PAGE
11
ועדת הכלכלה
24/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 153>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"א בטבת התשע"ד (24 בדצמבר 2013), שעה 15:15

<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - חדשות מקומיות), התשע"ד-2013, של חבר הכנסת אבישי ברוורמן (פ/1914/19)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב
יעקב אשר

גילה גמליאל

מיכל רוזין

איציק שמולי

>
דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

יולי לסנובסקי - עו"ד, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דפנה גלוק - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שני רפופורט - רשות ההגבלים העסקיים

נתי שוברט - מ"מ יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דודו קובסניאנו - יועץ משפטי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

אבי אזוז - ממונה כלכלה, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

הילה ויצמן-ויס - סגנית היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הרצל עוזר - מנכ"ל ויו"ר חברת "הוט"

לילך טל - סמנכ"לית תקשורת ורגולציה

מיכל ריבלין - עו"ד, מנהלת אגף ערוצים ורגולציה, חברת "הוט"


חיים סלוצקי - מפיק, בעלים של ערוץ 7-8 בכבלים, חברת "הוט"

עידו בראון - נציג חדשות "הוט"

רפי ברבירו - נציג חדשות "הוט"

אלי כהן - נציג עובדים, חדשות "הוט"

יובל נדאל - עובד חברת "הוט"

מאיר אלקין - עובד חברת "הוט"

רון אילון - מנכ"ל חברת "יס"

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת "יס"

נועה גבע - עו"ד, חברת "יס"

עידן אור - מנכ"ל אקט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

שחר בוצר - מנכ"ל שח"מ, ארגון השחקנים בישראל

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים

נילי בן גיגי - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

דקלה אהרוני - האגודה לזכות הציבור לדעת

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

גדי אפריאט - מנהל חברת טופ ליין תקשורת

יובל אפריאט - מנהל אדמיניסטרטיבי, חברת טופ ליין תקשורת

עינת פישביין - עיתונאית וחברת הנהגת ארגון העיתונאים

הדס סיני - מגישה ראשית, חדשות מקומיות

זוהר גואטה - חדשות מקומיות בדרום

יסמין חמאי - חדשות מקומיות בדרום

ענבל לוי - חדשות מקומיות בדרום

אביב עזוז - חדשות מקומיות

חיים הר-זהב - חדשות מקומיות

ילנה גורביץ - כתבת

נועה גונן - לוביסטית

מושיק ביבי - לוביסט

עמוס טל - לוביסט

אתי בנדלר

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - חדשות מקומיות), התשע"ד-2013, של חבר הכנסת אבישי ברוורמן (פ/1914/19)>

בוקר טוב. חבריי חברי הכנסת, מנכ"לי החברות, נציגי המשרדים ונציגי הארגונים החברתיים. אנחנו דנים בנושא חוק החדשות המקומיות.
בימים האחרונים נפגשתי עם מנכ"לי "הוט" ו"יס" ועם נציגי העיתונאים, התייעצתי עם גורמים נוספים במטרה לנסות למצוא דרך שתאפשר את המשך המחויבות לשידור ציבורי בפריפריה ואתה שמירה על מקומות העבודה של העיתונאים שמועסקים היום בחדשות המקומיות.

אחרי שעות רבות וימים שהקדשתי לנושא הזה, הגעתי למסקנה שיש דרך היחידה לקדם את הצעת החוק הנוכחית כפי שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ואני כבר אומר שבימים האחרונים הובהר לי מצד גורמים שונים שאפשר למצוא דרך להפחית משמעותית את העלות התקציבית ולכן לפני שאפתח בדיון אני רוצה לומר שאני מתכוון להכין היום את הצעת החוק לקריאה ראשונה אלא אם כן האנשים יגיעו במהלך הדיון הזה לפשרה. אני מתכוון להכין היום את הצעת החוק לקריאה ראשונה ואני מקווה שבמהלך הזמן הקצר שנותר עד סוף השנה אפשר יהיה להגיע לסיכום שיביא בחשבון גם את זכותם של העיתונאים להמשיך ולהתפרנס.

לגבי הסעיף התקציבי אני מבקש שעד ההכנה לקריאה שנייה ושלישית יובאו נתונים מדויקים על עלויות ההפקה.

אני פותח את הנושא לדיון. מי שרוצה להירשם, בבקשה. רשות הדיבור למר הרצל עוזר, מנכ"ל "הוט", ואחרי למר סלוצקי.

שלום לכולם. מבחינתנו הדיון הזה הוא דיון שלידתו בחטא והוא דאגה לסידור עבודה לשבעים עובדים בפורמט שכבר לא צריך אותו.

מכיוון שכל מילה כאן חשובה ואנחנו מעריכים אותך מאוד, אנא דבר למיקרופון.

אני אומר שהדיון הזה, לידתו בחטא וכל כולו נועד למצוא סידור עבודה לשבעים עובדים בפורמט שכבר לא צריך אותו ותכף אני אפרט. הדבר הזה נעשה ללא שום בדיקה, ללא שום ניתוח, ללא שום חשיבה ובאופן לא מקצועי והאבסורד, ואני תכף אפרט, שאם תעבור החלטת החוק הזאת, אף עובד מהחדשות המקומיות לא יעבוד. אף עובד. זה לעומתה הצעה שאני תכף אדבר עליה, כאשר הצענו לחלק מהעובדים עבודה.

כמה מלים על כל אחד מהדברים שאמרתי. אחד, החדשות המקומיות זה לא מה שהיה פעם. הרייטינג נמוך מאוד מאוד מאוד בניגוד למה שאומרים לכם. אף אחד לא טרח לבקש מאתנו את הרייטינג אבל אנחנו ניתן אותו. הרייטינג בערוץ 3 שהוא ערוץ הדגל שלנו הוא פחות מאחוז. באחוז הייעודי, ערוץ 98, הוא שברירי אחוז. לא שתושבי מדינת ישראל לא צופים בחדשות המקומיות אלא הפריפריות לא צופות בחדשות המקומיות אלא יש להן חלופות. יש אינטרנט, יש רדיו אזורי, יש רשתות חברתיות. הדברים מדברים בעד עצמם. להיתלות באותו דבר ארכאי? אני מנהל חברת טלוויזיה שלצערי הולכת וקטנה ומצטמצמת. היום גם אנחנו וגם "יס" ביחד מהווים שישים אחוזים משוק הטלוויזיה כי השאר עבר לחלופות. קראנו בעיתון שהדואר נסגר לאט לאט כי יש מסרונים ויש מיילים. כאן מנסים להיאחז במשהו שהוא, סליחה, כבר לא רלוונטי.

גם מועצת הכבלים קיבלה החלטה, ואני חייב לומר שהיא קיבלה אותה באומץ לב כי זה לא פופוליסטי, כי תסתכלו על התקשורת, זה לא נעים אבל אלה החברים של אותם עיתונאים של החדשות המקומיות וכל הזמן מפרגנים להם.

היא קיבלה שתי החלטות. לא החלטה אחת.

לאחרונה היא קיבלה החלטה אחרי שבחנה את הנתונים. אף אחד מהאנשים שדנו בדיון לא בחן אותם.

איזו פיה הגיעה ביום חמישי למועצה לכבלים והשפיע עליה?

אני אתייחס לאותו מכתב שנעשה כאן בלי לדבר אתנו בכלל.

אנחנו גם ניתן לנציגי המועצה להתייחס.

מה אומרת ההחלטה?

אני אפרט. מועצת הכבלים והלוויין החליטה שלא צריך את החדשות המקומיות. משרד האוצר אומר שלא צריך ולכן הוא לא מממן.

מתי קיבלו את ההחלטה הזאת?

ביום חמישי.

מיד אחרי הקריאה הטרומית.

אני אומר שהחדשות בפורמט הנוכחי, סליחה, כבר לא רלוונטיות.

שאלה שנייה שעולה כאן לדיון היא מי צריך לממן את זה. אנחנו טוענים שאם זה חשוב למדינה, שהמדינה תממן. לרשות השידור יש תקציב בסכום של 900 מיליון שקלים, לטלוויזיה החינוכית יש תקציב בסך 110 מיליון שקלים, לערוץ הכנסת יש תקציב של עשרים מיליון ולמה דווקא את החדשות המקומיות החליטו שאותן תממן חברת "הוט" וחברת "יס"? זה שידור ציבורי ושהמדינה תשלם אותו.

שלא לדבר על כך שאם עושים את זה כחלק מרשות השידור, אנחנו מעריכים שזה לא יעלה עשרים מיליון שקלים אלא אולי שני מיליון שקלים. יש אולפנים, יש כתבים ויש הכול. אצלנו אין. אני מזכיר לכם שרצו לתת לנו חדשות מקומיות אבל בסוף זה נפל. אין לנו את התשתית הזאת, אנחנו לא בנויים לכך, העלויות של זה גבוהות מאוד ואין לכך שום סיבה. כל שנה עושים דיון, כל שנה מחליטים להמשיך ופתאום התהפכו הדברים. למה? כי הפילו את זה על משרד התקשורת ולמשרד התקשורת אין 18 מיליון שקלים, אז הוא מחליט שזה יהיה שלנו.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד. חסר כסף באוצר כנראה ולכן מצאו פתרון יצירתי שאומר שאנחנו נפיל את זה על חברות הכבלים והלוויין. אני מזכיר כאן שכבר היה דיון בנושא של תמלוגים והאוצר ניסה להעלות את שיעור התמלוגים אבל לא כל כך הצליח והתחייבו בפני בית המשפט לא להעלות את שיעור התמלוגים אבל לפני שנתיים התחכמו ועוד פעם קם מישהו באוצר ואמר שנעלה את שיעור התמלוגים. הלכנו לבג"ץ - ואנחנו לא ממהרים ללכת לבג"ץ אבל הפעם הלכנו – ואמרנו לבג"ץ שיש החלטת בג"ץ ועושים צחוק מההחלטה הזאת. בג"ץ החליט שלא מעלים את שיעור התמלוגים ועכשיו בפעם השלישית מנסים עוד פעם.

אני מודיע כאן חגיגית שאנחנו נלך לבג"ץ ואנחנו נגיד שאלה תמלוגים בדלת האחורית ואין שום סיבה להעלות את שיעור התמלוגים כדי לממן משהו שאם הוא חשוב - אפשר לפתוח על זה דיון - בבקשה, שהמדינה תממן אותו.

סוגיית העובדים. אני חייב לומר כאן שאני מזדהה עם העובדים ואני מבין את המצוקה שלהם. גם אנחנו צמצמנו את מספר העובדים בחברה ואני מבין שזה מהלך לא פשוט. כל שוק התקשורת עובר טלטלה. מעל 8,000 אנשים פוטרו בשוק התקשורת. ראיתי שבדואר פוטרו אלפיים אנשים ואף אחד לא פוצה פה ולא מצפצף כי יכול להיות שאין להם חברים במקומות הרלוונטיים. פתאום שבעים עובדים וכל המדינה עומדת על רגליה האחוריות, הכנסת וועדת שרים. שיהיה ברור שאם בסוף התהליך – ואנחנו נלך לבג"ץ – אנחנו נאלץ לקבל החלטה, מישהו כאן חושב שאני אעסיק אחד מתוך שבעים העובדים? לא כי יש לי משהו נגדם.

הדברים האלה מאוד חשובים. מה שנאמר כאן זה שאף אחד מהעובדים לא יועסק בצורה הזאת ואני רוצה שהחברים יקשיבו לדברים שנאמרים כאן.

אין לי שום דבר נגד העובדים. שלא יהיו אי הבנות, להפך, אני מנסה למצוא פתרון עבורם אבל תבינו שאם יכפו עלי, אם כאן תתקבל החלטה שכופים עלי, אני אעשה את זה עם העובדים שלי. הדם של עובדי החדשות המקומיות, סליחה, הוא לא סמיך יותר מדם העובדים שלנו. יש לי כאן עובדים שהגיעו לכאן היום והם יאמרו את דברם. נאלצתי לבלום שלא יבואו עוד עובדים. הפוליטיקאים מוטרדים משבעים עובדים שבאו ועשו הפגנות ליד הבית? יבואו 2,000, 3,000, 4,000 עובדים ויעשו הפגנות כי זה מקום הפרנסה שלהם.

ההחלטה אומרת שנפטר עובדים של "יס" ושל "הוט" וניקח במקומם עובדים אחרים. אני לא יכול לקחת. סליחה, אני מתנצל, אני מסתכל בעיניים. אמרתי את זה לחיים. אני לא יכול לקחת, גם אם יכפו עלי, את העובדים האלה. דרך אגב, אני אומר לכם שאני גם לא ערוך לזה. אם תתקבל כאן החלטה, אולי עוד חצי שנה אני אעשה חדשות מקומיות ואף אחד מכם לא יעבוד.

מול זה באנו והצענו חלופה. דרך אגב, הפריפריה מאוד חשובה לנו ואם יש ספק, אני מזמין את כולם להיכנס ולראות כמה תכניות אנחנו עושים לפריפריה.

למי הצעתם את החלופה?

ישבנו עם פרופסור ברוורמן, אני יחד עם מנכ"ל "יס" ועם חיים הר-זהב ואמרנו את הדבר הבא: למרות שאנחנו חושבים שלא צריך את הדבר הזה, למרות שלא אנחנו צריכים לממן אותו ושלא אנחנו אמורים לקלוט עובד כלשהו, אנחנו מציעים שאנחנו נקים איזושהי רצועה שהיא רצועת אקטואליה שתדבר גם על הפריפריה – לא רק אבל גם על הפריפריות – בשיעור שנקבע אותו. נשב ביחד ונקבע אותו. אנחנו מוכנים לשבת עם העובדים ולנסות לקלוט חלק מהעובדים על אף שאנחנו לא צריכים, לקלוט אצלנו, בחברות הבנות, ואני הצעתי לבדוק – זאת לא חברה שלי – את I-24 שזאת חברה בקבוצה ורון הציע לבדוק את חברת ואלה. אמרנו להם שננסה לקלוט עובדים, ננסה להקים פורמט שאתם תהיו מרוצים ממנו כי כרגע יש שתי אלטרנטיבות – אלטרנטיבת המלחמה שאומרת שלא יהיו כנראה חדשות מקומיות, ואם יהיו, אף אחד מכם לא יעבוד בה, תהיה מהומת אלוהים ועובדים שלי יפוטרו.

מה ההצעה כרגע?

לעומת האלטרנטיבה השנייה שאומרת שאנחנו נשב אתכם, נהיה פורמט לא של חדשות אבל של אקטואליה שתיקח בחשבון גם את הפריפריה, ניקח על עצמנו לקלוט חלק מהעובדים אצלנו ונרים אתה דבר הזה ונביא לידי ביטוי את קולה של הפריפריה. אף תכנית חדשות שהייתה ותהיה בעוד 15 שנים לא תעלה את העיר לוד כמו שאנחנו העלינו אותה כי אנחנו יודעים להעלות אותה או כל מקום אחר שעשינו לגביו.

מה הייתה הדרישה מנגד? מה עלה בשיח שניהלתם?

חיים יספר עוד מעט.

נמצאים כאן נציגי העובדים, נמצא כאן מר חיים הר-זהב, אתם הייתם חלק מהשיח הזה

אני לא יודע אם אני כרגע ברשות דיבור.

בבקשה. כמו שאמרו, הייתה פגישה מאוד מאוד עמוקה בין הרצל, רון אילון, חיים הר-זהב ואנכי.

נכון.

אני מאמינה שאם יהיה רצון טוב מצד כל הגורמים, יגיעו למשהו.

אני תמיד מאמין בזה.

אני אומר מה הציעו לי, לא לנו כי לא אמרו להגיע לבד לפגישה במשרד לובינג עם שני מנכ"לים שמרוויחים בחודש מה שאני עושה בשנה וחצי.

זה לא רלוונטי.

נקראתי לפגישה.

אתה רוצה שנעביר את זה לפסים אישיים?

אני רוצה לענות לחברת הכנסת גמליאל. מחילה.

אין מחילה. בין אדם לאדם אין מחילה.

אני קצת נסער.

אתה יכול להיות נסער כמה שאתה רוצה. אני הטמבל שמנסה לעזור לך. אתה מבין את זה?

אני מבקש סליחה. אני מתנצל. אני מתנצל מכל הלב.

אני שוכב על הגדר בשבילכם.

אמת.

אני מבקש ממך לתת כבוד לכולם.

תהיו ענייניים. אנחנו רוצים שתהיו ענייניים כדי למצוא פתרון.

הסיפור שהוצע לנו הוא סיפור כזה. לא יהיו חדשות מקומיות. ביי דפנישן לא יהיו חדשות מקומיות. הוצע לנו להפיק באמצעות בעלי הרישיון – רוצה לומר "הוט" ו"יס" – תכנית סמי אקטואליה, תכנית שאי אפשר להגדיר אותה כאקטואליה כי יש שם כל מיני סוגיות רגולטוריות, שתעסוק בין השאר בסוגיות פריפריאליות אבל אלה לא חדשות מקומיות. יותר מכך, כשאני הצגתי – ואם חבר הכנסת ברוורמן ירשה לי לומר את מה שתכננתי לומר – אוכל להתייחס.

בבקשה.

ברשותכם. תראו, למה אמרתי את מה שאמרתי? ואני מבקש שוב את סליחתם של שני האדונים שהתפנו אלי, ואני מתנצל על כך. לא דיברתי לעניין. אני מתנצל. התפניתם אלי לפגישה ואני מעריך זאת. אני לא כפוי טובה אבל אני מודה אני פוחד היום. בחיי שאני פוחד. עוד שבוע, ביום רביעי, יחד עם עוד כמה חברים שלי שנמצאים כאן בחדר הזה, מובטלים. אני פוחד כי יש לי שתי ילדות להאכיל ויש לי עוד 69 עובדים מימין ומשמאל שגם להם יש ילדים להאכיל. אני פוחד פחד מוות. אתה שומע על אנשים שבסוף אתה צריך, בשאיפה, אם יהיו חדשות מקומיות, לעבוד אתם והם אומרים לך שלא יקלטו אותם, וזאת זכותם. אני לא מערער על זכותם. אני פוחד כי אני מהוועד ומי יעסיק אותי? בואו נגיד את האמת. אני פוחד.
אני חייב לומר משהו לזכות החברים שלי. החברים שלי אמרו מפורשות, וקיבלו את ההחלטה הזאת, שבין חלק מהעובדים, ולא יהיו חדשות מקומיות לבין יהיה חדשות מקומיות והעובדים לא יעבדו – הם מעדיפים את האופציה השנייה והם מעדיפים אותה מסיבה פשוטה. תבינו, לנו אין פה, לא סתם אין עוד מישהו שמייצג את החדשות המקומיות חוץ מהוועד ומהעיתונאים. לא סתם. אנחנו מסקרים את האנשים שאין להם פה אחר וזה כמו שתלך לנהג אמבולנס, אנחנו העובדים הסוציאליים של התקשורת באיזשהו מקום. אנחנו מסקרים את האנשים השקופים שכתבו לכם גם הכתבים של 1, 2 ו-10 בצפון ובדרום. אנחנו מתים להכניס את הסיפורים האלה, הם סיפורים חשובים, אבל אין סיכוי שהם ייכנסו כי ב-1, 2 ו-10 מתחרים מול חדשות חוץ, חדשות ספורט, חדשות תרבות. לעומת מה שקורה בתאילנד, מי יכניס את האימא מקריית גת שלילד שלה אין הסעה לחינוך המיוחד? רק אני. בסוף, בקצה, זה כמו שתיקחו נהג אמבולנס ותגידו לו שיעבוד בחברת חשמל ונעזור לך, אבל מי יסיע את האמבולנס?

איך לא עונה ההצעה?

גם תכנית שבועית וגם תכנית יומית של ראיונות או משהו כזה, זה לא להגיע עם מצלמה לאותו נכה, לבית, לכוך שהוא גר בו בדרום או בצפון, שאין לו דרך אחרת. רובי המרשלג בצפון, שהוא אחד הכתבים הכי חברתיים שאני מכיר, לא יכול להגיע אליו ואלמוג בוקר בדרום לא יכול להגיע אליו כי העורך לא יקצה לו צוות בשביל זה. אף אחד לא יגיע אליהם. אז בסדר, יראיינו ראשי ערים וראשי הערים מאוד יקרים ללבנו והם תומכים בנו, ואולי הם ייתנו שיחות מהבית, ואולי יהיו כל מיני דברים כאלה, אבל בסוף השכנים שלנו, האנשים שאנחנו מסקרים, אף אחד לא ידבר בשמם.

אני מודה שאני פוחד ואני מודה שאני נסער.

אני מודה שאני חושבת שכן אפשר להגיע לפשרה. אני חושבת זמן לזה ואולי כדאי שנעשה הפסקה קצרה.

רבותיי, בשעה 4:00 אני סוגר את הדיון הזה. יש כאן שתי אפשרויות.

אני רוצה שנגבש פשרה.

אני נותן לך לדבר.

אני לא רוצה לדבר. אני רוצה שנגבש פשרה.

אני נותן לך להציע. יש כאן שתי אפשרויות. יצביעו על החוק והוא ייפול או יעבור. אני לא שם את המספר התקציבי כי כמו שאמרתי ה-18 מיליון הוא סכום מנופח והסכום צריך להיות הרבה יותר נמוך. מצד שני, הייתי רוצה להגיע למצב כי המשפחות חשובות לי.

אנחנו יודעים את זה.

ההורים שלך והילדים שלך חשובים לי.

אנחנו יודעים.

לכן אני יושב כאן. אני רוצה לחזק את הפריפריה שם הייתי 16 שנים. החיים שלי היא הפריפריה. אם אפשר למצוא פתרון, טוב.

בקריית שמונה אני לא אמצא עבודה. לא יקלטו אותי לא ב-I-24 ולא במקום אחר. אני מוכן לשים את הראש שלי, ללכת הביתה, אני אולי אמצא פרנסה ואולי לא, אני אביא אוכל לילדים שלי אבל חדשות מקומיות צריכות להתקיים. אתם חייבים להבין את זה.

כרגע אנחנו לא יכולים להבין את זה וכרגע זה לא השיח.

זה כן.

לא, זה לא. אני אסביר מדוע זה לא השיח. לא העלו את זה לדיון מלכתחילה ויש כאן החלטה שמדברת על כך שזה מובן מאליו שזה כבר קיים. אם היה כאן דיון ענייני האם צריך חדשות מקומיות, כן או לא, היינו מדברים על זה עכשיו, אבל לצערי זה לא המצב. מכיוון שזה לא המצב, זה מצריך שיח בו יוצאים מהתבנית הזאת של לדבר על זה ולבחון את הדברים בכללותם. אין ספק שנעשה כאן משהו מוזר. על פניו יש כאן מעין קביעה שיש חדשות מקומיות וזה הבסיס לשיח. כך זה כרגע אבל בואו נתקדם מזה עוד שלב ובשלב הבא משרד התקשורת החליט שהוא לא מתקצב את הנושא הזה. זאת אומרת, הוא כן רוצה את זה אבל הוא לא מתקצב את זה מאחר שמדובר בעלויות תקציביות ומשרד האוצר לא מעביר משאבים. לא הייתי כאן בשיח הקודם.

לא מעבירים.

לטענתם לא מעבירים את הכספים וזה גם מה שמתקבל כאן כעובדה כשההצעה הזאת עברה שלב. אני כרגע לא מציגה את דעתי אלא אני מציגה את המצב כהווייתו, את העובדות שכרגע נמצאות כאן על השולחן.

הדבר הנוסף הוא שמשום מה ההצעה הזאת גם עברה שלב והגיעה שוב לוועדת שרים לענייני חקיקה ושינתה את הקונספט. הפילו בצורה, בעיני, לא הגיונית את התשלומים על הכולבויניקים בסיטואציה הזאת. כלומר, מצד אחד יש כאן קביעה שיש פה חדשות מקומיות ומצד שני יש קביעה שיש להם מממנים. איפה ההלימה? איפה הבעיה שאני נמצאת מולה? אני מאוד מוקירה את העובדים והדבר שאני רואה מול עיני כרגע זה איך אנחנו לא מונעים מהם את הפרנסה שלהם, בעיקר באזורים הפריפריאליים, ויכול להיות שזה מה שעמד לעיני כולם בזמן שכנראה זה עבר. זה מצד אחד. מצד שני, יש כאן גם את חברת "יס" ו-הוט שעלולות – ואני אומרת עלולות – ברגע שהחוק עובר, לגרוע מהעובדים האלה גם את הפרנסה שלהם וזה לא המצב שהייתי רוצה להוביל בסיפור הזה. כלומר, רוצים לברך ובסופו של יום נצא מקללים.

ולכן?

עוד שנה-שנתיים יביאו לכאן ביטול החדשות המקומיות ולא יהיו לא חדשות מקומיות ולא יהיו כאן עובדים שלא תהיה להם פרנסה וכולם בסופו של תהליך ייפגעו.

מה האלטרנטיבה?

אני חושבת – אבישי, עשינו את זה מספר פעמים בתחומים אחרים – שצריך לקחת הפסקה של חמש דקות, נשב - וברשותך אני מציעה גם את עצמי לעניין הזה – עם הגורמים הנוגעים בדבר וננסה להגיע לפתרון שיוביל בסופו של דבר למשהו שיהיה מקובל לא כולו אבל אולי רובו ויהיה טוב יותר מאשר לקבל את ההחלטות שבסופו של דבר הן לא המגמה אליה אנחנו רוצים להגיע.

אני מוכן לתת את חמש הדקות. אני הקדשתי לנושא ימים ולילות וראיתי שקורה כאן משהו.

אפשר את המשרד שלך לחמש דקות אתך?

קחו חמש דקות במשרד שלי.

יחד אתך.

אני כבר ישבתי.

אבישי, אם אתה פותח את זה לדיון, זה נפתח לדיון. אם אתה רוצה לעשות הפסקה, לדעתי זה הזמן.

את יכולה ללכת אתם בלעדי.

יושב כאן מנכ"ל חברת "הוט" והתחלתי לחשוב שאולי גם ירצה את התפקיד שלי. הוא מתחיל את התפקיד שלו בזה שהוא צריך לפטר עובדים. אני חושב שזה לא ראוי לדבר כך.

חבר'ה, לא לריב כאן.

יש בעיה עובדתית אחת אותה אתם שוכחים. היום יש חדשות בערוצים מסחריים שממומנים על ידי הציבור ולא על ידי האוצר. רשות השידור לכאורה, גם כן כסף של הציבור. עם כל הכבוד אדוני, גם הכסף שלך הוא כסף של הציבור.

אני חברה פרטית. מה פתאום מטילים עלי דבר כזה?

זה כסף של הציבור. לשמחתי אני לא לקוח שלך אלא לקוח של "יס".

רן, זה לא לעכשיו. אני רוצה פתרונות.

התפקיד של החברות "הוט" ו"יס" הוא לקיים את החדשות המקומיות כי הן צריכות להיות. אם רוצים להגיע לפשרות כאלה ואחרות, נקודת המוצא צריכה להיות כפולה כאשר האחת היא שצריכות להיות חדשות מקומיות, והשנייה, שהתשלום הבסיסי הגדול שלהן צריך לבוא מ"הוט" ומ"יס". את כל שאר הדברים אחר כך אפשר לפתור.

אין שאר דברים.

אני עושה הפסקה. כידוע אני איש אופוזיציה, למרות שבוועדה שלי אין אופוזיציה וקואליציה אלא יש את טובת הציבור. אני מקבל את הצעת יושבת ראש אגודת הסטודנטים שהייתה אתי שש שנים עת הייתי נשיא אוניברסיטת בן גוריון ואנחנו נעשה הפסקה למשך חמש דקות.

<(הישיבה נפסקה בשעה 15:40 ונתחדשה בשעה 16:20)>

יש לנו אישור של יושב ראש הכנסת להמשיך את ישיבת הוועדה. אני מודה לחברי הכנסת שלמרות שהמליאה התחילה הם נשארו.

כפי שאמרתי בתחילה, כולנו כאן מנסים להגיע לפתרון לפיו מרב המשפחות ימשיכו להתפרנס ושהשידור הציבורי בפריפריה ימשיך. זאת הייתה המטרה שלי מההתחלה ואכן לא חשוב לי אם זה חוק או לא. לא מזה בניתי את הקריירה שלי ולא הקריירה שלי תיבנה מהחוק.

אני חושב שהייתה התקדמות מאוד משמעותית שיחה ולכן אני עוצר עכשיו את הדיון ולא נוכל להגיע כרגע להצבעה.

אני מאוד מודה ליושבת ראש הסתדרות הסטודנטים שלי, גילה גמליאל, שבאמת גם עזרה לנו כאן.

עברו כבר 15 שנים.

אני פונה למנהיגות של כולנו. אני חושב שאתם קרובים להגיע לפתרון ולכן לכו תתכנסו.

אדוני, מתי תתקיים הישיבה הבאה? נותר לנו עוד שבוע.

מאוד מהר.

מתי? סליחה אני בוטה אבל יש לנו שבוע ואם זה לא עובר השבוע, הרגנו את החדשות.

אני כל כך רוצה לדאוג לך, אפילו יותר מאשר אתה רוצה לדאוג לעצמך.

אני מודה לך. אני מעריך את זה.

אמרתם לנו שנחכה ובסוף אתם באים ואומרים שאתם הולכים להתייעץ ביניכם. את זה יכולנו לעשות גם בשעה 4:00. למה חיכינו כאן?

כי אנחנו מנסים להגיע למשהו.

אם הייתה פשרה, היא הייתה עולה להצבעה.

אם הייתה פשרה, היינו גומרים את זה כבר עכשיו. בשביל העובדים מותר לעשות את המאמץ הזה.

אם עושים מאמץ, למה אנחנו יושבים כאן?

אני מתנצל בפניך.

אומר היושב ראש שהגיעו קרוב אבל יש עוד כמה צעדים קטנים.

זה התנהל בצורה מקצועית ביותר.

מכיוון שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים איך זה התנהל.

אפשר להסביר.

חיכינו כדי להביע את עמדתנו.

מה שקרה בפועל, אני אומר עוד פעם. אני הסתכלתי על חיים הר-זהב גם בישיבה שהתקיימה באותו יום וסיפרתי גם את החיים שלי כשלאבי הייתה נגרייה והיא נסגרה בגיל 59 ו-15 שנים הוא היה נוסע בשלושה אוטובוסים כדי לעבוד בגבעת השלושה. אמרתי לחיים שלי חשוב מה שיקרה עם אשתו ועם העובדים האחרים. לכן זה מה שמעניין אותי וכמובן שמעניין אותי השידור הציבורי כי באמת השקענו קצת בפריפריות.

ישבנו כאן כדי להגיע למקסימום קליטה של העובדים במספר מאוד משמעותי. ברור שירד מהפרק הנושא של תל אביב כי תל אביב היא לא פריפריה ולכן המספר יורד משבעים ל-55. במקביל מדברים כאן על פתרון לפיו יהיה שידור ציבורי שיפיקו אותו, ואולי לא יקראו לו חדשות. לכן לדעתי יש כאן התקרבות מאוד מאוד גדולה.

אני למדתי בחיים שדקה אחרי שתלכו הביתה, חצי מהאנשים שעושים מכם סיפור לא ידעו מי אתם בכלל, לא שרים ולא מנהיגים ולא כלום. כאן נעשה את המקסימום. גמישות היא כוח ועוצמה. כאן בכנסת תמיד אוהבים כוח, כוח, כותרת. אני חושב שיש כאן את חכמת הלב וצריך להוציא את המקסימום. אתה תצטרך להתפשר, הם יתפשרו ונסגור את זה.

שבו עכשיו. אם לא תגיעו להסכמה, אני אעביר את החוק. לכן הבקשה שלי, לכו ושבו כאשר כל אחד מקשיב גם לצד השני. אם כל אחד יקשיב קצת לצד השני, אנחנו נסיים את זה. זאת הבקשה שלי.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:25.>