PAGE
3
ועדת הכלכלה
07/01/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 171>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ו' בשבט התשע"ד (07 בינואר 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

גילה גמליאל

רונן הופמן

יצחק וקנין

משה זלמן פייגלין

איציק שמולי
שולי מועלם-רפאלי

>
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ
אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שרית זוכוביצקי-אור - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - רכזת כלכלה אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניר כהן - ראש תחום ייבוא, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

זינה רויטמן - לשכת השר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר עובדיה - דובר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עודד גולדשטיין - יועץ השר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מעין שריג - לשכת השר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד נעמי ברנפלד - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום ייבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר

אורי זיסקינד - ראש ענף מכס, המחלקה הכלכלית, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - רשות המיסים, משרד האוצר

עו"ד יערה למברגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת רותם - מתמחה, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיל מלול - מנהל תחום פדגוגיה, משרד הכלכלה

עו"ד דבי מילשטיין - ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

פרופ' דיויד גילה - ממונה רשות ההגבלים העסקיים

אוריאל סיטרואן - כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד אנדריי ניקל - רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

עו"ד יורם בונן - מייצג את כלמוביל, איגוד יבואני הרכב

גדי אוחנה - דובר, איגוד יבואני הרכב

עו"ד סיגל קידר פרנקל - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

עו"ד סיגלית בן ששון - הלשכה המשפטית, איגוד יבואני הרכב

עו"ד אהוד (אודי) שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

אייל פסח גור - מנכ"ל שלמה SIXT בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

עמית אבנר - חברות להשכרת רכב וליסינג

לירון הרשקוביץ - חברות להשכרת רכב וליסינג

עזרא שוהם - יו"ר איגוד שמאי הביטוח

רפי דניאל - חבר ועד ענף רכב, איגוד שמאי הביטוח

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

קרן יפה-גדיש - דוברת, איגוד המוסכים

משה סומך - יו"ר סניף ת"א, איגוד המוסכים

שמואל מלכיס - מנהל מח' כלכלית, איגוד חברות הביטוח

דני בליליוס - מנכ"ל, חברת אוטו-חן, מתווכים לייבוא רכב

עו"ד אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל, מתווכים לייבוא רכב

רפאל (רפי) שחוח - נציג חברת יוריס בישראל, מתווכים לייבוא רכב

יוסף (יוסי) סקורניק - יו"ר ענף החלפים, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד לשכות המסחר

גדעון רייס - חבר הנהלת חטיבת החלפים, לשכת המסחר ת"א, איגוד לשכות המסחר

עו"ד עמי רוטמן - יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיורא צפרוני - מנהל תחבורה, ארגון מנהלי תחבורה בישראל

עו"ד טל דרורי - יו"ר איגוד רכב דו גלגלי, איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי

עו"ד זאב פרידמן - היועץ המשפטי, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

עו"ד אהוד פלג - מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

מרדכי (מוטי) בר-נס - יו"ר, אגודת אשכול

עו"ד אורי שלומאי - יועמ"ש, איגוד יבואני כלי רכב

חיים פילצר - מנהל פיתוח עסקי, קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

גל גרנות - אילון מוטורס, יבואני כלי רכב

עו"ד ניל סמולט - יועץ משפטי, אילון מוטורס, יבואני כלי רכב

שמואל יוסף השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, ביחד עם משה בר

תומר הדר - כלכליסט

מבשרת נבו - לוביסטית, מייצגת את איגוד המוסכים

נועה גונן - לוביסטית, מייצגת את איגוד יבואני הרכב

משה ביבי - לוביסט, מייצג את איגוד יבואני הרכב

גדעון זאגא - לוביסט, מייצג את איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי

איתי עצמון
ענבל דגן (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

רבותי, כבוד השר ישראל כץ, חברי הכנסת, פרופ' דיויד גילה שיש לנו כבר הרבה מאוד הופעות משותפות, חברי, אנחנו מתקדמים בהקראת הצעת החוק. מי יקרא? כרגיל עו"ד שרית זוכוביצקי.

אתחיל מרשימת ההגדרות החדשות הנוספות שאנחנו מבקשים להוסיף, הנדרשות בעקבות דיון שערכנו על הפרק המהותי שעוסק בייבוא. אתחיל בהקראה.


הוספת הגדרות חדשות



""מדינות האיחוד האירופאי"– כל אחת מהארצות החברות באיחוד האירופאי;



"סוג רכב" – סיווג הרכב לפי פקודת התעבורה;

(1) אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן רכב במדינת חוץ לתקופה שלא תפחת משנתיים שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו, שנתקיימו בו תנאים שקבע השר לעניין היקף פעילותו בייבוא רכב ׁ(להלן– סוכן ראשי); השר באישור הועדה רשאי לקבוע תקופה קצרה מהתקופה כאמור;
(2)
אדם שסוכן ראשי הסמיכו בכתב לתקופה שלא תפחת משנתיים לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרת היצרן עמו הסוכן הראשי קשור בהסכם למכירת רכב;



"רשות מוסמכת ליבוא" – מי שהוסמך בידי השר לשמש רשות מוסמכת לפי פקודת היבוא והיצוא;



"רשות רישוי" – כהגדרתה בפקודת התעבורה;



"עגורן נייד" – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון," – פה אני עושה שינוי נוסח קטן – "או על משקל אחר שקבע השר;



"עוסק מורשה" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975."

דברי הסבר, בבקשה.

ההגדרות האלה נדרשות ונעשה בהן שימוש בפרק ד', פרק מהותי שעוסק בייבוא. אנחנו למעשה מאשרים ייבוא של רכב על-פי התקינה האירופאית ולכן נדרשנו להפנות לתקינה האירופאית, ולכן נדרשנו להגדרה "מדינות האיחוד האירופאי".

לגבי סוגי הרכב, אנחנו קובעים הוראות שמתייחסות לסוג הרכב, מה זה סוג הרכב בפקודת התעבורה. לדוגמה, טרקטור הוא סוג רכב, רכב נוסעים פרטי הוא סוג רכב, רכב משא הוא סוג רכב. כולם סוגי רכב שמופיעים ברישיון הרכב, והסיווג שלהם נעשה בהתאם להוראות שבפקודת התעבורה. אנחנו עושים בהם שימוש ולכן מגדירים אותם כאן.
ההגדרה "סוכן מורשה" – זה סעיף מהותי. למעשה נדרשנו לבקשת היושב-ראש לבחון את הסעיף הזה. סוכן מורשה הוא הגוף בחוץ לארץ שמי שהתקשר אתו הוא למעשה יבואן עקיף. אני מזכירה, יבואן ישיר הוא מי שקשור עם יצרן רכב, יבואן עקיף הוא מי שקשור עם סוכן מורשה. "סוכן מורשה" למעשה בהגדרה שהופיעה קודם הוא מי שקשור עם היצרן, גורם בחוץ לארץ שקשור עם יצרן הרכב בהסכם. נתבקשנו על-ידי הוועדה לבחון הרחבה של הגדרת "סוכן מורשה" כדי להרחיב את הגופים שעמם יכול היבואן המקביל להתקשר, כדי לפתוח יותר את השוק לתחרות. פה הגענו לעוד תוספת. למעשה את הגוף שקשור עם היצרן הגדרנו כ"סוכן ראשי". למעשה החוליה השלישית, מי שאנחנו נכיר כסוכן מורשה הוא גם מי שהסוכן המורשה הסמיכו.

"רשות מוסמכת לייבוא" – זה הגדרות טכניות. היא נותנת רישיון ייבוא ואנחנו מסדירים את זה פה.
"רשות רישוי" – כמובן, יש פה תפקידים לרשות הרישוי ולכן נדרשנו להגדיר אותם.

"עגורן נייד" – זה גם כן סוג של רכב שאנחנו מטפלים בו באופן ספציפי ומאפשרים את הייבוא שלו ולכן הוספנו את ההגדרה.

"עוסק מורשה" – כמובן גם כן זה חלק מהתנאים לייבוא ולכן נדרשנו להגדרה.

השתמשתם בזה בסעיף אחר, אז נוסיף את זה עכשיו לסעיף ההגדרות וזה לאורך כל החוק.

סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, יש לך משהו להוסיף?

רק להוסיף על מה ששרית זוכוביצקי אמרה, בעקבות הבקשה שלך ובעקבות הפניות שהיו פה לגבי ההגדרה הקיימת של "סוכן מורשה", ללא התוספת שלנו זה היווה חסם ולא יכלו לייבא. לכן הוספנו את המשווק. בדקנו שזה לא פוגע, לא בהיבטים הבטיחותיים, לא בהיבטים הסביבתיים ולא בהיבטים הצרכניים והכנסנו את זה. בתוך החוק גם נתייחס לזה יותר.

מה השינוי שערכתם?

עד היום בעצם ניתן היה לייבא, יבואן עקיף או מקביל היה יכול לייבא אך ורק באמצעות סוכן מורשה. זאת אומרת, הוא חותם הסכם עם הסוכן המורשה בחוץ לארץ, הסוכן המורשה הוא מי שהתקשר עם היצרן. הוספנו כאן עוד חוליה נוספת, שהוא יוכל להתקשר גם עם המשווק שלו.

בכל זאת אתה מחייב אותו לחתום הסכם עם העוסק המורשה, או לא?

נכון, בכל זאת מחייבים אותו לחתום הסכם עם המשווק.

ואם היצרנים חוסמים אותם? זה בעצם היה החסם שדיברת עליו. איך אתה מתגבר על זה?

בכל מקרה החסם קיים היום. מבדיקות שערכנו – זה פתח משהו. נכון שזה לא פתח במאה אחוז. בעצם יש חסם, הצורך בחוזה, זה נכון, חסם של אותו הסכם.

איך מתגברים עליו אם היצרנים חוסמים אותם?

השאלה אם יש איזו הצעה.

אולי לא לחייב בהסכם.

חברת הכנסת גילה גמליאל שאלה, אבנר פלור ישיב תשובה ונפתח את הדיון.

כבוד השר, על מנת לפתוח את התחרות. זה רק לנקודה שהוא מעלה עכשיו, לגבי ההגדרה.

ברור. עו"ד זוכוביצקי, יש לך תשובה?

כן. אני רק רוצה להתייחס להסכם. למעשה מי הוא יבואן? ההגדרה שלו היא ההתקשרות שלו עם היצרן בחוץ לארץ. בעצם מה עושה היבואן? הוא מתקשר לייבוא ושיווק של רכב מתוצרת היצרן. זאת אומרת, הקיום שלו הוא בעצם ההסכם. כל מה שהוא עושה, בסך הכול מייבא רכב שמישהו אחר מייצר.

אבל אז היצרנים מונעים מהם. אז מה את עושה?

מה שעשינו, כך הבנתי, כאשר אנחנו מרחיבים את הגדרת "סוכן מורשה", למעשה מה שהיה קיים זה התקשרות ישירות עם הסוכן המורשה, שזה חוליה מספר שתיים. חוליה מספר שתיים היא גוף שהוא לא היצרן, אבל שיש שלו הסכם עם היצרן, כלומר זה גוף שני. אנחנו מדברים פה על מתן אפשרות – זה הכול אופציות פתוחות – להתקשר עם גוף שלישי.

אפשר להציע הצעה אחרת?

יש לך הצעה ספציפית כאן? בבקשה.

כן, חשבתי, אני תמיד מכינה שיעורי בית. בסיטואציה כזאת אולי לא לחייב לחתום על הסכם בכתב עם עוסק מורשה, אלא להגדיל את ההתחייבות של היבואן המקביל.

מה זאת אומרת?

את הביטחונות של היבואן המקביל. כלומר, במקום לקשור את זה במשהו שאנחנו יודעים שעוצר את השוק לתחרות ולא באמת מאפשר את הייבוא בסופו של תהליך, פשוט לחייב את היבואן המקביל ביותר ערבויות, שאנחנו נהיה רגועים יותר שזה יתנהל בצורה הנכונה, במקום אותו הסכם.

ואיך זה יתיישב מן ההיבט הצרכני וההיבט התקינתי-בטיחותי? בעצם אחת הסיבות שאנחנו מתקשרים עם הסוכן זה גם כי הוא נותן לנו את המעטפת.

תחייב את היבואן המקביל בדברים האלה. אלה עוגנים שאתה תציב.

אבל ההסכם הוא בסיס. בלי ההסכם למעשה אין כלום.

אבל עם ההסכם יש לך גם כלום, אז השאלה מה רוצים להשיג בחוק.

תחייב את היצרן להתקשר לפחות עם שלושה יבואנים.

ההסכם מגדיר את מערכת היחסים בין היבואן בארץ לגוף בחוץ לארץ.

נכון, אבל הגוף בחוץ לארץ, אומרים לך במפורש שהיצרנים שם חוסמים את היכולת של אותו עוסק מורשה להיכנס. גם הוא יאמר לך שזה נכון. השאלה איך את פותחת את זה. אם כבר יושבים כאן ודנים בהצעת החוק ורוצים לפתוח את השוק לתחרות, צריך לתת מענה בנקודה הזאת.

הכי פשוט זה לחייב את היבואן- - -

אני מקבוצת "אלון". אני רוצה להסביר משהו כדי שכל הפורום יבין. ייבוא מקביל כפי שהחוק דורש היום, להתקשר עם סוכן מורשה בחוץ לארץ, הוא בלתי אפשרי. לצורך העניין, ניסיתי במשך 6 חודשים לעשות ייבוא מקביל, להתקשר עם סוכן בחוץ לארץ, בפרנקפורט, ולהביא מרצדס. אמר לי הסוכן בחוץ לארץ: תשמע, אני יכול למכור, יש לי הסכם עם "דיימלר בנץ" בגרמניה למכור רק בפרנקפורט. אני לא יכול למכור לך, לא יכול לעשות הסכם. אתה רוצה, תקנה ממני פה בפרנקפורט ותעשה עם זה מה שתרצה אחר-כך. ואז יש בעיה נוספת, אם אני מביא את זה לארץ יבוא היבואן המקומי בארץ ויגיד לי: רגע, מאיפה הבאת? מה הבאת? מה פתאום? לכן צריך ליצור משהו אחר. צריך ליצור צינור אחר שייתן את האפשרות.

מה ההצעה הספציפית שלך?

אני מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת גמליאל. צריך שהייבוא העקיף – ואני יכול להקריא כי כתבתי את זה – ראשית, להשאיר את האפשרות שיהיה הסכם עם סוכן מורשה, זה אפשרות אחת. אפשרות נוספת, שיהיה ייבוא עקיף ללא הסכם כתוב עם סוכן מורשה בחוץ לארץ, אבל היבואן העקיף פה יעמוד בתנאים שקיימים בחוק. זאת אומרת, יהיה לו הון עצמי של 10 מיליון שקלים, תהיה לו ערבות בנקאית של 5 מיליון שקלים, יהיה לו מוסך בבעלותו בהתאם לאחד מאלה, ואם אין לו מוסך תגדל הערבות הבנקאית, כלומר תגדל הערבות ל-25 מיליון שקלים, לצורך העניין, ואז הוא יענה לכם על הדרישות. אתם תכתיבו ליבואן העקיף מה עליו לעשות.

אני מבקש לשאול שאלה. בעצם יהיה הסכם ללא חוזה. איך אתה מתמודד עם ההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים?

אני מתחייב כלפי החוק לייבא בהתאם למה שהחוק דורש ממני פה בארץ.

רבותי, אנחנו לא נמצאים באיזו קייטנה, אני מצטער. אני חושב שמה שמוצע כאן הוא סכנת נפשות גדולה מאוד. אני חוזר ואומר, מה שאתה מציע – בעצם אתה מסיר אחריות.

רק יבואן יכול להביא את זה.

זה המקצוע שלי, אני בוחן רכב. אני חושב שמה שאתה מציע פה, מחר נמצא את עצמנו באיזו שוקת שבורה שאף אחד ב"גג", מה שנקרא, לא נותן לך את החסות. ואז מה, אצטרך להיות סמוך עליך, שאתה תיתן לי? הרי מחר אולי תפשוט את הרגל.

אני יבואן רכב שפועל בהתאם לחוק.

סליחה, לא מחוקקים חוק ספציפי ליצחק וקנין. אני מחוקק חוק בשביל כל מדינת ישראל, בשביל כל היבואנים. אם אתה רוצה חוק ספציפי בשבילך אז אהלן וסהלן, בוא נכתוב את החוק על שמך ונקום ונלך, אין פה מה לעשות. אדוני הנכבד, רבותי, אני מסביר את זה לעומק. אתה יודע מה, אני אפילו לא צריך להגיד, הוא כבר אמר לך את זה מראש. מי נותן לי אחריות על הבטיחות? אותי, רבותי, מעניינת הבטיחות. רכב זה בטיחות. זה אקדח טעון בעיניי. לכן אני לא מוכן להסיר את האחריות מהדבר הזה.

שמעת את חבר הכנסת וקנין מדבר דברים ברורים. מה התשובה?

אני יבואן רכב שמייבא היום רכבים בהתאם לחוק. אני מתחייב, שוב בהתאם לחוק, לייבא גם את מה שאני מציע פה. אני לא איזה מישהו בשוק שפתאום רוצה לייבא. אם אני מייבא היום, לצורך העניין, משאיות מסוג מסוים אז אני רוצה לעשות ייבוא מקביל כדי לפתוח את השוק בהתאם למה שקורה.

אני הולך לפרקטיקה. היתה תקלה בברקסים של "טויוטה", חברת הגג אמרה במפורש: רבותי, אנחנו אוספים את כלל הרכבים. מי נתן פה את החסות? היבואן הראשי פה הוריד את זה למטה. כאשר אני מתחיל להוריד את זה עם יבואן משנה שם, כשאין לי שום אחריות כלפיו ואני לא יודע מה קשר הגומלין בינו לבינו, אין לי שום אחריות על הבטיחות. רבותי, זה חוסר בטיחות ממדרגה ראשונה.

ואין שום הסכם.

אתה חוזר לבעיה של המונופול.

רבותי, אני מבין את המונופולים, הרי אני יושב פה בוועדה. אני בעד כל הייבוא המקביל. אין לי רעיון מה לעשות, אין לי פתרון. אני לא מוכן להסיר אחריות מלמעלה.

רבותי, כל אחד ידבר בזכות דיבור.

רבותי, אני לא רוצה שיהיה לנו מקרה כמו "חפציבה" ואני לא רוצה גם שיהיה איזה טייקון שבסוף לא יהיה לי איפה לתפוס.

תודה. אחד-אחד. מי אדוני?

אני מייצג את חברת "קשת ליס".

מה הפתרון?

אני מציע דבר כזה, כל הזמן אומרים החברים ממשרד התחבורה: הדירקטיבה האירופאית. הדירקטיבה האירופאית קובעת שמי שאחראי בסופו של דבר זה היצרן. אתה לא יכול לנתק את הקשר בין האוטו ובין היצרן, לא משנה מי שיווק אותו, כי בסוף הוא ייצר אותו. באירופה יש אחריות של היצרן במשך שנתיים. היא תחול גם פה. גם אם מחר בבוקר אפתח חברה והיא פשטה רגל ונשארו 2,000 מכוניות בכביש, יש אחריות. וחוץ מזה, על בלמים, לדעתי, סליחה, אתה מערבב.

אני לא מערבב.

בסוף אתה נכנס למוסך. הנזק הפוטנציאלי על תקלה בבלמים זה להחליף בלמים. אם היה איזה אוטו שלא עבר טסט ולא עשה את זה כפי שצריך, יש פה מחלקת פיקוח שתסגור מכוני טסטים, והם עשו את זה בחודש שעבר.

לא את מכוני הטסטים. אם יש לי תקלה בייצור אני צריך "גג", אני צריך מישהו מלמעלה.

אם יש לך תקלה יש אחריות של היצרן. היבואן מחויב, היצרן גם מחויב, גם אם לא התקשרו בקשר ישיר.

רונן לוי, התרשמתי מאוד. יש לך איזה פתרון עבורנו?

יש לי שאלה לגבי זה, שאלה משפטית.

מתחיל להיות פה כמו בדיון שהיה קודם על הטבק. לאט-לאט.

השאלה המתבקשת לדעתי היא האם באמת בנסיבות כאלה, כפי שאומר כאן רון מלכה, בכל מקרה כזה באמת יש ממילא אחריות על היצרנים ולא משנה אם יש איתם התקשרות ישירה או לא. זאת השאלה המשפטית שלדעתי צריכה להיבחן.

רונן לוי, יש לך איזה פתרון בשבילי?

אני מקבל את מה שאמר רון מלכה. אין שום בעיה להנחות פה ולחייב את היצרנים לתת אחריות יצרן גם אם הוא לא שיווק את הרכב. אין עם זה שום בעיה.

יצחק וקנין, אתה בשבילי, אתה יודע, לקמוס.

חבר'ה, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. אני מודיע לכם, אתם מסירים אחריות מהיבואן. הרי גם היום- - -

מדברים רק על ה-recall, בשל כל מיני תקלות שהיצרן אחראי עליהן.

למה רק תקלות?

היצרן קורא בהוראה בטיחותית. בהוראה שמחזירים את הרכב בשל תקלה בטיחותית היצרן קורא להחזיר את כל הרכבים ברחבי העולם. אין עם זה שום בעיה.

לא רק על זה. רבותי, אני צריך- - -

גם היצרן פה בארץ, וכך היה כאשר הבאתי אוטו בייבוא אישי, מחויב לעשות את זה. זה לא קשור.

עשיתי שיעורי בית אמנם, אבל לא עד כדי כך.

מה ההבדל בין אוטו כזה לאוטו בייבוא אישי?

היצרן חייב לתקן גם בייבוא אישי. אם עכשיו הבאתי אוטו והיצרן הוציא הודעה של recall, הוא מחויב על-פי כל הדינים בכל המדינות לתקן את הרכב.

רבותי, אני עונה לכם. הרי אני יושב פה כבר שנים ואני מכיר את הכרוניקה הזאת, ואנחנו חוזרים ואומרים את הדברים. רבותי, בייבוא אישי, גם אז, ואני מכיר את הדברים מקרוב, כשכבר מביאים לפה איזה רכב שונה, או אפילו רכבים סטנדרטיים – אפשר לספור אותם על כף היד, זה זניח לגמרי, זה אפילו לא נלקח בחשבון. אבל כשאנחנו קובעים פה איזה סטנדרט של ייבוא מאסה של רכבים לכבישים, זה לא אותו דבר כמו הייבוא האישי הפרטי כשאדם מביא את הרכב לבד. אנחנו קובעים פה איזה סטנדרט ואנחנו חייבים לקבוע את כל הפרמטרים, ובראשם הבטיחות. באיזה מקום פה אנחנו מפספסים את העיקר.

איפה הפספוס? לא הבנתי. אני מנסה להבין היכן הבעיה.

הפספוס פה הוא בכך שאין לי ערובה מלמעלה. אין לי "אבא" בקצה.

אני מבקש שתסביר לי ולשר ישראל כץ ולגילה גמליאל, תסביר בצורה פשוטה מאוד, תן לנו דוגמה.

נתתי דוגמה.

עוד פעם. לא הבנו.

הסטנדרט היום, אם אני קונה רכב כיבואן- - -

אני מתנצל, אני חושב שחבר הכנסת המכובד – אני מכיר אותו, אני עוקב אחריו שנים רבות – טועה ומטעה. יש לי תשובה. יש חוק.

סליחה, חבר הכנסת לא מטעה. מקסימום הוא טועה.

הוא טועה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל יש חוק. הדירקטיבה האירופאית קובעת שאוטו שנקנה באירופה יש עליו אחריות של היצרן. מה ההבדל מבחינת האירופאים – גם עלינו חלים כל מיני הסכמים. אם הוא עבר מבלגיה לגרמניה זה אותה אחריות, ואם הוא עבר מגרמניה לישראל זה אותה אחריות. יותר מזה אגיד לך, היום יש מאגרי מידע שהיצרנים מחויבים בהם, גם באירופה וגם בארצות-הברית, שאתה מכניס פנימה מספר שלדה ורואה אם יש recall על האוטו ומה עליך לעשות. אם המדינה מחייבת אותי בתור יבואן לעשות את ה-recall קודם כול על חשבוני ואחר-כך ללכת לחפש את היצרן, זה בעיה שלי. אני קודם כול מחויב ללקוח.

עו"ד עצמון, תסביר לנו אם יש פה בעיה.

לפני שאני מסביר את הבעיה אני רוצה להבין בכלל את ההצעה כי אני לא בטוח שאני מבין אותה. ההגדרה שכרגע נדרשת הוועדה לאשר היא הגדרת "סוכן מורשה", וההגדרה קובעת בפסקה (1): "אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן...". ההסכם הוא זה שקושר את הסוכן ליצרן, ולכן הוא מורשה. לא כל-כך ברור לי מבחינה משפטית איך אדם יכול להיות סוכן מורשה אם אין לו הסכם בכתב עם הגורם שמרשה אותו.

זה העניין, הוא לא אמור להיות סוכן מורשה של אף אחד. אציג דוגמה. יש לי חבר שהוא יבואן של "טויוטה" בהולנד. הוא מביא 80,000 רכבי "טויוטה" בשנה. הוא אומר לי: תיקח ממני 2,000 מכוניות בשנה? לא רוצה למכור לך, לא אסתבך עם "טויוטה". אבל אם אני מקים חברה-בת בהולנד, באותה מדינה בה הוא פועל, וקונה ממנו 2,000 מכוניות בשנה, ואחר-כך עושה בהן מה שאני מבין, כי זה מה שהחוק האירופאי מתיר לי, ומביא אותן לארץ לצורך תחרות, אז אני לא צריך אתו שום הסכם.

אתה מתאר את חוליה מספר שתיים.

לא חוליה מספר שתיים. את רוצה הסכם בכתב – הסכם בכתב לא יהיה.

הוא לא הסמיך אותו אלא רק מכר לו.

הוא מכר לי, מכירה בין מוכר מרצון לקונה מרצון.

אני חושבת שאני צריכה שני דברים. אני מבקשת מנציגי הייעוץ המשפטי שני דברים. אם הטיעון המרכזי הוא שמטרת החוק לפתוח את השוק לתחרות; אם אומרים כל הגורמים בתחום שההסכם הוא עקב אכילס לפתיחת השוק לתחרות. שאלה אחת, מה באמת הפתרון שלכם בעניין הזה? שאלה שנייה, וזה מתייחס גם לדרישה של חבר הכנסת וקנין, הדרישה לבטיחות – אם אומרים כאן האנשים שמבינים יותר ממני בתחום שבעצם החוק מחייב את היצרנים גם כן באחריות לגבי הבטיחות של הרכבים אז מי הגורם המשפטי שיכול לבחון לנו את העניין הזה מבחינה משפטית אל מול הגורמים בתהליך באירופה? אם הם צודקים אז אני באמת לא רואה שום הצדקה לעכב את הפתיחה של השוק לתחרות על בסיס הדרישה להסכם, שמונע את התחרות. איך אתם יכולים לבחון את זה?

היצרן "טויוטה" או "פז'ו", כדוגמה, לא מכיר את היבואן דוד בישראל. הוא מכיר את הסוכן שלו שכנראה קונה ממנו, שהוא יבואן או שהוא מוכר כלי רכב ויש לו הסכם ישירות עם היצרן. היצרן לא מכיר את דוד בכלל. אין לי שום בטוחה שהיצרן נותן לו גיבוי. מחר אותו סוכן משנה שלו – הוא לא נותן לו גיבוי בכלום. רבותי, אתם רוצים להוריד אותנו בעוד דרגה.

יש פה מונופולים.

רבותי, אין פה עניין של מונופולים. עם כל הכבוד, לא כל דבר זה מונופול.

אתה לא רואה את זה, סלח לי אדוני.

מצדי תעשה חוזה עם "טויוטה", תעשה איתה הסכמים, לא יודע איך תעשה את זה.

היא מונופול.

אני לא מוכן בכלי רכב – אתה יודע מה, אני יורד אתך עוד ירידה אחת. מאין אני מבטיח שאותו סוכן שאתה התקשרת אתו בחוזה בהולנד, בצרפת, שנותן לך כלי רכב שכבר נסעו 40,000 קילומטרים, 50,000 קילומטרים, לא יודע מה, מה הבטיחות? רבותי, יש פה דברים שאני לא מוכן לקחת בהם סיכון. זה רכב, רבותי. אתם רוצים לקחת סיכונים, בבקשה, תעשו מה שאתם רוצים. אתם מסכימים לתהליך הזה?

אני עוצר את הדיון לרגע. משרד המשפטים, עו"ד יערה למברגר, בבקשה. את מבינה את הסוגיה?

כן.

מה עמדת משרד המשפטים, בצורה ברורה?

יש פה פתיחה לתחרות, שהיא חשובה מאוד. האיזון שניסו לעשות בהצעת החוק הזאת הוא פתיחת תחרות באופן אחראי. אנחנו צריכים לפתוח את התחרות כל עוד הגורמים המקצועיים מרגישים שזה שומר על רמת בטיחות נאותה. אני חושבת שזה עיקרון-העל, כפי שאני הבנתי את המטרה של הצעת החוק הזאת, זה האיזון.

בזה כולם פה רוצים, זה ברור.

ולכן?

אם יש פה הרגשה שצריך קשר ישיר ושאם לא יהיה הסכם שמקשר אנחנו מאבדים את הקשר הישיר- - -

מה זה "הרגשה"?

אבל אין אופציה, וגם לא תהיה.

שני משפטים, על עניין הערבויות ועל עניין הכסף. כסף הוא טוב ויפה והוא מגיע מבחינה צרכנית, הוא עונה על חלק מן הדברים, אבל הוא לא יכול לענות לי למשל על מידע טכני. יש דברים שהכסף לא יכול לתת לי תשובה לגביהם ולכן אני צריכה להשלים את זה בדברים שאני חייבת לקבל דרך שרשור שמגיע ליצרן.

הדירקטיבות של האיחוד האירופאי, אדוני הציג פה דבר נכון מאוד, מתייחסות לקשר בין מדינות האיחוד האירופאי, כשעוברים מהולנד לבלגיה ולגרמניה. אנחנו לא חלק גיאוגרפי מהאיחוד האירופאי.

אבל אנחנו יכולים לאמץ אותן.

זה לא חל אוטומטית.

קודם כול הם צריכים לאמץ אותנו.

שירה ברגמן, את למדת את החוק הזה לפני ולפנים. את נמצאת במשרד האוצר ואת מבינה את הסוגיה שהעלה חבר הכנסת יצחק וקנין, ואת מבינה את ההצעה שהציגה חברת הכנסת גילה גמליאל ביחד עם כל הגורמים המנוסים והמכובדים. מה עמדתך, מהידע הרב שלך?

אל"ף, גורמי המקצוע ממשרד התחבורה מביעים את התחושה שלהם, ולכן אנחנו נמצאים בתהליך ארוך של איזון בין הרצון לפתוח לתחרות, שמשרד האוצר ואני עומדים כאן כדי לייצג אותו, ובין הצורך הבטיחותי והצרכני, כאשר הגורם המוסמך הוא כמובן אנשי המקצוע של משרד התחבורה.

בדיון הקודם הועלתה הצעה על-ידי איגוד המוסכים.

רונן לוי, זה עוד פעם אתה. אתה מעלה הצעות טובות בדרך כלל.

לפחות הפעם אנחנו מסכימים. התבקשנו לשקול הרחבה, כלומר לנסות לאזן בצורה טובה ביותר בין ההצעה של חברת הכנסת גמליאל לבין הפחד הבטיחותי שמבטאים אנשי המקצוע. לכן פתחנו כאן עוד רובד שמאפשר הרחבה של תחרות, רובד שלישי, שאומר: לא רק הסוכן המורשה.

כלומר, יש פה פשרה בין גישת וקנין לגישת גמליאל, רבנית גמליאל והצדיק וקנין.

מה שמבוטא עכשיו בהצעת החוק הוא תוצאה של הדיון הקודם שבו הועלה החשש שמה שאנחנו עושים כאן לא מספיק רחב. לכן הוספנו את הרובד השלישי הזה, שמאפשר התקשרות גם עם- - -

מה הציר השלישי אומר?

זאת ההגדרה "סוכן מורשה" בפסקה (2), כלומר לא רק הסוכן המורשה עצמו אלא גם אדם שהסוכן המורשה הסמיכו.

מה זה נותן? תפרשי לי את ההרחבה. כאשר התווסף אדם נוסף, מה זה נותן עכשיו באופן ממשי בפתיחת התחרות?

כלומר, אם סוכן מורשה ימשיך צעד נוסף ויתקשר עם סוכנים משווקים, תת-משווקים, להמשיך לשווק את הרכיבים, לצורך העניין בבלגיה, לא משנה היכן, אז עכשיו אנחנו מאפשרים לאותו יבואן עקיף לא רק להתקשר עם הסוכן המורשה, שלו יש את ה-link הישיר ליצרן, אלא לעוד שכבה, כלומר גם למשווק.

בהסכם בכתב או בעל-פה?

בכתב.

זה לא יקרה, זה אופציה לא קיימת.

איך ביססתם את ההנחה שזה באמת אופציה ריאלית וממשית?

אנשי המקצוע יענו. גם כאן היו לנו דאגות. כלומר, לא לחינם לא הצענו את השלב הזה מלכתחילה, למרות שאנחנו מבינים שיש תועלת תחרותית כאשר מאפשרים לעוד משווקים להתקשר עם היבואן העקיף. לכן כן יש כאן איזה צמצום אם היבואן העקיף באופן כללי יכול לייבא כל רכב שעולה על דעתו. השכבה השלישית הזאת, המשווק שיתקשר עם סוכן מורשה שאתו מתקשר היבואן- - -

לא יהיו חוזים כאלה, זה לא יקרה.

סליחה, תנו לה לסיים. אמרתם, הבנו. אתן לכם לדבר. היא מציגה עמדה. אנשי השטח אומרים שמה שהיא אומרת הוא קבוצה ריקה, אין אנשים כאלה. אבנר פלור, אנחנו מגיעים לשטח שלך. מה ששירה ברגמן הציעה, הרי זו היתה הרוח כאשר רצינו את הפשרה, אבל הם טוענים פה, ואני מגבש פה את המכלול כי הרי לא לכולם יש אותם אינטרסים, אם רונן לוי וחיים פילצר ואחרים אומרים שאין כאלה דברים – מה אתה אומר בתור איש המקצוע?

ברשותך, לפני שאביע את דעתי המקצועית, אולי אפשר לתת ליבואן העקיף היום לומר את דבריו.

גל גרנות ועו"ד ניל סמולט מ"אילון מוטורס", מי מכם ידבר? בבקשה, נשמע עכשיו יבואן עקיף. אתמול פגשתי אתכם ואמרתם שיש לכם כבר 100 רכבים ואתם פועלים.

הקשבתי גם לדברים שאמר משרד המשפטים. אני די מצטרף אליהם. יש כאן איזון, ויש חשיבות לאיזון.

תסביר לנו את הסוגיה.

אנחנו מכירים שבמצב הנוכחי, על אף שאנחנו הצלחנו לעבור את החסם המשמעותי, הוא משמעותי לאחרים. אנחנו לא פה לעצמנו. חשוב לנו שיהיה ייבוא מקביל, לא רק של אחד, כי אחד "ימות" ולא יהיה ייבוא מקביל בישראל כפי שיש ייבוא מקביל בארצות-הברית ובכל אירופה.

אנחנו בעד ייבוא מקביל. תסביר את הסוגיה.

החוק היום מציב חסם ש"דוחף" את היבואן העקיף הפוטנציאלי לנסות להתקשר עם אנשים שאולי הם האחרונים שרוצים להתקשר אתו, היצרנים. לכן נכון שפתיחת הרובד הנוסף היא משמעותית. אני אומר את זה כי אני מסתובב לא 6 חודשים אלא כבר 3 שנים. אין לי את כל הניסיון של אדוני ולא את כל היכולות אולי של אנשים אחרים שמסתובבים כאן, אבל מהניסיון שלי, הוספת הרובד הנוסף משמעותית. לעניות דעתי הצנועה היא תביא לפתיחת השוק בטווח של שנתיים, בטווח של 5 שנים. המונח ייבוא מקביל יהיה מונח מקובל במדינת ישראל, כפי שהוא מקובל במדינות אירופה.

דבר נוסף, כיוון שאנשים גלשו לנושא של האחריות, אני רוצה להגיד על זה כמה מילים. קודם כול, יש פתרון גם בהצעת החוק הזאת לנושא האחריות, והפתרון הזה, כפי שאנשים אמרו, הוא יישום של סטנדרטים אירופאים, לא רק בתקינה של רכב אלא בפתיחת השוק לתחרות. אסור שתהיה אפליה בין צרכן לצרכן בגלל המקור שממנו הוא קנה את הרכב. לא ייתכן שתפתח את השוק לכאורה לתחרות במכירה, אך בנקודת השירות ובנקודת מימוש האחריות תחסל את התחרות. זה הגבל חמור בכל אירופה. בשוק האירופאי, גם בשווייץ, חברות שעוברות על האיסור הזה מוטלים עליהן קנסות של עשרות מיליונים.

פרופ' גילה רושם כל מילה והוא מסכים. בבקשה, הלאה.

אבל אגיד גם מעבר לזה. מכיוון שיש לנו ניסיון מעשי, אני רוצה לשתף אתכם. אנחנו גורם קטן, שהצלחנו בקטן ואנחנו מקווים שנצליח ונתפתח. כידוע, לרכבים שאנחנו מביאים יש היום יבואן ישיר. היבואן הישיר הזה לפני 5 חודשים, באוגוסט 2013, הפיץ חוזה לאגף השירות של כל המוסכים שלו והסביר בהסבר מבורך שצריך לטפל בכל הרכבים שמגיעים מייבוא עקיף. הוא הסביר להם: אנחנו נזין את מספרי השלדה למחשבים של חברת "פורד" ונדאג שיהיה טיפול ראוי ב-recall – יש פה גם דוגמה בחוזר הזה –ואנחנו נטפל גם ברכבים מתוצרת "פורד" שאנחנו לא מביאים אותם.

ולכן?

ולכן אין כאן בעיה של אחריות. האנשים הציגו את נושא האחריות נכון, האחריות באה מהיצרן.

מר סמולט, אני רוצה להבין, אמרת שני דברים. מצד אחד, אתה שמח, ואתה בשבילנו דוגמה כי אנחנו רוצים עוד אנשים כמוך כדי שתהיה פה תחרות, כי ראיתי בארצות אחרות שכאשר פתחו את הייבוא העקיף הוא שינה את השוק ואני חושב שגם כבוד השר חושב כמונו, ולכן השרשור הנוסף שעו"ד זוכוביצקי, שירה ברגמן ואחרים הציעו משפר את היכולת לייבוא עקיף. במקביל, אתה טוען שמה שאמר חיים פילצר גם נכון. או לא? אולי לא הבנתי. את הסיפה לא הבנתי. אני מקשיב לך, אתה בשבילי המודל של מי שנכנס, נחשון בן עמינדב, שקפץ למים ביחד עם זוהר והתחיל לשחות, ואתה בסך הכול שוחה כבר במאה מכוניות. האם התיקון מספיק, או נדרש התיקון פלוס הערת חברת הכנסת גמליאל, חיים פילצר ורונן לוי? זה מה שאני לא מבין. אתה מבין את השאלה שלי?

אני חושב שתמיד אפשר עוד ואני קטונתי מלהבין את כל ההשלכות של ההצעות שהועלו כאן.

לא קטונת, אתה רק נזהר.

הבנתי אותו, האמן לי שהבנתי אותו. הבנתי שהוא אומר שצריך לאשר את הנוסח כפי שנקרא כאן ולא לפתוח אותו כפי שהם מציעים. רק אין אומץ להגיד את הדברים. אני אומר אותם במקומך, אדוני.

אני רוצה להתייחס להיבטים המקצועיים. לא כל-כך הבנתי את ההצעה שלהם.

אם לא הבנת, זה לא טוב.

אני רוצה להציג משהו ותגיד לי אם זאת ההצעה שלהם, אם הבנתי טוב. חברת הכנסת גמליאל, מה שעשינו בחקיקה עצמה לאורך הדרך, ואני מאמין שאת קראת וראית את זה, בעצם ככל שאנחנו יורדים ברמה, הכוונה: יצרן, סוכן משנה ומשווק, הורדנו גם את החלופות של האופציה של הייבוא. למה אני מתכוון? היבואן הישיר בעצם יכול לייבא כל תוצר וכל דגם רכב שהוא רוצה. הסוכן המורשה גם יכול לעשות את זה, ונתנו לו גם אופציה לייבא תוצר שהיבואן הישיר לא מייבא. למשווק השלישי אפשרנו לייבא אך ורק את מה שאפשרנו במסגרת החקיקה, הוא יכול לייבא תוצר ודגם שהיבואן הישיר מייבא.

אתה יודע שאני אוהב דוגמאות. תן לנו דוגמאות, בבקשה, שלב א', שלב ב', שלב ג'.

לדוגמה, לגבי היבואן הישיר אין בעיה, הוא יכול לייבא כל תוצר, מה שהוא רוצה. לגבי הסוכן – הוא יכול לייבא גם תוצר שהיבואן הישיר מייבא, הוא יכול לייבא "סובארו", "מאזדה", "פורד", והוא יכול לייבא גם "טסלה", לדוגמה, שהיום אין לו יבואן, הוא יכול לייבא גם אותו. אבל לגבי המשווק לא אפשרנו שהוא יוכל לייבא תוצר שלא קיים בשוק, אך ורק תוצר שקיים בשוק.

בעצם ההצעה שחברת הכנסת גילה גמליאל מציעה, כפי שאני מבין מתוך הדברים, שאם אנחנו יורדים עוד רובד, בעצם היא מתכוונת שיהיה ייבוא של רכבים שקיימים פה, עם דגמים שקיימים פה, כמו "מאזדה 3", "סובארו 4B" או כל מיני דגמים, ולא דגמים שלא קיימים בשוק.

בנוסף, לפחות כך אני מבין – אני רוצה פשוט שכולנו נהיה על אותו קו, אני רוצה לשבור את ההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים – היא אומרת עוד משהו, לפחות בשולי הדברים, שבעצם אלה רכבים שמשווקים באירופה, זאת אומרת אלה רכבים שרשומים באירופה, לא באים להמציא כאן רכבים שבאו מהעולם השלישי וכולי. זאת אומרת, בהיבט הבטיחותי, בהיבט הסביבתי זה רכב שכשיר לתנועה באירופה או בארצות-הברית.
מה שנשאר לנו זה ההיבט הצרכני, איך אנחנו מתמודדים בהיבט הצרכני. אז היא מעלה על פניו, כך אני הבנתי מתוך ההצעה על ההון העצמי והערבות, שבעצם זה ייתן מענה. זה לפחות מה שהבנתי.

לא יכולתי להגדיר את זה טוב ממך.

אבנר פלור, לא רק שיש לו את הגנים והתכונות, הוא בוגר מצטיין של אוניברסיטת בן גוריון בזמן שהייתי נשיא האוניברסיטה.

ומה אתי?

גילה גמליאל היתה יושבת-ראש ועד הסטודנטים אצלי במשך 6 שנים.

אני מבקש להעיר הערה קצרה. למעשה, כפי שאנחנו יודעים, שתי תכליות עומדות כאן על סדר היום. התכלית הראשונה היא קידום התחרות הענפית, אבל יש עוד תכלית, שאף היא חשובה, והיא זכויות צרכניות, שמירה על הבטיחות. אני מוכרח להגיד שדווקא מכיוון התכלית השנייה, של בטיחות ושמירה על זכויות הצרכנים, הוטרדתי מן ההצעה של משרד התחבורה בפסקה (2) על ההרחבה. אני מבקש להבין ברמה המשפטית מי יחוב בחובות הסוכן המורשה כאשר מסתיימת ההסמכה הזאת של הסוכן המשני, למשל? איך משרד התחבורה עוקב אחר ההסמכה הזאת של הסוכן המשני? צריך שלצרכן תהיה כתובת. זה נקודה חשובה מאוד שהוועדה לדעתי כדאי שתידרש אליה.

זאת הנקודה שהעלה חבר הכנסת יצחק וקנין.

זאת השאלה שמלכתחילה עולה על הפרק, עצם החתימה עם הסוכן המורשה.

עו"ד שניידר, יש לך פתרון? לא אינטרס אלא פתרון.

אני מייצג את איגוד יבואני הרכב.

למה המחירים כל-כך גבוהים? בארצות-הברית אדם יכול לנהוג בכל רכב הכי יוקרתי במחירים זולים.

בגלל המסים ה"נמוכים" שיש במדינת ישראל...

חבר הכנסת וקנין אמר שהיצרן בעצם הוא הגוף שעליו בסופו של דבר אפשר לסמוך. כאשר מסתכלים על ההתחייבויות שמבקשים מהיבואן הישיר בהצעת החוק, וגם עוד לפני החוק, וגם עוד לפני עשרים שנים, אז אומרים: אתה תביא לי בבקשה את ההתחייבות של היצרן הישיר, שהוא עומד מאחורי הרכב. כדי להיענות לאותה דאגה, וגם למה שעו"ד עצמון אמר, אנחנו צריכים לבקש מאותו סוכן מורשה, אם הוא מוכר ישירות בישראל, ומאותו משווק, סוכן מורשה משני שמוכר כלי רכב במדינת ישראל, שידאג להציג לגבי אותם כלי רכב שהוא מייבא לישראל שהיצרן עומד מאחורי כלי הרכב שהוא, באמצעות סוכן המשנה, מכר בישראל.

אותו יצרן יעשה את זה.

אין לי ספק שהיצרן, כפי שהוא מתחייב כלפי היבואן הישיר בישראל שהוא יעמוד מאחורי כלי הרכב האלה, גם כשהוא מוכר את כלי הרכב למשווק שאתו הוא קשור בהסכם בחוץ לארץ הוא מתחייב את אותה התחייבות. את אותה התחייבות אפשר לשרשר גם למשווק המשנה הזה וזה צריך להגיע לישראל. אם זה התנאי אז יהיה מי שיעמוד מאחורי כלי הרכב האלה, וזה יצרן הרכב.

חבר הכנסת וקנין, זה עונה על השאלה?

האמינו לי, אני יכול לצייר את זה בגרף בשניות. הסברתי את זה לגילה גמליאל פה בגרף. הבעיה המרכזית, איך אני יוצר בסופו של יום, אני יצחק וקנין רכשתי רכב מיבואן מקביל. איך אני יוצר מצב שהאחריות על הרכב שלי תהיה של היצרן ולא של איזה מישהו מעורפל שאני לא יודע מי הוא? אף-על-פי שתגידו לי שהוא מוכר 5,000 או 10,000 כלי רכב באירופה, בשורה התחתונה לי אין ביטחון של היצרן כיוון שהיצרן לא ייתן לו את הדבר הזה. אני מבין את הצומת הזה, שהוא בעייתי מאוד אצל היצרן, כי היצרן לא כל-כך ירצה לתת למשווק באירופה, לתת למורשה פה את הדבר הזה, ואני אומר את זה באחריות.

נכון, זה יוצר בעיה מסוימת, אבל בגלל שמדובר פה, רבותי, בכלי רכב ולא באיזה צעצוע קטן אנחנו מבינים שצריכה להיות פה אחריות כבדה. הבעיה שלי, אני לוקח את זה לעוד דרגה. רבותי, אנחנו יכולים ללכת על איזה מישור שבשנים הקרובות ייתכן שיפעל כשורה, אבל יום אחד נתחיל לקבל פה רכבים מיד שנייה ומיד שלישית במדינת ישראל, שנסעו כבר 200,000 או 150,000 קילומטרים, אני לא יודע מה נקבל פה. אין לי אחריות לדברים. אם מישהו יכול לתת לי בטיחות ואחריות של היצרן – אהלן וסהלן, קחו מה שאתם רוצים, תפתחו הכול מעכשיו. אם לא, רבותי – אני לא מוכן לשחק. אני יושב פה כמחוקק. לא באתי לכאן כדי למצוא חן, לא בעיניך ולא בעיני אף אחד. אני לא מוכן לשחק בבטיחות, גם אם יגידו לי מה שלא יגידו. בסדר?

אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים להציע משהו.

אמרתם את שלכם.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אני רק רוצה להתייחס לנושא הבטיחות. אני מסכים עם חבר הכנסת וקנין שהיצרנים לא מוכנים לתת אחריות. גם המחוקק האירופאי למד את זה, גם המחוקק האמריקאי למד את זה. מה הם עשו? הם חייבו את היצרנים בחוק. אמרו לכל יצרן שרוצה לשווק מכוניות במדינה שלהם: אתה רוצה לשווק במדינת ישראל? אתה תהיה אחראי על כל רכב שמשווק במדינת ישראל ולא משנה מי מכר אותו.

תביא לי אחריות כזאת.

רבותי, אני מקשיב. בהצעת החוק יש סעיף ואנחנו נחזק אותו. אני אומר את זה לפרוטוקול. כאשר נצביע אני חייב שחבר הכנסת וקנין יהיה משוכנע שזה נכון.

אם הוא קונה אוטו היום מליסינג, לצורך העניין, הוא לא מקבל אחריות? זה גם "טרטור". מה זה משנה? זה אותו מודל. זה אותו מודל, כי הוא מדבר על השיווק ולא על מוצר.

רונן לוי, תהיה סובלני.

רבותי, אם היינו איזו מעצמה של כלי רכב – אנחנו הרי "פיפס" קטן באירופה. רק רגע, תקשיבו לי עד הסוף. אני אתכם, חבר'ה, אני אתכם, אל תטעו. הבעיה המרכזית, שאנחנו לא נמצאים בתוך הדירקטיבה האירופאית, אנחנו לא בתוך זה. אתם רוצים, בבקשה.

אבל זה תלוי- - -

בשווייץ יש פחות תושבים ויש 50% ייבוא מקביל.

רבותי, אני יותר ויותר חושב שגם יכול להיות שבמדיניות בנק ישראל צריך ללמוד משווייץ וגם בדיסציפלינה צריך ללמוד משווייץ.

וגם בשוקולד...

וגם בצורה של הממשל. הלא בשווייץ יש קנטונים ויש שישה ראשי קנטונים וכל פעם מישהו אחר הוא ראש הממשלה והוא מתחלף בכל שנה בצורה פשוטה ועובדים כצוות, כי העיקר זה המשיח. אצלנו כשמדברים על המשיח זה לא קורה. אז אנחנו עדיין לא אירופה. אבנר פלור, לאור מה שנאמר כאן, מצד אחד שמעתי את עו"ד סמולט, הרעיון של השרשור של הסוכן המורשה הוא רעיון חיובי מאוד שמשפר את התחרות כדי שאנשים יכנסו. מצד שני, בעיית הבטיחות, שעליה מדבר חבר הכנסת וקנין, אני רוצה שהיא תינעל כאן בצורה כזאת שלא יהיה ספק לגבי הנושא הזה. איך אתה פותר את הבעיה?

קודם כול, עוד ניכנס לסעיפים עצמם. אנחנו מדברים על כלי רכב שמחויבים לעמידה בדרישות תקינה ורכבים שכשירים לרישום באירופה ובארצות-הברית. בהיבט הבטיחותי, מגיעים לכאן רכבים בטיחותיים, כי אם הרכב יכול להירשם באירופה אז הוא בוודאי בטיחותי, כי אם הוא לא יכול להירשם שם הוא לא יכול לנסוע פה.

לא זאת השאלה. השאלה היא בהיבט היצרני. אתה לא עונה על זה. אתה יורד ישר לרמה השנייה, לקומה השנייה.

אבנר פלור, מה התשובה?

אני מסביר. היום במסגרת הצעת החוק, במסגרת ההסכם בין היבואן ובין היצרן היצרן מתחייב לתת את האחריות.

אם זה מופיע לך, אהלן וסהלן.

זה קיים פה, ואם צריך אנחנו נחדד עוד יותר.

אז אין פה בעיית בטיחות?

לא, בוודאי שלא. הסעיף קיים פה.

השאלה מה הצעת המשרד, ככל שישנה, להגדרה "סוכן מורשה" שכרגע הוועדה מתבקשת לאשר. אתם מציעים שינוי בהגדרה?

מה שתיארו האדונים המכובדים הוא עסקה. פשוט היא לא עסקה בכתב, אבל יש פה הסכם, אמנם בעל-פה, לקנייה ומכירה. זאת אומרת, יש פה חוזה. הקושי שאתם מתארים – ותקנו אותי אם אני טועה – הוא פשוט להציג אותו בכתב. העסקה קיימת. אתם יודעים מי הגוף שממנו אתם מייבאים. הקושי שאתם מתארים הוא המילה "בכתב". היחסים הרי קיימים, זאת אומרת אתם קונים מהם, אתם משלמים להם, הם מאפשרים לכם לשווק את זה במדינת ישראל, כל זה קיים. הקושי שלכם הוא קושי טכני, כך אני מבינה, כי הם לא יתנו לכם חוזה.

יש קושי נוסף, כי יום למחרת אולי הם כבר לא יהיו קיימים.

אנחנו רוצים את חוכמת השולחן, אבל תנו לה לדבר.

לכן ההצעה היא לוותר על ה"כתב", פשוט מאוד.

אבל איך אתם תפקחו על כך? אני לא מצליח להבין.

הם יגידו לנו מי היבואן שם. אנחנו נוודא את זה, לא באמצעות ההסכם אלא שהוא יגיד: אני מייבא רכב מ-X, זאת חברה שנמצאת בהולנד. עדיין יש התחייבויות שאותה חברה בהולנד תצטרך לתת.

תצהיר פלוס התחייבות.

יש התחייבויות מסוימות שלא ניתן יהיה לקבל מהיבואן הישיר ומהיצרן. אותן התחייבויות – הם יתנו בעצמם. כאשר יהיה הסכם יגידו לנו: הנה, יש הסכם.

זאת חברה שתקום רק לצורך המכירה הזאת ומחר לא תהיה קיימת. על מה אתם מדברים? אתם מזמינים שירמו אתכם.

משרד התחבורה, אני חושב שירדתם לאיזה מקום שאתם לא יכולים לרדת למטה ממנו. אני מתפלא על סגנון החקיקה שאת רוצה. נציגת משרד המשפטים יושבת על-ידך.

הדירקטיבה האירופאית יותר חמורה מזה.

אני שומע פה דברים ואני מזדעזע. חבר'ה, מה זה?

רק רגע, עוד לא השלמתי את המשפט. זה מסוכן, נכון.

רבותי, אם לא הייתי יושב פה הייתם מעבירים את זה ב-"שו-שו", ככה. חבר'ה, אנחנו מתעסקים פה עם אקדחי צעצוע בפורים? מה זה פה?

זה אותו אוטו. מה ההבדל?

רבותי, אני רוצה בטיחות. לא יהיה לנו פה עוד "חפציבה", לא נעשה אחר-כך ישיבה כדי לחפש את הקבלן, לחפש את המורשה.

אנחנו גם רוצים בטיחות. אבל אנחנו רוצים תחרות.

אין לי ויכוח אתך, אדוני, אני בעד ייבוא.

רבותי, עד עכשיו התנהל כאן דיון, היו פה צעקות, היה פה ויכוח. אני עדיין לא מבין את ההצעה.

תאמרי את ההצעה.

בהגדרת "סוכן מורשה", בפסקה (2), לוותר על המילה "בכתב". בהגדרת "סוכן מורשה" יש שתי אופציות. האופציה הראשונה קיימת. האופציה השנייה היא למעשה המורחבת. הבנו שהאופציה השנייה בעייתית בגלל היבט הכתב. ראשית, נמחק את המילה "בכתב". שנית, מכיוון שבכל אופן – אני לא אומרת שזה מושלם, אבל אומרים שהסיכון ירד אם נצמצם בסיטואציה הזאת רק לרכבים מתוצרת היבואן הישיר.

אבל זה לא בהגדרה. זה בסעיפים המהותיים. מה התוספת בהגדרה?

חבר'ה, מה שאתם עושים, אתם מדברים בשפה של עורכי-דין. אם גילה גמליאל לא מבינה את זה, והיא למדה תואר שני במשפטים, וגם אני לא מבין, בכל זאת כל הזמן האוזן השמאלית שלי שומעת את חבר הכנסת וקנין. אם הוא אומר משהו ואת מנענעת בראש- - -

למה לחסום את הדגם? לא הבנתי.

אני רוצה לקבל מכם הצעה ברורה, שאתם תגידו לי שזה גם בטיחותי וזה יירשם בפרוטוקול, והשר יושב פה והסמנכ"ל הבכיר ואת. שיהיה ברור שזה בטיחותי, שאין פה שום משחק עם הבטיחות, ומצד שני שזה מחזק תחרות. פה אנחנו בעד השרשור. לא הסברת לי את זה עד עכשיו.

היבטי בטיחות – זה לא המקצוע שלי. הבנתי שיש קושי בגלל דרישת הכתב בהסכם. אז אני אומרת, ההסכם תקף גם אם אין בו כתב, כאשר אנחנו יודעים מי הוא הצד השני.

אין מה לעשות, זו המציאות שאנחנו חיים אותה, זאת המציאות שמתמודדים מולה אנשים.

בצד הבטיחותי יענה אבנר פלור, לצמצם את התוצרים.

מה שקורה פה הוא דבר פשוט מאוד.

זה מונופול של יצרנים ויבואנים שמונע תחרות, אז אין ברירה.

אני רוצה להבין. הדיון המשפטי פה לא עוזר לי כלל. את אומרת שאת לא מבינה בבטיחות. בסדר. הם אומרים, אקרא להם האגף השמאלי, האגף השמאלי אומר: אין בעיה של בטיחות. אומר חבר הכנסת וקנין: ברגע שרק היצרן רשום על זה יש בעיה של בטיחות. זה הדבר היחיד. אבנר פלור, יש לך תשובה לזה?

אני רוצה להשלים את מה ששרית זוכוביצקי-אור אמרה לגבי ההגדרה, שאנחנו נבטל את המילה "בכתב", כי זה עיקר הבעיה. יחד עם זה, אנחנו מתכוונים אך ורק לאותם תוצרים ודגמים שמיובאים לישראל, כמו "מאזדה 3", מה שקיים בארץ ולא משהו שלא קיים. בכדי לתת מענה להיבטים צרכניים גם נדרוש הון עצמי גבוה יותר וערבויות.

במקרה שזה לא בכתב. אבל איך אתה מנסח את זה?

מקובל עליי מה שיגיד היועץ המשפטי שלך.

יפה. רבותי, תשבו ותנסחו את זה עכשיו. אנחנו מתקדמים.

אדוני, בכל זאת אני רוצה להקשות, אני לא כל-כך מבין. איך משרד התחבורה יפקח על הסמכה כזאת אם היא לא נעשית בכתב? איך לאגף הרכב יהיו כלי פיקוח על העניין הזה?

תצהיר.

אז צריך לעגן את הדברים האלה.

בוודאי, נעגן הכול בחקיקה.

רבותי, אני מבקש כדלקמן, ועו"ד עצמון יעזור לי. אני חושב שמהשיחה החשובה הזאת הגענו לעמק השווה, שגם חבר הכנסת וקנין יכול לקבל. מה שחסר לנו הוא שלושה או ארבעה או שישה היועצים המשפטיים שיושבים פה – תמיד אני צריך אותך, עו"ד פרידמן, לניסוח – תכינו לנו את הנוסח עכשיו או מאוחר יותר.

נקבע עקרונות וננסח לפי העקרונות.

יש לי הערה-הצעה ותגידו לי אם היא יכולה להתקבל. אני מציע לאשר את הסעיף כפי שהוא, אבל לכלול אפשרות לאגף הרלוונטי במשרד לאשר גם הסכם שהוא לא בכתב, בדרך בדיקה מסוימת ובתנאים שהוא יקבע.

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בתקנות.

לא כללית אלא ספציפית לגבי מקרה מסוים. לא צריך אישור של הוועדה. הוועדה אומרת שספציפית לגבי מקרה – נגיד שהוא בא ואומר לך: יש לי הסכם לא בכתב עם הגוף הזה ועם זה ועם זה, ואתה אומר לו: בסדר, אני בודק את הגוף. אתה תצטרך לקבוע תנאים מחמירים יותר וכולי, ותהיה לך סמכות לאשר לו את זה. זה הכול. אם לא יעמוד בזה, תבטל אחרי זה.

אז תוסיפו עוד סעיף.

רבותי, אנחנו מתקדמים. נציגי חברות הביטוח רוצים לדבר.

אני מאיגוד חברות הביטוח. הפעם אני רוצה דווקא לדבר בתור אזרח, כאדם פרטי, ולא בתור נציג חברות הביטוח, לנצל את ההזדמנות שאני כאן.

לדעתי ההצעה לייבוא מקביל לא פתרה עד עכשיו את הבעיה של המונופול המוחלט של יבואני הרכב. אני יודע שההצעה שלי לא תתקבל, כי אולי היא מטורפת במידה מסוימת, אבל אני חושב שהפתרון היחיד האפשרי, שלא יוכל יצרן רכב למכור רכב במדינת ישראל אלא אם כן הוא ימכור את הרכב לפחות לשלושה יבואנים. זה יפתור את הבעיה של היעדר תחרות אמיתית בשוק הרכב. למה זה לא כלכלי? זה כלכלי מאוד.

היה פעם "האזרח קיין" והיום יש את האזרח מלכיס. העברתי את זה כבר לפרופ' גילה, הוא בודק. אם במשך השבועיים הקרובים – הרי יש לנו עוד כמה ישיבות- - -

אולי נגיד את זה אחרת: לא יוכל למכור בארץ אם יסרב למכור לגורמים נוספים.

תודה רבה. מר יורם בונן, בבקשה.

אני מדבר בשם איגוד יבואני הרכב. אני מבקש להוסיף אלמנט אחד להגדרה "סוכן מורשה". לפעמים סדר הסעיפים יוצר עיוות בדיון, כי לא רואים את התמונה הכוללת. עוד לא הגענו לכך שבעצם כל הבעיות אמורות להיפתר דרך זה שאת כל התקלות ואת כל הנשיאה במחיר של התקלות שיהיו זורקים על היבואנים הישירים, כי בסעיפים הבאים כתוב שהיבואנים הישירים צריכים לדאוג לאחריות ולתקלות הסדרתיות. עכשיו מה נעשה כאן? מרחיקים ברכישה במקורות אלטרנטיביים מהיצרן, באופן שיכול להיות מקרה שהיצרן על-פי הסטנדרטים שלו, שלא אנחנו קובעים אותם, יכול להסיר את האחריות מהרכב, ואז על מי משאירים אותה? על היבואן הישיר.

לכן, אדוני, אנחנו לא רוצים להיכנס ליותר מדי דברים. הבקשה שלנו היא שאם מחליטים להרחיק את מקור הרכב מהיצרן, שהיבואנים לא יישאו בתוצאות של הדבר הזה. זאת אומרת, אם יש אחריות- - - הרי הם טוענים שהאחריות קיימת. אם היא קיימת אז למה צריך את היבואנים בשביל זה?

רשמנו את בקשתך. עו"ד זוכוביצקי, יש לך נוסח?

אנחנו מדברים רק על recall, דברים שבאחריות היצרן. לא דיברנו על תקלות.

חבר'ה, אין פה שיחה.

אם אתם פותרים את הבעיה המשפטית, אין לי בעיה.

אנחנו מציעים לתקן את פסקה (2) בהגדרה "סוכן מורשה". אקרא אותה באופן שלם:

"לעניין תוצר שמובא לישראל על-ידי יבואן ישיר – אדם שסוכן ראשי הסמיכו בכתב, או בדרך אחרת שקבע השר, בתנאים שקבע, לתקופה שלא תפחת משנתיים, לפעול מטעמו ולמכור רכב ...".

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

מדובר על תקנות באישור ועדת הכלכלה.

וגם לא מדובר על מקרה פרטני אלא על הוראות כלליות.

ההוראה תהיה כללית.

רבותי, אם כך, אעלה את הסעיף להצבעה.

אם מוסיפים את הצורך באישור ועדת הכלכלה – בוודאי אני מסכים.

יובאו תקנות לוועדה ושם זה יהיה כתוב?

נמצא את התחליפים, במקום "בכתב" יהיה "לא בכתב", נתאר את היבואן ונגיד לו: ערבות גבוהה.

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין

נמנעים – אין

ההגדרות החדשות, עם התיקונים שהוכנסו בהן, נתקבלו.

כל ההגדרות שהוקראו, עם התיקונים, אושרו פה אחד.
עו"ד זוכוביצקי, אנא תמשיכי.

פרק ד': יבוא רכב

רישיון ליבוא רכב

"יבוא רכב ברישיון בלבד
28.
(א)לא ייבא אדם רכב אלא כן קיבל רישיון יבוא והוא אחד מאלה:"

עו"ד זוכוביצקי, אני מציע שלפני שאת מקריאה תסבירי בשני משפטים את הקונצפט. מדובר על שני רישיונות: רישיון לייבוא מהרשות המוסמכת ורישיון מאגף הרכב.

וכפי שאמרנו, את זוכרת את ההסכם בינינו: בשפת בני אדם ולא בשפת המשפט, תודה.

אסביר. למעשה בפרק הייבוא אנחנו מסדירים שני סוגי רישיונות.

רישיון אחד הוא רישיון לעסוק בייבוא רכב ושיווקו. דהיינו, אנחנו קובעים קריטריונים לתאגיד הישראלי, שיוכל לייבא רכב מחוץ לארץ ולשווק אותו בארץ. לאותו תאגיד יהיה הון עצמי, הוא יבטיח איתנות, הוא יתחייב כלפינו לספק מוצרי תעבורה, לתת שירותי תחזוקה לרכב. רק תאגיד כזה למעשה יוכל לעסוק בייבוא. זה רישיון אחד – רישיון לעסוק בייבוא רכב.
תאגיד כזה, שיהיה לו רישיון לעסוק בייבוא רכב לתוצרים, על-פי ההסכם, כדי לייבא רכב צריך למעשה לקבל רישיון ייבוא לפי פקודת הייבוא והייצוא. רישיון הייבוא לפי פקודת הייבוא והייצוא הוא רישיון או אישור שמאפשרים לו להכניס את הרכב מחוץ לארץ לישראל, למעשה לעשות את פעולת הייבוא.

במסגרת החוק הזה אנחנו קובעים את התנאים המהותיים שצריכים להתקיים כדי שהוא יוכל לקבל רישיונות ייבוא לייבוא כלי הרכב. זאת אומרת, הוא יבואן, ומי שיוכל לקבל אותם כמובן הוא רק יבואן שיש לו רישיון לעסוק בייבוא. אנחנו מסדירים, פן אחד הוא רישיון לעסוק בייבוא, ואותם תאגידים שיהיה להם רישיון לעסוק בייבוא יוכלו לייבא דגמי רכב שיעמדו בתקינה. התנאים המהותיים מטרתם להבטיח את תקינת הרכב ואת בטיחותו. הם יוכיחו שהרכב שהם מבקשים לייבא עומד בקריטריונים המהותיים, שתיכף נפרט, והרשות המוסמכת לייבוא, לא המנהל, שנותנת גם כיום רישיונות ייבוא תוכל לתת לאותו יבואן מורשה רישיונות ייבוא פרטניים לייבוא כלי הרכב שהוא מבקש לייבא, הדגמים השונים שהוא מבקש לייבא.

הערות? אם כך, את רוצה לקרוא? תקראי ואז תהיה התייחסות.

למעשה סימן א' מדבר על רישיון הייבוא שנותנת הרשות המוסמכת לייבוא. זאת אומרת, פה אנחנו מרשיינים את הדגמים, קובעים את התנאים המהותיים לייבוא דגמי הרכב השונים. לא מסדירים את היבואן אלא את דגמי הרכב השונים.

אגיד עוד משהו אחד. העיקרון המנחה כאן הוא שכל הכללים הפרוצדורליים לייבוא לפי פקודת הייבוא והייצוא נשאבים מפקודת הייבוא והייצוא, משום שהרישיון ניתן לפי פקודת הייבוא והייצוא ולא לפי החוק הזה. לכן הרשות המוסמכת נותנת את הרישיון וכל הכללים שחלים על הייבוא, הכללים המהותיים על פרוצדורת הייבוא, לרבות התליה, ביטול, עיצום הכספי, כל התנאים המהותיים, כל מה שחל מכוח פקודת הייבוא והייצוא למעשה נשאב אל תוך החוק הזה. לא רצינו לייצר פלטפורמה מיוחדת.

הערה קצרה. חלק מהפרוצדורות שאת מדברת עליהן קבועות היום בצו הפיקוח, שעניינו ייבוא רכב, ולא בצו ייבוא חופשי או בפקודת הייבוא והייצוא. השאלה איך נותנים לכך מענה. למשל הוראות לגבי ביטול רישיון לייבוא, למשל איסור העברת הרישיון.

לקראת הישיבה הבאה ננסה לנסח סעיפים מתאימים שיכניסו את הסעיפים האלה לכאן, אבל אנחנו רוצים שפקודת הייבוא והייצוא תהיה שיורית. מה שלא נסדיר יהיה שיורי לפסיקה.

אבל הסמכות המשרדית הזאת תישמר בכל ניסוח?

כן, בתנאים המהותיים. הרשות המוסמכת היא משרד התחבורה. למשל אופן הבקשה, כמה ימים וכדומה.

כל האלמנטים הטכניים שאנחנו שואבים, חלקם יופיעו- - -

חלקם נמצאים בצו פיקוח, שהכוונה לבטל אותו, אז אני רוצה שההוראות האלה כן יהיו כאן.

ברור. הלאה, תמשיכי בהקראה.

אנחנו מדברים על סימן א': רישיון לייבוא רכב, שניתן על-ידי הרשות המוסמכת לייבוא לפי פקודת הייבוא והייצוא. אני רק אומרת בסוגריים, למעשה זה הגדרה חדשה שהוספנו: ""הרשות המוסמכת" – מי ששר התחבורה נתן לו הסמכה לתת רישיונות ייבוא".

רישיון ליבוא רכב

"יבוא רכב ברישיון בלבד
28.
(א)לא ייבא אדם רכב אלא כן קיבל רישיון יבוא והוא אחד מאלה:



(1) יבואן רכב מסחרי;



(2) מייבא את הרכב לשימושו האישי כאמור בסעיף 31;



(3) גוף הצלה, לרבות ארגון או מוסד, שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה והמנהל אישר את היבוא;"

על אילו גופים מדובר היום?

מד"א, זק"א ורשות הכבאות. זה קיים גם היום בצו יבוא חופשי.

כולל "איחוד הצלה"?

זק"א כלולה בפנים.

"איחוד הצלה" הוא גוף שהוקם מכוח דין? אם הוא הוקם מכוח דין הוא נכלל.

חבר הכנסת אשר, תבדוק את כל הארגונים החרדיים שעוסקים בהצלחה ותכלול אותם.

כל גוף שהוקם כדין נכלל בפנים.



"(4) מינהל הרכש הממשלתי ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן רכב מסחרי והמנהל אישר את היבוא."

מה הוא "צורך מיוחד"?

לדוגמה, לפני שנה ביקש משרד החוץ מספר לימוזינות, כאשר היבואנים הישירים לא מייבאים את זה, רכב ממוגן עם כל מיני תוספות כאלה ואחרות. אנחנו מצאנו את הפתרון, שמינהל הרכש הממשלתי יוכל לייבא את זה בעצמו. זה דוגמה שהיתה.

לא ייבוא אישי ולא ייבוא מסחרי.

זה גם בכמות של יותר מאחד.

"(5)
מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, ובלבד שהרכב משמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן רישיון היבוא או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת ליבוא מטעמים מיוחדים שירשמו;



(6)
יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל והמקיים מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל ובלבד שהרכב מיועד לשימוש למטרות מחקר או פיתוח;"

מה ייעשה ברכב לאחר שהוא שימש למטרות מחקר ופיתוח?

בדרך כלל או שמוציאים אותו החוצה, ואם זה רכב שניתן להשאירו כאן משאירים אותו כאן, ובלבד שהוא עומד בדרישות התקינה.

למה אתה מתכוון? הוא מייצא את הרכב הזה?

כן.

אתם לא רוצים להתייחס לכך בסעיף?

לא, כי זה משאיר את האופציה גם וגם. אם לא נכתוב כלום, זה גם וגם.



"(7)

T1 ו-O כמשמעותם לפי פקודת התעבורה, עגורן נייד ורכב הפטור מרישום ורישוי לפי פקודת התעבורה, למעט רכב מסוג T3 כמשמעותו לפי פקודת התעבורה."


הסימונים האלה הם סימונים אירופיים שמופיעים בתקנות התעבורה. אלה סיווגים של רכב על-פי התקינה האירופאית. 1T זה טרקטור, O זה גרור.

נעשה סדר בסיווגים. מבחינת התקינה האירופאית יש סוגי רכב מסוימים, וכל סוג של רכב יש לו סימון באות. לדוגמה, M זה רכב נוסעים. בתוך M יש 1M, 2M, 3M בהתאם למספר הנוסעים ולמשקל של הרכב. N זה רכב מסחרי, וגם כן יש את 1N, 2N, 3N כתלות במשקל. O זה גרורים ונתמכים, ובהתאם יש את 1O, 2O, 3O, 4O. T זה טרקטור, מכונה ניידת, וגם כן יש 1T, 2T, 3T וכולי.

גם טרקטור משא?

לא.

אז מה הכוונה של הסעיף הזה?

כשאמרתי את הסיווג T, בהגדרה יש את 1T, 2T, 3T.

מה הכוונה של הסעיף הזה? מה המשמעות שלו?

המשמעות של הסעיף הזה היא שטרקטור, כמו היום, לא טרקטור משא, אנחנו לא מנפיקים לו רישיון ייבוא בהיבט של משרד התחבורה והוא לא מחויב לעמוד בכל הדרישות שיבואן רגיל עומד בהן. תיכף היא תפרט יותר.

אסביר מה קובע הסעיף.

עו"ד זוכוביצקי מסבירה והכול יובן.

בפסקה (8) כתבנו: "עוסק בתחום הרכב ומוצרי תעבורה". אנחנו מציעים להרחיב את זה, למחוק את התיבה הראשונה ולהגיד רק: "המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב...".

מה הסיבה לתיקון?

אסביר מדוע. לפני שנה פנתה אלינו אוניברסיטת בן גוריון, שעשתה שם איזה פרויקט של רכב, ייצור של רכב, וביקשה ייבוא של חלפים, ייבוא של הרכב. היא לא עוסקת בתחום הרכב, אבל היא עושה כל מיני פעילויות. אנחנו רוצים כן לאפשר לה את הפעילות הזאת, לפי שיקול דעת.

למטרות היי-טק, פיתוח, כל דברים כאלה.

מחקר ופיתוח. זה בסדר גמור. הלאה.

"(8)
המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופת הניסוי ומיועד ליצוא בתום תקופת הניסוי."

תכתבי: "או לתרומה". במכללות שלנו אנחנו צריכים מכוניות.

יפה. למה לא? כפי שלאיתן ורטהיימר יש כמאה מכוניות.

לא ייסעו בהן. בלי רישיון. לקבל אותן ללימודים. למה שיעצרו את זה?

זה מפריע לך, שרית זוכוביצקי?

"או למטרות לימוד". במקום שתחייבי אותם לייצא, תני להם את האופציה לתת את כל המכוניות הללו למכללות רכב. חסרות לנו מכוניות.

הוא לא נרשם. זה למכללה, למטרות בחינה ולימוד.

צריך להוסיף: גם ניסוי, גם ייצוא וגם תרומה.

ניסוי, לימוד והצגה מוזיאונית.

כלומר, להרחיב בפסקה (8)?

רק שלא יחשבו שלומדים עליהם נהיגה.

אני מבקש שתגידו בצורה ברורה מה התוספת שאתם מבקשים בפסקה (8).

אנחנו נעתרים לבקשה ואומרים: "ומיועד לייצוא בתום תקופת הניסוי, או מיועד לשימוש במוסד לימודי בארץ".

למעט מלגה.

"לשימוש במוסד לימוד בלבד, למעט לימוד נהיגה".

אני אמנם עורכת-דין אבל אני פה בכובע של איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי. אנחנו עוסקים גם בייבוא של טרקטורונים. אני מבקשת לקבל הבהרה לגבי פסקה (7), שמדברת על כך שאדם יוכל לייבא גם 1T, שזה טרקטור משא, וגם גרורים, שגם את זה אני מייבאת. הוא לא יבואן מסחרי ויש לו כל מיני פטורים. אני רוצה להבין למה.

ברוך הבא חבר הכנסת הופמן. פתרת את בעיית השוויון בנטל והמשילות...

האם טרקטור משא היום ייובא באופן שלא על-פי הדרישות של יבואן מסחרי עם אחריות?

לגבי טרקטור משא, יש לנו בהמשך "למעט". לא כל הדרישות שמבקשים מיבואן מסחרי לייבוא רכב מבקשים גם מיבואן של טרקטור משא. תראי את זה בהמשך.

גברת דרורי, תחזיקי את זה בינתיים.

אני מחזיקה בסבלנות. עוד שאלה אחת שהעליתי בעבר, ומאחר וקיבלתי את זכות הדיבור אז עוד שנייה.

רק שלא יביאו לנו את האוטובוסים, כמו מרומניה, דרך ירדן, מפה ומשם, בלי נהג, בלי הגה, בלי ברקסים. אני לא יודע מה יהיה בסוף עם כל זה.

חבר הכנסת וקנין, אני אתך בכל מילה שאמרת היום, אני מאחוריך.

לעניין הדירקטיבה האירופאית, שאנחנו שואבים את כל הדברים שנאמרים פה ממנה, זה נקודה שהעליתי בדיון הראשון ואני רוצה לחדד. הדירקטיבה האירופאית דנה ברכבי M, שזה מכוניות פרטיות. היא לא דנה בדו-גלגלי, שזה L, וזה חשוב מאוד, מפני שהיצרנים של הדו-גלגלי בכלל לא ערוכים ולא מחויבים לכל מה שחל פה.

עד שייווצר האיזון.

קיבלתי את תשובת משרד התחבורה, שייעשה איזון, בדיקה לגבי החלת הרפורמה בקצב שבו יצרני הדו-גלגלי יהיו מחויבים, מפני שכרגע הם לא כלולים בדירקטיבה האירופאית בכלל. זה חשוב מאוד.

יוצא מן הכלל. מכיוון שאני שומע גם את הדרישה של הדו-גלגלי, מה אנחנו עושים עם זה?

יש לנו את זה בהמשך הסעיפים.

מצוין.

"(ב)
רישיון היבוא יינתן לתקופה של שנה.



(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאית הרשות המוסמכת לתת רישיון יבוא לתקופה הקצרה משנה אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות."


אסביר את הסעיף. למעשה הסעיף הזה מדבר על הגופים שיכולים לייבא כלי רכב. זה מושתת בין היתר על סעיף 4 לצו ייבוא חופשי, שגם היום מפרט את הגופים שיכולים לייבא רכב. למעשה מי שיכול יהיה לייבא רכב למדינת ישראל זה או יבואן מסחרי או יבואן אישי, ולמעשה כל הגופים שמתוארים, החל מפסקה (3) ועד פסקה (8), הם גופים שנתיר להם לייבא רכב. הרכב הזה לא מיועד לשימוש אישי, הם אינם יבואנים, אבל בכל זאת אנחנו רוצים לאפשר להם לייבא רכב לשימושים הקונקרטיים הללו שלהם.

היבואן בפסקה (7) הוא לא יבואן אישי? הוא יכול להיות גם מסחרי וגם אישי?

נכון. למעשה בפסקה (7) פתחנו את זה.

אז הוא יוכל להביא 20 טרקטורי משא או 20 גרורים?

אבל כאן זה לא טרקטור משא.

אבל 1T זה טרקטור משא. אתמול קיבלתי ממשרד התחבורה את ההגדרות.

מה היחס בין פסקה (7) לפסקאות- - -

אני כל-כך מודה לך, גברת דרורי, שהפנית את תשומת לבנו לכך שטרקטור משא במשחק.

ברכב זה מופיע כ-1T, וגם O.

זה מה שאומרים באנגלית: You have to cross the T's and the dots. חבר'ה, תחליטו מה זה טרקטור.

אדוני, אני מבקש להסב את תשומת לב הוועדה למצב המשפטי הקיים היום. לפי סעיף 4 לצו ייבוא חופשי היום יש שני גורמים שיכולים לקבל רישיון ייבוא ולא מופיעים כאן, ורציתי לשמוע הסבר מדוע. הגורם הראשון הוא בעל רישיון מורי דרך והגורם השני הוא בעל רישיון למתן שירותי השכרת רכב. האם בכוונת מכוון השמטתם אותם מכאן? שאלתי לגבי השמטת שני גורמים שמופיעים היום בסעיף 4 לצו יבוא חופשי כגורמים שרשאים לקבל רישיון ייבוא רכב. הגורם הראשון הוא בעל רישיון מורי דרך, והגורם השני הוא בעל רישיון למתן שירותי השכרת רכב.

אנחנו מכניסים את זה בסעיפים המהותיים הבאים. כבר דיברנו על זה. אנחנו ערים לזה. המצב הקיים היום, כאשר ניתן לייבא רכב, אם זה רכב סיור ותיור ואם רכב נכה, שהוא 2M וכולי, בעצם אפשר להביא את זה גם בייבוא אישי. זה הושמט מהסעיף הספציפי הזה.

לא כל-כך הבנתי את התשובה.

יש שתי אפשרויות, או שתתקנו את זה בצורה מסודרת, או שתעשו את זה בישיבה הבאה. אתם יכולים לתקן את זה עכשיו על המקום.

או שיסבירו למה זה הושמט.

למעשה אם תסתכלו בסוף הנוסח המוצע שהעברנו, יש הוראת שעה. הוראת השעה מתייחסת לייבוא על-ידי עוסקים. הוראת השעה היא למעשה מצב משפטי שיחול למשך שנתיים. במסגרת השנתיים – כרגע זה עד 2015, זה בטח ישתנה – למעשה כן נאפשר לכל העוסקים, לא רק למורי דרך. הרעיון הוא לפתוח את הייבוא לעוסקים למטרת העסק.

לתקופה מוגבלת בלבד.

נכון. זאת הוראה שעשויה להתחדש.

מה זאת אומרת "עשויה להתחדש"?

משפטית כרגע זה נכון. למעשה בתקופה הראשונה מורי הדרך נכנסים בקבוצת כל העוסקים.

היה להם אישור קבוע עד עכשיו. אם היה להם אישור קבוע אז למה לא לאשר להם?

למעשה בשנתיים הראשונות יהיה אישור לקבוצת העוסקים. לכן אנחנו אומרים דבר כזה. חשבנו מצד אחד להוסיף אותם לרשימת הזכאים לעתיד.

הם ברשימה, אז תשאירו.

היום הם ברשימה, רק התעוררה בעיה אחרת.

אמרנו שעד הדיון הבא נפתור אולי בניסוח, כי אנחנו צריכים להתייחס באופן שוויוני. אולי יש עוד עוסקים מן הסוג הזה, כמו מורי דרך, אולי יש עוד עוסקים שצריכים את הרכב בשביל העיסוק שלהם, שצריכים רכב מסוג מסוים שיבואן ישיר לא מביא. אני רוצה לבדוק אם אנחנו צריכים לנסח את זה כך שיתאים באופן כללי לעוסקים מיוחדים שצריכים רכב מיוחד. אין לי דוגמה, אני לא מכירה מספיק סוגים.

היה "עוסק לצורך עסק עצמי". מה הבעיה?

זה הוראת שעה לשנתיים. הם רוצים קבוע הוראה קבועה, להאריך את זה בכלל.

עוסק שיש לו צורך קבוע לרכב לצורכי העסק.

אני רוצה להבין מה הבעיה. מדוע זה נקבע מלכתחילה כהוראת שעה?

איפה שירה ברגמן? יש כאן נציגים של משרד האוצר?

אדוני, אני רק מסב את תשומת הלב לכך שקיים היום בהוראת השעה נוסח שאומר כדלקמן: "עוסק אם הרכב מיועד לצורך עסקי עצמי".

נכון, זה מכניס למעשה גם את מורי הדרך.

השאלה שלי, מדוע להגביל את זה רק לתקופה של שנתיים?

יש בעיה של רשות המסים שרוצה לבדוק.

מה הבעיה?

שהם יגידו מה הבעיה. הם לא פה. אנחנו לא נפתור את זה כאן.

אם הם לא פה אין בעיה.

אני מן המחלקה הכלכלית ברשות המסים.

אתה בעד שנעשה את זה כהוראת שעה ולא בהוראה קבועה?

כן, בהחלט.

מדוע?

אל"ף, להרחבה יכולות להיות השלכות תקציביות. אנחנו רוצים לבדוק אותן בתום שנתיים, מה ההשלכות של זה.

סליחה, הנימוקים שלך לא ברורים.

ההשלכות התקציביות הן, בעצם בייבוא אישי יש הרבה תופעות שליליות של העלמות מס.

בגלל שהם לא יכולים לפקח?

אני מבין דבר אחד. הבנתי, וזה יידון כאשר נגיע לסעיף של הייבוא האישי – זה לא לגבי הייבוא המקביל – שהיו מקרים בייבוא האישי שבהם אנשים מסוימים עשו שרשור של כל מיני אנשים שהביאו רכבים. הבעיה היתה שיש אלמנטים לא הגונים שהשתמשו בדבר הזה. את זה צריך למנוע, גם כי זה יכול לגרום להורדת הכנסות אבל גם כי זה עבריינות. זה הסיפור שאתה מדבר עליו?

לא רק. יש תופעות של מערכות חשבוניות שרווחות מאוד בייבוא אישי.

כלומר, יש לנו בעיה עם פיקוח על הייבוא האישי, אנחנו יודעים את זה. פה צריך להחמיר, אני מסכים.

התופעה קיימת בעיקר גם בגלל הייבוא של רכב משומש. יכולת האכיפה הספציפית על רכב משומש בעייתית מאוד. אנחנו רוצים לבדוק את ההשלכות של זה.

האמן לי, לא הייתי צריך אותך פה, אמרתי את הדברים.

הם רוצים יותר הכנסות.

לכן, רבותי, בשלב הזה זה הוראת שעה לשנתיים.

לגבי ההצעה של איתי עצמון, זה נכון, לפחות לא נרע את המצב הקיים היום, לפחות הנכים יוכלו לקבל רכב כמו היום.

לא.

תדונו ביחד. אני לא יכול לעשות את העבודה במקומכם.

מה שקיים, קיים.

זה נקבע באופן זמני גם בעקבות איזו עתירה ואמרנו - - - שירותים לרכב.

אבל לגבי הנכים – הם קיימים היום.

מתי תתני לי תשובה?

עד הדיון הבא.

בסדר, אם כך, על תת-הסעיף הזה לא נצביע היום.

לגבי הנכים זה קיים היום?

לגבי הנכים אין בעיה להשאיר את זה קבוע.

כי זה לשימוש אישי.

הדבר היחיד שנותר פתוח הוא התקדים של מורי דרך, כי ייתכן שיש עוד אנשים שלא ציינו, שקרובים למורי דרך וצריכים להיות בפנים.

אם היתה הוראה קבועה לא היתה בעיה בכלל. הנכים מייבאים לשימוש אישי-משפחתי, אין שאלה בכלל. זה כלול בפנים.

אם כך, אנחנו רושמים שלגבי הסעיף הזה אתם תביאו לנו נוסח בישיבה הבאה. אנחנו נצביע על הכול, להוציא את הסעיף הזה.

אני רק רוצה להודיע לגבי ההערה על פסקה (7), שהעירה טל דרורי, ה-1T יכול לקבל סיווג משנה כטרקטור משא, וזאת לא היתה הכוונה, ולכן זה יהיה "1T למעט טרקטור משא".

יש עוד הערה אחת, אדוני. סעיף קטן 28(ב) קובע תקופה של שנה. הוא צריך להתייחס רק לפסקאות (3)-(8) בסעיף קטן (א) מפני שלגבי ייבוא עקיף וייבוא ישיר יש סעיפים ספציפיים, סעיף 35(ג).

לא. זה רישיון לייבוא, לא רישיון לעיסוק.

יש רישיון ייבוא ורישיון היבואן. זה מה ששרית זוכוביצקי הסבירה בהתחלה, רישיון הייבוא מהרשות המוסמכת לפי פקודת ייבוא וייצוא.

עו"ד שניידר, פעם ראשונה שאתה טועה.

יש שני סוגים של רישיונות למעשה. פה מדובר על רישיון מהרשות המוסמכת. אתה מדבר על הרישיונות שנותן אגף הרכב לעיסוק, לא למוצר.

ביחס לייבוא של רכב לספורט. יש היום תחרויות, שמייבאים מכוניות.

זה ספורט מוטורי.

זה בחקיקה נפרדת. חוק הנהיגה הספורטיבית והתקנות על-פיו מטפלים גם בייבוא.

אני מודה לך, מר השמשוני.

ובפסקה (2), במקרה ומייבאים לצורך ייצוא, מביאים, מתקינים ומייצאים.

יש פה את האופציה. דנו בזה בישיבה הקודמת. זה נמצא פה.

אני יכול להצביע על זה עם התיקון שתביאו לי אחר-כך, אין לי שום בעיה. אני מצביע על זה. הוראת השעה נשארה.

התיקון הוא בסעיף 31, בהוראת השעה.

זה לא כאן.

אז אין בעיה, אני יכול להצביע. רבותי, אני מצביע. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 28, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

סעיף 28 אושר פה אחד, עם התיקונים שהוכנסו בו. אתם תביאו לנו את הניסוח המתאים בסעיף הבא. הלאה.

בסעיף 29 אנחנו מדברים על רישיון הייבוא שנותנת הרשות המוסמכת.

"תנאים לרישיון ליבוא רכב ליבואן רכב מסחרי
29.
יבואן רכב מסחרי זכאי לקבל רישיון ליבוא רכב אם התקיימו בדגם הרכב כל אלה:



(1) הרכב עומד בהוראות כל דין, לעניין רישום הרכב ובכלל זה הוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;"

באילו עוד הוראות מדובר כאן, פרט לפקודת התעבורה?

יש הוראות שנשאבות מכוח, למשל, חוק אוויר נקי, שמתייחסות להגנת הסביבה ויש עוד כל מיני הוראות.


"
(2) הרכב כשיר לרישום באחת ממדינות האיחוד האירופאי או בארה"ב וכן לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות כאמור;"


אני רוצה להוסיף, בעקבות הערה, למעשה חלק מכלי הרכב בחוץ לארץ לא נרשמים. כל כלי הרכב off road לא נרשמים ולכן הכשירות של הרישום שלהם לא נבדקת בחוץ לארץ. לכן אני רוצה למעט את נושא הכשירות לרישום. לפיכך אני אומרת:

"הרכב כשיר לרישום באחת ממדינות האיחוד האירופאי או בארצות-הברית, למעט רכב שאינו חייב ברישום לפי הדין החל באותן מדינות ...".

למה רק בארצות-הברית? בנפט"א, לא?

כן, "או בארצות-הברית וכן לא ניזוק ...". זאת אומרת, אני מסייגת את הרישה.

להבדיל מן הדיון על הטבק, אנחנו לא לוקחים את אוסטרליה וניו-זילנד בחשבון.

אבל קנדה אפשר.

מכיוון שאנחנו מבקשים דרישות רישום, יש כלי רכב שלא נרשמים בחוץ לארץ ולכן אין צורך לדרוש את הרישום שם.

שאל פה רונן לוי מה עם צפון אמריקה, למשל קנדה. קנדה לא במסחר?

את קנדה אין בעיה להכניס, אבל לגבי מקסיקו זה בעייתי.

אז ארצות-הברית וקנדה. תוסיף את קנדה.

אבל הרישום צריך להיות לתנועה. לא כתוב "לתנועה". זה הביטוי שאתם משתמשים בו כל הזמן.

"כשיר לרישום לתנועה". רק להבהיר, מדובר כאן על הכשירות התיאורטית לרישום.

זה גם תיאורטי לתנועה.

יש לי שאלה לגבי התוספת שקראת. אם זה רכב שאינו חייב ברישום אז איך אתם בודקים אותו בעצם? אחת הדרישות היא שהרכב כשיר לרישום.

אם זה רכב שלא נרשם באירופה או בארצות-הברית אני לא יכול לחייב שיביא לי רישום משם. אבל יש לנו את הסעיף הראשון, שבעצם אנחנו מנפיקים איזה מסמך, שהיצרן ממלא, שהוא עומד בהוראות כל דין.

כלומר, יהיה לכם טופס?

כן, בוודאי, יש טופס, גם היום הוא קיים. נעבה אותו.

"
(3) הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי דין;



(4) הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;



(5) אם הוא יבואן רכב ישיר –
(1) הרכב תוכנן ויוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 35(2);
(2) הרכב הוא חדש.



(6) אם הוא יבואן רכב עקיף –
(1) הרכב תוכנן ויוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 36(2);
(2) הרכב הוא אחד מאלה:
(1)
הרכב הוא חדש;
(2)
רכב שנרשם על שם סוכן מורשה שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו ומספר הקילומטרים שהרכב נסע, כפי שמופיע במד הנְסוּעָה ברכב, אינו עולה על 200;
(ג)
אם לרכב לא קיימת אחריות בתוקף עומד לרשות היבואן המידע הדרוש לתיקון הרכב.




(7) אם הוא יבואן רכב זעיר, הרכב הוא מסוג ומתוצר שקבע השר והוא אחד מאלה:




(1) רכב חדש;




(2) רכב שנרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ, שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו ומספר הקילומטרים שהרכב נסע, כפי שמופיע במד הנְסוּעָה ברכב, אינו עולה על 200."

יש לי שאלה, איך אתם תפקחו על "200 קילומטרים"?

היום גם כן יש רכבים שמגיעים לפה עם 50-60 קילומטרים, וגם במתחמי היבואן עושים כל מיני פעילויות כאלה ואחרות.

איך תפקח על הדבר הזה? אני שואל אותך. רכב נסע 100,000 קילומטרים ואתה לא יודע, כיילו לו את המד. איך אתה בודק את זה? אתם נותנים פה פתח לרכב משומש, אני מבין. אני לא מוכן לשום דבר אחר פרט לרכב חדש. אם תכניסו כאן משהו אחר, רבותי – מה אתם עושים פה? הפכנו להיות איזה כלבו?

חבר הכנסת וקנין, אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר. בבדיקת אלכוהול יותר ויותר הולכים על הגישה ההונגרית והשוודית, שמי שנוהג לא שותה, וזה פותר את כל הבעיה, "ינשוף" או לא "ינשוף". אני שואל, לאור ההערה שנאמרה פה, מדוע שרכב חדש לא יוגדר רכב שלא נרשם לנסיעה בכביש באף אחד ממדינות העולם?

תראה למה זה לא בסדר. רבותי, תתחילו לפתוח עיניים טוב-טוב למה שאתם מביאים לנו פה. אני רוצה להגיד פה דברים חמורים מכיוון שאתם אומרים ליבואן הראשי: רק רכב חדש, לא נתתם לו אפשרות. נכון?

יכול להיות גם ייבוא מקביל.

סליחה, אני יודע מה אני אומר. רבותי, לא יעלה על הדעת שדווקא ליבואן המקביל נותנים אפשרות להביא רכב לא חדש. למה? אתם אומרים לו: חדש ועוד איזו אופציה. למה צריך לתת עוד אופציה? לשם מה? מה הסיבה? אולי תסבירו לי.

"רכב שלא נרשם לנסיעה על הכביש".

אני רוצה להסביר. חבר הכנסת וקנין, הכוונה פה בשני המקרים- - -

האם הכוונה להביא רכב לא חדש?

בשני המקרים זה רכב חדש.

אז תכתוב "חדש" וזהו. אני לא מוכן שיהיה פה פתח אחר.

חדש – זה נוגע לתנועה במדינת ישראל.

אני רוצה להסביר. בשני המקרים מדובר ברכב חדש. במקרה השני- - -

אבל למה אתה לא כותב את זה במפורש?

רוצים להסיר חסם. מה שאנחנו מבקשים כאן בפסקה (2), יש מדינות שבהן כדי להוציא את הרכב צריך לרשום אותו על שם הסוכן המורשה שם. אנחנו נותנים כאן אפשרות שהרכב יירשם על שם הסוכן המורשה. עובדה שהגבלנו אותו ב-200 קילומטרים ולא ב-200,000 קילומטרים.

יש לי שאלה. בדקתי את זה עם אנשים ואמרו לי שבאמת אפשר לנסוע כמה קילומטרים.

גם את הרכב שאנחנו מקבלים פה מ"שלמה סיקסט" אנחנו מקבלים בליסינג. את הרכב מביאים על מוביל עד לכאן לאחר שנסע 4 קילומטרים בלבד, עד לפה. מצדי שיובילו אותו איך שהם רוצים. אל תפתחו פתח, אני אומר לכם.

ההגדרה שהציעו לי, ולכן הבאתי אותה לכאן, כי החוכמה שלי היא רק החוכמה הקולקטיבית: "חדש – לא נרשם לנסיעה בכביש באף אחת ממדינות העולם" אלא הובילו אותו. זה מה שאני רוצה.

זה כתוב.

זה הדבר המרכזי. אם הוא נסע 20 קילומטרים פה, בסדר. שהדבר הזה יהיה חלוט. אני שואל את ניל סמולט, היבואן העקיף שהולך לזעזע פה את התעשייה, ורבותי, אנחנו נגיע לשווייץ, יהיה לכם רק 50%.

יש הגדרה בחוק למה שכבוד היושב-ראש אמר, מה זה רכב חדש, בדיוק מה שהיושב-ראש אמר.

תודה רבה. בזה הייתי מעוניין. מר סמולט, בבקשה.

אסביר. קודם כול, אני מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת וקנין. אני לא חושב שיש צורך לתת אפשרות של 200 קילומטרים. אפשר לקבוע מספר בודד של קילומטרים בפרמטרים שאנחנו מכירים היום, זה ותו לא. אין צורך ב-200 קילומטרים.

רבותי, אם אין צורך אז לא צריך.

לעומת זה הרישום מהווה היום חסם. בארצות-הברית ובאירופה יש מאגרים עצומים של כלי רכב שאפשר לספק אותם למדינת ישראל מהיצרן, מהמפעל דרך מחסן לוגיסטי של היצרן ישירות לישראל. יגיעו רכבים חדשים מהניילון. אלא מה, יש מקומות שסוכנים מורשים נתקלים בבעיה מול היצרן ומול השליטה של היצרן, שעצם האפשרות שלהם לרשום את זה על שמם, לא למכור את זה לצד ג', פותח אפשרויות שהיום לא קיימות. זה יפתח עוד חסם מהותי לגבי ייבוא מקביל, שזה אספקת רכבים חדשים. לכן יש לזה משמעות. היבואן הישיר לא נתקל בבעיות האלה.

אדוני מוכן לחזור שוב על הצעתו?

דיברת עכשיו כעורך-דין. הייתי מעדיף, לאור מה שאמר חבר הכנסת וקנין, שחדש זה חדש. אם הוא נוסע כמה קילומטרים, בסדר, אבל שלא יתחילו לבוא עם תעשייה שמביאים כל מיני רכבים משומשים. מקובל עליך שההגדרה "רכב חדש" היא כפי שנאמר: רכב חדש? אמרנו שרוצים לעזור לך.

אני מדבר על הרישום. לא צריך את ה-200 קילומטרים כי אין כוונה להביא רכב שנסע 200 קילומטרים. מביאים רכב מן הניילון.

מה הסיבה שכתבתם את זה?

בכדי להסיר חסם. כפי שאמר ניל סמולט, יש מדינות שמהן לא ניתן לייצא את הרכבים אם הם לא נרשמים שם באמצעות היבואן העקיף.

זה הרישום שם. זה מה שאמרת על 12 חודשים. אבל למה 200 קילומטרים?

אפשר להוריד את 200 הקילומטרים.

אז אין "200 קילומטרים". למה 12 חודשים? למה לא לצמצם פה? כמה צריך?

שימו לב, זה מועד הייצור.

אדוני היושב-ראש, אנחנו גם אישרנו בהגדרה, כתבנו מה זה "רכב שנרשם על שם הסוכן המורשה": "רכב אשר נרשם לראשונה בתנועה בדרכים במדינת חוץ על שם הסוכן המורשה וטרם חלפו שלושים ימים בין מועד הרישום האמור ובין מועד השטת הרכב לישראל". זאת אומרת, האקט הרישומי הוא אך ורק לשם ייבוא הרכב לישראל, לא יותר.

זה מאוד-מאוד מצומצם.

ומה פה?

אסביר. אנחנו מסירים חסם. החסם שזיהינו בייבוא המקביל הוא שאם נכתוב "רכב חדש כהגדרתו בחוק", דהיינו רכב שלא נרשם במדינת החוץ, המדינה ממנה הוא מיובא, לא ניתן יהיה לייבא ציי רכב שלמים, לא ניתן יהיה לייבא אותם כי היצרן מחייב רישום שלהם בחוץ לארץ. מה עשינו כדי להתמודד עם העניין הזה? אמרנו: כן נתיר רכב שיירשם בחוץ לארץ, כיוון שאנחנו מבינים שהאקט של הרישום נדרש לצורך הייצוא והוא מגבלה שהטיל היצרן, אבל במסגרת ההגדרה "רישום" נצמצם ונגיד שמדובר בעצם ברכב שנרשם בחוץ לארץ, אל"ף, רק על שם הסוכן המורשה ולא על שם כל מיני גורמים אחרים, ובי"ת, יש פרק זמן מאוד-מאוד מצומצם בין הרישום בחוץ לארץ ובין ההשטה לארץ, 30 ימים, כך שבאמת מדובר באקט של רישום.

אז מאיפה הגיע "200 קילומטרים"?

אסביר. "200 קילומטרים" בעצם נועד לצמצם, הוא רק יצא מרחיב.

אז תורידו אותו.

אבל אז לא תהיה הגבלת המקסימום. שיכתבו 150 קילומטרים.

ניל סמולט, אני מסתכל עליך כי אתה האדם שיפתח לנו את התחרות. תסביר.

אפשר למחוק.

אנחנו רוצים מגבלה.

אם זה בלי הגבלה זה יכול להיות 200,000 קילומטרים.

לא הייתי קובע מגבלה של קילומטרים, כפי שליבואן הראשי לא קבעתי מגבלה של קילומטרים.

אבל עכשיו יש הגדרת "רכב חדש".

יערה למברגר, את צריכה לתת לנו פתרון.

חייבים לכתוב איזשהו מספר, כי אחרת מה שלא נכנס להגדרת "רכב חדש"- - -

20, 50?

עד 50, לא עולה על 50.

אם הוא חל על היבואנים העקיפים שיחול גם על היבואנים הישירים.

"שאינו עולה על 50 קילומטרים". עזוב את היבואנים הישירים בצד עכשיו.

השאלה אם 50 קילומטרים זה סביר.

איך זה מתנהל בחיים?

אגיד לך איך הגענו ל-200 קילומטרים הללו. היום בפועל גם יבואן ישיר שמוכר רכב לא מוכר עם אפס קילומטרים. אמרנו, יש גם תהליך בתוך המפעלים בחוץ לארץ אצל הסוכן המורשה. לכן קבענו 200 קילומטרים, שזה המקרה הכי קיצוני.

יותר מדי גבוה.

אז 150 קילומטרים, אבל חייב שייקבע איזה מספר נורמלי.

כמה?

150 קילומטרים.

זה סביר.

בסדר, 150 קילומטרים.

ואם היבואן הישיר מביא רכב שנסע 150 קילומטרים זה גם עובר.

נוסיף את זה גם בסעיף לגבי יבואן ישיר כדי שיהיה שוויון.

מה קורה עם 12 החודשים? לא הבנתי.

אסביר. 12 חודשים – זה מגבלה שקיימת היום בתקנות התעבורה. לא ניתן לרשום רכב במדינת ישראל שחלפו יותר מ-12 חודשים ממועד ייצורו. מדובר על מועד ייצור במפעל, ויש מגבלה. בארץ אם חלפו יותר מ-12 חודשים לא ניתן לרשום.

למה התקנה?

אתה רוצה עכשיו לדון בתקנות התעבורה?

אני שואל למה, ממה זה נובע.

קודם כול, זה המצב הקיים היום. למה המצב הזה קיים היום? בכדי לשמור על איזו רמה בטיחותית ותקינתית.

וגם על אחידות.

אי אפשר בלי הגבלה.

אם אוטו יוצר לפני 3 חודשים והוא לא עומד בתקנות איכות הסביבה או הבטיחות, הוא לא ייכנס. אז מה זה משנה אם הוא יוצר לפני שנתיים אם הוא עומד בתקנות?

אי אפשר. זה נוהג כך שנים.

למה 12 חודשים ולא 6 חודשים או 8 חודשים?

מכיוון שזה לפי מה שמקובל באירופה.

ניל סמולט, זה מקובל עליך?

ההגדרה באירופה שונה ממה שהגדרתם פה. באירופה מגדירים רכב חדש כרכב שנרשם לתנועה עד 6 חודשים לפני כן, או 6,000 קילומטרים.

לא נכון מה שאתה אומר. אתה מטעה.

יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל, רונן לוי, בבקשה.

שאלה אחת. קיבלנו באיגוד אנשים שדיברו על כך שדילרים מפחדים לרשום על שמם בארצות-הברית. למה אי אפשר לעשות את הרישום על ה-tier 3, על רישום של היעד, על הסוכן-על, זה שהסמיך?

הוא עדיין סוכן מורשה. זה עדיין במסגרת ההגדרה.

אין בעיה עם זה?

כן. עדיין הוא נקרא סוכן מורשה.

תיקון השרשור קיים. על זה דנו איתם אתמול.

רק כדי להבהיר את מה שרונן לוי אמר, צריך להוסיף באותו סעיף: "רכב שנרשם על שם הסוכן המורשה עמו התקשר בהסכם בהתאם לסעיף 36(א)(2)". שזה לא יהיה רכב שנרשם על שם סוכן מורשה ערטילאי פוטנציאלי ומייבאים את זה ממישהו אחר. לכן צריך לקשור את ההסכם.

זה "גדול" עליי.

זה לא היה בהסכם. הסכמתם להוריד את המילה "בכתב".

זה חסם.

הוא חסם לא טוב.

עכשיו אתה מחזיר את ה"בכתב", לפי סעיף 36.

אדוני, יש לי שתי הערות קצרות. ההערה הראשונה היא יותר שאלת הבהרה. כל התנאים המנויים בסעיף 29 עניינם דגם הרכב, לא הרכב. צריך לעשות את התיקון.

כתבנו, הוספנו דגם.

רק ברישה כתבתם.
בפסקת משנה (6)(ג), כתוב: "אם לרכב לא קיימת אחריות בתוקף עומד לרשות היבואן המידע הדרוש לתיקון הרכב". אני מסב את תשומת לב הוועדה שמדובר על שינוי המצב המשפטי כפי שקיים היום. כיום לפי צו הפיקוח, שעניינו בייבוא רכב, יש חובה על יבואן מקביל לתת אחריות. כאן – ואני מסב את תשומת הלב שזה כמובן עולה בקנה אחד עם הסעיפים שמוצעים בהמשך – מוצע בעצם לתת אפשרות לייבא רכב ללא אחריות.

רק להשלים. במקום אחר בחוק נוסיף סעיף שיבהיר חובת יידוע של הצרכן. חשוב מאוד שהיצרן יידע. זה יטופל.

זה כבר טופל בנוסח המתוקן.

זה יטופל. תודה רבה.

השאלה אם הוועדה מקבלת את העיקרון.

מקבלת.

אדוני, יש פה טעות. כתוב "הרכב תוכנן ויוצר". צריך להיות "או יוצר" במקום "ויוצר" מפני ששיניתם את ההגדרה "יצרן רכב" ויש יצרן ראשי ויצרן משנה או יצרן מוסמך. יצרן מוסמך רק מייצר, הוא לא מתכנן ומייצר.

זאת הערת נוסח. נבדוק את זה.

עו"ד שניידר, במקרה הזה תפרת דבר נכון, הפעם היית בסדר.

אדוני, השאלה שלי, האם יש מניעה להחיל את אותו סעיף של רישום עד 12 חודשים גם על היבואנים הישירים? למה זה אסור על היבואנים הישירים? מה המניעה שגם הם יביאו?

עשו שהוא יהיה יבואן מקביל.

אתה יודע, החבר'ה האלה עם 100 מכוניות ואתה כזה ענק, תן להם.

אבל אם המטרה לייצר תחרות אז למה?

את פסקת משנה (6)(א) צריך לתקן בהתאם לתיקון של- - -

אתה מכיר את התחום בתחרות שנקרא infant industry? הם ינוקא. אתה דינוזאור והם ינוקא.

מה זה קשור?

בפסקת משנה (6)(א) צריך לתקן את זה בהתאם למה שדובר קודם לגבי הייבוא המקביל: "הרכב תוכנן ויוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם...". הרי סייגנו שזה חל גם אם הוא לא התקשר עמו בהסכם.

אמרנו: לא בכתב.

הלא הלכנו אתך לאורך כל הדרך.

אדוני היושב-ראש, רק שתי הערות קטנות לניסוח שקשורות גם להערה שהעיר חבר הכנסת וקנין. כאשר מדברים על נסיעה שהרכב נסע, מוסיפים בנוסח המוצע "כפי שמופיע במד הנסועה ברכב". אני חושב שהתוספת הזאת גורעת משום שאם שינו את מד הנסועה אז בעצם מותר לעשות מה שרוצים.

כל המוסיף גורע. אני חושב שזאת הערה נפלאה.

אני חושב שחבר הכנסת וקנין כיוון בדיוק לזה. זאת הערה אחת.

עו"ד פרידמן, מילה בסלע.

אגב, זה מופיע כמה פעמים בהצעת החוק אז אני חושב שצריך לתקן את זה בכל המקומות.

עו"ד זוכוביצקי, עו"ד למברגר, מקובל?

כן. אולי בכל זאת, כדי לטייב, אחר-כך נתקן את הנוסח, נגיד: "הרכב נסע מרחק שאינו עולה על 150 קילומטרים", אבל אני חושבת שאולי כן צריך לציין את מד האוּץ כאיזו אינדיקציה. לא אמרתי שזה קובע, אבל זאת אינדיקציה.

זה מאוד פשוט. אם תכתבו שמד האוּץ מהווה חזקה שהרכב כן נסע, זה בסדר, אבל אי אפשר להפוך את החזקה ולומר שהוא לא נסע.

נכון, לא צריך.

הערה שנייה, לגבי יבואן רכב עקיף אנחנו מדברים בפסקת משנה (6)(ג): "אם לרכב לא קיימת אחריות בתוקף עומד לרשות היבואן המידע הדרוש לתיקון הרכב". אני פרופסור גדול ויש לי את כל המידע. אני חושב שזה לא מספיק.

מה אתה מציע?

אני מציע ש"יהיו לו כל האמצעים הדרושים לביצוע התיקון".

תודה רבה, תיקון פרידמן מקובל עליי.

מה זה אומר?

זה מכשור וציוד.

תודה עו"ד פרידמן, תיקון פרידמן מקובל.

עוד הערה קצרה לגבי פסקה (7) על יבואן רכב זעיר. אני מסב את תשומת הלב שהוא יהיה מוגבל לסוג ותוצר שקבע השר. מדובר על תקנות. האם אדוני מבקש שהתקנות יגיעו לאישור ועדת הכלכלה?

כל התקנות באישור ועדת הכלכלה. דברים טכניים אני נותן לשר להחליט, אבל תקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה.

זה מקובל.

אלה תקנות שבעצם יקבעו את היקף הייבוא הזעיר.
בפסקת משנה (7)(ב) כתוב ש"מספר הקילומטרים שהרכב נסע"- - -

נתקן בהתאם את הכול, עד 150 קילומטרים.

עד 150 קילומטרים גם פה, ונוריד את מד הנסועה.

תודה רבה. אם כך, אני מצביע על סעיף 29, עם כל התיקונים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 29, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף אושר פה אחד.

"יבוא של רכב מסוג מכונה ניידת
30.
אדם זכאי לקבל רישיון ליבוא מכונה ניידת בין אם הוא יבואן מסחרי לפי סעיף 29 ובין אם הוא מייבא רכב לשימוש אישי כאמור בסעיף 31; על רישיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף 29(5) עד (7) או סעיף 31(א)(2) לפי העניין ובהתאם לתנאים שיקבע השר לעניין מועד ייצורו;"



לאחר המילים "מכונה ניידת" ברישה, מחקנו את המילים "שנרשמה לתנועה בדרכים במדינות חוץ".

זה חקלאים, קיבוצים, מושבים, דברים כאלה? כדי לא להכביד עליהם?

הסבר, בבקשה.

מה שאנחנו עושים כאן, היום נושא המכונה הניידת לא מוסדר במסגרת התקנות.

היו שם אבסורדים, היו על זה תלונות רבות.

כל כלי הצמ"ה וכן הלאה. בעצם כאן הכנסנו את זה למסגרת החקיקה, את המכונה הניידת, וכן עשינו הקלות באותם סעיפים לגבי היבואן המסחרי.

למישהו יש הערות לסעיף?

ואם קיבוץ קונה מכונה ניידת, הוא צריך- - -

כל אדם יכול לעשות את זה. הוא לא חייב להיות יבואן מסחרי. הוא יכול לעשות את זה במטרה של ייבוא אישי, אבל נתנו הקלות להיבט של היבואן המסחרי.

אני ממונה על ייבוא אישי ברשות המסים. אני רק רוצה לשאול איזו מכונה ניידת אפשר להביא בייבוא אישי. אולי צריך לכתוב שם "צורך עסקי עצמי" ולא "ייבוא אישי". כלי צמ"ה שמייבאים בייבוא אישי משפחתי השימוש שלו לא אישי בהגדרה.

למה? השימוש הוא ברפת שלו.

לא, זה שימוש עסקי.

אז "ייבוא עסקי".

העניין הוא שלא יפריע להוראת השעה.

צריך לראות מה התיקון בסעיף 31, זה בעצם התיקון שאת מבקשת.

לא להוראת שעה, שלא יהיה מוגבל לשנתיים.

רבותי, תנו לי פתרון.

אז לא להגיד "לשימוש אישי". להוריד את המילים "לשימוש אישי" ולהשאיר "מייבא רכב כאמור בסעיף 31".

ואז אם יש שימוש עסקי זה נכלל בפנים.

בסדר. כאשר נגיע לסעיף 31 נדון בזה.
אם כך, הסעיף הזה עם התיקון, אפשר להצביע עליו?

בלי המילים "לשימוש אישי" ובלי המילים "שנרשמה לתנועה בדרכים במדינת חוץ" שעו"ד זוכוביצקי ביקשה למחוק.

רבותי, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 30, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.

הסעיף, עם התיקונים שהוכנסו בו, אושר פה אחד.

אני מודה לחוכמת השולחן, לכבוד השר. ניפגש בישיבה הבאה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>