פרוטוקול

 
PAGE
100
ועדת הכספים
17/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בטבת התשע"ד (17 בדצמבר 2013), שעה 11:00
<סדר היום:>
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון קלפה – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

קארין אלהרר

מיכל בירן

גילה גמליאל

משה גפני

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

עליזה לביא

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

משולם נהרי

חמד עמאר

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון אוחיון

יצחק וקנין

שמעון סולומון
<מוזמנים:>
אייל הררי - סמנכ"ל בכיר למינהל, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך הינברגר - סמנכ"ל תוכנה וטכנולוגיות, רשות המסים, משרד האוצר

דרורית שטיינמץ - מנהלת אגף התקציבים, משרד ראש הממשלה

משה שגיא - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

נועם שטרן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר

דורון סמיש - רפרנט משפטים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - רפרנט מקרקעין ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירלי באבד - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

אליאן רובנוביץ' - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

דוד שטיינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה

אופיר להב - מנהל אגף התקציבים, תכנון ומחקר, המשרד לקליטת העלייה

טובה חלפין - ראש תחום תקצי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חיה עזו - מנהלת בכירה, תחום תקציבים, הנהלת בתי המשפט

שמואל יוסף - סמנכ"ל בכיר, בתי הדין הרבניים

שמעון רוקח - מנהל אגף הביטחון, בתי הדין הרבניים

שלומית נקש - מנהלת חטיבת תקצוב ובקרה, החטיבה להתיישבות

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

צבי קסלר - לוביסט, לשכת רואי חשבון

אבי וולף - יועץ ליושב ראש הוועדה


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. יש לנו העברה מהישיבה הקודמת שהסבירו אותה אבל לא הצבענו עליה.
העברות מספר 347, 348 ו-349.

<אלעזר שטרן:>
זה מה שעכשיו מדובר?

<טמיר כהן:>
בסט שקיבלתם, זאת הפנייה האחרונה. אלה שאריות מהישיבה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הצבענו על הפניות.

<אלעזר שטרן:>
אנחנו מעבירים גם את תגלית ומסע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי כאן סיכום עם השר, אבל כרגע לא עמדו בו. אני מקווה שעד סוף הישיבה זה יסוכם. הוא צריך להעביר לי את המכתב. נשלח אלי מכתב אבל זה לא המכתב שאני רוצה.

<אלעזר שטרן:>
מה הבעיה במכתב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אסביר לך עוד מעט. זה לא מה שאתה רצית והוא לא חתום על ידי השר. אני מקווה שזה יגיע כי עכשיו גם עפר מדבר אתו.

אנחנו מצביעים. מי בעד?

<אלעזר שטרן:>
רגע. יש לי שאלות בקשר לפניות האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שלא עובר היום – תקוע. לכן אני בלחץ.

<אלעזר שטרן:>
אני אשתדל לעזור. אני קודם שאלתי את רוברט. הגופים האלה, החטיבה להתיישבות, יש לי שאלה לגביהם. הנושא של הבקרה שלהם, ואני אשאל את אותו הדבר גם על הקרן הקיימת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר שיש עליהם בקרה.

<אלעזר שטרן:>
לא. הוא לא אמר. הוא אמר שיש להם תקנות. הוא לא אמר שיש עליהם בקרה.

<רוברט אילטוב:>
איפה יש בקרה? הם עובדים על פי החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי הצעה יותר טובה. אני אזמן ישיבה נפרדת בלי קשר להעברות כספיות על הנושא של החטיבה, נלמד אותו ונבין את הכול, כמו עשינו לגבי כל מיני גופים אחרים. נזמין אותם לישיבה נפרדת כדי להבין את כל המהלך הזה, את הבקרות ואת הכול.

<אלעזר שטרן:>
מתי בערך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שבוע-שבועיים. אתה רואה שעד היום אני עושה את הדברים מהר.

<אלעזר שטרן:>
נגיד חודש. לא שבוע-שבועיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תוך חודש.

<רוברט אילטוב:>
חודש מהיום יהיה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. מי בעד אישור העברות מספר 347, 348 ו-349? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

העברות מספר 347, 348 ו-349 אושרו.
<אלעזר שטרן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם הגשתם רביזיה, לא עשינו כלום.

<אלעזר שטרן:>
רק כדי לראות מה קורה עם מסע ותגלית.

<רוברט אילטוב:>
אם לא, אני אגיש.

<חמד עמאר:>
כמה זמן צריך כדי לדון ברביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חצי שעה. בשעה 11:40.

נחזור לסדר הרגיל.

<טמיר כהן:>
מה שהיה לכם עכשיו, היה שאריות מישיבה קודמת. אנחנו מתחילים עכשיו בחוברת הגדולה.

פנייה מספר 120.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצא כאן הרפרנט? רבותי, בואו נרוץ מהר כי היום קצר.

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב שתי משרות ללשכת הרבנים הראשיים, לאור מינוי רבנים חדשים. בבדיקה שערכה הנציבות, היא החליטה להקביל את תנאי הלשכה שלהם לתנאי לשכת סגן שר ממשלתי. זה אומר תוספת של אדם אחד בלשכה לכל רב ראשי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד היום זה לא היה? היה רק אחד לשניהם?

<צחי דוד:>
הלשכה הייתה יותר קטנה. הנציבות אמרה שצריך להקביל אותם לסגן שר ולכן נוסף אדם נוסף לכל לשכה.

<חמד עמאר:>
אני רוצה להעיר. אתה יודע שרק ראש העדה הדרוזית, אין לו שום מעמד? לכולם יש את המעמד, גם למוסלמי, גם ליהודי, גם לנוצרי דרך הכנסייה אבל רק לדרוזי אין מעמד. אין תקציב, אין רכב, אין תנאים כלשהם. לכן גם בנושא הזה אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון וגם את נושא ראש העדה הדרוזית להביא דרך המשרד הרלוונטי.

<אלעזר שטרן:>
ההסבר הזה על הרבנים לא מקובל עלי. רבנות ששמה רגליים כמו לדוגמה לחוג צהר, למה אני צריך להוסיף להם כסף? זה חוק שהממשלה העבירה. להוסיף שם כוח אדם כשהם לא נותנים את השירות המינימלי? וניסן, אתה יודע, בהקשר הזה אנחנו ראינו את הדברים יחד. אני לא מבין למה צריך להוסיף להם. מה קרה פתאום ברבנות? אולי רק צריך להוריד דברים ולפשט אותם?

<משולם נהרי:>
הם עוד לא התחילו את העבודה ואתה כבר מחליט לא? לא נותנים שירות? לא עושים שום דבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מדובר על כך שלכל אחד מהרבנים יהיה ראש לשכה.

<משולם נהרי:>
אתה לפעמים נסחף.

<אלעזר שטרן:>
יכול להיות.

<משולם נהרי:>
כאן אתה נסחף. אלה אנשים שרוצים לעשות ורוצים לשנות. אי אפשר לכבול את ידיהם ולזלזל בהם.

<אלעזר שטרן:>
אני לא מזלזל, חס וחלילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש שני רבנים והנציבות החליטה שמקבילים אותם לדרגה של סגן שר ולכן כל אחד צריך לקבל ראש לשכה במקום אחד משותף לשניהם. בואו נלך לקראתם ואולי יצא מזה משהו. יש ניצנים של דברים טובים.

<משולם נהרי:>
אלעזר, יש לך הרבה על מה להילחם כאן. יש כאן מיליארדים. עזוב את השטויות האלה.

<אלעזר שטרן:>
אלה לא שטויות.

<משולם נהרי:>
שני תקנים כדי שיתפקדו.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, אני אומר לך דבר אחד. אני ממשיך למרות שאני לא בטוח שנכון מה שאומר חבר הכנסת נהרי שהם רק התחילו ואתן להם כאילו להתחיל. בסדר. בוא נראה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה מספר 120 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 120 אושרה פה אחד.

פנייה מספר 239.

<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים במשרד הקליטה בהתאם לסדרי עדיפויות של המשרד, ביניהם תקצוב מרכז מוקדי השמה בתעסוקה ומרכז לאמנים עולים, ביניהם גם תקצוב הפרויקט הלאומי האתיופי בשלושה מיליון שקלים, תקצוב פעולות לעידוד עלייה במסגרת גרעיני צבר במיליון ו-800 אלף שקלים וכן תקצוב השתתפות במשרד הביטחון בנושא פעולות הכנה לצה"ל במסגרת תכנית החומש. הסעיף האחרון, אין בו העברה אבל יש הכנה לקראת כך שמשרד הביטחון יוכל להעביר ישירות למשרד הקליטה.
<משולם נהרי:>
למה יש קיצוץ בסל קליטה ראשוני? אין עולים?

<גיא הרמתי:>
יש פחות ממה שצפו בתחילת השנה בעת בניית התקציב.

<משולם נהרי:>
באופן משמעותי?

<גיא הרמתי:>
לא, לא באופן משמעותי. התשלומים לסל קליטה הם לפי חוק ולא לפי התקציב. התקציב הוא תוצאתי. בתחילת השנה או בעת בניית התקציב, משרד הקליטה אומד לפי מספר העולים ומאיזה מקומות הם הגיעו את התקציב הדרוש לו. בסוף השנה, בהתאם לביצוע בפועל יכול להיות שיש עודפים. כאן יש קצת עודפים ולכן הם מועברים לצורך הדברים הגמישים יותר שאותם הזכרתי.

<משולם נהרי:>
האם ידוע לך שהקטינו את ההשתתפות בתקציבים לעולים שמגיעים בימים אלה לעומת שנה קודמת?

<גיא הרמתי:>
לא ידוע לי ואני חושב שלא הקטינו את תקציבים, בטח לא מתוך סל קליטה כי סל קליטה הוא לפי חוק לכן צריך לשנות את החוק בשביל זה.

<משולם נהרי:>
לא סל קליטה. אני לא מדבר על סל קליטה אלא באופן כללי לגבי כל ההשתתפויות.

<גיא הרמתי:>
לא. לגבי ההשתתפויות – לא. לגבי המענקים, אתה מתכוון למענקי מכס?

<משולם נהרי:>
כן. כל הסל.

<גיא הרמתי:>
אני לא יודע לגבי החלוקה הפנימית בתוך משרד הקליטה, אבל סך תקציב משרד הקליטה גדל וכך הפעילויות והעברות לעולים.

<אלעזר שטרן:>
יש לי שאלה. אנחנו לא העברנו לגרעיני צבר, שזה דבר מאוד חשוב? ניסן או טמיר, אתם אולי זוכרים? גרעיני צבר היו כאן על השולחן. אני מאוד בעד הגרעינים האלה. אלה גרעינים של בני ישראלים, בני מהגרים. למיטב זיכרוני אנחנו העברנו למשרד התפוצות.
<גיא הרמתי:>
ברשותך, אני אפנה את השאלה לתקציבן משרד הקליטה שנמצא כאן והוא יסביר.

<אלעזר שטרן:>
אני חושב שהעברנו את זה לא לקליטה אלא לתפוצות.

<אופיר להב:>
גרעיני צבר הוא פרויקט שמופעל על ידי משרד העלייה והקליטה ועל זה מדובר בפנייה הזאת.

<זבולון קלפה:>
יחד עם תנועת הצופים.

<אופיר להב:>
יחד עם תנועת הצופים.

<אלעזר שטרן:>
אולי דיברנו על זה לפני שבועיים ואז זה היה כאן על השולחן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פנייה מספר 239 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 239 – אושרה.

פניות מספר 254 ו-255.

<אופיר להב:>
מדובר על תשעה מיליון שקלים שעוברים למשרד הקליטה, בהתאם להחלטת ממשלה בנושא מינהל הסטודנטים. זה יישום החלטת ממשלה מיולי 2012 לפיה ה-ות"ת משתתף במימון של מלגות הקיום לסטודנטים בעיקר מאתיופיה במשרד הקליטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פניות מספר 254 ו-255 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

פניות מספר 256 ו-257.
<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה להעברת מיליון ו-400 אלף שקלים ממשרד הרווחה למשרד הפנים וזאת במסגרת רפורמה שמשרד הרווחה מקדם בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות. הכסף מיועד לייעוץ ארגוני ללשכות הרווחה שמבוצע דרך משרד הפנים.

<משולם נהרי:>
משרד הרווחה בתקופה האחרונה טען שהוא במצוקה קשה ואין להם כסף ולכן נאלץ לקחת כסף מישיבות של הנושרים ולהעביר לקהילה, אבל הנה כאן אני רואה נדיבות לב ויש למשרד כסף להעביר ולעשות כל מיני פעולות. שמונה מיליון שם, לא היה להם מהיכן לקחת והחליטו באופן שרירותי תוך סיכון המוסדות וקיום הישיבות של הנושרים, אלה שהולכים לסמים והולכים לרחוב, לקחו את הכסף משם והעבירו אותו לקהילה. הנה יש להם כסף. לכן אני חושב שלא כדאי להביא את זה להצבעה אלא צריך לבקש הבהרות ממשרד הרווחה ולהביא את זה להצבעה בשלב יותר מאוחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקבל את דבריך בהבדל אחד, שאתה פנית אלי ואני פניתי אל השר ושאלתי אותו. אמר לי השר שהוא מעביר 240 במקום 400 על פי בקשה של ראשי הערים החרדיות.

<משולם נהרי:>
אני אראה לך מכתב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר מה השר אמר. ראשי הערים החרדיות אמרו שהם מבקשים שחלק מהדברים יינתן להם כדי להפעיל את זה ולא רק תקנים, והוא עשה את זה. כלומר, הוא לא קיצץ כלום אלא פיצל את זה על פי בקשת ראשי הערים החרדיות. זה אמור לגבי אלעד. יש מהפך בין ראשי הערים החרדיות ומסתכלים על הדברים באופן מעט שונה מכפי שהיה קודם לכן.

<משולם נהרי:>
אני אפתיע אותך. בעקבות דבריך שוב פניתי אליו, פניתי לראשי רשויות וקיבלתי מהם מכתב שאומר שזה לא נכון, שהם ביקשו שזה לא יהיה על חשבון דברים אחרים. בדוח שמידט יש תקציב לקהילה, אז תן גם לרשויות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הם ביקשו?

<משולם נהרי:>
הם ביקשו ממנו שכמו שיש תקציב לדוח שמידט בקהילה, תן גם לרשויות האלה, כי למה אתה מפלה בין רשות לרשות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך מכתב?

<משולם נהרי:>
כן. אני יכול להעביר לך את המכתב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל אופן, אני דיברתי עם השר.

<משולם נהרי:>
אני אראה לך את המכתב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מציע שנעכב את זה. אלה מיליון שקלים שהם לתועלת כולם.

<משולם נהרי:>
אסור לנו לפגוע בילדים האלה שהמדינה ביקשה להקים את המוסדות האלה ולהציל אותם. עכשיו זה הולך לפגוע במוסדות האלה כי הם לא יוכלו להתקיים. אתה לא יכול לקצץ בתקנה 40 אחוזים בבסיס. אתה לוקח כסף בסיסי, תקנה שיש בה כסף בבסיס ואתה הולך ועושה מצוות ומעשים טובים. עם כל הכבוד, אתה לא יכול לעשות דבר כזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נאמן למה שביקשת, עשיתי. הלכתי לשר.

<משולם נהרי:>
השר דיבר עם המנכ"ל והוא הבטיח לשבת ולדבר על הנושא, אבל עד שישב בוא נעכב את הנושא הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני מכיר את השר. בפעם הקודמת היה עניין כזה, עניין דומה, הוא מיוזמתו טיפל בלי קשר למה שהצבענו ולא היינו צריכים להפעיל עליו לחצים. הוא חם לנושא הזה. אם הוא אמר לך שהוא ישב ויטפל, הוא ישב ויטפל.

<משולם נהרי:>
בנוכחותי הוא ביקש מהמנכ"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אכן יעשה את זה.

<משולם נהרי:>
לכן בוא נמתין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מציע שנעצור. עוד מעט יהיו לנו העברות של 149 מיליון שקלים לרווחה ושם זה קצת יותר לוחץ.

<משולם נהרי:>
אתה שוכח שהמוסדות הללו בקושי מתקיימים היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני לא שוכח.

<משולם נהרי:>
זה מעכב את המכרז. זה מעכב את הכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השר אמר לי מה שאמר. אם אתה אומר שהוא נתן הוראה לבדוק את זה, הניסיון הקודם שלנו אתו היה שהוא בדק ומשך.

<משולם נהרי:>
אז בוא נחכה שבוע. מה קרה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נחכה למה?

<משולם נהרי:>
בוא נראה, או שמחזירים את הכסף הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואם הוא יחליט לא, אז מה?

<משולם נהרי:>
אז ודאי שנתנגד. נעשה את כל המאמצים. נילחם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא חושב שאנחנו נילחם.

<משולם נהרי:>
בינתיים אני מבקש לחכות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אנחנו נעביר את זה ואני אגיש רביזיה שאני לא אעלה אותה להצבעה היום.

<משולם נהרי:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה לא?

<משולם נהרי:>
ניסן, חכה. חיכית עם דברים אחרים ואתה יכול לחכות גם כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תופס משהו שהוא לא בעניין. יהיו לנו העברות אמיתיות ולא משהו שהוא לטובת הרווחה.

<משולם נהרי:>
אתה יודע מה זה התלמידים האלה. אל תיתן את ידך לדבר כזה. זה משהו שרירותי ואני לא רוצה להתבטא בצורה יותר חריפה. לא עושים דבר כזה, במיוחד כאשר מדברים על נוער נושר, מדברים על נוער שהוא חסר אונים, שצריך להציל אותו, שאנחנו יושבים כל היום ומדברים רק על הנושא הזה. אי אפשר לפגוע בהם, אי אפשר להכות אותם. זה מה שחסר למשרד הרווחה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אגיש רביזיה.

<משולם נהרי:>
אני אגיש רביזיה ואל תביא את זה להצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אם אתה תגיש רביזיה, אז לא עשינו כלום. אני אגיש רביזיה ונשתכנע. אני לא אסיר אותה לפני שאני אדבר אתך.

<משולם נהרי:>
אני אגיש רביזיה. תן לי להגיש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אצטרך להפיל אותה.

<משולם נהרי:>
אתה תמשוך אותה אחרי כן ותסגור אתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבטיח לך שאני לא אמשוך. אני לא אוותר על הרביזיה לפני שאני אדבר אתך.

אנחנו מצביעים על פניות מספר 256 ו257. מי בעד?
רגע, סליחה, אני לא יכול להצביע בעד.

<משולם נהרי:>
הצבעת כבר. אני מבקש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני עוד פעם עושה הצבעה, כי עוד לא גמרתי את ההצבעה.

<רוברט אילטוב:>
התקנון מאפשר להגיש רביזיה גם אם הצבעת בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא משנה. אנחנו נצביע שוב. מי בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנע – 1

פניות מספר 256 ו-257 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נמנע ואני מגיש רביזיה. אני לא אסיר אותה לפני שאני אדבר אתך. מי הרפרנט שהציג את הפנייה?
<גיא הרמתי:>
אני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה תעביר ללשכת השר שזה אושר אבל יש רביזיה בהקשר למה שהשר לשעבר דיבר אתו ובהקשר לשיחה שלי אתו. תחזרו אלי עם תשובה.

<רוברט אילטוב:>
שאלת הבהרה. כל פעם אומרים שאם הצבעת בעד, אתה לא יכול להגיש רביזיה. לדעתי, על פי התקנון, אפשר להגיש רביזיה ואני לא מבין למה הנוהל הזה נכנס כשהתקנון מאפשר. אם בן אדם הצביע בעד הרביזיה והוא חושב שיש צורך לדון עליה מחדש, יש לו את האפשרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. אנחנו נעשה בדיקה עם היועץ המשפטי. זה היה כדי למנוע ספק.

פניות מספר 292 עד 294, 296, 297.

<דורון סמיש:>
הפנייה הזאת היא פנייה שמגיעה בכל סוף שנה, עת אנחנו מאזנים את כל הסעיפים בתקציב המדינה. שני הסעיפים העיקריים בפנייה זאת היא של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. רוב הכספים שמועברים בפנייה הזאת מיועדים להתאים את תקנות השכר בהתאם לביצוע בפועל. מה שקורה זה ששכר משולם לעובדים, לא משנה אם תוקצב במדויק או תוקצב בחסר או תוקצב בעודף. בהתאם לזה בסוף השנה אנחנו מסיטים מתקנות השכר השונות על מנת להתאים אותן לביצוע כדי שספר התקציב ישקף את העלויות המדויקות.

בנוסף לכך הפנייה מבצעת שינויים בתקציבי הקניות. בעיקר מדובר על 46 מיליון שקלים לתשלום בהתאם לפסק בורר בנוגע למערכת סחר חוץ ברשות המסים. מדובר על שלושים מיליון שקלים לתשלום מס הכנסה שלילי ברשות המסים בהתאם לביצוע בפועל. ב-12 וחצי מיליון לתשלום פסק דין באפוטרופוס לנכסי נפקדים. בעשרה מיליון שקלים לצורך הקמת המסלקה הפנסיונית באגף שוק ההון שמאפשרת העברת מידע בין גופי שוק ההון השונים. עשרים מיליון שקלים לתשלום רישיונות מחשוב של רשות המסים, שע"ם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבר העברנו כמה העברות כאלה. יש עוד כמה העברות כאלה של עדכוני שכר?

<דורון סמיש:>
כן. יהיו בהמשך היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם עוברים ממשרד למשרד?

<דורון סמיש:>
כן. הסיב שכאן יש שני משרדים היא בגלל שבמשרד אחד היה עודף ובמשרד שני היה חוסר. לכן העברנו ממשרד למשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש שאלות? אין. אנחנו מצביעים. מי בעד אישור פניות מספר 292 עד 294, 296, 297?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

פניות מספר 292 עד 294, 296, 297 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

הגיעה תשובה מהייעוץ המשפטי ואכן רוברט צודק. גם אם מישהו מצביע בעד, הוא רשאי להגיש רביזיה.

פניות מספר 299 ו-300.

<אלעזר שטרן:>
נדמה לי שהפנייה הזאת הגיעה רק אתמול.

<טמיר כהן:>
יש חוברת שנייה שהגיעה אתמול. זה לא הגיע אתמול. כל הפניות האלה, זאת החוברת שחולקה ביום רביעי.

<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה להעביר 4.2 מיליון שקלים ממשרד החינוך למוסד לביטוח לאומי לצורך השתתפות בפרויקט של בניית מרכז לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים בירושלים. המרכז הזה הוא מרכז חינוכי והפרויקט הוא פרויקט משותף במימונו בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד החינוך. המוסד והמשרד משתתפים ביחד במימון הקמת בית ספר לחינוך מיוחד בירושלים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
פניות מספר 299 ו-300 – אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו פה אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 309. ניצולי השואה.

<גיא הרמתי:>
הפנייה נועדה להוספת ארבעה תקני כוח אדם לרשות לזכויות ניצולי השואה על מנת לשפר את השירות. העובדים צריכים לעבוד במחלקות השונות בהתאם לעומס הקיים במחלקות ובכך להקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי המשרד שנותן את הכסף.

<גיא הרמתי:>
זאת תוספת ממשרד האוצר לרשות לזכויות ניצולי השואה שהיא חלק ממשרד האוצר נכון להיום. מדובר בארבעה עובדים נוספים על מנת לשפר את השירות שניתן לניצולים.

<עליזה לביא:>
מי ביקש את הבקשה הזאת?

<גיא הרמתי:>
הרשות.

<עליזה לביא:>
אחרי כל הביקורת שהייתה על כוח האדם שם על המשכורות.

<גיא הרמתי:>
הביקורת שהייתה בתקשורת על המשכורות לא נוגעת לרשות שעובדיה הם עובדי מדינה אלא לארגון חיצוני.

<עליזה לביא:>
יש שני ארגונים? אחד של המדינה ואחד חיצוני?

<גיא הרמתי:>
לא. יש רשות שהיא חלק ממשרד האוצר. היא לא ארגון. יש את הקרן לרווחת ניצולי השואה שזה נושא שונה לגמרי.

<עליזה לביא:>
זה לא לקרן.

<גיא הרמתי:>
לא. זה לא לקרן. זה לרשות עצמה, עובדי מדינה, עוד ארבעה פקידים.

<עליזה לביא:>
אפילו בתקן. למי הם שייכים?

<גיא הרמתי:>
הארבעה שאנחנו מבקשים להוסיף כאן שייכים לרשות לזכויות ניצולי השואה שהיא של משרד האוצר, עובדי מדינה.

<עליזה לביא:>
תודה על ההבהרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר פנייה 309? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה מספר 309 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה פה אחד.

פנייה מספר 301.

<ניר אמסל:>
הפנייה נועדה לתגבור תקציב ההרשאה להתחייב של רשות המסים, של שירותי עיבוד ממוכנים שהם שירותי המחשוב של רשות המסים, ב-26 מיליוני שקלים עבור מספר פרויקטים ארוכי טווח בתחום המחשוב של רשות המסים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול לתת מעט פירוט כדי שאני אבין?

<ניר אמסל:>
כן. יש מספר פרויקטים. לדוגמה, פרויקט DRP שזה פרויקט התאוששות מאסון. פרויקט VDI שזה וירטואל דסק טופ אינפרסטרקצ'ר. על המהות של הפרויקטים עצמם, נמצאים אתי כאן נציגים משע"מ שיכולים להסביר קצת יותר בפירוט על הפרויקטים עצמם. כמובן יש את פרויקט ה-BI, ביזנס אינטלג'נס.
<ברוך הינברגר:>
אני סגן מנהל שע"מ לתוכנה וטכנולוגיות. מדובר כאן על פרויקטים כדי גם לשמור על השרידות של רשות המסים בזמן אסון. הפרויקטים האלה אמורים לשפר גם את הביצועים ברשות המסים בנושא של איתור תיקים שיש בהם כסף שבהם כדאי להשקיע עבודה ולהוציא כסף מאותם נישומים – פרויקט ה-BI. פרויקט ה-DRP הוא כדי לשמור על שרידות המערכות במקרה של אסון, גם אסון של אירוע טבע, גם אסון ביטחוני של ירי טילים ודברים כאלה. הפרויקט השלישי בו מדובר הוא פרויקט VDI, פרויקט של וירטואל דסק טופ אינפרסטרקצ'ר שאמור להוזיל את העלויות של החלפת ציוד מסופים, מחשבים במערכת. זאת אומרת, הדסק טופ יהיה בשרתים בשע"מ - במקום בתחנת העבודה – שיאפשרו לעבוד מרחוק וכך לא צריך להחליף כל פעם את תחנות העבודה.

<זבולון קלפה:>
למשל, נזקי עמוד ענן לחקלאים. מאז עמוד ענן עברו לפחות איזה חודשיים ועד היום יש לא מעט אנשים – שום דבר. נזקי סופה של 1992 של חקלאים, אנחנו כבר ב-2013. אני לא מבין למה צריך עוד השקעה במיכון כי ממילא אתם לא נותנים את הכסף ולכן למה צריך?

<ניר אמסל:>
אדוני חבר הכנסת, אתה מערבב בין שירותי העיבוד הממוכנים לבין מס רכוש. דרך אגב, בהמשך יש פנייה עבור התקצוב הזה של מס רכוש, עבור נזקי עמוד ענן בין היתר. אין כל קשר לשירותי העיבוד הממוכנים. זה לא קשור בכלל לשירותי העיבוד הממוכנים.

<זבולון קלפה:>
לפי התיאור שהוא נתן קודם, הוא הסביר שחלק מהעניין הוא כדי לשפר שירות.

<ניר אמסל:>
השירות, נכון.

<זבולון קלפה:>
אני אומר לך שבפועל, מבחינת התוצאה, זה לא נראה.

<ניר אמסל:>
שיפור השירות שהוא מדבר עליו הוא שירות השיפור הישיר של רשות המסים מול הנישומים ומול העוסקים במס הכנסה ובמע"מ. אין כל קשר למס רכוש כאן. השירות במס רכוש, דרך אגב, ניתן פיצוי ואתה תראה את זה בפנייה נוספת בהמשך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על פנייה 310. מי בעד?

זבולון, אתה לא רוצה שנעביר?

<זבולון קלפה:>
מצדי, עדיף לא להעביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שעוד מעט יהיה לך משהו ישיר של מס רכוש.

<זבולון קלפה:>
גם שם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קח אחד ולא שניים.

<זבולון קלפה:>
מה שתחליט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. את זה נעביר.

<חמד עמאר:>
לא, להפך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש אחר כך מס רכוש ועל זה בדיוק הוא מדבר.

<חמד עמאר:>
לא על נזקי החקלאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור.

<מעין נשר:>
חבר הכנסת קלפא, יש נזקים שמס רכוש כבר העביר לחקלאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. אנחנו נגיע ואז תסבירי.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

פנייה מספר 310 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

פנייה מספר 311.

<מעין נשר:>
הפנייה נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות. השינויים נועדו בעיקרם להעביר שישה מיליון שקלים לתקצב מכרז למדריכים חקלאיים פרטיים.

<מיכל בירן:>
מה זה מדריכים חקלאיים פרטיים?

<מעין נשר:>
אני אסביר בסוף. עוד 18 מיליון ו-225 אלפי שקלים לפיצויים בגין נזקי אסון טבע בהתאם לחוק נפגעי אסון טבע עבור האירועים שהתרחשו בחורף הקודם, אני מניחה שכולנו עוד זוכרים אותם. יש כאן – בזכות השאלה של חבר הכנסת שטרן – נשמט מההסבר – שלושה מיליון ו-900 אלף שקלים בהרשאה להתחייב למינהלת ההשקעות בחקלאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את אומרת שכאן אנחנו מעבירים כסף על נזקים שהיו לפני שנה. זאת אומרת, על הנזקים שיש השנה, שיחליטו שכן צריך לשלם, זה ייקח עוד שנה עד שישלמו? זאת המשמעות?

<מעין נשר:>
זה קצת פחות משנה. הנזקים שיש לחקלאות מתחלקים לכל מיני סוגים. יש נזק שנגרם ליבול עצמו, למשל הירקות קופאים בלילה ועל זה לחקלאי יש ביטוח והמדינה משלמת לסבסוד של הפרמיות מאה מיליון שקלים בשנה.

<זבולון קלפה:>
140 מיליון.

<מעין נשר:>
בסדר. חבר הכנסת בהחלט מדייק. זה משהו שהוא מקבל דרך תביעה של חברת הביטוח באופן מיידי. החקלאים כבר קיבלו בחורף שעבר, שבוע-שבועיים אחרי שנגרם להם הנזק, הם תבעו את הביטוח וקיבלו את הכסף.

נזקים מסוג נוסף זה נזק לתשתית החקלאית. גם זה נמצא בפוליסת ביטוח, תלוי איזה סוג של תשתית. אם זה מה שנקרא ההדליות או מערכת ההשקיה, גם זה מבוטח והוא יכול לתבוע את הביטוח ולקבל יחסית מהר.
מה שאנחנו משלמים מכוח החוק זה נזקים לקרקע חקלאית, לבאר, ליובל ניקוז וכאלה, שזה משהו שלוקח זמן לשלם אותו גם כי למדינה לוקח יותר זמן לשלם ולכן העדפנו להעביר הכול למודל ביטוחי, וגם כי לוקח זמן לאמוד את הנזקים. צריך לשלוח שמאים ולאמוד נזק של קרקע, זה משהו שלוקח זמן. צריך לאסוף את כל התביעות ואז לקבל החלטת ממשלה – מה שקרה בשבוע שעבר בקבינט החברתי כלכלי עומד לקבל תוקף של החלטת ממשלה – על זה שהמדינה מחליטה לתת כסף לפצות ואז אנחנו מגיעים אליכם עם הפנייה.

מדריכים חקלאיים פרטיים. המדינה מתקצבת תגבור למדריכים החקלאיים הקיימים שהם עובדי מדינה באמצעות מדריכים חקלאיים פרטיים.

<מיכל בירן:>
למה? עובדי קבלן.

<מעין נשר:>

הלוואי עלי התנאים שיש להם. אחלה משכורות. זה בצורה שהיא יותר גמישה כך שלחקלאים יהיה יותר קל להשתמש בהם וגם למשרד יהיה יותר קל לנהל את השעות, מה שהיום אנחנו יכולים לעשות באופן חלקי עם עובדי המדינה.

<מיכל בירן:>
זה ממש לא סביר. אחרי ההתחייבויות גם של משרד האוצר להתחיל לצמצם את ההעסקה של עובדי קבלן, את באה ואת אומרת לנו שמשהו שעד עכשיו היה בעיקר בהעסקה ישירה של מדריכים חקלאיים, עכשיו מכניסים עובדי קבלן? את לא היית רוצה להיות עובדת קבלן ולא הלוואי התנאים שלהם.

<מעין נשר:>
אני לא אומרת שזה במקום. לא באנו אליכם ואמרנו שאנחנו מפחיתים עשרים תקנים מיחידת ההדרכה החקלאית במשרד החקלאות ובמקומם מתקצבים מדריכים פרטיים. זה לא במקום אלא זה בנוסף ואלה לא עובדי קבלן אלא הם נכנסים כאן על סוג של חוזה מומחים. אם את תראי את המכרז, אני יכולה לשלוח לך אותו, צריך להיות להם ניסיון די רב בהדרכה חקלאית. הם מקבלים משכורות מאוד יפות והם עובדים פר שעות.

<מיכל בירן:>
ניסן, אפשר להביא את האנשים האלה ולשאול אם הם בסדר שהם עובדי קבלן? זה ממש נשמע לי לא סביר וזה גם בניגוד להתחייבויות המדינה לצמצם את התופעה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברגע שאת עובדת עם יועצים מקצועיים, אלה לא עובדי קבלן.

<מיכל בירן:>
זה לא נשמע לי כמו יועצים מקצועיים. יש הרבה אנשים שעושים את זה בתוך המסגרת של המשרד. שוב, לפחות המינימום, בוא נחכה עם זה עד שבוע הבא, נביא נציגים של היועצים האלה ונשאל אם זה בסדר שהם עובדי קבלן.

<מעין נשר:>
אין נציגים ליועצים האלה. הם עוד לא יודעים שהם הולכים להיות יועצים.

<חמד עמאר:>
אנחנו מדברים על יועצים חיצוניים. יועץ חיצוני מקבל משכורת פי שלוש מעובד מדינה.

<מיכל בירן:>
בואו נראה את המכרז.

<חמד עמאר:>
הוא נכנס עם חוזה ומקבל פי שלוש מעובד המדינה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו לא מדברים על עובדי קבלן מסכנים. אנחנו מדברים על יועצים. את יודעת מה זה יועץ חיצוני שבא ומייעץ למשרד ממשלתי?

<מיכל בירן:>
אתה ראית את המכרז הזה? לא ראינו את המכרז ואנחנו לא יודעים שמשלמים להם פי שלושה.

<חמד עמאר:>
אני יודע. אני עבדתי בחברות ממשלתיות ואני יודע איך החזקנו עובדים חיצוניים.

<מיכל בירן:>
חוץ מזה, לא בכדי הגענו למצב ששליש מעובדי המדינה הם בעצם כאלה.

<חמד עמאר:>
לא מדובר על עובדי קבלן שבאים לנקות. אנחנו מדברים על יועצים.
<מיכל בירן:>
גם עובדי מיקור חוץ, גם עובדי מחשוב, העסקה קבלנית באשר היא. ניסן, תן לנו לפחות לראות את המכרז, לראות שהוא לא פוגעני ותדחה לשבוע הבא.

<מעין נשר:>
אני חושבת שיש חוסר הבנה של הסוגיה. קודם כל, מי שמועסק באמצעות מיקור חוץ במכרז על ידי המדינה, עובד קבלן, לשים אותו ביחד עם העובדים האלה, זה לא.

<מיכל בירן:>
עמדתך שונה. אני חושבת שזה נובע מחוסר הבנה של הסוגיה. אני חולקת עליך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם תוכלי להעביר לנו דוגמה של חוזה כזה.

<מעין נשר:>
כן. אין בעיה. אני אעביר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. מי בעד אישור פנייה 311?

<אלעזר שטרן:>
יש לי שאלה. יש כאן עוד 15 מיליון שעוברים לחטיבה להתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איפה? אין כאן חטיבה להתיישבות.

<אלעזר שטרן:>
זאת התשובה שקיבלתי.

<מעין נשר:>
כרגע זה לא עובר לחטיבה. כשזה יעבור לחטיבה, יבוא צחי רפרנט החטיבה ויציג את זה. כרגע זה סכום שבעצם העברנו בוועדה לפני מספר שבועות לטובת פרויקט שיקום תשתיות במרחב הכפרי שזה בהתאם להסכמות בין משרדיות. הסכום הזה עובר לביצוע באמצעות החטיבה להתיישבות וכשהוא יעבור לחטיבה, זה יוצג בפנייה של החטיבה.

<אלעזר שטרן:>
אבל זה חלק מהכסף.

<מעין נשר:>
כרגע הוא נגרע מהיחידה לפיתוח הכפר במשרד החקלאות כי היא לא היחידה שהולכת לבצע את הפעילות. היא קיבלה את הכסף והיא יכולה להחליט או שהיא עושה את זה בעצמה מול המועצות האזוריות ומתקשרת אתן בחוזים בהם היא נותנת להן את הכסף והן לוקחות את הקבלנים לשיפוצים בעצמן, או שהיא נותנת את זה לחטיבה להתיישבות והחטיבה להתיישבות לוקחת את הקבלנים. היא החליטה שמתוך העשרים מיליון שהיא קיבלה, כ-15 מיליון עוברים לחטיבה. כרגע גרענו את הכסף מהיחידה אבל זה עדיין לא עובר לחטיבה אלא זה עובר לחטיבה בפנייה נפרדת.

<יצחק כהן:>
מה החטיבה עושה עם זה?

<מעין נשר:>
פרויקט שיקום תשתיות בישוב הכפרי עלה כאן לדיון מספר פעמים. זה פרויקט שבעצם משרד החקלאות מוביל כבר זו השנה השלישית. יצאו בקול קורא עם חברה שמדרגת.
<יצחק וקנין:>
אני אסביר את זה יותר טוב ממנה.

<מעין נשר:>
ישובים שהם כפריים והם ותיקים ויש להם בעיה אקוטית בתשתיות.

<יצחק וקנין:>
בתקציב הזה היה מאה מיליון.

<זבולון קלפה:>
מאה מיליון כל שנה.

<יצחק וקנין:>
כל שנה. אני מכיר את זה ישר והפוך. הכסף הזה חולק על ידי משרד החקלאות. כנראה שעכשיו רוצים לנווט את הכסף הזה לכיוון אחר – אני אומר את זה באחריות מלאה –
<יצחק כהן:>
יהודה ושומרון.

<יצחק וקנין:>
אז מה עושים? נותנים את זה למחלקה להתיישבות ושם יוכלו לעשות מה שהם רוצים.

<מעין נשר:>
התקצוב גם בשנים הקודמות היה כך.

<יצחק וקנין:>
בשנים האחרונות אני רואה את זה בהתיישבות העובדות, שאכן הכסף הזה בוצע על ידי משרד החקלאות ואז באמת פעלו בתשתיות ושינו תשתיות במרחב הכפרי. אני אומר לך שזה שהסיטו אותו לשם, זה מדליק נורה אדומה אצלי.

<מעין נשר:>
חבר הכנסת, אני מצטערת, אולי אתה לא מודע לכל הפרטים. גם בשנה שעברה וגם בשנה שלפניה מרבית הכסף הוצא באמצעות החטיבה להתיישבות. יש לנו רשימה שמפורסמת באתר. אני זוכרת את יכיני. יש ישובים מכל הארץ, בנגב, בגליל. גם הישובים שעכשיו מקבלים, הם בעיקרם בנגב ובגליל כמו מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מרחבים. כולם מקבלים וזה לא שונה בשום צורה מהשנים הקודמות.

<יצחק וקנין:>
למה המשרד הייעודי לא יפעיל את זה? למה צריך להסיט את זה?

<מעין נשר:>
משרד החקלאות, עם כל הכבוד לו, ובאמת זה המשרד בו אני מטפלת, הוא קבלן ביצוע שמעדיף לתת לחטיבה לבצע כי היא עושה את זה יותר מהר.

<יצחק וקנין:>
הוא נותן למועצות האזוריות תקצוב והן יבצעו את המכרז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד החקלאות היום הוא בעיקר משרד רגולטורי ומתכנן. דבר עם השר והוא יגיד לך שזה מה שנשאר לו במשרד.

<מעין נשר:>
החטיבה עושה את זה הרבה יותר מהר.

<יצחק וקנין:>
אצלי במועצה האזורית, בישוב שלי, בשנה שעברה ביצעו את הדבר הזה על ידי המועצות האזוריות שתקצבו אותן והן הוציאו את המכרזים וביצעו את העבודה. הן עשו הכול והן שילמו לקבלנים. המשרד העביר להן את הכסף. למה צריך להסיט את זה פעמיים בדרך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. זה תלוי במשרד.

<יצחק וקנין:>
אני לא יודע. קצרה בינתי מלהבין את זה.

<מעין נשר:>
כי למשרד, כשהוא עשה את זה בעצמו, פרויקט ממוצע לקח שלוש שנים וכשהחטיבה עושה את זה, זה לוקח חצי שנה. זה עניין של קצב. הם עושים את זה יותר מהר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 311. העברה של החקלאות לנושא של מדריכים חקלאיים ופיצוי בגין נזקי אסון טבע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב חברי הכנסת הנוכחים

<אלעזר שטרן:>
אני בעד ומגיש רביזיה.

<יצחק כהן:>
אני נגד ומגיש רביזיה.

<מיכל בירן:>
אני מצטרפת. רביזיה.

<קארין אלהרר:>
לא הצבענו על תגלית?

<אלעזר שטרן:>
לא.

<קארין אלהרר:>
היה אתמול דיון ארוך. קיבלנו את כל המידע הדרוש. למה לא מצביעים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כאן אני מדבר וזה סיפור אחד, אבל כשזה מגיע לאנשים למטה, זה סיפור אחר.

<אלעזר שטרן:>
למה דווקא את מסע ותגלית אתה מחזיק?

<יצחק כהן:>
למה דווקא בני ישיבות חו"ל?

<אלעזר שטרן:>
זה משהו אחר.

<יצחק כהן:>
לא. זה משהו אחר.

<ראובן ריבלין:>
אני מבין שיש עמדת קואליציה ואופוזיציה ויש עמדות מצפוניות של חבר הכנסת. אם לא מעבירים אחד, לא מעבירים את הכול. אדוני עשה בפעם האחרונה דבר נכון כי למה להתווכח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בינתיים אנחנו מתקדמים.

קארין, השר אומר לי שהוא חתם אישית על מכתב אלי, ואני מקבל הבוקר משהו בלי חתימה של השר.

<רוברט אילטוב:>
ניסן, בוא נחזיר משהו למשרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות. יש משהו יותר טוב שאפשר להחזיר, אבל אני מניח שהם יצטערו על הרגע שנחזיר את ההוא במקום זה.

<ראובן ריבלין:>
מעכשיו כל דבר זה רביזיה. אני מצביע רביזיה כדי שלא יעבור שום דבר בלי שאחר עובר אלא אם כן יש הצדקה. אם כולנו הסכמנו שדבר לא צריך להעביר משום שהוא לא חברתי, הוא לא חוקתי, הוא דבר שלא מתקבל על הדעת, מקבל עלי לחלוטין, אבל אם יש רביזיה בהצבעות בעד, שזה מותר לפי התקנון, סימן שיש כאן איזשהו דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 312.

<מעין נשר:>
פנייה נוספת של משרד החקלאות. הפעם זה תקציב התפעול והשכר של משרד החקלאות. הפנייה נועדה לבצע שינוי בין תקנות השכר של משרד החקלאות. כמו שהסביר חברי קודם, השכר מתוקצב בתחילת השנה. אנחנו יודעים פחות או יותר להעריך מה יהיה תקציב השכר אבל אנחנו לא בטוחים כמה ילך לתקני רכב וכמה ילך לשעות נוספות ואז בסוף השנה צריך לאזן את זה בהתאם לביצוע בפועל וזה מה שאני עושה כאן.
הדבר השני, מימון פעולות מקצועיות במשרד ובמינהל המחקר החקלאי כגון סקר סיכונים בתחום הניקוז והשקעה בתשתיות מחקר במינהל המחקר החקלאי, שזה אומר ציוד למעבדות, מיקרוסקופים כאלה ואחרים, מכונות לבדיקת תרביות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למישהו יש שאלות? מי בעד לאשר את פנייה מספר 312?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה מספר 312 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

פנייה מספר 313.

<אליאן רובנוביץ':>
פנייה של משרד התקשורת. אנחנו מדברים על שינויים פנימיים בין סעיפי תקציב. יש לנו תקנות שנמצאות קצת בעודף ויש תקנות שצריך לתגבר אותן. שינויים פנימיים. מדובר בעודף מסוים בתקציב השכר. אלה תקנים שלא הצלחנו לגייס השנה ואנחנו מעבירים את זה לטובת פעילות שוטפת.
<קארין אלהרר:>
מה זה פעילות שוטפת?

<אליאן רובנוביץ':>
לגייס אותם בשנה הבאה.

<עליזה לביא:>
את יכולה לפרט?

<קארין אלהרר:>
לא הבנתי מה זאת פעילות שוטפת.

<אליאן רובנוביץ':>
כמו פרויקט מחשוב, כמו להגדיל תשלום עבור ארגון בין לאומי.

<עליזה לביא:>
איזה ארגון בין לאומי?

<אליאן רובנוביץ':>
ITU. ארגון תקשורת. המדינה חברה בארגון ITU. משרד התקשורת חבר בארגון ITU וצריך לשלם דמי חברות.
<יצחק כהן:>
מה נותן הארגון הזה?

<אליאן רובנוביץ':>
כל מדיניות התקשורת, תיאום בין התדרים, שיתופי פעולה, הסכמים עם השכנים.

<עליזה לביא:>
כל כך הרבה כסף.

<אליאן רובנוביץ':>
זה איזשהו אחוז. זה כמו מניה. סדר גודל של מיליון שקלים.

<עליזה לביא:>
בכמה ארגונים כאלה אנחנו קשורים כמדינה?

<אליאן רובנוביץ':>
כמדינה אני לא יודעת. במשרד התקשורת אנחנו חברים ב-ITU וב-UP שזה ארגון הדואר האלקטרוני.

<עליזה לביא:>
כמה שניהם עולים בשנה?

<אליאן רובנוביץ':>
שניהם בשנה עולים סדר גודל של מילין ו-600 אלף שקלים.

<עליזה לביא:>
כאן אנחנו מדברים על חמישה מיליון שקלים.

<אליאן רובנוביץ':>
יש לנו פרוייקטי מחשוב, הוצאות שוטפות.

<עליזה לביא:>
חמישה מיליון.

<אליאן רובנוביץ':>
כן. חמישה מיליון שקלים.

<עליזה לביא:>
זה עולה מיליון שקלים. איך אתם מגיעים לחמישה מיליון שקלים?

<אליאן רובנוביץ':>
יש לנו פרויקט מחשוב, יש לנו הוצאות שוטפות, פרוייקטי ייעוץ שאנחנו הולכים לממש.

<עליזה לביא:>
למה זה חמישה מיליון שקלים? .אני לא מבינה.

<אליאן רובנוביץ':>
אלה שינויים בין התקציבים שלנו. לא מדובר בתוספת. בשביל משרד ממשלתי חמישה מיליון שקלים, זה לא כל כך הרבה כסף. רק הוצאות שוטפות כמו ארנונה ותחזוקה עולים מיליוני שקלים.

<אלעזר שטרן:>
יש שם אמירות על שינוי מהותי? מה מביאים לנו? בתשובה שאני קיבלתי כתוב: דברי הסבר מופיעים רק כאשר מדובר על שינוי מהותי או בהיקפו או במהות השינוי.

<אליאן רובנוביץ':>
מדובר על שינוי פנימי. אנחנו לא מבקשים תוספת.

<אלעזר שטרן:>
מה זה שינוי מהותי?

<אליאן רובנוביץ':>
אני לא יודעת. זה מה שהגיש לך משרד האוצר.

<אלעזר שטרן:>
מי כתב את זה?

<ראובן ריבלין:>
את הרפרנטית?

<אליאן רובנוביץ':>
לא. אני ממשרד התקשורת.

<ראובן ריבלין:>
מי הרפרנט מהאוצר?

<אליאן רובנוביץ':>
אני באתי במקומו.

<ראובן ריבלין:>
הבקשה הוגשה על ידכם. הוא שואל שאלה רצינית. אנחנו מצביעים בעד אבל הוא שואל שאלה רצינית.

<עליזה לביא:>
אבל היא לא עונה.

<ראובן ריבלין:>
כי היא לא יודעת.

<אליאן רובנוביץ':>
לא, אני יודעת. יש לנו עודף בתקציב שכר ואנחנו מבקשים להעביר אותו להוצאות השוטפות.

<אלעזר שטרן:>
את זה אנחנו הבנו.

<אליאן רובנוביץ':>
ההוצאות השוטפות לצורך העניין הן תשלום לארגונים בין לאומיים.

<עליזה לביא:>
הבנו. מיליון שקלים. מה עם עוד ארבעה מיליון?

<אליאן רובנוביץ':>
מיליון ו-600 אלף. יש הוצאות שוטפות, כמו שהסברתי. יש את החניות, את המים, את הארנונה.

<עליזה לביא:>
חניות שייך לשכר.

<אליאן רובנוביץ':>
לא. זאת תחזוקה.

<עליזה לביא:>
אתם מקבלים משכורת וחניה?

<אליאן רובנוביץ':>
משכורת, כן.

<ראובן ריבלין:>
החניה היא לצורך עבודה.

<מיכל בירן:>
כל הדברים שאמרת עד עכשיו נשמעים כמו הדברים של כל שנה. למה זה לא תוקצב מראש?

<אליאן רובנוביץ':>
יש לנו בעיה עם סעיפי התקציב האלו השנה. לכן אנחנו מבקשים לתגבר אותם. בשנה הבאה אני מקווה שנסתדר בלי.

<מיכל בירן:>
השנה רק התחילה. אלה הוצאות קבועות של המשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השנה מסתיימת.

<מיכל בירן:>
בסדר. התקציב אושר לפני חודשים ספורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו חושבים שזה חשוב? אם כן, נאשר את זה. אם זה דבר קבוע שירוץ עם סכום קבוע, תכניסו את זה בשנה הבאה כבר לתקציב.

<אליאן רובנוביץ':>
אנחנו נעשה את המאמצים.

<ראובן ריבלין:>
הם פשוט לא ידעו עד היום מהיכן להוריד את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 313? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פנייה מספר 313 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

<שמעון סולומון:>
ניסן, על פנייה 120 רשמת לי רביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. יש רביזיה על 120.

<זבולון קלפה:>
אם כך, גם אני מגיש רביזיה על הבקשה הקודמת, 311.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. נעבוד היום ובסוף לא עשינו כלום.

פניות מספר 315 עד 317.

<שירלי באבד:>
רפרנטית חינוך באגף התקציבים. אבקש באופן חריג מהוועדה, אם אפשר לדון בכל פניות החינוך במרוכז מאחר שיש ישיבה שנבצר ממני לשנות את מועדה ואני צריכה להשתתף בה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה בקשות יש לכם?

<שירלי באבד:>
חמש בקשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ננסה לרכז אותן. תתחילי ב-315 עד 317.

<שירלי באבד:>
פניות 315 עד 317. אחר כך יש את 344.

פנייה 315 עד 317 נועדה להעביר 26 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה ומהמשרד להגנת הסביבה עבור פרויקטים שונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתקן בפרוטוקול שהרביזיה היא על 239 ולא על 120.

את מדברת על 315 עד 317.

<שירלי באבד:>
נכון. הפנייה נועדה להעביר 26 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה ומהמשרד להגנת הסביבה לטובת פרויקטים שונים. עשרה מיליון שקלים עבור חינוך סביבתי, שישה מיליון שקלים עבור הספרייה הלאומית לפרויקט מרכז לאומנות יהודית ובית הזמר העברי, חמישה מיליון שקלים עבור פרויקט מורשה.

<מיכל בירן:>
מה זה?

<שירלי באבד:>
זה פרויקט של יהודים בתפוצות לחינוך ליהדות ולציונות של תלמידים יהודים.

<אלעזר שטרן:>
מי עושה את הסינכרון הזה?

<ראובן ריבלין:>
ב-2011 הכנסת החליטה שהיא תומכת כי הסוכנות לא קיבלה.

<אלעזר שטרן:>
אנחנו מאוד בעד, אבל אני שואל מי מרכז? אנחנו יושבים כאן גם היום על פעילות חינוך בתפוצות של כמה משרדים יחד. אני לא מצליח להבין את זה. למה אין גוף ממשלתי אחד?

<עליזה לביא:>
יש את השר לענייני תפוצות.

<אלעזר שטרן:>
יכול להיות, אבל הנה, עכשיו זה מועבר למשרד החינוך.

<דרורית שטיינמץ:>
זה ממשרד התפוצות למשרד החינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי שזה המשרד לענייני תפוצות שקונה שירותים במשרד החינוך.

<שירלי באבד:>
שמבצע פרויקט משותף.

<עליזה לביא:>
עבור התפוצות?

<דרורית שטיינמץ:>
נכון.

<אלעזר שטרן:>
איפה זה כתוב?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא אומרת לך.

<עליזה לביא:>
איך את קשורה לזה?

<דרורית שטיינמץ:>
אני מנהלת את אגף התקציבים במשרד ראש הממשלה. משרד ירושלים והתפוצות הוא תחת קורת גג של משרד ראש הממשלה ואנחנו נותנים לו גם את השירות הזה.

<עליזה לביא:>
מי זה אנחנו?

<דרורית שטיינמץ:>
משרד ראש הממשלה נותן למשרד ירושלים והתפוצות.

<עליזה לביא:>
שמבקש את השירות ממשרד החינוך?

<דרורית שטיינמץ:>
נכון.

<עליזה לביא:>
שלושה משרדים בפרויקט אחד?

<דרורית שטיינמץ:>
לא. אלה לא שלושה משרדים. אלה שני משרדים. אני התקציבנית של משרד ראש הממשלה ואני גם נותנת שירותי תקציב למשרד ירושלים והתפוצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קודם זה היה שם והוציאו את זה. גם תגלית היה אותו הדבר.

<דרורית שטיינמץ:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שר התפוצות הוא יושב ראש תגלית אבל בפועל הם מפעילים.

<דרורית שטיינמץ:>
הם מנהלים את זה.

<עליזה לביא:>
אני לא הבנתי. שטרן, אתה הבנת?

<אלעזר שטרן:>
אני אשאל עוד פעם כדי שאני אדע. את כל פעילות הממשלה בחינוך התפוצות, קודם היו לנו גרעיני צבר שגם זה סוג של אותו דבר. עשינו העברה לטובת גרעיני צבר וגם זה שם.

<דרורית שטיינמץ:>
לא. גרעיני צבר, הסביר הרפרנט של משרד הקליטה שזה מנוהל על ידי משרד הקליטה. משרד ירושלים והתפוצות הוא משרד יחסית קטן.

<אלעזר שטרן:>
אני מבין את הכול. את ממשרד ראש הממשלה ואולי את צריכה לענות. יכול להיות שבאותה קהילה שהיא מרוחקת מכאן 10,000 קילומטרים יש שלושה משרדי ממשלה ישראלים שעובדים וכל אחד מתואם במקום אחר? זאת המציאות. אני שואל את זה באמת. אני מבין קצת גם בשילוב של ארגונים וטיפה גם בחינוך וגם בלימוד. זה נראה לי הזוי, זה נראה לי סידורים שרוצים אולי לתת כבוד לחלק מהאנשים ופוגעים בעבודה בשטח. אני לא מצליח להבין את זה.

<דרורית שטיינמץ:>
גם אני לא מצליחה להבין את השאלה שלך.

<ראובן ריבלין:>
תרשי לי לענות במקומך. יש לנו בעיה בכלל עם הריכוזיות של משרד ראש הממשלה בקשר לכל מיני משרדים שאורגנו לצרכים פוליטיים בתקופות שונות.

<יצחק כהן:>
הפירמידות.

<ראובן ריבלין:>
אפשר לקרוא לזה פירמידות פוליטיות. מה שקרה בעניין התפוצות והחינוך היהודי בתפוצות, הממשלה לא הייתה מקציבה וגם משרד החינוך לא.

<אלעזר שטרן:>
אני יודע. הסוכנות אבל הסוכנות יצאה.

<ראובן ריבלין:>
באו הקהילות ואמרו לסוכנות שהיא יכולה להעביר להן כסף כדי ללמד כי הן בעצמן לא יכולות להעמיד כסף. באה הכנסת, ועדת הכספים, בשנת 2011, בראשות או גפני או ליצמן, אני לא זוכר, והחליטה שאנחנו מתמרצים את לימוד ציונות בסוכנות, שזה הולך יחד, בעשרה מיליון שקלים בשנת תקציב ובעשרים מיליון שקלים כאשר שנת התקציב היא שנה כפולה. היום הם באים לבקש להמשיך את הסידור הזה כי אין להם מאיפה להעביר את הכסף לאותן קבוצות. היא לא מעבירה את זה לקבוצה זאת או אחרת. הוועדה קבעה שאנחנו נותנים לסוכנות והסוכנות היא זו שמחלקת בין התפוצות.

<אלעזר שטרן:>
אבל זאת לא הסוכנות.

<משולם נהרי:>
גם ההסתדרות הציונית.

<ראובן ריבלין:>
גם ההסתדרות הציונית. כשאני אומר סוכנות, בסוגריים גם ההסתדרות הציונית. הערתך נכונה ביותר, השר נהרי. היא לא יכולה לענות לך על העניין הזה. דרך אגב, מי שביקש את הבקשה הזאת היה חגי מרום כמנכ"ל הסוכנות. זאת אומרת, לא הייתה כאן פנייה פוליטית כזאת או אחרת אלא ועדת הכספים, כאשר היא הייתה בין הזמנים, במעבר משלטון לשלטון בפוליטיקה הישראלית, אנחנו כולנו יחד התגבשנו ועשינו זאת.

היא לא יכולה אפילו לדעת לגבי השאלה הנכונה מאוד שלך כי אין לנו שליטה ברגע שהעברנו לסוכנות. אנחנו לא יכולים אפילו לדעת מה קורה שם.

<עליזה לביא:>
אבל הנציגה של משרד ראש הממשלה לא יודעת מה קורה בכל מיני מקומות?

<דרורית שטיינמץ:>
יודעת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פירוש היא לא יודעת? היא יודעת הכול. מה היא לא יודעת?

<ראובן ריבלין:>
אם היא הייתה יודעת איזה כביש פתוח בירושלים בשלג, מילא, אבל גם את זה היא לא יודעת.

<אלעזר שטרן:>
לי אין בעיה, אבל אני רוצה שמישהו יסביר לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מהיכרותי את דרורית, אני מוכן לומר לכם שהיא יודעת על כל אגורה שקשורה.

<ראובן ריבלין:>
אין על זה ויכוח. כשזה בידיה.

<עליזה לביא:>
אני לא באה חלילה לפגוע במקצועיות. אני שומעת כל פעם קצת ועוד קצת ואני לא מבינה.

<משולם נהרי:>
משרד החינוך פועל ביהדות בגולה גם בתחומי החינוך וגם בתחומים אחרים. יש להם מנגנון שיודע לפעול, שהוא מרושת ושם עובדים דרך הסוכנות היהודית ודרך ההסתדרות הציונית. בא המשרד ורוצה היום להרחיב את הפעילות. הוא צריך להקים מנגנון שלם וזה סיפור של מכרזים ועוד. לפעמים עדיף לרכז את זה במקום אחד, במשרד החינוך. כמובן שמשרד התפוצות רוצה להיות שותף ורוצה שהפעילות הזאת תהיה גם על שמו. המנגנון של משרד החינוך שהוא כבר מרושת ונמצא בשטח, זאת הדרך הקלה ביותר כדי לבצע את זה כי אחרת זה סיפור בירוקרטי שלא נצא ממנו.

<אלעזר שטרן:>
אני אחדד את השאלה. ראשית, אני חושב שהמצב הזה – חוץ מהקרדיט – אין לי בעיה שמשרד החינוך יעשה את הכול. דרך אגב, אני חושב שאפילו יש הגיון בכך. יש לו חומרי לימוד שהוא יכול להעביר מכאן לשם, יש מתודיקה וכולי. את הפעילות של צבר של לימוד עברית לגרעיני צבר, זה בכלל עושה משרד הקליטה. בהערת אגב אני אומר שכמה שיש יותר פעילים באמריקה, יש יותר אנשים שנשארים שם.

<ראובן ריבלין:>
ישראלים.

<אלעזר שטרן:>
התכוונתי לישראלים.

יש כאן כמה גופים שרק מהבוקר הזה אני מבין שעובדים יכולים להיות באותו JCC והם עובדים מטעם כמה משרדים של הממשלה. אם זה בא באמת כמו שרמזת, שגם המשרד הזה רוצה להיות מעורב וגם המשרד הזה רוצה להיות מעורב, השפה הזאת לא מקובלת עלי.

<משולם נהרי:>
לתגבר. בוא נקרא לזה כך.

<אלעזר שטרן:>
בסוף אלה כספים של מדינת ישראל. למה אי אפשר להגיד שמישהו מרכז את זה, שיש גוף אחד מטעם הממשלה וגוף אחד מטעם הסוכנות שיעבדו שם?

<דרורית שטיינמץ:>
יש במשרד ראש הממשלה.

<משולם נהרי:>
התקציב במשרד החינוך הוא תקציב קבוע.

<אלעזר שטרן:>
יוסיפו לו. אין לי בעיה.

<משולם נהרי:>
התקציב הזה הוא חד פעמי. הוא לא תקציב קבוע. הוא לא לאורך שנים. אם אני רוצה בשנה זאת להרחיב פעילות, תוסיף למשרד החינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שהוא עושה.

<משולם נהרי:>
הוא לוקח מהתקציב של התפוצות. למה אני צריך להביא וגם להוא? אני מנייד.

<אלעזר שטרן:>
אין לי בעיה עם ההעברה הזאת. יש לי בעיה עם זה שלפני שעתיים העברנו כסף ללימוד עברית בתפוצות ולא על ידי משרד החינוך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפעמים אני ממש לא מצליח להבין. דרורית, יש משרד בו היה מרוכז כל הנושא הזה. הקימו משרד חדש אבל עדיין לא העבירו את כל המערכת כי לא יודעים מה יקרה בקואליציה הבאה. לכן הם משאירים את המערכת ומצאו דרך איך לעבוד. המשרד הזה, כל הכבוד לו, כשהוא רואה שיש דברים שמשרד החינוך מתמחה בהם, הוא לא מתחיל לעשות פעילות מקבילה ולכן הוא יעביר את הכסף שהוא חושב שהוא רוצה לצורך הנושא לאותו משרד מתמחה כדי שיעשה את זה. אם זה לא היה כך, היינו מבקשים שיעשו כך.

<ראובן ריבלין:>
בשנה הקודמת זה הועבר מהרזרבה.

<אלעזר שטרן:>
ניסן, אתה חושב שאנחנו מפגרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אבל אני לא מצליח להבין מה הבעיה.

<אלעזר שטרן:>
אני מסביר לך מה הבעיה. אתה רק מסתכל על כסף ואיך עובר מה ולמי נותנים. מה שאני אומר לך זה שלפני חצי שעה העברת כאן כסף ללימוד עברית לגרעיני צבר שזה פרויקט נהדר וחשוב. אני יודע לא פחות מהנוכחים כאן מה הם עושים. יכול להיות שליד זה יושב שליח של משרד החינוך או אפילו מישהו מקומי שמשרד הקליטה העביר לו כסף כי הוא עושה הכי טוב לנושא היהודים. למה להעביר כסף למשרד הקליטה שהוא מחזיק שם שליח קליטה או מחזיק מורה מטעם משרד הקליטה ולא המורה של משרד החינוך שגם הוא כבר מרכז את משרד התפוצות כך שגם הוא יעשה את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא יכול להיות כך. יש נניח תקציב שהמדינה מתקצבת את הנושא של העלייה וזה נמצא במשרד אחד. המשרד הזה מתחיל לעשות עדיפויות ויכול להיות שהוא יום אחד יחליט שהעדיפות שלו עכשיו היא ללמד עברית ואם היא כזאת הוא יעביר לאותו גוף שעושה את זה.
<אלעזר שטרן:>
אבל הוא לא מעביר. זה בדיוק מה שאני אומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא כן יעשה. אם זה למשהו אחר, הוא יעביר למשהו אחר.

<משולם נהרי:>
אתה צודק, זה לא מתוכנן מראש.

<אלעזר שטרן:>
אבל גם עכשיו. אם מטעם ממשלת ישראל הוא המומחה, שייתנו כספים מהמשרדים האלה וינתבו אותם לאותו מקום.

<ראובן ריבלין:>
מה אמר משרד החינוך בזמנו?

<עליזה לביא:>
גם אני רוצה לומר משהו. אני רוצה לקבל ריכוז של הכספים שעוברים לתפוצות מכל המשרדים. מי יכול לתת לי? דרורית, את יכולה לתת לי?

<ראובן ריבלין:>
משרד האוצר.

<עליזה לביא:>
מישהו יכול לתת לי תשובה לגבי כמה כסף אנחנו מעבירים לפרויקטים חינוכיים בתפוצות ולא משנה באיזה זרוע?

<דרורית שטיינמץ:>
לי אין מושג.

<עליזה לביא:>
מי יכול לתת תשובה לזה?

<זבולון קלפה:>
זאת בקשה מוגזמת. את רוצה לגלות הכול? זה חלק מהעניין.

<עליזה לביא:>
לשם מה יש משרד? למה הולכות המשכורות במשרד התפוצות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו כמה משרדים שהם רגולטורים. משרד התקשורת הוא רק רגולטור, משרד החקלאות הוא היום כמעט רק רגולטור, הוא מקבל תקציבים ומפעיל אצל אחרים.

<גילה גמליאל:>
מה קרה? יש בלגן בין הבית היהודי לבין יש עתיד? בתקציב לא הייתם כאלה מיליטנטיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד כמו משרד החקלאות מגיע למסקנה שלוקח לו זמן רב לבצע פרויקט כי הוא לא בנוי לזה, אז הוא מעביר למקום בו עושים את הפרויקט בחצי שנה.

<גילה גמליאל:>
ראיתם את המסר החדש של יש עתיד, לתקוף את בנט?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו תמיד טוענים שמשרדי ממשלה עושים לא טוב ושיוציאו את הפרויקטים לקבלנים שעושים יותר טוב והנה יש משרד שאומר שהוא מוכן לעשות זאת. לפעמים מדובר בקבלן חיצוני ולפעמים הוא מוצא שיש משרד שעוסק בזה והוא מעביר אליו כדי שהוא יעשה, וזה בסדר גמור.

אנחנו מצביעים על פניות מספר 315 עד 317. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פניות מספר 315 עד 317 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<אלעזר שטרן:>
לפני רביזיה, אני שואל. כמה כסף נלקח מהמשרד להגנת הסביבה לסעיף הזה?

<שירלי באבד:>
תשעה מיליון שקלים.

<קריאה:>
זה שיתוף פעולה.

<אלעזר שטרן:>
בסדר גמור.

<ראובן ריבלין:>
אלעזר, משרד התפוצות מעביר מהרזרבה למשרד החינוך ומשרד החינוך מעביר את זה לסוכנות.

<משולם נהרי:>
יש גם דברים חדשים שלא היו.

<ראובן ריבלין:>
לפוליטיקה יש כל שעה דבר חדש. דרך אגב, אלעזר, אתה צודק במאה אחוזים וגם עליזה צודקת במובן זה שהדברים האלה צריכים להיפסק. יש לנו עוד הרבה סעיפים תקציביים שהם מתוקצבים אפס רק כדי שיהיה, במידה שאתה רוצה לעשות, סעיף תקציבי שתוכל להעביר אליו ודרכו.
<משולם נהרי:>
כלי שתחול עליו הברחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 344.

<שירלי באבד:>
תקציב פיתוח של משרד החינוך.
<אלעזר שטרן:>
אפשר להגיש רביזיה לפני הדיון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התייעצות סיעתית חשובה לפני הדיון.

<שירלי באבד:>
אחרי פנייה 344 תהיה לנו פנייה 410, בחוברת השנייה.

הפנייה הזאת נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד החינוך על מנת להתאים מזומן לביצוע. תקציב הפיתוח של משרד החינוך פועל במסגרת הרשאות להתחייב. בעצם ההרשאות ניתנות בהתאם לקריטריונים שמפורסמים באתר משרד החינוך.

<ראובן ריבלין:>
לבניית בתי ספר.

<שירלי באבד:>
כמובן, לבניית בתי ספר. תקציב הפיתוח של משרד החינוך נועד לבניית בתי ספר על פי קריטריונים שמפורסמים באתר, ביניהם העדפה לרשמי, קיום החלטות ממשלה וכדומה. המזומן בתקנות נבנה על פי הנחות ובסוף השנה מתאימים את הביצוע למזומן. יש תקנות בהן ביצעו יותר מהצפוי ויש תקנות בהן ביצעו פחות ולכן עושים את ההעברה הזאת. זה שינוי פנימי בלבד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלות? לא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

פנייה מספר 344 אושרה.
<רוברט אילטוב:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה. יש רביזיה של רוברט.

<אלעזר שטרן:>
על מה?

<רוברט אילטוב:>
אני רוצה לראות את הפירוט של ההוצאות.

<אלעזר שטרן:>
גם אני הייתי שמח. ביקשתי אבל לא קיבלתי.

<חמד עמאר:>
גם אני מצטרף לרביזיה.

<אלעזר שטרן:>
התאפקתי מלשאול כי חשבתי שיש כאן איזה לחץ, אבל אם רוברט שואל, אני מצטרף. אני שאלתי היכן צפויות להיבנות כיתות הלימוד שלצורך בנייתן מועברים הכספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא יכולה לומר לך.

<שירלי באבד:>
אני אשמח לענות. אלה פשוט אלפי פרויקטים שונים ברחבי הארץ.
<אלעזר שטרן:>
אמרתם לי מאות. אצלי כתוב מאות ולא אלפי.

<שירלי באבד:>
מאות, אלפי, באמת מספר גדול. אני יכולה להעביר רשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תני דוגמאות.

<שירלי באבד:>
בכל הערים בארץ. אלה מאות פרויקטים. אני יכולה להעביר את הרשימה.

<רוברט אילטוב:>
אלפי פרויקטים, זה 33 אלף שקלים לפרויקט. אפשר לבנות כיתה ב-33 אלף שקלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מאות. תסבירי.

<שירלי באבד:>
אני אחדד שוב. ההעברה הזאת לא נועדה לתקצב פרויקטים. הפרויקטים תוקצבו מראש. עת ניתנה הרשאה להתחייב, ניתן האישור לבצע את הפרויקט. עכשיו זאת העברה טכנית של שינוי פנימי בקצב הביצוע של המזומן. אני אשמח להעביר לכם את הרשימה, אבל זאת באמת רשימה של מאות פרויקטים.

<רוברט אילטוב:>
תעבירי.

<סתיו שפיר:>
תני לנו דוגמה לכמה פרויקטים.

<שירלי באבד:>
זה בכל רחבי הארץ. אין לי כאן את הרשימה המלאה. אלה מאות פרויקטים שמתבצעים בכל עיר בארץ. אין לי בעיה להעביר את הרשימה המלאה. מדובר במאות פרויקטים בכל רחבי הארץ של בניית כיתות לימוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהן אתם עושים השלמות היכן שחסר.

<שירלי באבד:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לך כמה דוגמאות שאת זוכרת?

<שירלי באבד:>
זאת רק השלמה של מזומנים. זה בכל עיר. יש בירושלים, יש בתל אביב, בכל עיר. זה רק עניין של העברת מזומן.

<סתיו שפיר:>
למה הפנייה הזאת הגיעה אלינו רק אתמול?

<שירלי באבד:>
הפנייה הזאת הגיעה אליכם בשבוע שעבר? היא נשלחה לפני שבועיים.

<סתיו שפיר:>
אנחנו קיבלנו אותה אתמול.

<שירלי באבד:>
הפנייה הזאת הייתה אמורה לעלות בשבוע שעבר עת הופסקה הישיבה.

<סתיו שפיר:>
הנוהל החדש שעבר כאן לפני חודשיים אומר שאנחנו מקבלים פניות שבוע מראש.

<שירלי באבד:>
שבועיים מראש.

<סתיו שפיר:>
זאת לא אשמתך אבל אני אשמח לקבל תשובה על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי את האלה.

<סתיו שפיר:>
הנוהל שנקבע לפני חודשיים וחצי-שלושה היה שאנחנו מקבלים את ההעברות שבוע מראש כדי שתינתן לנו ההזדמנות להעביר שאלות לאוצר, לקבל את תשובתו ולהגיע לכאן כשאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הבעיה עם ההעברה הזאת?

<סתיו שפיר:>
אתמול קיבלנו עשרות העברות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה הזאת הגיעה בזמן ואפילו התקבלו תשובות.

<ראובן ריבלין:>
לפני שבוע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאת אומרת יתייחס לפנייה שתבוא עוד מעט אבל לא להעברה הזאת. ההעברה הזאת הגיעה בזמן.

<סתיו שפיר:>
על ההעברות שקיבלנו אתמול לא נדבר היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט אבל הן לא קשורות לפנייה הזאת. התקבלו תשובות.

<סתיו שפיר:>
אני לא קיבלתי תשובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע מה שאלת. שאלת ולא קיבלת? לא יכול להיות. אלעזר, אתה שאלת לגבי הפנייה הזאת וקיבלת תשובות?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<סתיו שפיר:>
אלי לא העבירו תשובות. אני יודעת שאני צריכה לשבת ליד אלעזר, כי אז אני מקבלת תשובות.

<טמיר כהן:>
לצורך השאלות והתשובות, באמת חלק מהשאלות הגיעו בימי חמישי וכנראה שבעקבות השלג היה שיתוק גם במשרד האוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם בוועדה.

<טמיר כהן:>
אתמול העברנו את השאלות למשרד האוצר ומשרד האוצר הגיש את התשובות הבוקר. ברגע שקיבלנו אותן, העברנו אותן לשואלים.

<שירלי באבד:>
על הפנייה הזאת ספציפית ענינו לפני שבועיים.

<טמיר כהן:>
אלעזר קיבל את התשובה. התשובות הגיעו היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את תהיי מוכנה להעביר לנו את הרשימה?

<שירלי באבד:>
כן.

<ראובן ריבלין:>
תעבירי לנו את הרשימה. האם זה נכון שכל אותן פעולות שנעשות על ידי משרד החינוך לשיפוץ בתי ספר וכיוצא באלה הן רשומות באינטרנט של משרד החינוך בכל מקום בו אושרה הבקשה לשיפוץ בתים כאלה או אחרים?

<שירלי באבד:>
הקריטריונים רשומים.

<ראובן ריבלין:>
רק הקריטריונים. לא מי שאושר.

<שירלי באבד:>
לא, כי באמת מדובר במאות פרויקטים.

<ראובן ריבלין:>
כולם מצוינים.

<שירלי באבד:>
אני יכולה להעביר חוברת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את תעבירי לנו. אנחנו הצבענו על זה ואישרנו.

<רוברט אילטוב:>
יש רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. יש רביזיה.

<שירלי באבד:>
אני אעביר את רשימת הפרויקטים. זאת חוברת.

<רוברט אילטוב:>
אני מבקש שהרביזיות תוצבענה לפי הסדר שהן מוגשות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקבע ב-1:45 או ב-1:40, אם נעשה.

<שירלי באבד:>
אלה לא פרויקטים חדשים וחשוב להדגיש זאת. זה לא משהו חדש.

<טמיר כהן:>
ב-1:45.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יהיו. יש סיכוי שלא נספיק.

<רוברט אילטוב:>
החלטנו על רביזיה אחת והוצאה הודעה על השעה, אבל לא הצבענו עליה. אני מבקש להצביע על הרביזיה של החטיבה להתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני דוחה את זה ל-1:45 יחד עם הרביזיות האחרות.

<משה גפני:>
אתה יכול להסביר לנו מה קורה בחטיבה להתיישבות? אני פשוט הייתי בשלג. מה קורה עם העניין הזה?

<ראובן ריבלין:>
העירייה עוד לא פינתה את השלג?

<גילה גמליאל:>
גפני, יש משבר קואליציוני בין הבית היהודי לבין יש עתיד.

<עליזה לביא:>
פרשנית לענייני קואליציה.

<גילה גמליאל:>
לא פרשנות. אלה הן העובדות. מכיוון שהם לא מגיעים להבנות, זה נדחה ונדחה.

<משה גפני:>
אפשר לפתח את הסכסוך הזה?

<גילה גמליאל:>
כן. בהחלט. בואו תצביעו בעד להעביר את זה בניגוד ל-יש עתיד, רק שניסן יעלה את זה אבל הוא לא רוצה.

<אלעזר שטרן:>
דרך אגב, אני לא חושב שיש משבר.

<גילה גמליאל:>
הוא מפחד מהמשבר הקואליציוני.

<רוברט אילטוב:>
ניסן שומר על המשבר. הוא מנהל את המשבר.

<גילה גמליאל:>
זאת המציאות. אין כאן דיון ענייני לגופם של דברים ולגופו של עניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלתם חוברת נוספת שחולקה עכשיו והגיעה אל כולכם במייל אתמול. אני שואל את חברי הוועדה ותחליטו. כל ההעברות האלה הגיעו רובן ביום רביעי חצי שעה אחרי הזמן אבל המערכות כבר נסגרו. ביום חמישי, שישי, שבת, ראשון היה הכול שלג והכול היה סגור ואי אפשר היה לעשות שום דבר ואי אפשר היה להעביר. במצבים כתיקונם היינו אומרים שנחכה עוד שבוע.

<סתיו שפיר:>
לא היה ניתן להעביר מאיפה לאיפה? זה בתוך מחשבים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היה מי שיקבל כאן בוועדה.

<סתיו שפיר:>
אני נכנסת למייל של הכנסת מה-ג'ימל שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשהכול נעול והכול סגור, זה לא היה.

<סתיו שפיר:>
המייל הוא כנראה הדבר היחידי שכן עובד בגשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדמה לך. לא הכול עבד.

<אלעזר שטרן:>
הוא עובד בגשם אבל הפסיק לעבוד בשלג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נמצאים עכשיו באמצע דצמבר ולגבי חלק מההעברות, אם הן לא יעברו היום, הלך הכסף כי לא יוכלו להוציא אותו.

<בועז טופורובסקי:>
למה אי אפשר בשבוע הבא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כי גם המסכים נסגרים וגם לא תהיה אפשרות להוציא. אני מדבר על חלק.

<אראל מרגלית:>
כריסמס.

<משה גפני:>
שיטפלו קודם כל בשלג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני שואל את חבריי.

<משה גפני:>
אני נגד.

<יצחק כהן:>
נגד מה?

<משה גפני:>
השאלה אם נדון בבקשות והתשובה שלי היא לא.

<סתיו שפיר:>
אני לא מרגישה שאני יכולה לדון בבקשות כי לא היה לי זמן לעבור עליהן.

<משה גפני:>
מדובר במאות מיליוני שקלים.

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא יכולים לדון בבקשות שלא היה לנו זמן לעבור עליהן. זה לא הגיוני.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נמצאים כאן כל המשרדים, כולל משרד החינוך ומשרדים נוספים.
<סתיו שפיר:>
ניסן, גם שבוע הוא לא מספיק זמן כדי לעבור על כמות כזאת של בקשות. קיבלנו את זה פחות מ-24 שעות לפני קיום הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבין שאת מתנגדת.

<סתיו שפיר:>
לבקש מחברי הכנסת להצביע על דברים שהם לא מבינים בהם, שהם לא חקרו אותם ולא בדקו אותם, אני חושבת שזה דבר שהוא לא הגיוני כלפי הציבור שסומך עלינו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק אומר שוב שאנחנו נמצאים בסיטואציה שבחלק מהדברים מה שלא יאושר היום, הפסידו את הכסף.

<סתיו שפיר:>
אפשר בשבוע הבא.

<קארין אלהרר:>
למה הפסידו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה סוף שנה. בסוף שנה נסגרים המסכים.

<סתיו שפיר:>
איזה מסכים נסגרים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נסגרים המסכים. שנית, לא מספיקים להוציא את זה.

<ראובן ריבלין:>
יש עתיד רוצה לדחות? זאת בקשה של האוצר.

<קארין אלהרר:>
אני רק שאלתי. לא אמרתי שאני רוצה לדחות. למה אתם מתנפלים?

<ראובן ריבלין:>
להפך, אנחנו מעודדים אותך. אדוני היושב ראש, אנחנו קבענו כללים וצודקת סתיו, אבל בכל כלל יש יוצאים מן הכלל על היוצא מן הכלל מחליט הרוב. אם למשל יש דבר שהוא הגיוני לחלוטין, למשל ששנת התקציב מסתיימת, שהיה שלג, שאנחנו עשינו כמיטב יכולנו מבחינת המערכת המנגנונית ובאים לפני הוועדה, יכולים לשנות.
<סתיו שפיר:>
גם בקנדה כשיורד שלג לא מעבירים מידע בסיסי לחברי הפרלמנט?

<ראובן ריבלין:>
פעם בירושלים כשהיה שלג אפילו יותר גדול, הכול היה מסודר. פעם זה היה כך אבל לא היום.

<סתיו שפיר:>
אנחנו לא מדברים כאן על יונת דואר שהייתה צריכה לרחף באוויר.

<גילה גמליאל:>
הפעם אני מסכימה, אם זה יפגע בפעילות.

<ראובן ריבלין:>
אנחנו לא יכולים לשתק את המדינה.

<סתיו שפיר:>
השאלה אם באופן חריג אפשר להתנות.

<גילה גמליאל:>
באופן עקרוני את צודקת, אבל באופן חריג אנחנו נדון.

<סתיו שפיר:>
אני לא מצליחה להבין אותך. את רוצה להצביע על משהו שאין לך מושג על מה הוא מדבר?

<גילה גמליאל:>
יש מושג. מה שלא נבין, לא נצביע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בזמנו של גפני הביאו את הדברים, דנו בהם והחליטו. לא שלחו מראש.

<משה גפני:>
אמנם יש כאן כסף לערכות לאברכים, ואני בעד, וגם כסף לחינוך העצמאי, ואני בעד, אבל אי אפשר להתנהג בצורה כזאת. יש כאן דברים שאני בעד.

<סתיו שפיר:>
אני לא יודעת אם אני בעד או לא, כי אני לא מכירה את החומר.

<ראובן ריבלין:>
בכל כלל יש יוצא מן הכלל.

<משה גפני:>
זה לא יוצא מן הכלל.

<ראובן ריבלין:>
ועוד איך יוצא מן הכלל.

<משה גפני:>
לא. ממש לא.

<ראובן ריבלין:>
זה יוצא מן הכלל.

<משה גפני:>
לא יוצא כאן שום דבר מהכלל.

<שירלי באבד:>
אולי נבהיר מה המשמעות של דחייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נעלה את זה להצבעה, אם נגיע להעברה.

<בועז טופורובסקי:>
אני רוצה לשמוע מה ההשלכות של אי ההעברה של זה.

<קארין אלהרר:>
גילה, מה קרה? קראת דף מסרים של הליכוד?

<גילה גמליאל:>
לא. אני פשוט יודעת דברים שאתם עדיין לא יודעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע לזהות את כל המצטרפים, אבל לפחות אני מכיר את משה שגיא שהוא סמנכ"ל תקציבים של משרד החינוך. מאחר שיש לכם כמה העברות כאן, אתה יודע להסביר האם אפשר לחכות עוד שבוע או עוד שבועיים או שזה קריטי?

<משה שגיא:>
ההעברות הן קריטיות. מה שלא יעבור היום, מבחינת לוח הזמנים זה לא יתבצע. יש כאן העברות מאוד קריטיות כמו למשל ליווי הסעות בחינוך מיוחד, הסעות של ביטוח תלמידים שאנחנו צריכים לשלם עשרות מיליוני שקלים, יש ועדת תמיכות, יש ועדת רכישות שתוך שבועיים צריכים לבצע ואם זה יחכה עוד שבוע, המרכבה נסגרת.

<סתיו שפיר:>
למה לא העברתם לנו קודם? אני לא מדברת על יום רביעי האחרון. למה לא העברתם לפני חודש? אתה יודע שהדברים האלה לוחצים על מקומות מאוד רגישים והיו צריכים לעבור לכאן.

<יצחק וקנין:>
זה היה באוצר.

<סתיו שפיר:>
זה לא הגיוני שתבואו עכשיו ותאיימו על דברים שהם חשובים לכולנו. אתם לא יכולתם להעביר את זה לפני שבועיים?

<גילה גמליאל:>
הם לא ידעו כמה כסף נשאר.

<סתיו שפיר:>
זה לא הגיוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כשנגיע בסוף לאחת ההעברות וכולנו נרגיש שאנחנו לא בנויים על זה, לא נעביר.

<סתיו שפיר:>
לפני כן, משהו קצר. קודם כל, בואו לא נהיה תמימים. ההעברות האלה שאנחנו מקבלים בטבלאות לא מובנות בעליל, לא יושבות כך בתוך אגף התקציבים. היה אפשר לפני כל התהליך להעביר לנו את זה בקבצי אקסל מסודרים, כך שנוכל להשוות את זה לתקציב של התכניות ושל הסעיפים האלה, כדי שנוכל לראות את ההעברות של שנה שעברה.

<גילה גמליאל:>
אני מסכימה אתך.

<סתיו שפיר:>
אז אל תפריעי לי. היה אפשר שנקבל את כל המידע בצורה מסודרת.

<גילה גמליאל:>
רק האוצר אשם.

<סתיו שפיר:>
היינו צריכים לקבל את כל הדברים האלה בצורה מסוימת. נעשית כאן עבודה כפולה. נעשית העבודה להעביר את כל המידע הזה לקבצים הלא הגיוניים והלא מובנים האלה בעליל. אף אחד לא יכול להבין אותם בלי לפענח אותם. אנחנו נעזרים בעשרות מתנדבים שעוזרים לנו לחקור כל העברה. אני לא חושבת שמישהו יכול לעשות זאת אחרת. זה לא הגיוני שהם עושים עבודה כפולה של להעביר את זה לטבלאות המטומטמות האלה, גם לא מעבירים לנו את זה בזמן וגם עכשיו הוועדה אומרת שבגלל השלג היא לא יכולה לקרוא מייל. באמת, תעשו לי טובה, אתם עושים מאתנו צחוק. אתה רוצה שיהיה על המצפון שלי שלא יהיה הסעות לחינוך המיוחד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אל תענה.

<סתיו שפיר:>
למה לא להעביר את זה כמו שצריך בנהלים? מה הבעיה?

<גילה גמליאל:>
הבעיה היא באוצר. המשרדים לא צריכים לשלם את אוזלת ידו של משרד האוצר. משרד האוצר כושל ואנחנו כוועדת הכספים צריכים למחות נגד משרד האוצר, במיוחד נגד השר העומד בראשו.

<עליזה לביא:>
זה ממש מרגיש כאילו נקלענו לריב בין בני זוג במטבח.

<גילה גמליאל:>
מלכתחילה הגירושין היו צפויים.
<משה גפני:>
בזמן שלי יושב ראש הקואליציה ואיש מהמפלגה של שר האוצר לא רבו ביניהם. עכשיו ברוך השם זה כך וזה בסדר. אני בעד. אני תומך בגילה גמליאל.

<עליזה לביא:>
ימות המשיח. אם אתה תומך בגילה גמליאל, אתה תומך באישה. רק בשביל זה היה שווה לשבת בפקק ארבע שעות.
<משה גפני:>
את לוקחת בעלות על הנשים.

<עליזה לביא:>
היום רות קוליאן החרדית כותבת אליך שאת הזנחת את הנשים החרדיות. פתאום נזכרת.
<משה גפני:>
גילה גמליאל היא אישה ואני תומך בה.

<עליזה לביא:>
עשית כותרת. כל הכבוד.

<גילה גמליאל:>
כשגפני היה יושב ראש ועדת הכספים, הסטודנטים קיבלו יותר מאשר בועז טופורובסקי השיג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אנחנו נקיים דיון בחבילה השנייה?

הצבעה

בעד – רוב
נגד - 2
ההחלטה לקיים דיון בחבילה השנייה נתקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נקיים דיון בחבילה השנייה.

<משה גפני:>
עליזה, לא שמת לב שאת הצבעת עם הגברים ואני הצבעתי עם אישה.

<עליזה לביא:>
לאט לאט הדברים מתקדמים. אתמול שינינו את שם הוועדה לקידום מעמד האישה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הנה ההוכחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לקראת סוף החוברת השנייה, פניות מספר 410 ו-411.

<משה גפני:>
תסבירי מה זה מלגות לאברכים.

<שירלי באבד:>
מדובר בפנייה שמבוצעת בכל סוף שנה במשרד החינוך והיא נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב המשרד בהתאם לסדרי העדיפויות שלו וכן להתאים את תקציב השכר לביצוע בפועל. בעת בניית התקציב אנחנו מניחים הנחות לגבי קצב ביצוע של השכר, קצב הביצוע של השכר הוא בסופו של דבר תוצאתי. זה תלוי בהרבה גורמים כמו כמה בתי ספר נכנסו לרפורמות, מה היה הפרופיל של המורים, אנחנו מדברים על שכר מורים בעיקר שמבוסס על כל מיני הנחות בעת בניית התקציב ובסוף שנה מתאימים לביצוע בפועל.
מיליארד ו-400 מיליון שקלים נועדו להתאים את ביצוע השכר בפועל מתוכם מיליארד ו-200 מיליון מהווים רזרבות פנימיות לשכר שמפרישים באופן רוחבי בכל הממשלה ואנחנו עכשיו מחזירים את זה לסעיפים הרלוונטיים ועוד תוספת של 245 מיליון שקלים לשכר.
<סתיו שפיר:>
למה השכר לא היה צפוי בתחילת השנה?

<שירלי באבד:>
הוא היה צפוי. מיליארד ו-200 מיליון הם רזרבות שמעבירים באופן רוחבי לכל תקנות השכר בכל משרדי הממשלה, השנה אלה היו שלושה אחוזים, לתקנות רזרבות פנימיות ובסוף השנה מרוקנים אותן לפי הביצוע בפועל. זה רוב הכסף כאן, מיליארד ו-200 מיליון. שאר הכסף הוא התאמות שנועדו להתאים את השכר לביצוע כי בזמן בניית התקציב אנחנו לוקחים כל מיני הנחות כמו מה יהיה פרופיל המורה וזה דבר שאנחנו לא יכולים לשלוט בו, כמה גמולים המורים יעשו ודברים מהסוג הזה. אנחנו לא יכולים לשלוט בזה אלא להניח הנחות ובסוף שנה להתאים. מדובר כאן בהתאמה מאוד קטנה יחסית לתקציב של משרד החינוך. בואו נזכור שמדובר בתקציב מאוד מאוד גדול.

יש עוד מספר תוספות. 17 מיליון שקלים למענק ירושלים.

<סתיו שפיר:>
מה זה מענק ירושלים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר כך. אני מבקש להתאפק ולא לדבר, בבקשה.

<שירלי באבד:>
13 מיליון לקרן רווחה של ארגון המורים.

<סתיו שפיר:>
רגע. מה זה מענק ירושלים?

<שירלי באבד:>
מענק ירושלים הוא כסף מיוחד שהולך לעיריית ירושלים ומחולק לפי קריטריונים שוויוניים שהעירייה מבצעת.

<סתיו שפיר:>
למי?

<שירלי באבד:>
לפרויקטים שונים בעיר.

<ראובן ריבלין:>
בית ספר יהודי-ערבי.

<משה שגיא:>
בין היתר תכניות פדגוגיות בעיריית ירושלים לכל המגזרים.

<סתיו שפיר:>
אם הוא כל שנה, למה הוא לא בבסיס התקציב?

<משה שגיא:>
יש תוספות עבור פרויקטים ייחודיים. למשל, יש תרגום ספרים לערבית במזרח ירושלים ואלה כמה מיליוני שקלים בתוך הסכום הזה.

<סתיו שפיר:>
מה היה גובה המענק בשנה שעברה?

<משה שגיא:>
אנחנו מגיעים לאותו סדר גודל של תקציב השנה. יש כאן העברות לפרויקטים אחרים שמייצגים תכניות שמתקבלות בתחילת השנה.

<משה גפני:>
איזה עוד תוספות יש?

<אראל מרגלית:>
לשכת הדובר, הסכום עולה בשני מיליון שקלים. למה?

<משה גפני:>
אבל אני שאלתי קודם.

<שירלי באבד:>
13 מיליון לקרן רווחה של ארגון המורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. בואו נעשה את זה באופן מסודר.

<שירלי באבד:>
אני אסיים ואז נענה על כל השאלות. 13 וחצי מיליון שקלים לקרן הרווחה של ארגון המורים בהתאם להסכם עוז לתמורה. 11 מיליון שקלים עבור מלגות לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה בהתאם להחלטת ממשלה. שמונה מיליון שקלים ליד ושם, פרויקטים ביד ושם. שבעה וחצי מיליון שקלים לפיתוח ואחזקת מערכות מידע במשרד החינוך. ארבעה מיליון שקלים לתלמידים בפנימיות ושלושה מיליון שקלים עבור מורות חיילות.

<משה גפני:>
מה זה תמיכות למענקים למוסדות הוראה, 6.8 מיליון תוספת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איזה סעיף?

<משה גפני:>
בעמוד האחרון.

<יצחק כהן:>
תרבות יהודית.

<משה גפני:>
תכף נגיע לתרבות יהודית. תראה במה אתה תומך כל הזמן.
נתחיל בתרבות יהודית. הייתה תוספת של 15 מיליון ועכשיו יש תוספת של 17 מיליון ו-300 אלף שקלים כשאין שום העברה לתרבות החרדית.

<רוברט אילטוב:>
כי לא תמכתם בראש העיר.

<משה גפני:>
לא קשור לירושלים. המענק שהעבירו לירושלים הוא לפנות את השלג בעוד חודש.

<יצחק וקנין:>
מאיפה אתה יודע? אולי זה לתרבות חרדית.

<משה גפני:>
אני שואל.

<יצחק וקנין:>
תרבות יהודית זה כולם.

<משה גפני:>
בישיבה בה הבאתם תוספת של 15 מיליון שקלים, שאלנו למה אתם לא מביאים לתרבות החרדית. אמרתם שתבדקו את זה. אחרי הבדיקה הבאתם עוד הפעם 17 מיליון כשהתרבות החרדית מתמוטטת. התרבות היהודית היא עם הבית היהודי, אם אתם לא יודעים.

<קריאה:>
מה ההבדל בין התרבות היהודית לתרבות החרדית?

<משה גפני:>
אתם אפילו לא מבינים מה קורה כאן. בסדר. תצביעו בעד. איציק, אתה יכול להגיד אחרת? תגיד אחרת.

<ראובן ריבלין:>
אחרי התשובה מצביעים. מי שחושב שאתה צודק, מצביע אתך, כמוני. כל השאר מצביעים נגדנו אבל אין מה לעשות.

<משולם נהרי:>
לאן הולכת התוספת הזאת?

<שירלי באבד:>
התוספת הזאת, בעיקר למדרשות.

<משולם נהרי:>
גם בעבר הן קיבלו. על פי הנוהל של משרד האוצר, אסור להוסיף בתקנה יותר מארבעים אחוזים. זאת אומרת, גם על ידי אישור של החשב הכללי. כך זה רק עשרים אחוזים ואם יש אישור של החשב הכללי, זה עוד עשרים אחוזים ואנחנו מגיעים לארבעים אחוזים. את לא חושבת שהם עברו את הארבעים אחוזים?

<שירלי באבד:>
אני לא מכירה.

<משולם נהרי:>
יש נוהל ואני מכיר אותו.

<משה גפני:>
אתם מבינים מה קורה כאן? אתם מביאים שלושים וכמה מיליוני שקלים כשכל מפעלי התרבות החרדיים יתמוטטו. אני לא מבין, אנחנו במדינה שוויונית? במה אנחנו?

<משולם נהרי:>
אני אומר לך שזה הנוהל. זאת תקנת תמיכה.

<משה גפני:>
זה להעביר כסף בסיבוב. מה אתה עושה את עצמך?

<קריאה:>
אלה יכולים להיות כספים קואליציוניים?

<משה גפני:>
יכול להיות.

<משולם נהרי:>
זה הוכנס בזמנו לנוהל.

<משה גפני:>
מה זה הקיצוץ בפנימיות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מכיר נוהל כזה.

<משה שגיא:>
אני לא יודע שזה קיים היום. זה היה קיים לפני מספר שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם אתה לא מכיר, אנחנו יכולים להמשיך הלאה.

<משולם נהרי:>
יותר מארבעים אחוזים אתה לא יכול.

<אלעזר שטרן:>
מה זה מדרשות?

<משה שגיא:>
יש סעיף שהוא מתקצב פנימיות והסכום הזה מתוקצב לפי קריטריונים לכל בתי הספר.

<משה גפני:>
לא הבנתי. מה זה הכסף הזה? מה זה הסעיף הזה?

<משה שגיא:>
יש מכסות של תלמידים בפנימיות וחלק מהכסף משולם על פי דוח ועדת לאור, דמי אחזקה בפנימיה.

<משולם נהרי:>
כפרי נוער.

<משה שגיא:>
כפרי נוער. חלק מהתקציב משולם באמצעות תמיכה פר תלמיד וחלק באמצעות קריטריונים של תקנת המודרכות. ההעברה של התקציב כאן עברה למודרכות ומשולם באמצעות המודרכות.

<משה גפני:>
זה מה שברווחה אמרו שמעבירים לחינוך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. זה לא קשור.

<משולם נהרי:>
יש רביזיה.

<אלעזר שטרן:>
מה זה המדרשות כאן?

<משולם נהרי:>
זה לא קשור.

<ראובן ריבלין:>
רווחה יכול להעביר לחינוך כאשר מדובר בילדים שלא יכולים לשלם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אלעזר, אלה המדרשות לארץ ישראל. המדרשות שעושות את הסיורים.

<מיכל בירן:>
לאן המדרשות האלה עושות סיורים?

<משה גפני:>
אלעזר, כסף קואליציוני.

<ראובן ריבלין:>
ארץ ישראל שייכת לקואליציה?

<משה גפני:>
לא. היא שייכת רק לחרדים.

<מיכל בירן:>
כשמספרים על ארץ ישראל רק סיפור אחד, אז כן, זה קואליציוני. יש את תנועת העבודה.

<משה גפני:>
אדוני היושב ראש, אני מבקש שחברי הוועדה ידעו שיש שני סעיפים במשרד החינוך שנוגעים וכך היה היסטורית. האחד הוא תרבות חרדית ושם יש את ארגוני התרבות החרדית, והשני, התרבות היהודית שם נמצאים ארגוני התרבות של הציונות הדתית. זאת חלוקה ממסדית שבשעתו התנגדתי לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בדיוק. יש ערבוב.

<משה גפני:>
שחברי הוועדה ידעו, אני אומר אמת. אפשר למצוא ארגון ציוני דתי בתרבות חרדית ואפשר למצוא ארגון חרדי בסעיף של התרבות היהודית, אבל זאת תמונת המצב. כך הייתה החלוקה לפני נדמה לי עשרים שנים או 15 שנים.

<משולם נהרי:>
בתקופתי.

<משה גפני:>
בסדר. אני לא אהבתי את זה אז ואני גם לא אוהב את זה היום, אבל זאת תמונת המצב. היום התרבות החרדית מתמוטטת. ארגוני התרבות החרדית מתמוטטים לחלוטין. הם צריכים לשלם שכר מינימום והם צריכים לשלם את המסים. עד שהם משלמים את המסים והם צריכים לשלם שכר מינימום, בעצם לא נשאר להם שום דבר וגם את שכר המינימום הם לא יכולים לשלם. ביקשנו תוספת לסעיף הזה כי זה סעיף שקוצץ ונדמה לי שעכשיו הוא עומד על 16 מיליון שקלים.
<משה שגיא:>
17 מיליון שקלים.

<משה גפני:>
יכול להיות. העבירו לתרבות היהודית, המקבילה של התרבות החרדית, 15 מיליון שקלים לפני שתי ישיבות נדמה לי. ביקשנו אז שתהיה גם תוספת מקבילה לתרבות החרדית. עכשיו מביאים עוד תוספת של 17 וחצי מיליון שקלים לתרבות היהודית ולא מוסיפים שקל לתרבות החרדית. אנחנו נמצאים במדינה בה יש ציבור שגם הוא צורך תרבות, שגם היה לו סעיף תקציבי, ופשוט מעבירים את הכול לציונות הדתית ואת התרבות החרדית מחסלים. על זה אתם אומרים הלל ביום העצמאות. אתם גם אומרים הלל ביום העצמאות כשאני יושב ראש ועדת הכספים ולא הייתי נותן את זה. כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים, לא נתתי דבר כזה. היה עובר שקל לפה, היה עובר שקל לשם, ואתם הייתם באופוזיציה. איזה חוסר הגינות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאומר ר' משה, זה נכון. בתקציבים האלה של תרבות יהודית או חרדית, בשניהם, הדרישות של המדינה הן כאלו שכל שיעור שניתן, טמון בתוכו הפסד.

<משה גפני:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר והוא צריך לעמוד בקריטריונים, לשלם וכולי.

<משולם נהרי:>
שכר מינימום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שכר מינימום והכמות היא כזאת שכאשר מחלקים, יכול להיות שהעלות היא 26 שקלים ואתה מקבל 19 שקלים.

<משולם נהרי:>
שישה שקלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. יכול להיות. מאז זה גדל. דרך אגב, זה היה גם בקדנציות הקודמות ואין שינוי בזה. הנקודה הייתה רק שבקדנציות הקודמות אנחנו ביחד השתדלנו להוסיף שלושים או יותר לתקנה. זה סיפור נפרד אבל אני אומר שמבחינת עצם התקנה, מה שהיה גם עכשיו נמצא אבל השאלה אם יש יכולות של גופים אחרים.

<משה גפני:>
לכם יש אפשרות להוסיף ולנו אין.

<ראובן ריבלין:>
אם הייתה לנו אפשרות להוסיף, מבטיח לך שאני מצביע אתך. אין לנו אפשרות. יש לנו אפשרות או לאשר את זה או לדחות את זה. אני חושב שהמדרשות של ארץ ישראל חשובות וגם המדרשות שלכם חשובות, אבל אני לא אטיל עונש על מדרשות ארץ ישראל כי לא נותנים לכם.

<משה גפני:>
אלה לא מדרשות ארץ ישראל. זאת סיסמה.

<סתיו שפיר:>
יש כאו עוד עניין שאני לא יודעת אם שמתם לב אליו או לא.

<ראובן ריבלין:>
יש כאן חברים שארץ ישראל חשובה להם.

<משה גפני:>
המדיניות שלנו לא תהיה כפי שהייתה בפעם הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משה, לפי בקשות של כל מיני גופים, האם תהיה תוספת בזמן הקרוב לתרבות החרדית?

<סתיו שפיר:>
תהיה גם תוספת לחילונים?

<משה שגיא:>
למשרד אין תביעות נוספות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע שכבר יש דבר כזה?

<משה שגיא:>
אני שומע דיבורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נמצא אצלך בקנה?

<משה שגיא:>
אני שומע דיבורים על רצון לתקצב תרבות חרדית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברגע שתהיה פנייה נוספת, זה יהיה שם?

<משה שגיא:>
אם תהיה פנייה נוספת והאוצר יאשר להגיש פנייה נוספת, זה יהיה שם. מישהו צריך להתחייב לתקצב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו שיתחייב להוסיף שם כספים. אני אומר לך שיש.

<משה גפני:>
אני אומר לך שלא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אם תהיה פנייה נוספת, זה יהיה שם.

<ראובן ריבלין:>
צריך להיזהר. אני הולך להצביע אתך אבל צריך להיזהר. בלי כל ספק זה תלוי באגף התקציבים. למשרד החינוך אין כסף.

<משה גפני:>
זאת מדינה לא שוויונית.

<סתיו שפיר:>
אל תרגישו מותקפים אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת. אני רואה שהמקור התקציבי של ההעברות האלה, אם אני מבינה נכון יש פה רבע מיליארד שקלים שמגיעים מביטוח לאומי. מה קורה ביטוח הלאומי שרבע מיליארד שקלים מקוצצים ממנו כדי להעביר אותם? תסתכלו על הטבלה בה רואים שרבע מיליארד שקלים מהכסף הזה מגיע מביטוח לאומי. אני מאוד מעוניינת להבין איך גם אתמול הגיע מביטוח לאומי הכסף למשרד הביטחון. אני מבינה שביטוח לאומי הפך להיות המקור התקציבי הכי גדול של האוצר היום.
<קארין אלהרר:>
לפני שעונים, אני רוצה להוסיף לשאלה. כל פעם שבאים לביטוח לאומי ומבקשים תוספות, אתם אומרים שנגמר הכסף ואין אפשרות ובתכנון הרב שנתי יש דוח אקטוארי שהכספים עומדים להיגמר. אני מנסה להבין איך כל הדברים האלה משתלבים ביחד.

<מיכל בירן:>
זאת שאלה ממש מצוינת.

<גיא הרמתי:>
צריך להבחין בין תקציב המוסד לביטוח לאומי להוצאות. ההוצאות של המוסד הן הגדולות ביותר מכל הוצאה ציבורית אחרת, כולל משל צה"ל, אולי לא כולל משרד הביטחון אבל כולל משל צה"ל. מדובר ב-63 מיליארד שקלים שמשולמים כולם לפי אותו חוק, לפי חוק הביטוח הלאומי. מחצית מהמקורות של המוסד הם גבייה ישירה מהציבור ומחציתו מתקציב המדינה שבשנת 2013 עומד על 31 מיליארד שקלים. הסעיף התקציבי, שוב, כמעט הכי גדול במדינה, יותר מבריאות ויותר מחינוך. כל ההוצאה של ביטוח לאומי, כאשר דנים בכל מיני שינויי חקיקה שמבקשת הכנסת לבצע בזכאות לקצבאות, אנחנו מדברים על ההוצאה של ביטוח לאומי שהיא תגדל בעקבות השינויים הללו. התקציב עצמו בא לשרת את אותה הוצאה שנקבעת על ידי החוק.

<סתיו שפיר:>
אתמול אמרו לנו שההוצאה של ביטוח לאומי הולכת לקטון.

<גיא הרמתי:>
ההוצאה של ביטוח לאומי בסעיפים מסוימים הולכת לקטון ובסעיפים מסוימים הולכת לגדול. לפני שאני דן ברבע מיליארד השקלים שהולכים לחינוך, ההוצאה של ביטוח לאומי גדלה בכל מיני סעיפים, בכל הסעיפים מלבד כמה שינויים שנעשו בעיקר בקיצוץ בקצבת הילדים, שם היה קיטון גדול מאוד בהוצאה וזה נועד כדי לממן גירעון ולממן הוצאות אחרות של הממשלה ולא כדי לממן גידול בקצבאות אחרות של המוסד לביטוח לאומי.

<סתיו שפיר:>
אנחנו רואים עכשיו שהוא נועד כדי לממן את קרן ירושלים.

<גיא הרמתי:>
בין היתר, כן.

<סתיו שפיר:>
גפני כבר יצא בשלב הזה.

<גיא הרמתי:>
חשוב להדגיש שההעברה הזאת של רבע מיליארד השקלים אינה פוגעת באף זכאי של המוסד לביטוח לאומי.

<קארין אלהרר:>
היא כן פוגעת.

<סתיו שפיר:>
איך היא לא פוגעת?

<גיא הרמתי:>
לא, היא לא פוגעת.

<מיכל בירן:>
זה ממש לא רציני.

<קארין אלהרר:>
אתה אומר שאתה מעביר עכשיו את הכסף ---

<ראובן ריבלין:>
הוא עובד ציבור.

<קארין אלהרר:>
אני לא באה אליך בטענה אישית אלא אני מנסה להבין.

<ראובן ריבלין:>
חברת הכנסת בירן, לא צריך להעליב עובד ציבור ולא להשתלח בו.

<מיכל בירן:>
נכון.

<סתיו שפיר:>
לא צריך להעליב אף אחד, לא עובד ציבור ולא סתם ציבור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ביקשתי בגין העברה של משרד הביטחון שיבוא לכאן – אני לא יודע אם שלחו אותך או שמשה בר סימנטוב יהיה – מישהו ויסביר לנו הסבר עמוק ורחב כדי שנבין את המערכת שבין הביטוח הלאומי לדברים האחרים כי הרי חלק מהתקציב של משרד הביטחון, אמרנו, לוקחים מהרווחה ומהבריאות אבל יעבירו מהביטוח הלאומי. שמענו את זה. אתה האיש ששלחו או שמשה בר סימנטוב יגיע בעצמו? מה סוכם?

<גיא הרמתי:>
אני לא האיש. יגיע רכז הביטוח הלאומי וזה יקרה בהמשך, בהעברה גדולה יותר.

<מיכל בירן:>
ניסן, זה הולך להיגמר בוועדת חקירה. זה ייגמר בוועדת חקירה שבסוף ישאלו איך הביטוח הלאומי הגיע לחוסר איזון אקטוארי כזה כי הוא פשוט בחדלות פירעון. אז ישאלו מי חברי הכנסת שאישרו עוד ועוד לקחת מהתקציב שלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי שיבוא – גם בגין הנושא של העברה למשרד הביטחון – מי שמרכז את כל הנושא הזה ויסביר לנו הסבר עמוק על כל העניין. לכן אני מציע שנחכה. זה יהיה היום כי אנחנו צריכים להעביר את ההעברה הזאת.

<קארין אלהרר:>
בר סימנטוב יגיע היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או ברסימנטוב או מישהו אחר.

<גיא הרמתי:>
רכז ביטוח לאומי.

<קארין אלהרר:>
מי רכז ביטוח לאומי עכשיו?

<גיא הרמתי:>
דב בארי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יגיע ואז נקבל את ההסברים האלו ונוכל לשאול.

אני מעלה להצבעה.

<מיכל בירן:>
רגע, למה אתה מעלה את זה להצבעה לפני שאנחנו שומעים את ההסבר? ניסן, הוא מגיע היום.

<סתיו שפיר:>
זה לא יאומן. רבע מיליארד שקלים מביטוח לאומי, אחרי שאתמול ה-2.7 מיליארד שרציתם להעביר לביטחון, גם הם מגיעים מביטוח לאומי.

<מיכל בירן:>
לא העברנו.

<סתיו שפיר:>
אמרתי שרציתם להעביר. הדבר הזה הוא פשוט לא הגיוני. גם מביאים לנו העברות ואף אחד מחברי הכנסת כמובן לא הכיר את החומר וגם לא ראה את הדבר הזה ועכשיו אתם רוצים פשוט להצביע על זה. זה לא ייאמן.

חבר הכנסת ריבלין שאני מאוד מעריכה וביקש לא לפגוע בעובד ציבור, אבל הדבר הזה הוא פגיעה בציבור ופגיעה בכספי ציבור. זה קשה מאוד שאנחנו נכריע בין ביטוח לאומי לבין הסעות לילדים בחינוך מיוחד, אלה שני דברים שהם מאוד מאוד חשובים לנו אבל הדבר הזה מתבצע בדרך שהיא פשוט לא הגיונית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו לך אתמול.

<סתיו שפיר:>
לא הסבירו לי. זה בגלל שאני שאלתי. הם לא טרחו להגיד לי שזה מגיע מביטוח לאומי. אף אחד לא הסביר לי את זה מרצון אלא הסבירו את זה בתשובה לשאלה שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תסלחי לי, אני לא יודע שאלה שלך אבל אתמול אני שאלתי.

<סתיו שפיר:>
היום זה קרה בגלל שאלה שאני שאלתי. הם לא מסבירים שום דבר מרצונם. הם מגיעים לכאן, חושבים שיש כאן חבורה של מטומטמים שלא מבינה על מה הם מדברים וכך הם גם מסבירים לנו את החומר. זה פשוט לא מקובל. כשאתה מעלה דברים להצבעה ככה סתם, בלי שאף אחד כאן מבין על מה ההצבעה, אתה רק מטפח את הגישה הזאת של האוצר.

<מיכל בירן:>
כאן זה ממש קריטי. אתה מרוקן את הביטוח הלאומי. ניסן, לפחות שהם יסבירו מאיפה זה יוצא. זה לא רציני. זה חסר אחריות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דב נמצא כאן?

<גיא הרמתי:>
לא, הוא יגיע להעברה הגדולה יותר מביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול להסביר את הנושא של הביטוח הלאומי?

<גיא הרמתי:>
אני יכול. זה נובע בגלל הדחיפות במשרד החינוך. חשוב להסביר שכאשר מורידים תקציב, כאשר הוועדה מאשרת הפחתת תקציב קצבה בביטוח לאומי לעומת הגדלה של תקציב של פעילות מסוימת במשרד החינוך, היא מאפשרת את הפעילות של משרד החינוך לקרות והיא לא פוגעת ולא משפיעה על תשלום הקצבאות בביטוח לאומי. מדוע? כי מה שקובע בביטוח לאומי זה החוק ולא אם יש תקציב או אין תקציב, אם הוא גדל יותר או קטן יותר. התקציב הוא תוצאתי.

חברת הכנסת אלהרר, כאשר אנחנו מדברים על עמדתנו לגבי הגירעון של ביטוח לאומי ועמדתנו לגבי הצעות חוק שמגדילות את ההוצאות שלו, מה שצריך לבחון זה צומת קבלת ההחלטות. בביטוח לאומי צומת קבלת ההחלטות הוא החוק ולא התקציב, ובמקום אחר זה התקציב ולא החוק.

<קארין אלהרר:>
אני מבינה את מה שאתה אומר. זה מצוין שלא תהיה פגיעה כרגע. השאלה מה קורה בעתיד. בעתיד אני רוצה להקנות עוד זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי לאנשים שזקוקים לדבר הזה. השאלה אם אתה אומר לי שאתה מחזיר את הכסף הזה בסיבוב, כמו שהסבירו לנו את ההעברה למשרד הביטחון. אם אתה אומר לי שזאת הלוואת גישור כזאת שהמוסד לביטוח לאומי נותן ואתה אחרי כן מחזיר את הכסף מתקציב אחר, זה דבר אחד. אם אתה אומר לי שאתה לוקח בלי להחזיר, זה דבר אחר.

<גיא הרמתי:>
אנחנו לא לוקחים בלי חזור כי אנחנו נמצאים בדצמבר. כלומר, התקציב של המוסד לביטוח לאומי מתבסס על הערכות שלנו כמה יעלה החוק, החוק שנקבע בכנסת, וכל השינויים שלו, גם שינויים שנעשו בקדנציה האחרונה. התקציב הזה הוא תוצאתי. מדובר בהעברה רק לשנה זאת.

<סתיו שפיר:>
כמה כסף זה ישאיר בידי המדינה, הקיצוץ בקצבאות הילדים?

<גיא הרמתי:>
זה הלך למקומות אחרים.

<סתיו שפיר:>
מה היה הכסף שיצא מזה? מה המספר?

<גיא הרמתי:>
כמיליארד וחצי שקלים.

<סתיו שפיר:>
עכשיו אתה מעביר רבע מיליארד ואתמול רציתם להעביר 2.6 מיליארד.

<מיכל בירן:>
וזאת העברה קטנה. אתה קורא לה העברה קטנה.

<גיא הרמתי:>
ביחס ל-31 מיליארד שקלים, כן.

<מיכל בירן:>
ביחס למיליארד וחצי, היא לא כל כך קטנה.

<גיא הרמתי:>
נכון. יש שינוי לכאן ושינוי לכאן. אם הכסף לא יועבר, הכסף יהיה עודפים בלתי מחויבים במוסד לביטוח לאומי כי אין מספר זכאים שעונה להגדרות בחוק שיכול להשתמש בכסף הזה.

<ראובן ריבלין:>
הוא הסביר בצורה ברורה לחלוטין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבר שהוא ברור מעל ומעבר. אנחנו נצביע.

<סתיו שפיר:>
תזמין לכאן את הנציג של ביטוח לאומי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר את זה יפה מאוד גם בלעדיו.

<סתיו שפיר:>
עכשיו הוא אמר שהקיצוץ בקצבאות הילדים הוא הפחות כסף.

<ראובן ריבלין:>
גם אם לא נאשר את משרד הביטחון, אנחנו נאשר את החינוך.

<סתיו שפיר:>
יש לי עוד שאלה על מענק ירושלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסוף שנה הם יודעים שיש עודפים והכסף הזה יילקח.

<מיכל בירן:>
זה לא עודף.

<סתיו שפיר:>
כמה שנים מתקבל מענק ירושלים מחוץ לסעיף התקציב? מאיזה שנה מקבלים את המענק הזה?

<משה שגיא:>
לפחות עשרים שנים.

<סתיו שפיר:>
עשרים שנים זה מחוץ לבסיס התקציב, אותו מענק.

<משה שגיא:>
יש לו בסיס.

<סתיו שפיר:>
אבל בנוסף. לא שאלתי על מה שבתוך הבסיס אלא מחוץ לבסיס התקציב יש מענק. מה הסכום הכולל, של כל ההעברות שאתם עושים במשך שנה למענק ירושלים? זאת שאלה חשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הכול שאלות חשובות.

<סתיו שפיר:>
אבל אלה עשרים שנים שאתם מעבירים. למה לא הכנסתם את זה לבסיס התקציב?

<משה שגיא:>
כדי להכניס לבסיס, צריך לעשות קיצוצים בסעיפים אחרים. בסוף שנה אנחנו מקבלים את התכניות של המשרד, את סדר העדיפויות שלו שנשאר מיתרות של תקנות שלא בוצעו. זה אחד הכלים שכרגע לקראת סוף השנה בהם אנחנו משתמשים.

<סתיו שפיר:>
זאת אומרת אתם יודעים כבר עשרים שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די. שאלת וקיבלת תשובה.

<סתיו שפיר:>
זה חשוב לי. חשוב לי גם שהיא תהיה בפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר כך.

<סתיו שפיר:>
מצטערת, העברתם לנו את ההעברות האלה אתמול. ניסן, אתה תיתן לי לשאול כמה שאלות שאני רוצה אם העברתם לי אתמול את החומר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא בטוח.

<סתיו שפיר:>
מצטערת, זה פשוט לא הגיוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלות שלך הן אותן שאלות כל פעם.

<סתיו שפיר:>
נכון. חשוב לי מאוד שהתשובות שלהם ייכנסו לפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הוא נתן לך תשובה.

<סתיו שפיר:>
אני אבקש מכתב הפרוטוקול לעצור מדי פעם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נתן לך תשובה.

<סתיו שפיר:>
הוא לא סיים לתת לי את התשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אולי לא שכנע, אבל הוא נתן לך תשובה.

<סתיו שפיר:>
הוא לא סיים לענות לי על השאלה.

<מיכל בירן:>
גם אני לא הבנתי.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה להבין. אם אתם יודעים על זה עשרים שנים, וצפוי לפני כתיבת התקציב והגשת התקציב, למה הדבר הזה לא נמצא בתקציב? זאת אומרת, אתם ידעתם לפני הגשת התקציב שהולך להיות המענק הזה כי כך הוא בכל שנה. רק תאשר לי כן או לא.

<משה שגיא:>
זה תלוי ביתרות שיש בסוף שנה מפעולות שלא מבוצעות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ומצד שני תלוי בדרישות של עיריית ירושלים.

<משה שגיא:>
מענק ירושלים מיוחד לסעיפים, יש דברים אחרים כמו ליווי הסעות שזה אחד הנושאים אותו אנחנו מתקצבים, ביטוח תלמידים ודברים נוספים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא ידעו מראש שצריך לתרגם ספרים לערבית לדוגמה.

<סתיו שפיר:>
ליווי הסעות זה משהו שהוא לא מתוקצב כל שנה?

<משה שגיא:>
מתוקצב כל שנה אבל הגידול בו הוא חריג כל שנה כי יש גידול בזכאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו מצביעים על פניות מספר 410 ו-411.

<סתיו שפיר:>
ניסן, אתה לא נותן לשאול שאלות, בניגוד להבטחה שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אי אפשר לתפוס את כל הישיבה, שלוש שעות.

<סתיו שפיר:>
אתם רבים כאן על כמה כסף עובר לחרדים ואני לא עוצרת אתכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את רוצה לעצור את הישיבה.

<סתיו שפיר:>
אני מכבדת את הוויכוח שלכם. תן לי גם לשאול את השאלות שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא פיליבסטר.

<סתיו שפיר:>
זה לא קשור לפיליבסטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה כן קשור.

<סתיו שפיר:>
זה ויכוח צודק בהחלט ואני מכבדת אותו ועכשיו אני שואלת את השאלות שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל שאלת את השאלות. נגמר.

<סתיו שפיר:>
לא, לא שאלתי. לא הספקתי לקבל תשובות וכל פעם שהוא מתחיל לענות, אתה אומר טוב, טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תסלחי לי, הוא ענה לך תשובה אבל את ממשיכה.

<סתיו שפיר:>
הוא לא סיים לענות לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את לא מסכימה אולי, אבל הוא ענה לך.

<מיכל בירן:>
שאלה גם קארין שאלה ממש טובה ולא הבנתי את התשובה.

<סתיו שפיר:>
תן לי לשאול את השאלות שלי, עם כל הכבוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד שאלה אחת ונגמר. שאלה אחרונה. נקודה.

<סתיו שפיר:>
יש לי הרבה שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. שאלה אחת. אחר כך תתלונני אם את רוצה. נגמר. בין כה וכה הרי תצאי לעיתונות.

<סתיו שפיר:>
אתה תמיד עם התקשורת וזה מה שמעניין אותך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, כי אני קורא את זה.

<סתיו שפיר:>
אותי מה שמעניין, בניגוד אליך, החוק. אולי מעניין שהתקציב יהיה יעיל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אני לא בטוח.

<סתיו שפיר:>
שיכבד את כולם, שיכבד את העובדה שמדובר בכספי מסים של הציבור הישראלי. זה מה שמעניין אותי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. מעניין אותך החוק. בסדר. שאלה אחרונה.

<סתיו שפיר:>
זה שבסוף נצטרך לסיים את זה בבית משפט, זה חבל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלה אחרונה.

<סתיו שפיר:>
יש מענק, הוא ניתן כבר עשרים שנים בעקביות. אתה ציינת קודם שהוא ניתן גם על אותו סכום פחות או יותר. זאת אומרת, הוא אולי מושפע מגידול כזה או אחר אבל הגידול הוא שולי ביחס לסכום הרחב של המענק הזה שניתן. למה צריך במשך עשרים שנים לתת לרשות להמתין כל השנה עד שהיא תקבל את הכסף הזה, במקום שהיא תוכל להיות מתוקצבת בתחילת השנה באופן נורמלי ולדעת שהכסף עומד לרשותה? הרי לא יקרה מצב שבו אתם פתאום תבטלו לה חצי מהתקציב הזה. הם הרי בונים על זה כבר עשרים שנים. איך זה מתרחש בכלל הדבר הזה?
<משה שגיא:>
קודם כל, יכול להיות מצב שהתקציב הזה לא יגיע בסוף שנה לגובה שהיה בשנה שעברה. הסברתי. בסוף שנה אנחנו בודקים.

<ראובן ריבלין:>
בהתאם לפעילות.

<משה שגיא:>
אנחנו בודקים את היקף הפעילות והיתרות שנשארו במשרד בעקבות אי ביצוע כזה או אחר. בהתאם לזה אנחנו קובעים סדרי עדיפויות במשרד, בהתאם לצרכים שיש בסוף שנה במשרד וקובעים כמה יקבל כל סעיף. זה דבר שנעשה יחד עם הנהלת המשרד ונעשה בצורה מסודרת. הוא יכול להשתנות משנה לשנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 410 ו-411.

הצבעה

בעד – 9
נגד – 3
נמנעים – אין

פניות מספר 410 ו-411 אושרו.
<חמד עמאר:>
רביזיה.

<מיכל בירן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו. יש רביזיה.

<שירלי באבד:>
יש לנו עוד פניות, ממספר 230 עד 231.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. היא עדיין לא בסדר.

<שירלי באבד:>
היא לא תעלה היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדיין לא. כבר דנו בזה.

<שירלי באבד:>
זה בהמשך לפנייה הזאת. זאת אותה פנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אני לא מעלה אותה לדיון. היא לא נמצאת לדיון.

<ראובן ריבלין:>
זאת סמכותו של היושב ראש.

<שירלי באבד:>
הפנייה הזאת ממש ישנה. היא הוגשה לפני שלושה שבועות. למה עוצרים אותה?

<אלעזר שטרן:>
על מה הפנייה?

<שירלי באבד:>
גם על חוסרי שכר. זאת הייתה הפעימה הראשונה של חוסרי השכר. היא הוגשה לפני זמן רב. זאת פנייה שמשלימה את הפנייה ההיא.

<טמיר כהן:>
זה לא ויכוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תסלחי לי, את רוצה להמשיך לדבר?

<שירלי באבד:>
שאלו אותי ועניתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. אמרתי שההעברה הזאת לא נמצאת על השולחן.

<קריאה:>
למה אתה צועק עליה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא צועק עליה. אני אומר שהפנייה הזאת לא נמצאת על השולחן.

אני חוזרים לפנייה מספר 318.

<טמיר כהן:>
בחוברת הגדולה, פנייה 318.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, כנראה שמחר נמשיך בהעברות כספיות.

<יעקב ליצמן:>
אני מציע לעשות לפי המצב גם ישיבות ביום חמישי וביום ראשון.

<חמד עמאר:>
נכון. אנחנו פנויים גם ביום חמישי וגם ביום ראשון. אנחנו הרי מקבלים משכורת.

<ראובן ריבלין:>
אם לא ירד עוד פעם שלג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרפרנט לא נמצא. אנחנו ממשיכים בפניות מספר 319 ו-320.

(חילופי יו"ר – היו"ר זבולון קלפה)
<יעקב ליצמן:>
אפשר לדעת מה ההסכם כאן?

<היו"ר זבולון קלפה:>
איזה הסכם?

<יעקב ליצמן:>
תסביר לסבתא שלך שאין הסכם. מה ההסכם כאן?

<היו"ר זבולון קלפה:>
אני לא יכול להסביר לסבתא שלי.

<יעקב ליצמן:>
אני לא מהכפר.

<היו"ר זבולון קלפה:>
אנחנו מהכפר.

<אלעזר שטרן:>
אתה שואל על 319?

<יעקב ליצמן:>
על 318.

<היו"ר זבולון קלפה:>
אנחנו ב-319 ו-320.

<טמיר כהן:>
הגיע הרפרנט לגבי 318.

<היו"ר זבולון קלפה:>
אנחנו דנים בפניות מספר 319 ו-320.

<יוסי עדס:>
רפרנט פנים, אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב עשרה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור סקר תכנית אב להנגשה ברשויות. במסגרת החוק הרשויות מחויבות לבצע הנגשת מבני ציבור ששייכים להן. בשלב ראשון, בהתאם לחוק ולתקנות, הרשויות נדרשות לבצע סקר לתכנית אב. משרד הפנים החליט לרכז את הנושא הזה לגבי הרשויות הנהנות ממענק איזון והפנייה הזאת נועדה לתת הרשאה להתחייב לצורך הסקר.

<יעקב ליצמן:>
אפשר להרחיב את הסעיף הזה של חופי רחצה לשלג?

<יוסי עדס:>
בנוסף הפנייה נועדה לתגבור תקצוב המשרד בטיפול במחשוב. חמישה מיליון שקלים עבור תחום החירום במשרד, כשהמשרד מרכז את כל מערך החירום ברשויות המקומיות, ושני מיליון שקלים עבור פעילויות רישוי בחופי רחצה שזה בהמשך לפעילויות שנעשו בקיץ האחרון.

<היו"ר זבולון קלפה:>
מי בעד אישור פניות 319 ו-320?

<סתיו שפיר:>
רגע. מה זאת אומרת? יש שאלות.

<היו"ר זבולון קלפה:>
למה שאלות? הוא נתן הסבר מקיף.

<סתיו שפיר:>
הוא נתן הסבר ואני לא הבנתי. כנראה שאני לא אינטליגנטית כמוך. אני רוצה לקרוא את הטבלה ולראות. פעם ראשונה שאנחנו קוראים את הטבלה.
<ראובן ריבלין:>
לא. זאת לא פעם ראשונה. זה בחוברת הקודמת.

<סתיו שפיר:>
כן. מצאתי את זה עכשיו. מה זה פעולות החירום, חמישה מיליון שקלים?

<יוסי עדס:>
המשרד מרכז את פעולות החירום ברשויות המקומיות. בין היתר מערך החירום כולל ציוד לשעת חירום, מחסנים שכוללים ציוד לשעת חירום כמו שקי שינה, גנרטורים ודברים כאלה.

<סתיו שפיר:>
למה זה לא בבסיס התקציב?

<יוסי עדס:>
לא כל דבר נמצא בבסיס התקציב. יש דברים שלא נדרשים באופן קבוע ולכן הם לא נמצאים בבסיס התקציב.

<סתיו שפיר:>
פעולות חירום, זה לא קבוע?

<יוסי עדס:>
רכישת ציוד לשעת חירום זה לא קבוע. לא כל שנה רוכשים את אותו ציוד.

<סתיו שפיר:>
מה היה סכום כל ההעברות השנה לסעיף הזה?

<יוסי עדס:>
אני אבדוק. אני לא יודע.

<סתיו שפיר:>
תבדוק לי גם אם בשנה שעברה היה סכום דומה. בהעברות, לא בבסיס.

כנ"ל לגבי פעולות רישום. כנ"ל לגבי הוצאות תפעול.

<היו"ר זבולון קלפה:>
תודה רבה. אנחנו מצביעים על פניות 319 ו-320. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 3

פניות מספר 319 ו-320 אושרו.
<חמד עמאר:>
רביזיה.

<היו"ר זבולון קלפה:>
פנייה 318.

<צחי דוד:>
הפנייה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך עשרים מיליון שקלים עבור תשתיות בבנייה הכפרית. משרד הבינוי והשיכון מסבסד עד חמישים אחוזים מעלות הפיתוח. לאור קצבי שיווק גבוהים במגזר הכפרי, הגדלנו את התקציב בהתאם לביצוע.

<סתיו שפיר:>
מה זה המגזר הכפרי?

<צחי דוד:>
כל הישובים שנכללים במועצות אזוריות שהם אינם עירייה או מועצה מקומית.

<יעקב ליצמן:>
מוכרים לנו כאן שטויות.

<צחי דוד:>
לדעתי שלחנו את התשובות.

<סתיו שפיר:>
אני לא קיבלתי.

<אלעזר שטרן:>
לא קיבלנו תשובות. גם אני לא.

<צחי דוד:>
קיבלתם את הרשימה המלאה עד רמת הישוב הבודד.

<משה גפני:>
מה זה חומת שמואל?

<צחי דוד:>
זה הר חומה.

<סתיו שפיר:>
אם לא אני ולא חבר הכנסת שטרן קיבלנו את הרשימה, אולי תוכל לומר לנו מה עשרת הישובים הראשונים שקיבלו את התקציב הכי גבוה?

<צחי דוד:>
נשלח לוועדה במסגרת התשובות.

<סתיו שפיר:>
תגיד לנו עכשיו.

<אלעזר שטרן:>
אני לא קיבלתי.

<צחי דוד:>
נשלח גיליון עם כל רשימת הישובים ונשאלנו שוב למה זה מתייחס וענינו.

<סתיו שפיר:>
אבל אנחנו לא קיבלנו. אני שואלת אותך עכשיו. אם שלחת, בטח יש לך את המידע.

<צחי דוד:>
כרגע היא לא מולי.

<ראובן ריבלין:>
היא מול טמיר.

<יעקב ליצמן:>
יש לך אותה.

<היו"ר זבולון קלפה:>
צחי, אפשר לדאוג להעביר את הרשימות האלה?

<ראובן ריבלין:>
הוא העביר אותה.

<סתיו שפיר:>
אבל לא קיבלנו.

<חמד עמאר:>
אני רוצה לשאול שאלה. אתה יודע שהבסיס של התקציב של המגזר הדרוזי במשרד השיכון הוא אפס? כל מה שמקבלים ממשרד השיכון זה מהתכניות הייעודיות שעושים במשרד ראש הממשלה. לעומת זה בתכנית הארבע שנתית נאמר שלא נוגעים בתקציב של המשרדים וכי זאת תוספת לתקציבים. משרד השיכון מתקצב את הדרוזים באפס שקלים. נכון?

<יעקב ליצמן:>
אז תצביע נגד.

<חמד עמאר:>
אני עושה רביזיה.

<יעקב ליצמן:>
לא, אל תעשה רביזיה. כאופוזיציה אני עושה את זה. תצביע נגד.

<חמד עמאר:>
יש לך תשובה לזה? למה התקציב הוא אפס?

<צחי דוד:>
הסברתי בשבוע שעבר בוועדת המשנה לענייני המגזר הדרוזי שבנושאים שדובר עליהם שם, של מוסדות ציבור, שיקום תשתיות ותיקות, היום תקציב משרד השיכון לעניינים האלה – לא רק במגזר הדרוזי אלא בכלל – הוא מאוד מאוד נמוך. המגזר הדרוזי מקבל תקציבים במסגרת החלטות הממשלה הרוחביות של המגזר, כמו תקציבים תוספתיים נוספים שמגיעים למקומות אחרים. אין לזה תקציב בבסיס.

<חמד עמאר:>
יש משהו לגבי תקציבים בעתיד?

<צחי דוד:>
לא למגזר הדרוזי ולא למגזרים אחרים.

<חמד עמאר:>
אני רוצה להיכנס כמו כולם. גם בכסף הקטן אני רוצה להיכנס.

<צחי דוד:>
לגבי סבסוד תכניות ובנייה חדשה, המגזר הדרוזי נהנה דווקא מתנאים עודפים. אם מקבלים חמישים אחוזים, במגזר הדרוזי מקבלים 75 אחוזים, יותר מאשר מגזרים אחרים. זה במגזר הדרוזי והמגזר הבדואי בצפון. דווקא בהקשר הזה אני לא חושב שאפשר להגיד שהמגזר הדרוזי מקבל פחות אלא נהפוך, הוא, הוא מקבל יותר.
<חמד עמאר:>
אני רוצה להיות בתקציב ולא בתכניות שמשרד ראש הממשלה עושה. אם הוא לא עושה או מאחר באותה תכנית, באותה שנה לא מקבלים כלום.

<צחי דוד:>
לגבי סבסוד במגזר הדרוזי, כך אנחנו משווקים את המכרזים עם התקציב.

<חמד עמאר:>
לכן אף אחד לא מצליח לקנות חלקות לחיילים משוחררים, בגלל המחיר הגבוה.

<צחי דוד:>
נכון שבמגזר הדרוזי, בגלל המאפיינים הטופוגרפיים, המחירים הם לעתים גבוהים אבל בגלל זה הסבסוד הוא מאוד מאוד עמוק, בדיוק מהסיבה הזאת.

<סתיו שפיר:>
צחי, שאלה נוספת. אני רואה שהכסף כאן יורד ממכירת דיור ציבורי.

<צחי דוד:>
מדובר בעודף הרשאה של העברות לסוכנות שלא ינוצלו השנה, העברת כספי המכר לסוכנות.

<מיכל בירן:>
לא הבנתי מה זה אומר.

<צחי דוד:>
אני מסביר.

<סתיו שפיר:>
חלק מההעברה הזאת מגיעה מדירות שנמכרו בדיור הציבורי. אני אשמח לקבל את תשומת לבכם, גם של יושב ראש הוועדה הנכבד.
<צחי דוד:>
במסגרת ההסכם מול הסוכנות, המדינה רוכשת מדי שנה אלף דירות מהסוכנות ורוכשת אותן למלאי הדיור הציבורי. נותרה יתרת הרשאה להתחייב שלא נוצלה.

<מיכל בירן:>
זה אומר שלא רכשו את הדירות מהסוכנות?

<צחי דוד:>
זה אומר שזה תוקצב ביתר. אנחנו לקראת סוף הרכישה ולכן נוצר איזשהו פער.

<מיכל בירן:>
אני מצטערת, עדיין לא הבנתי.

<סתיו שפיר:>
כספים שהועברו לסוכנות היהודית בגין מכירת דירות לדיור הציבורי נעלמו אי שם במסדרון בין האוצר לבין הסוכנות היהודית והכסף לא הגיע לבניית דירות חדשות ועכשיו אתם גם עושים קיצוץ.

<צחי דוד:>
לא. אין קשר.

<סתיו שפיר:>
מה זאת אומרת?

<מיכל בירן:>
גם אני לא מבינה. מה זה אומר? שרכשו פחות דירות?

<צחי דוד:>
ההסכם אומר שרוכשים כאלף דירות בשנה.

<סתיו שפיר:>
צחי, אנחנו לא משחקים כאן.

<צחי דוד:>
אני מאוד משתדל.

<סתיו שפיר:>
כן, אבל אני רואה אותך יושב מולנו כאילו אתה משתעמם.

<צחי דוד:>
חס ושלום.

<יצחק כהן:>
צחי, תגיד שאתה נגד ההסכם עם הסוכנות. תגיד, שישמעו את זה בקולך. תגיד: אני נגד ההסכם שנעשה עם הסוכנות.

(חילופי יו"ר – היו"ר ניסן סלומינסקי)
<צחי דוד:>
ההסכם עם הסוכנות, זה כעשור המדינה רוכשת מדי שנה כאלף דירות מהסוכנות, עד שייגמרו כל הדירות שהן בבעלות הסוכנות וכל דירות הדיור הציבורי יהיו בבעלות המדינה. הרקע להסכם הוא מבצעי המכר שהיו בדיור הציבורי. כל דירה שלא נרכשה מהסוכנות על ידי הרוכשים, נרכשת על ידי המדינה. זה ההסכם. בשלוש השנים האחרונות הועברו למעלה מ-300 מיליון שקלים לרכישת דירות דיור ציבורי.

<סתיו שפיר:>
השיווקים האלה בגינם אתם מבקשים את ההעברה, אני מבינה שהם לא שיווקים שקשורים לדיור ציבורי. הדירות האלה לא הולכות להיות דירות בדיור הציבורי ולא בדיור בר השגה.

<צחי דוד:>
שוק פרטי.

<סתיו שפיר:>
אותם שיווקים, שוק פרטי. כדי לבצע את השיווקים האלה אתם מבקשים כסף שמגיע מדיור ציבורי.

<צחי דוד:>
לא. ממש לא.

<סתיו שפיר:>
זה מה שאנחנו לא מבינים.

<צחי דוד:>
זה מה שאני מנסה להסביר. היות שאנחנו נמצאים בשנה לפני אחרונה של הרכש מהסוכנות, התקציב שמיועד לרכש מהסוכנות הוא יותר קטן השנה בעשרים מיליון שקלים. נותרה יתרה. רוכשים פחות דירות ממה שחשבו כי אנחנו ממש בסוף. בשנה הבאה הסיפור הזה של רכש דירות מהסוכנות נגמר. לכן נותרה יתרה. הוצאנו השנה איקס שקלים, נדמה לי 180 מיליון שקלים לרכש דירות מהסוכנות, רכשו מהסוכנות רק ב-160. אין קשר לשימוש בכספי הדיור הציבורי. יש כאן איזשהו חוזה של המדינה מול הסוכנות, הוא לא מבוצע במלואו השנה כי אנחנו לקראת סוף חוזה מאוד מאוד גדול, הוא מבוצע בעשרים מיליון שקלים פחות ולכן אנחנו משתמשים בזה. במקום להביא סתם כסף חדש, אנחנו עושים הסטה של הרשאה להתחייב בלבד ולא של מזומן.

<סתיו שפיר:>
מה זאת התוספת שאנחנו רואים כאן, של 28 מיליון, משק סגור?

<צחי דוד:>
יש כאן תיקון. אנחנו מסיטים ממעלה אדומים לחומת שמואל. הייתה טעות טכנית כאשר בטעות תקצבנו את חובת שמואל ולא את מעלה אדומים. זאת הסטה. תיקון טעות טכנית.

<ראובן ריבלין:>
אני חושב שאנחנו צריכים לגבש עמדה, או בעד או נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה 318?

<סתיו שפיר:>
רגע. עוד לא קיבלנו את רשימת הישובים. כשלא היית כאן, ביקשנו את רשימת הישובים שמקבלים את התקצוב הזה, לפחות את עשרת הראשונים, מתוך המגזר הכפרי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. הוא אמר שהוא יעביר.

<סתיו שפיר:>
לא, הוא אמר שהוא העביר, בלשון עבר, אבל לא קיבלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יימצא אצלנו – טוב, ואם לא יימצא – הוא ישלח שוב.

<סתיו שפיר:>
למה שהוא פשוט לא יגיד אותם? אי אפשר לבקש בפלאפון ממישהו, כי העברתם את זה כבר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלכו למצוא את זה. הוא העביר.

<סתיו שפיר:>
מי הלך למצוא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה 318?

<סתיו שפיר:>
זאת גם בקשה של אלעזר ולא רק האופוזיציה. גם אלעזר לא קיבל תשובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים.

הצבעה

בעד – 8
נגד – מיעוט

פנייה מספר 318 אושרה

<אלעזר שטרן:>
אני בעד רביזיה.

<ראובן ריבלין:>
בסדר, אבל אתה בעד אישור הפנייה.

<סתיו שפיר:>
גם אני מגישה רביזיה. אנחנו נגד וגם רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה. יש רביזיה.

<סתיו שפיר:>
הבקשה הייתה של חבר הקואליציה. לפחות לקואליציה תעבירו תשובה. מילא אנחנו.

<אלעזר שטרן:>
אין תשובות ואין מי שיודע לתת אותן על שאלה ששאלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שאלתם? לא הייתי כאן.

<אלעזר שטרן:>
רשימת הישובים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אומר שהוא העביר אותה. הלכו לחפש אותה.

<אלעזר שטרן:>
אז היינו דוחים את ההעברה הזאת לעוד רבע שעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לנו עוד רבע שעה. לצערי אנחנו נלחמים נגד הזמן. בשעה 2:00 מתקיימת ועדת משנה. למחר ביטלנו את המשך סדר היום ויהיה המשך לישיבה. הוא יעביר את זה. אם הרשימה לא נמצאת, הוא יעביר אותה.

פנייה עליה קיימנו הרבה דיונים, פניות מספר 220 ו-221. זאת העברה שבזמנו הוסבר ואתמול קיימנו על זה דיון שלם וממצה. אני חושב שעל דעת כולם הגופים האלה הם גופים ראויים ואנחנו רוצים לתמוך ולעזור להם. משום מה היה לי איזה משהו אבל קיבלתי מהשר תשובות שחלקן מתאימות ויש עוד שניים-שלושה דברים עליהם דיברתי אתו אתמול בלילה ויכול להיות שזה עוד לא הספיק להיות מתוקן. ברגע שיהיה לי את הנוסח המתוקן, אני גם אתן לכולם. בכל אופן, מבחינתי אני מעלה את זה להצבעה. כלומר, לא עשיתי שום דבר אלא בסך הכול לא העליתי את זה להצבעה ועכשיו אני מעלה את זה להצבעה.
<משה גפני:>
מי התורם של תגלית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתמול הם נתנו כאן שמות שאני לא מכיר. אראל יודע את השמות.

<אלעזר שטרן:>
אני יכול להגיד לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נקיים דיון. רק תגיד לו את השמות.

<עפר שלח:>
אדלסון, שוסטרמן. היו כאן שמות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברונפמן, אני חושב.

<משה גפני:>
יכול להיות שיש שם תורמים שתורמים גם למפלגות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין לי מושג.

<ראובן ריבלין:>
לא יעלה על הדעת.

<סתיו שפיר:>
כן. התורם הגדול ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפי מיטב הבנתי גם אחד התורמים הגדולים של יאיר לפיד ואולי עפר שלח יוכל לתקן אותי.

<עפר שלח:>
ממש לא.

<סתיו שפיר:>
כך נשמע אתמול בדיון.

<ראובן ריבלין:>
מה שחשוב הוא מה המוסדות. תגלית הוא חשוב ביותר ובואו נצביע. מי שלא רוצה, מצביע נגד.

<משה גפני:>
חשוב לי לדעת אם הוא תורם ללפיד. מעניין אותי.

<ראובן ריבלין:>
אתה צודק.

<עליזה לביא:>
גפני, זה התחיל ב-יש עתיד? תגלית קיים כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה צעירים השתתפו בזה.

<ראובן ריבלין:>
נתווכח אחרי ההצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד אישור פנייה מספר 220 ו-221?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

פניות מספר 220 ו-221 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו.

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. רביזיה.

<משה גפני:>
אני אפעל באופן עצמאי.

<ראובן ריבלין:>
אני הולך לישיבת ועדת המזון ואחר כך אחזור.

<אלעזר שטרן:>
אני יכול להסיר רביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטח שאתה יכול.

<אלעזר שטרן:>
אולי זה יעזור קצת. על החטיבה להתיישבות. אני מסיר את הרביזיה.

<ראובן ריבלין:>
אתה היחיד שהגיש רביזיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<חמד עמאר:>
הוא היחיד. כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יודע. אני לא זוכר מי עוד הגיש רביזיה.
<חמד עמאר:>
חוץ ממנו, אף אחד לא הגיש.

<ראובן ריבלין:>
אם אין רביזיה, זה אושר.

<סתיו שפיר:>
אנחנו הגשנו.

<יעקב ליצמן:>
אני מגיש רביזיה.

<סתיו שפיר:>
ואנחנו מצטרפים, אבל הגשנו גם קודם. עוד לא הייתה הצבעה.

<משה גפני:>
הייתה הצבעה. על הרביזיה לא הייתה הצבעה.

<סתיו שפיר:>
מאז הדיון לא הייתה הצבעה. יש עתיד התנגדו. אתם לא מתנגדים יותר? חשבתי שאתם כן תומכים בהתנחלויות.

<עליזה לביא:>
לפחות להיום.

<סתיו שפיר:>
אז מה הטעם שיאיר לפיד אומר שהוא רוצה משא ומתן?

<משה גפני:>
סתיו, את צריכה לקרוא את מה שקורה כאן בחלל האוויר. הם לא התנגדו להתנחלויות. הם מתנגדים לזה שלא עובר הנושא של תגלית, שניסן לא מביא את זה. אני הולך לבדוק. ברגע שנגמר ויש אישור, נושא ההתנחלות לא קשור אליהם. הם מנסים להיעשות כאלה שמאלנים, אבל הם לא כאלה.

<סתיו שפיר:>
השאלה מה הם.

<משה גפני:>
הם בימין. הם תומכים בהתנחלויות.
<סתיו שפיר:>
למה לעשות הצגה?

<חמד עמאר:>
ברגע שעוברת הפנייה בקשר ליחידה להתיישבות, אני מוריד אתה הרביזיה שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההתיישבות, עוד לא. לפני הרביזיות, בואו נלך על עוד העברה.

פנייה מספר 322.

<סתיו שפיר:>
רגע, אני לא מבינה. עושים הצבעה על ההתיישבות או לא עושים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט. הצבעה הייתה. צריך להצביע על הרביזיה.

<סתיו שפיר:>
לא הייתה הצבעה.

<אלעזר שטרן:>
על ההתיישבות אתה יכול לעשות הצבעה.

<סתיו שפיר:>
לא הייתה הצבעה. אתם הפסקתם את הישיבה באמצע כדי ללכת להתפלל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הישיבה היום התחילה ב-11:00.

<סתיו שפיר:>
תגידו שהיה בבוקר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש הרבה דברים שהספקנו. אני לא רוצה להגיד לך כמה הספקנו.

<סתיו שפיר:>
כשאנחנו היינו תקועים בכביש 443. נקים ועדת חקירה שתבדוק למה הפקק הזה היה בבוקר.

<חמד עמאר:>
אמרת שההצבעה על יחידת ההתיישבות תהיה ב-11:40.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. עוד חמש דקות. עזוב את השעון הזה. הוא לא מדויק.

<יעקב ליצמן:>
המדינה לא מדויקת, השעון לא מדויק, שום דבר לא מדויק. הסכומים שכתובים כאן לא מדויקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנייה מספר 322.

<יעקב ליצמן:>
אתם צריכים לבקש תוספת שכר בגין מה שאתם עוברים כאן.

<דורון סמיש:>
לא, לא מדובר על תוספת שכר. מדובר על החלטה שעברה ב-30 ביוני 2013 בנוגע למטה היישום בנציבות שירות המדינה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. הפנייה הזאת מתקצבת בהתאם להחלטת הממשלה כחמישה תקנים ליישום ההחלטה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

פנייה מספר 322 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפנייה אושרה.

<משה גפני:>
ניסן, לא הבנתי. לא דובר שקודם יבוא הכסף לתלמידי חו"ל ורק אחר כך הנושא של תגלית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מעט אני אסביר לך.

<משה גפני:>
למה היית צריך להיכנע להם? אתה יותר חזק מהם. אנחנו נתנו לך תמיכה.

<יעקב ליצמן:>
אגף התקציבים הולך לבקר ב-יד ושם.

<משה גפני:>
אנחנו נתנו לו תמיכה. במקום את יש עתיד, אנחנו נתנו לו תמיכה. למה נכנעת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נכנעתי. אני אסביר לך יותר מאוחר.

<משה גפני:>
בסדר. אני אדבר אתך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פניות מספר 323 ו-326.

<דורון סמיש:>
הפנייה התקציבית, כמו פניות קודמות, היא פניית סגירה של סוף שנה ומבצעת התאמות בכל תקנות השכר כפי שהסברנו בפניות הקודמות בסעיף 05 ו-04. מועברים כאן כ-134 מיליון שקלים בתקנות השכר בסעיף 08 שהוא סעיף משרד המשפטים. הסעיף מתקצב גם את משרד המשפטים, גם את הנהלת בתי המשפט, גם את בתי הדין הרבניים וגם את רשות האכיפה והגבייה.

<משה גפני:>
מה קרה שהתחלתם לתקצב את בתי הדין הרבניים?

<דורון סמיש:>
הפנייה גם עושה שינויים בתקציב הקניות שעיקרם 23 מיליון שקלים לתקציב התפעול של הנהלת בתי המשפט על מנת להתאים את תאריך ההתקשרויות לשנה קלנדרית, עשרים מיליון לסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית – אלה שני גופים שמתוקצבים בהתאם לביצוע בפועל, הם נותנים ייצוג משפטי לזכאים ובמידה ובשנה מסוימת מגיעים יותר מיוצגים, צריך לתגבר אותם.
<יעקב ליצמן:>
מי קובע זכאות?

<דורון סמיש:>
החוק. חוק הסנגוריה הציבורית.

<יעקב ליצמן:>
מה זה החוק? מי אומר שנאשם איקס זכאי?

<דורון סמיש:>
מי שחושב שהוא זכאי, ניגש לסיוע המשפטי, הסיוע המשפטי בודק את העמידה שלו בתנאי החוק. כנ"ל לגבי הסנגוריה הציבורית. במידה והוא זכאי, מוצמד לו עורך דין לטובת ייצוג בהליך. יש לציין שחלק מהזכאויות אינן על בסיס הכנסה אלא לדוגמה במקרה של אסירים שיש כנגדם מעצר, הם אוטומטית זכאים אם מבקשים עונש מאסר עבורם וזאת על מנת לא לעכב את ההליך ולא להשאיר את העצור עצור יותר מדי זמן.

כמו כן יש כאן תקצוב של 4.8 מיליון לבתי הדין הרבניים שעיקרם פיתוח בתי הדין, עלויות אבטחה של בתי הדין שעלו בשנה האחרונה. יש כאן שבעה מיליון שקלים להרחבת בית משפט השלום בירושלים. מדובר על אלף מטרים ששוכרים בבניין מגרש הרוסים ויש מצוקת מקום קיצונית. נמצא נכס מעבר לכביש ונרכשו שם משרדים בהיקף של אלף מטרים.

אלה עיקרי הפנייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שאתם עושים בפיתוח בירושלים? הוא נשאר איך שהוא נראה?

<דורון סמיש:>
יש כרגע דיונים בנוגע לבחינת אפשרות לבנות בית משפט חדש. מדובר בפרויקט עם עלויות תקציביות מאוד מאוד נרחבות וכרגע זה בדיונים. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק את ההערכות ואת היכולות התקציביות. כן מודעים למצוקה בירושלים ומנסים למצוא לה פתרון.

<משה גפני:>
מה זה פיתוח בתי הדין? באיזה בתי דין מדובר?

<דורון סמיש:>
נמצא כאן סמנכ"ל בתי הדין הרבניים והוא יכול להתייחס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמואל יוסף, אם אתה יכול להתייחס. ראשית, אנחנו מברכים אותך על השתתפותך. אני חושב שזאת פעם ראשונה שאתה אצלנו. אם תוכל להסביר בתמציתיות.

<שמואל יוסף:>
הכסף מיועד לרכישה חד פעמית של ציוד ומעבר לבתי דין חדשים. המעבר מתבצע לבית הדין טבריה, בית הדין הגדול לערעורים, בית הדין אשקלון, בית הדין ירושלים. כל בתי הדין האלה עוברים לבתי דין חדשים בתוך שלושה-ארבעה חודשים.

<משה גפני:>
מה עם חיפה?

<שמואל יוסף:>
בית הדין מוכן אבל הבעיה היא בנביעת מים תת קרקעית במרתף וכרגע יחד עם הדיור הממשלתי מנסים למצוא פתרון לבעיה. ברגע שהבעיה תיפתר, אנחנו נעבור.

<יעקב ליצמן:>
למה הם צריכים להיות במרתף?

<שמואל יוסף:>
לא צריכים להיות במרתף. הבניין הוא בן ארבע קומות כאשר יש קומת מרתף וקומת המרתף נועדה לנושא של תא מעצר, לכל מיני דברים שהם לא הדברים העיקריים. פעילות בית הדין מתבצעת רק בקומות העליונות.

<משה גפני:>
אני מכיר את הבעיה הזאת שאומרים שהבעיה עומדת להיפתר, אני מכיר את זה כבר כמה שנים. הנחל שעובר שם הוא לא נחל אכזב. זה נחל שהיה עת ליצמן היה יושב ראש ועדת הכספים, כשאני הייתי וכשאחרים היו. זה כל הזמן כך. בבית משפט היה יכול לקרות דבר כזה? בית משפט שעובר מתחתיו נחל? אמנם קומה לא קריטית, אבל יכול להיות דבר כזה? אתם דואגים לבתי הדין במשרד האוצר?
<דורון סמיש:>
אנחנו דואגים בתיאום מלא עם בתי הדין.

<משה גפני:>
מה תיאום מלא? תיאום מלא שנשוט שם עם חסקה? איזה תיאום יכול להיות כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו נקיים על זה דיון נפרד אליו נזמין גם את הנהלת בתי המשפט וגם את הנהלת בתי הדין.

<דורון סמיש:>
הנהלת בתי המשפט נמצאת כאן. חיה עזו מהנהלת בתי המשפט נמצאת כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה הנהלה? אני מדבר על דרגים גבוהים. מה תפקידך בכוח?

<חיה עזו:>
תקציבנית של הנהלת בתי המשפט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני ארצה גם אותך, אבל גם מישהו מעליך כי האפליה הזאת קיימת. מאחר ובתי הדין נמצאים במשרד המשפטים והמטרה המרכזית בגינה הם עברו לשם, כי המדינה הכירה בבתי הדין כחלק ממערכת המשפט, ואנחנו תמכנו מאוד שזה יהיה מכובד, שיהיה כבוד ושיהיה מחשוב. תמכנו בכל זה אבל בו זמנית היו הבנות שבתי הדין עוברים לרמה כזאת אבל בתי הדין נשארו בשלפריות ואני אפילו לא בטוח שבמחשוב יש התקדמות. היה לנו איזה סיכום שכל שנה יבוא תקציב כלשהו. אנחנו נקיים על זה דיון רחב ונפרד.

<דורון סמיש:>
אדוני היושב ראש, אני יכול להתייחס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא.

<משה גפני:>
צריך להביא את שרת המשפטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אני אומר. אנחנו נקיים על זה דיון. אם לא נתקדם, גם בתי המשפט לא יוכלו לקבל וזה דבר בו אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שהם יתקדמו ביחד. לכן אני אומר, אנחנו נעביר את הפנייה הזאת עכשיו אבל נקיים דיון. להבא, אם באמת לא תהיה מסגרת תכנית אמיתית איך מביאים גם את בתי הדין לרמה מכובדת שתהיה, שלא תהיה בושה גם מבחינת המבנים וגם מבחינת המחשוב, לא תהיה לנו ברירה ונצטרך לנקוט בצעדים שאנחנו לא אוהבים לנקוט בהם. נקיים כאן דיון מקיף ואני אזמין את שרת המשפטים. אתה צודק. זאת האחריות שלה. אם היא לא רוצה, שתגיד שהיא לא רוצה את זה במשרד שלה, אבל הם ביקשו ואמרו ההפך וזאת הייתה המטרה העיקרית. לא יכול להיות שיעבירו אליהם וזה יהיה בן חורג.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור פניות 323 ו-326?

הצבעה

בעד – רוב חברי הכנסת הנוכחים

פניות מספר 323 ו-326 – אושרו

<יעקב ליצמן:>
רביזיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפניות אושרו. יש רביזיה.

מאחר ויש הרבה מאוד העברות וזה כמעט השבוע האחרון, אנחנו נמשיך היום ב-4:00 את ההעברות הכספיות וגם מחר ביטלנו את סדר היום, כך שנוכל להמשיך בהעברות הכספיות כדי שנוכל לסיים את כל ההעברות הכספיות.

<מיכל בירן:>
בזמן המליאה?

<טמיר כהן:>
יש אישור מהיושב ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלנו אישור מהיושב ראש.

<מיכל בירן:>
אבל זכותי להיות גם במליאה וגם כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם יש חוק שאת מעבירה או שאת צריכה לדבר.

<מיכל בירן:>
לא. אני רוצה לשמוע מה אומרים חברי הכנסת.

<סתיו שפיר:>
יש לנו היום נאומים בני דקה ואנחנו כולנו נואמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. בכל אופן, אפשר לבקש שאראל יהיה.

<מיכל בירן:>
אני בטוחה שגם אראל ירצה להיות במליאה.

<סתיו שפיר:>
לנו באופן אישי מאוד חשוב להיות כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. לכן נשמח שתהיו כאן ואני בטוח שתהיי כאן.

<סתיו שפיר:>
אני אמורה לדבר במליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב, אם יהיה לך חוק – אנחנו נמתין לך. מעבר לזה, יש לנו אישור להמשיך בישיבה.

<סתיו שפיר:>
תמתינו לי ולאנשי הסיעה שלי עד לפחות 5:00 כדי שנוכל לסיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. כאמור, יהיה המשך ב-4:00.

<סתיו שפיר:>
זה פשוט מדהים. ניסן, להתעלם שוב ושוב מבקשות של חברי הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע. אני מכיר את הבקשות.

<סתיו שפיר:>
אין כאן יועץ משפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מכיר את הבקשות ואני מכיר את הצרכים של המשרדים כדי שהמדינה תתנהל. בין זה לזה אנחנו עושים את זה. אמרתי, אם יהיה חוק שלך או הצעה לסדר שלך או משהו, אנחנו נמתין כולם עד שתגיעי.

<סתיו שפיר:>
אני אומרת לך עכשיו שאני, גם מיכל וגם אראל נואמים היום בשעה 4:00 במליאה ואנחנו שלושתנו מבקשים כחברי הוועדה שהדיון לא יתקיים בשעה 4:00.

<משה גפני:>
תעשה ישיבה ביום חמישי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. קיבלנו אישור.

<מיכל בירן:>
אפשר גם שמישהו ייתן לך אישור לעשות משהו בלתי חוקי אחר אבל זה לא אומר שזה בסדר.

<יעקב ליצמן:>
אני מציע שחברי האופוזיציה יפנו ביחד ליושב ראש הכנסת.

<מיכל בירן:>
רעיון מצוין. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז הישיבה תהיה ב-5:00. אם לא ב-4:00, אז ב-5:00.

<משה גפני:>
גם ב-5:00 יושבת המליאה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז יהיה ב-6:00. לא תרוויח מזה. אני רוצה להעביר את זה כי אני חושב שחשוב מאוד שהמשרדים יפעלו, בלי שאני יודע אפילו מה יש כאן.

<סתיו שפיר:>
זה אומר שגם אתה לא יודע מה יש כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אנחנו עוברים לרביזיות.

<משה גפני:>
אתה לא יכול להצביע.

<אחמד טיבי:>
האם אתה יכול להסביר לנו האם יש משהו דחוף מאוד שעוד היום צריך לגמור אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסבירו.

<אחמד טיבי:>
תעשה את זה ביום חמישי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה לעבור על הרביזיות ואחר כך נוכל לדבר.

<משה גפני:>
אתה לא יכול להצביע עכשיו כי יש ישיבת ועדה משותפת של ועדת הכספים עם ועדת הכלכלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא עכשיו.

<משה גפני:>
מתי? השר בנט נמצא שם. אתה לא יכול להצביע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני כן יכול להצביע.

<משה גפני:>
אתה לא יכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עשה לי טובה. אני יכול להצביע.

<משה גפני:>
יש ועדה משותפת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז יש ועדה משותפת. מה קרה? הם לא יכולים לקבוע את זה על הזמן שלנו.

<משה גפני:>
אתה לא יכול לעשות דבר כזה. אני חושב שזאת גם פגיעה בשר בנט.
<מיכל בירן:>
חוסר כבוד גדול.

<סתיו שפיר:>
חוסר כבוד כלפי הוועדה.

<משה גפני:>
כלפי הוועדה. כלפי השר בנט. הוא מופיע בוועדה משותפת.

<משה גפני:>
אולי במקום להצביע, תסביר לנו האם הסכסוך עם יש עתיד נמוג.

<מיכל בירן:>
בדקה הזאת הבית היהודי כבר לא מפלגה קיצונית, אבל נראה מה יקרה עד 4:00.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים על הרביזיות. פנייה מספר 347.

<טמיר כהן:>
החטיבה להתיישבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה?

<סתיו שפיר:>
אי אפשר להצביע על זה עכשיו. איפה היועץ המשפטי של הוועדה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד?

<סתיו שפיר:>
אני בעד הרביזיה. איפה היועץ המשפטי של הוועדה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – מיעוט

נגד – רוב

הרביזיה לא התקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<סתיו שפיר:>
אני שואלת איפה היועץ המשפטי של הוועדה.

<אחמד טיבי:>
כמה בעד וכמה נגד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש רוב גדול.

<סתיו שפיר:>
איפה היועץ המשפטי של הוועדה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד – 4

<סתיו שפיר:>
חמישה.

<מיכל בירן:>
תעשה הצבעה שמית.

<סתיו שפיר:>
כן, הצבעה שמית בבקשה.

<אחמד טיבי:>
הצבעה שמית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד שיביאו את השמות, נמשיך.

<מיכל בירן:>
זה בסדר. אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

<סתיו שפיר:>
לא צריך להצביע כשאין יועץ משפטי בוועדה שאומר אם אפשר או אי אפשר להצביע כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תקריא.

<טמיר כהן:>

רוברט אילטוב.

<רוברט אילטוב:>
נגד הרביזיה.

<טמיר כהן:>
חמד עמאר.

<חמד עמאר:>
נגד.

<טמיר כהן:>
גילה גמליאל. איננה.

<שמעון אוחיון:>
אני במקומה. נגד.

<סתיו שפיר:>
אתה יודע על מה מצביעים?

<שמעון אוחיון:>
בוודאי.

<חמד עמאר:>
הוא יושב כאן מ-11. הוא יודע.

<טמיר כהן:>
רובי ריבלין. לא כאן.

בועז טופורובסקי.

<בועז טופורובסקי:>
נגד.

<טמיר כהן:>
עפר שלח.

<עפר שלח:>
נגד.

<טמיר כהן:>
קארין אלהרר.

<סתיו שפיר:>
כשאין כבוד, לא לחוק ולא לתקנון ולא לציבור, זה המצב.

<טמיר כהן:>
עליזה לביא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נגד.

<משה גפני:>
מה נגד? אתה אומר לה מה להצביע? היא יודעת.

<יעקב ליצמן:>
אסור להדריך עדים.

<טמיר כהן:>
זבולון קלפא.

<זבולון קלפה:>
נגד.

<טמיר כהן:>
אלעזר שטרן.

<אלעזר שטרן:>
נגד.

<טמיר כהן:>
אראל מרגלית. לא נמצא.

<מיכל בירן:>
אני מחליפה אותו. אני בעד.

<טמיר כהן:>
סתיו שפיר.

<סתיו שפיר:>
בעד.

<טמיר כהן:>
יצחק כהן. אתה מחליף אותו? משולם נהרי מחליף את יצחק כהן.

<משולם נהרי:>
בעד.

<טמיר כהן:>
יעקב ליצמן.

<יעקב ליצמן:>
בעד.

<טמיר כהן:>
זהבה גלאון. לא נמצאת.

אחמד טיבי.

<אחמד טיבי:>
בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשעה נגד הרביזיה. חמישה בעד. הרביזיה נפלה.

<משה גפני:>
מה עפר שלח הצביע?

<קריאה:>
נגד הרביזיה.

<אחמד טיבי:>
אלה שקראו לי לבוא להצביע, מה הם הצביעו? קראו לי להצביע נגד ההתנחלות והצביעו עם ההתנחלות.
<מיכל בירן:>
יש עתיד מבלבלים בין יש לעשות משהו לבין לדבר על משהו. צריך לעשות סדר בדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה על פנייה מספר 256.

<חמד עמאר:>
אני הסרתי את כל ההסתייגויות שלי.

<טמיר כהן:>
רשות המסים.

<רוברט אילטוב:>
ניסן, אני מוריד את הרביזיה שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נשאיר את זה למחר.

<טמיר כהן:>
חקלאות. פנייה מספר 311.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד החקלאות, רביזיה על פנייה מספר 311. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – מיעוט

נגד – 9
הרביזיה על פנייה מספר 311 לא התקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
שיכון. פנייה מספר 318.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רביזיה על פנייה מספר 318, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הרביזיה – מיעוט

נגד – רוב
הרביזיה על פנייה 318 לא התקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<מיכל בירן:>
שאלת כל כך מהר ולא הספקתי להצביע בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מצביעים שוב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מספר 318 לא התקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<טמיר כהן:>
פניות מספר 319 ו-320, משרד הפנים.

<חמד עמאר:>
אני מסיר את הרביזיה.

<טמיר כהן:>
משרד החינוך, פנייה מספר 344. את הרביזיה הגישו חמד עמאר ורוברט אילטוב.

<רוברט אילטוב:>
אני מסיר אותה.

<חמד עמאר:>
גם אני.

<טמיר כהן:>
אנחנו חוזרים לפנייה מספר 220 ו-221, תגלית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב
הרביזיה על פניות מספר 220 ו-221 לא התקבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרביזיה נפלה.

<משה גפני:>
אין כאן יועץ משפטי או יועצת משפטית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא שאל את היועצים המשפטיים. מה אמרו?

<קריאה:>
הם בדקו את התקנון וזה בסדר. ועדה משותפת, זה בסדר וגם בזמן המליאה.

<משה גפני:>
עם מי בדקת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עם אייל ושלומית.

<טמיר כהן:>
הייתה שאלה של אלעזר לגבי רשימת הישובים. הרשימה הגיעה בשבוע שעבר. מצאנו את הרשימה וגם העברנו אותה אליך בתשובות של שבוע שעבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור. אני מזכיר לכולם שאנחנו מתכנסים שוב בשעה 16:00 ומחדשים את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים