PAGE
100
ועדת הכספים
17/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בטבת התשע"ד (17 בדצמבר 2013), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 17/12/2013
שינויים בתקציב לשנת 2013
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
זבולון קלפה – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב
קארין אלהרר
מיכל בירן
גילה גמליאל
משה גפני
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
יצחק כהן
עליזה לביא
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
משולם נהרי
חמד עמאר
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
שמעון אוחיון
יצחק וקנין
שמעון סולומון
מוזמנים
¶
>
אייל הררי - סמנכ"ל בכיר למינהל, רשות המסים, משרד האוצר
ברוך הינברגר - סמנכ"ל תוכנה וטכנולוגיות, רשות המסים, משרד האוצר
דרורית שטיינמץ - מנהלת אגף התקציבים, משרד ראש הממשלה
משה שגיא - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
נועם שטרן - אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר
צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר
דורון סמיש - רפרנט משפטים, אגף התקציבים, משרד האוצר
מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר
שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - רפרנט מקרקעין ותכנון, אגף התקציבים, משרד האוצר
יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
שירלי באבד - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
אליאן רובנוביץ' - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת
דוד שטיינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה
אופיר להב - מנהל אגף התקציבים, תכנון ומחקר, המשרד לקליטת העלייה
טובה חלפין - ראש תחום תקצי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
חיה עזו - מנהלת בכירה, תחום תקציבים, הנהלת בתי המשפט
שמואל יוסף - סמנכ"ל בכיר, בתי הדין הרבניים
שמעון רוקח - מנהל אגף הביטחון, בתי הדין הרבניים
שלומית נקש - מנהלת חטיבת תקצוב ובקרה, החטיבה להתיישבות
חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים
צבי קסלר - לוביסט, לשכת רואי חשבון
אבי וולף - יועץ ליושב ראש הוועדה
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. יש לנו העברה מהישיבה הקודמת שהסבירו אותה אבל לא הצבענו עליה.
העברות מספר 347, 348 ו-349.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי כאן סיכום עם השר, אבל כרגע לא עמדו בו. אני מקווה שעד סוף הישיבה זה יסוכם. הוא צריך להעביר לי את המכתב. נשלח אלי מכתב אבל זה לא המכתב שאני רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אסביר לך עוד מעט. זה לא מה שאתה רצית והוא לא חתום על ידי השר. אני מקווה שזה יגיע כי עכשיו גם עפר מדבר אתו.
אנחנו מצביעים. מי בעד?
אלעזר שטרן
¶
אני אשתדל לעזור. אני קודם שאלתי את רוברט. הגופים האלה, החטיבה להתיישבות, יש לי שאלה לגביהם. הנושא של הבקרה שלהם, ואני אשאל את אותו הדבר גם על הקרן הקיימת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי הצעה יותר טובה. אני אזמן ישיבה נפרדת בלי קשר להעברות כספיות על הנושא של החטיבה, נלמד אותו ונבין את הכול, כמו עשינו לגבי כל מיני גופים אחרים. נזמין אותם לישיבה נפרדת כדי להבין את כל המהלך הזה, את הבקרות ואת הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. מי בעד אישור העברות מספר 347, 348 ו-349? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
העברות מספר 347, 348 ו-349 אושרו.
טמיר כהן
¶
מה שהיה לכם עכשיו, היה שאריות מישיבה קודמת. אנחנו מתחילים עכשיו בחוברת הגדולה.
פנייה מספר 120.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב שתי משרות ללשכת הרבנים הראשיים, לאור מינוי רבנים חדשים. בבדיקה שערכה הנציבות, היא החליטה להקביל את תנאי הלשכה שלהם לתנאי לשכת סגן שר ממשלתי. זה אומר תוספת של אדם אחד בלשכה לכל רב ראשי.
צחי דוד
¶
הלשכה הייתה יותר קטנה. הנציבות אמרה שצריך להקביל אותם לסגן שר ולכן נוסף אדם נוסף לכל לשכה.
חמד עמאר
¶
אני רוצה להעיר. אתה יודע שרק ראש העדה הדרוזית, אין לו שום מעמד? לכולם יש את המעמד, גם למוסלמי, גם ליהודי, גם לנוצרי דרך הכנסייה אבל רק לדרוזי אין מעמד. אין תקציב, אין רכב, אין תנאים כלשהם. לכן גם בנושא הזה אני מבקש שתיקחו את זה בחשבון וגם את נושא ראש העדה הדרוזית להביא דרך המשרד הרלוונטי.
אלעזר שטרן
¶
ההסבר הזה על הרבנים לא מקובל עלי. רבנות ששמה רגליים כמו לדוגמה לחוג צהר, למה אני צריך להוסיף להם כסף? זה חוק שהממשלה העבירה. להוסיף שם כוח אדם כשהם לא נותנים את השירות המינימלי? וניסן, אתה יודע, בהקשר הזה אנחנו ראינו את הדברים יחד. אני לא מבין למה צריך להוסיף להם. מה קרה פתאום ברבנות? אולי רק צריך להוריד דברים ולפשט אותם?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש שני רבנים והנציבות החליטה שמקבילים אותם לדרגה של סגן שר ולכן כל אחד צריך לקבל ראש לשכה במקום אחד משותף לשניהם. בואו נלך לקראתם ואולי יצא מזה משהו. יש ניצנים של דברים טובים.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אני אומר לך דבר אחד. אני ממשיך למרות שאני לא בטוח שנכון מה שאומר חבר הכנסת נהרי שהם רק התחילו ואתן להם כאילו להתחיל. בסדר. בוא נראה.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה לביצוע שינויים פנימיים במשרד הקליטה בהתאם לסדרי עדיפויות של המשרד, ביניהם תקצוב מרכז מוקדי השמה בתעסוקה ומרכז לאמנים עולים, ביניהם גם תקצוב הפרויקט הלאומי האתיופי בשלושה מיליון שקלים, תקצוב פעולות לעידוד עלייה במסגרת גרעיני צבר במיליון ו-800 אלף שקלים וכן תקצוב השתתפות במשרד הביטחון בנושא פעולות הכנה לצה"ל במסגרת תכנית החומש. הסעיף האחרון, אין בו העברה אבל יש הכנה לקראת כך שמשרד הביטחון יוכל להעביר ישירות למשרד הקליטה.
גיא הרמתי
¶
לא, לא באופן משמעותי. התשלומים לסל קליטה הם לפי חוק ולא לפי התקציב. התקציב הוא תוצאתי. בתחילת השנה או בעת בניית התקציב, משרד הקליטה אומד לפי מספר העולים ומאיזה מקומות הם הגיעו את התקציב הדרוש לו. בסוף השנה, בהתאם לביצוע בפועל יכול להיות שיש עודפים. כאן יש קצת עודפים ולכן הם מועברים לצורך הדברים הגמישים יותר שאותם הזכרתי.
גיא הרמתי
¶
לא ידוע לי ואני חושב שלא הקטינו את תקציבים, בטח לא מתוך סל קליטה כי סל קליטה הוא לפי חוק לכן צריך לשנות את החוק בשביל זה.
גיא הרמתי
¶
אני לא יודע לגבי החלוקה הפנימית בתוך משרד הקליטה, אבל סך תקציב משרד הקליטה גדל וכך הפעילויות והעברות לעולים.
אלעזר שטרן
¶
יש לי שאלה. אנחנו לא העברנו לגרעיני צבר, שזה דבר מאוד חשוב? ניסן או טמיר, אתם אולי זוכרים? גרעיני צבר היו כאן על השולחן. אני מאוד בעד הגרעינים האלה. אלה גרעינים של בני ישראלים, בני מהגרים. למיטב זיכרוני אנחנו העברנו למשרד התפוצות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 239 אושרה.
אופיר להב
¶
מדובר על תשעה מיליון שקלים שעוברים למשרד הקליטה, בהתאם להחלטת ממשלה בנושא מינהל הסטודנטים. זה יישום החלטת ממשלה מיולי 2012 לפיה ה-ות"ת משתתף במימון של מלגות הקיום לסטודנטים בעיקר מאתיופיה במשרד הקליטה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 254 ו-255 אושרו.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להעברת מיליון ו-400 אלף שקלים ממשרד הרווחה למשרד הפנים וזאת במסגרת רפורמה שמשרד הרווחה מקדם בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות. הכסף מיועד לייעוץ ארגוני ללשכות הרווחה שמבוצע דרך משרד הפנים.
משולם נהרי
¶
משרד הרווחה בתקופה האחרונה טען שהוא במצוקה קשה ואין להם כסף ולכן נאלץ לקחת כסף מישיבות של הנושרים ולהעביר לקהילה, אבל הנה כאן אני רואה נדיבות לב ויש למשרד כסף להעביר ולעשות כל מיני פעולות. שמונה מיליון שם, לא היה להם מהיכן לקחת והחליטו באופן שרירותי תוך סיכון המוסדות וקיום הישיבות של הנושרים, אלה שהולכים לסמים והולכים לרחוב, לקחו את הכסף משם והעבירו אותו לקהילה. הנה יש להם כסף. לכן אני חושב שלא כדאי להביא את זה להצבעה אלא צריך לבקש הבהרות ממשרד הרווחה ולהביא את זה להצבעה בשלב יותר מאוחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מקבל את דבריך בהבדל אחד, שאתה פנית אלי ואני פניתי אל השר ושאלתי אותו. אמר לי השר שהוא מעביר 240 במקום 400 על פי בקשה של ראשי הערים החרדיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר מה השר אמר. ראשי הערים החרדיות אמרו שהם מבקשים שחלק מהדברים יינתן להם כדי להפעיל את זה ולא רק תקנים, והוא עשה את זה. כלומר, הוא לא קיצץ כלום אלא פיצל את זה על פי בקשת ראשי הערים החרדיות. זה אמור לגבי אלעד. יש מהפך בין ראשי הערים החרדיות ומסתכלים על הדברים באופן מעט שונה מכפי שהיה קודם לכן.
משולם נהרי
¶
אני אפתיע אותך. בעקבות דבריך שוב פניתי אליו, פניתי לראשי רשויות וקיבלתי מהם מכתב שאומר שזה לא נכון, שהם ביקשו שזה לא יהיה על חשבון דברים אחרים. בדוח שמידט יש תקציב לקהילה, אז תן גם לרשויות.
משולם נהרי
¶
הם ביקשו ממנו שכמו שיש תקציב לדוח שמידט בקהילה, תן גם לרשויות האלה, כי למה אתה מפלה בין רשות לרשות?
משולם נהרי
¶
אסור לנו לפגוע בילדים האלה שהמדינה ביקשה להקים את המוסדות האלה ולהציל אותם. עכשיו זה הולך לפגוע במוסדות האלה כי הם לא יוכלו להתקיים. אתה לא יכול לקצץ בתקנה 40 אחוזים בבסיס. אתה לוקח כסף בסיסי, תקנה שיש בה כסף בבסיס ואתה הולך ועושה מצוות ומעשים טובים. עם כל הכבוד, אתה לא יכול לעשות דבר כזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. אני מכיר את השר. בפעם הקודמת היה עניין כזה, עניין דומה, הוא מיוזמתו טיפל בלי קשר למה שהצבענו ולא היינו צריכים להפעיל עליו לחצים. הוא חם לנושא הזה. אם הוא אמר לך שהוא ישב ויטפל, הוא ישב ויטפל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מציע שנעצור. עוד מעט יהיו לנו העברות של 149 מיליון שקלים לרווחה ושם זה קצת יותר לוחץ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השר אמר לי מה שאמר. אם אתה אומר שהוא נתן הוראה לבדוק את זה, הניסיון הקודם שלנו אתו היה שהוא בדק ומשך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה תופס משהו שהוא לא בעניין. יהיו לנו העברות אמיתיות ולא משהו שהוא לטובת הרווחה.
משולם נהרי
¶
אתה יודע מה זה התלמידים האלה. אל תיתן את ידך לדבר כזה. זה משהו שרירותי ואני לא רוצה להתבטא בצורה יותר חריפה. לא עושים דבר כזה, במיוחד כאשר מדברים על נוער נושר, מדברים על נוער שהוא חסר אונים, שצריך להציל אותו, שאנחנו יושבים כל היום ומדברים רק על הנושא הזה. אי אפשר לפגוע בהם, אי אפשר להכות אותם. זה מה שחסר למשרד הרווחה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא. אם אתה תגיש רביזיה, אז לא עשינו כלום. אני אגיש רביזיה ונשתכנע. אני לא אסיר אותה לפני שאני אדבר אתך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבטיח לך שאני לא אמשוך. אני לא אוותר על הרביזיה לפני שאני אדבר אתך.
אנחנו מצביעים על פניות מספר 256 ו257. מי בעד?
רגע, סליחה, אני לא יכול להצביע בעד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא משנה. אנחנו נצביע שוב. מי בעד. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנע – 1
פניות מספר 256 ו-257 אושרו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני נמנע ואני מגיש רביזיה. אני לא אסיר אותה לפני שאני אדבר אתך. מי הרפרנט שהציג את הפנייה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה תעביר ללשכת השר שזה אושר אבל יש רביזיה בהקשר למה שהשר לשעבר דיבר אתו ובהקשר לשיחה שלי אתו. תחזרו אלי עם תשובה.
רוברט אילטוב
¶
שאלת הבהרה. כל פעם אומרים שאם הצבעת בעד, אתה לא יכול להגיש רביזיה. לדעתי, על פי התקנון, אפשר להגיש רביזיה ואני לא מבין למה הנוהל הזה נכנס כשהתקנון מאפשר. אם בן אדם הצביע בעד הרביזיה והוא חושב שיש צורך לדון עליה מחדש, יש לו את האפשרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הבנתי. אנחנו נעשה בדיקה עם היועץ המשפטי. זה היה כדי למנוע ספק.
פניות מספר 292 עד 294, 296, 297.
דורון סמיש
¶
הפנייה הזאת היא פנייה שמגיעה בכל סוף שנה, עת אנחנו מאזנים את כל הסעיפים בתקציב המדינה. שני הסעיפים העיקריים בפנייה זאת היא של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. רוב הכספים שמועברים בפנייה הזאת מיועדים להתאים את תקנות השכר בהתאם לביצוע בפועל. מה שקורה זה ששכר משולם לעובדים, לא משנה אם תוקצב במדויק או תוקצב בחסר או תוקצב בעודף. בהתאם לזה בסוף השנה אנחנו מסיטים מתקנות השכר השונות על מנת להתאים אותן לביצוע כדי שספר התקציב ישקף את העלויות המדויקות.
בנוסף לכך הפנייה מבצעת שינויים בתקציבי הקניות. בעיקר מדובר על 46 מיליון שקלים לתשלום בהתאם לפסק בורר בנוגע למערכת סחר חוץ ברשות המסים. מדובר על שלושים מיליון שקלים לתשלום מס הכנסה שלילי ברשות המסים בהתאם לביצוע בפועל. ב-12 וחצי מיליון לתשלום פסק דין באפוטרופוס לנכסי נפקדים. בעשרה מיליון שקלים לצורך הקמת המסלקה הפנסיונית באגף שוק ההון שמאפשרת העברת מידע בין גופי שוק ההון השונים. עשרים מיליון שקלים לתשלום רישיונות מחשוב של רשות המסים, שע"ם.
דורון סמיש
¶
כן. הסיב שכאן יש שני משרדים היא בגלל שבמשרד אחד היה עודף ובמשרד שני היה חוסר. לכן העברנו ממשרד למשרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש שאלות? אין. אנחנו מצביעים. מי בעד אישור פניות מספר 292 עד 294, 296, 297?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 292 עד 294, 296, 297 אושרו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפניות אושרו.
הגיעה תשובה מהייעוץ המשפטי ואכן רוברט צודק. גם אם מישהו מצביע בעד, הוא רשאי להגיש רביזיה.
פניות מספר 299 ו-300.
טמיר כהן
¶
יש חוברת שנייה שהגיעה אתמול. זה לא הגיע אתמול. כל הפניות האלה, זאת החוברת שחולקה ביום רביעי.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להעביר 4.2 מיליון שקלים ממשרד החינוך למוסד לביטוח לאומי לצורך השתתפות בפרויקט של בניית מרכז לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים בירושלים. המרכז הזה הוא מרכז חינוכי והפרויקט הוא פרויקט משותף במימונו בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד החינוך. המוסד והמשרד משתתפים ביחד במימון הקמת בית ספר לחינוך מיוחד בירושלים.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להוספת ארבעה תקני כוח אדם לרשות לזכויות ניצולי השואה על מנת לשפר את השירות. העובדים צריכים לעבוד במחלקות השונות בהתאם לעומס הקיים במחלקות ובכך להקל.
גיא הרמתי
¶
זאת תוספת ממשרד האוצר לרשות לזכויות ניצולי השואה שהיא חלק ממשרד האוצר נכון להיום. מדובר בארבעה עובדים נוספים על מנת לשפר את השירות שניתן לניצולים.
גיא הרמתי
¶
הביקורת שהייתה בתקשורת על המשכורות לא נוגעת לרשות שעובדיה הם עובדי מדינה אלא לארגון חיצוני.
גיא הרמתי
¶
לא. יש רשות שהיא חלק ממשרד האוצר. היא לא ארגון. יש את הקרן לרווחת ניצולי השואה שזה נושא שונה לגמרי.
גיא הרמתי
¶
הארבעה שאנחנו מבקשים להוסיף כאן שייכים לרשות לזכויות ניצולי השואה שהיא של משרד האוצר, עובדי מדינה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר פנייה 309? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
פנייה מספר 309 אושרה.
ניר אמסל
¶
הפנייה נועדה לתגבור תקציב ההרשאה להתחייב של רשות המסים, של שירותי עיבוד ממוכנים שהם שירותי המחשוב של רשות המסים, ב-26 מיליוני שקלים עבור מספר פרויקטים ארוכי טווח בתחום המחשוב של רשות המסים.
ניר אמסל
¶
כן. יש מספר פרויקטים. לדוגמה, פרויקט DRP שזה פרויקט התאוששות מאסון. פרויקט VDI שזה וירטואל דסק טופ אינפרסטרקצ'ר. על המהות של הפרויקטים עצמם, נמצאים אתי כאן נציגים משע"מ שיכולים להסביר קצת יותר בפירוט על הפרויקטים עצמם. כמובן יש את פרויקט ה-BI, ביזנס אינטלג'נס.
ברוך הינברגר
¶
אני סגן מנהל שע"מ לתוכנה וטכנולוגיות. מדובר כאן על פרויקטים כדי גם לשמור על השרידות של רשות המסים בזמן אסון. הפרויקטים האלה אמורים לשפר גם את הביצועים ברשות המסים בנושא של איתור תיקים שיש בהם כסף שבהם כדאי להשקיע עבודה ולהוציא כסף מאותם נישומים – פרויקט ה-BI. פרויקט ה-DRP הוא כדי לשמור על שרידות המערכות במקרה של אסון, גם אסון של אירוע טבע, גם אסון ביטחוני של ירי טילים ודברים כאלה. הפרויקט השלישי בו מדובר הוא פרויקט VDI, פרויקט של וירטואל דסק טופ אינפרסטרקצ'ר שאמור להוזיל את העלויות של החלפת ציוד מסופים, מחשבים במערכת. זאת אומרת, הדסק טופ יהיה בשרתים בשע"מ - במקום בתחנת העבודה – שיאפשרו לעבוד מרחוק וכך לא צריך להחליף כל פעם את תחנות העבודה.
זבולון קלפה
¶
למשל, נזקי עמוד ענן לחקלאים. מאז עמוד ענן עברו לפחות איזה חודשיים ועד היום יש לא מעט אנשים – שום דבר. נזקי סופה של 1992 של חקלאים, אנחנו כבר ב-2013. אני לא מבין למה צריך עוד השקעה במיכון כי ממילא אתם לא נותנים את הכסף ולכן למה צריך?
ניר אמסל
¶
אדוני חבר הכנסת, אתה מערבב בין שירותי העיבוד הממוכנים לבין מס רכוש. דרך אגב, בהמשך יש פנייה עבור התקצוב הזה של מס רכוש, עבור נזקי עמוד ענן בין היתר. אין כל קשר לשירותי העיבוד הממוכנים. זה לא קשור בכלל לשירותי העיבוד הממוכנים.
ניר אמסל
¶
שיפור השירות שהוא מדבר עליו הוא שירות השיפור הישיר של רשות המסים מול הנישומים ומול העוסקים במס הכנסה ובמע"מ. אין כל קשר למס רכוש כאן. השירות במס רכוש, דרך אגב, ניתן פיצוי ואתה תראה את זה בפנייה נוספת בהמשך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. אנחנו נגיע ואז תסבירי.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 310 אושרה.
מעין נשר
¶
הפנייה נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות. השינויים נועדו בעיקרם להעביר שישה מיליון שקלים לתקצב מכרז למדריכים חקלאיים פרטיים.
מעין נשר
¶
אני אסביר בסוף. עוד 18 מיליון ו-225 אלפי שקלים לפיצויים בגין נזקי אסון טבע בהתאם לחוק נפגעי אסון טבע עבור האירועים שהתרחשו בחורף הקודם, אני מניחה שכולנו עוד זוכרים אותם. יש כאן – בזכות השאלה של חבר הכנסת שטרן – נשמט מההסבר – שלושה מיליון ו-900 אלף שקלים בהרשאה להתחייב למינהלת ההשקעות בחקלאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את אומרת שכאן אנחנו מעבירים כסף על נזקים שהיו לפני שנה. זאת אומרת, על הנזקים שיש השנה, שיחליטו שכן צריך לשלם, זה ייקח עוד שנה עד שישלמו? זאת המשמעות?
מעין נשר
¶
זה קצת פחות משנה. הנזקים שיש לחקלאות מתחלקים לכל מיני סוגים. יש נזק שנגרם ליבול עצמו, למשל הירקות קופאים בלילה ועל זה לחקלאי יש ביטוח והמדינה משלמת לסבסוד של הפרמיות מאה מיליון שקלים בשנה.
מעין נשר
¶
בסדר. חבר הכנסת בהחלט מדייק. זה משהו שהוא מקבל דרך תביעה של חברת הביטוח באופן מיידי. החקלאים כבר קיבלו בחורף שעבר, שבוע-שבועיים אחרי שנגרם להם הנזק, הם תבעו את הביטוח וקיבלו את הכסף.
נזקים מסוג נוסף זה נזק לתשתית החקלאית. גם זה נמצא בפוליסת ביטוח, תלוי איזה סוג של תשתית. אם זה מה שנקרא ההדליות או מערכת ההשקיה, גם זה מבוטח והוא יכול לתבוע את הביטוח ולקבל יחסית מהר.
מה שאנחנו משלמים מכוח החוק זה נזקים לקרקע חקלאית, לבאר, ליובל ניקוז וכאלה, שזה משהו שלוקח זמן לשלם אותו גם כי למדינה לוקח יותר זמן לשלם ולכן העדפנו להעביר הכול למודל ביטוחי, וגם כי לוקח זמן לאמוד את הנזקים. צריך לשלוח שמאים ולאמוד נזק של קרקע, זה משהו שלוקח זמן. צריך לאסוף את כל התביעות ואז לקבל החלטת ממשלה – מה שקרה בשבוע שעבר בקבינט החברתי כלכלי עומד לקבל תוקף של החלטת ממשלה – על זה שהמדינה מחליטה לתת כסף לפצות ואז אנחנו מגיעים אליכם עם הפנייה.
מדריכים חקלאיים פרטיים. המדינה מתקצבת תגבור למדריכים החקלאיים הקיימים שהם עובדי מדינה באמצעות מדריכים חקלאיים פרטיים.
מעין נשר
¶
הלוואי עלי התנאים שיש להם. אחלה משכורות. זה בצורה שהיא יותר גמישה כך שלחקלאים יהיה יותר קל להשתמש בהם וגם למשרד יהיה יותר קל לנהל את השעות, מה שהיום אנחנו יכולים לעשות באופן חלקי עם עובדי המדינה.
מיכל בירן
¶
זה ממש לא סביר. אחרי ההתחייבויות גם של משרד האוצר להתחיל לצמצם את ההעסקה של עובדי קבלן, את באה ואת אומרת לנו שמשהו שעד עכשיו היה בעיקר בהעסקה ישירה של מדריכים חקלאיים, עכשיו מכניסים עובדי קבלן? את לא היית רוצה להיות עובדת קבלן ולא הלוואי התנאים שלהם.
מעין נשר
¶
אני לא אומרת שזה במקום. לא באנו אליכם ואמרנו שאנחנו מפחיתים עשרים תקנים מיחידת ההדרכה החקלאית במשרד החקלאות ובמקומם מתקצבים מדריכים פרטיים. זה לא במקום אלא זה בנוסף ואלה לא עובדי קבלן אלא הם נכנסים כאן על סוג של חוזה מומחים. אם את תראי את המכרז, אני יכולה לשלוח לך אותו, צריך להיות להם ניסיון די רב בהדרכה חקלאית. הם מקבלים משכורות מאוד יפות והם עובדים פר שעות.
מיכל בירן
¶
ניסן, אפשר להביא את האנשים האלה ולשאול אם הם בסדר שהם עובדי קבלן? זה ממש נשמע לי לא סביר וזה גם בניגוד להתחייבויות המדינה לצמצם את התופעה הזאת.
מיכל בירן
¶
זה לא נשמע לי כמו יועצים מקצועיים. יש הרבה אנשים שעושים את זה בתוך המסגרת של המשרד. שוב, לפחות המינימום, בוא נחכה עם זה עד שבוע הבא, נביא נציגים של היועצים האלה ונשאל אם זה בסדר שהם עובדי קבלן.
חמד עמאר
¶
הוא נכנס עם חוזה ומקבל פי שלוש מעובד המדינה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו לא מדברים על עובדי קבלן מסכנים. אנחנו מדברים על יועצים. את יודעת מה זה יועץ חיצוני שבא ומייעץ למשרד ממשלתי?
מיכל בירן
¶
גם עובדי מיקור חוץ, גם עובדי מחשוב, העסקה קבלנית באשר היא. ניסן, תן לנו לפחות לראות את המכרז, לראות שהוא לא פוגעני ותדחה לשבוע הבא.
מעין נשר
¶
אני חושבת שיש חוסר הבנה של הסוגיה. קודם כל, מי שמועסק באמצעות מיקור חוץ במכרז על ידי המדינה, עובד קבלן, לשים אותו ביחד עם העובדים האלה, זה לא.
מעין נשר
¶
כרגע זה לא עובר לחטיבה. כשזה יעבור לחטיבה, יבוא צחי רפרנט החטיבה ויציג את זה. כרגע זה סכום שבעצם העברנו בוועדה לפני מספר שבועות לטובת פרויקט שיקום תשתיות במרחב הכפרי שזה בהתאם להסכמות בין משרדיות. הסכום הזה עובר לביצוע באמצעות החטיבה להתיישבות וכשהוא יעבור לחטיבה, זה יוצג בפנייה של החטיבה.
מעין נשר
¶
כרגע הוא נגרע מהיחידה לפיתוח הכפר במשרד החקלאות כי היא לא היחידה שהולכת לבצע את הפעילות. היא קיבלה את הכסף והיא יכולה להחליט או שהיא עושה את זה בעצמה מול המועצות האזוריות ומתקשרת אתן בחוזים בהם היא נותנת להן את הכסף והן לוקחות את הקבלנים לשיפוצים בעצמן, או שהיא נותנת את זה לחטיבה להתיישבות והחטיבה להתיישבות לוקחת את הקבלנים. היא החליטה שמתוך העשרים מיליון שהיא קיבלה, כ-15 מיליון עוברים לחטיבה. כרגע גרענו את הכסף מהיחידה אבל זה עדיין לא עובר לחטיבה אלא זה עובר לחטיבה בפנייה נפרדת.
מעין נשר
¶
פרויקט שיקום תשתיות בישוב הכפרי עלה כאן לדיון מספר פעמים. זה פרויקט שבעצם משרד החקלאות מוביל כבר זו השנה השלישית. יצאו בקול קורא עם חברה שמדרגת.
יצחק וקנין
¶
כל שנה. אני מכיר את זה ישר והפוך. הכסף הזה חולק על ידי משרד החקלאות. כנראה שעכשיו רוצים לנווט את הכסף הזה לכיוון אחר – אני אומר את זה באחריות מלאה –
יצחק וקנין
¶
בשנים האחרונות אני רואה את זה בהתיישבות העובדות, שאכן הכסף הזה בוצע על ידי משרד החקלאות ואז באמת פעלו בתשתיות ושינו תשתיות במרחב הכפרי. אני אומר לך שזה שהסיטו אותו לשם, זה מדליק נורה אדומה אצלי.
מעין נשר
¶
חבר הכנסת, אני מצטערת, אולי אתה לא מודע לכל הפרטים. גם בשנה שעברה וגם בשנה שלפניה מרבית הכסף הוצא באמצעות החטיבה להתיישבות. יש לנו רשימה שמפורסמת באתר. אני זוכרת את יכיני. יש ישובים מכל הארץ, בנגב, בגליל. גם הישובים שעכשיו מקבלים, הם בעיקרם בנגב ובגליל כמו מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית מרחבים. כולם מקבלים וזה לא שונה בשום צורה מהשנים הקודמות.
מעין נשר
¶
משרד החקלאות, עם כל הכבוד לו, ובאמת זה המשרד בו אני מטפלת, הוא קבלן ביצוע שמעדיף לתת לחטיבה לבצע כי היא עושה את זה יותר מהר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משרד החקלאות היום הוא בעיקר משרד רגולטורי ומתכנן. דבר עם השר והוא יגיד לך שזה מה שנשאר לו במשרד.
יצחק וקנין
¶
אצלי במועצה האזורית, בישוב שלי, בשנה שעברה ביצעו את הדבר הזה על ידי המועצות האזוריות שתקצבו אותן והן הוציאו את המכרזים וביצעו את העבודה. הן עשו הכול והן שילמו לקבלנים. המשרד העביר להן את הכסף. למה צריך להסיט את זה פעמיים בדרך?
מעין נשר
¶
כי למשרד, כשהוא עשה את זה בעצמו, פרויקט ממוצע לקח שלוש שנים וכשהחטיבה עושה את זה, זה לוקח חצי שנה. זה עניין של קצב. הם עושים את זה יותר מהר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מצביעים על פנייה מספר 311. העברה של החקלאות לנושא של מדריכים חקלאיים ופיצוי בגין נזקי אסון טבע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב חברי הכנסת הנוכחים
ראובן ריבלין
¶
אני מבין שיש עמדת קואליציה ואופוזיציה ויש עמדות מצפוניות של חבר הכנסת. אם לא מעבירים אחד, לא מעבירים את הכול. אדוני עשה בפעם האחרונה דבר נכון כי למה להתווכח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בינתיים אנחנו מתקדמים.
קארין, השר אומר לי שהוא חתם אישית על מכתב אלי, ואני מקבל הבוקר משהו בלי חתימה של השר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יכול להיות. יש משהו יותר טוב שאפשר להחזיר, אבל אני מניח שהם יצטערו על הרגע שנחזיר את ההוא במקום זה.
ראובן ריבלין
¶
מעכשיו כל דבר זה רביזיה. אני מצביע רביזיה כדי שלא יעבור שום דבר בלי שאחר עובר אלא אם כן יש הצדקה. אם כולנו הסכמנו שדבר לא צריך להעביר משום שהוא לא חברתי, הוא לא חוקתי, הוא דבר שלא מתקבל על הדעת, מקבל עלי לחלוטין, אבל אם יש רביזיה בהצבעות בעד, שזה מותר לפי התקנון, סימן שיש כאן איזשהו דבר.
מעין נשר
¶
פנייה נוספת של משרד החקלאות. הפעם זה תקציב התפעול והשכר של משרד החקלאות. הפנייה נועדה לבצע שינוי בין תקנות השכר של משרד החקלאות. כמו שהסביר חברי קודם, השכר מתוקצב בתחילת השנה. אנחנו יודעים פחות או יותר להעריך מה יהיה תקציב השכר אבל אנחנו לא בטוחים כמה ילך לתקני רכב וכמה ילך לשעות נוספות ואז בסוף השנה צריך לאזן את זה בהתאם לביצוע בפועל וזה מה שאני עושה כאן.
הדבר השני, מימון פעולות מקצועיות במשרד ובמינהל המחקר החקלאי כגון סקר סיכונים בתחום הניקוז והשקעה בתשתיות מחקר במינהל המחקר החקלאי, שזה אומר ציוד למעבדות, מיקרוסקופים כאלה ואחרים, מכונות לבדיקת תרביות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למישהו יש שאלות? מי בעד לאשר את פנייה מספר 312?
הצבעה
בעד – פה אחד
פנייה מספר 312 אושרה.
אליאן רובנוביץ'
¶
פנייה של משרד התקשורת. אנחנו מדברים על שינויים פנימיים בין סעיפי תקציב. יש לנו תקנות שנמצאות קצת בעודף ויש תקנות שצריך לתגבר אותן. שינויים פנימיים. מדובר בעודף מסוים בתקציב השכר. אלה תקנים שלא הצלחנו לגייס השנה ואנחנו מעבירים את זה לטובת פעילות שוטפת.
אליאן רובנוביץ'
¶
ITU. ארגון תקשורת. המדינה חברה בארגון ITU. משרד התקשורת חבר בארגון ITU וצריך לשלם דמי חברות.
אליאן רובנוביץ'
¶
כמדינה אני לא יודעת. במשרד התקשורת אנחנו חברים ב-ITU וב-UP שזה ארגון הדואר האלקטרוני.
אליאן רובנוביץ'
¶
אלה שינויים בין התקציבים שלנו. לא מדובר בתוספת. בשביל משרד ממשלתי חמישה מיליון שקלים, זה לא כל כך הרבה כסף. רק הוצאות שוטפות כמו ארנונה ותחזוקה עולים מיליוני שקלים.
אלעזר שטרן
¶
יש שם אמירות על שינוי מהותי? מה מביאים לנו? בתשובה שאני קיבלתי כתוב: דברי הסבר מופיעים רק כאשר מדובר על שינוי מהותי או בהיקפו או במהות השינוי.
ראובן ריבלין
¶
הבקשה הוגשה על ידכם. הוא שואל שאלה רצינית. אנחנו מצביעים בעד אבל הוא שואל שאלה רצינית.
אליאן רובנוביץ'
¶
מיליון ו-600 אלף. יש הוצאות שוטפות, כמו שהסברתי. יש את החניות, את המים, את הארנונה.
אליאן רובנוביץ'
¶
יש לנו בעיה עם סעיפי התקציב האלו השנה. לכן אנחנו מבקשים לתגבר אותם. בשנה הבאה אני מקווה שנסתדר בלי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, אנחנו חושבים שזה חשוב? אם כן, נאשר את זה. אם זה דבר קבוע שירוץ עם סכום קבוע, תכניסו את זה בשנה הבאה כבר לתקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 313? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 313 אושרה.
שירלי באבד
¶
רפרנטית חינוך באגף התקציבים. אבקש באופן חריג מהוועדה, אם אפשר לדון בכל פניות החינוך במרוכז מאחר שיש ישיבה שנבצר ממני לשנות את מועדה ואני צריכה להשתתף בה.
שירלי באבד
¶
פניות 315 עד 317. אחר כך יש את 344.
פנייה 315 עד 317 נועדה להעביר 26 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה ומהמשרד להגנת הסביבה עבור פרויקטים שונים.
שירלי באבד
¶
נכון. הפנייה נועדה להעביר 26 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה ומהמשרד להגנת הסביבה לטובת פרויקטים שונים. עשרה מיליון שקלים עבור חינוך סביבתי, שישה מיליון שקלים עבור הספרייה הלאומית לפרויקט מרכז לאומנות יהודית ובית הזמר העברי, חמישה מיליון שקלים עבור פרויקט מורשה.
אלעזר שטרן
¶
אנחנו מאוד בעד, אבל אני שואל מי מרכז? אנחנו יושבים כאן גם היום על פעילות חינוך בתפוצות של כמה משרדים יחד. אני לא מצליח להבין את זה. למה אין גוף ממשלתי אחד?
דרורית שטיינמץ
¶
אני מנהלת את אגף התקציבים במשרד ראש הממשלה. משרד ירושלים והתפוצות הוא תחת קורת גג של משרד ראש הממשלה ואנחנו נותנים לו גם את השירות הזה.
דרורית שטיינמץ
¶
לא. אלה לא שלושה משרדים. אלה שני משרדים. אני התקציבנית של משרד ראש הממשלה ואני גם נותנת שירותי תקציב למשרד ירושלים והתפוצות.
אלעזר שטרן
¶
אני אשאל עוד פעם כדי שאני אדע. את כל פעילות הממשלה בחינוך התפוצות, קודם היו לנו גרעיני צבר שגם זה סוג של אותו דבר. עשינו העברה לטובת גרעיני צבר וגם זה שם.
דרורית שטיינמץ
¶
לא. גרעיני צבר, הסביר הרפרנט של משרד הקליטה שזה מנוהל על ידי משרד הקליטה. משרד ירושלים והתפוצות הוא משרד יחסית קטן.
אלעזר שטרן
¶
אני מבין את הכול. את ממשרד ראש הממשלה ואולי את צריכה לענות. יכול להיות שבאותה קהילה שהיא מרוחקת מכאן 10,000 קילומטרים יש שלושה משרדי ממשלה ישראלים שעובדים וכל אחד מתואם במקום אחר? זאת המציאות. אני שואל את זה באמת. אני מבין קצת גם בשילוב של ארגונים וטיפה גם בחינוך וגם בלימוד. זה נראה לי הזוי, זה נראה לי סידורים שרוצים אולי לתת כבוד לחלק מהאנשים ופוגעים בעבודה בשטח. אני לא מצליח להבין את זה.
ראובן ריבלין
¶
תרשי לי לענות במקומך. יש לנו בעיה בכלל עם הריכוזיות של משרד ראש הממשלה בקשר לכל מיני משרדים שאורגנו לצרכים פוליטיים בתקופות שונות.
ראובן ריבלין
¶
אפשר לקרוא לזה פירמידות פוליטיות. מה שקרה בעניין התפוצות והחינוך היהודי בתפוצות, הממשלה לא הייתה מקציבה וגם משרד החינוך לא.
ראובן ריבלין
¶
באו הקהילות ואמרו לסוכנות שהיא יכולה להעביר להן כסף כדי ללמד כי הן בעצמן לא יכולות להעמיד כסף. באה הכנסת, ועדת הכספים, בשנת 2011, בראשות או גפני או ליצמן, אני לא זוכר, והחליטה שאנחנו מתמרצים את לימוד ציונות בסוכנות, שזה הולך יחד, בעשרה מיליון שקלים בשנת תקציב ובעשרים מיליון שקלים כאשר שנת התקציב היא שנה כפולה. היום הם באים לבקש להמשיך את הסידור הזה כי אין להם מאיפה להעביר את הכסף לאותן קבוצות. היא לא מעבירה את זה לקבוצה זאת או אחרת. הוועדה קבעה שאנחנו נותנים לסוכנות והסוכנות היא זו שמחלקת בין התפוצות.
ראובן ריבלין
¶
גם ההסתדרות הציונית. כשאני אומר סוכנות, בסוגריים גם ההסתדרות הציונית. הערתך נכונה ביותר, השר נהרי. היא לא יכולה לענות לך על העניין הזה. דרך אגב, מי שביקש את הבקשה הזאת היה חגי מרום כמנכ"ל הסוכנות. זאת אומרת, לא הייתה כאן פנייה פוליטית כזאת או אחרת אלא ועדת הכספים, כאשר היא הייתה בין הזמנים, במעבר משלטון לשלטון בפוליטיקה הישראלית, אנחנו כולנו יחד התגבשנו ועשינו זאת.
היא לא יכולה אפילו לדעת לגבי השאלה הנכונה מאוד שלך כי אין לנו שליטה ברגע שהעברנו לסוכנות. אנחנו לא יכולים אפילו לדעת מה קורה שם.
משולם נהרי
¶
משרד החינוך פועל ביהדות בגולה גם בתחומי החינוך וגם בתחומים אחרים. יש להם מנגנון שיודע לפעול, שהוא מרושת ושם עובדים דרך הסוכנות היהודית ודרך ההסתדרות הציונית. בא המשרד ורוצה היום להרחיב את הפעילות. הוא צריך להקים מנגנון שלם וזה סיפור של מכרזים ועוד. לפעמים עדיף לרכז את זה במקום אחד, במשרד החינוך. כמובן שמשרד התפוצות רוצה להיות שותף ורוצה שהפעילות הזאת תהיה גם על שמו. המנגנון של משרד החינוך שהוא כבר מרושת ונמצא בשטח, זאת הדרך הקלה ביותר כדי לבצע את זה כי אחרת זה סיפור בירוקרטי שלא נצא ממנו.
אלעזר שטרן
¶
אני אחדד את השאלה. ראשית, אני חושב שהמצב הזה – חוץ מהקרדיט – אין לי בעיה שמשרד החינוך יעשה את הכול. דרך אגב, אני חושב שאפילו יש הגיון בכך. יש לו חומרי לימוד שהוא יכול להעביר מכאן לשם, יש מתודיקה וכולי. את הפעילות של צבר של לימוד עברית לגרעיני צבר, זה בכלל עושה משרד הקליטה. בהערת אגב אני אומר שכמה שיש יותר פעילים באמריקה, יש יותר אנשים שנשארים שם.
אלעזר שטרן
¶
התכוונתי לישראלים.
יש כאן כמה גופים שרק מהבוקר הזה אני מבין שעובדים יכולים להיות באותו JCC והם עובדים מטעם כמה משרדים של הממשלה. אם זה בא באמת כמו שרמזת, שגם המשרד הזה רוצה להיות מעורב וגם המשרד הזה רוצה להיות מעורב, השפה הזאת לא מקובלת עלי.
אלעזר שטרן
¶
בסוף אלה כספים של מדינת ישראל. למה אי אפשר להגיד שמישהו מרכז את זה, שיש גוף אחד מטעם הממשלה וגוף אחד מטעם הסוכנות שיעבדו שם?
משולם נהרי
¶
התקציב הזה הוא חד פעמי. הוא לא תקציב קבוע. הוא לא לאורך שנים. אם אני רוצה בשנה זאת להרחיב פעילות, תוסיף למשרד החינוך.
אלעזר שטרן
¶
אין לי בעיה עם ההעברה הזאת. יש לי בעיה עם זה שלפני שעתיים העברנו כסף ללימוד עברית בתפוצות ולא על ידי משרד החינוך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפעמים אני ממש לא מצליח להבין. דרורית, יש משרד בו היה מרוכז כל הנושא הזה. הקימו משרד חדש אבל עדיין לא העבירו את כל המערכת כי לא יודעים מה יקרה בקואליציה הבאה. לכן הם משאירים את המערכת ומצאו דרך איך לעבוד. המשרד הזה, כל הכבוד לו, כשהוא רואה שיש דברים שמשרד החינוך מתמחה בהם, הוא לא מתחיל לעשות פעילות מקבילה ולכן הוא יעביר את הכסף שהוא חושב שהוא רוצה לצורך הנושא לאותו משרד מתמחה כדי שיעשה את זה. אם זה לא היה כך, היינו מבקשים שיעשו כך.
אלעזר שטרן
¶
אני מסביר לך מה הבעיה. אתה רק מסתכל על כסף ואיך עובר מה ולמי נותנים. מה שאני אומר לך זה שלפני חצי שעה העברת כאן כסף ללימוד עברית לגרעיני צבר שזה פרויקט נהדר וחשוב. אני יודע לא פחות מהנוכחים כאן מה הם עושים. יכול להיות שליד זה יושב שליח של משרד החינוך או אפילו מישהו מקומי שמשרד הקליטה העביר לו כסף כי הוא עושה הכי טוב לנושא היהודים. למה להעביר כסף למשרד הקליטה שהוא מחזיק שם שליח קליטה או מחזיק מורה מטעם משרד הקליטה ולא המורה של משרד החינוך שגם הוא כבר מרכז את משרד התפוצות כך שגם הוא יעשה את זה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא יכול להיות כך. יש נניח תקציב שהמדינה מתקצבת את הנושא של העלייה וזה נמצא במשרד אחד. המשרד הזה מתחיל לעשות עדיפויות ויכול להיות שהוא יום אחד יחליט שהעדיפות שלו עכשיו היא ללמד עברית ואם היא כזאת הוא יעביר לאותו גוף שעושה את זה.
אלעזר שטרן
¶
אבל גם עכשיו. אם מטעם ממשלת ישראל הוא המומחה, שייתנו כספים מהמשרדים האלה וינתבו אותם לאותו מקום.
עליזה לביא
¶
גם אני רוצה לומר משהו. אני רוצה לקבל ריכוז של הכספים שעוברים לתפוצות מכל המשרדים. מי יכול לתת לי? דרורית, את יכולה לתת לי?
עליזה לביא
¶
מישהו יכול לתת לי תשובה לגבי כמה כסף אנחנו מעבירים לפרויקטים חינוכיים בתפוצות ולא משנה באיזה זרוע?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לנו כמה משרדים שהם רגולטורים. משרד התקשורת הוא רק רגולטור, משרד החקלאות הוא היום כמעט רק רגולטור, הוא מקבל תקציבים ומפעיל אצל אחרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משרד כמו משרד החקלאות מגיע למסקנה שלוקח לו זמן רב לבצע פרויקט כי הוא לא בנוי לזה, אז הוא מעביר למקום בו עושים את הפרויקט בחצי שנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו תמיד טוענים שמשרדי ממשלה עושים לא טוב ושיוציאו את הפרויקטים לקבלנים שעושים יותר טוב והנה יש משרד שאומר שהוא מוכן לעשות זאת. לפעמים מדובר בקבלן חיצוני ולפעמים הוא מוצא שיש משרד שעוסק בזה והוא מעביר אליו כדי שהוא יעשה, וזה בסדר גמור.
אנחנו מצביעים על פניות מספר 315 עד 317. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 315 עד 317 אושרו.
ראובן ריבלין
¶
לפוליטיקה יש כל שעה דבר חדש. דרך אגב, אלעזר, אתה צודק במאה אחוזים וגם עליזה צודקת במובן זה שהדברים האלה צריכים להיפסק. יש לנו עוד הרבה סעיפים תקציביים שהם מתוקצבים אפס רק כדי שיהיה, במידה שאתה רוצה לעשות, סעיף תקציבי שתוכל להעביר אליו ודרכו.
שירלי באבד
¶
אחרי פנייה 344 תהיה לנו פנייה 410, בחוברת השנייה.
הפנייה הזאת נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד החינוך על מנת להתאים מזומן לביצוע. תקציב הפיתוח של משרד החינוך פועל במסגרת הרשאות להתחייב. בעצם ההרשאות ניתנות בהתאם לקריטריונים שמפורסמים באתר משרד החינוך.
שירלי באבד
¶
כמובן, לבניית בתי ספר. תקציב הפיתוח של משרד החינוך נועד לבניית בתי ספר על פי קריטריונים שמפורסמים באתר, ביניהם העדפה לרשמי, קיום החלטות ממשלה וכדומה. המזומן בתקנות נבנה על פי הנחות ובסוף השנה מתאימים את הביצוע למזומן. יש תקנות בהן ביצעו יותר מהצפוי ויש תקנות בהן ביצעו פחות ולכן עושים את ההעברה הזאת. זה שינוי פנימי בלבד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שאלות? לא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 344 אושרה.
אלעזר שטרן
¶
התאפקתי מלשאול כי חשבתי שיש כאן איזה לחץ, אבל אם רוברט שואל, אני מצטרף. אני שאלתי היכן צפויות להיבנות כיתות הלימוד שלצורך בנייתן מועברים הכספים.
שירלי באבד
¶
אני אחדד שוב. ההעברה הזאת לא נועדה לתקצב פרויקטים. הפרויקטים תוקצבו מראש. עת ניתנה הרשאה להתחייב, ניתן האישור לבצע את הפרויקט. עכשיו זאת העברה טכנית של שינוי פנימי בקצב הביצוע של המזומן. אני אשמח להעביר לכם את הרשימה, אבל זאת באמת רשימה של מאות פרויקטים.
שירלי באבד
¶
זה בכל רחבי הארץ. אין לי כאן את הרשימה המלאה. אלה מאות פרויקטים שמתבצעים בכל עיר בארץ. אין לי בעיה להעביר את הרשימה המלאה. מדובר במאות פרויקטים בכל רחבי הארץ של בניית כיתות לימוד.
שירלי באבד
¶
זאת רק השלמה של מזומנים. זה בכל עיר. יש בירושלים, יש בתל אביב, בכל עיר. זה רק עניין של העברת מזומן.
סתיו שפיר
¶
הנוהל שנקבע לפני חודשיים וחצי-שלושה היה שאנחנו מקבלים את ההעברות שבוע מראש כדי שתינתן לנו ההזדמנות להעביר שאלות לאוצר, לקבל את תשובתו ולהגיע לכאן כשאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שאת אומרת יתייחס לפנייה שתבוא עוד מעט אבל לא להעברה הזאת. ההעברה הזאת הגיעה בזמן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע מה שאלת. שאלת ולא קיבלת? לא יכול להיות. אלעזר, אתה שאלת לגבי הפנייה הזאת וקיבלת תשובות?
טמיר כהן
¶
לצורך השאלות והתשובות, באמת חלק מהשאלות הגיעו בימי חמישי וכנראה שבעקבות השלג היה שיתוק גם במשרד האוצר.
טמיר כהן
¶
אתמול העברנו את השאלות למשרד האוצר ומשרד האוצר הגיש את התשובות הבוקר. ברגע שקיבלנו אותן, העברנו אותן לשואלים.
ראובן ריבלין
¶
תעבירי לנו את הרשימה. האם זה נכון שכל אותן פעולות שנעשות על ידי משרד החינוך לשיפוץ בתי ספר וכיוצא באלה הן רשומות באינטרנט של משרד החינוך בכל מקום בו אושרה הבקשה לשיפוץ בתים כאלה או אחרים?
רוברט אילטוב
¶
החלטנו על רביזיה אחת והוצאה הודעה על השעה, אבל לא הצבענו עליה. אני מבקש להצביע על הרביזיה של החטיבה להתיישבות.
משה גפני
¶
אתה יכול להסביר לנו מה קורה בחטיבה להתיישבות? אני פשוט הייתי בשלג. מה קורה עם העניין הזה?
גילה גמליאל
¶
כן. בהחלט. בואו תצביעו בעד להעביר את זה בניגוד ל-יש עתיד, רק שניסן יעלה את זה אבל הוא לא רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קיבלתם חוברת נוספת שחולקה עכשיו והגיעה אל כולכם במייל אתמול. אני שואל את חברי הוועדה ותחליטו. כל ההעברות האלה הגיעו רובן ביום רביעי חצי שעה אחרי הזמן אבל המערכות כבר נסגרו. ביום חמישי, שישי, שבת, ראשון היה הכול שלג והכול היה סגור ואי אפשר היה לעשות שום דבר ואי אפשר היה להעביר. במצבים כתיקונם היינו אומרים שנחכה עוד שבוע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נמצאים עכשיו באמצע דצמבר ולגבי חלק מההעברות, אם הן לא יעברו היום, הלך הכסף כי לא יוכלו להוציא אותו.
סתיו שפיר
¶
ניסן, גם שבוע הוא לא מספיק זמן כדי לעבור על כמות כזאת של בקשות. קיבלנו את זה פחות מ-24 שעות לפני קיום הוועדה.
סתיו שפיר
¶
לבקש מחברי הכנסת להצביע על דברים שהם לא מבינים בהם, שהם לא חקרו אותם ולא בדקו אותם, אני חושבת שזה דבר שהוא לא הגיוני כלפי הציבור שסומך עלינו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רק אומר שוב שאנחנו נמצאים בסיטואציה שבחלק מהדברים מה שלא יאושר היום, הפסידו את הכסף.
ראובן ריבלין
¶
להפך, אנחנו מעודדים אותך. אדוני היושב ראש, אנחנו קבענו כללים וצודקת סתיו, אבל בכל כלל יש יוצאים מן הכלל על היוצא מן הכלל מחליט הרוב. אם למשל יש דבר שהוא הגיוני לחלוטין, למשל ששנת התקציב מסתיימת, שהיה שלג, שאנחנו עשינו כמיטב יכולנו מבחינת המערכת המנגנונית ובאים לפני הוועדה, יכולים לשנות.
משה גפני
¶
אמנם יש כאן כסף לערכות לאברכים, ואני בעד, וגם כסף לחינוך העצמאי, ואני בעד, אבל אי אפשר להתנהג בצורה כזאת. יש כאן דברים שאני בעד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא יודע לזהות את כל המצטרפים, אבל לפחות אני מכיר את משה שגיא שהוא סמנכ"ל תקציבים של משרד החינוך. מאחר שיש לכם כמה העברות כאן, אתה יודע להסביר האם אפשר לחכות עוד שבוע או עוד שבועיים או שזה קריטי?
משה שגיא
¶
ההעברות הן קריטיות. מה שלא יעבור היום, מבחינת לוח הזמנים זה לא יתבצע. יש כאן העברות מאוד קריטיות כמו למשל ליווי הסעות בחינוך מיוחד, הסעות של ביטוח תלמידים שאנחנו צריכים לשלם עשרות מיליוני שקלים, יש ועדת תמיכות, יש ועדת רכישות שתוך שבועיים צריכים לבצע ואם זה יחכה עוד שבוע, המרכבה נסגרת.
סתיו שפיר
¶
למה לא העברתם לנו קודם? אני לא מדברת על יום רביעי האחרון. למה לא העברתם לפני חודש? אתה יודע שהדברים האלה לוחצים על מקומות מאוד רגישים והיו צריכים לעבור לכאן.
סתיו שפיר
¶
זה לא הגיוני שתבואו עכשיו ותאיימו על דברים שהם חשובים לכולנו. אתם לא יכולתם להעביר את זה לפני שבועיים?
סתיו שפיר
¶
לפני כן, משהו קצר. קודם כל, בואו לא נהיה תמימים. ההעברות האלה שאנחנו מקבלים בטבלאות לא מובנות בעליל, לא יושבות כך בתוך אגף התקציבים. היה אפשר לפני כל התהליך להעביר לנו את זה בקבצי אקסל מסודרים, כך שנוכל להשוות את זה לתקציב של התכניות ושל הסעיפים האלה, כדי שנוכל לראות את ההעברות של שנה שעברה.
סתיו שפיר
¶
היינו צריכים לקבל את כל הדברים האלה בצורה מסוימת. נעשית כאן עבודה כפולה. נעשית העבודה להעביר את כל המידע הזה לקבצים הלא הגיוניים והלא מובנים האלה בעליל. אף אחד לא יכול להבין אותם בלי לפענח אותם. אנחנו נעזרים בעשרות מתנדבים שעוזרים לנו לחקור כל העברה. אני לא חושבת שמישהו יכול לעשות זאת אחרת. זה לא הגיוני שהם עושים עבודה כפולה של להעביר את זה לטבלאות המטומטמות האלה, גם לא מעבירים לנו את זה בזמן וגם עכשיו הוועדה אומרת שבגלל השלג היא לא יכולה לקרוא מייל. באמת, תעשו לי טובה, אתם עושים מאתנו צחוק. אתה רוצה שיהיה על המצפון שלי שלא יהיה הסעות לחינוך המיוחד?
גילה גמליאל
¶
הבעיה היא באוצר. המשרדים לא צריכים לשלם את אוזלת ידו של משרד האוצר. משרד האוצר כושל ואנחנו כוועדת הכספים צריכים למחות נגד משרד האוצר, במיוחד נגד השר העומד בראשו.
משה גפני
¶
בזמן שלי יושב ראש הקואליציה ואיש מהמפלגה של שר האוצר לא רבו ביניהם. עכשיו ברוך השם זה כך וזה בסדר. אני בעד. אני תומך בגילה גמליאל.
עליזה לביא
¶
ימות המשיח. אם אתה תומך בגילה גמליאל, אתה תומך באישה. רק בשביל זה היה שווה לשבת בפקק ארבע שעות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אנחנו נקיים דיון בחבילה השנייה?
הצבעה
בעד – רוב
נגד - 2
ההחלטה לקיים דיון בחבילה השנייה נתקבלה.
עליזה לביא
¶
לאט לאט הדברים מתקדמים. אתמול שינינו את שם הוועדה לקידום מעמד האישה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הנה ההוכחה.
שירלי באבד
¶
מדובר בפנייה שמבוצעת בכל סוף שנה במשרד החינוך והיא נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב המשרד בהתאם לסדרי העדיפויות שלו וכן להתאים את תקציב השכר לביצוע בפועל. בעת בניית התקציב אנחנו מניחים הנחות לגבי קצב ביצוע של השכר, קצב הביצוע של השכר הוא בסופו של דבר תוצאתי. זה תלוי בהרבה גורמים כמו כמה בתי ספר נכנסו לרפורמות, מה היה הפרופיל של המורים, אנחנו מדברים על שכר מורים בעיקר שמבוסס על כל מיני הנחות בעת בניית התקציב ובסוף שנה מתאימים לביצוע בפועל.
מיליארד ו-400 מיליון שקלים נועדו להתאים את ביצוע השכר בפועל מתוכם מיליארד ו-200 מיליון מהווים רזרבות פנימיות לשכר שמפרישים באופן רוחבי בכל הממשלה ואנחנו עכשיו מחזירים את זה לסעיפים הרלוונטיים ועוד תוספת של 245 מיליון שקלים לשכר.
שירלי באבד
¶
הוא היה צפוי. מיליארד ו-200 מיליון הם רזרבות שמעבירים באופן רוחבי לכל תקנות השכר בכל משרדי הממשלה, השנה אלה היו שלושה אחוזים, לתקנות רזרבות פנימיות ובסוף השנה מרוקנים אותן לפי הביצוע בפועל. זה רוב הכסף כאן, מיליארד ו-200 מיליון. שאר הכסף הוא התאמות שנועדו להתאים את השכר לביצוע כי בזמן בניית התקציב אנחנו לוקחים כל מיני הנחות כמו מה יהיה פרופיל המורה וזה דבר שאנחנו לא יכולים לשלוט בו, כמה גמולים המורים יעשו ודברים מהסוג הזה. אנחנו לא יכולים לשלוט בזה אלא להניח הנחות ובסוף שנה להתאים. מדובר כאן בהתאמה מאוד קטנה יחסית לתקציב של משרד החינוך. בואו נזכור שמדובר בתקציב מאוד מאוד גדול.
יש עוד מספר תוספות. 17 מיליון שקלים למענק ירושלים.
שירלי באבד
¶
מענק ירושלים הוא כסף מיוחד שהולך לעיריית ירושלים ומחולק לפי קריטריונים שוויוניים שהעירייה מבצעת.
משה שגיא
¶
יש תוספות עבור פרויקטים ייחודיים. למשל, יש תרגום ספרים לערבית במזרח ירושלים ואלה כמה מיליוני שקלים בתוך הסכום הזה.
משה שגיא
¶
אנחנו מגיעים לאותו סדר גודל של תקציב השנה. יש כאן העברות לפרויקטים אחרים שמייצגים תכניות שמתקבלות בתחילת השנה.
שירלי באבד
¶
אני אסיים ואז נענה על כל השאלות. 13 וחצי מיליון שקלים לקרן הרווחה של ארגון המורים בהתאם להסכם עוז לתמורה. 11 מיליון שקלים עבור מלגות לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה בהתאם להחלטת ממשלה. שמונה מיליון שקלים ליד ושם, פרויקטים ביד ושם. שבעה וחצי מיליון שקלים לפיתוח ואחזקת מערכות מידע במשרד החינוך. ארבעה מיליון שקלים לתלמידים בפנימיות ושלושה מיליון שקלים עבור מורות חיילות.
משה גפני
¶
תכף נגיע לתרבות יהודית. תראה במה אתה תומך כל הזמן.
נתחיל בתרבות יהודית. הייתה תוספת של 15 מיליון ועכשיו יש תוספת של 17 מיליון ו-300 אלף שקלים כשאין שום העברה לתרבות החרדית.
משה גפני
¶
בישיבה בה הבאתם תוספת של 15 מיליון שקלים, שאלנו למה אתם לא מביאים לתרבות החרדית. אמרתם שתבדקו את זה. אחרי הבדיקה הבאתם עוד הפעם 17 מיליון כשהתרבות החרדית מתמוטטת. התרבות היהודית היא עם הבית היהודי, אם אתם לא יודעים.
משה גפני
¶
אתם אפילו לא מבינים מה קורה כאן. בסדר. תצביעו בעד. איציק, אתה יכול להגיד אחרת? תגיד אחרת.
ראובן ריבלין
¶
אחרי התשובה מצביעים. מי שחושב שאתה צודק, מצביע אתך, כמוני. כל השאר מצביעים נגדנו אבל אין מה לעשות.
משולם נהרי
¶
גם בעבר הן קיבלו. על פי הנוהל של משרד האוצר, אסור להוסיף בתקנה יותר מארבעים אחוזים. זאת אומרת, גם על ידי אישור של החשב הכללי. כך זה רק עשרים אחוזים ואם יש אישור של החשב הכללי, זה עוד עשרים אחוזים ואנחנו מגיעים לארבעים אחוזים. את לא חושבת שהם עברו את הארבעים אחוזים?
משה גפני
¶
אתם מבינים מה קורה כאן? אתם מביאים שלושים וכמה מיליוני שקלים כשכל מפעלי התרבות החרדיים יתמוטטו. אני לא מבין, אנחנו במדינה שוויונית? במה אנחנו?
משה שגיא
¶
כפרי נוער. חלק מהתקציב משולם באמצעות תמיכה פר תלמיד וחלק באמצעות קריטריונים של תקנת המודרכות. ההעברה של התקציב כאן עברה למודרכות ומשולם באמצעות המודרכות.
משה גפני
¶
אדוני היושב ראש, אני מבקש שחברי הוועדה ידעו שיש שני סעיפים במשרד החינוך שנוגעים וכך היה היסטורית. האחד הוא תרבות חרדית ושם יש את ארגוני התרבות החרדית, והשני, התרבות היהודית שם נמצאים ארגוני התרבות של הציונות הדתית. זאת חלוקה ממסדית שבשעתו התנגדתי לה.
משה גפני
¶
שחברי הוועדה ידעו, אני אומר אמת. אפשר למצוא ארגון ציוני דתי בתרבות חרדית ואפשר למצוא ארגון חרדי בסעיף של התרבות היהודית, אבל זאת תמונת המצב. כך הייתה החלוקה לפני נדמה לי עשרים שנים או 15 שנים.
משה גפני
¶
בסדר. אני לא אהבתי את זה אז ואני גם לא אוהב את זה היום, אבל זאת תמונת המצב. היום התרבות החרדית מתמוטטת. ארגוני התרבות החרדית מתמוטטים לחלוטין. הם צריכים לשלם שכר מינימום והם צריכים לשלם את המסים. עד שהם משלמים את המסים והם צריכים לשלם שכר מינימום, בעצם לא נשאר להם שום דבר וגם את שכר המינימום הם לא יכולים לשלם. ביקשנו תוספת לסעיף הזה כי זה סעיף שקוצץ ונדמה לי שעכשיו הוא עומד על 16 מיליון שקלים.
משה גפני
¶
יכול להיות. העבירו לתרבות היהודית, המקבילה של התרבות החרדית, 15 מיליון שקלים לפני שתי ישיבות נדמה לי. ביקשנו אז שתהיה גם תוספת מקבילה לתרבות החרדית. עכשיו מביאים עוד תוספת של 17 וחצי מיליון שקלים לתרבות היהודית ולא מוסיפים שקל לתרבות החרדית. אנחנו נמצאים במדינה בה יש ציבור שגם הוא צורך תרבות, שגם היה לו סעיף תקציבי, ופשוט מעבירים את הכול לציונות הדתית ואת התרבות החרדית מחסלים. על זה אתם אומרים הלל ביום העצמאות. אתם גם אומרים הלל ביום העצמאות כשאני יושב ראש ועדת הכספים ולא הייתי נותן את זה. כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים, לא נתתי דבר כזה. היה עובר שקל לפה, היה עובר שקל לשם, ואתם הייתם באופוזיציה. איזה חוסר הגינות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שאומר ר' משה, זה נכון. בתקציבים האלה של תרבות יהודית או חרדית, בשניהם, הדרישות של המדינה הן כאלו שכל שיעור שניתן, טמון בתוכו הפסד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שכר מינימום והכמות היא כזאת שכאשר מחלקים, יכול להיות שהעלות היא 26 שקלים ואתה מקבל 19 שקלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע. יכול להיות. מאז זה גדל. דרך אגב, זה היה גם בקדנציות הקודמות ואין שינוי בזה. הנקודה הייתה רק שבקדנציות הקודמות אנחנו ביחד השתדלנו להוסיף שלושים או יותר לתקנה. זה סיפור נפרד אבל אני אומר שמבחינת עצם התקנה, מה שהיה גם עכשיו נמצא אבל השאלה אם יש יכולות של גופים אחרים.
ראובן ריבלין
¶
אם הייתה לנו אפשרות להוסיף, מבטיח לך שאני מצביע אתך. אין לנו אפשרות. יש לנו אפשרות או לאשר את זה או לדחות את זה. אני חושב שהמדרשות של ארץ ישראל חשובות וגם המדרשות שלכם חשובות, אבל אני לא אטיל עונש על מדרשות ארץ ישראל כי לא נותנים לכם.
ראובן ריבלין
¶
צריך להיזהר. אני הולך להצביע אתך אבל צריך להיזהר. בלי כל ספק זה תלוי באגף התקציבים. למשרד החינוך אין כסף.
סתיו שפיר
¶
אל תרגישו מותקפים אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת. אני רואה שהמקור התקציבי של ההעברות האלה, אם אני מבינה נכון יש פה רבע מיליארד שקלים שמגיעים מביטוח לאומי. מה קורה ביטוח הלאומי שרבע מיליארד שקלים מקוצצים ממנו כדי להעביר אותם? תסתכלו על הטבלה בה רואים שרבע מיליארד שקלים מהכסף הזה מגיע מביטוח לאומי. אני מאוד מעוניינת להבין איך גם אתמול הגיע מביטוח לאומי הכסף למשרד הביטחון. אני מבינה שביטוח לאומי הפך להיות המקור התקציבי הכי גדול של האוצר היום.
קארין אלהרר
¶
לפני שעונים, אני רוצה להוסיף לשאלה. כל פעם שבאים לביטוח לאומי ומבקשים תוספות, אתם אומרים שנגמר הכסף ואין אפשרות ובתכנון הרב שנתי יש דוח אקטוארי שהכספים עומדים להיגמר. אני מנסה להבין איך כל הדברים האלה משתלבים ביחד.
גיא הרמתי
¶
צריך להבחין בין תקציב המוסד לביטוח לאומי להוצאות. ההוצאות של המוסד הן הגדולות ביותר מכל הוצאה ציבורית אחרת, כולל משל צה"ל, אולי לא כולל משרד הביטחון אבל כולל משל צה"ל. מדובר ב-63 מיליארד שקלים שמשולמים כולם לפי אותו חוק, לפי חוק הביטוח הלאומי. מחצית מהמקורות של המוסד הם גבייה ישירה מהציבור ומחציתו מתקציב המדינה שבשנת 2013 עומד על 31 מיליארד שקלים. הסעיף התקציבי, שוב, כמעט הכי גדול במדינה, יותר מבריאות ויותר מחינוך. כל ההוצאה של ביטוח לאומי, כאשר דנים בכל מיני שינויי חקיקה שמבקשת הכנסת לבצע בזכאות לקצבאות, אנחנו מדברים על ההוצאה של ביטוח לאומי שהיא תגדל בעקבות השינויים הללו. התקציב עצמו בא לשרת את אותה הוצאה שנקבעת על ידי החוק.
גיא הרמתי
¶
ההוצאה של ביטוח לאומי בסעיפים מסוימים הולכת לקטון ובסעיפים מסוימים הולכת לגדול. לפני שאני דן ברבע מיליארד השקלים שהולכים לחינוך, ההוצאה של ביטוח לאומי גדלה בכל מיני סעיפים, בכל הסעיפים מלבד כמה שינויים שנעשו בעיקר בקיצוץ בקצבת הילדים, שם היה קיטון גדול מאוד בהוצאה וזה נועד כדי לממן גירעון ולממן הוצאות אחרות של הממשלה ולא כדי לממן גידול בקצבאות אחרות של המוסד לביטוח לאומי.
גיא הרמתי
¶
חשוב להדגיש שההעברה הזאת של רבע מיליארד השקלים אינה פוגעת באף זכאי של המוסד לביטוח לאומי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני ביקשתי בגין העברה של משרד הביטחון שיבוא לכאן – אני לא יודע אם שלחו אותך או שמשה בר סימנטוב יהיה – מישהו ויסביר לנו הסבר עמוק ורחב כדי שנבין את המערכת שבין הביטוח הלאומי לדברים האחרים כי הרי חלק מהתקציב של משרד הביטחון, אמרנו, לוקחים מהרווחה ומהבריאות אבל יעבירו מהביטוח הלאומי. שמענו את זה. אתה האיש ששלחו או שמשה בר סימנטוב יגיע בעצמו? מה סוכם?
מיכל בירן
¶
ניסן, זה הולך להיגמר בוועדת חקירה. זה ייגמר בוועדת חקירה שבסוף ישאלו איך הביטוח הלאומי הגיע לחוסר איזון אקטוארי כזה כי הוא פשוט בחדלות פירעון. אז ישאלו מי חברי הכנסת שאישרו עוד ועוד לקחת מהתקציב שלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ביקשתי שיבוא – גם בגין הנושא של העברה למשרד הביטחון – מי שמרכז את כל הנושא הזה ויסביר לנו הסבר עמוק על כל העניין. לכן אני מציע שנחכה. זה יהיה היום כי אנחנו צריכים להעביר את ההעברה הזאת.
סתיו שפיר
¶
זה לא יאומן. רבע מיליארד שקלים מביטוח לאומי, אחרי שאתמול ה-2.7 מיליארד שרציתם להעביר לביטחון, גם הם מגיעים מביטוח לאומי.
סתיו שפיר
¶
אמרתי שרציתם להעביר. הדבר הזה הוא פשוט לא הגיוני. גם מביאים לנו העברות ואף אחד מחברי הכנסת כמובן לא הכיר את החומר וגם לא ראה את הדבר הזה ועכשיו אתם רוצים פשוט להצביע על זה. זה לא ייאמן.
חבר הכנסת ריבלין שאני מאוד מעריכה וביקש לא לפגוע בעובד ציבור, אבל הדבר הזה הוא פגיעה בציבור ופגיעה בכספי ציבור. זה קשה מאוד שאנחנו נכריע בין ביטוח לאומי לבין הסעות לילדים בחינוך מיוחד, אלה שני דברים שהם מאוד מאוד חשובים לנו אבל הדבר הזה מתבצע בדרך שהיא פשוט לא הגיונית.
סתיו שפיר
¶
לא הסבירו לי. זה בגלל שאני שאלתי. הם לא טרחו להגיד לי שזה מגיע מביטוח לאומי. אף אחד לא הסביר לי את זה מרצון אלא הסבירו את זה בתשובה לשאלה שלי.
סתיו שפיר
¶
היום זה קרה בגלל שאלה שאני שאלתי. הם לא מסבירים שום דבר מרצונם. הם מגיעים לכאן, חושבים שיש כאן חבורה של מטומטמים שלא מבינה על מה הם מדברים וכך הם גם מסבירים לנו את החומר. זה פשוט לא מקובל. כשאתה מעלה דברים להצבעה ככה סתם, בלי שאף אחד כאן מבין על מה ההצבעה, אתה רק מטפח את הגישה הזאת של האוצר.
מיכל בירן
¶
כאן זה ממש קריטי. אתה מרוקן את הביטוח הלאומי. ניסן, לפחות שהם יסבירו מאיפה זה יוצא. זה לא רציני. זה חסר אחריות.
גיא הרמתי
¶
אני יכול. זה נובע בגלל הדחיפות במשרד החינוך. חשוב להסביר שכאשר מורידים תקציב, כאשר הוועדה מאשרת הפחתת תקציב קצבה בביטוח לאומי לעומת הגדלה של תקציב של פעילות מסוימת במשרד החינוך, היא מאפשרת את הפעילות של משרד החינוך לקרות והיא לא פוגעת ולא משפיעה על תשלום הקצבאות בביטוח לאומי. מדוע? כי מה שקובע בביטוח לאומי זה החוק ולא אם יש תקציב או אין תקציב, אם הוא גדל יותר או קטן יותר. התקציב הוא תוצאתי.
חברת הכנסת אלהרר, כאשר אנחנו מדברים על עמדתנו לגבי הגירעון של ביטוח לאומי ועמדתנו לגבי הצעות חוק שמגדילות את ההוצאות שלו, מה שצריך לבחון זה צומת קבלת ההחלטות. בביטוח לאומי צומת קבלת ההחלטות הוא החוק ולא התקציב, ובמקום אחר זה התקציב ולא החוק.
קארין אלהרר
¶
אני מבינה את מה שאתה אומר. זה מצוין שלא תהיה פגיעה כרגע. השאלה מה קורה בעתיד. בעתיד אני רוצה להקנות עוד זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי לאנשים שזקוקים לדבר הזה. השאלה אם אתה אומר לי שאתה מחזיר את הכסף הזה בסיבוב, כמו שהסבירו לנו את ההעברה למשרד הביטחון. אם אתה אומר לי שזאת הלוואת גישור כזאת שהמוסד לביטוח לאומי נותן ואתה אחרי כן מחזיר את הכסף מתקציב אחר, זה דבר אחד. אם אתה אומר לי שאתה לוקח בלי להחזיר, זה דבר אחר.
גיא הרמתי
¶
אנחנו לא לוקחים בלי חזור כי אנחנו נמצאים בדצמבר. כלומר, התקציב של המוסד לביטוח לאומי מתבסס על הערכות שלנו כמה יעלה החוק, החוק שנקבע בכנסת, וכל השינויים שלו, גם שינויים שנעשו בקדנציה האחרונה. התקציב הזה הוא תוצאתי. מדובר בהעברה רק לשנה זאת.
גיא הרמתי
¶
נכון. יש שינוי לכאן ושינוי לכאן. אם הכסף לא יועבר, הכסף יהיה עודפים בלתי מחויבים במוסד לביטוח לאומי כי אין מספר זכאים שעונה להגדרות בחוק שיכול להשתמש בכסף הזה.
סתיו שפיר
¶
אבל בנוסף. לא שאלתי על מה שבתוך הבסיס אלא מחוץ לבסיס התקציב יש מענק. מה הסכום הכולל, של כל ההעברות שאתם עושים במשך שנה למענק ירושלים? זאת שאלה חשובה.
משה שגיא
¶
כדי להכניס לבסיס, צריך לעשות קיצוצים בסעיפים אחרים. בסוף שנה אנחנו מקבלים את התכניות של המשרד, את סדר העדיפויות שלו שנשאר מיתרות של תקנות שלא בוצעו. זה אחד הכלים שכרגע לקראת סוף השנה בהם אנחנו משתמשים.
סתיו שפיר
¶
מצטערת, העברתם לנו את ההעברות האלה אתמול. ניסן, אתה תיתן לי לשאול כמה שאלות שאני רוצה אם העברתם לי אתמול את החומר.
סתיו שפיר
¶
אני רוצה להבין. אם אתם יודעים על זה עשרים שנים, וצפוי לפני כתיבת התקציב והגשת התקציב, למה הדבר הזה לא נמצא בתקציב? זאת אומרת, אתם ידעתם לפני הגשת התקציב שהולך להיות המענק הזה כי כך הוא בכל שנה. רק תאשר לי כן או לא.
משה שגיא
¶
מענק ירושלים מיוחד לסעיפים, יש דברים אחרים כמו ליווי הסעות שזה אחד הנושאים אותו אנחנו מתקצבים, ביטוח תלמידים ודברים נוספים.
סתיו שפיר
¶
יש מענק, הוא ניתן כבר עשרים שנים בעקביות. אתה ציינת קודם שהוא ניתן גם על אותו סכום פחות או יותר. זאת אומרת, הוא אולי מושפע מגידול כזה או אחר אבל הגידול הוא שולי ביחס לסכום הרחב של המענק הזה שניתן. למה צריך במשך עשרים שנים לתת לרשות להמתין כל השנה עד שהיא תקבל את הכסף הזה, במקום שהיא תוכל להיות מתוקצבת בתחילת השנה באופן נורמלי ולדעת שהכסף עומד לרשותה? הרי לא יקרה מצב שבו אתם פתאום תבטלו לה חצי מהתקציב הזה. הם הרי בונים על זה כבר עשרים שנים. איך זה מתרחש בכלל הדבר הזה?
משה שגיא
¶
קודם כל, יכול להיות מצב שהתקציב הזה לא יגיע בסוף שנה לגובה שהיה בשנה שעברה. הסברתי. בסוף שנה אנחנו בודקים.
משה שגיא
¶
אנחנו בודקים את היקף הפעילות והיתרות שנשארו במשרד בעקבות אי ביצוע כזה או אחר. בהתאם לזה אנחנו קובעים סדרי עדיפויות במשרד, בהתאם לצרכים שיש בסוף שנה במשרד וקובעים כמה יקבל כל סעיף. זה דבר שנעשה יחד עם הנהלת המשרד ונעשה בצורה מסודרת. הוא יכול להשתנות משנה לשנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 410 ו-411.
הצבעה
בעד – 9
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות מספר 410 ו-411 אושרו.
שירלי באבד
¶
גם על חוסרי שכר. זאת הייתה הפעימה הראשונה של חוסרי השכר. היא הוגשה לפני זמן רב. זאת פנייה שמשלימה את הפנייה ההיא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא צועק עליה. אני אומר שהפנייה הזאת לא נמצאת על השולחן.
אני חוזרים לפנייה מספר 318.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הרפרנט לא נמצא. אנחנו ממשיכים בפניות מספר 319 ו-320.
(חילופי יו"ר – היו"ר זבולון קלפה)
יוסי עדס
¶
רפרנט פנים, אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב עשרה מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור סקר תכנית אב להנגשה ברשויות. במסגרת החוק הרשויות מחויבות לבצע הנגשת מבני ציבור ששייכים להן. בשלב ראשון, בהתאם לחוק ולתקנות, הרשויות נדרשות לבצע סקר לתכנית אב. משרד הפנים החליט לרכז את הנושא הזה לגבי הרשויות הנהנות ממענק איזון והפנייה הזאת נועדה לתת הרשאה להתחייב לצורך הסקר.
יוסי עדס
¶
בנוסף הפנייה נועדה לתגבור תקצוב המשרד בטיפול במחשוב. חמישה מיליון שקלים עבור תחום החירום במשרד, כשהמשרד מרכז את כל מערך החירום ברשויות המקומיות, ושני מיליון שקלים עבור פעילויות רישוי בחופי רחצה שזה בהמשך לפעילויות שנעשו בקיץ האחרון.
סתיו שפיר
¶
הוא נתן הסבר ואני לא הבנתי. כנראה שאני לא אינטליגנטית כמוך. אני רוצה לקרוא את הטבלה ולראות. פעם ראשונה שאנחנו קוראים את הטבלה.
יוסי עדס
¶
המשרד מרכז את פעולות החירום ברשויות המקומיות. בין היתר מערך החירום כולל ציוד לשעת חירום, מחסנים שכוללים ציוד לשעת חירום כמו שקי שינה, גנרטורים ודברים כאלה.
יוסי עדס
¶
לא כל דבר נמצא בבסיס התקציב. יש דברים שלא נדרשים באופן קבוע ולכן הם לא נמצאים בבסיס התקציב.
סתיו שפיר
¶
תבדוק לי גם אם בשנה שעברה היה סכום דומה. בהעברות, לא בבסיס.
כנ"ל לגבי פעולות רישום. כנ"ל לגבי הוצאות תפעול.
היו"ר זבולון קלפה
¶
תודה רבה. אנחנו מצביעים על פניות 319 ו-320. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
פניות מספר 319 ו-320 אושרו.
צחי דוד
¶
הפנייה נועדה לתקצוב הרשאה להתחייב בסך עשרים מיליון שקלים עבור תשתיות בבנייה הכפרית. משרד הבינוי והשיכון מסבסד עד חמישים אחוזים מעלות הפיתוח. לאור קצבי שיווק גבוהים במגזר הכפרי, הגדלנו את התקציב בהתאם לביצוע.
סתיו שפיר
¶
אם לא אני ולא חבר הכנסת שטרן קיבלנו את הרשימה, אולי תוכל לומר לנו מה עשרת הישובים הראשונים שקיבלו את התקציב הכי גבוה?
חמד עמאר
¶
אני רוצה לשאול שאלה. אתה יודע שהבסיס של התקציב של המגזר הדרוזי במשרד השיכון הוא אפס? כל מה שמקבלים ממשרד השיכון זה מהתכניות הייעודיות שעושים במשרד ראש הממשלה. לעומת זה בתכנית הארבע שנתית נאמר שלא נוגעים בתקציב של המשרדים וכי זאת תוספת לתקציבים. משרד השיכון מתקצב את הדרוזים באפס שקלים. נכון?
צחי דוד
¶
הסברתי בשבוע שעבר בוועדת המשנה לענייני המגזר הדרוזי שבנושאים שדובר עליהם שם, של מוסדות ציבור, שיקום תשתיות ותיקות, היום תקציב משרד השיכון לעניינים האלה – לא רק במגזר הדרוזי אלא בכלל – הוא מאוד מאוד נמוך. המגזר הדרוזי מקבל תקציבים במסגרת החלטות הממשלה הרוחביות של המגזר, כמו תקציבים תוספתיים נוספים שמגיעים למקומות אחרים. אין לזה תקציב בבסיס.
צחי דוד
¶
לגבי סבסוד תכניות ובנייה חדשה, המגזר הדרוזי נהנה דווקא מתנאים עודפים. אם מקבלים חמישים אחוזים, במגזר הדרוזי מקבלים 75 אחוזים, יותר מאשר מגזרים אחרים. זה במגזר הדרוזי והמגזר הבדואי בצפון. דווקא בהקשר הזה אני לא חושב שאפשר להגיד שהמגזר הדרוזי מקבל פחות אלא נהפוך, הוא, הוא מקבל יותר.
חמד עמאר
¶
אני רוצה להיות בתקציב ולא בתכניות שמשרד ראש הממשלה עושה. אם הוא לא עושה או מאחר באותה תכנית, באותה שנה לא מקבלים כלום.
צחי דוד
¶
נכון שבמגזר הדרוזי, בגלל המאפיינים הטופוגרפיים, המחירים הם לעתים גבוהים אבל בגלל זה הסבסוד הוא מאוד מאוד עמוק, בדיוק מהסיבה הזאת.
סתיו שפיר
¶
חלק מההעברה הזאת מגיעה מדירות שנמכרו בדיור הציבורי. אני אשמח לקבל את תשומת לבכם, גם של יושב ראש הוועדה הנכבד.
צחי דוד
¶
במסגרת ההסכם מול הסוכנות, המדינה רוכשת מדי שנה אלף דירות מהסוכנות ורוכשת אותן למלאי הדיור הציבורי. נותרה יתרת הרשאה להתחייב שלא נוצלה.
סתיו שפיר
¶
כספים שהועברו לסוכנות היהודית בגין מכירת דירות לדיור הציבורי נעלמו אי שם במסדרון בין האוצר לבין הסוכנות היהודית והכסף לא הגיע לבניית דירות חדשות ועכשיו אתם גם עושים קיצוץ.
יצחק כהן
¶
צחי, תגיד שאתה נגד ההסכם עם הסוכנות. תגיד, שישמעו את זה בקולך. תגיד: אני נגד ההסכם שנעשה עם הסוכנות.
(חילופי יו"ר – היו"ר ניסן סלומינסקי)
צחי דוד
¶
ההסכם עם הסוכנות, זה כעשור המדינה רוכשת מדי שנה כאלף דירות מהסוכנות, עד שייגמרו כל הדירות שהן בבעלות הסוכנות וכל דירות הדיור הציבורי יהיו בבעלות המדינה. הרקע להסכם הוא מבצעי המכר שהיו בדיור הציבורי. כל דירה שלא נרכשה מהסוכנות על ידי הרוכשים, נרכשת על ידי המדינה. זה ההסכם. בשלוש השנים האחרונות הועברו למעלה מ-300 מיליון שקלים לרכישת דירות דיור ציבורי.
סתיו שפיר
¶
השיווקים האלה בגינם אתם מבקשים את ההעברה, אני מבינה שהם לא שיווקים שקשורים לדיור ציבורי. הדירות האלה לא הולכות להיות דירות בדיור הציבורי ולא בדיור בר השגה.
צחי דוד
¶
זה מה שאני מנסה להסביר. היות שאנחנו נמצאים בשנה לפני אחרונה של הרכש מהסוכנות, התקציב שמיועד לרכש מהסוכנות הוא יותר קטן השנה בעשרים מיליון שקלים. נותרה יתרה. רוכשים פחות דירות ממה שחשבו כי אנחנו ממש בסוף. בשנה הבאה הסיפור הזה של רכש דירות מהסוכנות נגמר. לכן נותרה יתרה. הוצאנו השנה איקס שקלים, נדמה לי 180 מיליון שקלים לרכש דירות מהסוכנות, רכשו מהסוכנות רק ב-160. אין קשר לשימוש בכספי הדיור הציבורי. יש כאן איזשהו חוזה של המדינה מול הסוכנות, הוא לא מבוצע במלואו השנה כי אנחנו לקראת סוף חוזה מאוד מאוד גדול, הוא מבוצע בעשרים מיליון שקלים פחות ולכן אנחנו משתמשים בזה. במקום להביא סתם כסף חדש, אנחנו עושים הסטה של הרשאה להתחייב בלבד ולא של מזומן.
צחי דוד
¶
יש כאן תיקון. אנחנו מסיטים ממעלה אדומים לחומת שמואל. הייתה טעות טכנית כאשר בטעות תקצבנו את חובת שמואל ולא את מעלה אדומים. זאת הסטה. תיקון טעות טכנית.
סתיו שפיר
¶
רגע. עוד לא קיבלנו את רשימת הישובים. כשלא היית כאן, ביקשנו את רשימת הישובים שמקבלים את התקצוב הזה, לפחות את עשרת הראשונים, מתוך המגזר הכפרי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לנו עוד רבע שעה. לצערי אנחנו נלחמים נגד הזמן. בשעה 2:00 מתקיימת ועדת משנה. למחר ביטלנו את המשך סדר היום ויהיה המשך לישיבה. הוא יעביר את זה. אם הרשימה לא נמצאת, הוא יעביר אותה.
פנייה עליה קיימנו הרבה דיונים, פניות מספר 220 ו-221. זאת העברה שבזמנו הוסבר ואתמול קיימנו על זה דיון שלם וממצה. אני חושב שעל דעת כולם הגופים האלה הם גופים ראויים ואנחנו רוצים לתמוך ולעזור להם. משום מה היה לי איזה משהו אבל קיבלתי מהשר תשובות שחלקן מתאימות ויש עוד שניים-שלושה דברים עליהם דיברתי אתו אתמול בלילה ויכול להיות שזה עוד לא הספיק להיות מתוקן. ברגע שיהיה לי את הנוסח המתוקן, אני גם אתן לכולם. בכל אופן, מבחינתי אני מעלה את זה להצבעה. כלומר, לא עשיתי שום דבר אלא בסך הכול לא העליתי את זה להצבעה ועכשיו אני מעלה את זה להצבעה.
סתיו שפיר
¶
כן. התורם הגדול ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפי מיטב הבנתי גם אחד התורמים הגדולים של יאיר לפיד ואולי עפר שלח יוכל לתקן אותי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פנייה מספר 220 ו-221?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 220 ו-221 אושרו.
סתיו שפיר
¶
מאז הדיון לא הייתה הצבעה. יש עתיד התנגדו. אתם לא מתנגדים יותר? חשבתי שאתם כן תומכים בהתנחלויות.
משה גפני
¶
סתיו, את צריכה לקרוא את מה שקורה כאן בחלל האוויר. הם לא התנגדו להתנחלויות. הם מתנגדים לזה שלא עובר הנושא של תגלית, שניסן לא מביא את זה. אני הולך לבדוק. ברגע שנגמר ויש אישור, נושא ההתנחלות לא קשור אליהם. הם מנסים להיעשות כאלה שמאלנים, אבל הם לא כאלה.
דורון סמיש
¶
לא, לא מדובר על תוספת שכר. מדובר על החלטה שעברה ב-30 ביוני 2013 בנוגע למטה היישום בנציבות שירות המדינה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. הפנייה הזאת מתקצבת בהתאם להחלטת הממשלה כחמישה תקנים ליישום ההחלטה.
דורון סמיש
¶
הפנייה התקציבית, כמו פניות קודמות, היא פניית סגירה של סוף שנה ומבצעת התאמות בכל תקנות השכר כפי שהסברנו בפניות הקודמות בסעיף 05 ו-04. מועברים כאן כ-134 מיליון שקלים בתקנות השכר בסעיף 08 שהוא סעיף משרד המשפטים. הסעיף מתקצב גם את משרד המשפטים, גם את הנהלת בתי המשפט, גם את בתי הדין הרבניים וגם את רשות האכיפה והגבייה.
דורון סמיש
¶
הפנייה גם עושה שינויים בתקציב הקניות שעיקרם 23 מיליון שקלים לתקציב התפעול של הנהלת בתי המשפט על מנת להתאים את תאריך ההתקשרויות לשנה קלנדרית, עשרים מיליון לסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית – אלה שני גופים שמתוקצבים בהתאם לביצוע בפועל, הם נותנים ייצוג משפטי לזכאים ובמידה ובשנה מסוימת מגיעים יותר מיוצגים, צריך לתגבר אותם.
דורון סמיש
¶
מי שחושב שהוא זכאי, ניגש לסיוע המשפטי, הסיוע המשפטי בודק את העמידה שלו בתנאי החוק. כנ"ל לגבי הסנגוריה הציבורית. במידה והוא זכאי, מוצמד לו עורך דין לטובת ייצוג בהליך. יש לציין שחלק מהזכאויות אינן על בסיס הכנסה אלא לדוגמה במקרה של אסירים שיש כנגדם מעצר, הם אוטומטית זכאים אם מבקשים עונש מאסר עבורם וזאת על מנת לא לעכב את ההליך ולא להשאיר את העצור עצור יותר מדי זמן.
כמו כן יש כאן תקצוב של 4.8 מיליון לבתי הדין הרבניים שעיקרם פיתוח בתי הדין, עלויות אבטחה של בתי הדין שעלו בשנה האחרונה. יש כאן שבעה מיליון שקלים להרחבת בית משפט השלום בירושלים. מדובר על אלף מטרים ששוכרים בבניין מגרש הרוסים ויש מצוקת מקום קיצונית. נמצא נכס מעבר לכביש ונרכשו שם משרדים בהיקף של אלף מטרים.
אלה עיקרי הפנייה.
דורון סמיש
¶
יש כרגע דיונים בנוגע לבחינת אפשרות לבנות בית משפט חדש. מדובר בפרויקט עם עלויות תקציביות מאוד מאוד נרחבות וכרגע זה בדיונים. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק את ההערכות ואת היכולות התקציביות. כן מודעים למצוקה בירושלים ומנסים למצוא לה פתרון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שמואל יוסף, אם אתה יכול להתייחס. ראשית, אנחנו מברכים אותך על השתתפותך. אני חושב שזאת פעם ראשונה שאתה אצלנו. אם תוכל להסביר בתמציתיות.
שמואל יוסף
¶
הכסף מיועד לרכישה חד פעמית של ציוד ומעבר לבתי דין חדשים. המעבר מתבצע לבית הדין טבריה, בית הדין הגדול לערעורים, בית הדין אשקלון, בית הדין ירושלים. כל בתי הדין האלה עוברים לבתי דין חדשים בתוך שלושה-ארבעה חודשים.
שמואל יוסף
¶
בית הדין מוכן אבל הבעיה היא בנביעת מים תת קרקעית במרתף וכרגע יחד עם הדיור הממשלתי מנסים למצוא פתרון לבעיה. ברגע שהבעיה תיפתר, אנחנו נעבור.
שמואל יוסף
¶
לא צריכים להיות במרתף. הבניין הוא בן ארבע קומות כאשר יש קומת מרתף וקומת המרתף נועדה לנושא של תא מעצר, לכל מיני דברים שהם לא הדברים העיקריים. פעילות בית הדין מתבצעת רק בקומות העליונות.
משה גפני
¶
אני מכיר את הבעיה הזאת שאומרים שהבעיה עומדת להיפתר, אני מכיר את זה כבר כמה שנים. הנחל שעובר שם הוא לא נחל אכזב. זה נחל שהיה עת ליצמן היה יושב ראש ועדת הכספים, כשאני הייתי וכשאחרים היו. זה כל הזמן כך. בבית משפט היה יכול לקרות דבר כזה? בית משפט שעובר מתחתיו נחל? אמנם קומה לא קריטית, אבל יכול להיות דבר כזה? אתם דואגים לבתי הדין במשרד האוצר?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נקיים על זה דיון נפרד אליו נזמין גם את הנהלת בתי המשפט וגם את הנהלת בתי הדין.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני ארצה גם אותך, אבל גם מישהו מעליך כי האפליה הזאת קיימת. מאחר ובתי הדין נמצאים במשרד המשפטים והמטרה המרכזית בגינה הם עברו לשם, כי המדינה הכירה בבתי הדין כחלק ממערכת המשפט, ואנחנו תמכנו מאוד שזה יהיה מכובד, שיהיה כבוד ושיהיה מחשוב. תמכנו בכל זה אבל בו זמנית היו הבנות שבתי הדין עוברים לרמה כזאת אבל בתי הדין נשארו בשלפריות ואני אפילו לא בטוח שבמחשוב יש התקדמות. היה לנו איזה סיכום שכל שנה יבוא תקציב כלשהו. אנחנו נקיים על זה דיון רחב ונפרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את זה אני אומר. אנחנו נקיים על זה דיון. אם לא נתקדם, גם בתי המשפט לא יוכלו לקבל וזה דבר בו אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שהם יתקדמו ביחד. לכן אני אומר, אנחנו נעביר את הפנייה הזאת עכשיו אבל נקיים דיון. להבא, אם באמת לא תהיה מסגרת תכנית אמיתית איך מביאים גם את בתי הדין לרמה מכובדת שתהיה, שלא תהיה בושה גם מבחינת המבנים וגם מבחינת המחשוב, לא תהיה לנו ברירה ונצטרך לנקוט בצעדים שאנחנו לא אוהבים לנקוט בהם. נקיים כאן דיון מקיף ואני אזמין את שרת המשפטים. אתה צודק. זאת האחריות שלה. אם היא לא רוצה, שתגיד שהיא לא רוצה את זה במשרד שלה, אבל הם ביקשו ואמרו ההפך וזאת הייתה המטרה העיקרית. לא יכול להיות שיעבירו אליהם וזה יהיה בן חורג.
אנחנו מצביעים. מי בעד אישור פניות 323 ו-326?
הצבעה
בעד – רוב חברי הכנסת הנוכחים
פניות מספר 323 ו-326 – אושרו
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפניות אושרו. יש רביזיה.
מאחר ויש הרבה מאוד העברות וזה כמעט השבוע האחרון, אנחנו נמשיך היום ב-4:00 את ההעברות הכספיות וגם מחר ביטלנו את סדר היום, כך שנוכל להמשיך בהעברות הכספיות כדי שנוכל לסיים את כל ההעברות הכספיות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב, אם יהיה לך חוק – אנחנו נמתין לך. מעבר לזה, יש לנו אישור להמשיך בישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מכיר את הבקשות ואני מכיר את הצרכים של המשרדים כדי שהמדינה תתנהל. בין זה לזה אנחנו עושים את זה. אמרתי, אם יהיה חוק שלך או הצעה לסדר שלך או משהו, אנחנו נמתין כולם עד שתגיעי.
סתיו שפיר
¶
אני אומרת לך עכשיו שאני, גם מיכל וגם אראל נואמים היום בשעה 4:00 במליאה ואנחנו שלושתנו מבקשים כחברי הוועדה שהדיון לא יתקיים בשעה 4:00.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז יהיה ב-6:00. לא תרוויח מזה. אני רוצה להעביר את זה כי אני חושב שחשוב מאוד שהמשרדים יפעלו, בלי שאני יודע אפילו מה יש כאן.
אחמד טיבי
¶
אלה שקראו לי לבוא להצביע, מה הם הצביעו? קראו לי להצביע נגד ההתנחלות והצביעו עם ההתנחלות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משרד החקלאות, רביזיה על פנייה מספר 311. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הרביזיה – מיעוט
נגד – 9
הרביזיה על פנייה מספר 311 לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רביזיה על פנייה מספר 318, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הרביזיה – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה 318 לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו מצביעים שוב. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פנייה מספר 318 לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה על פניות מספר 220 ו-221 לא התקבלה.
טמיר כהן
¶
הייתה שאלה של אלעזר לגבי רשימת הישובים. הרשימה הגיעה בשבוע שעבר. מצאנו את הרשימה וגם העברנו אותה אליך בתשובות של שבוע שעבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר גמור. אני מזכיר לכולם שאנחנו מתכנסים שוב בשעה 16:00 ומחדשים את הישיבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>