PAGE
2
ועדת הכלכלה
17/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 144>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ד בטבת התשע"ד (17 בדצמבר 2013), שעה 10:30

<דיווח ראשוני של חברת החשמל על היערכות החברה ופעילותה במהלך הסופה הגדולה>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יעקב אשר

איציק שמולי
חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

מנחם אליעזר מוזס

אורי מקלב

נחמן שי

>
יפתח רון-טל - יושב-ראש הדירקטוריון, חברת החשמל

אורן הלמן - סמנכ"ל רגולציה קשרי ממשל ותקשורת, חברת החשמל

דוד מיקו צרפתי - יושב-ראש הארגון הארצי, ועד עובדי חברת החשמל

משה לוי - יושב-ראש ועד ירושלים, ועד עובדי חברת החשמל

מרדכי לוי - חבר מזכירות ארצית, ועד עובדי חברת החשמל

מרדכי לוגסי - יושב-ראש ועד מרחב דרום - מזכירות ארצית, ועד עובדי חברת החשמל

ד"ר יהודה ניב - מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

תמיר שניידרמן - מנהל אגף ביטחון וחירום, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

שלום מקונן - יועץ למנכ"לית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נצ"מ מוריס חן - רמ"ח חירום, משטרת ישראל

רפ"ק בלה גלינברג - דוברת אגף מבצעים, משטרת ישראל

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

מירב יוסף - ראש אגף פניות הציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

נורית פלתר - ראש אגף אסטרטגיה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

משה בן יאיר - ראש אגף הנדסה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

ארז גילהר - לוביסט, ועד עובדי חברת חשמל

זכריה רייך - לוביסט, פרילוג

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

ליאור רותם - דובר הוועדה

לאה ורון

טלי רם
<דיווח ראשוני של חברת החשמל על היערכות החברה ופעילותה במהלך הסופה הגדולה>

בוקר טוב, חברי הכנסת מוזס, שי, שמולי, יושב-ראש חברת חשמל, יושב-ראש הוועד של חברת החשמל, נציגי ציבור. פנו אלי הרבה מאוד פרטיים לגבי השאלה מה קורה, ומכיוון שוועדת הכלכלה מפקחת בין השאר גם על חברת חשמל וגם על גופים אחרים, החלטנו לקיים דיווח ראשוני לגבי היערכות חברת החשמל ופעילותה במהלך הסופה הגדולה.
אנחנו גם ביקשנו דיווח ראשוני בנושא גורמי תשתית נוספים שהם תחת הפיקוח של ועדת הכלכלה, לגבי הרכבת הקלה בירושלים והתפקוד שלה. קיבלנו את הדיווח שאנחנו נדווח לכם, ואני בעצם פותח את הדיון.
קודם כול, אי-אפשר בלי להגיד, נעשו מאמצים מאוד מאוד גדולים, ואני חושב, הציבור מאוד מודה לכל העובדים המסורים בחברת החשמל, להנהלה לגבי כל המאמצים שנעשו במסגרת המשבר, שבאמת היה חמור בצורה בלתי רגילה.
יש לי רק הערה אחת. כמובן, תיכף צועקים – צריך להפריט הכול, לא להפריט. אני, לפחות מניסיון חיי, תמיד אומר שאם יש ארגון שההתגייסות שלו בנושאי חירום, נושאים לאומיים, שהוא מקדיש משהו מעבר לשעות הקבלה, הוא עדיף לעתים רבות על גופים שרק מסתכלים על הגרוש בטווח הקצר. והדוגמה שלי זה מה שקרה במשבר בקליפורניה, כאשר ארנולד שוורצנגר באמת הגיע להפרטה מסיבית של כל חברות האנרגיה והחשמל, וכשהגיע המשבר שם, העסק פשוט התרסק, הוא גם הפסיד את כיסאו בעבור זה, אבל זה לא הנושא הרלוונטי.

למה? זו דוגמה טובה – ברמה של ארנולד שוורצנגר.

נכון. ארנולד שוורצנגר, משבר האנרגיה, הטעות של ההפרטה וכל הדברים שנבעו, בעצם הורידו את כל המהימנות שלו והביאו בין השאר להפסד שלו. יש משמעות לדברים.
מכיוון שאנחנו באים פה לנושאי דיווח, אני רוצה לשים את הפרטים כי בסופו של דבר אנחנו צריכים ללמוד מהמקרה הזה מה צריך לעשות, מה לא עובד. הציונים לשבח, יקבלו את הציונים לשבח, אבל איפה שיש חסכים וחוסרים ובעיות, צריך להתריע בצורה הברורה ביותר. בשיא, היו יותר מ-50,000 מנותקים מחשמל.

והשאלה שלי לרון-טל ולאחרים, אני בעצם מעלה פה מספר נקודות לדיון, וכמו שאמרתי זהו דיווח ראשוני - האם ברגע זה יש עדיין אנשים מנותקים מחשמל? כמה כאלה יש, ובאמת איך זה ייתכן שחמישה ימים לאחר תחילת הסערה עדיין יש אנשים מנותקים מחשמל?
שאלה שנייה, כמובן לפני 20 שנה, כמה זמן היה האירוע הגדול?

ב-91'–92'.

20 שנה. כיצד חברת החשמל – גם לאור האירוע הקיצון שקרה אז – נערכה לתרחישי מזג אוויר קיצוניים שכאלה? האם היו דברים שהיו יכולים להיעשות, יפתח, ולא נעשו? האם הייתה יכולה להיות היערכות אחרת לאירוע בסדר גודל כזה, שהוא באמת אירוע די נדיר אבל הוא קורה? למשל, האם בכל שנה מקפידים על גיזום עצים הסמוכים לקווי מתח?

שאלה שלישית – יש פרסום הבוקר באחד העיתונים, לפיו חברת חשמל נעזרה בתחנות כוח פרטיות כדי לעמוד בביקוש לחשמל בסוף השבוע. זה דבר חיובי, הרי חלק מההפרטה הייתה כדי שגופים נוספים יעמדו בעומס הביקוש לחשמל.

כבר עושים את זה מספר שנים.

מה הביא לתקלה בתחנת הכוח בחדרה? והבעיה הרביעית, שבעצם היא אחת הבעיות המרכזיות בכל התפקודים במדינת ישראל – מעבר להצגות בתקשורת, ששמים כמה אנשים ועושים את ה"דאווין"; המפקד לפה והמפקד לשם - אנחנו מאוד טובים במבצעים שאנחנו שולחים אנשים לחלץ בטורקיה ואנחנו עושים את זה נהדר, ובפיליפינים, ואנחנו גם במבצעים נהדרים באנטבה. אנחנו מדינה שהיא חלשה מאוד בעבודה המערכתית שלה בביצועים בארץ, ולכן אנחנו גם לצערי בהרבה מאוד נושאים – במדדי הביורוקרטיה והשחיתות – בתחתית של העולם המפותח, אבל בעצם כבר בתוך העולם השלישי.

ולכן, אחת הבעיות פה שיש כל כך הרבה אנשים שמתאמים ועושים ועוזרים, והשאלה שלי מי באמת אחראי בדרך כלל – זה ברמת העל – ולכן, ברמה הספציפית של חברת חשמל, באילו בעיות, אדוני היושב-ראש, נתקלה חברת חשמל בתיאום מול גורמים ממשלתיים אחרים, כי אחת הבעיות – יש פה בלי סוף שרים ויש פה בלי סוף רגולטורים ויש פה בלי סוף אנשים שבזמן רגיעה נמצאים בתקשורת - ולכן השאלה האמיתית היא, כשיש אירוע יש רק דרך אחת. יש מפקד אחד, יש תיאום של כל הדברים, ובמקרה הזה, כמו במקרים אחרים, כמו בביצועים רגילים, גם לפתור את בעיית הדיור, חבר הכנסת שמולי מאוד פעיל בנושא הזה , אין אחד שהוא בעל הבית.
ולכן, אני חוזר על השאלה שלי: באילו בעיות נתקלה חברת החשמל בתיאום מול גורמים ממשלתיים אחרים? אני פותח את הדיון. אדוני היושב-ראש, מר יפתח רון-טל.

רק מה נעשה שיש עוד דיון אחד שמתחיל בעוד שבע דקות בוועדה אחרת? איך אנחנו ננווט? וגם אני חושב שחברת חשמל צריכה לדלג.

אתה רואה שהמנכ"ל לא פה.

אז התחלקתם. אנחנו לא יכולים להתחלק.

חבר הכנסת שי, חלק מהדברים זה גם העבודה בכנסת. העבודה בכנסת היא גם מאוד בעייתית, ואני לא אכנס לזה, שכל אחד, יש לו את התחום שלו. אני מתעסק אך ורק בתחומים שנוגעים לוועדה הזאת, של התשתיות, ואני עושה את מלאכתי. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח עם חברי כנסת אחרים.

אני רק אקרא את התשובה של משרד התחבורה, שגם הוא ת"פ של הוועדה הזאת. קיבלתי תשובה מהמנכ"ל עוזי יצחקי לגבי פעילות גופי התחבורה, והתשובה היא כזאת: "חברת רכבת ישראל פעלה כסדרה, למעט מספר עיכובים בודדים עקב הצפות במסילות. פעילות הרכבת בלטה במיוחד בקו ירושלים-תל-אביב שהיה למעשה ציר התחבורה הראשי בין הבירה לשפלה. חברת נתיבי ישראל, חברה ממשלתית, תפקדה היטב ודאגה לפתוח דרכים וצירים שהיו חסומים מפאת השלגים. במיוחד יש לציין את המאמץ להותיר את כביש מס' 1 פתוח ונקי במשך כל שעות הסופה. הוא היה סגור לתנועה בהוראת משטרת ישראל. החברה הפעילה מוקד בקרת כבישים שסייע לנהגים בדרכים ולכלל הציבור במידע. חברת סיטיפס, מפעילת הרכבת הקלה – הרכבת הקלה פעלה עד ליום חמישי בלילה והושבתה מפאת שלגים כבדים שנערמו על הציר. הרכבת תשוב לפעילות במהלך היום", זאת אומרת אתמול, יום שני.

דבר נוסף שאני מעלה פה בפניכם, אתמול היה חסר גז פחמני, גז בישול מעובה. אבקש גם דיווח בכתב, ואני אשקול לקיים דיון על כך שהיה חסר גז לבישול. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

מר קבלו, אתה העברת לי בכתב?

כן, העברתי לך. האם להודיע את זה לפרוטוקול, או שאתה תקריא, אדוני?

העביר אלי מר קבלו, נציג מרכז השלטון המקומי, ואני אקרא: ראשי הרשויות שפנינו אליהם מאוד מעריכים את יוזמת הוועדה לקיים את הדיון. הם כרגע כולם, חלק גדול לפחות, עסוקים בהחזרת השגרה למסלול התקין, חידוש מערכת החינוך ותיקון הנזקים. הם ישמחו בעוד שבוע להגיע לוועדה, להציג את עמדת הרשויות המקומיות, הקשיים וההערכה לנזקי הסופה.

מר קבלו, זה מקובל לחלוטין. אנשים עושים מה שהם צריכים לעשות. זאת ישיבה ראשונית. שיעשו את שלהם, וניפגש בשבוע הבא. אני מודה לך.

תודה רבה, אדוני.

בבקשה.

בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, אנשי החברה שנמצאים כאן ושאר הגופים והמשתתפים. קודם כול, בשם חברת החשמל אני מבקש באמת גם להודות לציבור, מצד אחד על שיתוף הפעולה, וגם להתנצל בפני אלה שבאמת נותק להם החשמל. המשימה שלנו היא בראש וראשונה לספק חשמל ולהחזיר את החשמל לכל משפחה במדינת ישראל.

כמה נתונים. בשיא הסערה היו מנותקות כ-60,000 משפחות, ואנחנו נמצאים עכשיו – למעשה אני יכול להכריז עכשיו שלמעט מספר מאות בודדות של משפחות שעדיין לא מחוברות לחשמל, בהשוואה ליום חורף רגיל במדינת ישראל שיש בו גשם – זה סדר גודל של בין 1,000 ל-2,000 אירועים של ניתוקים שאנחנו מתעסקים איתם, רובם ככולם זה נתיכים ושנאים שהם קרובים לבניינים. ההבדל בין המספר הזה למספר הקטן שעוד נשאר מנותק הוא שאלה שמנותקים עכשיו, חלקם מנותק כבר די הרבה זמן ולכן המצב הרבה יותר בעייתי.

חמישה ימים.

חמישה ימים. אנחנו חיברנו חשמל לכל היישובים. אני מבקש לעשות הבחנה בין חיבור החשמל לבין שיקום הרשת. שיקום הרשת יארך עוד מספר חודשים.

מה המשמעות מבחינת האזרח, שיקום הרשת?

שיקום הרשת, זה אמור להיות שקוף לאזרח. כרגע, חלק גדול מהרשתות זה אלתור. למשל, יש 50 גנרטורים. היעד המרכזי הוא קודם כול שיהיה חשמל בבתים. עכשיו אנחנו משקמים.
יש לנו סדר גודל של 60 קילומטרים סך הכול של כבלים שנקרעו, צריך לשקם אותם. לא שיקמנו אותם, זה לא עושים בשלושה ימים, זה עושים בשלושה חודשים, אולי.

אוקיי, אבל מבחינת האזרח, כרגע.

מבחינת האזרח – עוד פעם, אני אומר, ככלל, כי תמיד יהיו בעיות נקודתיות – האזרחים היום צריכים לקבל כולם חשמל, רובם ככולם באמצעות הרשת, ומיעוטם, בעיקר ביישובים ביהודה ושומרון - - -

מוקד 103 חזר?

בטח. אני אפילו בדקתי אותו היום.

חבר הכנסת מוזס אמר חמישה ימים. אתה אומר שהערב - - -

לא. חבר הכנסת מוזס, חזר לו החשמל אתמול. התנתק לו עוד פעם, ובעזרת השם, היום.

כל הכבוד שאתה מודע.

חבר הכנסת מוזס, בעזרת השם.

אבל לא כל אחד חבר כנסת כמו חבר הכנסת מוזס. האם כל אזרחי ישראל - - -

אבל אני רוצה להעיר. אני בפירוש אמרתי לו: אל תדאג בשבילי, רק בשביל הקשישים בשכונה.

נכון. בדיוק. והוא היה מנותק, עובדתית, ארבעה לילות.

אני מכיר אותך, אתה לדוגמה לכולנו.

אמרתי לו: אני לא רוצה, אל תטפל בי, תטפל בקשישים.

ממש ככה. ממש ככה.

אתה ככה פועל, וככה צריך. אז הערב, פחות או יותר - - -

בעוד אנחנו נמצאים, מצב החירום בחברת החשמל נמשך, במובן זה שאנחנו לא מחכים להודעה על תקלות. צוותי החיבור של חברת החשמל מסתובבים היום ברחובות ירושלים ובכל היישובים, עוברים ככלל מבית לבית, מוודאים איפה יש בעיות חשמל.

בנוסף, מוקד 103 מתקשר באופן יזום לאזרחים באותם אזורים שאנחנו מעריכים אותם כאזורים היותר בעייתיים, מתקשרים ביוזמתנו לאזרחים ושואלים אותם אם יש להם חשמל, למעשה אנחנו מייצרים כאן פעולה פוזיטיבית כדי לקדם את החיבור.

זאת אומרת, יפתח, אתה אומר שהיום, מחר, אין אנשים מנותקים מחשמל.

אני יכול להגיד שחשמל במדינת ישראל היום הגיע לכל המשפחות, נקודה. יש מספר מאות משפחות שאנחנו מטפלים בהן ברגעים אלה.

אוקיי. אנחנו מקווים שזה ייפתר.

ומכאן אני קורא למי שעדיין יש לו איזושהי בעיה, פשוט להתקשר ל-103 או לאמצעים האלקטרוניים האחרים שאנחנו מפעילים באופן שוטף – אינטרנט, פייסבוק.

אם אין חשמל, גם האמצעים האחרים לא תופסים.

יש לכל אחד בפלאפון שלו – וזה עבד, רבותי, אמרו לי שהיו לנו כמעט חצי מיליון כניסות – יש אפליקציה של חברת חשמל, אני מבקש מכולם להכניס את זה לסמארטפון.

אבל אין איפה להטעין את זה.

היום.

זה מעגל סגור.

מלכוד 22.

עד כאן הנתונים. בסך הכול, עוד לא סיימנו הכול אבל אנחנו אחרי המשבר בחלק הראשון שלו.

החלק השני שלו זה טיפול והחזרת הרשת לקדמותה. כשאני אומר החזרת הרשת לקדמותה, אני לא מתכוון למצב שבו עכשיו היה קו עילי, ואנחנו מטמינים אותו. אנחנו מעמידים אותו בחזרה איפה שהוא היה.
אנחנו מדברים על סדר גודל של 6,000 עצים שנפלו, שחתכנו אותם מעמודי הקו.

מה השאלה לגבי שגזמתם, הורדתם את הגיזום?

תיכף אני אגיד, אני אענה על הכול.

מצוין. יופי. תודה רבה.

אני אענה על הכול, אני חושב שזה תפקידי. ייקח לי עשר דקות או רבע שעה, והכול יהיה בסדר. אני מדבר על הנזקים.

אנחנו מדברים על סדר גודל של 60 קילומטרים, סדר גודל של מאות אלפי עצים שנפלו בסך הכול בסערה. עד היום פינינו – נתון ממש מהבוקר – כ-6,000 עצים שנפלו לנו על עמודים, שזה הרבה מאוד, אפשר היה לראות גם את התמונות.

לפני שאני נכנס לניתוח הנושאים, אני רוצה פשוט להצדיע להנהלת חברת החשמל, לעובדי חברת החשמל.

אני הייתי אומר קודם כול עובדי חברת חשמל, אחרי זה ההנהלה.

לעובדי חברת החשמל ולהנהלת חברת החשמל. כולם עובדים בחברת החשמל, אצלנו גם ההנהלה זה עובדים, כך שאתה אומר את אותו דבר, רק במקום אחר. הרי ההפרדה הזאת, אנחנו צריכים לעבוד על זה עוד עם מיקו.

אתה רואה למה זה טוב שזה כך?

אתה מודה למהנדסים שנסעו?

בל ניקח קבוצה של פורעי חוק וסדר, ונחיל אותה על הכלל. זה מיעוט שבמיעוט.

כמה אנשים נסעו לאילת?

200.

קצת פחות.

אבל למה אתה קורא להם פורעי חוק וסדר?

כי הם בעיני פורעי חוק וסדר.

אתם קראתם להם לחזור?

בטח.

מה זה קראנו להם? תנחה אותם.

לא רק שקראנו להם לחזור. למעשה, הנהלת חברת חשמל הודיעה לשני ראשי ועד המהנדסים שהם יפוטרו מהחברה. אנחנו נעשה את זה כמובן על-פי החוק ועל-פי הנהלים שלנו, אבל לפי דעתי מקומם לא בחברה.

אחרי שתבררו את זה ותעשו את הנוהל.

ההסתדרות תיתן לכם?

אני מציע, נמצא פה יושב-ראש ארגון העובדים, תשאלו אותו.

הוא מהנהן בראש. מיקו, אתה רוצה להוסיף מילה?

הנה, לא דיברתי אתו. תשאלו אותו.

אם אתם נותנים לי את הרשות.

בבקשה.

כן. זה בסדר גמור.

בסוגיה הזאת, כן.

בסוגיה הזאת, קודם כול רע מאוד. רע מאוד, ההתנהגות של אותם גורמים. היא רעה מאוד, קודם כול כלפי אותם 12,900 – ולא משנה המספר המדויק – עובדים שכבר קרוב למספר ימים לא ישנים. לא ישנים, זו מלחמה על חשמל.
אני רוצה שתבינו. החברה, שנערכת במתכונת כזאת, היא בדיוק כמו צבא. אגב, אני מצדיע כאן לכל כוחות הביטחון ולצבא, שאנחנו עובדים כתף לכתף, ולעיריות. אנחנו עובדים כתף אל כתף, זה התארגנות של צבא.
במצב כזה אין ועד והנהלה בחברת חשמל. יש לנו מפקדים עליונים – החל מיושב-ראש הדירקטוריון, המנכ"ל, המשנה למנכ"ל, הסמנכ"לים, מנהלי המחוזות – הופכים להיות למפקדים, ובזמן מלחמה אין ועד והנהלה. זה כולנו צבא אחד שמתגייס, והעובדים, כולנו זרוע אחת.

וגם ההסתדרות כאן נתנה "קרט בלנש" להנהלה – תעשו מה שאתם רוצים, כי אין פה לא שעות עבודה ולא בכיות, אין כאלה דברים.

אותם ראשי ארגון המהנדסים – אם אתם שואלים אותי – לא העריכו נכונה בכלל את המצב שהחברה נמצאת בו, ומראש קבעו את מה שקבעו. והם עשו טעות. כשרצינו לתקן את הטעות הזאת, הם התחפרו בטעות שלהם, ואז כבר התחילו להצטדק גם בתקשורת והעמיקו את המצב הרע. לטעמי, הם טעו טעות חמורה. אני אומר כאן – חלקם חזרו. חלק מהמהנדסים האלה שירדו כמובן חזרו, ואין לי ספק שהטיפול צריך להיות משמעתי של ההנהלה, ואני מבין כל דבר שנאמר על-ידי ההנהלה.

יש קשר בין ההיעדרות שלהם לבין היכולת שלכם להתמודד עם הקשיים כרגע?

תראה, נחמן.

לא, אני שואל. בסדר גמור, אבל האם זה משפיע?

בנראות.

אני רוצה לומר – אין לזה הצדקה, גם אם אין לכך משמעות.

יפה.

אין לזה הצדקה.

האיתות. האיתות, בהחלט.

למען הנראות, אפילו מורלית. כי מה שקרה, אני עכשיו בא ממחוז ירושלים, אז גם כאלה שהם לא בדיוק באופן ישיר מועסקים בנושא של חשמל, הוא לקח רכב ומביא תחתונים וגרביים או סולר ליישובים לתדלק גנרטורים של פרטיים. או אפילו לעזור לתושבים, עובדי חברת חשמל גם מסייעים לתושבים, מעבר לתיקון של החשמל, אם צריך עזרה כזו או אחרת. אז כל אחד, ימצאו לו מה לעשות. ולכן, ההתגייסות צריכה להיות טוטלית.

ולכן, אני מבקש – אני מבקש מכולם, גם במדינה – לא ללמוד מכך על הכלל. אמרתי כאן לחברים שלי, רבותי, גם בשנת 48' במלחמת השחרור היו כאלה שלא התגייסו למרחביה. לא התגייסו, לא תרמו את חלקם. איש איש לפי יכולתו ולפי אמונתו. אוקיי.
לכן, אני אומר – אל תסיקו מזה מסקנות. צריך לטפל בזה במלוא החומרה. גם ההסתדרות מיודעת על כך, ואני מאמין שבאמת, בדרך המקובלת זה יטופל במלוא החומרה. אף אחד כאן לא מסתיר את העובדות ולא מטאטא אותן מתחת לשטיח.

מיקו, קודם כול, אני מודה לך, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. מה שאמר גם היושב-ראש, גם מה שאתה אמרת, זה כל כך ברור, ולכן אני חושב שגם כל מי שמתבטא בתקשורת, לא להשתמש בקייס הזה של אותם אלה שהובלו למהלך כל כך טיפשי, כל כך לא נכון, כל כך פוגעני, שלא ייפול הקצף על היתר.

אני דרך אגב עושה הבחנה בין המהנדסים עצמם - -

ברור.

- - לבין ראשי הוועד שלהם.

אני רק מבקש - בלי לחשוב שכאילו הכול קם ונופל על זה - חשוב שהוועדה תעודכן גם בהמשך הטיפול כי יש נטייה, כשהכול עובר, אני לא חושב שזה יקרה.

נחמן, אתה כל כך צודק.

אני לא חושב שזה יקרה, אבל חשוב שהוועדה תקבל מכם דיווח – מכם, מההנהלה – לגבי מצב העניינים. אני שומע ומאמין לדברים שאמר יושב-ראש הוועד.

לפחות מצד ארגון העובדים, אין כוונה למסמס את זה. אנחנו רואים את זה בחומרה בדיוק כמו כולכם.

מנהיגות שמתנהגת בצורה לא אחראית, חייבת לשלם.

אין ספק.

יש פה שני מרכיבים. מרכיב אחד זה באמת ההתנהלות במצב שבו החברה פועלת במצב חירום, שכולם מגויסים, ללכת להשתלמות ולבלות באילת. והדבר השני, יש הנחיה מפורשת.

יש פה עריקה וסירוב פקודה, במונחים צבאיים.

חד וחלק.

במצב חירום.

ועוד הכול במצב חירום.

דובר צה"ל לשעבר, תת-אלוף שי.

לא, נתתי לו את הטרמינולוגיה כי יפתח מזמן כבר לא היה שם.

הזכירו לי השבוע. אני רוצה לעבור לפי הסדר. קודם כול, הסערה עצמה. הסערה עצמה, אני מבקש לעדכן שני דברים. אחד, עשרות שנים לא הייתה סערה כזאת, היא יותר חמורה מהסערה שהייתה ב-92', ואני אומר את זה על-פי נתונים – גם בגובה השלג, גם בעוצמת הרוחות וגם במשך הזמן.

זוהי סערה שבעיתוי שלה לא הייתה למעלה מ-100 שנה במדינת ישראל, והנזקים שהסערה עשתה הם נזקים רבים מאוד. למעשה, אפשר להגיד שברשת ובתחום החלוקה, זאת אומרת ככל שאתה מתקרב לאזרח, אלה הנזקים החמורים ביותר בחשמל שהיו מאז ומעולם, מאז הקמתה של מדינת ישראל.

אני לא יכול שלא, מזמזם לי הכינוי אותו כינה מר נחמיה שטרסלר שישב לידי באולפן ערוץ-2, וקרא לה "סופונת", אז נקרא לה "סופונת שטרסלר".

אני חושב שאפשר להגדיר את הסופה הזאת באמת בממדים היסטוריים, והשאלה שתישאל – ואנחנו חייבים, ונקיים תהליך למידה, כבוד היושב-ראש – אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, זאת שאלה של אופן שאתה מנהל את הסיכון ברמה הלאומית, האם אתה נערך וכמה אתה משקיע ב-worst case.

יופי. פה אני רוצה לעזור לך ולחדד. אני בעמדתו של חבר הכנסת לשעבר, השר לשעבר, ד"ר בגין. זה ברור לחלוטין שאין שום היגיון לאירועים בהסתברות מאוד נמוכה להשקיע מיליארדים על מיליארדים, כי בצורה הזאת ככה חיים, ככה חיים בכל מקום בעולם.

זה גם בא על חשבון משהו אחר.

זאת הנקודה. כשאנשים אומרים – הלוא כל הדברים האלה אז ירדו מהחינוך, ירדו מהרווחה – ולכן כל מדינה, כל ממשלה, לוקחת בחשבון שאירועים בהסתברות נמוכה, לחלק מהדברים יהיה מחיר גבוה, אבל השאלות שאנחנו מדברים עליהן כאן זה לא לגבי הנושא הזה, כי אף אחד לא בא ומדבר על השקעה של מיליארדים.

עם הקביאט הזה, שלא הולכים להשקיע את המיליארדים, ושדבר קורה בהסתברות נמוכה, אם אתה מסתכל עכשיו לגבי העבר, היו דברים שיכולתם להיערך אחרת, שלא נערכו?

אני אתייחס לזה.

זאת השאלה הרלוונטית, כי לגבי הנקודה אני סומך לחלוטין.

אני אתייחס לזה. יש למעשה שלושה מרכיבים כשאתה שואל את השאלה האם באמת אתה מוכן - - -

הזכרתי את בגין כי זה היה לגבי רעידות אדמה. הלוא בגין הוא גיאולוג, ותמיד העלו את הנקודה – צריך את כל הבתים בארץ למגן.

לגבי השאלה איך למעשה התכוננת למשבר מהסוג הזה. נושא ראשון, אני קורא לזה שאלת המקצועיות, ההכנה של יכולת הביצוע, האימונים שעשית, התרגולים שתרגלת והיכולת לעבוד במצבי חירום מהסוג הזה, במצבי מזג אוויר קשים. אני חושב שבסך הכול, חברת החשמל, יש לה ניסיון רב בנושאים האלה, היא מתורגלת, היא הכינה את עצמה – הן בהיבט המקצועי והיא הכינה את עצמה לפי דעתי טוב גם בהיבט של אופן הניהול. זאת חברה שיודעת להיות מנוהלת במצב חירום, ולמעשה היא מפעילה, היא מכריזה על מצב חירום והיא פועלת על-פי תרגולות שבאו לידי ביטוי בשלב האחרון - - -

למה אני עוצר אותך? את התשבחות ואת הדברים נתנו, ואנחנו מעריכים. השאלה שלי אליך הייתה מאוד מאוד ספציפית. איזה דברים היית יכול להיערך אחרת אם אתה מסתכל ברטרוספקט? כל נושא גיזום העצים, מה קרה בנושא הזה? אמרו שהיה חסר כסף. כל מיני דברים, לא בהשקעה של המיליארדים. האם בכל זאת למדת משהו שהיית צריך להיערך אחרת?

אנחנו ביום שלישי, אנחנו עוד פועלים בתוך מצב חירום. אנחנו משקיעים את עיקר המאמץ בטיפול והחזרת משק החשמל לתיקונו, כך שכל משפחה, יהיה לה חשמל. יהיה לנו מספיק זמן, נתחיל את זה כבר בימים הקרובים, לכן לשאלה האם הסתיימו תהליכי הלמידה, האם אני כבר יכול להציג את הלקחים שיש לחברת החשמל, התשובה היא לא, ואני לא חושב שמישהו ציפה לזה.
אני ממליץ שבנושא הזה יינתן הזמן המתאים. חברת החשמל תקיים תהליך למידה מסודר, כמו שהיא עושה בהקשרים אחרים, תסיק את המסקנות הפנימיות. מה שקשור למסקנות חיצוניות, היא תעביר אותן לגופים המוסמכים. נשב ונעשה את זה.

יפתח, יפתח.

יש שני נושאים מרכזיים שאתה מכוון אליהם. אחד זה נושא הטמנת הקווים, השני הוא נושא הגיזום.

חברת החשמל גוזמת על-פי תוכנית עבודה. תוכנית העבודה שתוכננה מאפריל השנה עד לרגע זה שאני מדבר אתך, תוכנית העבודה הזאת בוצעה. אנחנו נצטרך ללמוד האם נכון להשקיע בזה יותר. אני לא יכול להגיד לך את זה כרגע, אני רק רוצה להגיד דבר אחד. עיקר הגיזום לא היה רלוונטי בנזקים של הסופה הזאת. למה? לא ענפים נפלו אלא נפלו עצים בנסיבות של סופה - -

יפה. זו נקודה.

- - שלא קרתה כבר הרבה מאוד שנים, ולכן אותם עצים לא עמדו בניסיון הזה קודם. אני מדבר אתך על עצים בני 100 שנה. בצפת קרסו עצים בני למעלה מ -100 שנה, זאת אומרת שבאמת ב-100 השנים האחרונות לא הייתה להם סיבה ליפול, בשבוע האחרון כן.
אנחנו נשאל את עצמנו, למשל, האם נכון להכין תוכנית לעקירת עצים, מסודרת ומתוכננת במקומות רגישים. למשל, אחד המקומות הרגישים שעשה לנו בעיה בכל אזור ירושלים זה יער ירושלים.

אז תפגוש את פקיד היערות.

יפה. עכשיו אני אתכנן להוריד 20,000 עצים ביער ירושלים. אגב, אני אעשה תוכנית כזאת, מי שיאשר לי, בבקשה. הכול זה עניין של ניהול סיכונים. זה בנושא העצים.

לא יהיה לך יותר זול להטמין את הכבל?

לא. יהיה לי אולי יותר קל אבל לא יותר זול. הטמנת הרשתות – קודם כול, מזה למעלה מ-20 שנה, קווי מתח גבוה בשכונות חדשות וקווי מתח נמוך מוטמנים, כאחד הלקחים מסופת 92'. מוטמנים. אנחנו מגובים, אמורים לפחות להיות מגובים על זה תעריפית.

השאלה היא לגבי השכונות הוותיקות. לגבי השכונות הוותיקות, יש לנו את היכולת הביצועית לעשות את זה, זאת השקעת הון עתק. אנחנו נעשה תהליך למידה שבו אנחנו נמליץ בהמשך איפה לפי דעתנו - עוד פעם, בהקשר של כמה סיכון אתה רוצה לקחת וכמה סיכון אתה לא רוצה לקחת – לסופה מהסוג הזה, מה נכון להשקיע. מדובר על מיליארדים רבים של שקלים. מיליארדים רבים של שקלים.

בבקשה.

יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. רשת החלוקה כוללת כ-25,000 קילומטרים של קווי מתח גבוה, וכ-20,000 קילומטרים של קווי מתח נמוך. מתוכם, 15,000 קילומטרים קווי מתח גבוה, ו-9,500 קילומטרים קווי מתח נמוך הם עיליים, זאת אומרת למעלה מחצי. היתרה מוטמנת, ויש 30,000 שנאים שבהם חצי הם לא מוטמנים אבל במבנים, וחצי על עמודים בחוץ.
כדי להטמין את כל המערכת הזאת זה סדר גודל של בין 25 ל-30 מיליארד שקלים. אלה מספרי עתק, משום שהתעריף השנתי, ההכנסות השנתיות בשנה שאין בה בעיות של דלק וששורפים דלקים יקרים, זה סדר גודל של 20 מיליארד שקלים.

ולכן?

זאת אומרת שמדובר בסכומים ענקיים.

אבל אם אתה לוקח אזורי עדיפות, אם אתה לוקח "אזורים אדומים" עכשיו מהסערה הזאת, כלקח, ובא ועושה סדרי עדיפויות, אף אחד לא יוציא 25 מיליארד שקלים. צריך להיכנס לתוכנית חומש, תוכנית עשור, שבאה ואומרת – בואו נתחיל ב"אזורים האדומים", מהלקחים שלכם היום – לא היום, תסיימו קודם את מצב החירום – אבל תעשו תעדוף למקומות מסוימים, ושם הממשלה לאט-לאט תצטרך להשקיע בצורה כזו או אחרת כדי להטמין את הקווים באותם "מקומות אדומים".

ד"ר ניב, שמעת את ההערה של חבר הכנסת אשר? תמשיך.

כן, שמעתי. כל קווי הרשת החדשים של חלוקה והולכה הם מוטמנים באזורים עירוניים. לעומת זאת, בשטח פתוח, קווי המתח הגבוה נשארים בחוץ כי זה יקר ואלה דרכים ארוכות. גם לא תמיד, אזורים שנוח לסמן בהם את ההטמנה, זה מסוכן. חשמל גם יודע להרוג, לא רק להביא תועלת.

ד"ר ניב, השאלה שלי, נתת את המספרים, מה השורה התחתונה? מה המלצתך לאור הדברים האלה?

עוד אין לנו המלצה כי אנחנו צריכים לבדוק בדיוק ולעשות את כל התחקור.

מה שאתה אומר זה דבר כזה. מספרים גדולים.

מה שאני רוצה להגיד זה שלאמירה גורפת אין מקום. לאמירה גורפת אין מקום.

אנחנו מסכימים.

צריך לבדוק נקודתית, צריך להיכנס.

מה שאמר חבר הכנסת אשר.

יכול להיות שנצטרך להשתלט על האזור העירוני, בשטחים הפתוחים, מה שמחבר בין יישובים. יכול להיות שאנחנו נישאר בחוץ גם בעתיד - - -

ד"ר ניב, על הנקודה הזאת אמר היושב-ראש ואמר חבר הכנסת אשר – זה ברור שישראל לא תוציא עכשיו עשרות מיליארדים, ולכן השאלה היא רק הנקודה של אזורים מסוימים שהם מועדים יותר לפורענות, איך מטפלים בהם על פני זמן.

אנחנו נכין תוכנית עם המשרד.

אנחנו נבקש לקבל דיווח לוועדה.

תכינו אתם, תציפו את זה אתם כי אם אתם לא תציפו, אף אחד לא ידע לעשות את זה.

בהחלט מה שאנחנו מתכוונים לעשות במסגרת תהליך הלמידה. אלה שני הנושאים הגדולים בנושא התשתיות.

הנושא השלישי הוא נושא הציוד. בנושא הזה – אני יכול להגיד גם דברים טובים או שבוועדה הזאת לא?

יפתח, אתה יודע שפה עדיין הדמוקרטיה הליברלית קיימת. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. יש ועדות שבהן אולי לא - - -

בדקות האחרונות שלה, אגב...

עד שיחליפו את היושב-ראש.

בנושא של ציוד, אני, כיושב-ראש הדירקטוריון, יחד עם הדירקטוריון, קיבלנו החלטה מאוד לא פופולרית, ולפני כשלוש שנים בתהליך מדורג – ברגע שנכנסתי, פחות או יותר – עד לרגע זה שאני מדבר אתכם השקענו כ-200 מיליון שקלים בציוד ממונע חדיש, שלמעשה החליף את כל מערך במות ההרמה הישנות של חברת החשמל, כל הציוד רב המינוע, ה-Off-Road, וכל הרכבים שהם 4X4, וכן הלאה.

והוא הוכיח את עצמו.

מה זה הוכיח את עצמו. אני מפנה את כולכם לאחד הלקחים העיקריים של ציוד לקוי שהיה באסון הכרמל. שמעת מילה על ציוד כאן במשך השבוע האחרון? שמעת על אוטו שנתקע?

לא שמעתי, אבל לא יכולתם להיכנס למקומות - - -

בעיקר מפלסות.

- - -

לא נכנסתם למקומות בטענה שהעירייה או המועצה לא פילסה לכם, וזאת השאלה.

מי אמור לפלס את הדרכים?

אתה מבין מה שקורה פה?

יש כשל אחד, וזה קרה בהרבה מקומות, שהעיריות או המועצות לא הצליחו לפלס, אתם עמדתם, ושכונות שלמות היו מנותקות לגמרי, אמרו לחברת חשמל, אתם לא יכולים להיכנס.

יפתח, אני רוצה לחדד את מה שאמר עמיתי, חבר הכנסת מקלב, וזה לשאלה האחרונה ששאלתי אותך, באילו בעיות נתקלה חברת חשמל בתיאום עם גורמים ממשלתיים אחרים.

זה הכול רשום לי פה.

לא, אבל זה מגיע לנקודה הזאת, כי אתה אומר: יש לי את הציוד הכי טוב, אני מנקה, אבל לא מפלסים לו את הדרך, אתה עומד עם הציוד מספר אחת בעולם, וכלום לא קורה.

אתה מחכה בצומת עם הציוד, ולא הגעת אליו.

היו מקומות יישוב שכל הבעיה לא הייתה בעיה גדולה, בסך הכול חברת חשמל לא הצליחה להגיע לשם, והמועצה נכשלה.

כל המועצה האזורית שואבה.

בשואבה, וזה קרה גם בירושלים, זה קרה בהר שמואל, זה קרה בגוש עציון.

בנס הרים.

קודם כול, בנושא שהוא ציוד של טיפול ברשת החשמל, אני רוצה לומר לכם – באמת, עזבו, אני לא רוצה כותרת חיובית – אבל אני אומר לכם, אני פשוט הייתי בשטח.

הציוד היה מצוין.

והדבר הזה לא מובן מאליו, בתנאים האלה עבדו.

ברור. החלטה נכונה לפני שלוש שנים הוכיחה את עצמה.

אגב, כולל גם ציוד כיבוי אש הכי חדיש. לגבי האופן שבו התקלה קורית, ואז אני אגיע גם לשילוב בין הגופים השונים.
כשאתה בא לתקן חשמל, יש תקלה, והצוות יוצא, קודם כול הוא צריך לזהות מה התקלה ואיפה היא. ברגע שהוא זיהה את התקלה ואיפה היא, בנסיבות של הסופה היה מאוד קשה לעשות את זה. חלקן של התקלות היו ב"ג'הנם". תחשבו שכל היישובים ביהודה ושומרון נמצאים בוואדיות עמוקים, בגליל העליון, בתנאים מאוד קשים.
מצאת. עכשיו אתה צריך להגיע. ההגעה למקום עם הציוד המתאים הייתה אחת מהנקודות הכי בעייתיות, שלקחו הכי הרבה זמן.

הגופים עבדו בשיתוף פעולה, אני רוצה להגיד לכם, ראוי להערכה. לא באחריותה של חברת החשמל לפלס לעצמה את הדרכים - -

קיבלתי. השאלה שלי - - -

- - ואחד הדברים שיצטרכו לבדוק, האם באמת יש ברשויות – שלהן הסמכות והאחריות בתחום הזה – את הציוד המתאים. אנחנו קיבלנו פתרונות, עבדו אתנו, זה לוקח זמן, מה אני יכול לעשות. אין לנו מפלסות, גם לא יהיו.

גם לא נגמ"שים.

וגם לא נגמ"שים.

גם לא צריך. השאלה שלי עוד פעם, רק נקודתית כדי לחדד לגבי הרשויות, אדוני ראש העיר לשעבר.

אתם ראיתם שיש בעיה, ויש לכם את הציוד הכי טוב, ואי-אפשר להיכנס. השאלה מדוע החברה לא ביקשה מהממשלה סיוע בכניסה ליישובים בפילוס הדרכים.

בטח שביקשה.

בעזרת צה"ל אולי, מהימים הראשונים. זאת השאלה שלי.

היושב-ראש, יש ציוד של פילוס לחברת חשמל עצמה. לא יקרה כלום אם במחוז ירושלים יהיה טרקטור אחד או שניים שיעבדו בשירות, או שישכרו. חברת חשמל לא שוכרת מפלסות. מה שהיא עשתה, היא באה עם הציוד שלה.
אני חושב שלעת הזו, אחת המסקנות שצריכות להיות ברורות, שחברת חשמל, או שתגיע להסכמים שבשעת חירום כזאת היא שוכרת – ברזני, יש לו עשרות - - -

חס וחלילה. כבוד חבר הכנסת, אני אסביר לך למה – עכשיו מההיבט המקצועי. תאר לך שמספר גופים עוסקים בפילוס דרכים. אחד בא מהכיוון הזה של הרחוב, והשני מגיע מהכיוון השני של הרחוב, הרחוב הזה לא נפתח עד לרגע זה שאני מדבר כאן. חייבת להיות אחריות אחת.

הבנתי.

זה מפתיע אותנו, יפתח. זה לבוא ולהתחמק ולהגיד - -

לא, חס וחלילה. עשינו את זה בשיתוף פעולה.

- - שאולי תבוא מפלסת אחת, והשנייה. נו, באמת.

רבותי, מה שאומר חבר הכנסת מקלב ומה שאומר יפתח רון-טל, זאת הדוגמה. הציוד הכי טוב, עומדים בפתח, ואין מישהו אחד שהוא אחראי לכניסה.

השאלה היא יותר גדולה. בהנחה שהיושב-ראש יפתח צודק, נגיד שהוא צודק ויש בעיה ששני גופים יעשו את אותו דבר, למרות שזה נדיר מאוד שתהיה התנגשות כזאת בין שתי מפלסות, השאלה מול אותה רשות מקומית, כשאתה בא ואומר, אני צריך להגיע למקום מסוים, האם אתה בעדיפות אצלו יותר מאשר לפתוח ציר תנועה, או לפתוח למשל לג'ון קרי את הדרך כדי שיגיע למלון קינג דיוויד לפגישה בזמן. השאלה האם יש מצב כזה שאתם בעצם יודעים על תקלות, שמדובר מאחוריהן באלפי אנשים, שרק אם תגיעו למקום, בתוך שעה תצליחו להרים שכונה שלמה עם אלפי אנשים, האם יש לכם תעדוף, האם יש לך אפשרות חוקית לאלץ את ראש הרשות לשלוח מפלסת למקומות שאתה צריך ולא למקומות דווקא שיש אולי עדיפות אחרת. זאת השאלה.

אני רוצה לומר שבסערה האחרונה, שיתוף הפעולה בינינו לבין הרשויות המקומיות והאזוריות, בינינו לבין המשטרה, בינינו לבין פיקוד העורף, בהנהגה של ראש הממשלה אישית – אני השתתפתי אישית לדעתי לפחות בשש הזדמנויות שונות בהערכות מצב טלפוניות, בראשותו של ראש הממשלה – שיתוף הפעולה הזה היה מצוין. סדר העדיפות הוא הקובע, ואני מקבל אותו.

השאלה שלי היא כזאת. אתה אלוף. אומר לך פה חבר הכנסת מקלב, שבמשפחה שלו יצא רמטכ"ל בישראל, הרמטכ"ל מקלף.

מהמשפחה שלי יצא רמטכ"ל, אבל אני יודע שבמשפחה שלי – ולא אמרתי את זה באף מקום ולא בפנייה שלי לחברת חשמל – בתי, עם ארבעת נכדיי הקטנטנים, ישבו בחושך, עלטה, ובלי חימום, מיום שישי בשעה 12:00 בצהרים עד יום ראשון בבוקר. את הסלטים שמו בתוך השלג, ככה הם ניהלו שבת, ללא חימום, ללא שום דבר. לא פניתי, אמרתי, יש כתובות.
אני רוצה להגיד לך – מעבר לכול, הייתה גם קריסה של מערכת 103, דהיינו חברת החשמל לא יכלה לקלוט בכלל את התלונות. שעות רבות אנשים עמדו על הטלפון, יש אנשים שלא היה להם טלפון כי "הוט" גם קרס, אבל לא יכלו בכלל להעביר את התלונה שנמצאים בהפסקת חשמל.

אני רוצה להמשיך את הנקודה הזאת כדי לחדד כאן.

לעזור לכם לדיון.

אני תיכף אתן לך, מיקו. השאלה שלי היא כזאת. אתה יושב, אתה רואה קבוצה נצורה, יש להם בעיות, חסרים מפלסים. אז בסדר, ראש הממשלה מצלצל וזה מצלצל וזה מצלצל. למה לעזאזל אין מישהו שאומר, צריך לפלס, צריך להביא מישהו ולבוא אתנו?

אומרים. עושים את זה.

אז למה זה לא קרה?

יושב פה איש מחוז ירושלים.

בבקשה, שיסביר.

אני על הרגע הראשון התקשרתי אליו ואמרתי לו: למה אתם לא יוצאים? בואו אני אסביר לכם משהו.

הדובר הוא מיקו צרפתי, יושב-ראש הוועד של חברת חשמל.

נמצא כאן איש מחוז ירושלים שמטפל בכם. ביומיים הראשונים, אני מזכיר לכולם שמה שתקע את העיר זה לא רק הפילוס של השלג, זה המכוניות שנתקעו. התעדוף הראשוני היה להציל אנשים שנלכדו במכוניות, זה היה התעדוף הראשוני.

לא שלכם.

לא. של המדינה.

תעדוף כולל.

אי-אפשר היה לפלס בהתחלה כי אי-אפשר היה להזיז מכוניות. חברי משה לוי, אני מתקשר ואומר לו: צאו כבר מהמחוז. הוא אומר: יש לי מכוניות. אמרתי לו: תיקח טרקטור, תעיף שתיים-שלוש מכוניות. הוא אומר לי: אני צריך להעיף פה עיר שלמה.
אז תבינו, זה לא רק לפלס. זה בגלל שאף אחד לא חזה את העוצמה, ואנשים עלו לירושלים, נתקעו במכוניות.

אתה אומר, הטעות הקריטית הייתה שלא עצרו את - - -

- - -

זה לא קשור לדיון עכשיו.

אני יכול לומר לכם שהגענו למקומות – אני הייתי במבשרת - - -

זה שרשרת. אם הם תשע שעות לא יכלו בכלל לגשת להרבה מקומות בירושלים, הם לא הצליחו להגיע.

לא יכלו. אוטו פרטי - - -

אבל זה לא סותר למה בהר שמואל, מקום יישוב שלם, שהמועצה גבעת זאב לא פינתה, לא פילסה, הם היו בלי חשמל, גם בלי מים משום שלא היה חשמל והייתה בעיה של משאבת המים, חברת חשמל לא נכנסה לבד לתקן תיקון שלקח לה שעה לתקן.

ששם לא הייתה בעיית מכוניות.

שם לא הייתה בעיה של מכוניות. אנחנו מדברים כבר לא על יום רביעי. אנחנו מדברים על יום ראשון. אנחנו מדברים על מוצאי שבת.

שם הייתה בעיה אחרת.

אז מה הייתה הבעיה שם?

אני רוצה לברר האם זה נכון, האם אתם מודעים לזה? שטח השיפוט של ירושלים זה רק עד נבי סמואל והם פינו עד שם, וגבעת זאב, היה צריך לבוא לפנות מנבי סמואל להר שמואל, ואז התחילה מלחמה מי בעל הבית כאן.

המועצה לא פילסה, ראש העיר היה באילת – לא משנה עכשיו כל הדברים האלה – אנשים, ילדים, 40 ילדים היו בהר שמואל, בקבר נבי סמואל, כל הלילה. לא הצליחו לחלץ אותם, למה? בגלל שעיריית ירושלים אומרת: אני לא מעלה לנבי סמואל, זה לא אזור שלי; מע"צ לא הצליחו לעשות את זה. 40 ילדים.

מה שאתה אומר כאן – ראש רשות אחת רב עם ראש רשות אחרת.

מלחמת רשויות.

אנחנו לא רואים את זה פה בין השרים ובין חברי הכנסת - - -

אומר המנכ"ל, זה שטח השיפוט שלי, עד כאן הוא עושה, הטרקטור לא זז הלאה. הדרך הייתה פנויה, יכלו להרים את השלג, חברת חשמל הייתה אמורה להגיע, אבל מתחילה מלחמת סמכויות מי כאן בעל הבית על הכביש הבין-עירוני. באו אחרים ואמרו: בכלל זה לא שייך לנו - - -

לכן, כל הסיפורים על הערכות מצב, יש חלופה אחת. ברגע שיהיה גוף אחד, שהוא גוף עליון – הוא מעל ראשי הרשויות, הוא מעל יושב-ראש חברת החשמל, הוא מעל כולם – הוא רואה פריסה של כל הבעיות בארץ, הוא מתחיל לתת את סדרי העדיפויות. זו המסקנה הגדולה.

אתה צודק. זה, עוד פעם, לא באחריות של יפתח.

זה לא באחריות שלו, למרות שיש לו כתפיים רחבות, אבל לא עד כדי כך.

מדינת ישראל צריכה שר חירום, שברגע שקורה משהו, דברים כאלה, הוא מרכז את הנושא ואחראי. ואין לה עד היום, יש לה שמונה שרים שכל אחד מטפל בחלק אחר של הפנים. בבקשה.

קודם אני רוצה לומר מלים טובות באמת ליושב-ראש. אני פניתי אליו בערב שבת, אבל לא בשבילי. הייתי צריך לפנות בשביל עצמי, זה היה בדיוק 50 שנה לאבי, ובאו כל המשפחה. המעניין הוא שהבן שלי מארצות-הברית הצליח להגיע, אבל הבנים מתל-אביב לא הצליחו להגיע כי רכבת תל-אביב הכריזה בשעה 14:00 תקלה, בגלל חברת חשמל הרכבת לא יכולה לעלות לירושלים. וזה ערב שבת, נשארו כבר בתל-אביב. אני רק רוצה שתבין את עומק הדברים. הבן מארצות-הברית הגיע.

תמיד זה ככה, כן.

היינו בלילה. באמת עשיתם כל מאמץ, ונדלק האור בשעה 2:00, וליהודים היה חשמל.

באיזה יום? באיזה לילה?

אצלי בבית, ביום שישי בלילה. מיום שישי בבוקר לא היה חשמל. יום שישי התחיל החשמל בשעה 14:00 אחר הצהרים. אז בסדר, יש פלטות, יש חמין, יש הכול.
אני גומר את הקידוש, נגמר הכול. הכול התפוצץ. לא חשמל, הכול הלך. באמצע הלילה הייתה לנו הרגשה, היינו בבית, מישהו מהילדים אמר: אנחנו כאן 45 גופות. למה? כי בבית קירור מכניסים גופות. אני בקומה שלישית, אין הסקה, אין מזגן, אין שום דבר, הקור נוראי ואין אור, ומקווים כל רגע אולי יקרה נס.

הנס הזה אגב לא הגיע עד עכשיו, ואני לא אומר את זה בגללי – אני אמרתי לו, אמרתי כל הזמן: יורם והלמן, אל תעשו בשבילי, תעשו בשביל הקשישה בת ה-90 שבקומת קרקע ובשביל הזוג בן 85 בקומת קרקע.

ומה קורה כרגע?

אין עדיין חשמל. לא משנה. אמרתי לך – לא לי.

זאת הסיבה שלמעשה ניתנה הנחיה הבוקר לעובדי חברת חשמל לעבור בכל הרחובות של ירושלים, לפי סדרי עדיפויות, וליזום באופן יזום בדיקה איפה עדיין אין חשמל.

אתם תדווחו לנו.

אתם יודעים, חברת חשמל, ברחוב אלקנה – במשך ארבע יממות אין שם חשמל.

חבר'ה, אני יכול לתת לעוד מישהו מיהדות התורה לדבר?

רק רגע, עוד לא התחלתי אפילו. אני רוצה קודם לציין את העובדים שעבדו בחירוף נפש. נחמץ לבי שלשום בלילה לראות שיש צוותים עומדים על עמודים, על שנאים למעלה, במזג אוויר מקפיא.

שאפו.

מינוס שתיים היה, וכאלה רוחות. באמת, ממש נחמץ לבי, ואני הצעתי להם אפילו תה, שיבואו יתחממו עם תה חם.

אבל הייתה עוד בעיה. למשל ברחוב פנינה יש מורד, ובא טרקטור – חכם גדול – הלך ודחף כל מה שבסמטה הזאת, והם לא יכלו להגיע לשם בכלל.

כן, מה שטיפש אחד יכול לגרום.

לפני חמש דקות מטלפן לי מישהו שעומד שם טרקטור שצריך לפלס את הדרך, והוא יושב וקורא עיתון. שואל אותו: למה אתה לא עושה? הוא אומר: מחכה לממונה. מה עליו לעשות? זה חלם. חלם במיטבו.

ולמה אני שואל שאלה, משום שמישהו העלה את זה קודם. חברת חשמל, יש אגודת השומרים של חסידות בעלז – אתה לא תראה שם שלג. ב-2,000 שקלים לקחו טרקטור, בצורה פרטיזנית.

התושבים עצמם.

התושבים עצמם עובדים כל הזמן. האם חברת חשמל לא יכולה לרכוש כמה טרקטורים כאלה, למקומות כאלה?

אולי ניתן לכם איזה הלוואה.

לרכוש. לא, זה צריך ללמד אתכם.

טרקטורים לא יכולים לפנות מכוניות.

יש לכם את הציוד הכי טוב, אבל אם אין לך את הטרקטור להגיע לשם, מה תעשה עם הציוד?

יגידו: השתלטנו גם על זה.

אנשים עזבו את המכוניות על הכבישים.

חבר'ה, תודה. חבר הכנסת אשר.

רגע. שאלת השאלות – הייתי חבר בוועדת שרים לענייני רעידות אדמה ולחירום לאומי. אני אומר לך, מה שקורה כאן, וכל פעם השאלה הראשונה שלי, מי אחראי? המשרד להגנת העורף? משרד האנרגיה? הפנים? ביטחון?

הקדוש-ברוך-הוא.

הקדוש-ברוך-הוא. ביטחון פנים? מי אחראי לזה?

אף אחד.

אבל אם אנחנו מדברים על הטמנת כבלים, דבר ראשון זה צריך להיות באזורי קשישים, באזורי ילדים, במקומות האלה. זה צריך להיות סדר העדיפויות. לא אלה שקופאים מקור.

את זה אתה לא יכול לדעת. קשה לדעת.

חבר הכנסת אשר.

אני אקצר כדי לתת לחבריי גם כן. אני קודם כול באמת מצטרף למאמצים הגדולים ולעבודה בתנאים לא תנאים. בסך הכול מדובר באנשים ואנחנו בהחלט מעריכים את העבודה.

היו בעיות בבני ברק?

הבעיות של ירושלים הגיעו עד בני ברק.

הבעיות של ירושלים הגיעו לבני ברק כי הרבה מתושבי בני ברק היו בצרות כאן באזור ירושלים, אבל בבני ברק הפעם היו פחות בעיות, ככל שאני יודע, אבל היום זו לא האחריות שלי הישירה ואני לא עושה תוכנית כבקשתך עכשיו על בני ברק, אני רוצה לדבר על הדברים הכלליים.

אני חושב שאחת הנקודות – אני לא יודע אם נאמר על-ידך או לא – אם יש בעיה של חוסר בכוח-אדם בכזאת סערה, כי הרי הכמויות הן אדירות. ואני אומר, ויכול להיות שאני חולק עליך – יש בעיה בכוח-אדם כי אני יודע גם את המוגבלות של חברת חשמל בעניין הזה, כי חברת חשמל, אדוני היושב-ראש – זה כראש עיר בבני ברק אני יודע להגיד לך – לא נותנת עבודות מסוג כזה בחשמל לחברות פרטיות וכולי, מטעמים ביטחוניים. אני צודק, אדוני היושב-ראש? זאת אומרת שחברת חשמל מוגבלת באפשרות שלה להשתמש בקבלנים פרטיים.

ואני חושב שהגיע הזמן לעשות איזשהם חוזים – לשעת חירום אפילו, לא בשוטף, לא ליום-יום, רק לפיקים גדולים כאלה או אחרים – שיהיו כמה חברות שיהיו מורשות מבחינה ביטחונית, וכמובן מקצועית, לעשות עבודות עד רמה מסוימת כחלופה לעובדים של חברת חשמל, כדי לתת בעצם כוח משלים, עם פריסה הרבה יותר גדולה בארץ, כי אם גם בבני ברק הייתה לך קריסה וגם בתל-אביב, אז ודאי לא היית מצליח לפרוס את עצמך לגמרי.

תודה.

זו נקודה אחת. שוב, אדוני היושב-ראש, בנחת. יש לכם שבוע, שבועיים, חודש. תחשבו על הדברים האלה. לדעתי, זה דבר נכון.

דבר נוסף, אני כראש עיר אמרתי, ואתם יודעים, חברת חשמל לא כל כך אוהבת את הנושא. יש בשכונות חרדיות במיוחד, במיוחד - ואני חושב שהגיע הזמן, ואני כראש עיר מאוד קידמתי את העניין הזה – מושג של גנרטורים בזמן חירום. בבני ברק ובירושלים משתמשים בזה גם בשבת לאותם אלה שלא משתמשים בחשמל בשבת, וזה חלק גדול מהאוכלוסייה.

אם הרשויות המקומיות, בשכונות מסוימות יתחילו בתהליך מסוים, שיהיו גנרטורים לשעת חירום, אז במקומות החרדיים ישתמשו בזה גם לשבת אולי, אבל במקומות שאינם חרדיים זה יהיה בזמן מלחמה, בזמן נפילה גדולה של רשת, בזמן פיקים בבעיות כאלה. ההשקעה היא לא השקעה גדולה מאוד, הרבה פחות מהטמנה, אגב, והיא תיתן תשובה להרבה מאוד ערים.

אדוני חבר הכנסת אשר, זה לא דווקא לשלג, צריך לחשוב על זה לכל עתות החירום.

הוא אמר, לעתות חירום.

אני אמרתי – מלחמה, בזמן נפילת טילים, כשנופל תחמ"ש שלם. אם תחמ"ש אחד יקבל נפילה של טיל, עיר שלמה שבועיים תהיה מנותקת.

יפה.

גנרטורים לרשויות המקומיות, שיהיו גנרטורים חלופיים, יתנו אפילו חשמל ברמה יותר נמוכה אבל בהחלט שיהיה את המשהו המינימלי.

והדבר האחרון, שוב, הנושא של ההטמנה, דיברנו על זה קודם. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שבהחלטת הוועדה יהיה שאנחנו רוצים לשמוע גם איזושהי תוכנית שבאה והולכת בהדרגתיות ממקומות מסומנים "אדומים" למקומות פחות בעייתיים, שתוך עשר שנים מדינת ישראל כולה תהיה מוטמנת בחשמל, עם עדיפות למקומות רוויי אוכלוסייה, כי דיבר קודם אחד מנציגי חברת חשמל - -

ד"ר ניב.

- - ואמר שיש קווים ארוכים מאוד חיצוניים בוואדיות ובמקומות אלה. אז יכול להיות שעדיף לשמר ולהטמין קווים שמספקים לכמות גדולה מאוד של אוכלוסייה מאשר לכמות יותר קטנה. תודה רבה, אדוני.

תודה. חבר הכנסת שמולי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף להצעה הראשונה של חבר הכנסת אשר, אבל גם להדגיש ששם בדיוק עובר הגבול. אני מדבר על ההצעה שלו להיעזר בגורמים פרטיים בעתות חירום.

יכול להיות שזו הצעה נכונה, ואני בטוח שבמסגרת תהליך הסקת המסקנות יחשבו גם על הדבר הזה, אבל אסור לתת רוח גבית לדברים שעולים מכיוון גורמים מסוימים, כאילו הנה הגיעה העת וההוכחה לכך שיש להפריט במהרה את חברת החשמל.

לא, לא.

לא אמרתי שאתה אמרת.

אני מבקש להדגיש – לפרוטוקול, ידידי שמולי ייתן לי את החצי דקה – לא התכוונתי להפרטת חברת חשמל. דיברתי על כוח מסייע, שלא שווה לך להחזיק אותו כל השנה כשאתה צריך אותו רק ברגעי חירום.

בזמן שככה עובדים עוד היו בקור מקפיא וטיפלו בכל התקלות, כבר שמעתי חלק מהפרשנים מדברים על זה שאם זו רק הייתה חברה פרטית, אז כבר כל הקווים היו מתחת לאדמה, ועובדי החברה הפרטית היו נוחתים עם מסוקים על הגגות ומחלקים גם תה לאנשים, לא רק מטפלים בקווי המתח שנפלו.
אז הניסיון שלנו בהפרטה של גופים ציבוריים במדינה - - -

אם חברות פרטיות היו עכשיו באירוע הזה, פה היינו יושבים עם נרות.

אני אמרתי, ואני חוזר עוד פעם – שוורצנגר, שוורצנגר, ככה נפל שוורצנגר, שהלך והפריט את כל המערכת, וקליפורניה קרסה.

אז הנקודה ברורה, כי הניסיון שלנו במדינה מראה שהפרטה של גופים ציבוריים – כמו בריאות, רווחה, ואני חושב שגם במקרה הזה – לא הראה הצלחה יתרה, בוא נגיד, וגם בטח לא שיפר את השירות בגופי הרווחה והבריאות.

תודה.

ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להקריא מכתב שהגיע אלי עכשיו, לנושא הזה בדיוק. אני אתרגם אותו מערבית.

בבקשה.

שלום ד"ר ג'מאל, אני רוצה לעדכן אותך במצב החשמל באזור שלנו. אבו גוש, רק במחצית מהכפר יש חזרה חלקית של החשמל.

לא כפר. זה יישוב.

זה נכון לעכשיו.

כן, עכשיו הגיע.

נכון לעכשיו. קרית יערים, טלז סטון.

עין נקובא – יש חשמל, חזר החשמל. עין ראפה – אין חשמל בכלל. אנשים סובלים קשה, סגרו את הכניסה לכפר כי מרכיבים גנרטור או משהו, כנראה שהוא מקולקל.

אני חושב שהגיע הזמן. אבו גוש כבר חמישה ימים, מחצית הכפר, כבר מיום חמישי אין חשמל. עין ראפה, הייתי אתמול באזור, יש בחור עוודאללה עוודאללה, אתמול הייתי בהלוויה שלו, הוא מת בגלל שלא היה חשמל, לא יכלו לחבר את מכשיר החמצן – הוא היה חולה והוא מת, הכחיל ומת. אני דורש מחברת החשמל לטפל בנושא הזה בדחיפות.

אני רוצה להתייחס לזה.

אני מודה לך. אתה רוצה להתייחס.

אני מעלה נושא, אני חושב שחשובה ההתייחסות שלך בעניין. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. קודם כול, גם אני מצטרף לכל המאמץ ולברך את אותם טכנאים, מהנדסים שהיו על עמודי חשמל בקור במשך שעות רבות, אבל לא רק למהנדסים. אני רוצה שתעבירו גם את ברכותי.

מי שעלה למעלה זה לא רק מהנדס.

לא רק מהנדס ולא רק טכנאי, אני מדבר גם על אלה שעבדו במוקדים. גם אותם צוותים – עם אותה יעל ועם אותה בת שבע דיברתי 12 שעות רצוף כשהיא הייתה במשמרת, אני מבין שהם עבדו קשה וראיתי מה הם עברו, תעבירו גם את ברכותי.

אבל אני אתחיל דווקא בנושא של מרכז העצבים, שזה המוקד לקבלת תלונות. עצם זה שלא הייתה נפילה, קריסה של כל מערכת קבלת התלונות, זה לא דבר שעכשיו תלוי במזג אוויר דווקא. זה כן היערכות שיכולה להיות. זה לא עץ שנפל על חוט חשמל, שאתה לא יודע איפה הוא ייפול. זאת מערכת מרכזייה שצריכה לקבל את התלונות והיא צריכה להיות ערוכה כן לקבל את כל התלונות.
עכשיו תשאל אותי, אז מה אם יחכו. קודם כול, לחכות כמה שעות כדי להתלונן זה לא דבר פשוט, זה לא דבר קל. שנית, איזה תשובה קיבלו מחברת חשמל? אין צפי. גם אם כבר השיגו פעם שנייה, אין צפי. זה שלא היה צפי, דהיינו שלא ידעו להגיד לאנשים כמה זמן ייקח לתקן את התקלה, זה חלק קשה מאוד מתוך הבעיה.

מכיוון שאותה משפחה עם ילדים, אותם קשישים, אם היו יודעים שזה רק תקלה של ארבע שעות, חמש שעות, הם עדיין לא הולכים להתנייד ולנדוד למקומות אחרים, אבל אם הם היו יודעים שזה 24 שעות, שזה 48 שעות, שזה 96 שעות, ודאי הם היו יוצאים, היו מחפשים אלטרנטיבות, היו צועדים, ואת זה לא נתנו להם מכיוון שהייתה ציפייה שכל רגע הולך להידלק החשמל.

ברור. תקווה.

דבר נוסף, אני מדבר עכשיו מתוך ניסיון. צמוד הייתי למוקדים של חברת חשמל, וראיתי את ההתייחסות ואת ההשתדלות שלהם, אבל המציאות היא שאנחנו גם נמצאים היום במצב שכמה יממות לא היה חיבור לחשמל, עשרות אלפים היו מנותקים. זה נתון, לא משנה מי אשם, אבל זה נתון קיים, שלמאות אלפים לא הייתה אספקת חשמל, ואני לא צריך להרחיב מה ההיבטים לאותה קשישה, לאותו זוג, לאותו בודד, ילדים קטנים בני כמה ימים.
אבל, ראינו הבדל, לא בכל המקומות התקלות היו בגלל עצים שנפלו על חוטי חשמל. לא רק זה.

אלא?

זה לא רק מקומות יישוב שלמים שהיו מנותקים בגלל חוסר גישה, שכונות שלמות. בתים רבים, בניינים, חלק מהדיירים כן, חלק מהדיירים לא – זו בעיה של נתיכים – ואני הייתי עד, לא למקרה אחד, לעשרות מקרים שהתיקון לקח חמש דקות, זה רק להחליף.

ולא היה מספיק כוח-אדם שהגיע?

אבל עד שהגיעו זה לקח 48 שעות. אם היה לנו מוקד שהיה יודע לנווט – סליחה, אני מצטערת, מר מקלב, אני לא שומעת אותך. הרעש, המוקד – היה קשה אפילו לקבל תלונות.

אתה אומר בצורה ברורה - - -

המוקד זה מרכז העצבים שאני היום רואה כמה הוא חשוב, כמה חשוב לגבות אותו, כמה חשוב שיהיה צוות מקצועי, וידעו להפריד בין צרכנים פרטיים. אתם יודעים כמה צרכנים פרטיים היו מנותקים? זאת לא הייתה בעיה של עץ, בתוך בניין, בתוך כניסה – כניסה אחת כן, כניסה שנייה – אלה בעיות אחרות של תשתיות, אנחנו יודעים. דרך אגב, אלה תקלות שגם חזרו על עצמן באותם מקומות, ובין תקלה לתקלה היו 24 שעות, אם לא 36 שעות, שלא יודעים.

חבר הכנסת מקלב, הגדרת את הדברים.

ועכשיו, גם הלכה למעשה. אני הייתי מבקש שוועדת הכלכלה תבקש – לא אני – בסופו של יום, עוד שבוע, עוד שבועיים אבל לא הרבה יותר מזה, דוח מפורט. אני אפילו מוכן להקים צוות מתוך הוועדה, לשבת ולנתח את כל המסקנות – כמה לקח במקומות יישוב, כמה מקומות זה היה בגלל עצים, כמה בגלל תשתיות, כמה בגלל צרכנים פרטיים, זמן ההגעה.

נכון, היממה, 12 השעות הראשונות, היו לכולם בעיות להגיע, גם לרכבי חירום, אבל אנחנו מדברים כבר על מוצאי שבת. ממוצאי שבת כבר לא הייתה סערה, לא הייתה סערה בכל הארץ. צוותים היו יכולים להגיע לירושלים.

אפילו היום, חבר הכנסת מקלב, יש יישובים שהיום - - -

אני מדבר על היום. צמוד לאבו גוש יש יישוב שנקרא טלז סטון, שכנים הכי טובים של אבו גוש זה טלז סטון.

יש להם חשמל.

אין חשמל.

היום.

אין גם היום. אנחנו מדברים על חמש יממות שאין חשמל. הם צמודים אחד לשני. מה שקורה באבו גוש אני יודע.

חבר הכנסת מקלב, תודה.

במצב שהוא יכול לפנות למוקד זה בסדר. אצלי הטלפונים גם מחוברים לחשמל, לא יכולתי לפנות גם למוקד, במוצאי שבת הטלפון הסלולרי כבר גם לא היה שמיש, של השכן גם כן – קריסה טוטלית.

תודה. יש לנו פה שתי נקודות שעלו עכשיו בצורה ברורה. אחת, המצב הנוכחי ביישובים כמו אבו גוש, עין ראפה וטלז סטון, שעדיין זה לא נפתר. השאלה השנייה – כל המערכת של המוקד, התחזוק שלה והתגובה, המערכת הזאת לא עבדה בצורה היעילה ביותר. למרות המאמצים הגדולים של העובדים, יש פה כשל שצריך לתקן אותו. חבר הכנסת שי, אתה רוצה להוסיף? בבקשה.

תודה. אמרתי קודם שאנחנו מדלגים.

גם אם תחזור על מה שאמרת אתמול במליאה, זה מרתק מאוד. אפילו אם תחזור מילה במילה, לא כולם שמעו אותך.

אני לא יכול לשחזר את זה ואני בונה עכשיו את הנאום של מחר אחר הצהרים.

אתמול באמת היטבת להגדיר את הכול.

אני אנסה להיות פחות נרגש - -

אתה בשעת חירום יודע לתפקד.

- - ויותר ענייני.

"נחש צפע".

תודה. אני קודם כול באמת רוצה להפריד – לעניין חברת חשמל, ובכלל המצב הכללי שהיינו בו – וגם אני מבקש שאם יש למישהו מחשבות על הפרטה ועל ארגון מחדש וכן הלאה, בואו ננתק את זה. כרגע החברה עמדה למבחן בנקודה מסוימת, במקום מסוים, ומזה לא צריך להקיש הקשות על דברים שהם לעניין הזה ממש לא רלוונטיים. יכול להיות שצריך לעשות ארגון מחדש של החברה, יכול להיות, אבל זה לא שייך לשבוע האחרון שחלף.

נכון.

זה סתם לתפוס טרמפ על עניין שהוא ממילא לא רלוונטי.

אני אחזק אותך, ד"ר שי. יש כאלה שכותבים - - -

אני לא מסכים עם הדעה שאם היא הייתה מופרטת, אז היא הייתה מתפקדת פחות טוב. אלה מצבים היפותטיים.

לא, להיפך. יש כאלה שאומרים שאם הייתה חברה מופרטת, הייתה מתפקדת יותר טוב.

אני לא יודע.

אני חושב שכל ה-evidence כרגע בעולם, שזה הפוך.

היה לנו מבחן. הייתה לנו חברה אחת. הלוא אני גם עברתי כמו חבריי את הסאגה הזאת. הייתה חברה אחת מופרטת, שזה מי הגיחון, שעבדה – גם הם עבדו וגם הם עבדו – וכל אחד עשה את המרב שהוא יכול לעשות, לא שייך למצב הארגוני שלה באותו רגע. באמת, זה נראה לי פשוט לתפוס טרמפ שלא ממין העניין.

ואני באמת גם רוצה להודות לחברה, שאין לי ספק – גם העובדים, אפילו המהנדסים שלא היו, בוודאי השתדלו.

גם אלה שנסעו לאילת?

כבר דיברנו על זה.

דיברנו על זה כבר, זה לא שייך. אין לי ספק שהרוב המכריע, אין מצב, לא יכול להיות שהרוב המכריע של העובדים לא הבינו.

חבר הכנסת זחאלקה, דיברנו על זה בהתחלה. אמר היושב-ראש ויושב-ראש הוועד, שהמנהיגות של אלה ייענשו והוא קורא לפיטורים שלהם.

די, עזבו, לא הייתי רוצה שבסוף מכל המשבר הזה יצא ששני מהנדסים פוטרו, ובזה פטרנו את עצמנו. זה לא העניין.

נחמן, בוא תתקדם.

וגם אני רוצה לומר לאורן תודה, אני חושב שהוא עשה עבודה טובה, הסתובב, אולפנים, וכולי – שזה היבט אחר, מאוד מאוד חיוני כי זה עלה גם פה, אינפורמציה בחירום. אינפורמציה מטבעה מרגיעה ומסייעת, ברגע שאתה יודע, ולכן מה שאמר פה ידידי אורי, שאילו היו יודעים – עוד חמש שעות, עוד עשר שעות – הבעיה שזה לא עבד. אצלנו זה בא והלך, בא והלך, לכן זה לא יכול היה לעזור. אבל גם, הציבור רוצה לדעת, והידיעה מאוד מאוד מסייעת.

מה שמטריד אותי – ואני חושב שזאת הבעיה בסוף – זה לא השלג. מה שמטריד אותנו זה היערכות למלחמה ולעימות צבאי, כלומר באיזה מידה המשק, כולל חברת החשמל, ערוכים לעימות בסדר גודל שונה לגמרי.

גם לרעידת אדמה.

בסדר. אני לוקח את זה למקום היותר מרכזי בחיי, היותר מרכזי בחיינו, זה עימות. וכאן אני חושב שאנחנו צריכים לקבל מהחברה איך היא ערוכה למצב שבו גם אלה שרוצים להיתלות על העמודים לא יוכלו להיתלות כי הם יהיו בסכנת נפשות, ואולי יהיו באוויר איזה חומרים שהם לא יכולים לעשות את העבודה, זה לא רק שלג.
זה בעיני, מכאן כל המסקנות שאנחנו מקישים נוגעות למצב הרבה יותר מהותי וקריטי בחייה של המדינה.

נקודה נוספת זה העניין של האחריות הכוללת, אדוני היושב-ראש, זאת אומרת חברת החשמל היא בסך הכול כלי אחד בתוך שורה של כלים שצריכים לתפקד. ולכן, גם אם היא עושה את המקסימום, אם הכלים האחרים לא מתפקדים, היא כמובן לא יכולה לעשות את שלה. תודה רבה.

ברור. תודה רבה. אני נותן עכשיו את זכות התגובה ליפתח רון-טל, למר צרפתי.

אם אפשר להוסיף שאלה.

חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

אני אתמול הייתי בעין נקובא. לאחר ההלוויה, כמעט בזמן ההלוויה הגיע גנרטור של חברת החשמל. ואני שאלתי, גם תושבים שהיו איתי שם שאלו את השאלה – אם זה הגיע היום, למה זה לא הגיע אתמול או שלשום? אם זה ישנו, למה אנחנו לא קיבלנו אותו? יכלו להציל את חייו של עוודאללה. דרך אגב, לא מפרסמים בעיתונות אפילו שהוא מת. זה סיפור, אומרים שלא היו קורבנות בנפש. מתו שניים בנגב מהסערה.

אני אתייחס לזה.

מת עוודאללה בעין נקובא, ויש ילדים שנמצאים בבתי-חולים עם דלקת ריאות בגלל הקור. אנשים לא היו ערוכים להפסקת חשמל, זה העניין. אבל אני שואל את השאלה: למה לא אתמול?

את הגנרטורים קודם.

ושלשום, ולמה לפני שלושה ימים, ולמה עדיין באבו גוש ובעין ראפה אין?

ובטלז סטון.

ובטלז סטון, בסדר, איפה שאין. אני מדבר אפילו על יישובים קטנים. יש ערים גדולות שקשה מאוד לפעול בהן בצורה כזאת, אני מבין, אבל ביישובים קטנים זה פעל, זה הצליח, זה סיפק את הסחורה, אז למה לא עשו את זה? מדובר ביישובים מאוד קטנים.

תודה רבה.

אפשר עוד שאלה?

חברת הכנסת זועבי, בבקשה.

תודה. קודם כול, אני לא יכולה לא להעיר לדבריו של חבר הכנסת נחמן שי. אני חושבת בכלל הפוך ממך, חבר הכנסת. אני חושבת שכל ההדגש הזה על היערכות מול מלחמה ועל היערכות צבאית, היא זו שמחלישה את כל עניין ההיערכות האזרחית.
כל המושג של הגנה אזרחית ושל חסינות אזרחית הוא חלש מלכתחילה בגלל הדגשת היתר הזאת על היערכות צבאית, וזה מוזר שאתה לא חושב שמדינה כל כך חזקה צבאית, היא כל כך חלשה אזרחית.

אמרתי את זה.

זה עניין של גישה. ואתה רוצה עוד יותר, גם בעניין אזרחי וגם בעניין אסונות טבע, להדגיש את החשיבות המלחמתית והצבאית. זו הבעיה, שיש פה במדינה הזאת הדגשת יתר על צבא ואיומים כאילו מבחוץ, ועוזבים ונוטשים את החברה האזרחית ואת האזרחים.

עכשיו לדברים שלי. אני נוטה לחשוב, אדוני היושב-ראש, שבענייני אסונות, סף האפליה נוטה לרדת, כלומר זה אסון, זה אסון טבע, ומתייחסים לכולם בשוויון, אבל יש לי שני מקרים או שני מוקדים שהם ביישובים עוטפי ירושלים וביישובים עוטפי צפת. בשני המקרים – אולי אני טועה – אני רוצה רק לתת לך אינפורמציה.
3,250 בתי אב נותרו ללא חשמל עד אתמול. מהם, לפי הסטטיסטיקה, 2,700 בתי אב ערבים – בעין נקובא.

גם אני בתוכם? גם לי אין חשמל.

אתה מה-800.

חבר הכנסת מוזס, אני מבקש ממך.

אני עכשיו גם רצינית והמטרה שלי באמת היא רק לתת עובדה, ואם אני טועה, אז תגידו לי שטעיתי.

בהחלט.

מתוך 3,250 בתי אב יש 2,700 ערבים, מהם הגבר בן 52 שמת, והתושבים אמרו – ההרגשה שלהם, ככה בהפגנה, אולי גם הם טועים, שכל היישובים מסביב לעין נקובא, עין ראפה ואבו גוש היו עם חשמל. אפילו המפלסות היו ביישובים מסביב לאבו גוש ועין ראפה ולא נכנסו ליישובים הערביים.

תודה.

המקרה השני שגם חברת החשמל תיתן לנו מענה – גוש חלב והיישובים סביב צפת. גם שם התושבים אמרו שהיישובים היהודיים חוברו לחשמל לפני היישובים הערביים, אז ההתייחסות ברשותך.

אני מאוד מודה לך.

היא תקבל פה התייחסות מקצועית לעניין.

אתם מקבלים התייחסות לכול. כמו שאמרנו, גם במקרה ליד אבו גוש, טלז סטון מנותקת עד עכשיו, ושם כולם יהודים. הנקודות ברורות. אני אתן ליפתח רון-טל, או לפני כן מישהו אחר? בבקשה.

משה לוי, יושב-ראש הוועד, ירושלים. ממש בקצרה, לא לקחת את זה לכיוון הפוליטי. כל היישובים סביב אבו גוש, עין ראפה ובית נקופה היהודיים חוברו רק אתמול בלילה, חלק מהם, ויש עדיין הרבה יישובים יהודיים סביב השכונות האלה שעדיין מתמודדים בהם בהחזרת חשמל.

תודה. מר רון-טל, בבקשה. תודה על ההבהרה, משה.

ראשית, אני מבקש לקבוע ולהגיד באופן חד-משמעי שאין שום אפליה, חס וחלילה. אגב, הבן שלי גר בכפר תפוח, ומיום חמישי עד אתמול הוא היה בלי חשמל ובלי מים ובלי כל מה שאתם לא רוצים, וגם לא היה לידו חשמל – עם שני תינוקות קטנים, כשהקטנה ביניהם חלתה גם בדלקת ריאות ועכשיו היא בבית-חולים.

התפוח לא נפל רחוק מהעץ.

ומרבית היישובים ביהודה ושומרון, היהודיים, היו מנותקים. עד כמה שאני יודע, חבר הכנסת מוזס, עד כמה שאני יודע הוא יהודי. ולכן, אני חושב, אל תלכי לכיוון הזה, אני מאד מבקש, זה ממש לא כך.

לגבי האדם בן ה-53 שנפטר אתמול, אני מזכיר לכם, הסופה והניתוק היו ביום חמישי. אין הרבה אנשים שיכולים להיות בלי חמצן ארבעה ימים. הוא נפטר אתמול.
אני בדקתי את הנושא הזה עם מד"א ועם משטרת ישראל, במשטרת ישראל בדקתי את זה עם מפקד המחוז. אין, אין קשר בין זה שלא היה חשמל בדירה לכך שהאדם הזה נפטר. האדם הזה – אני לא יודע אם אני יכול להגיד סודות רפואיים – אבל האדם הזה היה חולה, לצערנו, הוא נפטר, משפחתו לידו. מה שהיה ליד מיטתו, היה בלון חמצן שלא זקוק לחשמל, וניתן היה לפנות אותו מתי שרק רצו.

בוא נשאיר את זה.

אבל אני לא רוצה להיכנס. אנא, אל תכניסו את הקורבן הזה לתוך הדיון, זה נורא חשוב.

תודה רבה.

אני במקרה כל כך רגיש לזה, שאני שוחחתי עם האנשים, אלה שטיפלו, אז עזבו את זה.

מר צרפתי, משפט.

המוטו של חברת החשמל מאז ומעולם היה – חשמל הוא מחוץ לסכסוך. תמיד היה. גם כשירו טילים מכיוון עזה, אנחנו סיפקנו את החשמל ולא ניתקנו.

תודה, מיקו.

היה חשוב שהמנכ"ל יתייחס להצעה שלך.

- - -

תיכף נדבר על החשמל בעזה.

אדוני המנכ"ל, מאוד חשוב שתתייחס לפילוס.

חברת הכנסת חנין זועבי, לא רק עובדי חברת החשמל מקבלים חשמל חינם, גם התושבים הערבים של יהודה ושומרון ועזה מקבלים חשמל חינם.

אדוני היושב-ראש, תתייחס לחברי הוועדה שכולם דיברו על פילוס עצמי, על הנושא של המוקד, הנושא של הצפי, מתי הצפי, על הדוח. תתייחס, אנחנו רוצים לשמוע, לא רק על הדברים האחרים.

בבקשה.

ממש במשפטים קצרים.

מתי אני יכול לבשר לתושבי אבו גוש שיהיה להם חשמל?

היום, היום.

חבר הכנסת זחאלקה, אמר יפתח – היום. אם לא?

דבר איתי אישית. אתה לוקח את הטלפון שלי, מדבר איתי.

מתי השכנים הקשישים שלי יקבלו חשמל? לא אני.

גם היום.

הם אמרו, היום כולם יהיו מחוברים.

זה מה שעושים עכשיו. תראו, תמיד יהיו תקלות.

גמרנו. מספיק, רבותי, להתקדם. היום.

היום, זה תפקידה של החברה.

יש לכם את הטלפונים.

אני יודע, אני מאוד מעריך את זה. שלא תהיה טעות, אני מאוד מעריך, אני יודע שאתם עובדים קשה.

אני מבקש כי אנחנו חייבים להגיע לסיומה של הישיבה הזאת. בבקשה.

אני קודם כול רוצה במשפט אחד להגיד לכם. אני מבקש פרופורציות לגבי, נקרא לזה, משך הימשכות התקלות במקומות דומים באסונות שלא קורים אחת ל-100 שנה, אלא שקורים כל שנה. יש פרקי זמן ארוכים פי-שניים, פי-שלושה ופי-ארבעה במקומות הכי יקרים בעולם. בארצות-הברית, בשנה האחרונה נגמרו הגנרטורים, האזרחים בסופה, כשאמרו להם: רבותי, זה ייקח שבועיים-שלושה.

בניו יורק כל שנה זה קורה למספר ימים, וברגולציה האמריקנית אין ביטוח לחברות התשתית, לחברות החשמל לטפל בזמן שיש סופה. ולכן, העובדים מגיעים אחרי שהסופה מסתיימת. רבותי, כאן עובדי חברת החשמל - - -

חז"ל אומרים: הרוצה לשקר ירחיק עדותו. מי שרוצה להגיד דברים, מתחיל להגיע עד אמריקה. אנחנו לא באמריקה, תענה בארץ.

טוב. ביקשתי פרופורציות. דבר נוסף שגילינו, אני חושב, שהתשתית הזו שהיא תשתית החשמל, היא כל כך חשובה שאי-אפשר לתאר. תראו מה קרה. כשאין חשמל, למעשה החיים נעצרים.

יפתח, יפתח, בחייך. אל תבזבז זמן על המלים האלה. בחייך, תאמין לי שכל אחד ידע את זה.

תגיד לי על מה אתה רוצה שאני אענה, אני אענה.

לשאלות.

תענה על הפילוס העצמי, על המוקד. יש מה לענות, על הדוח.

זה שחשמל חשוב, אורן הלמן יכול להגיד את זה.

התיאום בין הרשויות.

קודם כול, 103. אכן, ב-103 היו בעיות בתפקודו בפרק הזמן הראשון. אגב, בירושלים מרבית 103 מבוסס, אתם יודעים על מי? על נשים חרדיות, שהכינו שבת. נערכנו אכן, ואתה כסגן ראש עיר, אתה יודע.

לא ידעתי. דיברתי על המסירות שלהם.

יש גם מוקדי 106. אגב, לפי דעתי הם בצרות עד עכשיו. כשמתנפלים הרבה תושבים, יש עם זה בעייתיות. אנחנו נלמד את זה.

איך פותרים?

אז אני אומר, אנחנו נשב. תנו לי להגיד מילה. אנחנו נשב ונלמד. תוך כדי המערכה נתנו חלופות באינטרנט, בפייסבוק שלנו, במוקדים של מד"א ובמוקדים של המשטרה, פנינו לאזרחים וביקשנו – תפנו דרכם. אנחנו נמשיך ונלמד את נושא 103, אני מניח שגם נמצא פתרונות כדי שבמצבים מהסוג הזה, המוקד הזה יתפקד יותר טוב, נקודה.

אבל זה נושא מובהק שאפשר להוציא אותו לגורם תומך חיצוני.

אתה צודק.

כי בכל העולם יש Call Centers שהם לא חלק מהארגון עצמו.

אלה בדיוק הדברים שאנחנו - - -

ברגע שיש עומס רב מדי אתה מוציא את זה החוצה.

אני מתחייב שהנושא הזה יילמד לעומקו, יוסקו המסקנות ויופקו הלקחים.

אוקיי, אני מסיים. יש עוד איזושהי הערה?

אתה מקבל את ההצעה שלי על הדוח, אדוני היושב-ראש?

כן, אנחנו נעשה. אנחנו נקיים למידה גם בתחום הזה.

מפלסות.

רבותי, אני מסכם.

אני יכול לבקש ממנו רק בקשה? אני חושב שאתה צריך בהפקת לקחים להבדיל בין עד מוצאי שבת, שהייתה סערה והיו בעיות, לבין שוך הסערה, ממוצאי שבת עד היום זה לא סערה. אז היו כבר כבישים, קח את ירושלים כדוגמה. בוא תלמד מה קורה אז, איך נתתם פתרון לבתים – לא דווקא לתשתיות. לבתים פרטיים.

אנחנו כבר מעל חצי שעה בדיון הבא.

אני מצטער, אני מסכם. מהדיון הראשוני שקיימנו בנושא ההיערכות והפעילות במהלך הסופה הגדולה עולה – רבותי, תחליפו את כל הכרטיסים - - -

זה חלק מהישיבה.

בדיוק. עולה כי חברת החשמל עשתה כמעט כל מה שביכולתה על מנת לספק חשמל לכל הבתים.

בשורה טובה – הגיע לי חשמל.

מוזס.

תודה רבה, היושב-ראש.

מסיימים ברוח טובה.

זה הפינאלה.

אני רוצה לשמוע גם מחבר הכנסת זחאלקה מה קורה באבו גוש.

אני קיבלתי עדכון. עדיין אין.

אני מבקש לחזור ולהודות לעובדי החברה ולהנהלתה.

הוועדה מבקשת מהחברה לסיים במהירות את כל העבודות הנדרשות כדי לחבר את כל הבתים לחשמל במהירות.

מהדברים שנמסרו במהלך הדיון עולה פעם נוספת, כי לא נמצא גוף אחד שירכז ויטפל בכל מה שנדרש לבצע, לרבות - אספקת מזון, פינוי וחילוץ נהגים ואזרחים, פינוי כלי הרכב מהכבישים ופילוס הדרכים – כדי לאפשר לחברת החשמל להגיע לכל יעד שבו נדרשו לעבוד.
הוועדה ממליצה - ממליצה, ממליצה - לממשלה להקים גוף אחד או להטיל על אדם אחד מהגופים הקיימים, כמה גופים יש? המשרד להגנת העורף, מישהו אחד שיהיה אחראי לנושאי חירום, נקודה. עליו תהיה האחריות, עליו יהיה העונש, וכולם יעמדו לפקודתו, אחרת הפיאסקו הזה יחזור חדשות לבקרים.
הוועדה מבקשת לקבל מחברת החשמל בעוד כחודש דיווח על כלל פעילות החברה בימי הסופה – אני מקבל את מה שאמרת, חבר הכנסת מקלב – בימים הראשונים ובתקופה ששככה הסערה, לרבות בעיות מוקד 103, שנמסר כי לא פעל כהלכה, והמחשבה איך פועלים באמת לגבי האינפורמציה והדרך הנכונה לטיפול שלה.
הוועדה מבקשת לקבל נתונים ודיווח המתייחסים להטמנת קווי החשמל, ומציעה לחברה לבחון הכנת תוכנית לטווח הארוך להטמנה של קווי החשמל, כאשר כולנו, ברור לנו שאף אחד פה לא ממליץ לעשות פתאום השקעות של עשרות מיליארדים כאשר יש אירועים, שאחרי הכול הם בהסתברות נמוכה, וישראל, את המשאבים שלה היא צריכה להשקיע גם במקומות אחרים.
הוועדה מבקשת לקבל דיווח ממרכז השלטון המקומי ומראשי הרשויות לגבי מפלסות וציוד מתאים לפינוי, האם קיים ברשויות ואצל המועצות האזוריות. כאן בנושא הגישה היה כשל, נושא הגישה –הקשר בין המפלסות לבין החיבור לחשמל זהו כשל שצריך לפתור אותו ושהוא לא יחזור יותר.
הוועדה תמשיך לפקח ולשמור על קשר הדוק עם חברת החשמל, ואני מציין שביום ראשון – התכנון היה כמובן, אדוני היושב-ראש, לפני הסופה – נקיים סיור במתקני החברה.

אני מודה לכם, תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>