ומקבלים סיוע. לכן הסעיף הזה הוא היחיד שמתנהג באופן שונה. הוא סעיף שיש לו תקציב מוגדר והוועדה אמורה לעבוד לפי התקציב המוגדר הזה, וכן, זה בתיאום עם האוצר. כשיש גג תקציבי לסעיף מסוים זה בהחלט בתיאום עם האוצר. אני יכול להגיד שבסעיף הספציפי הזה, בכל שנה מארבעת השנים האחרונות, הגיע המשרד והגדלנו. אם תרצו, אני יכול לפרט.
יצחק כהן
¶
זה פוגע ברציונל של הוועדה. כל הרעיון הוא לתת להם סמכות לפתרונות שאין להם מענה בקריטריונים. אתה מכניס אותו לתוך סד של תקציב.
ראובן ריבלין
¶
אין על זה ויכוח. אנחנו לא רוצים שתורידו 25 מיליון מהתקציב. כל התקציב בנוי על קריטריונים שאישרנו אותם בליל התקציב. אני חושב שברמה העקרונית להוריד ממחוסרי דיור 25 מיליון שקלים למטרה הנעלה, אין נעלה יותר מאשר לעזור להם.
מיטל כהן
¶
שלום לכם. מחוסרי הדיור, אני קרובה אליהם. גם אני הייתי מחוסרת דיור. אני חושבת שהתקציב הזה, אסור לו לעבור למקום אחר אלא הוא צריך להישאר במשרד השיכון. אם מדברים על ועדות חריגים, רוב ועדות החריגים בכלל לא מאשרות. אם זה לגבי סיוע בשכר דירה, אני רוצה להגיד לכם שיש אנשים שמקבלים 900 שקלים ובסכום הזה אפילו מחסן אתה לא יכול לשכור.
רוצים להעביר את רשימת הממתינים, למה לקחת את זה מאנשים שאין להם והם אנשים חלשים? יש כל כך הרבה תופעות ואני עדה להן. אני יכולה להביא לכאן את החברות שלי שיספרו לכם. עוד אתמול הייתי נוכחת במצב שאישה עם ילד נכה עפה לרחוב כי לא היה לה כסף לשלם שכירות. תשקיעו יותר בזה, תגדילו את התקציבים. זה צריך להישאר במשרד השיכון על מנת לעזור לנו. אסור להוציא את זה למקום אחר.
סתיו שפיר
¶
חשוב לוודא שהם יקבלו את הכסף שכביכול עכשיו רציתם להעביר לצורך לשמו הוכניס התקציב מלכתחילה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה שנבין אנחנו ונקבל החלטה. אני מבין ממכם שכל מי שפונה, חסר דיור, ועונה לקריטריונים, לא חשוב אם יש כסף בתקנה או אין כסף בתקנה, אתם חייבים לשלם. נקודה. זה לא משנה אם ייקחו את זה מכאן או לא ייקחו את זה מכאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הקריטריונים לא קשורים אליו. הוא לא מפרסם את הקריטריונים. זה שיש קריטריונים, זה סיפור נפרד.
סתיו שפיר
¶
אני לא מבינה איך מנהלים את הדיון הזה רק מול האוצר. למה לא נמצא כאן נציג משרד השיכון שיכול להסביר לנו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו אמרנו שלגבי נושא של קריטריונים, זה לא קשור אליו ולא הוא קובע אותם, נקיים דיון נפרד, על כל הקריטריונים של משרד השיכון לדברים האלה ואת זה נעשה. אני מדבר כרגע על העברה כספית של סוף השנה. אפשר לא לאשר אותה, בסדר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לי שום בעיה שנחליט שאנחנו לא דנים בזה. אני אגיד מה אני מבין מכל הסיפור ויכול להיות שאני לא מבין טוב אבל יכול להיות שאני כן מבין. אני רוצה שנחשוב ביחד ונחליט. אין לי כאן עניין של קואליציה או אופוזיציה ואין לי שום בעיה להחליט שאנחנו לא דנים בנושא.
יעקב ליצמן
¶
הוא אמר דבר יפה, שכל מי שמבקש, מאשרים לו. רק דבר אחד הוא לא הוסיף ואמר כמה זמן הם מחכים, אם יש כסף, כי לפי החוק הוא חייב לתת לכל אחד. ככה צריך לחכות שנה וחצי. אני יודע מהפניות שמחכים המון זמן, וככה לא צריך לחכות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. צחי, אני שואל שוב. מבחינת הזמן שחסרי הדיור שמגיע להם מקבלים, יש הבדל אם יש כסף בתקנה או אין כסף בתקנה? אחרי שאמרת שאתם חייבים לתת לכולם.
קארין אלהרר
¶
זה חוזר מנכ"ל של משרד השיכון והם אומרים את זה בריש גלה שהם קובעים את הקריטריונים לפי הכסף שיש להם. הם לא מסתירים את זה. עם כל הכבוד, אני לא מקבלת את הטענה הזאת.
דב חנין
¶
לכן אדוני היושב ראש, אנחנו נתקלים במצב, ואני אתן דוגמה, שיכולה לבוא אליך אישה חד הורית, חולה סרטן עם שני ילדים, שמבקשת דירה בדיור הציבורי ואומרים לה שאם את רוצה דירה, תביאי עוד ילד.
סתיו שפיר
¶
אני בטוחה שגם אתה כבוד היושב ראש, כחבר כנסת מקבל הרבה מאוד פניות ממחוסרי דיור. אני בטוחה, כמו כל אחד מאתנו. אתה יודע שהרבה מהם לא מגיעים ולא עונים לקריטריונים שנקבעו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שאנחנו עושים כאן, אנחנו נלחמים כאן על משהו שכואב לנו בנושא שהוא לא רלוונטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא ישתנה כלום. בסוף השנה ייקחו את זה. אם יגישו בקשות על סכום הרבה יותר גדול, גם יקבלו. מה שמפריע לנו אלה הם הקריטריונים. זה לא קשור לסכום. את הסכום הזה נניח נשאיר או לא נשאיר אותו, אבל זה לא משנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רובי, גם לשיטתך, נניח היה תקציב של שלושה מיליארד ולפי זה הם קבעו קריטריונים, כך אתה אומר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא מחייך. הוא הרוויח מכם עכשיו כסף כי יש סעיפים שהוא רוצה להעביר, לא נאשר, בסעיפים ההם לא יהיה ואת התקנה הזאת בין כה וכה בשנה הבאה הוא ימלא אותה בכמה שצריך.
סתיו שפיר
¶
זה לא כך. אנחנו יכולים לראות את התמונה הכוללת. אנחנו יכולים לראות שבשבועות האחרונים עברו כבר כמה פעמים מיליונים מתקציב משרד השיכון לתקציבים אחרים. את זה אנחנו רואים.
סתיו שפיר
¶
כאן רוצים להעביר 48 מיליון וזה סכום ענק. ניסן, אני הקשבתי לך, כבד גם אותי כשאני מדברת. תקשיב, גם אם אתה לא מסכים אתי. יש לנו כאן בעיה. התקציב הזה, כמו שמנסים להגיד לך כאן כל חברי הוועדה ולא רק אנחנו מהאופוזיציה, הנודניקים, מנסים להסביר לך ואני בטוחה שגם אתה מבין כי אתה מספיק אינטליגנטי, התקציב הזה נקבע ועל פי גובה התקציב נקבעים גם הקריטריונים. אם השנה אנחנו מאשרים להם להעביר עוד נתח גדול מהתקציב הזה, עשרה אחוזים מהתקציב המקורי, מאפשרים להם להעביר אותו, להעיף אותו למקום אחר, אנחנו בעצם מעבירים להם את המסר שגם בשנה הבאה הם יכולים עוד לצמצם את הקריטריונים ולהקטין את הבסיס. זה מה שאנחנו אומרים להם וזה מה שאנחנו עכשיו חברי הוועדה מנסים למנוע. יש לזה חשיבות לא רק בגלל אחריות הוועדה אלא גם כלפי התקציב כולו לשנה הבאה. כאן, אם יש לנו איזושהי אי הסכמה, בואו נתכבד ונזמין את משרד השיכון לדבר ונדבר אתם גם על הקריטריונים וגם על התקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב פעם את דברי ואחר כך כנראה אני אוריד את זה כי כנראה זה מה שחבריי רוצים אבל אני חי ומכיר את המערכת.
דב חנין
¶
מכובדי, הצעה, לפני שאתה מסכם. ההצעה שלי אדוני כוללת שני מרכיבים. דבר ראשון, הוועדה יכולה, כמו שאדוני בוודאי יודע הרבה יותר טוב ממני, לדרוש ממשרד השיכון לאשר שבשנה הבאה יוסף הסכום הזה בסיוע לחסרי דירה בהשוואה לתקציב המדינה.
דב חנין
¶
האפשרות השנייה שיש לוועדה היא לקבל החלטה שלא תאשר את ההעברה הזאת, אבל כדי לאפשר שכל הסעיפים האחרים יקבלו גם את הכסף המגיע להם, שהוועדה תודיע שמעכשיו היא מסרבת להעביר יותר כספים מתקציב משרד השיכון לרזרבה או לכל מיני משרדים.
צחי דוד
¶
אולי לא הסברתי קודם כמו שצריך ואני אסביר שוב. תבינו את המשמעות של האמירה הזאת. תקציב הסיוע מתנהל מבחינת הזכאים באופן שבו אין חיכוך, נקרא לזה כך, בינם לבין התקציב. בן אדם מגיע לקבל, הוא זכאי לקבל. ההתנהלות הזאת גוזרת על האוצר להיות שמרן בתקצוב ולכן בתקנות מסוימות ייווצרו עודפים.
צחי דוד
¶
לא. תפריד בין הדברים. זה נכון שכאשר קובעים קריטריונים, באים ואומרים יש כך וכך מיליוני שקלים ונקבע קריטריונים בהתאם אבל יש את העניין של חריגה. קבענו קריטריונים, למיטב ידיעתנו היו אמורים לצאת שלושים מיליון שקלים, יצאו ארבעים, הסיכום בינינו לבין משרד השיכון הוא שצריכים לצאת ארבעים, צריכים לצאת עכשיו חמישים מיליון לסיוע בשכר דירה וזאת לא בעיה של משרד השיכון אלא בעיה של משרד האוצר. אם נגמר הכסף בכל סעיף 42, משרד האוצר יתכבד, ימצא מהרזרבות שלו ו יגדיל את התקציב. אם האמירה של ועדת הכספים כלפי משרד האוצר היא שאנחנו את ההתנהלות הזאת, הנוהל הזה בין משרד השיכון לבין משרד האוצר, לא נאפשר, המשמעות מבחינתנו תהיה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא עכשיו. אנחנו עכשיו בהעברת כספים ואין לנו זמן לשום דבר. בזה אפשר לקיים דיון, ואמרנו שנקיים דיון, בהמשך. נדון בקריטריונים. עכשיו יש העברה כספית. מהיכרותי איך המערכת עובדת אם לא נאשר את הדבר הזה עכשיו, אנחנו פעלנו נגד האינטרס שכולנו רוצים לייצג. מה שיקרה זה שהדברים האלה לא יעברו לאותן תקנות שאפשר עוד להעביר והן צריכות את זה, ומצד שני התקציב של חסרי הדיור בשנה הבאה בין כה יהיה – גם אם נעביר את הכסף, אז בסך הכול עזרנו להם במה שהם תכננו ושהם חייבים לעשות כי הם חייבים לכל חסר דיור לתת את הפתרון שלו. אם לא נאשר את זה, בסך הכול מנענו בתקנות בהן חסר ולא הרווחנו כלום בתקנה הזאת כי בשנה הבאה בין כה וכה הם חייבים למלא ואסור שיהיה אדם אחד שיענה על הקריטריונים ולא יקבל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הרי הקריטריונים נקבעו עם הכסף הזה ונשאר עודף. הכוונה שאין אנשים שעונים לקריטריונים. אם היו, היו מוציאים את הכסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא אומר שאין אדם שבא ולא מקבל. גם אם היה חוסר, הוא היה מקבל. על הקריטריונים עצמם אנחנו נצטרך לדון בנפרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מדבר כרגע על ההעברה ולא על הקריטריונים. אם אנחנו נניח לא מעבירים את זה, האוצר הרוויח והפסדנו באותן תקנות שגם הן חשובות. סתם הפסדנו.
יצחק כהן
¶
אם אנחנו נעצור את זה, המשמעות היא שהסעיפים שצריכים לקבל את הכסף הזה לא יקבלו את הכסף הזה וזה לא טוב כי זה סוף שנה. מה שדב הציע, בואו נעביר את זה אבל נדאג ונודיע שהכסף הזה יבוא מיד בחזרה לנושא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסכים.
אנחנו נאשר את זה ואתה תודיע ואנחנו נוודא שב-2014 הסכום הזה של 24 מיליון יחזור לנושא של סיוע בשכר דירה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע אם אתה יודע לתת תשובה, אז יש שתי אפשרויות. אנחנו נאשר את זה ואני אגיש רביזיה. ברגע שאתה תיתן לי תשובה אחרי שתבדוק שזה בסדר, אני אסיר את הרביזיה.
סתיו שפיר
¶
לא, אני מצטערת. אני רוצה להיות חלק מהרביזיה הזאת. אני רוצה לוודא שהתשובה היא מספיק טובה. מצטערת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע את הדרישות. מחר יגידו שרוצים לראות שזה מופיע בפנים וזה צריך לעבור עכשיו.
סתיו שפיר
¶
מה הבעיה? אני אקבל את התשובה. מאחר וביני לבין ניסן יש איזושהי הסכמה בסיסית – אגב, לניסן מול כל הוועדה כרגע, כנראה – לגבי הקשר בין קביעת הקריטריונים לבין גובה התקציב, אני רוצה, ואני חושבת שזה גם חשוב שחברי הכנסת ידעו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא אוודא. אם הוא יגיד לי שהוא סיכם את זה אתם, בשבילי זה מספיק. אין לי דרך אחרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להוסיף את זה. הוא ילך למי שהוא צריך ללכת ויחזור אלינו עם תשובה. הם יאמרו שהם קיבלו ומבחינתי זה מספיק. תבוא סתיו ותגיד שהיא רוצה לוודא. מה זה נקרא לוודא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עד שיוציאו בכתב, תיגמר השנה. ראשית, אנחנו לא עובדים כך, אבל שנית, עד שיוציאו, תיגמר השנה. יש לנו יומיים. אם זה לא עובר, הסיפור נגמר.
סתיו שפיר
¶
אם אפשר להגיש פניות תקציביות ולהעביר אותן לוועדה בפער של 12 שעות, בטוח יכול גם אגף התקציבים המכובד לשבת ולכתוב תשובה.
יצחק כהן
¶
ניסן, קודם נשמעו כאן אמירות של חברי הרב ליצמן כאילו צחי מאיים. צחי לא מאיים. צחי מסביר מצב שאם ההעברה הזאת לא תעבור, החשב לא יוכל לאשר. צחי לא מאיים. צחי הוא פקיד נאמן ומקצועי והוא לא מאיים.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה לומר לחברים שאין כאן באמת הסכם, כל עוד ההסכם הזה הוא לא ברור וודאי. האמירה הרופפת הזאת כאילו אתה תשמע אחר כך מהאוצר איזושהי הבטחה שבכלל לא תגיע לחברי הוועדה.
סתיו שפיר
¶
אם ניסן מסכים לא להעלות את הרביזיות להצבעה עד שלא מגיע לכאן הרפרנט ומצהיר את זה לפרוטוקול, בשמחה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לו קריטריונים - ואנחנו נעשה דיון אם אנחנו יכולים לשנות אותם או לא – שאתם הוא עבד שנה. היום למשרדים יש עודף ויכולים לא לגעת בו אלא לקחת אותו ולשאוב אותו אבל אפשר להעביר אותו למקומות טובים.
קארין אלהרר
¶
ניסן, אתה ותיק ממני לפחות ביום אחד ואתה יודע טוב ממני שאין מה לעשות, אם אנחנו לא נדון בעניין הזה ונציף אותו כשבאות העברות תקציביות, אחרי כן אנחנו נצטרך לרדוף אחריהם. עכשיו יש לנו שעת כושר.
ראובן ריבלין
¶
עכשיו אנחנו מדברים על אותו הדבר. ברמה העקרונית אנחנו מצביעים על ההצעה עם הרביזיה שלו.
ראובן ריבלין
¶
אין לי בעיה. אם אנחנו נהיה משוכנעים שהכול בסדר, תצביע על הרביזיה. אתה תסיר את שלך, נצביע על הרביזיות האחרות ונגמור את העניין. אני לא מבין מה ההתעקשות עכשיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מצביעים על אישור העברה מספר 434. אני אגיש רביזיה שתהיה כפופה לכך שהתקציב של ה-24 מיליון שקלים יעבור באותו סעיף לשנה הבאה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, אני מציע לאשר את פנייה 434. אם הפנייה תאושר, אני אודיע שאני מגיש רביזיה.
דב חנין
¶
אדוני היושב ראש, אם מותר לי להביע את דעתי המשפטית במשפט. אני חושב שעמדתו של היועץ המשפטי נוגעת לסיטואציה אחרת. חבר כנסת יכול להצביע בעד משהו ולאחר כמה דקות הוא מהרהר בנושא ומגיע למסקנה שהוא טעה ולכן הוא מגיש רביזיה וזה בסדר. אבל אני חושב שיש בעיה, ואני לא חושב שהיועץ המשפטי לכנסת הכיר בסיטואציה בה מראש חבר הכנסת מצביע בעד ומגיש רביזיה.
רוברט אילטוב
¶
אני רוצה להתייחס בדיוק לאותה נקודה של דב חנין. אני ביקשתי לבדוק את הנושא הזה ואכן קיבלנו תשובה שבמקרה שהצבעת בעד, עדיין מותר לך להגיש רביזיה. מותר לך להגיש רביזיה ואם אתה באת ואמרת שיעבירו לך חומר שאתה רוצה לראות, ואם אתה תשתכנע שאתה רוצה לשנות את דעתך, מותר לך להגיש רביזיה. לכן מה שאתה אומר דב חנין, זה לא רלוונטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. לא חשוב. כדי למנוע ספק, אני לא אצביע.
מי בעד אישור פנייה מספר 434? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 5
נגד – 3
העברה מספר 434 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מצביעים על הפנייה ואחר כך אני אגיש רביזיה שאני אסיר אותה בתנאי שיסכימו להעביר את הכסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברה אושרה. אני מגיש רביזיה אותה אני אסיר לאחר שיודיעו לי ש-24 מיליון, סיוע למחוסרי דיור, יעברו לשנת 2014.
חנן פריצקי
¶
תקציבן משרד הרווחה. הבקשה נועדה לעשות התאמות ואיזונים בתקציב משרד הרווחה. זאת בקשה פנימית. איזונים בין כל הסעיפים הגירעוניים שיש לנו בסעיף לבין התקנות בהן יש יתרות. אנחנו מדברים על עשרות תקנות בהן יש שבעה מיליון שקלים לטובת נכים, שלושה מיליון שקלים שירות קהילתי לטובת טיפול בקהילת העיוורים, ארבעה וחצי מיליון שקלים לטובת מסגרות קהילתיות לזקנים, ארבעה מיליון שקלים לטובת הסעות לאנשים בעלי פיגור וכן הלאה וכן הלאה. כמו שאמרתי, הבקשה הזאת נועדה לעשות תיאום בין כל הסעיפים והיא מאזנת את תקציב משרד הרווחה.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אין זמן לשאלות יותר? ההצגה של הנושאים הייתה מאוד דלה. אני רוצה לעבור רגע על הטבלה ונראה שאנחנו לא מחסירים כאן משהו. אפשר להמתין שתי דקות.
סתיו שפיר
¶
אתם מורידים עשרים מיליון שקלים מהשירות לילד ונוער חוץ ביתי. אתם מורידים חמישה מיליון שקלים מהשירות לילד ונוער, טיפול קהילתי. אני מבינה שאנחנו מדברים כאן על שינויים פנימיים והם כביכול קטנים, אבל מעניין אותי רק למה הם נעשים עכשיו.
חנן פריצקי
¶
אני אסביר. תקציב משרד הרווחה, אופי הפעילות בו, מדובר על קניית שירותים במאות ואלפי שירותים שקיימים במשרד. אין שום אפשרות לחזות בתחילת שנה באופן מלא במאה אחוזים את השירותים בכל נושא ונושא. במהלך השנה, ככל שאנחנו מגיעים לסופה, אנחנו מבצעים התאמות כך שבסופו של דבר אכן יש מספר מיליוני שקלים שעוברים מתקנות לתקנות אבל אופי השירותים הוא כזה שזה בלתי אפשרי לתחזית מראש. זה לא שאת תגידי לי היום שב-2014 אני אסדר את זה ואני יכול להתחייב שאני אבוא בסוף שנה ואני אגיד לך שהכול מושלם.
חנן פריצקי
¶
ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו מקבלים אישורים מהחשבות על סמך זה שאנחנו מעבירים מתקנה אחת לתקנה שנייה. השנה זה היה יותר מסובך, דווקא בגלל שהתקציב הצטמצם לחמישה חודשים, אבל זה מבוסס על יחסי עבודה בינינו לבין החשבת תוך כדי פעילויות, כאשר אנחנו עובדים על תקנה אחת בה אנחנו נותנים דרגות חופש ותקנה אחת אנחנו משחררים פחות. עדיין יש בתקנות היום מספר פעולות שעד שהאישור הזה לא יקרה, הם לא יצאו החוצה. זה חלק מההסכמות שיש לנו. ברגע שהאישור הזה יעבור, חלק מהפעילות ישולם.
חנן פריצקי
¶
הייתי גם אתמול את ה-150 מיליון שהעבירו ממשרד הרווחה אחרי כן החזירו. לקחו 149 והחזירו 153 מיליון. העברנו את כל התקנות לתקנות קשיחות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד פנייה מספר 435? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 435 נתקבלה.
ניר שקד
¶
רשות המים. מדובר כאן על שלוש העברות ששלושתן במסגרת תקציב פיתוח משק הביוב ברשות המים. שלוש העברות ממשרדי ממשלה שונים. יש כאן העברה אחת של משרד הכלכלה בגין ההשתתפות שלו בפרויקט פיתוח אזורי תעשייה, גם בקצרין וגם בתפן. העברה שנייה היא השתתפות של משרד הביטחון בתכנון מט"ש סהרונים לקליטת השוהים בקציעות. העברה שלישית היא השתתפות של משרד השיכון בחלק שלו בתקציב הרחבת מט"ש עירון לקליטת שפכי העיר החדשה שנבנית בחריש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 438 עד 440 נתקבלו.
אלעזר שטרן
¶
לפני שבוע באנו לכאן ואתה ביטלת את הישיבה. אם זה כל כך דחוף, איך לפני שבוע ביטלת את הישיבה?
אלעזר שטרן
¶
אני רק אומר שאם יש ועדת מזון שאנחנו חברים בה ובאותו זמן אתה מקיים ישיבות כאלה, זה בעיה.
איתי טמקין
¶
מדובר בסעיף 84, סעיף תשלום החובות של מדינת ישראל, דרכו אגף החשב הכללי בעצם מנהל את מדיניות ניהול החוב שלו. מדובר בסעיף שסדר הגודל שלו פחות או יותר הוא 95 מיליארד שקלים בשנת 2013. תוך כדי השנה חלים שינויים במספר משתנים מקרו כלכליים שיכולים להשפיע על ההרכב לעומת מה שנחזה בעת בניית התקציב גם בתקופת זמן של חמישה חודשים. לצורך כך נדרשת התאמה טכנית בין הסעיפים על מנת שאגף החשב הכללי יוכל לשלם את תשלום החובות בהתאם למדיניות הנוכחית שלו.
עפר שלח
¶
מה עם המלוות האחרים שמקבלים את הכסף? ברור לנו כאן על מה אנחנו משלמים פחות אבל על מה אנחנו משלמים יותר?
איתי טמקין
¶
יש שם הרבה דברים שהרישום שלהם פשוט מבחינה טכנית, כמו אגרות חוב שצוברות ולא משלמות ריבית לאורך חיי איגרת החוב ורק בסוף איגרת החוב הן משלמות את כל הריבית, ואז יש כאן התאמה טכנית שהריבית נרשמת במקום אחד ובצד שני נרשמת איגרת החוב. מדובר בהתאמות טכניות לחלוטין. אני יכול להעביר תשובות יותר מפורטות מאגף החשב הכללי לגבי איזה אגרות חוב ספציפיות.
ניר אמסל
¶
נשיא המדינה כיום שימש בעברו כשר לשיתוף פעולה אזורי. כשהוא היה השר לשיתוף פעולה אזורי, הוא הגיע עם הנהג שלו ועם התקן של הנהג למשרד לשיתוף פעולה אזורי ולכן הוא רשום שם. לאחר מכן, כאשר מונה לנשיא המדינה, הנהג עבר עמו וכרגע זה גם עם התקן. עד היום לא כמה פעמים יצטרכו להעביר את התקן. המשרד לשיתוף פעולה אזורי ציפה שהתקן יישאר אצלו.
ניר אמסל
¶
זה ההסבר שיש לי. על בסיס שנתי מעבירים להם את התקן. בתקציב הבא אכן התקן יועבר באופן קבוע לבית הנשיא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נבקש ממך שבפעם הבאה תבוא עם הסבר קצת יותר מניח את הדעת. אחרי שבע שנים עוד לא מבינים בדיוק איפה הנהג נמצא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש שלפעם הבאה תביא לנו הסדר אמיתי יותר, מה עומד מאחורי זה. יכול להיות שההסבר הוא שהנהג הזה מפחד שברגע שהנשיא הזה לא יהיה נשיא, לא תהיה לו עבודה ולכן כל הזמן שמרו את התקן שלו במשרד לשיתוף פעולה אזורי. אולי, אני לא יודע. לכן אמרתי שיבוא עם הסבר אמיתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תבקש תשובות קצת יותר מפורטות. אנחנו נדחה את זה ותבוא עם הסבר קצת יותר אינטליגנטי כדי שנוכל להצביע.
פניות מספר 444 עד 446.
יונתן אבן טוב
¶
אגף תקציבים, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה. מדובר בהעברה של השתתפויות של משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה בתכניות של ות"ת. העברה ממשרד החינוך היא חלק של משרד החינוך בפרויקט פר"ח שאני מניח שכולנו מכירים, המלגות של הסטודנטים במכללות להוראה שמתוקצבות על ידי משרד החינוך ולא על ידי ות"ת באופן שוטף, החלק היחסי של השתתפות משרד החינוך בפר"ח מועבר באמצעות ות"ת. יש כאן חוב של ארבעה מיליון שקלים משנים קודמות שמשרד החינוך כרגע פורע אותו ומעביר לפר"ח באמצעותנו. למעשה, קצת יותר מארבעה מיליון שקלים. יש כאן שלושה מרכיבים. ארבעה מיליון הוא הסכום הגדול ויש עוד שני מרכיבים נוספים בסך של כ-100 אלף שקלים כל אחד. הסכום הנוסף הוא השתתפות של משרד החינוך בסך כולל של שני מיליון שקלים בתכניות קידום השכלה גבוהה במגזר הערבי, תכניות מיוחדות שמפעילה הוועדה לתכנון ותקצוב בתכנית הרב שנתית הנוכחית.
יונתן אבן טוב
¶
לצערי אני לא מכיר את הפרויקטים האלה ברמה מפורטת. מדובר בפרויקטים של ביסוס החינוך לאקדמיה והכוונה לאקדמיה בגיל תיכון שמבוצעים כחלק מהתכניות של הוועדה לתכנון ותקצוב לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב המגזר הערבי.
יונתן אבן טוב
¶
לצערי, אני לא מכיר את כל הפרטים. הרפרנט ממשרד האוצר נאלץ לצאת. אני מאגף התקציבים ב-ות"ת אבל אני לא עוסק בנושאים הספציפיים האלה.
יונתן אבן טוב
¶
אני מדבר כרגע על השתתפות משרד החינוך בתכניות לקידום השכלה גבוהה במגזר הערבי. שני מיליון שקלים.
יונתן אבן טוב
¶
לא, אני מסביר ונעבור לנושא הבא, השתתפות משרד ראש הממשלה. לגבי הסכום שמועבר ממשרד ראש הממשלה בסך ארבעה מיליון שקלים לתקציב ההשכלה הגבוהה, כולל שניים וחצי מיליון שקלים החלטת ממשלה על פיתוח העיר ירושלים, למעשה השתתפות משרד הכלכלה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, השתתפות מיוחדת מעבר לתקציב הפיתוח של ות"ת בפיתוח פיזי, בינוי של מוסדות להשכלה גבוהה אקדמיים בעיר ירושלים. הסכומים כאן מועברים לפי ביצוע. שניים וחצי מיליון שקלים מועברים כרגע ולא לפני שנה בהתאם לקצב הביצוע בפועל שמנוהל ומדווח על ידי ות"ת. מיליון וחצי שקלים נוספים, השתתפות מינהלת תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה בתכנית לקידום נושא של תחליפי נפט. נדמה לי שלזה מתייחסת חברת הכנסת שפיר.
יונתן אבן טוב
¶
לא. זה לא מחקר. מדובר בהחלטת ממשלה על תוספת תקציבית של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, מעבר לתקציבי הפיתוח הרב שנתיים של ות"ת, ייעודית לפיתוח הפיזי, לבינוי של מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים בעיר ירושלים. יש לנו חמישה מוסדות להשכלה מתוקצבים בעיר ירושלים, יש להם תקציב פיתוח רב שנתי מ-ות"ת והחלטת הממשלה קבעה תוספת לתקציב הפיתוח שלהם לפי מה שהם בונים בפועל, בניינים ספציפיים שיאושרו על ידי ות"ת וקצב ההתקדמות שלהם. יש לנו מבנה שנבנה במכללה להנדסה בירושלים בבית הכרם, יש לנו תכנית של בצלאל על קמפוס חדש וכולי. התכניות האלה, ות"ת מאשרת פרויקט בינוי ומעבירה את ההשתתפות בו בהתאם לקצב ההתקדמות של הפרויקט. בהתאם לכך היא גובה גם את חלקם של המשרדים האחרים.
יונתן אבן טוב
¶
לאורך חמש שנים. שתי תקנות שונות של משרד ראש הממשלה, השתתפות ישירה של משרד האוצר והשתתפות של משרד הכלכלה, ש-ות"ת הוסמכה לקבוע עבור איזה פרויקטים במסגרת אותם מוסדות אקדמיים שפועלים בירושלים, לאיזה מהם, לפי קריטריונים ברורים, הנושא הזה ישמש לטובת בינוי. המוסדות לטובתם שולם תקציב בינוי נוסף הם המכללה להנדסה בירושלים, בצלאל ובית ספר גבוה לטכנולוגיה.
סתיו שפיר
¶
מה הטעם להעביר להם כך את הכסף ולא לתת להם את הכסף מראש? אם כבר הייתה החלטת ממשלה, מה הטעם בהעברת הכספים אליהם בחלקים?
יונתן אבן טוב
¶
אלה כללי המימון של ות"ת לעניין בינוי. כחלק מהמעקב והבקרה התקציבית שלנו, מעבירים מקדמות ואת היתרה בהתאם להתקדמות הביצוע בפועל לפי דוחות ביצוע מפורטים שאנחנו מקבלים ולעתים גם ביקורים במוסדות. זה חלק ממנגנון הבקרה השוטף שלנו, של ות"ת, של הוועדה לתכנון ותקצוב. החלטת הממשלה קבעה במפורש שהכסף יועבר בהתאם לכללי העבודה הסטנדרטים של ות"ת לעניין בינוי, באמצעות ות"ת ולפי הכללים שלה.
יצחק כהן
¶
בסעיף 1, להעביר 6.5 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך לטובת מימון מלגות פר"ח ונגישות למגזר הערבי. יש מלגות פר"ח גם בציבור החרדי?
יונתן אבן טוב
¶
ל-ות"ת יש שתי תכניות דגל בתכנית הרב שנתית הנוכחית כאשר האחת היא לקידום ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי. לגבי פר"ח לא ידוע לי שיש מלגות ייעודיות במגזר החרדי.
בועז טופורובסקי
¶
סעיף 3, אתה רושם את זה בכלליות, אבל זה 250 ומשהו מיליון שקלים שמועברים מהרזרבה של ות"ת לפיתוח מוסדות להשכלה גבוהה. אפשר לקבל על זה פירוט מסוים?
יונתן אבן טוב
¶
שיטת העבודה, כמו שדובר כאן על תקצוב שמרני של משרד האוצר שהוא מתקצב בתקנת ההשכלה הגבוהה בתחילת השנה, לא בהתאם לתכנית הרב שנתית אלא חלק מהסכומים נמצאים ברזרבה. בסוף השנה מותאמים לביצוע. ההסבר הוא רק ההסבר הכללי הזה. אפשר לראות אותו כאן בחלוקה לפי סעיפים.
יונתן אבן טוב
¶
זה אומר בסעיפים שונים שמשולמים לפי ביצוע. את התקציב אתה קצת מכיר ויש לו תקנה גדולה, תקנת ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ההוראה והמחקר, והקצבות מיועדות שונות, אם זאת תמיכה באוכלוסיות מיוחדות והזכרנו את אוכלוסיית הערבים והחרדים.
בועז טופורובסקי
¶
זה נמצא במקומות אחרים. בסעיף 211101, השתתפות במוסדות להשכלה גבוהה, 259 מיליון שקלים, זה הולך לפתיחת מוסדות, לפתיחת חוגים?
יונתן אבן טוב
¶
לא. זה תקציב הפעילות העיקרי של ות"ת. ההוראה ומחקר, מה שנקרא התקנה הגדולה בעגה הפשוטה, שפשוט הכסף בתחילת השנה נמצא ברזרבה ובסוף השנה מתאימים אותו לפי הביצוע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות ממספר 444 עד 446 נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברות אושרו ויש רביזיה. ביקשו להעביר שני דברים: השאלה שנשאלה לגבי פר"ח לחרדים והדבר השני שאתה צריך לבדוק האם כאשר אומרים מיעוטים, האם זה רק למגזר הערבי או גם לבדואי, לבקשתו של זבולון קלפה.
פנייה מספר 427, אנרגיה ומים.
נורדן שלאבנה
¶
רפרנטית אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר. מדובר במתן הרשאה להתחייב למכון הגיאולוגי במינהל האדמה והים שנמצא במשרד האנרגיה. מתן ההרשאה הוא לפי החלטת ממשלה מיום 13 בינואר 2011, החלטה מספר 2722 לביצוע מחקרים וניטור גיאולוגי בים המלח ותשתיות ים המלח.
נורדן שלאבנה
¶
הם מבצעים את המחקרים ואז יש ביצוע של מזומן. ההחלטה היא קודם לתת להם הרשאה להתחיל עם המחקרים.
נורדן שלאבנה
¶
העבודה שלהם מוזמנת לפי מחקרים שנדרשים. כרגע החלטת ממשלה קבעה שהם יעשו את המחקרים הדרושים באגן הצפוני של ים המלח ואנחנו מתאימים את הביצוע של המכון לתקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ב-2013, אני מבין שהם עוד לא ביצעו ולכן זאת רק הרשאה להתחייב ולכן זה לא יכול להיכנס. הקצב כנראה איטי מדי.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 427 נתקבלה.
נורדן שלאבנה
¶
העברה לרשות הגז הטבעי. מדובר בהעברת מזומן בסך חמישה מיליון שקלים בגין הרשאת עבר שניתנה להם בשנה שעברה. המזומן הולך לתקצוב של פיקוח ובקרה הנדסית וכלכלית על מערך הולכת הגז הטבעי ומערכת החלוקה. כרגע אנחנו מעבירים את המזומן בהתאם לביצוע התשלומים של רשות הגז הטבעי.
נורדן שלאבנה
¶
מדובר בכמה הרשאות שכבר ניתנו מ-2010 עד 2012. אני לא זוכרת את הסך הכולל של כל ההרשאות אבל אנחנו מתאימים את המזומן.
נורדן שלאבנה
¶
בשנה שעברה ניתנו חמישים מיליון בגלל מערכת החלוקה וקווי הגז שמוקמים בירושלים. ב-2011 היו עוד עשרים מיליון, אם אני לא טועה.
נורדן שלאבנה
¶
אין חלוקה. אנחנו מתקצבים את רשות הגז הטבעי. זה לא קשור לחברות פרטיות. חברת נתיבי גז היא חברה ממשלתית ורשות גז מפקחת על העבודה הנדסית וכלכלית. אנחנו קובעים את עבודות הייעוץ שדרושות לרשות הגז באופן שוטף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 429 ו-430 נתקבלו.
משה גפני
¶
נאמר שהכסף שנותנים הוא עשירית ממה שיש לפלשתינאים. ניסן אמר עכשיו שגם אם יהיה כסף להסברה, יעשו הסברה לא נכונה. יש גם ויכוח על זה. תקשיב ליושב ראש הוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יכול להיות שעכשיו עם השר החדש, שר החוץ, אולי יהיו דברים חדשים.
פנייה מספר 447.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב עשרה מיליון שקלים בתקציב המשרד לענייני נגב והגליל. הוא מתוקצב תחת סעיף 04, משרד ראש הממשלה. הפנייה היא בהתאם להחלטת ממשלה 741, התכנית האסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות בפריפריה שהתקבלה בספטמבר השנה. התכנית כוללת שלושה סעיפים, קולות קוראים שיצאו מתוקף הפנייה הזאת והבנתי שגם הייתה שאלה שלא נענתה.
החלטת הממשלה מדברת על שלושה קולות קוראים שאמורים לצאת מתוקף התקציב הזה. זה בסך הכול חמישים מיליון שקלים ועשרה מיליון שקלים הם המנה הראשונה של 2013. שלושת הקולות הקוראים הם הבאים: האחד, בהתיישבות הכפרית.
צחי דוד
¶
לא. זאת החלטת ממשלה 741. הסכום בסך הכול הוא חמישים מיליון כאשר עשרה מיליון השנה, עשרים מיליון בשנה הבאה ועשרים מיליון ב-2015.
צחי דוד
¶
יש שלושה קולות קוראים. יש החלטה של מועצת המינהל שבהתיישבות הכפרית ניתן לבנות בנייה להשכרה על מה שנקרא שטח המחנה בהתיישבות הכפרית. בעצם שטח חום. מדובר בבנייה להשכרה שלא צריך לפרצל אותה ולא צריך לשייך אותה. ניתן לבנות להשכרה על ידי האגודה השיתופית.
צחי דוד
¶
בנגב ובגליל. משרד הנגב והגליל פועל בנגב ובגליל. משרד הנגב והגליל פועל בהתאם לשני חוקים, חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל, והוא פועל אך ורק בנגב ובגליל.
צחי דוד
¶
הקול קורא מיועד לכל הנגב והגליל. אפשר להעביר אותו לוועדה. הוא יתפרסם בעיתון מיד אחרי שתאשרו את הפנייה. אין צביעה של ישוב מסוים אלא זה כל הנגב וכל הגליל, ישובים כפריים, מועצות אזוריות.
אלעזר שטרן
¶
אלה רעיונות שעשו פעם בהתיישבות, איך אגודה שיתופית מצליחה להביא גם אנשים שאין להם כסף או כדי להוזיל את המגורים במקום. תגיד לי אם אני צודק.
אלעזר שטרן
¶
האגודה בונה, משכירה את זה במחיר סביר אולי לזוגות צעירים, אולי למשפחות, נראה מה יהיה בקול הקורא, והכסף הזה שניתן עכשיו הוא כדי שלאגודה יהיו משאבים לבנות.
צחי דוד
¶
הרעיון מובא מיהודה ושומרון לנגב ולגליל בהתאמות.
הקול הקורא השלישי הוא סיוע בשכר דירה לתושבים שעוברים לנגב והגליל לתקופה בה הם צריכים לשלם במקביל תשלומי משכנתא וסיוע בשכר דירה עד כניסה לדירה.
חנן פריצקי
¶
תקציב משרד הרווחה בנוי משני חלקים, תקציב מדינה ותקציב מותנה בהכנסה שמגיע גם מהרשויות המקומיות וביטוח לאומי. הבקשה הזאת נועדה לעשות סדר בתקציב ההכנסה המותנית. כפי שאמרתי לסתיו שפיר קודם, קשה לנו בהתחלת שנה לחזות באופן מדויק בכל תקנה ותקנה את ההוצאה. כנ"ל לגבי ההכנסה מהרשויות המקומיות. במהלך השנה אנחנו חוזים את ההכנסות בכל תקנה ותקנה ובסוף השנה אנחנו עושים פעם אחת התאמה של ההכנסות שהגיעו בכל תקנה ותקנה. חלק מהתקנות, ההכנסות מגיעות במלואן ובחלק מהתקנות הן מגיעות מעט יותר ובחלק מעט פחות. הבקשה הזאת נועדה לעשות תיאום בכל התקציב המותנה.
משולם נהרי
¶
אני רוצה לשאול. בנושא של השירות לילד ונוער בטיפול הקהילתי, אתם מורידים שני מיליון שקלים. זה מיותר?
חנן פריצקי
¶
לא. אמרתי, אלה הכנסות. אנחנו חוזים בהתחלת שנה את ההכנסות שיגיעו בכל תקנה ותקנה. מדובר בעשרות מיליונים של שקלים מהבחינה הזאת שבתקנה הזאת. צפינו 150 מיליון והגיעו 148 מיליון. זאת לא הפחתה. אין שום הפחתה בפעילות אלא זאת רק התאמה של ההכנסות להכנסות בפועל.
חנן פריצקי
¶
לא. כבר הוספנו 11 מיליון. העברנו את זה מסעיף אחד לסעיף שני. זה היה בפנייה הקודמת, באישורים הפנימיים, שם עשינו העברות בין תקנה לתקנה וגם שם עשינו התאמה בקטע של תקציב המדינה. כאן זאת התאמה רק של התקציב המותנה.
צחי דוד
¶
פנייה טכנית בעיקרה. המשרד לשירותי דת. אישרנו כאן אתמול פנייה שנוגעת לשינוי שיעורי ההשתתפות אבל זאת פנייה שהיא ממש טכנית בעיקרה. בגלל האישור המאוחר יחסית של שינוי שיעורי ההשתתפות והעובדה שהרשויות המקומיות שילמו בהתאם לכללי השנה הקודמת עד עכשיו, אין אפשרות לבצע קיזוזים בשלב זה של השנה.
בגלל האישור היחסית מאוחר, המשרד הודיע לנו לפני מספר ימים שהוא לא יספיק לבצע קיזוזים. רשויות ששילמו ביתר ביחס לשינוי שיעור ההשתתפות.
צחי דוד
¶
לא. הוא לא הצליח לבצע קיזוזים. לכן אנחנו נאלצים באופן טכני בעצם לתת במובן מסוים הלוואה לתקציב המועצות הדתיות שתוחזר מיד בתחילת השנה, כי אי אפשר לבצע קיזוזים בלוחות הזמנים האלה.
צחי דוד
¶
זה לא קיצוץ. זה רק דבר טכני. מבני דת היא תקנה שיש בה התחייבויות. זה עודף מחויב והוא יוחזר מיד בתחילת השנה. זה פשוט כי אין אפשרות לבצע קיזוזים בלוחות הזמנים האלה ואנחנו פשוט נעבור על החוק אם נעשה זאת.
צחי דוד
¶
את אותו אלכסון. בגלל המועד היחסית מאוחר, מי שבעצם צריך לשלם יותר, אנחנו לא מסוגלים לבצע את הקיזוז בלוחות הזמנים האלה של השנה. המדינה משלמת, היא לוקחת על עצמה את הלוואת הגישור הזאת והיא תחזיר אותה מיד בתחילת השנה. אתם תראו כאן כשתיפתח ועדת הכספים פנייה שמחזירה את אותו סכום.
אסף וסרצוג
¶
הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המינהל האזרחי בסך של כ-3.7 מיליוני שקלים וכן לביצוע שינויים פנימיים בתקציב לשם התאמת הביצוע בפועל. בעצם הסטה טכנית לטובת רישום חשבונאי. אין כאן שינוי.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לביצוע שני שינויים. הראשון הוא מימוש הסיכום התקציבי במשרד הנגב והגליל. סוכם עם המשרד ערב אישור התקציב שהוא יקבל הגדלת תקציב במידה והוא יזדקק לה במהלך השנה. אלה 14 מיליון שקלים. חמישה מיליון שקלים הם להיערכות לשנת השמיטה. בשנה הבאה תחל שנת שמיטה. עיקר הפעילות, פעילות מאוד משמעותית, מרוכזת במשרד החקלאות ואני לא אתייחס אליה כי אני לא מבין בזה, אבל יש את הצד של היתר מכירה. סוכם שהיתר מכירה יבוצע על ידי המשרד לשירותי דת. התקציב הוא חמישה מיליון שקלים. בגלל האופי החד פעמי של שנת שמיטה – או לא חד פעמי אלא אחת לשבע שנים – אין טעם להכניס את זה לבסיס תקציב המשרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל שנה יש שמיטה, האוצר עושה כל שנה, בסוף השנה, משמט את הכול ומחזיר. זאת שמיטה, משמט את כל החובות.
יעקב ליצמן
¶
אני רוצה שמישהו יגיד לי מה זה היתר מכירה. יש נציג מהאוצר והוא מסביר שהוא רוצה להעביר להיתר מכירה. אני מבקש שהאוצר יסביר לי מה זה היתר מכירה. כתוב שם היתר מכירה ואני לא יודע מה זה. שיסביר לי מה זה היתר מכירה.
צחי דוד
¶
ברמה הבירוקרטית נערך מכרז. את הצד ההלכתי, אני שומר לגדולים ממני. בפן הטכני, חמישה מיליון שקלים מיועדים למכרז בו מגיעים עד לחקלאי לצורך ביצוע היתר המכירה, לצורך ביצוע ההליך. מעבר לזה, אני בטוח שאתם יודעים טוב ממני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מגיעים לכל חקלאי וחקלאי באופן אישי והוא חותם באופן אישי. זה פרויקט ענק. דרך אגב, אנחנו עושים גם מכירת חמץ כך. אני זוכר שפעם הייתי בא והיו עושים מכירת חמץ ככה, הייתה רשימה ארוכה ועל אותו נייר כל אחד חותם. היום גם במכירת חמץ, לפחות אני הנהגתי אצלנו ואני חושב שהרוב זה כך, יש כאן הסכם אישי עם כל אחד ואחד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מדבר על הריכוז הזה. מגיעים לכל חקלאי וחקלאי ומחתימים אותו כך שזה יהיה אמיתי.
משה גפני
¶
אם מגיע גוי באמצע פסח והוא הולך לקחת לך את החמץ, אתה לא יכול למנוע בעדו. הוא לוקח את זה. מה תעשה כשאתה מוכר את הקרקע שלך באלקנה ונניח אתה מוכר אותה לערבי והערבי בא באמצע שנת השמיטה ולוקח לך את הקרקע? מה אתה עושה?
יעקב ליצמן
¶
אני שאלתי שאלה תמימה. יש כאן מלים. בסעיף 2, תקצוב חמישה מיליון שקלים, שירותי דת, שנת שמיטה, ריכוז פעילות והיתר מכירה. מה זה היתר מכירה?
יעקב ליצמן
¶
אני לא יודע למה אני מתנגד. אני מתנגד לממשלה, אני מתנגד לראש הממשלה, אבל מה זה היתר מכירה? אף אחד בוועדת הכספים לא יודע מה זה היתר מכירה.
משה גפני
¶
בואו נחזור לשפיות. גם בשנת השמיטה הקודמת היה כסף של החקלאים, גם של הארגונים שעוסקים בנושא של שמיטה. היה משהו בסביבות 135 מיליון שקלים. יצחק לוי בשעתו העביר חוק בעניין הזה. תסביר לי למה מגיע הנושא של היתר מכירה קודם לפני שמגיעים כל הדברים האחרים. למה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם אני שואל, אבל יתר הדברים הם דרך משרד החקלאות. הכספים האחרים אמורים להיות דרך משרד החקלאות. אנחנו ביקשנו מידידנו נציג הוועדה זבולון קלפה לרכז את הפרויקט יחד עם איציק וקנין ואני מקווה שתוך שבועיים נוכל לקבל גם דיווח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה מנוגד.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 475 ו-476 נתקבלו.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב 22 מיליון שקלים מתוקף אותו סיכום תקציבי עם משרד הנגב והגליל בפעולות שלו בתחום ההתיישבות דרך משרד השיכון. הפנייה נועדה לתקצוב יתרת הסיכום התקציבי של משרד הנגב והגליל. פעולות בתחום ההתיישבות דרך משרד השיכון. לכן הסיכום הוא במשרד הנגב והגליל והביצוע הוא במשרד השיכון. כרגע מדובר בהרשאה בלבד והמזומן יתוקצב בהתאם לקצב הביצוע. משרד הנגב והגליל מבצע פעולות בתחום השיכון דרך משרד השיכון. זה סוף חשבון במשרד הנגב והגליל. אנחנו מתקצבים את זה ישירות במשרד הבינוי והשיכון כי שם הביצוע. כרגע זאת הרשאה להתחייב בלבד היות ומוסדות ציבור זה ביצוע שלוקח זמן.
משה גפני
¶
שאלה. יש כל הזמן העברות בסדרי גודל גדולים בין המשרד לפיתוח הנגב והגליל לבין משרד השיכון. מאיפה הכסף הזה?
צחי דוד
¶
התקציב הכולל של משרד הנגב והגליל עומד על 170 מיליון שקלים ורובו מבוצע באמצעות משרדים אחרים כמו תמ"ת ושיכון.
משה גפני
¶
מה זה המשרד לפיתוח הנגב והגליל אני יודע. אני אומר שיש הרבה כסף בהעברות ואני שואל האם יש כאן איזו מגמה. אני בעד.
צחי דוד
¶
למשרד הנגב והגליל יש שלוש, נקרא לזה, מטרות עיקריות כאשר האחת היא התיישבות, השנייה תעסוקה והשלישית היא תיירות שזה בעצם גם תעסוקה. זה בעיקר לשלושת המשרדים האלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 478? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 478 נתקבלה.
טמיר כהן
¶
בחוברת הזאת הייתה פנייה מספר 409, רשות פיקוח אבל בינתיים לא נמצא הנציג ולכן נמשיך הלאה ונשים אותה בצד.
יש את פנייה מספר 436 שגם היא הגיעה ביום רביעי וחולקה לחברים.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים בתקציב מינהל מקרקעי ישראל. התאמות שכר בשלושה מיליון שקלים, תגבור תקנת החלף – חלף זה מה שאנחנו משלמים לרשויות, התמורה שלהן בקרקע שאלה 12 אחוזים משווי הקרקע – והתאמות בתקציב ההכנסות של המינהל בהתאם לביצועים בפועל לפי סוג ההכנסה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 436? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 436 נתקבלה.
משה גפני
¶
אדוני היושב ראש, למה הביאו הצעת חוק כשהיה אפשר לעשות את זה בהעברות בוועדה? למה הממשלה הביאה אתמול הצעת חוק ל-2014 כשהיה אפשר לעשות את זה בהעברות בוועדה. הצעת חוק התקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. זה שינוי תקציב המדינה. ביטלו את מס הכנסה, זה 3.3 מיליארד, ובגין זה צריכים להקטין את יעד ההוצאה כפי שהוא נקרא.
משה גפני
¶
זה מתחיל ב-1 בינואר 2014. למה אי אפשר להביא בשבוע הראשון את כל החוברת הזאת להעברה כאן בוועדה?
משה גפני
¶
זאת פעם ראשונה שקורה דבר כזה. הרי זה לא מתבצע עכשיו אלא ב-1 בינואר 2014. למה אי אפשר להביא בשבוע הראשון של ינואר?
שאול הויזלר
¶
תקציבן במשרד להגנת הסביבה. הפנייה נועדה לשינויים פנימיים בתוך המשרד להגנת הסביבה. עיקר הפנייה היא הגדלה של שמונה מיליון שקלים של הוצאה מותנית בהכנסה עבור היטל ההטמנה. יש שם עוד 2.5 מיליון שקלים, שינויים פנימיים בתקציבי התפעול של המשרד.
יעקב ליצמן
¶
אתה מוריד 2.5 מיליון שקלים בשכר, זה אומר שבשנה הבאה אתה לא הולך להוסיף כוח אדם ולכן גם אז זה צריך לרדת.
שאול הויזלר
¶
ההורדה של 2.5 מיליוני שקלים לא משכר אלא מתחום של שכר בתפעול. שכר בתפעול, בעצם יורד מתקציב של תפעול.
שאול הויזלר
¶
כן. לא השתנה מאז הדיון. מי שענה בדיון הקודם היה סמנכ"ל למינהל של המשרד. מאז לא השתנה דבר מהותי. עדיין יש תהליך בחירה של מנכ"ל לחברה החדשה שנפתחה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה עכשיו אבל כל מה שהיה בעבר, עשינו. כל מה שהיה בעבר, עשינו. הבאנו לדיונים את הנושא של תגלית, הבאנו את הנושא של משרד הביטחון וגם את זה נביא.
מי בעד אישור פנייה מספר 428? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 428 נתקבלה.
טמיר כהן
¶
בסוף החוברת יש לנו גם הודעה של המשרד להגנת הסביבה, הודעה מספר 26009 וה-21 ימים יחלפו אחרי תחילת השנה ולכן הם מבקשים את האישור הפוזיטיבי.
שאול הויזלר
¶
על מנת לחסוך את ה-21 ימים – זה עובר אוטומטית אחרי 21 ימים – אנחנו מבקשים שהוועדה תאשר. מדובר בעודפים לא מחויבים של קרנות המשרד. עודפים לא מחויבים ברמה העקרונית חוזרים לחור השחור של האוצר אבל קרנות המשרד, על פי חוק זה צריך לחזור לקרנות המשרד, גם עודפים לא מחויבים, כסף של היטל הטמנה, כסף של היטל הזרמה לים, צריכים לשמש לקרנות המשרד. המשרד מבקש מהאוצר להחזיר את זה בחזרה לקרנות המשרד. אלה עודפים לא מחויבים של 2012.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת שאפשרי להעביר את זה לקרנות ואז לא חלה על הסכום השמיטה של האוצר.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הודעה מספר 26009 נתקבלה.
יוסי עדס
¶
רפרנט פנים, אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב תכניות הבראה קיימות. מדובר בתקצוב של 257 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. מדובר בהתחייבויות קיימות שכעת מועברות על בסיס הרשאה. מדובר בתכניות קיימות שכבר נחתמו לרשויות. אלה התחייבויות אליהן התחייבו במהלך השנים האחרונות לתכניות הבראה קיימות.
משה גפני
¶
אנחנו כל הזמן מבקשים. תמיד אתה מביא את התכניות ואת התכניות אנחנו מכירים. ביקשנו את השמות של הישובים שתמיד היו מביאים לנו.
משה גפני
¶
זה מה שהיה בתחקיר של ערוץ 2 של גברת חיימוביץ'. אלה הם הישובים. אני הייתי בתכנית וביקשתי למחוק את כל הריאיון אתי. היא עשתה תחקיר על ההשתלטות של החרדים על הישובים. היו שם בית שמש, קריית גת וכרמיאל, וכמובן ירושלים על ראש שמחתנו. זאת התכנית של מיקי חיימוביץ'. אני הייתי שם. שעה שלמה הם ראיינו אותי.
משה גפני
¶
קח ברצינות מה שאני אומר. זאת הייתה תכנית בערוץ 2 על הישובים האלה. עכשיו גם נותנים להם מיליון שקלים.
משה גפני
¶
שאלנו מה זה המתח ולמה אין מתח באילת אלא למה דווקא כאן. מסתבר שזאת התכנית. אטתה מאשר את הרשויות המקומיות בלי רשימה?
יוסי עדס
¶
לא מדובר בתוספת תקציבית. מדובר בהתחייבויות קיימות שהיו על בסיס מזומן וכעת אנחנו הופכים אותן על בסיס הרשאה. זה פשוט עניין רישומי חשבונאי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי. אני אבקש רביזיה.
מי בעד אישור פנייה 477? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 477 נתקבלה.
גיא הרמתי
¶
בהמשך לדברים של דב בארי, רכז ביטוח לאומי אתמול. מדובר בהעברה של 117 מיליון שקלים מביטוח לאומי לטובת סעיף מסוים במשרד הבריאות. בהמשך לדברים שנאמרו אתמול, מדובר בהתאמות של התקציב שנבנה בתחילת השנה לביצוע בפועל בהתאם לאומדנים. יש תקנות בהן הביצוע הוא יותר גדול ולכן צריך להגדיל את התקציב ויש תקנות בהן הביצוע – תקנות, קצבאות, השתתפויות – יותר קטן ולכן צריך להקטין את התקציב. בסך הכול תקציב ביטוח לאומי הוא גדול ממה שדרוש לביצוע השנה ולכן את העודפים אנחנו מבקשים להעביר למשרד הבריאות.
גיא הרמתי
¶
לא. לפי אומדני הביצוע. כלומר, התקציב בינואר אמור לשקף את האומדנים שלנו ושל ביטוח לאומי קודם כל לגבי כל השנה. בחודש דצמבר התגלו הנתונים על הביצוע בפועל בכל התקנות, גם בהשתתפויות שהן כאמור 21 מיליארד שקלים, השתתפויות בגבייה, וגם על הקצבאות.
גיא הרמתי
¶
לא. לעומת שנה שעברה, הביצוע הוא יותר גבוה אבל לעומת האומדן שצפינו, הביצוע הוא יותר נמוך. למשל יש 98 אחוזים מהגבייה שצפינו שתהיה, מהעלייה בגבייה. למשל בקצבת הבטחת הכנסה יש ביצוע נמוך יותר מכפי שצפינו ויש פחות זכאים. בקצבת השלמת הכנסה לקשישים יש למשל ביצוע גדול יותר מכפי שצפינו ויש יותר זכאים. רק שתי הקצבאות האלה, מדובר בשני מיליארד שקלים כל אחת ולכן יכול להיות מאה מיליון או חמישים מיליון של אובר שוטינג או ההפך בכל קצבה.
יעקב ליצמן
¶
אולי מישהו יסביר לי למה משרד הבריאות וביטוח לאומי באותה פנייה. ממתי אתם מעבירים לכמה משרדים באותה פנייה? האם יש כאן איזה לחץ שאתם מפחדים שלא יעבירו פנייה מסוימת ולכן אתם כורכים אותה בביטוח לאומי?
גיא הרמתי
¶
ביטוח לאומי משלם את הכסף בגלל עודפי התקציב של ביטוח לאומי. אנחנו מעבירים אותם בשל חוסרי תקציב מנגד במשרד הבריאות. השימושים המיועדים למשרד הבריאות, יכולים הרפרנטים להסביר לאיזה סעיפי בדיוק הם הולכים.
שלמה פשקוס
¶
אני אסביר את השימושים במשרד הבריאות. חבר הכנסת ליצמן, הסיבה שזה באותה פנייה היא כי מהביטוח הלאומי עובר כסף למשרד הבריאות. בנוסף יש גם שינויים פנימיים בביטוח הלאומי.
השימושים במשרד הבריאות. מועברים מעל 17 מיליון שקלים במזומן ו-190 מיליון שקלים בהרשאה לסעיף 67 שזה סעיף הפיתוח של משרד הבריאות. 74 מיליון שקלים לבית חולים שערי צדק בגין העברת תשתיות מבית חולים ביקור חולים. 54 מיליון שקלים במסגרת תכנית להוספת מכשירי MRI בפריפריה. ארבעים מיליון שקלים לבניית בית חולים ממוגן ברמב"ם.
שלמה פשקוס
¶
אני לא מכיר את הכול, מה בדיוק לזכותו של חבר הכנסת ליצמן אבל אני בטוח שהכול לזכותו. לגבי ה-MRI אני יכול לומר שאני יודע בוודאות שזה לזכותו.
יעקב ליצמן
¶
גם רמב"ם וגם את העברת ביקור חולים לשערי צדק. עשיתי יחד עם איציק. אני אשאל אותך שאלה אחרת. בפנייה הבאה עוד פעם קופות חולים. למה לא יכולת לאחר את זה עם הפנייה הבאה?
יצחק כהן
¶
שתי שאלות. לגבי ההפעלה של ביקור חולים. אתה יכול לפרט את התכניות העתידיות של התכנית הזאת? בסך הכול מדובר בסכום מכובד.
יצחק כהן
¶
בסדר גמור. אני מכיר את ההסכם בעל פה. אני חתום עליו. לגבי בית חולים תת קרקעי ברמב"ם. יש לנו את בית חולים ברזילי.
אורי שיינין
¶
לגבי ברזילי, יש לנו התחייבות לתת גם את המיגון שמגיע לו. זה יהיה בשנה הבאה בהרשאה להתחייב.
אורי שיינין
¶
בברזילי, גם בפנייה הזאת נוספים עשרים מיליון שקלים בשינויים פנימיים לטובת המשך הפרויקט.
אורי שיינין
¶
לבית החולים ברזילי תינתן בשנה הבאה הרשאה להתחייב בגובה 120 מיליון שקלים לצורך המיגון של המיון והילדים.
אורי שיינין
¶
יש שם גם חדרי ניתוח. 120 מיליון שקלים. הסיכום שההרשאה להתחייב תינתן בשנה הבאה והתקציב יוקצה על פני שלוש שנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות מספר 479 ו-480? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 479 ו-480 נתקבלו.
סתיו שפיר
¶
אפשר לבקש שזה יהיה ממש בהקדם? אני מרגישה שנאמרים לנו דברים שאנחנו לא יכולים לנתח אותם לעומק.
שלמה פשקוס
¶
הפנייה נועדה להעביר כ-15 מיליון שקלים העברה בין משרדים. 6.2 מיליון שקלים לטובת תכנית לחיזוק החוסן האזרחי. שבעה מיליון שקלים ממשרד המדע והוועדה לתכנון ותקצוב, המדען הראשי, לטובת הקמת מאגר רקמות לאומי שזה מאגר לטובת ניסויים קליניים. העברה של 700 אלף שקלים לבית חולים וולפסון לפרויקט הצל לבו של ילד. 790 אלף שקלים מהמשרד לביטחון פנים לטובת מרכז לאיתור נוער מכור לאלכוהול.
בנוסף, הפנייה נועדה להוסיף לתקציב משרד הבריאות 1.162 מיליארד שקלים כאשר החלק הארי של התקציב – 1.05 מיליארד שקלים – מיועד לתמיכה בקופות החולים בגין הסכמי הייצוב ותמיכות שונות, מבחני התמיכה בקופות החולים. חמישים מיליון שקלים הם התאמת תמיכות בבתי חולים ממשלתיים. 62 מיליון שקלים הם תוספת תקציב להתייקרויות בתוספת השלישית. התוספת השלישית היא שירותי בריאות שניתנים על ידי משרד הבריאות ולא על ידי קופות החולים.
בנוסף, הפנייה נועדה להעביר 84 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. 64 מיליון שקלים לטובת רכש חיסונים שהם חלק מבריאות הציבור ו-24 מיליון שקלים להקמה של אותו מאגר רקמות לאומי שדיברתי עליו קודם.
בנוסף, הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים לפי הפירוט הבא: כ-110 מיליון שקלים להוסיף לתקציב נכי נפש בקהילה ושירותי אשפוז גריאטריים שזה שוב חלק מהתוספת השלישית במשרד הבריאות. עוד 220 מיליון שקלים לבתי חולים הכלליים הממשלתיים. שוב, זה חלק מהשינוי הפנימי. 116 מיליון שקלים לבתי חולים פסיכיאטריים והגריאטריים הממשלתיים. כשישים מיליון שקלים להוצאות השכר של המיניסטריון וחמישים מיליון שקלים לטובת פשרות ארנונה ודמי נזיקין. אלה פשרות שהמשרד חותם עליהן כחלק מתביעות שמוגשות נגד היחידות השונות של המשרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות ממספר 481 עד 491? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 481 עד 491 נתקבלו.
שלמה פשקוס
¶
מדובר בסעיף 94 שהוא הסעיף של בתי החולים הכלליים הממשלתיים. בתי החולים הכלליים הממשלתיים פועלים כמפעלים עסקיים עם הכנסות מהן הם מממנים את השכר והקניות. בפנייה הזאת יש שינויים פנימיים בתוך הסעיף, התאמת ההכנסות לביצוע בפועל ותקציבי השכר ותקציבי הקניות של בתי החולים הממשלתיים לפי הביצוע בפועל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה 492? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 492 נתקבלה.
קריאה
¶
אני ממשרד הבריאות. הפנייה הזאת מתאימה את התקציבים, גם את ההכנסות וגם את ההוצאות, לביצוע בפועל של בתי החולים. יש כאן הקטנת הכנסות בעקבות העובדה שבאמת ההכנסות קטנו ובהתאם לכך נעשית התאמה של התקציב לביצוע בפועל.
סתיו שפיר
¶
אני שאלתי משהו מאוד ספציפי. אני רואה שבבית חולים הלל יפה – זה אחד הדברים אליהם שמתי לב – יורד סכום של כמעט ארבעים מיליון שקלים.
קריאה
¶
כן, יש שם הפחתה בסעיף ההכנסות לפי ההכנסות שהיו בפועל. זאת איזושהי התאמה פנימית בין בתי החולים.
נועם שטרן
¶
רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים. אם אפשר לבקש אחרי הפנייה הזאת לעבור לפנייה 409 עליה דילגתם בדיוק לפני שהגעתי.
פנייה מספר 493 ו-494 נועדה לתקצוב של 31 תקני כוח אדם והשכר ברשות ההגבלים העסקיים. מדובר על תוספת שסוכמה לעניין ועדת התחרותיות שהוקמה בראשות ההגבלים בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג וכן לטיפול בתפקידים חדשים שהוטלו על הרשות כמו טיפול בעיצומים כספיים, בקבוצות ריכוז וכדומה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוסיפו לנושא של הריכוזיות בהתאם להמלצות של ועדת טרכטנברג? ועדת טרכטנברג קבעה שהריכוזיות תהיה אצל רשות ההגבלים?
נועם שטרן
¶
זאת לא ריכוזיות. חטיבת התחרותיות ברשות להגבלים עסקיים הוקמה בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג שאמרה שהיום הרשות פועלת בצורה של מגיבה. כשלמשל יש בקשות של מיזוג של חברות, באים לרשות ואז היא בודקת האם יש בעיה של תחרותיות. הוועדה המליצה להקים חטיבה ברשות שתהיה יוזמת ופרו אקטיבית כדי שכל פעם תתלבש על שניים או שלושה שווקים, לבדוק האם יש בהם בעיות תחרותיות, ואם כן – להעביר המלצות לטיפול באותם שווקים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות מספר 493 ו-494? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 493 ו-494 נתקבלה.
נועם שטרן
¶
הפנייה הזו מיועדת לתקצוב של כמיליון שקלים ברשות לסחר הוגן. מדובר על איזשהו תקצוב טכני. מכרז שיצא ב-2012 ומסיבה טכנית צריך לתקצב שוב את הכסף. זה מכרז שמיועד לעריכה של סקרים ומחקרים בנושא סחר הוגן.
זבולון קלפה
¶
למה לגבי המועצה הישראלית לצרכנות, שזה אמנם לא 5411 אלא זה 5412, אם אני זוכר נכון את התקנות שלהם, למה אצלם אתם הולכים לחתוך? אין יוקר מחייה?
זבולון קלפה
¶
למיטב ידיעתי המספרים הם אחרים. אני בוועדה המשותפת ונראה לי כאילו יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. זה כלי שנועד לעזור לנו בצד של יוקר המחיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 409? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 409 נתקבלה.
איתי טמקין
¶
רפרנט משרד התרבות והספורט, אגף תקציבים. מדובר בפניית סוף שנה של משרד התרבות והספורט שעיקרה, כמו שנאמר כאן בפניות קודמות, הוא להתאים את התקציב לביצוע בפועל. כלומר, יש תכניות מסוימות שהביצוע בהן יותר גבוה ממה שתקציב ויש מקומות שהמצב הוא הפוך. בנוסף מדובר בפנייה שמאגמת משאבים במשרדים אחרים למשרד התרבות והספורט בהתאם למספר החלטות ממשלה כמו שמופיע בדברי ההסבר שצורפו לפנייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלה סכומי עתק שמדינת ישראל משלמת בגלל שהגדירו את "הבימה" כתיאטרון הלאומי. פתאום נשפך ונשפך ונשפך וזה כמו חבית בלי תחתית כאשר כל פעם זה עולה מעל מה שציפו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לנו עצה. בואי, תיהני מהשפע, אם את אומרת שיש שפע. אדרבה. לא של "הבימה" אלא בהתנחלויות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מפעל ההתנחלויות הוא מפעל ענק שנמצא על חצי ממדינת ישראל והיום גם בנגב ובגליל. הגורם המיישב המרכזי היום הוא גם בנגב וגם בגליל.
תסביר קצת על "הבימה".
איתי טמקין
¶
רק לעשות הפרדה שקשורה בפנייה הזאת. מדובר במימון של הרשאת עבר שניתנה לחברת הבנייה. יש הפרדה מהותית בין החברה.
איתי טמקין
¶
זאת החברה שהייתה אחראית על כל הנושא של השיפוץ והיא שייכת לעיריית תל אביב ואחראית על המבנה עצמו.
איתי טמקין
¶
אין לי כאן את הפרטים. אני אשמח להעביר את הפרטים האלה לחברי הוועדה, לגבי התכנון מול הביצוע של התקציב ב"הבימה".
יעקב ליצמן
¶
עם כל הכבוד, גם אנחנו יודעים לקרוא למרות שלא למדתי כמוך, אבל אני מכיר קצת עברית. את המספרים שם אנחנו יודעים. אני שואל ומבקש שתאמר לפרוטוקול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא רק למען הפרוטוקול. אני רוצה שאתם תדעו ואני רואה שאתה לא יודע ומי שעוסק יחד עם "הבימה" גם לא יודע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נרצה לקבל את שני הנתונים האלה לגבי "הבימה", ראשית, כמה היה התכנון המקורי ובכמה הוא הסתיים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש שם החלטה של השיפוץ שלהערכתי היה סכום מסוים ונגמר בסכום גבוה פי כמה יותר. מדובר כאן על עשרות או מאות מיליונים.
יעקב ליצמן
¶
מפרסמים נתוני שכר לגבי שני הרופאים מבאר-שבע. לפחות לרופאים בכירים האלה צריך לת פי כמה שם.
שמעון סולומון
¶
יש שדולה שאני מקים בעניין סורוקה וכבר קיימנו הרבה דיונים. אני יודע שזה לא משקף. לשם נשמח שתבוא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מעלה את הפניות להצבעה בכפוף לכך שתעביר לנו את מה שביקשנו. מי בעד הפניות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות ממספר 495 עד 499, 501 ו-503 נתקבלו.
נועה היימן
¶
רפרנטית חינוך, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת שישה מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות לתקציב משרד החינוך עבור השתתפות משרד הבריאות בהעסקת סייעות רפואיות לילדים עם צרכים רפואיים שזקוקים להשגחה צמודה. שלושת המשרדים – משרד האוצר, החינוך והבריאות – יחד עם השלטון המקומי מממנים את העסקת הסייעות האלה שהן עבור ילדים בגילאי שלוש עד שמונה.
נועה היימן
¶
לא חסר. קודם כל, לא חסר כסף כי גם האוצר שם את חלקו וגם משרד החינוך שם את חלקו. משרד הבריאות לא העביר השנה את מלוא הסכום ואנחנו השלמנו להם אותו.
נועה היימן
¶
הקריטריונים ברורים. סך התקציב שצפוי לצאת, שאנחנו מעריכים שיצא בתשע"ד על כל נושא הסייעות הרפואיות הוא כחמישים מיליון שקלים שזה גידול מאוד משמעותי בשנים האחרונות, גם עקב הצטרפות גני שלוש-ארבע לחוק חינוך חינם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 507 ו-508 נתקבלה.
נועה היימן
¶
הפנייה נועדה להעברת תקציב של שלושה וחצי מיליון שקלים מהמשרד לאזרחים ותיקים. הייתה פנייה דומה וזאת פנייה נוספת מהמשרד לאזרחים ותיקים למשרד החינוך עבור שני נושאים. שני מיליון שקלים לתנועות הנוער, לתגבור הקשר והפעילות של תנועות הנוער עם אזרחים ותיקים. עוד מיליון וחצי ליד ושם לתיעוד עדויות של ניצולי שואה.
נועה היימן
¶
לפני שבוע או שבועיים. סך הכול, כולל העברה הזאת, אם היא תאושר, המשרד לאזרחים ותיקים העביר ליד ושם לתגבור עדויות ניצולי שואה 6.6 מיליון שקלים.
נועה היימן
¶
אני לא זוכרת בדיוק את המספרים בפנייה של לפני שבועיים, אבל בסך הכול במהלך השנה עבר מהמשרד לאזרחים ותיקים וממשרדים נוספים לטובת תגבור פעילות יד ושם עם ניצולי שואה, בעיקר עבור תיעוד עדויות, אם תעבור הפנייה הזאת הסכום יהיה 6.6 מיליון שקלים.
קריאה
¶
הוא מעביר את הכספים למי שמבצע. המשרד, בשיתוף עם יד ושם, יש לו תכנית עבודה שנתית בסך שלושה מיליון שקלים. מה שאתם רואים עכשיו זאת בעצם המנה השנייה. לפני שבועיים העברנו מיליון וחצי ועכשיו מעבירים עוד מיליון וחצי. התכנית מיועדת לתיעוד, כפי שנועה אמרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד העברה מספר 514 ו-517? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 514 ו-517 נתקבלו.
ניר אמסל
¶
הפנייה הזאת נועדה לבצע העברות לתקציב משרד ראש הממשלה, למשרד לאזרחים ותיקים ולמשרד לשיתוף פעולה אזורי, בין היתר שישה מיליון שקלים עבור פרויקטים עם ההסתדרות הציונית בתחום פעילות ציונית חינוכית בהתאם לסיכום בין המשרדים. תגבור תקציב פרויקטים של הקרן למורשת הכותל, לפרויקט בר מצווה ופרויקט סטודנטים.
ניר אמסל
¶
ההעברה התקציבית הזאת נועדה לצורך פעולות שהן בין היתר העברת כסף עבור פרויקטים עם ההסתדרות הציונית, פרויקטים בתחום פעילות ציונית חינוכית, העברת כסף עבור פרויקטים של הקרן למורשת הכותל, פרויקט בר מצווה וסטודנטים, העברה ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה עבור תשלום לקרן אל בוואדר שהיא קרן השקעות פרטית במגזר הערבי. הקרן היא קרן משותפת של הממשלה עם קרן פרטית, קרן פיטנגו אם אני לא טועה, שהממשלה באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי משקיעה בפעילות של מגזר המיעוטים.
ניר אמסל
¶
הקרן הזאת פועלת כמו קרן הון סיכון לכל דבר ועניין. היא משקיעה בחברות לפי פרמטרים מסוימים. קרן אל בוואדר בעצם משקיעה ביזמים ממגזר המיעוטים. יש לי כמה דוגמאות להשקעות שבוצעו.
ניר אמסל
¶
העברה של 6.600 מיליון שקלים ממשרד הרווחה למשרד לאזרחים ותיקים עבור יישום החלטת ממשלה בנושא קידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי.
ניר אמסל
¶
העברה של 2.3 מיליוני שקלים ממשרד החינוך למשרד ראש הממשלה עבור השתתפות המשרד בפרויקט מסע. פרויקט מסע, דנו עליו רבות בוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סטודנטים מגיעים לתשעה חודשים, כך הם אמרו כאן, והם משלמים הרבה כסף, כעשרים אלף דולר כל אחד והמדינה משתתפת. הם נמצאים כאן פרוסים בהרבה מוקדים ועושים עבודה חשובה.
ניר אמסל
¶
בנוסף, העברה של כ-1.3 מיליון שקלים ממשרד האנרגיה והמים למשרד לשיתוף פעולה אזורי וסך של מיליון שקלים ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה לצורך הקמת אתר להנצחת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תסביר לי דבר אחד. מה מאחד את כל הדברים האלה? זה נראה בליל של כל מיני דברים שנכנסו כאילו אוטובוס מאסף נוסע ונכנסים אליו.
ניר אמסל
¶
תחת סעיף משרד ראש הממשלה, סעיף 04, יש הרבה מאוד גופים. לאור העובדה שמדובר בסוף שנה והיינו צריכים לסכם את השנה, פשוט עשינו את כל התגבורים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת, משרד ראש הממשלה הוא הבריח התיכון שמשותף לכל ההעברות האלה, או לקבל או לתת?
ניר אמסל
¶
לא. משרד ראש הממשלה כמשרד עצמו, אין לו קשר ישיר להעברה למשרד לאזרחים ותיקים, אבל משרד לאזרחים ותיקים היסטורית גם חוסה תחת משרד ראש הממשלה גם מבחינת סעיף התקציב, מבחינת סעיף 04 שזה משרד ראש הממשלה.
יעקב ליצמן
¶
לגבי סעיף 8, אתר להנצחת הלוחם היהודי, מה הקריטריונים שם? אני יודע שיש כמה במגזר החרדי אבל אתם לא נותנים שם כסף.
אלעזר שטרן
¶
יש לי שתי שאלות. בסעיף 5, קידום פרויקטים בנושא מנהיגות ציונית חינוכית וביצוע פרויקטים של בר מצווה וסטודנטים. אני אגיד מה אני מבין.
אלעזר שטרן
¶
אני לא מבין מה זה פרויקטים בנושא מנהיגות ציונית חינוכית. זה נראה לי מפוזר בכל מיני משרדים ואני לא מצליח להבין את זה.
ניר אמסל
¶
הסכום שאתה מדבר עליו, הוא סעיף מספר 3- 11 מיליון ו-800 אלף שקלים. זה סכום שכולו הולך למשרד ראש הממשלה.
אלעזר שטרן
¶
אני מבין. זה מה שאני שואל. הוא הולך למשרד ראש הממשלה ואני לא יודע לאן. משרד ראש הממשלה מתעסק בחינוך? למה ב-מסע, אני הבנתי, אבל מה זה כאן?
דרורה שטייניץ
¶
כל הרעיון הוא לקדם פרויקטים חינוכיים ציוניים כאשר הרעיון הוא באמת לתת דגש על התחום הזה. משרד ראש הממשלה מקדם את הנושא הזה מול ההסתדרות הציונית.
אלעזר שטרן
¶
לא מצליח להבין. עכשיו אמרת לי הסתדרות ציונית ובכלל לא הבנתי. תגידו מעבר להסתדרות הציונית. אם לא הייתי חושד בכל מה שקורה כאן, בסדר.
אלעזר שטרן
¶
לא. אני דווקא יודע מה זה. אני שואל על נושא מנהיגות ציונית חינוכית. זה נפרד מהבר מצווה. אני לא יודע מה זה.
אלעזר שטרן
¶
בסדר, אבל אני לא מבין את זה. שיגידו לי למה זה הולך. אני יודע מה זה בר מצווה, אני יודע מה זה הקרן למורשת הכותל. אם אתם רוצים להפריד את זה, אני אצביע בעד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסוכנות היהודית לא בשליטה של מפלגה כלשהו, אני מקווה, והיא עושה פרויקטים שמדינת ישראל שותפה אתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אל תאתגר אותו.
אני לא יודע בדיוק על מה זה אבל אני יכול להגיד שבכל קהילה אנחנו רוצים שיהיו מנהיגים ציוניים שישמרו קצת על היהדות בגולה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות ממספר 509 עד 513, 515, 516 ו-519 נתקבלו.
ניר אמסל
¶
השר לשיתוף פעולה אזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל הוא אותו שר. משרד האנרגיה והמים מעביר למשרד לשיתוף פעולה אזורי כסף עבור אבטחת השר.
סתיו שפיר
¶
יש כאן מצב מצחיק כי בוועדה לביקורת המדינה מתנהל עכשיו דיון על האופן שבו משרד האוצר מנהל תקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה עכשיו לשאול אתכם. אני כמוכם. הדבר היחיד שמוביל אותי כאן כמו משוגע, זה שאני מפחד. שוב, יש לי ויכוח עם האוצר ואני רב אתם, אבל יש מציאות. אם לא נעביר את זה עכשיו, הפסדנו. אני לא יודע אפילו מה יש כאן. לכן אני רוצה לשאול אתכם.
אלעזר שטרן
¶
גם המשרדים. אין כאן הפתעות. אם אנחנו רוצים להיות ועדה שעומדת מאחורי הדברים שלה, נעמוד. מה שיקרה זה שתמיד ידחפו אותנו בסוף לנקודת האין ברירה וצריך. יש ועדות משנה שאנחנו סומכים עליהן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ידוע שכל סוף שנה, השבוע האחרון של דצמבר, היא תקופה מטורפת. המשרדים עוד לא רגילים לנוהל החדש שלנו שהוא נוהל חדש.
סתיו שפיר
¶
לא נכון. בפעם הקודמת אמרת שזה בכלל השלג ועכשיו זה בגלל משהו אחר. זה לא רציני לקבוע נהלים ולא לעמוד בהם.
סתיו שפיר
¶
לא רק בשלג. המיילים לא עבדו. גם יושב ראש הכנסת אמר שהוא יזמן שיחה על הדבר הזה כי לא יכול להיות ששוברים את הנהלים. זה בעקבות מכתב שכתבנו בשבוע שעבר. אי אפשר להתנהל כך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מציע שנעבור אחד-אחד ואם נראה משהו שלא נראה, לא נדון בו. כבר אין הרבה. בואו נעבור ואם נראה משהו שהוא לא שייך, לא נדון בו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתם רוצים שאת זה אם האוצר, אבל במקום שנעשה את זה עם האוצר, בואו נעשה את זה אנחנו בעצמנו.
סתיו שפיר
¶
למה שאנחנו נבזבז על זה את זמננו? האוצר יודע שהוא יכול להגיע לכאן ולקבל את מה שהוא רוצה, ואם הוא לא יקבל, הוא יזרוק עלינו איומים כמו שכבר היה היום. זה לא מקובל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא זרקו עלינו איומים ולא שום דבר. לוועדה הזאת יש גם אחריות לניהול המדינה. זה לא האוצר ולא משחקים. יש כאן כספים שמשרד לא מקבל אותם. צלצל אלי שר מכובד, שכולם מכבדים אותו, ואמר לי שאם זה לא יעבור, בסך הכול 17 או עשרים מיליון, הם בהתמוטטות.
סתיו שפיר
¶
שילמדו להתנהל. חלק מהדברים שהעברנו היום אלה דברים שנובעים מהחלטות ממשלה שהתקבלו לפני שנתיים, שלוש וארבע שנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנשי האוצר בשבועיים האלה עובדים קשה. כולם כך. אין מה לעשות, זה סוף שנה. לנו יש אחריות לנושא.
דליה ציוני
¶
תקציבנית שיכון. הבקשה נועדה לתקצב שינויים בהוצאה למימון התחייבויות עבר והגדלה. תקציב שיכון עובד על הרשאה להתחייב. זה אומר שדברים שהתחייבו עליהם בעבר, צריך לשלם אותם השנה. אם התקציב שתוקצב בתקציב המדינה לא מספיק לביצוע התשלומים האלה, צריך לבצע הסטות במקומות בהם יש יותר מדי תקציב ואין הרבה תשלומים למקומות בהם נדרש תקציב נוסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 314? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 314 נתקבלה.
אלעזר שטרן
¶
הוא אמר, כתב, הוא חילק עכשיו בחודשים האחרונים 120 מיליון שקלים, ולא רק זה אלא שהוא יחלק עוד 120 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא מחלק מהמשרד שלו? על מה אתה מדבר? אתה מאמין שהוא לוקח מהמשרד כספים? על מה אתה מדבר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע. לך כל פעם יש קונספציה שיש כספים שמגיעים, אבל בטח שלא מהמשרד.
פנייה מספר 314 אושרה.
קריאה
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הרשות לזכויות ניצולי השואה וכן העברה של 99 מיליון שקלים של הרזרבה לטובת גמלאות לניצולי שואה. בשנה האחרונה התקבלו מספר החלטות משמעותיות לטובת הניצולים: הגדלה של חמישים מיליון.
קריאה
¶
כאן אנחנו מתקצבים את התקנה ממנה הרשות מעבירה לתמיכה בארגונים. הארגון המרכזי הוא הקרן לרווחת ניצולי השואה.
קריאה
¶
זה גם בהתאם להחלטת ועדת התמיכות. מבין שלל הארגונים, אלה הארגונים המרכזיים שמבצעים את השירות עד לניצול ולא מתווכים. ממש אספקת שירות ישירה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 435? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
העברה מספר 435 נתקבלה.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להעברת 840 אלף שקלים מביטחון פנים לרווחה בהתאם להחלטת ממשלה שנועדה לצמצם את הצריכה הבלתי אחראית של אלכוהול. בתוך משרד הרווחה זה ישמש לתכניות לטיפול במכורים, לתכניות ייעודיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 456 ו-457 נתקבלו.
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה לתקצוב 12 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב והשלמה של שני מיליון שקלים במזומן והשלמה של שני מיליון שקלים להרשאה להתחייב עבור סקר הנגשה. מדובר בהשלמה לפנייה שהועברה לוועדה בשבוע שעבר, שם הייתה הרשאה של עשרה מיליון שקלים וכעת משלימים את ההרשאה ל-12 מיליון שקלים ואת התקציב מעבירים.
יוסי עדס
¶
לא. הייתה טעות. הייתה מסגרת שהשתנתה בהתאם לצורכי המשרד. בהתחלה הייתה הבנה שזה יהיה עשרה מיליון ובסוף הצורך בתקציב לסקר הזה גדל בשני מיליון שקלים. השלמה של 12 מיליון שקלים בהרשאה ומעבירים גם את המזומן כנגד. בנוסף יש התאמות התקציב לביצוע בשכר בהיקף של כארבעה מיליון שקלים.
זבולון קלפה
¶
לסעיף 1, ברשותך. יש רשויות שעברו בחירות מוניציפליות לאחרונה ועכשיו הן מקבלות מהסעיף הזה?
יוסי עדס
¶
אין לזה שום קשר באופן מוחלט.
בנוסף יש כאן העברה של מיליון ו-600 אלף שקלים עבור מבני דת בישובים בדואים בהתאם להחלטת ממשלה 3211.
יוסי עדס
¶
הכול כאן. זה 3611 אלא זה 3211 ואלה ישובים בדואים בצפון. החלטת הממשלה השנייה היא 2861 והיא עבור ישובים דרוזים וצ'רקסים בצפון. זאת העברה ממשרד ראש הממשלה לטובת אחזקת מבני דת בישובים האלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 500, 502 ו-504 נתקבלו.
דליה ציוני
¶
הפנייה נועדה לתקצב שני דברים. דבר ראשון, שישה מיליון שקלים הרשאה להתחייב לשיקום לשתיות בעיר לוד בהתאם להחלטת ממשלה 2371 מאוקטובר 2010. דבר שני, תקצוב של 2.3 מיליון שקלים לרכישת דירות נ"ר.
ניר אמסל
¶
הפנייה הזאת נועדה לביצוע העברה בין תכניות בסעיף 04 ובתקציב משרד ראש הממשלה. עיקר הפעולות הן העברת 2.5 מיליון שקלים מהמשרד לאזרחים ותיקים.
קרינה קליגר
¶
יש החלטת ממשלה בנושא של הפעלת תקנים לחרדים וערבים ואנחנו מיישמים אותה. מינהלת השירות האזרחי, אנחנו משלמים לה עבור אותם תקנים של חרדים וזה מה שאתה רואה כאן.
ניר אמסל
¶
שני מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה לארכיון המדינה, בעקבות החלטת הממשלה 4473 בנושא רפורמה בתיעוד עבודת הממשל. זה לצורך הפיכת חומר ארכיוני לדיגיטלי והנגשתו.
ניר אמסל
¶
החלטת הממשלה מדברת על שני דברים. האחד, על הפיכת חומר ארכיוני לדיגיטלי, והשני, מעבר ארכיון המדינה לערד. כרגע התקבלה החלטת ממשלה נוספת שעוצרת את המעבר לערד. היא לא עוצרת אלא היא משהה אותו. הכסף הזה מועבר לצורך הפיכת חומר ארכיוני לדיגיטלי ולא לצורך מעבר לערד.
דרורה שטייניץ
¶
נכון. המועצה שלנו לא עוסקת בפרויקטים של פיתוח, תשתיות וכולי. היא עוסקת בפרויקטים של פעילויות חינוכיות והנחלת המורשת.
דרורה שטייניץ
¶
לא בשבוע האחרון של 2013. זה לא בגלל העיתוי אלא ההעברה, בעצם ההתקשרות בפועל היא ממש עכשיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם יש את החוזה, אני מבין שנשאר כסף ורוצים להעביר כדי שהוא לא יילקח וזה בסדר. זה לגיטימי אבל חבל שלא עשיתם את זה בסוף 2012 כי אז יכול להיות שהאנדרטה הזאת הייתה עומדת.
ניר אמסל
¶
יש עוד שני מיליוני שקלים שמועברים למשרד לאזרחים ותיקים. חצי מיליון ממשרד ראש הממשלה עבור החלטת ממשלה בנושא תכנית אב יישובית לאזרחים ותיקים, והעברה של מיליון וחצי מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל עבור החלטת ממשלה בנושא פיתוח תכנית אב לאזרחים ותיקים ברשויות המקומיות.
קרינה קליגר
¶
תכנית אב יישובית, יש החלטת ממשלה בה המשרד, דרך משרד הפנים, מבצע מיפוי של כל התשתיות הפיזיות ברשויות המקומיות לסוגיהן ואחרי המיפוי אנחנו בודקים את הצרכים. בתשתיות הפיזיות, לדוגמה, אם יש גן ילדים בישוב שהזדקן ואין צורך יותר בגן הילדים, לוקחים את גן הילדים ומשמישים אותו למועדון לגמלאים או משהו כזה. זאת המטרה של התכנית, לא ליצור כפל תשתיות ולעשות מיפוי לצרכים של כל מקום ומקום.
קרינה קליגר
¶
הן משתתפות בתכנית הזאת. אנחנו לא משלמים להן אלא אנחנו יוצאים עמן יחד תכנית רחבה לכל מקום בהתאם לצרכים שלו.
דרורה שטייניץ
¶
מטה יישום התיישבות הבדואים בנגב? מיליון שקלים. זה עבור קמפיין שעושים בנושא של הסברה.
זבולון קלפה
¶
אני אומר לך בוודאות גמורה, מתוך ידיעה בדוקה, שזאת הסיטואציה. הם לקחו ערבים מהתנועה האיסלמית בצפון שהוא שונא מדינת ישראל ויצאו יחד אתו לאירופה כדי להסביר את המדיניות שלנו כלפי האוכלוסייה הבדואית. עכשיו, מכיוון שמישהו כנראה עולה על זה, יש בלגן סביב זה. לכן בעיני זה נראה שערורייתי שאנחנו נעביר להם עוד מיליון שקלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן אני שואל. תבדקי את הנושא הזה ובינתיים נמשיך להעברה הבאה ונחכה לתשובה שלך.
פניות מספר 520 ו-521.
אורי שיינין
¶
הפנייה נועדה להגדלת התקציב של מינהלת השירות לאומי האזרחי בתשעה מיליון ו-450 אלף שקלים. הגדלת התקציב נועדה לתקצוב של תוספת 450 תקנים במגזר הערבי.
אורי שיינין
¶
במגזר החרדי, בגלל חוק המשמר, היה קצת דשדוש ולא הייתה עלייה בחודשים האחרונים, אבל אנחנו צופים שהחל מהמתווה לשוויון בנטל והחוק שעתיד לעבור, המספרים ימשיכו במגמת העלייה שאופיינה מ-2007.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 520 ו-521 נתקבלו.
אורי שיינין
¶
זאת פנייה בסעיף 68 של רשות האוכלוסין וההגירה. הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים להתאמת השכר, להתאמת התקציב לביצוע בפועל, בפרט בסעיפי השכר. בנוסף יש כאן פנייה להגדלת התקציב של המענק לעוזבים מרצון בהתאם להחלטת ממשלה בנושא, הגדלת המענק ל-3,500 דודלר.
אורי שיינין
¶
בשנתיים האחרונות היו בערך 2,500 כל שנה, בשנים 2012 ו-2013. כרגע, מהנתונים הראשוניים שקיבלתי, אבל אלה נתונים ראשוניים שצריך לקחת אותם בערבון מוגבל, לפחות לגבי חודש דצמבר אנחנו מדברים על קצב של 600 אנשים. אני לא יודע לומר האם זה יישמר אבל נחכה ונהיה יותר חכמים בעוד חודשיים-שלושה ואז אשמח להעביר דיווח לוועדה.
מורן מזור
¶
קרן טרנר, לדעתי היא הייתה רכזת תחבורה ולא רפרנטית תחבורה ציבורית. אנחנו עובדים ביחד כמובן.
הפנייה מיועדת להתאמת תקציב הפיתוח של משרד התחבורה וקצב הביצוע בפועל. נזכיר שמדובר בפרויקטים מאוד מאוד גדולים בהיקף של מיליארדי שקלים וכל התקדמות ואבן דרך בעצם גוררת ביצוע של מאות מיליוני שקלים של החברות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת, יש לכם מערכת שמפקחת ומרגישה שבפרויקט מסוים זה מתנהל איטי יותר ובפרויקט אחר מתנהל מהר יותר ואז אתם מסיטים מאחד לשני:?
מורן מזור
¶
יש חברות ביצוע, כמו חברת רכבת ישראל ונתיבי ישראל, מע"צ לשעבר, שמבצעות את הפרויקטים. הקבלנים מקבלים כסף בהתאם להתקדמות, בהתאם לעמידה באבני דרך. במידה והקבלן עמד באבני דרך בחלק מהפרויקטים, הוא מקבל כסף ולכן הביצוע בפרויקטים האלה הוא יותר גבוה. בפרויקטים אחרים בהם הקבלנים לא השלימו את אבני הדרך, הם לא מקבלים את הכסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה 527? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 527 נתקבלה.
יוסי עדס
¶
הפנייה נועדה לתגבור תקציב הרשות לטבע וגנים. זאת בעצם השלמה לפנייה שאושרה הבוקר בוועדה. תגבור תקציב בסך של 13 מיליון שקלים לתקציבים השוטפים של הרשות, טיפול שוטף, טיפול בשטחים פתוחים, גיזומים וכדומה.
יוסי עדס
¶
מדובר בתגבור תקציב הרשות לטבע וגנים בסך של 13 מיליון שקלים עבור פעולות שוטפות של רשות הטבע והגנים.
יוסי עדס
¶
לחברה יש הכנסות עצמיות אבל הן לא מכסות את כל ההוצאות שלה, בעיקר בהשקעות שוטפות, בפיתוח, בטיפול בשטחים עצמם.
יוסי עדס
¶
הייתה תכנית עסקית שבהתאם לה נבנה תקציב רשות הטבע והגנים. בגלל סיבות שונות קרה שהרשות לא הצליחה לעמוד בהכנסות המיועדות וסוכם שבמידה והרשות לא תצליח לעמוד, חצי הרשות תצטרך לכסות בעצמה וחצי יבוא תקציב המדינה.
יוסי עדס
¶
בפנייה הקודמת – אני פחות מכיר את הפניות הישנות מתחילת השנה אבל אני מכיר מהתקופה האחרונה – היום הועברה פנייה בסך של 16 מיליון שקלים וכאן מדובר בעוד 13 מיליון שקלים.
יוסי עדס
¶
כן, אבל זה כולל תקציבי פיתוח שהרשות עדיין לא סיימה וזה תקציב שמתפרס על פני שנים בפועל. כאן מדובר בתקציב השוטף.
יוסי עדס
¶
התקציב שלהם נבנה בנפרד ולא בתוך מסגרת תקציב המדינה. תקציב המדינה, זאת השתתפות בתקציב רשות הטבע והגנים ולכן אני לא יודע כרגע בדיוק את המסגרת של תקציב רשות הטבע והגנים בפני עצמה. אני לא זוכר בעל פה את התקציב של רשות הטבע והגנים כיוון שרשות הטבע והגנים יש לה תקציב נפרד שהוא לא בתוך תקציב המדינה אלא המדינה משתתפת בתוך תקציב רשות הטבע והגנים. מה המסגרת התקציבית של רשות הטבע והגנים, אני כרגע לא יכול לומר.
יוסי עדס
¶
אמרתי שאני לא זוכר. בתקציב המדינה מופיע עבור רשות הטבע והגנים 279 מיליון שקלים כאשר חלק גדול מזה הם גם כן תקציבי פיתוח שמתפרסים על פני שנים. התקציב השוטף, אני לא זוכר כרגע מה המסגרת התקציבית של רשות הטבע והגנים כיוון שהיא בפני עצמה. זה כאילו תקציב נפרד של רשות בפני עצמה והמדינה משתתפת ויש לה חלק בתוך התקציב השוטף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תנסה לרכז לנו כמה כסף עבר מאז אישור תקציב המדינה.
מי בעד אישור פניות מספר 528 ו-529?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 528 ו-529 נתקבלו.
דליה ציוני
¶
עודפים לא מחויבים במשקים כספיים במשרד השיכון. משקים כספיים הם משקים הם שההכנסות וההוצאות הם משק שמממן את עצמו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את מדברת על משרד השיכון. אתם יוצאים לפרסום שמקימים שכונה או מרחיבים ישוב וכל הפרויקט הזה הוא משק סגור.
דליה ציוני
¶
נכון. באותם משקים כספיים סגורים נכנסות ההכנסות עם השיווק ולא תמיד מספיקים באותה שנה להתחייב על כל ההוצאות שצפויות באותו משק אבל יודעים שבגלל שזה משק כספי סגור, הולכים לנצל ובגלל שזה משק סגור כל ההכנסות שצריכות להישאר בתוכו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה 70021? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 70021 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כסף שגבו כבר מאנשים ונועד לפיתוח. עד שיגיע זמן הפיתוח, שהאוצר לא יתלבש על זה.
פנייה מספר 29011.
דליה ציוני
¶
עודפים בתקציב הרגיל של משרד השיכון. התקציב מתחלק לתקציב רגיל, תקציב פיתוח ותקציב הסיוע. כאן אנחנו מדברים על התקציב הרגיל שיש לו עודף של מיליון ו-180.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 29011? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
העברה מספר 29011 נתקבלה.
אורי שיינין
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד הכלכלה וכן לתוספת של 761 אלף שקלים לתקציב משרד הכלכלה לטובת סקר מעסיקים בקרב האוכלוסייה הערבית שביצע מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה. התקציב עבר מתקציב הלמ"ס.
אורי שיינין
¶
לא. זה סקר של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה. זה לא סקר ראשון אבל זה סקר ייחודי בהקשר הזה שהוא בוחן את ההתפתחות דווקא מהצד של העסקים ולא מהצד של המועסקים.
מיכל בירן
¶
השאלה היחידה שנשאלת היא למה זה לא מהתקציב השוטף של המשרד. מה חדש בזה? למה זה לא היה בתקציב?
אורי שיינין
¶
אני רוצה לתקן כי נפלה טעות. חברת הכנסת מיכל בירן צודקת. אני כתבתי בטעות בדברי ההסבר שזה עובר מתקציב הלמ"ס אבל זה מתקציב הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי שהם הזמנו את הסקר. אני מבקש לתקן. סליחה.
אורי שיינין
¶
התאמות של תקציב הביצוע בפועל. השינויים הפנימיים נועדו בעיקר לביצוע התאמות של התקציב לביצוע בפועל, בעיקר בסעיפים של סעיפי שכר ותפעול של שירות התעסוקה. בנוסף יש הסדר רב שנתי לתקצוב המכללות הטכנולוגיות וזאת איזושהי פעימה ראשונה של התקציב של זה שאתם תראו, אני מעריך, בשנה הבאה עוד פנייה בנושא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, המכללות הטכנולוגיות, מאוד חשוב שיתמכו בהן. הן הוזנחו הרבה. אנחנו שמחים.
מי בעד אישור פניות מספר 533 ו-534? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
העברות מספר 533 ו-534 נתקבלו.
יוסי עדס
¶
לירושלים יש חוק יסוד: ירושלים, בירת ישראל. בשל כך מועברים אליה מענקים מיוחדים. במקביל היא לא מקבלת במסגרת מענק האיזון אלא היא מקבלת רק במענק הבירה והתקציב הוא כדי לסייע לירושלים להתמודד עם כל ההוצאות שיש לה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כעיר בירה, ממשלת ישראל החליטה שמגיע לה. נדמה לי שזה עוד מזמנו של אולמרט כראש העיר או אפילו לפני כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא נלקח מהיכן שאת אומרת. שיכון, 10 מיליון. פעולות פיתוח במרקם הוותיק וריכוז מאמץ.
קארין אלהרר
¶
אתה לא בעמוד הנכון. לוקחים מסבסוד ריביות להלוואות ומענקים, מסיוע לחסרי דירה. אולי יש לנו טבלאות שונות.
קארין אלהרר
¶
היה כאן מאוד שמח והחלטנו שזה לא הגיוני שאתם תיקחו מסעיף תקציבי שהוא סופר חשוב לאוכלוסיות מוחלשות. על הדיון של הבוקר הגשנו רביזיה ואמרנו שאנחנו מסכימים להעברה רק בכפוף לכך שבשנה הבאה אתם מעבירים בדיוק את אותם סכומים כתוספת תקציבית לסעיף התקציבי הזה. אותו דין יחול גם כאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מהרזרבה הכללית. תסביר לי. יוצא מהרזרבה הכללית 49 מיליון. בדיוק הסכום הזה יוצא מהרזרבה הכללית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה בדיוק כאן הרזרבה הכללית ורשויות מקומיות? תסביר לי מה האינטראקציה ביניהם. מאיפה זה יוצא? איפה היציאה הראשונה שלו? או שזה משהו אחר.
אורי שיינין
¶
הכסף שעובר למענק בירה, זה 49 מיליון. הכסף הזה מגיע ממספר סעיפים שונים. הכסף יוצא מסעיף 42, סעיף 70 וסעיף 13. סך הכול הסכום שיוצא משלושת הסעיפים האלה הוא 49 מיליון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מציע שנאשר את זה עם רביזיה כאשר אחת משתיים: או שתשנו את המקור או שיובטח שהסכום הזה יחזור ב-2014.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני נותן לו את האופציה. שידבר עם השר שלו או עם מי שצריך. לפני כן לא נשחרר את הרביזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ברגע שהם יבואו ויודיעו בשם השרים הרלוונטיים שהתקציב הזה או יגיע ממקור אחר וייתנו את המקור, או שאם זה יורד מכאן, זה יושלם ב-2014, כי ראינו שאם שם לוקחים, סימן שיש שם עודף ובמקום שהאוצר ייקח עדיף שאנחנו ניקח, אבל שישלימו את הסכום הזה ב-2014.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קודם כל, יש את הרפרנטים. שנית, אנחנו רושמים את זה אצלנו ונזכור את זה. אין לנו דרך אחרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הם קובעים סדר גודל, הגיעו כמה שהגיעו ונתנו להם ונשאר. זאת סטייה של אחוז אחד בסך הכול.
קארין אלהרר
¶
אני לא מתרשמת מהמעשייה הזאת. היא לא משקפת שום דבר. מנכ"ל משרד השיכון אומר בצורה מאוד גלויה, והוא לא מתחבא מאחורי, לגבי הנהלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן, אבל הנהלים נקבעים בתחילת השנה. יכול היה נניח להיות מצב שהכול ייגמר ועוד יהיה חוסר והמדינה תיתן כי היא מחויבת בכך.
קארין אלהרר
¶
אני מסבירה לך שמה שהם עושים, הם לא רוצים להגיע למצב שיש חוסר והמדינה תיתן . הם קובעים נוהל שבו קובעים מה הקריטריונים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא חשוב, עם התקציב. נניח בו זמנית, אבל הם לא יודעים כמה יגיעו אפילו לפי הקריטריונים האלה.
שמעון סולומון
¶
אתן לך דוגמה מובהקת. למשל התקציב של דיור לזוגות צעירים יוצאי אתיופיה. דוגמה חיה. זה אותו עיקרון. רק לומר לך מה זה תת ביצוע מול תכנון. אתה קובע מראש קריטריונים ונהלים שלא מאפשרים לך לבצע, אני מתכוון לאזרחים, ואז אתה בא בסוף ואומר שלא ביצעו ויש עודף אבל זה לא נכון, זה עודף מדומה שצריך לבדוק אותו כי בעניין הזה של דיור יש כל כך הרבה פניות ויש צורך ולכן איך יתכן שיש שם עודף אם יש נהלים ותקנונים הגיוניים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרנו שנעשה דיון נפרד על הנהלים ועל הקריטריונים.
אם כך, נאשר את זה עם רביזיה.
מי בעד אישור פניות מספר 522 עד 525? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנע – 1
העברות ממספר 520 עד 525 נתקבלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברות אושרו. אני מגיש רביזיה בהתאם למה שקבענו כאן.
את הטיפול בנושא הזה תשתדלו לעשות היום כי אין זמן.
פניות מספר 530 עד 532.
מורן מזור
¶
הפנייה מיועדת להתאמת התקציב השוטף של משרד התחבורה על קצב הביצוע בפועל. מדובר בהתאמות שכר כאלה ואחרות בין היחידות השונות. וכן להעברת תשעה מיליון שקלים מתקציב הפיתוח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לתקציב השוטף של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בהתאם לתקציב המאושר של הרשות לשנת 2013.
מורן מזור
¶
העברה בין יחידות בתוך המשרדים. כפי שאמרתי, מדובר גם בהעברה של כתשעה וחצי מיליון שקלים בתוך התקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בין תקציב הפיתוח של הרשות הלאומית לבין התקציב השוטף של הרשות הלאומית. מדובר בהעברה שנעשתה בהתאם לתקציב המאושר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנת 2013.
מורן מזור
¶
לא מדובר בתוספת, לא מדובר בהעברה מתקציב הפיתוח לתקציב השוטף שלה, אלא בהתאמה של תקציב המדינה לתקציב המאושר של הרשות. התקציב של הרשות לשנת 2013 אושר באיחור רב ולאחר שאושר תקציב המדינה. לכן נדרשת ההתאמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות 530 עד 532? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 530 עד 532 נתקבלו.
ניר אמסל
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה. זאת הפנייה האחרונה, כמדומני, של משרד ראש הממשלה לצורך התאמת התקציב.
דרורה שטייניץ
¶
אין תוספת תקציב, אלא אלה רק שינויים מתוך מקורות המשרד לסעיפים שתוקצבו בחוסר בתחילת השנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה 535? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 535 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת העברה למד"א. אני אסביר מה קורה. מד"א עבד בשטחי יהודה ושומרון והיה צריך לקבל כספים שלא הגיעו. כנראה סוף כל סוף מישהו התעורר ומעביר למד"א . אני רואה כאן שמשרד הבריאות מעביר מהרזרבה וממנו זה עובר למד"א להפעלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מדובר על 2013. אני יודע שכבר הרבה זמן מדברים. ביקשו גם ממני ללחוץ על משרד הבריאות שישלם למד"א. אני יודע שהשנה מד"א לא קיבל את כספו, היה לחץ גדול והנה זה מגיע לכאן.
מי בעד אישור פנייה מספר 537? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 537 נתקבלה.
דרורה שטייניץ
¶
שלחו לזבולון קלפה מייל בנושא והסבירו לו באיזה פרויקט הסברה מדובר. הוא קיבל את ההסבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה יכול לתפוס אותו? אם זה בסדר, נעביר את זה. הוא חשב שאחד הסעיפים בהעברה שמדברים הולך להסברה של מגזר המיעוטים אבל זאת הסברה שהוא אומר שאם זה משהו מתכוון, זה מישהו שהוא אנטי ישראל מובהק, איש חמאס וזאת שערורייה אם אנחנו נותנים לו כסף להסביר. לכן הם הלכו לבדוק אם זה אותו אחד והם חזרו עם תשובה.
ניר אמסל
¶
אדוני היושב ראש, אולי אתם מעדיפים להצביע על זה ולעשות רביזיה וברגע שנניח את הדעת, תסירו את הרביזיה.
גילה גמליאל
¶
אין בעיה. לדעתי כדאי להגיש רביזיה על מה שהחלטנו כרגע לגבי המשרד שלהם וכך הם לא יצטרכו לבוא לכאן שוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה 518? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
העברה מספר 518 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההעברה אושרה פה אחד. אני מגיש רביזיה בשמי עבור זבולון.
ניפגש שוב בשעה 14:30.
<(הישיבה נפסקה בשעה 14:25 ונתחדשה בשעה 14:35.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מחדשים את הישיבה.
זימנו את כולם לשעה 14:30 ועכשיו 14:35. אנחנו מצביעים על הרביזיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 444 עד 446 נדחתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 475 עד 476 נדחתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 509 עד 513 נדחתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה 314 נדחתה.
טמיר כהן
¶
פניות מספר 495 עד 499 ופניות מספר 501 ו-503, משרד התרבות והספורט. אם הוא מסיר, הוא היחיד, אז אין הצבעה.
טמיר כהן
¶
על ירושלים, זאת רביזיה של ליצמן.
493 ו-494 זה רשויות פיקוח וגם רשות ההגבלים נכנסת כאן ועוד דברים נוספים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 493 ו-494 נדחתה.
טמיר כהן
¶
רביזיות של זבולון הן על המועצה הישראלית לצרכנות, יש את רשות הטבע והגנים ואת משרד ראש הממשלה.
זבולון קלפה
¶
אפשר להתנות את זה? לפי מידע שבידי, הפעולות האלה מבוצעות על ידי מטה היישום להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
זבולון קלפה
¶
ראינו בשורה אחת לפני האחרונה בטבלה, הייתה העברה של מיליון שקלים והתקציב שלהם הוא 11 וחצי בערך.
זבולון קלפה
¶
כן, אבל קיבלתי תשובות שהן לא מספקות כי בפועל כן מועסקים שם כל מיני אנשים של התנועה האיסלאמית, הפלג הצפוני, כמסבירים של ישראל באירופה. אני אומר שאני אהיה מוכן להסיר בתנאי שפעולות ההסברה בחוץ לארץ יופסקו אלא אם כן הדברים נעשים כאן בתיאום יחד אתנו.
זבולון קלפה
¶
את יכולה לבקש הסכמה של מישהו שם? שנושא ההסברה יידון כאן בנפרד. אני אומר לך שאני לא רוצה לתקוע לא אותה ולא אותה, אבל מצד שני גם לא יעלה על הדעת שמי שמנהל את ההסברה שלנו באירופה זה הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית. נשמע לי שהלכנו כאן לאיבוד באיזשהו מקום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי את שני הסעיפים שאני לקחתי על עצמי, שנקבל התחייבות לכך שהכסף של חסרי הדיור יעבור ל-2014.
זבולון קלפה
¶
אני משאיר את זה. כדי לדעת את הפרוצדורה שלא נטעה. מה המשמעות של הדבר? מספיק להודיע לכם?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הרביזיה היא שלי והוא טוען שגם של גילה אם כי אני לא בטוח. הרביזיה היא שלי בשמך.