PAGE
3
ועדת הכספים
11/12/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס'241 >
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ח' בטבת התשע"ד (11 בדצמבר 2013), שעה 15:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/12/2013
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 199), התשע"ד-2013
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 198), התשע"ד-2013>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
קארין אלהרר
גילה גמליאל
משה גפני
עליזה לביא
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
זבולון קלפה
אלעזר שטרן
עפר שלח
סתיו שפיר
יריב לוין
דב ליפמן
מרב מיכאלי
רינה פרנקל
מוזמנים
¶
>
ערן יעקב - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
מירי סביון - סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת, רשות המסים, משרד האוצר
ברוך משולם
–
עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר
ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שחר שקורי - מנכ"ל, קבוצת המחאה לנושא חישוב מס נפרד לבני זוג
טניה בריקמן - נציגה, זוגות נשואים
דורית גבאי - רו"ח, נציגה, זוגות נשואים
הדס גרוס - נציגה, זוגות נשואים
זאב גרוס - נציג, זוגות נשואים
דב וגמן - נציג, זוגות נשואים
יובל טל - נציג, זוגות נשואים
עמוס טל - נציג, זוגות נשואים
תמר טל - נציגה, זוגות נשואים
נורית לוי - נציגה, זוגות נשואים
שגב לוי - נציג, זוגות נשואים
אסתר ליכטיק - נציגה, זוגות נשואים
נחום ליכטיק - נציג, זוגות נשואים
ענת מילמן - נציגה, זוגות נשואים
פנחס מילמן - נציג, זוגות נשואים
אבנר עבאדי - נציג, זוגות נשואים
מאיר עזר - נציג, זוגות נשואים
שי פנחס - נציג, זוגות נשואים
מיה קפון - נציגה, זוגות נשואים
אשר רובין - נציג, זוגות נשואים
ירון רייכמן - ועדת המיסוי הקיבוצית
חובב ינאי - המשמר החברתי
נסים עוג'ר - איגוד הארגונים החברתיים
יעל גויסקי - עו"ד, לוביסטית, להב, לשכת הארגונים העצמאיים
רומן גרביץ
–
לוביסט (פוליסי), לשכת רואי החשבון
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני פותח את ישיבת ההמשך. היינו באמצע הקראת החוק. אני מבקש מברוך להמשיך לקרוא ולהסביר.
אייל לב-ארי
¶
הייתה לי הערה בנושא קנס הגירעון. קיימות הוראות כלליות בקנס הגירעון, ומה שמוצע כאן זו הוראה ספציפית לקנס גירעון למי שיחול עליו נושא החישוב המאוחד. כיום קנס הגירעון קובע את הכללים הבאים - - -
אייל לב-ארי
¶
זאת ההערה שלי, ואני רוצה להביא אותה לידיעת חברי הוועדה.
קנס הגירעון היום קובע שנישום שנקבע לגביו גירעון שעולה על 50% מהמס ולא הוכיח שלא התרשל, יהיה חייב בקנס בשיעור 15%, ואם היו למנהל רשות המסים טעמים להאמין שהגירעון נוצר במזיד מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, יוטל קנס בשיעור 30% משיעור הגירעון.
אייל לב-ארי
¶
במצב רגיל זה גירעון העולה על 50% מהמס, ולא הוכחה התרשלות, ואז הקנס הוא בשיעור 15% מסכום הגירעון. ואם היו למנהל רשות המסים טעמים סבירים להאמין שהגירעון נוצר במזיד מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, מוטל במקרה הזה על הנישום קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון. ואם נקבע לגבי נישום גירעון בסכום העולה על 500 שקלים חדשים והגירעון עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי פקיד השומה להטיל קנס בשיעור 30% מסכום הגירעון, ובתנאי שהגירעון נובע מכך שהנישום לא דיווח על פעולה חייבת דיווח ושהוא פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי מפורשת או שהוא לא דיווח על תכנון מס שנקבע לגביו, שהוא עסקה מלאכותית.
זה דבר שלמיטב זכרוני הוכנס בחוק ההסדרים האחרון. הקביעה המחמירה הזאת נעשתה על ידי הוועדה כדי לטפל במעלימי המס בשיעורים גבוהים. כאן נראה לנו שהקנס שמוצע בפני הוועדה הוא גם ספציפי לסוג מסוים של נישומים, והוא גם מחמיר ביחס לנישום שגרם לגירעון במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס. ולכן אולי יש מקום להפחית את שיעור הקנס ולבחון את הטלתו על הגירעון שעולה על 50%, כמו הכללים הבסיסיים - - - -
גילה גמליאל
¶
אנחנו גם צריכים לזכור על מה מדובר. מדובר על מס עוולה, שנעשה לאנשים האלה, שבגלל שהם היו זוג נשוי אז במקרה החוק היה לרעתם. אז צריך להיכנס לפרופורציות בהיבט הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - שינינו את זה ככה שאם הגירעון, כלומר הטעות של 40% – אולי בשוגג ואולי במזיד... הסבירו לנו שטעות של 40% זו טעות גדולה מאוד-מאוד - -
אראל מרגלית
¶
אבל השאלה היא למה לא להשאיר את זה כמו שזה. הרי אנחנו לא מדברים פה על מזיד ואנחנו לא מדברים פה על חברות שגוזלות מס, אלא אנחנו מדברים פה על זוג אנשים. אז השאלה היא למה לא להשאיר את זה - - -
גילה גמליאל
¶
נכון. ניסן, אתה גם זוכר על מה מדובר, נכון? מלכתחילה היו צריכים לחשוב איך גורעים להם את ההיבט הזה שגבו מהם כסף בצורה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה, אתם מערבבים כאן... גילה, את מערבבת. את מדברת על מה שהיה, אבל זה חוק שמדבר מכאן והלאה. הוא מיטיב באופן... באמת, עשר שנים דיברו על זה אבל לא עשו, והממשלה הזאת החליטה להרים את הכפפה ולעשות, והיא הולכת ומפרידה לכולם את החישוב. ואת באה ואומרת - - -
אראל מרגלית
¶
רגע, אנחנו לא מדברים על החוק, אנחנו רק מדברים על האם אנחנו רוצים סעיף עונשין מיוחד למי שאנחנו חושבים שהוא טועה. אנחנו אומרים שכרגע אין צורך, כי יש לנו בחוק את הסעיף שמדבר על - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, תן רק מספר, שנבין האם זו טעות שאדם במקרה כתב 20 במקום 30. תסביר מה המשמעות של זה.
ברוך משולם
¶
אנחנו לא מדברים על טעות סופר, אנחנו מדברים על כך שבפועל, ללא הצדקה ולא לפי המתווה והתנאים שהבאנו, שולמה משכורת שהיא מנופחת והרבה יותר גבוהה ממה שהיה נדרש לייצור ההכנסה.
ברוך משולם
¶
נניח לצורך הדוגמה שהוא דיווח על משכורת ששולמה לאישה בשיעור של 200,000 שקל. בפועל, בהנחה שהוא לא מסכים, יש הליכים, יש דיון, ומי שמחליט בסוף, בהנחה שהוא מערער על הקביעה, זה בית משפט. אנחנו לא קובעים את הקביעה, אלא אנחנו מטילים את קנס הגירעון - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סליחה, גילה, אני באמצע להבין משהו. תן לנו להבין, כאן הטעות מדברת על 40% במס. כמה זה צריך להיות טעות במשכורת?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אין כזה דבר. אמרתי שהם לא מדברים, נגמר הסיפור. אנחנו באמצע הקראה של החוק, נגמר.
סתיו שפיר
¶
מה זאת אומרת? האינטרס של כולם הוא שהדבר הזה ייגמר. תן לאנשים לדבר, תן להם חמש דקות להביע את הטענות שלהם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה מוכן להגיד לי בערך... טעות של 40%, כמה זו טעות כשאדם מדווח על המשכורת? תן מספרים בערך.
ברוך משולם
¶
לא, זה יכול להגיע לכפול. בוא נגיד שהמס השולי הוא 50%. הוא דיווח על הכנסה של מיליון, ומזה מגיע חצי מיליון שקל מס, כי זה בערך 50%. עכשיו, יכול להיות שההכנסה שהוא שילם לה היא שני מיליון שקל. משני מיליון שקל צריך להיות מס של מיליון. אז אנחנו לוקחים את המס שהוא היה אמור לשלם בפועל, את המס שהוא דיווח עליו, ויש פה פער של - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אומרת, במילים פשוטות, 40% טעות במיסוי יכול להיות כ-100% טעות בדיווח על המשכורת.
גילה גמליאל
¶
למה אתה משנה מהנוהל הרגיל? למה יש צורך להכניס בחקיקה סעיף מיוחד וספציפי לנושא הזה, ומה הדרמטיות בין ה-40 ל-50?
ערן יעקב
¶
אני רוצה להגיד מילה בעניין הזה. בסוף, החקיקה שנעשתה פה זה באמת שינוי מאוד גדול במובן שאנחנו היינו בעולם של חקיקה טכנית – חקיקה טכנית במובן של כמות שעות ו... היו מבחנים טכניים, ויש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שמענו. תני לו לתת תשובה. יכול להיות שהתשובה לא תצדיק את דעתך, ויכול להיות ש... תני לאיש לענות תשובה. והוא לא חייב לענות את התשובה שאת רוצה לשמוע.
ערן יעקב
¶
בגלל שהלכנו פה לחקיקה שהיא חקיקה לא טכנית, היא חקיקה רחבה במובן שאי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות: מצד אחד היא מקילה מאוד במובן הזה שאין בה דברים טכניים, היא מאפשרת לקבוצה גדולה לכנס אליה... שהמשמעות שלה באמת היא לקעקע שאין יותר במובן הזה של חישוב מאוחד, אוקיי? ואין שום דבר טכני, לא 36 שעות ולא... הדברים הם לא טכניים.
ערן יעקב
¶
בדיוק. ובגלל הסיבה הזאת חשבנו שנכון שיהיה איזשהו... שגם מי שנכנס לתוכה, שיֵדע שיש איזה חסם: שאם הוא מחליט לעשות משהו רדיקלי מאוד, מחליט לעשות תכנון מס מאוד רדיקלי, ידע שצפוי לו משהו ברמת הסעיף הספציפי הזה. כלומר, הסעיף הזה מיטיב בצורה קיצונית, וזה בסדר, זה מה שהחלטתם, אבל יחד עם זאת צריך גם לתת גזרים לרשות המסים. גם את רוצה שאנשים ישלמו מס אמת, גילה.
ערן יעקב
¶
אז הנה, אני מסביר לך למה זה משנה, ולא רק לי – אני זה את. מחר, אם אני רוצה ליישם חקיקה שגם תהיה אפקטיבית ושהציבור ידע... הציבור מקבל משהו מאוד מקל, וזה בסדר, אבל יחד עם זה צריך שידע - - -
ערן יעקב
¶
הוא מקבל משהו סביר מאוד. אבל אני אומר שיחד עם זאת, אם מישהו הולך בדרך מאוד לא נכונה, שידע שיש כלים שמאפשרים לו לא לעבוד ב"שיטת מצליח" אלא לקבל איזושהי סנקציה. זה המשמעות זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
גילה, אני אגיד עכשיו במילים פשוטות; אם תביני – טוב, ואם לא – אז לא, מה אני יכול לעשות.
גילה גמליאל
¶
אז אתה המבין היחיד פה. היועץ המשפטי לא מבין, אני לא מבינה, אף אחד לא מבין – רק אתה מבין. רוברט, הבנת? אתה רוצה להסביר לי? סתיו, הבנת? עפר, הבנת? אתה רוצה להסביר?
עפר שלח
¶
לא, אני מדבר על החשש שלי, לא שלהם. החשש שלי הוא שאם אנחנו לא נחוקק את זה ספציפית אז יהיה מצב שבו כל אחד כזה ייתפס על ידי רשות המסים כמי שעשה את זה במזיד, ואז יהיה עליו שיעור קנס שהוא הרבה יותר גבוה. כי אנחנו עכשיו ב-20%, ושיעור הקנס על מזיד הוא 30%. זאת אומרת, אם אנחנו עושים פה חקיקה ספציפית, אנחנו מונעים את זה שרשות המסים תחיל את זה אחר כך על פי מיטב השפיטה שלה. בגלל זה אני בעד הסעיף הזה.
גילה גמליאל
¶
לא, עפר, היועץ המשפטי טוען הפוך. היועץ המשפטי, תסביר לכולם, כי אני פה במקרה שומעת אותך, אבל - - -
גילה גמליאל
¶
אם הוועדה ביקשה לקבל נתונים ולא קיבלנו... נתונים מיולי 2012, את כל התכנית של הרשות לגבות מהעלות האמיתית של כל... לא קיבלנו פה כלום. מבחינתך כיו"ר ועדה זה בסדר שלא יספרו פה את חברי וחברות הכנסת, וזה בסדר לקיים את הדיון למרות שלא קיבלנו את הנתונים והוועדה לא דנה בנושא הרטרו - - -
גילה גמליאל
¶
לא התקיימה הפגישה. בנוסף לזה, לא דנת ולא נתת לנציגים לדבר כל היום, ובגלל זה באתי במיוחד, כי הבנתי שלא נתת להם את זכות הדיבור לאורך כל היום. אז באתי לכאן כדי שהדברים האלה כן ייעשו. ועם כל הכבוד לך, ניסן, גם כשרוצים להעביר חוק – ובאמת צריך להעביר את החוק הזה מהר מאוד, עד שנת 2014 – יש הגינות בסיטואציה הזאת. אתה לא תסתום את הפה ליועץ המשפטי, שמנסה להאיר את עיני חברי וחברות הוועדה. אני לא באה לנהל לך פה את הישיבה, אבל מן הראוי שחברי וחברות הוועדה יקבלו את הזכות המינימלית לקבל את האינפורמציה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש קצת הרבה חוצפה במה שאת אומרת. את לא ישבת בישיבות, את לא בתוך העניינים, את באה כאילו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם את מנהלת את העסק ככה שאת לא נותנת לאף אחד לדבר, אז בסוף אני אבקש ממך לצאת החוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאה אחוז, אין לי בעיה, הרי ועדת האתיקה – את כבר ותיקה שם, אז זה בסדר. תעשי לי טובה, באמת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שאני אומר זה שהישיבה הזו היום, מהבוקר, נועדה אך ורק לדבר אחד: להקריא את החוק ואת ההסתייגויות, ולהצביע. כבר קיימנו דיון ארוך, אבל לא הספקנו אז להצביע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא כל ישיבה, מי שלא מסכים, ימשוך וימשוך וימשוך את הזמן. נגמר. הגיע הזמן... עשינו הפסקה קודם כי לא יכולנו, אחרת כבר היינו באמצע הקראת החוק שאנחנו רוצים להצביע עליו. אם לא נצביע, אפשר בהחלט להגיד שאת החוק הזה אולי בעוד חצי שנה נעלה לדיון. אני יכול להקפיא אותו לחצי שנה או שנה אם זה מה שאת רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה, את לא היית חייבת ליסוע גם. זה לא חשוב. יש עדיפויות, וזה בסדר גמור, אני מקבל את העדיפויות שלך, מאה אחוז, אבל אל תבואי בטענות ותתחילי כל פעם את הכול מהתחלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ממש, ממש.
אני רוצה להוסיף על מה שעפר אמר. אם אני מבין נכון את ערן, יש לפעמים שיורדים - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני ממש נדהם מהיכולת שלך ל - - - ולחזות והכול. אני מדבר הכי מעט בדרך כלל. נתתי לכולם לדבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה. שאלו אותו שאלה, והוא נותן תשובה. אני רוצה להסביר ולהמשיך להקריא, כי כבר אין דיון עכשיו. אני רוצה להסביר - - -
סתיו שפיר
¶
אבל לא הבינו, חברי הוועדה לא הבינו, אז למה לא לתת לזה את הזמן שצריך לתת לזה. תן חצי שעה, גם להקשיב לטענות שמופיעות פה של אנשים - - -
סתיו שפיר
¶
אנחנו רוצים לשמוע את חוות הדעת של היועץ המשפטי. אנחנו רוצים... השאלה ששאלתי את ערן הייתה שאלה - - -
סתיו שפיר
¶
חברי הוועדה צריכים ל - - - לעניין הרטרואקטיביות. זה דברים שחשוב להגיד בקול רם. אז בבקשה תפנה לזה חמש דקות - - -
סתיו שפיר
¶
ושנית, את המספרים המדויקים מערן. המספרים מופיעים, ואני רוצה שכולם ישמעו אותם, כדי שנוכל לדון בעניין - - -
סתיו שפיר
¶
אתה לא מאפשר לאנשים להתבטא. אני מבקשת בבקשה לשמוע את היועץ המשפטי לוועדה ואת המספרים הנכונים, כדי שנוכל לדון - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אחרי מילה אחת אין נקודה בדרך כלל. אני רוצה לדעת אם הבנתי אותך נכון, ערן. במקרה הזה יש עוד דבר ייחודי בנוסף למה שעפר אמר, והוא שבדרך כלל יש לכם כלים לבדוק פרטנית, יש דברים ברורים, שעות ודברים אחרים, ואז קל לכם לדעת מי מדווח נכון ומי מדווח לא נכון, ואז היכולת שלכם לתפעל היא הרבה יותר פשוטה ולכן אתם יכולים ללכת על מרווחים גדולים יותר. פה ירדנו מכל זה, לכבוד... ההפך, זה הרחבה – לא הולכים לבדוק אצל כל זוג כמה האישה וכולי, אלא נותנים הרחבה. אבל כנגד זה אתם צריכים כלים כדי שתוכלו... כדי שאנשים ידעו, "חבר'ה, נכון, אנחנו לא נבדוק אתכם כמו שעושים בדברים אחרים, אבל מצד שני תדעו שיש כאן איזה איום מסוים". הבנתי אותך נכון?
ערן יעקב
¶
הסברתי. בגלל שהחקיקה פה היא מאוד מקילה, מאוד מרחיבה, היא לא טכנית מדי, אז צריך גם שהצד השני - - -
ערן יעקב
¶
צריך שגם הצד השני ידע שאם הוא עושה דברים שהם חריגים בצורה בוטה, לרשות המסים יהיו כלים לבוא נגדו.
משה גפני
¶
אין שום בעיה – לרשות המסים יש כלים גם עם החקיקה הקיימת, הוא רק לא רוצה את החוק הזה. יש לו את כל הכלים, הוא יכול לתפוס כל אחד שמשקר.
אייל לב-ארי
¶
אני היום למדתי דבר חדש במיסוי: שכל ההוראות האחרות של פקודת מס הכנסה הן טכניות, אפילו הוראות בעניין של מיסוי נאמנויות, ששם להבנתי מדובר בסכומים הרבה יותר גדולים מהסכומים שמדברים כאן - - -
ערן יעקב
¶
לא, לא, ממש לא אמרנו את זה. אולי תבוא לרשות המסים ותלמד קצת מסים, זה יכול לעזור לך. אני לא אמרתי את זה.
משה גפני
¶
אנחנו סומכים על היועץ המשפטי של הוועדה, לא של הממשלה – זה התפקיד שלנו. והוא אומר דבר מאוד נכון: אתם אומרים עכשיו על החקיקה הקיימת במיסוי שזה הכול טכני. אני זוכר את הדיבורים שלכם - - -
יעקב ליצמן
¶
את היועץ המשפטי. הולכים להביא חיצוני לוועדה, שהוא יגיד את דעתם. כן, אני לא מדבר בצחוקים, אני מדבר ברצינות. הולכים להביא יועץ חיצוני כאן לוועדה - - -
אייל לב-ארי
¶
כפי שאמרתי גם קודם, אנחנו לא רואים את הטעם מדוע נדרשת הבחנה ספציפית לזוגות שהם בחישוב מאוחד מבחינת קנס הגירעון. הם לא שונים מכל נישום אחר שנוצר לו גירעון.
אייל לב-ארי
¶
דבר שני, אם תשימו לב לסעיף המוצע, אין בו אפשרות לנישום להוכיח שהוא לא התרשל, או להוכיח היעדר זדון, כמו שיש בסעיפים הקיימים היום בקנס הגירעון שחל על יתר הנישומים. ושוב, יכול להיות שמדובר בנישומים נוספים - - -
אייל לב-ארי
¶
שם יש להם ש: הוא לא הוכיח שלא התרשל, או שלמנהל היו טעמים סבירים להאמין שהגירעון נוצר במזיד מתוך כוונה להתחמק משתלום מס. כאן התיבות האלה לא מופיעות. על פניו, אם נוצר גירעון, למנהל יש כבר סמכות לקבוע את קנס הגירעון. צריך להביא את זה גם כן לתשומת לבכם.
אייל לב-ארי
¶
על פניו, מהרגע שקובעים את הסעיף הזה ספציפית לקבוצה מסוימת, המסר שיוצא מדבר החקיקה הוא שאותה קבוצה היא בחזקת מעלימי מס, ולכן צריך להחמיר איתה יותר ביחס - -
ספי זינגר
¶
אני רוצה להוסיף מילה בהמשך למה שאייל אמר. נכון, קנס הגירעון פה הוא קנס גירעון יותר מחמיר ממה שיש בכל הפקודה, כמו שאייל אמר. והסיבה לזה היא מאוד... יש פה איזה מין איזון. כי מצד אחד בעצם נותנים שער שהיה סגור, שאמר: אנחנו לא מאמינים לזוגות ביחד.
ספי זינגר
¶
אני רוצה להשלים את דבריי בבקשה. הוא היה סגור כי המחוקק כל הזמן פחד. הוא אמר: כששני בני זוג עובדים ביחד אנחנו לא יודעים לבדוק אחריהם, ולכן אני סוגר את הכול. ובא המחוקק עכשיו ורוצים לפתוח את השער ולהגיד: אנחנו מפסיקים להיות בחוסר אמון לכל הנישומים, אנחנו מפסיקים להגיד ששני בני זוג שעובדים ביחד, אנחנו בטוחים שהם שקרנים. אבל לצד זה שהמחוקק נותן בהם אמון, הוא רוצה מצד שני להגיד שאם מישהו בכל זאת מרמה אותו, הוא רוצה להעניש אותו - - -
עפר שלח
¶
תענה בבקשה למה שאני העליתי קודם. זאת אומרת, מה ימנע מאיתנו... כי אנחנו לא רוצים שאנשים יידפקו בסופו של דבר מכל הסיבוב הזה. מה ימנע ממנו להחליט שכל דבר שנוגע לבני זוג שעובדים ביחד הוא במזיד ולקנוס אותם ב-30% ולא ב-20%?
ספי זינגר
¶
קודם כול, כדי שתהיה קביעה שזה במזיד הוא צריך להגיע למסקנה שזה במזיד, הוא לא יכול להגיד סתם שזה במזיד. אבל הפער של ה-40%, כמו שנקבע בוועדה, המשמעות של זה היא שהסיכוי שזה נעשה בתום לב הוא כמעט לא קיים. כלומר, כשיש פער של 40% במס - - -
ספי זינגר
¶
אני אסביר לכם מה ההבדל בין זה לבין מה שקורה בכל מס. סעיף 191 עוסק בכל דיני המס. יש שם אין-ספור סוגיות, למשל מחלוקות בין פקיד השומה - - -
ספי זינגר
¶
- - - מחלוקת בין פקיד השומה לבין אדם – על זה אנחנו לא רוצים לקנוס. כאן אנחנו נמצאים בסיטואציה יותר ספציפית וממוקדת. מדברים פה על פער שכולו נובע אך ורק מהמעבר בין חישוב מאוחד לחישוב נפרד. כלומר, כל יריעת המחלוקת שיכולה להיות כאן היא בעצם רק בין החישוב המאוחד לחישוב הנפרד. ההנחה של הצעת החוק אומרת שברגע שיש פער כל כך גבוה בין תוצאת המס הסופית, שנבעה אחרי השגה וערעור ובית משפט, לבין תוצאת המס שהוא הציג, המשמעות היא שכנראה יש פה מישהו שבעצם שיקר אותנו, ולכן אנחנו יכולים להצדיק את הקנס הזה. לעומת זאת, בקנס הגירעון הרגיל, שבסעיף 191, שלא עוסק בסוגיה הספציפית הזאת אלא בעצם כולל את כל דיני המס - - -
אראל מרגלית
¶
חלק מאיתנו רואים את ההפרדה הזאת כמלאכותית, ואנחנו מבקשים שתישארו בשיעורי הקנסות הרגילים. זה נראה לנו משהו אגרסיבי מדי, וחבל. זה לא נחוץ.
אייל לב-ארי
¶
אני רוצה להעיר שני דברים. אחד, אנחנו לא יוצרים הסדר חדש לבני הזוג של החישוב המאוחד. קנס הגירעון חל היום במתכונתו היום בהסדר החוקי הקיים. אם יוכח שאותו זוג שיש לו חישוב מאוחד יוצר במזיד גירעון של 50% – מטפלים בו.
דבר שני, בדרך כלל משרד המשפטים מקפיד על אחידות בחקיקה, אז איך פתאום נוצר לנו כזה שוני? זה לא ברור. ושוב, אני לא הצלחתי להבין מה השוני של בני זוג ביחס לנישומים אחרים. אני לא הצלחתי להבין את זה עד עכשיו.
אלעזר שטרן
¶
חבר'ה, אי אפשר להתעלם מכך שבמידה מסוימת, בהרבה מאוד חוקים – ותגידו לי אם בחוקי המס יש משהו אחר – יש הבדל בין קרבה לאי-קרבה. אנחנו יודעים שלמנות מישהו שהוא קרוב אליך, יש בזה חשש לאינטרס אישי. ולכן אנחנו במגזר הציבורי לא מאושרים למנות את מי שאנחנו קרובים אליו. נכון מה שנאמר פה, שאנחנו פותחים את זה, משחררים את זה - - -
אלעזר שטרן
¶
אנחנו משחררים את התלות הזאת ואנחנו מורידים את החסמים, שהיו מוגזמים לדעתנו. עכשיו, אני חוזר עוד פעם, על מה מדובר... אני אומר לחברים שלי, שכאילו מתנגדים... ואולי גם אני צריך להתנגד, אבל בינתיים לא נראה לי, בגלל שאני אומר... לא רוצה להגיד "לא תחסום שור בדישו", זה לא זה בהקשר הזה, ושלא תתפסו אותי במילה. אבל יש פיתוי בפני מישהו שמעסיק קרוב שלו, לשפות אותו יותר מאשר אחרים. ואני חושב שהפיתוי הזה, כשהוא נעשה בגבולות... ואני אומר "יותר מאחרים", בגלל שההערה שלך היא "אוקיי, לכולם כבר יש את זה". אבל לכולם אין את אותו פיתוי שיש כאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עפר ומשה, קארין קיבלה רשות דיבור. רבותיי, קארין קיבל רשות דיבור, אני מבקש... די, גילה. ערן, קארין קיבלה רשות דיבור. בבקשה.
קארין אלהרר
¶
אני מנסה להבין. תראו, בסופו של דבר אני מבינה את הצורך של רשות המסים לאתר את אותם עברייני מס, אנשים שמנסים דרך תכנונים שונים ומשונים לא לשלם את המסים כחוק. ובשביל זה יש סעיף כללי. ואם אתם באים ואומרים – כפי שהתכוון המחוקק – ש"אנחנו רואים את המס המאוחד הזה כמשהו שהוא לא טוב, ואנחנו רוצים את ההפרדה הזאת", אז תבואו לזה בדרך חדשה ונקייה, ואל תראו אותם באיזה מין חזקת עבריינות שהם צריכים להפריך. אם יש כללים בפקודת מס הכנסה שהם כללים לכולם, אז הם צריכים לחול גם על האוכלוסייה הזאת. באמת, יש לכם מספיק כלים, רשות המס לא ענייה בכלים - - -
קארין אלהרר
¶
היא לא ענייה בכלים. אם יש צורך בכלים כלליים נוספים, אז אפשר לדבר על זה. אבל לא יעלה על הדעת שיהיו להם כללים משלהם.
מרב מיכאלי
¶
אני רוצה לומר לחברי ממשרד המשפטים, לספי, באמת, יש... אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאתה היית צריך מאוד להתרעם. הרי ממש לפני חודשים ספורים אנחנו סירבנו לקבל את השינוי הזה בחוק ההסדרים באופן גורף. אז עכשיו להביא את זה בדלת האחורית רק לחלק אחד בחוק, זה גם יוצר חוסר אחידות בחקיקה וגם נוגד את ההחלטה של ועדת הכספים מלפני רגע; במונחי הזמן של הכנסת זה ממש לפני רגע. אז למה קודם לא הסכמנו לזה ועכשיו אנחנו מסכימים לזה רק בגלל שזה על אוכלוסייה מסוימת? זה חוסר סבירות קיצוני במיוחד. באמת, אנחנו חייבות להראות פה גם עקביות. אנחנו ישבנו פה לילות שלמים בחוק ההסדרים ולא הסכמנו לדבר הזה, אז עכשיו, בגלל שזה רק על חלק קטן והאוצר מתעקש...
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרב, תודה. אבל היו כאן שני הסברים, של ערן ושל אלעזר, שדיברו על ההבדלים. אבל לא חייבים לקבל, אני לא בא לשכנע.
מרב מיכאלי
¶
אין בעיה להראות על כל אוכלוסייה למה יש לה אינטרס לרמות ואיך יש לה כלים לרמות. אבל לא כולם רמאים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרב, אני לא רוצה להתווכח, אני רק אמרתי שמאחר שנכנסת באמצע ואני לא יודע אם שמעת, אז אמרתי ש - - -
גילה גמליאל
¶
הבעיה היא שכל רצון המחוקק לפתור את העוולות מתפרש כאילו נותנים פה הטבות. אז צר לי, לא נותנים הטבות - - -
משה גפני
¶
לפי דעתי משרד המשפטים היה צריך להיות הראשון שמתנגד לזה, בגלל שזה לא אחידות בחקיקה. תפקידו של משרד המשפטים זה להתנגד לרצון של רשות המסים לקבוע את זה בחוק, מכיוון שזו לא חקיקה אחידה. יכולים להיות מקרים יותר גרועים, שאלתי את ספי, יכולים להיות מקרים יותר גרועים בפקודת מס הכנסה מאשר בעל ואישה – ושם זה יהיה 50%, עם 15% קנס, ופה יהיה אחרת. זאת לא אחידות בחקיקה.
רוברט אילטוב
¶
היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לחבריי שמתנגדים לסעיף הזה, מכיוון שבחוק באמת יש כלים לאכוף את כל מה שרשות המס רוצה לאכוף. אנחנו חייבים להיות אחידים בחוק, כפי שחבר הכנסת גפני אמר. במידה שתהיה בעיה אפשר יהיה להתערב, אבל אני כרגע לא רואה בעיה. וליצור בעיה מראש – אני חושב שזה מיותר. הסעיף הזה מיותר, ואני חושב שאם הוא יעלה מבלי שנגיע להסמכה שצריך להוריד את הסעיף - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, לא, אנחנו נחזור לזה. אני רק רוצה להקריא ואז נעלה את זה ונראה מה אנחנו עושים. יכול להיות שנעשה התייעצות בינינו, אבל קודם כול בואו נגמור להקריא. ברוך, תמשיך.
ברוך משולם
¶
"(2) בסעיף קטן (ג3), במקום "עד (ג1)" יבוא "עד (ג1א)".
תחולה
3.
חוק זה יחול על הכנסה שהופקה מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) ואילך."
ואנחנו רוצים, ברשותך, להוסיף - - -
אייל לב-ארי
¶
- - - בנושא של התיקון של הסעיפים, בקנס הגירעון, צריך לקחת בחשבון שצריך לתקן גם את סעיף 191(ג2), שלא יאפשר כפל קנס גירעון בשל אותו גירעון.
ברוך משולם
¶
זה כתוב ב-191. כתוב: "לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (ג), (ג1)...". ברור שלא יוטל כפל קנס, זה בתוך הסעיף.
ברוך משולם
¶
אז אני אקריא את הסעיף שוב: "לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ג1)".
ברוך משולם
¶
אני מקריא את הסעיפים שנוגעים לקיבוצים ולמשק החקלאי, ואנחנו נתקן את המספור אחר כך:
"תיקון סעיף 57
בסעיף 57 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (ב)(1) יימחקו המילים "עד סכום של 42,000 שקלים חדשים לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ";
(2) בסעיף קטן (ב)(1)(א) ברישא יבוא "עיקר עבודתם של", ובמקום המילה "עובדים" יבוא "הינה";
(3) במקום סעיף קטן (ב)(1)(ב) יבוא "עבודתו של כל אחד מבני הזוג נחוצה לייצור ההכנסה בקיבוץ";
(4) בסעיף קטן (ב)(3) יימחקו המילים "36 שעות בשבוע";"
הסעיפים האלה מתייחסים למגבלות שהיו קבועות בעבר, ולכן, בעקבות שינוי המתווה, אנחנו פותחים אותם – מאפשרים ליהנות מ-66(ד) גם לגבי הנושא הזה.
ברוך משולם
¶
"תיקון סעיף 64ב
בסעיף 64ב לפקודה – בסעיף קטן (ב), בסיפא, במקום המילים "הכנסת בן זוג הבאה ממקור הכנסה שהוא תלוי במקור ההכנסה של בן זוגו לפי סעיף 66(ד)" יבוא "הכנסה ממקור הכנסה משותף לפי סעיף 66(ד) שאינה עומדת בהוראות הסעיף האמור";
תיקון סעיף 67
בסעיף 67 לפקודה
(1) בסעיף קטן (א) במקום המילים "בחלקים שווים, ויחולו עליה הוראות סעיף 38, אולם לא יורשה חישוב מס בנפרד לפי סעיף 66" ובמקומם יבוא "ובהתאם להוראות סעיף 66(ד)" יבוא "ויחולו על הכנסתם הוראות סעיף66(ד)";
(2) סעיף קטן (ב) – יימחק ;"
מה שאנחנו אומרים, גם לקיבוצים וגם למשקים החקלאיים, זה שהם ייהנו... בעבר הם לא היו יכולים ליהנות מזה, והיום הם יכולים ליהנות רק במגבלות שהיו קבועות בסעיף, ועכשיו הם יכולים ליהנות בהתאם להוראות של 66(ד), וככל שהם ייכנסו לשם הם ייהנו מכל המתווה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אותו דבר. שמענו כאן קודם את נציג הקיבוצים, שהיה כאן בחלק הראשון, שאמר שזה מתואם איתם ועל דעתם.
אייל לב-ארי
¶
ברוך, יש לכם טעות בנוסח. בתיקון 67, ב-(1), כתוב "במקום" ו"במקומם יבוא", ואז פתאום "יבוא 'ויחולו...'". יש כאן כפילות. תקרא עוד פעם בבקשה את הפסקה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש עכשיו לעשות הפסקה של חמש דקות. אני מבקש מאנשי הקואליציה לבוא אליי לחדר להתייעצות.
משה גפני
¶
אני רוצה להביע מחאה חריפה על ההתנהלות הזאת. מחאה חריפה. יש פה שלוש הצעות חוק – יש פה הצעת חוק ממשלתית, יש פה הצעת חוק פרטית שחתומים עליה 70 חברי כנסת, ויש הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מאיר שטרית. לא יכול להיות דבר כזה. זה לא קואליציה-אופוזיציה, זה לא תקציב מדינה, זה לא אי אמון בממשלה – זה נושא מקצועי, אנושי, מוסרי, מהמדרגה הראשונה. גם אנחנו רוצים להיות בפשרה אם יש פשרה, אנחנו רוצים שאנשים לא ייפגעו, אנחנו רוצים לעשות את הטוב ביותר בשביל המדינה. אתה לא צריך להשאיר אותנו פה להמשיך לשבת ואתם תתייעצו עם רשות המסים - - -
משה גפני
¶
לא חשוב עם מי התייעצתם, אנחנו חלק מהעניין הזה. אף אחד מאיתנו, לא ליצמן ולא אני, היינו נוהגים ככה. אני מוחה על ההתנהגות הזאת. לא היה צריך לעשות את זה, לא הייתה שום סיבה, זה לא קואליציה-אופוזיציה. יש פה אנשים עם ניסיון, יש פה חברי כנסת ותיקים, יכול להיות שיש לנו גם מה לומר. מה, אני הולך להתנגש עם הממשלה על חשבון הזוגות האלה?
סתיו שפיר
¶
הדבר המדהים הוא גם שכל החברים שיושבים פה חתומים על הצעות החוק, עם הרטרואקטיביות ועם הכול. כולם פה חתומים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מרב, רבותיי... הצעת החוק שאני מציע – וכל אחד יוכל להציע משהו אחר – זה שבסעיף... סליחה, בסעיף (ד)(1) - - -
יעקב ליצמן
¶
לפני שאתה אומר, יש לי שאלת תם. האם זה על דעת היועץ המשפטי של הוועדה מה שהוא הולך להציג פה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יכול להיות. אנחנו התייעצנו רק חברי הכנסת, ולא הכנסנו לא את רשות המסים ולא אף אחד. הוא ישמע ויגיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע אם קראו לו, אבל הוא לא היה. אני ביקשתי שלא.
רבותיי, בסעיף (ד)(1)(א), במקום "נחוצה" כתבנו "דרושה". (ד1), "שר האוצר באישור ועדת הכספים" – מחקנו. את סעיף 2(1) מחקנו, והוא חוזר להיות כמו בכל הדברים האחרים. זהו, אני חושב שבזה ענינו גם על רצונות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מוחקים את זה, ומשאירים את זה כמו בכל החוק. אני חושב שזה עונה לבקשות כמעט של כל החברים, גם של האופוזיציה, ולכן - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע, אני מדבר קודם כול על העניין הזה. לזה אנחנו מצרפים את כל מה שהודעתי כבר מההתחלה: שמי שכן יחויב אחורה לשלם – שזה כבר לא קשור לחוק – לא משלם לא קנסות, לא ריבית ולא הצמדה, אלא רק את הקרן, ותהיה פריסה של עד חמש שנים. דבר נוסף, עסקים שבהם הבעלות של שני בני הזוג ביחד לא עולה על 50% – לא ייפתחו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שנייה, מרב, אני אומר עוד דבר, שהוא גם מופיע בחוק: כל מי שלא נמצא בהליך משפטי מתחת ל-2008, אז יש חוק ההתיישנות וממילא לא מטפלים בו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה שסיכמנו זה שאנחנו נרצה מרשות המסים שהם ישבו עם כל אחד ואחד לגבי התיקים שלו - - -
קארין אלהרר
¶
כמו שערן התחייב בדיונים קודמים. עלו פה מספר עניינים של בני זוג, ואמרת "זה עניין פרטי ואנחנו נטפל בזה". והוועדה ממש ממש מבקשת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אני מתכוון "אצל חמישה אנשים היה כך ואצל שלושה אנשים היה אחרת". רק שנדע שאכן... כללית, בלי שמות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, רגע, נעשה את זה יותר פשוט. קארין תהיה זו שהזוגות יוכלו לפנות אליה. אם לכם אסור, אז הזוגות שירצו ידווחו לקארין, והיא תדווח לנו. נקודה.
גילה גמליאל
¶
היא לא מבקשת להיות פקידת שומה, היא מבקשת שרשות המסים תעשה את העבודה שלה ותאפשר גישה לאנשים האלה ותפתור להם את הבעיה. זאת הייתה המטרה - - -
גילה גמליאל
¶
לא "רבותיי", סליחה, לא מקובל עליי, זה לא מה שסוכם כרגע בישיבה שהייתה. אנחנו דיברנו על זה שהיו כאן אנשים שהגיעו לכאן - - -
גילה גמליאל
¶
השורה התחתונה הייתה שאנחנו רוצים שתהיה להם כתובת ויהיה להם מענה. אנחנו דרשנו בישיבה הקודמת, גם מרשות המסים, שיֵשבו עם אותם אנשים ויגיעו איתם להסדרים, זה מה שנאמר - - -
גילה גמליאל
¶
ליצמן, אנשים יגיעו לרשות המסים ויגיעו איתם להסדרים. ישבו עם כל אחד באופן פרטני. ובנוסף, רשות המסים תדווח לוועדת הכספים על מספר הפניות ומה עלה בגורלן.
קארין אלהרר
¶
ניסן, החיסיון על המידע הוא שלהם, ואם הם מוותרים על החיסיון, מותר לוועדה לקבל את הדיווח, נכון? כן או לא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סלח לי. ספי, לפי החוק, כל מי שיגיד שהוא מסיר את החיסיון שלו – תבואו ותדווחו. ומי שלא – אתה תבדוק אם יש כבר את המספרים.
טוב, רבותיי, זו הצעת ה - - -
משה גפני
¶
רגע, לפני זה, יש את הלכת קלס, שהייתה עד ינואר 2013. מי ששילם על פי זה, וזה לא רטרואקטיבי – למה אנחנו לא יכולים שחישוב המס המאוחד יהיה עד 1 בינואר 2014, אבל יהיה רק מהתקופה שבה היה את בג"ץ מלכיאלי?
משה גפני
¶
לא, לא הסברת. על הלכת קלס עוד לא דיברתי. אנשים ששילמו על פי חישוב מס נפרד עד ינואר 2013 – למה זה נקרא רטרואקטיבי? למה אי אפשר לקבל החלטה בעניין הזה? הרי כשהיה את בג"ץ פרי, רשות המסים לא באה והחזירה לכולם על מטפלת, הם אמרו שזה רק מכאן ולהבא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רשות המסים, כפי שסוכם וכפי שהבטחתם, תטפל בכל אחד ואחד באופן אישי, לנסות ללכת לקראתם. כל אלה שיסירו את החיסיון שלהם – בעוד כחצי שנה רשות המסים תדווח על כך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני משתגע ממך. כל הדברים שאמרנו – הם כולם קיימים. אמרתי את זה שלוש פעמים, כולל עכשיו.
טוב, רבותיי, אם יש הצעה אחרת של חברי הוועדה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אראל, אפשר לעשות את זה, אבל אם אתה עושה את זה רק כדי להגיד שאנחנו לא היינו בסדר, אז בואו תוותרו על זה, כי אנחנו הלכנו לטובת... ואתה רואה שהגיעו לתוצאות שאתה רוצה. רק אם באמת אתם רוצים להתייעץ - - -
אראל מרגלית
¶
אנחנו רוצים לראות את הנושא הרטרואקטיבי, לראות אם יש דרך הרבה יותר אלגנטית לעשות את זה. אנחנו רוצים לדבר על זה. היו פה הצעות אחרות - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל יש גבול. בסוף לא יהיה חוק בכלל. אתם מושכים ומושכים בגלל אינטרסים של כל אחד, ולכל עם ישראל לא יהיה חוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כולם רוצים צדק, תאמין לי.
טוב, הם ביקשו חמש דקות התייעצות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 17:20 ונתחדשה בשעה 17:25.)>
משה גפני
¶
לפני שנדבר על ההסתייגויות לחוק עצמו, אנחנו רואים בדאגה את הנושא של הרטרואקטיביות. ההצעה שהייתה, שעברה כחוט השני – חבר הכנסת ליצמן הציע אותה וחברים אחרים מהקבוצה שלנו גם הציעו אותה... אני כבר לא יכול לדבר בשם החברים שלכם, בגלל שהחרמתם אותנו. אנחנו כידוע נגד חרמות.
משה גפני
¶
אנחנו מבינים שיש קושי – לא שאי אפשר, אבל יש קושי – בחקיקה רטרואקטיבית. ולכן אנחנו מבקשים שבמהלך תקופה שנחליט עליה, אולי חצי שנה, רשות המסים לא תגבה רטרואקטיבית, אלא תשב עם האנשים, תשב עם המשפחות ותדווח לוועדה – ואני לא נכנס לחלק הטכני. כדי לעשות את זה בחקיקה, אנחנו מבקשים שנפצל את התחולה של החוק. כלומר, החוק ייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2014, אבל התחולה הרטרואקטיבית תפוצל, תושאר באוויר. לא נחוקק רטרואקטיבית, אבל נשאיר את זה על שולחן הוועדה.
משה גפני
¶
ניסן, אנחנו לא מבקשים להחיל את החוק רטרואקטיבי, אלא אנחנו מבקשים שרשות המסים – כפי שאתה בעצמך אמרת, בהתייעצות עם חברת הכנסת גילה גמליאל ועם אחרים... המציאות הזאת שאתם מדברים עליה... אנחנו מבקשים לפצל את התחולה של הרטרואקטיבי, כלומר, להשאיר את זה על שולחן הועדה, לקבל את הדיווחים, לדעת מה מתרחש בכל העניין הצודק הזה... זה פותר את הבעיה. לא נחוקק רטרואקטיבית, אבל נשאיר את הנושא הזה על השולחן כדי שזה ייפתר בדרך טובה.
משה גפני
¶
אגב, יש כאל ששילמו גם ריבית והצמדה. רשות המסים גבתה מהם. אבל אני מבקש לפתור את כל הבעיה הזאת בדרך הזאת: הסעיף נשאר על השולחן, רשות המסים מטפלת כפי שמותר לה על פי החוק...
אגב פקידי רשות המסים, יש זוגות שמשלמים גם היום חישוב מס נפרד. יש להם שיקול דעת, זה לא שאנחנו ממציאים את הגלגל.
אני מציע שזה יישאר על השולחן.
יותר חשוב לך הרוב, הגיוס של חברי הקואליציה, מאשר לשמוע את הדברים שלי?
גילה גמליאל
¶
לדעתי הבהירות שצריכה להיות כדי שגם אתם תצביעו בהרגשה טובה, זה למשמעות הדרישה להפנות את הבקשות לרשות המסים ומה המטרה שאנחנו דורשים את הדיווח.
גילה גמליאל
¶
הדיווח נועד על מנת שתהיה תמונה לחברי וחברות הוועדה לגבי ההתנהלות בהסדרים בין רשות המסים לבין הנישומים, ואז ועדת הספים תוכל לדון שוב בסוגיה הזאת, במידה שנראה שרוח הדברים שעלתה פה בוועדה לא קיבלה את הביטוי הראוי בהתייחסות של רשות המסים. אז זאת המטרה, ואני חושבת שזה עונה על הדרישה שלך, בלי ההליך שביקשת - - -
משה גפני
¶
אבל בלי ההליך הזה את לא בעל הבית, כי אז נגמר החוק ושלום על ישראל. פה את בעל הבית, כי זה עדיין על השולחן.
משה גפני
¶
אנחנו לא מחילים את זה רטרואקטיבית, אנחנו רק אומרים שמפצלים את התחולה של ההחלה של הרטרואקטיביות לשלושה חודשים נניח, ואחרי שלושה חודשים או שאנחנו מבטלים את זה, כמו שאני מקווה שיקרה, ואז זה לא יחול רטרואקטיבית, מכיוון שהעניין יסתדר - - -
אייל לב-ארי
¶
ההצעה היא שמה שיעלה לקריאה שנייה ושלישית יהיו הסעיפים 1 עד 5, וסעיף 6, אם הוועדה תאשר את הפיצול, יישאר על שולחן הוועדה כסעיף חי בפני עצמו.
משה גפני
¶
קארין, אני סומך על הוועדה, לוועדה יש כוח, אבל אני אומר לך מהניסיון שלי שברגע שנגמר החוק והוא כבר לא כאן, אנשים הולכים לדרכם עם 1,000 בעיות אחרות. ורשות המסים היא זאת שיושבת על המדוכה, זה תפקידה. ברגע שזה עדיין על השולחן, הסיכוי שהבעיות ייפתרו גבוה לאין ערוך.
גילה גמליאל
¶
שנייה, גפני, הטענה של ניסן... הוא טוען שאם לא תעביר את סעיף 6 אז בעצם החוק לא נכנס לתוקפו.
משה גפני
¶
לא, אמרתי: הוא נכנס לתוקף מ-1 בינואר 2014, כפי שהחוק מציע, ורק את ההחלה של הרטרואקטיביות - - -
משה גפני
¶
תחולה אחת מכאן ולהבא, והתחולה השנייה, הרטרואקטיבית... אנחנו מפצלים אותה. יש סעיף תחולה רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2008 נניח, או 2003, אבל את הסעיף הזה אנחנו מפצלים, אנחנו לא מביאים את זה להצבעה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
טוב, רבותיי, סעיף 66, יש הסתייגות? יש הסתייגות על (ד)(1) (א), (ב) או (ג), ועל (ד)(2)?
משה גפני
¶
- - כך: הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי בני זוג שמקורות הכנסתם תלויים זה בזה והכנסת כל אחד מהם מקורה בתפקיד מוגדר ונחוץ, אלא אם כן התברר לפקיד השומה כי פרטים שנמסרו לו לגבי הכנסתם של בני הזוג אינם נכונים, או התברר שהכנסתו של בן הזוג שאינו רשום ניתנה לו בשל תפקיד שמילא, או לא, ביחס ישיר ומתאים לעבודה שהוא ביצע, והכול בכוונה להתחמק ממס.
משה גפני
¶
יש. פסקה (2): בסעיף קטן (ה) – (א) בפסקה (1) הסיפא החל במילים "ובלבד שאינו דירת מגורים" תימחק.
משה גפני
¶
כן. בפסקה (2), במקום "על אף הוראות סעיף (ד)" יבוא "בלי לגרוע מהוראות סעיף (ד)", ובמקום "עד סכום 48,960 שקלים חדשים" יבוא "עד הסכום המרבי הנקוב בסעיף 121(ב)(1)(ג)".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההסתייגות נפלה. זהו, עכשיו אני יכול להצביע. מי בעד סעיף 1, פרט ל-(ד1), שנמחק?
הצבעה
בעד אישור הסעיף – רוב
הסעיף אושר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד למחוק את כל סעיף 2?
הצבעה
בעד מחיקת הסעיף – פה אחד
מחיקת הסעיף אושרה פה אחד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אני עוד לא הגעתי לתחולה. אני מדבר על סעיף 57, תיקון 3 – מי בעד לאשר את הסעיף?
הצבעה
בעד אישור הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר פה אחד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אושר.
סעיף 64ב, תיקון 4, גם הקיבוצים, מי בעד? סליחה, זה לא הקיבוצים. סעיף 64ב, תיקון 4, למי יש הסתייגות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סעיף 67, תיקון 5, משק חקלאי – יש הסתייגויות? לא. מי בעד לאשר את הסעיף?
הצבעה
בעד אישור הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר פה אחד.
משה גפני
¶
שתי הסתייגויות. הסתייגות אחת היא שהתחולה תחל כפי שכתוב כאן בסעיף. ולגבי הסעיף הרטרואקטיבי, לגבי השאלה האם הסעיף הזה יחול רטרואקטיבית על החובות שעליהם רשות המסים מדברת: אנחנו מציעים שזה יחול רטרואקטיבית, אבל מפצלים את הסעיף הזה.
אייל לב-ארי
¶
חבר הכנסת גפני, מה זאת אומרת פיצול? הפיצול זה אקט שהוועדה צריכה להחליט עליו לא כהסתייגות אלא כהחלטה. זה לא דבר שיכול להיכנס לתוך הצעת החוק ש - - -
יעקב ליצמן
¶
אייל, יש לי שאלה: אם אנחנו נגיד שהחוק הזה, במקום ב-1 בינואר 2014, יחול היום – מה זה אומר? השינוי אומר משהו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות של גפני? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
ההסתייגות לא נתקבלה.
משה גפני
¶
יש לי הסתייגות נוספת: על אף האמור בכל דין, הוראת שעה – לגבי ההכנסה של בני זוג שמקור הכנסתם היה תלוי זה בזה בתקופה שבין כ"ז בטבת התשס"ג, 1 בינואר 2003, ועד ליום תחילתו של חוק זה, יקראו את סעיף 66(ה) לפקודה כך: (1) בפסקה (2), במקום "הסכום הנקוב בה", יבוא "170,000 שקלים חדשים"; (2). פסקה (3) לא תיקרא.
אני לוקח פה את מרווח הזמן של 2003 על אף ששם כבר חלה התיישנות. אבל מכיוון שהיה נדמה לי ששמעתי שהיו מקרים שפתחו את זה קודם... האמת היא שזה צריך לחול מ-1 בינואר 2008, ושזה ייקרא על 170,000 שקל, שזה יפתור את הבעיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין. מי בעד לאשר את סעיף 6, סעיף התחולה?
הצבעה
בעד אישור הסעיף – רוב
הסעיף אושר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 198), התשע"ד-2013 אושרה. הישיבה נעולה. תודה רבה לכולם ולכל המשתתפים שליוו אותנו.
<הישיבה ננעלה בשעה 17:45.>