PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18/12/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 134>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט"ו בטבת התשע"ד (18 בדצמבר 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אורלי לוי אבקסיס

מיקי רוזנטל

יצחק וקנין

>
רמי כהן - מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פנינה אורן - מנהלת המחלקה למספוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפנה טיש - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנן רטמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רחל וידל - יועצת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

רינה ורסנו - מהנדסת מזון ראשית, משרד הבריאות

יוני ינון - מנהל יחידת וטרינריה, משרד הבריאות

שרון גוטמן - יועצת משפטית, משרד הבריאות

אוריה ברזל - המשרד להגנת הסביבה

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

גאן פרנסואה אשר בראון - סמנכ"ל צמח, התאחדות חקלאי ישראל

רן סולומון - תזונאי - מכון תערובת אמבר, התאחדות חקלאי ישראל

ישעיהו פורת - יו"ר פורום מרכזי מזון, התאחדות חקלאי ישראל

אהרון ארצי - יו"ר ומנכ"ל קבוצת תדמיר, לשכת מכוני התערובת, התאחדות חקלאי ישראל

פרץ שורק - רכז מרכזי מזון, התאחדות מגדלי בקר לחלב

יעל נוי - תזונאית, מכון מילובר, לשכת מכוני התערובת

אורי נעמתי - מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה

ד"ר ארז זיתוני - מנכ"ל, חברות תרופות

ד"ר גל אלחלל - וטרינרית - ווטמרקט שיווק בע"מ, קבוצת לידור כימיקלים

דפנה שלו - מנהלת מוקד הירוק, אדם טבע ודין

יהל עמית - לוביסט, פוליסי, איגוד חברות הביטוח

נעה ברודסקי-לוי
יובל יעקובי (מתמחה)

וילמה מאור

מוריה אביגד
<הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012>

בוקר טוב, יום רביעי בשבוע, ט"ו בטבת, 18 בדצמבר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ב-2012, הצעת חוק ממשלתית שהוגשה על ידי משרד החקלאות. הדיון היום יהיה דיון דקלרטיבי, אנחנו ניתן לדבר למי שרוצה, המתכונת שנשתדל היא שמקסימום אנשים יוכלו לדבר, אז ידבר חבר כנסת אחד. לא ניתן לכל חברי הכנסת ואלה שבאו, האחרים, לא יוכלו לדבר בכלל ואז לא עשינו כלום, נכבד גם אחרים שיוכלו לדבר. אדוני מנכ"ל משרד החקלאות, תציג לנו את הצעת החוק, את הסיבות. דרך אגב, אם מישהו אומר פה משהו שהוא לא מתאים למישהו הוא לא מתפרץ ולא מפריע לו, פה מותר לכל אחד להביע את דעתו גם אם היא לא מקובלת על מישהו אחר. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב. אנחנו מנסים בהצעת החוק הזאת להסדיר פעם ראשונה באופן כולל והתקני את הפיקוח. אנחנו מנסים, בעקבות ההחלטה לשנות את חוקי החירום שהיו נהוגים מ-1953, להציע הצעת החוק שהיא כוללת והתקנית על כל נושא הפיקוח על ייצור ושיווק המזון לבעלי החיים. החלטנו לעשות פה מהלך משותף יחד עם חלק מהגופים שיושבים פה, הן משרד הבריאות, הן התאחדות חקלאי ישראל, הן כל מי שקשור לתחום ייצור המזון, לטפל גם בהיבטים של בריאות בעלי חיים וגם בהיבטים של בריאות הציבור. הלכנו בתפיסה שמאוד מקובלת באירופה על בסיס Twinning, על בסיס פעילות תאומות שאנחנו עושים עם גופים מה-OECD וגופים בינלאומיים אחרים, ללכת לשיטה של מהחווה לצלחת, לנסות ולתפוס את התהליך כולו, מהרגע שאנחנו צריכים לטפל בבטיחות המזון שמקבלים בעלי החיים ועד הטיפול בבעלי החיים והטיפול במוצרים שנוצרים מבעלי החיים, עד השלב הסופי של ייצור המזון לבני האדם והשיווק שלו לצרכן.

החוק, כמו שאמרתי, מחליף חקיקת חירום שהיתה והיא כבר צריכה לצאת מהפרק. אנחנו רוצים לנסות ולהסדיר את האחריות גם של היצרנים וגם של הגופים שבתוך התהליך הזה, לבטיחות ולאיכות של מוצרי המזון של בעלי החיים כדי שבסופו של דבר, על פי הערכת סיכונים מסודרת לאורך כל התהליך, נוכל להגיע לתוצר סופי שמאפשר את בריאות הציבור. אנחנו גם חושבים שיהיה ראוי להקים בסוף מערכת ממוחשבת שתאפשר קבלת נתונים לכל נושא איכות המזון והבטיחות שלו והיא תוכל גם לשמש להתרעה בזמן חירום, משהו שראינו שקיים באיחוד האירופי ונראה לנו שהוא בהחלט יכול להתאים לצרכים שלנו.
לסיכום, אנחנו מדברים על חוק מודרני, מקיף, שמטפל בהסדרת הפיקוח על המזון לבעלי חיים במבט כוללני, הוליסטי, גם למטרות הגנה על בריאות הציבור, גם למטרות הגנה על בריאות בעלי החיים ורווחתם, ואנחנו חושבים שזה ישפר לנו את הרגולציה בתחום הזה. לאור עבודה מאוד ארוכה ומתמשכת של שלוש השנים האחרונות אני רוצה להודות לכל מי שסייע לנו בהכנת הצעת החוק.

חכה, עד שנגמור יש לך זמן להודות להרבה אנשים.

ברשותך, שאלה עקרונית: במדינת ישראל יש הרבה מאוד חוקים נפלאים ויש מעט מאוד אנשים שאוכפים אותם, מי יאכוף את החוק הזה והאם יש תקציב לכך?

קודם כל, מי שיאכוף את החוק הזה זה משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות בחלקים הרלוונטיים שלו. אנחנו מתואמים היום עם משרד הבריאות על גישה כוללת בכל הנושא של פיקוח בנושאים הקשורים לבריאות הציבור, מצד אחד יש אחריות שלנו, מצד שני יש אחריות שלהם. אין זה דורש תוספת תקציב לתקציב הקיים היום.

זה לא דורש?

לא.

נשמע שאנחנו לדעתי טורחים לשווא אבל בסדר.

עוד מעט אתה תדבר אם אתה רוצה. חבר הכנסת לשעבר אבו וילן, בבקשה.

אני חושב שרעיון הצעת החוק הוא רעיון נכון. בצדק ציין רמי המנכ"ל שתקנות לשעת חירום עבר זמנן בטל קורבנן, צריך לעשות לזה סדר. אנחנו כבר כשנתיים בדיונים עם המשרד בסוגיה הזו והכיוון הכללי הוא נכון אבל יש פה בעיה אחת עקרונית שעליה עוד לא הצלחנו לגשר, והיא בסופו של דבר על מי יושבת האחריות - - -

לזה נתייחס כשניכנס לחוק ונעבור סעיף סעיף.

כן אבל אני מדבר פה עכשיו במהות, אני מדבר למהות החוק, לא הסעיפים. אגב, טכנית הבנתי – אני קיבלתי את הטקסט המסודר מכם והבנתי שאתמול בלילה היו עוד תיקונים, טקסט חדש, אז אני מקווה שנקבל את זה.

אנחנו לא הולכים לקרוא אותו בכלל עוד אז יהיה לך זמן עוד לקרוא.

אני מקווה שנוכל לקרוא אותו ולהתכונן, יכול להיות שההסכמות יהיו כבר יותר – ואני מניח גם שכשניכנס לדיון נגיע להסכמות יותר רבות. הנקודה העקרונית, זה מה שאני מנסה להסביר לך, אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר נמצא החקלאי. יש שרשרת שלמה מהאוניות שמביאות את הגרעינים והנמל והמכונים וכו', כולם יושבים פה ויציגו את עמדתם, אבל צריך מאוד להיזהר שחקלאי שעומד בכל התקנות, בכל החוקים, אבל משתמש לא עלינו במזון שהוא לא בסדר, ופה בחלק מהסעיפים הוא אחראי עליהם למרות שאין לו יד ורגל באותו ייצור מזון, פה נוצרת בעיה עקרונית שצריך לראות איך מתמודדים אתה.

הוא לא יודע שהמזון לא בסדר?

הוא לא יודע. אם הוא קונה מספק שהוא לא מורשה שישלם, שייענש, אין לי בעיה. אני מדבר באותם מקרים שעובדים עם ספקים קונבנציונליים – כשניכנס לחוק תראו את זה – פה יש לנו חילוקי דעות בסופו של יום של מי האחריות. דבר נוסף, אני מבין מאוד את מה שאומרים הדירקטיבה האירופית, ה-OECD, זה נכון, אבל אם לוקחים את הדוגמאות של האירופים, הם עברו כמה אירועים מאוד מאוד קשים למרות כל החקיקות האלה, וזה אומר שצריך לשים לב - - -

בסוף הם יעברו לשחיטה לכשרה.

אל תגררי אותי לפה, זה עכשיו סיפור בפני עצמו, נעזוב את זה. אבל אני חושב שצריך פה לראות מה מתאים לישראל ולבדוק שזה באמת אכן יעבוד נכון. אתה שאלת על אכיפה, אז לפי דעתי - - -

לא, אני שאלתי.

הוא שאל אל אכיפה.

סליחה, חבר הכנסת רוזנטל.

אל תכתיר לי כתרים שלא מגיעים לי.

אני לוקח את הכתר בחזרה, מעביר אותו למיקי, זה בסדר.

זה לא כזה כתר, פשוט אני מכיר את המציאות. אתה יודע כמה חוקים יש למשרד החקלאות שלא נאכפים? אתה יודע.

יש שר חדש עכשיו, יש שר רציני. עד עכשיו לא היו רציניים, עכשיו אתה תראה מה יקרה.

אני מאוד מכבד אגב את השר החדש.

גם אני, שנינו.

אני חושב שמשרד החקלאות כמשרד, בואו נגיד בהשוואה למשרדים אחרים, עובד יפה מאוד, כולל אכיפה. תשאל את עצמך כמה חוקים בישראל לא נאכפים, לאו דווקא במשרד החקלאות.

אני אמרתי גם באופן כללי, זה נכון, זאת בעיה. ומאחר ולא דרשתם תקציב מהאוצר ואתם חושבים שאתם יכולים לאכוף את זה בלי זה אז אתם פה, נסים אתם עושים. אני מציע ליושב ראש לא להעביר את החוק הזה בלי אמצעים.

אני חושב שהיה לי, גם בדיונים קודמים, אני באמת חושב שבישראל – הרי אם הכול נגרר לבתי משפט דברים יכולים לקחת שנים. אני חושב שמודל, גם בחוק הזה לדוגמה, ועדות ערר במשרד החקלאות עם נציגי חקלאים יכולים להופיע בהם, יכולים לקצר את התהליך ולזרז את האכיפה הרבה יותר אבל נדון בזה. אני חושב שצריך להגיע למודל הזה, ועדות ערר מהירות, חקלאים מציגים טיעוניהם, יושבים מקצוענים פלוס אישי ציבור. אתה לא צריך בשביל זה מערכת משפטית, זה הרבה יותר זריז, רוב העולם עבר לשיטות האלה, זה לפי דעתי יותר נכון אבל לזה נגיע כשניכנס לחוק.

מאה אחוז, תודה רבה. חבר הכנסת יצחק וקנין.

ככה לפשט את הדברים מתוך זה שאני מכיר.

ברוך הבא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אתה תמיד אורח רצוי פה.

כשיש נושאים ששייכים לחקלאות אני בדרך כלל כחקלאי בא להגיד, להציג את זה מהמקור, מה שנקרא. אני מגדל עופות, האמן לי, חיים, יושב-ראש הוועדה, אין לי מגע יד בכל התהליך, רק באיסוף הביצים. אני רק אוסף ביצה. אני אומר את זה באחריות מלאה. אין לי מגע יד, למה? המשאית מביאה את התערובת ממכון התערובת, מכון התערובת לוקח את זה מהאוניה, את הגרגרים ואת כל הכספה ואת כל המרכיבים של התערובת, המשאית באה ממלאה לי את המכל 6 טון, 7 טון, 8 טון בחודש, תלוי לפי הכמות, והמערכת עובדת אוטומטית, מכניסה מזין שמזין את העופות, אין לי מגע יד.

תרנגולת שלא רוצה לאכול, מאכילים אותה?

אני שואל אותך, אתה חושב שמישהו הולך להתעסק כשהוא מגדל דברים כאלו? אולי יש מקומות פרוצים שבהם צריך לטפל, אני יודע על מה מדברים, יש מקומות במגזר המיעוטים שמגדלים שם בצורה "חאפרית" ולוקחים שקים ולוקחים דברים כאלו - - -

למה להשמיץ סתם? יש גם, יש בכל המגזרים בעיות.

תעזוב, במגזר היהודי לא משתלם לך, לא משתלם לך לגדל את זה ככה. זה לא שווה לך, חבל לך על הזמן, ההשקעה והעבודה שאתה תשקיע - יצא שכרו בהפסדו. ולכן, אין לי מגע יד. חוץ מהביצה שאני אוסף אותה, מעבר לזה אין לי שום פעולה שאני עושה. יש דברים שנעשו בשנים האחרונות, וזה יאמר לזכות גם משרד החקלאות. אני בעד החוק הזה, אני אומר לך, אני בעד, רק מה, צריך לא להטיל עלינו את האחריות הזאת כיוון שאין לי שום מגע. אם יש איזו תקלה במזון, אני צריך להיות אחראי על הדבר הזה? איך אני צריך להיות אחראי אם מכון התערובת שלי עושה את כל הפעולה ונותן לי את כל הדברים? אם מכון התערובת עושה בדרך איזה דבר שהוא לא בסדר אז זה בעיה שלו. אני אומר את זה, אגב, מכוני התערובת יגידו, שלחקלאי בגדול אין מגע יד בדברים האלה, אין לו ב-98% מהמקרים. אני אומר, במקרים שבהם יש פה דבר, שנמכרים בשקים ומערבבים את זה בכל מיני דברים, פה יש בעיה. אני חושב ששם צריך לשים את הדברים.
אני גם מסכים עם מה שאמר מיקי, בשבוע שעבר היה נושא אחר ואני אמרתי את זה למשרד הבריאות ואני אומר את זה פה: אין פיקוח על הדברים האלה, לצערי הרב. אין פיקוח, רבותי, אל תגידו שיש פיקוח. משרד הבריאות, אין לו את הכוח ואת האמצעים לבצע. אני שאלתי את זה שבוע שעבר בוועדת הכלכלה בנושא אחר, של העישון. רבותי, היה שם מפקח שהוא מנהל היחידה.

איזה נושא?

הנושא של הסיגריות.

למה זה בוועדת הכלכלה?

למה זה בוועדת הכלכלה?

אין לי מושג, אין לי מושג, זה כל השנים היה שם.

לא, זה היה פה.

עישון תמיד היה שם, כל החוקים, אני חבר ועדה.

תלוי מאיפה אתה מסתכל, מהצד של הכסף או מהצד של הבריאות.

פה חוקקנו את החוק.

אז שאלתי לגבי המפקחים, יש מפקח אחד שהוא מנהל היחידה והוא המפקח היחידי, הוא היחידי בכל המערכת, איך הוא יכול ככה? אז אנחנו מחוקקים חוקים, בשורה התחתונה אין מי שיבדוק אותם.

אנחנו מכירים את הנושא. כן גברתי.

אני רוצה לספר קצת על תהליך העבודה עד היום מבחינת משרד החקלאות. למעשה גם החברים שיושבים פה מהתאחדות חקלאי ישראל, היתה עבודה מאוד מאוד צמודה אתם. כל הסעיפים וכל ההערות נדונו באופן פרטני, הרבה מהסייגים והפטורים שנכנסו לכל מיני סוגים של פעילות חקלאית נכנסו בגלל ההערות של התאחדות חקלאי ישראל, ובאמת נשאר ההיבט המאוד ספציפי של החקלאי, כאשר אני רק רוצה להבהיר, אנחנו כמובן נדון בזה לעומק, שאין כוונה להטיל אחריות על חקלאי שלא מודע שיש פגם במזון. האחריות תוטל על החקלאי רק כאשר הוא מודע לזה שהמזון שבו הוא מזין את בעל החיים הוא פגום, מזיק, מזוהם, אסור, אז.

ומי יצטרך להוכיח שהוא מודע?

התביעה. כמו בכל הליך, הנטל על המדינה. אם אנחנו חושבים שהחקלאי פה היה מודע אנחנו צריכים להוכיח את המודעות שלו לפי הכללים הרגילים של המשפט הפלילי ואם זה קנס האחריות עלינו.

העורך דין עליו, האחריות עליכם, הבנו.

פה זה מתקשר גם לנושא האכיפה. אני קצת אפתח את נושא האכיפה ואציין שבמשרד החקלאות פועלת יחידת פיצו"ח, היא יחידה שמונה מעל 70 פקחים בפריסה ארצית, היא אוכפת את כל חיקוקי החקלאות, היא אוכפת את כל החיקוקים של השירותים הווטרינריים. חלק מהשינוי שנעשה במשרד החקלאות זה בעצם להעביר את הנושא של פיקוח על מספוא, על מזון לבעלי חיים, מהשירותים להגנת הצומח לשירותים הווטרינרים כחלק מאותה תפיסה שהמנכ"ל דיבר עליה, של חלק מבריאות בעלי החיים עד בריאות הציבור, מהחווה לצלחת. אז באמת הכי נכון שזה יהיה בתוך השירותים הווטרינריים, שזה מערך גדול, עם רופאים, עם לשכות מחוזיות, והיום נמצאת פה גם האחראית על האגף, שאם תהיה הזדמנות היא גם תספר על האגף.

יש לך עוד כמה אנשים להציג?

רק אותה בינתיים. ולכן, ליחידה הזאת יש ניסיון רב באכיפה, אנחנו מטפלים ב-1,500 תיקי חקלאות בשנה בדרך של קנסות מינהליים שעוברים את האישור של הכנסת ואנחנו יודעים באיזה מקרים מוצדק ובאיזה מקרים לא, וכמובן אפשר לפנות לבטל, כל מקרה לגופו. תודה רבה.

מאה אחוז, תודה רבה. ביקשה לדבר עו"ד דפנה שלו מ"אדם, טבע ודין".

שלום, נעים מאוד. קודם כל אנחנו מברכים על הצעת החוק הזאת ובמיוחד על ההטמעה של עיקרון הזהירות המונעת, עקרון העקיבות, וגם על ההצגה של חשיבות עקרון השקיפות בהצעת החוק. יחד עם זאת יש שלנו כמה נקודות קטנות שאנחנו חושבים שהחוק בהן לא עומד עם העקרונות האלה, עכשיו אני יודעת שזה לא דיון לגופם של סעיפים אבל באופן כללי: לדוגמה הוועדה המייעצת - - -

תשמעי, באופן כללי בואי לא ניכנס לפרטים.

אוקיי, אז באופן כללי אנחנו נציין שאנחנו חושבים שצריכות להיות בדיקות מדגמיות שנעשות באופן סדיר על ידי משרד החקלאות וגם שהתוצאות האלה צריכות להתפרסם לציבור. זה גם יעזור באכיפה ובפיקוח, שחבר הכנסת רוזנטל הזכיר, זה גם יעזור להגן על בריאות הציבור וזה גם עולה בקנה אחד עם עיקרון השקיפות. אנחנו אחר כך נעיר לגבי הסעיפים.

אוקיי, תודה רבה. כן, אדוני.

אני יו"ר ומנכ"ל קובצת "תדמיר", אני מייצג גם את מכוני התערובת שמאוגדים בלשכת מכוני התערובת, אני רוצה להתייחס לכמה דברים כפי שאנחנו רואים אותם. מכוני התערובת בארץ הם גורם מרכזי באספקת המזון לבעלי חיים. מכוני התערובת מייצרים בסביבות 2.5 מיליון טון תערובות בשנה והמכונים שמאוגדים בלשכת מכוני התערובת בסביבות 80% מהייצור הזה. מכוני התערובת בארץ עובדים ברמה מאוד גבוהה, ברמה מקצועית, עם עובדים ואנשי מקצוע מהמובילים בארץ ותורמים מאוד לרמה המקצועית ולמחירי העופות והמוצרים הנוספים.
אני רוצה להגיד כמה דברים: האופי של העבודה של מכוני התערובת הוא אופי מיוחד כי אנחנו עובדים בעיקרון במוצרים בתפזורת, גם חומרי הגלם וגם המוצרים הסופיים הם חומרים בתפזורת ולא ארוזים, ולכן הפעילות שלנו היא פעילות של עבודה בתפזורת, כאשר לא ניתן כל חומר גולם לאחסן אותו בנפרד, יש מצב שחומרי הגלם מאוחסנים בסילו ממקורות שונים, וכך גם המוצר הסופי. המוצר הסופי לעיתים מיוצר היום ומשווק היום, מכיוון שמכוני התערובת מייצרים עשרות סוגי תערובות ביום לענפים השונים, גם לענפי הלול, גם לענפי הבקר ולענפי הצאן, לא ניתן לאחסן את המוצר הסופי אלא לאחסן אותו בסילו ולשווק אותו באותו יום. יש לנו מספר הערות לסעיפי החוק, לא ניכנס לזה, נגיד אותן בהמשך.

שאלה רק, יש "חאפרים" בתחום לידיעתך?

לא, לא ידוע לי על "חאפרים". לא ידוע לי. אני רוצה עוד מילה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת וקנין, זה נכון שהחקלאי מקבל את המוצר, את התערובת, ולא מודע בדיוק למה שיש מאחורי זה אבל גם צריך לקחת בחשבון שיכולות להיות בעיות בתנאי האחסון, רטיבות, תנאי עובש למוצר הזה וגם את זה צריך לקחת בחשבון. אבל כעיקרון מכוני התערובת אמורים להיות אחראיים על המוצר, על האיכות של המוצר ולחקלאי קשה לדעת.

מאה אחוז, תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

ראשית, אני באמת רוצה לברך על הצעת החוק הזו כי בסופו של דבר גם מתברר שכשאנחנו אוכלים, בואו נשים את זה על השולחן, כשאנחנו אוכלים עוף - - -

מה אנחנו אוכלים? באיזה יום? היום מה אנחנו אוכלים?

הבן שלי אומר "תרנגול", כשאנחנו אוכלים עוף, בקר וכדומה, בסופו של דבר אנחנו אוכלים את מה שאנחנו מאכילים את אותם בעלי חיים, ויש לזה השלכה ישירה, כך מסתבר לפחות, הן על הבריאות וגם על הסתבכויות כאלה ואחרות. הצעת החוק הזו בעצם באה לפקח על כל התהליך מראשיתו ועד סופו ואני באמת מברכת על כך. השאלה שעולה פה היא באמת איך אנחנו דואגים שעל הדרך אנחנו לא באמת מקשים על אותם החקלאים בכל מיני תקנות שהם לא יוכלו לעמוד, מן הסתם כמו שציין פה חבר הכנסת וקנין, שאם הוא מקבל את זה ארוז ומגיע ישר למסוע והוא לא יודע אפילו מה התרכובת בפנים אבל זו תרכובת שמאושרת על ידי משרד החקלאות, אז אולי באמת הכתובת צריכה להיות לא החקלאי אלא באמת אותם מכונים.

הסירי דאגה מלבך.

כי אני לא רוצה לראות את הענף קורס.

לא, אנחנו נשמור על החקלאים, בוועדה הזאת שומרים על החקלאים.

הסירי דאגה מליבך, למה את מודאגת?

אני לא מודאגת אני פשוט מעלה את הדברים. חיים, אתה יודע שאני בוועדה הזאת בטוחה שדברים יוצאים הרבה יותר טוב ממה שהם נכנסים. אבל המטרה פה של משרד החקלאות היא באמת מטרה מבורכת וצריך לראות איך גם משרד הבריאות לוקח יחד. בואו לא נשכח שמה שהיה עם הדגים אז בעמק המעיינות, שבסוף בהחלטה גורפת בגלל פדיחה של מקום אחד כל המגדלים נאלצו להשמיד באמת הרבה ממלאי הדגה שלהם, כולם יצאו נפסדים, המחיר עלה ואת הכסף הזה אחרי באמת הרבה שנים של התדיינות בבתי המשפט, בסוף נאלצו להחזיר לאותם חקלאים ולפצות אותם.

שמעתי היום ברדיו בדרכי לפה, זה היה מוקדם בבוקר, בסביבות 06:30, שמעתי בתוכנית שעכשיו הם דנים בפיצוי החקלאים 20 שנה רטרואקטיבית, משנת 92', 21 שנה. פיצויי חקלאים על נזקי טבע שהיו. וואלה, אפשר להשתגע.

לכן אני אומרת, הנושא הזה צריך להימנע מכך שבאמת אחרי המון שנים אנחנו נצטרך לתקן, ולכן פה אני בטוחה שגם זה יעשה, גם בהידברות, גם בצורה מבוקרת בהליכה תוך כדי תנועה, כי לבוא ביום אחד ולכפות את החוק כפי שהוא עם כל הרעיון הטוב שבו, אני חושבת שזה קצת כבר מדי, יש לשמוע גם את הדעה של כולם.

אף אחד לא מתכוון לכפות ולא ביום אחד, חכי בסבלנות.

חיים, יש דברים שצריכים להיאמר לפרוטוקול.

שלא ישתמע שמישהו התכוון.

לא, לא התכוונו לכך. ולכן אני אומרת, צריך לשמוע את כל הנוגעים בדבר ובאמת לראות איפה אנחנו שמים את האצבע בטרם ההגעה לצד של החקלאי, לאיציק וחבריו, בעיקר אם אין להם שום יד בהרכבת התערובת והאחסנה שלה.

מאה אחוז. כן, אדוני.

מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, אני מייצג את החקלאים שמספקים מזון גס, מזון גס רוצה לומר חציר, קש, תחמיץ וכדומה, לא תערובות. חבר הכנסת מיקי רוזנטל שאל אם צריך תוספת תקציב, אז אני אומר לכם, החוק הזה מחייב תוספת תקציב גדולה מאוד, ולמה? צריך לבנות מידית בית סוהר לחקלאים. אם אנחנו נקרא את החוק הזה כלשונו כל החקלאים במדינת ישראל בטור ילכו לבית סוהר, מחבר הכנסת וקנין ואחריו כולנו.

יש לו חסינות.

בעניין הזה של תערובת יש לו חסינות?

כן.

גמרנו.

אתה רואה, אז אפשר לבנות כלא יותר קטן.

אז אפשר להוריד תא אחד. בגדול אני רוצה להגיד משהו, הוא דווקא לא שייך לרמי כהן והממשלה הנוכחית כי הטיפול בחוק הזה התחיל לפני כ-4 שנים, 3 שנים. אני אמרתי, אני באופן אישי מייצג את כל החקלאים שמייצרים מזון גס, זה בערך חצי ממה שהפרות אוכלות.

ומה הם עושים שצריך לשלוח אותם לכלא?

תכף תשמעי.

עכשיו הדאגת אותי.

הדאגתי אותך, זה טוב, אז אני רוצה שתדאגו. סעיף עונשין פה בחוק אלה דברים: שנה על זה, שנתיים על זה, חצי שנה על זה, אין פה בכלל דברים אחרים.

לא, אני דואגת ממה - - -

לך הלאה, לך הלאה.

אני רוצה להגיד משהו. דיברתי על הסוף, על בית הכלא, נדבר על ההתחלה. החוק הזה קודם כל הוא חוק ראוי, אבל משרד החקלאות, ואני אומר, רמי, לא בימיך, דן בחוק הזה לדעתי במשך שנה וחצי, אולי אפילו שנתיים, מבלי לשמוע את דעתנו, אני מדבר על החקלאים והרפתנים.

אז אתם תביעו את דעתכם פה.

אם חושבים שמשפטנים יכולים להוציא מתחת ידיהם חוק שאפשר לעמוד בו אז כולם טועים. למזלנו, אנחנו במקרה, אני מוכרח לומר, במקרה מישהו הלשין, אמר לי: תדע לך, אורי, מישהו חופר מתחתך. באנו הקמנו קול צעקה ונשמע קולנו, אבל זאת לא הדרך. ואני מדבר לעתיד – רמי, שאתה נמצא פה – אם רוצים לעשות חוק בנושאים שקשורים אלינו אנא שבו אתנו מהיום הראשון, יצא דבר הרבה יותר טוב.

מאה אחוז, תודה רבה. כן, גברתי.

שלום, אני תזונאית ממכון תערובת "מילובר" ואני כאן בשם גם של לשכת מכוני התערובת. כאחת שמכינה את האוכל שכולנו כאן אוכלים אני חושבת שדבר אחד חסר בחוק. החוק הוא דבר טוב ומאוד חשוב לנו לייצר תערובת תקינה וטובה לבני אדם שיוכלו לאכול את הבשר אבל חסר כאן בוועדה המקצועית, משום מה אין אף נציג של התעשייה. אם אנחנו צריכים להגיע לחוק שכולם יוכלו לעמוד בו חשוב מאוד שיקשיבו ושיהיה נציג, לא רק שבעת הצורך יתייעצו אתנו אלא שאנחנו כנציגים, אנשים שמבינים מה הציבור צריך וגם מבינים מה המכונים והתעשייה מסוגלת לייצר, צריכים שיהיו שם נציגים. תודה.

תודה. את רצית להגיד משהו, בבקשה.

רק להוסיף על כל מה שנאמר, מאחר וכולם מסכימים על חשיבות החוק וזה ברור שיש דברים שהם באחריות ישירה של המגדל ויש דברים שהם באחריות של יצרן המזון, אבל המטרה שלנו פה היא להוריד את רמות המזהמים במזון שאנחנו אוכלים. אם אנחנו משנה לשנה עושים סקרים ומגלים שיש שאריות של תרופות בביצים או שיש שאריות של קדמיום בשניצל או בבשר, המקור שלו מגיע מהמזון שבעלי החיים אוכלים. ולכן, אם נוכל להגביר את הפיקוח והאכיפה בכל חוליה וחוליה בשרשרת, לפקח, למצוא את האחריות, אתה כמגדל, מה שנדרש ממך במקרים מסוימים, זה לשמור עקיבות, לדעת לספר לפיקוח ממי קנית את המזון, על מנת שנוכל ללכת אחורה, אם זה למכון התערובת, אם זה למרכז המזון. אנחנו לא פה עשינו חקיקה בשביל לפתוח עכשיו בתי כלא או להעמיד לדין, אנחנו פה רוצים לדאוג לבריאות הציבור, לבריאות בעלי החיים ורווחתם.

לפני השחיטה שיהיו בריאים. אתה ביקשת, כן.

אני יושב-ראש פורום מרכזי מזון בישראל. פורום מרכזי מזון, בקצרה, זה פורום שמאחד את כל מרכזי המזון שמייצרים מזון לפרות, זו ההגדרה. אני רוצה להתייחס: א', אנחנו מברכים גם כן על החוק, אנחנו חושבים שהחוק הוא נכון וטוב ומשפר את איכות החיים פה, ומעבר לזה אני יכול להגיד שיש הידברות שוטפת ביני ובין פנינה שדיברה לפני ואנחנו באמת רואים שיתוף פעולה. עם זאת, יש לי שניים-שלושה דברים שאנחנו במחלוקת וחשוב לנו שהם - - -

תוכל להגיד אותם כשנקרא את הסעיפים.

רק ברמת העיקרון.

אנחנו נדון על כל סעיף לגופו של עניין ואתה תוכל להגיד, והחוק כנראה לא יצא בדיוק כמו שהוא נכנס, הוא יצא בטח יותר טוב, אנחנו נרפד את התאים של הכלא.

כבר טוב, וגם לחמם.

נחמם, נחמם, ועם גנרטורים עצמאיים עם דלק, דו תכליתיים.

יש עכשיו בית כלא מתפנה בדרום.

נשים אתכם, אל תדאג, אחד אחד נשים אתכם.

הוא עלה 600 מיליון, לא?

יש נקודה או שתיים שאני כן רוצה בכל זאת להעלות פה על השולחן ברמה הדקלרטיבית הכללית, כי כאן אנחנו עוסקים היום ברמה הדקלרטיבית. אחד, יש רשימת מזונות שהיא מותרת לשימוש, ואני לא הולך להיכנס לרשימה אבל היום הכנסת המזונות היא פוזיטיבית, זאת אומרת, צריכים להגיד מה מזון מותר, ואנחנו חושבים שזה לא נכון, צריך להגיד מה אסור. זו נקודה אחת שצריכה להעלות על השולחן.

את זה, דרך אגב, הרווחת, זה כבר שונה.

זה כבר שונה?

כן.

יפה.

אתה רואה, קולעים לדעת חכמים.

כיוונתי לדעת גדולים, אני לא יודע מי זה הגדול אבל כיוונתי. הדבר השני שרציתי להעלות פה – יש עוד דברים אבל עוד שתי נקודות קטנות: אחת, זו נקודה שמדברת על חובת ההוכחה שאתה צדיק. זאת אומרת, על מרכז המזון, אם נמצא אצלו רעלן, ובאופן תיאורטי הוא קנה את כל המזונות במקומות שהם מותרים, הם בעלי היתר, עדיין חובת ההוכחה שהוא היה בסדר היא עליו ולא הפוך. הטענה שלי היא אחרת, היא אומרת: ברמה העקרונית, כל עוד אתה קנית מכל ספק שהוא מותר אתה בחזקת זכאי ולא חובת ההוכחה עליך אלא חובת ההוכחה של האכיפה להוכיח שאתה עשית פה איזו מניפולציה או משהו כזה. זה הדבר השני. והדבר השלישי, זה נאמר לפני ואני רוצה רק לחזק את זה - - -

לא צריך.

כן, זה מחוזק כבר.

כן, גברתי.

האמת היא שהרוב נאמר ואני לא רוצה לחזור על דברים אבל רק שחלק ממה שפנינה אמרה לא יישאר פתוח, החוק הזה והיוזמה לו, לא נחקק מכיוון שהמזון לבעלי חיים שמוגש היום בארץ הוא מזון מזוהם – כי לתת את הרושם כאילו בביצים יש קדמיום ובכבדים של ההודו אני לא יודעת מה יש, אני חושבת שרוב המזון מיוצר במפעלים ראויים, הם כולם עם HACCP, GMP, או איך שלא קוראים לדברים האלה. זה נכון שתמיד, בכל תעשייה בשוליים יש עסקים קצת יותר קטנים - - -

GMP זה מפעל מעבר לרגיל, באיכות מעבר לרגיל, איכותי יותר, אקסטרה.

אתם מציגים כאן את החוק הזה כאילו הוא נועד חלילה להגיד שהיצרנים והחקלאים לא בסדר, וזה לא נכון, החוק נועד לתפוס את השוליים. בסופו של דבר מפעם לפעם מוצאים בעלי חיים נגועים ותרופות וכו' והחוק נועד להיאבק לא באנשים הישרים שמתפרנסים מזה, רוב החקלאים. יכול להיות שצריך לשפר אותו אבל לא לזה זה נועד, אל תציגו את זה ככה, זה לא העניין.

היה גם מחקר על עודף הורמונים בעופות, זה אמור לפתור גם את זה?

אנחנו לא חושדים תעשייה, אף אחד לא חושד.

מיקי, בוא ניתן להם. עד עכשיו הדיון התנהל יפה.

אפשר משפט לסיום, בבקשה?

כן.

אני אומרת, בסך הכול כדי לסגור את העניין של החקלאי, גם מה שנאמר, אנחנו נעבור אחר כך, הוא צריך להיות גם כתוב. סך הכול מה שאנחנו מבקשים כדי שהנושא של החקלאי כדוגמת חבר הכנסת וקנין יהיה סגור, וזה מה שביקשנו מלכתחילה, שיהיה תת סעיף קטן שמגדיר מיהו החקלאי שלא נושא באחריות.

יהיה, יהיה, מה את דואגת? אחרון הדוברים. הדיון הזה הולך להסתיים בעוד 6 דקות, מי שלא דיבר עכשיו יוכל לדבר בפעם הבאה, זכותו תישמר. יש לנו דיון נוסף שאנחנו רוצים לנסות לגמור במהלך שנת 2014 בחקיקה אבל מאחר והזמנו פה כל כך הרבה אנשים לא רצינו לדחות את הדיון, רצינו לעשות את הסדק הראשוני ולהתחיל אותו. בבקשה, אדוני.

אנחנו גם כמשרד הבריאות מברכים על החוק הזה, הוא אמור להסדיר את כל אופן השימוש באותו מזון ולהסדיר את רמות מזהמים באותם מזונות מותרים, להסדיר את אופן השימוש של המזון. ולכן אנחנו בהחלט מברכים על כך, כי בכל שרשרת הפיקוח שאכן קיימת, חבר הכנסת וקנין, להבדיל על פיקוח על עישון, בתחום המזון אכן יש פיקוח, ופיקוח שמשלב כוחות של שני משרדים, משרד החקלאות בPrimary-production ברמת המשק, ומשרד הבריאות, שירות המזון, שמבצע פיקוח בדרכי השיווק, ועל תעשייה ועל מזון מיובא. אנחנו עושים את מלוא המאמצים בכדי שהמוצרים שמיוצרים ומשווקים בסופו של דבר אכן בטוחים ואיכותיים.
אחת המטרות של כל גורמי פיקוח – כל אחד מאתנו כציבור יודע רק על התקלות בפיקוח אבל לא יודעים שהעבודה השחורה, המאמץ שלה הגדול ביותר הוא במניעה, וכדי למנוע הימצאות של מתכות כבדות, שאריות חומרי הדברה, תרופות, הורמונים וכדו', כן יש צורך בהסדרת חקיקה ולכן אנחנו בהחלט יחד עם משרד החקלאות בעניין הזה. לעניין של GMP. GMP זה: Good Manufacturing Practice – מפעל או עסק, ללא תלות אם זה יצרן מזון או יצרן מזון לבעלי חיים, שמיישם מערכות הבטחת איכות ובטיחות.

שים עוד "V" אחד לפני, שיהיה very good.

מקובל.

אוקיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>