PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
05/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 48>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, ד' בשבט התשע"ד (05 בינואר 2014), שעה 11:00

<ביקור באלתא מערכות בע"מ, חברת-בת של התעשייה האווירית, לבחינת קליטת העלייה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

נסים זאב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

>
קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

נסים הדס - מנכ"ל אלתא

דוד אפלבוים - מנהל ארגון משאבי אנוש, אלתא

מישל טובלי - ראש תחום קשרי קהילה, אלתא

יובל מזרחי - הממונה על הביטחון, אלתא

אברהם זך - מזכיר ועד העובדים באלתא

אדם פלוטקין - עוזר בכיר למנכ"ל אלתא

יהודה גור - ע' למנכ"ל, אלתא

ג'ולי יפה - דוברות תע"א

אליענה פישלר - דוברות תע"א

שרונה בירו נגטו - מנהלת קשרי מעסיקים, עמותת 'עולים ביחד'

אדווה הדר - מייסדת ומנהלת פיתוח, עמותת עולים ביחד

רן מלמד - סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה של עמותת ידיד

רונן כהן - סמנכ"ל ומנהל רשת מרכזי זכויות, עמותת ידיד

יונה ביטמן פרלסון - מנהלת מרכז ידיד באשדוד

יוליה צירוליק - ע"פ ליו"ר הוועדה

לירון וייס - דוברת הוועדה

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<ביקור באלתא מערכות בע"מ, חברת-בת של התעשייה האוירית, לבחינת קליטת העלייה>

בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה והסיור באלתא מערכות בע"מ, חברת-בת של התעשייה האווירית. אני מברך את המנכ"ל נסים הדס, שהזמין את הוועדה לסיור. אנחנו נפגשנו ב-23.7, אחרי דיון בוועדה על מעקב אחר יישום החוק של הרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי ובשירות המדינה, אז נציגי החברה הציגו את מה שאתם עושים לטובת הקליטה של העולים במקום שאתם נמצאים, ואני הדגשתי בדיון שלצברים יש תמיד את הבן דוד, את השכן, את קרוב המשפחה שמושך אחד את השני, ההוא היה בצבא עם זה, ולעולים יש פחות את הפריבילגיה הזאת, ובחברות ממשלתיות, אנחנו הוספנו את כל החברות הממשלתיות, אנחנו רואים פחות עולים ואנחנו לפחות מנסים להשוות את זה לאחוזם היחסי באוכלוסייה.

דווקא מאלתא קיבלנו נתונים טובים ואנחנו רוצים לברך אתכם על כך ולשמוע. היום גיליתי, ידעתי שקרוב משפחה שלי עובד בתעשייה האווירית, אבל היום גיליתי שהוא עובד באלתא.

אז יש פרוטקציה.

אתה רואה? זה בלי פרוטקציה. זה עובד טוב. יש באמת הרבה עובדים איכותיים, עולים מברית המועצות וכמובן עולים גם ממדינות אחרות שנקלטו. בבקשה, רשות הדיבור למנכ"ל.

טוב, אז בוקר טוב. אנחנו מאוד שמחים לארח אתכם פה ולהודות לכם על הזמן שמצאתם להקדיש לביקור הזה. אני אנסה פה רק להציג את האנשים בזריזות. מהצד שלנו זה - - -

אז סליחה, לפני זה, יושבים פה חברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת ליפמן, חבר הכנסת מיכאלי וחבר הכנסת זאב. יש פה נציגים של משרד הקליטה, נציגים של הוועדה, מנהלת הוועדה דנה גורדון. בבקשה, עכשיו לצד השני.

(סבב נוכחות).

אז שוב בוקר טוב. קוראים לי נסים הדס ואני מנכ"ל אלתא. בעברי אני גם עולה חדש, המשפחה זה הדס, זה משפחת עדס המקורית מחלב ויש לה שורשים ויש לה בית כנסת בירושלים.

יש לה הרבה רבנים חשובים וגדולים, לא רק בית כנסת.

וגם היו פעם במשרד החוץ, אבל אני לא יודע למצוא את כל העקבות שלהם. עליתי לארץ כשהייתי בן 6 ממצרים, נולדתי במצרים, והגעתי למעברות של יבנה ובהמשך הייתי גר במקום שקראו לו שייח' מוניס, אז זה היה כפר ערבי. ישנו בחדר אחד, חמש נפשות, היינו שם עד 68', שמונה שנים היינו שם ובהמשך עברנו לאזורים יותר טובים. הגעתי לטכניון בגיל 16.5 וסיימתי שתי פקולטות בטכניון. בהמשך התגייסתי לחיל אוויר, בהתחלה הייתי סטודנט חופשי כי לא הייתי בגיל שירות, אבל אחר כך הפכתי להיות עתודאי ובהמשך התגייסתי לשירות בחיל אוויר ומ-1983 אני באלתא. התקדמתי בכל שדרת הניהול עד שהגעתי להיות מנכ"ל.

אז מה יש לנו היום? בסדר היום שלנו אנחנו טיפה באיחור. אני אציג את אלתא כללי, אחר כך מנהל משאבי אנוש קצת ידבר על התרומה לקהילה, בהמשך אנחנו ננסה להפגיש אתכם פה עם עובדים. ניסינו להביא את כל הספקטרום של עובדים שמה שמאפיין אותם זה שהם עולים חדשים. הם יוכלו להציג את ההשתלבות שלהם באלתא ותוכלו לשאול אותם בצורה בלתי אמצעית איך הם מרגישים באלתא ומה התרומה שלהם. זה פחות או יותר הסיור.

אז נתחיל. קודם כל כדי לקבל היבט מאוד ראשוני על הפעילות של אלתא, שהיא כמו שאמרו חברת בת של תעשייה אווירית והיא חברה בע"מ, חברה עסקית לכל דבר, הנתונים העסקיים של החברה של 2012 רשומים פה, אנחנו עושים קרוב למיליארד דולר מכירות. מכירות, שוב, זה פרמטר שמבטא את ביצוע העבודה שאנחנו עושים במהלך 2012. כפי שאתם רואים, המספרים הם למרות שאנחנו חברה ישראלית ממשלתית. במדינת ישראל המטבע זה שקל, את המספרים שלנו אנחנו מודדים בדולרים ותיכף נראה למה.
הזמנות חדשות זה 1.246 מיליארד דולר, זה בעצם מה שקיבלנו במהלך 2012 לביצוע. במהלך 2012 ביצענו את המכירות האלה וזה היה מהזמנות שקיבלנו בשנים קודמות, כולל ב-2012. בדרך כלל פרויקטים הם רב שנתיים, למספר שנים, זה לא שאתה מקבל הזמנה בשנה מסוימת ומבצע אותה, אלא אתה פרוש על פני כמה שנים וביצוע המכירות שביצענו ב-2012 היה פרויקטים שהגיעו ב-2011, ב-2010, 2009, 2008, וגם ב-2012. אלה הזמנות חדשות שהגיעו. חלק מההזמנות בוצעו ב-2012, אבל הרוב זה רב שנתי, בגלל שהפרויקטים שלנו הם רב שנתיים.
צבר ההזמנות זה בעצם מה נשאר לנו לביצוע בסוף 2012. אתם רואים שנשאר לנו 2.7 מיליארד דולר, זה אומר שיש לנו שנתיים וחצי-שלוש שנים, שזה אומר הצבר ו - - -

פה אתם יכולים לראות את הסיבה למה כל המספרים שלנו הם דולרים. 85% עד 90% מההזמנות אנחנו מקבלים מיצוא. למרות שאנחנו חברה ביטחונית ממשלתית שהסיבה שקמנו היא לתת מענה לצורכי מערכת הביטחון ולמדינת ישראל, היום עיקר הכסף מגיע מיצוא. לא שאנחנו לא עונים לצרכים של ביטחון מדינת ישראל, תיכף נשמע, ואחר כך תראו חלק בסיור, אבל עיקר הכסף מגיע מיצוא. יש לנו נוכחות בלמעלה מ-71 מדינות, זאת אומרת אנחנו מוכרים ציוד לכל העולם. בכל היבשות הציוד שלנו שם דבר בכל המרכיבים.

יש לנו 3,500 עובדים, פחות או יותר, אנחנו ממוקמים ב-99.9% פה במתחם הזה, המתחם הזה הוא קרוב ל-100 דונם ופה יש את כל העובדים. נוסף לעובדים שהם עובדים שלנו יש עובדי קבלן, כשסך הכול נכנסים ויוצאים בשערי אלתא קרוב ל-4,000.

אם יש לכם ביקוש של 3 מיליארד ו-3,500 עובדים, לא כדאי להגדיל את כמות העובדים, להגדיל את ההיצע? או שיש פה איזה מגבלות?

אין פה מגבלות, אבל אנחנו מנסים לשמור את העובדים ברמה של הייחודיות של הטכנולוגיות ואם יש דברים שאנחנו יכולים להישען על קבלני משנה, אנחנו נשענים הרבה מאוד על קבלני משנה. אתה תראה בהמשך שלמעלה ממיליארד, 1.2 מיליארד שקל, אנחנו מוציאים לקבלני משנה בארץ. כלומר זה עוד עבודה שאנחנו מוציאים לקבלני משנה, ואנחנו רוצים לשמור את הדברים שאנחנו ייחודיים בהם.

אתם רואים את המספרים. קודם כל אנחנו מאוד מאוד מושפעים משער הדולר. שער הדולר בעצם אומר כמה יצואן מושפע משער הדולר, כי למעלה מ-40% מההוצאות שלנו הן הוצאות שקליות. המשכורות שאנחנו נותנים לעובדים, התשלומים שאנחנו משלמים לקבלנים בארץ, ארנונה, חשמל. זה אומר שאנחנו צריכים לקחת דולרים ולהמיר אותם לשקלים. כששער הדולר צונח זה אומר שאנחנו צריכים לקחת יותר דולרים כדי להמיר אותם לשקלים לכיסוי ההוצאות השוטפות וזה אומר שאם 400 מיליון דולר, זה בערך ההוצאות השקליות שלנו, אקוויוולנט, ואם שער הדולר יורד ב-40 אגורות לדולר, התחלנו מ-3.9 את שנת 2013 ואנחנו גומרים בפחות מ-3.5, אז ה-40 אגורות על ה-400 מיליון דולר זה 160 מיליון שקל. זאת אומרת ההוצאות, זה בערך עוד 45 מיליון דולר יותר. מ-400 מיליון דולר אנחנו מקבלים 160 מיליון שקל פחות וזה אומר שאנחנו צריכים להמיר עוד דולרים וזה אומר שההוצאות שלנו גדלות בהוצאות הדולריות. למרות זאת אנחנו חברה רווחית בצורה משמעותית, נגיד בעשירון העליון של החברות הביטחוניות והרווחיות. הסיבה לכך, למרות שכולם תמיד אומרים שחברה ממשלתית, יש לה תדמית של חברה ממשלתית, אנחנו חברה שהנושא העסקי והרווח הוא חלק מהגנים של הארגון. יש לנו מאות פרויקטים ואנחנו מבקרים את כל ההוצאות ברמה של פרויקטים. זה לא רק הסתכלות של החברה, אלא שיש פה בקרה עד לרמה של מאות פרויקטים.

למה זה בגנים של הארגון? כי ברגע שאתה עושה 90% יצוא אתה לא יכול לבנות על זה שאם חלילה היצוא נפגע מדינת ישראל תכסה לך את ה10%-15%, אם פתאום תגדל ל-60% זה מצב בלתי אפשרי, לכן אתה צריך להצטיין ביצוא. להצטיין ביצוא, זה שאתה חברה ממשלתית זה לא תורם לך, זה לא מזיז כלום. נהפוך הוא, בהרבה מאוד מקרים זה שאתה חברה ישראלית מהווה חיסרון, כי אתה מתחרה עם חברות אמריקאיות, או צרפתיות, או אפילו מזרחיות, הן מביאות הרבה נכסים שמשפיעים על מקבל ההחלטות באותה מדינה להטות את הדבר לטובתם. לכן אתה צריך להצטיין הרבה יותר במוצרים שלך מחברות אחרות, על מנת להמשיך ולשרוד. זה דבר אחד.
דבר שני, כשאתה מקבל חוזה ממדינה, כל מדינה, או כל לקוח, אתה נדרש לתת ערבויות, כי בסיכומו של דבר המוצרים שאנחנו מייצרים הם מוצרים שהם טיילור מייד, כלומר אנחנו תופרים אותם, אנחנו לא מייצרים למדף, אנחנו מקבלים הזמנה ומייצרים את המוצר, ולכן אנחנו מקבלים מקדמות והמקדמות האלה מאפשרות לנו לייצר את המוצר. כשאתה מקבל מקדמה אז אתה נאלץ לתת ערבויות בנקאיות. בנקים נותנים ערבויות למי שיש לו כסף. מי שיש לו כסף מקבל, מי שאין לו כסף לא מקבל. לכן אתה חייב להיות חברה רווחית על מנת לקבל את הערבויות הבנקאיות האלה, כי אחרת אתה לא מסוגל לבצע את הפרויקטים. ואתה חייב להיות רווחי ותחרותי, כי אחרת אתה לא תחרותי. זה בשביל להבין למה בלי להיות רווחי ובלי להיות תחרותיים אנחנו פשוט לא שורדים. לכן פה אנחנו מתמודדים ברווחיות שלנו עם חברות פרטיות, ציבוריות, שנמצאות בעולם, בתעשייה הביטחונית.
התעשייה הביטחונית בעולם מושפעת מהמצב הכלכלי שקורה בעולם וכמובן שגם אנחנו מושפעים. למרות כל זה עדיין אנחנו יצואן שמביא 1.2 מיליון דולר התקשרויות כל שנה והמגמה הזאת תמשיך ב-2013. עוד לא סיכמנו את 2013 אבל המגמה הזאת באופן כללי נמשכת.
כמיצוב שלנו בעולם אנחנו חברה מובילה בעולם בהרבה מאוד אלמנטים, ואנחנו נשמע על זה בהמשך. ככה קיבלתם אוריינטציה של ההיבט העסקי שלנו.
דבר ראשון שאני רוצה להגיד זה מה החזון של החברה. החזון זה איזה שהיא הגדרה, כשבעצם אנחנו פועלים לפיו, מהחזון אנחנו גוזרים את התכניות האסטרטגיות שלנו, אנחנו גוזרים את תכניות הפעולה שלנו וזה בעצם כוכב הצפון שמוביל את העשייה בחברה. אז קודם כל אנחנו בחלקת האלוהים הקטנה שלנו לא מתביישים לכתוב שאנחנו חוליה במימוש החזון הציוני במדינת ישראל. אנחנו מתעסקים במערכות מודיעין, מהמובילות בעולם, תיכף נראה השוואות ודברים כאלה, ונושא של מודיעין הוא נושא שתמיד נמצא בחסר בעולם, אנחנו עדים לכל ההיסטוריה של מדינת ישראל בנושא של מודיעין, מלחמות ישראל, לפני למעלה טיפה מ-40 שנה היינו עדים למלחמת יום הכיפורים שהיה בה שם מודיעין, ולאורך כל ההיסטוריה הנושא של מודיעין, כולל מלחמות ישראל בתקופה האחרונה, לבנון, תמיד היה בנושא של חסר ואנחנו רוצים להתעסק בנושא הזה של מערכות מודיעין, להיות מובילים בעולם, על בסיס של מצוינות עסקית, הסברתי למה חשובה המצוינות העסקית, תוך מינוף ומיצוי של כלל היכולות של התעשייה האווירית. אנחנו חברת-בת של התעשייה האווירית ואנחנו רוצים לייצר פתרונות לכלל הטכנולוגיות של התעשייה האווירית ובכך לתרום לביטחון ולכלכלה. ביטחון, אנחנו בצורה מאוד מאוד משמעותית תורמים לביטחון וניגע בזה בהמשך, ולכלכלה, זה המיליארדים שאנחנו מביאים והרווח והפרנסה שנותנים פה לעובדים שנמצאים באלתא ולקבלני משנה.
זה החזון. אתם יכולים לראות פה, גם בתוך החזון שמנו נקודות בתולדות העם היהודי, גם בעת העתיקה וגם בעת החדשה. אתם יכולים לראות פה שיש גם אפילו עלייה כחלק מהחזון שלנו.

מבחינת ההתעסקות שלנו, יש לנו ארבעה רבדים של התעסקות שכל רובד נסמך על הרובד מתחתיו ויש לנו ארבעה ערכים של לקוח, חדשנות, חברה אחת ואנשים, שזה הערכים של החברה ואני אלך עכשיו ברשותכם ואתאר בקצרה כל אחד מהרבדים. אני אגיד גם מה מייחד אותנו בכל רובד ואיך אנחנו פועלים.
הרובד הראשון זה הרובד הטכנולוגי שבו אנחנו מחזיקים את הטכנולוגיה הבסיסית שמאפשרת לנו לבנות את המערכות שלנו. הטכנולוגיה הבסיסית זה רכיבי מיקרוגלים, רכיבים של משדרים. מיקרוגל, כולנו מכירים את המיקרוגל בבית, אבל המיקרוגל בבית בנוי מאיזה שהוא אלמנט שמשדר ובמערכות שאנחנו עושים, במכ"מים שאנחנו עושים, במערכות התקשורת, יש הרבה מאוד אלמנטים שמשדרים וקולטים, ואם, לצורך העניין, מכ"מ כיפת ברזל, יש בו אלפים של מודולים כאלה קטנים, שיש בהם יחידת שידור וקליטה וזה מה שקוראים מיקרוגל. אנחנו רוצים לשלוט בטכנולוגיה הזאת שמאפשרת לנו לבנות את זה בצורה מהירה ובצורה מתקדמת ולהיות חופשיים מכל מגבלות שאם היינו קונים את הטכנולוגיה הזאת מבחוץ, אז היו לנו מגבלות. טכנולוגיות של שו"ב, שליטה ובקרה ואיתור, חיבור ומערכות מידע.

ברמה הזו יש לנו למעלה מ-1,000 איש מתעסקים, אנחנו בונים ומתעסקים בטכנולוגיה הזאת לצרכים שלנו. אנחנו לא מוכרים את זה כקו עסקי. למרות שיש מקומות שאתה יכול לקנות, אנשים מתפרנסים מלמכור מיקרוגלים או רכיבים של מיקרוגל, אנחנו מתמקדים, רוצים להיות בחזית העולמית ושזה יעזור לקדם את המערכות שלנו וייתן לנו ייחודיות בפתרונות. זה ה-level הראשון.

ה-level השני זה מערכות וחיישנים. ב- levelהזה יש חיישן, מה זה חיישן? מכ"מ של כיפת ברזל זה סוג של חיישן. הוא חש איפה המטרה נמצאת והוא בעצם מחליט לבנות את התהליך. יש לנו ב- level הזה של חיישנים כ-15 קטגוריות של חיישנים. האסטרטגיה שלנו בחיישנים האלה היא להיות בשכבה המובילה בעולם בכל אחת מהקטגוריות. זה לא דבר שמובן מאליו, האם זה טוב או לא טוב, כי אתה אומר, אתה חברה עסקית, אתה רוצה להצטיין, אז אתה לא יכול להיות גם מצטיין במוזיקה וגם מצטיין במתמטיקה וגם מצטיין בהתעמלות, אז למה זה טוב? התשובה לכך נמצאת במספר אספקטים. קודם כל אנחנו במקרים מסוימים בית המכ"מ של מדינת ישראל. מהבחינה הזאת אנחנו מונופול וכמו שראיתם בחזון, אנחנו מחויבים לתת פתרונות למערכת הביטחון. מונופול מבחינתי זה לא רק זכויות אלא הרבה מאוד חובות, לכן אנחנו נדרשים לתת למערכת הביטחון את כל הפתרונות במכ"מים שמערכת הביטחון נדרשת, החל ממכ"מ קטן שעושה הגנת גבולות, המשך במכ"מ גדול שהוא חלק מסוללת החץ, חץ 3 שעשה ניסוי ביום שישי האחרון. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו חברה עם מוטת ייצור שעושים קרוב ל-90% ייצור והדינמיקה בשוק הייצור זה שפעם אחת משהו עולה ופעם אחרת משהו יורד וזה שאתה נמצא בהרבה מאוד קווי עסקים מבטיח לך את היציבות העסקית. כדי להראות שהדבר הזה עמד במבחן המציאות, אז יש משברים כל הזמן בעולם העסקי הזה ואחד המשברים היותר משמעותיים זה שמדינת ישראל החליטה לסגור את פרויקט הפלקון לסין, שאלתא הייתה קבלנית ראשית שלו. זה היה פרויקט במאות מיליוני דולרים, אז זה היה כמעט חצי מהעבודה של אלתא, הפרויקט הזה נסגר בגלל החלטה פוליטית ולמרות שהוא נסגר אלתא המשיכה לשרוד, היא אפילו לא פיטרה עובדים כתוצאה מזה והיא המשיכה ואפילו שימרה גרעין של אנשים שבהמשך הדרך פיתחו וסיפקו מערכות דומות. זה בעצם איזה שהוא מדד לחוסן העסקי של החברה.

גם הלביא בזמנו שסגרו, לא פיטרתם עובדים, אני זוכר.

נכון, לביא זה עוד היה לפני למעלה מ - - - דרך אגב, הג'וב הראשון שלי באלתא היה שהייתי אחראי על המכ"מ של הלביא.

יש לנו סנסורים על כל אחת מהפלטפורמות, החל מהפלטפורמות בחלל, פלטפורמות מוטסות, פלטפורמות ימיות ומערכות יבשה. אחד האלמנטים שמאוד אנחנו גאים בו זה מטען שנמצא בחלל, מטען שמבוסס על מכ"מ, זה מטען שמספק אמצעי מודיעין. באמצעי מודיעין יש את המערכות האלקטרו אופטיות ויש את מערכות המכ"מ. היתרון במערכות מכ"מ זה שהוא לא מותנה ביום, לילה, הלוויין מסתובב סביב כדור הארץ, הוא עושה סיבוב פעם ב-90 דקות ובמשך ה-90 דקות האלה כדור הארץ מסתובב גם כן ולכן הוא כל פעם חותך את כדור הארץ במקומות שונים, וזה שהמכ"מ הוא האלמנט שמאיר הוא בעצם לא מותנה ביום ולילה. מערכות אלקטרו אופטיות צריכות את האור של השמש ואם היא נמצאת באזור החשוך אז היא לא רואה. מכ"מ לא מותנה בדבר הזה והוא גם לא מותנה בקיום של עננות.

אחד הדברים שרק מראים את הייחודיות של הפתרונות שלנו זה שמערכות כאלה בעולם שוקלות מספר טונות, לוויין עם מערכת מכ"מ. יש לנו לוויין ששוקל 300 קילו והוא כבר נמצא מספר רב של שנים בחלל, הלוויין הראשון שלנו.

אנחנו הראינו את הלוויין הזה לאמריקאים. האמריקאים ראו את הלוויין הזה ונאס"א ראתה את הלוויין הזה ובנאס"א יש תכניות מחקר של החלל ואחת מתכניות המחקר של החלל היה לחקור מה קורה בנוגה. נוגה זה כוכב לכת שנמצא קרוב לשמש יחסית לכדור הארץ, אז זמן שנה שלו זה 200 ומשהו יום ומה שמאפיין את נוגה זה שהוא נמצא בטמפרטורה מאוד מאוד גבוהה ויש לו אטמוספרה מאוד מאוד סמיכה. זאת אומרת כל הכוכב הזה מכוסה בעננות, אי אפשר לדעת מה קורה בכוכב הזה בלי אמצעי מכ"מ, כי באמצעים אופטיים אי אפשר לחדור את העננות, ונאס"א התעניינה לקנות את הלוויין הזה, האמריקאים שהמציאו את כל החלל התעניינו לקנות את המערכת הזאת. לדאבוני בסוף הם לא מימשו את זה, כי התכנית בוטלה. אבל הם החליטו שאם בסוף התכנית תצא לדרך והם יחקרו את נוגה הם קונים את המטען הזה ואת הלוויין הזה מאיתנו.

היה פה נשיא נאס"א לפני שלוש שנים, הוא היה באירוע של יום הזיכרון של אילן רמון ואני נפגשתי איתו. אז היה 40 שנה, לפני 40 שנה עברנו לאשדוד, אמרתי לו, 'אנחנו פה משנת 69', היה פה חול וחול וחול, לא היה כלום, אתם לפני 40 שנה שמתם בן אדם על הירח'. 40 שנה אחרי זה אנחנו יכולים לדבר אחד לשני בגובה העיניים.

יש לנו מטענים על כל הפלטפורמות המוטסות, החל ממטוסי קרב, המשך במל"טים, המשך בבלונים, במערכות על הליקופטרים והמערכות שלנו נמצאות בשוק מבצעי, גם במערכת הביטחון וגם אנחנו מוכרים את זה ליצוא ויש לנו הרבה מאוד פתרונות שנמצאים בכל העולם.

כחברה, למשל, אנחנו נמצאים על הכי הרבה סוגי מל"טים שונים. אין לנו את הכי הרבה סנסורים מבחינת הייצור, אבל סוגי מל"טים, יש לנו את הכי הרבה סוגי מל"טים וגם הכי הרבה סוגים של סנסורים.

הלוויינים שלנו, שהם מחוברים ל - - - כחברות חברות בעצם?

כן, הלוויין הזה של נאס"א הוא שלנו. אנחנו ביחד עם הלוויינים, חברת האחות.
יש לנו מערכות בנושא ים ויש לנו מערכות בנושא יבשה. אנחנו, כחברה, הסנסורים שלנו על המכ"מים שלנו מעורבים בכל המערכות להגנה בפני כל סוגי הטילים, החל מאורן ירוק, שהוא חלק ממערך החץ, וכמו שאמרתי, ביום שישי האחרון היה ניסוי של החץ, המשך בשרביט קסמים, המכ"מ שלנו הוא חלק מהמערכת של שרביט קסמים, כיפת ברזל, המכ"מ שלנו הוא חלק מכיפת ברזל, פרויקט מעיל רוח שהוא מיגון על טנקים שכבר הוכח מבצעית.

היו מספר אירועים שבהם המערכת הזאת הצילה חיים, דברים שהתפרסמו בתקשורת. באותו יום התקשר אליי ראש הפרויקט ואמר לי, 'תשמע, אתה צריך לישון טוב, כי תאר לך שהיה מצב לא הייתה מערכת, אז בארבע משפחות היו מבכים את יקיריהן ועכשיו אנחנו יודעים שהצלנו ארבע משפחות'.

ומערכת להגנה בפני טילי ים-ים ומערכות להגנה בפני טילי כתף. זאת אומרת יש לך את כל הספנד של הכול. זה ה-level של ה-safety.
ה- levelהבא זה level של מערכות עילית למודיעין. זו מערכת שבה אתה מספק מערכת מוכללת לנושא של מערכות מודיעין. יש לך פה מערכות שהן על מה שאנחנו קוראים מטוסי משימה ומערכות מוכללות, מערכות להיגוי והגנה, מערכות מודיעיניות משולבות. מה זה מטוס משימה? זה מטוס שהבסיס שלו הוא מטוס עסקים, אפילו בואינג, שאנחנו לוקחים אותו ומסבים אותו, לקחת את המערכות שלו ולהפוך להיות מטוס משימה.
דוגמה של מטוס משימה זה מטוס AEW. מה זה מטוס AEW? זה airborne early warning, הוא מעין יב"א (יחידת בקרה אזורית) מעופפת, תפקידו לטפל במטרות אוויריות והוא צריך לגלות את המטרות ולאפשר בקרה שלהן. למה צריך מטוס? אנחנו יודעים שכדור הארץ הוא עגול ותמיד אנחנו ננסה לשים את המכ"מים במקומות הכי גבוהים כדי שיראו מעבר לאופק ובשביל זה תמיד מנסים לשים את המכ"מים על פסגות ההרים, אבל גם פסגות ההרים, יש להם גובה מוגבל מול מטוס. מטוס גם יכול להיות נייד, אתה יכול להעביר אותו לזירה אחרת. לכן אתה בונה מטוס.
המטוס השני זה מטוס של מודיעין. מה זה אותות? זה יכול להיות תקשורת, זה יכול להיות שידורים של מכ"מ. אתה רוצה לגלות את האותות האלה ולאכן אותם. שוב, למה מטוס? יש לך קו ראייה, אתה יכול לטוס. מטוס זה אחיזת שטח, הוא מטפל במטרות קרקעיות. כשאתה טס, אתה רוצה לראות את המטרות. במטוס סיור ימי אתה רוצה לטפל במטרות. זו קטגוריה מוכרת בעולם, זה לא משהו שאנחנו המצאנו.

אם ניקח רק בתור דוגמה את העניין של ה - - - המטוסים האלה, יש לנו פתרונות גם על פלטפורמה מערבית, כמו הגלפסטרים וגם על פלטפורמה מזרחית. החברה שעושה כאלה דברים בעולם, בדרך כלל החברות שמתעסקות במטוסי משימה זה הסופר ג'יינט האמריקאי. למשל באירופה, יש רק חברה אחת, שזה ארבוס, שמתעסקת במטוסי סיור. גם הסופר ג'יינט האמריקאים לא מתעסקים בכל הקטגוריות. חברת בואינג מתעסקת בקטגוריה הזאת, אבל אין לה שום יכולת, לא בזה ולא בזה. הדבר הזה זה חברת רייטון האמריקאית. אנחנו, החברה הקטנה הזאת באשדוד, עושה את כל הקטגוריות האלה. יתרה מכך, אנחנו עושים את זה על כמה סוגי פלטפורמות. למשל ה-AW הזה, שאנחנו עושים אותו, בואינג שהוא המתחרה, נגיד אנחנו ובואינג היחידים בעולם, אז היא עושה את זה על מטוס 737, שהוא היצרן שלו, אנחנו עושים את זה על מטוסים שאנחנו לא היצרן שלהם, גם על מטוס מזרחי וגם על מטוס מערבי.

כשאתה מדבר על לעשות את זה, זה לא להתקין, אלא אתה אחראי ללקוח, כולל תחזוקה של המטוס, כולל הגלגלים של המטוס, כולל כל ההיבטים. חברה, שזה לא המטוס שלה, אז מבחינת הלקוח זה איזה שהוא חיסרון מסוים, לא רק שהוא רוצה לקבל תמיכה ותחזוקה, ולמרות כל זה אנחנו מספקים את המערכות והייחודיות של הפתרונות שלנו גוברת על החיסרון שאתה לא יצרן המטוס בסיכומו של דבר.

מה קורה בעצם מבחינת ההפסדים כאשר אתם הולכים מתוך תקווה, אמונה, אולי הבטחות לפעמים, בעל פה, לא בכתב ומפתחים דבר מסוים ובסופו של דבר אתם נסוגים בגלל שהמדינה מחליטה בסדר העדיפויות שלה שמשתנה משהו?

כל המוצרים שלנו, ב90% ומשהו, אלה הזמנות שמקבלים מלקוח. אנחנו לא מפתחים כזה מוצר שעולה מאות מיליוני דולרים מכספנו בלי לקבל הזמנה. אנחנו באים, משכנעים את הלקוח ואז הוא מזמין ואז אנחנו הולכים ומפתחים את המוצר. תמיד לקוח או מדינה, כמו פרויקט הפלקון לסין, מדינה החליטה לבטל את זה, אבל זה לא משהו שאתה מפתח ואומר 'תשמע, אני מקדם' ובסוף מישהו לא קונה. זה לא המצב. זאת אומרת 95% מהדברים שאנחנו עושים הם מוזמנים מהלקוח.

מה הייתה הבעיה עם הפרויקט הסיני?

זה היה פרויקט בהיקף של מאות מיליונים.

300 מיליון זה היה אז.

והמדינה הגיעה איתכם להסדר?

המדינה פיצתה, אבל הבעיה זה לא ההסדר של הכסף, הבעיה זה הפסד של העבודה.

בכל המטוסים האלה הלקוחות הם מדינות שיש להם ייצור עצמי ש - - -?

תראה, הלקוחות של המטוסים האלה הם לקוחות - - - למשל המטוס הזה, אחד הלקוחות שלנו שחתמנו לאחרונה זה האיטלקים.

ואין להם ייצור כרגע?

אין להם. האיטלקים, שזה אחד מה-G7, קונה ממדינת ישראל. אין מדינה בנאט"ו שמייצרת כזה דבר, אז היא קנתה מישראל, מאיתנו, את היכולת הזו. זה משמעותי מאוד, זה להיכנס לנאט"ו, לספק למדינה כזאת נכס כזה זה משמעותי ביותר.
אנחנו, כמו שאמרתי, חברה רווחית שנמצאת בעשירון העליון מבחינת אחוזי רווח בתעשייה הביטחונית העולמית.

לאיפה הרווח הולך?

הרווח הולך לשני דברים. אחד, אתה משלם על זה מס, מס חברות, 30%, אחרי זה אתה משלם 50% דיבידנד למדינה, ומהיתרה זה רווח שמגדיל את ההון העצמי שלך והגידול של ההון העצמי שלך, חלקו אנחנו משקיעים אותו בבנייה של תשתיות, וחלקו נשאר כדולרים חופשיים במאזן שלנו.

המטוס הזה נמצא בשירות מבצעי בחיל אוויר, זה נמצא בשירות מבצעי בחיל אוויר, יש מטוס של אחיזת שטח, זה מטוס ימי, אז כחברה אנחנו עושים את כל הקטגוריות על כמעט כל מיני סוגי פלטפורמות, ואם מסתכלים על הדבר הזה, אז יש לנו מערכות מבצעיות היום אצל מספר לקוחות, חתמנו, ארבוס הענקית לקחה וחתמה איתנו על שיתוף פעולה לפתח כזה דבר על המטוס שלה. אנחנו במקרים מסוימים קבלן ראשי, ארבוס היא קבלן משנה שלנו, ארבוס הענקית. לפני שנתיים וחצי חתמנו איתם הסכם שיתוף פעולה, הם עשו תכנון של המטוס, שינוי של המטוס, הקדישו לזה מאות מהנדסים. תחשבו, ארבוס שצריכה להשקיע את הכוח ההנדסי שלה בלהתחרות מול בואינג, השקיעה מאות שעות אדם בהנדסה והביאה מטוס דומה למטוס הזה, עם צלחת כזאת, היא הביאה אותו בטיסה לפריז, לצרכי תיירות.
הדבר האחרון זה פתרונות-על ברמה של מערכים, אני לא אכנס לזה מפאת קוצר הזמן.
אני ארוץ מהר מאוד על הלקוחות. זה ה-vision שלנו מה זה לקוח. לקוח זה, יש לנו פה סטייטמנט של מהטמה גנדי שתרגמנו, אבל צריך להבין מה אנחנו חושבים מה זה לקוח ואיך אנחנו צריכים לתת שירות לקוח ובלי לתת שירות לקוח אנחנו פשוט לא יודעים לשרוד.
קיבלנו פרסי ביטחון ישראל, פרסי איכות. אנחנו מודדים את שביעות הרצון של הלקוח ושולחים שאלונים לכל הלקוחות. כל שאלון מכיל עשרות שאלות והתשובות בכל שאלה הן באופן יחסי, האם בפרמטר הזה אתה מודד אותנו יחסית לאחרים, יותר טוב מאחרים, פחות טוב מאחרים כמו אחרים, ואתם רואים פה ממוצע של 90% מהתשובות לגבי כל השאלונים היינו יותר טובים.

חברה אחת, אנחנו, כמו שאמרנו, חברת בת של התעשייה האווירית, מחולקת למפעלים ואלה המפעלים העסקיים וגופי המטה.

אנשים, ופה טיפה נרחיב. קודם כל עובדי אלתא, מה שאתם יכולים לראות פה. אלתא היא חברה תעשייתית, אבל אנחנו מחזיקים באלתא את הכוח ההנדסי, הייצור שלנו נעשה אצל קבלני משנה שלנו, באופן מסיבי נעשה אצל קבלני משנה מחוץ לאלתא.

אבל בארץ, נכון?

בארץ. אני אמרתי, 54% מכוח האדם שלנו הם מהנדסים ומדענים. בנוסף יש לנו 4% שהם דוקטורים למדעים שהסבנו אותם להיות אנשי מערכות בתוך אלתא. לקחנו דוקטור לפיסיקה ואמרנו 'אתה תלמד ונהפוך אותך להיות איש מערכת'. יש אקדמאים, מנהליים, הנדסאים וטכנאים 22% ו-12% עובדי ייצור. כמו שאמרתי, אנחנו מפעל שצריך להחזיק את הכוח שלו עם איזה שהוא גרעין של יכולת ייצור, אבל הרבה מאוד דברים אנחנו עושים בקבלנות משנה. יש לנו חברה, למשל חברת בת שלנו, שאנחנו בבעלות 50%, היא מעסיקה כ-400 עובדים, המרכז שלה נמצא באשדוד. לפני שנה פתחנו חברה נכדה לחברת בת בשדרות והיא היום מחזיקה 40-50 עובדים, אנשי ייצור בשדרות.

מבחינת עובדי אלתא, מאיפה הם באים, אתם יכולים לראות שהם באים מכל המקומות בארץ, החל מהרצליה, כפר סבא, בצפון, ירושלים במזרח, באר שבע בדרום. יש לנו קשר מאוד מאוד הדוק עם אוניברסיטת בן גוריון שדרכה אנחנו קולטים סטודנטים ומעסיקים ואתם יכולים לראות פה ש-46% מהעובדים מגיעים מאשדוד, רחובות, ראשון.

אנחנו נמצאים באשדוד וחווינו פה, גם בעופרת יצוקה וגם בעמוד ענן, את המשמעות של להיות בטווח הטילים. אנחנו היינו צריכים לנהל פה מפעל בתנאי מלחמה ולשמחתי הצלחנו לנהל אותו כמעט כמו בשגרה. יתרה מכך, אם מסתכלים על האזור שבו העובדים גרים, אתם יכולים לראות פה שלמעלה מ-70% מהעובדים שלנו, מקום המגורים שלהם היה, בסוף המלחמה גם תל אביב הייתה, אז כבר כמעט 100%, אבל עד לפני סוף עמוד ענן 70% מהעובדים היו באזור שנמצא תחת איום ועובד שנמצא פה וששומע שבבית שלו או באזור שלו נופלים טילים - - -

הוא נמנע מלהגיע.

אבל בכל זאת הוא הגיע. הגענו לפה ונתנו להם תחושה של משפחתיות והעובדים פה פשוט הצביעו ברגליים, לא הייתה היעדרות בכלל. זה אחד מהדברים שאנחנו מאוד גאים בו.

אנחנו חלק, כמו שאמרתי, מכיפת ברזל. היו פה במהלך המלחמה 'עמוד ענן' כתבים שהגיעו לאלתא, הייתה אזעקה, אמרנו להם, 'תשמעו, עוד מעט תשמעו את הבום שיוצא, כיפת ברזל', נכנסו להיסטריה, אמרנו להם לא, אחרי כמה שניות, אמרנו להם 'הנה, זה פוצץ את ה - '. היו פה אירועים שממש מעל הראש שלנו התפוצצו טילים שכיפת ברזל יירטה.

העסקת יוצאי העדה האתיופית. אז קודם כל אנחנו רואים את הנושא של שילוב העדה האתיופית, אני ראיתי את זה כחלק מהחזון שלי, ואנחנו עושים הרבה מאוד פעילות בנושא הזה, והרבה מאוד אקדמאים, ראיתם פה שהבסיס הוא יותר באוריינטציה של אקדמאים, אז הרבה מאוד אקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים. אנחנו מנסים לבנות אותם ולהביא אותם לפה. יתרה מכך, אנחנו מביאים אותם ועושים מאמצים להביא אותם ולשים אותם בתפקידים איכותיים ותיכף נדבר על האיכות.

הנתונים של העסקת יהודי אתיופיה. יש לנו פה 25 עובדים, כולם מועסקים במשרות איכותיות. אני רוצה להגיד מה הסטטיסטיקה. אני אישית לקחתי את זה כאתגר, פרסמנו את זה מ-2006, עוד לפני שהיה החוק - - -

ייצוג הולם?

כן, עוד לפני, החוק היה ב-2011. יהודי אתיופיה מהווים כ-1.5% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. כשמפלחים בפנים רואים שהם 0.6% מהאקדמאים במדינת ישראל, כלומר השכיחות שלהם היא יותר נמוכה מהשכיחות שלהם באוכלוסייה, פחות מחצי. 1.5% סך הכול מהאוכלוסייה ו-0.6% אקדמאים. כשמסתכלים על הנדסה רואים שהם 0.4%. אני עשיתי מחקר. כשמסתכלים מה יש במגזר הציבורי, הסתכלנו בדוחות של המדינה, אז רואים שהם רק 0.17% מהאקדמאים שבנושא ההנדסה.

אצלנו, כשמסתכלים מאז שהתחלנו את הקליטה, אנחנו 1.4%. כלומר פי שישה מהשכיחות באוכלוסייה. אני אתן לכם פה, שתראו את הפירוט, תראו איך עשינו. מ-2006 עד 2013 תראו את הקליטות, יש פה פירוט. כלומר אנחנו עושים פה הרבה מאוד פעילות לקליטה של אתיופים בעמדות מאוד מאוד משמעותיות, ותיכף אתם תוכלו לשמוע אותם ולדבר איתם.

לפני שנה נתנו לעובד אתיופי פרס עובד מצטיין, הוא קיבל פרס עובד מצטיין של 'ידיעות אחרונות'. יש לנו פה את מנכ"לית 'עולים ביחד', האגודה של קליטה של יהודים מאתיופיה ואנחנו עושים איתה שיתוף פעולה. קיבלנו תעודות הוקרה וגם בצורה של מכתבים וגם בצורה של גביע כזה ואני רוצה להראות לכם קטע מסרט. זה סרט שהעמותה הוציאה.

אולי עד שהוא יסדר אני מציע שאת תגידי כמה מילים.

צהריים טובים. אני מייסדת של העמותה והייתי הרבה שנים המנהלת המקצועית, היום אני מנהלת פיתוח של תכניות חדשות לעולים ביחד. אני לא עולה חדשה, אבל אני קיבוצניקית ובעצם העמותה הזו היא אולי העבודה הראשונה שלי שהייתה מחוץ לקיבוץ ושמחתי להכיר את החברה הישראלית הכללית הרחבה, כי אני חשבתי שהערכים נולדו בקיבוץ והם רק סגורים במערכת הזאת והתפעמתי לראות שלא כך. 'עולים ביחד' בעצם קמה בשביל לסייע בשילוב אקדמאים יוצאי אתיופיה בתעסוקה הולמת ולטיפוח של מנהיגות בתוך הקהילה.

המספרים כשהעמותה קמה היו מפחידים. מתוך 4,000 אקדמאים יוצאי אתיופיה הועסקו פחות מ-15% בהתאם להשכלה שלהם וגם אז רובם בתוך הקהילה בפרויקטים. זאת אומרת שתקרת הזכוכית הייתה תקרת בטון. לחברה הישראלית הייתה עמדה והיו לה סטיגמות על הקהילה, הקהילה הייתה מאוכזבת מאופן הקליטה, אז החלטנו שחייבים לנתץ את העניין ולשנות את התדמית, גם של הקהילה בפני עצמה וגם החוצה לחברה הישראלית. הקמנו את 'עולים ביחד' בעצם בשביל לגייס את בכירי המשק, מעסיקים שנמצאים בחזית המשק הישראלי, להזמין מעסיקים שיצטרפו לפעילות שלנו, יצרנו קשר עם המרכז הבינתחומי שנתן את ההעשרה הרכה לאותם אקדמאים, תחומים שלא רוכשים באקדמיה, כל הנושא של השתלבות תעסוקתית, ובעצם הרעיון הכללי היה לבנות איזה שהיא רשת חברתית ליוצאי הקהילה שנעדרו אותה, הם לא היו שלובים ברשת החברתית הישראלית, שחבר מביא חבר, מרים טלפון, 'אני מכיר את אבא שלך, הייתי איתו בצבא', וכו'. ליוצאי אתיופיה לא הייתה את הרשת החברתית.
לצערי הרב, אבל לימים לשמחתי, נפגשתי עם אחד המנהלים של אחת הזרועות של אלתא בשבעה, סיפרתי מה אני עושה והוא אמר, 'הנה, זה כרטיס הביקור שלי, את מוזמנת לפנות', למי שהיה אז מנהל משאבי אנוש באלתא. באמת לא עברו יומיים וכבר התייצבתי כאן. התקבלתי בחיבוק גדול, נפלתי באמת על אנשים שהלב שלהם היה פתוח לקליטה של אוכלוסייה מגוונת. מתוך 350 מעסיקים שמשתפים פעולה עם העמותה שלנו, אלתא היא בפיינל פור לפחות, בין אלה שמעסיקים מספר ניכר של יוצאי אתיופיה, כמו שראיתם כאן ברשימה, עשרה מהם לפחות הם בוגרי העמותה שלנו. אני חושבת שזה בראש ובראשונה קשור למי מנהל את המקום ואני חושבת שרוח המפקד של נסים שורה כאן על כל הארגון המצליח והמפואר הזה.
ובאמת אחד אחד הם התחילו להתקבל, ראשון היה אשר חזקאי. הוא בא ממכללת אריאל. רוב הארגונים, כשפנינו אליהם לקבל את קורות החיים של המשתתפים שלנו הם אמרו 'אבל הם באו ממכללות', כאן לא היה את העניין הזה, למרות שזה ארגון כל כך מצליח, אמרו 'אנחנו רוצים לפגוש את הבן אדם' ובאמת אשר נקלט ואחריו יוסי ואחריו נגוסה ומאז האנשים האלה שעובדים כאן הפכו להיות גם מנהיגים בתוך פורום הבוגרים של 'עולים ביחד', זה באמת פורום מאוד מאוד מכובד שמובל על ידי הבוגרים שלנו. הם אנשים שמתנדבים ומובילים וגם כאן באלתא אוזנם כרויה כל הזמן, אם יש תפקידים שנדרשים אליהם מהנדסים הם מאיצים בחברים שלהם שיגישו קורות חיים ובאמת יש לנו את הכבוד ואת העונג לעבוד ביחד עם משאבי אנוש כאן.

ועוד פעם אני אומרת, אני חושבת שנסים, זה באמת נושא שהוא יקר ללבו והוא הצליח לגייס סביבו חבורה של מנהלים שמאיצים בנו לפעמים לשלוח עוד ועוד קורות חיים. חשוב לי להגיד שיוצאי אתיופיה, לפני שהתחלנו את הפעילות שלנו, הם היו שולחים קורות חיים ואף אחד לא היה מסתכל. קורות החיים היו למטה, לא היו בארגונים אנשים שמכירים אותם וידברו בעדם, הנתונים הבסיסיים שלהם לא היו כמו של מצטייני הטכניון, לכן היה חשוב לנו ליצור קשר עם אנשים מובילים בכל ארגון, בשביל שיהיה את אותו אדם, את אותם אנשים שיקדמו את התעסוקה של יוצאי אתיופיה.
'עולים ביחד' קמה בעצם בשביל לייתר את עצמה. אנחנו מצפים שיהיו לנו מעל 1,000 בוגרים, שיהיו משולבים בשוק התעסוקה והם אלה שייצרו את התעסוקה באופן עצמאי. היום אני חושבת שהצעירים, בוגרי האקדמיה, כבר יודעים שכשהם ישלחו קורות חיים לאלתא מבלי שיהיה את התיווך של 'עולים ביחד', אז יתייחסו לקורות החיים שלהם. על זה אני רוצה להודות לאלתא ובאמת לשבח.

חשוב לי לציין, אם יושבים כאן חברי הוועדה, אז משרד הקליטה גם שותפים גם לפעילות שלנו, הם מלווים את התכניות שלנו עם הסטודנטים, סטודנטים לקראת סיום לימודיהם, חלק מהם גם בין עובדי אלתא, וגם על זה אני רוצה להודות.
בעצם העמותה 'עולים ביחד' מתבססת בעיקר על תרומות של פדרציות וקרנות בחו"ל, פחות מישראל, למזלנו כאן משרד הקליטה ראה שיש עמותה שעובדת יפה והם תומכים בנו באופן קבוע. 'עולים ביחד' פיתחה איזה שהוא מודל ייחודי של גיוס אנשים מרכזיים בחברה הישראלית, לפתוח דלתות, ללוות אחד על אחד ולקדם את התעסוקה של יוצאי אתיופיה. היום המודל הזה מוטמע גם באוכלוסיות אחרות, אנחנו מלווים עמותות וארגונים שעוסקים בתעסוקה של חרדים, של פריפריה. ערבים זה לא רלוונטי כאן.

אני רוצה להגיד שהעובד המצטיין לפני שנתיים ברמת כלל התעשייה האווירית זה היה איש חרדי שקלטנו באלתא, הכשרנו אותו תוך כדי והוא הפך להיות עובד מצטיין. הוא קיבל את התעודה אצל הנשיא.

ואיך שאר העולים? נגיד עולים מברית המועצות?

עולים מברית המועצות יש ויש.

יש לך מהנדסים?

כן, מהנדסים. יש שני דורות, הדור של העולים של שנות ה-70 - - -

אני מדבר על העלייה מ-90' ו-.

גם משנות ה-90 למעלה מ-500.

אפשר להפנות אנשים, אפשר לקבל מידע באופן שוטף.

זה גם משרד הקליטה וכוח אדם, כי ראיתי 45% אשדודים ובאשדוד אני יודע ש-50% עולים, כך ש - - -

משנות ה-70 אלתא קלטה פה כמויות גדולות של עולים שהגיעו לארץ.

(הקרנת סרט)

אני אגמור את ההצגה שלי. זו עבודה שנותנים לקבלני משנה במיליוני שקלים בארץ, למעלה ממיליארד שקל, קרוב ל-1.2 מיליארד שקל בממוצע לשנה וזה ספקים מקרית שמונה, ממטולה בצפון עד אילת בדרום.
תרומה לקהילה, תיכף נשמע פירוט מדוד על התרומה לקהילה.
ודבר אחרון, אנחנו, במסגרת החינוך לציונות אנחנו מקיימים מסעות של משלחות של עובדי אלתא לפולין, כאשר אנחנו כחברה ממשלתית, בגלל שזו חברה ממשלתית, לא יודעים לממן שום דבר מהפעילות הזאת, כי תיאורטית זה נחשב הטבה שאתה נותן לעובד, ולכן העובדים מממנים את מלוא ההוצאות מכיסם. אני חושב שזה הארגון היחידי במדינה שעושה את המפעל הזה, שעובדים מממנים מכיסם את הפעילות, הנסיעה נחשבת להם כימי חופש, ההוצאות, כל ההוצאות, אבל אנחנו נותנים את האינקובציה ואת הרוח של העניין הזה ואנחנו מאוד גאים כי סך הכול זה, שוב, מחנך את האנשים, את העובדים שלנו, לערכים, כי בסך הכול חברה שהיא ערכית, בסוף היא גם עסקית תהיה יותר טובה. זו האמונה שלנו. אתם יכולים לראות אותי פה מחזיק את הדגל, וגם פלוטקין נמצא פה ו - - - כמעט כל שנה אנחנו עושים כזאת משלחת, הכול בהתנדבות, לא מכריחים אף אחד אבל מנסים לדרבן את העובדים ואת המנהלים לעשות את זה. בסך הכול זו תרומה מאוד משמעותית לחיזוק הערכים של החברה.

עוד נקודה להקדיש, פחות קשור לחברה שלכם, כי אני באמת רואה שהרוב אצלכם אקדמאים, אבל יש הרבה חברות שמתגאות שהן קולטות עולים, אבל אנחנו רואים באיזה משרות העולים עובדים ויש הרבה חברות שראיתי, שיש 20%, 15% עולים, אבל כשמגיעים לדרג ההנהלה מתוך 100 מנהלים אין אחד עולה. אז זה פרט שחשוב לשים עליו דגש, לא זה שהם עולים, שאם הם מתאימים מקצועית, אז שזה לא ימנע מהם קידום.

תראה, קודם כל אני אולי לא עולה חדש, אבל אני עולה - - -

אבל אתה מבין את זה, עלית מתי שהוא.

אני עולה בעצמי. והעובדים שלנו, יש לנו עובדים מאוד מאוד איכותיים שמגיעים לעמדות מפתח, גם בקרב יוצאי העדה האתיופית וגם חבר העמים מגיעים. תיכף נשמע אותם.

רק מילה בהמשך למה שיואל אמר, אז באמת הגענו למעסיקים וראינו שיש הרבה עולים שהם עובדי ייצור ואנחנו קיבלנו אקדמאים. 'עולים ביחד' היום מנוהלת על ידי יוצאי הקהילה, יושבת כאן שרונה שהיא עורכת דין במקצועה, היא עבדה במשרד פרטי עסקי והחליטה שהיא באה לעבוד בעמותה בשביל באמת לקדם את הנושא הזה של שילוב יוצאי אתיופיה והיא גם תהיה בקשר עם דוד בהמשך, לקדם קליטה של עוד ועוד עולים.

אנחנו כרגע בתהליך של לבנות עוד פרויקט במסגרת התרומה לקהילה האתיופית, כאשר אנחנו רוצים לעשות פרויקט של לקחת אקדמאים אתיופים ולהפוך אותם לסופר מצטיינים, שהם בעצם ייקחו את החברה האתיופית והם יהיו מודל לחיקוי שמקדמים את כל החברה. עשינו דיונים ובסוף החלטנו שאנחנו יכולים לעזור ברווחה, בסוציאליזם, אבל אמרנו, היכולת שלנו לתרום בייחודיות של חברה טכנולוגית, זה לקחת אקדמאים ולעשות אותם שפיצים, שהם יהיו מודל לחיקוי וברגע שבחברה יהיו יותר אקדמאים, יותר מובילים טכנולוגיים, זה יהווה מודל לחיקוי.

המודל של רווחה לא הוכיח את עצמו. אנחנו, כמדינה משקיעים הרבה כסף, ואם אתה הולך על מודל כזה, אני חושב שיש לו עתיד - - -

אני לא ידעתי שאתם עשיתם, פשוט עשינו דיונים והגענו למסקנה שזו לא התרומה המשמעותית, למרות שבתרומה לקהילה יש לנו פעילות גם ברווחה וגם בחינוך.

אנחנו נכניס עכשיו קבוצת עובדים, גם מהעדה האתיופית וגם מברית המועצות, הם יצטרפו בזמן שדוד יספר על הקהילה ואחר כך הם יספרו על עצמם.

אני אנצל את הזמן. בכדי לחסוך זמן, בכדי שהחבר'ה הצעירים יוכלו לדבר, כמה דקות על נושא קהילה. סך הכול אלתא מחוברת לקהילה מזה למעלה מ-30 שנה, מדי שנה היא מוסיפה לעצמה פרויקטים. נסים דיבר על ערכים, נסים דיבר על נג"ט, אחד הפרויקטים החדשים שאנחנו מדברים עליהם, זה שילוב של כל החבר'ה של העדה האתיופית, זה בטכנולוגיה, כאשר אנחנו פנינו אליהם כולם הסכימו להיות מעורבים בפרויקט הזה, כי בסך הכול הם רוצים להחזיר איזה שהיא תרומה לקהילה, כי הם מכירים תודה על מה שנעשה פה.

סך הכול, כפי שזה הוצג, באלתא למעלה מ-60% מהעובדים שלה הם עובדים אקדמאים לכן אנחנו חשבנו שהתרומה שלנו בקהילה תהיה בעיקר בנושא חינוך, כי, שוב, מדובר פה על הרבה מאוד מהנדסים, הרבה מאוד מדענים, הרבה מאוד דוקטורים, והתרומה שלנו, בלי לפגוע בפעילות אחרת בקהילה, בנושא חינוך, היא בעצם האפקטיבית ביותר. אנחנו מתמקדים בעצם בשני תחומים עיקריים בטיפול שלנו בקהילה, אל"ף, מול אוכלוסיות חזקות, פרויקט חלום, פרויקט נערות למדעים, פרויקט של יזמים צעירים, ולאוכלוסייה היותר חלשה, זה באימוץ בית ספר מעלות, ילדודס, אני לא אכנס לכל הפרטים, כי אין לנו הרבה זמן, בית ספר צוק ברק בשיתוף עם סטף ורטהיימר. זאת אומרת אנחנו מביאים לפה חבר'ה מהשכבה היותר חלשה, גם מלמדים אותם, גם משלבים אותם בעבודה. בסופו של דבר אותם ילדים לומדים להיות בוגרים אפקטיביים וזה חלק מהתרומה שלהם לקהילה. ברור, כאשר אנחנו מזהים פה בציבור שאחוז האקדמאים הטכנולוגיים הוא נמוך, אנחנו עושים הכול בכדי לעודד את החינוך הטכנולוגי, בעיקר בכל מה שקשור עם נערות למדעים.

יש הרבה מאוד פעילויות, אני לא אצליח להיכנס לכל הפעילויות האלה, אבל זה חשוב מאוד. מה שעוד חשוב לי לציין, צריך לזכור שוב, אנחנו חברה ממשלתית, בתור חברה ממשלתית אסור לנו לתרום ולו שקל אחד לטובת אותם גופים, לכן התרומה שלנו בעיקר מתבטאת בגיוס עובדים. יש לנו עובדים מעולים, אנחנו מריצים כרגע בסדר גודל של 20 פרויקטים, פה דיברנו על 18, יש לנו כמה פרויקטים בתהליך, כל פעם שאנחנו פונים לציבור העובדים ומבקשים מתנדבים חדשים, שוב, זה הכול על חשבונם, אף פעם לא התאכזבנו, תמיד מגיעים ועושים את הפעילות הזו, וזה חלק מהערכים שאלתא מטפחת אותם. אני לא אכנס כרגע לכל אחד מהפרויקטים, זה ייקח עוד חצי שעה ואני אתן לחבר'ה הצעירים לדבר. בבקשה.

אני מציע, סוניה, שנתחיל בך. סוניה לוין היא מחבר העמים, היא הגיעה אלינו מהגל של שנות ה-70 - - -

73'.

מ-73' באלתא או - - -?

לא, באלתא אני מ-83'.

היא הגיעה והפכה להיות אחת מהאנשים המובילים באלתא בנושא מערכות. ספרי על עצמך ואיך זה לעבוד באלתא.

אני נולדתי במוסקבה, באתי לארץ ב-73' עם גל העלייה הראשון אחרי מלחמת ששת הימים. באתי מטעמים ציוניים, ב-73' הגעתי עם בעלי ועם תינוקת, גאולה, והיא באמת הביאה לנו את הגאולה ואנחנו מאז בארץ. עשיתי דוקטורט במכון וייצמן, אני מתמטיקאית, ובשנים 81'-82' סיימתי את הדוקטורט שלי והתחלתי לחפש עבודה. אז היה פרויקט לביא שקלט הרבה אנשי PH.D חסרי ניסיון תעסוקתי וזה היה בעצם המקום הראשון שלנו שאנחנו נתקלנו בחיים האמיתיים ואני חושבת שחלק ניכר של אנשי אלתא היום הם המובילים של פרויקט לביא. מאז זה כבר 30 שנה אני עובדת באלתא, אני התעסקתי בכל מיני דברים, תחומים שקשורים לעיבוד מכ"מים, זה המקצוע שלי היום ואת המקצוע הזה למדתי פה באלתא, כי הייתי מתמטיקאית טהורה, לא ידעתי שום דבר מהחיים הפרקטיים מבחינת תעסוקה ולמדתי פה המון דברים.

מה שמאוד טוב באלתא שאתה יכול לבחור מה אתה רוצה לעשות, זו חברה גדולה, יש מגוון ענק של בעיות שאפשר להתעסק בהן, שצריך להתעסק בהן, יש בעיות שחייבים לפתור אותן, זה לא כמו אוניברסיטה, חייבים, אין דבר כזה. ואני מרוצה. תודה.

שמי עמית אסאגה. עליתי לארץ בשנת 96' בגיל 15 עם המשפחה שלי, לאחר הרבה שנות המתנה באדיס, הבירה באתיופיה. לא עליתי דרך סודן, דרך המבצעים הגדולים, אלא דרך - - -

אחרי שסיימתי לימודי תיכון הלכתי ללמוד הנדסה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים. סיימתי שם הנדסת אלקטרוניקה, אני מהנדס אלקטרוניקה במקצועי. לאחר מכן התגייסתי לצה"ל ושירתתי בחיל האוויר בתפקיד של קצין פיתוח תוכנה וקצין פרויקטים.
לקראת סיום השירות שלי קיבלתי הצעה לתכנית מיוחדת של עמותת 'עולים ביחד', של אדווה. שמחתי, עשיתי בירור מה התכנית ומה אני יכול לקבל מהתכנית ובאמת גיליתי הרבה על עצמי בתכנית ההכשרה שהיא פיתוח מנהיגות תעסוקתית לאקדמאים יוצאי העדה. בעיקר על עצמי, על החזון המקצועי שלי, מה אני רוצה והרבה דברים. תוך כדי התכנית שלחתי קורות חיים לאלתא והגעתי לראיון והתקבלתי ואני כבר קרוב לארבע שנים באלתא עוסק בפיתוח תוכנה במערכות שו"ב למטוסי מכ"מ ואני יכול להגיד שאני מאוד גאה שאני באלתא, מקום עבודה מצוין שיש בו סקרנות והרבה עניין והרבה סיפוק, חברים נהדרים, שבאמת מלמדים - - -

אתה נשוי?

כן, אני נשוי טרי.

מזל טוב. מה השכר שלך החודשי?

השכר החודשי שלי, בפורום הזה אני יכול להגיד?

אם אתה לא מתנגד תגיד.

אני שבע רצון מהמשכורת שלי, בשאיפה להגדיל אותה.

כמה שעות אדוני עובד?

שלחת את קורות החיים שלך לעוד חברות?

שלחתי להרבה מאוד חברות והגעתי לראיונות בהרבה מקומות גם, אבל העובדה שאלתא היא גם חברה ביטחונית שעוסקת בביטחון המדינה, באיזה שהוא מקום אני מרגיש שבמידה זו אחרת אני עדיין חייל.

אבל שם ניסית להתקבל ולא קיבלו אותך?

ניגשתי לראיונות, בעיקר אמרו לי 'נתקשר אליך', אבל לא עבר הרבה זמן מאז שנקלטתי פה. מהרגע שקיבלתי אוקיי מפה, פשוט התחלתי גם לרדת מהאופציות האחרות. אני מניח שכן יכולתי להתקבל גם למקומות אחרים, אבל הייתה לי העדפה להיות באלתא, זה מקום מבוסס וגדול. כן, אני מאוד שבע רצון מהמקום שאני נמצא בו, בשאיפה להמשיך לצמוח, להתפתח מקצועית וחברתית. יש הרבה יתרונות לעבוד פה, גם מבחינה חברתית וגם תעסוקתית.

איך אתה מרגיש פה, במעורבות שלך בתוך העבודה, חברים?

יש ימים באמת שאני מרגיש יותר ויותר עמוק בתחום הזה שאני עוסק בו, בפיתוח תוכנה, אני מעורב בהרבה פרויקטים. גם הנושא של קהילה קרוב ללבי. מאז התיכון אני פה ושם כשיש לי זמן אני מתנדב, נותן קצת מעצמי לחברה וגם פה נותנים לי את ההזדמנות ואת הזמן לעשות את זה.

חשוב מאוד לתת הרצאות דווקא על הסיפור האישי שלך, איך הגעת לפה, כמודל לחיקוי.

אני אספתי, כמו שאמרתי, את כל העובדים בקהילה האתיופית ואנחנו מנסים לפתוח פרויקט לקהילה האתיופית, האקדמאים, והם שותפים לפרויקט הזה.

כן, וזה מאוד חשוב לנו, בעיקר אנחנו העולים, שבהרבה משפחות חסר המודל לחיקוי של אחד שהצליח ובעקבותיו הולכים הקטנים. אין את זה להרבה, לצערנו, לכן אני עושה ככל יכולתי כן לשמש דוגמה לאחרים ואני שמח שאלתא מאפשרת לי לעשות את זה.

שמי דבורה קוגן ואני עובדת באלתא כמעט 20 שנה. עליתי בשנת 61ק עם בעלי ועם שני ילדים קטנים. אחרי זה הייתי באוניברסיטה בתל אביב, בקורס שבו למדו מהנדסים עולים שפה מקצועית, בעיקר כזו שתאפשר להם להתקבל ולהתחיל לעבוד בארץ. אחרי זה עבדתי בחברת קטנה בתל אביב, אבל גרתי ברחובות והנסיעות היו ארוכות והתחלתי לחפש עבודה אחרת, ובשנת 94' התקבלתי לאלתא. פה נחשפתי לעולם שלם של אנטנות ומעגלים ורכיבים - - -

כמה שנים היית בחוץ לארץ כבר מהנדסת?

בחוץ לארץ אני סיימתי לימודים בגיל 22 ועליתי ארצה כשהייתי בגיל 29, אבל היו לי שתי לידות אז לא כל הזמן עבדתי, עבדתי וחלק מהזמן ישבתי עם הילדים בבית.

והקורס היה של משרד הקליטה?

הקורס היה של משרד הקליטה. אני לא זוכרת בדיוק את שם הקורס, אבל זה היה קורס מאוד טוב, הוא נתן באמת הרבה, הוא נתן גם התחלה טובה בלימודי עברית ואחר כך כשבאתי לאלתא, אז פה למדתי הרבה יותר עברית ממה שכל אולפן יכול לתת, כי פה גם נחשפתי ליותר מעגלים וההבדל בחברה שהם כמו משפחה ובמשפחה הזו רכשתי חברים חדשים, כשאחד מהם אפילו היה חבר בוועדת האלקטרוניקה באקדמיה ללשון עברית, למדתי המון מילים חדשות, לא בטוח כמה הן שימושיות, אבל עדיין. חוץ מזה גם אפשר להיעזר באנשים אחרים גם מבחינה מקצועית וגם לקבל ייעוץ והכוונה בהרבה מקרים, כי החברים שלי מאלתא אני בקשר מעבר למה שנוגע לעבודה.

עם הזמן התקדמתי פה גם מקצועית, כי אלתא הרבה מאוד משקיעה בעובדים. היא מביאה מרצים בשביל קורסים מקצועיים וקורסי העשרה פה והשתתפתי בהרבה מהקורסים האלה. התחלתי כמהנדסת תוכנה, אחר כך הועברתי לפרויקט החלפת ציוד מיושן בציוד מתקדם באלתא, דווקא פה גם קיבלתי ייעוץ והכוונה ממחלקת כוח האדם שלנו, כי רציתי לגוון מקצועית ועברתי לניהול איכות תוכנה. היום אני אחראית על בקרת איכות בכמה פרויקטים מורכבים וזו עבודה מאוד מעניינת.

איך את מסבירה שהצליחו לזהות את הפוטנציאל שיש בך? אני רואה שעלית, מי עקב אחרייך ביכולות שיש לך? יש מעקב מקצועי, או שהזמן עושה את שלו?

קודם כל פעם בשנה יש שיחה אישית עם העובד ואז כל אחד אומר את מה שיש לו על הלב, שני הצדדים, וזה עוזר מאוד. חוץ מזה אני חושבת שגם מאוד רציתי לעבוד בעבודה מעניינת ולמצוא את עצמי פה וגם המנהלים שלי עזרו לי מאוד. גם כוח אדם, אני צריכה להגיד, שכוח אדם באלתא, אני ממש מודה לאנשים שלהם, כי הם תמיד עזרו והציעו לי ותמיד היה לי קשר הכי טוב. אני חושבת שבגלל זה, כי החברה השקיעה בזה המון.

יש לנו באלתא, כשאתה רוצה להיות מוביל בעולם ויש לך כל כך הרבה עסקים וכל כך הרבה פרויקטים, אז יש פה שילוב יוצא מן הכלל בין עובדים צעירים ועובדים ותיקים וכל אחד מקבל ובסוף הקידום של העובד הוא על פי היכולת שלו והרצון שלו ואתה יכול למצוא אנשים שהם צעירים מאוד ופתאום מובילים פרויקטים אדירים, פרויקטים של מאות מיליוני דולרים, כי הם - - - זאת אומרת פה נותנים לאנשים את ה - - -

בוחנים את זה אחת לשנה וזו התשובה.

כן, בוחנים אחת לשנה וגם רואים, אם בן אדם עם יכולת, דוחפים אותו ונותנים לו. זה לא כמו מנהל מחלקה בבית חולים, הוא לא נהיה מנהל מחלקה עד שמנהל המחלקה הקודם לא פורש, או חלילה לא יודע מה קורה לו.

או שבורחים לבית חולים אחר.

אני מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, למדתי במכללה האקדמית בבאר שבע. נשוי ואב ל-2. אני גר במיתר. המסלול שלי היה, אני אתחיל מהצבא, חיל האוויר, שירתתי בטייסת עם משימות כאלה ואחרות וסיימתי את הצבא וחשבתי, אם כמו כל החברים ללכת לאגור את הכסף, לעבוד, כסף וללכת לטיול, כמו כולם, אני העדפתי ללכת ללמוד וככה הגעתי לבאר שבע. סיימתי את הלימודים ב-2005, התחלתי לעבוד במשרה ראשונה שהיא לא כל כך מכניסה אבל צריך את זה בשביל הרקורד, עבדתי בחברת יאני, חברה להנדסת חשמל, בתור מתכנן חשמל, ובגלל שזה היה פרויקט קצוב בזמן, בעצם אם לא נפתח עוד פרויקט אז אתה לא יכול להמשיך. לא נפתח עוד פרויקט ומצאתי את עצמי ללא עבודה.

התחלתי בתהליך של חיפוש עבודה, בין לבין שמעתי על פרויקט של 'עולים ביחד' דרך ידידה והגשתי לשם בקשה, התקבלנו, עשינו סדרה של מבחנים, ברגע שמצאו אותנו מתאימים התחלנו בתהליך. לא ציינתי שאני בעצם יליד הארץ, אני לא נולדתי באתיופיה, אבל בוא נאמר ככה, ב'עולים ביחד' גם למדתי להכיר גם את עצמי יותר טוב, בעזרת כל החברים. הוא דיבר על מנהיגות וזה, זה גם בנה אותי במובן הזה. דרך 'עולים ביחד' נפתחו לי דלתות. זה לא שהם עשו את זה בשבילי, אלא אני עשיתי את זה בשביל עצמי. הם פתחו לי את הדלת, הגעתי למקומות והכול היה תלוי בי.

איך שמעת עליהם?

דרך ידידה ששמעה על הפרויקט וכך הגעתי לשם. כבר ב-2006 עבדתי ב - - - שם גם היו לי אופציות לבחירה, ניגשתי לכמה מקומות, הייתה לי אופציה לבחירה, שזה לא תמיד טריוויאלי. עבדתי בתנה תעשיות, זה תמי 4, מי שמכיר, בתור מהנדס ייצור, עם מעורב בפיתוח, פרויקטים מתקדמים, אבל בוא נאמר שזה לא מה שאני מכיר כאן. ב-2009 הגעתי לאלתא, בדצמבר אני 4 שנים פה ועוד פעם, הייתי רגיל לדברים שהם - - - דיברו כאן על פרויקטים גדולים וכאלה, אז אני רואה את זה, אני אחראי על תת מערכת בתוך פרויקט וכבר התקציב בפרויקט עצמו הוא הרבה יותר גדול ממה שעשיתי בדברים האחרים. אז זה גם נותן לנו את הביטחון לדעת לעבוד, גם כל מיני דברים כאלה ואחרים.

באלתא, חוץ מהנושא של העבודה יש לנו כמה דברים שאנחנו גם משתתפים, במעורבות חברתית, כמו שציינו כאן, חלקנו כאן משתתפים בפרויקטים של עזרה ומתן סיוע לסביבה כאן ובנוסף לזה, יש לנו כאן שני נציגים מקבוצת הכדורסל של אלתא. מעבר לזה יש גם את הפעילות החברתית הענפה הזו, שאלתא בעצם נותנת לנו את המעטפת הזו וזה בעצם מה שעושה כיף לבוא לעבודה. אנחנו באים לעבוד וגם משלבים את הדברים שאנחנו מביאים מעצמנו.
זהו. אני מאוד מרוצה. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.

קנית אותי עם קבוצת הכדורסל. ספורט, ברגע שהוא משולב - - - אבל חשוב מאוד שדווקא אתם, החבר'ה הצעירים והמצליחים של העדה, להעביר את המסרים האלה, תלכו כמה שיותר באמת לבתי ספר, במקומות בחינוך הבלתי פורמלי, ללכת ופשוט לדבר עם אותם הילדים ולהראות להם שיש סיכוי, שצריך להתאמץ ולעבוד קשה, אני בטוח שעבדתם קשה, ואפשר, שיש הזדמנויות. זה לא נכון ישר להגיד 'אני מהעדה ואף אחד לא ייקח אותי לעבודה ושום דבר לא יקרה'. אתם, אלה ששברתם את תקרת הזכוכית ושתמשיכו לשבור, תראו לאחרים, זה מאוד חשוב.

שלום, אני עורך דין, למדתי בקריה האקדמית בקרית אונו עם שרונה, חברה ללימודים. הגעתי לאלתא, מאז שסיימתי התמחות בבית משפט והייתי לקראת מבחני לשכה ואחד הדברים שאמרתי לשופטת שלי, אחרי שנה שראיתי התנצחויות ודברים מול אנשים, אני לא כל כך בשל נפשית ומורלית להתנצח ולהתנגח. ואז עשיתי חושבים ואמרתי שנצא לחפש מקום עבודה שהוא גוף גדול, יותר מייצר למדינה ולא יוצר חיכוך בין אנשים ואז למעשה דרך מכר העברתי קורות חיים פה ללשכה המשפטית ומשם כבר אני כאן קרוב ל-4 שנים.

המסלול שלי מתחיל בזה שעליתי בסוף 1984, יחד עם אחי. אחרי שעלינו התחלנו מסע חיים, את כל המסגרות, וכמובן אפרופו ספורט, אני אומר שספורט הוא בדמי ובנפשי והוא משהו שעיצב לי את הדמות ומשהו שנלווה אליי והראיה - - -

יש לך שותף, היושב ראש שלנו.

לשמחתי הרבה אני נמצא במקום שמאפשר לי, נותן לשלב דברים, דרך זה בעצם יוצר תלכיד של אנשים וגילוי נאות, יש פה מגוון עצום של אנשים מתחומים שונים וידע עצום ובמקביל מאוד אנושיים, סביבה נעימה שאפשר לשתף, לתת ולקבל, שזה מעל ומעבר.

מה שאני כרגע עושה כאן זה מנהל חוזה, אני מטפל בעיקר בהתקשרויות מקומיות באלתא, כולל גורמי חוץ.

מה עוד רציתי לומר? כמובן ציינתי שעליתי ב-84', התחנכתי פה לבד במסגרות מגוונות, דתי, חילוני, ומכל מקום ינקתי ולקחתי דברים שטובים לי, פחות טובים לי, וככה בעצם התחסנתי והתחזקתי, וכמובן המטרה, אני אגיד לך שרציתי ללמוד חינוך גופני ולראיה עשיתי מכינה בווינגייט, אבל ככל שהתקרבתי לזה השתכנעתי שאני לא, כי יש הבדל בין לעסוק בפעילות גופנית - - -

לא טעית.

בין פעילות גופנית ובין להעביר, שזו מתודיקה שונה. משם הגעתי לקרית האקדמית, באמת למדתי משפטים, אחרי הלימודים עשיתי התמחות, אחרי ההתמחות עשיתי מבחני לשכה, הסמכה, ואני הנני כאן.

יפה מאוד.

בסך הכול ראיתם את הנתונים, יצא התקשרויות בינלאומיות 1.2-1.3 מיליארד דולר, יש מבחר קטן מאוד של עורכי דין, וגם היא עושה התקשרויות עם לקוחות וגם עושה התקשרויות עם ספקים. זאת אומרת ה-1.2 אחר כך מתורגם לעוד עבודה עם ספקים ועבודה עם זה ובסך הכול יש פה עבודה,הייתי אומר שבממוצע לכל עורך דין יש מאות מיליוני דולרים שהוא מתעסק בהם, גם כקונה וגם כמוכר. אתה עושה לשוק הבינלאומי, גם קונה ומוכר, זו עבודה אתגרית ביותר, עבודה משמעותית ביותר ועבודה טובה בסיכומו של דבר תורמת לך בסוף לחוזה הטוב. בסוף אני תמיד אומר, החוזה הטוב זה החוזה שאף פעם לא פותחים אותו, אבל לפחות הוא ממצב אותך ומביא לך את העסקה הכי טובה וזה חשוב מאוד.

נותנים לכם להתנהל בצורה עצמאית מול הגופים האלה, או שהפרקליטות עדיין - - -?

לא, עצמאית לגמרי. הפרקליטות בכלל לא מעורבת אצלנו. אנחנו לא נמצאים תחת ה - - -

לא, בדרך כלל בעסקאות הגדולות הם אלה שמלווים.

לא, אנחנו מנהלים את זה בצורה עצמאית לחלוטין.

הם מנהלים את זה עצמאית והם מנהלים טוב, לפי הפעילות.

מנהלים את זה לבד, עצמאית, מדווחים כמובן לרשות החברות על כל העסקאות, אבל כל החוזים, החוזים עם הלקוחות וחוזים עם הספקים שלנו, אנחנו מנהלים בצורה עצמאית לחלוטין. כמעט לא מקבלים תמיכה מהמדינה.

יש איזה שהיא שותפות של המדינה בחברה?

היא הבעלים, זו חברה ממשלתית. בדירקטוריון יש דירקטורים חיצוניים. זאת אומרת היום מדינת ישראל לא משקיעה בחברה, אנחנו משקיעים מרווחים שלנו, מהכספים שלנו. המדינה רק מושכת דיבידנד ומנהלת אותנו דרך רשות החברות ברמה של שותפות בדירקטוריון. לכן אמרתי ש - - -

זאת אומרת אין השקעה חיצונית?

אין כלום.

אבל הם חברה רווחית שמרוויחים כסף. דווקא הם אלה שתורמים למדינה. זה מודל שהוא בסדר גמור.

אנחנו חברה רווחית. תראה, כשעושים 10% מפרויקטים במדינה, אז אתה מתמודד במדינת ישראל מול חברות פרטיות במשרד הביטחון ואתה לא זוכה לשום העדפה. כשאתה מתמודד בעולם אתה נמצא בחיסרון, בגלל שאתה בא לפעמים מישראל. אנחנו לא מרוויחים שום שקל שלא בזכות. יש גם פרויקטים שאנחנו מקבלים ממדינת ישראל, פרויקטים שהתחרינו בהם ופרויקטים שמדינת ישראל הבינה שהפתרון הכי טוב זה לקנות מאיתנו ומערכת הביטחון היא מערכת שנשענת ברובה על כספי אשראי אמריקאי והחוקים של כספי אשראי אמריקאים זה שהם צריכים להוציא את הדברים בארצות הברית ולמרות זאת כמעט כל דבר שהיא יכולה לקנות מאלתא, היא קונה מאלתא. אין פה סובסידיה כמו רכבת, אין פה כלום, מהמדינה, יש רק one way, כסף שיוצא מהחברה לתשלום דיבידנד לממשלה או כתשלום מיסים למדינה.

אתם צריכים ללמד את האחרים לעבוד כך.

תראה, אפשר להגיד - - - איך אומרים? זה כוח מבצעי. זאת אומרת אם אתה לא ככה, אתה לא שורד, אתה פשוט נעלם. אתה לא יודע לשרוד, אתה לא יכול להביא פרנסה. עובדים מבינים את זה וזה חלק מהגנים של הארגון. כל אחד נלחם על העסקים, על להביא - - - חלק מהדברים שאנחנו עושים, שתבינו איזה הקרבה העובדים שלנו עושים, חלק מהעסקים זה שאתה צריך לעשות הדגמות ללקוחות וחלק מהלקוחות אומרים לך שתדגים את זה, לא יודע, באיזה חורים נידחים בעולם ונסעו מהנדסים, דוגמה רק, והלכו להדגים מערכת במקום שהטמפרטורה בצל היא 50 מעלות, ולא היה צל באותו מקום.

הלוויינים בקזחסטן.

ואותה מערכת, אחר כך הביאו אותה למקום שהיה קר, אז היה מינוס 20 מעלות. הלקוח אומר, 'אני לא הולך לשם', הוא קופא, האנשים שלנו הולכים. וזה מהנדסים ואנשים שיוצאים, כי מבינים שזה חשוב, כי זה מביא עבודה, זה מביא פרנסה.

אתה צריך לפתח סוג של מעילים שאפשר לעבור מאקלים - - -

חברים, בואו נשמע עוד את העובדים. נשמע את יגאל.

כמו שאמרתי, קוראים לי יגאל אברוצקי, נולדתי בברית המועצות, בגאורגיה, סיימתי אקדמיה לטיס עם תואר שני לאחזקת כלי טיס ועליתי לארץ ב-94', תוך כדי ניסיתי לשחזר גם רישיון טיס, לקח לי הרבה שנים ואחרי ניסיון לא כל כך טוב להתקבל לחברות תעופה ישראליות מהשמים ירדתי מתחת למים, גידלתי פה דגים חמש שנים, בסופו של דבר גם עם זה הצלחתי, מכירים אותי לא רק בארץ בתחום הזה, גם בחו"ל ובסופו של דבר ב-99', זה גם חלק מעזרה לקליטת עלייה, בתעשייה האווירית, אחד ממנהלי הפרויקטים בבדק התקבלתי לתעשייה האווירית. בדיוק הייתה תקופה שהפרויקט נסגר מסיבות פוליטיות, הייתי מתחזק את הפלטפורמה הזאת, אחרי שנפרדנו עברתי לעבוד באלתא. היום אני במעמד של מנהל טכני בפלטפורמה שראיתם אותה, שלטעמי היא הכי יפה והכי מתקדמת בעולם, אין לה מתחרה בתחום שלה וביכולות שלה ואני גם מטיס את הפלטפורמה בזמן נסיעות.

למרות שנסגר לנו הפרויקט שהוא אמר, לא רק שלא פיטרנו עובדים, אלא גם קלטנו עובדים שהתעסקו בפרויקט בתוך אלתא על מנת להמשיך וברבות הימים פיתחנו מטרות - - -

כמו שנסים אמר, היום ההצלחה זה באמת גנים באלתא פה ומי שמתקבל לעבוד פה הוא מיד מרגיש את זה וקולט את זה, שאם אתה לא משקיע ולא תורם לחברה אז החברה לא מתקדמת. יואל יודע שפה העבודה היא כזאת שאני לדוגמה נמצא יותר בחו"ל מאשר בבית, וזה חלק מהעניין, שאם רוצים להצליח אז צריך להשקיע. רובם כך.

שלום לכולם, עליתי ארצה מאוקראינה ב-2001, במסגרת תכנית סל"ע של הסוכנות היהודית. הייתי בת 17 ולאחר מכן התנדבתי לצבא, הייתי חיילת בודדה, עליתי לבד, ללא משפחה. כשהתגייסתי הייתי חיילת בודדה, סיימתי את הצבא והשתחררתי כקצינת קישור של פיקוד העורף, ב-2006, לאחר מכן התחלתי ללמוד תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול, ושנה שלישית של התואר הייתי במסגרת של תכנית עתידים לתעשייה ובשנה שלישית של התואר אנחנו צריכים למצוא חברה מאמצת. במקרה אצלנו היה יריד תעסוקה במקום הלימודים והגשתי קורות חיים, אמרו לי 'אלתא? אין מצב שתתקבלי לשם. איפה את ואיפה אלתא'. אמרתי למה לא? ננסה. הזמינו אותי לראיון, התקבלתי כסטודנטית. אחרי שסיימתי תואר ראשון התקבלתי לכאן כעובדת, מאוד מאוד רציתי. אני מאוד מרוצה.
אחר כך התחלתי ללמוד והשנה סיימתי תואר שני גם בהנדסת תעשייה וניהול. במהלך העבודה שלי כאן אני גם התחתנתי וגם ילדתי השנה בת. בגלל שאני לבד בארץ, סתם דוגמה קטנה, אם אנחנו כבר מדברים על אלתא כמשפחה, אז כשהכנתי רשימות לחתונה, אמרתי את מי אני עכשיו מזמינה, את אמא, את האח, אמא מחו"ל, אח שלי גר בארץ, מה עכשיו? אז הזמנתי את כל התחום שלי באלתא וכולם הגיעו. אחד אחד הגיעו, עשו לי שם שמחה מאוד מאוד גדולה, הייתי מאוד מרוצה שאני לא לבד, אלא יש לי משפחה גדולה.

היום אני מהנדסת תעשייה וניהול כאן, עובדת בתפקיד תכנון ובקרת פרויקטים, במערכות מודיעין, חלל ומכ"מ. זהו. אני מאוד שמחה שאני כאן.

איפה את גרה?

אני גרה בבאר שבע. ואני לא מוותרת על העבודה.

דרך אגב, איך ההתניידות של העובדים?

60%-70% מהעובדים, אנחנו מסדרים להם הסעות שמביאים אותם לפה ב-7:30 ומפזרים אותם ב-16:30. לחלק מהעובדים יש שעות נוספות, חלק אחר באים עם הרכבים שלהם, חלק נוסעים עם רכבים של המפעל וחלק הרכבים שלהם, שהמפעל משלם להם. אחד הדברים שדיברנו בזמן המלחמות, על מתיחויות וכל התהליך הזה של הסעות ו - - -

צריך להביא אותם - - -

צריך להביא אותם ולשמור עליהם ולהגן עליהם. זה היה תהליך לא טריוויאלי.

יפה.

שמי שאטו, אני בן 33, נשוי פלוס 2, עובד בתעשייה האווירית בכלל משנת 2004, התחלתי כמאבטח, בכניסה למפתן והיום אני עובד כקצין ביטחון.

קצת רקע לפני זה, שירתתי בגדוד ושם התפתחתי, עשיתי קורס פיקודי בצה"ל וכמובן שילבתי עם העבודה, כמו שאמרתי בהתחלה, כשהתחלתי ב-2004, למדתי תואר ראשון וסיימתי תואר ראשון בקרימינולוגיה ואכיפת חוק במכללה בראשון ובשנת 2009-10 סיימתי את הלימודים וביקשתי את התפקיד הנוכחי, אם אתם זוכרים, אז הייתה הנפילה של כל הכלכלה, אז התבשרתי שאין לי תקן ושאני צריך לעזוב. עזבתי את החברה והתקבלתי למקום אחר. לא הייתי מרוצה, התקבלתי לשירות בתי הסוהר. לא רציתי, לא היה לי טוב, הרגשתי שאני יכול לתרום הרבה יותר, גם לעצמי וגם לחברה וביקשתי לחזור לתעשייה האווירית. אחרי תקופה של שנה, עם הרבה נחישות והרבה יוזמה שלי חזרתי, חזרתי לתפקיד של קצין ביטחון. אני מרוצה מהתפקיד.

בעצם התפקיד נותן לך נגישות והתממשקות מול גורמים אחרים, גורמי צה"ל, בשירות, עם קב"טים אחרים, נציגויות אחרות שיש פה ואני חושב שהתפקיד הזה באמת, למי שנכנס בו, הוא תפקיד טוב שתורם גם לפן האישי וגם לאיך אתה מציג את עצמך כלפי חוץ.
חלק מהחבר'ה פה ציינו, אני גם מכיר את הארגון של 'עולים ביחד', השתתפתי בו. באמת זה ארגון שתומך בך ועוזר לך בהתפתחות העצמית שלך.

יש פה את הבוס שלי שהוא באמת מודל לחיקוי מבחינתי. אני אומר את זה, כי לי זה עושה טוב. אז אני בעצם אחראי על כל נושא ה - - - באלתא, על כל נושא מערך האבטחה, שינוע של מערכות בניסויים בארץ, בכל נקודה בארץ כמעט, ושינוע של מערכות לחוץ לארץ. אז אני בעצם את כל התיאום הביטחוני.

אלתא, מרגע שאמרו לי שאני מגיע לאלתא, אמרו לי אנשים 'הלכת למקום בטוח, הכי בטוח בתעשייה האווירית'. באמת. אתה גם מרגיש את זה בפנים, שהאווירה פה היא שונה לגמרי, אתה מרגיש שאנשים תורמים לך ועוזרים לך ורוצים לעזור לך. זו לפחות התחושה שלי וההרגשה שלי כשנקלטתי פה, גם בתחום של הביטחון, החפיפה וההסדרה שעשו לך, זה לבוא ולחבק אותך. אז זה בביטחון, וגם משאבי אנוש. שאלת אותי 'איך אתה מרגיש פה? עוזרים לך?', עצם השאלה שלך זה כבר טוב, זה כבר רתם אותה, גם אותה וגם אותי אליה, כי אני מרגיש שבאלתא אני מקבל הרבה סיפוק וגם יש תכנית כמו שהחבר'ה פה ציינו, תרומה לקהילה, אני חלק מהאנשים בתכנית הזאת, ואנחנו מקווים שזה ייצא לפועל, ובאמת, כמו שציינת, להיות מודל לחיקוי לאחרים. כך אני מרגיש בעצם, שאפשר להיות מודל לחיקוי לאחרים ולתרום לאחרים. תודה.

בסיפור הזה יש גם נחישות.

אני יליד הארץ, יליד דימונה. את לימודיי סיימתי ב-97' באוניברסיטת בן גוריון, הנדסת חשמל, כעתודאי בעצם ומיד אחרי העתודה הצבאית העבודה הראשונה שלי הייתה באלתא ומאז אני פה. למשפחה הזאת שנקראת אלתא הגעתי, והאווירה המשפחתית פה זה משהו שצריך להבין כי אני מדבר עם אנשים מבחוץ ואנחנו קולטים אנשים מבחוץ ואנשים שמגיעים לפה מרגישים שהם מגיעים באמת למשפחה. דיברו פה על קידום ואיך מתקדמים, בן אדם פה שרוצה לעשות משהו, לא מונעים ממנו. כמו בן שאתה מגדל ואתה אף פעם לא עוצר את הבן שלך מלהתקדם, אז אותו דבר. זה מה שאני מרגיש פה. בכל הזמן שהייתי פה כמעט כל מה שרציתי לעשות כדי לקדם את הטכנולוגיה ואת מה שאני עושה נתנו לי.

היום אני עוסק בפיתוח של מערכת אנטנות אקטיביות בתדר גבוה לשלל פלטפורמות ומשמש בתור ראש תחום במיקרוגל, במפעל בתוך אלתא. זהו.

הבאנו אותו שתדעו שיש גם צברים. הוא בחור צעיר שהתקדם והוא מודל לחיקוי והוא עושה דברים שאחרים בעולם היו מתקנאים לו, כי הוא מקדם נושאים.

אדוני המנכ"ל, יש לצערנו מצב בפריפריה, המצב שלהם לא יותר טוב מאשר עולים חדשים שאין להם איך ומה. אז אני שמח שהוא מגיע ממקום שהוא מצליח, ברוך ה'.

אני רוצה לשאול שאלה. כמה משרות נפתחות כל שנה? אם אנחנו מדברים על ניסיון להביא יותר עולים, או לעזור לחרדים, או משהו כזה, כמה?

בעיקרון יש לנו בערך כ-100-120 עובדים בשנה, זה בא לכסות את הפרישה הטבעית שקורית באלתא, אנשים שיוצאים לפנסיה.

ואם יש פרויקטים.

כן, יש פרויקטים ואנחנו קולטים 100 ומשהו עובדים.

צריך שהבוס שלך ידאג להזרים קצת כסף.

יש לנו קשרים עם מערכות החינוך השונות, עם אוניברסיטאות, אנחנו מנסים את מרבית העובדים לקלוט כעובדים אקדמאיים, לא שחלילה עובדים אחרים הם לא חשובים, אבל אנחנו אומרים שעובדי ייצור בצורה מסיבית אנחנו נסמכים על קבלני משנה. לכן יש לנו קשר. כל העובדים פה, אתיופים, חבר העמים, אנחנו לא עושים להם - - -

יש פה גם חרדים במקרה?

כן.

היית מביא נציג אחד, שנראה.

העובד המצטיין השני, הוא אמר, חרדי.

יש חרדי שקלטנו, תראה אם הוא נמצא. בחור שנקלט לאלתא, קיבל הכשרה באלתא, זאת אומרת הוא בא כמעט בלי כלום, בלי שום רקע, לימדנו אותו באלתא, הוא צמח באלתא והתוצאה שהוא בהמשך הדרך צמח והפך להיות מצטיין שקיבל תעודת הצטיינות אצל הנשיא והגיע לרמה של הנשיא. חוץ מזה יש לנו בית כנסת פה בתוך החברה, שעל חשבון זמן העובד אנשים מתפללים גם שחרית וגם מנחה וגם ערבית, משהו כמו 500-600 עובדים.

בית הכנסת הכי יפה באשדוד. לדוגמה, יש עכשיו באחת מנחה ובשתיים מנחה.

מהתקציב של משרד הדתות?

קודם כל באלתא אנחנו עושים משא ומתן - - - קודם כל יש לי קצת רקע, יש לי שתי בנות שהן חרדיות, אחת גרה בעציון ואחת גרה בקרית ספר.

עדס זו משפחה של גדולי ישראל.

אני רוצה להוסיף חצי מילה לגבי החרדים. יש לנו נשים חרדיות, מספר גדול של נשים של תוכנה והן כנראה הכי טובות שיש באלתא.

יש כרגע חרדיות באלתא שעובדות בבדיקות תוכנה, הכשרנו אותן.

מה שאני רוצה, ברשותכם, אנחנו חברה שמוצבת כחברה עסקית ביטחונית שם דבר בעולם. שם דבר. זאת אומרת אתה מסתכל על מטוסי המשימה שלנו, על מערכות המכ"מ שלנו, ארבוס הגדולה, בואינג הגדולה, באים ומתחככים איתנו, זו חברה שמוכרת ב-70 מדינות, מוכרת למעלה ממיליארד דולר, נמצאת במגמת עלייה והיא חברה ממשלתית. תמיד לחברות ממשלתיות יש כאילו תדמית כזאת, לנו אין בררה כי אנחנו עושים 90% יצוא, אנחנו חייבים להצטיין בצורה עסקית וההצטיינות בצורה עסקית זה סם החיים.

איך משפיעה עליכם ירידת הדולר?

דיברנו על זה בהתחלה. חבר הכנסת מיכאלי, אל תדאג, החברה מרוויחה, אל תשכח.

הייתי אצל בנט לפני פחות מחודש, שלושה שבועות, הדולר ירד, הוא אומר, טוב, כל מיני תעשיינים וזה וזה, מה זה זה? אז זה אמר לו 'תוריד לי מיסים', זה אמר לו 'תוריד לי זה', אמרתי לו, 'תראה, מה, תוריד מיסים, אז תפגע בעובדי עירייה, תוריד זה, זה', אמרתי לו, 'תעזור לנו להביא עבודה למדינת ישראל', אמרתי לו, 'תעזור ונכניס כסף למדינה. יש לנו פה שני פרויקטים שכל אחד מיליארד דולר. מיליארד דולר', אתה יודע כמה מקומות עבודה זה? זה יותר מתקציב, פה אנחנו צריכים תמיכה פוליטית, כי הפוליטיקה כשאתה מתחרה אז הם מביאים את כל התותחים וכל זה, צריכים פה זה, יביא יותר כסף ולא יעשה ויכוח, אם אתה מוריד מיסים או שאתה מעלה זה ו - - - למרות כל הירידה בשער הדולר אנחנו רווחיים. ב-2013 אנחנו עוד רווחיים. העשייה הזאת נעשית בעצם על ידי המרקם של העובדים, שמחוברים לחזון של החברה, שמאמינים בעשייה בחברה ונרתמים פה לעשייה בחברה. העובדים שלנו זה מרקם של האוכלוסייה שנמצאת במדינה, זה מרקם של האוכלוסייה שנמצאת בתוך הסביבה שאנחנו עובדים ולכן הטיפוח של העובדים והחיבור שלהם לחזון והחינוך שלהם לציונות והחינוך שלהם לתרומה לקהילה זה חלק מהעשייה. בסוף, אני ככה מאמין, חברה ערכית היא נהיית חברה עסקית יותר טובה.

אנחנו מאוד מאוד מקפידים על החינוך לערכים, למרות שאתה אומר, מה, זה לא בית ספר, אבל החינוך לערכים בסוף הופך את החברה לעסקית הרבה יותר טובה. כי עובד שמבין שהוא עושה את זה בהתאם לחזון, שהחזון הזה שראיתם פה, כשתצאו במסדרון אתם תראו שהוא תלוי בכל המסדרונות והוא חלק, העובדים מחוברים אליו.

עשינו כנס לפני שלושה שבועות של גמלאים. אנשים שפרשו לפני 20 שנה מאלתא הם באו לפה בהמוניהם, לא היו מוכנים לוותר. גמלאים, אתה שואל, מה גמלאים יכולים לתרום לך, כי הם כבר פרשו לגמלאות, הוא תורם לך בזה שאתה מקרין לעובדים שלך ולאלה שנמצאים פה, שגם אנשים שעזבו אותך וכאילו אתה לא צריך אותם היום, אתה עדיין שומר איתם על קשר ושומר על הערכים שלך ומוקיר את התרומה שלהם, ולכן העובדים באים לפה.

אנחנו הולכים לעשות בעוד חודש מבצע של להביא ניצולי שואה לבקר באלתא. ניצולי שואה לא מכלל האוכלוסייה, שיש להם קשר למשפחות של העובדים. הוצאנו קול קורא שיגידו מי הניצולים, אספנו את השמות, אנחנו הולכים להוציא ולעשות להם ביקור באלתא, שיראו את ההתפתחות של אלתא. זה יקרה בחודש-חודשיים הקרובים. זה מסר, זה לא איזה פראזה שיושבים ביום שישי בערב ומדברים על ציונות, אנחנו עושים את הציונות, כמובן בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. מה שאנחנו יודעים לעשות, בטכנולוגיה שאנחנו עושים, בהתעסקות שאנחנו עושים וב - - -

ביחס והאכפתיות והכבוד.

זה קידוש שם שמים, לא? בלשון חז"ל זה קידוש שם שמים.

לא, באמת, הם זקוקים לזה מאוד מאוד, היחס.

חברים, אנחנו צריכים לסיים.

אם יש לכם זמן, נשמח לקחת אתכם לסיור קצר, בדרך החוצה, שתראו לפחות את מכ"מ כיפת ברזל.

כמה זמן הסיור?

עשר דקות.

אז אין בעיה.

חברים, באמת תודה רבה על האירוח, אנחנו באמת שמחים קודם כל לראות שאתם חברה ממשלתית וחברה מרוויחה. אני חושב שזה גם מודל להרבה חברות, שאתם גם חברה אינטליגנטית, העובדים שאתם קולטים, וחברה ערכית ואתם מבינים מה זה ערכים ואתם מעבירים הלאה, ואתם באמת נותנים הזדמנות לאותם עולים שבהרבה חברות, אני אומר לכם בוודאות, מקבלים, רואים שם וזורקים את הקורות חיים ופה אתם נותנים הזדמנות. תיתנו כמה שיותר, כי יש גם בקרב העולים הרבה חבר'ה שיודעים ויכולים לתת לטובת המדינה ותמשיכו ככה. יישר כוח, תודה רבה.

אנחנו הולכים לתת לכם שי. השי הוא גם טכנולוגיה, זו תמונה של ירושלים. כתבנו שם למטה, 'ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם', זה ציטוט מיחזקאל.

זה מתאים לוועדת עלייה.

יואל, אני ביקשתי שיביאו חרדי שעובד במפעל. רציתי לדעת איך הגעת לאלתא, מה דחף אותך להיות כאן, מה הרקע.

שמי משה ליברמן. מסלול החיים שלי הוא כמו של כל חרדי רגיל, למדתי במוסדות של חסידי גור, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, התחתנתי בגיל 20, עברתי לגור באשדוד ולאחר מכן למדתי שבע שנים בכולל ומסלול של בחינות של הרבנות הראשית, קיבלתי כושר הוראה לרב.

רב עיר או שכונה?

רב שכונה. ותחילת מבחנים של דיינות. במשך הזמן המצב הכלכלי שלי נהיה יותר קשה והיה צריך יותר והבנתי שמהדיינות לא כל כך תצא לי פרנסה וניסיתי לכוון למקומות אחרים. אז התחלתי ללמוד במקביל ללימודים בכולל במכללה שנקראת 'המרכז החרדי להכשרה מקצועית', שהיה לה סניף פה באשדוד ויש לה סניפים בעוד מקומות בארץ, לקראת תואר הנדסאי תוכנה. למדתי את זה בשילוב עם הלימודים בכולל, שזה לימודים בשעות הבוקר ובשעות הערב.

איזה כולל זה?

כולל הוראה בדיינות.

לאחר שסיימתי את חוק לימודיי התחלתי קצת להתעניין על החברות. אני גר פה, ממש שכן מעבר לגדר של המפעל, מפעל אלתא זה תמיד פה בשכונה יש הילה מיוחדת ויצא ככה ששלחנו כמה חבר'ה קורות חיים, לשמחתי אני התקבלתי מתוך כמה חבר'ה, אני לא יודע למה, אבל - - -

בגלל שאתה מוכשר.

אני לא יכול להגיד על עצמי.

כמה שנים אתה עובד פה?

עוד מעט 11 שנה.

ומה התפקיד שלך היום בעבודה?

אני ראש צוות תוכנה, תוכנת ניהול תצורה של המפעל, יש איזה תוכנה שבה שומרים את השרטוטים של אלתא ואת כל השינויים וכל העבודה.

איפה למדת?

אז זהו, אני הגעתי לפה די חסר ניסיון, נתנו לי באלתא, מיד כשנקלטתי, די הרבה - - -

זה בדיוק כמו בצבא, שנותנים לך את הכלים ללמוד.

כן, בהחלט. נתנו לי קורסים, נתנו לי חונכים והרבה זמן לשבת וללמוד. למדתי איזה שהוא תחום שהוא די חדש פה, כי התוכנה שעבדנו בה והלכו אז לפני עשר שנים בערך להכניס ליישום בתוך אלתא, היא תוכנה קנויה שיש איזה שהיא קופסה שחורה, שהקרביים שלה בתוכה לא מוכרים ועליי נפלה המשימה ללמוד ולצקת על זה עוד איזה שהיא שכבה שאנחנו נוכל להיכנס לנתונים ובזה אלתא ייחודית מכל הלקוחות שלהם. אנחנו גם קיבלנו פרס מחברת סימנס העולמית על היישום של התוכנה בתוך אלתא.

אחרי שנכנסתי לאלתא אז במשך הזמן גם קיבלתי כמה פרסים. חצי שנה אחר כך כבר קיבלתי פרס המנכ"ל ליזמות על פיצוח הנושא הזה של התוכנה ועוד פרסים ולפני שנתיים נבחרתי לעובד המצטיין של אלתא, אחר כך לעובד המצטיין של התעשייה האווירית בתחרות ארצית, אחר כך ייצגתי את כל מגזר הביטחון בבית הנשיא בטקס מאוד יפה שהיה.

כל המגזר הביטחוני.

יישר כוח. אנחנו מעבירים ישר ליאיר לפיד, את כל מה שאמרת.

אל תדאג, מועבר כבר. הכול ישיר.

המומחיות שלי היא לא בנאומים כל כך.

כמה ילדים יש לך?

יש לי 5 ילדים.

איפה אתה גר?

מעבר לגדר.

אני רוצה לציין שפונים אליי עוד הרבה חבר'ה חרדים שמכירים אותי ורוצים גם להשתלב פה ומאוד קשה. מאוד קשה ולא לכולם יש תארים, גם באלתא רוצים הרבה פעמים תואר ראשון או הנדסאי.

אבל יש רצון, אתה אומר, להשתלב.

רצון אדיר. אני מעביר גם קורות חיים ולא תמיד יש מה לעשות עם זה כי אנשים הם חסרי ניסיון והם מאוד מאוד מאוד רוצים להשתלב, רק לא כולם קיבלו את הצ'אנס כמו שאני קיבלתי.

יש לך עכשיו תואר ראשון או מעל תואר ראשון? או שאתה לא צריך את זה כבר?

אני הייתי אמור לשדרג את עצמי לתואר ראשון, אבל אני לא כל כך מוצא זמן לשלב גם את העבודה - - -

תבוא אליי, אני אעזור לך.

תודה רבה.

(סיור בעמותת ידיד)

יונה ביטמן פרלסון, מנהלת מרכז ידיד באשדוד, לא מהיום שהוקם, כי ידיד באשדוד זה היה המרכז השני שידיד הקימה ב-1998, מרכז מאוד מאוד ותיק. אנחנו בהתחלה ישבנו בקצה השני של העיר, היה שם קניון שנסגר ליד חוף הים, ישבנו שם, עברנו לפה, אנחנו פה נמצאים כבר כשבע שנים והעבודה לא נגמרת. אז, יונה, בבקשה, ההצגה שלך.

כמו שרן אמר, אני מנהלת את המרכז תשע שנים. יש פה במקצת, על קצה המזלג, פונים שכרגע נמצאים בטיפול והזמנו אותם. אפשר להגיד ש-75% מפוני המרכז שלנו הם עולים חדשים, עולים חדשים מחבר העמים לשעבר ומרוסיה, אבל יש גם צרפת, יש גם דרום אמריקה, יש אירן, יש קהילה גדולה באירן. יש לנו בערך 3,000 פונים חדשים בשנה, ואני לא מדברת על זה שיש טיפולים מתמשכים וטיפולים מורכבים.

יש ארבעה נושאים עיקריים שהמרכז מטפל, למרות שהוא מטפל בהרבה דברים, אבל יש דברים שהם מאוד מאוד בולטים, זה נושא הדיור, שזה גם משכנתאות וגם דיור ציבורי, אנשים שמתקשים לעמוד בהחזרי משכנתא, מקבלים צווי פינוי, אנחנו מונעים צווי פינוי ועושים הסדרים עם הכונסים. כל הסקציה של דיור ציבורי, קרי גם סיוע בשכר דירה וגם זכאות לדיור ציבורי, גם לחד הוריות, גם לקשישים, גם לעולים חדשים, גם לניצולי שואה.

תחום נוסף שהוא מאוד מאוד רחב וגדול זה תחום ההוצאה לפועל, חובות והוצאה לפועל. זה תחום כאוב ביותר, כי בדרך כלל החובות והוצאה לפועל, יש הלימה של בעלי החוב למצב הסוציו אקונומי שלהם. זאת אומרת אנשים מתקשים לעמוד בהחזרים. יש עוד דברים שגורמים, לא רק התנהלות של אנשים, יש קושי מאוד מאוד גדול של התנהלות של כל תחום הצרכנות מול אנשים כאן, למשל החברות הסלולריות, חברות הוט ויס ממררות לאנשים פה את החיים, כאשר הם לא יודעים לפעמים על איזה חוזים הם חותמים ומסדרים אותם ומסובבים אותם לגמרי ומשפחות קורסות, פשוט קורסות מחובות כאלה קטנים שתופחים.

תחום נוסף זה תחום דיני עבודה, שהוא תחום מאוד מאוד גדול כאן בעיקר משום שרוב העובדים הם עובדי קבלן. חלק גדול מהעובדים הם עובדים יוצאי אתיופיה, כפי שאתם רואים, ולאחרונה יש מתקפה מאוד מאוד גדולה של נשים עולות מאתיופיה שהמעסיקים פשוט מסדרים אותן. מסדרים ולא משלמים להן את הזכויות שלהן, מרמים אותן. יש כאלה שנעלמים והנשים אפילו לא מקבלות תלושי שכר, קשה לאתר. זה פשוט נושא כאוב ביותר, עם מלחמה מתמדת.

יש לכם את רשימת העובדים והעובדות שאתם במעקב אחריהם?

כן. ודאי.

אתם רואים את החוזים, בודקים את החוזים? אם יש כזה דבר בכלל.

זה בדיוק העניין, שעל פי חוק תוך 30 יום האדם שנכנס לעבוד אמור לקבל חוזה עבודה. זה כמובן לא קורה. ב-99% מהמקרים אנשים לא מקבלים חוזה עבודה.

אני מציע שאולי תתארי בשתי מילים רק איך נעשית הפנייה, כדי שזה יסביר.

לפני כן, אני רוצה באופן כללי עוד להגיד. אני רוצה לדבר על הנושא של הביטוח הלאומי, שזה גם נושא מאוד מאוד כאוב, של גישה שאני מבינה שהם עובדים וכפופים לנהלים וחוקים והכול בסדר, אבל לצד העניין הזה צריכים להיות אנשים עם גישה אנושית. יש גופים שמבחינתם כל פונה שמגיע, או כל מטופל הוא קודם פושע, אלא אם כן הוכחת להיפך, ואנשים נשארים פה, חד הוריות יכולות להישאר בגלל איזה שהיא תקלה הכי קטנה, חודש, חודשיים, שלושה בלי הכנסה והילדים רעבים ללחם. היה לי פה מקרה בשבוע שעבר שפשוט אנשים בחדר ההמתנה ראו את המקרה, התחילו לאסוף כסף ולתת לגברת הזאת. בגלל איזה שהן תקלות של התנהלות של ביטוח לאומי מולה. זה עוד נושא כאוב.

ודבר שכבר רמזתי עליו, זה הנושא של צרכנות, שזה נושא מאוד מאוד כאוב, בעיקר לאנשים שלא יודעים לקרוא, על איזה חוזים, מה הם חותמים, חברות סלולריות וכו', והם מנוצלים לרעה.

חשוב להגיד שהמרכז הזה מרכז בשביל ידיד בכל הארץ את הפעילות והניהול של מיצוי זכויות של ניצולי שואה. אנחנו מטפלים הרבה מאוד בסיוע לניצולי שואה, למצות את הזכויות שלהם, ויונה, כשאין לה כל כך הרבה עבודה במשך היום, אנחנו מנצלים אותה גם לנהל את כל הנושא הזה ברמה הארצית.

אני קצת הבאתי כאן כמה מקרים מאוד מאוד גדולים, של אנשים שיספרו לכם. למשל נמצאים פה לבנה ורבקה, שתי גברות, שאני חושבת שהן יכולות לספר לכם איזה מין מאבק הרואי עשינו עבורן מול משרד השיכון. לבנה, אם את רוצה לספר.

הכי קצר. קוראים לי לבנה, אני אמא ל-3 ילדים, חד הורית. התגוררתי עם אמא שלי ז"ל כי אני פוניתי מדירה, כי לא יכולתי לעמוד בתשלומי המשכנתא, עברתי להתגורר עם אמא.

היא בכונס נכסים.

הדירה נמכרה על ידי כונס נכסים וגם נותר חוב של 100,00 שקל, שגם את זה יונה עזרה לנו לפתור מול הבנקים, ועברתי להתגורר שם. במהלך ההתגוררות שלי שם החוק השתנה משלוש שנים שאתה מתגורר עם הקשיש וזכאי להיות דייר ממשיך, זה השתנה לארבע, ואמא שלי נפטרה כשאני התגוררתי איתה שלוש וחצי שנים, חתמתי אבטלה כמעט 11 חודשים, ואז לכל קריטריון היה חסר לי קצת ולמרות כל המצב האקונומי המאוד מאוד קשה שלי, הם לא התחשבו, הם פשוט הלכו על החוק הכי יבש, את לא התגוררת כך וכך, שלא עמדתי בכלום והם פשוט פסלו אותי. בזכות יונה הגענו לבית משפט - - -

למחלקה המשפטית.

למחלקה המשפטית, שעזרה, הגענו לדיונים איתם, השופטת הייתה מאוד לטובתנו.

היא החזירה את זה לוועדה כדי שישקלו את זה שנית.

מה שאומר שמי שאין לו נגישות לבית משפט בעצם יישאר במצב שהוא הולך לפי החוק היבש ולא מקבל.

אבל זה לא חוק, זה מין תקנות.

אלה תקנות ונהלים פנימיים, נכון.

מה גם שזה היה בדיוק באמצע ההתגוררות שלך בבית, זה לא שזה היה בתחילה או לפני. זה תוך כדי.

ודאי ומשרד השיכון לא אישר - - -

אבל לפעמים אין לך את היכולת ואת הכוח ללכת לבית משפט בעצמך.

ועדה ציבורית?

אין, הבעיה הגדולה בציבורית זה שבדרך כלל הם אומרים לך 'מצאנו שאתה לא זכאי'.

לבנה גם, למרבה הצער, לפני ארבעה חודשים, חצי שנה, היא השתתקה בחלק התחתון של הגוף, ורק לפני שבוע היא יצאה מבית לווינשטיין, היא הייתה בשיקום במשך כמה חודשים ואולי זה, במרכאות, המזל שלה מול משרד השיכון, כי עכשיו הם כבר במצב שהם לא יכולים לפנות אותה והם נתנו לה ארכה ובעוד חצי שנה, תלוי מה יהיה המצב שלה, הם יחליטו אם לתת לה את הדירה או לא. אני מקווה שזה לכיוון טוב, אבל היא בבעיה שהיא מתגוררת עכשיו בקומה הרביעית והיא עם קביים. זה לא פשוט.

יש לנו עכשיו שר שיכון מהבית היהודי, אני מאמין שהוא יהפוך את זה לשלוש שנים ואז את תיכנסי לקריטריונים.

כן, הבית היהודי.

חשוב להגיד עוד שני דברים. כמו שאתם רואים, יש פה אוכלוסייה מאוד גדולה של עולי אתיופיה ובעצם זה מתחלק בין הרוב עולים מרוסיה ועולים יוצאי אתיופיה. אנחנו עובדים עכשיו עם קבוצה של עולים יוצאי אתיופיה על נושא בעיות הדיור הכלליות, כי יש בעיות אדירות ואני מניח שאני אביא אותן לפתחך ולפתח הוועדה בקרוב, אבל יש בעיה אחרת, שאנחנו לא נוגעים בה, כי אנחנו לא מתמחים, אנחנו מנסים בכוחותינו הלא מקצועיים בתחום הזה לסייע, וזה שיש פה לא מעט אנשים שיש להם בני משפחות באתיופיה. יש פה כאלה שקיבלו מכתבים שמאשרים את הבאת בני המשפחה ולמרות זאת לא נותנים להם אשרת כניסה. אנחנו מטפלים בזה וזה דבר נוראי.

יש ועדת חריגים של משרד הפנים שהיא צריכה - - -

אבל יש כאלה שיש להם כבר מכתבים. אני מחזיק אצלי מכתבים שמאשרים את - - -

תפנה את זה לוועדה, אנחנו נבחן את המכתבים.

אני אשמח להפנות אליכם, כי המשפחות קיימות, המשפחות מחכות, יש אישורים להביא אותם.

ממי המכתב?

ממשרד הפנים, מרשות ההגירה. אישור להביא אותם. ולא מאפשרים להם לעלות.

יש עוד משהו, זה לא רק כאלה שיש להם אישור.

זה כמו זכאי משרד השיכון, אתה זכאי לדירה, אבל תחכה לדירה.

לא, יש כסף להביא והכול, צריך לראות בדיוק מה הבעיה. תעבירו.

העניין הוא שזה לא רק כאלה שקיבלו אישור. יש כאלה שזה חצאי משפחות.

זה בעיקר, אנחנו מכירים את ה - - -

מה שהטריד אותי זה אלה שיש להם אישורים ולא נותנים להם לעלות.

כן, מכירים אתזה.

יש עוד נושא שהוא מאוד מאוד כאוב, זה נושא שקשור לדיור גם, שנקרא נוהל פירוק זכאויות. נוהל פירוק זכאויות, בעיקר זה בא לידי ביטוי אצל עולים מחבר העמים, שהם משפחה רב דורית, היו מתגוררים יחד ואז הם נטלו משכנתא יחד, כהורים קשישים והצעירים יותר, בשלב מסוים הם עברו תהליך של ישראליזציה, אני קוראת לזה, והם החליטו להיפרד, ואז הם פנו לבנק לסלק את המשכנתא - - -

אז יש להם זכאות.

זה רכיב זכאות, ויש שם מענק מותנה ל-15 שנה, להחזקת משכנתא של 15 שנה. במידה שהם מכרו לפני המענק לא הופך למענק אלא חלק מההלוואה. כשהם הלכו לבנק למכור ולסלק את המשכנתא, אף אחד לא טרח להגיד להם, 'תקשיבו, אתם מסלקים את כספי הבנק, אבל אתם עדיין חייבים כספים של משרד השיכון', של המדינה. לימים, כשאותו קשיש, ויש פה גברת כזאת, ניצולת שואה אפילו, רוצה לקבל הוסטל או סיוע בשכר דירה, כי הם הרי לא שילמו פה ביטוח לאומי מעולם וכו', שולפים פתאום את הרשימה השחורה ואומרים 'אתם לא'. עד שרן לא עשה מאבק, וגם זה, הם אמרו 'טוב, יש פתח, אם היא ניצולת שואה, אז אנחנו נאפשר', אבל הם ידעו כל הזמן שהיא ניצולת שואה. במכתבים היה רשום שמדובר בניצולי שואה.

אני יודע שאתם קצרים בזמן, אז אם יש שאלות או בקשות.

יש לי בעל שהוא חולה אפילפסיה, שקיבלנו זכאות לדיור ציבורי ושם היה רשום במפורש שאנחנו זכאים או לדירה עם מעלית, אישור מרופא, או לדירה קומה ראשונה. משרד השיכון היה שולח לנו דירות לראות, כל הזמן שאמור היה להסתיים התוקף, בקומה שלישית. ואז אני באה אליהם ואומרת 'תשמעו, יש לי בעל חולה אפילפסיה, הוא חולה בכל זמן, בכל מקום, אנחנו לא יכולים להתמודד עם הדברים האלה', זה היה עובר ואז היה סירוב, כשבעצם לא סירבתי לכלום. היו שולחים לי סירוב. לא חתמתי על שום דבר, לא הלכתי גם לראות את הדירה, כי אמרתי להם שאני לא יכולה לעלות לקומה שלישית. הם עשו לי את זה שלוש פעמים ברצף. גם את הכסף של הסיוע בשכר דירה לא רצו לתת לי, עד שעמותת ידיד לא התערב. גם את הדיור לא רצו לתת לי, הורידו אותי משם לגמרי, אמרו ש'את כבר התחלת לעבוד, את לא זכאית. גם אם את עובדת 50% משרה, את לא זכאית' נכנסתי לעמותת ידיד, עוד הפעם אמרתי, 'יונה, זה הולך ומחמיר, אני לא מקבלת דירה, הבת שלי הולכת להיות בת 21, אני כבר לא אזכה לראות דירה', אין לנו את האופציות לדברים האלה, יש לו נכות ולא נותנים לנו כלום. יש לו 100% נכות ורק כשעמותת ידיד נכנסה לתמונה והלכנו למשפט ורצו להעביר את הוועדה, הם אמרו שהם לוקחים את זה בחזרה, אישרו לנו דירה, הביאו לנו דירה בזכות עמותת ידיד ועכשיו הייתה לי תקופה קשה מאוד כלכלית, ושנה וחצי הם החליטו שלא משלמים לנו סיוע בשכר דירה, ואז זה היה סיוע בשכר דירה מוגדל, לא נתנו לנו, לא את זה ולא את זה, וגם על זה הם נלחמים שנקבל רטרו ולא קיבלנו תשובה כבר ארבעה חודשים. אפילו אמרו שזו חוצפה שאני דורשת דבר כזה. הם לא ידעו להתמודד עם זה, הם לא ידעו להכיל את זה. זה היה משהו, שאם עמותת ידיד לא הייתה נכנסת, אני היום - - -
אני הגעתי למצב נפשי ירוד, יש לי מסמכים. אין לך כסף, יש לך בעל חולה ואתה מתמודד עם משהו שהילדים ראו אותו ולא מדברים איתו חודש ימים. ואמרתי להם, 'תיכנסו לבית שלי, תראו איך אני מתנהלת, תראו על מה אתם מדברים'. לא היה למי לפנות. אם לא היה לי את יונה ואת עורכי הדין. אני אומרת שזו עבודת קודש.

ריטה, תודה.

עבודת קודש, ותודה.

בגלל שאנחנו ממש קצרים בזמן, קודם כל אני יכול להגיד, מה שאני רואה כאן, אני שמעתי על עמותת ידיד, אבל כשאתה מגיע למקום ואתה רואה, ואתה רואה את הכמות והערימות של הדפים והמסמכים על השולחנות, אנחנו רואים איזו מלאכה אתם עושים, שזה באמת דבר קדוש ומבורך. אני חושב שלא אנחנו צריכים לבוא, לא לבוא לשאול שאלות, אלא השאלה העיקרית זה איך אנחנו יכולים לעזור, כי אני חושב שאתם ראויים לכך, אנחנו רואים ושומעים על הרבה עמותות, אבל פה בפועל אנחנו רואים מה אתם עושים. אנחנו גם מציעים לכם את הפלטפורמה של הוועדה, כי הרוב בסופו של דבר הם ציבור עולים ואם יש לכם תיקים שאתם רואים, עדיין, אטימות מול משרדים אנחנו בשמחה נפנה מכתבים רשמיים מהוועדה אל אותם הגורמים, בשביל לפתור סוגיות, ואין לי בעיה גם לשלוח אלף מכתבים, רק לעזור לאותם אנשים שנתקעים מול האטימות של המערכת.
רן, תגיד מה אתם צריכים, אם אתם צריכים.

אני אבקש אולי דבר אחד קטן כבודכם. אנחנו הופענו בשבוע שעבר בפני ועדת אללוף, הוועדה לבחינת המאבק בעוני, ומכל הדברים שהיינו יכולים להגיד, ויש לנו לא מעט, בחרנו לדבר רק על דבר אחד וזה על מיצוי זכויות. אנחנו, אחרי הרבה מאוד בדיקות, משוכנעים שיש הרבה מאוד כסף במערכת שלא מגיע לאנשים שמגיע להם. הוא לא מגיע מסיבה אחת פשוטה, לא מספרים להם. לא מספרים, וגם כשמספרים לא עוזרים להם לקבל.

אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש שיהיה מיצוי זכויות, ייצאו במדויק ממשרדי הממשלה בשפות שונות. גם אם עולים נמצאים פה בארץ 20 שנה ויודעים לדבר עברית, הם לא יודעים לקרוא עברית, הם לא יודעים לכתוב עברית.

תוכל למקד אותנו? איזה משרדים ואיזה שירותים, באיזה שפות? ואנחנו ניתן הנחיה, ואם נראה שזה לא עובד, אז אנחנו נזמן אותם לדיון.

בהחלט. חד משמעית. כי אני חושב שזה הדבר הגדול ביותר שוועדה יכולה לעשות. אם הזכויות יונגשו לאנשים בשפה שלהם, אז אנחנו יכולים בהחלט לעזור לאנשים לקחת את עצמם ממקום אחד ולהעביר אותם למקום שני.

אנחנו בשמחה נעזור. נחכה לדרישות ולמסמך.

חשוב לי לומר, ברשותכם. קודם כל תודה רבה לכל הפונים שעזרו לנו ותודה ליונה. אני רוצה להדגיש שמה שאתם רואים פה זה אחד מתוך כמעט 20 מרכזים שיש לנו בכל הארץ, כך שהפעילות של ידיד היא בהחלט ענפה ונוגעת לכל האוכלוסיות.

ואתם נתמכים על ידי הרווחה?

מעט מאוד.

אנחנו נתמכים על ידי משרד המשפטים קצת, משרד הכלכלה קצת, משרד הבריאות קצת, משרד הקליטה קצת ולא על ידי משרד הרווחה. חשוב, אגב, נורא להגיד שבגלל שידיד לא עובדת עם תקציבים גדולים, אין לנו הרבה כסף לכוח אדם, מלבד יונה יש לנו בת שירות שהסכום נמוך, ורכזת פניות, ועיקר העבודה נעשה על ידי מתנדבים, מקצועיים ואחרים, שהם מהמעלה הראשונה. אחד לדוגמה פה, ואיפה יורם? יש לנו חשבת שכר שיושבת פה - - -

אם כבר אתה פונה אליי, צהריים טובים.

30 שניות, גאולה.

30 שניות בהחלט. היה לי סכסוך עם המעביד שלי, כמובן התכתבתי איתו לפני שפניתי אליהם, אני כבר חודשיים בלי שום תקציב שקיבלתי ממנו, אני מתכתבת איתו, הוא אומר מבקשת, ביטוח לאומי גם באיזה שהוא מחסום חוסם אותי, לא נותן לי שום אפשרות. חודשיים בלי תקציב, בלי הוצאה, בלי כלום. שיגעתי את יונה, באה אליה, יושבת על הראש, מבקשת בקשות. פתאום אומרים לי, אחרי שפניתי אליה, פניתי למשרד הכלכלה באופן אישי, בקשת תביעה שבו המעביד שלי הוא נוכל לא קטן, הוא בשוק מוכר מאוד, בעצם האנשים האלה שלא יודעים עברית, אני גם יודעת את החוקים פחות או יותר, מה שיכולתי לדעת, אני מתמודדת עם החבר'ה האלה. הנוכלים האלה, שמו לך אצבע, למחרת אומרים היי-ביי, חוסמים לך את הדלת, אין לך כניסה. על פי החוק מגיעה לי הודעה מוקדמת, מכתב פיטורין. אני פונה בבקשה, 'אדוני, תן בבקשה, סיימנו יפה, אני לדרכי, אתה לדרכך', הבן אדם, 'אני בישיבה', אס.אמ.אס. ברוך ה', אייפון בימינו מסמס לך בלי להרים טלפון, זה מה שאני קיבלתי. עד עכשיו אני מתמודדת במצב כזה, בלי שום - - - עם המכתבים אליהם.

תודה רבה, גאולה.

תעבירו את כל הדברים שאתם רואים שאתם מתקשים ולא מצליחים לפתור ואנחנו נוכל לעזור. אנחנו נשמח לעזור.

תודה. תודה לכם.

תודה רבה לכם.

חברים, תודה רבה לכם, בהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>