PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
06/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 79 >
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ה' בשבט התשע"ד (06 בינואר 2014), שעה 11:00

<סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשס"ח - דוח מבקר המדינה 59ב', עמ' 1049>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
ישראל אייכלר
יעקב אשר

>
סגן השר לשירותי דת אלי בן-דהן
יעקב זלצר - אגף הפיקוח הכללי, משרד ראש הממשלה

יובל חיו - מנהל חטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, משרד מבקר המדינה

אופיר גלעדי-כביה - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

רונית אלימלך - מנהלת בכירה אגף ו', משרד מבקר המדינה

אהובה נבו - סגנית למנהלת אגף ו', משרד מבקר המדינה

ניצן מילר - מבקר פנים, המשרד לשירותי הדת

אפרים אלטמן - ממונה שמיטה ארצי, המשרד לשירותי דת

עו"ד ירון קטן - המשרד לשירותי דת

מעין נשר - רפרנטית חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

צביקה כהן - סמנכ"ל מנהלת ההשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אהוד אלפרט - הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עודד וינר - מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל

משה דוד הופמן - מנכ"ל הכשרות מחזיקי הדת

הרב אוריאל גנזל - "צהר לחקיקה" של ארגון רבני צהר

עמיטל בראלי - מכון התורה והארץ

שחר אילן - סמנכ"ל מחקר והסברה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון

חנה פריידין

יעל – חבר המתרגמים
<סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשס"ח - דוח מבקר המדינה 59ב', עמ' 1049>

שלום לכולם. אנו פותחים את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. נושא הדיון: סוגיות הנוגעות לשעת השמיטה התשס"ח – דוח מבקר המדינה 59ב', עמ' 1,049.
ראינו לנכון לשים את הנושא הזה על סדר יומה של הוועדה מאחר שהשנה הבאה בעז"ה היא שנת שמיטה וצריך להיערך. הדוח מציין מספר מקרים ודברים שהיו צריכים להיעשות. מניסיון העבר אנחנו צריכים להימנע שרק במהלך שנת השמיטה נתחיל להזיז ולבדוק דברים ונתמוך בגופים. כמו כן חשוב לנו לדעת בנושא המחירים בשנת השמיטה. בשנת השמיטה הקודמת המחירים זינקו לשמיים, דוח מבקר המדינה מציין שהמחירים של אותה תוצרת עלו בממוצע ב- 66%. הוועדה רוצה לראות שהמחירים מצטמצמים עד כמה שאפשר ושכל פערי התיווך שבדרך נופלים.
צרכני תוצרת הנמכרת ב"היתר מכירה" הם לרוב משפחות חרדיות ברוכות ילדים, וברור שרוב המזון שהן צורכות הוא ירקות ופירות, כמעט כל תבשיל או אוכל מורכב מירקות. אנו צריכים לדאוג שידי המשפחות האלה תהייה משגת בשפע את המוצר הבסיסי של הירקות ולא לאפשר לעשות סיבוב על אזרחים שאין להם בררה, הם לכאורה לקוח שבוי שחייב לקנות, מה גם שהאיכות היא לא מי יודע וגם המחיר זועק לשמיים. אולי נצטרך לקיים מספר דיונים בנושא כי אנחנו רוצים לראות את כל השרשרת, את כל החיבור: משרד החקלאות, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת, חקלאים, יבואנים וכל מי שמתעסק בתחום. נרצה לראות כל חוליה וגם לראות שהרווח יהיה סביר. עגבנייה שעולה למגדל שקל בסוף מגיעה בסוף לצרכן הקצה שנאלץ לשלם עבורה 10 שקלים. נצטרך לבחון את הנושאים האלה. עיקר הדיון לראות איך בשנת השמיטה הקרובה כל השרשרת הזאת תיתן את המענה לטובת צרכני מדינת ישראל.
אני מבקש לקדם בברכה את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר רוטנברג מרמת השרון, המורה אירית רז ברוכה הבאה. תלמדי אותם אזרחות כדי שיהיו אזרחים מצוינים שבבוא העת הם יחליפו את חברי הכנסת. זה הבית שלכם. ברוכים הבאים.

בבקשה משרד מבקר המדינה תציגו את עיקרי הדוח, נראה את המצגת ולאחר מכן נקיים את הדיון.

אדוני היושב ראש, מכובדיי. ראשית בפתח הדברים אציין שמדובר בביקורת שנערכה בדיעבד, דהיינו, זו ביקורת שנערכה באפריל 2008, החלה להיערך באפריל 2008 לגבי שנת השמיטה שהתחילה קודם לכן בתשרי תשס"ח. אין דבר יותר נכון לבחון את פני הדברים ואנחנו מודים לוועדה שעושה דיון כרגע, תשעה חודשים לפני תשרי הקרוב. אנחנו חושבים שזה זמן מתאים כדי לראות איפה עומדים הדברים ולאן הם מתפתחים.
אני אבקש ממנהלת האגף הגברת רונית אלימלך שעסקה בביקורת וריכזה אותה להקריא את עיקרי הממצאים. בבקשה.

שנת שמיטה היא השנה השביעית במחזור של שבע שנים הנוהגת רק בארץ ישראל ובה הגבלות לפי ההלכה היהודית, ההגבלות הן בין היתר על מערכות הייצור החקלאיות ועל שיווק התוצרת החקלאית. חלק מהצרכנים המקפידים לצרוך תוצרת המותאמת להגבלות של שנת שמיטה ומסתמכים על תוצרת שגודלה לפי "היתר מכירה" – מתן היתר לעבודות הקרקע והמסחר בשנת השמיטה באמצעות מכירת הקרקע. חלקם אימצו פתרונות אחרים ובהם צריכת תוצרת מיובאת או תוצרת שגודלה בפיקוח "אוצר בית דין" שנועד לטפל בייצור תוצרת חקלאית של שנת השמיטה החל מגידולה וכלה בשלב חלוקתה לאוכלוסייה.
במרץ 2008 התקבל בכנסת "חוק ועדת שמיטה ממלכתית", התשס"ח, 2008, שנועד לסייע למדינת ישראל להיערך לקראת שנות השמיטה הבאות. בחוק נקבע ששר החקלאות ימנה את הוועדה הראשונה עד סוף נובמבר 2008. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "על פי ההלכה היהודית קיום מצוות השמיטה מצריך הכנה מדוקדקת בכמה תחומים ובעיקר בתחום הכלכלי ובתחום החקלאי. כיום העיסוק בשנת השמיטה והכנות לקראת השמיטה נעשים במהלך השנה שלפניה ולעיתים רק בחלקה. הצעת החוק המתפרסת בזה נועדה לקבוע מנגנון לתכנון ולביצוע של ההכנות הנדרשות לקראת השמיטה ממש, ולא רק סמוך לשנת השמיטה"
עיקרי הממצאים – אף שהסכום שהוקצב לשנת השמיטה התשס"ח עמד על 103 מיליון שקל, היה גדול פי ארבעה מהסכום שהוקצב לשנת השמיטה הקודמת. להצעת ההחלטה על סכום התקציב לשנת לא צורפו מסמכי רקע הכוללים תחשיבים כלכליים שאמורים היו לשמש לקביעת הסכומים שהוקצו לנושא בכל מסגרת התקנות הייעודיות.
בשנת השמיטה תשס"ח החליטה מועצת הרבנות הראשית שלא לפי מדיניות הרבנות הראשית לדורותיה, לצמצם את הטיפול ב"היתר המכירה". בהתאם לכך הקימה הרבנות הראשית לראשונה מטעמה מערך של "אוצר בית דין". הקמתו של "אוצר בית הדין" לא אושר בממשלה או במסגרת רשמית אחרת ולא תוקצב. פעילותו הונעה מהתקציב שיועד בטיפול ב"היתר מכירה".

משרד החקלאות והמשרד לשירותי דת לא נערכו מבעוד מועד לשנת השמיטה ולכן הקריטריונים למתן תמיכות פורסמו במהלך שנת השמיטה. אלו תמיכות לחקלאים שצריכים לקבל השלמה מאחר והם אינם מתפרנסים בשנה הזאת. הדבר גרם לעיכוב בהעברת התמיכות לחקלאים ופגיעה ביכולתם של משרדים אלה לבצע בקרה על עמידה בקריטריונים לעמידה בתמיכות.

סקר מחירים שעשה מבקר המדינה העלה כי מחירי התוצרת למהדרין גבוהים בכ- 66% בממוצע ממחירי אותה תוצרת שנמכרת לפי היתר מכירה. אף שניתנו תמיכות לחקלאים המשווקים תוצרת למהדרין והטבות מס ליבואני תוצרת חקלאים לא הובטח שמחירי התוצרת יהיו דומים למחירי השוק.

"על הרבנות הראשית לפעול לתכנון ולתקצוב של הערכות הנדרשת לשנת שמיטה ולביצועם מבעוד מועד ושבמסגרתם יקבעו: הגוף המבצע, אופן הביצוע, לוחות זמנים ונהלים וכן לגבש פתרונות לסוגיות הלכתיות ומשפטיות ולספק לחקלאים מידע על ההסדרים הנוהגים ועל האפשרויות העומדות בפניהם בשנת השמיטה".

"בהתחשב בכך שהרבנות הראשית שינתה את המדיניות שהייתה נהוגה ממועד הקמת המדינה שעליה הסתמכו חקלאים וצרכנים היא הפעילה "אוצר בית דין" מטעמה ושאוצרות בין דין פרטיים כבר פועלים וממלאים לכאורה את צורכי האוכלוסייה המקפידה לצרוך תצרוכת למהדרין, היה עליה לבחון על פי כללי מינהל תקין עם היבטים ניהוליים ועל פי שיקולים כלכליים האם נחוץ להקים "אוצר בית דין" שכזה.
הערנו כי על משרד החקלאות ועל המשרד לשירותי דת לקבוע לקראת שנת השמיטה נהלים וקריטריונים למתן תמיכות כדי לצמצם את פגיעה האפשרית בחלוקת התמיכות וכדי שיהיה אפשר לעשות בקרה בזמן אמת על הנתונים שצוינו בבקשות לתמיכה. כמו כן, ראוי שוועדת השמיטה הממלכתית תיתן את דעתה על הפערים הגדולים במחירי תוצרת למהדרין לבין מחירי השוק כדי שגם ציבור צרכני המהדרין יוכלו לקנות תוצרת במחירי השוק.

תודה. כבוד סגן השר, אני יודע שהיית בשדולה, אבל אבקש את ממנהלת הוועדה לפנות ליושב ראש הכנסת להפסיק לאלתר את כל השדולות בזמן דיוני הוועדות. לא יכול להיות ששר צריך לחלוק את זמנו עם שדולות לפני שהוא בא לוועדה של הכנסת. שדולה זו עבודה חשובה, אבל וועדת כנסת היא וועדה סטטוטורית ולכן אין לאף אחד שיקול דעת ללכת קודם לשדולה. ראשית באים לוועדת הכנסת. אם יש שיקול דעת אנחנו נבקש מיושב הכנסת לבטל את כל השדולות המתקיימות יחד עם פעילות הכנסת. אתה אדוני כבוד סגן השר, אתה קודם כל בוועדה ואחר כך השדולה. עם כל הכבוד, יש נושאים חשובים שאנחנו רוצים לפעול בכולם, כאן יש נושאים חשובים. יש את ממציאי הדוח ואנחנו מבקשים תשובות.

אני אבקש לדעת מי מונה כראש ועדת השמיטה? החוק מציין שיש ועדת שמיטה, מי עומד בראשה?

הרבנים הראשיים.

אני שואל משהו אחר. הממונה מיהו?

כתוב: "יצוין שב- 2008 אימצה הכנסת גישה דומה וחוקקה את "חוק וועדת שמיטה ממלכתית". יש מישהו מטעמם.

פה כתוב "הרבנים הראשיים לישראל הם העומדים בראש ועדת שמיטה ממלכתית" – הם מינו מטעמם ועדה שעומדים בראשה הרב יעקב אריאל והרב אברהם יוסף.

מי ממונה על השמיטה?

אני רוצה להסביר.

מה יש להסביר. אני מבקש לדעת מיהו האדם?

שר החקלאות מינה וועדת שמיטה על פי החוק. אותה ועדת השמיטה מינתה את שני הרבנים הראשיים כאחראים על - - -

אני מכיר את זה ולכן אני שואל.

מינתה אותם כאחראים על הוועדה. הם מינו את הוועדות שלהם משנת 2001-2012. הוועדה הזו מינתה וועדת משנה שתוכל לעבוד כי יש מעט אנשים, בין היתר אני צביקה כהן ממשרד החקלאות, בין היתר גם אנשים אחרים ברמה הביצועית. בנוסף למה שאמר כבודו - - -

מיהי הכתובת שאליה אוכל לבוא בטענות שלא עשתה עבודה, כן עשתה עבודה. אתה הכתובת?

אני הכתובת במשרד החקלאות.

לא משרד החקלאות. מי בוועדת שמיטה הממלכתית?

אני הכתובת בנושאי חקלאות. אני יכול להעיר על חלק הרקע של הגברת.

מסמכי רקע הכנתם לשנה הבאה, תחשיבים כלכליים?

לתקציב כן. התקציב כרגע בדיונים במשרד האוצר, המסמכים נמצאים אצלם. אנחנו מבוססים על מה שהיה בשמיטה הקודמת, אנחנו יודעים להגיד למשל שלמשביתי משקים נתנו כך וכך מיליונים, בשנה הקרובה נצטרך, מאחר והאוכלוסייה גדלה ולהערכתנו יהיו יותר משביתים, נצטרך עוד 3%, 4%, זה תקציב המשביתים.

אנחנו יודעים להגיד למשל על תקציב המשתלות נושאות פרי, משתלות שלא יכולות למכור בשנת שמיטה, תקציב בשמיטה הקודמת היה 15 מיליון שקל, להערכתנו אנחנו צריכים עוד גידול בתחום הזה כי יש גידול בכל נושא הנטיעות. כך עשינו גם בנושא ההשקעות במגזר המיעוטים, טיפה הורדנו כי הביצוע היה טיפה נמוך בשמיטה הקודמת.

איך יקבלו את התמיכה החקלאים הזקוקים? אני שואל על פי הדוח. איך מונעים מצב שרק באמצע השנה מתחילים את התהליך? החקלאי צריך לדעת איך הוא נערך. קודם כל תגיד אני מתקן את הדוח ורק אחר כך תאמר לי איך נערכת. הדוח מציין שלאנשים האלה לא היה מה לאכול כי התהליך התחיל רק באמצע השנה. אני לא רוצה שנגיע לאותו מצב, אני מבקש לדעת עכשיו מה התמיכה שהוא יקבל. איפה זה עומד. קיבלו כבר המלצות, יש טופס שממלאים?

למרות שהתקציב עדיין לא אושר, אני אומר לך שעד סוף חודש ינואר בכל מה שקשור לחקלאות, קרי, משתלות, משביתים, יישום וכל הנהלים שהם ארבעה-חמישה נהלים שקשורים לחקלאות, אנחנו נפרסם את הערות הציבור עד סוף חודש ינואר.

למה עד עכשיו אין לכם שום דבר? למה להמתין? למה עד סוף ינואר? היה לכם שבע שנים לעבוד.

אין תקציב.

לא תקציב, נהלים, נהלים למי מגיע ולמי לא מגיע. מה הבעיה?

נהלי העבודה מוכנים ונפרסם אותם עד סוף חודש ינואר, וגם פה יש בבעיה מסוימת כי אין תקציב שמיטה עדיין.

מי אחראי על תקציב שמיטה?

אנחנו מנסים לעבוד עם האוצר ולקבל כסף. כרגע הדברים - - -

משרד החקלאות?

משרד החקלאות יחד עם האוצר.

נלחמים כי בחוק לא כתוב מה גודל התקציב, זו הבעיה של החוק הזה.

טוב שזה לא כתוב, כי בכל פעם הוא גודל או יורד, למה לכתוב? לכן כתוב שתביאו את התחשיב הכלכלי, את המסמכים לאוצר ומשרד האוצר ידע לעבוד.

אין שיניים לחוק. בחוק לא כתוב סכום התקציב, כתוב רק שיהיה תקציב ואחר כך נקבע מהו. אנחנו מדברים עם האוצר והתשובה אין תקציבים. לכן לפני שיש נהלים ובכלל - - -

ידידי, אתה אל תשב שבע שנים ועכשיו תבוא ותגיד אין חוק אין תקציב. אתה שנה קודם, לפני שנתיים היית צריך לבוא ולומר שבחוק יש לקונה וצריך לתקן אותו. יש לך שר חקלאות, יש לך שר הדתות, אתה היית צריך להביא את זה לממשלה. מה אתה מלין כעת? אנחנו באים לתקן. מצפים מאיש מקצוע שתאמר שאתה רוצה לתת את המענה, אבל אין לך תקציב. אין תקציב אתה צודק, אבל למה עכשיו?

מתי משרד החקלאות ביקש לעלות את הנושא? התקציב הוא דו-שנתי לשנים 2013-2014, בשנת 2014 יש לנו שנת שמיטה לכן צריך להיערך ולהקצות בבסיס התקציב סכום כזה וכזה. את זה אמרת?

כן. אנחנו מנהלים את הדיונים האלה משנת 2011. אני כבר יודע מה לדעתי צריך להיות בסוף 2011. יש את דוחות וועדת שמיטה הממלכתית עם תקציב. יש דוחות עם תקציב, עם המלצה לתקציב. אני יוכל לומר שרק בימים האחרונים ישנו סיכום עקרוני, או כיוון עקרוני.
אנחנו נוציא נהלים להערות הציבור גם כשעדיין המחליטים לא יהיו - - - -

חקלאים שזקוקים לתמיכה, מתי כל אחד ידע אם הוא זכאי או לא זכאי? אל תיתן כסף, רק שידע אם הוא זכאי או לא.

חקלאים שזכאים לתמיכה הם רק בכשלי שוק, רוב החקלאים מגדלים ב"היתר מכירה", ואת זה אתה יודע.

תן לי פתרון.

אנחנו עבדנו, עשינו. רוב החקלאים מגדלים ב"היתר מכירה". הם לא צריכים תמיכות. צריכים תמיכות במקום שיש כשלי שוק מסוימים, ואני יכול גם אותם להסביר לך.

יש חקלאים שרוצים להשבית את משקם מתוך אמונה שאסור לגדל. כאדם בלי כיפה על הראש אני חושב, שצריך לתמוך בהם כדי שתהייה להם הכנסה מסוימת בשנת שמיטה. בנינו נהלים כבר בשנת 2007, את אותם נהלים נפרסם לציבור עד סוף החודש. כל חקלאי שרוצה להשבית יודע איך לעשות את זה. ההבדל שבהערת מבקר המדינה, ההבדל היחיד הוא שבשמיטה הקודמת פרסמנו את הנהלים בחודש תשרי כי גם הכסף הגיע בחודש תשרי. השנה נפרסם את הנהלים להערות הציבור כבר בסוף החודש. התהליך אחרי ההערות הוא כשבועיים-שלושה. ברגע שהאדם יודע שזה הכיוון תהייה הערה פה או הערה שם. הנוהל הסופי יהיה בערך בעוד שבועיים עד חודש.

סוף חודש פברואר?

אני לא יכול להתחייב. אתה יודע יש עורכי דין וחשבים, אבל הציבור ידע, הציבור שרוצה להשבית הוא ציבור קטן.

נוהל של משתלות – נוהל מאוד בעייתי, משתלות פרי לא יכולות למכור בשנת שמיטה פרי, שתילים לחקלאים, אנחנו צריכים לתמוך בהם בשנה הזאת. גם את הנוהל הזה נטייב מהנוהל הקודם ונפרסם אותו עד סוף ינואר להערות הציבור.

כן הפקנו לקחים וכן החוק הזה מומש. אנחנו קיימנו ישיבות, קיימנו דיונים.
אני יכול להמשיך ולומר מילה אחת לגבי "אוצר בית דין הממלכתי" – בוועדה הממלכתית קיבלנו החלטה עם הרבנים הראשיים לשעבר, שלא יהיה יותר "אוצר בית דין ממלכתי", זה לא נכון, יש "היתר מכירה" שהוא ממלכתי ויש "אוצרות בית דין" פרטיים אז שהם יעשו לציבור.

אחד שרוצה "אוצר בית דין" לא יהיה לו. אבל איך יקבע מי יפעיל? מכרז?

"אוצרות בית דין" פרטיים יקומו לבד. הממלכה לא תעשה "אוצר בית דין".

מי יפקח על המחירים? יקימו לבד בלי פיקוח וירביצו מחירים.

אני אסביר גם לגבי פער של 66% במחירים. מבקר המדינה - - -

לפני כן אני מבקש לדעת מה זה "הממלכה החליטה שאין אוצר בית דין" היא יכולה להחליט שאין שנת שמיטה בכלל.

חס ושלום. הרבנות והאוצר - - -

אין ברבנות כאלה שרוצים "אוצר בית דין"?

ברשות היושב ראש אסביר בעניין "אוצר בית דין". בוודאי שישנם "אוצרות בית דין", ישנם שלושה מכונים שלמעשה עונים על כל פלחי האוכלוסייה. יש את מכון התורה בארץ שעונה לציונות הדתית.

אבל לא של הרבנות, למה מכונים פרטיים?

קודם כל כי הם עשו את זה בצורה מקצועית מעולה על כל המשתמע מכך. "אוצר בית דין" של הרבנות הראשית בפעם הקודמת, לצערנו, מחוסר תקציבים או כיוון שהאנשים התרגלו באמצעות "אוצרות בית דין" הקיימים במשך כמה וכמה שמיטות, לרכוש דרכם, זה לא פעל כראוי, לא עבד כראוי ולא קנו דרכו ולכן זה הוא לא היה ריאלי ולא רלוונטי וגרם לציבור לא לקנות ב"אוצר בית דין" זה. על כן החלטנו שהעניין הזה מבוזבז.

הבנתי. מי יפקח על המחירים שם?

זו שאלה אחרת, השאלה למשרד החקלאות.

המחירים עליהם העיר המבקר הם המחירים של הייבוא, תוצרת למי שלא אוכל גידול הארץ.

אני צריך לדאוג לצרכן, לא מעניין אותי איך מגיעה הסחורה לשווקים, לא יתכן שקיים פער של 66%. אתם הרגולטורים שצריכים לדאוג שלא יעשו סיבוב על סיבוב על סיבוב על חשבון הצרכן. תאמר לי בבקשה מהו הפתרון, תגיד לי שאין פתרון, נחפש אותו.

אני לא אומר לך שאין פתרון. אנחנו כרגולטורים של משרד החקלאות יודעים להגיד שכל מי שרוצה תוצרת טרייה, כל מי שצריך ולא אוכל את "היתר המכירה", נאפשר במנגנונים שלנו ייבוא ללא מכס. אם הציבור שלכם, אני לא יודע ואני לא יכול לפקח על הציבור שלך - - -

לא שלי, הוא של עם ישראל.

הציבור שלא אוכל "היתר מכירה" הוא הבעיה. הציבור הזה צריך לאכול תוצרת טרייה שהיא או מיובאת או מנכרי. אני לא מפקח על המחירים. אני כן אוכל לומר לך שאנחנו נדאג, ודאגנו אז, שלפחות על הגזר שמגיע מחו"ל לא ישולם שקל מכס כדי שלא יועמס על הצרכן גם המכס של הגזר הזה. אני לא יודע לפקח על המחיר, אני יודע להגיד שיהיה יבוא רציף וסדיר ללא מכס. זה הרעיון.

הוא יחשב לצרכן כאילו שילם מכס. איך אני בודק את זה?

אני לא יודע לפקח על זה. אני משרד החקלאות לא יודע לפקח על המחירים בסיטונאות ייבוא.

יש לנו נציג משרד הכלכלה? ואליכם אנשי הרבנות, איך צריך לפקח על המחירים?

בעניין הזה אנחנו בוודאי לא גוף מפקח על מחירים. בעניין הזה צביקה כהן צודק.

כמדינה אנחנו אומרים לא תשלם מכס כי אנחנו רוצים להוזיל את המחירים. אתה היבואן לא משלם מכס, אבל כשזה מגיע לצרכן הסופי הוא משלם כאילו יש מכס. על זה אני מסתכל. מי ידאג לו שבסופו של דבר המחיר של סוחרה מיובאת יהי אפילו זול מתוצרת ש"בהיתר מכירה"? מי יפקח?

ראשית אדוני היושב ראש צודק במאה אחוז. ההלנה הראשונה צריכה להיות על אותם מוכרים שמוכרים במחירים מופקעים בניגוד להלכה. השוק הוא שוק חופשי. ברגע שהמדינה מאפשרת יבוא ללא מכס - - -

גם בתחום הסלולר זה היה, היינו שבויים, אבל ברגע שזה נפרץ המחירים ירדו. אני כמדינה צריך לתת את הפתרון. זה לא שוק חופשי, זה שוק ריכוזי כי יש כאן אינטרס. הוא ריכז אצלו. כמה יבואנים השתלטו על השוק וגם תאמו מחירים ביניהם. יגיד לו 'מה אתה פרייר, מה אתה מוכר בזול, בוא נעשה קרטל בינינו'. עכשיו יכנסו אנשי ההגבלים העסקיים, לא צריך את זה. תדאג מראש למנוע את זה. למצוא מראש מנגנון כדי לשמור על המחירים. זו הנקודה.

כאן צריכים את משרד הכלכלה. הדוח מצביע על עובדה שהמחירים הם גבוהים ב- 66%. לנו אסור לומר אנחנו לא יודעים לטפל בזה. המדינה יכולה לטפל בכל. צריך לדעת לטפל ולמצוא את המנגנון.

התשובה היחידה היא להציף את השוק.

או הסברה. לדעתי הסברה גם מתאימה.

צביקה כהן בבקשה שני דברים נוספים. נמצא כאן החוק שדיברת עליו, חוק טוב. מינו את החברים החדשים, כאן כתוב שתקופת הכהונה היא לשבע שנים. האם שבע השנים הסתיימו והחברים החדשים כבר מונו?

החוק הוא משנת 2008. לדעתי הם מונו בשנת 2009.

בחוק מצוין שאתם צריכים בכל שנה לדווח לוועדת הכלכלה. בכל ינואר יש לדווח לוועדת הכלכלה. "הוועדה תגיש לשר בחודש ינואר בכל שנה דין וחשבון הכולל את סיכום פעולותיה והשר יגיש לוועדה עד 31 במרץ בכל שנה".

לשר החקלאות הגשנו את הדוח.

הוא הגיע לוועדת הכלכלה?

אנחנו העברנו לשר החקלאות.

אם זה היה מגיע לוועדת הכלכלה היינו יודעים להגיב. פתאום היינו מגלים, כמו שאמרת, שיש חוסר תקציבי או שהוא אינו מוסדר.ולא היינו מחכים לרגע אחרון. אתה צודק כי אתה צריך לבצע את העבודה ואנחנו כמחוקקים צריכים לתת לך את הכלים, אבל לך אין כלים ואני מבקש ממך עבודה. לא יכול להיות כך. אתה צריך לומר את זה.

האם השר ידע שבתוך החוק אין תקציב?

ברור. השר קיבל את תמצית כל הדיונים.

סגן השר, איך אתם נערכים? נראה כעת את עבודת המטה שעשיתם. כמובן בנושא המחירים בדיון הבא נרצה לדעת מה נעשה.

זו לא האחריות שלנו, אבל אנחנו נטפל.

יציג את המצגת ירון קטן, יועץ המשפטי בלשכה המשפטית שלנו.

עד לפני כחודשיים הייתי היועץ המשפטי של הרבנות הראשית.

שנת תשע"ה היא שנת שמיטה ועל פי ההלכה יש כללים מיוחדים בנוגע לעבודה בקרקע, בטיפול בתוצרת החקלאית. לפני כמה חודשים החליטה הממשלה להטיל את אחריות הטיפול על המשרד לשירותי דת - - -

איזו החלטת ממשלה? מי היה צריך להיות אם לא הייתה החלטת ממשלה?

זה היה מחולק בין משרדים שונים, הרבנות הראשית עסקה בזה בפעם הקודמת יחד עם משרד החקלאות והפעם המשרד לשירותי דת קיבל את האחריות בהחלטת הממשלה.

בעצם לקחו את הסמכות מהרבנות הראשית.

לא לקחו, הרבנות יחד עם המשרד לשירותי דת.

למה היו צריכים החלטת ממשלה?

כדי לקבוע מי אחראי על התקציב.

מי ניהל את השמיטה הקודמת?

הרבנות הראשית הייתה תחת משרד ראש הממשלה, והתקציב עבר ישירות דרך הרבנות הראשית.

בפעם שעברה התקציב היה 103 מיליון שקל מתוכם 6 מיליון שקל בלבד נועדו לפעולות הרגולטור של הרבנות שעברו דרכנו היות והפעם במסגרת ההסכם הקואליציוני משרד הדתות קיבל על עצמו את העניין הזה. למשרד הדתות יש הרבה יותר כלים והרבה יותר יכולות מבצעיות-ביצועיות מאשר לרבנות הראשית, לכן זה עבר אליו. יש לציין, וגם תראו, אנחנו עובדים יד ביד. רק אתמול בערב התקיימה ישיבה נוספת - - -

בזכות הדיון של היום.

אשריך אתה מזכה את הרבים. כל הזמן מתנהלים דיונים וישיבות.

יש בסמכותך סמכות ביצועית? הרי המשרד הוא רק סמכות ביצועית - - -

כל הסמכויות ההלכתיות והנחיות ההלכתיות נותרו בידי הרבנות הראשית.

אתה אומר שזה הועבר בהסכם קואליציוני, יש כאן אולי איזו מגמה של הלאמה כזאת או אחרת?

ממש לא.

המשרד קיים מספר פגישות גם עם הרבנים הראשיים הקודמים וגם עם החדשים שנבחרו וגם עם וועדת השמיטה שמונתה על ידי הרבנות הראשית: הרב יעקב הראל שליט"א והרב אברהם יוסף. נלמדו העקרונות של מה שנעשה בשנת השמיטה הקודמת, יצירת מנגנון תיאום בין המשרדים הרלוונטיים וכמובן עיון בדוח מבקר המדינה והפקת הלקחים. זה לגבי הסקירה הכללית של מה שנעשה.

צריך לחלק את העבודה לשלושה שלבים. חילקנו לשני חלקים עיקריים: הכנות לקראת שנת השמיטה והשלב השני עבודות בשנת השמיטה עצמה. את העבודות לקראת שנת השמיטה צריך לחלק לכמה שלבים: ההיבט ההלכתי, כמו שהזכיר מנכ"ל הרבנות הראשית בראש הפירמידה עומדת הרבנות הראשית שמינתה את וועדת השמיטה והיא הקובעת, והיא אמורה ללוות בהמשך את ההתייחסות ההלכתית ביחס העבודה בקרקע ולגבי השלבים השונים: השבתה, מה כולל "אוצר בית דין", מהם הכללים ההלכתיים ומה כולל "היתר המכירה" – זו האחריות הבלעדית של הרבנות הראשית.
מיפוי החקלאים והשטחים החקלאיים – בדיקה של כמה חקלאים יש, מי רוצה ומעוניין ובאיזה סוג פתרון לשנת השמיטה, מן הסתם יהיו כאלה שלא יתעניינו בכלל – באחריות המשרד לשירותי דת יחד עם משרד החקלאות. כמובן בהכוונה הלכתית של הרבנות הראשית. אפרט, מפגשים עם חקלאים ואגודות שיתופיות, בעלי קרקעות - - -

יש לך מיפוי של כולם?

קיבלנו רשימה ממשרד החקלאות ועכשיו המכרז, אדבר עליו בהמשך, תהייה חברה שתפעיל אנשים בשטח, הם יפגשו עם כל בעלי הקרקעות - - -

יש להם נתונים?

כן. משתמשים בנתונים שלהם. בחודשיים האחרונים עברתי בין משרד החקלאות ובין כל מי שעוסק בענייני החקלאים. אספתי רשימות וכעת אני מארגן אותן כדי להעביר לחברה שתבחר. נקים מסד נתונים מאוד מאורגן. רוב הנתונים כבר אצלי.

אמשיך את הסקירה הכללית. כמובן לשם הסברה והדרכה מה המשמעות של שנת שמיטה. גם להסביר לכל אחד את האפשרויות. נפגשים גם עם הרבנים המקומיים ועם המועצות המקומיות לצורך שיתוף פעולה וקבלת הדרכה פרטנית, וכמובן כדי לקבל את הגיבוי ההלכתי. את זה עושה המשרד יחד עם הרבנות הראשית.

ביצוע "היתר המכירה" – איפה שמתאים ועל פי הכללים, לבעלי הקרקעות ומינהל מקרקעי ישראל והגורמים הרלוונטיים.

הכנסת התשתית ל"אוצר בית דין" – כמו שנאמר כאן, ההחלטה כנראה תהייה ללכת "לאוצר בית דין" פרטיים שהמשרד רק יפקח ויראה שהם פועלים בצורה נכונה, עד כמה שניתן לפקח.

מה אתה עוד צריך? איזו תשתית נוספת אתה צריך?

לגבי התשתית לראות איפה מתאים, אני מניח שלא כל אחד יודע מה המשמעות ואיפה זה מתאים ומה סוג התוצרת המתאימה ל"אוצר בית דין".

תוסיף בבקשה, פלוס פיקוח על המחירים. תוסיף אחרי התשתית ל"אוצר בית דין".

מקובל.

רשמתי.

הכנת דוח סקירת מצב – אנחנו רוצים שהוא יבוצע בעוד ארבעה-חמישה חודשים כדי שיוכלו לקבל ההחלטות לקראת השלב הבא. אני מניח שעל פי ההיענות לשלב הראשון ועל פי מספר החקלאים והרצונות שיצטרכו, הרבנות הראשית תקבל החלטה לגבי היקף "היתר המכירה", לגבי היקף "אוצר בית דין" וכל הדברים הרלוונטיים על פי הנתונים שיתקבלו. אנחנו מקווים שלחברה שתצא לפועל תהייה אפשרות להתקדם.

מעיין נשר, נציגת משרד האוצר, נאמר לי פה מנציג משרד החקלאות שכבר העבירו לכם מסמכי רקע ותחשיבים כלכליים להיערכות לשנת שמיטה המתקרבת. אתם אמורים לכנס עבודת מטה ולומר מהו הסכום, 100, 200 מיליון, איפה זה עומד?

ישבו איתנו ממשרד החקלאות וגם נציגי המשרד לשירותי דת והראו לנו תחשיבים כלכליים. את מה שחסר אהוד וצביקה כהן הבטיחו לשלוח. אנחנו צריכים נתונים מפורטים למשל מהי התמיכה עבור דונם ומה צריך בשטח.


לדעתנו התקציב הזה צריך להתחלק בינינו לבין המשרד לשירותי דת. - - -

מה הכוונה "בינינו לבין המשרד לענייני דת"? את מתכוונת מהמקורות שאין לנו.

הסיכום הבין-משרדי שנדון עם נציגי משרדך, נציגי משרד הכלכלה ואיתנו. אנחנו מקווים שהסיכום ייסגר בימים הקרובים. תהייה חלוקת נטל בין כלל המשרדים ושכל אחד יממן את חלקו.

בנוגע לפיקוח המחירים, נאמר כאן על ידי החברים שאין פיקוח על מחירים למעט על מספר מוצרים שתחת החוק יש עליהם פיקוח. אני לא חושבת שיש מקום לעשות פיקוח מיוחד לשנת שמיטה. אם יש ציבור שאוכל פירות וירקות שהם לא "בהיתר מכירה" במכסות פטורות ממכס ויש כמה יבואנים שעושים עליהם "סיבוב" – בסופו של דבר אתם ציבור מאוד חזק, יש פתרון שנקרא אינפורמציה מלאה. אם הציבור יודע בכמה היבואן ייבא והוא גם יודע שהוא לא שילם מכס, שיבוא ויאמר שהוא לא קונה את הגזר הזה במחיר מופקע עכשיו, כי הוא יודע שזה לא עלה לו במחיר שהוא מוכר. זה הפתרון. בסופו של יום הציבור יודע לעשות מחאה צרכנית ולהוריד מחירים. המקום של הרגולטור - - -

>
מסגרת סבב הדיונים תוך שבועיים-שלושה תסתיים?

בעזרת ה'.

שמעתי עכשיו ברדיו שהתירו עכשיו ייבוא ירקות מחו"ל, בתיאום משרד האוצר ומשרד החקלאות, כדי להוזיל את המחירים בשוק. האם יש לכם פיקוח על המחירים של אותם יבואנים כדי שלא ייקחו לכיס שלהם את הפטור מהמכס שנתתם אלא זה יעבור לטובת הצרכן?

אין לנו פיקוח. את המכסות מחלק משרד החקלאות. כל הזמן אנחנו חושבים על מנגנונים כאלה. אפשר להציע למשרד החקלאות שאם הם רוצים לעשות פיילוט לקראת השמיטה, לעשות מכרז ליבואן שרוצה את המכסה הפטורה ממכס אם הוא מתחייב לייבא את הסחורה לצרכן במחיר מוזל. אנחנו בהחלט רוצים ללכת לפתרונות בכיוון הזה ואנחנו נברך אם משרד החקלאות יעשה את זה.

אם את תעזרי לי בתקנים לפקח על היבואן.

אני לא מדברת על פיקוח, חס וחלילה, אנחנו לא מדברים כאן הפיקוח. אנחנו חושבים שפיקוח על מחירים זה משהו, סליחה שאני אומרת את זה כאן בוועדה בשידור, אנחנו כממשלה לא יודעים לעשות את זה הכי טוב, אנחנו גם חושבים שהשוק יודע לעשות את זה יותר טוב מאיתנו. לדעתנו זה פתרון שבסוף נחסמת התחרות, זה פתרון קיצוני שנועד לכשלי שוק חריגים ובטח לא משהו נקודתי.

שנת שמיטה היא חריגה.

היא חריגה כי היא פעם בשבע שנים, אבל זה לא מקרה חריג. הצעתי לצביקה כהן שאם הם רוצים לחלק את המכסות האלה במכרז ליבואן בצורה שלא כל הקודם זוכה אלא מי שמבטיח לייבא במחיר הכי זול לצרכן הוא זזה שיזכה.

בכל פטור שהמדינה נותנת יש תנאים לפטור?

אם אתה מקנה לו במכרז אתה מלכתחילה תקבל תשובה בכמה הוא הולך למכור. יש אלמנט פיקוחי אבל גם יש אלמנט תחרותי.

אם ככה זה יהיה, הציבור החרדי יישאר בלי סחורה. אתה בסוף תיתן לשני יבואנים, אתה יודע איזה מונופול יהיה לך? החכמה היא לתת להרבה יבואנים.

כל מי שרוצה לייבא במחיר שאתה תקבע.

אני יכול לקבוע מחיר? ואם הגזר עולה בהולנד 4 שקלים לק"ג, אני אקבע לו את המחיר?

לפי הפטור שהוא יקבל מהמכס. הסכום שהוא מקבל פטור שיוזיל לצרכן.

הפטור הוא אפס.

תכמת את הפטור.

אתה יודע שאין מכס על קפה, על קטשופ, אין מכס על קמח, רוב הייבוא לישראל הוא ללא מכס. מישהו יודע לקבוע מחירים? אם אתם רוצים שיהיה לי מנגנון של 15 עובדים שיקבעו מחירים, אין לי בעיה.

לדעתי, ראשית אני לא כל כך מכיר את הסקר שקבע שיש 66% פער, אבל ברגע שוועדת שמיטה, למשל העדה החרדית יודעת שהיא צריכה 4,000 טון תפוחי אדמה והיא בוחרת את היבואנים שלה והיא הנותנת את הכשרות בחנויות שלה, אני די בטוח שהמחירים לא עולים ב- 66%.

איפה הם כן עולים?

הם עולים, להפך בגלל שהוא בלעדי והוא מביא את כל תפוחי האדמה. הכסף יענה על הכול.

הנושא הוא באמת נושא חשוב. אני יוצא מנקודת הנחה, ואני בטוח שדוח מבקר המדינה אכן מצא שהיו מקרים של 66%. אנחנו צריכים להסכים בינינו שאסור להסכים לפערים כאלה. צריך למצוא את הפתרונות. אני לא יודע מהו הפתרון. אני מוכן לקבל על עצמי, אבדוק ואכנס לעומק הנושא. אסור להסכים לכך.

זו בעיה כלל משקית. פער התיווך הסיטונאי למחיר לצרכן עמד בממוצע השנה על 60%, בשנה שעברה עמד על 48%, אלו נתונים שקיבלתי בדיוק אתמול.

אבל כאן מדובר על משהו אחר. על גזר מיובא ועל גזר ב"היתר מכירה".

בוועדת כלכלה אנחנו דנים על תיקון בחוק ההגבלים שאמור לפתור חלק מפער התיווך הגדול הזה ולהקל על הפער שבין החקלאי לצרכן וגם בין היבואן לצרכן. אנחנו חושבים שהכלי הנכון הוא לאפשר תחרות של כמה שיותר יבואנים - - -

זה כולל גם את שנת השמיטה?

יש דיונים "בחוק המזון" בוועדת הכלכלה שאמורים לפתור את בעיית הריכוזיות וההסדרים הבעייתיים בין הספקים לרשתות הקמעוניות. תאמרו לחבר'ה להזדרז עד לשנת השמיטה וגם כדי לעזור לפתרונות בשנת השמיטה.
אמרתי ואחזור שוב, בסופו של יום ציבור שלא אוכל את "היתר המכירה" הוא ציבור לא גדול, זו לא בעיה לפרסם את הדברים. כשיש מידע מלא, בשווקים הרבה יותר קשה לעשות על הציבור "סיבוב" – זה הכוח, המחאה הצרכנית היא הכוח.

אם מותר לי אני מבקש לשבח את היושב ראש לגבי ההתעקשות שלו בעניין המחירים, כי זה באמת זועק לשמיים שאדם קונה "באוצר בית דין" שלפי ההלכה בשנת שמיטה המחירים צריכים להיות נמוכים יותר, או נכון יותר הם צריכים להיות במחירי עלות, פה הוא משלם לפעמים 66% יותר – אכן כמו שאמר סגן השר, אכן היו מקרים כאלה.

מאחר ו"אוצרות הבית דין", בסופו של דבר אותם המכונים שייכים לאוכלוסיות ידועות ומוגדרות שיש להן רבנים, יש להם ראשי קהל שיודעים מהעניין הזה, לדעתי היות, שכמו שנאמר כאן, כוחות השוק הם אלה שקובעים את המחירים בדרך כלל. פה לא כולם מודעים לכוחות השוק וכן הלאה.

אדוני המנכ"ל, בנוגע לכוחות שוק אתה צודק שהוא כוח כשיש מבחר ענק, אבל כשיש רק "אוצר בית דין" ורק בקהילה שלי אני מוגבל ואני שבוי. אם אני שבוי אז אין לי כוחות שוק. אין ארבעה מקומות שאני צריך לבחור ביניהם, רק כאן אני קונה.

אתה צודק, אם אפשר לבוא בדברים עם ראשי העדות, למשל ראשי העדה החרדית, ראשי הספרדים, ראשי הציונות הדתית, שב"אוצרות בית דין" שלהם - - -

הבעיה היא לא בתוצרת הארץ, הבעיה היא ביבוא. אתה טועה.

אבל איפה מוכרים את היבוא? תיקון. אצל אותם אלה שמוכרים יבוא, אבל צריך לזכור שהם מוכרים בקהילות מסוימות. אם ראשי הקהילות האלה יודיעו לציבור שלהם לא לנפח את המחירים, לדעתי יהיה אפשר להגיע להורדת מחירים.

לא לדעתי.

אני אקח את זה, זה עניין שצריכים למצוא לו פתרון.

סיכום ההכנות, מבחינת המכרז והתכנון אמור להסתיים עד לסוף חודש יוני 2014, זה משאיר כמעט שלושה חודשים עד לתחילת שנת השמיטה. אנחנו בתקווה לסיים הרבה קודם, אבל מאחר ובחלק מהדברים יתכן וידרשו דברים ובדיקות של הרגע האחרון זו מסגרת הזמן שקבענו. המסגרת כוללת את כל ההכנות מבחינת התמיכות כך שעד יוני 2014 הכול יהיה סגור. אנחנו מקווים שהדברים יעבדו הרבה יותר מהר. על פי הנתונים של השלב הראשון תעשה הערכת מצב על ידי המשרד לשירותי דת יחד עם הרבנות כדי לקבוע איך צריך להיות המשך הטיפול, זה בעצם מוביל אותנו לשלב הבא מה קורה בשנת השמיטה עצמה.

הפעולות שצריך לעשות בשנת השמיטה עצמה – כמובן פיקוח והשגחה על הקרקעות בהתאם לקביעת הפתרון למצבים: השבתה, "אוצר בית דין" או "היתר מכירה" – זה באחריות המשרד לענייני דת יחד עם הרבנות הראשית, אגף הכשרות, המחלקה למצוות התלויות בארץ ויחד עם כל הגורמים הרלוונטיים. השלב הנוסף הוא מתן תמיכות וסיוע חקלאי עקב הוראות שנת שמיטה – אחריות של המשרד יחד עם משרד החקלאות, כמו שנאמר כבר עובדים על זה. השלב הבא הוא טיפול ב"אוצר בית הדין" גם המנגנון, גם התקציבים וגם פיקוח על המחירים אנחנו צריכים לבדוק איך זה נעשה, מתן מענה לבעיות שיתעוררו מהשטח על פי הנציגים והפקחים שיהיו בשטח – באחריות המשרד יחד עם הרבנות הראשית ניתן - - -

אלו פקחים שלכם?

לא. בשלב הראשון כנראה תהייה חברה שתאסוף את כל הנתונים - - -

אני מאוד פוחד מהחברות האלה, אני חושש שיש כאן הרבה אינטרסים. אני יותר מאמין למנגנונים שלטוניים שנמצאים תחת פיקוח הכנסת מאשר לחברות.

למשרד החקלאות יש משטרה ירוקה.

יש לכם משטרה ירוקה, למה אנחנו צריכים עוד פיקוח?

אם הבנתי נכון המשרד לענייני דת מדבר על מציאות כזאת בכל הנוגע ל"היתר המכירה" – זה בתחום אחריותם המלאה. אני חושב שהם עושים עבודה מעולה ואנחנו ממש סומכים את ידיו, את הנתונים הם קיבלו מאיתנו, גם המחוזות והמנהלים עובדים איתם. אנחנו סומכים עליהם ועל הרבנות בעניין "היתר מכירה".

בשורה האחרונה כתוב: "הפיקוח על מחירי תוצרת שנת השמיטה הוא של משרד החקלאות". אתם האחראים?

אני לא יודע מה זה, הם צריכים להסביר. על הפיקוח דיברנו קודם.

אני רואה שתיאמו אתכם, לכן זה מתואם.

משרד החקלאות אמר לך שהשורה הזאת ריקה מתוכן.

הוא לא אמר את זה.

שאין לו את הכלים לבצע.

מעין נשר הסבירה קודם מה דעתנו, בכלל במדינה, על פיקוח. אני מבקש להעיר הערה לכבוד סגן השר. לפעמים גם פער המחירים, כאן אני אתגאה בחקלאות המקומית, לרוב הגזר המקומי הוא יותר טעים וגם איכותי וגם לפני שמישהו גונב קופות, אני יודע שלייבא גזר מחו"ל בשנת שמיטה עולה יותר כסף, וזה עוד לפני שגוזרים קופון.

אני לא יודע אם באמת הוא יותר יקר, אבל 66% פער יכול להיות?

גזר כן.

אם כך זה מוצדק.

אני אבקש לציין לגבי הגזר שמדובר על פער של 140%. אתם מדברים על ממוצע של 66%.

פער בין מה למה? הפער בין השנה שעברה לשנה אחרת?

בין "היתר המכירה" לבין ייבוא.

אני מבקש לציין דבר, הפעולה שעשינו היא עדיין לא פעולה מחקרית מקיפה שהיה ראוי שתעשה ברמה הממלכתית. אנחנו צריכים לזכור שלעסק הזה יש גם השפעות מקרו. צריך לדעת שהלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לצורך מדד המחירים לצרכן היא דוגמת בין היתר רשתות שיווק שהן מהדרין. מחירים מופקעים ברשתות האלה בסופו של יום משפיעים על מדד הירקות, אומר את זה הלמ"ס.

אבל מה לעשות אם יש פערים בעלויות כמו שאומר צביקה כהן, וכנראה הוא מבין. אם יותר יקר בשנת שמיטה להביא גזר מהולנד זה משתקף במדד. אנחנו לא פוחדים מזה. זה צריך לבוא לביטוי במדד.

לא התיימרנו לנקוט עמדה מהי הסיבה לכך שבחלק מהמוצרים אנחנו קרובים ל-200% פערים. לא התיימרנו לקבוע את זה. המתודולוגיה כתובה בדוח, שלושה חודשים דגמנו רשתות מסוג א', רשות מסוג ב'. במשך כל שלושת החודשים אספנו את הנתונים. יכול להיות שאפשר להביא מחקר טוב יותר. המחקר הזה הוא נורת אזהרה. בחלק מהמקרים מדובר בקרוב ל- 200%. אנחנו מאוד זהירים, לא נקטנו עמדה למה יש 200%, אבל מישהו פה צריך לבחון את העניין הזה.

צריך להבין, זה דבר שחשוב להגיד אותו, אם יש פערים בעלויות הן בשל ההנחיות ההלכתיות והן בשל העובדה שצריך לייבא ירקות מהולנד לכאן,אין להם יתרון יחסי עלינו, כנראה הם מייצרים יותר ביוקר. זה צריך להשתקף במחיר לצרכן. מי שרוצה לשמור ולשמור יותר מהבסיס - - -

כן, אבל לא צריך להורג אותו. לא צריך להוריד לו מהבשר ולא מהבגדים של הילדים. בשביל קילוגרם מלפפון הוא לא צריך להתאבד. בשביל מה המדינה? כדי להגיד ליבואן תעשה מה שאתה רוצה? כל הכבוד, לכן אנחנו דנים בנושא בוועדת הביקורת. האמירה שמחירי השוק ישפיען פה ישפיעו שם, זה הכי קל. עם כל הכבוד 200% פער?

לא יודעת.

אז אל תגידי נכון. אני רואה פה את ה-200% וה-176%.

זה לא הגיוני לאכול משהו שעבר תהליך יותר יקר וגם לא לרצות לשלם עליו.

השורה על הפיקוח, היא לא שלך צביקה כהן?

מבחינת הדוח זה כוון - - -

זה לא הדוח, אתה כבר אומר מה יהיה מחר, עדיין זה לא הדוח של המחר. את הפעולות בשנת השמיטה עצמה, אתה תבדוק - - -

בעוד חצי שנה כשניכנס, אני מבין שזו בעיה - - -

כתבת את זה כאילו כבר קיימת שולחן עגול, שאתה כבר יודע מי מפקח על המחירים וקבעת שזה משרד החקלאות. אם אתה אומר שיש להם מנגנון פיקוח מצוין, אנחנו סומכים עליהם וחבל לנו להקים עכשיו מנגנון פיקוח, זה עושה שכל. הוא צריך לדעת מזה. אותה משטרת ירוקה שהולכת לפקח יש להם נספח נוסף שהוא שנת שמיטה, יתכן שכן. הם עדיין לא קיבלו את הסמכות לכך. זאת העבודה שאתם צריכים לעשות. אולי להוסיף מעט לתקציב שלהם כדי לקלוט עוד כמה עובדים.

הפעולות שנעשו בחודשים האחרונים עד כה, ראשית מינוי וועדת שמיטה הלכתית על ידי הרבנות הראשית, כמו שנאמר הרב יעקב אריאל רב העיר רמת גן והרב אברהם יוסף מהעיר חולון וחבר מועצת הרבנות.

מה יהיה תפקידם כעת?

ועדת השמיטה ההלכתית. הם אלה שמרכזים מטעם הרבנות הראשית. חשוב להדגיש שגם חלק מהביקורת הקודמת, בפעם הקודמת מונה כיושב ראש וועדה רב פרטי, כעת הם מינו רבני עיר וקיבלו הסמכה ולפי החוק זה תקין כי הם עובדי ציבור. הם יכולים גם לקבל החלטות ולחתום על התעודות.

קוימו ישיבות תיאום עם מכלול הגורמים. כמו שהבנו זה אמור להימשך יחד עם המשרד לענייני דת, הרבנות הראשית, משרד החקלאות, משרד האוצר ועוד. התחלנו בפעולות לקראת פרסום הדרכה לציבור ולחקלאים, קבענו ימי עיון עם רבנים גם לגננים ציבוריים ובהחלט מתחילים לעבוד בעניין הזה. הדבר החשוב ביותר הוא יציאת המכרז שאמור לנהל את כל ההכנה, ניהול ופיקוח לקראת השמיטה. המכרז אמור לבצע את כל מה שנאמר. מיד אתן פירוט.

מי יפקח עליהם?

הפיקוח באחריות המשרד לשירותי דת, מר אפרים אלטמן מונה להיות ממונה שמיטה ארצי מטעם המשרד. כמובן שהכול בתיאום עם הרבנות הראשית שהעירה את הערותיה בנוגע למכרז.

אתן כאן סקירה כללית, לא אכנס לכל הפרטים.

לאיזה סוג חברה אתם מצפים שתבצע את זה? למי מיועד המכרז? לחברת כוח אדם?

חברה שיש לה ניסיון בניהול פרויקטים בתחום שירותי הדת. זה יכול להיות רחב מאוד. מבחינתנו כל חברה שעשתה פרויקטים בתחום שירותי הדת, מכירה את המטרייה, מכירה מהי רבנות ראשית, יודעת איך עובדים עם שירותי דת. יש הרבה חברות כאלה. הזוכה יכול להיות מתחומי דת ומדע, דת ורפואה ואחרים.

מצגת זה טוב וזה נראה ואני גם יודע איך מכינים מצגות, זה בסדר ומצוין, אבל יש לי הרגשה מסוימת והייתי רוצה לשמוע את עמדת הרבנות הראשית בעניין. יש לי הרגשה שלוקחים את הטיפול בהפעלת השמיטה ומפריטים אותה כביכול לאיזו חברה, אולי בסופו של יום מדובר במקום שנעשה יפה ומצוין. יש לי שתי בעיות עם העניין, הבעיה הראשונה האם זה נכון שזה צריך לצאת מהרבנות הראשית ומעמדה הוא מעתה רק בתיאום, הרי גם המכרז לא יצא מהרבנות הראשית עצמה. אם אנחנו באמת רוצים לייעל ויש חברות שעושות עבודה מצוינת, אוקיי, שהרבנות הראשית תתכבד ותעשה מכרז לצורך העניין הזה. למה המשרד לענייני דת לקח את זה אליו? הרי מדובר כאן בשינוי של משהו שהיה במשך כל השנים, למה? איזו חברה יודעת לתכנן את העניין?

גם בשמיטה הקודמת חברה חיצונית ביצעה. שיהיה ברור - - -

בלי אישור. כאן כתוב ללא אישור.

לא. לא. לא. הכול היה באישור.

כתוב הקימו "אוצר בית דין בלי אישור" לא כך?

היה פטור ממכרז, מתואם עם האוצר, והכול תואם עם הרבנות. אנחנו מקפידים, אנחנו מדינת חוק. היה פטור ממכרז, היה אישור מהאוצר, כל צעד ושעל נעשה בתיאום. בפעם הקודמת ביצעה את העבודה חברת "דנאל".

לשביעות רצון?

לכן משפרים. היו מקומות לשיפור ולכן היה דוח ולכן במשך השנים האלה עבדו על פי אותה וועדת שמיטה. במשך כל השנים ישבנו בישיבה ועכשיו התיאום ושיתוף הפעולה עם משרד הדתות הוא פורה, הוא פרודוקטיבי.לרבנות הראשית, בעוונותינו, אין כוח אדם מינימאלי לטפל בעניינים הללו. גם עבור משרד הדתות אנחנו מדברים על תוספת של לפחות 15 איש שיפקחו בשטח. למי יש היום? האוצר הרי לא ייתן ולכן צריכים להוציא, הוא מוכן לתת כסף ולא מוכן לתת תקנים, ובצדק. לכן יש פה פיקוח עליון שלנו. הוועדה הזאת לא תזוז ללא פיקוחם של שני הרבנים האלה שהם משכמם ומעלה, הם מבכירי הרבנים. זה בנוגע לפיקוח ההלכתי. שנית, גם האנשים שיבחרו, הם לא בוחרים סתם אנשים מהשוק, כל אחד ואחד מהאנשים שיבחרו כמפקחים צריך לקבל את אישורם של משרד הדתות והרבנות הראשית בתאום. כמו שאתם רואים כל סעיף מתואם בין הרבנות הראשית ומשרד הדתות. החשש, אתה רק מזרז מזורזים שצריכים באמת להקפיד ולשבת על אותה חברה, זאת הכוונה. אוכל לומר לך שמנכ"ל משרד הדתות יחד עם אפרים אלטמן ישבו במשך שעות על פרטי המכרז עם התיקונים וההערות של הרבנים כדי להתאים אותו לצורך העניין.

הרבנות הראשית ביקשה מהמשרד לענייני דתות לנהל את העניין במקומה?

הרבנות הראשית מתואמת עם משרד הדתות בכל דבר ועניין.

זאת דיפלומטיה או פרקטיקה?

לרבנות הראשית אין חשב עצמאי. החשב שלהם הוא החשב של המשרד לשירותי דת. איך אתה רוצה לצאת למכרז בלי שהחשב יהיה מעורב בפרטי המכרז? אין להם חשב. מכרז חייב להיות עבודה משותפת של המנכ"ל, היועץ המשפטי והחשב. אלו שלושת החברים המינימאליים להקמת וועדת מכרזים ממשלתית.

אבל מכרז ספציפי-ערכי שיש בו לא רק - - -

עניתי. לו הרבנות הראשית הייתה מנוטרלת אז אתה צודק. אני חוזר ואומר שהרב יעקב אריאל והרב אברהם יוסף קיבלו את פרטי המכרז ולפני שהוא פורסם הם עברו עליו, העירו הרבה הערות. דברים מסוימים שונו בעקבות ההערות שלהם ורק לאחר שהם נתנו את הסכמתם יצאנו למכרז.

והם הפכו מגוף מבצע לגוף מייעץ.

מה לעשות? לא כל גוף יכול להיות מבצע.

30 שנה כן ביצען, למה הוא לא יכול להמשיך לבצע?

גם בשנת השמיטה הקודמת הוא לא היה.

כבוד היושב ראש, אני מבקש שגם סגן השר ישמע אותי. הדיון הזה מאוד חשוב ואני מזדהה עם כל מילה שאמר אדוני היושב ראש בעניין המחירים, בעניין והפיקוח על המחירים והדאגה לצרכן.
אני רואה את דוח מבקר המדינה וצריך ליישם את הדברים שנוגעים לזכויות האזרח שנפגעות על ידי מאכרים ועל ידי פער מחירים נוראי. אבל אדוני היושב ראש לא ניתמם. יש כאן ויכוח בין אנשים שלא מאמינים במצוות השמיטה ומחפשים דרך לעקוף אותה. כבר בשנת תרמ"ב, 1882, כתב מי שכתב, אחד מאבות ההתיישבות החקלאית דאז כתב שחייבים להוציא מהרבנים "היתר מכירה" בשם העניים, בשם החקלאים שאין להם מה לאכול, כי חלילה עלול להיווצר מצב שארץ ישראל תהייה כפופה תחת הלחץ של שמיטה. לכן הרב קוק וכל המתירים אמרו בפירוש שזה היתר חד-פעמי. למען שהחקלאים לא ימותו ברעב במושבות ובניין ארץ ישראל, אין בררה צריך "היתר מכירה".
היום יש אנשים, מונח לפני כאן איזה ארגון שעשה אפילו דוח עמדה שמדבר על כך שצריכה להיות העדפה מובהקת לעניין "היתר מכירה" וצריכה להיות שמירה על אדמת הלאום, אני לא יודע איזה לאום, כי אולי מתכוונים למה שרוצים להחזיר מהמשולש או הגליל, אני לא יודע לאיזה לאום הם מתכוונים, אבל צריך להעדיף באופן מובהק פתרונות המבוססים על "היתר מכירה". זה בדיוק הפוך מכל מה שהרבנים הראשיים לאורך כל הדורות אמרו ש"היתר המכירה" הוא מקרה של בדיעבד או בתקופה שלחקלאים באמת לא היה מה לאכול, או בגלל שיש היום ציבור שהוא לא שומר תורה ומצוות עדיף שיאכלו "היתר מכירה" מאשר חלילה יעברו על מצוות השמיטה.
לעשות מהעניין אידיאולוגיה ש"היתר המכירה" א', ושמירת השמיטה כהלכתה זה ב', זו מגמה שאני מאוד חושש ממנה. אני מבקש מסגן שר הדתות, אני לא יודע את דעתו בעניין, אבל שיזהר. כמו שאמנון כהן פוחד שיש אנשים שעושים סיבוב כספי על עניין השמיטה, אסור לאפשר לעשות סבוב פוליטי אידיאולוגי נגד מיליון אנשים שכן שומרים את השמיטה כהלכתה, כן רוצים צריכה זולה וטובה ונגישה של פירות וירקות לאורך כל ימות השנה. אני לא בא בטענה שהמדינה צריכה לשנות את דעתה בעניין "היתר מכירה", כי אני לא קובע. אבל אני כן צריך לדאוג שאלה שכן רוצים לשמור שמיטה, שהמדינה לא תקפח אותם ולא תגרום לכך שהמחירים יהיו כאלה. הציג נציג מבקר המדינה שזה 140% עלות יותר יקרה, זה נורא ואיום. מדובר כאן בנפשות של אנשים שאין להם מה לאכול.

אם הולכים על שנת שמיטה, אם רוצים להיערך צריך לספק לצרכנים האלה את הזכות לקבל את שמירת השמיטה כהלכתה. אדוני מנכ"ל הרבנות אני רואה שבתקציב הקודם, אותו הביא מבקר המדינה, השקיעו 4 מיליון שקלים מהכסף שאין לעניים ולחקלאים, השקיעו למימון התחייבויות הרבנות הראשית לטיפול "היתר המכירה". צביקה כהן אמר כאן קודם ש"היתר המכירה" לא צריך לעלות כסף. למה הולכים להשקיע מאות מיליונים או עשרות מיליונים בשביל "היתר המכירה"? "היתר המכירה" הוא דבר שלא צריך עלות.

אתה יכול להתייחס לדוגמה שהבאתי, אבל בעיקרון הרב אליהו בן דהן אני רוצה שתדע, אם היית סגן שר דתי, סגן שר חילוני או חרדי, זה בכלל לא משנה, אתה מתפקידך לספק את מצוות השמיטה לכל אחד לפי ההלכה שהוא חי על פיה. אנחנו חיים שמיטה על פי ההלכה מדורי דורות בלי "היתר מכירה". אתה צריך לספק גם לאנשים שומרי שמיטה ב"היתר מכירה" ולא על חשבון האנשים שרוצים לשמור באמת על השמיטה.

ראשית אני מסכים לכל מילה. כפי שראית הצגנו בצורה ברורה שכל חקלאי יקבל שלוש אפשרויות: השבתה מלאה, "אוצר בית דין", "היתר מכירה". כל חקלאי על פי יכולותיו, על פי הגידולים שהוא מגדל יחליט במה הוא בוחר. בהתאם לזה אנחנו נסייע לו.


הבעיה שלי אחרת, פער המחירים שמבקר המדינה הצביע, מאחר והעלאת את הנושא, בוא נאמר את האמת, היבואנים היו אנשים מהציבור החרדי.

לא נכון.

אני אומר לך שכן, תבדוק את עצמך היטב.

יהודי חרדי צריך לשמור על התורה.

על זה נאמר "רבנן אמרו לנפשיך" – על זה בדיוק זה נאמר. תאמין לי ובדוק היטב מי היו היבואנים שהביאו ירקות - - -

תמנע את זה לעתיד.

הטענה שהפנית כאילו כלפינו, דע לך - - -

לא. כלפי אלה שרוצים לשלול את הזכויות של שומרי השמיטה. יש כאן נייר עמדה של רבנים שיש להם אולי השפעה אצלכם שאומרים שצריך לאכוף - - -

ממה אתה מקריא?

נייר העמדה שהוגש כאן על הבמה.

מה זה קשור אלינו? יש רבנות ראשית, אנחנו מקבלים את הנחיותיה. הצגתי במפורש מהן שלושת האפשרויות. אומר לך שנית, הלוואי והלוואי שהציבור החרדי יצא נגד אותם יבואנים שיצאו מתוכו והם אלה שעשו את הסיבוב הכספי במחיר.

מה הן העלויות של "היתר מכירה".

צריך להסתובב בין כל החקלאים, צריך להציג בפניהם את שלושת האפשריות, צריך להחתים אותם. יש צוות של 15 איש שאמורים בחודשים הקרובים להסתובב בין כל החקלאים - - -

אלו לא עלויות כל כך גבוהות.

4.5 מיליון, זה הכול. אתה מסכים על 4 מיליון וקצת יותר? 15 איש עם מכוניות שיסתובבו במשך כמה חודשים ויגיעו לכל חקלאי ויציעו לו.

היו פה 103 מיליון שקלים. מבקר המדינה אומר שנתתם למשביתים פחות מעשרה מיליון. לאן הלכו 90 מיליון? משתלות קיבלו 2.5 מיליון, כך כתוב פה.

אני אתן לך את הסיכום. ראשית לא כל הכסף נוצל, המשביתים 17 מיליון, המשתלות קרוב ל- 12-14 מיליון - - -

אני רק אומר שמה שאתה מקריא הוא מתוך החלטת ממשלה. זה הכסף עליו החליטה הממשלה.

אני מאמין לכם שזה מה שהיה. אני שואל לאן הלך רוב הכסף?

גם הפעם רוב הכסף ילך לאנשים שמשביתים מאמונתם או בעל כורחם.

כאן מדובר על 12 מיליון.

שתי הערות בעקבות השאלות. נקודת המוצא בעיקר בעקבות השאלות. בשורה הראשונה יש אבחנה בין הפעילות המנהלית שהיא באחריות המשרד לענייני דת לבין ההנחיות ההלכתיות, חד-משמעי נקבעו על ידי הרבנות הראשית באמצעות וועדת השמיטה. זו נקודה החשובה ביותר והיא בשתי השורות הראשונות בשקף. פירוט השירות הוא בעצם הדברים שכבר דיברנו.

השורה התחתונה, אנחנו קבענו את וועדת המשנה שאמורה לבחון את ההצעות. בט"ו בשבט בעוד פחות משבועיים. וועדת המשנה יושבת עם הנציגים של הרבנות הראשית כדי לבחון יחד איתנו על פי הפרמטרים שקבענו. ט"ו בשבט הוא תאריך סמלי להתחיל את העבודה על שנת שמיטה, ראש השנה לאילנות.

איפה במכרז בא לידי ביטוי עניין המחירים?

כל המכרז הזה עוסק בהכנות לשנת השמיטה.

כבוד סגן השר, אולי במכרז יש מקום לכתוב שלמציע תהייה התחייבות בנוגע למחירים?

זה לא קשור כאן. המחירים הבעייתיים הם בעיקר בתחום הייבוא. קיבלתי על עצמי, הבטחתי, אבדוק את הנושא ונמצא פתרון לעניין.

השקף האחרון הוא לוח הזמנים. התאריכים החשובים: ב- 1 בדצמבר 2013 פורסם המכרז. ב- 15 בינואר, ט"ו בשבט יש בחירת זוכה, ובמהלך ארבעת החודשים לאחר מכן כלל העבודות. אנחנו מתכננים שהעבודות תסתיימנה הרבה קודם. בעקבות הניסיון מהפעם הקודמת נתנו לזה מרחב זמן שיקבעה בהתאם להנחיות של המשרד עם הרבנות הראשית. הערכות לקראת פרסום הקריטריונים לחלוקת הנחות לחקלאים. כפי שאמרנו זה כבר נמצא בעבודה. בחודש יוני, לכל המאוחר, נקבל את הנתונים הסופיים של המיפוי החקלאי, מכירת קרקעות, מי מכר, מה מכר ומה עוד נשאר לעשות כדי נוכל להביא את העניין להחלטת הרבנות הראשית. ביולי 2014 תתקבלנה ההחלטות הסופיות על ידי המשרד והרבנות הראשית לגבי המשך עבודות הפיקוח בשנת השמיטה. לאחר מכן התאריכים ששנת השמיטה כבר מתחילה. בט"ו באב מתחילים כבר האיסורים ובא' תשרי מתחילה שנת השמיטה. אנחנו בתקווה שעד אז הכול יהיה מסודר ומאורגן לקראת השנה.

הרב אוריאל גנזל מארגון רבני צהר. ראשית אני רוצה להודות לאדוני על הדיון המוקדם בזמן ועל הדיון הענייני וכדומה. אני מבקש להתייחס לדברים של הרב ישראל אייכלר בבקשה. רק שיגיד דבר בשם אומרו. מותר להגיד שמי שכתב הוא ארגון רבני צהר.

אני רגיל לומר דברים טובים בשם אומרם, דברים רעים - - -

האמירה הייתה שמדינת ישראל כמדינה מוכרחה לדאוג לכלל השיקולים. במסגרת כלל השיקולים, במסגרת אחריותה על החקלאים, על אדמות הלאום וכדומה, היא מוכרחה לנהל את העניין הזה. לרגע לא נאמר, ומיד אגיע להערה מהצד השני, שחס וחלילה צריך לפגוע בנושא "אוצר בית דין", עד רבה, בסעיף 6 יש התייחסות מפורשת לצורך להוריד מחירים מאחר וכולנו יודעים שהמחירים הגבוהים מגיעים דווקא מ"אוצר בית דין" ולא מ"היתר המכירה" - - -

מייבוא.

מייבוא שנעשה בדרך כלל על ידי אותן מסגרות.

אני לא אתייחס לכל מה שנאמר כאן מאחר ואני חושב שרוב הדברים נאמרו בצורה ברורה. אני כן רוצה להציף סוגיה אחת שעלתה בשמיטה הקודמת ואני מקווה שהיא לא תגיע בשמיטה הנוכחית. היו בשמיטה הקודמת רבנויות שסירבו לתת כשרות כאשר היה "היתר מכירה". הם דרשו שלא, הפוך מדבריך הרב ישראל אייכלר, מי שניסה ליצור מצב שלא יהיה "היתר מכירה" ולא כפי שהצגת שצריך להיות גם וגם וגם וכל אחד יבחר. היו רבנויות שהתנו את הכשרות בעירם בכך שמקבל הכשרות לא יביא "היתר מכירה". זה דבר שלא יעלה על הדעת במדינת ישראל. על זה היו בזמנו מאבקים גדולים, היה על זה בג"צ, המדינה פתרה. אני מציף את הסוגיה כדי שלא נגיע לשמיטה הזאת למצב של מאבקים מסוג זה. אני חושב שראוי לתת לכל אזרח במדינת ישראל לבחור את הדרך שבה הוא מקיים את השמיטה.

קודם כל הרב ישראל אייכלר, אני רק אומר ש-4 מיליון או 4.5 מיליון זה לא מאות מיליונים וגם לא עשרות מיליונים. היה רק 4% מסך כל התקציב. אני בטוח, כמי שמכיר את הרב ישראל אייכלר הרבה שנים, שהוא רוצה שגם אלה שעושים "היתר מכירה" יעשו אותו על פי כל כללי ההלכה. לכן היה צריך לעבור חקלאי חקלאי ולראות שהוא חותם ושהוא לא שולח משהו בפקס והוא לא יודע על מה הוא חותם, ולהסביר להם את הדברים, לאתר את השדות ואת כל מה שהיה צריך. העבודה המנהלתית הזאת אכן נעשתה.

שנית, כמו שרמזתי קודם והרב אליהו בן דהן אמר בברור יותר, אמרתי שהאוכלוסיות הספציפיות האלה צריכות להיות מונחות על ידי ראשי הקהל לא לקנות אצל מי שמפקיע מחירים. זו ההערה החשובה שנאמרה כאן היום. אי אפשר שמחירים בלתי אפשריים דווקא מאלה שמקפידים, ודווקא לאלה שיש להם את הקשיים הכספיים הכי גדולים ומשפחות הכי גדולות, צריך לראות כל דרך כדי לסייע להם בעניין הזה.
באשר להערה, אחרי הכול, גם מגמת הרבנות הראשית מדי שמיטה היא לצמצם את "היתרי המכירה" ככל שאפשר בהתאם צרכים של המדינה ועל פי ההלכה. צודקת ההערה שבשמיטה הקודמת היו מספר רבנים, ארבעה-חמישה רבנים שלא היו מוכנים, הרבנות הראשית לא רצתה לאכוף על אותם רבנים דבר שהוא בניגוד למצפונם, אבל מצאה כן רבנים בערים סמוכות לאותם מקומות שאפשרו. לא היה מצב שרב שסרב לתת שבאותו מקום לא היה. אני מקווה שהעניין הזה הפעם יהיה הרבה יותר ממוזער ויטפלו בו מראש כדי שלא ניתקל בבעיה. כל מי שרצה למכור "בהיתר מכירה" לא מנעו ממנו את הכשרות. נכון שהיה מעקף, אך בסופו של דבר מצאו פתרון.

אחרי שהיה בג"צ.

כפי שהצגנו כאן, עשינו עבודה רצינית מאוד במשרד עם הערכות מקודמת. אני סמוך ובטוח שבמהלך השמיטה הזאת בעז"ה נהייה מוכנים ולא נצטרך להגיע עם הלשון בחוץ כפי שהיה בשמיטה הקודמת. זאת הסיבה שאנחנו לקחנו על עצמנו להיות אחראים על כל הנושא המנהלי של הכנות לקראת השמיטה. למשרד יש יכולות מנהלתיות שאין לרבנות הראשית. אני חייב לציין שקיים שיתוף פעולה מלא עם הרבנים הראשיים, בעיקר עם הרב לאו שהוא הממונה על הכשרות. וועדת השמיטה ההלכתית פעם בשבוע נפגשת עם נציג המשרד, הוא יושב ומעדכן כדי שנושא השמיטה יעשה בתיאום מלא בין הרבנות הראשית ובין המשרד לשירותי דת.

כפי שהבטחתי במהלך הדיון, אני מקבל על עצמי לשים דגש מיוחד על פערי המחירים הגדולים ובעיקר בייבוא הירקות והפירות. אנחנו נעשה מאמץ גדול שהפער הזה לא יהיה - - -

תאפשר ייבוא שיציף את השוק, אז תראה שהמחירים ירדו.

את הייבוא לא אני מאשר, את הייבוא מאשר משרד החקלאות.

זו עבודת מטה, הם צריכים לשבת יחד.

יש עוד דרכים.

אוכל להציע לך הצעה קטנה, אם זה יהיה אפשרי נוכל לספק לכם את מחירי הייבוא בפועל, זה יהיה מותר על פי חוק - - -

זו אחת האפשריות. אני אבחן את הנושא לעומקו. אנחנו צריכים לשים לנו מטרה שלא יהיה פער מחירים גדול כדי שהציבור לא יפגע חלילה.

אבקש לסכם את הדיון. ראשית תודה לכל המשתתפים.

הוועדה לא תוכל לאפשר פערי מחירים של עד 200%, אנחנו כמובן נעקוב על כך.

אני מבקש לשבח את עבודתו של צביקה כהן ממשרד החקלאות. ראינו שמשרד האוצר קיבל את התחשיבים הכלכליים ומסכמי הרקע המהווים בסיס לתקציב עליו הם צריכים לשבת. יישר כוח. לדבריה צריך להשלים עוד כמה מסמכים, אנא השלימו אותם כדי שלא יהיו להם תירוצים, הרי כל הזמן הם מחפשים תירוצים. יישר כוח.

אני מבקש להודות לסגן שר הדתות ולצוות משרדו שהכינו את המצגת, רואים את הרצינות בעבודה ושבאמת המשרד נערך.

הוועדה מבקשת לעקוב, גם הרבנות והמנכ"ל שהוא שליח נאמן וממנו קיבלנו דיווח על העבודה המשותפת והחשובה. בסופו של יום כל העניינים באים על פתרונם בשולחן העגול משותף. לגבי הפיקוח על המחירים אתם תמצאו את הנוסחה המתאימה, אחד אומר להציף את השוק, השני אומר להציג את מחירי הייבוא, יכול להיות שהפתרון הוא גם זה וגם זה. בעניין הפיקוח משרד החקלאות לא מודע לכך, לשבת יחד ולמצוא את הדרך ואולי לתקצב אותו יותר כדי שבתקופה הזאת הוא יגייס אולי עוד מכה פקחים מוכשרים וטובים. כל הפתרונות לסוגיות הללו צריכים לבוא בשולחן העגול משותף.
הוועדה תקיים דיון מעקב בערך בעוד כחודשיים. הוועדה תתכנס בחודש מרץ לדיון מעקב לאחר שהנהלים כפי שנאמר יהיו מוכנים בחודש ינואר. נרצה לדעת גם את עניין התקציב, עד אז הוא בוודאי ייסגר. בעניין הפיקוח שישב סגן השר הדתות עם משרד הכלכלה לקבלת החלטה משותפת על נוסחה שתשמור שהמחירים לא ירקיעו השמיימה. הפערים צריכים להיות סבירים כדי ממשפחות את ההתלבטות אם לקנות לחם או תפוח אדמה. אני רוצה למנוע את המצבים האלה. למרות שאומרים שוק פתוח, כאן יש כשל שוק וכשיש כשל שוק המדינה חייבת להתערב כמו בתחומים אחרים. בשנת השמיטה יש כשל שוק ולכן כולנו צריכים למצוא פתרון.

תודה רבה לכלום. הדיון הבא בעוד כחודשיים.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>