PAGE
113
ועדת הכספים
16/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 242>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ג בטבת התשע"ד (16 בדצמבר 2013), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 16/12/2013
שינויים בתקציב לשנת 2013
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר
משה גפני
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
חמד עמאר
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
עמר בר-לב
מוזמנים
¶
>
מאיר בינג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יוגב גרדוס - רכז מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאלה פרתם - אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - רפרנט תכנון ומקרקעין, אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר ממה - רע"ן תכנון, משרד הביטחון
שגית רז גרינברג - רע"ן תכנון, משרד הביטחון
מיכל פרנק - ראש אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
דרורית שטיינמץ - אגף לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
לילך אלמקיאס - מרכזת אגף תיאום מעקב ובקרה, משרד ראש הממשלה
מאיר מלכה גרניט - עוזר מנכ"ל, רשות שדות התעופה
גידי מרק - מנכ"ל תגלית
יוני שניידר - עוזר מנכ"ל תגלית
לירן אבישר - מנכ"לית פרויקט מסע
עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, בוקר טוב, אני משבח את חברי הכנסת שהגיעו בזמן ואני מקווה ששאר חברינו יגיעו תוך כדי – הנה, קארין הגיעה. כל הכבוד – ואת המוזמנים שהגיעו.
אנחנו פותחים את הדיון. הנושא הראשון הוא הביטחון. עם הביטחון יש לנו שתי העברות כספיות שהחלטנו שנקיים עליהן דיון לפני שנטפל בהעברות. על ההעברות עצמן נצביע מחר, אבל לפחות אנחנו רוצים לקיים דיון. נתחיל עם הנושא הראשון. הנושא הראשון זה ה-1.8 מיליארד ואחר-כך נעבור לנושא השני של 2.7 מיליארד. סך-הכול 4.5 מיליארד.
דניאלה פרתם
¶
אני רכזת תחום ביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר. פנייה זו נועדה להעביר עודפים של משרד הביטחון בסך של 1,814,523 אלפי שקלים, משנת 2012 לשנת 2013. במרבית העודפים מדובר בעודפים טכניים שנועדו לאפשר תקצוב – זה לא סיוע אמריקני – והשימושים יוסברו בוועדה המשותפת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא הטרחנו אותך ביום כזה כדי שתאמרי מה שכתוב. אף אחד לא הבין את זה. שוב, לגבי שתי ההעברות הכספיות בוועדה המשותפת לכספים ולחוץ וביטחון נדון מה הביטחון יעשה עם זה. פה אנחנו דנים גם במסגרת וגם איך זה הגיע אלינו. תסבירי לנו אם זה עודפים מחויבים, כי בדרך כלל עודפים שקיימים במשרד, האוצר לוקח אותם וזהו, אלא אם כן זה עודף מחויב. תסבירי.
ניר ממה
¶
שלום, קודם כול, אנחנו שמחים שהזמנתם אותנו כדי שנוכל לראות את השלג. אני רמ"ח תכנון באגף התקציבים במשרד הביטחון. כמה נקודות שאני רוצה להדגיש, זה נרשם בפנייה, אבל אני בכל זאת רוצה להדגיש. דבר אחד, מדובר במט"ח סיוע. זה כסף אמריקני שתוקצב, הוא בתוך התקציב, אבל הכסף הוא תקציב אמריקני. דבר שני, אלה עודפים מחויבים. זו נקודה שנייה. נקודה שלישית, ודניאלה הציגה אותה ואני רק רוצה להרחיב עליה, מדובר כאן בעודפים טכניים. יש חוסר סנכרון בין שנת התקציב האמריקנית לשנת התקציב הישראלית. זאת אומרת, לכאורה עודף שרואים בסוף שנת התקציב הישראלית, ב-31 בדצמבר של שנה X הוא כסף שאנחנו מתחילים לקבל החל מאוקטובר, שבו מתחילה שנת התקציב האמריקנית. הכסף ניתן במענקים אחת לכמה חודשים, ולכן ייתכן שב-31 בדצמבר נראה עודף בתקציב הישראלי, אבל כשנבוא בסוף ספטמבר, כשמסתיימת שנת התקציב האמריקנית, בקופה מול הקופה האמריקנית, בקופת המימון, בתקציב הדולרי אנחנו מאופסים. לכן אנחנו נאלצים לעשות העברה שכמו שהוצג במהותה היא טכנית, כדי לגשר על הפער הזה בין שנות תקציב, על מנת שנוכל להשתמש בתקציב האמריקני, והשימושים יוצגו בפירוט רב בוועדה המשותפת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתם בדרך כלל הרי יודעים כמה תקציב יגיע מארצות-הברית ואתם גם יודעים את לוחות הזמנים, אתם יודעים מראש. אני לא יודע מתי זה הגיע. נניח ב-1 בדצמבר, סתם אני אומר, יגיע תקציב? כך זה הולך?
ניר ממה
¶
מול האמריקנים אנחנו מנהלים את הקופה המימונית. זה בארצות-הברית. הכסף מגיע לחשבונות הבנק של ממשלת ישראל בארצות-הברית. אנחנו לא שולטים, לא על תהליך אישור התקציב האמריקני ולא על מועדי ההזרמה של מנות המימון.
ניר ממה
¶
לא. אנחנו לא שולטים על מועדי ההזרמה. בעיקרון, כשמתחילה שנת התקציב האמריקנית באוקטובר, אנחנו אמורים לקבל נתח ראשון בין אוקטובר לדצמבר. לפעמים הוא מגיע באוקטובר-נובמבר, לפעמים הוא גם לא מגיע אם יש להם בעיה עם התקציב.
ניר ממה
¶
כל שנה אנחנו מתקצבים בתקציב המדינה. בתקציב המדינה שמוגש לכנסת ישראל אנחנו משקפים את הסכום שהתייצב על 3.1 מיליארד דולר, החל משנת 2013. זאת אומרת, בתקציב הביטחון שמופיע בתקציב המדינה לשנת 2013, יש 3.1 מיליארד דולר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בפועל, כשאתם שמים את זה בתקציב של 2013, למעשה אין לכם עדיין שום אגורה מהכסף הזה. כך זה יוצא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם התקציב אושר ביוני או במאי, למעשה היה כתוב 3.1 מיליארד, אבל לא היתה לכם מזה שום אגורה.
ניר ממה
¶
זאת טכניקה, כי גם כשאנחנו שמים בתקציב הישראלי, בתקציב ממקורות המשק, הכסף גם מגיע מהחשב הכללי במנות מימון לאורך השנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פה אתה יודע שכל 3.1 מיליארד הדולר, למעשה לא ישתמשו בו ב-2013. הראיה שלא משתמשים בו ב-2013. כלומר, אתה שם 3.1 מיליארד דולר בתקציב של 2013, כשאתה יודע שכל כולו לא ישתמשו בו, אלא אם כן אתם עובדים בדיליי.
ניר ממה
¶
קודם כול, זה לא כל ה-3.1. ה-1.8 מיליארד שקל זה שווה ערך לכ-500-400 מיליון דולר, כשהיתה בעיה בסוף בשנת 2012 עם הנתח שהתקבל. בעיקרון אנחנו מתכננים לנצל את כל התקציב. זאת אומרת, בתוכנית שלנו, בתוכנית העבודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן, אבל אני רק רוצה להבין. כל מה שמסוכם עם האמריקנים לגבי 2013, מתי הוא מתחיל להגיע, מאוקטובר 2013?
ניר ממה
¶
בשנת התקציב הישראלית 2012. הרי אנחנו מבקשים להעביר כאן עודפים משנת התקציב הישראלית 2012 לשנת התקציב הישראלית 2013 בסדר גודל של 500-400 מיליון דולר. זו ההעברה שאנחנו מבקשים לאשר כאן.
סתיו שפיר
¶
כאשר אמרתם שאין לכם כסף והגעתם לבקש פה תוספת תקציבית, זה התחיל מ-5 מיליארד, אני חושבת - -
סתיו שפיר
¶
- - ידעתם אז שהולכת להיכנס ההקצאה הזאת. ידעתם שעודפים הולכים להגיע, הרי זה מה שקורה כל שנה.
ניר ממה
¶
ודאי, אבל אלה עודפים מחויבים מול תוכנית, כאשר כבר יצאנו לדרך, ואלה עודפי מט"ח. הפער שהצגנו ודרשנו הוא פער שקלי, לא פער דולרי.
סתיו שפיר
¶
בנוסף לכך שאתם מקבלים את כספי הסיוע וידעתם עליהם, נוסף עליהם ביקשתם אז עוד 7 מיליארד או 8 מיליארד, אני כבר לא עוקבת.
ניר ממה
¶
זה תקציב דולרי, אלה עודפים מחויבים מול תוכניות שכבר רצות, מול תוכניות אמריקניות שרצות. אנחנו לא שולטים לא בקצב הגעת המימון האמריקני - - -
ניר ממה
¶
שני דברים. האחד, מול האמריקנים לרוב דווקא אין לנו בעיות כמו הבעיות שיש לנו מול פנים הארץ בהגעת הכסף. האמריקנים מעבירים את הכסף. לפעמים יש להם בעיות עם אישור התקציב האמריקני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
3.1 מיליארד הדולר הזה של האמריקנים, באיזה תקציב של איזה שנה זה הופיע, בתקציב שלכם בשנת 2012?
ניר ממה
¶
בכל שנה יש לנו 3.1 מיליארד דולר. בכל שנה אנחנו שמים, במסגרת תקציב שמוצג לאישור הכנסת, 3.1 - - -
קארין אלהרר
¶
אתם מורידים את הסכום הזה? ה-3.1 מיליארד שמגיעים מארצות-הברית אתם מנכים את זה מהסכום שאתם מבקשים בכל שנה? אני לא מצליחה להבין.
סתיו שפיר
¶
לפני חודש היתה ישיבה על מפעל הנעליים הצבאיות שהופסק התקצוב שלו. אמרתם אז – לא אתם באופן אישי, אבל הנציגים שהגיעו מטעם משרד הביטחון אמרו שאי-אפשר לשלם לו, בגלל שמדובר בכספי סיוע שמשתמשים בהם במפעל הזה.
ניר ממה
¶
זה דיון אחר. זה דיון שאמר שבסוף יש לנו דולרים ושקלים, ואנחנו עם השקלים צריכים לעשות דברים מסוימים, ואין לנו שקלים לשים על נושא הנעליים.
סתיו שפיר
¶
נכון. אם עכשיו יש לכם עודפים, למה אתם לא משתמשים בזה כחלק מהתקציב שביקשתם בשקלים כדי לכסות על הפער הזה במקום שזה יקוצץ משירותי רווחה, חינוך, כבאות – כל הדברים שאנחנו הולכים לקצץ עכשיו?
סתיו שפיר
¶
בהתחלה הם אמרו לגבי המפעל שזה תקציב שקלי, ואז הם אמרו שאפשר להשתמש לזה בכספי סיוע, ועכשיו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תאמיני לי שהבנתי אותך. חלק מתקציב הסיוע של ארצות-הברית, חייבים לקנות אותו בארצות-הברית, נקודה - -
ניר ממה
¶
אנחנו מקבלים 3.1 מיליארד דולר. אני עוד פעם רוצה להגיד: יש לנו תוכנית על כל ה-3.1 מיליארד דולר. כל ה-3.1 מיליארד דולר מנוצלים עד הדולר האחרון. אני אגיד מה אנחנו קונים בזה ומה הכללים.
ניר ממה
¶
אני אענה על הכול. אנחנו קונים בכל ה-3.1, מתכננים על הכול. בשנת 2012 קנינו בכל ה-3.1, יש לנו תוכנית.
ניר ממה
¶
בכל שנה, מתוך ה-3.1 מיליארד דולר. יתר הכסף הולך על FOS, זה רכש בסדר גודל של מיליארד דולר שהולך על רכש של חלקי חילוף ואחזקה לכל הפלטפורמות שאנחנו רוכשים. אנחנו קונים בזה את כל הדלקים שלנו – אני לא אציין את הסכום – ואנחנו קונים בזה את כל הפלטפורמות העיקריות. זה אומר כל עסקאות המטוסים שלנו, כל העסקאות של הפלטפורמות העיקריות של מטוסים וכדומה אנחנו קונים במט"ח. אנחנו מנצלים את כל 3.1 מיליארד הדולר בכל שנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הבנתי. 3.1 מיליארד הדולר שאנחנו מדברים עליו עכשיו בתקציב באיזה שנה של מדינת ישראל הוא הופיע?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא העברת עודפים, אני מדבר על 3.1 מיליארד דולר שעליהם אנחנו מדברים, שמתוכם יש עודפים או לא. זה הופיע בתקציב 2013?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה "נותר עודף"? עכשיו אנחנו נמצאים בסוף 2013. גמרת בחודשיים הראשונים של 2012 את כל 3.1 מיליארד הדולר?
שגית רז גרינברג
¶
זה תקציב מאוקטובר 2011 עד אוקטובר 2012. זה היה התקציב של שנת 2012. החלק הזה של אוקטובר 2011 עד אוקטובר 2012 זה החלק שמדברים עליו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה קרה עם 3.1 מיליארד הדולר מאוקטובר 2012 לאוקטובר 2013? איפה הם הופיעו? באיזה תקציב של מדינת ישראל?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את אומרת שמ-2011 ועד 2012 זה 3.1 המיליארד שמדברים עליו, זאת אומרת, שהוא נגמר באוקטובר 2012. מה קרה עד עכשיו אתו? עכשיו אנחנו נמצאים כבר שנה אחרי זה. איפה הוא היה עד עכשיו? למה לא העברתם אותו?
ניר ממה
¶
זו שאלה טובה. העודף הזה הופיע בספרים של משרד הביטחון כבר במרץ 2013. הופיע עודף. פנינו וביקשנו להעביר את העודף הזה במרץ-אפריל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
התקציב של 2013, 3.1 המיליארד של 2013, שהתחיל באוקטובר 2012, וכבר נגמר באוקטובר 2013, גמרתם את כולו?
יעקב ליצמן
¶
הוא בא בטענות אליך למה זה לא בא במרץ. הטענה שלו היא לא אליך, היא לאוצר. הטענה שלו: פניתי לאוצר, הודעתי במרץ או במאי שיש לי עודפים.
ניר ממה
¶
ייתכן שיהיו. עדיין הקופה מול האמריקנים עדיין לא נסגרה, יכול להיות שכן נצטרך לבוא ולהעביר עודפים. עוד פעם, יש כאן בעיה של תזמון, לוחות-זמנים בין שנות תקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יותר משנה. כבר גמרנו את תקציב 2013 שלכם ואתה מדבר אתי להעביר עודפים מ-2012. זו פזה של יותר משנה מבחינת התקציב.
ניר ממה
¶
אנחנו פנינו. הכסף הזה היה אמור לעבור ביוני 2013 לתקציב הביטחון, גג עד יוני 2013, העודפים האלה היו אמורים לעבור לתקציב הביטחון. היו כאן מספר אירועים: האחד, לא היה תקציב. האוצר, כנראה מסיבותיו הוא, לא פנה להעביר את העודפים. אני אומר עוד פעם: הוועדה המשותפת עסקה בנושא הזה וקבעה שעודפים במט"ח סיוע עד יוני של השנה העוקבת צריך להעביר. זה לא אירוע חריג שלא מוכר.
ניר ממה
¶
מאוקטובר 2012 מתחיל להגיע הכסף. אני לא זוכר אם המענק הראשון של האמריקנים הגיע ברבעון האחרון של 2012, אם הם נתנו. אפשר לבדוק את זה. אני לא זוכר אם את מנת המימון הראשונה האמריקנית קיבלנו בין אוקטובר 2012 לדצמבר 2012, כי היתה להם בעיה עם התקציב.
ניר ממה
¶
בערך, אבל זה נורא תלוי בקונסטלציה הפוליטית האמריקנית, אם יש להם תקציב או אין להם תקציב. בערך אחת לרבעון מקבלים נתח בסדר גודל של רבע ורבע.
ניר ממה
¶
כל התקציב הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו הוא התקציב של המענק הישראלי, זאת אומרת, הוא התקציב של ה-3.1, מה שיש לנו עליו MOU מול האמריקנים. כל התוספות הנפרדות, שזה הכיפה, חומה וכל אלה – כל הדברים האלה לא ספורים בתוך ה-3.1, הם ניתנים גם בטכניקה אחרת, הם מועברים לנו בטכניקה של הכנסות, זה לא ספור בתוך התקציב וגם לא מועבר כעודפים. זה ניתן בטכניקה של הכנסות.
יעקב ליצמן
¶
למה דווקא החלק הזה גלוי והחלק השני לא? לא שאני אומר שהחלק השני מי יודע מה סודי. אנחנו דנים על זה כאן, אין לי בעיה, טוב לי שזה כאן, שלא תחשוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסברתי בהתחלה ששתי ההעברות, גם ההעברה אחר-כך של 2.7 המיליארד, מה הביטחון עושה אתו, זה יהיה בוועדה המשותפת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. הוועדה המשותפת תדון, במסגרת הוועדה המשותפת שלנו ושל חוץ. אנחנו צריכים כאן רק לאשר את המסגרת. אני מנסה לבדוק מאיפה זה מגיע.
יעקב ליצמן
¶
לא שהבנתי. לא אכפת לי. אני לא מערער. לא הבנתי בדיוק את הקריטריון, איזה דברים כאן ואיזה דברים שם. גם שם יש הרבה דברים שלא מי יודע מה סודיים.
ניר ממה
¶
אני מבטיח ואני גם יכול להראות מתי אנחנו פונים. כשמאזן משרד הביטחון נסגר במרץ-אפריל, אנחנו מוציאים פנייה לעודפים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאיר או דניאלה, מי ידע להגיד לי אם הם ביקשו להעביר את העודף הזה באמצע השנה, כשעוד היה לזה שכל? למה זה נמשך עד שכבר נגמרה שנת 2013 מבחינתם ואנחנו מעבירים משהו של 2012?
מאיר בינג
¶
אני אסביר. אני מתנצל שלא הייתי בחלק הקודם, העודף הזה הוא ברובו טכני. באיזה מובן הוא טכני? הוא מאפשר יכולת להשתמש בדולרים האמריקניים. זאת אומרת, זה לא עודף אמיתי שעובר. העברנו את כל הפניות לעודף המחויב לפני כמה חודשים, באוגוסט-ספטמבר, שם זה כסף אמיתי שאם יש למשרד מסוים מיליארד והוא קיבל עודף של 200, יש לו 1.2 מיליארד לשימוש. פה בכסף הזה, רק במידה שיש דולרים, אפשר להשתמש. על חלק מהעודף הזה יש דולרים, אבל לא היה צורך עד היום להשתמש, וחלק מהכסף הזה זה רק שינוי שער שהיה בעבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאיר, זה של 2012. באוקטובר 2012 נגמר התקציב הזה. למה עכשיו, שנה וחודשיים אחרי כן, זה רק עובר אלינו? הם אומרים שהם ביקשו כבר מזמן. יכול להיות שזה נתקע אצלכם כמה חודשים טובים?
מאיר בינג
¶
קודם כול לא היה צורך בפועל בשימוש בזה עד היום. זה דבר ראשון. דבר שני, היתה מחשבה שאולי עדיף לחבר את כל הפניות של הביטחון לפעם אחת.
מאיר בינג
¶
זה לא כסף, זה מה שאני מנסה לומר פה. אין פה תוספת שאם מחברים את שתי הפניות ביחד יש 5 מיליארד לביטחון. הכסף הזה הוא כסף טכני בעיקרו.
סתיו שפיר
¶
יש משהו משונה מבחינת התנהלות. קצת לפני יותר מחודש משרד הביטחון בא וביקש תוספת תקציבית מטורפת ועשה סביב זה מחאה שלמה, ועכשיו אנחנו רואים שהם מקבלים עודפים ששייכים לשנה הקודמת, זאת אומרת, שיגיעו גם עודפים על השנה הזאת.
מאיר בינג
¶
אין עודפים. אני צריך להסביר. לאורך כל הדרך ידענו שיש עודפים דולריים בארצות-הברית וגם בשנה הבאה יהיו. יש נושא אחד שאנחנו צריכים לסגור סופית – אני אציג את זה אחרי זה כשנציג את הפנייה של הביטחון – זה משהו שקשור לתע"ש, ואולי יהיה משהו עוד השנה. מעבר לזה, אין עוד דברים השנה.
מאיר בינג
¶
על 2013. פה יש מרכיב אחד של עודפים, זה לא עודפים מחויבים כמו במשרדים אחרים. כל העודפים המחויבים שהיו בסעיף 15 כבר עברו.
מאיר בינג
¶
כן. צורת ההתחשבנות – זה יותר רישום חשבונאי מאשר מהות – כשהאמריקנים החליטו עכשיו לתת עוד כסף לכיפת הברזל בשבוע שעבר לצורך העניין, ברגע שהם נותנים עוד, אנחנו צריכים לתקצב עוד שקלים. אלה לא שקלים שיש להם מקור מכספי משלם המסים, אבל כדי שאפשר יהיה להשתמש בעוד 100 מיליון דולר שמקבלים, צריך לתקצב עוד 400 מיליון שקל כאן.
מאיר בינג
¶
דולר סיוע גדל מ-3 מיליארד ל-3.2 מיליארד, כי נתנו עוד 200 מיליון דולר לצורך העניין לכיפת ברזל. המספרים לא מדויקים. אני עכשיו צריך להגדיל את תקציב משרד הביטחון ב-200 מיליון דולר כפול שער הדולר, לצורך העניין 3.6 או 3.5, כפול המע"מ. את הסכום הזה צריך להגדיל. למה זה לא כסף ממשלם המסים, זאת אומרת כסף מאתנו שמוקצה בשקלים, למרות שאני מקצה פה שקלים? מהסיבה המאוד פשוטה שכאשר משרד הביטחון ישתמש בדולר הזה, יהיה צריך לרשום את זה בתקציב המדינה. כדי לרשום את זה בתקציב המדינה, צריך שיהיה לו כסף בתקציב המדינה שאפשר לרשום.
מאיר בינג
¶
הסיבה שאנחנו מעבירים את העודף, שתהיה יכולת גמישות, שאם עכשיו נותנים עוד 100 מיליון דולר, תהיה יכולת דרך הדברים האלה גם להשתמש בכסף הזה. אין פה מהות ולא נלקח פה כסף ממקום אחר, וזה כסף שאם לא נעביר אותו לביטחון, אי-אפשר להעביר אותו לחינוך.
מאיר בינג
¶
שאר היותר מ-50 מיליארד של ביטחון הם לא טכניים. כמו כל תקציב המדינה, כשנותנים 100 מיליון למשרד החינוך, לרווחה, לתחבורה או לביטחון, אם נותנים את זה פה אין למקום אחר, וצריך לראות שיש מקור להביא את זה. פה זה כסף שמגיע ממשלם המסים האמריקני, לא מהישראלי - - -
מאיר בינג
¶
מה שאני מנסה להסביר שבתקציב בארצות-הברית הוא נרשם, שם מביאים את זה לחשבון בנק – תתקנו אותי אחרי זה אם אני אומר דברים לא מדויקים, כי שוב זה לא התחום שלי, ואני לא רואה חשבון - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם זה נרשם עד 2013, לא צריך העברה מ-2012 ל-2013. זה נרשם ב-2012, זאת אומרת שעד אוקטובר 2012 הוא היה צריך - - -
מאיר בינג
¶
אצלם זו שנת תקציב אחרת, אצלנו היא אחרת. אני צריך להעביר. לפי שנת התקציב הישראלית נשארו שקלים, ולכן לא משנה אם זה - - -
מאיר בינג
¶
ניר יתקן אותי אם אני טועה. יש גם כסף שהאמריקנים העבירו בנובמבר-דצמבר 2012, שחלקו אצלם על תקציב 2013, אצלנו זה עדיין נרשם בתקציב 2012, כי אנחנו עובדים אחרת. לכן צריך להעביר את השימוש מ-2012 ל-2013.
מאיר בינג
¶
זה כסף שהגיע בשנת 2012. אני לא יודע להגיד לך אם הוא הגיע בינואר או בדצמבר. אפשר לעשות על זה עבודה חשבונאית, אבל זה פחות מהותי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הוא הגיע אחרי אוקטובר, הוא נחשב בתקציבים שלנו – תבין, 3.1 מיליארד השקל של האמריקנים, שהם נותנים לנו, מבחינתנו, מבחינת תקציב הביטחון, זה של שנת 2013, מבחינתם זה מתחיל באוקטובר 2012. כל מה שמגיע מאוקטובר 2012 עד אוקטובר 2013, מבחינת הרישום של משרד הביטחון, זה נקרא "2013" ומופיע בתקציב 2013.
מאיר בינג
¶
אני מבין. ברשותך, אדוני היושב-ראש, מה שחשוב לא איך האמריקנים רושמים את זה, אלא איך אנחנו רושמים.
מאיר בינג
¶
כסף שהגיע בשנת 2012, לא משנה אם הוא בגין שנת הכספים 2012 בארצות-הברית או בגין שנת 2013 בארצות-הברית, אצלנו גם אם הוא הגיע בדצמבר 2012 כשבארצות-הברית הוא בגין שנת 2013, מבחינתנו הוא רשום בשנת 2012.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ניר, אתם הרי יודעים שאתם מקבלים 3.1 מיליארד שקל מארצות-הברית לשנה. האם בתקציב משרד הביטחון מופיע המספר הזה?
מאיר בינג
¶
אני אסביר בצורה מסודרת. 2.4 מיליארד דולר זה הסיוע האמריקני שניתן עד לפני כמה שנים, מתוקצב בבסיס הנטו של משרד הביטחון, 600 או 700 המיליון הנותרים מתוקצבים בהוצאה מותנית בהכנסה.
מאיר בינג
¶
דקה אחת, אני אסביר. אני אענה לכל שאלה. השימוש בארצות-הברית נעשה בזמנים שונים, וזה כרגע לא משנה למה ומתי האמריקנים נתנו את זה, בגין איזה שנת תקציב אצלם. הם נתנו בשנת 2012 כסף, זה נמצא בחשבון בנק של מדינת ישראל בארצות-הברית, נשארה בו יתרה. לא משנה בגין איזה שנה הכסף הגיע. ברגע שנשארה בו יתרה לא ממומשת בשנת 2012, כדי להשתמש בה – יש כסף בשנת 2013 שהוא בגין הכסף שיש השנה – אנחנו מעבירים את זה. להגיד לך שישתמשו בזה? לא ישתמשו כנראה השנה בכולו, בחלקו אולי כן. עד היום זה לא היווה מגבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאיר, כל זה הבנו. עוד פעם. אם הכסף הזה נשאר ביתרה של 2012, זאת אומרת, זו היתה יתרה שנשארה עד אוקטובר 2012, נכון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מדבר על התקציב שאתה רושם. נניח באוקטובר 2013 אנחנו מקבלים מארצות הברית 3.1 מיליארד שקל, נכון? באיזה תקציב הוא מופיע?
ניר ממה
¶
2012. כשעשינו את מאזן תקציב הביטחון ב-31 בדצמבר ראינו שיש לנו בבנקים יתרות מימוניות משנה קלנדרית.
ניר ממה
¶
לא זה מעורבב, גם וגם. כשהסתכלנו ב-31 בדצמבר ראינו יתרונות מימוניות בבנק של 500-400 מיליון דולר. כדי שנוכל להשתמש בכסף הזה בשנת התקציב 2013 אנחנו צריכים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הכסף שאתה מקבל של אוקטובר 2012 מארצות-הברית, האם הוא מופיע בתקציב 2012 שלנו או בתקציב 2013 שלנו? הסברת קודם בטוב טעם שזה מופיע ב-2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מסכים. זאת אומרת, התקציב של 2012 התחיל באוקטובר 2011 והסתיים באוקטובר 2012, וזה עודף מהתקציב הזה.
ניר ממה
¶
תמיד חלקו זנב, זה משתרשר משנה לשנה. מה-3.1 הזה שהוא בשנה קלנדרית ינואר עד דצמבר, כשבדקנו ב-31 בדצמבר ראינו פשוט יתרה בחשבונות בנק של 500-400 מיליון דולר, וכדי שאנחנו נוכל להשתמש ביתרה הזאת אנחנו צריכים לעשות את התיקון התקציבי בתקציב הישראלי.
ניר ממה
¶
כן. כשמאיר הסביר איך אנחנו בונים את התקציב, 2.4 בנטו ובברוטו, בילד אין אנחנו לוקחים הנחה שאנחנו ממירים 26.3% בילד אין. בבניית התקציב שלנו אנחנו ממירים 26.3%, זה בבסיס התקציב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההסבר הראשון שלכם היה יותר טוב, שמבחינת הבקשה שלכם מהאוצר זה כבר עבר באפריל 2013.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה בסדר. אז שאלנו את האוצר מה קרה מאפריל 2013 ועד היום, למה לא העבירו את זה? זה עודפים ישנים, למה חיכו לשבוע האחרון של דצמבר?
עפר שלח
¶
כל הסיפור פה הוא אחר. זה חשבון סגור. בסוף, בינינו, זו סובסידיה של הממשל האמריקני לתעשיות האמריקניות שאנחנו נהנים ממנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רק לא מבין אם זה היה צריך לצאת עד אוקטובר 2012 נניח, למה היום, בדצמבר, כשאנחנו כבר עובדים בתקציב של 2014 – למה רק היום זה מגיע להעברה ולא לפני כן? היו להם שנה וחודשיים לעשות את זה.
עפר שלח
¶
זה מתחבר לשאלה אחרת. איפה ואיך מתבצעת הבקרה על הכסף שיוצא בארצות-הברית. אני אומר לכם, וניסן יודע את זה טוב, שבמסגרת מה שהוצג לוועדה המשותפת בדיונים של הפרטים, הפירוט של הכסף שמוצא בארצות-הברית לא הגיע אלינו. הכסף הזה בסוף, ניסן, מה זה משנה, נעביר אותו, כי זה כסף שאם לא נוציא אותו, הוא ילך לאיבוד בארצות-הברית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חושב שהביטחון ויתר, יכול להיות שאנחנו יכולים להשתמש בו לדברים יותר טובים.
מאיר בינג
¶
יכול להיות שאני לא מסביר טוב משהו. הפנייה היא לא המהות. אפשר לדבר למה היא הוגשה לפני חודש ולא לפני חודשיים. על זה אפשר לדבר.
מאיר בינג
¶
זו השאלה היחידה. הכסף פה הוא טכני בעיקרו. אי-אפשר להשתמש בו לשום נושא אחר. השקלים מתוקצבים, ה-26% מתוקצבים.
מאיר בינג
¶
זה לא שנה. התקציב אושר רק באוגוסט, העודפים פה הם יותר מסובכים מעודפים של תקציב רגיל, כי צריך לבדוק - - -
מאיר בינג
¶
העברנו את כל העודפים של המשרדים באוגוסט-ספטמבר. פה העודף השקלי של הגופים בסעיף 15 עבר גם כן בטיפת דיליי, כי שם הכול יותר מסובך, אבל עבר. זה העודף הדולרי, שזה קצת יותר מסובך. הם פנו אלינו לפני, היינו צריכים לבדוק דברים. אין פה מהות.
עפר שלח
¶
אנחנו מבינים שאין לנו שום בקרה על 2.4 מיליארד שיושבים בארצות-הברית ומוצאים בעסקאות בארצות-הברית. זאת הבעיה.
יעקב ליצמן
¶
תסביר משהו אחר. אמר נציג הצבא קודם שהוא הגיש את הבקשה כבר במרץ. למה לא הגשתם עד עכשיו? זה שאין בעיה ואין הבדל וכסף טכני, אני אף פעם לא אבין. נניח שהבנתי, הכול בסדר. זה שהוא הגיש בזמנו ואתם מגישים רק עכשיו, את זה אני לא מבין.
מאיר בינג
¶
את כל העודפים השקליים בכל המשרדים העברנו מייד אחרי אישור התקציב, כולל גם של הגופים בסעיף 15. את העודף הדולרי באמת העברנו באיחור, כי היו שם חישובים קצת יותר מסובכים. היינו יכולים להעביר את הפנייה הזאת לפני חודשיים, העברנו אותה לפני חודש.
מאיר בינג
¶
זה לא מנע עד היום את יכולת השימוש בכסף שקיים בארצות-הברית, וצריך להעביר אותו והוא כסף שאי-אפשר להשתמש בו למטרות אחרות.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אני יכולה לעשות סקר קצר? מבין חברי הוועדה מבין לא ב-100%, ב-80% את מה שדובר עליו כרגע?
סתיו שפיר
¶
זו שאלה שצריך לעמוד עליה. תקציב הביטחון הוא תקציב מאוד-מאוד לא שקוף, מנסיבות שחלקן אפשר להבין ולהסכים אתן, אבל פעמים נראה שחוסר השקיפות הזאת גם מסתיר הרבה מאוד בזבזנות וחוסר התייעלות מובהק.
עפר שלח
¶
תקציב הביטחון, אני אומר את זה לא בשביל להגן עליהם – תקציב הביטחון הוא התקציב הכי שקוף בפני חברי הכנסת מכל תקציבי המדינה.
עפר שלח
¶
תבואי לדיונים של הוועדה המשותפת ואת תראי שאת יכולה לדעת כל פצצה בחיל-אוויר, כמה הוציאו עליה, כשאת לא יכולה לדעת על כל אינפוזיה בבתי חולים.
סתיו שפיר
¶
כמו שמקימים פה גם ועדות חסויות לעניינים חסויים ויש שם שני אנשים וחצי. עפר, אני מאוד מכבדת אותך, אבל זה שאתה נמצא בוועדות האלה, זה נהדר, זה לא תקציב שקוף.
עפר שלח
¶
סתיו, אני לא בא להגן על אף אחד, אני רק אומר לך עניינית שכל חבר בוועדה המשותפת שרוצה ללמוד את תקציב הביטחון לפרטים, הוא יכול ללמוד אותו לפרטים הרבה יותר מכל תקציב אחר שאישרנו.
סתיו שפיר
¶
זה עדיין לא הופך אותו לתקציב שקוף, מאחר שהוא לא שקוף לציבור. חלק מהסיבות לזה מובנות, אבל נראה שמאחורי הסיבות האלה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יכול להעיד, לא רק שהוא מפורט, אלא שיש שם לפחות את עפר שיושב לפי הדוח ועוקב בדיוק כמה הייתם צריכים לחסוך, למה לא קיצצתם. הוא יושב על זה והשם ישמור וירחם.
סתיו שפיר
¶
להגיד שהתקציב הוא שקוף, כי הוא שקוף לעשרה חברי כנסת, זה לא לקרוא לו "שקוף". תסלחו לי, ההגדרות האלה הן לא הגדרות נכונות. שקוף זה שקוף ציבורית.
סתיו שפיר
¶
התקציבים האחרים פתוחים לציבור לפחות. אפשר לדון איך דנים בהם, ואתה יודע שפה אין בינינו אי-הסכמה, אבל זה לא העניין. ברגע שתקציב לא שקוף באופן כל-כך ברור, בגלל זה יש לנו כל השאלות האלה, בגלל זה אנחנו מנסים להבין את הפרטים.
מאיר בינג
¶
שני דברים. דבר אחד, בתקציב הביטחון יש המון בעיות של שקיפות, בטח גם לציבור. אני לא יודע כמה זה יכול להיות מול הציבור יותר טוב. באופן כללי מול האוצר יש הרבה מה לשפר. אני מסכים עם עפר שוועדת החוץ והביטחון עושה עבודה, נכנסים לפרטים ומבינים דברים שלא מבינים במשרדים אחרים, עם זאת יש הרבה דברים שאנחנו יודעים מצוין, כל אזרח יודע במשרדים אחרים, וגם חברי הכנסת לא בדיוק יודעים בתקציב הביטחון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ממשלת ישראל קיימה דיונים ארוכים האם לקבל את הדרישה של משרד הביטחון ולהוסיף להם תקציב או לא. היו הרבה חילוקי דעות, ובסופו של דבר נפל הפור וממשלת ישראל, אולי בהכרעה של ראש הממשלה כפשרה, החליטה להוסיף לתקציב הביטחון 2.7 מיליארד שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הדיון הפרטני, לאן זה הולך, זה בוועדה המשותפת.
ממשלת ישראל החליטה להעביר למשרד הביטחון, להגדיל את תקציבו ב-2.79 מיליארד שקל מהסיבות שהחליטו. כששאלתי בזמנו, וכך גם פורסם, מאיפה הכסף הזה יילקח? אמרו לי: מה פירוש, למדינה בשנת 2013 יש עודף כספי גדול של גבייה – גבייה מלשון לגבות, לא גוויה, שירדו על התושבים והפכו אותם לגוויות. כנראה שזה עוד מעט הולך לנושא של גוויה מהצד השני – עודף גבייה, רווחים כלואים, אירועים חד-פעמיים שהכניסו הרבה כסף. כולנו מכירים את זה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - ומתוך זה יש כסף, ולכן יכול להיות שהממשלה יכולה להיות קצת יותר לארג'ית כדי להגדיל את תקציב הביטחון. זה היה נשמע סביר שאם יש לך עודפים, ואתה צריך להחליט, חלק אחד אתה נותן לביטחון, בחלק אחד אתה מבטל העלאה במס-הכנסה וכו'. כשקיבלנו את הבקשה, את ההעברה, חשכו עיני, פתאום הבנתי שאולי עובדים עלי או שאולי לא הבנתי, ופתאום התברר שהמדינה הולכת ומקצצת ממה שחששתי. אמרו לי אז שלא משם היא הולכת ומקצצת. זה לא פלט, אבל הולכת ומקצצת ממשרדי ממשלה שונים. לדוגמה מרווחה, אם אני לא טועה, זה 149 מיליון שקל כדי להוסיף לביטחון.
השאלה הראשונה שלי, האם זה נכון? כי זה מה שכתוב פה. ואם כן, האם אנחנו חושבים שהביטחון נמצא במצב קריטי כל-כך, שאפילו נקצץ מרווחה או ממשרדים אחרים חברתיים כדי להעביר לביטחון? אני לא חושב שזאת היתה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לקחת 149 מיליון, כמעט 150 מיליון מהרווחה, כדי להעביר לתוספת של הביטחון, זה לא מה שנמסר לנו אז, זה לא מה שנאמר, ואני לא בטוח שזה מה שאנחנו רוצים. אותו דבר מהבריאות.
אני מספר לכם את התהליך שעברתי, אחר-כך חשבתי שאולי יש באמת עודפים. יכול להיות שמשרד הרווחה לא ניצל ויש עודפים, ואז האוצר לוקח את זה, ואם האוצר לוקח, הוא אומר: לקחתי את העודפים שנשארו, וזה לא עודפים מחויבים, אז לקחתי את זה, ואני נותן את זה עכשיו לביטחון. זה סביר.
הלכתי בתמימותי, צלצלתי לשר הרווחה, אחר-כך גם למנכ"ל, ושאלתי אותם: איך יכול להיות שאתם כל הזמן בוכים שחסר, והנה אתם אפילו לא מנצלים את התקציב שלכם? אמרו: לא יעלה על הדעת, אין לנו שום אגורה אחת של עודף, כולל הרזרבה. אין לנו שום אגורה אחת של עודף. זאת אומרת, שכאן הקיצוץ הוא קיצוץ אמיתי, זה לא שיש עודפים. לא צלצלתי, לא המשכתי הלאה ליעל, שרת הבריאות, אני מניח שנשמע אותו סיפור משרת הבריאות. במילים פשוטות, בא עכשיו משרד הביטחון או האוצר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם אני. כך אני נגד זה. החלטת הממשלה היתה על 2.7. לא שמעתי שהממשלה החליטה על המקורות, מאיפה. מה שנמסר לי כל הזמן שזה מהעודפים שיש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לכן נדהמתי לקבל את הדבר הזה. אם זה כך, אני כבר אומר שאני לא בטוח שחברי יסכימו לזה. הביטחון חשוב לנו מאוד, אבל לא על חשבון רווחה וכו'. יש רווחים, דיברו על הרבה רווחים, גם אם אנחנו לא מעלים את מס הכנסה וכאילו יורדים 3.3 מיליארד. עדיין יש עוד הרבה רווחים, אז לא צריך לקצץ. הייתי שמח מאוד אם תסבירו לנו את הנושא של הבקשה הזאת.
מאיר בינג
¶
אין בעיה, נסביר. מה שיש בפנייה הזאת זה אכן יישום של החלטת הקבינט האמורה פלוס כמה תוספות קטנות שעיקרן זו התחשבנות על השלמת הבנייה של המתקן של המסתננים, הבנייה במתקן בחולות, בקציעות. זה עוד כמה עשרות מיליונים.
סתיו שפיר
¶
כבר היו לנו כמה מאות מיליונים להטסת מסתננים מרצון, היו לנו 400 מיליון על הבנייה במחנה הזה.
מאיר בינג
¶
אני אומר שוב, המחנה הזה נבנה על-ידי משרד הביטחון, וזו התחשבנות על נתח מסוים שהוא הוציא השנה. זה גם כסף שהוא יוציא בשנה הבאה, יהיו כספים שהוא הוציא בשנים קודמות. ההפעלה של המתקן היא בשירות בתי הסוהר, יש השלכות על המשטרה, יש השלכות על משרד הפנים. צריך לאשר בכל משרד בפני עצמו את המשמעויות.
סתיו שפיר
¶
בסופו של דבר התקציב של פרויקט המסתננים כבר עובר את המיליארד שקלים מזמן. אם מחברים את כל המשרדים שתורמים לו כסף, זה עובר את המיליארד שקלים, שזה פי שניים הוצאה ממה שאמרה הממשלה כשהעבירו את החוק הזה.
מאיר בינג
¶
מה שהממשלה אמרה היה מדויק. יש כל מיני הוצאות משלבים שונים. אין ספק שזה עובר את המיליארד שקלים, תלוי מאיפה את סופרת.
מאיר בינג
¶
המשמעות של ההחלטה שהתקבלה לפני שבועיים היתה 400, פה זה כסף על החלטה שהתקבלה לפני שנה, לא מלפני שבועיים, על הבנייה שמשרד הביטחון בנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קודם ננסה להבין את הפנייה עצמה. יש לנו בעיה עם הפנייה. תסביר לנו את הפנייה עצמה.
מאיר בינג
¶
אני אסביר. אני אענה פה על כל שאלה שתהיה. הפנייה עצמה היא יישום של החלטת הקבינט. ולאן הכסף הולך - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נשמע. אני לא בטוח שבקבינט. רב יעקב, אני לא בטוח שבקבינט הם יודעים מאיפה לקחו את זה. בואו נשמע.
מאיר בינג
¶
הקבינט קיבל החלטה להוסיף 2.75 מיליארד שקל. אני חוזר רגע למה שהתחלת את הדיון. בתקציב המדינה, אנחנו מכירים את זה, יש חוק ההוצאה ויש חוק הגירעון. כאשר יש עודף הכנסות – אני מזכיר מה זה עודף הכנסות. עודף הכנסות זה הכנסות יותר גבוהות ממה שהיתה התחזית – המשמעות היא לא שאנחנו היום מאוזנים, אנחנו רחוקים מלהיות מאוזנים, אנחנו בגירעון מאוד גבוה, הוא גירעון יותר נמוך ממה שחזינו וממה שאושר על-פי חוק. אנחנו לא קרובים לאיזון, אבל יש הכנסות יותר גבוהות ממה שחזינו, רובן הכנסות חד-פעמיות. כרגע לא ניכנס לדיון הזה.
חוק התקציב לא מאפשר לנו להשתמש בכסף הזה. כאשר מדברים על גירעון יותר נמוך הוא מורכב משני חלקים: חלק אחד הוא מעודף הכנסות. עודף הכנסות לא מאפשר יכולת להשתמש בכסף הזה. החלק השני זה תת-ביצוע שיש בתקציב המדינה. בתת-ביצוע אפשר לקבל החלטות על הסטות, לקחת ממקום אחר ולהסיט למקום אחר.
יעקב ליצמן
¶
אתה לא יכול להשתמש בכסף כשיש הוצאה. החוק אומר כמה ההוצאה, ולכן אתה לא יכול להגדיל את ההוצאה.
מאיר בינג
¶
נכון. אם אתה רוצה לעשות דבר כזה, צריך שלוש קריאות, חקיקה ראשית. הכול אפשר לשנות בחקיקה.
בכל משרד יש רזרבה שנקראת "רזרבה לעמידה ביעד ההוצאה". הרזרבה הזאת היא רזרבה שמאפשרת לממשלה לקבוע סדרי עדיפויות לאירועים לא צפויים כאלה או אחרים, אירוע או דבר אחר, ולהסיט משאבים ממקום אחד למקום אחר. מה שנעשה פה זה לקחת את הכספים מהרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה. כשמשרד מסוים תכנן את הפעילות שלו בשנת 2013 הוא לא בנה על הרזרבה הזאת מראש, במובן הפשוט שהיא לא היתה לרשותו בשום שלב בתהליך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו דנים בהקצאה. אמרתי שבוועדה המשותפת דנים לאן זה הולך, אנחנו דנים מאיפה זה מגיע. זו החובה שלנו. לפי איך שאני שומע פה, לא בטוח שנרצה לאשר דבר כזה. תמשיך הלאה. יש הכנסה הרבה יותר גבוהה, המדינה לא יכולה להשתמש בהכנסה הזאת, את הכסף הזה זורקים לרחוב, כך אתה אומר, ויש עכשיו הוצאה.
מאיר בינג
¶
לחלוטין לא זורקים לרחוב. בכסף הזה הגירעון יהיה יותר נמוך, החוב יהיה יותר נמוך, ואלה צעדים שהם דרמטיים וחשובים מאוד לכלכלת ישראל. מעבר לזה, בצד ההוצאה, ממשלת ישראל, אני אומר שוב, קיבלה החלטה בסדרי העדיפויות להעביר עוד כסף למערכת הביטחון, ומפה לוקחים את המשאבים שהיו ברזרבה לעמידה ביעד ההוצאה בכלל משרדי הממשלה ומפנים אותה לטובת מערכת הביטחון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נניח שלא היתה תוספת לביטחון, הרזרבה הזאת של משרד הרווחה או משרד הבריאות, כשבכלל לא מדובר אפילו על רזרבה, מה היו עושים עם הכסף הזה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משרד הרווחה, לפחות לפי השר, כבר בנה על הכסף של הרזרבה, ובטח שמשרד הבריאות בנה על הדברים האלה - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אתן לך להתייחס לזה. תתייחס עכשיו, רק כדי שננסה להבין. אחר-כך יהיו לנו הרבה שאלות.
יעקב ליצמן
¶
אגב, עוד שאלה שתענה. ההבדל בין משרד הבריאות לרווחה, שברווחה זה באמת בא מרזרבות, במשרד הבריאות זה לא מהרזרבה.
יוגב גרדוס
¶
לגבי תקציב הבריאות והרווחה אני פה אפיג את החששות. זה נכון שהכסף הזה בשני המשרדים האלה כבר נוצל, ונביא בשבוע הבא – זה יישמע קצת מצחיק, ואני אסביר – נביא תוספות לתקציב הרווחה ולתקציב הבריאות כחלק מפניית סוף השנה שלהם.
יוגב גרדוס
¶
נכון. אני אסביר גם למה. יש פה שתי סיבות: האחת, זה פערי עיתוי. למשרדים האלה יש עבודה מאוד מורכבת לסגירת שנה. הם צריכים לעשות הערכות לגבי כל תקנה ותקנה, כמה כסף היא צריכה, והם עוד לא סיימו את העבודה. אם הם היו מסיימים את העבודה עד השבוע שעבר למשל, היינו יכולים לא לקחת את הכסף הזה, למצוא איפה תתי-הביצוע האחרים ולהעביר ממקומות של תת-ביצוע לתקציב הביטחון. העבודה הזאת לא הסתיימה.
עפר שלח
¶
לא הבנתי. למשל במשרד הבריאות כתוב מסל הבריאות 133 מיליון שקל. הם לא יודעים כמה הם הוציאו על סל הבריאות ב-2013?
יוגב גרדוס
¶
הם לא יודעים, הם ידעו רק באמצע השנה הבאה, אבל יש איזה תהליך התחשבנות בסוף השנה שאנחנו עכשיו עושים. גם יש עניין של הסכמי ייצוב עם קופות החולים, שממש נסגר בימים האלה. עוד לא נסגר באופן סופי. אנחנו נביא בשבוע הבא, למשל סעיף בביטוח הלאומי. יש השנה תת-ביצוע יחסית גבוה, מכיוון ששיעור ההשתתפות יותר גבוה, נפח השכר יותר נמוך, ולא נצטרך להעביר תשלומים של המדינה לביטוח לאומי לפי חוק, ולכן נעביר מהביטוח לאומי לרווחה ולבריאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נניח שאני אביא לך עכשיו את שר הרווחה ואת המנכ"ל שלו והם יגידו שהם יודעים על כל אגורה כבר מזמן וכל הרזרבה כולה תוכננה על ידם?
יוגב גרדוס
¶
הם יאמרו אמת, גם דיברנו אתמול בערב עם המשרד, והתחייבתי שבפניית סוף השנה, אחרי שהם יסיימו למפות את כל הצרכים שלהם, נשלים להם את כל הכסף.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, זה כמו הסיפור קודם עם משרד הביטחון לפי מה שאני מבין. מה שאומרים לך, שכרגע יש שם כסף זמין - - -
יוגב גרדוס
¶
זו לא הלוואה, זה סעיף רזרבה. המשרד לא יכול להשתמש בו. אנחנו מפשירים את הרזרבה בסוף השנה בהתאם לצורכי המשרד. יש משרדים פה, למשל תסתכלו על משרד התחבורה, יש לו יותר מ-300 מיליון שקל, הכסף נלקח, ולא נביא תוספת למשרד התחבורה.
יוגב גרדוס
¶
עכשיו אנחנו עושים מיפוי. אחד המקורות יהיה הביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי השנה ההוצאה היתה נמוכה באופן משמעותי מהצפוי.
יוגב גרדוס
¶
מה שחשוב להבין, אין פה פגיעה ריאלית, לא עצרנו שום תוכנית, לא אמרנו למשרד לעצור התקשרות מסוימת, לא אמרנו לו שיש לו פחות כסף לעשות - - -
יוגב גרדוס
¶
לא. דווקא זה חיובי מאוד שהביטוח הלאומי צריך פחות כסף. ככל שהביטוח הלאומי גובה פחות כסף, המדינה צריכה להשלים פחות כסף. הוא יסביר את זה בשבוע הבא באריכות.
יוגב גרדוס
¶
לא. בתחבורה למשל הכסף נובע מזה שיש תת-ביצוע. אמיר הציג את זה בשבוע שעבר. יש פרויקטים שלא בוצעו במזומן והכסף לא יוחזר למשרד. במשרדי הרווחה והבריאות, שבהם התעניינתם, בדקנו ויידרש החזר של הכסף, נביא אותו בשבוע הבא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה לא לקחת מראש משם? למה אתה צריך לקחת מהמשרדים ואחר-כך הולכים להביא או לא להביא העברה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כלומר, בטוח שיש לך, אז למה לא לקחת משם? למה אתה מתלבש על המשרדים, נותן לנו תחושה נוראה? אתם רוצים שנאשר לכם קיצוץ במשרדים במקום - - -
יוגב גרדוס
¶
כי יש לו תקנות אחרות: תקנות שכר, תקנות תמיכה, שהן בגירעון, ואני אצטרך להשלים לו את הכסף הזה.
יוגב גרדוס
¶
אני אומר, עכשיו שאנחנו עושים מיפוי מאיפה הכסף צריך להגיע. אם אתם רוצים לדחות את הבקשה הזאת - -
יוגב גרדוס
¶
- - אני לא יודע אם זה אפשרי. אם אתם רוצים לעשות את כל דיוני התקציב ביום האחרון של השנה, אפשר לעשות את זה.
יוגב גרדוס
¶
אני אומר שאת פניית סוף השנה של תקציב הבריאות ותקציב הרווחה לא הספקנו להכין, העבודה הזאת מתבצעת בימים אלה גם עם משרד הבריאות, גם עם משרד הרווחה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
האם אתה בטוח שמור יוסף ישב פה ויגיד שיש לו עודפים, אין שום בעיה והוא מסכים שייקחו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הרי מלחמת עולם קיימת כל שנה כשהאוצר רוצה לקחת משם, ואנחנו בכנסת תמיד ניסינו לשמור שזה יישאר. בטח אתם לוקחים מקשישים או מנוער.
יוגב גרדוס
¶
כל התשלומים שאנחנו מחויבים לפי חוק יבוצעו. ואם יש כסף שלא נדרש לפי חוק, ניקח אותו ונעביר.
מאיר בינג
¶
אני לא יודע. זה לא נושא שלי, אני באמת לא יודע. אין לי שום בעיה לעשות טלפון בחוץ ולברר אם זה באמת חשוב לך. מה שאני מנסה לומר שכל התשלומים מבוצעים במלואם, והם מבוצעים על-פי חוק מהשקל הראשון עד השקל האחרון.
מאיר בינג
¶
התקציב שלהם הוא לא תקציב מדינה שאתה בא ואומר מראש: התקציב לצורך העניין הוא X מיליארדים, הפיצויים הם על-פי חוק.
סתיו שפיר
¶
נכון, אבל, מאיר, אתם כבר הכרזתם בשבועות האחרונים שאתם הולכים לקצץ עוד בהוצאה הציבורית האזרחית. ישראל היום עומדת על הוצאה ציבורית אזרחית של 30.8%, שזה 12% פחות מאשר הממוצע ב-OECD. אנחנו המדינה עם ההוצאה הציבורית הכי נמוכה חוץ מדרום קוריאה. אתם אומרים שאתם הולכים לקצץ עוד ואתם מספרים לנו עכשיו שגם לא היה צורך. אני רוצה להבין מאיפה פתאום נעלם הצורך הזה. לנו זה נשמע מאוד-מאוד משונה שמקצצים כל-כך הרבה כספים ממשרדי הרווחה, החינוך והבריאות, משירותי הכבאות, משירותי החירום, ויש לי פה רשימה ארוכה של כל המשרדים שהחלטתם לקצץ מתוכם בשביל ההעברה האדירה הזאת למשרד הביטחון, ובטח לאור הדברים שעכשיו אמרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה להוסיף על השאלה הזאת עוד שאלה. אם אני זוכר טוב, ורב יעקב ודאי זוכר, כל שנה האוצר שם את עינו על מה שיש בביטוח הלאומי, ששם למעשה זה המאגר גם של העתיד. זאת אומרת, גובים מאנשים כסף, יצטרכו לשלם להם, אם זה קשישים, אם זה נוער, והיתרות שיש זה לא יתרות, הרי יצטרכו להשתמש, הרי זה כמו הפנסיה, זו האסוציאציה. תמיד האוצר אומר שיש שם כסף, כאילו הוא עומד שם, ואנחנו אומרים: לא, זה כסף שנועד לעוד שנה, לעוד שנתיים, ליום שיצטרכו להשתמש בו וכו'.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - אבל תמיד ניסינו לשמור שלא ייקחו את הכסף הזה, כי זה כסף שאוספים כדי שיום אחד הוא ישמש את התושבים. זה כמו שהאוצר ייקח את הפנסיה בינתיים ויגיד: כשהיא תגיע, אני אתן לכם. אין דבר כזה.
יעקב ליצמן
¶
הם לוקחים כסף. הסעיף שהכי חסר זה לאבטלה. מה שהם עושים מענפים אחרים שיש ביטוח לאומי, הם מעבירים לאבטלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א', אנחנו לא רוצים, ו-ב', גם לשיטתכם הייתם יכולים לגשת ישר לביטוח הלאומי ולקחת ולא לאנוס אותנו לקצץ במשרדי הרווחה, הבריאות וכו' ואחר-כך תחזירו מהביטוח הלאומי, אז קחו ישר מהביטוח הלאומי.
משה גפני
¶
הייתם צריכים באישור התקציב לא לתת לפגוע בקצבאות, כיוון שיש שם כסף, לא לתת לפגוע בשירותים, בחינוך, ברווחה, בבריאות. עכשיו הם משחקים בעניין הזה. הם הלאימו את הביטוח הלאומי. לא שמעת מה שאמר מאיר, הוא אמר "יבוא לפה הרכז", הוא לא מדבר על המנכ"ל של הביטוח הלאומי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנשי האוצר ואנשי משרד הביטחון שאתם אמורים לקבל, לכם לא אכפת מאיפה, אני מניח שלאזרחים בטח אכפת מאיפה. מה יש לכם להוסיף כדי להבהיר לנו? איך שזה נראה עכשיו, זה לא נראה טוב. להערכתי, אם אני חש טוב את חברי, איך שזה עכשיו, אין שום סיבה לאשר ולקצץ מרווחה ומבריאות כדי לתת לביטחון. זה לא מה שדובר. אתם תמצאו דרך איך לקחת מהעודפים, ואתם מספיק חכמים כדי לדעת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הוא הסביר שמשם אי-אפשר להעביר – אני גם לא רוצה שתיקחו מהביטוח הלאומי, יוגב ומאיר – מאחר שאנחנו בין כה וכה הולכים לשנות חלק מהתקציב – אולי כן, אולי לא, לפחות אתם תביאו בקשה, בגלל ביטול - - -
יעקב ליצמן
¶
ברשותכם, לאור מה שהיה בימים האחרונים, תגיע הבקשה, לדעתי. יכול להיות שהם יכחישו. הם חייבים להודיע על ההוצאות הגדולות שהיו בימים האחרונים, הרבה כסף, גם למשטרה, גם לצבא, לפיקוד העורף, ואני לא יודע מאיפה הם יביאו אתה כסף הזה, ולדעתי הולך להיות עוד קיצוץ פלט קטן.
יעקב ליצמן
¶
ליתרה הוא צריך להעביר חוק, כי הוא לא יכול להשתמש בהוצאה. ההוצאה שלו מלאה, הוא לא יכול להשתמש בזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעקב, מי אומר שאנחנו הולכים לאשר את זה? איך שזה נראה כרגע, זה לא טוב. יוגב, רצית לומר משהו?
יוגב גרדוס
¶
א', אתם לא מאשרים פה קיצוץ במשרדי הממשלה, ו-ב', הבעיה בדחייה של הפנייה הזאת, שהיא עוד צריכה אישור נוסף כמו שאני מבין בוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה פתאום זה הפך לתירוץ? אני לא מבין, חודש וחצי לא מעניין את הממשלה שאין יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אין יושב-ראש לוועדה המשותפת - -
יוגב גרדוס
¶
מכיוון שהכסף מגיע מתתי-ביצוע של משרדים בשנת ,2013 הוא לא יכול לעבור לשנת 2014, ולכן אם זה לא יאושר השנה אנחנו בבעיה גדולה.
בועז טופורובסקי
¶
לא צריך לאשר את זה עד שיהיה יושב-ראש לוועדת החוץ והביטחון. אם זה לא מספיק חשוב, אז גם לא צריך לאשר את זה.
ניר ממה
¶
אני רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת עפר שלח אמר. הכנו את כל התשתית לנצל את כל הכסף. זה לא יהיה עודף מחויב. אם הכסף לא יעבור, זה לא יהיה עודף מחויב בתקציב הביטחון.
ניר ממה
¶
אנחנו לא נחתום שום חוזה חדש. נגיד איך "נשרוף" את הכסף אם אנחנו מקבלים אותו. כבר בנינו את כל התשתית לזה. הכסף הזה ניתן כפתרון לבעיית התקציב שהצגנו לתקציב 2014. היתה החלטת קבינט, פתרו לנו את הבעיה של תקציב 2014, נותנים לנו 2.75, החליטו שנקבל את הכסף השנה. אנחנו יודעים לשלם מול חוזה. אנחנו יודעים לשלם תשלומים שאנחנו צריכים לשלם לתעשייה בגין התוכנית של שנת 2014, בטווח הזמן של השבועיים לשלם את הכסף לתעשייה בשבועיים הקרובים מול התוכנית ומול התקציב של שנת 2014. אם לא נקבל את הכסף, זה לא יקרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע מה תעשו. עפר, מה שהם יעשו, הם ייקחו את מה שהם מחויבים לתע"ש, יתחייבו, ונגמר הסיפור.
ניר ממה
¶
אני אומר שכאשר הצגנו את תקציב שנת 2014 היו מספר דיונים בקבינט שהציגו את הפער התקציבי שיש למערכת הביטחון לשנת 2014, שהיה סדר גודל של יותר מ-7 מיליארד שקלים. ספר התקציב של תקציב הביטחון לשנת 2014 אושר מבחינת הסך הכול שלו, אבל החלוקה הפנימית שלו לא אושרה בגלל המשמעויות הכבדות. אני חוטא לתפקידי אם אני לא אגיד שאם לא נקבל את ה-2.75, שנותנים רק מענה חלקי לפער שהצגנו לשנת 2014, לפי מה שהרמטכ"ל ושר הביטחון הציגו, המשמעויות שהוצגו - - -
עפר שלח
¶
המשמעויות הוצגו, הן הוצגו גם לוועדה המשותפת. אני מבין מה שאתה אומר. הרי הפערים הם לא בתשלומים לתעשיות. דבר שפורסם ברבים זה פער כבד באימונים. אתם תצטרכו להראות עד ה-31 בדצמבר, אפילו אם אתם לוקחים את הכסף עכשיו ומשלמים לתעשיות – תצטרכו להראות מה ממנו אתם לוקחים לאימונים. אתם צריכים להיות מוכנים עם הדבר הזה לשבועיים הקרובים.
ניר ממה
¶
אנחנו מוכנים. אנחנו יודעים לבוא להראות איך אנחנו יודעים לייצר את תוכנית העבודה, כפי שהוצגה וכפי שאושרה, בפירוט רב, איך אנחנו יודעים לעשות לדוגמה אימונים בתקציב שאושר. - -
ניר ממה
¶
- - ב-51 ובעוד 2.75 שאושרו אנחנו יודעים להציג איך אנחנו יודעים לייצר תוכנית עבודה לשנת 2014. אני רק אומר, אני לא עוסק בכלל במקורות, כי זה לא התפקיד שלנו.
מאיר בינג
¶
זה דיון שנצטרך לעשות בוועדה המשותפת. הם יציגו את התוספת שמשלמים השנה ואיך היא מפנה משאבים לשנה הבאה. זה דיון שייעשה עם מערכת הביטחון, אנחנו לא ראינו את זה עדיין.
סתיו שפיר
¶
דיברנו על מאיפה הולכים להגיע התקציבים לרווחה, אבל מאיפה הולכת להגיע התוספת שמחפה על הקיצוץ הזה לשירותי הכבאות, לשירותי החירום, למשרד החינוך, לשירות התעסוקה, לתמיכה בענפי המשק, למשרד הבינוי והשיכון לדיור ממשלתי? כל הכסף הזה גם הולך להיות מושלם?
מאיר בינג
¶
לא. יוגב, יתקן אותי. אני רוצה להסביר מה שהוא אמר. מה שיש פה זה שימוש ברזרבה לעמידה ביעד ההוצאה, שזה כסף שהמשרדים ברובם לא מסוגלים על-פי חוק להשתמש בו ולבנות עליו. יכול להיות שיש פה ושם סיכומים נקודתיים או שיש חוסר בתקציב אחר במשרד.
סתיו שפיר
¶
זאת אומרת ששירותי הכבאות, שעברו קיצוצים מטורפים במשך שנים, מה שהוביל אחר-כך למחדלים בשריפת הכרמל, עכשיו מקצצים להם עוד והכול סבבה, כי זה היה ברזרבה.
מאיר בינג
¶
בכסף הזה שירותי הכבאות לא יכלו להשתמש. הכסף ברזרבה – על-פי חוק חשב המשרד, מנכ"ל המשרד, לא יכולים ליצור עליו התקשרויות ולא יכולים להשתמש בו. כרגע לוקחים מכל המשרדים את הרזרבה, מכולם. בלי קשר לזה בסוף שנה רואים את קצב הביצוע ואם יש פערים ואם יש סיכומים על פערים, וזה בהתאם לדיונים, בכל משרד בצורה פרטנית, את הפערים האלה צריך לפתור, הם לא קשורים לרזרבה. מה שיוגב תיאר קודם, הוא יכול להסביר שוב - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאיר, אתה מבין מה שאתה אומר כאן? אתה מבין שאתם אומרים פה שלמעשה אתם שמים בכל משרד קופה קטנה שלא קשורה בכלל למשרד, והיא מיועדת, רק כדי לסבר את האוזן – כשאני מסתכל על תקציב המדינה ואני רואה שברווחה יש סכום ועוד רזרבה יפה, אני אומר: כל הכבוד שלמשרד הרווחה יש אפשרות, אם יש לו צורך נוסף, יש לו רזרבה בשביל עצמו – מה שאתה אומר עכשיו, אני לא רוצה להגיד מילה קשה, זה בכלל לא קשור למשרד הרווחה, זה "קנעפל" בלשוננו או קופה קטנה של האוצר - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - רק שהוא לא רוצה שעין הרע תשלוט עליו, אז הוא מפזר אותו בין המשרדים, במקום לעשות את זה באופן גלוי. דרך אגב, יכול להיות שזה בסדר - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - לקחת את כל הרזרבות שלא קשורות למשרדים, לשים אותן במשרד האוצר כרזרבה או במשרד ראש הממשלה. זה מכובד. מדינה צריכה לשמור על הרזרבה, זה בסדר, אבל לא להעמיס את זה על משרדים, ועוד מדייקים בסכום לכל אחד, זה סכום שמטעה את העין ויוצר אי-הבנה. להערכתי משרדים כן בונים על זה. משרד הרווחה בנה על זה. כשתחזירו לו, תחזירו לו עם הרזרבה או לא? אתה אומר שתחזירו לו, זאת אומרת שהרזרבה הזאת היא כן כסף שעומד לרשותו, אחרת למה אתה מחזיר לו את זה?
יוגב גרדוס
¶
אנחנו נחזיר למשרד את הכסף לא לתקנת הרזרבה, מן הסתם, כי הוא לא יכול להשתמש בזה, לתקנות שבהן הוא מוציא כסף על פעילויות - - -
יוגב גרדוס
¶
מה פתאום. למשל ממשרד התחבורה לוקחים 300 מיליון שקל שהמשרד לא מוציא. אנחנו לא נחזיר אותם. אין לו צורך בכסף הזה.
סתיו שפיר
¶
אז לא כל המשרדים מקבלים. הרווחה אתה אומר מקבל מהביטוח הלאומי, הבריאות מקבל מהביטוח הלאומי - - -
עפר שלח
¶
אתם אומרים שבאופן כללי אתם לוקחים מהרזרבות, אלא שיש משרדים, דיברנו על הבריאות והרווחה למשל, שכבר הוציאו את הרזרבות האלה ויצטרכו לשפות אותם. האם אתם יודעים להגיד כמה הכסף שיצטרכו להחזיר מתוך ה-2.75?
יוגב גרדוס
¶
זה יהיה סכום נמוך מאוד לפי דעתי. קודם כול, מיליארד שקל מגיע מהריבית, אז אין צורך להחזיר את הכסף הזה מן הסתם. אני התכוננתי, בגלל שנשאלתי שאלה על הרווחה ועל הבריאות, לרוב המשרדים לא יידרש החזר.
יעקב ליצמן
¶
הבעיה שלי היא לגמרי אחרת. משרד הבריאות, לפי מה שכתוב כאן, מה שבועז אמר קודם על 16 מיליון שקל, זה לא סתם 16 מיליון שקל, זה הסכם תוכנית הבראה של קופת חולים כללית. 16 מיליון שקל, אני לא בטוח שאלי דפס יודע. הוא חתם, הם חתמו על הסכם הבראה. אני לא מניח שאלי דפס היה כזה טוב שוויתר על 16 מיליון שקל. השאלה על סמך מה עשו את זה? אם הורידו לו 16 מיליון שקל אין תוכנית הבראה. תוכנית הבראה עד שסוף סוף חותמים, עשן לבן צריך לצאת.
שאלתי בתחילת הדיון ולא קיבלתי תשובה. התקציב הזה, הקיצוץ הזה, הרזרבה, לא משנה מה, עבר את הקבינט, האם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שחייבים להודיע על זה, האם הסכימו או לא? לפני כל קיצוץ אמרו לי. חייבים להודיע לי: תדע, הולך להיות פלט, מגיעים לך 3 מיליון שקל, שתדע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מוסיף על השאלה שלך. לא רק אם הודיעו להם, האם בישיבת הקבינט פורט הפירוט שיש פה או שאמרו שהכסף הזה יגיע מהריבית ומהעודפים שיש בגבייה?
מאיר בינג
¶
בקבינט עצמו לא הייתי, אז אני לא יודע להגיד. לא הייתי בפנים, ולכן אני לא יכול לענות לך על הקבינט. לדוגמה בשנת 2014, הדוגמה שהפנו אליכם, החלטת הממשלה היתה חד-משמעית, והיא מופיעה בכל סעיף ובכל משרד. השימוש באותה רזרבה לעמידה ביעד ההוצאה לנושא אחר, הרזרבה הזאת בדרך כלל כל משרד מפריש, בדרך כלל זה 3% מהתקציב שסוכם עליו, ליכולת של הממשל בסוף לקבוע סדרי עדיפויות. אם יש איזה פרויקט שרוצים להעביר אליו כסף, מעבירים לשם את הכסף, ואם לא, אפשר לשחרר את זה למשרדים. זה הכלי והוא קיים מאז ומעולם. כלומר, אין פה כלי חדש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
האם בישיבת הקבינט הודיעו להם? אני מניח שהיו צריכים להגיד להם מאיפה מקבלים את זה. מה אמרו להם? אמרו להם נניח שיורידו 133 מיליון מסל שירותי הבריאות - - -
עפר שלח
¶
ניסן, הרי לא יכלו להגיד לשרים, כי היה דיון בקבינט שרק בסופו הגיעו למספר. שרת הבריאות ושר הרווחה לא ידעו מזה.
יעקב ליצמן
¶
לא. עפר, מודיעים קודם כול שמביאים לממשלה – הקבינט כרגע הוא כמו ממשלה – נניח שמביאים לממשלה קיצוץ פלט, לכל משרד מודיעים שיש לוX כסף פלט, המשרד צריך לשבור את הראש מאיפה. כאן בא משרד האוצר ואמר:X ו-Y. הוא אמר בדיוק מאיזה סעיף להוריד. הוא לא אמר פלט, הוא לא אמר שום דבר, הוא אמר בדיוק מאיפה. האם זה שהוא נתן להוריד את הכסף הזה מקופת החולים הכללית, 16 מיליון שקל – הכסף הזה הוא אחרי חתימה, כי כתוב "על-פי הסכם הבראה" שהיה לו כבר – האם זה על דעתו או לא על דעתו? נניח שבמשרד הבריאות אתה יכול לקצץ, אבל בהסכם הבראה שהוא חתם אתה לא יכול לקצץ.
סתיו שפיר
¶
תגיד לנו פחות או יותר, שתף אותנו. אתם רוצים שנאשר את ההעברה הזאת, תשתף אותנו בפרטים שאתה יודע. האם אנחנו מדברים על חצי מיליארד? האם אנחנו מדברים על יותר מחצי מיליארד?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש שתהיו אמיצים במובן הזה שתיקחו את התקנה הזאת ותחזירו לנו אותה כשאתם כותבים כאן את המקורות האמיתיים, כפי שזה צריך להיות, כדי שנוכל לדון. אם אתם מתכוונים לקחת מהרווחה ולהחזיר לה, לקחת מהבריאות ולהחזיר לה, אתם רוצים שנהיה שותפים למעשה חלם, זה קצת קשה. לא יודע למה, קשה לי. אז תכתבו ישר, תעשו את החשבון. הרי בין כה וכה לא נאשר את זה, ובין כה וכה אין יושב-ראש ועדה משותפת. תעשו את החשבון, קחו יומיים, תכתבו: המקורות – ביטוח לאומי – 400 מיליון, סתם אני אומר; הנושא של הריבית – כך וכך, שלפחות אנחנו נדע מאיפה, כדי שנוכל לדון. איך שזה נראה עכשיו, אני לא יודע אם מישהו מאתנו יצביע בשביל זה. אני גם לא בטוח שאני אעלה את זה כך להצבעה.
אראל מרגלית
¶
יש פה מערכת מטריציונית של העברת כספים ממקום למקום. זה כמו מין צומת של רכבות, אז תתארו לנו אותו. תבדילו גם בין מזומנים לבין התקציב, כדי שיהיה לנו ברור מה במסגרת התקציבית שתקצבנו מלכתחילה, מה לוקחים מעבר לזה, אם אנחנו לוקחים משהו מעבר לזה, ואם לא אישרנו משהו, תגידו מאיפה. אני מבין שיש פה רזרבה גדולה מאוד בביטוח הלאומי, דבר אחד. דבר שני, יש פה רזרבה יחסית גדולה ברמת הריבית, שאני לא מבין למה זה לא תוקצב מלכתחילה, כי ריבית זה דבר ידוע מראש, אבל ניחא, אז כמו שניסן אומר. אם במשרדים השונים הוציאו או לקחו את המקדמה כנגד הצפי שהולך להגיע בצורה כזאת או אחרת, תתארו לנו איך זה עובד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש את ההעברה הזאת שתכתבו אחרת לגמרי. אל תאלצו אותנו להחליט שאנחנו מקצצים מהבריאות 133 מיליון ומהרווחה 149 מיליון. לא נעשה את זה. אתם אומרים בין כה וכה שתחזירו את הכסף לשם, אז א', ודאי שלא היינו עושים את זה בלי שנראה את ההעברה הנגדית, אבל, ב', במקום כל החלם הזה, אם אתם יודעים שאתם הולכים להחזיר להם מתקציב X, תכתבו ישר שלוקחים משם.
יוגב גרדוס
¶
אני חייב להגיב, אני מתחיל להיעלב באופן אישי. אני לא חושב שהעבודה של עשרות אנשים שעובדים עד 02:00 בלילה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חס ושלום. יוגב, אין כאן מטרה לפגוע, חס ושלום. אנחנו מעריכים את העבודה שלכם על אמת, רק אולי הראש שלנו קטן ואנחנו לא כל כך מפולפלים, אז אם אתם רוצים להביא מהביטוח הלאומי, תכתבו במקום רווחה ובריאות, ביטוח לאומי נניח ונגמר. מה שאנחנו מבקשים, תעשו את העבודה בשבילנו שלא נצטרך לעשות את החישוב שפה לוקחים, הנה יש העברה, מחזירים, מאיפה אתם מחזירים מהביטוח הלאומי. כל הדבר הזה, תחסכו לנו. אתם מומחים, יותר חכמים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר על אמת. אתה יודע שאני מאוד מעריך את החבר'ה מאגף התקציבים, באמת אנשים שיודעים ומבינים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תעזרו לנו על אמת לעשות את זה יותר פשוט, יותר מכובד, ואל תיאלצו אותנו לקצץ תקציבים של משרדים ואחר-כך עוד להחזיר להם את זה. אני לא מרגיש כל-כך נוח עם זה. תעשו את העבודה מסודר, אתם יודעים לעשות את זה, ויהיה פשוט וטוב.
בועז טופורובסקי
¶
ניסן, אני רוצה להדגיש עוד פעם את האבסורד בזה שמבקשים מאתנו להעביר כספים לקצץ למען הביטחון, כשהוועדה שמאשרת איך זה יחולק בביטחון, אין לה יושב-ראש, לוועדה המשותפת, ואין יושב-ראש לוועדת החוץ והביטחון - -
בועז טופורובסקי
¶
- - נדגיש את זה. מבחינתי אפילו לא נעביר כספים. אפילו ניתן סנקציה כדי לקדם את זה, אדוני היושב-ראש, ולא נעביר כספים לביטחון עד שימונה יושב-ראש לוועדת החוץ והביטחון, לא משנה מיהו – עפר שלח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסיכום הוא שכרגע שמענו. אני מצפה שלקראת ישיבה אחרת שתהיה יביאו לנו הצעה קצת יותר ברורה בנושא, ובטח שלא נדון בזה. מבחינתי, אני לא אעלה את זה לאישור כל זמן שלא נראה איך המשרדים האלה מקבלים חזרה את הכסף, אלא אם כן הם מחליטים שרוצים לקצץ, ואז נקיים דיון אמיתי אם אנחנו רוצים לקצץ במשרדים האלה בשביל הביטחון. אני לא חושב שאני בעד זה ולפי מה שהם אומרים, הם לא מתכוונים, הם יחזירו. כל המערכת הזאת, נעשה אותה פשוטה יותר.
משה גפני
¶
מה זה, אתם עובדים עד 02:00 בלילה? אם עד 02:00 בלילה קיצצתם כל-כך הרבה בישיבות, מה היה קורה אם הייתם עובדים עד 03:00?
מאיר בינג
¶
אני אעשה סדר שכולם גם יראו את התמונה המלאה. יש עוד שתי פניות לגופים שונים, אחת על 90 מיליון ואחת על 50 מיליון. אלה גופים שונים במערכת הביטחון, את ההסברים ניתן בוועדה המשותפת, בוועדה הרלוונטית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שאני מבקש, שתגידו לי אחר-כך, שאני אוכל לומר פה: שמעתי, זה חסוי. זה בסדר, אבל תגידו לי.
מאיר בינג
¶
יש עוד פנייה בדרך, קצת התעכבנו בימים האחרונים בשל השלג. בהתאם להחלטה על תע"ש – אתה מכיר את הסוגיה הזאת – אנחנו בשאיפה לסגור את הסכום היום ומחר אנחנו מקווים לשלוח לוועדה. היתה חריגה של 300 מיליון שקל. בהמשך לישיבה שהיתה אצלך לפני חודש על הריב שהיה על 700 מיליון שקל עם משרד הביטחון, הגענו להבנות. להפוך את ההבנות האלה לניסוח לוקח הרבה זמן, אבל אנחנו הולכים לסיים את זה. נציג לך את זה בצורה מסודרת.
מאיר בינג
¶
בגדול, זה סיכום על פינוי כמה בסיסים. בגדול זה קרן הקריה, זה כמה עשרות דונמים במתחם הקריה, כדי לאפשר שם שיווק של שלושה מגדלים, אם אני לא טועה, בשנים הקרובות, ופינוי של צריפין, של כל מיני מתחמים, שחלקם עוברים לעיר הבה"דים, חלקם אחרים באמצע - - -
מאיר בינג
¶
בדיוק. זה התחשבנות. ההפרטה של תע"ש עלתה עוד כסף של ההסכם עם משרד הביטחון שהתחייב לרכש מול תע"ש. היה ריב על כסף בינינו לבין משרד הביטחון. פתרנו את הסיפור הזה של הכסף כשיצרנו מקורות אחרים, תמריצים, פינוי בסיסים.
מאיר בינג
¶
כרגע זה הסכם הרבה יותר גדול. 300 מיליון מתוכו יגיע בשאיפה בשבוע הקרוב, בימים הקרובים לוועדה.
סתיו שפיר
¶
השאלה שאני מנסה להבין, האם בקרקע המשווקת אתם מתכוונים לשווק גם דיור בר השגה אם אנחנו מוציאים כל-כך הרבה כסף מכספי מדינה על הדבר הזה?
סתיו שפיר
¶
אני אשמח לקבל תשובה, מאיר. אני מצטערת שהשאלה לא נראית לחברי הוועדה רצינית, אבל היא רצינית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, זה לא קשור. קודם כול, דיווחתי בגדול ושיבחתי מאוד את ועדת הכספים שעמדה כחומה בצורה והביאה לזה שאחרי שבע שנים שהסתובבו סביב, קבענו תאריך, ועד התאריך הזה אכן נגמר הנושא של תע"ש והוחלט על ההפרטה וכו'. הרי בגין זה גם העברנו את ה-170 מיליון כאן בוועדה וסיכמנו שבתוך חודש-חודשיים אחרי שתשבו ותלבנו כבר תהיה תוכנית יותר מפורטת, למרות שאת עיקרה אני יודע, תבואו לפה, יבואו אנשי משרד הביטחון, אולי דן עצמו יבוא, יבואו אנשי תע"ש, האוצר כמובן, ותוצג בפנינו התוכנית המפורטת, כולל העברת תע"ש - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה.
- - - כולל תע"ש שתעבור לדרום, ישוחררו גם השטחים הגדולים ברמת השרון, סדר גודל של 24 מיליארד שקל, עם תוכנית ל-45,000 יחידות דיור שם. את שומעת, סתיו? 45,000 יחידות דיור. תוצג בפנינו תמונה כוללת.
מאיר בינג
¶
רציתי שתהיה תמונה מלאה בפני חברי הוועדה, שכאשר נבוא בשבוע הבא לא תגידו למה אתם לא מציגים, זה הכול.
סתיו שפיר
¶
רק כדי להבין את הרעיון הכללי. שאלתי אותך כמה שאלות, אני אשמח לתשובות עליהן. השאלה הראשונה, מה הקשר לתע"ש? שאלה שנייה, האם מתוך הפרויקט שאתם משווקים, שעולה לנו הרבה מאוד כסף, ועוד מדובר בקרקעות מדינה, הולכת להיבנות דירה אחת לדיור בר השגה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - עד שיבוא מישהו שייתן לנו תוכנית מדויקת. אם אתה לא בקיא בזה מספיק, זה בסדר.
משה גפני
¶
סתיו, אין קשר בין המכירה בקריה לבין תע"ש. זה כסף שמשרד הביטחון רוצה לקבל. הוא מציג פה את ה-300 מיליון וזה יעבור. הוא אומר את המילה "תע"ש", תע"ש לא קשורה לזה, אני אומר לך.
מאיר בינג
¶
אני אסביר בדיוק. בינינו לבין משרד הביטחון במהלך ההפרטה של תע"ש היה ויכוח על כסף. בוויכוח על הכסף בחלק הגענו להבנות על תוספת של משרד הביטחון מול פינוי מקרקעין. המקרקעין האלה הם מקרקעין של משרד הביטחון, לא של תע"ש, אבל הסיכום הזה היה הכרחי כדי להגיע ליכולת לקבל החלטה על ההפרטה של תע"ש, כשההפרטה כללה התחייבות רכש של משרד הביטחון כדי לייצר איתנות פיננסית לתע"ש, לחברה. זה הקשר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
האוצר טען שבגלל שזה נמשך הרבה זמן, הם הוציאו את זה כבר על משכורות לעובדים עוד הרבה יותר, אבל היתה כבר פשרה מסוימת. יציגו לנו את זה במפורט. למה שנגיד קרעים-קרעים? זה לא טוב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה לא קשור לזה. כשהוא יביא לנו בקשה נוספת שקשורה, אז נשמע. כרגע זה לא קשור לזה. אם הם יביאו בקשה נוספת שקשורה לנושא של שעבוד קרקעות או משהו, השאלות האלה יישאלו.
סתיו שפיר
¶
יש פה תחושה, ואני חושבת שלתחושה הזאת שותפים הרבה מחברי הוועדה, שמנסים פה לבלבל אותנו ולהציג לנו מצג מאוד כאוטי של מציאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
החלטנו על זה שיהיה.
רבותי, אנשי משרד הביטחון, אנשי האוצר, שמעתם את עמדתנו, בקשתנו שתחליפו את זה או שנעשה את זה יותר מסודר. כרגע תודה לכם. אנחנו מחליפים את האנשים, אז נעשה הפסקה של חצי דקה. כל מי שצריך הפסקה, זו הפסקה של דקה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:06.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, סעיף 2. בזמנו, כשדיברנו על הנושא של מסע ותגלית, חברי הוועדה ביקשו שנקיים על זה דיון. אני חוזר במה שפתחתי את הישיבה: על שלושה נושאים שבאו כהעברה כספית ביקשו חברי שנקיים דיון לעצם העניין. לפני שאנחנו מדברים על העברה כספית, על עצם העניין, כי יש לנו שאלות. בניגוד למה שאולי נחשדתי, אנחנו עומדים בזה, ובזמן ממש מהיר אנחנו כן מקיימים את הדיונים האלה. היום אנחנו מקיימים דיונים על שלושה מהנושאים שדובר עליהם: האחד היה נושא של ביטחון, השני זה הנושא של מסע ותגלית, והנושא השלישי שיהיה זה הנושא של שדה דב. אמרנו שלפני שאנחנו מדברים על העברה למינהל וכו', אנחנו רוצים קודם כול לדעת מה, איך ולמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לשם מסע או תגלית...
נמצא אתנו המנכ"ל גידי. גידי זה של תגלית. יש לנו מישהו ממסע?
גידי מרק
¶
תגלית הוא פרויקט שהתחיל לפני 14 שנים כשותפות ראשונה מסוגה של ממשלת ישראל עם פילנתרופים יהודים מרחבי העולם וקהילות יהודיות בתפוצות. בכל שנה לפני שתגלית התחילה הגיעו לארץ, מתוך 100,000 שנולדים בכל שנה מחוץ לישראל, 100,000 יהודים – הגיעו 2,000 יהודים בגיל 18 עד 26. את השנה הזאת אנחנו נסיים קרוב ל-43,000. אנחנו הפרויקט היהודי שגדל הכי הרבה בדור האחרון, הפרויקט שנחשב הכי מצליח במאה ה-21 עד היום. עד היום הבאנו 350,000 משתתפים מ-60 מדינות. הצטרפו אליהם יותר מ-60,000 משתתפים ישראלים, רובם המכריע קצינים וחיילים מצה"ל. אנחנו נמצאים תחת מעקב ומחקר של אוניברסיטת ברנדייס מהיום הראשון. יש לנו היום הדטה-בייס הגדול והמטופל ביותר בעולם היהודי מחוץ לישראל של צעירים יהודים. לפי הממצאים של אוניברסיטת ברנדייס שיעור ההתבוללות בקרב בוגרי תגלית בהשוואה למי שנרשם ולא הגיע לסיור בארץ בגלל חוסר תקציב הוא 46%, שזה הישג עצום. בוגרי תגלית לעומת מי שנרשם ולא הגיע, מגדלים את הילדים שלהם כיהודים ב-30% יותר מאשר אלה שנרשמו ולא הגיעו. עלו לארץ כ-25,000 בוגרי תגלית. החלק המשמעותי ביותר בקרב החיילים הבודדים הם בוגרי תגלית. רוב המשתתפים של פרויקט מסע בצד הבוגר שלו הם בוגרי תגלית. עד היום, לפי עבודה שנפרסם בקרוב, שעשתה בשבילנו חברת ארנסט אנד יאנג, הפרויקט הכניס למשק יותר מ-3 מיליארד שקל. ממשלת ישראל נתנה לתגלית עד היום בין רבע לשליש מהתקציב שלה, כך שעל כל שקל שממשלת ישראל נותנת לנו, אנחנו מביאים בין שניים לשלושה שקלים נוספים מחוץ-לארץ.
גידי מרק
¶
התקציב שלנו בשנה הקרובה יהיה יותר מ-130 מיליון דולר. אנחנו עובדים בתקציב דולרי, כי רוב ההכנסות שלנו הן דולריות.
גידי מרק
¶
משהו בסביבות חצי מיליארד.
יש מחקר שמראה שלראשונה מאז קום המדינה הדור של 20 עד 30, שאלה בוגרי תגלית, יותר קרוב למדינת ישראל מאשר הדור של ההורים שלהם. פחות קרוב מהדור של הסבא והסבתא, אבל יותר קרוב מהדור של ההורים, ולראשונה זה דור רואים דווקא חיזוק בקרב הדור הצעיר ביחס לישראל בהשוואה לדור שמעליו.
בוגרי תגלית יותר מחוברים לישראל ב-40% מאשר מי שנרשם ולא נסע, ובקרב המשתתפים הישראלים, 60,000 חיילי צה"ל, עשינו מחקר באמצעות ממד"ה בצבא ו-68% גידול ברצון של בוגרי תגלית החיילים לגור בישראל בעקבות ההשתתפות בפרויקט.
אנחנו נחשבים היום ליצואן התיירות הגדול ביותר בישראל. ההשפעה העיקרית שלנו היא בפריפריה, בעיקר בעוטף עזה, רמת הנגב ורמת הגולן, שם אנחנו מהווים מרכיב ממש מרכזי, והחלק העיקרי ביותר הוא בתקופה של ינואר-פברואר, כאשר כמעט אין תיירות בארץ.
יש לנו היום כ-3,000 קבוצות של פייסבוק שבהן שותפים חיילים ישראלים עם משתתפים שהם הכירו מחוץ-לארץ.
גידי מרק
¶
המשתתפים מגיעים לארץ לעשרה ימי סיור חינוכי. הם עוברים באתרים בנושאים שונים, שהם אתרים שקשורים למורשת ולציונות. הדבר היחיד שכולם חייבים לעבור זה הכותל המערבי, אבל כולם מבקרים גם במקומות כמו מצדה, כמו ברמת-הגולן, בנגב, כמו שאמרתי, עוטף עזה – כי חשוב לנו מבחינה לאומית להסביר להם מה המצב היום – בירושלים, בתל-אביב. הנושא של השואה הוא נושא חובה. אנחנו קבוצת המבקרים הגדולה ביותר ביד ושם.
בשנים האחרונות פיתחנו עוד שלושה נושאים נוספים: האחד זה ההיי-טק, אנחנו רוצים לחשוף את ישראל למשתתפים שלנו כמדינה שהיא שותפה עסקית עתידית שלהם. הדבר הנוסף הוא חברה ישראלית ואומנות ותרבות. הדבר האחרון זה הנושא של חברה וקיימות. אלה נושאים חדשים שהכנסנו בשנים האחרונות וכל משתתפי תגלית עוברים אותם בצורה זו או אחרת. זה מה שאני יכול להגיד על הפרויקט.
גידי מרק
¶
אנחנו מינהלת מאוד קטנה. כל מי שבדק אותנו, כולל מבקר המדינה וכדומה, אנחנו בעלי התקורה הנמוכה ביותר שמוכרת לי, גם לעומת מלכ"רים ואולי אפילו גופים עסקיים. יש לנו בערך 6% תקורה. אנחנו עובדים עם 15 מארגני משנה שמבצעים את התוכנית לפי הנחיות שלנו. חלק מהמארגנים ומקבלני המשנה הם ישראלים, חלק אמריקנים, הם מגייסים את האנשים, מביאים אותם לארץ.
גידי מרק
¶
מגייסים אותם בחוץ-לארץ. בערך 75% מהמשתתפים שלנו באים מארצות-הברית, ששם גרים 75% מהיהודים בתפוצות. כדי לסבר את האוזן, כשהתחלנו רק 12% מהצעירים היהודים בתפוצות הגיעו לישראל. היום אחרי יותר מ-13 שנים אנחנו כבר מדברים על כמעט מחצית מהצעירים היהודים שהגיעו לישראל. מבחינת התוצאות של המחקר, אין היום - - -
גידי מרק
¶
אותם קבלני המשנה שוכרים את חברות האוטובוסים, את המלונות, את מורי הדרך, לפי הנחיה שלנו. פתחנו את בית הספר הראשון בהיסטוריה, אני חושב, למה שנקרא "מחנכים בסיור" ביחד עם יד יצחק בן-צבי, שמיועד להכין מלכתחילה אנשים שהם גם יודעים להדריך יהודים ולא רק על האתרים. לצערנו לא כל מורי הדרך שמסיימים היום את הקורסים הרגילים יודעים להעביר קבלת שבת, הבדלה או דברים כאלה. אנחנו מעבירים את כל מורי הדרך שלנו השתלמות בתחום הזה. תחומים שקשורים להכרת הצרכן שמגיע לכאן. הרבה פעמים יש להם ידיעה יותר טובה מאשר הצעיר הישראלי הרגיל שהוא בוגר קורס של מורי דרך. זה נושא המדריכים. שוב, אותם מדריכים עובדים אצל אותם מארגנים שהם קבלני משנה.
גידי מרק
¶
זו חברה שיש לה בורד, שהיא כפופה לוועדת היגוי, שבראשה עומד שר שממונה על-ידי ראש הממשלה, בדרך כלל זה שר התפוצות, היום זה נפתלי בנט.
גידי מרק
¶
יש 16 חברים בוועדת ההיגוי: ארבעה מהממשלה, ארבעה פילנתרופים, ארבעה מהסוכנות וארבעה נציגי הפדרציות וקרן היסוד. אלה 16 החברים בוועדת ההיגוי שמקבלת את ההחלטות על תגלית.
מיכל פרנק
¶
נכון. קודם כול תגלית ומסע מנוהלים תקציבית ומקצועית במשרד ראש הממשלה. אכן יש משרד לשעבר הסברה ותפוצות והיום תפוצות וירושלים. תיכף אני אסביר.
מיכל פרנק
¶
קודם כול, השר בנט ירש את מקומו של השר אדלשטיין בתור יושב-ראש ועדת ההיגוי של תגלית. הוא אחד מארבעת חברי הממשלה בוועדת ההיגוי. אני חוזרת לשכבות, כי שאלתם ממש שאלות תאגידיות על איך זה בנוי. תגלית היא חברה לתועלת הציבור שמאוגדת כחברה והיא מיזם משותף בין הממשלה לפילנתרופיה ברחבי העולם מכוח החלטת ממשלה. לדעתי האישור היה בשנת 1999. אנחנו מנהלים את הפרויקט כבר בערך 13 שנה. משרד ראש הממשלה מתקשר בהסכם עם חברת תגלית בהליך מכרזי של פטור ממכרז אחרי פרסום לציבור. החברה הזאת הוקמה למטרת הפרויקט הזה והיא צמחה אתו. המודל של ועדת ההיגוי, שהיא הגוף הרלוונטי וקובע המדיניות, נוצר על-ידי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, על מנת שלא לחסות תחת חוק החברות הממשלתיות. זו לא חברה שמניותיה הן בבעלות המדינה. זו חברה לתועלת הציבור שיש לה דירקטוריון, אבל ועדת ההיגוי היא מנהלת הפרויקט. מאחר שזו חברה של פרויקט, ועדת ההיגוי היא זו שקובעת את המדיניות לפרויקט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
באופן תיאורטי יכולה לבוא גם חברה אחרת ולהגיד שהיא רוצה לעשות אותו דבר או שפטור ממכרז הכוונה שזה רק היא?
מיכל פרנק
¶
כמו שאמרנו זו חברה לתועלת הציבור. זה לא ביזנס, אין פה רווח. החברה לא עושה רווח וכמו שאמרנו התקורות שלה מאוד נמוכות, אבל התשומות שלה מצוינות. אני תיכף אדבר ברמה המהותית, כי זאת זכות להיות שותפה לפרויקט הזה. הוא מנוהל מבחינה מקצועית, תפעולית, חינוכית, בטיחותית, באמת בצורה יוצאת דופן, ואני מנהלת לא מעט. רוב התקנה שעומדת פה בפניכם נמצאת אצלי. ועדת ההיגוי קובעת את המדיניות. חברי ועדת ההיגוי הם השר נפלתי בנט הוא היושב-ראש, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, חשב משרד ראש הממשלה והסמנכ"לית.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שנשאל כאן זה שתי שאלות. תגלית עושה עבודה אדירה, אני לא אומר סתם, אבל באופן תיאורטי נניח תבוא עכשיו חברה אחרת ותגיד: אני מוכנה לעשות חלק מהדברים האלה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. השאלה השנייה. תוך כדי הדיבור שלך הבנתי ששר התפוצות הוא היושב-ראש. חוץ מזה שהוא היושב-ראש, האם יש משהו שקשור למשרד שלו? הבנתי שהכול מתנהל במשרד ראש הממשלה, אז חוץ מהיותו יושב-ראש, יש לו עוד משהו?
מיכל פרנק
¶
קודם כול ליושב-ראש בפני עצמו יש כוח ויש משמעות. כמובן שאנחנו מתואמים עם היושב-ראש, מתאמים אתו את המדיניות, עובדים בצמוד למנכ"ל שלו ועם אנשי המקצוע של המשרד שלו בהרבה תחומים שמשיקים. בגלל ההיסטוריה של הדברים שהשתנו ועברו ממקום למקום, יש שינוי, וגם בגלל הסכמות כאלה ואחרות. ירושלים גם היתה אצלנו, אפילו אצלי, ועברה באופן מלא למשרד לירושלים והתפוצות. זה לא המצב לעניין הזה, אבל יש מעורבות גדולה מאוד ושיתוף פעולה.
לשאלת המכרז. ההתקשרות היא בהתאם לוועדת מכרזים בפטור למכרז, אבל מפורסמת לציבור אחרי קבלת הפטור להערות. זאת אומרת, היה ויש ארגון שהיה רוצה להתמודד עם הסוגיה הזאת, עד היום הוא לא הגיע, ואני כן חוזרת לתשובה שלי שברמה המהותית - - -
מיכל פרנק
¶
- - אתגרנו את החברה, אתגרנו עוד יותר את הפילנתרופיה. אמרנו שנגדיל את ההשקעה הממשלתית בגלל הצלחת הפרויקט, כדי להגיע לשיעור כמה שיותר גבוה מצעירי העם היהודי בשל ההצלחה, אבל כנגד זה גם הפילנתרופיה צריכה להוכיח את זה. אגב, זה אחד הארגונים היחידים שבשנים הקשות שבהן כל הפילנתרופיה היהודית למטרות יהודיות וישראליות ירדה, בתגלית זה רק עלה.
מיכל פרנק
¶
תנו לי. שאלתם, אני אענה. בקיצור, אנחנו שמים מקסימום שליש. ייאמר לזכות הפרויקט שאנחנו תמיד מתחת לשליש, לא בגלל שאנחנו לא שמים את חלקנו, אלא בגלל שהם תמיד מצליחים לגייס יותר כסף. הפילנתרופיה – יש קרן שנקראת "פאונדיישן", היא לא קשורה, היא חברה אחות בארצות-הברית שהיא מגייסת את הכספים הפילנתרופיים, בעיקר לצערי מיהדות ארצות-הברית, יש ניסיונות רבים גם ממקורות אחרים. יש לנו התחלה בזכות גידי של פילנתרופיה ישראלית שמשתתפת בפרויקט. מאיר שמיר, ייאמר לזכותו, ארגן קבוצה יפה וזה גם הולך וגדל. בפילנתרופיה הזאת יש המייסדים שבאו עם הרעיון ושמו את כספם האישי, כבר מיליונים, אם לא עשרות מיליונים במהלך השנים. יש קבוצה עצומה – כמה תורמים יש לפאונדיישן היום?
מיכל פרנק
¶
הגוף שמגייס הוא גוף זר. לי אין שום התקשרות אתו, אבל במידה מסוימת הוא כמו שותף שלי. זאת אומרת, הוא מזרים כסף. ההתקשרות שלי עם החברה לתועלת הציבור הישראלית, הם מגייסים כסף בחוץ-לארץ כמובן, כי להם יש זכות לפטור ממס, מה שלא היה אפשרי - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נעשה דיון מסודר. הפדרציות לדוגמה, מה שנקרא "הסוכנות", מגייסות כסף, אבל 90% מזה נשאר שם, רק 10% עובר לישראל. השאלה בקרן הזאת, מה היחס בין מה שמגייסים לבין מה שבאמת הולך לפרויקט? איך זה הולך? האם יש שליטה על זה? האם מישהו יודע?
מיכל פרנק
¶
קודם כול, גידי הוא לא המנכ"ל של הקרן, ולא במקרה, ואני לא אחראית על הכסף שמגיע. כל מה שאני יכולה להגיד שהכסף – אם תאשרו אותו, כי נכון לעכשיו אני לא עומדת בהתחייבות החוזית של הממשלה כלפיהם – אנחנו שמים את הכסף בדיעבד אחרי שהכסף גויס מתרומות והגיע נטו לחברה. אנחנו משלמים כסף פר משתתף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם כך, תן תשובה שנדע. אני יודע שבאיסוף כספים בארצות-הברית רק 10% להערכתי, אולי טיפה יותר, מתגלגל לארץ, רוב הכסף נשאר לפעילות בארצות-הברית. אני לא יודע בדיוק על הקרן הזאת. תספר לנו איך זה הולך.
גידי מרק
¶
אני לא יודע כמה יצא השנה, אני מניח שזה יהיה משהו בסביבות 47 מיליון דולר, אני לא בטוח. צריך לבדוק את המספרים. 47 מיליון דולר, כאשר מתוכם נקבל לפחות 35 מיליון דולר. בסך הכול כשמסתכלים על מדד גיוסי כספים, ההוצאות מול ההכנסות, הקרן הזאת היא אחת היעילות.
גידי מרק
¶
כן, מתוכם 5 מיליון השאירו השנה בתור רזרבה שאולי תצא לתרומה, כדי שתהיה קרן קיימת למקרה שנראה עלייה בביקוש בעלייה לארץ.
גידי מרק
¶
זה התחיל מ-15 פילנתרופים יהודים, שכל אחד התחייב על מיליון דולר לשנה במשך חמש שנים, והכוונה היתה להתחיל בפיילוט לחמש שנים. כבר בשנה השלישית ראו שהביקוש הוא אין-סופי והחליטו להמשיך את זה לשנים יותר רבות, ואז הקימו את הקרן הזאת בצורה המקצועית שלה, והיום היא גדלה כל שנה בממוצע של 5 מיליון דולר. כשכל הקרנות האחרות נפלו ב-2008, המשכנו לגדול, ואני מניח שגם נמשיך לגדול.
גידי מרק
¶
בשנים האחרונות התחלנו לראות יותר ויותר מהבוגרים שלנו שמתחילים לתת לנו כסף, וזאת ההשקעה הגדולה. אתה שואל כמה הם משלמים? הם ישלמו. אנחנו כבר רואים ש-46% כבר נותנים.
אלעזר שטרן
¶
השאלה כמה נשאר בארצות-הברית. חלק ממה שנשאר בארצות-הברית זה לא למנגנון, זה לפעילויות המשך.
גידי מרק
¶
אני צריך לבדוק את המספרים היטב. עד כמה שזכור לי למנגנון הולכים 7 מיליון דולר, חוץ מזה יש ארגון שנקרא "נקסט", שהוא שייך לבורד של הפאונדיישן, והם מוציאים בערך 3-2 מיליון דולר לפעילויות המשך, בעיקר ארוחות שישי, שזה דבר שהם מנסים עכשיו להכניס בצורה יותר חזקה ללוח השנה היהודי של המשתתפים שלנו. צריכים להבין שחלק גדול מהמשתתפים שלנו באים מבתים שהם לגמרי-לגמרי לא גדלו בהם כיהודים. אנחנו אומרים להם שהם יהודים, גם כשאבא וגם כשאימא, כששניהם יהודים. הם אומרים: אני אפילו לא ידעתי שאני נחשב יהודי, כי אני לא הולך לבית הכנסת. עכשיו אנחנו מתחילים בקמפיין בקמפוסים, פשוט לעמוד בפני האנשים האלה ולהגיד להם: חברים, אתם יהודים והמקום שלכם זה להגיע לישראל. אתם מביאים אותם שלא לשמה, ואתה רואה שאנשים נשארים בארץ. כ-40% או נשארים או באים פעם נוספת אחרי ההגעה לארץ. בכל מקום שאתה הולך אתה שומע היום צעירים שמסתובבים עם מבטא אמריקני, אלה בוגרי תגלית, בעיקר בחוף בתל-אביב, אבל גם בהרבה מאוד מקומות. אני רואה עכשיו שבממשלה יש הרבה בוגרי תגלית.
אראל מרגלית
¶
חבר'ה, צריך להגיד: זה אחד הפרויקטים החשובים, רק צריך לשים שניים-שלושה דברים על השולחן, שחלק מהתורמים הגדולים גם מעורבים בישראל בדרכים אחרות. רק שתהיה שקיפות ולא נגיד שלא ידענו ולא ראינו. אדלסון, מצד אחד, שטיינהרט, מצד שני, ויש את ברונפמן. רק צריך לשים על השולחן שאלה התורמים הגדולים.
אלעזר שטרן
¶
זה לאורך הרבה שנים, לא משנה מי המפלגה. אגב, חלקם מעורבים פוליטית, אבל לא מעורבים בביזנס.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אל תערבב. זו לא המטרה של הדיון עכשיו. עכשיו אנחנו באים ללמוד על תגלית ואחר-כך על מסע. יש לי רק שתי שאלות, אחר-כך אחרים ישאלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה פרויקט חשוב מאוד, ואם בעשרה ימים שהחבר'ה נמצאים פה הם מצליחים להביא נתונים כאלה, הייתי אולי מעביר לכם את כל מערכת החינוך בישראל שתביאו בעשרה ימים הישגים כאלה.
החברות שעוסקות בזה – כבר דיברתי אתך אתמול, קיבלתי כמה תלונות מחברות שנמצאות בארץ שרוצות להיות שותפות בפרויקט הענק הזה והן לא מצליחות. הם אומרים לי שזה נעשה כך: נניח יש איזה קריטריונים, הם ניגשים, ואומרים להם: מי שיכול להשיג שלושה אוטובוסים, אני לא יודע בדיוק מה. כשמצליחים להגיע לזה, מעלים את הרף לעשרה אוטובוסים. אחר-כך כשמגיעים לעשרה, מעלים את הרף ל-30 והם לעולם לא מצליחים להיכנס לזה, ויש קבוצה מסוימת קבועה שרק היא יכולה להיות. אני אומר מילים שאני לא יודע, אבל אמרו לי. זו שאלה אחת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השאלה אם זה כך. שאלה שנייה. בתוך האתרים שאמרתם, רציתי לדעת לדוגמה האם מי שרוצה, יש לו אופציה להגיע נניח למערת המכפלה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרו לי שיש לכם חסם במנהרות, שיש שם שלג כל השנה והם לא עוברים את המנהרות לכיוון גוש עציון. שם זה נעצר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
באופן תיאורטי אם יש אוטובוס שרוצה או קבוצה, הם יכולים להגיע גם למערכת המכפלה או לגוש עציון.
גידי מרק
¶
אני אשמח לבדוק לפרטים. זה משהו מאוד-מאוד גדול. אנחנו מחויבים לסטנדרטים הכי גבוהים שיש, ומה שאנחנו רואים זה לא מי שאנחנו מביאים, אלא אנחנו רואים את כל אותם עשרות אלפים שעוד לא הבאנו, וכל אחד שאנחנו לא מביאים יש לו סיכוי להתבוללות של 50%, בגלל זה אנחנו מנסים לסחוף את כל מי שעובד אתנו למעלה, כל הזמן להעלות את המספרים. אנחנו לא בית הבראה, אני מצטער. כל מי שמגיע, קיבל במשך שנים שניים-שלושה מחזורים בתור צ'אנס לעבוד, אבל יש כאלה שאומרים שהם רוצים להביא רק קבוצה אחת מתוך 1,100 קבוצות בשנה, אז נורא קשה לנו להחזיק ארגון יעיל עם 200 ספקים. אנחנו משאירים את הספקים לאותם 15 גורמים שעובדים אתנו, ואותם 15 מארגנים שעובדים אתנו קשורים למאות גורמים בארץ, לישיבות, לבתי ספר, לבתי מלון ולכל האתרים של רשות הגנים הלאומיים וכדומה. אנחנו בסך הכול מינהלת מאוד קטנה, בסך הכול 30 איש עובדים בארץ ואי-אפשר לנהל את כל העולם עם 30 איש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר שביקשו ממני, העירו, וזה כבר עלה פה, תבדוק ותיתן לי תשובה. אתה לא צריך לחזור, אפילו תשובה כתובה, שאני אוכל לענות לאחרים.
אלעזר שטרן
¶
בגילוי נאות אני אגיד שני דברים. אני קשור אליו כיון ש-50,000 או 60,000 חיילים שיש כאן, קיבלתי על זה פרס מברונפמן, את הפרס הראשון. לא קיבלתי אגורה, כי הייתי חייל אז.
אלעזר שטרן
¶
אחר-כך ייעצתי לחברה אחת מ-15 החברות האלה. הם הגבילו כדי לתת מקום לחברות אחרות, הם הגבילו כמה חברה יכולה להיות גדולה בגלל הצד ההפוך של מה שנאמר פה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השאלה אם לא בכל פעם הגדילו את הדרישה. אמרו לי שבכל פעם שענו על נתון, פתאום העלו אותו. גידי יבדוק ונראה.
אלעזר שטרן
¶
הפרויקט הזה, כמו שגם נאמר פה, הוא הפרויקט הכי מוצלח לעם היהודי. אני אומר גם לאיציק - - -
יצחק כהן
¶
אני בעד הפרויקט, אבל לא על חשבון אחר. שהם יפרחו עם חצי מיליארד ושהמסכנים שמקבלים 40 מיליון, שלא יקצצו להם את זה.
אלעזר שטרן
¶
- - - שני שלישים באים מבחוץ, ולכן גם הפטור ממכרז. אם אתה מביא סכום כזה בכל משרד ממשלתי, תקבל על זה פטור ממכרז.
בשורה התחתונה, למשל ארוחות ליל השבת האלה הם מוסד השידוכים היהודי הכי גדול בצפון אמריקה.
יצחק כהן
¶
אין פרויקט שהוא חף מביקורת. לדעתי גם גידי צריך לבקש ביקורת, כי הרינונים סביב הפרויקט הזה בטח גם מגיעים לאוזניו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יישר כוח. אנחנו מברכים אותך ומודים לך על זה שהכנסת את צה"ל בצורה כל-כך יפה. זה לא רק מוסיף לחבר'ה שהגיעו מחוץ-לארץ, זה מוסיף לחיילים עצמם. כשאתה פעיל באיזה תחום, לך עצמך כשאתה פעיל, כחייל, זה מוסיף המון. מגיע לך יישר כוח גדול.
סתיו שפיר
¶
תגלית היא באמת פרויקט נהדר, אבל אם יש משהו שצריך לציין פה ואראל התחיל להגיד קודם, שהלוואי שגם לפרויקטים נהדרים אחרים יהיה לובי כזה חזק בכנסת, שבמקרה הזה הוא מבוסס באמת על תורמים מאוד גדולים שגם תורמים לכל מיני גופים אחרים ולכל מיני פוליטיקאים, ונקווה שגם פרויקטים עם פחות עוצמה מבחינת השותפים הכלכליים שבהם, שהם פרויקטים טובים וחיוביים, שהם יזכו לכזה לובי ולכזה קול תרועה בחדר הזה.
סתיו שפיר
¶
לא אמרתי בציניות, תגלית היא באמת פרויקט מצוין. אני רואה את התגובות שמגיעות מאנשים שהגיעו לארץ אחר-כך, שעשו עלייה, אני רואה את התגובות מחיילים שמשתתפים בפרויקט. פגשתי קבוצות בעצמי. הוא פרויקט נהדר.
סתיו שפיר
¶
אנחנו, כחברי ועדה, צריכים להיות קשובים ולשים את זה עמוק בתוך הראש שלנו ולהיות מודעים בכל דיון כזה, כשמגיעות בקשות – הן בדרך כלל אפילו לא מגיעות – לתמיכה מארגונים חשובים אחרים, שלא מקבלים תמיכה ממשלתית בכלל – אנחנו צריכים לזכור את הדבר הזה. אני רק מציינת, וחשוב שזה יהיה בפרוטוקול.
סתיו שפיר
¶
הוא מאוד פיקטיבי. זה חוק פופוליסטי שכל מטרתו היתה לעשות בלגן תקשורתי, ובזה הוא הצליח. אני לא אוסיף לבלגן. אני מדברת על זה שהרבה מאוד ארגונים חברתיים מצוינים לא מקבלים שקל מהמדינה, וזה כי אין להם כזה לובי מוצלח. צריך לציין את זה, ויודעים על זה. אני לא מדברת רק על ארגונים שתפקידם להביא עלייה. זה לא בא לגרוע בשום דבר מהדברים הטובים שנעשים בתגלית.
לירן אבישר
¶
איילת שילה-תמיר היתה המנכ"לית הקודמת והיא עכשיו משנה למנכ"ל הסוכנות. אני הייתי במשרד ראש הממשלה בשנים האחרונות ועכשיו אני פה.
כמה מילים על מסע. מסע הוא פרויקט בן קצת יותר מתשע שנים, עוד מעט הוא חוגג את שנת העשור שלו. הרעיון בבסיס מסע הוא לייצר תקופה ארוכה שבה צעירים בני 18 עד 30 מכל העולם חווים חוויית חיים ארוכה בישראל שהיא בין חמישה חודשים לעשרה חודשים. חוויית החיים הזאת יכולה להיות הן gap year, שזה אומר שנה בגיל 18-17 בלימודים, או במוסדות של לימודי יהדות, או במסגרת שנת הכשרה של תנועות הנוער, או בתוכניות נוספות, זה יכול להיות לימודים אקדמיים וזה יכול להיות בתקופת הפוסט קולג', סוגים של הכשרות והתמחויות שעושים פה החבר'ה בחברה הישראלית.
חלקם מחליטים להישאר בארץ ולעשות עלייה אחרי תקופת ההכשרה הזאת, חלקם חוזרים לתפוצות, כשהשאיפה שלנו היא באמת לפתח איזה קשר עמוק וחיבור עמוק גם לעם היהודי, גם לחברה הישראלית, והתקופה הארוכה הזאת בארץ מאפשרת לנו לייצר את זה באמצעות תכנים חינוכיים שהקבוצה עוברת, חוץ מתוכנית הליבה שלה, במהלך חמישה החודשים או עשרה החודשים שהם שוהים בארץ. עד היום מסע - - -
לירן אבישר
¶
אני אסביר את המודל של העבודה. מסע גם עובדת באמצעות ספקים. יש לה אומנם מערך שיווק ומכירות עצמאי משלה, אבל מערך השיווק והמכירות נועד לסייע, להגדיל את מספר המשתתפים בקרב המארגנים. המארגנים שלנו הם קבוצה גדולה, אולי גדולה מדי. זה משהו שאני אבחן בתקופה הקרובה. בכל תחום יש מארגנים. מארגן יכול להיות, החל מאוניברסיטה לצורך העניין, שבה יש לימודים אקדמיים, יכול להיות מוסד תורני שבו לומדת קבוצה, יכול להיות חברה כמו החוויה הישראלית ויכולה להיות גם חברה של תיירות חינוכית, כמו שתיאר גידי קודם, וחברות כאלה עושות בדרך כלל גם את תגלית וגם את הפרויקטים היותר ארוכים שלנו. זה פחות או יותר המודל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תני לי להבין. יש איזה גוף או מישהו שפועל באוניברסיטאות נניח, ניקח את ארצות הברית רק כדוגמה, ומנסה לגייס יהודים שירצו לעלות לארץ לתשעה חודשים? זאת הכוונה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
במסגרת תוכנית מסודרת שלכם. תשעה חודשים בארץ זה לא כמו עשרה ימים שעושים טיול, וכאן כל אחד ילמד, זה ילמד באוניברסיטה, זה יעשה משהו אחר במסגרת. א', מי מממן אותו? ב', איפה אתם נכנסים לתמונה? נניח הוא ילמד באוניברסיטה, איפה אתם נכנסים לתמונה?
לירן אבישר
¶
אני אגיד משהו גם על התוכנית וגם על מודל המימון. אני אדגים את זה. יש פרויקט למסע, שקוראים לו , "ITF - Israel Teaching Fellows", לדוגמה יש שם 160 משתתפים שמלמדים אנגלית בכל מיני יישובים, חלקם בפריפריה, חלקם לא בפריפריה. אנחנו נעשה את הגיוס. זה פרויקט לדוגמה שבו אנחנו עושים את הגיוס, ואז יש מארגנים ספציפיים שהם ממש דואגים ליום יום, ללוגיסטיקה של המשתתף. זו דוגמה אחת.
לירן אבישר
¶
אני כבר אגיע למודל המימון. אני רק אביא כמה דוגמאות. פרויקט אחר הוא לדוגמה IGF, שאנחנו עושים יחד עם מרכז בגין, הוא יהיה המארגן. IGF זה Israel Government Fellows, אתם יכולים לפגוש גם בכנסת, גם במשרד המשפטים, גם במשרד החוץ, מתמחים שבאים לעשרה חודשים במשרד ממשלתי, תורמים את תרומתם, מתחברים את החיבור שלהם. ילד במשרד החוץ מבין שמה שרואים מפה לא רואים משם, שהמורכבות היא הרבה יותר גדולה. יכול להיות שהוא יחזור עם זה הביתה ויכול להיות שהוא יישאר אתנו כאן. יכול להיות שנעשה תוכניות הכשרה למשתתפים מחמ"ע. אנחנו מזהים שם שיש איזה חיפוש של נתיב החוצה. יש פרויקט באמצעות מארגן מסיסקו, הם יעשו שם שנה שלמה של הכשרה, של איזו הסבה מקצועית שבסופה הם יצאו - - -
לירן אבישר
¶
בוודאי, גם בחברות היי-טק אחרות יהיו לנו מתמחים. אותו דבר עם צרפת לדוגמה. אנחנו נחפש פרויקטים של הכשרה, פרויקטים שאנחנו יודעים שבסופם יש סיכוי טוב שהם ירצו להישאר בארץ והם ירצו שתהיה להם איזו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בתקופה שכל אחד, זה נמצא בסיסקו, זה נמצא במקום אחר, יש איזה קשר אתם? אתם עושים משהו אתם?
לירן אבישר
¶
בהחלט. יש משהו שנקרא "די.אן.איי מסע". די.אן.איי מסע זה הדי.אן.איי החינוכי שכל מארגן מחויב בו. הדי.אן.איי של מסע קובע מה הם התכנים החינוכיים, הציוניים, היהודיים, שכל מארגן מחויב לתת למשתתף שלו אם הוא רוצה להיות מחובר תחת המטרייה של מסע, ליהנות מהמלגות שלה, ממערך השיווק, ממערך הפיתוח, ההסדרה, הרגולציה וכל מה שמסע היום יכול לספק בגלל יתרון לגודל.
אנחנו אוכפים את די.אן.איי מסע, יכולים לעשות את זה גם טוב יותר, מעבר לכך אנחנו עושים אקסטרה קוריקולום. אקסטרה קוריקולום זה אומר שיש תוכנית חינוכית שאנחנו מובילים לאורך השנה, שהיא מאפשרת בעיני את היתרון היחסי הגדול של מסע, שזה global jewish people, שזה מאפשר לי להפגיש יהודים מכל העולם, מכל התוכניות. לדוגמה היום בדיוק התחלנו במקום אתמול את סמינר המנהיגות שלנו, שיבואו 250 חניכים נבחרים ויהיו שבוע בפעילות שלנו. אנחנו מזהים אותם כדמויות בולטות בתוכניות. יש הרבה סמינרים כאלה שאנחנו מעבירים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נניח אם שניים מתוככם עובדים בסיסקו, איך אתם נותנים להם את הדי.אן,.איי של מסע? סיסקו נניח או מישהו אחר איך הוא מתחייב להעביר את הדי.אן.איי הזה?
לירן אבישר
¶
המארגן הוא גוף תיירות חינוכי. זה יכול להיות החוויה הישראלית, זה יכול להיות טללים. גוף שעושה תיירות חינוכית יש לו את כל הקבוצה. יכול להיות ששניים יהיו במקום אחד ושניים יהיו במקום אחר, בשבתות הם ייאספו יחד, כל הקבוצה הזאת, יש להם רכז שעובד אתם במהלך כל השבוע.
לירן אבישר
¶
צריך להבין גם מוסד תורני הוא מארגן לצורך העניין. התלמידים נמצאים אצלו, אנחנו נבוא לביקור. יש אצלנו רכזים שהם אחראים. יש רכז שאחראי על תוכניות לימודי יהדות, רכז שאחראי - - -
לירן אבישר
¶
היום בארץ יש יותר מ-10,000. השנה הזאת נגמרה ב-10,500 משתתפים, כך מסתמן, לכיוון ה-11,000. סך הכול היו עד עכשיו בארץ בחוויות ארוכות 86,000 משתתפים. בימים אלה נוציא את המחקר - - -
לירן אבישר
¶
כ-60% מהם זה מהשוק האמריקני. אפשר לומר על זה, בעיקר. אנחנו מזהים בצורה מאוד בולטת שהשווקים העולים שלנו והצומחים הם חמ"ע וצרפת, שאלה שווקים שהתוכניות שלהם יותר מוכוונות עלייה. אנחנו מזהים מגמות שקשורות גם לגורמי דחיפה.
לירן אבישר
¶
אמרתי קודם. אני פותחת sms בשביל להראות לך דוגמה. מארגנים בגזרה התורנית יכולים להיות בני עקיבא, מכון לב, מכון מאיר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עומדים לרשותו 100 או 200 שמגיעים, שהוא צריך לדאוג לפזר אותם במקומות שאתם מדברים עליהם ולדאוג לדי.אן.איי שלהם. זאת הכוונה?
לירן אבישר
¶
לדאוג לדי.אן.איי שלהם. התפקיד שלנו זה לבצע אכיפה, לעשות בקרה, והאקסטרה קוריקולום שאנחנו נעביר לרוחב התוכנית לכלל המשתתפים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת, לכל אחד מהמארגנים יש תחומים. נניח לאוניברסיטאות, יש מארגן אחד או כל אחד מהמארגנים, יכול להיות ששניים מהחבר'ה שלו יהיו באוניברסיטה ושניים יהיו בסיסקו?
לירן אבישר
¶
לכל מארגן יהיו כמה קבוצות. לדוגמה ניקח את החוויה הישראלית. יש לה כמה וכמה פרויקטים כאלה. יכול להיות לה פרויקט לדוברי רוסית, פרויקט לדוברי צרפתית, פרויקט של התמחות לאמריקנים.
לירן אבישר
¶
אתה יכול להגיש בקשה, לומר "אני רוצה להיות מארגן". אתה יכול להגיש למסע בקשה. ככל שתעמוד - - -
לירן אבישר
¶
הקריטריונים הם היכולת שלך במגוון תחומים, היכולת הפיננסית שלך, האיתנות הפיננסית שלך, עם היכולת שלך לדאוג לתנאים הלוגיסטיים שאנחנו דורשים מהמארגן, עם היכולת שלך לייצר תוכנית ליבה עם משמעות ותוכן, עם היכולת שלך לייצר את תכני הדי.אן.איי החינוכיים שדורש מסע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
משתנים המארגנים האלה? זאת אומרת, יש שינוי לאור הפניות או הבקשות או שזה כבר קבוע?
לירן אבישר
¶
זה שוק שהייתי חושבת שהוא יעשה לעצמו קונסולידציה יותר טובה, הוא לא עושה מספיק, זה תלוי גם בכמה רגולציה אנחנו נעשה על השוק הזה. השוק הזה להבדיל משווקים של תוכניות קצרות הוא שוק יותר קשה, אחוזי הרווח בו יותר קטנים.
לירן אבישר
¶
קצת על מבנה המימון שלנו. הפרויקט הוא פרויקט משותף לממשלה ולסוכנות היהודית. הוא פרויקט של מצ'ינג, על כל דולר ששמה הסוכנות היהודית הממשלה שמה דולר. יש לפרויקט דירקטוריון.
לירן אבישר
¶
אני אומר מייד. יש בפרויקט מודל של מלגות דיפרנציאליות, הווה אומר שיש מענק אוטומטי שכולם מקבלים של 1,000 דולר, ומשם זה תלוי באזור שבאת ממנו - - -
לירן אבישר
¶
ניקח בחור מארצות-הברית שקיבל רק 1,000, הוא קיבל רק את המענק, הוא יכול להגיע לתוכנית שעולה לעשרה חודשים 20,000-15,000 דולר, כל השאר זה כסף - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
20,000 הדולר האלה מממנים לו את הכול, את הלימודים, את השינה, את שכר הדירה, והוא צריך לשלם 19,000 דולר?
משה גפני
¶
הכול במשרד ראש הממשלה. אתה אומר שהכול במשרד ראש הממשלה, אנחנו מדברים על תקציב של משהו בסביבות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר בשקלים. 30 מיליון שקל מול 500 מיליון רק על תגלית. אני מסכים, אבל מה אתה - - -
מיכל פרנק
¶
שני הפרויקטים ביחד, המימון הממשלתי שלהם בשנה הוא 242 מיליון שקלים. אל תספרו גם את התרומות.
יצחק כהן
¶
הוא מדבר על העלות של כלל הפרויקט, כולל התרומות, כולל הכול. הוא מדבר על העלות הכלכלית, הוא מדבר על הכול. נכון, משה?
משה גפני
¶
יש כמה שרוצים שאני אסע כל הזמן, אמרתי להם שאני חייב לבוא לכמה דקות לוועדת כספים. אני רוצה לראות למה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעודד שיבואו אנשים ובני נוער מחו"ל והוא לא מעודד תלמידי ישיבות. למה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כדי שנהיה הגונים וישרים, לשכת ראש הממשלה נגד הנושא של הקיצוץ בבני הישיבות, כך הם התחייבו לפני ההצבעה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הכתובת היא לא נכונה. ראש הממשלה וגם לשכת ראש הממשלה עובדים נכון להיום כדי לבטל את זה.
משה גפני
¶
ראש הממשלה הוא סגן עיריית ירושלים שיושב שם זחוח ומדבר על השלג. הוא עובד על הקיצוץ של ה-30 מיליון שקל. מדינה שצריכה להתמודד עם האיום האירני, יושב ראש ממשלה, הוא עובד, ואתה עוד רוצה בזה להרגיע אותי? אני מתחיל לפחד, אני יורד כבר עכשיו למקלט.
משה גפני
¶
אני כיושב-ראש ועדת הכספים עבדתי להגדיל את התקציב של מסע ושל תגלית. למה? כי הכול היה שווה. עכשיו תראה מה שאני אעשה, אני אחפש מתחת לאדמה כל מה שאני אמצא.
יצחק כהן
¶
לא נפגע, אבל גם לא נפגע בבני הישיבות. לא נפגע בתגלית, לא נפגע במסע, אבל גם לא צריך לפגוע בבני הישיבות. הוא צודק. מה זה האי-שוויוניות הזאת? אלה לא יהודים שנמצאים בארצות-הברית?
אראל מרגלית
¶
חבר'ה, שיהיה לכם בהצלחה. תמשיכו לעשות את העבודה. כל הכבוד. לירן, העבודה שאתם עושים חשובה, יצא לי להכיר אותה מקרוב, תמשיכו גם אתם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה להגיד לגידי וללירן שהפרויקטים שאתם עושים הם פרויקטים מדהימים, חשובים מאוד למדינת ישראל, ואנחנו, כוועדה, נשתדל מאוד - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בירכנו אותה וגם נברך אותה בהמשך. אנחנו נשתדל לחזק אתכם. אני אומר לכם ולמשרד ראש הממשלה שעוסק בזה, נבין מכם את החלוקה, אבל אנחנו מברכים אתכם. אני אומר שוב, זה פרויקט שנשתדל לסייע ולעזור לו, הוא כל-כך חשוב. זה לא קשור לסיטואציה הפרטית שיש לנו שיש עוד גוף - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש עוד גוף שעוסק בקליטת עלייה בעוצמה וקולט במדינת ישראל 30% מאנשיו, שאותו הולכים לקצץ ולהרוג, ואנחנו בזה משתדלים.
לירן אבישר
¶
הפרויקטים האלה לא מבדילים בין מי שיש לו כיפה למי שאין לו, ויש הרכב מגוון לכל אורך השדרה בפרויקטים האלה, בוודאי במסע, וצריך להבין שאנחנו פוגעים פגיעה ישירה במארגנים. בסופו של יום הממשלה חתמה על הסכם ואנחנו לא יכולים להמשיך להזרים כסף למארגנים. המדינה התחייבה על הכסף הזה, הכסף נמצא, המשתתפים כבר פה, המלגות כבר הובטחו, אנחנו נכנסים לאתגר ברמה התזרימית, וחשוב להבין את זה. אנחנו לא נוכל יותר להעביר כספים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם הוספת מה שהוספת, אני כבר אשאל דבר שלא רציתי לשאול. האם באמת אתם חייבים כסף או שכבר שילמתם ואין שום חוב?
מיכל פרנק
¶
אני אענה, כי זה בדיוק מה שרציתי להגיד. בגלל שבמודל המימון אנחנו טובים בלשמור על כספנו – כמו שאמרתי לכם בהתחלה, אנחנו משלמים בדיעבד – אנחנו משלמים אחרי שהמשתתפים בארץ באופן מוכח, אנחנו משלמים פר משתתף, אנחנו משלמים אחרי שהוכח לנו שהכסף מהתורמים נכנס. מה שאומר בהגדרה, אם תוסיף לזה ביורוקרטיה, ואני לא מדברת על ועדת הכספים, בהנחה שזה נמצא אצלנו במזומן בתקנה – בהגדרה אנחנו בדיליי של בערך חודשיים עד שמדווחים לנו ואנחנו משלמים בדיעבד.
מיכל פרנק
¶
החשבות הממשלתית גם כך זה מסובך. בהנחה שהתקציב עובר בזמן, ממילא עד סוף פברואר בכלל לא מגיע המזומן ולא מתחילים לשלם. כל הזמן יש גירעון נבנה. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להקל על הגופים ובפועל אנחנו מקשים עליהם מלכתחילה. כשתקציב עובר בקיץ ואחר-כך עוד כמעט חודשיים נמצא פה לאישור, אתם צריכים להבין שהמשמעות היא שאני חייבת לתגלית בחוזה התקשרות על אנשים שכבר היו פה בעבר 165 מיליון שקלים. מה שזה אומר שאם הכסף לא יעבור - - -
מיכל פרנק
¶
נכון. כולם הבינו את הרמז. נתנו להם להתחייב על כסף שעוד לא היה אצלנו. גם האוצר וגם החשבות הלכו פה כברת דרך. המשמעות היא, בגלל שהוא בבור תקציבי, שהוא ייאלץ לבטל טיסות, כי אין לו תזרים.
מיכל פרנק
¶
אנחנו מקבלים עכשיו את יתרת המזומן, ההתחלה כבר קיבלנו. אישרתם או שהיה לנו בבסיס התקציב - - -
מיכל פרנק
¶
אני אסביר שאני לא אטעה אתכם. חלק מאוד זניח יחסית לפרויקט נמצא בבסיס. זאת אומרת, הוא היה אצלנו במזומן ושולם.
מיכל פרנק
¶
מה שהיה לי במזומן שולם. כל היתרה חיכתה בגלל שזה תוספתי, זה חיכה לאישור התקציב ולאישור ועדת הכספים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרגע שהתקציב אושר, למחרת כבר הייתם צריכים להגיש, כי אתם הרי בבעיה מתחילת השנה. הייתם צריכים להגיש את זה מייד, לא לחכות לרגע האחרון.
ניר אמסל
¶
הפנייה התקציבית הוגשה די מהר יחסית. הפניות התקציביות התעכבו בכלל. הפנייה התקציבית הזאת הוכנסה באחת הפניות הראשונות של משרד ראש הממשלה.
ניר אמסל
¶
הפניות של משרד ראש הממשלה הן פניות די מסובכות. הפנייה הזאת נכנסה בין הפניות הראשונות של משרד ראש הממשלה.
סתיו שפיר
¶
אני יודעת, אבל עכשיו אמרתם משהו חדש, בגלל זה לא התערבתי קודם. עכשיו אמרתם שחיכיתם עם היתרה עד שיאושר התקציב.
ניר אמסל
¶
לא. מה שהעברנו בבסיס התקציב זה 30 מיליון, זה נכון. זה מה שאנחנו מאשרים בכל שנה. שאר התקציב משולם על-פי מספר המשתתפים שזה משתנה משנה לשנה.
ניר אמסל
¶
שוב, בתחילת שנה, כשבונים תקציב לא מכניסים את זה לבסיס התקציב, כי בכל שנה ושנה מספר המשתתפים משתנה, לכן יש איזה סכום ודאי.
סתיו שפיר
¶
כשאתה הולך לפני התקציב, אתה הרי לא מציע לכל המשתתפים לבוא לפני שאתה יודע שיהיה לך בשביל זה כסף.
ניר אמסל
¶
לכן אנחנו גם מעבירים פה הרשאות להתחייב על סך 284 מיליוני שקלים לתגלית, שאנחנו נוכל להתחייב מולם לשנתיים שלמות.
ניר אמסל
¶
הפרויקט הוא פרויקט ארוך טווח, לכן בפנייה הזאת אנחנו מעבירים הרשאות להתחייב, שמשרד ראש הממשלה יוכל להתחייב מול חברת זכות מלידה ומול חברת מסע לטווח ארוך, מול חברת זכות מלידה לשנתיים ומול חברת מסע לשנה אחת, וכך אנחנו מתחייבים מולם בשביל שהם יוכלו להמשיך להתקיים. כרגע אנחנו צריכים להעביר את הכסף לפי הביצוע בפועל, לפי מספר המשתתפים בפועל שהגיעו לפרויקט והגיעו לארץ.
ניר אמסל
¶
על התקצוב של הפרויקט הזה ידענו אולי ביולי השנה, במקרה, בערך כמה משתתפים יהיו, אבל הסכום הזה לא נמצא בתקציב בגלל שהסכום הזה משתנה משנה לשנה, ולכן לא יכולנו לשים בבסיס התקציב של 2013 ולאחר מכן גם ב-2014 סום זהה, כי זה לא דבר נכון. הסכום הזה לא יהיה זהה, ב-2013 ולא ב-2014.
ניר אמסל
¶
לאור העובדה שאני לא יכול לדעת כמה משתתפים הולכים להיות בשנת 2014, אם הייתי שם את הבסיס הזה בשנת 2013, הוא היה גם נשאר לשנת 2014.
גידי מרק
¶
בהתחלת עונת החורף אנחנו הולכים להביא את המספר הגדול ביותר, אני מקווה, שנרשמו ושמו לעצמם ביומן. 17,000 זה המספר הכי גדול של צעירים שהגיעו אי-פעם לישראל בחורף, ואנחנו חייבים את הכסף הזה כמה שיותר מהר, כדי לא להגיד להם שלצערנו הרב אחד השותפים לא עומד בהסכם, שלא לדבר על השותפים שלנו שהם גם משקיעים בארץ ואיך זה נראה שמדינת ישראל לא עומדת בהסכמים חתומים אתם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. בהחלט אנחנו רוצים, לא רק שלא לעצור, אלא גם לעודד את זה. יש לנו בעיה מסוימת שלא תלויה בנו, שאני מקווה שהיא תיפתר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בהעברות, לפעמים הם מגיעים, לפעמים הם לא מגיעים. אני לא יודע להסביר מתי כן ומתי לא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כנראה אחרי כמה ישיבות של העברות הם ראו שלא נחוץ.
רבותי, אנשי תגלית ואנשי מסע, יישר כוח לכם ולמשרד ראש הממשלה שמרכז את זה. באמת יישר כוח עצום. זה פרויקט מאוד חשוב, ונשתדל, כשנעבור את המשברון הקטן שלנו, לעזור כמה שאפשר יותר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מוכן בכל רגע וגם רוצה לעזור לכם.
רבותי, תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא השלישי. פנייה 202, זה הנושא של שדה דב. יש בקשה להעביר 205 מיליון שקל בהרשאה להתחייב למינהל מקרקעי ישראל, לצורך התחלת העבודות או כל מה שצריך להיות להזזת שדה דב ממקומו הקיים לנתב"ג או לאן שיהיה.
כאשר קיבלנו את זה, מאחר שאנחנו יודעים שכבר 20 שנה לפחות שדה דב זז וזז וזז, אמרנו שאנחנו לא רוצים לאשר תקציב כזה לפני שאנחנו מבינים על מה מדובר, לכן זימנו את הדיון. ההצבעה לא תהיה היום, ההצבעה תהיה מחר בעזרתם השם. רצינו להבין על מה מדובר וכו' וכו'.
רב יצחק, אני צריך לעשות הפסקה של חצי דקה. תנהל. אני כן רוצה לשמוע. תתחילו להציג, אני כבר חוזר.
<(היו"ר יצחק כהן, 13:17)>
אמיר רשף
¶
אני ממשרד האוצר. דרך אגב, על פינוי שדה דב מדברים קצת יותר מ-20 שנה, יש סיכומי דיון משנות ה-60 של עיריית תל-אביב ונציגי ממשלה שהולכים לפנות את השדה.
אני אסביר טיפה על הפעילות שיש היום בשדה, על ההסכם ואז אני אגיע לפנייה התקציבית. היום בשדה יש פעילות אזרחית ויש פעילות צבאית. הפעילות האזרחית מופעלת תחת המטרייה של רשות שדות התעופה והפעילות הצבאית מן הסתם תחת משרד הביטחון.
ההסכם הזה נוגע לפעילות האזרחית, ולפי ההסכם הפעילות הזאת תועבר לשטח נתב"ג ולעוד שטח בסמוך לנתב"ג. מה שרשות שדות התעופה הולכת לעשות בהתאם להסכם הזה, בתוך סדר גודל של שנתיים וחצי, שלוש שנים, להעביר את כל הפעילות האזרחית שיש לה היום בשדה דב, שזה בעיקר טיסות לאילת – יש פה גם נציג רשות שדות התעופה שיוכל להרחיב בנושא – להעביר את זה לנתב"ג. לשם זה הם צריכים כסף להכשרת הקרקע, להסדרה של הטרמינל, חניות למטוסים - - -
אמיר רשף
¶
זה הפינוי של הפעילות האזרחית. אם השאלה שלך נוגעת לפעילות הצבאית, אין עדיין אומדן של המספר. משרד הביטחון מחויב כשנה אחרי פינוי הפעילות האזרחית להעביר את הפעילות הצבאית.
סתיו שפיר
¶
זאת אומרת, יש לנו שנתיים וחצי שלוש עד הפינוי האזרחי ואז עוד שנה עד שיש פינוי מוחלט של שדה דב.
אמיר רשף
¶
הצבאי צריך לעבור למקום אחר שהצבא יוכל לקיים את הפעילות הצבאית שהוא מבצע כיום בשדה דב. אני לא יודע בדיוק איזו פעילות זאת, איזה סוג טיסות ומה האופי שלהן.
אמיר רשף
¶
ההסכם הזה הוא הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לרשות שדות התעופה. יש החלטת ממשלה שגם קבעה שהצבא צריך לפנות את זה, הוא מחויב גם בסיכום אחר, שנה אחרי הפעילות האזרחית, והצבא כרגע לדעתי מחפש את מחנה היעד לפעילות שדה דב. אני לא יודע מעבר לזה על הפעילות הצבאית, אז אני לא רוצה להרחיב.
אמיר רשף
¶
זה לא פיצוי, זה עלויות הפינוי. כל בסיס שמתפנה – קודם דיברו על צריפין ותל השומר – יש מימון של עלויות העתקה, לקחת את המחנה, להעביר אותו למקום אחר. צריפין ותל השומר בעיקר עוברים למתקנים בנגב.
סתיו שפיר
¶
המדינה הולכת לממן במימון נפרד – זה לא מגיע מתוך תקציב הביטחון – את ההעתקה של הבסיסים, אבל הרווחים משיווק הקרקעות הולכים גם למשרד הביטחון?
אמיר רשף
¶
ממש לא. מימון פעולות ההעתקה בדרך כלל מתבצע דרך רשות מקרקעי ישראל. למה? כי לכשתשווק הקרקע, היא תקבל את ההכנסות. למעשה המימון של פעילות העתקה זה העמדת קדם מימון. נותנים קדם מימון – לך תבנה לך את המחנה, במקרה הזה, שדה התעופה האזרחי במקום אחר, כי אנחנו צריכים את הקרקע לפעילות אחרת.
אמיר רשף
¶
זה הופך להיות מזומן, אבל בסוף תקציב רשות מקרקעי ישראל את המזומן הוא יספוג, הם יממנו את המזומן. הרשאה להתחייב אין להם, יש צורך להגדיל את ההרשאה להתחייב על מנת שחשבות רשות מקרקעי ישראל תוכל להוציא התחייבות לרשות שדות התעופה – צאו לדרך, אנחנו בהתאם להסכם, בהתאם לאבני הדרך, נממן את פעילות ההעתקה.
אמיר רשף
¶
במקביל לכל מה שתיארתי עכשיו, שמדבר על הפינוי, יש ועדת היגוי תכנונית של המדינה ועיריית תל-אביב, שמתחילה לקדם תוכנית מפורטת, תוכנית סטטוטורית במוסדות התכנון, שתייעד את הקרקע בשדה דב - - -
אמיר רשף
¶
כי אנחנו חושבים שיש ניצול יעיל יותר של הקרקע בתל-אביב, שאין לה כמעט עתודות קרקע למגורים, והתוכנית של הממשלה ועיריית תל-אביב זה להקים שם שכונת מגורים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא הבנתי. הסיבה היא בגלל שיש ניצול יותר טוב לקרקע? מחר תסגרו איזה נמל, בגלל שיש ניצול יותר טוב לקרקע? לא הצלחתי להבין.
אמיר רשף
¶
השאלה אם צריך את הנמל או לא. אם אין מקום אחר, הוא יישאר איפה שהוא, אבל ככל שיש אפשרות להעביר את הפעילות התעופתית למקום אחד - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כלומר, קודם כול, צריך להתחיל מזה שאתם חושבים שאין צורך בפעילות הזאת, ואז נכנס הנושא של הקרקע.
אמיר רשף
¶
שאפשר לקיים אותה במקום אחר, שמאפשר באותו מקום, בשדה דב, לנצל יותר טוב את הקרקע ולהגדיל את עתודות הקרקע למגורים שכל כך חסרות באזור המרכז, בגלל זה הרבה מעתודות הקרקע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לידיעתי חוסר של קרקע בתל אביב זה כבר 20 שנה. מה קרה עכשיו שפתאום עושים את זה ש-20 שנה לא עשו את זה? קרה משהו?
אמיר רשף
¶
אני לא יודע להגיד לך מה קרה ב-20 השנה. כשיצאת אמרתי שראיתי סיכומי דיון כבר בשנות ה-60 שמדברים על פינוי שדה דב.
אמיר רשף
¶
אני כן יודע להגיד לך שבשנתיים האחרונות הממשלה עשתה תהליך, קיבלה החלטה על הקמת ועדה בין-משרדית. הוועדה הזאת עבדה, בחנה את החלופות, בדגש על החלופות לפינוי, התגבש ההסכם הזה וכעת זה מגיע לוועדת הכספים כדי להעמיד את התקציב של ההסכם לפינוי.
ברשותכם, אני רוצה טיפה להרחיב למה מיועדת הקרקע ביום שאחרי כל הפינויים.
אמיר רשף
¶
כרגע אין עוד תוכנית. יש מה שנקרא "פרוגרמה תכנונית", שזה מין מסמך ראשוני שמעיד מה הקיבולות של הקרקע, מה נכון מבחינה תכנונית אורבנית, כלכלית, תחבורתית, סביבתית וכו' לשים שם. הפרוגרמה מדברת על זה שהקרקע תיועד בעיקרה למגורים בסדר גודל של בין 14,000 ל-18,000 יחידות דיור ושימושים נוספים.
אמיר רשף
¶
אני אענה על השאלה הזאת. שמעתי ששאלת אותה גם קודם. דיור בר השגה אנחנו לא יודעים מראש כמה יהיה. הוא יכול להיקבע או בתוכנית או שהתוכנית תגדיר את הקרקע למגורים, לאחר מכן מי שמשווק את הקרקע יכול לשווק אותה למגורים עם בעלות או למגורים לדיור להשכרה נניח. אנחנו כאוצר מאוד מנסים לעודד את השוק הזה של דיור להשכרה ולקדם מכרזים של דיור להשכרה - - -
סתיו שפיר
¶
דיור להשכרה זה לא בהכרח דיור בר השגה. האם יהיו קריטריונים ברורים לדיור בר השגה במכרזים האלה?
סתיו שפיר
¶
אתם יודעים שיש שם 14,000 עד 18,000 דירות. אתם לא יכולים להחליט מראש שלפחות, בואו נהיה קמצנים, 4,000 דירות יהיו דירות שמיועדות לדיור בר השגה?
אמיר רשף
¶
ככל שתתקדם הפרוגרמה התכנונית, תיקלט במוסדות התכנון, תידון בוועדה מקומית תל-אביב ובוועדה מחוזית חיפה, הם יקבלו את ההחלטות האלה. גם אם אני אגיד לך עכשיו כן, אין לזה שום משמעות. אלה החלטות סטטוטוריות של מוסדות התכנון. הם יכולים לקבל החלטות שהקרקע תיועד למגורים ורק אחר-כך בשלב השיווק, יחליטו שחלק מהמגורים זה דיור להשכרה - - -
אמיר רשף
¶
נכון, אני מסביר שלא חייבים לקבוע בשלב התכנון שזה מגורים להשכרה.
מבחינת המודל הכלכלי שאנחנו, כאוצר, מסתכלים עליו כיום לדיור להשכרה, חלק מהדירות הן דירות להשכרה במחיר מפוקח. מכרזים מהסוג הזה יצאו כבר בחודש הקרוב ברמת השרון, בהרצליה ובחיפה.
סתיו שפיר
¶
זאת אומרת, לא כמו הקריטריונים המקובלים בעולם לדיור בר השגה שקשורים במשכורת הפנויה של השוכר.
סתיו שפיר
¶
האם יש סיבה מיוחדת למה אתם לא מוכנים לקבל את הקריטריון שמקובל בכל מדינות המערב לדיור בר השגה?
אמיר רשף
¶
משרד האוצר עשה עבודה. אני לא יודע להגיד לך את פרטיה, ולכן אני לא יודע להגיד למה בחרו בקריטריון כזה או אחר.
סתיו שפיר
¶
יושב פה נציג של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, הם עשו מחקרים על דיור בר השגה, מחקרים השוואתיים בין מדינות העולם וגילו שם מה שכולנו יודעים, שבכל העולם שיש בו דיור בר השגה, שזה כל מקום בעולם המערבי חוץ מישראל – בכל העולם מקובל קריטריון שקשור במשכורת הפנויה של השוכר. מדוע משרד האוצר בישראל לא מוכן לקבל על עצמו את הקריטריונים האלה? במה אנחנו מיוחדים דווקא כאן, שיותר מ-90% מהקרקעות הן בידי המדינה?
אמיר רשף
¶
זה לא הקריטריון, זה הפיקוח על המחיר. נדמה לי שזה מה שהיה במכרזים שכבר יצאו. יצא אחד ברעננה.
סתיו שפיר
¶
יש דירה במגדל נורא יפה ליד הבית שלי בנווה צדק, דירה להשכרה, יש בה אולי 30 מ"ר. היא עולה, אם אני לא טועה, 3,500 דולר לחודש. 80% מזה עדיין לא הופך אותה לדירה בת השגה. אני בטוחה שתסכים אתי.
סתיו שפיר
¶
אני לא גרה שם. נראה לך שאני גרה שם? אמרתי שליד הבית שלי. אני גרה ביפו. זו דירה בנווה צדק, במגדלים המפוארים.
סתיו שפיר
¶
יש שם בניין, נורא-נורא גבוה, רוב הדירות בו לא מאוכלסות, הן נקנו על-ידי תושבי חוץ. לשום תושב ישראלי ממוצע אין יכולת לרכוש את הדירות האלה. אלה מהן שמושכרות, ולא כל הדירות מושכרות, מושכרות במחירי עתק, ואלה מחירי השוק. האם 80% מהמחיר הזה הופך את הדירה לבת השגה? זה מה שמעניין אותי. האם זה מה שהאוצר חושב?
סתיו שפיר
¶
זה מאוד רלוונטי. אני אסביר גם למה זה רלוונטי. זה רלוונטי כי אנחנו מתבקשים גם לשלם על הפינוי, גם לשלם את מחירי הקמת הבסיסים במקום אחר. אנחנו שותפים ואנחנו מממנים מכספי ציבור את כל המחירים האלה, וכל זה על קרקע שהיא שייכת למדינה, ואתם לא מוכנים להגיד בפרוגרמה התכנונית שלכם, אתם לא מוכנים להבהיר שחלק מהדירות האלה יהיו דירות שאנשים צעירים יוכלו לשכור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דקה. יש גם קבינט הדיור וגם שר השיכון, אנחנו באמצע הליך ואנחנו ונזמין אותם לכאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל פעם שקובעים נושא אנחנו מזמינים את האנשים שרלוונטיים לאותו נושא. עוד מעט יעבור החוק של הדיור הציבורי, ובהקשר הזה נקיים דיון מקיף ונזמין את האנשים שיכולים לתת לנו תשובות.
סתיו שפיר
¶
אני שומעת מה אתה אומר. אני באופן אישי דרשתי כמה וכמה פעמים שיגיעו לפה נציגים של האוצר ושל השיכון, נציגים שבאמת אפשר להפנות אליהם את השאלות האלה, וזה עדיין לא קרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא הבטחתי שאני אעשה את זה, אז אני לא יודע להגיד לך. אני אומר שאמרתי שנקיים דיון, קיימנו. אני אומר עכשיו שאנחנו נקיים באחד הזמנים – עכשיו סוף שנה, אני לא יודע אם נצליח לעמוד בזה, כי סוף השנה זה אטרף בכל המשרדים – נקיים די מהר דיון, אני מקווה, ונביא לכאן את האנשים הרלוונטיים - -
סתיו שפיר
¶
הם מבקשים את הכסף לפני סוף השנה, הם גם יודעים שהם צריכים לבקש לפני סוף השנה, כי אז יש לחץ וצריך לאשר את ההעברות האלה. אני מבקשת ממך, כבוד היושב-ראש - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם יצא לנו בזמן, נעשה את זה, ואם לא, לא נעשה את זה. אני לא מתנה פרויקטים כאלה דווקא בנושא, כי זו מדיניות שהממשלה או קבינט הדיור או שר השיכון - - -
סתיו שפיר
¶
נראה לך הגיוני שאזרחי ישראל ישלמו מכספם על מה שיהפוך בסוף לפרויקט של דירות יוקרה שאף בן אדם נורמלי לא יוכל לגור בו?
סתיו שפיר
¶
- - את ההקמה של המחנות המחודשים. כל זה בזמן שזה על קרקעות מדינה ולא תיבנה שם דירה אחת שאנשים צעירים בישראל יוכלו לשכור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את לא מממנת את זה מכספך. דרך אגב, השטח שם הוא כולו של המינהל. זה לא השטח הגדול שיש בו הרבה בעלויות פרטיות?
סתיו שפיר
¶
אני מציעה מתוקף העובדה שגם אתה משלם שכר דירה בישראל, ושאנחנו פחות או יותר באותו גיל ומכירים את הבעיה, תעביר את הדרישה גם למעלה.
מאיר מלכה גרניט
¶
אתה צודק. התנינו את המעבר של הפעילות בשדה דב עם סיום פרויקט לשדרוג המסלולים שיגדיל את הקיבולת פי שניים בפוטנציאל שלה ויפתור את הקונפליקט הבטיחותי שאתה בטח מדבר עליו. אכן, בסוף הרבעון הראשון של 2014 הפרויקט יסתיים ונוכל בהמשך לקלוט את הפעילות של שדה דב.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גם אל-על, גם ישראייר, לא יודע איזה חברות יהיו, כולם יצאו מתנב"ג, גם לאילת ולכל המקומות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לי שאלות גם מה עושים עם שדה התעופה באילת, אבל זה לא זה.
רבותי, תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:37.>