פרוטוקול

 
PAGE
35
ועדת הכספים
23/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 245>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 10:00
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
קארין אלהרר

מיכל בירן

באסל גאטס

משה גפני
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי

יצחק כהן

עליזה לביא
אראל מרגלית

אורית סטרוק

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

זבולון קלפה
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר

יעקב אשר

רונן הופמן

רינה פרנקל

יפעת קריב

פנינה תמנו-שטה
<מוזמנים:>
אופיר להב - מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לקליטת העלייה

שרי שלזינגר - תקציבאית המשרד לקליטת העלייה

פיני שני - סגן ראש מינהל השיווק, משרד התיירות

קרן שפר - תקציבאית משרד התיירות

דוד שטינמץ - תקציבן משרד הכלכלה

סימה נח ימין - מרכזת תקציבים, משרד החוץ

אדר שץ - אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

חגי דרור - אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

ענת טל - יועצת שר הביטחון

דב בארי - רכז תחום ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

נועה היימן - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה רותם - רכזת ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי קופינו - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נועם שטרן - רפרנט תמ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - רפרנט מקרקעין, אגף התקציבים, משרד האוצר

נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלכס קגנוב - רפרנטית מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

מורן מזור - רפרנט תחבורה ציבורית, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוגב גרדוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

גיא הרמתי - אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

הדר הורן - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה פשקוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד שלומי מור - המוסד לביטוח לאומי

שלמה ענתבי - רשות המסים בישראל

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

עו"ד נסים עוג'ר - היועץ המשפטי, איגוד הארגונים החברתיים

צבי קסלר - לוביסט, מייצג את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים.
<טמיר כהן:>
בהתאם לסדר היום, אנחנו מתחילים בהצבעות על הרביזיות.

פניות מספר 256 ו-257 – רשויות מקומיות. מדובר על מיליון ו-400 אלף שקלים ממשרד הרווחה למשרד הפנים עבור הדרכת עובדי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פניות 256 ו-257 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 311 – חקלאות. היה ביצוע שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פנייה מספר 311 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות מספר 324 ו-325 – משרד הפנים. תקציב האגף לעדות לא יהודיות בסך 11 מיליון שקלים בגין התחייבות עבר וכן תקציב של ארבעה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור מבני דת לעדות לא יהודיות.

<אלעזר שטרן:>
יש כאן מישהו ממשרד הפנים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת רביזיה.

מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פניות מספר 324 ו-325 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 327 – מימון מפלגות. התאמת תקציב מימון המפלגות לבחירות בסך 16 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פנייה מספר 327 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות מספר 328 עד 332 בעניין הרשויות המקומיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פניות מספר 328 עד 332 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 352 – משרד התחבורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פניות מספר 352 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 353 – משרד ראש הממשלה. תקצוב של 126 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב שעיקרם תקצוב פיצויים והסכמי העתקה. מנהלת תנופה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי ימנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פנייה מספר 353 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<אלעזר שטרן:>
דרך אגב, הרביזיה הזאת, איציק משך אותה.

<טמיר כהן:>
הייתה רביזיה גם של חברת הכנסת סתיו שפיר.

פניות מספר 372, 373 ו-375 – משרד הכלכלה. מיגון מעונות יום. כשבעה מיליון שקלים עבור מיגון מעונות יום ומשפחתונים ביישובי עוטף עזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב

הרביזיה על פניות מספר 372, 373 ו-375 נדחתה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
עד כאן הרביזיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין יותר רביזיות. כל מה שעבר בשבוע שעבר, אושר.

עכשיו מחלקים לכולם את הבקשה מספר 230 ו-231, משרד החינוך שאמורה הייתה לעלות ביום רביעי אבל הישיבה בוטלה.

<טמיר כהן:>
היא עלתה לפני כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נועה, את מוכנה להסביר?

<נועה היימן:>
הפנייה נועדה להתאים את שכר המורים.

<יצחק כהן:>
אני רואה שזה הגיע בנובמבר.

<נועה היימן:>
אכן הפנייה נשלחה לוועדה לפני מספר חודשים, אבל עוד לא הצבעתם עליה. היא נועדה להתאים את הסכום לביצוע בפועל של שכר המורים. במהלך כמה השנים האחרונות נחתמו שני הסכמי שכר מאוד גדולים עם הסתדרות המורים ועם ארגון המורים ובגלל שני ההסכמים האלה מאוד קשה לנו לצפות את עלות שעת הוראה. מכיוון שכל שנה נכנסים עוד בתי ספר ועוד עובדי הוראה, קשה לנו לצפות מראש כמה מורים ייכנסו ובהתאם לכך מה יהיו עלויות השכר בפועל.

חוץ מזה, באוגוסט האחרון חתמנו על הסכם שכר נוסף עם הסתדרות המורים, הסכם בגובה של 260 מיליון שקלים לשנתיים וחצי שגם אותו אנחנו מתקצבים בפנייה.
<אלעזר שטרן:>
כתוצאה מאי האישור הזה יש היום מורים שמקבלים חצי מהשכר שלהם?

<נועה היימן:>
השכר משולם. אין מורה שנפגע כתוצאה שלא מאשרים. השכר משולם כי המדינה לא יכולה לשלם שכר בזמן והיא מחויבת לכך בהתאם לחוקי העבודה. בסוף השנה יש לנו גירעונות בשכר מכיוון ששילמו כל השנה למורים בהתאם לשכר שמגיע להם.

<אלעזר שטרן:>
אני מכיר מקרים כאלה שזה כך, אבל צריך לבדוק למה זה קורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 230 ו-231? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 230 ו-231 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

אנחנו עוברים לחוברת הקטנה של הביטחון. אני רוצה לראות אם יש העברות כספיות לבריאות ולרווחה. מי נמצא כאן מטעם האוצר לגבי העברה של משרד הביטחון? קיימנו על זה דיון ארוך ומקיף וסופו של דבר לא העליתי את זה להצבעה מאחר וראינו שמורידים ממשרד הרווחה 149 מיליון שקלים וממשרד הבריאות מורידים 133 מיליון שקלים. אמרנו שאנחנו לא מוכנים לאשר כספים לביטחון על חשבון שני המשרדים האלו. סוכם שיחזירו את הכסף הזה למשרדים ולצורך כך יעבירו אלינו שתי העברות כספיות – אחת לרווחה על סך 149 מיליון שקלים והשנייה לבריאות על סך 133 מיליון שקלים. נמצא כאן מישהו שיודע להציג את זה?

<איתי טמקין:>
יוגב גרדוס, רכז תקציב באגף יגיע עוד כמה דקות וייתן את התשובות לשאלות האלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמתין לו.

<סתיו שפיר:>
לפי מה שנאמר לנו, ההוצאה אמורה לצאת מביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הביטוח הלאומי יחזיר. אני רציתי שאנחנו לא נצביע על כך שמקצצים מהמשרדים האלה ויעבירו לביטחון.

<סתיו שפיר:>
אמרנו שמקצצים ומחזירים למשרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מצביע. הוא אומר שהצוות שלהם צריך להגיע.

<קריאה:>
אפשר להסביר את פניית הביטחון וברגע שיגיע הרכז נדבר על פניות הרווחה והבריאות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נחכה ליוגב.

נעבור לחוברת וברגע שיגיע יוגב, נחזור לפניות האלה.

פנייה מספר 346.

<טמיר כהן:>
למען הסדר, זאת ההעברה בה הפסקנו את הדיון הקודם. אנחנו למעשה ממשיכים את הדיון של שבוע שעבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל ההעברות שהגיעו עד יום רביעי אחר הצהרים, אותן קיבלתם ביד, נדון בהן היום, ומה שהגיע קצת לאחר מכן ונשלח, נדון בו מחר כדי שיהיה עוד יום לכל אחד לעשות את כל הבירורים ולראות את הדברים אותם הוא רוצה לראות. לכן לקחנו גם את היום וגם את מחר. מאחר ואנחנו בסוף שנה, כולם יודעים שמה שלא יעבור, המשרדים יפסידו ואם לא תהיה סיבה מיוחדת, אין לנו עניין לעכב.

פנייה מספר 346. אין רפרנט. נחזור אליה אחר כך.

נמשיך הלאה לפניות מספר 350 ו-351.

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב השינויים הבאים
תקצוב שישה מיליון שקלים לשיפוי רשויות בגין שינוי שיעורי ההשתתפות. לפני מספר שבועות אישרה הוועדה - ומליאת הכנסת לאחר מכן – את שינוי שיעור ההשתתפות במועצות הדתיות. כחלק מהצעת החוק שאפשרה את זה נאמר שרשויות שעד חודש אוגוסט – כלומר, עד כניסת תקציב המדינה לתוקף – שיעור ההשתתפות שלהן היה נמוך ממה שיהיה לאחר מכן, אנחנו נשפה אותן מהתקופה הרטרואקטיבית. מדובר במספר רשויות ששיעור ההשתתפות שלהן עלה מ-60 ל-75 והמדינה לא רוצה לפגוע רטרואקטיבית באותן רשויות ולכן הן משופות על התקופה הזאת.

תקצוב של שישה מיליון שקלים לקשרים דתיים ורוחניים עם התפוצות.

<אלעזר שטרן:>
ההוצאה הזאת במועצות הדתיות, למה היא הולכת?

<צחי דוד:>
זאת השתתפות המדינה בתקציב המועצות הדתיות.

<עליזה לביא:>
כבר היה כאן דיון על זה.

<צחי דוד:>
היה דיון עקרוני וכרגע זה תקצוב שמגבה את הדיון.

<עליזה לביא:>
אבל אישרנו להם. היה כאן המנכ"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. יש לנו כאן טעות.

<עליזה לביא:>
מה ההבדל בין הדיון שהתקיים לפני שבוע בו היה המנכ"ל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סוכם שיהיה אלכסון והרשויות העשירות יותר ייתנו עד 75 אחוזים במקום שישים אחוזים והחלשות ייתנו פחות. את זה אישרנו. זה גם חוק ואישרנו. אישרנו גם את אמות המידה. אמרו ביושר שמאחר שהרשויות לא ידעו שזה יהיה, הרשויות הגדולות שעכשיו צריכות לשלם 75 אחוזים, שלוקחים מהן, לוקחים עכשיו על כל השנה כאשר בפועל הן יודעות על כך רק ארבעה חודשים. אז המדינה אמרה שישפו אותן על החודשים עד התקציב, תחילת 2013, כאילו עכשיו לוקחים מהן 75 אחוזים במקום שישים אחוזים וזה הסכום הזה. זה מה שהם הבטיחו ועכשיו הם עושים את זה. זה בסדר. שיפוי של הרשויות המקומיות העשירות שצריכות לתת יותר. משהתקציב אושר, הן ייתנו יותר וזה בסדר, אבל עד אז זה השיפוי שנותנים להן.
<ראובן ריבלין:>
לא יחול רטרואקטיבית.

<עליזה לביא:>
על מה אנחנו מדברים עכשיו? מה זה למשל ארבע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאט לאט. הוא הסביר את אחד. עכשיו תסביר מה זה שתיים.

<צחי דוד:>
שתיים. תקצוב של שישה מיליון שקלים נוספים לקשרים דתיים ורוחניים עם התפוצות. דובר על זה בוועדה וזה הוצג כאן בפנייה אחרת.

<עליזה לביא:>
היה מגוון פניות ממגוון משרדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צחי, למרות שהסבירו, אתה יודע להסביר את הנושא של קשרים?

<צחי דוד:>
ודאי. קשרים דתיים ורוחניים עם התפוצות היא תקנת תמיכה בה המשרד לשירותי דת תומך בפעילות של מפגשים עם נוער וצעירים יהודים בתפוצות ויצירת פעילויות חברתיות עבורם. מתקיימים מבחני תמיכה לפי סעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב ומבוקש תגבור של התקנה הזאת.
<סתיו שפיר:>
במי אנחנו תומכים? מי הגופים הנתמכים?

<צחי דוד:>
עמותות נתמכות.

<סתיו שפיר:>
איזה עמותות?

<צחי דוד:>
את שמות העמותות? אני לא מכיר.

<סתיו שפיר:>
שמות העמותות. זאת לא העברה ראשונה שעוברת לקשרים רוחניים עם התפוצות. ההגדרה היא הגדרה ממש משעשעת. מי העמותות הנתמכות?

<צחי דוד:>
אני יכול לבקש להעביר את השמות.

<עליזה לביא:>
למה רק עמותות? הבנו שאלה גם משרדי ממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הם עושים? כל זה בעיקר קשר עם הנוער?

<צחי דוד:>
צעירים. אני לא יודע אם דווקא נוער. דווקא יותר קולג'ים.

<סתיו שפיר:>
מי העמותות הנתמכות?

<צחי דוד:>
אני לא מכיר את השמות.

<סתיו שפיר:>
הוצאה של שישה מיליון שקלים שאתה לא יודע להיכן הם הולכים?

<צחי דוד:>
לעמותות.

<אלעזר שטרן:>
אני אגיד לך למה שואלים. אני חושב שאנחנו יודעים שמשקרים אותנו. אני אומר לך את האמת. אני יודע שמשקרים אותנו לכן כל פעם סתיו על פניו היא נודניקית. אם אני לא הייתי יודע שמשקרים אותנו, לא הייתי שואל את השאלות האלה. אני אומר לך, משקרים אותנו. אנחנו חברי ועדת הכספים ולא יודעים מה קורה עם מאות מיליוני שקלים שאנחנו מרימים עליהם את היד. לצערי הרב יושב ראש הוועדה לא עוזר לנו בזה. זאת תרבות שאני אומר לך את האמת, אני מתבייש להיות חלק ממנה אבל אני חלק ממנה. אם אתם תמשיכו לתת לנו תשובות כאלה של עמותות, ואני יכול להגיד לך שאני מכיר אנשים שמקבלים כספים מהדברים האלה.

<עליזה לביא:>
מעמותות שונות.

<אלעזר שטרן:>
שמקבלים כספים כתוצאה מהמסחרה הזאת שעובדת כאן. אני שואל חמש פעמים אם יש כספים קואליציוניים ואומרים לי שאין, ואחרי כן בא שר ואומר לי שהוא העביר 120 מיליון והוא יעביר יותר. שר הכלכלה כותב כאן נגד ואחרי כן שר אחר מהמפלגה שלו כותב שהוא העביר 120 מיליון, גם אם ניסן רוצה עד סוף השנה להעביר כאן את הכספים האלה מהר, תגידו לנו מה להעביר ואיפה אין חשדות. בכספים האלה יש חשדות. תגידו לנו משרד הביטחון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, מה שאתם יודעים כי אני לא צריך לחשוד ואני לא צריך אחר כך ללכת ולהסתכל במראה ולהתבייש במה שאני רואה בה כי זה המצב היום. אני אומר לך את האמת.

<סתיו שפיר:>
לפני שאתה עונה. יש כאן בטבלה, מה שש הספרות תחתן זה נכנס? איפה זה נמצא?

<צחי דוד:>
0462, 02, תמיכה בשירותי הדת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאיזה משרד זה עובר?

<צחי דוד:>
לשירותי הדת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד הדתות או משרד התפוצות?

<צחי דוד:>
למשרד לשירותי הדת.

<סתיו שפיר:>
הוא לא מסכים לומר לי מי אלה העמותות.

<עליזה לביא:>
משרד שירותי הדת נותן שירותי דת מחוץ לישראל?

<סתיו שפיר:>
צחי, אתה לא יודע מי העמותות הנתמכות?

<צחי דוד:>
לא.

<סתיו שפיר:>
אתה רוצה להגיד לי שיש כאן סעיף של שישה מיליון שקלים ואתה לא יודע?

<צחי דוד:>
אני לא יודע את שמות העמותות שנהנות. גם במשרד התרבות אני לא מכיר כאגף תקציבים את שמות הנהנות מתקנות התמיכה. זה לא מענייני.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת, זה לא כסף.

<צחי דוד:>
זה לא מה שאני אמרתי. זאת פרשנות שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטוח שזה משרד הדתות ולא משרד אחר?

<צחי דוד:>
בטוח.

<סתיו שפיר:>
איך אתה יכול להגיד דבר שאתה לא יודע מי נהנה מהכסף הזה?

<צחי דוד:>
0262, המשרד לשירותי דת, 046202, תמיכה בשירותי הדת. אני כן אגיד דבר נוסף. אכן הועברו לשם תקציבים השנה וגם בשנה שעברה ולכן החליט אגף החשב הכללי לבצע איזושהי בדיקה - לא כי אני אומר שיש בעיה אלא בגלל שעברו יותר תקציבים מבעבר – יותר מעמיקה של הפעילות לכשתהיה.

<סתיו שפיר:>
התקציב הזה לא עובר רק דרך משרד הדתות. יש תקציב שעובר דרך משרד החינוך, תקציב שעובר דרך משרד התרבות ותקציב שעובר תחת משרד ראש הממשלה. יש כאן הרבה מאוד תקציבים לאותן מטרות, קשרים רוחניים עם התפוצות, קשרים עם התפוצות, ואנחנו לא יכולים להבין מה התקציב הזה כאן כי אתה לא מגלה לנו.

<צחי דוד:>
אני כן חושב שזה הוצג בפירוט רב בוועדה על ידי המשרד.

<סתיו שפיר:>
איזה משרד?

<צחי דוד:>
המשרד לשירותי הדת הציג ספציפית את התקנה הזאת בפרוטרוט בפנייה אחרת.

<עליזה לביא:>
אדוני היושב ראש, אני רוצה להזכיר לך בקשה שלי מהישיבה הקודמת והיא לקבל פילוח בין ההוצאות שהולכות למשכורות לבין ההוצאות שהולכות לשירותי דת במשרד הדתות. הבטחת לקדם את זה. אני מבקשת לקבל פילוח נוסף לגבי שירותי דת בארץ ושירותי דת בחוץ לארץ. אני לא מצליחה להבין מה קורה כאן. אני באמת לא מצליחה להבין מה קורה כאן בנוסף לכל מה ששאלנו לגבי העברות מהעברות שונות לחוץ לארץ באמצעות משרדים שונים. אני לא כל כך מבינה האם משרד הדתות נותן שירותי דת מחוץ לגבולות ישראל או לא ואני מבקשת לקבל על זה תשובה, ואם כן, מה רמת הפירוט של השירות ומה התקציב.

<סתיו שפיר:>
ב-046202 יש שמונה מיליון, אם אני לא טועה ולא שישה מיליון.

<צחי דוד:>
אני אסביר. ברמת התכנית, יש בסעיף שלוש שינויים פנימיים, אז 02 מסתכם בשמונה מיליון ובדברי ההסבר אני כמובן מראה לכם את ההעברות כמו שהן כי לפעמים יש את הסכימות של רמת התכנית.

<אלעזר שטרן:>
אתה יכול להגיד לי למה משרד שצריך רב ספרדי ורב אשכנזי בכל עיר - - -

<צחי דוד:>
אני לא יכול לענות על זה. אני כבר אומר לך שאני לא יכול לענות על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, עשה לי טובה.

<אלעזר שטרן:>
תעשה לי אתה טובה. אולי פעם אחת יאמרו לנו את האמת? אין לך מושג כמה זה עוזר לי כשאתה אומר לי שאתה יודע שאין כספים קואליציוניים, כי אז הייתי יודע שאתה מתכוון לזה. אתה יודע כמה זה היה עוזר לי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר שכל ישיבה תעלה את אותו נושא.

<אלעזר שטרן:>
כל ישיבה זה עולה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה עולה כאן?

<אלעזר שטרן:>
אתם מדברים על גיורים בתוך הארץ ורוצים ממני כספים לחוץ לארץ. יש חוקים, מחכים אצלכם חודש וחצי, או עררים או וטו ועכשיו אתם רוצים כסף לאמריקה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה אצלנו ומה זה אצלכם?

<אלעזר שטרן:>
אצלכם, המפלגה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה קואליציה, אתה קואליציה.

<אלעזר שטרן:>
לא. אני קודם כל אלעזר שטרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה מתכוון שכל ישיבה תעלה עוד פעם את הנושא של רב ספרדי ורב אשכנזי, כל ישיבה ובלי קשר לעניין, אם אתה רוצה כל פעם להמשיך בדרך של יושבת ראש המפלגה שלך, אז תעשה כך. לא ידוע, אולי החלטתם לערער את הקואליציה, בבקשה.

<אלעזר שטרן:>
לא החלטנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל ישיבה אתה מעלה את אותו נושא של רב ספרדי ורב אשכנזי, אורי אריאל ובנט. כל ישיבה אתה מעלה את זה, בלי קשר לשום דבר. אם המגמה שלכם היא לערער, בסדר.

<אלעזר שטרן:>
אין לי מגמה לערער.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מה זה קשור לנושא הזה? מה אתה רוצה ממנו?

<אלעזר שטרן:>
אתה רוצה כספים למשרד הדתות ואני יודע שיש בזבוז פי אלף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע שיש בזבוז?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במשרד המשפטים אין בזבוז?

<אלעזר שטרן:>
יכול להיות. כשיבוא משרד המשפטים, אני אשאל אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך על תקציב המדינה? לא מבין. אני ממש לא מצליח להבין מה אתם רוצים. אתה רוצה כל פעם לערער, בבקשה. כל פעם שיש נושא של דת, אתה אוטומטית יחד עם עליזה מתחילים. בסדר, בבקשה. אפשר לעשות את זה על כל משרד אחר, אם זה מה שאתם רוצים. אני לא מצליח להבין. יש משרד, יש לו צרכים, אם אתם חושבים שזה לא בסדר. תגידו.

<עליזה לביא:>
של מי הצרכים? אני לא מוכנה לשמוע את ההכפשות האלה. של מי הצרכים? של המשרד לענייני דתות? של המשרד לענייני תפוצות? של משרד הקליטה? של מי? אני רוצה לדעת למה בכל מה שקשור לנושא הזה, יש ברדק. למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין ברדק. יש לך שאלות.

<עליזה לביא:>
למה אף אחד לא יודע לענות לנו חד משמעית כמה יוצא החוצה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את ראית את התקציב של המדינה? ראית את התקציב של משרד הדתות?

<עליזה לביא:>
אנחנו עכשיו בהעברות, אדוני. למה כל מה שקשור לנושא הזה, זה פרטאצ' אחד גדול? אני רוצה להבין. אתה כועס על כך שאנחנו כועסים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא פרטאצ'. את עושה את זה כך. יש תקציב למשרד הדתות ושם את יכולה לראות מה שייך למשכורת ואת כל הדברים האחרים. את עברת עליו?
<עליזה לביא:>
איך אני יכולה לראות כמה הולכים לשלם? אף אחד לא נתן לי תשובה על זה עד היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את עברת על תקציב משרד הדתות?

<עליזה לביא:>
מישהו נתן לי אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הבעיה שלך? כל חברי הכנסת קיבלו.

<עליזה לביא:>
אני מדברת על הפילוח הזה של משכורות ושל שירותי דת, אדוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל חברי הכנסת קיבלו את החבילה עם הכול. רק צריכים להסתכל.

<עליזה לביא:>
אני רוצה לדעת באחוזים פילוח של שירותי דת לגבי משכורות ולגבי שירותי דת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסתכלי בתקציב. יש לך את התקציב.

<עליזה לביא:>
עד היום אף אחד לא ענה לי.

<היו"ר יניסן סלומינסקי:>
יש לך תקציב. תסתכלי בו.

<אלעזר שטרן:>
צריך לראות מעבר לתקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. היא רוצה לדעת על התקציב. מה הבעיה? תסתכלי בתקציב שיש לך.

<עליזה לביא:>
גם אתה לא יודע לענות. המנכ"ל שהיה כאן לא ידע לענות. המנכ"ל לא ענה לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הוא לא ענה לך? לא על השאלה הזאת.

<עליזה לביא:>
המנכ"ל לא ענה לי מה היחס במשרד הדתות בין משכורות לבין שירותי דת. זאת שאלה שאני שואלת אותה כבר שבועיים. מה היחס? תגיד לי. חמישים-חמישים? ארבעים-שישים? שמונים-עשרים? מה היחס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. יש תקציב ואת יכולה להסתכל.

<אחמד טיבי:>
תקים ועדת משנה חשאית והיא תענה לה. אלה משכורות חשאיות.

<ראובן ריבלין:>
היום בעיתון "הארץ" בעמוד הראשון מפרסם זרחיה שאחת המפלגות ויתרה על 19 מיליון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך להסביר מה אתה יודע להסביר. מה שאתה לא יודע, תמשיך הלאה.

<צחי דוד:>
לגבי השינויים הפנימיים בתקציב המשרד. מדובר בהתאמות סוף שנה. 800 אלף שקלים לפיתוח בתי עלמין, גם תקנת תמיכה לפיתוח בתי עלמין ברחבי הארץ ו-2.5 מיליון שקלים הגדלה לתקציב התמיכה בהקמת מוסדות דת. נשאלנו בקובץ מה סך כל תקציב תמיכה בהקמת מוסדות דת ואילו מוסדות דת – לדעתי על ידי חברת הכנסת שפיר – סך הכול 36 מיליון שקלים. מדובר בשיפוצים להקמה של מקוואות.

<סתיו שפיר:>
גם העברה כזו כבר הייתה לנו.

<צחי דוד:>
כן. זאת הגדלה ראשונה.

<סתיו שפיר:>
מה היה התקציב הבסיסי אותו העברנו בתקציב? בכמה הוא גדל?

<צחי דוד:>
הוא היה שלושים מיליון והוא גדל בעוד שישה מיליון במהלך השנה.

<סתיו שפיר:>
מה התמיכה בשירותי הדת?

<אלעזר שטרן:>
סלח לי, איפה המקוואות?

<צחי דוד:>
זאת תקנת תמיכה.

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך למה אני שואל. אמרו לי שבכנסת הקודמת כדי שהכסף למקוואות ילך למקום מסוים – עכשיו היושב ראש יכעס עלי – הגדירו גובה מעל פני האדמה.

<עפר שלח:>
מעל 400 מטרים.

<אלעזר שטרן:>
אתה מבין למה אנחנו שואלים? אתה לא אשם, אבל אתה מבין? היושב ראש מבין למה אנחנו שואלים שאלות כאלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא שמעתי דבר כזה. אני רק יודע שיש חוסר אדיר של מקוואות.

<אלעזר שטרן:>
לא אמרתי שאין. אני שאלתי איפה. עוד יהיה יותר חוסר. אם יעבירו את הנושא של הגיור כמו בני אדם, מקווים שעוד יהיה יותר מחסור אבל אנחנו שאלנו איפה הם.

<עליזה לביא:>
אנחנו באותה סירה. אנחנו רוצים שירותי דת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עליזה, אני אקריא לך. תקציב הדתות, המשרד לשירותי דת, מועצות דתיות-285 מיליון שקלים, תמיכה בשירותי דת-4 מיליון, בתי עלמין-50 מיליון, תמיכה בהקמת מוסדות דת-26 מיליון, שכר-18 מיליון, תפעול-14 מיליון. תקציב שהצבענו עליו.

<קארין אלהרר:>
ניסן, עם כל הכבוד, מה שהיא שאלה, כל שבוע אנחנו מקבלים בקשות להעברות תקציביות לשירותי דת ולקשרים רוחניים וכל מיני דברים שאף אחד לא מבין לאף הכסף הזה הולך ואין שום הסבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור. זאת שאלה אחרת. זאת לא השאלה שאמרתי שהיא יכולה להסתכל בתקציב.

<קארין אלהרר:>
זאת אותה שאלה. מה החלוקה של הכסף? שישה מיליון, קשרים דתיים ורוחניים, מה זה אומר? לאן הכסף הזה הולך? מה החלוקה הזאת בתוך התקציב? זאת השאלה.
<סתיו שפיר:>
4.56 ועכשיו אתה רוצה להגדיל את זה בשמונה מיליון. אתה רוצה לחשב לי כמה ההגדלה הזאת? אתה שם לב מה קורה כאן? תקציב בסיסי לתמיכה בשירותי דת שהוא 4.56, עכשיו אתם רוצים להגדיל אותו בשמונה מיליון שקלים. זאת הגדלה. בואו נדבר על זה. זה המספר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה את מדברת כרגע?

<סתיו שפיר:>
על ההעברה עליה דיברנו כרגע, על התמיכה בשירותי דת. העברה לצורך תמיכה בכל מיני עמותות שמייצרות קשרים רוחניים בתפוצות. לנו אומרים שישה מיליון אבל בעצם בטבלה זה שמונה מיליון וכשאני מסתכלת על התקציב הבסיסי, התקציב הבסיסי הוא 4.58. כלומר, אנחנו לא צריכים לעשות את החישוב באחוזים.

<עיסאווי פריג':>
אתה מגדיל את התקציב הבסיסי פי שניים.

<סתיו שפיר:>
תסביר לי בבקשה מה זה הסיפור הזה. מה כל כך דחוף לכם בסוף שנה ולאן זה הולך, וגם מי אלה העמותות האלה אליהן אתם מעבירים כסף.

<צחי דוד:>
לגבי העמותות הספציפיות, אני לא מכיר. יש סיכומים תקציביים והוחלט לתגבר את התקנה.

<סתיו שפיר:>
סיכומים ממתי? מאיפה? עבר תקציב מדינה לפני חמישה חודשים. מגדילים פי שניים את התקציב של הסעיף הזה ואתה אומר לי סיכומים תקציביים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתם את השאלות. תמשיך.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש לו תשובה, יש לו. אם אין לו תשובה, אין לו.

<סתיו שפיר:>
מה שהיה כאן עכשיו זה עוד נקודה קטנה בשרשרת של הטעיות. הם מגיעים לכאן עם רצון להכפיל תקציב. להכפיל, לא סתם להוסיף איזה שינוי קטן אלא להכפיל את התקציב הבסיסי. תגיד את זה בהתחלה.

<צחי דוד:>
חלק מהשינוי, מקורו בשינוי שהמשרד לשירותי דת ביצע מתקנה מסוימת, מתמיכה במועצות דתיות לתמיכה בשירותי הדת וזה בסדר. אנחנו מאפשרים למשרדים שינויים פנימיים. חלק זה סיכומים תקציביים והגדלות. גם זה קורה במהלך שנת תקציב.

<קארין אלהרר:>
אבל הגדלה פי שתיים?

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא במהלך שנת תקציב. אנחנו חמישה חודשים אחרי העברת התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. תמשיך הלאה. אנחנו לא מאפשרים לשר לעשות פעילויות במשרד שלו בסדר גודל של ארבעה מיליון שקלים? אתם רוצים שעל כל משרד נעשה כך?

<סתיו שפיר:>
הוא לא מוכן להביא לנו רשימה של הגופים שנתמכים בהעלאה התקציבית הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצאים כאן אנשי האוצר שבודקים את המשרדים. יש פריבילגיה לכל שר לעבוד במשרד שלו. אנחנו יכולים לשאול את השאלות, אבל אם אנחנו רוצים לא לתת לשרים אפשרות, בבקשה. תמיד כשזה מגיע לנושא הזה, אנשים מסוימים תמיד בנושא של דת, יש להם את כל השאלות שבעולם. כל המשרדים האחרים יכולים לעשות שינויים רדיקליים.

<סתיו שפיר:>
אתה לא יכול להאשים אותי בהיטפלות לנושא מסוים. יש כאן עמותות ומדובר בשמונה מיליון שקלים מכספי ציבור. אני רוצה להבין מי אלה העמותות האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם שר חושב שהוא צריך לעשות פעילות באוניברסיטאות בחוץ לארץ כדי שיהיה להן יותר קשר למדינה.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אתה משוכנע במה שאתה אומר?

<סתיו שפיר:>
למה להסתיר את זה? שיגיד מי העמותות. למה הוא מסתיר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא לא יודע להגיד לך. הוא לא מסתיר.

<סתיו שפיר:>
אז שילך ויגיד לנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה הוא צריך לדעת עד כדי כך?

<סתיו שפיר:>
כי אלה שמונה מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלה שישה מיליון שקלים. הוא מסביר לך.

<סתיו שפיר:>
תקרא את הטבלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש שם העברות אחרות. זה שישה מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
כפול מהתקציב שהיה בבסיס התקציב. שיסביר מי הגופים שמקבלים את הכסף הזה. הוא לא יכול לתת לך רשימה של העמותות? כי לא רוצים להגיד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע אם יש לו אותה ואני לא יודע אם הוא יודע.

<סתיו שפיר:>
תבקש ממנו להציג אותה. תרים טלפון, תשלח מייל למשרד ותבקש את הרשימה.

<צחי דוד:>
לא, צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ולא ב-תרים טלפון.

<סתיו שפיר:>
באמת, התשובות הכול כך מזלזלות באינטליגנציה של חברי הכנסת. זאת העברת מידע הכי בסיסית שיכולה להיות כדי שחברי הכנסת כאן לא ידעו על מה הם מצביעים. אין כאן שום דבר מסודר ואין כאן שום דבר נכון. כשאני צריכה לקבל החלטה, אני רוצה יותר מזה.

<עליזה לביא:>
אני כן רוצה כסף לבלניות. אתה יודע כמה הן מרוויחות? גרושים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם תמשיכי בדרך הזאת, לא יהיה להן. בפעם הבאה תבקשו את תיק הדתות במקום את תיק האוצר ותעשו את זה. בבקשה. אין לי שום בעיה.

צחי, תמשיך.

<משה גפני:>
על מה הוויכוח?

<סתיו שפיר:>
תקציב התמיכה בשירותי דת, לוקחים אותו כדי להעביר כסף לכל מיני עמותות לקשרים רוחניים עם התפוצות וצחי מסרב להגיד לנו מי העמותות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מסרב? כאילו הוא צריך לדעת לאיזה עמותות.

<צחי דוד:>
נעביר באופן מסודר את שמות העמותות שנהנות מהתמיכה בתקנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הוא יעביר לוועדה ונפיץ את זה.

<סתיו שפיר:>
לפני שאנחנו מצביעים על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה את תחליטי.

<סתיו שפיר:>
לא, אתה תחליט.

<עליזה לביא:>
למה אין נציג של המשרד לשירותי דת? למה בעצם צחי צריך לספוג כאן הכול?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמיד זה כך. תמיד אלה הרפרנטים של האוצר. האוצר בודק את זה ותמיד הוא עושה את זה כך.

<סתיו שפיר:>
ואף פעם לא מעביר את הרשימות.

<עליזה לביא:>
לא צריך להיות כאן הרפרנט של המשרד בשבילו אתה אמור לדבר?

<צחי דוד:>
אנחנו מייצגים אותם. אם יש שאלות מורכבות, המשרדים שולחים נציג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך.

<צחי דוד:>
תקצוב של 15 וחצי מיליון שקלים במשרד הנגב והגליל לבנות שירות במגזר הלא יהודי בתקנת תשתיות. נשאלנו בקובץ השאלות ואני עונה שהחלוקה היא 2.5 מיליון שקלים לבנות שירות במגזר הלא יהודי ושלושה מיליון שקלים לתשתיות. התשתיות כולל מוסדות ציבור ותכנון ברשויות שונות.

<עיסאווי פריג':>
מה זה לא יהודי?

<צחי דוד:>
מגזר המיעוטים.

<עיסאווי פריג':>
מה זה מגזר מיעוטים? ערבים, דרוזים, צ'רקסים, בדואים?

<צחי דוד:>
הרשימה שפירטתי. אני לא מבין את השאלה.

<עיסאווי פריג':>
המגזר הלא יהודי. מי זה המגזר הלא יהודי הזה?

<צחי דוד:>
מגזרי המיעוטים.

<ראובן ריבלין:>
זה יכול להיות נוצרי, מוסלמי.

<אלעזר שטרן:>
חסרי דת.

<עיסאווי פריג':>
זה מאוד חשוב לי לדעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אני מסכים אתך. הוא אמר לך.

<עיסאווי פריג':>
לאן זה הולך? הולך לדלית אל כרמל או לח'ורה? לאן זה הולך?

<צחי דוד:>
אני מוכן לבדוק יותר לעומק. אני לא חושב שזאת חלוקה לפי ישוב, אם זה מה ששאלת.

<עיסאווי פריג':>
אתה ממציא תשובה או מנסה להתעמק בנושא?

<סתיו שפיר:>
הוא בכלל לא מנסה לתת תשובה. אתה לא שם לב?

<צחי דוד:>
שאלת אם החלוקה היא יישובית ואמרתי שלמיטב ידיעתי היא לא יישובית. אם אתה רוצה, אני אבדוק.

<עיסאווי פריג':>
מדובר ב-2.5 מיליון שקלים שאתה מבקש להעביר בסוף שנה. למי אתה מבקש להעביר אותם? אמרת מגזר לא יהודי. יפה. מי זה המגזר הזה?

<צחי דוד:>
אם אתה רוצה חלוקה נוספת, ככל שישנה, אני בהחלט מוכן לבדוק את זה. אין לי כאן תשובה על כך.

<עיסאווי פריג':>
בסדר. אז תמחק את זה וכשיהיה לך תשובה, תחזור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? בינתיים אנחנו רוצים שזה יעבור כי אם זה לא יעבור היום, הכסף לא יגיע למגזר.

<עיסאווי פריג':>
אז מה? הכסף לא הולך לאף מקום. נהנה ממנו בשנה הבאה.

<עליזה לביא:>
למה שלא יגיע מהמשרד ויסביר לנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכסף הולך לאוצר. כל מה שלא עובר היום, הולך לאוצר.

<סתיו שפיר:>
תודיעו שאתם לא מתכוונים להצביע בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אני מעלה את זה להצבעה.

<אראל מרגלית:>
צחי, אם אני מבין נכון, יש כאן קודים של שירות אזרחי לאומי.

<צחי דוד:>
זה הגדלה של הקודים ואני לא יודע אם יש כאן חלוקה מגזרית. אם אתם רוצים, אפשר לבדוק את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש ממך להעביר לנו שני דברים. ראשית, כשתהיה לכם החלוקה של המגזר הלא יהודי, תעביר לנו את החלוקה.

<צחי דוד:>
ככל שישנה חלוקה כזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשלב מסוים תצטרך להיות. הרי את הכסף הזה יצטרכו לשים. תעביר לנו את החלוקה. דבר שני, תעביר לנו, אם יש לכם, את רשימת אותם גופים שעובדים בחוץ לארץ.

<צחי דוד:>
יש.

<עפר שלח:>
ניסן, בוא נעביר את זה לסוף סדר היום. שיאמרו לנו לפחות לגבי השישה מיליון האלה לאן הכסף הולך ואז נצביע על זה. אי אפשר להצביע על זה כך.

<ראובן ריבלין:>
אם הוא אומר את זה, אי אפשר לסרב לו.

<אלעזר שטרן:>
עלתה שאלה למה אנחנו מתרגזים כאן על דברים דתיים. ראשית, אני מקווה שאתה מבין למה. אני רוצה לומר משהו על התרבות של השאלות. אני שאלתי את צחי בזמן, לפי הכללים שנקבעו כאן, היכן ממוקמים בתי העלמין, לפי אילו פרמטרים נקבעו, היכן מוסדות הדת, והתשובה שקיבלתי הייתה שמדובר בהגדלת תקנת תמיכה ולא בישובים ספציפיים, למרות שזה לא יכול להיות כי זה עוד פעם פטנט כזה לפי גובה, ושנית, כללי התמיכה יועברו בנפרד. לא קיבלתי את זה. אני אומר לך עוד פעם, אתה כאילו מוציא אותנו כאן – את עליזה ואותי – אבל יכול להיות שהבעיה היא שאנחנו יודעים מה באמת קורה. אתה רוצה אני אגיד לך איפה ביליתי השבת ומה גיליתי בשבת? אני לא רוצה להגיד כאן. זה חילול השם.

<משה גפני:>
ספר לנו מה היה.

<אלעזר שטרן:>
אני לא יכול להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, אני רוצה להראות לך ולעליזה.

<אלעזר שטרן:>
תראה לוועדה ולא לי ולעליזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי אתם שואלים. סעיף 4. למה לא שאלתם בכזאת עוצמה לגבי נגב וגליל?

<אלעזר שטרן:>
מי אמר לך שלא שאלתי?

<עיסאווי פריג':>
אני שאלתי למי זה עובר.

<אלעזר שטרן:>
אני אומר לך. זה עובר לזוהרים בנגב ומגדלור בגליל. למה אתה חושב שלא שאלתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על סעיף 4?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במגזר הלא יהודי?

<אלעזר שטרן:>
כן. שאלתי. הנה השאלה. תשאל את החבר'ה מהאוצר אם לא שאלתי. שאל את החבר'ה מהאוצר כמה שאלות אני שואל. למה אתה מאשים אותי בזה? טמיר, תראה את השאלות לניסן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צחי, אם אתם יודעים לגבי השישה מיליון, תנסה להעביר.
<צחי דוד:>
ברגע שאני אדע, אני אעביר.

<עיסאווי פריג':>
לסעיף 4, אני מבקש אדוני היושב ראש לדעת לאן זה הולך. למה אתה מתעלם מזה? אנחנו רוצים לדעת לגבי סעיף 4, לאן זה הולך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי ממנו.

<משה גפני:>
אלעזר אמר לאן זה הולך.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לשמוע את זה. סעיף 4, הולך לאן?

<משה גפני:>
הראשון הוא זוהרים.

<אלעזר שטרן:>
יתרת הסכום היא מגדלור. יתרת הסכום מיועדת לגידול בפעילות שירותי אזרח בקרב שירות אזרחי בקרב מגזר המיעוטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני דוחה את ההצבעה. צחי, אני דוחה את ההצבעה. תנסה להעביר אלינו את התשובות.

פנייה מספר 452. יש מישהו שיודע להסביר?

<ראובן ריבלין:>
מה עם הנושא של משרד הביטחון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי זה יהיה לקראת הסוף. אם נתנהג בצורה כזאת, לא.

<עיסאווי פריג':>
מה העניין? שקיפות, יושר, סבלנות, יש זמן.

<ראובן ריבלין:>
ניסן, בוא נדון במשרד הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אם אנשים רוצים למשוך את הזמן, זה יהיה על חשבון משרד הביטחון.

<עפר שלח:>
זה לא למשוך את הזמן.

<עיסאווי פריג':>
אל תיקח את משרד הביטחון כערובה להמשך הדיון. זה לא מתאים לדיון. תחזור בך אדוני היושב ראש. זה לא מתאים. אתה לוקח את הדיון על משרד הביטחון כערובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא לוקח כערובה. למה כערובה?

<ראובן ריבלין:>
אני אומר לך ניסן, משרד הביטחון הוא קריטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. גם כל החוברת הזאת היא קריטית ואתה יודע. אתה יודע שמשרד הביטחון לא יתמוטט, אבל יש משרדים שאם הם לא יקבלו, הם יתמוטטו.

<עפר שלח:>
אם זה לא יגיע, הוא לא יהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעביר את זה. אל תדאג.

פנייה מספר 452.

<שרי שלזינגר:>
בקשה לשינויים פנימיים במשרד הקליטה.

<אלעזר שטרן:>
יש לי שאלה. למה לא קיבלנו תשובות על השאלות האלה?

<שרי שלזינגר:>
למיטב ידיעתי, התשובות הועברו.

<אלעזר שטרן:>
מדובר על משרד הקליטה. אני שואל למה לא קיבלנו תשובות על השאלות שהעברנו.

<גיא הרמתי:>
מילאנו את התשובות אבל אני לא יודע אם הן הועברו הבוקר או לא.

<טמיר כהן:>
קיבלנו אותן ממש כרגע.

<גיא הרמתי:>
מילאנו בקובץ את התשובות ונאמר לנו שהן נשלחו הבוקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסביר.

<טמיר כהן:>
אלעזר, בקובץ שקיבלנו זה קיים, אמנם בצורה קצת קשה לקריאה. זה הגיע ממש הרגע.

<גיא הרמתי:>
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב משרד הקליטה בהתאם לסדרי העדיפויות שלו. לפירוט השינויים ברמה מפורטת יותר, אני אפנה את השאלה לסמנכ"ל משרד הקליטה.

<אופיר להב:>
מדובר על שינויים פנימיים במסגרת סוף שנה שזה בעיקר, בהתאם לביצוע, העברה של תקציבים מאגף לאגף ובתוך כל אגף כאשר הדגש המרכזי הוא על הנושא של תעסוקה וקורסים לעידוד יזמות במסגרת קרן הקליטה שהמשרד מפעיל ליזמים עולים.

<משה גפני:>
למה אתם מורידים מעידוד העלייה ומסטודנטים עולים?

<אופיר להב:>
בעידוד העלייה השנה, בגלל התקציב שאושר מאוחר, לא היו תכניות מסודרות גדולות של עידוד עלייה וחלק מהתקציב שתקצבנו נשאר שם כיתרה שרצינו לממש אותה בנושא של תעסוקה ויזמות.

<משה גפני:>
השנה לא עסקו בעידוד עלייה?

<אופיר להב:>
עסקו בעידוד עלייה אבל התכניות הגדולות שהיו בשנים האחרונות לא היו. לא הייתה תכנית גדולה.

<סתיו שפיר:>
מה הסיבה לקיצוץ בשירותי דיור?

<אופיר להב:>
לגבי הסטודנטים הייתה רפורמה מאוד גדולה במינהל ויש מכרז שצריך לצאת להפעלת שירותי מעטפת במקום הפעילות שהסוכנות עשתה. אנחנו כתבנו את הדבר הזה כי חשבנו שהמכרז כבר יסתיים והכול יעבוד השנה, אבל כרגע הוא פועל חלקית רק לשירותים הנדרשים שהיו. לא פוגעים בסטודנטים. רצינו שבמסגרת המכרז יהיו עוד דברים ונגדיל את השירות לסטודנט דבר שעוד לא קורה השנה אבל יקרה במהלך השנה הבאה.

לגבי הדיור. אלה התאמות. מדובר כאן על תכנית של 413 מיליון שקלים. מדובר כאן על אלפי קשישים עולים שמקבלים כאן סיוע ואלה פשוט התאמות של סוף שנה. מיליון ו-800.

<אראל מרגלית:>
מה זה מיליון וחצי לקליטת מדענים עולים? מה זה אומר?

<אופיר להב:>
במשרד הקליטה יש תכנית שנקראת קמ"ע, קליטת מדענים עולים. אנחנו משתתפים בהעסקה של מדענים לשלוש השנים הראשונות שלהם במוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו בעצם באים למוסד ואומרים שאם יש מדען עולה, תן לו הזדמנות כי מאוד מאוד קשה למדענים עולים להיכנס מאחר ויש להם חסמים של רשתות חברתיות ושל שפה. אנחנו נותנים לו עזרה בסבסוד לשלוש השנים הראשונות. אחר כך אם המוסד רואה שהוא רוצה אותו, הוא ממשיך להעסיק אותו ואם לא, אנחנו מוצאים לו משהו אחר. מבחינת פרסומים, יש לזה קריטריונים כמובן והכול מפורסם. הייתה על זה החלטת ממשלה ב-2010.

<משה גפני:>
שיהיה ברור שהולכים להצביע כאן על לקחת מסטודנטים עולים ומעידוד העלייה ולהעביר למינהל, לאמרכלות.

<אופיר להב:>
לא. הסברתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה 452? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 452 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה. רק לתת דוגמה למה התרגזתי קודם, כי כאן חשבתי שתשאלו מי הם אותם ארגונים מעודדי עלייה ולא נצביע עד שלא תהיה הרשימה שלהם.

<אלעזר שטרן:>
עליזה לא כאן.

<משה גפני:>
אבל הם השותפים שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמיד שואלים את זה רק בסעיף אחד בלבד.

<משה גפני:>
ניסן, אתה בחרת אותם. זה לא כל כך חשוב לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל הנושאים האחרים בהם אפשר לשאול את אותן שאלות, השאלות לא נשאלות. רק בנושא אחד שואלים.

<אראל מרגלית:>
אז מי הם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר הצבענו.

<אראל מרגלית:>
אבל אנחנו רוצים לדעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן אמרתי את הדברים אחרי ההצבעה.

<אלעזר שטרן:>
כבר אמרתי לך למה אני שואל את השאלות האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא דיברתי עליך עכשיו.

<משה גפני:>
אלעזר, יש לך ספק שניסן צודק בעניין הזה? הוא רק לא צודק בתשתית כי הוא בחר את השותפים האלה.

<אלעזר שטרן:>
אין לי ספק למה אתה אומר את מה שאתה אומר עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 354, משרד האנרגיה והמים.
<נורדן שלאבנה:>
רפרנטית אנרגיה, אגף תקציבים. מדובר בהסטות פנימיות במשרד האנרגיה והמים ומתן הרשאה להתחייב בסך שישה מיליון שקלים למשרד האנרגיה בגין תכנון של תחנות כוח חשמליות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפקת חשמל או הפקת מים?

<נורדן שלאבנה:>
חשמל.

<אלעזר שטרן:>
את מוכנה להקריא את התשובה שנתתם לי?

<נורדן שלאבנה:>
היא לא מולי כרגע.

<אלעזר שטרן:>
אבל היא מולי. בתשובה שקיבלתי, באותיות הקטנות, כתוב מה שלא נאמר כאן – אבטחת השר.

<נורדן שלאבנה:>
בהסטות הפנימיות.

<אלעזר שטרן:>
לא. באותו סעיף. אני אקריא מה כתוב. "כלולות תוספות המסתכמות בשלושה מיליון שקלים. המקור מגיע ממספר תקנות, בין השאר להתייעלות". אבטחת השר, משם זה מגיע?

<נורדן שלאבנה:>
לא. סך ההסטות הן בסך שלושה מיליון שקלים.

<אלעזר שטרן:>
אתם מאבטחים את השר?

<נורדן שלאבנה:>
משרד האנרגיה משלם על אבטחת שר. כן.

<אלעזר שטרן:>
אבל יש החלטה שאין אבטחות שרים. לא?

<צחי דוד:>
יש זקיף בבית השר. הפחיתו מאוד אבל לא ביטלו לגמרי.

<סתיו שפיר:>
מתי התקבלה ההחלטה?

<נורדן שלאבנה:>
לתקצוב תחנות הכוח? התקבלה החלטה שמשרד האנרגיה צריך להעביר הערכה. מדובר בתכנון תחנות כוח שמיועדות לצפון.

<סתיו שפיר:>
ביוני 2013.

<נורדן שלאבנה:>
מדובר בשלוש תחנות כוח שמיועדות לאזור הצפון. כל תחנה היום צריכה להיות קווי גז וקווי דלק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 354? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 354 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

פנייה מספר 355.

<קרן שפר:>
משרד התיירות. הפנייה נועדה להעביר חמישה מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה למשרד התיירות לפי החלטת ממשלה 2861 של פיתוח התיירות בישובים הדרוזים והצ'רקסים. חמישה מיליון שקלים ספציפיים אלה הולכים לחורפיש, לכפר קמא ולבית ג'אן.

<עיסאווי פריג':>
אתה רואה שיש לי עכשיו תשובה? לך לא הייתה תשובה.

<אראל מרגלית:>
עם קרן כבר דיברנו על זה בשבוע שעבר וזה גם היה בתת הוועדה לנושא הדרוזים, שם שאלנו ספציפית.

<עיסאווי פריג':>
צריכה להיות שקיפות.

<אלעזר שטרן:>
מה עם הבדואים?

<קרן שפר:>
זה לא בהחלטת הממשלה הזאת.

<אלעזר שטרן:>
אני יודע. באיזה החלטת ממשלה זה נמצא אם בכלל?

<קרן שפר:>
אני לא מכירה החלטה כזאת.

<אראל מרגלית:>
זה חלק מהתכנית המיוחדת של המגזר הדרוזי בסעיף של משרד התיירות?

<קרן שפר:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 355? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 355 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה. הייתה העברה ראשונה בחוברת כשהרפרנט לא היה כאן.

פנייה מספר 346, תמיכות שונות, קיזוז תביעות המדינה. הוא הגיע בינתיים?

<אלעזר שטרן:>
אולי בהזדמנות זו הוא יענה על השאלה שאני שאלתי. אתה מכיר את השאלה ששאלתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם הוא יסביר את הפנייה.

פנייה מספר 346.

<נורדן שלאבנה:>
מדובר בהענקת עשרה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב למשרד האנרגיה בגין סוג של סיכום שקראנו לו קיזוז תביעות בין המדינה לחברת תש"ן, תשתיות נפט ואנרגיה. יש חובות שמסתכמים לאותו סכום. זאת אומרת, המדינה צריכה לשלם לתש"ן בגין הכרה בתעריפי מתקן אחסון רטרואקטיבי כשסך התביעה מסתכם ב-130 מיליון שקלים. תש"ן חייבת למדינה כסף בסכום המסתכם בסך חובות כולל ריבית של 130 מיליון שקלים. ההחלטה היא שהסכומים יקוזזו אבל זה לא אומר שאף צד לא צריך לשלם. בעת התשלום המדינה, כשהיא משלמת לתש"ן, היא צריכה לשלם מע"מ וכאשר תש"ן משלמת למדינה, היא לא צריכה לשלם את המע"מ.

סך הכול סכום המע"מ הוא עשרים מיליון שקלים כך שסוכם שחצי מנטל המע"מ יוטל על המדינה וחצי יוטל על תש"ן ומכאן הסכום של עשרה מיליון שקלים.

<משה גפני:>
מתי היה ההסכם הזה?

<נורדן שלאבנה:>
ההסכם עדיין לא נחתם. אנחנו מחכים לאישורכם כדי לחתום על ההסכם.

<משה גפני:>
מתי הגיעו לסיכום?

<נורדן שלאבנה:>
ההסכם כרגע מתגבש. הוא עדיין לא נחתם.

<משה גפני:>
אבל הגיעו לסיכום?

<נורדן שלאבנה:>
הגיעו לסיכום לפני חודש בערך. כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 346? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 346 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

בטעות לא אישרנו בתחילת הישיבה שתי רביזיות. נצביע עליהן ולאחר מכן נעבור לביטחון.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 333, הוצאות שונות. מדובר כאן בביצוע שינויים פנימיים בתקציב הוצאות שונות שעיקרן תשלום בגין פשרה בקשר לתביעה שהייתה לקרן להשתלמות המהנדסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה לא נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>

רביזיה מה-2 בדצמבר. הודעה מספר 55003 של המדפיס הממשלתי.

<משה גפני:>
רביזיה של מי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה בסוף, אם אתם זוכרים, ולא רצינו לאשר את זה.

<משה גפני:>
אם לא אישרו את זה, זאת לא רביזיה.

<טמיר כהן:>
אישרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשו לעכב. הייתה בקשה לעכב. אם אתה זוכר, היו אז שני דברים.

<משה גפני:>
אם ביקשו לעכב, זאת לא רביזיה.

<טמיר כהן:>
זאת לא רביזיה. ביקשו לעכב. ביקשנו להעלות את זה לאישור פוזיטיבי ולאחר מכן בגלל זה הגישו את הרביזיה.

<משה גפני:>
אבל זה אושר?

<טמיר כהן:>
זה אושר עם רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הרביזיה לא נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

פניות מספר 356 ו-357 אבל אנחנו עוצרים כאן כדי לעבור לביטחון.

<משה גפני:>
למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היינו צריכים להתחיל מזה בהתחלה. עשינו חוברת נפרדת קטנה לביטחון.

<משה גפני:>
אני לא הבנתי מה אתה אומר. אני בעד, הכול בסדר, אבל אתה אמרת שתדון בביטחון בסוף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אמרתי שיכול להיות, אבל אחר כך נרגע כאן.

<משה גפני:>
מה נרגע? הנושא הדתי אושר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. הכול אושר. לא עיכבתי בגלל זה.

<משה גפני:>
לא אמרתי בגלל. רק שאלתי איך הסדר. אני פשוט עוד מעט יוצא ואתה בדיוק עצרת בפנייה של התמ"ת, שם יש קיזוז לחרדים ב-11 מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפילו לא ידעתי. לא ראיתי ולא ידעתי.

נושא של הביטחון. נמצא כאן הצוות?

<טמיר כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי המוביל?

<טמיר כהן:>
דניאלה ויוגב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם את ההעברות המקבילות?

<דניאלה רותם:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אפשר לקבל אותן?

<יוגב גרדוס:>
כן. זה בחוברת, מספר 448 עד 450.

<אלעזר שטרן:>
לא מתחילים עם ה-279?

<יוגב גרדוס:>
הוא רוצה לאשר אותן יחד. אני אסביר. יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה ביקשו מאתנו להראות כיצד אנחנו משלימים את הכסף למשרדי הרווחה והבריאות. לכן הבאנו לכאן פניות מקבילות שבעצם מחזירות את מה שאתם מכנים קיצוץ למשרדי הרווחה והבריאות מתת הביצוע בתקציב הביטוח הלאומי. גם דב בארי, רכז ביטוח לאומי, שנמצא כאן, יכול להסביר את הסיבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני רואה שההעברות האלה – נניח לרווחה – אם לא היה כל נושא הביטחון ושום דבר, אלה כספים שבין כה וכה היית צריך להעביר או שזה ממש בא לכסות את מה שאתה הולך לקצץ ברווחה?

<יוגב גרדוס:>
זה בא לכסות את הצורך בתקציב הרווחה בעקבות הכסף שלקחנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבטיח לעצמנו שאם בסוף לא יאושר תקציב הביטחון, לפחות שהכספים האלה יעברו לרווחה ולבריאות, אבל זה בסדר, אנחנו נאשר.

אני רוצה שנאשר קודם את ההעברות הכספיות למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות.

<קארין אלהרר:>
זה מגיע מביטוח לאומי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<קארין אלהרר:>
הוא אומר כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראינו שתקציב הביטחון, מעבר לכך שעוד מעט יסבירו לנו לגבי הביטוח הלאומי, יש קיצוץ בשני משרדים חברתיים ואנחנו אמרנו שאנחנו לא מוכנים.

<סתיו שפיר:>
למה רק בשניים? יש גם קיצוץ בתקציב השיכון, יש קיצוץ בתקציב הכבאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות. אנחנו עלינו על שני משרדים חברתיים.

<אראל מרגלית:>
הבוקר יש עוד שני קיצוצים שאנחנו רוצים לדבר עליהם, האחד הוא בחברה למתנ"סים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט אני אתן לך לדבר. אני אומר שלגבי זה ביקשנו שיכינו לנו העברות. אני רוצה קודם כל לאשר את ההעברה הזאת.

<סתיו שפיר:>
לא. אז הם אמרו שהתקציב הזה מגיע מביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט נשמע. אנחנו לא מאשרים את תקציב הביטחון. אני הולך לאשר את ההעברה הכספית למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות.

<קארין אלהרר:>
אבל מכיוון שהכספים האלה חוזרים מביטוח לאומי, אני רצה לדעת שזה לא פוגע בביטוח הלאומי. מה הבעיה? ההעברות האלה שמחזירים לבריאות ולרווחה, הן חוזרות מביטוח לאומי. הן לא נופלות מהשמיים.

<אראל מרגלית:>
מהעודפים בביטוח לאומי.

<קארין אלהרר:>
בסדר. אני רוצה לשמוע מדב בארי שזה לא איכשהו מתקשר לגירעון שמתרחש עלינו בקרוב לפי הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי, שבעוד שלושים שנים אין לנו ממי לבקש עבורם.

<דב בארי:>
בוקר טוב. אני אתחיל בשורה התחתונה ואז אני אלך אחורה ונבין את התהליך. השורה התחתונה היא, וזאת השורה החשובה, שאין שום פגיעה לא באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי בנושא הזה ואין כאן בטח ובטח שום פגיעה לא בשיעורי הקצבאות ולא בתנאי הזכאות. כל אחד ואחד מהמבוטחים, מאזרחי מדינת ישראל, זכאי לאותם סכומים ותחת אותן מחויבויות שהמוסד לביטוח לאומי מחויב בהן.
<ראובן ריבלין:>
מה עם הדורות הבאים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנו לו להסביר ואחר כך תשאלו את השאלות.

<דב בארי:>
כל התנאים, הזכאויות וההטבות שניתנות בביטוח לאומי ניתנות מתוקף חוק. מה שנקרא בעגה של ועדת כספים, זאת הוצאה קשיחה לחלוטין. כל דבר ודבר, הכול מחויב מתוקף חוק. כאשר סורקים את תקציב המדינה, דבר ראשון שמתקצבים זה את הדברים הקשיחים שהם מתוקף חוק. הדבר הראשון שנמצא בתוך תקציב המדינה, אפילו לפני תנאי שכר וכולי, זה קודם כל מה שהמדינה מחויבת מתוקף חוק, מה שהיא מחויבת לתת בביטוח לאומי. זאת השורה התחתונה.

מה הסיפור כאן. כמו שאמרתי, כל העברות של ביטוח לאומי לאזרחים מתוקף חוק, גם כל ההעברות שהאוצר או משרד האוצר מבצע לביטוח לאומי, גם משולמות מתוקף חוק. הכול מוסדר בחוק הביטוח הלאומי. רוב התקציב מוגדר בתוך סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי. אני אשמח גם לעבור על זה עם חברי הוועדה, אם תרצו. הכול שם מוגדר איך המדינה משפה ומשתתפת בתקציב המוסד לביטוח לאומי.

בגדול ההשתתפות הזאת נעשית כהשתתפות בגבייה. ביטוח לאומי גובה שקל והמדינה משפה על כל שקל שהמוסד לביטוח לאומי גובה. זה צד אחד של ההשתתפות. הצד השני שהאוצר מעביר כסף דרך הביטוח הלאומי שהוא עבור תשלום גמלאות, כמו לדוגמה הבטחת הכנסה. המוסד מוציא שקל, המדינה מעבירה את אותו שקל למוסד כדי שישלם את השקל הזה לציבור.

בעת סגירת התקציב, וזה מה שאנחנו מבצעים והפנייה שאנחנו דנים בה עכשיו היא לא הפנייה היחידה אלא יש עוד שתי פניות בחלקים שונים, אנחנו מתאימים את האומדנים בפועל, את האומדנים שלנו לביצוע בפועל של המוסד לביטוח לאומי. זאת התאמה תקציבית. התקציב הזה לא יכול להיות מנוצל אחרת. התקציב הזה יוצא מתוקף חוק וכמו שאם היה חסר לצורך העניין מיליארד שקלים בתקציב הזה לביטוח הלאומי, היו מחפשים את התקציב הלא מנוצל בסעיפים תקציביים אחרים בספר התקציב כדי להעביר למוסד לביטוח לאומי, גם ההפך. כאשר יש לנו עודף או אי אפשר לבצע אותו, הוא מועבר לטובת שימושים אחרים בתקציב המדינה.

<קארין אלהרר:>
אתה בעצם אומר שלביטוח הלאומי לא חסר כסף.

<דב בארי:>
אני אומר שכל ההעברות התקציביות של משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי מתוקף חוק. כל ההעברות התקציביות של המוסד לביטוח לאומי לציבור האזרחים הוא מתוקף חוק והכול מקוים ומשולם עד לשקל האחרון.

<משה גפני:>
יש כאן מישהו מהביטוח הלאומי?

<קארין אלהרר:>
דב, כמו שכולנו כאן יודעים, חוק אפשר לשנות ואפשר לעשות זאת די בקלות. לא כל החלטה על שינוי חוק מתקבלת בכובד ראש. אני שואלת אותך שאלה כנה. האם זה עשוי לפגוע בזכויותיהם של הבאים אחרינו? לא שלנו.

<דב בארי:>
התשובה היא שכרגע אין מה לעשות עם התקציב הזה. בגלל שכל המסגרת הזאת פועלת מתוקף חוק, התקציב הזה הוא פשוט תקציב לא מנוצל ואי אפשר לנצל אותו אחרת.
<קארין אלהרר:>
אני יכולה להראות לך כמה שימושים איך לנצל אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה משהו אחר.

<סתיו שפיר:>
כמה כסף יוצא מתקציב ביטוח לאומי?

<דב בארי:>
תיקוני חוק תמיד אפשר לבצע כאן בבית המחוקקים. חברת הכנסת אלהרר, כמו שאת יודעת, העברנו חוקים יחד אתך ויש גם חוקים שעתידים להתקבל. זה קורה אבל זה במישור נפרד.

<משה גפני:>
כמה חוקים העברתם אתה מתוך מה שהיא ביקשה? אני רוצה לדעת אם יש מישהו מהביטוח הלאומי.

<דב בארי:>
אני רוצה להגיד שני דברים. אחוזי ההצלחה הם גבוהים.

<משה גפני:>
זה בסדר. אני בעד.

<דב בארי:>
בשבוע שעבר היה אמור להתקיים דיון על הנושא. היה כאן נציג של המוסד לביטוח לאומי והוא המתין כאן יום שלם ובסוף לא התקיים הדיון. אפשר לקרוא לו.

<משה גפני:>
בישיבה הקודמת נאמר שיצטרכו אחרי כן להעביר כסף לביטוח הלאומי. כך נאמר בישיבה הקודמת. נכון?

<קארין אלהרר:>
כן.

<משה גפני:>
אז נאמר למה צריך לעשות את זה בסיבוב כזה, אלא בואו נקבל ישר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרתי הפוך. למה אתם צריכים לקחת מהרווחה ואחר כך הביטוח הלאומי ייתן לרווחה, קחו ישר מהביטוח הלאומי.

<משה גפני:>
מה התשובה על זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם החזירו את הכסף.

<משה גפני:>
אני רוצה את הנציג של הביטוח הלאומי. צריך לדעת אם הדברים הם כאלה ואם זה המצב.

<סתיו שפיר:>
זה גם מה שהובטח שיקרה.

<משה גפני:>
אגב, יש כאן קיצוץ רוחבי.

<דב בארי:>
הנציג היה כאן. אני אתקשר שוב לנציג ביטוח לאומי. הוא היה כאן בשבוע שעבר במשך יום שלם.

<משה גפני:>
גם אני הייתי כאן יום שלם, ומה יצא לי מזה?

<סתיו שפיר:>
דב, מה הסכום? שאלתי את השאלה הזאת ארבע פעמים.

<דב בארי:>
אני מתנצל. פשוט עניתי לחברי כנסת אחרים. בבקשה.

<סתיו שפיר:>
מה הסכום הכולל שיוצא מתוך ההוצאה של ביטוח לאומי על כל ההעברות האלה? זאת לא רק ההעברה הזאת למשרד הביטחון אלא יש העברה נוספת למשרד הביטחון וגם שם זה יוצא מביטוח לאומי.

<דב בארי:>
אני אתן את תמונת הרקע בגדול, גם על הנושא התקציבי. המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות בסכום של למעלה משישים מיליארד שקלים בשנה. מתוך התשלום הזה בגבייה ישירה מהציבור, בערך מגיעים 35 מיליארד שקלים. זה בגבייה ישירה מהציבור. על זה אוצר המדינה משפה את המוסד לביטוח לאומי בערך ב-21 מיליארד שקלים. המוסד לביטוח לאומי, יש לו הכנסות נוספות מעבר לגבייה מהציבור והשיפוי בהשתתפות האוצר. יש לו החזרים מעודפי תקציב שהם משקיעים באוצר המדינה, תשלומי ריבית וקרן, וזה בסך הכול מכניס את ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי.

<סתיו שפיר:>
כמה כסף יוצא עכשיו מביטוח לאומי?

<דב בארי:>
בפנייה?

<סתיו שפיר:>
לא רק בפנייה של 2.7 אלא בפנייה של ה-300 מיליון.

<דב בארי:>
סך הכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דב, תסביר איך שאתה מבין ואחר כך יהיה זמן לשאלות. תסביר איך זה עובד ואחר כך ישאלו את השאלות.

<דב בארי:>
בסך הכול בביצוע התאמות בסוף שנה, אנחנו מוציאים מיליארד ו-400 מיליון שקלים.

<סתיו שפיר:>
מיליארד ו-400 מיליון שקלים מביטוח לאומי.

<דב בארי:>
מביצוע התאמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, תני לו להסביר. אני רוצה להבין. מותר לי להבין. אני מבקש. אתה לא תענה לשאלות.

<סתיו שפיר:>
בפעם הקודמת נמסר לנו שההוצאה ---

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מבזבזת את זמננו כי הוא לא יענה לך עכשיו. אני אתן לך זמן לשאול אבל שקודם הוא יסביר.

<סתיו שפיר:>
תאמין לי שהשאלה הזאת חשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכול חשוב, אבל אני רוצה שהוא יסביר קודם את הדברים.

<סתיו שפיר:>
אני לא מבינה למה אתה עוזר לו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא עוזר לו. אני רוצה להבין את הדברים.

<דב בארי:>
המיליארד ו-400 מיליון שקלים האלה מיועדים למשרד החינוך, למשרד הרווחה, והחלק העיקרי של למעלה ממיליארד שקלים מועברים לטובת משרד הבריאות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סיימת את ההסבר? בסדר. אם מישהו רוצה לשאול, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה אבל את משתלטת על הדיון כל הזמן. אחרים רוצים להבין ואת לא מאפשרת את זה.

<סתיו שפיר:>
ניסן, עם כל הכבוד, אם אני לא הייתי שואלת את השאלות האלה בפעם הקודמת, בכלל לא היית יודע שזה מגיע מביטוח לאומי. אז בבקשה. זה לא הגיע מזה שמישהו כאן נידב לנו מידע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ממש לא היינו יודעים שמגיע. בסדר.

<סתיו שפיר:>
מה לעשות? זה נובע משאלות ששאלנו אותו. לכן אני שואלת הרבה שאלות וכל פעם שאני שואלת שאלה, אנחנו מקבלים עוד מידע שלא ידענו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היינו יודעים את זה גם בלעדיך.

<סתיו שפיר:>
השאלות האלה נובעות מחשדנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אמרתי שלא אתן לך לשאול אבל זה בלתי אפשרי אתך. אדם מסביר ואת נכנסת באמצע.

<סתיו שפיר:>
גם אתך זה בלתי אפשרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אדם מסביר, את נכנסת באמצע ולא נותנת לאף אחד להבין. אחרי שהוא יסיים את דבריו, ניתן את הזמן לשאלות. תשאלי שאלה אחת.

<סתיו שפיר:>
יש לי הרבה יותר משאלה אחת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן גם אחרים שרוצים לשאול.

<סתיו שפיר:>
נאמר לנו בפעם הקודמת שההוצאה על ביטוח לאומי ירדה ובעקבות זה, כך נאמר ממש בתחילת הדיון – ואפשר להוציא את זה מהפרוטוקול שיתפרסם בעוד שלושה שבועות - אפשר להעביר את הכסף. גם נאמר בין השורות שההוצאה הזאת רק הולכת לרדת בעתיד. הדברים שאתה אומר הם משונים ואני אומר לך למה. בסופו של דבר אנשים עומדים בתור לקבל קצבאות, הקצבאות האלה הן מאוד מאוד נמוכות. אני אסביר את זה בפשטות. תוך כדי הסיפור הזה גם נאמר שההוצאה של ביטוח לאומי יורדת ועוד תרד בעתיד, גם נאמר שהדבר הזה נובע הקיצוץ בקצבאות ילדים שהוא בעצם הרבה יותר נמוך מהסכום שאנחנו מדברים עליו כאן, ומה שמטריד אותי, בניגוד למה שאתה אומר על חוקים, זה שבסופו של דבר חוק של ביטוח לאומי, מה הוא בפועל? הוא חבורה של הרבה מאוד אנשים, הרבה מאוד אזרחים שעומדים בתור לקבל קצבאות והם תלויים בכל מיני ועדות של ביטוח לאומי שגם בוחנות אותם ותמיד חושבות שהם משקרים להן כמובן אם הם באים כדי לבקש קצבה. אנחנו רואים עוד ועוד - זה מה שאנחנו כחברי הכנסת מקבלים - אנשים שלא מצליחים לקבל את הקצבה הזאת שאנחנו משלמים עליה, ואתה תיארת את המספרים, סכומים אדירים מכספנו. לכן השאלה הזאת היא לא שאלה של אם יש חוק או אין חוק ואם התקציב הזה הוא קשיח. יש כאן קיצוץ מאוד גדול ונמסר לנו שהקיצוץ הזה רק הולך להמשיך.

<משה גפני:>
יש שאלות לעוד חברי כנסת.

<סתיו שפיר:>
גפני, אני אשמח אם הוא יוכל לענות לי.

<דב בארי:>
אני אענה על כל השאלות.

<משה גפני:>
אני פשוט צריך לצאת. הוא יענה גם לך וגם לסתיו.

<סתיו שפיר:>
אתה רק נותן לו עוד אפשרויות להתחמק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' משה, תשאל.

<משה גפני:>
אני אשאל ואת התשובה כבר אקרא בפרוטוקול כי אני צריך לעזוב. מורידים 16 מיליון ו-720 אלף שקלים מתמיכה בקופת חולים כללית. זה כבר לא רזרבה. מורידים מהתמיכה בקופת חולים כללית. השאלה הזאת גם נשאלה על ידי חבר הכנסת ליצמן בישיבה הקודמת וגם אני שואל אותה. מה שמתברר כאן מכל ההעברה הזאת, ואני לא מדבר על מאות מיליונים שמורידים מתשתיות ---
<ראובן ריבלין:>
הגשנו הצעה לסדר יום.

<משה גפני:>
ההפחתה הזאת, מתברר שיש לכם במשרד האוצר רזרבה בכל המשרדים ואין משרד אחד בו השתמשו גם ברזרבה. זאת אומרת, אתם מחזיקים כסף מה שהולך להיות נדון מחר בוועדה לביקורת המדינה. יש לכם הרבה כסף ברזרבה בכל המשרדים ואתם לוקחים משם כסף. אנחנו מגיעים לסוף שנה, תגיד משרד אחד שאתם תכננתם שם רזרבה והשתמשו בה ואין בכלל מאיפה להוריד. אני חיפשתי ולא מצאתי משרד אבל אולי שכחתי ויש איזה משרד בלי תיק.

<דב בארי:>
יש משרדים. יש הרבה משרדים.

<משה גפני:>
כמה זה הרבה? בכל המשרדים יש רזרבה. אולי משרד הרווחה לא, אבל איזה עוד משרד? אתם באופן קבוע משאירים כסף. יש כסף גדול למשל במענקי משרד השיכון ואתם מורידים ממענקי משרד השיכון ומעבירים לנושא של הביטחון. זאת אומרת, המשמעות של העניין, אלא אם כן תתקנו אותי, היא שאתם מתכננים מראש כספים שנמצאים במשרדים השונים אבל אין בהם שימוש ולא מתכננים בהם שימוש ומעבירים אותם לביטחון תוך כדי פגיעה בשירותים החברתיים. אם היו לוקחים את הרזרבה הזאת למשרדים, למשל למשרד המדע, היו לוקחים את זה למשרד הקטן הזה שם יש חסר תקציבי גדול, היה אפשר להרחיב אותו.

<דב בארי:>
אנחנו מממשים את החלטת הקבינט.

<משה גפני:>
מי זה הקבינט? האוצר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תרשום את השאלות ואחר כך תענה.

<משה גפני:>
אני הולך. אני אקרא את התשובה בפרוטוקול. אפילו את ההעברה הבאה לא נתת לי ושם יש קיצוץ בחרדים ובערבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מתנצל. אפילו לא ידעתי שהגעתי לשם. אתה תספיק לחזור. הביטחון ייקח קצת זמן.

<קארין אלהרר:>
הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שפורסם איזה דוח של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שנשמע די מפחיד. אתה אומר עכשיו, ואני מבינה את מה שאתה אומר, שבסך הכול יש מצ'ינג גם של המדינה, ואם צריך – יעבירו ממקור אחר. אם כן, איך זה עומד בקנה אחד עם הדוח המטריד שיש סוג של בעיה בביטוח הלאומי ועוד מעט הולך להיגמר הכסף?

<אראל מרגלית:>
יש כאן שאלות ספציפיות לגבי הקצבאות של ביטוח לאומי וכולי. אני שואל שאלה אחרת ואני יודע שהתחלת להסביר אותה ויכול להיות שפשוט לא קלטתי. כל הנושא של השיטה. אתה התחלת לומר את זה ברמת המקרו. לגבי השיטה אני רוצה עוד פעם להבין. אתה התחלת להגיד שלביטוח לאומי בשנה יש הכנסות שוטפות של 35 מיליארד שקלים.

<דב בארי:>
מהציבור.

<אראל מרגלית:>
מהציבור. אחר כך מאוצר המדינה מעבירים אליהם 21 מיליארד.

<דב בארי:>
נכון.

<אראל מרגלית:>
אחר כך יש עוד הכנסות של ביטוח לאומי, מאיפה?

<דב בארי:>
החזרי ריבית וקרן על השקעות של המוסד לביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריכים להגיע לשישים מיליארד שקלים.

<אראל מרגלית:>
35 עוד 21, זה 56.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תרשום לך את זה ואחר כך תסביר.

<אראל מרגלית:>
אני מניח שאוצר המדינה לא כל כך נדיב עם ביטוח לאומי. כלומר, מה שהוא נותן, הוא לוקח בחזרה. אני רוצה להבין איך זה עובד. תן לי את המקרו של המספרים מעבר לכל התשובות הספציפיות כדי שנתחיל להבין את שיטת העבודה. בעצם הביטוח הלאומי, מעבר לכל ההתחשבנות עם הקצבאות וכולי ברמה הספציפית, אתם משתמשים בזה באיזשהו מקום.

<ראובן ריבלין:>
אתה היטבת לומר, אדוני נציג האוצר, ואני אתחיל קודם כל בנושא שאנחנו דנים בו. בסופו של דבר מה שאנחנו עושים כאן זה להציג את אותם 2,7 מיליארד שקלים במשרד הביטחון. יש לנו את המוסד לביטוח לאומי והמוסד לביטוח לאומי הוא מוסד בו הדורות הקיימים דואגים לדורות שעברו וגם לדורות הבאים אחריהם. יש מערכת שהיא אמורה להיות מערכת נפרדת לחלוטין כי אם החובה שלנו, לאחר שביטלו את הוועדה לדורות הבאים מיסודו של טומי לפיד המנוח, אמרו שוועדת הכספים תהיה גם אותה ועדה שתדאג לדורות הבאים.

אני לא מבין כאן את השיטה. אני מוכרח לומר לסתיו שלא הייתי ער לכך. אם היא לא הייתה מעירה את ההערה, אני חשבתי בהתחלה שהיא באמת נודניקית אבל מתברר שלפעמים הנודניקים גם צודקים וזה דבר שמכניס אותנו לבעיות קשות.

זה תזרים מזומנים. כאשר למדינה חסר כסף, הוא לוקחת מביטוח לאומי מתוך ידיעה שאם לביטוח לאומי על פי חוק יהיה חסר כסף, היא תצטרך להחזיר לו. הדברים האלה לא נלקחים בחשבון כאשר המוסדות מגבשים את תקציב המדינה. זה לא נלקח בחשבון כי אתה פתאום נמצא במים אדירים. אתה פתאום רואה שיש לך איזה חסר בביטוח הלאומי ואתה מיד חייב להעביר מתקציב המדינה סכומים שהם יכולים להיות גדולים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אתה בסוף שנה ואתה יודע כבר מה קורה. לא מעבירים באמצע השנה. עכשיו אתה יודע מה יש. יש עודף ומה תעשה אתו? שהאוצר ייקח אותו?
<ראובן ריבלין:>
יש כאן עודף שהמדינה צריכה להסתדר בתוך עצמה. הניסיון להביא את זה דרך ביטוח לאומי, כי הרי מה עושה הממשלה? הממשלה מפחיתה ממשרד הרווחה, ממשרד הבריאות וממשרד החינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החינוך זה קצת.

<ראובן ריבלין:>
כדי למצוא את המענה כפי שאתה דרשת, ובצד, שזה לא ירד מאזרחי מדינת ישראל על השירותים שהמדינה מחויבת בהם, אנחנו לוקחים מהביטוח הלאומי ונותנים להם. זאת אומרת, אנחנו יוצרים גירעון בביטוח הלאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בביטוח הוא לוקח גם מיליארד מעבר למה שמבקשים לבריאות.

<ראובן ריבלין:>
אין לי ויכוח, אבל כאן אתה עושה העברה מכיס לכיס וההעברה הזאת באמת לא מקובלת אלא במקרים יוצאי דופן. במקרים חריגים. חריגים למשל זה צורך בתקציב ביטחון. שהביטוח הלאומי יעביר למדינת ישראל הלוואה או העברה מתוך עודפים. כביכול אין עודפים בביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר לך שזה לא בנוי כך. יש תקנות. נשאר כסף והאוצר לוקח.

<ראובן ריבלין:>
לא. האוצר יכול לבקש. תסביר לנו את זה.

<דב בארי:>
אני אסביר.

<ראובן ריבלין:>
אני מבין מה שאתה אומר, שצריך שישים מיליארד שקלים בשנה לביטוח לאומי. אם ביטוח לאומי מצליח להגיע לשישים מיליארד בעצמו, המדינה צריכה להוריד מה-21 מיליארד שהיא נותנת לו כסובסידיה.

<דב בארי:>
לא. אני אסביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דב, תתחיל לעניות. יש לך כאן כמה שאלות.

<דב בארי:>
קודם כל, נציג ביטוח לאומי בדרך. ביקשנו ממנו להגיע כדי להשלים את הדיון.

בהקשר לשאלתך, חברת הכנסת שפיר. בהתחלה מה שנאמר זה לא שהייתה ירידה בתשלומי הביטוח הלאומי. האמירה היא – ואני אסביר אותה שוב – שבתחילת השנה, עת תוקצב הנושא, החלק העיקרי של השתתפות אוצר המדינה בביטוח לאומי, השתתפות בגבייה. זה מצ'ינג. מנגנון מצ'ינג. ביטוח לאומי גובה שקל מהציבור, מתוקף חוק – ואני מדגיש שוב, מתוקף חוק – האוצר מחויב להשלים. בגדול זה קצת מורכב כי יש כל מיני השלמות, כל מיני סוגים של השלמות, אבל בגדול זה בערך שישים אחוזים. על כל שקל שהם גובים, הממשלה משפה בשישים אגורות. זה בגדול, אם נפשט את זה.

כאשר בנינו את תקציב המדינה, היו אומדנים מסוימים לגבי סך הגבייה של המוסד לביטוח לאומי ועל סמך זה תקצבנו את ההשתתפות שלנו. בפועל אנחנו מגיעים לסוף שנה ואנחנו מנסים לבצע תיקונים והתאמות בין האומדנים בעת בניית התקציב לביצוע בפועל כי כל הזמן המערכות מתעדכנות, ביטוח לאומי גובה וגובה וגובה וכל חודש בחודש המערכות מתעדכנות לגבי כמה הוא הצליח לגבות משכירים, כמה הוא הצליח לגבות מעצמאים, כמה במדרגה הנמוכה, כמה במדרגה הגבוהה ואנחנו מגיעים לסוף שנה ומבצעים התאמות בנושא הזה.

<סתיו שפיר:>
רק לפני חודשיים פורסם שביטוח לאומי הולך לחרוג מהגירעון שלו בחצי מיליארד שקלים.

<דב בארי:>
אני אשמח אם יורשה לי לסיים את ההסבר.

<סתיו שפיר:>
אני אשמח לשמוע את ההסבר לשאלה ששאלתי.

<דב בארי:>
זאת סיבה עיקרית ראשונה. סיבה עיקרית שנייה - אני עובר לעודפים ואני גם אגע בכל הסוגיות – ביצוע התאמות בפועל לגבי תשלומים שלא המוסד לביטוח לאומי משלם אלא משולמים מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. כאן הביטוח הלאומי לצורך העניין הוא איזשהו צינור, אבל הוא יותר מצינור כי הוא מבצע את החוק. החוק קובע שהוא צריך לבצע את זה לפי חוק הבטחת הכנסה והמדינה מממנת, להבדיל מקצבאות זקנה שממומנות מקופת הביטוח הלאומי. יש קצבאות כמו קצבאות הבטחת הכנסה שמשולמות מאוצר המדינה באופן מלא, לרבות כל הוצאות המינהל שקשורות להוצאות על הגמלה וגם שם מבצעים.
מה שחשוב להבין וחשוב להדגיש, וזה לשאלתך, שאין קשר בין צד ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי לצד ההוצאות של המוסד לביטוח לאומי. האם זה טוב או רע? זאת שאלה מצוינת אבל זה נושא לדיון אחר. הנושא סביב השולחן הזה ומה שדורש הבנה הוא שאין קשר בין צד ההכנסות של הביטוח הלאומי לצד ההוצאות. לכן ההסברים או המקרים של אנשים שעומדים בתור ומחכים לקצבאות ולא משלמים להם, זה פשוט לא נכון, לא בפועל ולא מתוקף חוק כי אנשים מקבלים את כל מה שהביטוח הלאומי מחויב לעמוד בחוק. אם הוא לא עומד בחוק, צריך לבדוק את זה ובתי המשפט דנים ימים ולילות על כל מיני תביעות של אנשים כלפי ביטוח לאומי, שלפעמים צודקים ולפעמים לא צודקים ולכן יש רשות שופטת במדינה הזאת.

בסופו של דבר, אין קשר בין הכנסות להוצאות. לכן כל מי שמקבל כסף או כל מי שמגיע לו כסף מסיבה כזאת או אחרת מתוקף החוק, מקבל תשלומים וזה לא משנה לגבי ההעברות שלנו או אי ההעברות שלנו.

<סתיו שפיר:>
זה לא מה ששאלתי.

<ראובן ריבלין:>
ברור שהאזרח יקבל מהביטוח הלאומי והמדינה תשלם, אבל למה ניקח מהביטוח הלאומי כדי שהוא לא יוכל לשלם ואז המדינה תשלם?
<דב בארי:>
כמו שאמרתי, אין קשר בין הכנסות להוצאות המוסד לביטוח לאומי. הם קבועים באותו חוק אבל הם קבועים בלי תלות. לכן מה שאנחנו מבצעים כאן בעיקר זה איזה שהן התאמות בין התקצוב שעשינו עת בנינו את תקציב המדינה והאומדנים שהיו לנו, אומדנים שנעשו על ידי משרד האוצר בשיתוף מלא של מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. אלה לא דברים שאנחנו עושים לבד ובטח לא בסכומים האלה ובנושאים הרגישים האלה. זה נעשה בשיתוף מלא עם המוסד לביטוח לאומי כאשר בונים אומדנים לגבי תקצוב המוסד לביטוח לאומי. מגיעים לדצמבר, אחרי שרואים את התשלומים בפועל של 11 חודשים.

<ראובן ריבלין:>
זאת אומרת, אם ההערכה היא שצריכים 21 מיליארד בשנת 2013, ומתברר בסופו של דבר שהיו צריכים רק 14 מיליארד שקלים, המדינה מקבלת בחזרה שבעה מיליארד שקלים.

<דב בארי:>
כן, אבל אני אסביר את זה.

<ראובן ריבלין:>
אין יותר ברור מזה.

<דב בארי:>
גם ההתאמות שאנחנו מבצעים עכשיו, לא נעשות על ידינו לבד אלא נעשות כמובן בשיתוף עם חשבות המוסד לביטוח לאומי ועם מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי שבודקים את האומדנים בפועל ויש להם בפועל 11 חודשים. זה מה שמונח על השולחן.

<סתיו שפיר:>
איך זה שביטוח לאומי נמצא בגירעון?

<דב בארי:>
אם רוצים, אני אשמח לשבת עם חברי הכנסת בנפרד. כל חבר כנסת שיש לו שאלות לגבי המספרים בפועל, אני אשמח לשבת אתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו שאלה.

<דב בארי:>
איך זה שהמוסד לביטוח לאומי בגירעון? המוסד לביטוח לאומי לא בגירעון שוטף.

<סתיו שפיר:>
לא סתם גירעון.

<דב בארי:>
אני אסביר. כמו שאמרתי, אין קשר בין הכנסות להוצאות הביטוח הלאומי.

<סתיו שפיר:>
הבנו.

<דב בארי:>
לכן יכול להיות שהוא יהיה בגירעון.

במערכות מורכבות כמו המוסד לביטוח לאומי, שזאת מערכת שכמו שאמר כאן חבר הכנסת ריבלין מדברים כאן על העברה בין-דורית, אנחנו גובים היום ומשלמים היום ובעתיד צריכים גם לגבות וגם לשלם, ואנחנו מממנים את הקשישים היום וכשאני אהיה בפנסיה, אנשים צעירים יממנו. יש גירעון שוטף ויש גירעון אקטוארי, ואלה שתי סוגיות שונות שדורשות התייחסות שונה.

<אראל מרגלית:>
יש דבר אחד שמטריד אותנו. אני התעסקתי בשוודיה עם קרן הפנסיה AP-7. בעוד 21 שנים לשוודי כלשהו יהיה איזה גירעון בכמות הפנסיה שהוא הולך לקבל אחרי גיל 68, כל המדינה נרעשת והממשלה יכולה ליפול. אני שואל מי בדיוק מנהל את זה? אתם באים ומשתמשים בביטוח הלאומי, בתשלומים העתידיים והנוכחיים של התושבים הישראלים, כאיזשהו דבר? הרי הייתם יכולים להשתמש בכלי אחר אבל אתם משתמשים בביטוח הלאומי. מתבצעות שם העברות מאוד גדולות ואני רוצה לדעת מי מטעמנו, מטעם האזרחים, כאשר משרד הביטחון ומשרד האוצר בשמו עושים איזושהי העברה ונותנים מקדמה, מי עומד על המשמר? כלומר, איפה מנכ"ל ביטוח לאומי שיגיד לי שהוא עומד על המשמר שאנחנו לא פוגעים בו ובעתודות שלו? מה גורם לאוצר כשהוא תקוע לא לעשות איזשהו משחק שהוא יותר שרירותי?

<עפר שלח:>
אלה שתי שאלות נפרדות. אלה לא העתודות שלו כאן. יש את השאלה הנפרדת האם לביטוח הלאומי יש גירעון אקטוארי ומה תעשה מדינת ישראל כדי להתמודד אתו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לו וזה נושא ענק שהולכים לדון בו. אף אחד לא רוצה לגעת בו.

<עפר שלח:>
זה לא שייך לסעיף הזה. הכסף הזה, אם ב-31 בדצמבר הוא לא יוצא, הוא חוזר לאוצר המדינה. הוא למעשה לא יוצא מאוצר המדינה. זה לא שייך לגירעון האקטוארי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הגירעון האקטוארי הוא נושא אדיר שאף אחד לא רוצה לגעת בו במשרדי הממשלה.

<אראל מרגלית:>
אני שואל לגבי העברות הלוך חזור.

<עפר שלח:>
זאת לא העברה.

<אראל מרגלית:>
אתה אומר שזה כאילו עודף.

<עפר שלח:>
שמו בצד 21 מיליארד שקלים כדי לתת השנה לביטוח לאומי בכפוף לכמה יוציא הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי לא הוציא. זה עודף רעיוני. העודף הרעיוני הזה יחזור לאוצר המדינה אם לא יוציאו אותו במקום אחר. זה לא שייך לגירעון האקטוארי אלא אם אתה אומר, ואפשר להגיד את זה, שכל שנה מה שנוצר שם כעודף, צריך לשים אותו באיזה מקום לטובת הגירעון האקטוארי של ביטוח לאומי, אבל זאת החלטה שהיא לא על השולחן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת לא החלטת ממשלה. זה סיפור אחר. זה סיפור נפרד. אם תרצו שנרים את הנושא של הפנסיה, נעשה זאת.

אני רוצה לאשר את ההעברה.

<סתיו שפיר:>
עדיין לא התקבלה תשובה לשאלה הראשונה ששאלתי. אני הכי סובלנית שיכולה להיות, אבל לא קיבלתי תשובה. אני שאלתי מפורשות לגבי הצהרה שנמסרה כאן מאגף התקציבים בישיבה הקודמת על כך שהולכת להיות עוד ירידה.

<דב בארי:>
אני נציג אגף התקציבים. מי שיושב לידי שדיבר בדיון זה גיא הרמתי. דובר על ההשתתפות בגבייה. לא דובר על ירידה בתשלומי הביטוח הלאומי ואת זה אני מדגיש. מדברים כאן על הגבייה ועל ההשתתפות בגבייה של אוצר המדינה.
<סתיו שפיר:>
לא בגבייה, על ההשתתפות.

<דב בארי:>
ההשתתפות כנגד הגבייה.

<סתיו שפיר:>
לא ירידה בגבייה. יש הבדל בין הדברים. לא ירידה בגבייה אלא ירידה בהשתתפות של המדינה.

<דב בארי:>
כשאני אומר ירידה, אני מתכוון ירידה ביחס לאומדן. היה אומדן.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת, ההשתתפות של המדינה בביטוח לאומי תרד. לא הגבייה. זאת השאלה.

<דב בארי:>
ההשתתפות לא יורדת. ההשתתפות נקבעת בחוק כשיעור מהגבייה של ביטוח לאומי. ביצענו אומדן של הנושא, הגבייה בפועל הייתה מעט נמוכה יותר, אז השיעור כפי שהוא קבוע בחוק, ההשלמה היא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פחות.

<סתיו שפיר:>
מה שיצא משם זה מיליארד וחצי שקלים.

<דב בארי:>
קצת פחות. מיליארד ו-400.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מתוך שישים מיליארד.

מי בעד אישור העברה מספר 448 עד 450 שהיא העברה כספית למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 448 עד 450 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<דב בארי:>
דרך אגב, הנציג של ביטוח לאומי הגיע לפני שתי דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע.

<סתיו שפיר:>
יש כאן חברי כנסת שמרגישים מרומים ונגיד את זה לא בלשון דיפלומטית.

<אראל מרגלית:>
אני קיבלתי את ההסבר והבנתי. אולי לא הבנתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר והוא לא היה בכל הדיון, אני לא רוצה שהוא יחזור על הדברים.

<סתיו שפיר:>
שחס וחלילה לא יגיד לנו משהו שסותר את מה שאמר אגף התקציבים ואז עוד נחשוב ששיקרו לנו.

<ראובן ריבלין:>
חס וחלילה.

<אראל מרגלית:>
אנחנו לא חושבים שהחבר'ה מאגף התקציבים משקרים לנו.

<סתיו שפיר:>
אני חושבת שמסתירים מאתנו מידע. אפשר להגדיר את זה בכל מיני צורות. יש אנשים שיהיו יותר חריפים ממני ויאמרו שהסתרת מידע עלולה במצבים מסוימים להיות שקר. אני כרגע קוראת לזה הסתרת מידע. זה קורה כאן והוכחנו את זה פעמים רבות ולא רק עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד עכשיו לא ראיתי שהוכחת את זה.

<סתיו שפיר:>
באמת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בביטוח הלאומי הוכחת שמשקרים לך?

<סתיו שפיר:>
הסתרת מידע. בהתחלה אמרו לך שזה לא יגיע ממשרד הרווחה אבל בסוף גילית בוועדה שזה מגיע ממשרד הרווחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור לזה?

<סתיו שפיר:>
עוד מעט נדבר על עוד פנייה של 300 מיליון שגם בה לא סיפרו לנו שזה מגיע מביטוח לאומי.

<ראובן ריבלין:>
הם הגישו את זה פשוט לא נכון. היו צריכים קודם כל להגיש את כל זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה יכול להסביר את הנושא של הביטוח הלאומי. אמרנו בישיבה הקודמת שהיו צריכים לעשות את זה ישירות. כבר אמרנו את כל זה. אני יודע ולכן עיכבנו את זה.

<ראובן ריבלין:>
אנשי אגף התקציבים אומרים שזה נכון. מודה ועוזב ירוחם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסופו של דבר עכשיו אישרנו את החזרה של הכסף. אני לא מצליח להבין מה את רוצה. לא רצינו לאשר קיצוץ ברווחה ובבריאות לטובת ביטחון. עכשיו החזירו לשם את הכסף ואנחנו רוצים לאשר. למה את לא מבינה למה עיכבנו את זה?

<סתיו שפיר:>
שיסבירו לנו מה קורה כאן.

<אראל מרגלית:>
השאלה היא אמיתית ומהותית. אנחנו שאלנו על זה ועכשיו אנחנו רואים שזה הוחזר וזה בסדר גמור, אבל אנחנו שואלים אם זה נלקח שלא כדין מלכתחילה, לפני שבוע או שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו לך עכשיו היטב שיש שם עודף שהאוצר לוקח ויכול לתת אותו לכאן או לכאן. אני לא מצליח להבין כמה פעמים אפשר להסביר. תפריד בין זה לבין הבעיה הכוללת של הפנסיה במדינת ישראל ושל הביטוח הלאומי במדינת ישראל שהיא בעיה ענקית.

<אראל מרגלית:>
אני מפריד. אני שואל האם ההתעקשות שלך וידאה את זה שיחזור הכסף למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא חזר עכשיו.

<אראל מרגלית:>
אם כן, הייתה לנו ערנות כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראשית, זה נכון, אבל שנית, כשאני דיברתי עם השרים, הם ידעו שבסופו של דבר יחזירו להם. אני אמרתי שאני לא רוצה שבסופו של דבר יחזירו ושאני לא אאשר לפני שאנחנו נוודא את זה.

<אראל מרגלית:>
אז הדאגה של סתיו היא לגיטימית במובן זה שהם באים לכאן ויש כאן מאה ומשהו מיליון שקלים כאן ומאה ומשהו מיליון שקלים שם כאשר בעצם לא מוודאים אתנו שהם מועברים למקום הנכון שהיה מלכתחילה אמור לעבור אליו ושאנחנו לא שמנו לב כי אנחנו לא יכולים לדעת אם ברגע האחרון כן יעשו או לא יעשו. זאת אחריות שלנו. לכן בוא לא נראה את זה כמשהו קנטרני.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב שבסופו של דבר הבטיחו לשרים שיחזירו להם את הכסף הזה. אני לא רוצה לסמוך על הבטחה. אתה רואה שלמשרד הבריאות מעבירים חוץ מזה עוד מיליארד.
<סתיו שפיר:>
ברגע שעושים את זה, אתה מבין שכנראה יש עוד סיבוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שימך?

<שלומי מור:>
עורך דין שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כולנו מודעים לכך שבביטוח הלאומי לטווח רחוק יש בעיה דורית כמו עם הפנסיות של כולם ודברים כאלו. בוא נפריד. זה לא הדיון שלנו כרגע. יכול להיות שנחליט להרים את הפרויקט הזה שעד היום אף אחד לא רוצה לגעת בו, אבל כרגע אנחנו מדברים על הביטוח הלאומי בתקציב של 2013 ועל כך שממנו לוקחים בסיבוב כדי להעביר לביטחון. הסביר לנו דב בארי בטוב טעם, אבל רצינו לשמוע שגם אתם חושבים כמוהו ואין כאן משהו שאתם אומרים למה לוקחים מכם כסף וגונבים אתו מכם. או שתגיד שזה בסדר, זה מתואם וזה מקובל.

<שלומי מור:>
אמנם סוגיית האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי היא סוגיה בעייתית וכולם יודעים שעוד עשרים או שלושים שנים תהיה בעיה אם לא נידרש אליה כבר היום, אבל במקרה הזה באופן מקרי אני מסכים עם חבריי ממשרד האוצר שהמיליארד שקלים האלו הם לא סכום שהייתה לנו בו חזקה או שחשבנו שאנחנו אמורים לקבל אותו. ודאי שנשמח לכל סכום, אבל כאן אין לנו טרוניה כלפי האוצר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה שאלה ולא לביטוח לאומי. בנוסף לקיצוצים ברווחה ובבריאות היו גם קיצוצים אותם פירטתי קודם בשירותי כבאות ובשירותי חירום, בשיכון, בכל מיני משרדים אחרים. האם גם לשם חוזר הכסף או שהם תורמים את כספם למשרד הביטחון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר לך מה שאני בדקתי וגם הוא בטח יסביר זאת. המדינה – ותאמרו אם אני אומר נכון או לא – החליטה שהיא שמה ברזרבה שלושה אחוזים בכל משרד ומשרד, כסף שלה, של האוצר, ולפי החלטות ממשלה היא תחליט אם הרזרבה הזאת תהיה רלוונטית לאותו משרד או לא. בהתאם לכך היא עובדת. יש משרדים, כמו שנאמר כאן, שהרזרבה אכן הלכה לאותו משרד – כמו שהוא אמר, ברווחה ובבריאות אפילו עוד יותר – ויש משרדים שהממלכה ראתה שאין צורך ואפילו בקושי גומרים אותו ולכן היא לוקחת את זה לעצמה. התעקשתי על שני משרדים שהם משרדים חברתיים והם בנפשנו. דיברתי גם עם השרים והם אמרו שגם כך חלק היה מתוכנן אולי לחזור אליהם אבל שם לא רציתי לסמוך על כך שיחזור או לא יחזור ואמרתי שאנחנו קודם כל, לפני שאנחנו מרימים יד, מוודאים שזה יחזור. שאר המשרדים, אלה רזרבות של האוצר שהוא במשא ומתן עם המשרד ואם המשרד צריך את זה והאוצר חושב כן, ייתנו לו חלק. אם לא, זה כאילו כסף של האוצר, שלושה אחוזים – אני חושב שזה לפי החלטת ממשלה - רזרבה בכל משרד.
אני אומר שלא דאגתי למשרדים אחרים. אם משרד החינוך חושב שהוא זקוק לכסף, הוא ידע להתמודד אתם ואם הם יחשבו שהוא זקוק לו, ישאירו לו חלק מהרזרבה ואם לא, ייקחו לו. אני רציתי שאנחנו לפחות באצבע שלנו נדאג לשני משרדים חברתיים בלי קשר לפוליטיקה ובלי קשר לשום דבר.

פנייה מספר 378. פנייה גדולה של שני מיליארד ו-790. כבר קיימנו דיון בנושא הזה.

מי בעד אישור הפנייה?

<אלעזר שטרן:>
רגע. על מה מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על הביטחון. אחרי שאישרנו בהצבעה קודמת את הרווחה, אישרנו את ההעברה בחזרה לרווחה ולבריאות.

<סתיו שפיר:>
מה עם כל השירותים האחרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי. הם מסתדרים עם האוצר. אם הם חושבים שמגיע להם מהרזרבה, האוצר ייתן להם], ואם לא, לא. זה כאילו כסף של המדינה.

<סתיו שפיר:>
המדינה אישרה את ההעברה הזאת למשרד הביטחון. נאמר מפורשות שזה לא יצא מתקציבי המשרדים החברתיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו דנו בכספים הגדולים ולא בכספים קטנים אליהם אני לא נכניס.

<סתיו שפיר:>
כמה עשרות מיליונים, אלה לא כספים קטנים.

<אראל מרגלית:>
אני מסביר את הדרמה כאן. יש כאן מצב בו לאורך זמן, אחרי שוועדת המשנה של הכספים והביטחון דנה עם משרד הביטחון ועם צה"ל, על תר"ש, תכנית רב שנתית שרצתה לעבוד לאורה ולא הגיעה להסכמות מסיבות כלשהן, בסופו של דבר כרגע יש כאן מצב שברגע האחרון של שנת 2013 אנחנו בעצם עוזרים למערכת הביטחון ב-2014 על ידי זה שאנחנו נותנים לה לבצע הוצאה עכשיו לקראת שנה הבאה וזה די פנטסטי איך בשבוע אחד אפשר להוציא כל כך הרבה כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו את זה.

<אראל מרגלית:>
בעצם אנחנו עדיין לא אישרנו את תקציב הביטחון ל-2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מדברים עכשיו על 2013.

מי בעד לאשר את ההעברות מספר 378, מה שנקרא 9000?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 378 נתקבלה.
<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. ההעברה אושרה ויש רביזיה.


יש עוד שלוש העברות נוספות של הביטחון. אחת של חמישים מיליון – פנייה מספר 365.

<טמיר כהן:>
365 לא נדונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נדונה. זאת העברה חסויה.

<טמיר כהן:>
נכון, אבל צריך לציין את זה כי העברות אחרות כן עלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לי זה הוסבר. נתחיל קודם כל עם פנייה מספר 365. ההעברה החסויה הוסברה לי.
<דניאלה רותם:>
מבקשים את אישור הוועדה להעביר סך של חמישים מיליון שקלים לתקציב הביטחון. הסברים יינתנו בוועדה המשותפת. כמו כן אנחנו מבקשים את אישור הוועדה להעביר סכום של תשעים מיליון שקלים לתקציב הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעשה כל אחת בנפרד.

אני אומר שוב שהוסבר לי לאן זה הולך ואכן זאת ועדה חסויה.

<יצחק כהן:>
איך אפשר להצביע כשאנחנו לא יודעים מה זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמיד זה כך. אתה רוצה שיפרטו כאן? אני מתפלא עליך. אני אומר שהסבירו.

מי בעד אישור פנייה מספר 365, על סך תשעים מיליון, העברה חסויה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 365 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

פניות מספר 407 ו-408. לי זה הוסבר.

<דניאלה רותם:>
הפנייה נועדה להעביר סך של תשעים מיליון שקלים לתקציב הביטחון. הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 407 ו-408? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

נמנעים – 2

ההעברות מספר 407 ו-408 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

<יצחק כהן:>
סתיו ואני נמנעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העברה אחרונה על 300 מיליון שקלים. תסבירי לנו מה זה.

<דניאלה רותם:>
פנייה זו נועדה להעביר סך של 300 מיליון שקלים לתקציב הביטחון עבור פינוי מתחם ממחנה קרן הקריה, מתחמים ממחנה צריפין ואת מחנה פלנור, בהתאם לסיכום בין המשרדים על מנת לאפשר פינוי של מחנות ושיווק יחידות דיור ושטחי תעסוקה.

<סתיו שפיר:>
בפעם הקודמת הובטחו לנו תשובות. יש תשובות? עוד לא נשלחו אלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לגבי מה?

<סתיו שפיר:>
לגבי דיור בר השגה בין השיווקים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא לא מדברת על השיווקים. היא מדברת על העתקה של דברים ספציפיים כדי שאפשר יהיה להתקדם בתכנית הגדולה.

<סתיו שפיר:>
נזכיר לפרוטוקול. אמרנו שלא יכול להיות שגם זאת קרקע של המדינה, גם אזרחי ישראל ישלמו על העברת הבסיסים וגם בסוף ייבנו שם בניינים לעשירים בלבד בלי שום הקצאה לדיור בר השגה. על זה ביקשתי תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסבירי את ההעברה הזאת.

<דניאלה רותם:>
מטרת ההעברה היא לתקצב את משרד הביטחון עבור פינוי של מתחמים. ברגע שיפונו מתחמים אלה מאזורים במרכז הארץ ובאזורי הביקוש, יתאפשר שיווק של המחנות והקמת יחידות דיור ושטחי תעסוקה כפי שהוזכר בוועדה. כפי שצוין בישיבת הוועדה הקודמת, מרבית השטחים במתחם קרן הקריה מיועדים לתעסוקה.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת, לא יהיה דיור בר השגה.

<אלעזר שטרן:>
מה זה מתחם פלנור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע.

<אמיר רשף:>
שימושי הקרקע ייקבעו בתכנית. זה לא יכול להיקבע בדיון בוועדת כספים כי זה נקבע במסגרת התהליכים הסטטוטוריים לפי חוק התכנון והבנייה.

<סתיו שפיר:>
אתם כבר יודעים ששימושי הקרקע הם למסחר.

<אמיר רשף:>
אנחנו גם יודעים שיש שם נתח מסוים של מגורים אבל הדברים עוד לא הוכרעו.

<סתיו שפיר:>
תהיה הקצאה לדיור בר השגה?

<אמיר רשף:>
אני לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו אמרנו שנקיים כאן דיון אליו נזמין אותם כדי לקיים דיון על כל התכנית הגדולה. בתכנית הגדולה מדובר על מיליארדים ואלה לא הסכומים בהם מדובר כאן. שם כן תעלה השאלה, כאשר ידברו גם על פינוי המתחם של תע"ש וגם על פינוי חלק מהקריה ואז תעלה השאלה שאת שואלת שהיא שאלה נכונה לגבי התכניות וכולי. זה לא קשור כרגע להעברה הזאת.

<סתיו שפיר:>
בינתיים אני אצביע נגד ואגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. מי בעד אישור העברת 300 מיליון שקלים, פניות מספר 412 עד 418? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 412 עד 418 נתקבלו.
<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו. יש רביזיה.

ב-1:45 נצביע על הרביזיות או מחר בבוקר.
<סתיו שפיר:>
אגב, הגיעה אלי רשימתה עמותות שצחי רוצה להעביר להן שמונה מיליון שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון. צחי חזר כבר קודם אבל היינו באמצע דיון. אנחנו חוזרים להעברה שלא הצבענו עליה.

צחי, פניות מספר 350 ו-351. ביקשנו שתאמר לנו אם אתה יודע מי הגופים שעוסקים בקשרים עם התפוצות כדי שנוכל להצביע.

<צחי דוד:>
אני מיד אקריא את רשימת העמותות. המשרד ביקש שבנוסף אני אדגיש שמדובר בהתקשרות שמבוצעת באמצעות ההסתדרות הציונית והיא מתקשרת עם העמותות הבאות: אפיקים, אמת, אשרינו, ג'ואיש ספיריט וג'ואיש ונצ'רס. חמש עמותות.

<סתיו שפיר:>
מה לגבי פועה וארץ חמדה? לי יש רשימה ארוכה.

<צחי דוד:>
מהשמות שאמרת, אני חושב שמדובר על תקנה אחרת. יש להם שמות קצת דומים ובעבר גם אני התבלבלתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת לא התקנה הזאת.

<סתיו שפיר:>
זה מופיע תחת התקנה הזאת, 02.

<צחי דוד:>
אני לא רוצה שתיפול כאן טעות. מה שאני הקראתי רלוונטי להעברה שביצענו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לשישה מיליון שקלים.

<צחי דוד:>
יש תקנה נוספת באותה תכנית תחת סעיף 02 והיא קשרים עם הגולה שכרגע לא מועבר אליה תקציב בפנייה הזאת. פועה והשמות שהזכרת, לדעתי זאת התקנה הזאת. זה לא קשור לזה.

<סתיו שפיר:>
השני מיליון שפועה מקבלת, זה בנוסף.

<צחי דוד:>
זה לא בפנייה הזאת.

<סתיו שפיר:>
זה ב-02, זה הסעיף שקראנו קודם.

<צחי דוד:>
02 היא תכנית שיש לה מספר תקנות. מה שאת מקריאה, זאת תקנה אחרת. ספציפית בפנייה שאת ציינת צריך להוסיף לה 07 בסוף והפנייה בה אני עסקתי היום היא 08. אלה שתי תקנות שונות.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אתה מכיר את העמותות האלה עליהן הוא מדבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<סתיו שפיר:>
אני שומעת עליהן עכשיו פעם ראשונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה חשוב?

<סתיו שפיר:>
יש לנו זמן לעשות על העמותות האלה גוגל כדי לראות על מה אנחנו מדברים?

<צחי דוד:>
אם נדרש מידע נוסף, נשמח להעביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 350 ו-351? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 350 ו-351 נתקבלו.
<סתיו שפיר:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו. יש רביזיה.

<סתיו שפיר:>
יש לך את המספר של עמותת אשרינו? אני לא רואה את זה.

<צחי דוד:>
כאן אין לי. אני יכול להעביר לך את זה.

<סתיו שפיר:>
תעביר לי את הרשימה במייל.

<צחי דוד:>
אין לי מספרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 356 ו-357.
<צחי דוד:>
הפנייה נועדה להעברת ארבעה וחצי מיליון למשרד הכלכלה ועוד 15 מיליון שקלים לשינויים פנימיים במשרד, בין היתר לצורך הפעולות הבאות: מתן הרשאה להתחייב בסך 11 מיליון לטובת יחידות הכוון תעסוקתי של אתיופים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הפנייה שכבר הוסברה אבל היו חסרים דפים ועכשיו הם כאן. בסדר. תסביר אותה בזריזות כי כבר עסקנו בה.

<צחי דוד:>
11 מיליון שקלים מתן הרשאה להתחייב לטובת יחידות הכוון תעסוקתי של אתיופים. כמעט שבעה מיליון שקלים לצורך הכשרות מקצועיות בדרום הארץ, חלקן לטובת ההיערכות למעבר של צה"ל לנגב, החלטת ממשלה בהקשר הזה.

<עיסאווי פריג':>
אם זה מעבר צה"ל, למה לא בתקציב הביטחון?

<צחי דוד:>
זאת החלטת ממשלה שפירטה מהיכן כל תקציב יוצא. זה תקציב שיצא ממשרד הכלכלה לפי החלטת ממשלה. יש כאן מיליון ו-600 שעוברים לטובת האגף למעונות יום, לטובת פעילות של המוקד ופעילות של האפוטרופוס הכללי, תקציב תמיכות לטובת מספר תחומים ועוד הגדלת תקציב שמועבר לארגון ה-ILO והגדלת תקציב של נציבות שוויון הזדמנויות לטובת כנס שנתי שהם מקיימים לצורך העלאת המודעות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. מאחר וכבר קיימנו דיון אלא שהיו חסרים דפים, אנחנו מצביעים. מי בעד אישור פניות מספר 356 ו-357? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 356 ו-357 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<בועז טופורובסקי:>
זה כולל את מרכז ההשקעות?

<צחי דוד:>
לא.

<בועז טופורובסקי:>
איפה ההעברה למרכז ההשקעות?

<צחי דוד:>
תכף.

<טמיר כהן:>
אני מזכיר שבדיון שהיה בכל נושא הביטחון ב-16 לדצמבר עלתה גם הודעה של 15005 של 1.8 מיליארד שקלים עודפים והיא הוסברה בדיון ההוא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת הודעה שלא עשינו עליה הצבעה. בואו נאשר את ההעברה.

העברה מספר 15005.

מי בעד אישור? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הודעה מספר 15005 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

פנייה מספר 362.

<אמיר רשף:>
הפנייה נועדה לבצע שינויים בתקציב רשות מקרקעי ישראל בהתאם לצורכי המשרד והביצוע בפועל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברשותך, תסביר לנו.

<אמיר רשף:>
אני מגיע לעיקרי השינויים. הנושא המרכזי הראשון הוא תקצוב חלקה של רשות מקרקעי ישראל בהקמת מחנות צה"ל בנגב בהתאם להחלטת ממשלה שחילקה את המקורות להקמת המחנות הנבנים בנגב והתשלום הוא בהתאם להתקדמות בביצוע בפועל של משרד הביטחון. כאן מבוקשת תוספת של שמונים מיליון שקלים על מנת להעבירם למשרד הביטחון.

הנושא המרכזי השני הוא תקציב הרשאה להתחייב לקידום תכניות סטטוטוריות, תכניות מפורטות ותכניות מתאר מקומיות בכל רחבי הארץ על מנת לתכנן את הקרקע בעיקר למגורים וגם למסחר, תעסוקה, תעשייה ולכל הייעודים.

הנושא השלישי הוא תקצוב פעולות שונות למיפוי ומדידה בסך 16 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. מהתקנה הזאת יוצאות פעולות של עריכת תצ"רים, תסריטים לצורכי רישום, תצ"אות, כל מיני פעולות מיפוי שנדרשות הן לקידום התכניות והן לפעילות של חטיבת השמירה על הקרקע.

<עיסאווי פריג':>
באיזה תכניות מדובר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. אראל ביקש קודם.

<אראל מרגלית:>
לגבי התכנון והשמונים מיליון שקלים לבנייה בדרום בתכנון המחנות. יש לנו איזשהו אומדן או אתה יכול לומר לנו באיזה קצב הדברים עומדים? אנחנו רוצים לזרז את העניין אבל נראה כאילו הדברים מתעכבים.

<אמיר רשף:>
אני לא יודע את זה. אני לא רואה כרגע כאן את צוות הביטחון. בסוף רשות מקרקעי ישראל, מכוח החלטת ממשלה, משלמת את חלקה בהתאם לדיווחי הביצוע שמתקבלים ממשרד הביטחון. אני לא יודע לומר לך.

<אראל מרגלית:>
אנחנו רוצים לומר דבר אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי מישהו מהצוות נמצא בחוץ והוא יוכל לתת לך תשובה. תנסו לראות אם יש מישהו בחוץ ובינתיים אתה תשאל הלאה.

<אראל מרגלית:>
אנחנו רוצים לקבל את האומדן ואת התכניות לבנייה והעברת הבסיסים לדרום. אנחנו רוצים לראות באיזה קצב זה עומד ואם אתם עומדים בקצב או לא עומדים בו . חלק מאתנו חושבים שזה קריטי לזרז את זה. כלומר, אם יש תכניות ואם יש מחשבות קונקרטיות, זה מתעכב המון זמן. זה משנה בצורה דרמטית את כל היכולת שלנו להשאיר שם צעירים.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה להוסיף לשאלתו של אראל. יש כאן איזושהי בעיה. רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מבקשים סכומי עתק שמשולמים מכספי המסים של אזרחי ישראל בשביל הפרויקט הזה של פינוי מחנות צה"ל אבל עד עכשיו לא מבטיחים אפילו פעם אחת שכחלק מהפינוי הזה, המקומות שמפונים, ואלה אלפי דונמים בלב אזורי הביקוש, ייבנו דירות לדיור בר השגה. החשש הוא שאתם תנסו למקסם עד כמה שאפשר את הרווחים שלכם מהקרקע במקום לעשות את הדבר הנכון, ההגיוני, הצודק, המוסרי. מצוקת הדיור היא הבעיה הכי גדולה שעומדת כרגע בפני החברה הישראלית לפי כל סקר ומחקר שתעשה. אם תשאל את האנשים מה הבעיה החברתית הכי גדולה, הם יאמרו לך דיור. כולם מדברים על זה. רק היום דווח על עוד עלייה במחירי הדיור. יש לכם אפשרות לעשות את הדבר הזה. אנחנו הולכים לשלם על זה מכספי מסים, גם על המעבר של הבסיסים ולא הגיוני שבתוך התכנית אתם לא תכניסו דיור בר השגה. זה בלתי נתפס בכלל.

<אמיר רשף:>
מה השאלה?

<סתיו שפיר:>
שאלתי אותך גם קודם וענית לי שאתה לא יודע. האם יהיה דיור בר השגה? עכשיו אני מניחה ששוב תגיד לי שאתה לא יודע.

<אמיר רשף:>
לא. אני אומר לך מה שאמרתי קודם. ייעודי הקרקע נקבעים במסגרת מוסדות התכנון, במה שנקרא הליכי התכנון, הליכים סטטוטוריים מכוח חוק התכנון והבנייה. מגישי התכניות והמוסדות שמאשרים אותם, הם אלה שמחליטים.

<סתיו שפיר:>
מי שאמון על התכניות האלה זה משרד הביטחון בשיתוף אתכם.

<אמיר רשף:>
מגישי התכניות היא רשות מקרקעי ישראל ובחלק מהמקומות אכן זה משרד הביטחון, משרד השיכון, רשויות מקומיות ומשרד הפנים.

<אראל מרגלית:>
אני רואה כאן עכשיו 230 משפחות שרוצות להתיישב בדרום ליד באר שבע. תציגו לנו את התכניות של הבסיסים, תציגו לנו את התכניות של הדיור, תראו לנו שיש כאן חשיבה משולבת. אנחנו נרצה שאתם תאיצו את התהליך ולא תעכבו אותו כי זה דרמטי למדינה.

<סתיו שפיר:>
אני לא אומר שאתה לא אומר אמת אבל אתה מסתיר מידע, כמו שאומרים כאן בעגה הדיפלומטית.

<אמיר רשף:>
איזה מידע הסתרתי ממך?

<סתיו שפיר:>
אתה יודע שחלק מהשטחים האלה, לפחות לגבי הקריה, הולכים למסחר. אתה גם יודע שחלק מהם הולכים לבנייה. מי שאחראי על התכניות האלה זה אתם יחד עם משרד הביטחון. זה הסיפור. לא יכול להיות שאתם גם תגבו כספים אדירים, מאות מיליוני שקלים ומיליארדים מהציבור הישראלי כדי לפנות את השטחים האלה וגם לא תוודאו עכשיו, בשלב התכניות, שבחלק מהשטחים האלה ייבנו דירות לדיור בר השגה. זה פשוט לא הגיוני. למה בכלל להעביר אליכם את הכסף הזה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. קודם כל, לשאלתו של אראל לגבי הקצב ולשאלה השנייה על דיור בר השגה. אנחנו נמצאים בשלב כל כך מוקדם ואם מדובר נניח בפינוי של תע"ש על 45 אלף יחידות דיור, עוד אף אחד לא יודע ואין מחשבות כך שאף אחד לא יכול לומר כמה דיור בר השגה יש. בשביל זה צריך כסף, כדי להתחיל את התכנון. אנחנו רוצים לא לתת את הכסף, לא לעשות את התכנון ואחר כך לשאול כמה דירות בדיור בר השגה. צריכה להיות דרך הפוכה.

תן לנו מושגים בנושא ההעברה לנגב ותאמר לנו היכן זה נמצא, מה הקצב, האם הקצב עומד בתכנון.

<קריאה:>
אני מתנצל. לא התבקשנו להכין על כך נתונים ולכן אין לי כאן נתונים מדויקים. אני יכול לומר לכם באופן כללי ואם תרצו, נשמח לקיים על כך ישיבה, אם תזמנו אותנו.

<אלעזר שטרן:>
אבל יש שאלות שכן התבקשתם לענות עליהן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנו לו. הוא יגיד מה הוא יודע. תגיד מה אתה כן יודע.

<קריאה:>
יש מהלך נרחב של העברת חלק מהבסיסים של צה"ל שנמצאים באזור המרכז, באזורי ביקוש, לנגב. התקבלו על כך כמה החלטות ממשלה, בין השאר למשל החלטת ממשלה 31361. לדוגמה, הוחלט שבסיסי אמ"ן ותקשוב יועברו מאזורי הביקוש במרכז הארץ ויועתקו לבסיסים באזור הדרום ליד באר שבע, בצומת שוקת. חלקם ליד הקמפוס וחלקם לא ליד הקמפוס. הבסיס של אמ"ן הוא לא בתוך באר שבע אלא קצת מדרום לה. בניית הבסיסים האלה היא במימון ציבורי אבל בתפעול פרטי. כרגע הם נמצאים בתהליך מכרז.

<אראל מרגלית:>
אנחנו רוצים שתמצא את הדרך לעדכן אותנו במכלול של הפרויקט. חלק מאתנו כאן מאוד עוסקים בנושא של הדרום, מוכנים להעביר תקציבים אבל רוצים לראות את ההתקדמות. רוצים לראות שהדברים זזים. יש הרבה חבר'ה צעירים שרוצים לגור שם, יש חברות שהמעבר של הצבא והקמת הבסיסים הרלוונטיים בתוך המקומות האלה הם קריטיים להצלחה של מקומות העבודה ואנחנו רוצים לראות שזה קורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אחרי דצמבר, כשניכנס לתחילת שנה, אני מקווה שיהיה קצת יותר רגוע מבחינת ההעברות, אנחנו כן נרצה לקיים דיון ולקבל דיווח מסודר ושוטף מכם. תתחילו להכין את זה כדי שתהיו מוכנים לכך.

<קריאה:>
בשמחה. אין בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' יצחק. אני רוצה לברך אותך על קבלת אביר שלטון החוק.

<יצחק כהן:>
לא בטוח שיש לך תשובה לגבי העברת בית הספר הטכני לכרמיאל. אני מאוד מאוד רוצה לקבל תשובה ולדעת מה קורה עם זה. העברת עוד בסיס אחד במפרץ בחיפה. בית הספר הטכני של חיל האוויר לכרמיאל. היו תכניות, איגום משאבים עם משרד החינוך, קרן רש"י, עיריית כרמיאל, משרד הביטחון, לא מעט גופים, אבל משום מה אני לא רואה שזה מתקדם.
<קריאה:>
יש באמת הרבה פרויקטים בצבא שמתנהלים וזה אחד הפרויקטים. אני אשמח להביא את המידע ולהציג אותו בישיבה קרובה.

<רוברט אילטוב:>
יש גם מקומות דרומה לבאר שבע.

<יצחק כהן:>
בואו נטפל קודם בכרמיאל.

<אלעזר שטרן:>
אתם עניתם על השאלות ששאלנו?

<קריאה:>
כמובן אלא אם כן יש משהו שפספסנו ואני מתנצל.

<אלעזר שטרן:>
לדוגמה, תקצוב תכנית של הרשות ל-45 מיליון שקלים. שאלתי באיזה רשויות מדובר ועל פי מה נקבעו אותן רשויות ומי צפוי להפעיל את התכניות האלה. לא קיבלתי תשובה.

<אמיר רשף:>
אני אענה על זה. דווקא עניתי על הקובץ שלך.

<אלעזר שטרן:>
לא קיבלתי. אף אחד כאן לא קיבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הוא אומר שהוא ענה, צריך לבדוק.

<אלעזר שטרן:>
שאלתי לגבי 16 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב לפעולות מדידה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריך לבדוק איך זה קורה שהוא עונה וזה לא מגיע אלינו.

<טמיר כהן:>
האוצר צריך לתת לנו את התשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תבדוק באוצר.

<אמיר רשף:>
לגבי הרשויות, מדובר בתכניות שמקודמות או על ידי רשות מקרקעי ישראל או על ידי הרשות המקומית שיש השתתפות של רשות מקרקעי ישראל בתקצוב התכנית. אם אתה רוצה, יש לי כאן את הרשימה ואני יכול להקריא אותה לוועדה. אני אעביר לכם את הרשימה במייל, אם אתם מעדיפים. זאת רשימה די ארוכה.
<אלעזר שטרן:>
אני מעדיף שתענו על התשובות גם בכתב.

<אמיר רשף:>
בוודאות עניתי על השאלה. אומרים לי שהקובץ הועבר אחרי שהתחיל הדיון. הוד השרון, ג'לג'וליה, ראש העין, רעננה, נצרת עלית, צפת, בוננו ג'ידאד, סחנין, באר שבע, רמת השרון, תל אביב, אשקלון, חיפה, קריית ביאליק, קריית גת, עתלית, ירושלים, קריית אונו, אור יהודה, ראש העין, גן יבנה, באר יעקב, ירושלים, אבן יהודה, צפת, אילת, קריית ביאליק, חיפה, אזור, אילת, מרכז שפירא, קריית אונו, רמת גן, ראשון לציון, פראדיס, רמת השרון, מיתר, אור יהודה, נס ציונה, באר יעקב.

<אלעזר שטרן:>
למה מופיעה עיר כמה פעמים?

<אמיר רשף:>
כי אלה כמה תכניות שמקודמות באותה עיר. יכול להיות שיש להם תכנית מתאר מקומית על שטח יותר רחב ואז תכנית מפורטת על שטח יותר מצומצם. יכולה במקביל להיות תכנית אחת למגורים ותכנית אחת למשהו אחר.

<אראל מרגלית:>
אם רוצים להזיז דברים, זה חשוב.

<אמיר רשף:>
השיקולים כאן את מה לקדם, אלה שיקולים של אגף התכנון ברשות מקרקעי ישראל. יש ועדה שקובעת איך מאשרים תכניות לקדם. הם מרכזים לי בסוף את התקציב הנדרש לקדם ובמקרה הזה באמצעות הסטה פנימית מתוקצבת הרשאה להתחייב כדי להתחיל לקדם את כל התכניות האלה.

מילה אחת על המדידות. זה מתווה דומה. יש מאגר מודדים שאלה חברות של מיפוי ומדידה ומוציאים להם עבודות. יש לי כאן את הרשימה והיא מאוד ארוכה, אפילו יותר מהקודמת. בכל רחבי הארץ, רוב העבודות הן עריכת תצ"רים, תסריטים לצורכי רישום, חלק מזה אלה תצ"אות, מיפוי טופוגרפי ודברים מהסוג הזה. שוב, רשימה מאוד ארוכה. היכן שיש קרקע מדינה ברחבי הארץ.

<אראל מרגלית:>
זה כדי להזיז את הדברים.

<אמיר רשף:>
כן. זה מה שבסוף מאפשר.

<אראל מרגלית:>
אפשר להתווכח על איפה בונים ואיפה לא בונים, אבל זה כדי להזיז את הדברים. זה חשוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 362? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 362 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש רביזיה.

<סתיו שפיר:>
גם אני מבקשת רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. רביזיה.

<אלעזר שטרן:>
עיסאווי, מה הבעיה שלך?

<עיסאווי פריג':>
אני אגיד את זה בהמשך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 363 ו-364.

<נועם שטרן:>
רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים. רוב התקציב בפנייה הזאת הוא תוספות והסטות פנימיות מתקציב משרד הכלכלה עבור תשלום מענק לאינטל שאושר בשנת 2010 עבור שדרוג המפעל בקריית גת. בנוסף בפנייה יש תקצוב לפעולות לעידוד עסקים קטנים, פעולות לקידום היצוא ועדכון תקנים רשמיים ישראלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות מספר 363 ו-364 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יצחק כהן:>
אני בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 366 ו-367.

<אמיר רשף:>
הפנייה הזאת נועדה להעביר מיליון וחצי שקלים למינהל התכנון במשרד הפנים לטובת בקרה על חיזוק מבנים. הבקרה מתבצעת על ידי הרשויות המקומיות, על ידי מחלקות ההנדסה של הרשויות המקומיות והמדינה, כחלק משיפור היערכות העורף למקרי חירום, עוזרת לרשויות לבצע את זה. זאת בדיקה שהיא מאוד מורכבת הנדסית. יש רשויות שמתקשות להעמיד את הכספים לטובת הבקרה הזאת ולכן מועבר תקציב למינהל תכנון והוא מקצה את זה.

<עיסאווי פריג':>
יש מצ'ינג של הרשות בסעיף הזה?

<אמיר רשף:>
אני חושב שכן. אני יכול לבדוק את זה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תבדוק ותעביר לו את התשובה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות מספר 366 ו-367 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

פניות ממספר 368 עד 370.

<נועם שטרן:>
הפנייה הזו נועדה להתאמות סוף שנה בתקציב השכר והתפעול במשרד הכלכלה. בנוסף יש כאן תוספת של מיליון שקלים עבור יישום חוק הסופרים והשתתפות של משרד ראש הממשלה בהקמת מערכת תכניות עבודה ממשלתית בהיקף של מיליון ו-177 אלף שקלים.

<מיכל בירן:>
מה זה?

<נועם שטרן:>
כאן מדובר על מערכת תכניות עבודה שאמורה לפעול בכל הממשלה. מי שמפתח אותה זה משרד הכלכלה. מערכת ממוחשבת של ניהול תכניות העבודה של המשרדים. מדובר כאן על פיתוח של מערכת ממוחשבת שמיועדת לניהול תכניות העבודה של משרדי הממשלה.
<אראל מרגלית:>
כמו פרוג'קט מנג'מנט?

<נועם שטרן:>
כן. זה ניהול משותף של משרד הכלכלה, מינהל זמין ומשרד ראש הממשלה.

<יצחק כהן:>
מה זה מאה מיליון לחוק הסופרים?

<נועם שטרן:>
גם כאן מדובר על הקמת מערכת ממוחשבת שאמורה לסייע לאכיפת החוק. איסוף של נתונים, ממשק עם ההוצאות לאור כדי לעקוב אחרי מחירים וכדומה, כדי שיהיה אפשר לאכוף באופן יותר אפקטיבי את החוק.

<יצחק כהן:>
אבל החוק לא טוב.

<אלעזר שטרן:>
אני שאלתי שאלה ולא קיבלתי תשובה. תוספות שכר של 15 מיליון שקלים.

<נועם שטרן:>
כנראה התשובה שהעברתי לא הועברה אליך. בסופו של דבר מדובר כאן על 15 מיליון שקלים מתוך סכום של יותר מ-300 מיליון שקלים שכר במשרד. מתוך זה יותר מחצי מה-15 מיליון שקלים הם רזרבה שיועדה מראש לשכר. מדובר בסופו של דבר בסטייה של כשני אחוזים. השכר וצפי השכר נבנה יחד עם המשרד בבניית תקציב 2013-2014 והשנה צמצמנו מאוד את החריגות ביחס לשנים קודמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 368 עד 370? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 368 עד 370 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יצחק כהן:>
רביזיה.

<משה גפני:>
מה היה עם משרד התמ"ת? אמרו שמורידים 11 מיליון שקלים בשילוב חרדים בתעסוקה. בערבים הורידו שלושה מיליון שקלים. אתה לא דואג לי לכלום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תאמין לי שאני דואג לך.

<משה גפני:>
אתה לא אומר לנו כלום ואנחנו לא יודעים. אנחנו במתח. היה קיצוץ אבל אני מבין שלא אכפת לך.

<מיכל בירן:>
דואגים לפני הבחירות.

<משה גפני:>
גם יאיר לפיד וגם הבית היהודי. אני יכול לקבל הסבר על הקיצוץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע להסביר לך.

<משה גפני:>
אתה יכול להסביר? היושב רוצה לדעת למה הקיצוץ של ה-11 מיליון במשרד הכלכלה.
<דוד שטינמץ:>
הקיצוץ של ה-11 מיליון הוא טכני.

<משה גפני:>
יש שם קיצוץ של שלושה מיליון שקלים בשילוב הערבים בעבודה.

<דוד שטינמץ:>
התקציב הוא תקציב הרשאה להצטייד. תקציב מזומנים שיש שם הוא בהתאם לביצוע. אם נלקחו משם שלושה מיליון שקלים, כנראה הביצוע שם היה פחות שלושה מיליון שקלים. תקציב ההרשאה לא השתנה והוא עדיין 15 מיליון שקלים אצל הערבים. כלומר, את השלושה מיליון שקלים, במידה ויצטרכו בשנה הבאה, יש מחויבות אוצרית כי זה עניין של הרשאה להתחייב.

<משה גפני:>
וה-11 מיליון של החרדים?

<דוד שטינמץ:>
ה-11 מיליון של החרדים, היות ובירושלים לא התחילו לעבוד, נוצר שם עודף של הרשאה שאנחנו נקבל אותו בחזרה במידה ונתחייב אליו בשנה הבאה כאשר כל העניינים יסתדרו.

<משה גפני:>
למה זה לא מתבצע? זה נושא לאומי, לא?

<דוד שטינמץ:>
אני לא יודע. בעיריית ירושלים יש סיפור עם המכרז. עדיין כל הנושא הזה מתעכב וכתוצאה מכך אי אפשר להתחייב על הסכום הזה. הסכום הזה עומד לרשות הנושא.

<משה גפני:>
אני שומע כל הזמן שאומרים שרוצים לשלב בעבודה, אבל באופן מעשי זה לא עובד. זה מה שאתה אומר. זה לא טכני. אם יש חרדים בירושלים שרוצים להשתלב בעבודה, אין פתרון.

<דוד שטינמץ:>
יש פתרון אבל כרגע העניין הזה תקוע מבחינה משפטית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ר' משה, אני אבדוק את זה.

פנייה מספר 371.

<נועם שטרן:>
הפנייה נועדה לתקצוב של הוצאה מובנית בסך של 11 מיליון ו-150 אלף שקלים במינהל אזורי פיתוח. זה נועד לפיתוח אזורי תעשייה בפריפריה.

<אלעזר שטרן:>
איפה?

<נועם שטרן:>
יש כשבעים אזורי תעשייה שהמינהל מטפל בהם. התקציב הזה הוא בעצם תזרים. זאת לא תוספת לפיתוח שטחים חדשים אלא ביצוע תזרימי של התחייבויות שניתנו בעבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 371? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

נמנע – 1

העברה מספר 371 נתקבלה.
<משה גפני:>
אני נמנע כי לא סודר העניין של ירושלים ומשרד הכלכלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי קשר אני אבדוק את זה.

<אראל מרגלית:>
מה זה עניין ירושלים?

<משה גפני:>
זה מה שהוא הסביר עכשיו. הוא אמר שלא מסוכם עוד העניין עם עיריית ירושלים.

<דוד שטינמץ:>
זה לא קשור למשרד הכלכלה. שם יש בעיה משפטית.

<אראל מרגלית:>
זה מרכז התעסוקה?

<דוד שטינמץ:>
כן.

<אראל מרגלית:>
אנחנו רוצים שזה יסודר.

<משה גפני:>
רוצים. מדברים במליאה ובתקשורת.

<דוד שטינמץ:>
יש בעיה משפטית עם עיריית ירושלים לגבי הזוכה. זה לא קשור למשרד הכלכלה.

<משה גפני:>
ניסן, אתה שומע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעתי. אמרתי שאני אברר את זה אתם. זה לא מקובל עלי.

<אראל מרגלית:>
רק שתדע לך שזה מעוכב כבר די הרבה זמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא מקובל.

<אראל מרגלית:>
בבני ברק יש אבל כאן אין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. זה לא מקובל. אני אבדוק מה קרה שם.

<אראל מרגלית:>
יש כאן ציבור ענק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי לשחרר את אנשי הכלכלה, נעבור לפנייה האחרונה, הודעה. הודעה מספר 36017.

<משה גפני:>
למה אתה נותן עדיפות למשרד הכלכלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההפך. הם היו צריכים להיות לפני שבוע וחצי. פשוט, רחמים עליו, הוא כבר שבוע וחצי יושב כאן.

<משה גפני:>
הוא אוהב להיות כאן. מה יש לו במשרד? המשרד לא מצליח לפתור בעיה משפטית עם עיריית ירושלים.

<אראל מרגלית:>
אני רוצה לשאול משהו לגבי משרד הכלכלה. קראתי אצל צביקה הבוקר ותעשו לי סדר כי יכול להיות שפספסתי משהו ואני רוצה להבין. אומרים שהגיעו להסכמה על העברה של 227 מיליון שקלים לישיבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור לכלכלה?

<אראל מרגלית:>
זה קשור. כך מדווחים לי. אומרים שיש שני מקורות מהם קיצצו כדי להעביר את הסכום הזה כאשר אחד מהם היא החברה למתנ"סים.

<דוד שטינמץ:>
אלה פניות אחרות.

<אראל מרגלית:>
אני שואל לגבי משרד הכלכלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר?

<אראל מרגלית:>
לפי מה שאני קורא בעיתון, ואני לא יודע אם מה שכתוב נכון או לא נכון, יש 227 מיליון שקלים שמחזירים לתקציב הישיבות ושני מקורות תקציביים מהם לוקחים כאשר האחד הוא החברה למתנ"סים, ועל זה נדון כשנגיע למשרד החינוך, והשני, בתקציב המדען הראשי. האם זה נכון או לא נכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על מה אתה מדבר?

<אראל מרגלית:>
האם מקוצץ תקציב המדען הראשי?

<דוד שטינמץ:>
לא. לחלוטין לא. מדובר כאן במזומנים. תקציב המדען הראשי הוא תקציב הרשאה להתחייב. מזומנים, יכול להיות באיזשהו קטע שיש עודף או יש גירעון ומכסים במידה שחסר מזומנים או לוקחים במידה ויש מזומנים. ברגע שנתתי לו הרשאה להתחייב על מיליארד ו-400 מיליון, הוא מתחייב על מיליארד ו-400 מיליון. תזרים המזומנים, כמה יוצא כל שנה ושנה, זאת מחויבות אוצרית לכסות במלואה. אם היית רואה בהרשאה להתחייב שמורידים מהמדען הראשי, הייתי אומר לך שאכן לקחו. אין קיצוץ במדען הראשי, נקודה.

<אראל מרגלית:>
אני רוצה להגיד לך משהו לגבי המזומנים. רק שתדע, וכאן אני מדבר גם מהעבר והייתי מעורב בהרבה חברות שקיבלו כסף מהמדען הראשי, אתם הורגים את החברות הקטנות עם העניין הזה של המזומנים. פשוט הורגים אותן. החממות, חברות קטנות יושבות ומחכות. קודם זה היה בגלל אחד חלקי 12 שלא עברו תקציבים ועכשיו אתם מעבירים את זה בגלל העניין של מזומנים. החברות הקטנטנות האלה שרוצות לקבל וסוף סוף מחליטים לתת להן, אז תעבירו להן.
<דוד שטינמץ:>
אלה הרשאות להתחייב. הרשאה להתחייב זה התקציב המוביל. הלא לפעמים הכספים האלה עוברים בשנתיים, שלוש, ארבע. ברגע שאני נותן הרשאה להתחייב, יש לי מחויבות אוצרית לכסות עד השקל האחרון כל מזומן ואם הם לוקחים או לא לוקחים, לא רלוונטי הנושא של מזומן כי ברגע שאני צריך מזומן, הם נותנים מזומנים. לגבי הרשאה להתחייב, לא הייתה וכמדומני אפילו הוסיפו לנו עוד 300 מיליון במהלך השנה ואת כל הכסף אנחנו מנצלים.

<אראל מרגלית:>
אני הבנתי שבוועדת כספים בשבוע שעבר אישרנו מיליון וחצי שקלים למדען הראשי שעכשיו לקחו את זה מתוך ההתחשבנות הכוללת. זה נכון או לא? זה מתוך האנליזה שלנו. מיליון וחצי במדען הראשי שקוצצו אחרי שאישרנו, במשרד החינוך 2.3 מיליארד אבל זה לא קשור אליך. נדבר על המיליון וחצי של המדען הראשי.
<דוד שטינמץ:>
אם זה מזומן, זה לא רלוונטי. התקציב של המדען הראשי הוא תקציב הרשאה להתחייב. אין לנו בעיה, כל הכספים שקיבלנו, אנחנו מתחייבים עליהם.

<אראל מרגלית:>
כרגע לא קוצץ במדען הראשי.

<דוד שטינמץ:>
לא קוצץ. אין קיצוץ במדען הראשי, להפך, יש לנו תוספות למדען הראשי. גם אם נניח מתוך ה-300 או 400 מיליון שקלים עבר מיליון, זה לא נורא, התוספת, אבל לא היה קיצוץ.

<אראל מרגלית:>
קיבלנו הבוקר פניות מספר 319, 516, 515.

<טמיר כהן:>
הן הגיעו הבוקר. הן לא על השולחן. הן יגיעו מחר.

<דוד שטינמץ:>
רפרנט של אגף התקציבים שנוגע למדען הראשי נמצא כאן.

<אראל מרגלית:>
מענקי מחקר ופיתוח, קיצוץ של מיליון וחצי. מענקי המדען הראשי, קיצוץ של מיליון וחצי ותמיכה בענפי המשק.

<דוד שטינמץ:>
מזומן או הרשאה? אני אומר לך בגדול, במקרו, תקציב המדען הראשי הוא תקציב שבנוי מהרשאה להתחייב היות והוא מתפרס על פני כמה שנים. לא רק שלא קוצץ לנו אלא קיבלנו במהלך השנה עוד תוספת.

<אראל מרגלית:>
כמה בסך הכול היה תקציב המדען הראשי? בתחילת השנה נראה כאילו הולכים לקצץ שלושים אחוזים.

<דוד שטינמץ:>
היה מיליארד ו-300 ונדמה לי שנסיים את השנה עם מיליארד ו-700-750.

<אראל מרגלית:>
זה סביר.

<משה גפני:>
אני רוצה להסביר לך אראל לגבי הנושא של הישיבות. שלא ייקחו קרדיט גדול על העניין. מדובר על כך שקיצצו את תקציב הישיבות בחצי. לקראת 2014 זה הולך להיות מקוצץ בעוד. זאת אומרת, כמעט ולא יהיה תקציב ישיבות במדינת ישראל וגם הבית היהודי שעשה קריטריונים חדשים שאפשר לתת לציונות הדתית פי שבע, גם הפי שבע לא יהיה שווה כלום. זאת אומרת, בעצם יושבים כאן חברים דתיים, לפי דעתי גם מסורתיים או סתם רגילים, ולא יהיה תקציב ישיבות במדינת ישראל. פרסם זרחיה אתמול ב"הארץ" שהגיעו להסכמה שיישאר הקיצוץ הקיים ולא יהיה קיצוץ נוסף.

<אראל מרגלית:>
יבוטל הקיצוץ של 227 מיליון.

<משה גפני:>
נכון. בב-2013 היה קיצוץ דרסטי.

<אלעזר שטרן:>
אתה יכול לתת את המספרים?

<משה גפני:>
250 מיליון. ממיליארד ומשהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-2013 זה קוצץ מ-850 מיליון ל-650 מיליון.

<משה גפני:>
לא היו 850 מיליון אלא היה מיליארד. היה מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הבסיס. זה הכסף.

<משה גפני:>
היו מיליארד שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-2014 צריכים להיות מקוצצים עוד מאתיים מיליון. מ-650 ל-450 מיליון. זה בעיגול. זה לא בדיוק 200 אלא 200 ועוד משהו, אבל בעיגול זה משהו כזה.

<אלעזר שטרן:>
זה מה שבוטל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בוטל. הקיצוץ הזה קיים. הוא נמצא בתקציב.

<משה גפני:>
צריך להוסיף את הכסף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוסיפים כסף כדי לפחות לשמור על מה שהיה.

<אלעזר שטרן:>
בסוף הסכום יהיה 650 מיליון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. לא יודע. כמה שיוחלט שצריך להוסיף כדי לשמר את המצב הקיים. שוב, זה לא יהיה לבסיס.

<משה גפני:>
אין לזה קשר לשום קיצוץ אחר. אתה ראית כמה כסף יש ברזרבה בכל משרד וברזרבה הכללית. לא הולכים עכשיו ומוסיפים כסף אלא מורידים כסף. מורידים מהישיבות. זה לא קשור למדען הראשי ולא לחברה למתנ"סים.

<יצחק כהן:>
זה לא 800 אלא היה מיליארד שקלים. בתקציב היה מיליארד שקלים. אתה מדבר על בסיס על שינוייו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא שאל על הבסיס.

<משה גפני:>
הבסיס היה 975 מיליון. בזמן שלי, כמה קיבל בחור מישיבת ההסדר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן עודפים.

פנייה מספר 36017, עודפים מחויבים של המשרד. מי בעד לאשר את העודפים המחויבים? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 36017 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<דוד שטינמץ:>
היה לנו ויכוח עם אגף התקציבים שהיה צריך לדעת אם יש ספק ובסוף אישרו לנו חלק ולא הכול.

<יצחק כהן:>
אני בעד.

פנייה מספר 374.

<ניר אמסל:>
הפנייה נועדה לתגבר את תקציב ההוצאה המותנית ברשות המסים בעיקר לצורך תשלום פיצויים מקרן הפיצויים של מס רכוש בהתאם לחוק מס רכוש וקרן הפיצויים.

<משה גפני:>
את נזקי הסופה ישלמו?

<ניר אמסל:>
נזקי הסופה לא משולמים דרך מס רכוש. חוק מס רכוש וקרן הפיצויים מפצה עבור נזקי מלחמה בלבד ולא עבור נזקי טבע. לא בשריפה בכרמל ולא בהצפות שהיו בבת חפר, לא שולמו פיצויים מקרן מס רכוש. אין כל קשר בין הדברים. ההוצאה המותנית הזאת נועדה בעיקר לתשלום פיצויים עבור נזקי מבצע עמוד ענן ונזקים נוספים שהם נזקי מלחמה.

<משה גפני:>
אני זוכר שבעמוד ענן באמת שילמתם מהקרן הזאת וכל מה שנלווה לעניין. בשריפה בכרמל שילמתם בלי קשר לעניין הזה, אבל שילמתם לאחר שהיו כאן כמה דיונים, ואני רוצה לדעת מה עם נזקי הסופה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מתכוון – אבל לא השבוע כי לא נספיק – להעלות את כל הנושא הזה כאן, את נושא נזקי הסופה. הם יבואו ויסבירו. כרגע האוצר מסרב להכיר בזה כאסון טבע. אני מתכוון לקיים כאן ישיבה אליה הם יבואו ונעלה את הדברים.

<משה גפני:>
השריפה ביערות הכרמל, הם שילמו מבלי להכריז עליה כאסון טבע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שגם כאן הם ישלמו. בהכרזה על אסון טבע, המשמעות היא שכל מי שלא הגיע לעבודה בכל הארץ יקבל.

<משה גפני:>
אני מדבר על הנזקים האישיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שהם יצטרכו.

<משה גפני:>
אני לא מדבר על תל אביב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחר יבוא ראש העיר צפת. צפת עיר הרוסה כאילו עברה רעידת אדמה.

<אראל מרגלית:>
דווקא בירושלים, דווקא בשדולה של ירושלים בדקנו, מי שנפגע מזה בצורה הכי בוטה אלה דווקא אותם עובדים שמקבלים את השכר היחסית נמוך, עובדים על פי שעות וגם עובדי הקבלן. אלה משפחות שלמות שבמשך שלושה-ארבעה ימים לא יכלו ללכת לעבודה. דבר שני זה הנושא של העסקים הקטנים. אי אפשר שבירושלים כל פעם שיקרה משהו דרמטי והעסקים ייפגעו בצורה דרמטית. אני לא אומר שבאופן אוטומטי מישהו צריך לפצות, אבל אני אומר שצריך לדבר על זה. צריך לעשות איזשהו משהו כדי הירושלמים או החברים מצפת, לא כל פעם חוטפים אותה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון. יש עוד מקומות. בכל אופן, אמרתי שנקיים על זה דיון כי יש ישובים שהיו חמישה ימים בלי חשמל, בלי מים ועם נזקים גדולים. נקיים על כך דיון אבל לא השבוע וחצי שבוע הבא כי אין לנו יכולת. מה שלא נגמור בהעברות, משרדים יתמוטטו.

<משה גפני:>
זה דבר חמור שעד לרגע זה לא אמרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסכים. אני יודע שמס רכוש היה בצפת. נאמר לי שהוא היה שם.

<משה גפני:>
עד לרגע זה לא התקיים בשום מוסד ממשלתי או גוף ממשלתי דיון כלשהו על העניין הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אולי התקיים אבל הם לא מספרים.

<משה גפני:>
לא התקיים. אני אומר לך שלא התקיים.

<אראל מרגלית:>
הוא מספר הכול. לא התקיים.

<משה גפני:>
לא התקיים דיון ואם לא נעורר אותם, גם לא יתקיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעורר את זה בעזרת השם.

<משה גפני:>
יש בתים שנפגעו ולא קיימו דיון בנושא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקיים דיון מיוחד על הנושא הזה.

פנייה מספר 374. מי בעד לאשר את הכסף לקרן הפיצויים עבור נזקי מבצע עמוד ענן? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 374 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

פניות מספר 376 ו-377.

<צחי דוד:>
הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב עברה ממשרד השיכון למשרד ראש הממשלה.

<משה גפני:>
למה?

<צחי דוד:>
הוחלט שקידום הפעילות של הסדרת התיישבות הבדואים תיעשה יותר טוב תחת המטריה של משרד ראש הממשלה.

<משה גפני:>
למה?

<צחי דוד:>
זאת שאלה שאני מתקשה לענות עליה.

<משה גפני:>
זה משהו פוליטי או שזה משהו מקצועי?

<צחי דוד:>
אני לא יודע. הנחת העבודה היא שלרשות יהיה יותר קל לפעול תחת המטריה הזאת. צריך להעביר את תקציב הפיתוח שלהם. בעבר העברנו את התקציב הרגיל, לפני שבועיים או שלושה, לתקציב הפיתוח, מסעיף 70, תקציב הפיתוח של משרד השיכון, לסעיף 83, הוצאות פיתוח אחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 376 ו-377 נתקבלה.
<אלעזר שטרן:>
גם כאן לא עניתם תשובה אלא אם כן היא הגיעה בבוקר. אני שאלתי.

<צחי דוד:>
הקובץ נשלח בבוקר.

<משה גפני:>
אנחנו נגד. זה פוליטי ממש. רשות הבדואים פתאום יוצאת ממשרד השיכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. היה רוב. ההעברה אושרה.

<משה גפני:>
מגיע לך פרס לתמימות. פתאום רשות הבדואים יוצאת ממשרד השיכון והולכת למשרד ראש הממשלה.

אני מגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. רביזיה.

<משה גפני:>
אני רוצה להבין מה היה בהסכם הפוליטי בין אורי אריאל לבין ביבי נתניהו. אני רוצה להבין.

<אורית סטרוק:>
אני לא הצבעתי ואני מגישה רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהעברה ממשרד השיכון למשרד ראש הממשלה? על זה את מגישה רביזיה?

<אורית סטרוק:>
זה הבדואים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בדואים. זאת העברה.

<משה גפני:>
בדואים. היא צודקת. היה לנו רוב כדי להפיל את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה במשרד השיכון ועובר למשרד ראש הממשלה לפי הסיכומים שלהם.

<אורית סטרוק:>
אני אבדוק את זה. אם אני ארצה, אני אסיר את הרביזיה.

<משה גפני:>
למה אתה מתפלא? היא חברת כנסת שרוצה לדעת לגבי הרשות של הבדואים למה היא עוברת למשרד ראש הממשלה.

<חמד עמאר:>
בתקשורת הוכרז על כך שמפסיקים את הפעילות של הרשות עכשיו ואת החוק הבדואי. למה אנחנו מעבירים להם כסף?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה היה במשרד השיכון ועובר למשרד ראש הממשלה לטיפול.

<קריאה:>
במשרד ראש הממשלה הם טובים מאוד בהפסקת פעילות.

<משה גפני:>
אנחנו שואלים למה זה עובר. למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע.

<משה גפני:>
את זה צריך לדעת.

<אורית סטרוק:>
אני אסביר למה הגשתי רביזיה. אנחנו הרי עצרנו את הכספים של הרשות לבדואים כיוון שהבנו שהם פועלים בניגוד לסיכומים שהיו עם שר השיכון. יכול להיות שזה עובר משר השיכון למשרד ראש הממשלה כדי שיוכלו להמשיך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם שר השיכון היה מסרב, זה לא היה עובר.

<אורית סטרוק:>
אני אבדוק את זה.

<משה גפני:>
היו דברים שהועברו בניגוד לדעתו. כך הוא אמר לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בסוף הוא הסכים.

<משה גפני:>
לא הסכים. הוא אפילו התרגז למה תקפו אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 379 עד 382.

<אסף וסרצוג:>
מדובר בפניית סוף שנה שנועדה להסדיר את תקציב המשרד לביטחון פנים. זאת פניית סוף שנה. אנחנו מתאימים את התקציב לביצוע בפועל. יש כאן שלושה סוגים של הוצאות: תקציב השכר במשטרת ישראל, תקציב הגמלאות במשטרה ובשירות בתי הסוהר ותקציב הקניות בשני הגופים.

תקציב השכר נגזר בעיקר מקצב הגיוסים, קצב הקמה של יחידות חדשות ולכן קשה לאמוד את כולו בהתחלה ואנחנו שמים חלק מהכסף בצד ובהתאם לביצוע בפועל מתקצבים.

תקציב הגמלאות תלוי גם הוא במספר הפורשים, תלוי בפרופיל הפורשים, תלוי גם בסך הגמלאות המהוונות. יש גמלאים שיכולים להוון את סך הגמלה שלהם ביום הפרישה וזה משהו שלא ניתן לצפות אותו.

תקציב הקניות, מדובר כאן בפעילות שוטפת שגם היא בדרך כל נגזרת של קצב הגיוס, תקציב השכר וכן הלאה. מדובר כאן בכלכלה כאשר במשטרה זה כלכלת שוטרים, בתחזוקת כלי רכב, בציוד אישי וכן הלאה, וגם בשירות בתי הסוהר.

<סתיו שפיר:>
למה אלה דברים שלא היו צפויים מראש?

<אסף וסרצוג:>
זה לא שהם לא צפויים מראש אלא ההשלמה לא צפויה מראש. ראשית, יש כאן גם עניין של קצב הקמת יחידות חדשות, קצב גיוס שוטרים ואז אתה לא בהכרח יודע כמה תצטרך בשביל לכלכל אותם, ציוד אישי וכן הלאה. דבר נוסף הוא שהייתה כאן סוגיית התקציב ההמשכי שלא ידענו כמה.

<סתיו שפיר:>
לפני חמישה חודשים לא ידעתם.

<אסף וסרצוג:>
לא ידענו כמה המשטרה תספיק לבצע ולהתחייב בשנת התקציב.

<עיסאווי פריג':>
יש תכנית עבודה שנתית, לא?

<אסף וסרצוג:>
יש תכנית עבודה שנתית אבל יש גם מציאות.

<סתיו שפיר:>
כמה העברתם בשנה שעברה?

<אסף וסרצוג:>
בסוף השנה? אני לא זוכר. צריך לבדוק.

<סתיו שפיר:>
פחות או יותר.

<אסף וסרצוג:>
אני לא רוצה להגיד סתם מספר. אני לא זוכר. בשנה שעברה עבר קצת פחות מכיוון שב-2012 הבסיס היה פחות מוסדר, כך שבמהלך השנה היו יותר העברות בתחום השכר כדי לתקצב הסכמים כאלה ואחרים שהיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקציב משטרת ישראל שמחכה לזה שבועיים.

<אסף וסרצוג:>
מחכה לזה הרבה יותר משבועיים.

<סתיו שפיר:>
קיצצו לכם כסף.

<משה גפני:>
אתם לא צריכים כסף לפיתוח של שירות בתי הסוהר ושל המשטרה?

<אסף וסרצוג:>
יש. מי אמר שלא צריכים?

<משה גפני:>
כי זאת פעם שנייה שהיום אנחנו מקצצים.

<אסף וסרצוג:>
זה לא קיצוץ.

<משה גפני:>
בתקציב הפיתוח? מקצץ.

<אסף וסרצוג:>
לא. אתה לא מקצץ שם. זה חלק מהרזרבה.

<משה גפני:>
אני למדתי בחינוך העצמאי ואמרו לי שהיכן שכתוב מינוס, זה פחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לימדו אותם שמינוס ומינוס זה פלוס?

<משה גפני:>
אני לא שם עכשיו. אצלכם זה אחרת?

<אסף וסרצוג:>
זה לא קיצוץ. מדובר בתקציב של הגופים שיושב שם והוא עבר לתקציב שמלכתחילה לא יועד לטובת תקציב הפיתוח במלואו בשנת התקציב.

<משה גפני:>
מה שאתה אומר זה – ועל זה הולך להיות מחר דיון בוועדת הביקורת - שאתם שמים כסף בכל מיני סעיפים במשרדים ואין לכם בכלל תכנית להוציא אותו.

<אסף וסרצוג:>
לא. זה ממש לא מה שאמרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשדיברנו על הביטחון, דיברנו על הרזרבות ששמים שלושה אחוזים בכל משרד ששייכים לאוצר ואם הוא משתכנע שאותו משרד צריך, הוא נותן, והיו כאן כמה משרדים שאמרו שהם באמת קיבלו את הכול. משרדים שלא, האוצר לוקח את זה. זאת רזרבה של האוצר שלפי החלטת ממשלה שמים שלושה אחוזים בכל משרד. חלק מהמשרדים, כמו רווחה, בריאות וכולי, קיבלו את כל הרזרבה.

<משה גפני:>
מה אני אגיד לך, אתה כמו ר' יצחק מברדיצ'ב. אתה מלמד סנגוריה על משרד האוצר. הם שמים בורות של כסף במשרדים ועושים עם זה מה שהם רוצים ומנהלים את המדינה. בסדר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור העברה מספר 379 עד 382? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

נמנע – 1

העברה ממספר 379 עד 382 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

<משה גפני:>
אני נמנע. אני לא רוצה לפגוע בשכר, אבל אני רוצה למחות על ההתנהלות הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 383 עד 385.

<אסף וסרצוג:>
הפנייה נועדה להעביר 108 אלפי שקלים לתקציב המשרד להגנת העורף. הסכומים מגיעים – 45 אלפי שקלים מגיעים ממשרד האנרגיה והמים, 63 אלפי שקלים מגיעים ממשרד הכלכלה. זה לטובת השתתפות המשרדים הללו בתרגילים שביצע המשרד להגנת העורף, תרגילי חירום, מוכנות לחירום. בנוסף יש כאן הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה ב-300 אלפי שקלים וזה מגיע ממד"א וזה לטובת חדרי ביטחון ניידים שהמשרד להגנת העורף בנה לטובת מד"א. כמו כן יש שינויים פנימיים בתקציב סופת חול על מנת להתאים את התקציב לביצוע בפועל.

<משה גפני:>
מורידים בציוד איום בלתי קונבנציונאלי.

<אסף וסרצוג:>
אין שינוי בתכנית של סופת חול של מסכות ערכות מגן.

<משה גפני:>
אתם מורידים בציוד איום בלתי קונבנציונאלי. מורידים. מה זה אין שינוי. מורידים כסף. 13 מיליון שקלים.

<אסף וסרצוג:>
מדובר בשינויים פנימיים.

<משה גפני:>
לא חשוב. מה זה? עזוב את השינויים הפנימיים. אתה כל הזמן מגן עליהם. מה זה ציוד איום בלתי קונבנציונאלי?

<אסף וסרצוג:>
כמו שאני מכיר את זה, הכוונה היא לפרויקט סופת חול שהוא בעצם התגוננות והתמודדות עם ציוד לוחמה כימי. מדובר כאן גם על נושא של ערכות מגן, גם על מענה רפואי וגם על ציוד לטובת הכוחות שנקראים המגיבים הראשונים. אין שינוי בתקצוב התכנית, לא קיצוץ ולא הרחבה שלו אלא אך ורק התאמה של הביצוע בפועל בתוך התקנות הפנימיות.

<משה גפני:>
הולכים לאשר עכשיו קיצוץ בערכות המגן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 383 עד 385? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

נמנע – 1

ההעברות ממספר 383 עד 385 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

<משה גפני:>
אני נמנע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 386.

<אסף וסרצוג:>
הוא מיד מגיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בינתיים נעבור לפניות ממספר 388 עד ו-392.
<יוסי עדס:>
הפנייה נועדה לתקצוב נושאים שונים לרשויות מקומיות בהם 4.350 מיליון עבור מענק שר הפנים.
<עיסאווי פריג':>
מה זה מענק שר הפנים?

<יוסי עדס:>
בדיוק אני מסביר. מענק שר הפנים נועד לשימוש לרזרבה. רשויות מקבלות מענק איזון שהוא בהתאם לנוסחה קשיחה שבודקת את ההכנסות וההוצאות הנורמטיביות שלהן. על מנת לאפשר גמישות למשרד הפנים לבצע תמיכות ברשויות שאינן באות לידי ביטוי בנוסחת מענק האיזון, יש מענק שר בהיקף של כמאה מיליון שקלים בשנה. המענק הזה מועבר בהתאם לנוהל של משרד הפנים שמפורסם באתר משרד הפנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נוכל לקבל אותו?

<יוסי עדס:>
יש לי אותו כאן.

<משה גפני:>
מאיפה מגיע הכסף?

<יוסי עדס:>
הנוהל מצורף כאן ואפשר לראות אותו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנו לו להסביר ואחר כך נשאל.

<משה גפני:>
מאיפה מגיע הכסף?

<יוסי עדס:>
אני קודם אומר לאן הולך הכסף. בנוסף יש 3.750 מיליון שקלים למענקי פיתוח לרשויות המקומיות. מענקי פיתוח זה עוד סוג תמיכה שרשויות שמקבלות מענק איזון מקבלות בנוסף מענקים לצורכי פיתוח, לתשתיות, לדברים קבועים ולא לתקציב השוטף. מענקי הפיתוח גם הם מוענקים בהתאם לנוהל של משרד הפנים שמפורסם גם הוא באתר משרד הפנים ואני חושב שיש לי כאן עותק שלו. מצורף עותק נוהל מענקי הפיתוח של משרד הפנים.

בנוסף יש שני מיליון שקלים לוועד המקומי בחברון. הוועד המקומי בחברון הוא לא ברשימת הישובים היהודים, הוא מתנהל בצורה אוטונומית בתוך עיריית חברון ששייכת בעצם לרשות הפלשתינאית והיא לא מקבלת מהם שירותים מצד אחד, ומצד שני הוא לא מקבל מענק איזון דרך מענקי האיזון שמיועדים לרשויות בישראל. לכן מועברים כאן שני מיליון שקלים כמענק לוועד המקומי בחברון.

בנוסף מגיעים מיליון שקלים ממשרד החינוך עבור תכנית פלוגתא ברשויות. תכנית פלוגתא ברשויות היא תכנית להכשרת נבחרי ציבור ופקידים ברשויות שונות להתמודד במתחים בין מגזרים שונים. זה מועבר לרשויות ירושלים, בית שמש, קריית גת וכרמיאל.

<סתיו שפיר:>
לפני שנדלג על הסעיף הזה, זה נורא מסקרן אותי. למה העניין הזה של הוועד המקומי בחברון נמצא תחת הסעיף הכללי?

<עיסאווי פריג':>
זאת העז שנדבר עליה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף נגיע גם לזה. נחזור לכל סעיף וסעיף, אבל שהוא יסיים את ההסבר בגדול. תגיד מה זה פלוגתא כדי שנוכל להתחיל לשאול את השאלות.

<יוסי עדס:>
משרד החינוך מעביר מיליון שקלים עבור פרויקט, תכנית פלוגתא, ברשויות ירושלים, בית שמש, קריית גת וכרמיאל. זה עבור הכשרת נבחרי ציבור ופקידים רלוונטיים ברשויות על מנת להתמודד במתחים שקיימים בין מגזרים באותן רשויות ובניית תכניות גישור לפתרון של בעיות שונות תוך כדי הסכמה. בנוסף יש כאן 550 אלף שקלים עבור הכשרת רשויות בדואיות וזה בהתאם להחלטת ממשלה לרשויות הבדואיות לקידום מגזרי המיעוטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עכשיו שאלות.

<סתיו שפיר:>
אני מבינה עכשיו שאין בכלל במה לדון כי יאיר עומד להגיש היום תקציב חדש. כך כתוב בעיתון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ל-2014.

<משה גפני:>
עומד להגיש תקציב חדש ל-2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ל-2014, בגלל ביטול מס הכנסה. זה התקציב בו מדובר.

<משה גפני:>
יאיר, הכוונה לפיד?

<סתיו שפיר:>
כן. לפיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי החלטת הממשלה התקציב במס הכנסה שהיה מיועד ל-1 בינואר 2014, יבוטל ולא יעשו את זה. לצורך זה עכשיו צריך לשנות את התקציב. לכן מחר כנראה תוגש הצעת חוק של הממשלה.
<משה גפני:>
ממשלת הזיגזג. היא החליטה שצריך לקצץ, להוסיף ולהוריד וכל חמש דקות היא מחליטה משהו אחר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוגש מחר הצעת חוק שאם היא תעבור, היא תעבור אלינו לדיון. המשמעות שלה היא לבטל את ההעלאה הזאת והמשמעות האחרת היא שצריך לסדר את היתרה בכל המשרדים. על זה נדון ביום רביעי בעזרת השם.

<משה גפני:>
איך תוכל ועדת הכספים לאשר תקציב חדש בתוך יומיים? איך? לא צריך לדון, לא צריך לבדוק?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שלא נדון?

<משה גפני:>
לא, אבל איך אפשר לאשר ביומיים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אקבל את זה ואנחנו נדון. תשאל את יאיר למה הוא הגיש את זה עכשיו ולא לפני שבוע.

<משה גפני:>
יאיר, אתה מתכוון לפיד. דע לך שזה לעג וקלס הדבר הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה שמבטלים מס הכנסה?

<משה גפני:>
לעג וקלס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לתפארת המדינה.

<משה גפני:>
לתפארת המדינה? הם מביישים את המדינה. איזה תפארת המדינה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה נגד הביטול.

<משה גפני:>
אני אמרתי שאני נגד מה שעשו אז. למה עשו את זה אז? היה צריך לבטל את המע"מ ולהוריד בחזרה. יש כסף.

אני התחלתי לשאול שאלות והפריעו לי. אני רוצה כמה דברים. קודם כל, אני רוצה להבין מאיפה הכסף. הוצאות שונות, לא פירטתם מאיפה הכסף. אנחנו עוד נדבר על העניין הזה של התקציב. זה דבר שלא היה כמותו וזה דבר חמור. זה מבזה את הכנסת. הוא מבין תקציב חדש? היה צריך להביא את זה קודם ולא היה צריך לבטל.

אני שואל מאיפה הכסף. זאת שאלה מפורסמת, איפה הכסף?

שאלה שנייה. אני רוצה את הרשימה של מענקי הפיתוח, איזה רשויות מקבלות.

<יוסי עדס:>
יכול להיות שהיא מצורפת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נתן לנו את העקרונות. אולי יש שם גם את הרשימה.

<משה גפני:>
כנראה שאין רשימה.

<יוסי עדס:>
אני לא בטוח שבמשרד הפנים ההקצאה הסתיימה לשנה זאת. צריך לבדוק.

<משה גפני:>
אבל השנה מסתיימת.

<יוסי עדס:>
נכון. הם צריכים לסיים עכשיו את ההקצאה.

<עיסאווי פריג':>
יש עוד שבוע ימים לסוף השנה והיא מסתיימת.

<משה גפני:>
אם כן, אני רוצה רשימה. אני חושב שמן הראוי שתהיה כאן רשימה.

<יוסי עדס:>
נבקש אותה.

<משה גפני:>
לגבי חברון, אין לי שאלות. הסברת ואין לי שאלות ומישהו אחר ישאל.

<עיסאווי פריג':>
אתה אומר שיבושם להם.

<אלעזר שטרן:>
אפרופו השאלה הזאת, מה ההבדל בין אריאל או מעלה אדומים לחברון?

<משה גפני:>
חכה. יגיע התור שלך. לגבי תכנית פלוגתא. אתה הסברת שזה לנבחרים, נכון?

<יוסי עדס:>
נבחרים ופקידים.

<משה גפני:>
יש החלטת ממשלה לגבי הבדואים.

<יוסי עדס:>
זה לא קשור לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבדואים זה סעיף 5.

<משה גפני:>
בסדר. סליחה.

<עיסאווי פריג':>
זה לגבי חילוניים בבית שמש. מסדרים לראש העיר שם סדנה איך להתמודד עם משברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. שם יהיו בחירות חדשות.

<משה גפני:>
לא יהיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם בית המשפט יחליט שיהיו שם בחירות חדשות, האיש צריך לדעת איך להתארגן לקראת החלטה כזאת. אתה יודע מה זה לשבת על הכיסא ולזוז?

<משה גפני:>
למה נבחרו רק הרשויות האלה? למה למשל לא תל אביב? למה לא בני ברק? למה דווקא הרשויות האלה?

<יוסי עדס:>
ההחלטה נעשתה בהסכמה של משרדי הפנים והחינוך. למה דווקא הרשויות האלה? אני מניח שהתברר שברשויות האלה יש צורך ומדובר גם בפיילוט ראשוני. אני לא לגמרי יודע איך נעשתה הבחירה.

<משה גפני:>
אנחנו הולכים לאשר עכשיו מיליון שקלים כשיכול להיות שעושים את זה למספר רשויות מבלי קריטריונים ובלי החלטה אלא סתם. למה לא בישוב בדואי למשל? למה לא ברהט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהוא נתן לנו כאן, זה באמת נוהל ההקצאה והוא נוהל מאוד מפורט כאשר כל רשות רשאית להגיש בקשה.

<משה גפני:>
רשימה. אני רוצה רשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מסכים. אין לי כאן את הרשימה ואנחנו נבקש ממנו להעביר אותה.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש שיקריא את ההגדרה הנוספת של מיליון השקלים. מה הגדרת התכנית?

<יוסי עדס:>
זאת תכנית להכשרת נבחרי ציבור ופקידים רלוונטיים להתמודד עם מתח בין מגזרים ובניית תכניות לגישור. זאת תכנית שמשרד החינוך עושה בשיתוף עם משרד הפנים. אני לא לגמרי יודע איך בנו את הקריטריונים.

<משה גפני:>
אסור לאשר דבר כזה. זה פוליטי. למה אין ישוב דרוזי? למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי אמר שאין? אולי יש.

תרשום את השאלות ואחר כך תענה.

<סתיו שפיר:>
שאלתי אותך לגבי השימוש בסעיף הכללי.

<יוסי עדס:>
התקנה הזאת נועדה להעברה. כל התקציבים שמועברים לרשויות עוברים דרך סעיף 18, דרך התכנית שנקראת כללי כיוון שזה כולל העברות מסוגים שונים, כמו תכניות הבראה, מענקי איזון, מענקי פיתוח ונושאים שונים.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה לשאול שאלה מעט מתחכמת, אם תרשה לי. לפי חוק יסודות התקציב אתם צריכים להביא אלינו לאישור הוועדה סכומים שעולים על מיליון ו-940 אלף שקלים בשינויים תקציבים, אם אתם רוצים לערוך שינוי בתקציב. נכון? זה החוק. אתם הבאתם לנו כאן את הסכום הזה של שני מיליון שקלים לוועד בחברון ולפי הדרך בה אתם מתנהלים היה יותר הגיוני שתורידו שם כמה עשרות אלפי שקלים ותעבירו את הסכום בלי אישור שלנו.
<עיסאווי פריג':>
אמרתי לך, עז.

<סתיו שפיר:>
אני באמת שואלת מה הסיפור. על מה אתם רוצים שנדבר כאן? מה הדבר הזה מנסה להסתיר?

<יוסי עדס:>
לא הבנתי את השאלה.

<סתיו שפיר:>
הייתה לכם אפשרות מאוד ברורה, גם על סמך החוק, להסתיר את ההעברה התקציבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר לך. מאחר וכבר החליטו בהתחלת הישיבה שכולם כאן לא דוברי אמת ומסתירים, איך כאן פתאום אתה אומר אמת ולא מוריד מהסכום?

<סתיו שפיר:>
ניסן, אנחנו לא אומרים דברים בלי גיבוי. אני לא אומרת דברים בלי גיבוי אלא כל דבר ששאלתי, היה לו גיבוי ובסופו של דבר חשפנו גם הרבה מאוד דברים שניסו להעלים מאתנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לתשעים אחוזים מהדברים לא היה גיבוי.

<סתיו שפיר:>
למה פתאום נדיבות הלב שאתם מפגינים ומספרים לנו על ההעברה הזאת? בדרך כלל אתם מעבירים הרבה יותר כסף לחברון. בדרך כלל אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים. מה פתאום העברתם להם שני מיליון? ממש מסקרן אותי לדעת למה הבאתם את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה נשאלה. מי עוד רוצה לשאול?

<אלעזר שטרן:>
אני. לא קיבלתי תשובות על כל השאלות שהעברתי אליכם.

<יוסי עדס:>
אני רואה שהיה איזשהו כשל טכני. למיטב ידיעתי התשובות הועברו.

<אלעזר שטרן:>
ביקשתי את רשימת הרשויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך את העותק של היום, שם יש תשובות?

<אלעזר שטרן:>
אני לא יודע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שיש לך תשובות.

<אלעזר שטרן:>
אז שיקריא אותן כאן.

<יוסי עדס:>
את רשימת הרשויות, כמו שאמרתי, כרגע אין לי את רשימת הרשויות המלאה ואני גם לא בטוח שמשרד הפנים סיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נבקש שתעבירו לנו. זה מקובל שנקבל.

<יוסי עדס:>
אני אסביר. גם במשרד הפנים וגם באתר התמיכות של משרד האוצר מפורסמים כל המענקים שמועברים על ידי משרד הפנים לרשויות וגם סוג המענק. כיוון שטרם נסגרה השנה, עדיין אין את כל הרשימה המלאה. משרד הפנים טרם פרסם אותה וגם באתר התמיכות עדיין לא הסתיימה כל העברת הסכומים. כשיסתיים ויהיה, אפשר יהיה להעביר את זה.
<אלעזר שטרן:>
אני לא אצביע על זה.

<עיסאווי פריג':>
אני חושב שזה כתם שחור להצביע על הפנייה הזאת. זאת בושה להרים יד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שמה שנתנו עד עכשיו קיים אבל מה שתאשר עכשיו, עוד לא נמצא. אני הבנתי שהוא אמר שמה שנתנו, נמצא, ומה שייתנו, עדיין לא נמצא.

<אלעזר שטרן:>
שיגיד לנו.

<יוסי עדס:>
הרשימה הסופית תסתיים בקרוב ותהיה לי הרשימה המלאה לגבי כל מהלך השנה. אני יכול להעביר לוועדה מה שניתן עד עכשיו ואני אבקש ממשרד הפנים את היתר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. אנחנו מבקשים שתעביר את מה שיש עד עכשיו.

<אלעזר שטרן:>
דרך אגב, אני שוב שואל את השאלה. רשימת הרשויות שאישרתם עד עכשיו, מכסה את כל הסכום הזה?

<יוסי עדס:>
איזה סכום?

<אלעזר שטרן:>
הסכום אותו אנחנו עכשיו נדרשים להעביר.

<יוסי עדס:>
הסכום הזה הוא סכום תוספתי.

<אלעזר שטרן:>
שאלנו לאן הולכות התוספות האלה. השאלה השנייה שלי בתוך זה. קיבלתי את התשובה על חברון אבל ביהודה ושומרון יש רשויות נוספות.

<יוסי עדס:>
לא. חברון יש לה מעמד מיוחד. לוועד המקומי בחברון יש מעמד מיוחד. הוא לא רשות מוניציפאלית בישראל.

<אלעזר שטרן:>
למה?

<יוסי עדס:>
כי הוא נמצא בחברון ששייכת לרשות הפלשתינית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא לא רשות בפני עצמה, אבל היא לא שייכת למועצה המקומית קריית ארבע. פורמלית היא הייתה צריכה כאילו לקבל מעיריית חברון, אבל מאחר והיא לא שייכת, היא מעין אוטונומיה מסוימת והיא צריכה לקבל תקציב נפרד.

<אלעזר שטרן:>
למה היא לא שייכת לקריית ארבע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כך החליטו. זה בתוך חברון. אלה החלטות פוליטיות. הלוואי והייתה שייכת לשם.

<עיסאווי פריג':>
את הנהלים של מענק השר אני מבקש לקבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה. יש כאן.

<יוסי עדס:>
העברתי את הנהלים של מענק השר.

<אלעזר שטרן:>
הוועד המקומי, למי הוא כפוף?

<אורית סטרוק:>
למינהל האזרחי. הוא רשות מוניציפאלית שמסונפת למינהל האזרחי. היא לא יכולה לקבל כסף כמו רשויות מוניציפאליות אחרות.

<סתיו שפיר:>
למה הם צריכים לקבל את זה במענק נפרד?

<אורית סטרוק:>
אני הייתי שמחה לקבל את זה בסעיף תקציבי.

<סתיו שפיר:>
יש כבר בבסיס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלוואי וזה יהיה כך. פוליטית זה לא כך.

<אורית סטרוק:>
ביום שתצליחי להכניס את הכסף למוניציפאלי שיעבוד על בסיס תקציב, הלוואי.

<סתיו שפיר:>
כשאנחנו העברנו כאן את המענק הביטחוני ואת מענק אוסלו ואת המענק בגין הקפאת בנייה, כל הכספים האלה לא מגיעים.

<אורית סטרוק:>
פרט לחברון.

<אלעזר שטרן:>
אורית, למה זה הולך? זאת המקבילה המוניציפאלית?

<אורית סטרוק:>
זה הכסף המוניציפאלי. זה לפנות שלג וכולי. רשות מוניציפאלית לכל דבר. לא הולך מזה גרוש לכיס התושבים, לא לפיתוח הישוב אלא זה כסף מוניציפאלי פרופר.

<סתיו שפיר:>
למה הם לא מקבלים את זה מהמועצה? למה זה לא חלק מהמועצה המקומית?

<אורית סטרוק:>
זה לא חלק מהמועצה המקומית כי למועצה המקומית צריכים להיות גבולות מוניציפאליים. חברון היא עיר ערבית.

<מיכל בירן:>
זה מגיע יחד עם שלום.

<אלעזר שטרן:>
יוסי, מה המפתחות של זה? שני המיליון האלה, מה המפתחות?

<יוסי עדס:>
למיטב הבנתי זאת הערכה שמשרד הפנים עשה של סכום שאמור להיות להם על פי נוסחת האיזון. זה מה שאני הבנתי. משרד הפנים עשה הערכה בהתאם לנוסחת האיזון.

<אלעזר שטרן:>
רק את זה אתם יכולים לומר? האם זאת באמת נוסחה לפי מספר תושבים?

<יוסי עדס:>
בעבר משרד הפנים בדק את זה. אני צריך לבדוק אתו שוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן את הקריטריונים. יש כאן שניים, מענק שר ומענק פיתוח. רזרבת שר ופיתוח.

<אלעזר שטרן:>
לי אין בעיה עם התקציב שצריך ללכת לשם בהנחה שזאת המקבילה המוניציפאלית פר תושב, פר גודל, פר לא יודע מה. אני בעד לתת לרשות שמתנהלת שם, במקרה הזה הוועד המקומי, את מה שהוא צריך לקבל כדי לנהל את מספר האנשים כמו בכל מקום אחר. זה כך?

<יוסי עדס:>
המסגרת נקבעה בהתאם לזה. אני לא יודע בדיוק את הסכומים שיוצאים.

<מיכל בירן:>
אז בואו נמתין עם זה עד שתברר.

<אלעזר שטרן:>
אין לזה קשר להסכמים פוליטיים? יכול להיות שזה גדל השנה?

<אורית סטרוק:>
הסכום הזה, בדיוק הסכום הזה, עובר כל שנה. תמיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור העברה מספר 388 ו-392? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 388 ו-392 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

<מיכל בירן:>
רביזיה.

<עיסאווי פריג':>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 389 עד 391.

<קריאה:>
מבקשים לחזור לפנייה מספר 386, הרפרנטית כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. פנייה מספר 386.

<אלכס קגנוב:>
הפנייה נועדה לתוספת הרשאה להתחייב בסך שלושה מיליון ו-200 אלף שקלים לסעיף הוצאות הפיתוח לתקציב יחידת מרכבה. הפנייה נועדה לרכש תוכנות לניהול כוח אדם. הייתה שאלה של חברת הכנסת שפיר לגבי אופן ביצוע ההתקשרות. מדובר בהרחבה של התקשרות קיימת. ההתקשרות המקורית נעשתה במכרז והזוכה היא חברת סאפ שנותנת לנו את שירותי ניהול כוח האדם המרכזיים בממשלה. מכיוון שמדובר בהרחבת התקשרות, ההרחבה מתבצעת בפטור ממכרז בהתאם לתנאי המכרז הקודם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 386? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברה מספר 386 נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה.

פניות מספר 389 עד 391.

<שלמה פשקוס:>
הפנייה נועדה להעביר עשרים מיליון שקלים הרשאה להתחייב ו-17 מיליון שקלים מזומן מתקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה. עשרים מיליון השקלים הרשאה להתחייב הם לטובת ביצוע מחקר ופיתוח בתחום הסייבר, העברה ממטה הסייבר הממשלתי. 15 מיליון שקלים במזומן נועדו גם לטובת הדבר הזה ועוד שני מיליון שקלים במזומן נועדו לטובת המכון הביו טכנולוגי בנגב, מכון שפועל באוניברסיטת בן גוריון לטובת מחקר אקדמי יישומי בתחומי הביו טכנולוגיה.

בנוסף הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בסך של כשני מיליון שקלים בתוך תקציב המדען הראשי על מנת להתאים את המזומן לקצב הביצוע של הפרויקטים השונים שהמדען הראשי תומך בהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אין שאלות, מי בעד אישור פניות מספר 389 עד 391? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 389 עד 391 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

<משה גפני:>
רציתי לשאול מה עם התרבות היהודית? היא לא נמצאת. התרבות היהודית הייתה פעמיים. התרבות החרדית לא. אתה אמרת שאתה תטפל בזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמת.

<משה גפני:>
אחת משתיים. או שאתה לא מדווח לי כלום, או שאתה באמת לא עושה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל כשיש תוצאות, אתה רואה שאני עושה. גם כאן יהיו.

פניות מספר 394 עד 396.

אני שוב אומר, בלי קשר לפוליטיקה, מה שלא נאשר היום ומחר, המשרדים יפסידו את הכסף.

<ניר אמסל:>
הפנייה הזו נועדה להעברת סך של 3,285 מיליון שקלים לתקציב משרד החוץ לפי הפירוט כלהלן: 2,220 מיליון שקלים העברה ממשרד התיירות עבור החלטת ממשלה בנושא אקספו מילנו. לפי שאלה שעלתה, אנחנו אכן העברנו בפנייה קודמת כסף עבור אקספו מילנו. משרד התיירות לא העביר את הכסף בזמן ועל כן אנחנו מעבירים את הכסף הזה עתה. העברת סך של 765 אלף שקלים מתקציב משרד ראש הממשלה לצורך ביצוע פרויקטים משותפים למטה ההסברה, פרויקטים כדוגמת מחקר ייחודי לזיהוי מסרים לחיזוק מעמדנו בארצות הברית ושיווק וחשיפה בסין. העברת 300 אלפי שקלים למשרד לאזרחים ותיקים לצורך השתתפות ממשלת ישראל במימון קרן אושוויץ לפי החלטת ממשלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין שאלות. מי בעד אישור פניות מספר 394 עד 396? מי נגד? מי נמנע?

<אלעזר שטרן:>
הייתה איזו שורה שלא קראת אותה על ה-MBA. דילגת עליה.

<ניר אמסל:>
נתתי דוגמה. קראתי את זה אבל לא קראתי את הכול. אתה רוצה שאני אקרא את כל ההסבר? אין לי בעיה.

<אלעזר שטרן:>
אני רק רוצה לדעת מה זה.

<ניר אמסל:>
משלחת תלמידי MBA מהאוניברסיטאות בארצות הברית.

<סימה נח ימין:>
זאת הבאה של תלמידים מכל מיני מוסדות בעולם כדי שיכירו את ישראל ותהיה להם חשיפה לפעילות בישראל. סופו של דבר אותם נציגים הופכים להיות שגרירים של מדינת ישראל.

<אלעזר שטרן:>
בכמה אנשים מדובר?

<סימה נח ימין:>
בסביבות הארבעים. משהו כזה.

<אלעזר שטרן:>
זה הכול.

<סימה נח ימין:>
כרגע. זה פרויקט בשלבים.

<אלעזר שטרן:>
לגבי קרן אושוויץ, למה לוקחים דווקא מהמשרד לאזרחים ותיקים?

<סימה נח ימין:>
זאת החלטת ממשלה.

<ניר אמסל:>
העברת הכסף הזה היא על פי איגום המקורות שמצוינים בהחלטת ממשלה. הממשלה החליטה מאיפה לאגם את המקורות עבור העברת התקציב לקרן אושוויץ ולצורך העניין גם לאקספו מילנו. על פי זה מעבירים את הכסף.

<חמד עמאר:>
למה מכניסים את הבדואים פעמיים גם ב-392 וגם עכשיו? ב-396 יש 550 אלף העברה לבדואים.

<ניר אמסל:>
לא. נראה לי שאתה מתבלבל עם פנייה אחרת.

<חמד עמאר:>
נכון. סליחה.

<יפעת קריב:>
אפשר במילה לומר מה זה קרן אושוויץ?

<ניר אמסל:>
קרן אושוויץ היא קרן שנמצאת בפולין שהוקמה על ידי ממשלת פולין כקרן לשימור שרידי מחנות המוות אושוויץ, בירקנאו. בהתאם להחלטת הממשלה, הממשלה החליטה לתמוך בקרן בסכום של עד מיליון דולר לשנתיים, ב-2012 וב-2013 ועכשיו זה חלק מהתקציב שמועבר בשנת 2013.

<יפעת קריב:>
זאת העברה שנסגרה מראש? התקציב הזה עוד לא אושר?

<ניר אמסל:>
החלטת הממשלה מאגמת מקורות ממשרדי ממשלה שונים עבור העברת הכסף. לאור העובדה שמשרד החוץ הוא הזרוע המבצעת של הממשלה בחוץ לארץ, הכסף מואגם במשרד החוץ ומשרד החוץ הוא זה שמעביר אותו למקום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שהממשלה מאשרת, אין לזה תוקף עד שאנחנו מעבירים את זה אלא אם כן זה היה בתקציב עצמו.

מי בעד אישור פניות ממספר 394 עד 396? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 394 עד 396 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

יש כאן עוד העברה של המשרד. פנייה מספר 419 ו-421.

<קרן שפר:>
תיירות. אני מתנצלת, אנחנו פשוט לא יכולים להגיע מחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. תסבירי.

<קרן שפר:>
הפנייה נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב המשרד, למשל לתשלום ל-WTO, דמי חבר שאנחנו מחויבים לשלם, תגבור תקציב המזומן שלנו מאחר שיש לנו רכבי איגום ואנחנו צריכים לממן יותר דלק. עיקר הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המשרד ב-17 וחצי מיליון שקלים, תקציב שיווק חוץ לארץ של משרד התיירות, בהתאם להסדר אליו הגענו עם אגף התקציבים.

<מיכל בירן:>
לא היה כאן לפני כמה שבועות נושא דמי החבר של הארגונים הבין לאומיים? זה כבר היה.

<ניר אמסל:>
תשלום לארגונים בין לאומיים, זאת הייתה העברה אחרת של משרד החוץ וזה לא קשור למשרד התיירות.

<קרן שפר:>
הארגונים בהם אנחנו חברים, זה לא קשור למשרד החוץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות ממספר 419 עד 421? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 419 עד 421 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

פניות ממספר 465 עד 474.

<אלכס קגנוב:>
הפנייה נועדה לבצע תשלום של 900 מיליון שקלים לקרנות הפנסיה הוותיקות, לקרנות שנמצאות בניהול מיוחד של המדינה משנת 2003 בעקבות גירעונות כבדים שהן נכנסו אליהם. אנחנו משלמים את התשלומים לפי חוק. התשלומים האלה נושאים ריבית שנתית של ארבעה אחוזים ומועברים לקרנות לפי ההוראות. כל הכספים מיועדים לגמלאים, פנסיונרים, שמשולמות להם קצבאות לפי הוראות התקנון האחיד. גם הקצבאות האלה נקבעות על פי חוק ובהתאם להתפתחות השכר במהלך תקופת השירות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה דבר חשוב. מי בעד אישור? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 465 עד 474 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

אנחנו חוזרים לסדר הרגיל.

פניות מספר 397 ו-398.

<שלמה פשקוס:>
הפנייה נועדה להוסיף מיליון שקלים אחד לתקציב הבודקים המקצועיים, לתקציב התפעול של המדען הראשי במשרד הכלכלה. מדובר במומחים בעלי רקע טכנולוגי שבודקים את הבקשות שמוגשות למדען הראשי לתמיכה במחקר ופיתוח שמתבצע בחברות. זה תקציב התפעול של אותם בודקים מקצועיים והפנייה נועדה להוסיף מיליון שקלים לשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור הפניות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 397 ו-398 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

פניות ממספר 399 עד 402.

<שלמה פשקוס:>
הפנייה נועדה להוסיף למשרד המדע 17 וחצי מיליון שקלים. 11 וחצי מיליון שקלים מגיעים ממשרד ראש הממשלה כאשר ארבעה מיליון שקלים הם לטובת מחקרים בתחום הסייבר, מה שהעברנו גם בפנייה הקודמת למדען הראשי. הוא מעביר גם למשרד המדע כדי לבצע מחקרים באקדמיה. ארבעה מיליון שקלים לנושא של תחליפי נפט. יש איזושהי תוספת תקציב לנושא של תחליפי נפט בגין הפקת כנס פרס ראש הממשלה לתחום תחליפי נפט והענקת הפרס. מיליון וחצי שקלים לביצוע מחקרים בתחום רעידות אדמה. 250 אלף שקלים לביצוע מחקרים ביומטריים. מיליון ו-750 אלף לטובת הנגשה של מדע במגזר הערבי. חמישה מיליון שקלים לטובת מימון מחקרים שבוצעו בהרשאה להתחייב לפי קצב הביצוע שלהם ומיליון שקלים השתתפות של תקציב המדען הראשי בשיגור של לוויין ונוס, שזה פרויקט של תכנית החלל האזרחי. חוץ מזה יש כאן תקצוב של שני תקני רכב למשרד המדע ושינוי פנימי בסך של כשני מיליון שקלים אם אינני טועה על מנת להתאים את התקציב לביצוע.
<סתיו שפיר:>
מאיפה זה מגיע? אני רואה בטבלה שיש קיצוצים בוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, ברשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי.

<שלמה פשקוס:>
כמו שאמרתי, יש כאן תקציב שמגיע ממשרד ראש הממשלה. יש מיליון ו-750 אלף שקלים להרחבת הנגישות למדע בקרב האוכלוסייה הערבית ולכן זה מגיע משם. מגיע ממשרד ראש הממשלה גם ממטה הקיברנטי הלאומי ולמחקרים לרעידות אדמה זה מגיע מאותו מקום של הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה. כל ההעברות ממשרד ראש הממשלה, מהתחומים השונים של משרד ראש הממשלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 399 עד 402? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההעברות ממספר 399 עד 402 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

פנייה מספר 403.
<עפר שלח:>
ניסן, יש אפשרות שבשעה 1:45 נתחיל עם הרביזיות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. עוד דקה.

<שלמה פשקוס:>
הרפרנטית הרלוונטית לא נמצאת כאן משום מה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקפוץ ישר לפניות מספר 404 ו-405.

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב – היו על זה מספר שאלות בקובץ ואני אענה עליהן גם עכשיו - 11 מיליון שקלים לתקציב השכר של המשרד בגין פרישת 72 עובדים במסגרת תכנית הפרישה ושינוי במבנה הארגוני של המשרד. לקראת סוף שנת 2013 נחתם הסכם בין משרד השיכון לנציבות שירות המדינה, אגף תקציבים, אגף שכר, על תכנית פרישה ושינוי מבנה ארגוני במשרד השיכון. למשרד השיכון יש הרבה יותר משימות מאשר היו לו בשנים האחרונות והוא מגיע אליהן עם כוח אדם יחסית מבוגר. בוצעה תכנית פרישה במשרד במסגרתה קיבלו 72 עובדים מענקי פרישה של עד כ-250 אלף שקלים בממוצע בהתאם לנהלים המקובלים בתכניות פרישה של מעל עשרה אחוזים מהעובדים בשירות המדינה. המבנה הארגוני החדש משקף את הצורך של המשרד בפיקוח ובקרה על עבודות בבנייה חדשה, על פעולות במרקם הוותיק, בין היתר התחדשות עירונית. זה תקצוב מענקי הפרישה ולא תקצוב מלא היות וחלק מהעובדים פרשו והיה חסכון בתקציב השכר. זה רק ההפרש הנדרש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פניות מספר 404 ו-405? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 404 ו-405 נתקבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברות אושרו.

אנחנו עוברים לרביזיות. נזכור שהגענו להעברה מספר 406.

<טמיר כהן:>
הרביזיות שהוגשו בפניות של קובץ ביטחון היו 378 ו-9000.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות מספר 378 ו-999 נדחו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה לא התקבלה.

<טמיר כהן:>
פניות נוספות היו 412 עד 418. ביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות ספר 412 ו-418 נדחו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
עד כאן ביטחון.

פנייה מספר 362.

<חמד עמאר:>
אני הגשתי רביזיה ואני מבקש לא להביא אותה להצבעה. יש כמה דברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. אבל תפתור את זה עד מחר כי אחרת הכסף הולך.

<טמיר כהן:>
פניות ממספר 368 עד 370, משרד הכלכלה. איציק כהן הגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על הפניות ממספר 368 עד 370 נדחו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות 376 ו-377. שיכון.

<אורית סטרוק:>
אני מבקשת לא להצביע עכשיו על הרביזיה שאני הגשתי כי אני רוצה קודם לברר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד מחר.

<טמיר כהן:>
פנייה מספר 350, משרד ראש הממשלה. עיסאווי וסתיו הגישו רביזיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה על פנייה מספר 350? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מספר 350 נדחו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
אלה היו 350 עד 351. הפנייה האחרונה היא 388 פלוס ועוד פנייה 392. רשויות מקומיות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות 388 ו-392 נדחו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
עד כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מזכיר שמחר ב-10:00 בבוקר יש העברות כספיות. יש לנו אחריות גדולה ולכן קחו בחשבון שיכול להיות שהישיבה מחר תתארך אלא אם כן הכול ירוץ ויזרום.

<טמיר כהן:>
נוסיף לסדר היום מחר גם את הרביזיות שנשארו פתוחות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50.

קוד המקור של הנתונים