PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
01/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 78>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, כ"ט בטבת התשע"ד (01 בינואר 2014), שעה 9:00

<רשות שדות התעופה - ביצוע פרויקטים ברשות - דוח מבקר המדינה 64א', עמ' 807>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

מיקי רוזנטל

>
צבי ורטיקובסקי - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

סימה זיידמן - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

דוב ליוש - סגן בכיר למנהל אגף, משרד מבקר המדינה

ורד פיצ'רסקי - מנהלת תחום, אגף הפיקוח הכללי,משרד ראש הממשלה

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

צ'ארלס סולומון - סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב גנות - מנכ"ל רשות שדות התעופה

עו"ד אריה שחם - היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה

שמואל זכאי - מנהל נתב"ג, רשות שדות התעופה

יוסי שפיצר - מנהל מחלקת שדות תעופה, רשות התעופה האזרחית

מיכה ינון - מבקר חוץ, רשות שדות התעופה

עו"ד מירי גרוסמן - מבקרת פנים, רשות שדות התעופה

אליעזר פרום - עוזר ראשי למנכ"ל, רשות שדות התעופה

חנה פריידין

י.ג., חבר המתרגמים
<רשות שדות התעופה - ביצוע פרויקטים ברשות - דוח מבקר המדינה 64א', עמ' 807>

בוקר טוב, אני שמח לפתוח הדיון של הוועדה לביקורת המדינה. הנושא על סדר היום: רשות שדות התעופה, ביצוע פרויקטים ברשות, דוח מבקר המדינה 64א', עמ' 807. אנחנו מקדמים בברכה את יעקב גנות, מנכ"ל הרשות ואת כל הצוות המקצועי שנמצא איתנו כאן, כמובן את אנשי משרד מבקר המדינה, חברי כנסת וצוות הוועדה.

אני שמח שיעקב גנות הוא המנכ"ל של הרשות, אנחנו מכירים את הביצועים שלו בתפקידיו הקודמים, הוא איש ביצוע מעולה וגם איש שמתקן ליקויים מעולה. אשמח לשמוע שהליקויים שמופיעים בדוח באו על תיקונם. בדוח יש הערות על חברה ממשלתית-ציבורית שנותנת שירות למעלה מ- 12 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומית במהלך 2011. מופעים כאן תקציבים נרחבים שמדינת ישראל השקיעה בחברה בנושאים שונים בתחום השירות, בידוק, מיון ושינוע של כבודת הנוסעים בנתב"ג ובכל נושא מערך הפיקוח.
לפני מספר שנים ביקרתי בשדה ושמעתי תלונות שאין ראות טובה כתוצאה ממיסוך וחסמים המפריעים לראייה נקייה. הבנתי ששרי התחבורה לדורותיהם אמרו "נשפר ונטפל" וכאן סוף סוף קיבלו החלטה אך היא לא הגיעה לידי ביצוע בגלל התהליכים, ב"ה כל דבר הוא תהליך. אנחנו לא רוצים לשמוע שהנה המדינה כבר מקצה את התקציב, יש החלטה, אבל אין ביצוע. מופיעה הערה בדוח המבקר שאחוז מסוים מהתקציב לא נוצל. זה לא טוב כי זה פחות שירות לאזרח, זה פוגע גם בהיבט הבטיחות.

נשמע את סעיפי הדוח, נתייחס לסעיף סעיף ונשמע על התיקונים שבוצעו. בדוח מצוין שב- 13 בדצמבר 2013, היה אמור להסתיים אחר כל העיכובים תהליך. גם את זה עברנו ואני מקווה שהנושא הסתיים סופית ונשמע כאן בשורות טובת.
כמובן שיש את עניין שדה התעופה החדש בתמנע, תיכננו ופתאום רואים שהמחירים משתנים בממדים רציניים ביותר. סוכם שתתכנסו לתקציב מסוים, נרצה לשומע עדכונים גם בעניין זה. אנחנו צריכים לבצע את החלטות הממשלה וכמובן שבדרכים הנכונות ובנוהל תקין ושקוף.

בבקשה משרד מבקר המדינה, תציג לנו בבקשה את עיקרי הדוח. לאחר מכן נשמע את התגובות. חברי הכנסת נשמע את ההתייחסות שלכם וכמובן אם תעלנה שאלות הבהרה נקבל תשובות.

תודה אדוני היושב ראש. מדובר בדוח שעסק בפרויקטים פיתוח של רשות שדות התעופה, במיוחד פיתוח פרויקטים בנמל תעופה בן גוריון. כפי שציינת חל גידול במספר הנוסעים. לעומת שנת 2005 חל גידול של 46%. מספר הנוסעים והכנסות רשות שדות התעופה בשנת 2011 עמדו על 2,468 מיליארד שקל. בשנה מושקעים מאות מיליוני שקלים. למשל בשנת 2012 תקציב הפיתוח המאושר של רשות שדות התעופה עמד על כ- 767 מיליון שקל.

הביקורת העלתה שלרשות יש קושי לבצע את תכניות הפיתוח שלה. היא מבצעת או מנצלת את התקציבים רק בשיעורים של בין 55% לבין 73% מהתקציב השנתי. ברשות לא היו נהלים לניהול פרויקטים, ורק בדצמבר 2012 אישר מנכ"ל הרשות מדריך רשותי לניהול פרויקטים.

בשנת 2005 החליטה הרשות להקים מערכת משולבת חדשה לבידוק ושינוע של כבודת הנוסעים. הליכי בחירת החברות שיקימו את המערכת ארכו זמן רב. גם זה השפיע על מועד השלמת המערכת.
במהלך 2007, כשנתיים וחצי לאחר פתיחת טרמינל 3 התריע המהנדס הראשי דאז שמערכת המיון הקיימת נמצאת בקצה גבול יכולתה וצריך לשדרג אותה. לכן חתמה הרשות בשנת 2009 שלושה חוזים עם חברות שהקבלה הסופי של המערכת יהיה יוני 2012. הרשות חתמה על הסכמים נוספים ובעקבות זאת גם לביצוע שינויים והוספת רכיבים למערכת, דבר שגרם לדחיות נוספות של המועד המתוכנן להשלמת המערכת. במועד סיום הביקורת הרשות הבטיחה שמועד קבלת המערכת יהיה בדצמבר 2013. אנחנו היום ב- 1 לינואר ואנו מקווים שבאמת הרשות תהייה עם בשורה בנושא הזה, כי הנושא הזה הוא רגיש וגם בעבר נדון בבג"צ (בית דין גבוה לצדק). יש כאן רגישות לגבי מיעוטים וגם היו תקריות עם גורמים דיפלומטיים, גם למשרד שלנו הגיעו תלונות. מתוך ידיעה שהמערכת הזאת מפותחת והולכים להפעיל אותה ניתנה לרשות, גם בג"צ נתן את החלטתו בנושא מתוך הנחה וידיעה שהמערכת הזאת תופעל. כנראה יש לא מעט קשיים, נשמע על כך ממנכ"ל רשות שדות התעופה.
תקציב הקמת המערכת הזאת וגדל במהלך השנים מ- 300 ל-כ-400 מיליון שקל. בדצמבר 2012 הרשות והחברה האחראית להקמת מערך השינוע חתמו על הסכם תיקון של ההתקשרות ביניהם. הרשות נאלצה לשלם כ- 1.5 מיליון יורו, בין היתר עקב עיקובים שחלקם באחריות רשות שדות התעופה.
הרשות גם השקיע כ- 6 מיליון שקל להתאמת מערכת אפיון טכנולוגיה כדי לשפר את השירות לנוסע היוצא. בפועל הרשות לא עשתה בדיקת כדאיות ופיתוח המערכת הופסק, בפועל מופעלת רק עמדה אחת, כלומר יש כאן אינדיקציה של כספים לא מנוצלים כראוי.

הרשות החליטה כבר בשנת 2009 להקים מגדל פיקוח, אך בפברואר 2012 חתמה על הסכם. בפחות משנה פחות או יותר נאלצה להפסיק את ההתקשרות עם אותה חברה ואז היה צריך לחפש ולבחור בחברה אחרת להקמת מגדל הפיקוח שנמצא בתהליך הקמה.

ביולי 2010 החליטה הממשלה כי הרשות תהייה אחראית לתכנון המפורט של שדה התעופה בתמנע. נכון למועד סיום הביקורת התכנון המפורט לא הסתיים למרות שהרשות החליטה עוד בשנת 2011 ששדה התעופה בתמנע יוקם תוך שלוש שנים, גם האומדנים התקציביים להקמת שדה התעופה גדלו מ-1,54 מיליארד שקל ל- 1,9 מיליארד. במהלך הדיון בדברים הנחה מנכ"ל הרשות לתכנן את השדה כך שהעלות תתכנס ל- 1,65 מיליארד שקל.
בשלב זה אני אסתפק בדברים אלה. לסיכום בשורה התחתונה יש בעיה בקצב וכושר הביצוע של הפרויקטים לפיתוח שדות התעופה.

אני מניח שבדקתם את נושאי התקצוב והפרויקטים, לא את הבטיחות למשל כמו העדר מגדל פיקוח וכדומה, זה לא בדוח הזה.

לא בדוח הזה. היה דוח קודם שעשינו על הבטיחות בתעופה האזרחית, זה דוח לא קצר שגם נדון בוועדה בזמנו. היו לא מעט הערות של משרד מבקר המדינה והיה גם דיון מעקב שהתקיים, כמה שאני זוכר, ברשות שדות התעופה.

יש בעיות בטיחות בנמל אילת ולכן נבנה השדה בתמנע. יש בעיות בטיחות במסלולים ובעקבות כך נבנה מגדל הפיקוח ויש שיפור מסלולים כתוצאה מכך.

נכון. בסופו של דבר חלק לא קטן מהפרויקטים לפיתוח ברשות שדות התעופה, במיוחד בנתב"ג, הם פועל יוצא של בעיות בטיחותיות, כולל שדרוג המסלולים.

תודה. כבוד המנכ"ל מי אחראי על ביצוע הפרויקטים. אתה הרי למעלה.

כל אחד בתחומו. כל גוף וכל אגף, לדוגמה פרויקט ה- HBS – פרויקט השינוע ובידוק. אני מתנצל לא אני אענה, מנהל שדה התעופה נתב"ג נמצא כאן, הוא גם אחראי, הוא גם המבצע והוא גם מדווח על התוצאות הטובות.

ועל הלא טובות?

אני. נגיב על פי הסעיפים שקיבלנו.

בראשית דבריי אני באמת מתכוון ולא אומר את הדברים כלפי חוץ, אני מתכוון שהעיניים של המבקר היו חשובות לנו. כל בדיקה וביקורת של מבקר הם חשובים. הפקנו לקחים ומסקנות ואנחנו נציג גם את התוצאות. בכל מקרה ובכל מצב למדנו רבות מהביקורת.

אני מבקש להודות לגברת סימה זיידמן ולדוב ליוש שעשו את העבודה המצוינת.

דיברתי כללית, עצם הדברים.

אני מבקש להתייחס לעמידה בתכניות הפיתוח. הנושא העיקרי שעולה הוא חוסר יכולת או איטיות בביצוע פרויקטים ברשות שדות התעופה.

ברמה העקרונית אנחנו גוף שלא מתוקצב. התקציבים שלנו הם למעשה מקור לתכניות הפיתוח של רשות שדות התעופה. בשנים האחרות, משנת 2009 ועד היום 317 פרויקטים שרובם הגדול הם פרויקטי בטיחות וביטחון. כל שנה אנחנו מוספים כ- 35 פרויקטים חדשים שהם צורך מניתוח אירועים, למידה ופיתוח טכנולוגיות בינלאומיות.

הביצוע – אם בשנת 2011 הביצוע היה בסכום של כ- 3.5 מיליארד שקל לפרויקטי פיתוח. בכל פעם אנחנו מגדילים ומעבירים לשנה שלאחר מכן - - -

בכל הפרויקטים יש בעיות, זה מה שהוא בודק. זה מה שהוא בדק וכעת אתה מדאיג אותי עוד יותר.

לא. שזה לא ידאיג אותך בכלל.

עשיתי בדיקה אחורה, יש מאה אחוז ביצוע בשנת 2011-2012. עניינית, מאחר ואנו מתוקצבים מתקציב פנימי ועד שאנחנו מקבלים את כל האישורים יש עיכובים. למרות שהמבקר אמר שזה לא קשור, אני מבקש להדגיש כאן שזה כן קשור לפחות מהבחינה הטכנית.

סיימנו את שנת 2013 ב- 75% ביצוע. בשנת 2012 73%, שנים קודמות היו עם 57%, 51% וכך הלאה. אנחנו באמת עושים את הכול, אבל טכנית אי אפשר, טכנית אי אפשר מבחינת המספרים לעשות יותר מ- 75%-78%. למה? – ברגע שאנחנו מכניסים כל שנה כ- 35-37 פרויקטים חדשים, ועד שהפרויקטים הללו מקבלים את האישור הפורמאלי של התקציב, אלו פרויקטים דו-שנתיים, הם הופכים להיות פרויקטים דו-שנתיים. ברגע שפרויקטים הם דו-שנתיים, בשנה הראשונה יש את הפרסום, יציאה לאפיון, יציאה למכרזים, קביעת הזוכה ואז אתה מגיע לשלושה החודשים האחרונים של השנה הרלוונטית. כל התקציב וכל הביצוע הם בעצם בשנה העוקבת. על כן הלכתי לעשות בדיקות אחורנית, בשנים 2011-2012 100% ואפילו 117% ביצוע כי היו פרויקטים מתוגברים.

סליחה, שאלת הבהרה. אם התקציב לא היה גדל בשנתיים האלה ניחא, אבל התקציב גדל והמשמעות היא שאם לא סיימת את הפרויקט לא תקצבתם אותו נכון.

לא. בפועל אנחנו מוסיפים פרויקטים ומוסיפים תקציבים לאותם פרויקטים חדשים. פרויקטים של שנה קודמת שמסתיימת בשנה הנדונה הם 100% ביצוע. את הפרויקטים החדשים תמיד תראה. אנחנו נתייחס לכל פרויקט.

סך הכול הפקנו לקחים. אמרתי את זה גלוי. אמרנו שבמקום לתקצב את הפרויקט באותה שנה נדונה במאה אחוז תקצוב כשאני יודע בוודאות שטכנית אי אפשר לצאת לביצוע טרם קבלת האישור. עד שיוצאים למכרז, עד שנקבע זוכה, עד שמתחילים את העבודה עוברים חודשים רבים. אמרתי שמעכשיו אנחנו נתקצב פחות בשנה הרלוונטית ובשנה העוקבת נשלים מאחר ואנחנו עובדים בתקציב דו-שנתי, מה גם שלרוב התקציב שלנו לא חוזר לממשלה, התקציב שלנו הוא תקציב פנימי. אם אני עומד בקצב אני מגדיל את תקציב הביצוע.

יש פרויקטים גם בשלטון המקומי, ברשות מקומית, יש פרויקטים שנתיים ויש פרויקט רב-שנתי, תקציב בלתי רגיל ועל כן הוא נכנס לרב-שנתי. פרויקט שהביצוע שלו הוא לפעמים שנה, שנתיים ואולי שלוש מתוקצב כך. לא על זה מדבר הדוח. הדוח טוען שאתה אומר שהפרויקט הזה הוא לשנה וחצי, בשנה וחצי עלותו היא X ואתה לא עומד לא בזמן של שנה וחצי וגם לא עומד תקציבית.

הפרויקט של הכבודה והביטחון כמה הוא - - -

אני אתייחס לכל דבר, אבל בואו נפריד. אתם מדברים כבר על הפרויקטים ואני מדבר - - -

מדובר על הניצול של 53% לבין 75%.

שוב, אלו לא הפרויקטים הגדולים, לא הפרויקטים שאדוני מדבר עליהם. עוד מעט אתייחס. תנו לי חמש דקות ואגיע לזה.

ביצוע תקציב פיתוח שנתי – פה ביצענו 75%. אני מתחייב שבשנה הבאה נגיע ל- 85%, 90% ואולי גם ל- 95%. אין לי ספק כי אני יודע איך אנחנו עושים את הפרויקטים השוטפים.

הפרויקטים הגדולים – זה הנושא. הוצאנו נוהל. המבקר לא מעיר על כך.

ראיתם נוהל?

תסביר לי בבקשה איך זה שעד היום כשניהלתם פרויקטים כאלה ענקיים במאות מיליונים ואין לכם נוהל בכלל? איך זה יכול להיות שרשות שדות התעופה, מקום מפואר. אני רוצה להבין כי לפעמים אני מתקשה להבין. איך יכול להיות?

מבקר הפנים כאן?

מירי גרוסמן מבקרת פנים.

מירי, לא היה לך מה להגיד עד שנת 2012? לא היו נהלים בנושא פרויקטים, את מבקרת פנים ולא מאירה את עיני הארגון? אני מודאג כי מבקר המדינה נגע בפרויקטים, המנכ"ל אומר כאן שיש עשרות פרויקטים. אני מודאג כאן עוד יותר כי אם היו בודקים את מבקר הפנים בוודאי היינו מגלים עוד דברים, את יושבת בכובע שאני כמחוקק מצפה, אנחנו מתקציבים את המבקרים הפנימיים שיאירו לאנשים המצוינים האלה, הם בלהט העשייה. לעיתים נופלים דברים ואת בתפקידך צריכה להאיר את עיניהם על הכשלים, איפה הבעיה? יש לך כלים לעשות את זה, או שאומרים לך 'אל תגיעי כאן ואל תגיעי שם'?

אני עובדת במסגרת הנורמטיבית ומאפשרים לי לעשות את העבודה שלי. הדוח הראשון שנגעתי בו, אני בתפקידי משנת 2010, התייחס גם לעניין העדר נוהל ניהול פרויקטים.

ועד שהמבקר לא נכנס לתחום אף אחד לא עשה כלום? את זה אני מבקש לדעת. המבקר נכנס מדי פעם, אבל אתם בשוטף אמורים להאיר את עיני הארגון. אני מצפה מכם להאיר את עיני הארגון. אתם המבקרים הפנימיים ותפקידכם לומר שמבצעים פרויקטים בלי נוהל, לבקש מהמנכ"ל או ממנהל הרשות לבנות נוהל. מחר יכנס המבקר והוא יעיר על כך. למה צריך להגיע למצב שרק אחרי המבקר העניין מטופל. בשנת 2010 כשגילית שאין נוהל הכינו נוהל? לא אחרי שהמבקר העיר אלא אחרי שאת הערת.

לא עשו.

סליחה, כשהמבקר חיפש את הנוהל, המבקר היה אצלי לסיכום והיה כבר נוהל, כשהם ביקשו לא היה נוהל ולסיכום היה.

המבקרת טוענת שהיא העירה על כך.

מודים.

צריך להקשיב למבקרת הפנים.

מודים באשמה, לקח זמן וגמרנו, ייצרנו את הנוהל.

אם יש נושאים אחרים והם לא עושים, תעבירי לוועדה ואנחנו נעזור לך.

יש לי גיבוי לא רק של הוועדה, אלא של גורמים פנים ארגוניים. לא רק זאת, גם כשמוציאים נהלים חדשים חשוב מאוד שמבקר פנים עוקב אחרי נהלים חדשים שיעמדו בהוראות כל חוק וכל פסיקה רלוונטית.

HBS – שמואל זכאי בבקשה.

ראשית אני אענה על שאלה. הפרויקט התחיל ב- 300 מיליון שקל והיום הוא עומד על - - -

זה סעיף לאחר מכן, כעת על "הרשות האריכה פעמיים מספר התקשרויות עם חברה לקבלת שירותי ייעוץ שונים". מי עונה על עניין זה? למה היה צורך בהתקשרות עם חברת יועצים כמה פעמים, למה?

הפרויקט הוא פרויקט מו"פ (מחקר ופיתוח), הוא לא מוצר מדף שאפשר לקנות בכל מקום, מהסיבה פשוטה, אנחנו מונחים בכל מה שקשור לבידוק ביטחוני על ידי השב"כ (השירות הביטחון הכללי). אנחנו לא יכולים לקנות כל טכנולוגיה שאנחנו רוצים ואין טכנולוגיה בעולם - - -

אבל יש מתקנים דומים.

האיר את עיני המבקר. יש מערכות HBS בעולם, אין ולהערכתי גם לא תהייה מערכת HBS כמו שתהייה בנתב"ג. המערכת הזאת עובדת על שתי טכנולוגיות שונות, טכנולוגיה אחת שהיא CT שזאת הטכנולוגיה שעובדים איתה בעולם. זו טכנולוגיה המקושרת לטכנולוגיה אחרת שנקראת 'דיפרקציה' מכשיר שנקרא XRD . אסביר. הכבודה נוסעת במסועים ונניח שבפינה הימנית של המזוודה יש התרעה במכונת ה- CT. ה-CT אומר הכוס הזאת, הנמצאת בפינה הימנית של המזוודה שמעליה יש שתי חולצות חשודה בעיני כחומר נפץ. המזוודה נוסעת באופן אוטומטי למכשיר אחר שפועל על טכנולוגיה שונה לגמרי מה- CT ושנקראת דיפרקציה, המכשיר השני שנקרא XRD יודע ללכת באופן אוטומטי לכוס הזאת ולבדוק האם היא באמת כוס או חומר נפץ. למערכת הזאת, לשיטה הזאת קוראים SOS. אין מערכות כאלה בעולם. כל מערכות HBS הקיימות בעולם בנויות על טכנולוגיה שנקראת 'לבל אחד' שאם יש התרעה או שבנאדם מסתכל בתמונת שיקוף ומזהה את ההתרעה או שהמזוודה הולכת למרתף ששם פותחים את המזוודה, מוצאים ובודקים.
בעקבות הדרישות הביטחוניות הגבוהות אי אפשר היה לקנות מוצר מדף והיה צריך לפתח, הפרויקט הזה הוא לא פרויקט שלנו, הוא פרויקט משותף שלנו ושל שב"כ.

מתי סיימתם לאפיין אותו?

גמרנו לאפיין אותו בשנת 2005. היות ולא הייתה קיימת טכנולוגיה כזאת בעולם בשנת 2005, החברות היו צריכות לפתח את הטכנולוגיה. להסביר, בכל העולם אחרי תשעה מכונות XRD בנתב"ג יהיו בסך הכל 12 בכל העולם, כלומר שחוץ מה-9 שיש בנתב"ג יש עוד שלושה בפרנקפורט. אין טכנולוגיות כאלה בעולם. לא רק שהחברות היו צריכות לפתח אותן, גם היה צריך לבדוק אותן במעבדה של השב"כ עם חומרי נפץ אמיתיים כדי לראות שהטכנולוגיה הזאת אכן מוכיחה את עצמה. מכיוון שזה פרויקט מחקר ופיתוח, התהליך הזה לקח הרבה זמן, הרבה מעבר למה שאנחנו הערכנו בשנת 2005. צודק המבקר, אנחנו הערכנו שהפרויקט הזה יסתיים הרבה לפני שאכן הפרויקט הזה הסתיים.

עוד תהליך שקרה בדרך, כמו שהעיר המבקר, הוגש בג"צ נגד מדינת ישראל על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה בגין ההפליה בבידוק הביטחוני, בכלל נמלי התעופה במדינת ישראל לבין אזרחי מדינת ישראל. התשובה של המדינה, זו כבר לא תשובה של רשות שדות התעופה, התשובה של המדינה לעתירה בבג"צ הייתה שמערכת ה- HBS היא הפתרון לעתירה, היא התשובה של המדינה לעתירה. ברגע שהבידוק של כל המזוודות, בניגוד למצב היום שהוא בחזית הבדיקה הופך להיות מאחורי הקלעים, למעשה האזרח לא רואה שום שוני בבידוק הביטחוני, הוא ממשיך להתקדם קדימה, המזוודות שלו נבדקות במקביל מאחורי הקלעים.
אחרי שעברנו את כל הדרך הזאת, עשינו פיילוט כדי לבדוק את עצמנו האם באמת המערכת עונה לדרישות, לא לדרישות הביטחוניות כי הן נבדקו עוד קודם לכן, אלא לדרישות התפעוליות. מהן הדרישות התפעוליות? – מערכת שבודקת מזוודות ברמה כזאת גבוה, מן הסתם, מייצרת כמות גדולה של התרעות ראשוניות. התרעות ראשוניות הן התרעות שאתה צריך לוודא שהן התרעות ראשוניות. לדוגמה, התחילו להפעיל עכשיו בטרמינל 4 מערכת HBS מערכת שונה משלנו וכמו שאמרתי היא עם טכנולוגיה הרבה יותר פשוטה, רק על הטיסה שאני טסתי בה בחזרה לארץ, 100 מזוודות לא עלו למטוס. ההיסטוריה של התעופה רצופה בדוגמאות של נמלי תעופה שהכניסו מערכות HBS, הונג-קונג, בנגקוק, טרמינל 5 בהיתרו, דנוור קולורדו, כולם שדות תעופה שהכניסו מערכות HBS ובחודשים הראשונים נמלי התעופה פשוט עמדו בגלל שהמערכות הללו קרסו. עמדו זאת אומרת שמאות מזוודות לא עלו למטוסים וכך הלאה.

אנחנו מבצעים עד עכשיו בדיקות קפדניות, לא ביטחון כי זה נגמר כבר מזמן, במדדים הטיפולים שבסופו האזרח לא יעלה למטוס והמזוודה שלו נשארת בארץ. בפיילוט שעשינו בשנת 2010 ראינו שהמערכת לא עומדת בממדים, היה צריך להוסיף עוד מכונות בידוק ביטחוני לתוך המערכת. הוספה של מערכות לבידוק ביטחוני לתוך המערכת מוסיפה עוד כסף. הדבר השני שראינו תוך הפיילוט, אני רוצה להסביר, אנחנו מקימים את המערכת באותו טרמינל שבו אנחנו מפעילים מערכת מיון כבודה, כלומר במקביל לתפעול הטרמינל יום-יום. השנה אנחנו מעבירים 13,4 מיליון נוסעים. נתב"ג הוא נמל תעופה שגדל הכי הרבה ביחס לאירופה במספר הנוסעים בשנת 2013. סימן שמצליח לכנסת כי רמת המחירים יורדת, האזרח הישראלי יכול לטוס יותר ובמחירים נוחים יותר. העובדה היא שישראלים נוסעים יותר. אגב, הגידול הוא לא בתיירים אלא בישראלים. היינו צריכים להוסיף מכונות וגם בתהליך הזה היינו צריכים להפיק לקחים.

למה אנחנו צריכים להמציא את הגלגל? ידוע שאנחנו נקודה קטנה בגלובוס שכולם מסתכלים עליה. אנחנו מדינה שיש כאלה שרוצים להשמיד אותה חלילה, הם יושמדו קודם, כי כל מי שפוגע בעם ישראל נפגע בעצמו. למה אנחנו צריכים להמציא גלגל ולהיכנס למו"פ, לעשות פיילוט ולגלות שאינו עובד ואז להכניס מכשירים חדשים. אם יש מדינות דומות לנו, ולא פעם אנחנו מעתיקים את הפטנטים, מדינות OECD, ארה"ב, אם יש מכשיר טוב שהוכיח את עצמו בארה"ב למשל, למה אני צריך להיכנס לפיתוח, שהוא יפתח וכשהמוצר יהיה מוכן אקח אותו. אולי לעשות שיתוף פעולה אם ארה"ב ולפתח יחד.

האפיון לא שלו, הוא אמר שהאפיון הוא של השב"כ.

אנחנו גוף מונחה.

אדוני, לרשות שדות התעופה אין בכלל מילה בעניין הזה, אבל אני יכול לומר לך שיש הנחיה מאוד ברורה של המועצה בעקבות הפרויקט הזה, כמו שאתה אומר הוא פרויקט מו"פ ועל הבסיס שלך שנאמר, הרשות לא תבצע יותר פרויקטים של מו"פ כי אנחנו לא חברת הייטק. אנחנו ארגון שצריך להפעיל. אנחנו מונחים על פי חוק ופשוט בעניין הזה אנחנו חייבים לבצע את הנחיות השב"כ. זה המחיר של פיתוח הפרויקטים.

ההערה שלך מדויקת, רק שהוא לא הכתובת.

לא נכון, הוא היה צריך לומר 'תמציא לי משהו שאני יכול לחיות איתו, אל תמציא לי דברים שאני לא מסוגל לעשות'. את זה אני מצפה ממנהל.

בבקשה הסעיף הבא.

אני אומר שאנחנו כן יכולים לדבר על הנושאים האלה בוועדת משנה שלנו.

מה שמעניין אתכם בעיקר, הביקורת מבקרת את מה שהיה בעבר.

במרץ הקרוב 2014, קוראים ובטח שומעים על כך ברדיו שבימי שישי טרמינל יושבת3, כלומר מעבירים את התנועה לטרמינל 1, משביתים את הטרמינל כדי לבדוק את המערכת ולוודא שהיא אכן עומדת בכל מה שציינתי. החל ממרץ 2014, גם נתנו את התשובה הזאת בדיון האחרון בבג"צ, כל הנוסעים שיגיעו לנתב"ג לטרמינל 3 בידוק הכבודה שלהם יעשה בעזרת מערכת ה-HBS החדשה. התקופה עד מרץ היא תקופה שבה נעשה בדיקות כדי לא להגיע למצב שבו חלילה נשאיר מאות מזוודות בארץ.

פיתוח המערכת הזאת מקנה לנו זכות יוצרים? המדינה יכולה להרוויח מזה.

בכל מה שקשור ליכולות הביטחוניות של המערכת החברות לא יכולות למכור לשום גורם אחר. התוכנות עצמן נמצאות בכספת ויש הסכם ישיר בין השב"כ לבין לחברות שזה זכות בלעדית של מדינת ישראל, לא שלנו כרשות שדות התעופה. הקונספט של סיסטם אוף סיסטם, את זה החברות יכולות בהחלט למכור כמוצר אחר כי הן השקיעו בפיתוח.

לכם אין שום זכויות למרות ששילמתם את הפיתוח?

שילמנו הרבה כסף.

זה מצער מאוד וזה אומר שצריך לחשוב גם על הסכמים. אתם אומרים שלא תעשו יותר פיתוח, אבל אם עושים פיתוח צריך שיהיה לכם זכויות בדבר הזה.

אני לא מתחייב לא לעשות את זה בעתיד, אנחנו נשתדל מאוד לא להיכנס לפרויקטים.

חשוב מבחינה ארגונית שתהינו מהפירות, גם השקעתם בזה.

כל מילה שאומר אדוני נקלטה וצודקת.

הערת המבקר לגבי היועץ החיצוני היא הערה מאוד נכונה. מאז דוח המבקר התחילו להכשיר את האנשים שלנו ברמת ידע מאוד גבוהה כדי שבעתיד, ובעתיד הלא כל כך רחוק, לא נצטרך להזדקק לעזרה של יועץ חיצוני והידע ישמר אצלנו. שוב, כשפיתחנו את המערכת לא היה לנו ידע בכלל, כי לא הייתה מערכת כזאת קיימת. היינו צריכים מישהו שמבין במערכות מסוג של HBS. מאז דוח המבקר, למדנו, הפנמנו את ההערה. היעד שלנו להגיע עד סוף השנה הבאה למצב שבו אין לנו יותר התקשרות עם יועץ חיצוני בהיבט של המערכת הספציפית הקיימת בטרמינל 3. כל הידע המקצועי עובר לאנשים שלנו כדי לשמר את הידע.

לסיכום הסעיף: "מיון ושינוע של כבודת נוסעים" – זה מרץ 2014.

מערכת אפיון טכנולוגיות – אנחנו מדברים על מערכת שהייתה אמורה לשפר את השירות לנוסע, לאפשר את הבידוק, את האפיון של הנוסע מבלי לעמוד פנים מול פנים, מתחקר ומתשאל. המשמעות היא שהתחילו את הפיתוח. במהלך הפיתוח, אני מודה, לא נעשתה בדיקה כלכלית בנוגע לפיתוח. עם עובדות לא מתווכחים. הגענו ל- 26 מיליון שקל. מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה הקפיאה את הפרויקט בזעם רב. שוב, מדובר על תכנית פיתוח. בזעם רב הוחלט להקפיא ובסופו של דבר אף היו ששילמו מחיר אישי מהעוסקים בפרויקט זה.
לפני כחצי שנה הנהלת שדות תעופה, הנהלת נתב"ג קיבלו החלטה להמשיך לנסות ולנצל את הפלטפורמה. הפלטפורמה נשארה, הידע נשאר ונשארה עמדה אחת לא מושלמת. קיבלו הוראה להמשיך לנסות מאחר ומדובר בשירות חיוני וחשוב לשיפור השירות שמקבל הנוסע בנתב"ג.

זאת אומרת שלא יהיה תשאול.

לא יהיה. יהיה תשאול אוטומטי.

תוכל לענות עצמית, כשאתה תתחיל לענות על השאלות מול המחשב אתה תסרוק את הדרכון שלך וידעו מי אתה וכך הלאה, בסופו מטרת השיחות האלה זה לקבוע באיזה רמה צריך לבדוק את המזוודה שלך במערכת ה-HBS. האנשים לא יראו. כמו שאמר המבקר יש הרבה חיכוך בשלב זה בין הבודק הביטחוני שהוא בן 20-24 מול אנשי עסקים וסוגים שונים של אוכלוסיות שרגישות לשאלות מסוגים שונים, לא תמיד אנחנו מודעים לרגישות הזאת. ניסנו להסיר ככל האפשר את החיכוך הזה.

למה יש תשאול ביציאה? אמרו לי שיש לתיירים.

יש שני גורמים שמתשאלים.

למשל בא שר ממדינה מוסלמית לטיפולים רפואיים, בכניסה עשו לו בעיות כי הוא ממדינה מוסלמית וביציאה עוד יותר בעיות. הוא אחרי ניתוח וצריך לענות. הוא אמר לי "הרגשתי כמו בגסטפו".

זה מה שמערכת ה- HBS אמורה לפתור. בין השאר זה מה שהיא תפתור. חוץ מהבדיקה הפיסית שזה גורם אחד, יש עוד שלב שבו אתה צריך לקבוע איך אתה בודק את הנוסע הזה, לשלב הזה קוראים אפיון. עומד בודק מול נוסע, שואל את השאלות ששואלים את כולנו "ארזת לבד, מישהו נתן לך חפץ להעביר, איפה הייתה הכבודה מאז שארזת". חוץ מהשאלות הללו הבודק מחליט באיזו רמה צריך לבדוק את הכבודה של הנוסע. חפשנו לצאת עד כמה שאפשר מהחיכוך הזה שלא יעמוד בודק מול נוסע וישאל את כל השאלות האלה. אם אני יכול לוודא בעזרת הדרכון שלך באופן חד-ערכי שזה אתה, תענה על השאלות באופן ממוחשב ועל פי קריטריונים ששתולים כבר בתוך מערכת אפיון הטכנולוגי, תצא הודעה איך לבדוק ברמה כזאת או אחרת.

איפה זה עומד היום?

הוחלט לפני כחצי שנה לקחת את הפלטפורמה, לבחון - - -

עוד 26 מיליון?

לא. הנושא הזה אושר עקרונית להביא את המערכת לרמה מבצעית ב- 7 מיליון שקל. עקרונית ולא סופית. עקרונית מועצת המנהלים לפני שבוע אישרה את השלמת הפרויקט ב-7 מיליון כדי לא לזרוק 26 מיליון. תוך שנה וחצי לסיים את הפרויקט ושיפעל. אנחנו נעשה את הכול שיצא לפועל.

את הפרויקט הזה יהיה ניתן לעשות גם מהבית?

לא.. אגב, אחת הבעיות של הפרויקט היה שמרוב דרישות ורצון לעשות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב הגיעו ל- 26 מיליון שקל, נבהלו, אמרו די.

אם במחשב ואני יכול לרכוש את הכרטיס שלי באמצעות המחשב בו אני מציין את מספר הדרכון שלי, אתה תגיד לי מה לתת כדי שתזהה אותי טוב יותר. העיקר הוא לחסוך את הזמן גם בשדה התעופה.

הבעיה היא שמישהו יכול לעשות את זה מהבית עם הדרכון שלך. הייתי קצין ביטחון בפרנקפורט ולכן אני יודע.

יש רכיב אחד, אמר אותה נכון חבר הכנסת מיקי רוזנטל, ניתן לזהות את האדם באופן ערכי בעזרת בדיקה ביומטרית. הכניסה למערכת היא וולונטרית, כלומר אנחנו לא - - -

כשהבדיקה הביומטרית תהייה יהיה לכם קל יותר?

זאת הסיבה שאתה לא יכול לעשות את זה מהבית. הבדיקה הביומטרית אצלנו.

החלטנו לא להשאיר את הפרויקט כאבן שאין לה הופכין. נשקיע 7 מיליון ותוך שנה וחצי נסיים. נעשה את הכול כדי לקצר את לוחות הזמנים. אנחנו כבר מתואמים עם משרד הפנים. נסיים את הפרויקט הזה.

שאל היושב ראש על מקרה של השר. אלינו למשרד הגיעו גם תלונות של גורמים דיפלומטיים. זאת אומרת - - -

מי הכתובת? זה משרד הפנים?

לא. בעיות התשאול והיחס כלפי דיפלומטים, היו תלונות קשות מאוד.

אדוני המנכ"ל, זה לא מעניין אותך? אם צריך אני אקיים דיון בעניין זה.

אדוני היושב ראש, אני לא בטוח שאנחנו קיבלנו תשובה ברורה בנושא הזה. מה שמשתמע לכאורה מהתשובה שלך, זה שאלגוריתמים ממוחשב לא מבחין בין דיפלומט לבין אזרח. כנראה זה יוצר בעיה. השאלה האם נדרשתם על מנת לעשות את הסוג של הסינון הזה?

הנושא של דיפלומטיים ולא רק הדיפלומטיים, למשל אורחים של חברות עסקיות הפועלות בארץ, אנשים שמגיעים לכנסים וכך הלאה, הם אנשי עסקים שמבקרים במדינות רבות כי אלו העסקים שלהם, איראן, עיראק, אפגניסטן ועוד, זכותם להגיע לארץ ואנחנו צריכים לתת להם את הטיפול כמו שצריך. לכן פיתחנו שירות חדש שנקרא מוקדן, הוא לא כל כך חדש. הוא מעביר 15 אלף נוסעים, אנשי עסקים. הלקוח של השירות הזה הוא משרד החוץ. אנחנו מיננו נאמני ביטחון שלנו בכל המשרדים הממשלתיים ובכל החברות העסקיות הגדולות במשק. ברגע שמגיע איש כזה, דיפלומט, איש עסקים וכדומה, נאמן הביטחון שולח לנו לפני כן את כל הפרטים שלו לתוך המערכת, נותן את כל הפרטים - - -

מה הקריטריון לקבלת "נאמן ביטחון"?

גם באוניברסיטאות קיים נאמן ביטחון. ברוב החברות הגדולות, ולא אומר כל כי גם לנו יש דברים שבהם אנו טועים. הם פונים אלינו לשירות שפועל 24 שעות ביממה. טיפלנו בכל האורחים של "המכביה", יש כעת כנס של "וריאטי", כנס "גלובוס", כל הדיפלומטיים של משרד החוץ שמגיעים ויוצאים. מי שיודע לפנות לשירות הזה - - -

אתם צריכים להגביר את המודעות לשירות, כי זה שירות שניתן לכל חברה עסקית ולא כולם יודעים ממנו, אפילו לא כל משרדי הממשלה יודעים על כך.

לאדם שעבר דרך נאמני ביטחון יש גם שירות VIP?

גם בכנסת ישראל יש נאמן ביטחון בשירות מוגדל. גם באורחי הכנסת אנחנו מטפלים באמצעות השירות הזה.

קחו את זה לתשומת לבכם והעבירו מידע.

מגיע למשל אורח שלא מלווה על ידי משרד החוץ. יש כאלה שאינם יכולים להגיע ללא אישור נשיא, אחד שצריך להגיע לקבלת טיפול רפואי כאן. לי כפרלמנטר יש קשרים עם גורם שרוצה להגיע לארץ, אבל המגע הזה הופך אותו להיות נגד ישראל בגלל שטות. הוא מקבל טיפול רפואי מצוין ופה בחשיפה הזאת נפגע.

אתה שולח לי את פרטיו במחשב, אתה לא צריך להגיע, רק להעביר באמצעות האינטרנט. אני יודע שהנוסע מגיע לבידוק הביטחוני. הבודק יודע כי זה עובר לו מקוון.

כמה זמן קודם צריך לדעת?

שלושה ימים לפני כן. מגיע הנוסע, נאמן הביטחון נותן לנוסע פתק שאנחנו מעבירים לו במחשב, הוא מציג אותו לבודק הביטחוני, הבודק בודק במחשב שהנוסע הזה הוא אכן אותו נוסע, מאותו רגע הוא מקבל - - -

חוץ מהידע, השירות הטוב שלנו לתושבי חוץ שמגיעים לכאן.

אני מבקש להדגיש גם לך, זו דרך כל גורמים רלוונטיים למשל, שכולם ידעו כי אין סיבה שלא ידעו חוץ מהעניין שזה עלול לעורר קנאה בקרב הציבור. זה חשוב כי זה מייצר הרבה אי נעימות.

אני היועץ המשפטי. ראשית אני מבקש לומר כשיש תביעות כלפי רשות שדות התעופה בנושא הזה זה מגיע אלי. בשנה האחרונה, שנת 2013 היו 16 תביעות, יכול להיות שלא כולם מתלוננים, אבל 16 - - -

אלו אנשים מכובדים, הם עוזבים וגמרנו, נוסעים לגרמניה, לאוסטריה ולא צריכים לבוא.

עדיין יש ירידה דרסטית ביחס לשנים קודמות. הבעיה היא לא אנחנו, הכתובת היא לא אנחנו. יש להפנות לשירות הביטחון הכללי. גם אם יבוא לך אורח ואתה תגיד מיהו שלושה ימים קודם, שירות הביטחון הכללי יחליט שהוא רוצה לשאול אותו ולבדוק אותו כן. אנחנו רבים עם שירות הביטחון הכללי, רבים ומתווכחים והמנכ"ל יכול להוסיף. יש לנו הרבה ויכוחים איתם בנושא הזה. הם הגוף הקובע בנושא.

הרי לא לכל אחד יש לו זמן להתלונן, הוא כבר גמר ואומר 'עזוב אותי, אני כבר לא אחזור לכאן יותר'.

גורמים דיפלומטיים לא יגישו תביעות נגד מדינת ישראל. זה נושא רגיש מאוד והוא אינו במסלול המשפטי.

בחודשיים האחרונים הצבנו לאורך נתב"ג תחנות ממוחשבות שבהן הנוסע בכל במקום יכול להגיש את התלונה שלו.

יקרי, אני לא רוצה להגיע לתלונה.

נכון. אבל אם בכל זאת קורה, יש עמדות בכל נתב"ג.

תעשה עבודת מטה אצלך יחד עם משרד הפנים, שולחן עגול ותמצאו נוסחה מתאימה.

כנראה קלעתי לדעת חכמים. שלשום נפגשתי עם ראש השירות, הבעיות העיקריות הן לא כל כך ביציאות, הבעיה היא יותר בכניסה. ישבנו, דנו וחיפשנו וסיכמנו שנשב למצוא איך אפשר לקצר את התהליך. אתה לא יכול לבטל את התהליך, אתה כן יכול לקצר. זה עניין של נימוס וצורה אדיבה.

נעבור למגדל הפיקוח.

התקשרתם עם חברה אחת ואחר כך עזבתם. מה קרה?

התחילה חברה שזכתה במכרז, היא הייתה הכי זולה. לאחר שלושה-ארבעה חודשים הבחנו שהם לא מתקדמים, זימנו אותה ונתנו לה חודש, כלומר שאם תוך חודש לא רואים שינוי דרמטי בהתנהלותה, בזאת היא סיימה את תפקידה ואנחנו מחלטים את הערבות שלה. תוך חודש הודיעה לי "צר לי אני לא מסוגלת". נכנסה חברה חדשה ואנחנו בסוף שנה זו, תחילת שנה הבאה. החברה החדשה הפעילה שיטת בנייה שתוך חודשיים וחצי הקימה מגדל של 100 מטר. זו הפעם הראשונה שהשתמשו בשיטות מסוג זה בארץ. תוך חודשיים וחצי 100 מטר מגדל, 2.5 ס"מ בכל יום, כל שעה עקבנו. בתחילת שנה הבאה מבחינה מקצועית המגדל יפעל.

שנית, זה לא יעכב ולא יפגע בהפעלת המסלולים החדשים, כי המגדל הנוכחי היום למעשה ייתן את השירות משום שהוא משודרג.

אני כותב שסוף 2014 הסוף.

סוף 2014, תחילת 2015.

מה קרה בתמנע?

שדה תעופה תמנע – מרגע קבלת ההחלטה בסופו של תהליך התכנסנו בסכום של 1,650 מיליון. בתחילת 2017, סוף 2016 אני מקווה שהשדה יהיה מבצעי. נכון להיום העבודות עפר הן בשיא הביצוע. בעוד כמה חודשים מסיימים את עבודות העפר ולא ממתינים, החלטנו לעבוד במקביל ולא בטור. ב- 15 בחודש זה פותחים את המכרז לסלילה. בעוד כשבוע ימים מתחילות עבודות הגידור של השדה. אנשי מקורות נכנסו להעתקת תשתיות , הם קיבלו את התקציבים שלהם. כולם קיבלו פקודת עבודה, כולם יוצאים לדרך כולל מע"צ וכולל המחלף. בתחילת 2017 השדה יהיה מבצעי.

כל האפיונים קיימים, כולל מערכת בדיקת כבודה?

אדוני, בדיוק עכשיו אנחנו ממתינים למערכת בדיקת כבודה שהיום בפיתוח.

אנחנו מחויבים על פי החלטת בג"צ לשים כולל בטרמינל 1 שזה הפרויקט.

עומדים במה שסוכם, בלוח הזמנים ובכסף.

מי יעשה את אפיוני הבטיחות בשדה? השדה באילת הוא מאוד בעייתי במכשירי ההנחתה שלו ודברים אחרים. מי יעשה את אפיוני הבטיחות כאן?

ראש מחלקה, סמנכ"ל מבצעים שלנו על פי האפיונים שלו יחד עם רת"א (רשות תעופה אזרחית), מה שהם קבעו זה מה שיהיה.

זה יהיה שדה בינלאומי לכל דבר?

זה יהיה שדה של 3,100 מטר עם אפשרות להרחיב, יהיה עם כל התקנים הנדרשים.

לא נצטרך יותר להנחית מטוסים בשדה הצבאי?

אדוני, סוגרים את "עובדה" וסוגרים את נמל אילת. כרגע אנחנו במשא ומתן עם ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) לגבי עלות החכירה, אנשי רת"א, אנחנו מתואמים עם רת"א, מתואמים עם כל הגורמים. למשל התמונה האווירית כבר הוזמנה וזמנית נתקין אותה באילת וסיום הפרויקט נעביר אותה לפרויקט החדש וזאת כדי להרוויח כסף. למשל הציוד הכיבוי הוזמן, נפעיל אותו באילת ונעביר אותו אחר כך לשדה החדש.

משרד התחבורה איפה אתם? הרגולטור לא בודק שעומדים ביעדים?

אנחנו בודקים, מעורבים. כפי שצוין בדוח המבקר - - -

למה הם לא קיבלו קנס על אי עמידה בלוח זמנים?

אני לא יודע למה הם לא קיבלו קנס, אבל הם קיבלו על הראש גם ממני. הדבר הזה אפילו מופיע בדוח המבקר. אני חושבת שהביקורת הייתה נכונה בדברים הקשורים לאי עמידה בלוח זמנים של התכניות. אבל, כשאני מסתכל היום וכפי שדווח על ידי מנכ"ל רשות שדות תעופה יעקב גנות, המצב של בערך שנה מועד סיום הביקורת, לדעתי המצב שונה מאוד מבחינת ביצוע הפרויקטים העיקריים שאושרו על ידי משרד התחבורה ועל ידי הממשלה. כשאני מסתכל על הפרויקטים העיקריים של שדרוג המסלולים שהסתיים בפועל - - -

למה אתם לא בודקים את לוח הזמנים?

בודקים ועוד איך בודקים. כפי שצוין בדוח המבקר, דווקא התרעתי על כך.

אתם בודקים שהכול עומד בלוח הזמנים, כי אני לא בדקתי.

אנחנו עומדים על כך. יש מעקב צמוד של כל תכנית הפיתוח של רשות שדות התעופה. אכן השינוי בתכנית העבודה של רשות שדות התעופה, היה כתוצאה מהתרעות והפניות שלנו ועם כל מה שמשתמע מכך.
אני מבקש לומר את מה שיעקב גנות כבר אמר בנוגע לפריסה התקציבית. הפרויקטים הם רב-שנתיים כפי שנאמר. אחד הדברים הנכונים לעשות הוא לא רק לאשר את הפרויקט אלא לעשות פריסה תקציבית בצורה יותר נכונה ולוודא שבשנה הראשונה מתקצבים את מה שנדרש כדי לייצר את זמינות הפרויקט ולאחר מכן כמובן לתקצב את הפרויקט במלואו.
אם מותר לי רק לציין, אנחנו הבאנו לממשלה את הפרויקטים העיקריים, גם כפי שצוין כאן, מסיבות בטיחות וגם מבחינת רמת השירות ששדרוג מערך המסלולים יסתיים בשנת 2014 ויופעל פרויקט HBS אחרי הרבה שנים, הוא יגיע לרמה מבצעית בשנת 2014. הפרויקט של מגדל הפיקוח, גם כאן הבאנו יועצים בינלאומיים שמסתכלים ונותנים הערות גם על פרויקט מגדל הפיקוח בנתב"ג וגם על פרויקט הקמת שדה התעופה בתמנע ע"ש אילן רמון. אנחנו מוודאים שדברים אלו יעשו גם באומדן עלות כפי שהוגש לממשלה.

בסופו של יום, כשאני מסתכל גם הדברים הנוספים שנכנסו לתכנית העבודה של רשות שדות התעופה, לצורך העניין וכפי שנאמר על ידי המנכ"ל, זה במימון הרשות וגם על ידי כך שהגדלנו את האגרות בשנת 2008, דבר זה נעשה באישורה של וועדת הכלכלה, וגם על ידי הכנסות המסחריות של רשות שדות התעופה. בסופו של יום בשנת 2014 אנחנו נראה השלמה של פרויקטים עיקריים שאושרו על ידי הממשלה, וכמובן גם התנעת פרויקטים נוספים, בפעם הראשונה הקמת שדה תעופה מחדש בתמנע.

"תמנע" יהיה דרגה אחת של ה- FIA?

זה לא ה-FIA , הוא מדרג שדות תעופה.

מי שגרם להורדת נתב"ג זה היה FIA.

שדה התעופה בתמנע ירכז את כל הפעילות כולל הפנים ארצי וגם את הבינלאומי והוא יעמוד בכל הסטנדרטים של שדה תעופה.

ברשותכם, כבוד המנכ"ל, קיבלתי שתי פניות, האחת מבארות יצחק ואחת ממושב מזור כנראה לגבי מסלולים מתוכננים. אני לא אכנס לדיון כי הנושא לא מופיע בדוח. אני מעביר לך אותן, תעבור על הפניות, תערכו דיון בנושא ותבדקו אם ניתן לבוא לקראתם במשהו. לא התעמקתי בכך. הפניות כנראה מתייחסות למסלולים עתידיים. המנכ"ל ייתן את דעתו לכך.

הנושא הזה יעלה לדיון ב-5 בחודש אצל שר התחבורה, הדיון יתקיים שלא בנוכחותי, שם יתקבלו החלטות של רשות שדות התעופה האזרחית. אנחנו מודעים לבעיות.

תודה. אני מבקש לסכם את הדיון החשוב הזה. ראשית אני מבקש להודות לשר התחבורה על השינויים שאנחנו רואים בכל מקום, גם בכבישים, גם על ההחלטה לפתוח שדה תעופה חדש, זו החלטה חשובה ונבונה שלו, גם בנושא הבטיחות ובנושא הפיקוח שימו דגש יותר שלכם. הפרויקטים הם ביטחוניים ובטיחותיים. אתם צריכים לתת את הדעת.
הוועדה מודה למבקר המדינה שעשה את הדוח החשוב הזה.

הוועדה מודה לרשות שדות התעופה על כל הצוותים המקצועיים. שמענו כאן על תיקון הליקויים. אנחנו רואים שיש קידום בנושאי הבטיחות, בשירות לנוסע.
הוועדה מבקשת שתפנו את הדעת גם לתיירים וגם לתיירות של אזרחי ישראל שמבקשים לצאת מהארץ כדי שהיציאה והכניסה לא תכניס אותם לדיכאון. גם לחשוב על התייר שמגיע לישראל וחושב שהוא הגיע למדינה מתוקנת ובבידוק הזה דעתו משתנה. לפעמים מדובר באנשים חשובים שאוהבים אותנו, אוהבים את מדינת ישראל ובמפגש הזה הם מפתחים סטיגמה אחרת. אולי צריך לקיים סדנאות בנושאי קבלת פנים, יחסי אנוש וכדומה. יש אנשים שמרגישים כאילו נכנסו למדינת משטרה, כאילו הוא אויב שנכנס לארץ. לא כולם אויבים, צריך הסתכלות באור שכולם בסדר ואם יש אויב נטפל בו אחרת. אדוני המנ"ל, אבקשך לעשות עבודת מטה איך אנחנו מכשירים את האנשים שנמצאים בגבולות, בעמדות הבידוק, תן להם הדרכה כיצד מקבלים את פני התייר.

הוועדה רואה חשיבות רבה בפעילות שלכם. ממנהלת הוועדה אבקש לרכז את דוחות מבקר המדינה של שש השנים האחרונות שמתייחסים לרשות שדות התעופה. לבדוק מה תוקן ומה לא תוקן.

הוועדה תקיים סיור ברשות שדות תעופה. אחרי שנקבל מכם דוח על תיקון הליקויים ואת מה שעדיין לא תוקן נקיים דיון על הליקויים שלא תוקנו. אם הכול תוקן נגיע לביקור נימוסין ונראה את הפרויקטים, את המגדל, את המסלולים. אולי נקיים את הסיור סמוך למרץ כדי שנראה שהמסלול עובד. אם יש עדיין דוחות שעדיין לא תוקנו, אולי כתוצאה מבעיות עם האוצר, שב"כ ואולי כי תחליטו שמאחר והנושאים הם ביטחוניים ויש צורך בדיון סגור, תיידעו אותנו ונקיים דיון בוועדת משנה. נזמין גם גופים רלוונטיים לנושא. להחלטתכם ובהתאם לבדיקה של מנהלת הוועדה לגבי ליקויים שטרם תוקנו.

מטרתנו היא לייעל את המערכת, אנחנו כאן לא כדי לתקוף, אלא לוודא שתיקוני הליקויים יבוצעו. זה השירות שאנחנו נותנים לתושבי מדינת ישראל וגם לתיירים.

תודה רבה לכם על הפעילות.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:20.>