PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
23/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 123>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ' בטבת התשע"ד (23 בדצמבר 2013), שעה 12:00

<תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת) (תיקון), התשע"ד–2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

מוחמד ברכה

>
חגית מאיר - מנהלת אגף יישום חוק ומדיניות במערכת החינ, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

זיו בר - ע. ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדס צנוירט
<תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת) (תיקון), התשע"ד–2013>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת) (תיקון), התשע"ד–2013. משרד החינוך, בבקשה.

שלום. עניינה של הבקשה הזאת הוא בשינוי התעריף. על-פי חוק לימוד חובה, רשות חינוך מקומית שאין לה מענה חינוכי מתאים לתלמידים תושביה, מגיעה להסכם עם רשות מקומית אחרת סמוכה, שולחת אליה את התלמידים הללו, ומשלמת לה תשלום עבור תלמידי חוץ. גובה התשלום ומנגנון העדכון מדי שנה קבוע בתקנות. אנחנו מבקשים לשנות את בסיס החישוב שנקבע לאחרונה, בשנת 2055, מחמת שתי התפתחויות עיקריות: אחת מהן היא עלויות שמירה שעלו מאוד. כידוע, עלויות של שמירה ואבטחה במוסדות חינוך מתחלקות בין המשרד לביטחון פנים לבין הרשויות המקומיות. כתוצאה מאכיפה של חוקי עבודה על חברות קבלן התייקרה מאוד עלות השמירה והאבטחה, שכן הרוב זה חברות קבלן של המאבטחים בבתי הספר. זה התייקר מעבר להתייקרות המדדית.

דבר נוסף הוא שמשרד החינוך הוסיף במהלך חמש שנים 300 תקני פסיכולוגים חדשים למערכת החינוך, ובעלות שכרו של פסיכולוג נושא משרד החינוך ב-68 אחוז, והרשות המקומית ב-32 אחוז. אז למעשה הגדלת מספר הפסיכולוגים ברשויות מטילה עלות נוספת על הרשויות, ומייקרת את התשלום עבור תלמידי חוץ.
מרכז השלטון המקומי ביקש את עדכון התעריפים. ועדה משותפת למרכז השלטון המקומי ולמשרד החינוך ישבה על המדוכה, והחליטה על הבסיס החדש ועל התעריף החדש בהסכמה בין שני הגופים. לאור הסכמה זאת אנחנו מבקשים מהכנסת לאשר לנו בתקנות את התעריף החדש.

נקרא, בבקשה.

זה מפנה לתקנות הישנות.
"תקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת) (תיקון).

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7א ו-15 לחוק לימוד חובה, לאחר היוועצות בוועד החינוך לפי סעיף 14 לחוק – שאני מבינה שהתקיימה"- - -

לכן זה לא הוגש קודם לכן. המתנו עד מילוי התקנים החסרים.

"ולאחר התייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות והספורט – זה צריך להיות - של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה": תיקון הפתיח.

זה לא בתקופה שלנו.

זה ב-2005, התקנות המקוריות.

לא, לאחר התייעצות ו-וועדת החינוך.

זה החדש.

זה התקנות, והחתימה שלהן מותנית.

בפתיח לתקנות לימוד חובה (תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת), (להלן – התקנות העיקריות), במקום "7א(א)(4) יבוא "7א".

זה אומר שסעיף 7א לחוק לימוד חובה הוא זה שמסמיך את השר לקבוע את התקנות שהתיקון שלהן נמצא לפנינו. בעבר היתה הפניה פה בתקנות הראשיות רק לפסקה (4), שאומרת כך: השר בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לעניין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה. התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים ונערים.

יש פה גם סעיף 7א(ב), שאומר: השר בהתייעצות מרכז השלטון המקומי באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות. רשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים. למעשה התקנות צריכות לכלול גם את א וגם את ב. בעצם זה תיקון טכני שמדייק את ההפניה.

מה זה 7א(א)(4)?

זה מה שהקראתי. אנחנו מוחקים את א(4), לכן זה תקנות לפי כל הסעיף. זה פשוט לדייק את ההפניה.

א(4) כולל הכול?

לא, הוא כולל רק את ההוראות לגבי מהו מוסד חינוך מתאים. ההוראות לגבי שיעור ההשתתפות זה ב-7א(ב). זה עניין טכני, דיוק של ההפניה. נכון?

כן.

15 זה הסעיף הכללי של התקנת התקנות.

במקום 7א(א)(4) יבוא 7א. אפשר להכניס פה גם תיקון של שם הוועדה – שכבר יהיה מדויק.

תיקון תקנה 1. בתקנה 1 לתקנות העיקריות – אחרי ההגדרה "חטיבה עליונה" יבוא: "תקן שעות" – כהגדרתו בתקנות חינוך ממלכתי (סדרי הפיקוח), התשי"ז-1956.

מספר שעות הלימוד, שעות חינוך ושעות הניהול שנקבעו לכל מוסד בהתאם לתקנות ההן. זה תקן שעות שנקבע לפי תקנות אחרות. תכף נראה שבהוספת תקנת 3א יש הפניה להגדרת הזאת – לכן היה בה צורך.

בתקנה 2 לתקנות העיקריות – (1) בפסקה (1)(א) במקום "גן ילדים, בית ספר יסודי או חטיבת ביניים" יבוא "גן ילדים ובית ספר יסודי"; (2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(א1) חטיבת ביניים;".

מה משמעות התיקון הזה – בעבר גן ילדים, בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, היה להם אותו שיעור השתתפות. עכשיו מפרידים אותם.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א) - בפסקה (1) במקום "575 שקלים חדשים לשנה" יבוא "662 שקלים חדשים לשנה"; פסקה זו אומרת מה שיעור ההשתתפות לגבי גן ילדים ובית ספר יסודי בחינוך הממלכתי או הממלכתי דתי, שניתנה לגביו הודעה של הורי הרושם. כלומר זה ממלכתי או ממלכתי דתי, גן ילדים, בית ספר יסודי. שיעור ההשתתפות עלה מ-575 ש"ח ל-662 ש"ח. היא הסבירה שזה שמירה ופסיכולוגים.

זה לגבי בית ספר יסודי וגן ילדים.

אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) לגבי תלמידים כמפורט בפסקאות משנה (א1) ו-(נ) שבתקנה 2(1) – ביחס לתלמיד בחטיבת ביניים – 845 שקלים חדשים לשנה;". כלומר נוצרה פה אפשרות חדשה של חטיבת ביניים.

פסקה (ה): מוסד חינוך אחר – כלומר לא אחד מהמוזכרים בסעיף – שהרשות השולחת אישרה כמוסד חינוך מתאים, ובלבד שהוא מוסד חינוך שחל עליו סעיף 7א לחוק. אלה שתי האפשרויות. אז יש לנו יסודי - 662, חטיבת ביניים - 845.

(ג) בפסקה (2) במקום "644 שקלים חדשים לשנה" יבוא "849 שקלים חדשים". פסקה (2) מתייחסת לתלמידים כמפורט בפסקאות משנה (ב) ו-(ה), שזה חטיבה עליונה ומוסד חינוך אחר, שהוא לא חטיבת ביניים, שדיברנו קודם, ביחס לתלמיד בחטיבה עליונה. זה 849. זה כל דרגות הכיתות.

כלומר גן ויסודי זה 662, חטיבת ביניים – 845, ותיכון – 849.

בדיוק. בתקנת משנה (ב), שזה נושא עדכון למדד, במקום 1 בפברואר יבוא 1 ביולי.
בעצם יש אפשרות לעדכן בכל שנה, לפי שיעור – אקרא את זה: הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א), שזה מה שדיברנו קודם, יעודכנו – בעבר זה היה ב-1 בפברואר – תכף תסבירו למה שיניתם - זה משתנה ל-1 ביולי בכל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש שקדם ליום העדכון. כלומר יש עדכון אוטומטי שנתי למדד המחירים לצרכן של הסכום.

העדפנו את יולי על פני פברואר כדי לסיים שנה – שלא ייוצר מצב של שינוי באמצע שנת לימודים. ואז אנחנו גם יכולים מראש להודיע לרשויות עד כמה היה העדכון.

התקנות מאפשרות עדכון שקשור במדד המחיה. מה שעשיתם עכשיו התיקון, זה לא בגלל מדד המחיה אלא בגלל פרמטרים, שאם יהיה גם שינוי בעתיד, תצטרכו לבוא שוב.

כן. אם הם רוצים מעבר למדד, הם חייבים לבוא לשנות את התקנות.

יש תקנה חדשה – הוספת תקנה 3א – שעות לימוד נוספות ושירותים נוספים. הרשות השולחת והרשות הקולטת רשאיות לקבוע בהסכם, שהרשות השולחת תשתתף בתשלומים נוספים על אלה שקבועים בתקנות אלה בשל שעות לימוד נוספות על תקן שעות, שזה ההגדרה שהפנינו אליה קודם, ובשל שירותים נוספים שניתנים על-ידי הרשות הקולטת – להלן פעילות נוספת – ובלבד שתלמיד מהרשות השולחת לא ייפגע בשל פעילות נוספת, ולא יידרשו תשלומים בשל פעילות נוספת מהתלמיד או מהוריו.

אנחנו נתקלנו לאורך השנים בתופעה שתלמיד נשלח לרשות קולטת, שמוסיפה ממקורותיה שעות לימוד וכל מיני שירותים לבתי הספר, ואז הרשות הקולטת היתה פונה להורי התלמיד, ואומרת: אני קיבלתי מהרשות השולחת רק את התעריף הבסיסי – תשלימו לי את X השקלים. כיוון ששלחו את התלמיד לא ביוזמת הוריו אלא ביוזמת הרשות, אנחנו סבורים, שאסור לפנות להורים, לדרוש את הסכומים האלה, וזה צריך להיות מוסכם בין הרשויות.
עד כה זה לא היה מעוגן בשום החלטה, ותמיד היו נוצרים ויכוחים בנושא הזה. בהסכמה עם מרכז השלטון המקומי החלטנו לציין את זה מפורשות בתקנות, כדי שלא יימצאו הורים נדרשים לשלם סכומים נוספים, כאשר ילדיהם נשלחים- - -

אבל מה שעלול לקרות זה שהרשות השולחת תגיד: זה שהוספתם שירותים נוספים – זו בעיה שלכם. אנחנו לא משלמים עבור זה, ואז הילד נשאר באמצע שוב.

חובה על הרשות השולחת למצוא פתרון לילד. הבעיה מתחילה שהיו באים להורים עם תוספות של אלף שקלים בשנה וכו'. מדוע ההורים האלה, שמשלמים ארנונה ברשות מגוריהם, צריכים להוסיף כספים?

לכן הן משלמים את המחיר הבסיסי, כי גם ברשות השולחת, אם בבית ספר נתון נותנים שירותים נוספים, היא תבקש מההורים.

אנחנו מדברים על שירותים מתקציבה, שהיא מוסיפה על-ידי הרשות הקולטת.

זה לא 6ד.

נכון.

בהרבה פעמים זה לא שלרשות אין פתרון, והיא מאלצת את המשפחה לשלוח את הילד; הרבה פעמים המשפחות אומרות: אנחנו רוצים, והרשות מסכימה.

אבל אז היא לא משלמת גם לא את התשלום הבסיסי; במקרים כאלה הרשות חותמת על הסכמה, לשלוח את התלמיד, תוך הודעה שבעלות התשלום יישאו ההורים. היא אומרת: לי יש פתרון לפי חוק –פתרון מתאים בזרם החינוכי ובשכבת גיל, זה הפתרון המתאים על-פי חוק. אם תלמיד רוצה ללמוד התמחות חינוכית כזו או אחרת שאין ברשות, מבחינה זו, זה לא פתרון מתאים, היא לא חייבת.

מה אכפת לכם להשאיר את זה בין הרשות?

הם אומרים שהרשות המקבלת לא תגבה את זה מההורים- - -

אלא מהרשות השולחת.

- - - לשלם גם במקרה, נאמר, לא שהרשות שלחה אותו.

בחוק מסדירים חובה. התנדבות זה תמיד לפנים משורת הדין. אנחנו מסדירים את שורת הדין.

רק הרשות השולחת.

הנקודה היא שאנחנו מבקשים להגן בעיקר על הורי התלמידים מפני עלויות נוספות וכל מיני הטרדות של מכתבי תביעה ודברים כאלה, כאשר לא הם שלחו מיוזמתם; הילד נשלח על-ידי הרשות שבה הם גרים.

תחילתה של תקנה 3(ב) כתיקונה בתקנה 4(2) לתקנות אלה ביום תחילת שנת הלימודים התשע"ה- - זה ההצמדה מיולי – היא תהיה רק מהשנה הבאה.

אבל יולי זה עדיין שנת הלימודים תשע"ד.

אז ההצמדה תהיה רק ביולי הבא.

אז זה אומר שזה יהיה לא בפברואר ולא ביולי.

לא ביולי הקרוב; ביולי שאחריו – שבסוף תשע"ה.

הוראת שעה. על אף האמור בתקנה 3(א)(1א) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 4(1)(ב) לתקנות אלה, בשנת הלימודים התשע"ד יראו כאילו במקום 845 ש"ח בשנה בא 813 ש"ח בשנה.
על אף האמור בתקנה 3(א)(2) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 4(1)(ג) לתקנות אלה, בשנת הלימודים התשע"ד יראו כאילו במקום 849 ש"ח לשנה בא 817 ש"ח בשנה. כלומר זה בעצם לגבי (א)(1א) ו-(א)(2), זה ייכנס.

הרציונל הוא שכאשר ישבנו בצוותא, הפורום של המרכז המקומי ומשרד החינוך, ביקשו הרשויות להעלות לא בבת אחת אלא באופן מדורג, כיוון שהיה פער גדול בשלבים העל-יסודיים, אלא לחלק את ההתייקרות על פני שנתיים. ביסודי נכנס מייד, כי כמעט אין שינוי יחסית למצב דהיום. השינוי מאוד קטן.

אבל התקנה כולה נכנסת לתוקף רק בתשע"ה.

לא, רק ההצמדה.

כל השאר נכנס מיידית למעט סעיף ההצמדה וההוראות המיוחדות האלה.

אנחנו מאשרים את זה בהצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>