PAGE
2
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

24/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 5>
מישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, כ"א בטבת התשע"ד (24 בדצמבר 2013), שעה 11:15

<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
אילן גילאון – היו"ר
יעקב מרגי

>
גבריאל נבון - מנהל אגף תחרות בתחבורה ציבורית ומנהל אגף מטעם ומלח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעל רנצר אלכז - יועצת לענייני נגישות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אורון ריגר - מינהלת תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר אבי רמות - יועץ נגישות, עמותת שק"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד הרצל רבינאן - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד אלי ליפשיץ - מנהל מחלקה בכיר ויועץ משפטי, משרד התיירות

ג'ורדנה רוזמן - מרכזת בכירה, ארגונים ורש"פ, משרד התיירות

עו"ד הדס אגמון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מורן מזור - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שמואל חיימוביץ' - ממונה נגישות ארצי, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

עו"ד ערן טמיר - ריטיינר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

ישראל אבן זהב - רכז תחום נגישות, יו"ר ועדת נגישות, מטה מאבק הנכים

עו"ד יערה קלמנוביץ' - מרכזת פורום הארגונים לנגישות

יואב קריים - מועצה ארצית לשיקום חולי נפש בקהילה

עו"ד עדי מרלה - עמותת נגישות ישראל

אליס גולדמן - תנועת אומ"ץ

דביר לביא - תנועת אומ"ץ

אייל לב ארי

וילמה מאור

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע"ב-2012>

שלום לכולם. את היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות הקדשנו לנושא של מוגבלות נפשית, מוגבלות שבתחום שלנו, בנגישות, הנגישות הבלעדית והיחידה שקיימת היא הנגישות האנושית. בנושא של מוגבלות הנפש, שאני מתעקש וטוען שכולנו בספקטרום ברמה כזאת או אחרת, ההנגשה היחידה היא ההנגשה האנושית. זאת הורדת סטיגמות, יכולת להשתחרר מדעות קדומות ואין הנגשה אחרת. זאת הרמפה האמיתית בתחום הזה. אגב, כמעט בכל התחומים אני חושב שהגורם העיקרי לנגישות הוא הבן אדם אבל בתחום הזה זה פשוט בלעדי. את רובכם ראיתי בכנס ואני מודה לכם.
הנושא שלנו היום היא הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה. אני מבין שלגבי זה לא הייתה מחלוקת.

בזמנו התקיימה פגישה, עוד במהלך כהונת הכנסת הקודמת, והנוסח הזה מגבש את מה שנסגר בזמנו.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אציג את עיקרי התקנות. אנחנו מדברים על תקנות שלמעשה נותנות הנחה מאגרת הרישיון למי שינגיש מונית ספיישל כמונית נגישה. התקנות קובעות שני מדרגים של הנחות, הנחה לבעל מונית ספיישל יחידה שהוא אדם פרטי ויש לו מונית, הוא מקבל חמישים אחוזי הנחה מאגרת הרישיון.

מה גובה אגרת הרישיון?

220 אלף שקלים נומינלי. 240 אלף שקלים.

המדרג השני הוא לתאגיד שיהיו בבעלותו לפחות חמישים מוניות מונגשות והוא ישלם על כל מינית 10,000 שקלים במקום 240 אלף שקלים. הרעיון מאחורי התאגיד הוא פשוט לתת פריסה ארצית.

ישראל, אנחנו פותחים חברה כזאת ואני פורש מהכנסת. שווה.

אני הפסקתי לעבוד. רק בהתנדבות.

תראה איזה פיתויים יש לך.

אז מה? אני עומד בזה.

הרצון של המשרד הוא לאפשר פריסה ארצית או נרחבת ככל שאפשר כדי לתת שירות יותר גדול. הראייה שלנו היא שאם מונית ספיישל מגבעתיים תידרש לקריאה ברחובות - אנחנו גם רוצים לקבוע בתנאי הרישיון תנאי שירות, היינו שיגיע תוך חצי שעה מרגע שקוראים לו – יהיה לו מאוד קשה ליישם את זה. לכן אנחנו רוצים ליצור מצב שיהיו תאגידים, לתמרץ אותם שיהיו תאגידים שייתנו פריסה ארצית ככל שניתן ואז לחייב. גם בדרום ובצפון, מי שקורא למונית נגישה, תוך חצי שעה המונית תוכל להגיע.

אין לנו קנה מידה. סתם אמרתי בהתלהבות רבה שזה נראה מאוד מפתה, אבל השאלה אם אכן כן ולמה זה יגרום. זאת אומרת, למה זה כל כך ישתלם לבעל מונית? אני הייתי הולך למציאות אחרת. הייתי אומר שאני מחייב את הדבר הזה, קודם כל מחייב אותם ונותן להם את ההנחה מראש.

לא. צריך להבין שהשקעה בהנגשת מונית היא מאוד גדולה.

זה מה שאני שואל.

למעשה היא יותר גדולה מהאגרה עצמה. היינו, גם אם היינו נותנים פטור מלא, עדיין העלות הייתה יותר גדולה וזאת נקודה שלא הצלחנו להתגבר עליה, להבין למה בכלל כדאי למישהו לעשות את זה. יש הרבה פניות למשרד.

אם זה עניין של אתגר ומה שאתה אומר נכון, שזה לא משתלם, למה לי לעשות את זה?

זאת הנקודה. היו הרבה פניות למשרד שבכל זאת רוצים לעשות את זה ולכן אמרנו שנאפשר את זה, ניתן את ההנחה המרבית, נגביל את זה ל-500 רישיונות כדי שנראה בתקופת ניסיון מסוימת מה קורה, האם פספסנו ולא עלינו על משהו כי אין רצון שפתאום כל המדינה תוצף במוניות נגישות.

אתה קובע על בסיס גיאוגרפי? איך זה עובד?

לא הגבלנו לבסיס גיאוגרפי.

500 מוניות בארץ שמנגישות את עצמן.

כן.

וזה פותר את בעיית המוניות?

אלה לא מוניות שמנגישות את עצמן. מוניות נגישות.

על זה אני מדבר. זה קוסם מאוד אבל זה נראה לי די מנוגד לעיקרון שלנו, כי הרי מה העיקרון שלנו? כמעט כל מה שאדם שאין לו מוגבלות יכול לעשות, אדם שיש לו מוגבלות גם יכול לעשות ובכלל זה מונית, אלא אם כן אנחנו אומרים שאנחנו מוותרים על כמה דברים, על שירות כזה. כאן אני לא רואה איך אתם מגיעים למצב שנהג מונית שלא משתלם לו – כי אתה בעצמך אומר שההנגשה של המונית שלו היא גבוהה יותר מאשר ההנחה שהוא מקבל מכם – למה שהוא יעשה דבר כזה?

יש לנו לקונה בתחום הזה, בידע. אנחנו לא יודעים מה האינסנטיב של בן אדם כזה כן לעשות אבל אנחנו רוצים לאפשר את זה, קודם כל כי החוק מחייב ואנחנו צריכים לקיים את החוק. אנחנו רוצים לאפשר את זה ולראות מה קורה.

אין כאן את העניין הזה שהוא רוצה קליינטורה. מסעדה יכולה להביא בחשבון שהיא מנגישה את עצמה ובעקבות כך היא מגדילה את פלח הצרכנים שלה בעוד אחוז מסוים. כאן, גם לפי האופי והדינמיקה של מוניות והאופן שהן עובדות, אני לא רוצה לומר חאפרים, זה הרעיון, ללכת ולא להתעכב יותר מדי. מה זה נותן? הוא מקבל גם תמרוץ על כך שהוא מסיע אדם מוגבל?

את השאלה הזאת ניסיתי לבדוק משני כיוונים וגם דיברתי עם נהגי מוניות.

אבי, תציג את עצמך לצורך הפרוטוקול.

ד"ר אבי רמות, יועץ נגישות, משרד התחבורה. בדקתי את זה גם מצד חברים שלי שהם נהגי מוניות וגם דיברתי עם הלקוחות. להבדיל ממה שאדוני אומר לגבי האווירה החאפרית, נקרא לזה כך, של המוניות, הרבה מאוד מוניות מסודרות עובדות עם לקוחות קבועים. חלק מהפונים – והרצל הזכיר – למשרד והתעניינו בזה, אלה אנשים שהתנסו למשל בהסעות של תלמידים נכים לבתי ספר, שזאת תעשייה גדולה מאוד של הסעות. לכן הרעיון הוא בכיוון הזה.

אני יכול להגיד שלמשל אחד הפונים שהוא מאוד דינמי הוא אחד שיש לו חברת הסעה מוכרת בארץ ומאוד מתקדמת והתברר שיש לו גם איזה קשר אישי אי שם לנושא הזה ויש לו מוטיבציה.

אני חייב לומר שבזמנו, עת כתבו את הסעיף הזה בחוק השוויון, בפרק הנגישות, אנחנו היינו מאוד סקפטים לגבי ההליך הזה שמוצע כפתרון הנגשה. שר התחבורה בזמנו, מר מאיר שטרית, הופיע בפני הוועדה בכבודו ובעצמו והציע את השיטה הזאת של תמרוץ הרכישה בלי לחייב ממש אחוז מסוים מהמוניות בתחנה מסוימת. זה מה שיצא. זה החוק והתקנות האלה באות לענות על מה שכתוב בחוק. אם יש צורך בשינוי החקיקה, יכול להיות שאם זה לא יצליח, יהיה צורך בשינוי חקיקה.

יש צורך בשינוי חקיקה?

אמרתי שאם זה לא יצליח, יכול להיות שיהיה צורך בשינוי חקיקה. אגב, הרבה מהחשיבה שלנו היא מסביב למה שאנחנו מכירים היום כאמצעי הובלה של אנשים עם מוגבלות וההתאמות האלה הן באמת יקרות. אני למשל נסעתי בספרד במיני ואן שפירקו לו בדלת האחורית את המקום של גלגל הרזרבי, הנמיכו שם את הרצפה לגובה הרבה יותר נמוך ויש לו רמפה נפתחת כמו שיש במתקן שעולים לרכבת. לכאורה נראה לי משהו שהוא לא בהשקעה אדירה להגיע לפתרון הזה. אני לא יודע אם זה יעמוד בתקנות כפי שהן כאן, לא בדקתי, אבל לכאורה צריך לחשוב על זה.

לטובת חבר הכנסת מרגי. כאן מדובר על כך שתינתן הטבה באגרה שהיא גבוהה, 240 אלף שקלים, אם הנהג ינגיש את המונית שלו. ההנגשה היא לא זולה אלא היא יקרה אבל כאן מנסים לייצר תמריץ. מצד אחד אומר שמוליק להגדיל את מספר המוניות המונגשות ודוקטור אבי רמות אמר דבר שהוא בהחלט עושה שכל, שמדובר באיזושהי שיטה של לקוחות קבועים, של קבוצות שמסיעות אנשים קבועים ואתה באמת צודק, זה נכון.

אם זה עובד על אנשים קבועים, לדעתי לא ענינו ליעד.

אולי זה טוב בתל אביב ובערי המטרופולין.

יש נתון אחד שלדעתי הוועדה צריכה להיות מודעת לו וזה המחיר של אגרה כזאת בשוק החופשי והיא הרבה יותר נמוכה ממחיר האגרה שנרכשת בפעם הראשונה. אני צודק?

לא.

אבי, אתה מתכוון מספר, נכון.

כן.

מה שקוראים לו מספר ירוק.

כן.

אבל בשוק, זה המחיר? אם אני עכשיו רוצה לקנות מספר ירוק ממישהו אחר. מה המחיר?

אני יכול לצאת החוצה ולברר.

האם המחיר בשוק הוא הרבה יותר נמוך ממה שיש כאן למחיר חדש? אם זה כך, אף אחד לא ילך לזה.

אנחנו עוברים להקראה. כמו שאמרת, אם לא יהיה טוב – נתקן.

אם אני זוכר נכון, גם הפתרון היה לתת מענה להתנגדות שאולי הייתה בזמנו בוועדה, עת חוקקו את תיקון 2 לגבי הנגשה של אוטובוסים בין-עירוניים לאנשים עם מוגבלות ושם כרגע הסמכה בבין-עירוני נראה רק לגבי הנגשות חושיות וזה בא לתת את הפתרון הזה דרך המוניות לאנשים מוגבלים בניידות.

שם הוא לא צריך להודיע באיזה תחנה היא נמצא.

לא. התפיסה בהתחלה הייתה שגם אוטובוסים בין-עירוניים היו אמורים להיות נגישים לאנשים עם מוגבלות פיזית, בדומה למה שעשינו בתקנות של השכרת רכבים ואוטובוסים לסיורים. עקב כנראה התנגדות שהייתה לעניין העלויות, נוצר הפתרון של הנגשה של מוניות, אם אני זוכר נכון.

ההנגשה החושית למוניות, מה המרכזיות שלה? מה הפונקציונליות שלה?

ללקויי ראייה? היא מאוד משמעותית. זה מודיע את מספר הקו כשהוא מודיע לתחנה.

מונית. אני מדבר על מוניות.

כתבנו כאן שלא תהיה מחיצה בין הנהג לנוסע, אתה מתייחס להערה של "בקול"?

לא. הוא דיבר על היסטוריה.

בארץ אין מחיצה.

שמוליק, יש תשובה ואולי היא תפתיע אותך. המחיר של מספרים יד שנייה – הוא עולה על המחיר הפורמלי של משרד התחבורה ויש מחסור - עולה כ-260 אלף שקלים.

מצוין. בזמנו של איציק לביא, הוא טען שזה חצי.

תקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19(ג1)(1) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1009 (להלן – החוק), בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 19סז לחוק, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

1. הגדרות
בתקנות אלה –
"מונית", "המפקח על התעבורה" ו-"רשות הרישוי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה.

"מונית נגישה" – מונית שמתקיימות בה דרישות תקנה 4 ואשר רשות הרישוי רשמה ברישיון הרכב כי היא מונית נגישה.

"סמל הנגישות הבין לאומי" – כמשמעותו בת"י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת, סעיף 2.2.5.2.


"פס אזהרה" – פס בצבע צהוב שרוחבו 2.5 סנטימטרים לפחות.

"ת"י" – תקן ישראלי כמשמעותו בסעיף 6 לחוק התקנים, התשי"ג-1951.

"תקנות הנגישות" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית, התשס"ג-2003.

מוניות

2. הנחה להפעלת מונית נגישה

(א) יחיד המבקש רישיון להפעלת מונית נגישה ישלם בעד הרישיון להפעלת המונית אגרה בסכום של מחצית אגרת הרישיון להפעלת מונית שנקבעה בסעיף 14ה לפקודת התעבורה (להלן – אגרה מופחתת ליחיד).
(ב) תאגיד המבקש רישיון להפעלת מונית נגישה ישלם בעד הרישיון להפעלת המונית אגרה בסכום 10,000 שקלים חדשים (להלן - אגרה מופחתת לתאגיד).
(ג) הסכם הנקוב בתקנת משנה (ב) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ד) עדכון הסכום כאמור בתקנת משנה (ג), ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ה).

(ה) סכום שעודכן כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם.
(ו) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (ב) כפי שהתעדכן לפי תקנה זו.
(ז) בתקנה זו –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנה זו, המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתה.

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

3. תנאים למתן הנחה מאגרה למונית נגישות
(א) אגרה מופחתת ליחיד ישלם יחיד המבקש להפעיל מונית נגישה להסעות בנסיעה מיוחדת כהגדרתה בתקנה 485 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה).
(ב) אגרה מופחתת לתאגיד ישלם תאגיד המבקש להפעיל מונית נגישה להסעות בנסיעה מיוחדת כאמור בתקנת משנה (א) ובכפוף לקיום שני תנאים אלה:
(1) הוא תאגיד כמשמעותו בתקנות התעבורה, לעניין שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במונית.
(2) בבעלותו חמישים מוניות נגישות לפחות.
(ג) בעל רישיון להפעלת מונית ששילם אגרה מופחתת, לא יקבל רישיון לנסיעה מיוחדת לפי תקנה 490(א)(1) לתקנות התעבורה אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המפקח על התעבורה, כי הוא בעל מונית נגישה הרשומה על שמו.
(ד) בעל רישיון להפעלת מונית ששילם אגרה מופחתת והמבקש להעביר את הרישיון להפעלת מונית שברשותו לפני תום עשר שנים מיום קבלת הרישיון לראשונה, ישלם את ההפרש בין האגרה הקבועה בסעיף 14ה לפקודה במועד העברת הרישיון ובין האגרה המופחתת כשיעורה אותה שעה.

יש לי שאלה. אם זה שרוכש את המונית ממשיך להפעיל אותה כמונית נגישה, למה צריך?

לדעתי זה צריך לעבור אליו ברציפות או לחילופין שהוא יסיר את כל עזרי הנגישות מהמונית שזה דבר לא הגיוני. מה אתם אומרים? בפועל נשארת מונית נגישה.

המחשבה הייתה שמישהו ימכור את זה בשוק הפרטי והוא ימכור את זה במחיר הרגיל, ואז למעשה הוא השיג את ההנחה והוא מוכר את זה במחיר רגיל. זאת הייתה הכוונה.

זאת כמו מכונית בלי מסים.

את זה רצינו למנוע.

שלא ימכור מיד.

עשר שנים.

איך אתם מבטיחים שהיא באמת תירשם כמונית נגישה?

ברישיון הרכב נרשם מונית נגישה. כל פעם כשהוא בא לעשות טסט, הוא צריך להראות שכל הנגישות מתקיימת וכל האביזרים קיימים.

הפרוצדורה הזאת קיימת ברכבים שיש להם פטורים אחרים.

אתה לא קובע כמה זמן זה יהיה אצלו?

עשר שנים. כתוב.

לפני עשר שנים, לא אומרים מה המינימום שהוא חייב להיות עם המונית.

איך באמת יחושב ההיוון הזה, אם הוא מוכר את המונית לפני תום התקופה?

זה באופן יחסי. "ישלם את ההפרש בין האגרה הקבועה בסעיף 14ה לפקודה במועד העברת הרישיון ובין האגרה המופחתת כשיעורה באותה עת". הוא משלם את ההפרש.

אם הוא היה חצי תקופה, אז חצי.

אני חושב שזה יותר מובן מאשר הניסוח הקיים.

איך יתקיימו עורכי הדין? אתה חי במדינה ששמונים אחוזים מהמדינה לא מבינים מה מדברים אתם ועשרים אחוזים הם עורכי דין שמפרשים להם את זה. זה הכלל.

אני חושב שצריך לפשט את הניסוח.

יש למישהו רעיון איך זה יובן יותר טוב?

אתה רוצה לדעת על כל שנה שהוא מוכר לפני הזמן? מחשבים את זה.

לא, לגבי ניסוח.

באופן יחסי לזמן. משהו כזה.

היחסי, הוא בדיוק לא הנוסח שכתוב כאן. הנוסח שכתוב כאן אומר אחרת וזאת אפילו לא כוונתך.

השאלה אם לא כדאי להגביל אותו גם במינימום זמן שהוא חייב להחזיק.

את זה יש לך.

ברגע שאתה עושה את זה יחסי, הוא יחשוב עשרים פעם אם הוא מוכר כי הוא לא מוציא את הרווח. ברגע שאתה כותב הפרש, זאת פרצה.

אם אתה כותב לו למשל שלוש שנים או חמש שנים שהוא לא יכול למכור כי הוא ישלם את כל ההפרש.

אני רוצה להסביר משהו. החשש היה שמישהו יקנה את המונית, ישלם אגרה של חמישים אחוזים ויום אחרי כן, חודש אחרי כן, ימכור אותה במחיר רגיל. אמרנו שאם הוא עושה את זה, הוא ישלם את ההפרש בין האגרה המופחתת לאגרה שקבועה בחוק.

זה מובן.

אבל אתה לא צובר לו שום זכות על שנה, שנתיים או שלוש שנים שהוא החזיק את המונית?

אולי נגדיר פרוגרסיבי.

כל הרעיון היה לדרוש ממנו להמשיך להפעיל את המונית ושלא יהיה לו כדאי למכור אותה.

אם זה הרציונל, זה בסדר. הניסוח כאן הוא המחמיר.

הוא מחמיר מהבחינה הזאת.

אם זה הרציונל, בסדר. זה לא יחסי.

אבל אז אתם משאירים מקום לפרשנות.

לא. אין מקום לפרשנות. אם זה הרציונל, אין מקום לפרשנות.

הרציונל צריך להיות רשום.

הוא רשום. תקראי את הניסוח.

כעיקרון מי ירצה לקנות דבר כזה במחיר מלא כאשר יש לו כזאת הטבה? אנחנו מנסים לייצר כאן מצב שיותר ויותר אנשים יהיה להם כדאי לנסוע במוניות. בהגיון פשוט, הזכות צריכה לעבור לזה שמחזיק את המונית בסופו של דבר ולכן הקביעה של עשר שנים היא מחמירה. אפשר לראות דוגמה של רכב של ביטוח לאומי שנקנה נניח עם הלוואה עומדת ואחרי ארבע שנים אתה יכול למכור את הרכב ואין לך השלמות, אבל לפני כן אתה משלים את ההפרשים. כאן היחסיות הזאת לא קיימת.

אולי ניקח מחוק הביטוח הלאומי

ההחמרה הזאת עלולה להפוך את זה לאות מתה. אם אני רוצה באמת לממש את ההטבה הזאת ולקחת מונית מונגשת, ואם אני יודע שאני כבול אתה בהסכם קתולי לעשר שנים ואין לי שום דבר על כך שאני החזקתי מונית מונגשת, יכול להיות שאני לא אעשה את המהלך. לכן צריך למצוא כאן את האיזון כי כאן זה מחמיר באופן טוטלי. אתה אומר לי שלא עמדת בעשר השנים, כמה אגרה היית צריך לשלם על מונית לא מונגשת? כמה שילמת. שלם את ההפרש. במקרה כזה לא עשיתי שום צעד כלכלי. הרצון כאן הוא לתמרץ ולי במקרה כזה אין תמריץ אלא אם כן אני כזה שהולך לעבוד על הליין הזה וזה יהיה כדאי אולי בתל אביב שם היחסיות היא גדולה או בערים גדולות.

בכל מקרה אין כאן סייג לגבי גיאוגרפיה. ברור שזה מה שיקרה. בשדרות לא יהיו מוניות כאלו.

ודאי. לא יהיו.

אני הייתי מציע שזה יהיה חישוב יחסי פלוס עשרה אחוזים שהוא יהיה כאילו הקנס על דבר כזה.

צריך להיות פחת שנתי.

זה לא יכול להיות פחת שנתי, כי אז פשוט כל המוניות החדשות שייכנסו לשוק יהיו נגישות.

מה רע בזה?

הם פשוט ירצו לקבל את ההנחה באגרה.

אז באמת פתרת את הבעיה. מה המגבלות שיש להצעה הזאת? דיברנו עליהן וזה גם ייבחן לאורך הזמן. קודם כל, אתה מייצר מצב בו בפריפריה אין שום דבר

אני לא משוכנע. כל הרעיון של משרד התחבורה לגבי התאגיד.

כמה תאגידים קיימים היום?

אין. צריך להקים אותם.

בלי קשר לנגישות.

אבל אתה לא מתנה. אני יכול לעשות לעצמי לבד. אתה נותן לי הטבה אם יש לי חמישים רכבים.

ההטבה שנותנים לתאגיד היא גבוהה יותר והיא כמעט ללא הגבלה. אז ברישיון שאתה נותן לתאגיד לפעול, אתה מחייב אותו לפעול בכל מיני מקומות.

אלא אם כן הרציונל שלך אומר שרק תאגידים יפעילו מוניות מונגשות.

לא. בכל מקרה היחיד משלם את החמישים אחוזים. לכן זה נותן את המענה לפריפריה, להבנתי.

זה ייתן לך מענה לבודד ולא לתאגיד.

גם לתאגיד כי בתנאי הרישיון נקבע שהוא יצטרך לתת שירות במקומות מסוימים.

אתה מדבר על תאגיד ארצי?

כן. למשל אחד התנאים הוא שהמונית מגיעה תוך חצי שעה מרגע שקראו לה.

אני לוקח רעיון שאייל זרק כאן. אם המונית נמכרת והקונה אותה ממשיך להפעיל אותה כמונית נגישה, אפשר להתחשב ביחסיות הזאת.

השאלה באיזה מחיר הוא קונה. מאיפה אני יודע באיזה מחיר הוא קונה?

זה לא משנה. היא ממשיכה להיות מופעלת כמונית.

זה כן משנה. על הזכות הראשונית היה צריך לשלם למדינה עשרה שקלים, ובמקום זה הוא שילם שקל אחד או חמישה שקלים, ועכשיו הוא מוכר את המונית ב-13 שקלים. אני יכול לאכוף את זה?

זאת הדרך להשפיע על אנשים שיחזיקו את המוניות שלהם הרבה זמן. זה גם ההיגיון של העניין. תעשה לו גם סנקציה שלא ירצה להיפטר ממנה מהר.

אייל, אני רוצה לחזור למקור.

כל כמה זמן מחליפים מוניות?

לא יודע.

למיטב ידיעתי, ואולי אני טועה, הרכב עצמו יכול לשמש כמונית רק עשר שנים. זאת אומרת שמונית שעובדת עשר שנים היא מונית ישנה מאוד. מונית יכולה לשמש כמונית עד עשר שנים, בלי קשר לנגישות. זאת אומרת, מוניות שהן בנות עשר שנים, הן מוניות ישנות מאוד ויש כאלה מעט מאוד.

אתה נותן עמדת מומחה למכניקה? אני שואל את השאלה מבחינת הרישיון.

אני אומר לך. המצב הוא שנהגי מוניות – אני יודע את זה מזה שאני צרכן מוניות גדול – מחליפים את המונית כל שלוש-ארבע שנים.

הוא לא יקנה מונית נגישה.

גבי, הגורם המקצועי, יצא לברר מה אורך החיים של מונית רגילה ואז נוכל להשיב למה נקבעה תקופה של עשר שנים.

עלתה כאן סוגיה חשובה של איך דואגים או מעודדים שימוש במוניות האלה גם בפריפריה. נאמר כאן על ידי משרד האוצר וגם על ידי משרד התחבורה שהרעיון הוא שהתניה ברישיון של התאגיד תהיה שהוא גם מתחייב להפעיל לפחות חלק מאותן חמישים מוניות או יותר גם בפריפריה. אני לא יודע אם צריך לכתוב את זה ואולי לא צריך, אבל לפחות תסבירו בגדול מה הכוונה שלכם כי זאת שאלה שהיא מאוד מפריעה להרבה אנשים.

הכוונה היא שהוא ייתן שירות בפריסה ארצית.

תמורת הזיכיון הוא ייתן שירות.

הוא חייב שהמונית תתייצב במקום הקריאה תוך חצי שעה. זה חלק מתנאי הרישיון.

זה יהיה חלק מתנאי הרישיון.

איך אפשר? אם הוא יבוא אחרי ארבעים דקות, מה עושים לו?

יש את הסנקציות הרגילות. אין לנו סמכויות מעבר לאלה שיש לנו בחוק.

אני רוצה להפנות את תשומת לבך שבמציאות אין היום שום תאגיד. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. פעם ראשונה יבנו אותה בשביל הנגישות?

זה מה שהוא אומר לך.

אנחנו מדינה בהקמה.

שמוליק, תתחיל להתרגל שהנושא של נגישות זה סטרט-אפ לא נורמלי. תאר לך שזאת תהיה מונית כזאת נוחה שגם אנשים שאין להם שום בעיה, יהיה להם יותר נוח לנסוע בה. אני תמיד מסתכל ורואה זוג קשישים יד ביד יורדים ברמפה של העגלה כי המדרגות מאוד גבוהות להם, אבל הרמפה של העגלה יותר נוחה להם. לכן זה כל כך אוניברסלי.

(א) המפקח על התעבורה רשאי לקבוע ברישיון שניתן לתאגיד לפי תקנות אלה, המפעיל מוניות נגישות, תנאים להבטחת רמת שירות לנוסע ובכלל זה, פריסה גיאוגרפית של סניפים, פרק זמן מרבי למתן שירות, ניהול יומן ודיווח למפקח על התעבורה.
(ב) בעל רישיון להפעלת מונית ששילם אגרה מופחתת, לא יקבל רישיון לנסיעת שירות לפי תקנות 490 ו-493 לתקנות התעבורה.
יש עניין אחד שעלה בעל פה בפגישה הקודמת שלנו והוא הנושא של למשל נסיעות מנמל התעופה, איך תובטח שם מונית נגישה שתוכל לתת שירות.

כל עוד אלה מוניות ספיישל, התקנות האלה יחולו עליהן אבל יכול להיות שנצטרך לעשות הסדר מחוץ לתקנות ולקבוע להן הוראות בנפרד.

כי למוניות אסור לצאת אלא אם כן הן מוניות מורשות בתוך שדה התעופה מבחינת היציאה. רק כניסה מתאפשרת לכל מונית שהיא.

צריך לבדוק את זה מחוץ לתקנות, איך מסדירים את זה.

לכאורה התקנות כאן אומרות שאותו גורם שמספק שם שירות, אם הוא רוצה, הוא יפעיל מוניות נגישות.

אין חובה.

העניין הוא שזה must עבור אנשים מסוימים שמגיעים, ואולי אפילו יותר מאשר לאחרים, שתהיה להם מונית מותאמת שם. צריך למצוא דרך לחייב את אותן חברות, אולי דרך המכרז בו הן זוכות כך שהן חייבות להפעיל אחוז מסוים של מוניות נגישות.

נחריג אותן ונאמר להם שיעשו את זה במכרז שלהם.

בנתב"ג?

כן.

כל כמה זמן מתקיים מכרז?

נדמה לי שהמכרזים אתן, פעם אחת. מדובר על הספיישלים ולא על השירות.

למה לה לקבוע את זה גם לגבי מוניות שירות?

אתם מטילים את החובה הזאת על נתב"ג?

על רשות שדות התעופה.

4. מונית

(1) היא מיועדת לשמש לנסיעות מיוחדות בלבד.
(2) היא מיועדת להסעת לפחות אדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים.
(3) גיל הרכב בעת רישומו לראשונה כמונית נגישה לא יעלה על שלוש שנים.
(4) משקלה הכללי המותר אינו עולה על 3.200 קילוגרם.

בואו נקבע 3.500 קילוגרם.

זאת אומרת, מיני ואן לא יכול לשמש כמונית נגישה?

אני הייתי מציע לא לדקדק במשקל ולתת אפילו מקדם ואני אסביר לכם למה. אני התקנתי התקנים מסוימים חורגים בכמה קילוגרמים בודדים ואז מדובר בטרטור לבעל הרכב. לכן, אם אתם דנים בנקודה הזאת של המשקל, תנו.

היה 3,200 ומעלים את זה ל-3,500.

לפי התקנות של אגף הרכב, לפי התקינות, ביררתי את זה עם מנהל אגף הרכב, מונית היא בקטגוריה של M-1, מונית ספיישל, והמשקל הכול שלה הוא 3.5. אני לא יודע אם אני יכול עכשיו לחרוג מ-M-1.

למה לא? האם אתה קובע עכשיו בתקנות האלה שרק מוניות מסוג מסוים יוכלו להיות מונגשות?

הוא אומר לך שלמונית ספיישל, כן. הוא בעצם לא נותן למיני ואן להיות מונית ספיישל.

לא, מיני ואן, זה עדיין סיפור אחר.

יש לך את המכוניות של חברה קדישא.

שם ההנגשה היא בשכיבה ולא בישיבה.

למיטב ידיעתי רכבי ה-ואן הרגילים שמשמשים את מרבית הנכים, זה ה-ויטו והטרנספורטר, המשקל הוא פחות מ-3.5, אבל אם רוצים לאפשר גם GNC וספרינטר שלפעמים זה חשוב מאוד כי גובה בן אדם יושב הוא כזה שאחרת הוא לא נכנס, אז אנחנו בבעיה ויש בעיה חדשה שמתעוררת והיא רישיון ג' של הנהג.

גם אם זה לא רישיון ג', אני רוצה לומר משהו. ברגע שאני עכשיו מתיר לגבי הספרינטרים כמו שאתם אומרים, יש כאן בעיה אחרת. בזמנו, כשעשינו את חוק מוניות השירות, הגבלנו את מספר המוניות האלה בשוק וכל הזכויות הציבוריות שלהן כי במידה ואני אאפשר עכשיו למונית כזאת להפוך למונית נגישה, יתחילו להיות לי חאפרים בקווים אחרים של קווי תחבורה ציבורית וכל מה שעשיתי ב-2006, הכול חוזר בחזרה ואת זה אני לא רוצה.

אנחנו מדברים כרגע על ההנגשה.

לגבי הנגשה, מי שרוצה לעשות את זה וזה בא בטרנזיט אבל לא במונית שירות, זה משהו אחר.

לא, לא מונית שירות.

לא בכובע של מונית, זה משהו אחר.

אני רוצה לצאת מהקופסה שהטרנזיט, ה-וואנים האלה הם רק מוניות שירות. במציאות יש אנשים עם מוגבלות שלא עזרת להם בתקנות האלה אם אתה מגביל את זה רק למוניות הספיישל הקטנות.

אבל זה החוק. חוק השוויון אומר שההנחה תינתן רק למונית ספיישל. לכן גם ההגדרה של המשקל.

תחשבו מבחינת הפרקטיקה.

בישראל מותר לנהוג עם הרישיון של ב' עד 4,000 קילוגרם. אני לא מבין למה כאן להגביל ל-3,500.

עד 3,500. אתה בטוח לגבי ה-4,000? החריגו את הנכים.

תסתכל על הרישיון.

מונית היא בקטגוריה של M-1 וזה 3,500.

מה זה M-1?

התקן האירופאי.

אבל בישראל מותר עד 4,000 קילו. אני בוועדה אמרתי שלא יתכן להעביר את כולם.

רק לנכים מותר עד 4,000.

מי שהיה קודם, אלה לא רק נכים אלא לכולם. מי שחדש עובר ל-ג' ומקבל רישיון ג'. אם מותר בישראל עד 4,000 קילו, למה לא לרשום את זה כאן? אז אין לך את הבעיה של המיני-ואנים.

הוא חושש מאלה שמתחילים להילחם מול אגד.

לא רק מול אגד. את כל מוניות השירות הכנסנו לחוק והחוק הזה כבר הגביל את המספרים שלהן. בזמנו היו מוניות כאלה שהיו קיימות ובאמת היו עובדות כחאפרים על קווי השירות באוטובוסים והפריעו לאוטובוסים. אותן מנענו. עכשיו אני שוב מחזיר אותן בחזרה לשוק ועוד פעם הן יתחילו.

תגביל. ברגע שהוא רוצה רישוי למונית מונגשת, תגביל. התנאי במקרה כזה לא יהיה עשר מקומות. אני חושש מדבר אחד, שאנחנו נעשה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה.

אמר לי מנהל אגף הרכב – ביררתי אתו – שאב טיפוס למונית כזאת כבר נמצא בארץ וכעבר עשו את זה עם פולקסוואגן ואפשר לראות את זה.

לא סתם אמרתי רכב חברה קדישא. בתפקידי הקודם כראש מועצה דתית, באו אלינו ואמרו לנו שאם אנחנו רוצים את הפטור הזה של המכס על רכב חברה קדישא, אתה מפנה את המוסכים, עלויות דלק ועוד. שאלתי למה? מהנדס הרכב שלי אומר לי שגם בטויוטה של אז אתה יכול לתת שירות לפי כל המידות, עם האלונקה ועם הכול. ניהלתי דו שיח ואני הראשון שקיבל אישור ממשרד התחבורה ומאגף המכס על טויוטה. לכן, לפעמים להיות מקובע על איזה מודל, לא. אם אתה אומר לי שיש מודל שאכן יכול לקבל והוא בקטגוריה הזאת, בסדר.

יש מודל. יש אב טיפוס.

הצעת ייעול. אפשר להביא לראות את זה בפעם הבאה?

ודאי.

משאירים את זה כפי שזה.

נשאר 3,500 קילו.
(5) רוחב הדלת המיועדת לכניסה של אדם הנע בכיסא גלגלים יאפשר מעבר חופשי של הכיסא פנימה והחוצה ולא יפחת מ-110 סנטימטרים במקום הצר ביותר.

ה-110, זה בדוק? מול המצאי, מול מה שיש.

כן.

לי ברכב יש מעלון והמעלון מקטין את הפתח. ימדדו את המעלון או את הדלת?

את הדלת.

הוא צריך פתח לכיסא.

אני מקווה שבדקתם.

(5) הגובה הפנימי בין סף הכניסה למונית ובין המשקוף העליון במונית לא יפחת מ-125 סנטימטרים, והגובה הפנימי בין רצפת המונית והתקרה, לא יפחת מ-132 סנטימטרים.
(6) יותקן בה מתקן הרמה מסוג כבש נייד או קבוע או מעלון אנכי קבוע, שמתקיימות בו דרישות פרטים 1 עד 3 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות, ובלבד שרוחב משטח ההרמה לא יפחת מ-75 סנטימטרים והשיפוע המרבי של כבש במצב הפעלה ממדרכה שגובהה 15 סנטימטרים לא יעלה על 12 אחוזים.
(7) הותקן בה כבש או מתקן הרמה, הוא יוצב בצד ימין של הרכב או מאחוריו. היה הכבש נייד – יהיה סידור לעיגונו אל גוף הרכב בעת השימוש בו.
(8) במונית שגובה הרצפה בה, בפתח הדלת המשמשת לכניסת אדם הנע בכיסא גלגלים, עולה על 34 סנטימטרים מפני הדרך, יותקן מתקן הרמה קבוע מסוג מעלון אנכי. מעלון אנכי מתקפל המאוחסן בתוך תא הנוסעים יהיה מכוסה בכיסוי בטיחותי מתאים להגנת הנוסעים.
(9) יותקן בה מנגנון למניעת תנועה של הרכב בעת הפעלת מתקן ההרמה.
(11) יהיה בה אמצעי המיועד לעלייה ולירידה של אנשים עם מוגבלות בניידות שאינם נעים בכיסא גלגלים, המותאם למבנה הדלת ולהפרשי הגובה שבין סף הדלת ובין פני הדרך, כך שהבדלי הגובה מפני הדרך למדרך הראשון ובין המדרכים, לא יעלה על 18 סנטימטרים. האמצעי יהיה מעוגן בגוף המונית או ניתן לעיגון בה.

שתי הערות. כתוב כאן למבנה הדלת. לאיזו דלת הכוונה? בדרך כלל מי שעולה לרכב לא עם כיסא גלגלים, הוא לא משתמש בדלת הגדולה. הוא יכול גם לשבת קדימה. אני מציע למחוק את ה-הא.

לא משנה איזו דלת.

אם אין בעיה, נשאיר את זה.

הדבר השני. כתוב כאן 34 סנטימטרים מפני הדרך, וזה מיועד לבן אדם שקשה לו להיכנס. אם המונית מתקרבת למדרכה, זה בסדר.

יהיה מעלון.

לא. מעל-34. עד-34, לכאורה זה בסדר. אני טוען שבן אדם שקשה להיכנס למקום גבוה, 34 סנטימטרים זה הרבה.

זה לא מעט.

לכאורה קל מאוד לפתור את זה עם איזה שרפרף שפשוט מניחים אותו. יכול להיות שבפחות מ-34 יהיה צריך את השרפרף הזה לאו דווקא קבוע כחלק מהרכב.

מה בקשר למדרכה? לא הבנתי. כתוב מפני הדרך.

בדיוק, זאת הבעיה. אם אתה מתקרב למדרכה.

זאת לא המדרכה אלא זה הכביש.

אם זה צמוד למדרכה, זה בסדר.

אין בעיה להיצמד.

אתה נאיבי.

אני ראיתי בירושלים בחורף האחרון שאין מדרכות בהרבה מקומות.

אדוני היושב ראש, טוב שלא באת אלי בזמן הסערה. 61 שעות בלי חשמל.

(11) בתוך המונית, בסמוך לדלת הכניסה המיועדת לאדם הנע בכיסא גלגלים יוקצה מקום חופשי לגישה של כיסא גלגלים אחד שמידותיו לא יפחתו מ-80 X 120 סנטימטרים. המעבר למקום חופשי זה יהיה ישר ופנוי ממכשולים.
(12) יותקנו בה אמצעים לעיגון כיסא הגלגלים והיושב בו להבטחת יציבותו בעת נסיעה מפני טלטולים, בלימת פתאום והאצת מהירות, לפי ת"י 543 חלק 1 מערכות לרתימת כיסא גלגלים ולריסון היושב.

יש כאן רק רתימה של הכיסא גלגלים לרכב ולא של הבן אדם לכיסא.

כתוב. לריסון היושב בו. זה כולל את הבן אדם.

מבחינת בטיחות, צריכה להיות כאן חגורת בטיחות ניידת.

יש כאן שני ריתומים. ישבתי בוועדת תקן. ריתום של הכיסא עצמו וריתום של הבן אדם לכיסא.

אלה בעצם שתי חגורות.

יש יותר משתיים.

נרשום את זה כדי שגם זה יהיה כאן.

תרשמו את זה.

543 זה בסדר, אבל שזה יופיע גם כאן.

זה מופיע כאן.

תוסיפו את זה.

אני אומרת להוסיף חגורות בטיחות ניידות.

השר לא קובע תקני בטיחות.

את מדברת על לרתום את האדם.

את האדם לכיסא. שיהיה כתוב שתהיה איזושהי חגורה שתרתום גם את האדם.

הנה, יש לך. כתוב כאן "כיסא גלגלים וריסון היושב".

התנאים לעיגון הכיסא ולריסון היושב.

לריסון היושב בכיסא.

בסדר. לכיסא. שלא ישב במקום אחר.

אדוני היושב ראש, התקנות תמיד מפנות לתקן ומה שהתקן קובע, לפיו הולכים. אם התקן קובע שהריסון הוא לכיסא, זה מה שעושים.

זה ויכוח על קוצו של יוד. הרי ברור שהריסון הוא לא לגגון. היא רוצה ככה, תנו לה את הכיסא. תרשום שם כיסא.

זה יהיה: אמצעים לעיגון כיסא הגלגלים וליושב בכיסא.

(11) בתוך הרכב יותקנו בטווח יד מהמקום שהוקצה לכיסא גלגלים, לפחות שני מאחזי יד שיאפשרו ייצוב האדם המתנייע בכיסא גלגלים בזמן הנסיעה, מחומר לא קשיח.

מצופים בחומר לא קשיח. אתה רוצה מאחז חבל לא קשיח?

אם אפשר, בלי בעיות של שפה. יש לכם בעיה מהותית, תאמרו.

(5) לכל רוחב הסף של הדלתות יותקן פס אזהרה.
(6) לא תותקן בה מחיצה המפרידה בין הנוסעים והנהג.
(7) סמל הנגישות הבין לאומי הותקן בה במקומות אלה:
(1) על דלת הכניסה המיועדת לאדם הנע בכיסא גלגלים, בצד הפונה למדרכה, ומידותיו יהיו 30X30 סנטימטרים לפחות.
(1) בצדו האחורי הימני של הרכב בגובה שלא יפחת מ-50 סנטימטרים מעל פני הדרך ובמידות של 20X20 סנטימטרים לפחות.
5. אי חידוש רישיון הרכב למונית לא נגישה
חדלו להתקיים במונית הוראות תקנה 4 כולן או חלקן, לא יחודש רישיון הרכב למונית נגישה.

הוראות שונות

6. שמירת דינים

תקנות אלה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה, שלושים ימים מיום פרסומן.

8. תחולה

תקנה 2 תחול על מתן של 500 רישיונות להפעלת מונית נגישה. סבר המפקח על התעבורה כי תנאי השוק מאפשרים מתן רישיונות נוספים, רשאי הוא להעניק עוד 500 רישיונות.


הערה אחת לסיום. בישיבה הקודמת נאמר שהתקנות האלה הן ארץ לא נודעת למשרד התחבורה ואיך זה יתנהג, נרצה שהוועדה תקיים דיוני מעקב אחרי יישום התקנות.

הוראת שעה?

לא הוראת שעה. הוועדה תקיים ישיבת מעקב. משרד התחבורה ומשרד האוצר ידווחו.

אני מציע אחרי שנתיים, אחרי שיתחילו להריץ.

אני מניח שלא תהיה בעיה, אבל אם יש תאגיד ויש לו איזשהו אמצעי פרסום, שיפרסם שיש לו מוניות נגישות.

זה ברישיון.

שהקהל ידע.

הוא לא יעשה תאגיד בלי שהוא ירצה לפרסם אותו.

לפחות לפרוטוקול, שיהיה ברור מה חובתו של בעל מונית נגישה להפעיל אותה ולתת שירות. אם מישהו אומר שהוא עם מוגבלות והוא רוצה מונית נגישה, האם חלה חובה כלשהי על מי שמפעיל את המונית לבוא ולתת שירות.

הוא אמר לך שזה בתנאי הרישיון.

בתנאי הרישיון, הוא צריך לבוא תוך שלושים דקות.

בתאגיד, אבל אם זה לא תאגיד?

סוגיית הפרסום היא לפי תקנות השרות. לא צריך לכתוב את זה כאן.

תודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>